פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-ושלוש

הכנסת



2
ועדת הכספים הזמנית
30/04/2020


מושב ראשון



פרוטוקול מס' 37, 38
מישיבת ועדת הכספים הזמנית
יום חמישי, ו' באייר התש"ף (30 באפריל 2020), שעה 16:00

1. הצעת אישור בדבר ערבות מדינה לתכנית סיוע לביטוחי אשראי זמן קצר
2. הצעת אישור בדבר העמדת סכום ערבות נוסף לקרן הסיוע הייעודית לעסקים בשל התפשטות נגיף הקורונה

חברי הוועדה: עודד פורר – היו"ר
קרן ברק
אחמד טיבי
אופיר סופר
מנסור עבאס
חוה אתי עטייה
קטי קטרין שטרית
מיכל שיר סגמן

ניר ברקת
סמי אבו שחאדה

עמית מרזאי - עוזר כלכלי לחשב הכללי, מנהל מחלקת ערבויות מדינה, משרד האוצר

אלעד מקדסי - סגן מנהל מחלקת שווקים, רשות התחרות

ד"ר רון תומר - נשיא התאחדות התעשיינים בישראל

רועי כהן - עו"ד, נשיא לה"ב

רונן לוי - יו"ר איגוד המוסכים

ירון סלע - יו"ר התאחדות ענף חדרי הכושר

יוסי אלקובי - נשיא התאחדות המלאכה והתעשייה

איתי ויגמן - התאחדות בעלי המלאכה

אמיר ונג - יועץ משפטי, גמא ניהול וסליקה במע"מ

שיר שפר

טמיר כהן

אלון דמלה

1. הצעת אישור בדבר העמדת סכום ערבות נוסף לקרן הסיוע הייעודית לעסקים בשל ההתפשטות נגיף הקורונה
2. הצעת אישור בדבר ערבות מדינה לתכנית סיוע לביטוחי אשראי זמן קצר

שלום, אני מחדש את הדיון. כן, יהיו שתי הצבעות בסוף הדיון. אנחנו נקיים את הדיון במשולב על שני הנושאים גם יחד כי הם בעצם קשורים, לא קשורים, אבל הדוברים קשורים לעניין. נושא אחד הוא אישור בדבר העמדת ערבות מדינה לתוכנית סיוע לביטוחי אשראי לטווח זמן קצר. והנושא השני זה אישור בדבר העמדת סכום ערבות נוסף לקרן הסיוע הייעודית לעסקים בשל התפשטות נגיף הקורונה.

הנושא השני הוא נושא, חברי לוועדה, שאנחנו מכירים אותו כבר די טוב. הקרן בערבות המדינה מגיעה לסף המיצוי שלה. נכון להיום, מומשו מתוך 6 מיליארד שקלים שהקרן היכולה להעניק הלוואות - - -

8 מיליארד.

8, נכון. מתוך 8 מיליארדים, אושרו 4.5 מיליארד שקלים כבר. הסיכום שלנו היה שברגע שהם חוצים את רף החצי, הם באים לפה כדי לבקש את ההגדלה כדי שלא יהיה מצב שפתאום הקרן נחסמת. וזה נושא שדי מוכר לוועדה. מבקשים מאיתנו להגדיל בעוד 6 מיליארד שקלים, שזה אומר ערבות מדינה של 900 מיליון שקלים.

הנושא השני לגבי לערבות מדינה לתוכנית סיוע לביטוחי אשראי זמן קצר זה בעיקר למפעלים שמבטחים את האשראי שלהם. אני מניח שיתייחסו לזה גם התאחדות התעשיינים וגם החשב הכללי.

אנחנו נפתח, אלא אם כן יש למישהו משהו, לפני פתיחת הדיון.

כן, חבר הכנסת מנסור עבאס.

אדוני היושב-ראש, ברצוני להעלות שני נושאים. אחד קשור לרשויות המקומיות הערביות. זה קרוב לנושא של קרן הסיוע. הממשלה החליטה לסייע ב-2.8 מיליארד שקלים לרשויות המקומיות. חלקן של הרשויות הערביות בזה הוא 47 מיליון שקלים, 1.7%. שיטת החישוב מסתמכת על פיצוי על הנזקים – אי תשלום ארנונה באזורי מסחר ותעשייה וכו'. כמובן, בחברה הערבית כמעט ואין אזורים כאלה ולכן אפשר להבין למה אחוז הפיצוי לרשויות המקומיות זה רק 1.7% במקום שיהיה 17% מהסכום הכולל. ולכן ראשי הרשויות פנו לראש הממשלה וכמובן לכל השרים שנוגעים לדבר וביקשו שהממשלה תסתכל אחרת על הנושא הזה ועל הפיצוי והתמיכה במועצות המקומיות.

אני חייב להגיד שראשי הרשויות כבר החליטו שאם לא יקבלו תשובות עד יום ראשון, הם יצאו בשביתה כללית ברשויות המקומיות. אני, אדוני היושב-ראש, אעביר ליושב-ראש ולוועדה את הפנייה של ראשי הרשויות לראש הממשלה.

הנושא השני בקצרה הוא הנושא של סטודנטים גם בנושא שכר הלימודים וגם בנושא של שכר הדיור. אי-אפשר להבין למה אין תשובות לסטודנטים שכל יום פונים אלינו עשרות מהם ומלינים על כך. הם נמצאים בבית, לא נמצאים במעונות ובכל זאת חייבים לשלם את השכר במלואו וגם את שכר הלימוד בתנאים כאלו. הסטודנטים הם קבוצה חלשה וגם מוחלשת, ולכן ראוי שתהיה התייחסות מהממשלה. ותפקיד ועדת הכספים בנושאים האלו – אני חושב שראוי שנביא את שני הנושאים לדיון בוועדת הכספים הקרובה.

תודה.

אני רק אענה לפחות על מה שאני כן יודע. אחד, לגבי הארנונה לעסקים – זה לא שניתן איזשהו בונוס לרשויות שיש בהן הרבה עסקים. הממשלה גורעת מהן את הארנונה של העסקים בזה שנותנים את הפטור לעסקים, לכן היא מפצה אותם על זה. זה לא שיש פה איזשהו פגם בין רשות לרשות. רשות שאין בה הרבה עסקים גם לא מפסידה הרבה ארנונה, כי הארנונה זו לא נגרעת ממנה. יש לה בעיה אחרת והיא הארנונה למגורים. אני באמת חושב שבחלק מהרשויות הולכת להיווצר גם בעיה של ארנונה למגורים. וזה לא משנה יהודיות או ערביות. עיר כמו אילת, ש-80% מהתושבים שלה הפכו להיות צרכנים של הביטוח הלאומי במקום עובדים במערך התיירות, עיר כמו טבריה, שאחוזים ניכרים גם כן על אותו משקל, באיזשהו שלב לא יוכלו לשלם ארנונה למגורים. באופן טבעי הן יקבלו הרבה פטורים והנחות בארנונה למגורים. וברור שייווצר פה בור בעניין הזה.

אני כן יכול לומר שפנו אליי חבר הכנסת טיבי וחבר הכנסת סעדי בנושא קיום דיון על נושא המצוקה ברשויות המקומיות במגזר הערבי. ככל הנראה, זה יהיה ביום שני הדיון הזה.

לגבי הסטודנטים, אני אקיים דיון. אני מקווה שביום ראשון כבר.

האתגר הוא לנסות להבין איזה נזקים יש לשלטון המקומי. צריך לשבת עם השלטון המקומי. הוספה שניתנה זה לירידה בהכנסות בעקבות הארנונה.

ארנונה עסקית.

ארנונה עסקית. עכשיו צריך לראות מה עוד מאפיין את הסוגיה בשלטון המקומי באופן אחוד ולייצר נוסחה, אם רוצים ללכת לכיוון הזה, לייצר נוסחה שתתאים לשלטון המקומי.

להתחשב בנושא של ארנונה לדיור, כי ברור שרוב הארנונה בחברה בא מהדברים האלה.

באופן אחוד לכולם. צריך לשמוע את הקול של השלטון המקומי שבא ואומר: תראו, יש נושא נוסף של - - - צריך לסייע לשלטון המקומי, הינה הנוסחה הכללית. ולא להתייחס דווקא לערבי וללא ערבי. צריך להתייחס לנושא.

תודה.

חבר הכנסת אחמד טיבי ביקש גם רשות דיבור, בבקשה.

אדוני היושב-ראש, כמה נושאים. א', הנושא שמדאיג אותנו ביותר ברשימה המשותפת הוא מצוקת הרשויות המקומיות והיישובים הערביים. לכן פניתי אליך, יחד עם חברי אוסאמה סעדי, וגם מנסור הציג את זה עכשיו. אנחנו גם פנינו בקשר למשבר הכלכלי בכל רשות. כמו עשו דיון על אילת, למשל, נעשה ביישובים נוספים.

אני אחזור על מה שאמרנו בישיבות קודמות, על מה שחברי מנסור אמר עכשיו. השיפוי על הארנונה של העסקים הוא ביישובים שיש להם עסקים. ביישובים הערביים אין אזורי תעשייה.

אבל גם לא ניתנו פטורים, אחמד.

נכון. זה שיפוי אמרתי. נכון, עכשיו יש מצוקה. מה יש ביישובים הערביים? ארנונה של מגורים. ארנונה של מגורים צנחה ב-80%. אף אחד לא משלם.

אבל אחוד לכולם.

איך?

אבל זה כנראה אחוד לכולם. זה לא קשור למגזר הערבי.

לא, לא. כל האשכול. כל האשכול.

ניר, יצטרכו לגעת בנושא של הארנונה למגורים. ברגע שהמצב הכלכלי הופך כזה שיש לך פה הרבה מאוד מפוטרים, אנשים – אגב, נכנסים גם לתוך ועדות פטור, יהיו להם פטורים אפילו.

אני מאוד חושש מזה.

זה בעיקר הרשויות הערביות, אבל זה לא רק הרשויות הערביות. זה אשכול 1,2,3. והן קורסות. הן קורסות, הרשויות האלה. הממשלה, ובצדק, מסייעת בשיפוי לעסקים. אבל היא לא יכולה לעצור שם. היא צריכה לשפות על פגיעה וצניחה בתשלומי ארנונה למגורים, כי הזו ההכנסה היחידה כמעט, היחידה כמעט, של הרשויות הערביות.

הנושא השני שיידון הוא נושא הסטודנטים ביום ראשון, כפי שאמר היושב-ראש, כנראה, אני מקווה. גם שכר לימוד וגם שכר דירה. אנחנו מוצפים בקריאות של סטודנטים בנושא הזה. לכן טוב אם האוצר ואנחנו קודם כוועדת כספים נטה אוזן לדרישות האלה.

הנושא השלישי זה נושא ההסעות בתחום התיירות, אדוני היושב-ראש. נהגי אוטובוסים, הסעות בתחום התיירות, הם קורסים. הענף הזה במצוקה קשה. והבנקים, בעיקר בנק לאומי, מתבקש ונדרש להסכים לדחיית החזר הלוואות, אחרי חצי שנה, להלוואות אחרי חצי שנה. אחרת, הם לא יכולים להוציא את הראש מעל המים, חברות הסעות של האוטובוסים. והם עושים עבודה חשובה וצריך, אדוני, שוועדת הכספים תלחץ על הבנקים, לרבות בנק לאומי, כי הם הזכירו לי את בנק לאומי כשהם פנו אליי, וכדי שיגלה גמישות ויענה לדרישה הזאת שלהם.

נושא נוסף הוא משרדי סוכני הנסיעות, משרדי הנסיעות. דיברתי עליו במליאה, אבל גם הם סובלים ממצוקה קשה. חלקם כמעט הולכים לפשוט רגל. זה נוגע ללב ממש. אנחנו צריכים לתת את הדעת על זה בוועדת הכספים. תודה, אדוני.

תודה.

חברת הכנסת קרן ברק. אחריה – החשב הכלכלי.

אני אהיה קצר. אני היום הגשתי את ההצעה לסדר במליאה לגבי הלימודים המקוונים והדרישה בעצם שבגלל הירידה באפקטיביות שלהם בלמידה עצמה, הדרישה שלי היא כבר חודשיים שיחזירו את הלימודים ביולי, כדי שהילדים יוכלו לסיים את השנתון עם החומר הנלמד שהם אמורים לסיים אותו ולא עם חוסר. הסיפור הזה הוא משפיע על המשק, כי הילדים בעצם מכיתה ד' עד כיתה י"ב עדיין נשארים בבית. ולכן ביקשתי שיראו בראייה במשקית את הדברים האלה, את ההחזרה ללימודים בצורה לא מליאה ואת זה שצריך להחזיר את הימים האלה ביולי. ולכן ביקשתי שהדיון הזה יגיע לפה לוועדת הכספים וגם הפיצוי למורים.

