פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-ושלוש

הכנסת



5
הוועדה המיוחדת להיערכות מערכת החינוך והחינוך המיוחד, לרבות לשנת הלימודים הבאה
04/05/2020


מושב ראשון


פרוטוקול מס' 13
מישיבת הוועדה המיוחדת להיערכות מערכת החינוך והחינוך המיוחד, לרבות לשנת הלימודים הבאה
יום שני, י' באייר התש"ף (4 במאי 2020), שעה 9:00

החזרה ללימודים בדגש על החינוך המיוחד

חברי הוועדה: ניצן הורוביץ – היו"ר
עומר ינקלביץ'
יבגני סובה
אורלי פרומן

קרן ברק
יוסף ג'בארין
אימאן ח'טיב-יאסין
יעקב מרגי
קטי (קטרין) שטרית

רחל אברמזון - מנהלת אגף חינוך מיוחד, משרד החינוך

אריה מור - סמנכ"ל ומנהל אגף בכיר חירום, בטחון ובטיחות, משרד החינוך

בלה בן גרשון - מנהלת מחלקה לאוטיזם, משרד הבריאות

אפרת אפללו - מנהלת המחלקה לחינוך וקידום בריאות, משרד הבריאות

הדר ירדני - מנהלת המחלקה להתפתחות הילד, משרד הבריאות

אמיתי שוחט - מנהל תחום שילוב בחינוך, נציבות שוויון לאנשים עם מוגבלויות, משרד המשפטים

מיכל מנקס - מרכז שלטון מקומי

אבי גרובר - ראש עיריית רמת השרון

עומר שכטר
יניב שטיינברג
–
-
סגן ראש העיר ראש העין
יו"ר הנהגת ההורים, ארגון ההורים הארצי

רויטל אבו דגה - חברת הנהלה, הנהגת ההורים הארצית

שלומי קסטרו - מנכ"ל, מועצת ארגוני הילדים והנוער

רויטל לן-כהן - עו"ד, קואליציית הורים לילדים עם צרכים מיוחדים

יעל יוססברג - יו"ר הוועד המנהל באלו"ט

פרופ' יובל בלוך - יו"ר האיגוד הישראלי לפסיכיאטריה של הילד והמתבגר

ניסים סרוסי
תמי אייזיק
–
-
ארגון ההסעות
מנל"א

יהודית גידלי

יפעת קדם

החזרה ללימודים בדגש על החינוך המיוחד

בוקר טוב לכם, אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת החינוך בנושא החזרה ללימודים, עם דגש על החינוך המיוחד. אתמול סיירתי בכמה בתי ספר, ראיתי את העניין הזה מקרוב. על פי נתוני משרד החינוך, 80% מהמוסדות נפתחו לא בנוכחות מלאה. היו מקומות עם נוכחות גדולה, היו מקומות עם נוכחות קטנה, כשזה היה תלוי ברשות המקומית. היום ומחר ייפתחו מוסדות נוספים.

25%.

בחלק מבתי הספר שאני ראיתי היו 70% מהילדים שחזרו, בחלק 40%, כשזה משתנה מעיר לעיר, מרשות לרשות.

היום נשים דגש מיוחד על החינוך המיוחד שאיתו יש בעיות גדולות מבחינת החזרה ללימודים והחזרה לפעילות, בעיקר בגלל סיפור ההסעות שלא מתקיים ובגלל עניין המטפלים שלא מגיעים. מאות תלונות מגיעות אלי ולוועדה.

אנחנו שמחים על תחילת החזרה לשגרה. היום תלמידי כיתות י"א ו-י"ב מתחילים בצורה כזאת או אחרת. אנחנו מודאגים מהמשך החזרה, כי אנחנו לא מבינים איך יצליחו להכפיל את בתי הספר, את המקומות בבתי הספר. צריכה להיות פה חשיבה, לא רק אמירה של משרד הבריאות.

לגבי החינוך המיוחד, אני חושב שזה חזר בצורה טובה. יש לי ילד בחינוך המיוחד. אני חושב שהרשות התארגנה כמו שצריך, בתי הספר ומערכת החינוך.

אני אימא לשני ילדים עם צרכים מיוחדים - אחד עם שיתוק מוחין, יושב בכיסא גלגלים, בן 23, נמצא כרגע בבית כיוון שהצבא החזיר את כל המתנדבים הביתה, והשני, הצעיר, על הספקטרום האוטיסטי בתפקוד נמוך, לא מדבר מילה בכלל. אני מייצגת כאן את מנל"א - מועצת נשים לביטחון אזרחי שקמה כדי להשמיע את קולן של הנשים שלא נשמע בכלל בכל המשבר הזה. אנחנו חושבות שלא ניתן לקבל החלטה בלי לשמוע מה קורה בשטח. התחושה הכאובה היא שקיים ניתוק בין קבלת ההחלטות לבין השטח עצמו - אם זה השטח הנשי שרוב המטפלות, המורות, המנהלות, מתי"א, כל הגוף הזה שקשור לחינוך המיוחד נשלט על ידו - -

עזבי את העניין הנשי עכשיו. מה קורה בשטח?