היה לנו שם ויכוח גדול, ועדת החינוך רצתה וחלק מוועדת הקורונה. אחמד אני צריכה שתהיה איתי פה, בסיפור הזה, ואני מבקשת שתתמכו בי, כי זה יגיע לוועדה המסדרת. ואני מבקשת ממש שכל מי שפה נמצא ידבר עם הסיעה שלו, עם החברים שלו בוועדה המסדרת, שזה יגיע לפה. כי אם אנחנו רוצים שבאמת יהיה לזה פתרון, ומנכ"ל משרד החינוך יתייחס באמת ברצינות, כי אני נמצאת בדיון בוועדת החינוך, אז אני מבקשת – אחמד, אתה איתי?

שומע כל מילה.

כי גם מהסיעה שלך יושב בוועדה המסדרת, שכולכם פשוט תדברו עם הנציגים שלכם בסיעות שהדיון על הלימודים המקוונים ועל החזרת הימים יגיע לפה.

קרן, מי שאחראי אצלכם על הקשר עם הרשימה המשותפת הוא מיקי זוהר מול מנסור עבאס.

אז אני מבקשת עדיין שתהיו איתי בעניין הזה.

זה יכול לעבוד.

זה אם אתם צריכים משהו. זה הנתיב.

כל אחד ואחד מפה אני מבקשת שהוא ידבר עם החברים שלו בוועדה הסדרת, בסדר? מקובל עליכם?

מקובל.

תודה רבה.

אני רוצה לומר לך שיש בסיעה שלי מי שלא מסכימים עם הגישה שלך. יש חברים שהם חברי ועדת החינוך.

אבל אני מסכים בדבר אחד.

גם אני נמצאת בוועדת החינוך.

אני מסכים בדבר אחד. הנושא הזה, בעיניי, צריך להידון בוועדת הכספים.

הוא כלכלי. נכון.

ובכלל, כל מה שקורה במערכת החינוך כרגע - - -

הוא כלכלי. הוא לא תוכנית הלימודים. זה איך הוא משפיע על המשק.

קרן, כל מה שקורה כרגע במערכת החינוך נוגע להשפעה כלכלית דרמטית על המשק.

נכון.

וייתכן שאנחנו נקיים פה דיון בלי קשר להצעה לסדר. יכול להיות שיהיה פי דיון בעניין הזה כבר השבוע.

אני אומרת שמנכ"ל משרד החינוך מתייחס אחרת, אם אנחנו מדברים איתו בראייה משקית ולא צרה.

תודה.

אני רוצה להתחיל את הדיון עם החשב הכללי, נציג של החשב הכללי, עמית. אני כן מביא לתשומת ליבך שככל שייקבע דיון בנושא הסטודנטים בתחילת השבוע הבא, לכם מצופה שיהיה מה להגיד שם. כי אני כבר העליתי בפניכם בזמנו את הצורך ביצירת קרן הלוואות לסטודנטים ספציפית סביב הנושא הזה של שכר לימוד, כך אתה לא פוגע במוסדות, מאפשר לסטודנטים לעבור את התקופה הזו. זה יחסית לא הרבה כסף ובעיניי זה אחד הפתרונות.

יש לנו דיון על זה ביום שני בוועדת החינוך.

ביום ראשון.

גם בעניין הארנונות.

כן, נושא הארנונות עלה. אבל זה לא החשב הכללי.

נכון, זה לא החשב הכללי.

עמית, תציג, בבקשה, את שני הנושאים יחד ואז נפתח את הדיון.

הסטודנטים זה ביום שני או ביום ראשון?

זה פה ביום ראשון. שני זה בוועדת החינוך. אבל מבחינה הכלכלית זה פה.

את שניהם יחד אתה רוצה, עודד?

אני חושב שכן. תציג את שניהם. וההתייחסות של הדוברים תהיה גם היא על שניהם יחד. את ההצבעה נעשה נפרד אבל הדיון הוא משותף.

אוקיי, אהלן. אני עמית מהחשכ"ל. נעים מאוד.

אנחנו אליכם עם שני נושאים היום. הנושא הראשון הוא הנושא של העמדת ערבות מדינה לתוכנית סיוע לביטוחי אשראי זמן קצר. בכמה מילים, וזה יותר פשוט מהנייר שמונח לפניכם. ביטוח אשראי ספקים הוא ביטוח שהספקים הישראלים קונים בישראל משלוש חברות ביטוח ישראליות בפרט, הבסס"ח בכלל. הביטוח מאפשר לספקים לרכוש פוליסה כנגד סיכון אי תשלום הקונה. הקונה יכול להיות ישראלי ויכול להיות קונה בחו"ל. באמצעות הפוליסה בעצם אנחנו מאפשרים או חברות הביטוח מאפשרות לקונים להיתממן על הקניות שלהם באמצעות אשראי ספקים, כי החלופה לאשראי הספקים היא מזומן.

בעת הזאת ברור לנו לחלוטין שנוכח הגידול בסיכון ובאי-הוודאות וגם מהדברים שאנחנו שומעים מחברות הביטוח עצמן שמקשיבות ונמצאות איתנו גם פה בשיחה, נכון להתערב בצורה של נטילת סיכון עודף, נקרא לזה, על הסיכון הרגיל החברות נוטלות במקום שחברות ביטוח המשנה היו עד היום וכרגע לוקחות מעט צעד אחורה בכלל הסיכון שהשתנה. מדובר בפתרון שהונח ובוצע גם בשנת 2008, 2009 עם המשבר הקודם והוכיח את עצמו. במסגרת זו אנחנו מבקשים להעמיד ערבות מדינה בסכום כולל של 750 מיליון דולר לשלוש החברות הביטוח במודל של אשראי זמן קצר.

כמה זה מבטח? עמית, איזה סכום הזה מבטח?

אתה מדבר על סכום או על שיעור?

שיעור.

אוקיי, אז אני אסביר. זה מבטח סכום של עד 100% מסכום הסיכון הבסיסי שלוקחת על עצמה חברת הביטוח, ושיעור ההגנה שהמדינה לוקחת בכיסוי הנוסף הוא 90%.

90%?

כן.

אוקיי.

הנושא השני שעל סדר-היום, כמו שהיושב-ראש הציג, זה נושא שאנחנו כבר מכירים לפחות פעמיים בשבוע מהשבועות האחרונים, זה קרן ההלוואות לעסקים הקטנים והבינוניים בערבות מדינה. הקרן אושרה בתחילה על 4 מיליארד, הוכפל הסכום ל-8 מיליארד. היום אנחנו כמעט חודש, בעצם מחר אנחנו חודש מפתיחת הקרן. אנחנו שמחים לומר שהקרן ממצה את עצמה מהבחינה הזו שהכספים מועמדים לעסקים בקצב מאד מאוד גבוה של 500-700 מיליון שקלים ביום. הבנקים, שבעה בנקים ושתי חברות כרטיסי אשראי שהצטרפו, השנייה תצטרף היום או ביום ראשון, לוקחות חלק במענה לקשיים התזרימיים של העסקים.

אנחנו מסתכלים היום קדימה ואנחנו יודעים לומר שנוכח הביקוש אנחנו צריכים בעצם להגדיל את הקרן. באמצעות ההגדלה, אנחנו ניתן אשראי נוסף לעסקים. אנחנו בהכרח ניגע ביותר עסקים, וכנראה גם בהכרח ביותר עסקים שנזקקים לסיוע הזה. אנחנו מבקשים היום את אישור ועדת הכספים ל-6 מיליארד שקלים נוספים, כך שהקרן תוכל להעמיד אשראי של עד 14 מיליארד שקלים בערבות מדינה.

כן, חבר הכנסת ברקת.

14 מיליארד זה בקשר של האישורים ש-75% מהבקשות שקיבלו מענה, אם אני זוכר נכון. בעצם 25% מהבקשות נדחו על ידי הבנקים, אני מניח. רציתי לשמוע מה מאפיין אותם. כאלה שנדחים והבנקים לא נותנים להם אישור, הם בסיכון הכי גדול.

נכון.

ולכן, א', השאלה היא אם אתה יודע לאפיין אותם. וב', לדעת האם הגדלה של הקרן נותנת מענה לחברים האלה? כי אם לא, אז עזרנו לפצועים קל ובינוני ולא עזרנו לפצועים קשה.

אוקיי. אנחנו נרכז את ההתייחסויות ונשיב אחר כך או נשיב וכו'?

אני רק משלימה את מה שהוא אומר. העסקים בסיכון גבוה, אלה שבעצם סגורים וגם אנחנו לא רואים איך הם נפתחים, כמו מסעדנות, חדרי כושר, תיירות כזאת ואחרת, אז האחוזים שם הם עוד יותר נמוכים. זאת אומרת, שם בכלל נותנים, פחות מ-5% יש היענות.

אלה שבסיכון גבוה.

כן, אלה שבסיכון גבוה יש להם פחות, הם בין אפס ל-5% מאושרים. זאת אומרת, שם הכלי הזה לא קיים. הכלי של הלוואות פשוט לא קיים עבורם, כי אתם הגדרתם אותם בסיכון גבוה, והם באמת בסיכון גבוה, אבל אי-אפשר להזיק את המקל בשני קצותיו, כי הם הכי צריכים, כי הם בסיכון גבוה.

על זה אילו עסקים את מדברת? איך הם מאופיינים? על מי אנחנו מדברים?

בוא תגיד לנו אתה. תגיד מי אלה שנדחו. ה-25% שנדחו. סביר להניח שיש שם הרבה בתחום המסעדנות - - -

חדרי כושר, כל מה שקשור ללקוחות ושהם סגורים ושאין להם תאריך יציאה גם. זאת אומרת, שאף אחד לא אמר מתי הם חוזרים לפעול. כל מה שאין לו תאריך חזרה וזה תלוי לקוחות, אז הוא נחשב סיכון גבוה כי הבנק לא יודע מתי הם יחזרו ובאיזו דרך הם יחזרו, נכון? אם המסעדה צריכה להיות ריקה או מלאה, או חדר הכושר או כל דבר אחר.

תודה, חברת הכנסת ברק.

או במילים אחרות, 25% מהעסקים בישראל שלא קיבלו אשראי מהבנקים. 25% בסכנת פשיטת רגל, לפחות. כי אלה שבמצוקה וקיבלו שלילי מהבנק כי הם בסיכון גדול, בסבירות מאוד מאוד גבוהה הם בסיכון לפשיטת רגל. 25% מהעסקים הקטנים והבינוניים.

תודה, ניר. כן, עמית.

קודם כול, דחיות אנחנו רואים גם אצל הקטנים גם אצל הבינוניים וגם יותר גדולים. אני חושב שכשמדברים על הדחיות של העסקים צריך להבחין גם בגודל העסק וגם בהשתייכות לענף שאנחנו מדברים עליו. אני מסכים, ואת זה ראינו מהתרשמות מתוך ועדות האשראי, אם כי עדיין אין לנו נתונים שאנחנו יכולים לבסס עליהם את הממצאים ואנחנו נעזרים גם בבנקים וגם בנציגי הציבור שיושבים מטעם המדינה. אנחנו מבינים שאכן יש ענפים – אגב, לא יפתיע כנראה גם את חברי הכנסת וגם אותנו – שקשה להם יותר לקבל אשראי. אלה ענפים שמלכתחילה היה להם קשה לקבל אשראי גם קודם והיום קשה להם כנראה עוד יותר. אנחנו מדברים גם על העסקים שכנראה בעבר, נאמר בשנת 2019 שסיימו אותה בהפסד ולא ברווח בהכרח, זה מקשה על העמדת הלוואה פעם נוספת. כשמדברים על הענפים האלה, אז באמת יכול להיות שהם נדחים. אנחנו לא ציפינו שנראה 100% של אישורים בקרן הזאת. אני חושב שכולנו יודעים להגיד את זה.

גם לא ציפינו - - -

באשר לשאלה מה באמת קורה עם אותם אלה שנדחו. אז אלה שנדחו והפסידו קודם ויש אי-ודאות לגביהם גם היום, יכול להיות, לא משנה מה שנעשה, עדיין לא יעמידו להם הלוואות, מכוון שהכסף בסוף הוא כסף בנקאי והחיתום הוא חיתום בנקאי - -

בגלל שמה?

- - שלוקח בחשבון גם את הקושי אבל גם את יכולת החזר של העסק. אם לא מניחים את הדעת לגבי יכולת ההחזר, אז אפשר לקבל את החלטה של הדחייה. יש עסקים שכנראה הרוויחו קודם אבל אי-הוודאות לגביהם היא עדיין גדולה. ולגביהם אנחנו, כמו שכבר אמרנו בוועדת קודמות, אנחנו מנסים לחשוב על מתן מענה אבל כזה שיהיה נכון. לא לתת מענה שעשוי לכאורה לפתור את הבעיה, אלא לתת מענה שיפתור הבעיה. אז פה באמת יש סוגיה מקצועית שגם לוקחת בחשבון את היכולת להעמיד הלוואות לעסקים שכבר - - -

רגע, עמית. שומע, אתה שומע? אתה נעלמת לנו.