הבעיה העיקרית זה שיש ניתוק בין הבעיה עצמה, בין האוטיזם, לבין המתווה שהוצע. אני אתן לך דוגמה מאוד קטנה ומינורית מהיום בבוקר. בהחלטה שרירותית החליטו שאת ארוחת הבוקר אסור להביא יותר בקופסת פלסטיק - רק בשקיות ניילון. ילדים שהם על הספקטרום האוטיסטי צריכים את הטקס שלהם, צריכים את השגרה שלהם, צריכים שהדברים יהיו מאוד מאוד ברורים. פתאום הילד נדרש לקבל ארוחת בוקר בצורה אחרת לגמרי ממה שהוא היה רגיל לקבל אותה במשך 15 שנים.

תמי, אני לא יכול להיכנס לרזולוציות כאלו. תני דרך איך לפתור את זה. מול מי אתם בקשר? איזה מענה אתם מקבלים? איך אתם מתקדמים?

אנחנו לא מקבלים מענה מאף מקום. חוץ מהוועדה הזאת אף אחד לא הזמין אף הורה לדבר. אין שום חיבור למה שקורה בבתים, למה שעובר על המשפחות האלו ברמה הרגשית. הצענו שישתפו אותנו בוועדות. אנחנו מציעים שיחזור מערך ההסעות, שיהיה איזה שהוא מענה רגשי להורים כאשר הם בקריסה רגשית וכשתהליך האבל הזה נפתח מחדש. חייב להיות חיבור לשטח, חייבים להבין מה עובר על משפחות של ילדים עם צרכים מיוחדים, מה עובר על ילדים עם צרכים מיוחדים בכלל. התחושה היא שכרגע כל מי שהתווה את המתווה לא מכיר צרכים מיוחדים בכלל. יש תחושה שהחליטו על שלוש שעות באופן שרירותי. למה שלוש שעות? הילד עוד לא מספיק להתארגן לשגרת היום שלו וכבר צריך לחזור הביתה.

אני רוצה לדבר על החינוך בחברה הערבית. אני לא יודעת אם כולם יודעים, אבל בתי הספר בחברה הערבית לא חזרו ללמידה.

יש לנו על זה מחר דיון מיוחד.

אני רוצה להתייחס לפן הספציפי של ההסעות והסייעות בחינוך המיוחד. כל הסייעות הוצאו לחל"ת, הן במצב עמום ואבוד, הן לא יודעות מה יקרה איתן מחר. אם תהיה החלטה להחזיר את התלמידים בחינוך המיוחד, יהיה צריך להתארגן בהתאם לנהלים של ההסעות בתקופת הקורונה, שזה פחות ילדים בתוך ההסעה, מה שאומר יותר תשלומים והוצאות על נסיעות. השאלה מאיפה יבואו התקציבים האלה. הרשויות הערביות נותרו מאחור, מאחור, מאחור. אפילו אם יתנו שתי הסעות במקום הסעה אחת, עדיין יישאר הנושא של המצ'ינג. לכל דבר יש מצ'ינג של הרשות - 25%, וגם על המצ'ינג הזה אין לרשויות הערביות מה לתת.

אני רוצה לחזור לעניין המגדרי בוועדה של המל"ל. לא יכול להיות שמהמגזר של החינוך שבו 90% מהעובדות הן נשים אין שום אישה שיושבת בוועדה של המל"ל. מדברים שם על נושאים עקרוניים בתוך החברה. שלא לדבר על זה שאין שום ערבי שם. כדי להביא את הנושא של החינוך מהצדדים האמיתיים שלו, צריך שיהיה שם מי שעובד בתוך המגזר הזה.

אנחנו צריכים מספרים נכונים ואמיתיים, לא דפי מסרים שמשרד החינוך מוציא ונורא קל לסתור. אתמול חזרו 25% מתלמידי בתי הספר לבתי הספר, וזה לא קשור לכיתות, למגזרים או לגילאים. 75% עדיין בבית - מה שאומר שקשה לפתוח את המשק לפעילות מלאה. כל הכבוד ש-25% חזרו, אבל אנחנו צריכים להתייחס למי שלא חזר. אלה שלא חזרו הם קודם כל הגנים שלא ניתן להם שום פתרון עד עכשיו, שום פתרון משביע רצון.