אנחנו בקושי מבינים מה הוא אומר.

עמית? אתה שומע אותנו?

זה משהו נקודתי אצלו, כי בזומים אחרים שומעים אתכם. אין בעיה.

אני יודע. יש אצלו תקלה.

יש להם נטייה להיעלם לנו באמצע הדיונים.

הוא קריטי לדיון. זה לא מישהו שיכול להמשיך הלאה. אני גם רוצה שהוא ישמע את המשתתפים. לכן זה מאוד קריטי.

מישהו יכול להתקשר אליו?

עמית?

לא שמעו? לא שומעים אותי?

עכשיו שומעים אותך עוד פעם.

הלו?

כן, עמית, שומעים.

עד איפה הגעתי?

אני לא יודע. אבל בוא, אני אשאל אותך כבר שאלה.

מהתחלה. תסביר מהתחלה.

אני רק חייב לומר שעניתי תשובה מלאה.

זה היה יפה. ענית תשובה מלאה. לא קיבלת את מלוא הניקוד, אני חייב לומר לך.

זו שאלה אחרת.

אבל, תשמע, יש פה שני דברים שחוזרים על עצמם. אחד, זה באמת החלוקה לענפים, שאותה גם ביקשנו בזמנו. ובינינו, רק אתה ואני שומעים, לבנקים יש אותה. בלחיצת כפתור הם נותנים לך אותה. על זה אין לי ספק. זה פעם אחת.

פעם שנייה, וזה נושא אחר, שגם אותו שאלתי אותך עוד לפני הדיון ואמרתי לך שאני אעלה את זה גם פה, זה הנושא של המאגדים ברישיון, הכנסה שלהם כתוספת לאלה שיכולים לתת אשראי. הרי בסוף אנחנו רוצים כמה שיותר גופים שיכולים לתת את ההלוואות אלה, גם גופים שמכירים את בתי העסק, כנראה, למישהו שאולי קצת פחות מכיר. כשאנחנו עשינו את החוק שמפריד את כרטיסי האשראי מהבנקים, אפשרנו גם למאגדים להיפרד. ואז יש מאגדים ברישיון מרשות שוק ההון, שמרכזים את כל העסקאות בכרטיסי אשראי ובעצם הם מסדירים את התמורה לעסק. הם נמצאים בפיקוח. אמנם הם לא בפיקוח שלכם. זה נכון שהם בפיקוח של רשות שוק ההון והביטוח, אבל עדיין זו מדינת ישראל. אין שום סיבה לא לקבוע שמאגדים, אני לא מדבר על מאגדים קטנים, אבל בוודאי מאגד שמחזיק אצלו הון של כמה מאות מיליוני שקלים יכול לתת מ ענה להרבה מאות בתי עסק קטנים, שאגב הוא מכיר אותם לפעמים אפילו לא פחות טוב מהבנק, כי הוא בקשר יום-יומי איתם.

למה לא להכניס עוד גופים לתוך הפרמטר הזה? בעיקר כשאנחנו יודעים שהבנקים כל כך מקשים הרבה פעמים על בעלי העסקים. צרף לזה גם את השאלה שלי אליך לגבי החלוקה לענפים.

לגבי החלוקה לענפים, אני מסכים איתך. זה חלק מהדיווח החודשי שאנחנו צריכים לקבל מהבנקים בסוף החודש הזה; בעצם, לדעתי, עד עשרה ימים מתום החודש.

החודש הזה נגמר.

נכון, נכון. עד תום עשרה ימים מהחודש הזה אנחנו צריכים לקבל דיווח ואז נזין אותו למערכת.

לא, לא. זה יותר מדי. חבר'ה, זה לא מקובל.

למה עשרה ימים?

חבר'ה, רגע, לא צריכים להתווכח על כל דבר. יש הסכם. בהסכם הגדרנו שיש X מים מתום המועד שממנו - - -

עמית, אנחנו חייבים. אם אנחנו לא נתווכח איתך על כל דבר, נחטא לתפקידנו.

אז הסכם מגדיר עשרה ימים מתום חודש, בסדר? זה פעם אחת.

פעם שנייה, לגבי בעלי הרישיון מורחב לפי חוק הפיקוח על השירותים הפיננסיים, אז אנחנו נמצאים בעולם של הסכם גנרי, לא בעולם של מכרז. בעולם של מכרז הרבה יותר פשוט לפתור את זה, מכוון שאנחנו בעצם מוציאים הליך, הוא לוקח יותר זמן. אבל אנחנו גם בוחרים רשימה סגורה של גופים מממנים שיכולים לתת את המענה.

הסיבה שאני מזכיר את ההליך הגנרי לעומת ההליך המכרזי, היא כדי להסביר שגוף מממן צריך ליצור פיזור על התיק שלו כדי שישתלם לו לקחת סיכון. כלומר, הוא צריך ליצור תיק רחב עם כמות הלוואות גדולה ככל שניתן, כך שהוא מקטין את הסיכון גם - - - הפיזור. ככל שיש יותר שחקנים עם מעט כסף, הפיזור לא - - -ואז המודל קורס לתוך עצמו, עשוי לקרוס לתוך עצמו. ככל שאנחנו מדברים על בעלי רישיון מורחב, אנחנו עושים את הבדיקות האלה. האמת היא שהחל מיום שלמוחרת החתימה על ההסכם עם הבנקים התחלנו את השיחות עם הגופים החוץ בנקאיים שמחזיקים ברישיון מורחב. חלקם, אגב, סירבו. חלקם חזרו בהם לאחרונה, אנחנו יודעים. שמענו יחד. וחלקם באמת רוצים להצטרף, אלא שיש פה סוגיה של הגדרת האוכלוסייה ואנחנו מנסים לפתור אותה יחד.

הגדרה של מה?

בשלב הזה יש שבעה בנקים ושתי חברות כרטיסי אשראי. ואנחנו נצטרך לענות לעצמנו על השאלה של האוכלוסייה, ככל שניתן להגדיר אותה בצורה כזאת, שהיא לא תפרק את המודל מפנים. הנושא הזה הוא נושא חשוב, אני מסכים. אבל צריכים להבין שלא את כל הבעיות ניתן לפתור באמצעות מודל אחד ביום או בחודש של משבר. צריך לקחת את הדבר הזה בחשבון. הוא לא נעלם מעינינו. זה מה שאני מנסה לומר.

רק לא נתת תשובה לגבי העסקים בסיכון, ה-25% שלא קיבלו אשראי.

על זה אני חושבת שהוא ענה. טוב, תשאל, תשאל.

אני נתתי תשובה קודם, אולי לא קבלתי עליה ניקוד, אבל אני אשיב שוב. העסקים שנדחו – נדחו. זה לגיטימי שיידחו עסקים.

זאת אומרת?

בואו נשלח אותם - - -

ששש, שנייה, רגע.

לא, רגע. לגיטימי שיידחו עסקים. אף אחד מאיתנו לא ציפה שיהיו 100% של אישורים, נכון?

אבל גם לא 3%.

כל החברים שם, גם פה מבינים ששיעור 50% או 60% של אישורים, הוא שיעור שבהחלט משיג את מטרת הקרן. ולכן אלה שנדחו, צריך לקחת אותם בחשבון - - -

לא, לא. סליחה, השאלה היא מה מטרת הקרן.

לא, לא. סליחה, חברים. סליחה.

השאלה היא מה המטרה של הקרן.

לא, לא. לא שאלה. ברשות דיבור אתם תשאלו.

רגע, אני רוצה להשיב אבל.

צריך לקחת בחשבון שדחייה היא תשובה לגיטימית. יש ענפים וגדלים של עסקים שצריך להבחין אותם מאחרים - -

נכון.

ולשאול את עצמנו: האם באופן שיטתי אותם ענפים או אותם עסקים מודרים מהקרן?

בדיוק.

ואת השאלה הזאת אנחנו צריכים לדקור. אנחנו, אגב, דוקרים אותה - - - עכשיו סיימנו ישיבה בנושא הזה.

אתם בונים להם קרן ייעודית?

זה מה שביקשנו.

לכן, עמית, החלוקה לענפים היא כל כך חשובה.

נכון. אני מסכים איתך. אני מסכים לגמרי.

מבקשים את זה אבל מהדיון הראשון, אני מזכירה. מהדיון הראשון אנחנו מבקשים את החלוקה לענפים.

זה גם לא נורא מסובך. הוא לוחץ על הכפתור. הוא לוחץ על כפתור.

ששש, תודה. אני רוצה לתת קצת התייחסויות גם לגורמים מבחוץ.

רגע, אבל, שנייה.

כן, חברת הכנסת קרן ברק. אחריה – רון תומר, נשיא התאחדות התעשיינים.

לגבי הגורמים שאתה אמרת שהחלטתם, על הבנקים ועל זה, אנחנו, אמנם אני עוד לא הייתי חברת כנסת, אבל לא כל כך מזמן - - - הייתה את רפורמת שטרום שבה בעצם הוציאו את כרטיסי האשראי מהבנקים ועשו עוד כל מיני פעולות והקימו גופים, כמו המאגדים למיניהם שהורידו בעצם את עמלות הסילוק. ופה, אני מפחדת שבשיטה הזאת שאתם נותנים עוד פעם לחברות כרטיסי האשראי המסורתיים ולבנקים, אז בעצם את כל מה שיצרנו, לא אני אבל מי שהיה פה לפניי, שייצר ברמת השוק התחרותי, תמחקו בסיפור הזה. אני לא מצליחה להבין. הרי התפיסה שלכם צריכה להיות תפיסה רוחבית-משקית.

תודה.

אז אם זה ככה, למה אתם לא נותנים גם למאגדים למיניהם את היכולת לתת את הערבויות האלה, את האשראי הזה, כדי שהם יוכלו באמת יום אחרי הקורונה להמשיך ולהתנהל בדיוק כמו שהם היו לפני הקורונה ולא למחוק להם את מה שהם עשו עד עכשיו. אם תוכל לענות על זה.

זה בדיוק מה ששאלתי. תודה.

רון תומר. אחריו – רועי כהן מלה"ב.

עודד, תגיד גם את התפקידים שלהם. לא כולם מכירים את השמות.

רון תומר, נשיא התאחדות התעשיינים. אחריו – יהיה רועי כהן, נשיא לה"ב.

תודה רבה. שומעים אותי, עודד?

כן, כן.

יופי. תודה, עודד.

חברי הכנסת, רק שתדעו, הקרן הזאת שעולה פה on top up לביטוחי האשראי חיובית וקריטית מאוד להתנהלות המשק. אנחנו תומכים בה. ואני רוצה להגיד תודה רבה אישית גם לרוני חזקיהו גם לעמית. אני חושב שאגף החשכ"ל בנה כלי שהוא לא טריוויאלי. ואני קורא לכם לאמץ את הקרן ולאשר אותה במהירות.

בקשה אחת מהחשכ"ל היא שצריך לוודא. והיינו איתו במהלך המסלול. אנחנו ביקשנו את זה –לוודא שהפרמיות של הביטוח כתוצאה מהקרן, גם אם ישתנו, זה יהיה באמת שינוי מינורי, כדי שיהיה מצב שהעסקים שגם ככה קשה להם יוכלו לעמוד בפרמיות. נושא מאוד חשוב.

תודה גם על הנושא השני של הרחבת קרן האשראי לעסקים. אנחנו רואים את הקרן הזאת כן זורמת. אנחנו מרגישים את הכסף הזה שמגיע לשוק. גם אני הייתי מאלה שבהתחלה הרימו גבה והיו קצת סקפטיים. העסק הזה עובד. מה שחשוב עכשיו, ואני מצטרף לקריאה של ניר ברקת, קרן ברק, שלך, עודד, ושל כל האחרים, להקים קרן לעסקים בסיכון. יש לא מעט עסקים שהיו עסקים טובים רק לפני חודשיים, והם באמת מוגדרים בסיכון, הם גם בתעשייה, הם גם בתחומים אחרים. והעסקים האלה צריכים את הקרן הזאת שלשום.

עכשיו, אני יודע שיש נכונות אצל רוני החשכ"ל לקדם את זה, אבל העסק לא זז. אני מבין שיש קשיים, אבל מרוב הקשיים בסוף לא יהיה למי לתת את הכסף.

נכון.

אז אני מצטרף לקריאה של חברי הכנסת, שחייבים ממש בשבוע הבא לסגור את העניין הזה ולקדם את הקרן, כי זה קריטי. תודה.

תודה.

רועי כהן, בבקשה.

צוהריים טובים, אדוני היושב-ראש, חבר הכנסת עודד פורר ולכל חברי הכנסת.

רק אחריך – ידבר איתי ויגמן מהתאחדות בעלי מלאכה.

אני גם רוצה, עודד.

אני מבקש בהזדמנות הזאת, קודם כול, להודות על פעולה שעושה ועדת הכספים והחשב הכללי כדי לעזור ולסייע לציבור העסקים. אבל אני מצטרף לדברים שאמר ד"ר רון תומר. הנושא הזה של הענפים בסיכון וזה שאני כבר נוסע לכיכר רבין ואלפי אנשים מגיעים לשם, והרוב זה מאותם מקצועות שבסיכון שהמדינה הפקירה אותם לגורלם ולא נותנת להם מענה, בעצם גורמת להם בכך לקרוס, ושכל העסקים שלהם יפלו רק בגלל שהם הוגדרו כענפים בסיכון, לא באשמתם. הם הוגדרו בגלל שמשרד הבריאות כרגע לא מאפשר להם לחזור לעבוד. הם לא אשמים בכך. לא בעל אולם האירועים ולא המסעדה ולא חברת ההסעות, שהיום ראינו את הפגנה שלהם – הם היו עסקים טובים. הם שילמו מיסים, הם שילמו ביטוח לאומי, הם שילמו הכול.

חדרי כושר.

המדינה, בגלל פעולות שהיא עושה כדי להגן על בריאות הציבור, בעצם סגרה להם את העסק ולא יודעת לתת להם מענה. היום אסור לך, עודד, לסיים את הישיבה הזאת בלי התחייבות כפי שנתנו לי בעיניים גם שר האוצר וגם רוני חזקיהו, שאני מוכן להתעמת איתו פה. הוא אמר לי: רועי, יהיו 4 מיליארד שקלים לקרן לעסקים בסיכון ב-60% ערבות מדינה. הוא אמר לי את זה. עם זה יצאתי לאנשים. עם זה הבטחתי לאנשים תשובה. תעמדו במילה שלכם. תפסיקו להפקיר את העסקים. די. נמאס. אנשים כבר יוצאים – תראה, מה קורה פה. תראה כמה, הגיעו היום אלפים לכיכר רבין. למה? כדי לזעוק למדינה להפסיק להפקיר אותם.

תודה, רועי.

איתי ויגמן מהתאחדות בעלי המלאכה. אחריו –עמית, אתה תשיב במרוכז על מה שאמרו. אז נעשה עוד סיבוב של חברי הכנסת.

שלום לכל חברי הוועדה, שלום פורר.

יש לנו כמה בעיות עם הקרן הזאת. אנחנו נמצאים בסיכונים. הספרים עובדים על - - -

איתי, תעשה טובה רק. תעמוד במקום, כי הסתובבות שלך – אני מבין שהוצאנו אותך מהמספרה, אבל.

הוא כל הזמן נראה כאילו באיזו סירה.

קודם כול, זה טוב שהוא עובד. זו כבר בשורה טובה.

כל הכבוד. וואו, איזו מספרה. הזכרת לי שאני צריכה ללכת למספרה.

תודה רבה.
יש לנו כמה בעיות עם הקרן הזאת. דבר ראשון, היא לא נותנת מענה לענף שלנו. הרבה אנשים בענף שלנו הם בעלי סיכון. הם כמעט על סף התמוטטות. הלוואות – אנחנו מקבלים מאות פניות של אנשים שלא קיבלו את ההלוואות האלו. בנוסף לזה, מדוע אי-אפשר לאחד הלוואות של הבנקים בתוך הקרן הזאת. העסקים שלנו הם עסקים קטנים. סך הכול, ההלוואות שלהם הם בין 100,000 ל-500,000 שקלים. אלה לא סכומים גדולים, וחייבים לאפשר את האיחוד של ההלוואות. כי כל הכסף שלהם שנמצא בחסכונות הוא ערב על ההלוואות שיש להם.

אתה יכול להסביר את העניין?

מה זה "איחוד"? לא הבנו.

אני אסביר לכם. אני אתן לכם גם דוגמה.

אלה הלוואות אחרות שרצות. הם רוצים כבר לקחת את הכול ביחד.

אני אקח לדוגמה אותי. יש לי 300,000 שקלים התחייבויות והלוואות. אני משלם כיום 12,000 בחודש. אם אני לוקח את הקרן בערבות מדינה על 450,000, שזה 150,000 שקלים בשביל שאני אוכל לשמור על העסק, להחזיר את החובות, אני אשלם 8,500 שקלים, לא 12,000. לא רק שהורדתי את הסכום שאני משלם כל חודש, אלא גם שלא העליתי אותו. חייבים לאפשר איחוד הלוואות. חייבים.

בנוסף לזה, 16% מהמחזור זה כלום. אני בחודש וחצי שלא עבדתי הפסדתי 100,000 שקלים. בחודש וחצי 100,000 הפסדתי, גם תשלומים ששילמתי וגם הכנסות שלא קיבלתי.

תודה.

חייבים לבטל את ה-16% מהמחזור וחייבים לאחד הלוואות.

תודה, איתי.

עמיתי, איתנו?

כן, אני אתכם. אתם שומעים?

כן.

לגבי 16%, אני מזכיר שהגדלנו את היקף ההלוואות מ-8% ל-16%. 8% מייצגים פגיעה של כחודש בהון החוזר, 16% – חודשיים. וזה עקבי עם ההימשכות של המשבר הזה. כרגע זה השיעור גם שיישאר.

רגע, אתה מדבר שזו פגיעה של חודש בהון החוזר?

8% זה בערך פגיעה של חודש בהון החוזר.

ואנחנו כבר נמצאים חודש וחצי במשבר כשברור לחלוטין שלחלק נכבד מהעסקים המשבר הזה יהיה שלושה וארבעה חודשים ואפילו יותר.

אז בואו נתקדם צעד-צעד. אנחנו הגדלנו ל-16% לפני שצברנו את החודש השני, אני מזכיר.

איזה יופי.

חברים, בואו, אתם רוצים שאני אשיב – אני אשיב. אני מתייחס ל-16%.

לגבי ההערה של איחוד ההלוואות, המטרה של הקרן היא לא לחליף את הסיכון שהבנק לקח, אלא להוסיף על הסיכון שהבנק לא מוכן לקחת. זה התפקיד של ערבות המדינה. והמטרה של ערבות המדינה היא להגדיל את היצע האשראי, לא להחליף את האשראי הקיים ולאפשר לבנק מקום נוח יותר.

אני מבין את הטענה לגבי היכולת לפרוע סכום נמוך ברמה חודשית. מטרת הקרן היא לקחת סיכון נוסף על הסיכון הזה. ולכן, ככל מישהו רוצה לפרוע, שיפנה לבנק לפרוס מחדש. אני מניח שהבנקים עכשיו נמצאים בסיטואציה שהם רוצים לסייע ללקוחות שלהם. הקרן היא כלי אחד. ויש להם כלים נוספים.

זהו. אני חושב, נכון? לא היו דברים. לגבי מענה לענפים, דיברנו על זה שנקבל את המידע על הענפים ונהיה קצת חכמים עוד כמה ימים.

על המאגדים לא ענית.

דיברתי איתך על זה שאתם נותנים למאגדים. למה רק לחברות כרטיסי אשראי, ולא למאגדים?

תודה , קרן. על המאגדים, עמית. תודה, קרן.

אני השבתי על המאגדים. אני אומר שוב. הסיפור של המאגדים הוא סיפור - - - כשמדברים על בעלי הרישיון המורחב לפי חוק שירותים פיננסיים. החבר'ה האלה הם חבר'ה שצריך להבין אותם. צריך להבין באיזו אוכלוסייה מדובר. יש 260 כאלה שרשומים וגם אם מרדדים אותם למי שמחזיק רישיון מורחב ולא רישיון זמני, אנחנו מגיעים בערך ל-60 חברות.

לא, אבל הגדולים הם פחות מעשרה.

מה זה "גדולים"? איך את מגדירה גדולים? אנחנו שואלים את אותן שאלות.

שמאגדים, אני לא יודעת מה, 10,000.

אנחנו בעולם של הסכם גנרי, לא עולם מכרז. במכרז הייתי יכול להגדיר שכל מי שהוא מעל 300 מיליון תיק או 400 מיליון הון עצמי או משהו אחר – נכנס. ואז היינו מרדדים את האוכלוסייה הזו. זה לא העולם שאנחנו נמצאים בו היום. אנחנו מציעים את המנגנון לכל מי שיש לו מאפיין דומה. לכן הבנקים, לכן חברות כרטיסי אשראי ולכן המאגדים צריכים להיכנס לתוך המסגרות האלה בצורה אחידה.

אם אנחנו נכניס את המאגדים, כ-60 או 240 חברות - -

אז תכניס את הממד הזה.

תנו לי לסיים.

כן.

- - לא תהיה משמעות למודל, שכל המהות שלו היא פיזור הלוואות כדי לפזר את הסיכון. ככל שיהיו יותר שחקנים, ואני מבין שאתם רוצים שתהיה תחרות, אבל אי-אפשר לפתור את כל בעיות המשק באמצעות מודל אחד באירוע של משבר.

אבל גם לא - - -

קרן, תודה.

צריכים להבין שיש לנו את האינטרס להרחיב את כמו הגופים המממנים לעסקים. אנחנו עושים את זה מהיום הראשון שלאחר חתימת ההסכם עם הבנקים. זה חלק מהדברים שאנחנו מטפלים בהם. חברות כרטיסי אשראי נכנסו ואני שמח על כך. וככל שנצליח להכניס את המאגדים, אנחנו נכניס גם אותם. זה לא ירד מסדר-היום, בסדר?

תודה.

חברת הכנסת קטי שטרית ואחריה – חבר הכנסת ניר ברקת.

זה לא בדיוק הנושא. אבל אני מדברת על ענף שיכול להיות שאפילו לא יזדקק לאשראי ולא להלוואות ולא למענקים, כי הוא קורס. ואני מדברת על ענף החקלאות במדינה שהוא לא הענף הכי גדול. אבל, לצערנו הרב, חקלאי ישראל הפסידו בערך 300 מיליון שקלים אולי – אני מדבר על לפני שבוע, יכול להיות שזה אפילו הוכפל – כתוצאה, כמובן, מסגירת הגבולות הביו-לאומיים, מחוסר היכולת לייצא, ענף המסעדנות שנסגר והקייטרינג והמלונאות וכו' וכו', ומהתיירות הכפרית. ואנחנו מוצאים את החקלאים במדינת ישראל בפני שתי בעיות מאוד מאוד רציניות. אגב, אם אנחנו רק ניקח את ענף התבלינים – מתוך 50 משקים של תבלינים, נסגרו 11, נסגרו טוטאלית, גמרנו. נסגרו. לא יוכלו להשתקם. הם פשוט נסגרו בכל כל החובות גם לבנקים.

תראה את האבסורד, עודד. אנחנו מייבאים היום מטורקיה שום, ביצים ועוד כל מיני מוצרים, שיש אותם היום בארץ. אנחנו היום יכולים, במצב של הנגיף, אנחנו היום יכולים להשתמש בתוצרת החקלאית. יש תוצרת שלא נאספת בגלל חוסר כוח אדם. ובמקום זה, מעדיפים לייבא מחו"ל.

אז קודם כול, הבקשה הראשונה שאני רוצה לבקש כאן בוועדה – ואם אפשר לקיים על זה גם דיון, אשמח מאוד – היא לבטל לאלתר את הפטור ממכס של התוצרת החקלאית.

זו לא הכתובת, אבל, קטי. זו לא הכתובת.

מה?

זו לא הכתובת. זה לא החשב הכללי.

בסדר. אני עכשיו אומרת את זה – תראה, יש פה גם אנשים מהאוצר שנמצאים. אתה יודע מה? אחר כך זה יפיל את זה על זה וזה יפיל את זה על זה. בואו ננסה לראות כמה שאנחנו יכולים. וגם בוועדה הזו דאגנו לפטור מארנונה. ואגב, למשקים החקלאיים אין פטור מארנונה. אף אחד לא מתייחס אליהם. אז, עודד, או שנקיים על זה דיון או שמישהו פה - - -

אז אני אומר: זה נושא נפרד.

בסדר. אני מעלה את זה.

תודה.

חבר הכנסת ניר ברקת.

יש לי קושי עם התפיסה שאנחנו נשארים עם אשראי. וכשאתה רק נותן אשראי ומחפש אם יש עסקים בסיכון, בואו נייצר עוד קרן שנותנת עוד אשראי, זה עוד פעם לעשות את אותה טעות. אנחנו צריכים להגדיר מטרה, מטרה פשוטה: מניעת פשיטות רגל ולסייע למגזר העסקי כמה שיותר מהר לחזור לעמוד על הרגליים שלו.

עכשיו, חייב להיות פה תמהיל נכון בין מענקים לבין אשראי. המענקים עוזרים במיוחד לאלה שבסיכון גדול. אתה מקטין להם את הסיכון, אתה מעלה את ה-ROI. אתה מייצר להם מוטיבציה לחזור מהר לתפקד יום אחרי. ואשראי הוא בהחלט מנוף מסוים שהפצועים קל ובינוני יכולים אולי להסתדר עם חלק יותר גדול של אשראי. אבל אלה שבסיכון, שאנחנו כולנו הכי מוטרדים מהם, העסקים שלא מסוגלים לפתור את הבעיה עם האשראי לבד, להם לא נותנים מענה עם עוד אשראי. זה לא הפתרון.

וברגע שאנחנו מגדירים את המטרה של מניעת פשיטות רגל ולסייע לשוק לצמוח מהר – אני מבקש שתפתחו את העיניים באוצר ותבינו שעוד קופה לאשראי לעסקים בסיכון זה לבד לא ייתן את הפתרון. חייב להיות אלמנט של מענק. ממילא, ממה נפשך: אם תיתן להם אשראי ואתה יודע לבד שהסיכון הוא גדול, אז ממילא רובם יכולים לפשוט רגל. אז רק כשיש default תיתן לבנקים את הכסף? אז במקום שתיתן לבנקים את הכסף ב-default של העסקים שיפשטו רגל, תן את זה קודם לעסקים במענקים. ואז אתה יודע מה יקרה? פחות מהם יפשטו רגל.

אני רוצה להעיר עוד הערה. יש כאן איזושהי תפיסה באוצר שאולי, חלילה, ניתן כסף למישהו שממילא יפשוט רגל, אז בואו לא ניתן להם. וכל המנגנון המורכב שנעשה זה בשביל, חלילה, שיהיה עסק אחד הראה הפסדים בשנה שעברה, שאם, חלילה, ניתן לו מענק, בעצם הוא היה צריך לפשוט רגל. אני מבקש: חבר'ה, לא בקורונה, לא בתקופה שאנחנו עוברים. אנחנו חייבים להסתכן ולתת קרדיט לעסקים כמכלול, לתת להם את המענקים, לעזור לרוב. ואם, חלילה, 10% מהאנשים שנתנו להם סיוע לא היו מחזיקים מעמד גם ככה, אז כפרה על ה-10% הזה. יותר חשוב, פי עשרה שה-90% מהעסקים שצריכים לעזור להם. שה-90% האלה יקבלו את המענקים ויעמדו על הרגליים.

אני עוד פעם מבקש ודורש: אתם חייבים להסתכל על ה-defaults האלה, על ה-25% שלא עומדים ולא מסוגלים לקבל את האשראי. איזה מנגנון ייתן להם את הסיוע? ואין לנו זמן.

תודה.

יש מושג באנגלית שנקרא sense of urgency, תחושת דחף לסייע. לצערי הרב, לא שמעתי את זה היום. אנחנו גם בוועדת הכספים הקודמת ביקשנו: תאפיינו לנו את האנשים שלא מקבלים לפי גודל, לפי ענף, לפי מאפיינים נוספים, ובואו נראה איך אנחנו מצילים אותם. חבר'ה, כל דקה פה חשובה. הם גם מתייאשים.

תודה.

אמיר ונג מגמא ואחריו – חברת הכנסת מיכל שיר.

תודה, אדוני היושב-ראש.

בנושא המאגדים, אמר נציג החשכ"ל שיש מעל 120 בעלי רישיון מורחב למתן אשראי, זה נכון. אבל במסגרת אותה מערכת רישוי יש גם רישוי הבחנה מי מבין נותני האשראי בהיקף הוא מאגד. המאגדים הם אלה שמקבילים בפעילות שלהם לחברות כרטיסי אשראי מבחינת ההכרות שלהם השוטפת בשטח עם אלפי עסקים. ולכן המאגדים, שמספרם, אני חושב, מאגדים עם רישיון בהיקף נרחב, הוא פחות מעל כף יד אחת. ברשות שוק ההון, כאמור, יש רישום מדויק. זה במסגרת הליך הרישוי שלהם. המספר שלהם הוא מאוד מאוד קטן, כך שהם לא אמורים להשפיע על המודל.
ובה בעת הם מאוד חשובים, מכוון שלפי דוח רשות התחרות, המאגדים לא רק שהם נותנים תחרות באשראי, הם גם עשו מהפך: ירידה של עשרות אחוזים במחירי הסליקה של בתי העסק. ומה שקורה כרגע עם האשראי פשוט עלול לדחוק לאחור את התחרות בסליקה שהכנסת, בעקבות ועדת שטרום, ומשרדי הממשלה כל כך כל כך כל כך התאמצו לבנות. התחרות הזאת קמה. יש מאגדים בודדים, נותנים שירות לעשרות אלפי עסקים קטנים ובינוניים. זה חשוב גם לאשראי וגם לתחרות בסליקה.

תודה.

חברת הכנסת שיר, בבקשה.

אבל שהוא יענה לו על זה.

אני אמשיך גם את דבריו של ניר וגם את דברים של אמיר. אנחנו נמצאים באיזושהי תקופה שהיא תקופה היסטורית. כלומר, ההיסטוריה עוד תשפוט אותנו, את הממשלה ואת הכנסת, על איך שאנחנו התמודדנו עם המשבר הזה. נכון לעכשיו, אין מענה לעצמאים. כלומר, אנחנו רואים את הסטטיסטיקות, ואנחנו שומעים את החשכ"ל ואנחנו שומעים את האוצר – בסופו של יום, רוב העסקים הקטנים, אלה שאנחנו לא שומעים עליהם, לא שורדים. בעלי מסעדות כבר לקחו הלוואות בשוק אפור. אנחנו שומעים על עסקים שכבר לא יהיה להם איך להשתקם.

אני שוב חוזרת על שתי ההצעות. האחת – ניר, אני מתחברת למה שאמרת – להגדיל את המענק, להגדיל אותו, ולפרוס אותו לחמישה חודשים קדימה, שבעלי העסקים לא יצטרכו לרדוף כל חודש אחר הביורוקרטיה ואחר השקל. פשוט לחלק אותו. המדינה תדע להתקזז אם יהיה מישהו שחלילה יקבל קצת יותר. אנחנו יודעים הרי לשלוט על זה.

הוא ישלם מס הכנסה.

בדיוק. יתקזזו בזה אחרי חמישה החודשים, בסוף השנה. זאת לא הבעיה.

זה מה שניר אמר. מקסימום מפסידים.

אבל תיתנו את הכסף, למען השם, שאנשים יפסיקו להתחנן ולרדוף כל היום אחר השקל. אנשים לא יודעים מה לעשות עם המענק של 2,000 שקלים. במקרה הטוב, הם יודעים איך למלא בכלל את הטופס הזה. במקרה הרע, הם מגלים שהם ממלאים אותו ואלוהים יודע למה, אבל הם לא זכאים למענק הזה. אבל אוכל על השולחן אין להם. ולזה אין מענה. ואפשר להמשיך לדבר פה בוועדה כל יום. אין להם מענה.

תודה.

הדבר השני, אני שוב חוזרת על הצעת החוק שלי, ופה אני כן ממשיכה את הדברים של אמיר – תחרות, תחרות, תחרות. אני הגשתי הצעת חוק כדי ליישם את המלצות ועדת שטרום. בסופו של דבר, אנחנו חייבים לפתוח את התחרות. אני הגשתי את הצעת החוק מחדש ל"זאפ הלוואות". פשוט לפתוח את השוק, להוריד את הריביות, לפתוח את האופציות לכמה שיותר גופים שיעניקו את ההלוואות האלה.

חברים, הישיבות האלה הן נחמדות, הן מספקות לנו המון זמן. בסוף, אנחנו צריכים תוצאות. אנחנו, בכנסת, מקבלים את כל התגובות של הציבור. מה נענה להם? מה נגיד להם? שעשינו עוד ישיבה?

תודה רבה.

תודה.

עמית, תגובה.

אני חושב שדיברנו על הכול. לא היו שאלות נוספות.

מה "לא היו שאלות נוספות"? יש פה מישהו מהמאגד, לא ענית לנו על זה.

מה אתם רוצים ממנו? הוא לא - - -

כן, הוא לא עונה. נו, באמת. הוא לא מקשיב, לדעתי.

קרן, תודה.

חברת הכנסת קרן, זכות הדיבור שלך, בבקשה.

לא, נו.

לא, תסיימי את הנאום ואז אפשר יהיה לדבר.

אבל זה לא נאום.

אז קדימה.

אם היית, עמית, מחובר, אז ישב פה מחברת מאגד ושאל אותך שאלות. אמר לך: יש לכם כבר את הנתונים, יש לכם פחות מעשרה גופים שעומדים בקריטריונים של שוק ההון. אתם כל הזמן נותנים לנו נתונים ליד. גם לניר אמרת פה דברים לא נכונים. גם על המאגדים אמרת נתונים לא נכונים. אני מבקשת ממך שתתייחס לנתונים הנכונים. רשות שוק ההון נתנה לחלק מהמאגדים רישיון. הם עומדים כבר בתנאים. הוא דיבר איתך. ביקשנו רק שתענה על מה שהוא אמר.

אני לא מצליח להבין את השאלה, שאלה שחוזרת על עצמה, כנראה.

אני אגיד לך, רגע. עמית, תשמע, את התשובות הסטנדרטיות שלכם אנחנו מכירים. הרי זה לא משהו שאנחנו לא מכירים. אנחנו יודעים מה אתם חושבים.

צוחקים עלינו.

את רוצה להוסיף, חברת הכנסת ברק?

לא.

אנחנו יודעים מה אתם חושבים. אנחנו יודעים מה אתם רוצים ומה אתם לא רוצים. אבל יש גם דברים שאנחנו אומרים, ששווה לקחת אותם בחשבון. בכל זאת, אתה יודע, לוועדה יש קצת say בנושאים האלה.

גם בנושא של המאגדים אפשר לקבוע תנאיי כניסה. זה ברור שאם יש מאגד שסולק ממש מעט עסקים ואין לו מחזור, לא יכול בכלל לעמוד בתנאי הסף. אתה קובע תנאי סף לכניסה. וברגע שקבעת תנאי סף לכניסה, כל מי שעומד בהם – אפשר לעמוד בזה, זה לא כזה סיפור.

בנושא של הלימת הון, אמרתי לך את זה גם היום כששוחחנו. אמרתם לנו לפני יותר משבוע כבר: נעשה קרן לעסקים בסיכון. אמרתם את זה. ואני מכבד את זה. אגב, זה נכון אמרתם: נקצה 4 מיליארד, 2 מיליארד שקלים, לא משנה, לעסקים שהם עסקים שנחסמים. עכשיו הבעיה היא פה, ואני שב ואומר – ואני חושב שמה שאמר חבר הכנסת ברקת, הוא אמר את המונח באנגלית, אבל לא צריך את זה באנגלית: אתה במצב חירום, אתה צריך להרגיש את החירום עכשיו. אני יודע שאתם עובדים קשה מאוד ברמת התשומות שאתם נותנים. אתם עובדים מסביב לשעון. על זה אין לי ספק. אני לא חושב שאתם ישנים בבית ומבלים כל היום. אבל גם מבחינת התוצאה, פה צריכה להתקבל החלטה. אומרים: אוקיי, לוקחים את אותה קרן שעשינו עם 15% ערבות מדינה, נעשה עם 30% ערבות מדינה.

זה חלק מהגדרת הענפים.

ואתה גם מגדיר את הענפים. עכשיו, יודעים אילו ענפים. אני אומר לך, בלי שאני אשאל את הבנקים, אני אגיד לך את הענפים. אני אגיד לך את הענפים. אתה יודע מה? אני אגיד לך יותר מזה: גם אתה יכול להגיד לי את הענפים, כי אתה יודע טוב מאוד מה הענפים האלה. ולא צריך לחכות כל הזמן. אם אתה היית לוחץ על הבנקים, הם היו נותנים לך את זה בלחיצת כפתור.

עכשיו, תראה, אני מקבל גם את מה שאמר רון תומר מהתאחדות התעשיינים. הנושא הזה של ערבות המדינה לביטוחי אשראי – מחכים לזה כבר הרבה זמן. זה הגיע לפה, רוצים לאשר את זה מהר. עכשיו זה גם תמיד מחכים, מחכים, מחכים עד שזה מגיע כבר אומרים: בואו נאשר מה שיש, רק שיצא לדרך. פה, אגב, נתתם 90%. למה פה זה 90%?

ככה עובד שוק ביטוח המשנה היום.

אז על אחת כמה וכמה כשאתה מדבר על ערבויות במקומות שבהם יש – הם עסקים טובים. המסעדות האלה שלא מקבלות היום הלוואות היו עסקים טובים. תחומים, אני יודע, כמו האופנה שלא מקבלים היום הלוואות היו עסקים טובים. ואני אגיד לך עוד משהו: הם גם יהיו עסקים טובים.

נכון.

גם התיירות, בוודאי תיירות פנים, יהיו עסקים טובים. אין לי ספק. חלק מהיעד הוא להוציא אותם מהעניין הזה.

עכשיו, כשמתקשקשים על ההלוואות, אני אגיד לך מה יקרה. בסוף ירד לך הזרם של מבקשי ההלוואות ואתה תחשוב שהכול בסדר, שכבר פחות מבקשים. אבל יהיו פחות מבקשים לא כי - - -

כי הם מתו.

הם פשוט מתו.

נכון.

זה כמו שבמשרד הבריאות בסוף – אתה יודע, אנחנו יכולים לסגור, להחזיק פה בית חולים אחד. אחרי תקופה מסוימת, בסוף, זאת תהיה הצריכה. הצריכה תהיה של בית חולים אחד, כי כל השאר כבר לא יוכלו להתקיים. מזה אנחנו מתריעים. ובגלל זה אנחנו פה יושבים ולא משחררים את העניין.

כן, עמית.

חשוב לי לומר, כי אני חושב שאנחנו היום סוגרים חודש מאז השקנו את הקרן, ומדד התוצאה, פונקציית המטרה שהגדרנו מלכתחילה הייתה לשחרר את הכסף לעסקים כמה שיותר מהר. אל תהפכו את הפתרון היחיד שניתן בצורה כזאת טובה לבעיה. הוא הפתרון. זה הפתרון, בסדר? יכול להיות שהפתרון הזה יכול להיות טוב יותר, הרבה יותר טוב, מושלם, אבל זה הפתרון והוא עובד. זה כסף שיוצא בהיקף של 500 ו-700 מיליון שקלים ביום והסתכם בתוך חודש ושבועיים ב-8 מיליארד. שבנק ישראל בא ביום ראשון ומראה לכם שזה בדיוק הפער שנוצר בחודש מרץ לאותם עסקים קטנים ובינוניים, אומר שאנחנו נותנים פה מענה ומענה טוב, בסדר? אז בואו לא נתעלם מנקודת הפתיחה הזאת.

לגבי כל היתר, אני מסכים איתך שיכול להיות שאפשר לנחש את הענפים. וגם יכול להיות שהבנק יכול להוציא את הדבר הזה בלחיצת כפתור. אבל תבינו שכל המערכת נמצאת בהירתמות מוחלטת – גם הבנקים, גם אנחנו וגם הסניפים. וזה נכון, יכול להיות שהם יכולים ויכול להיות שאנחנו נעשה את זה גם. אבל תיקחו בחשבון שכל מה שקורה, קורה לפי הסדר כשפונקציית המטרה היא לשחרר כמה שיותר כסף למשק.

חשוב מאוד שתהיה תחרות. אנחנו נגיד את זה לפני ואנחנו נגיד את זה גם אחרי וגם תוך כדי. אנחנו עושים את מה שצריך בשביל שזה יקרה. אבל אין פה קסמים.

לגבי המאגדים, שמעתי אתכם. ואני חושב שיש פה הרבה דברים שצריך לסיים את הדיון בהם. אני שמח על הדיון בוועדה. כמו שהוכחנו גם בעבר, אנחנו לא מגיעים לוועדה רק בשביל להשמיע, אנחנו גם שומעים ומתקנים. אני גם חושב שאנחנו עושים את זה מוועדה לוועדה.

אני אמרתי את כל מה שאני יודע. וזאת, מבחינתי, האמירה גם בוועדה. בזה אני מסיים.

מתי נוכל לקבל סיוע?

אני רוצה לשמוע. אני רוצה קצת גם כן לתת עוד לשטח לדבר. יושב-ראש איגוד המוסכים, רונן לוי, איתנו? אחריו – חבר הכנסת סופר, אתה ביקשת גם לדבר?

כן.

אז חבר הכנסת סופר עד שנאתר את רונן בזום.

פורר, אני יכול לדבר.

חבר'ה, בקשת רשות הדיבור לוועדה ואז אני יכול – כי אני לא יודע, זה שאתם צועקים לזום לא אומר שאני שומע מי זה. רונן, אתה אחרי חבר הכנסת סופר.

בתור חבר כנסת שיושב פה ברוב ועדות הכספים ודן בסוגיה הזאת, אני רוצה לומר שהתחושה היא באמת – אני כבר איפשהו קצת, אני כמו אותם עסקים שאומרים: כאילו, מה אני מבקש? הדיבורים הם דיבורים. וחבר הכנסת ברקת יכול לחזור על הדברים שלו עשרים אלף פעמים, יהיו באמת עסקים שיפסיקו לדבר וזה מה שקורה עכשיו. עכשיו אתה מרגיע אותנו עם אותה תשובה כאילו. עוד פעם אנחנו אומרים, יש פה איזשהו שיח עיוורים. ואני שואל את עצמי: אם זה שכרגע אנחנו לא משתמשים במנופים שלכאורה יש לנו, אבל אנחנו יודעים שאנחנו נפגע בכולם. האם זה מה שמאפשר לכם כל הזמן, מה שנקרא, להגיד: לך תבוא? זאת אומרת, מכירים את הלקסיקון של "לך תבוא"? עכשיו, לך תבוא, אוקיי. אז חבר הכנסת ברקת יגיד עוד פעם את אותם דברים שהוא אומר, ויהיו עסקים בבית שיפשטו רגל. אגב, גם בתקשורת קולם ופחות יישמע וגם, כנראה, לא יהיה מי שיארגן להם קמפיין, ובסוף הם יקרסו.

עכשיו, אמרת שהדברים נעשים לפי הסדר. זה בסדר. אבל יש לכרונולוגיה, מה שנקרא – לפעמים צריך לנהל תהליכים במקביל. והשאלה היא מה קורה לגבי אותם עסקים שלא עומדים בסטנדרטים הקיימים האלה וצריכים סיכון גבוה יותר?

תודה.

רונן, בבקשה.

שלום לכולם. קצת היה לי קשה להתחבר, אני מתנצל. תודה על הזכות.

אחריך ידבר ירון סלע מענף חדרי הכושר.

מי זה רונן?

רונן הוא יושב-ראש איגוד המוסכים, אחריו ידבר ירון סלע מהתאחדות ענפי הכושר.

שומעים אותי?

עכשיו לא שומעים.

אני רק רוצה לעדכן שאצלנו בענף, רוב האנשים שאני מדברים איתם למעשה קודם כול לא קיבלו בזמן. רק ממש לפני כמה ימים התחילו לפנות אליהם. וכמובן, זה סבך ביורוקרטי מטורף. זה המון טפסים ואתה חייב מייצג. ואם לא, זה לוקח המון זמן. אצלנו, מי שלא מכיר את ענף המוסכים, הכול עובד בשוטף פלוס והצ'קים יוצאים, ומעכבים לך תשלומים. אנחנו כבר כמעט חודש וחצי אחרי תחילת המשבר ואנחנו צופים בתחילת מאי כאוס טוטאלי בכל מה שקשור לעניין של התשלומים, לעניין של ביטול חוזים או פגיעה בחוזים. ואנחנו לא יודעים מתי הדבר הזה יתבהר. עדיין, אנחנו חודש וחצי אחר כך, אין לנו מושג מתי הדבר הזה יתבהר ויתחיל להיות נגיש ממש לעסקים.

נכון לעכשיו, בענף שלי, ממה שאני יודע, מעט מאוד אנשים קיבלו כסף בערבות המדינה.

נעלמת לנו, רונן. תודה.

ירון?

ירון שומע. אחר הצוהריים נעימים וטובים.

אהלן. רק אחריך ידבר שי לחוביצר מהתאחדות גני האירועים.

אז אני רוצה להגיד שאני מדבר איתך, עודד, דברתי עם ניר, דיברתי עם קרן. אני מרגיש שיש אנשים מצד אחד מדהימים, מדברים איתנו, שומעים אותנו, מקשיבים לנו, ולצערי - - - באיזשהו קיר. דיברתי פעם - - -

ירון?

שזה ה-SOS, זה האוויר לנשימה שלנו. זו הצלה. מתוך 300 בקשות של מועדוני כושר, אושרו תשע, תשע או עשר בקשות אושרו. זה לאור הנתונים. עכשיו, תבינו מה קורה.

אבל הם לא הענף היחיד.

ששש, חבר'ה, גם ככה לא שומעים אותו טוב.

אני יודע לדבר על הענף שלי. בענף שאותו אני מייצג, אנחנו סגורים. מכוון שאנחנו סגורים ואין לנו תאריך יעד, הלקוחות כועסים ורוצים לבטל מנויים. הבנקים, שזה צינור האוויר המיידי שיכול לעזור לנו, שואלים: מה יעזרו לנו 15% ערבות של המדינה? אנחנו שומעים וגם איכשהו יצא מכם שתקום קרן חדשה עם ערבות גדולה יותר, דבר שעוד יותר משאיר את הבנקים על הגדר והם מחכים לקרן הזאת.

תודה.

אנחנו לא נוכל להמשיך ולהמתין. אני יכול להגיד לכם שאצלנו לאט-לאט אנשים מתחילים לאבד את הסבלנות. תודה לכם.

תודה, ירון.

שי לחוביצר, מנכ"ל התאחדות גני האירועים.

הוא לא פה.

הוא לא פה. אוקיי, פה רוצה עוד מישהו לדבר?

יוסי אלקובי, בבקשה.

יוסי אלקובי, בבקשה, כן.

מר פורר, תדע לך דבר אחד חשוב: לקחת את ההלוואה הזאת שמגיעה - - - במשרד האוצר היא במה עם לקבל את המענקים. אבל לקבל את ההלוואה, את מכונת ההנשמה הזאת, זה מסע אלונקות: איזה בית יש לך? כמה משכנתה יש לך? למה אתה צריך? אני אומר לכם שאני ראיתי בן אדם פה יושב עם דמעות בעיניים עם 100 טפסים שהם נמצאים אצלי כולם כאן, שהבן אדם כבר התמוטט, אין לו כבר את הכוח. הוא זרק את הניירות, הלך: לא רוצה כלום, תעזבו אותי, סוגר את העסק, שולח את הפועלים הביתה.

זו לא שיטה. אנחנו יושבים כבר חודשיים בוועדת הכספים. כמה אפשר לדון בסוגיה? מר ניר ברקת, איש עסקים, איש כספים מבריק, אמר את מה שהוא אמר. אבל זה לא מה שקורה. כל אלה שיושבים באוצר מפיצים אלינו, שולחים אלינו כל כך הרבה תוכניות, כל כך הרבה מיליארדים, וכלום ושום דבר לא קורה. תפסיקו לעבוד עלינו. זה מטורף. אתם לא חושבים שזה לבזבז את הזמן שלך, אדון יושב-ראש ועדת הכספים על אותו דבר כל יום? על אותו דבר. אנחנו שומעים את זה השכם והערב.

לאן זה יוביל? זה מוביל להפגנות, זה מוביל לאי-אמון בממשלה, בכל מקבלי החלטות. פשוט אנשים כבר שבורים ומרוסקים. אני לא אומר שכולם, אבל רובם בבעיה קשה. די כבר לעבוד על האנשים האלה ולשלוח כל מיני סיפורים השכם והערב. זה ערפל מטורף. אי-אפשר. לקחת הלוואה מהבנקים ב-80% ערבות שלנו? אז אני לא צריך את ה-11% שלכם. מי שיש לו 80%, לא צריך את ערבות המדינה. זה לא נותן כלום. אנחנו יכולים לעשות את זה לבד. למשכן את הבית, אבל הכול כבר ממושכן. יש הלוואות שרצות. אנשים בלי כסף היום. יש בעיה. נו, באמת. לא חבל על הזמן הזה? זה כבר משגע את כולם. די כבר.

תודה, יוסי. תודה.

יש איתנו מישהו מרשות התחרות מחובר?

אלעד מקדסי.

כן. אני מרשות התחרות.

אלעד, אתה רצית להתייחס למשהו?

אני שמעתי את השיחה שהייתה עם הנציג.

אלעד, רק תציג את עצמך לפרוטוקול, בבקשה, שם, תפקיד.

אני אלעד מקדסי, סגן מנהל מחלקת שווקים ברשות התחרות.

שמעתי את ההתייחסות לעניין המאגדים, אני, קודם כול, רוצה לאשר שבאמת עשינו מחקר לפני מספר חודשים. ובאמת רואים מהמחקר שהכניסה של המאגדים שזה היה נדבך משמעותי ברפורמה של שטרום, הכניסה הזאת הוזילה בצורה מאוד משמעותית, בעשרות אחוזים את המחירים ללקוחות שלנו, שאנחנו מדברים עליהם, לקוחות קטנים, עסקים קטנים. עשינו את הבדיקה הזאת ובאמת יש הוזלה משמעותית.

אנחנו חושבים באמת שכמו שהרבה מהדברים, ועקבנו אחר הוועדה, הרבה מהבעיות שעלו בדיונים יכולות להיפתר על ידי הצעדים במישור התחרותי. אפשר לעשות כל מיני צעדים שיסייעו לכך שיותר עסקים יוכלו לקבל הלוואות, שהלוואות שלהם יטופלו בצורה יותר מהירה ושתהיה ללקוחות יותר מאפשרות אחד אמיתית לקבל את ההלוואות.

אני יכול להציע שלושה צעדים עיקריים שחשבנו עליהם.

תציע.

אז קודם כול, בהמשך למה שנאמר בדיון - -

רגע, רגע. להקשיב, קרן.

בהמשך למה שנאמר בדיון, אז באמת חשוב מאוד מבחינתנו וזה באמת המשך ישיר של הרציונל מאחורי רפורמת שטרום להגדיל כמה שיותר את הכמות והמגוון של הגופים שנותנים הלוואות בערבות מדינה, לאפשר גם לגופים חוץ בנקאיים להיכנס. הכניסה של חברות כרטיסי אשראי זה צעד חשוב קדימה. אנחנו חושבים שיש עוד גופים שאפשר וכדאי להכניס, ללא ספק מאגדים, שכבר מצויים בקשר עסקי קבוע עם עסקים קטנים, אלו גופים רלוונטיים מאוד. אני גם חושב שבהקשר הזה שכפי שנעשו צעדים מגוונים לסייע לבנקים לספק אשראי, בעיקר צעדים שבנק ישראל ביצע ותוארו כאן בישיבה הקודמת, ניתן לחשוב גם על צעדים דומים בנוגע למלווים חוץ בנקאיים ולהכניס גם אותם למשחק. זה דבר ראשון.

דבר שני, אנחנו חושבים שצריך לאפשר לכל מלווה לתת הלוואות בצורה יותר חופשית, ללא מכסה של מגבילה אותו. כרגע לכל בנק או לכל גוף יש מכסת אשראי משלו בקרן. כך שאם בנק יודע שהמכסה היא כבר לא, אם הוא ידע בעתיד שהמכסה היא לא כבר ספציפית עבורו אלא מכסה כללית לכולם - -

אז הוא יאבק עליה.

- - אז הוא גם ידע שאם הוא לא ייתן הלוואה או ימהר לתת הלוואה - -

הוא ילחם עליה. בדיוק.

- - אז גוף אחר עשוי לתת הלוואה במקומו. זה, כמובן, יתמרץ אותו לטפל באופן יותר מהיר בבקשות שמונחות לפניו. הוא ידע שיש לו איך להפסיד. המכסה היא לא ספציפית לו.

הוא נלחם על ההלוואה. ולא מתנער ממנה.

רגע, קרן, אמרת שנקשיב לו, נכון?

כן.

אז נקשיב לו.

הוא נלחם על ההלוואה, כמובן, אבל ברגע שיש את הסכנה שהלוואה שהוא לא ייתן, מישהו אחר עשוי לתת, אז זה, כמובן, יתמרץ אותו לתת אותה יותר מהר. וזה גם תמריץ תחרותי חשוב.

הדבר השלישי ואחרון, אנחנו חושבים, במיוחד לאור סוג המשבר, שצריך להקל על מתן הלוואות מרחוק. כרגע יש הוראות שונות שדורשות מבעל עסק להגיע פיזית לבנק כדי לפתוח חשבון הלוואה.

יאללה?

זה נותן יתרון גדול לבנק שאותו בית עסק מנהל אצלו את החשבון. אותו בנק שכבר בעל העסק מנהל אצלו חשבונות.

רגע, זאת הדרישה כרגע? הלוואות בקרן כרגע דורשות הגעה פיזית לבנק, בכל מקרה?

לבנק שמנהל חשבון יש יתרון, הוא יכול לתת הלוואה מרחוק.

אוקיי.

בנק מתחרה שלא מנהל חשבון נמצא בנחיתות. לכן קשה לו להתחרות, בגלל שאין לו יחסים קודמים עם הלקוח והיחסים החדשים דורשים הגעה פיזית. אנחנו יודעים ונמצאים בקשר עם בנק ישראל שעובד על הוראות בהקשר הזה. ומה שאנחנו יכולים לעשות הוא כמה שיותר מהר לאמץ את הקלות בפתיחת חשבון מרחוק. אלה הקלות שקיימות שכבר היום ללקוחות פרטיים, ולהחיל אותם כמה שיותר מהר על העסקים ולהגדיל את המנעד של האפשרויות.

למעשה, כל הצעדים שדיברתי עליהם הם חלק מקונספציה החדשה שחוק שטרום מדבר עליה. הקונספציה הישנה היא שמי שצריך לספק הלוואות ואשראי אלה רק בנקים, ובאופן ספציפי רק הבנק שאותו אדם מנהל בו את החשבון השוטף שלו. כך שלכל לקוח יש אלטרנטיבה מעשית אחת. ודרך המלצות של ועדת שטרום ניסינו לייצר שוק יותר תחרותי שבו חוץ מהבנקים יש גם גופים חוץ בנקאיים, ביניהם חברות כרטיסי אשראי שהופרדו מהבנקים.

בלנדר.

וכל הגופים האלה הם אלטרנטיבה תחרותית. וגם בנק שאדם מסוים לא מנהל אצלו חשבון הוא אלטרנטיבה תחרותית.

ברור, ברור.

ואז מה שקורה הוא שהלחץ התחרותי גדל ועבור כל לקוח יש מגוון אפשרויות - - -

ברור. תודה, אלעד.

חברת הכנסת שיר שאלה ועמית אחר כך תהיה תגובתך. ואז אני אסכם.

שאלה קטנה. כשעסק מגיש בקשה להלוואה בערבות מדינה ונדחה, להבנתי, הוא צריך להמתין 45 ימים עד שהוא מגיש בקשה לבנק אחר. האם העניין הזה עדיין בתוקף? כי אם, למשל, אני הולכת לחברה כלשהי כדי לקנות צבע והיא לא מוכנה למכור לי את הצבע, אז מותר לי ללכת לבחרה מתחרה ולקנות ממנה, אז זה נראה לי קצת מוזר. האם בוטלו 45 ימי המתנה?

תודה. ברור.

עמית, אנא התייחסותך.

זה מעולם לא היה. 45 ימים זה ללקוח שרוצה להחזיק באישור של בנק אחד וללכת לבנק אחר לקבל אישור נוסף ואז להשוות ביניהם. זה בהמשך, דרך אגב, לשיחה ולאמירות של אלעד מרשות התחרות. לקוח שנדחה שבשנייה שבה הוא קיבל את מייל הדחייה יכול מייד להגיש חדשה.

תודה.

כן, אבל לשאר הדברים שנאמרו פה גם על ידי רשות התחרות, עמית.

ואני רק רוצה להגיד מילה אחת. אתה אמרת בהתחלה שאתם הגדלתם מ-8% ל-16%, אבל כבר בהתחלה זה היה. כאילו הייתה אפשרות לבחור בין 8% או 500,000, הגבוה מביניהם. אז זה לא בדיוק שזה היה כמו שאתה אמרת. אנחנו רק מבקשים שכל פעם שמדברים פה שזה יהיה מדויק.

זה היה מדויק.

ולכן ההגדלה לא כזאת הגדלה וגם אם אני הייתי - - - הייתי רואה את ה-24%, כי זה כבר יהיה בממילא. זה הכול.

עמית, אתה רוצה להוסיף משהו?

כן, ש-16% מ-25 מיליון זה 4 מיליון שקלים, לא 500,000 שקלים. ולכן שיפרנו את המצב.

ומעבר לזה התייחסתי קודם לאמירה של חברת הכנסת שיר לגבי העסקים שנדחו. אני חושב שבכל מה שקשור למה שאמר אלעד חשוב להתייחס אליו. לגבי נושא השלישי, זה בעולמות הפיקוח על הבנקים של הכר את הלקוח. זה בהחלט היה מסייע אילו היה אפשר לפתוח חשבון מרחוק. זה באמת לא קיים כרגע. לגבי האפשרות לחלוקת כסף לא באמצעות מכסות אלא באמצעות איזשהו סל, אני רוצה להחזיר את הכדור חזרה ולומר שהחלטה לגבי זה התקבלה יחד עם רשות התחרות ובנק ישראל. לגבי הנושא הראשון שהזכיר אלעד, דיברנו עליו קודם.

אני חוזר לוועדה ואני אשמח אם נוכל לאשר את שתי הבקשות. אני חושב שיש פה בשורה לעסקים פעמיים, גם דרך ביטוח האשראי, זה הון חוזר זול, הזול והמהיר ביותר שניתן לתת לעסקים קטנים ובינוניים - - - הישראלי. ולאשר כמובן את ה-6 מיליארד שקלים הנוספים. אנחנו חושבים שהקרן נותנת מענה יפה מאוד לצרכים של העסקים במשק. ו-6 מיליארד שקלים נוספים יספיקו לנו בשביל לתת מענה כרגע לצרכים הנוכחיים. אז אני מחזיר את הכדור אליך, יושב-ראש הוועדה.

טוב. תראו, חברים, אני רוצה לסכם ולהגיד כמה מילים לפני ההצבעה.

אפשר שפעם הבאה זה יהיה רוני ולא הוא?

בסדר. הכול בסדר.

אל תעליבו אותי. אני באתי - - -

זה נהוג. א', זו פרקטיקה מקובלת. לא בכל דיון מגיע רוני.

אבל הוא נותן נתונים לא נכונים.

תאמיני לי שהנתונים שהוא נותן ורוני נותן היו אותם נתונים.

אני כן רוצה לומר בהקשר הזה שהסיפור הזה הוא סיפור שכבר מתמשך לא מעט זמן. אנחנו נמצאים בניהול משבר ואנחנו בתוך המשבר הזה כבר יותר מחודש וחצי. הרי המשבר לא התחיל ב-15 במרץ כשהוצאתם אנשים לחל"ת. הוא התחיל עוד קודם. יש עסקים שהפדיון שלהם עוד ירד כבר שבועות קודם כשהכול התחיל להיעצר. והכול דחוף. וכל הזמן באים לפה וכל בקשה, כמובן, מגיעה לפה נמתחת, נמתחת, נמתחת, מגיעה לפה בדקה ה-90 ואומרים לנו: תאשרו מהר, מהר, מהר, מהר, כי כבר השוק עם הסכין על הצוואר. וכל העסקים כבר עם הסכין על הצוואר. זה כבר לא שאני יכול להגיד לכם היום שיש מישהו שאין לו סכין על הצוואר. כולם עם סכין על הצוואר.

אנחנו מדברים פה, חברי הכנסת, עוד פעם, מכל הסיעות: ניר מדבר על זה תקופה ארוכה, אני מדבר על זה תקופה ארוכה, מיכל, אופיר, קטי, קרן, כולם. ואנחנו אומרים פעם אחר פעם: חבר'ה, אתם חייבים לתת מענקים. ובזה אני לא פונה אליך, זה לאגף התקציבים. אז גם הסיפור הזה של המענקים, שאומרים שהוא יצא לדרך, אולי ב-12 במאי יוכלו לבקש את המענקים. דיברו על הפעימה השנייה לעצמאים, אולי או ב-3 או ב-5 במאי יתחילו לקבל את הפעימה השנייה. עוד לא יודעים איך יבקש וכן יבקשו, בין היתר, בגלל שעשו את כל התרגילים לעקוף את ועדת הכספים. אבל ב-1 במאי ההורדות של שכר דירה, משכנתה, כרטיסי אשראי, הלוואות בכל העסקים ולכל האנשים הפרטיים, ירדו. זה אין ספק. זה שאת הפעימה הם יראו או לא יראו, זה יהיה מאוחר מדי.

אנחנו מנסים, בכל דרך שהיא, להעביר את תחושת הדחיפות של כל אחת ואחד מחברי הכנסת חשים גם אליכם. לא יעזור כלום, אנחנו מחוברים לציבור יותר מכם. בסוף, כשבעל עסק נמצא במצוקה, כשעצמאי או עצמאית נמצאים במצוקה, הם פונים לחברי הכנסת, הם פונים אלינו במיילים, הם פונים אלינו דרך אתרי האינטרנט, דרך הפייסבוק, ואנחנו עונים להם. אנחנו בקשר איתם. אנחנו שומעים את הסיפורים פעם אחר פעם אחר פעם אחר פעם, ואלה הסיפורים שאנחנו צריכים למצוא להם את הפתרונות. עכשיו, הסיפורים האלה – ואני אומר לכם, אנחנו מרגישים את גל הצונאמי הזה הולך ומתרומם. אנחנו מדברים עליו הרבה זמן. הוא נמצא עכשיו בלמעלה. הוא נמצא בלמעלה אצל העובדים, שמי שמתחת לגיל 25 ונמצא בחל"ת יקבל בראשון מכתב שמוע לפני פטורים, כי 50 ימי חל"ת נגמרו ועסקים האלה שסגורים. זה פן אחד. והפן השני הוא באמת הפן של הלוואות שמאפשרות לעסקים להתגלגל. אתם בעצם, המסגרות שבאות לפה – זה החמצן שנותן לעסקים את האפשרות להתגלגל.

זה לא יכול להיות שאנחנו צריכים להרגיש כאילו שאנחנו מתחננים לקבל נתונים שאני יודע שיש אותם. תראו, החלוקה לענפים, קשה להשיג אותם, אני אומר לך: יש אותם. יש אותם. אנחנו מכירים ויודעים אילו ענפים חסומים, גם אתם מכירים. צריך להשים את הנתונים על הנייר ואז אפשר להתמודד עם זה. אפשר להעלות לפה את הבנקים ואפשר לשאול כל אחד למה הוא מסרב לתת למסעדות או למה הוא מסרב לתת לברים או למה הוא מסרב לתת לחדרי כושר הלוואות. ועולים בעלי העסקים ואומרים לכם: חבר'ה, כשזה יגיע – אגב, תשים לב לטון של החבר'ה שעלו לדבר פה לעומת החבר'ה שדיברו פה לפני שבוע ושבועיים בוועדה. הם כבר שקטים. אתה יודע למה? זהו הצלחתם באיזשהו מקום. חלקם התייאשו. חלקם התייאשו. אתם תמצאו את עצמכם עם יותר ויותר עסקים סגורים שיכלו לשרוד את המשבר הזה.

עכשיו, בכל זאת, אנחנו כן רוצים לבקש מכם דברים. ואנחנו ביקשנו את הנושא הזה של ערבות המדינה והקרן המוגדלת לעסקים הקטנים. אמרתי לך גם היום ואני עדיין מתעקש על זה: תנקבו בתאריך מתי היא תבוא. עוד כמה ימים, עוד כמה ימים, עוד כמה ימים. חבר'ה, כל יום זה נצח. כל יום זה נצח. אני לא רואה שום סיבה למה הקרן הזו לא יכולה להגיע לפה בראשון. אני לא רואה. תקבעו את האחוז, כל התנאים ברורים. עם הבנקים אתם כבר מסוכמים. יש קרנות כאלה שרצות. לא צריך להמציא את הגלגל מחדש. שמים מכתב על שולחן ועדת הכספים, ואנחנו מאשרים את זה.

אני חייב לומר בהקשר של מה שנאמר על ידי רשות התחרות, זאת העמדה של הוועדה חד-משמעית: תגדילו את הכמות ואת המגוון של הגורמים שנותנים הלוואות. התחרות מוכיחה את עצמה פעם אחר פעם. כרגע, אני חושב שהמצרך הכי מבוקש היום זה לא המסכות ולא האלכוג'ל, זה אשראי. מה שאנשים מבקשים היום זה אשראי. הם מבקשים: תנו לנו לגמור את החודש. ואת האשראי הזה הם צריכים אותו ברמה שכבר לא נשאר להם אוויר. אני אומר לכם שמחר אתם תראו את ההשתוללות שתהיה. ביום ראשון תהיה השתוללות. כי מחר הדברים יורדים. אז יש כאלה שעוד יש להם מזל, חלק מהחיובים שלהם הוא ב-10 בחודש, אז יש להם איזה גרייס עד ה-10 בחודש. אבל אני בטוח שהרבה מאוד עסקים, שהיו רגילים להוציא משכורות לעובדים שלהם ב-1 בחודש, לא יוציאו ב-1 בחודש משכורות. אם יש להם עובדים שעוד נמצאים על ה-Payroll, המשכורות יצאו אולי ב-10 בחודש, אולי.

אנחנו מבקשים שתציגו בפנינו, וגם כאן זו לא בקשה פעם ראשונה. המכסות האלה שמדוברות – יש איזו מילה סודית, המכסות לבנקים – תציגו את זה בפנינו. אנחנו רוצים לראות את החלוקה למכסות לבנקים וניצול מכסה של כל בנק ובנק. שקוף. הכול צריך להיות פתוח. לוח התוצאות הזה. אני אומר לך שלוח התוצאות, שמראה את האישור כמה הלוואות אושרו בכל רגע נתון, הוא דרמטי. והוא, בין היתר, הוביל לזה שהאישורים הלכו וגדלו בשבועיים האחרונים, כי הבינו שזה לא נעלם מתחת לשולחן.

והענפים.

חלוקה לענפים אמרתי. כנ"ל לגבי היכולת לתת הלוואות מרחוק. אגב, אני דווקא חושב שבאמת אם תכניסו יותר גופים, אפשר יהיה לתת את ההלוואות האלה מרחוק. כרטיסי אשראי בוודאי, כולם לקוחות שלהם, אפשר לתת מרחוק. אני גם בטוח שהרבה מאוד מאגדים ידעו לתת את הפתרון הזה של הלוואות מרחוק, שוב, בטח בתקופה הזו.

אני חייב לומר לגבי הערבות לביטוח – אני חושב שזה נושא מאוד מאוד דחוף. זה נושא שמחכים לו הרבה מאוד זמן. אני מבקש מחברי הוועדה – באמת אנחנו נצביע עליו כנושא הראשון ולאשר אותו. לגבי הנושא השני, עלו השגות קשות מאוד, בעיקר חבר הכנסת ברקת וגם אני. אנחנו נצביע עליו. אם הוא יעבור, הנושא של הלוואה וערבות מדינה להלוואה, אם הוא יעבור – אני הבנתי שחבר הכנסת ברקת רוצה להגיש רוויזיה על הנושא הזה?

חד-משמעית. מגיש רוויזיה.

מה הנושא השני, בבקשה?

הנושא של הקרן בערבות מדינה, ההלוואות.

נגיש יחד איתו.

אני גם אצטרף לרוויזיה הזו. אנחנו נצביע עליה או נסיר אותה, אחרי שנדע שאנחנו מקבלים מספיק תשובות. אתה רוצה להתייחס, ניר?

כן. אני אתייחס בקצרה.

הרשימה המשותפת תתנגד. לכן זה יעבור.

מה לא יעבור? לא הבנו.

מה לא יעבור?

אתה אמרת שניר ברקת - - -

יגיש רוויזיה על הנושא השני. אנחנו נצביע עליו. אם הוא יעבור, נגיש רוויזיה.

אם הוא יעבור? אתה אומר שאתה מתנגד לו.

לא. אני לא מתנגד לו. אני לא אתנגד לו. לא, לא. אנחנו לא נתנגד לו. תראו, אני רוצה לשחרר את זה ברמה זו שאנחנו לא צריכים עוד פעם לכנס את הוועדה. אנחנו רוצים להגיש רוויזיה עד שאנחנו נראה את הנתונים.

אז אנחנו נגיש רוויזיה, ברשימה המשותפת.

בסדר גמור.

אני רוצה רגע להתייחס לגופו של עניין.

לא הבנתי. אתה רוצה את כל הכסף, אחמד?

אבל יש מצוקה ברשויות הערביות.

גם אצלנו יש מצוקה, גם ברשויות לא הערביות.

אני נתתי, כרשימה המשותפת, 90 מיליון שקלים.

חבר הכנסת טיבי, תודה.

אני רוצה רגע להתייחס לגופו של עניין. כאן נכנסת ערבות הדדית במדינת ישראל. כולנו יודעים שלפי הנתונים הקיימים - - -

חבר הכנסת אתי עטייה, תודה. טלפונים בחוץ.

כולנו יודעים שכ-25% מהעסקים נדחו על ידי הבנקים. הם פצועים קשה. הם צריכים להתחבר למכונת הנשמה. ומי שצריך להתחבר למכונת הנשמה – לא מחכים. אז זה מאוד נחמד שהאוצר נותן לנו כלים שאנחנו מסכימים, כל כלי הוא טוב. כמעט כל כלי. על פניו אי-אפשר להגיד לכאורה לא. אבל עם כל הכבוד, כשנותנים כלים שלא פותרים את הבעיה ולא נותנים מכונת הנשמה לעסקים – אגב, בכל המגזרים, בכל הארץ, ללא קשר גדולים, קטנים, בינוניים – זה בלתי מתקבל על הדעת. והרעיון – אני גם, אי-אפשר להגיד: לא.

המטרה של הרוויזיה שכזו היא לבוא ולהגיד: חברים, לפני שמשחררים את זה, תגידו לנו מה אתם עושים עם הפצועים הקשה; תבואו ותיתנו לנו דין וחשבון כאן, פה בחדר ועדת הכספים; תפסיקו לזלזל בנו; תבואו ותיתנו לנו דין וחשבון איך אתם מטפלים בפצועים הקשה. ומחילה לכל החברים שמחכים לאישור, כל הפצועים קל ובינוני, אני יודע כמה הם צריכים את זה. לא צריך להסביר לי. אני רוצה שכולנו ביחד לא נצא מפה, נעכב את הדברים עד שנשמע מהאוצר איך אתם מטפלים בכל אלה שהבנקים לא נותנים להם אשראי. והתמהיל חייב להיות תמהיל של חלק מזה חייב להיות ערבות מדינה וחלק חייב להיות מענקים.

נכון. נכון.

מענקים זו לא מילה גסה. ערבות מדינה, אשראי, זה הכול נופל על העסק.

נכון.

הוא יצטרך להתמודד לבד בעתיד. לקחת, להחזיר, להרוויח וכיוצא בזה. הכול נופל עליו.

אני שותפה איתך לכאב; אנחנו נעזור לך לעמוד על הרגליים. זה ההבדל בין מענק לאשראי.

אני אגלה לך סוד, ניר. המדינה שותפה של העסקים האלה מהרגע הראשון שהם קמו.

50%.

כל שקל שהם הרוויחו, המדינה שותפה בו.

אבל, אגב, זה אומר שגם המדינה תקבל בחזרה.

יותר מהר. נכון.

אם המדינה היום תיתן את השקל, היא תקבל אותו בחזרה.

על זה אין מחלוקת.

חברים, אני רוצה להעמיד להצבעה דבר ראשון את הצעת האישור בדבר ערבות מדינה לתוכנית סיוע לביטוחי אשראי זמן קצר. זה לא נושא של קרן ההלוואות, זה נושא ביטוחי אשראי בנושא הייצוא.

מי בעד?

מה?

ביטוחי אשראי.

מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

אושרה.

אין מתנגדים. אין נמנעים. הבקשה בדבר העמדת ערבות מדינה לתוכנית סיוע לביטוחי אשראי זמן קצר אושרה.

אני רוצה להעמיד להצבעה את הצעת האישור בדבר העמדת סכום ערבות נוסף לקרן הסיוע הייעודית לעסקים - - -

שאלה, רגע, לפני שאתה מצביע. לרוויזיה אין אפקט?

אתה יכול להצטרף.

אין אפקט. רק אם לא תסיר אותה אתה, נהיה חייבים להצביע עליה. אם מי שלא יסיר, תצטרך להיות הצבעה.

לא הבנתי.

הרצון שלי הוא שהחשב הכללי יבוא בדין ודברים גם איתכם וגם איתי סביב הבקשות שלנו פה.

אני רוצה לחזק את המהלך הזה, מה אני עושה?

אני אומר שאתה יכול להצטרף לרוויזיה. אין בעיה. תהיה רוויזיה של כל הוועדה, מצידי. זה לא משנה.

יאללה, בוא.

הצעת האישור בדבר העמדת סכום ערבות נוסף לקרן הסיוע הייעודית לעסקים בשל התפשטות נגיף הקורונה.

מי בעד? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

אושרה.

אין מתנגדים. אין נמנעים. אני קובע כי הבקשה להעמדת סכום ערבות נוסף לקרן הסיוע הייעודית לעסקים בשל התפשטות נגיף הקורונה אושרה.

אני מגיש רוויזיה.

רוויזיה.

כולנו מצטרפים לרוויזיה.

רוויזיה בשם הרשימה המשותפת.

הרשימה המשותפת. חבר הכנסת ברקת. אחמד, אתה רוויזיה? רוויזיה של חבר הכנסת טיבי, חברת ניר ברקת וחבר הכנסת אופיר סופר, וחברת הכנסת מיכל שיר?

כן, כן. בטח.

את גם מגישה רוויזיה, אתי?

אולי תסבירו על מה הרוויזיה?

הרוויזיה באה ואומרת: עד שלא נותנים מענה לפצועים קשה, לאותם עסקים של 25%, שלא קיבלו מענה, אנחנו מעכבים את הבקשה להגדיל את הסכום. אנחנו מעכבים את זה עד שלא ייתנו לנו הסבר איך נותנים מענה לפצועים הקשה שלא קיבלו אשראי.

תודה. תודה, חברים. הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 17:30.