האימא מספרת פה על יצור כלאיים בדמות החינוך המיוחד. ילד בחינוך מיוחד צריך שגרה, הוא צריך שיהיה לו יום לימודים. אם כבר הוא נכנס לשגרה, אז לא צריך להוציא אותו אחרי שלוש שעות. אנחנו פה יושבים חודש לפחות על הדיון הזה. חודש לפני כן הייתה צריכה להיעשות עבודת מטה מסודרת של מה קורה אחרי זה. לא נעשתה שום עבודת מטה, אנחנו הכל בשלוף. גם אף אחד לא שואל את משרד החינוך את השאלות הנכונות. אין שום הבדל בין ילדים בכיתות א' עד ג' לילדים בכיתות ד' עד ו'. הורים לא יכולים להשאיר ילדים בכיתות ד', ה' ו-ו' לבד מהבוקר עד סוף היום, אין סרט כזה. ילדים לא יכולים להישאר יום שלם. הם יכולים להישאר שעה, שעתיים בגילאים האלה, לא יום שלם. העליתי את זה בפני שר החינוך ובפני ראש הממשלה. התשובה שניתנה היא שאין מספיק כיתות, אבל זה לא נכון. יש בבתי הספר אולמות, חדרי אמנות, חדרי מחשבים שיאפשרו לפצל את הכיתות. יש בתי ספר שממילא הכיתות בהם קטנות. היו צריכים לתת פתרון ייחודי ונקודתי בכל עיר ובכל בית ספר, לא משהו גורף. ילדים נמצאים בבית בבידוד, בתסכול. הצורך הרגשי של הילדים הוא לפגוש את החברים שלהם, להיות איתם. יש עלייה של 30% בחרדות של ילדים נורמטיביים ממה שקורה, כאשר על זה בכלל לא נותנים את הדעת. אין בעיה של שטחים.

אני שוב פעם חוזרת כמו קאטו על כך שצריכים להיות לימודים בחודש יולי. אף אחד לא מסביר לנו מה קורה בחודש יולי. מסבירים לנו שכנראה יהיו 10 ימי לימודים. אני חושבת שאנחנו צריכים לדרוש מתווה לכל חודש יולי.

אני רוצה לדבר על נושא הסייעות המשלבות לתלמידים המשולבים בחינוך הרגיל - גם לגבי תלמידים בכיתות א' עד ג', י"א וי"ב, וגם לגבי התלמידים בכיתות ד' עד י'. ב-24 במרץ פרופסור גרוטו נתן למשרד החינוך אישור לכך שאנשי צוות יוכלו להיכנס לבתים. מרכז השלטון המקומי משחק באיזה שהוא משחק של הורדות ידיים עם משרד החינוך, כי הוא אמר שאם משרד החינוך בחר להפסיק את החינוך בתקופת הקורונה - שהוא לא יפיל את זה על מרכז השלטון המקומי. צוותים שהם עובדי משרד החינוך יכולים להגיע לבית התלמיד, אבל עובדים של הרשות המקומית, כמו משלבות, לא יכולים להגיע לבית התלמידים, וזה מעמיד את השאלה: האם הן צריכות להיות עובדות הרשות המקומית או עובדות משרד החינוך. זה גם יוצר אי שוויון מהותי, כי בחלק מהרשויות המקומיות כשהבינו שמדובר בעוול מאוד גדול, כן מאפשרים להן להגיע – אם זה בתל אביב, בחדרה, באשדוד. משרד החינוך הוציא אפילו טפסים רשמיים שבהם ניתן למלא את השעות של הסייעת. משרד החינוך נותן את ידו לאי שוויון מהותי כלפי הילדים. רוב הילדים המשולבים בארץ מנותקים מהכיתה שלהם מבחינה אקדמית ומבחינה חברתית.

לגבי הילדים שנמצאים בשכבות הגיל שכן מגיעות לבתי הספר, חלק מהילדים מלווים לא במשלב אחד או במשלבת אחת לאורך השבוע, אלא עבודת השילוב מתחלקת בין שניים או שלושה משלבים או משלבות. מאחר ומשרד החינוך אמר שאת הילד יכול ללוות רק אדם אחד, בעצם מונעים משניים או משלושת המשלבים של הילד ללוות אותו. מדוע זה אבסורד? כי מצד אחד מדברים על קפסולה שבה הילדים לא מתחלפים, אבל מצד שני אנשי הצוות של משרד החינוך כן יוכלו לעבור בין הקפסולות.

לגבי תלמידי הגן שהם תלמידים משולבים - מאפשרים להם כעת להגיע רק ליומיים או שלושה לרשות המקומית, ואני שואלת מדוע. אם בכל מקרה יצרו קבוצות של תלמידי גן משולבים, למה שלא יתנו להם להגיע כל השבוע כדי לאפשר להם להמשיך באיזו שהיא שגרה? אני מבקשת שאת ילדי הגן המשולבים יחריגו באופן כזה שהם יוכלו לקבל את הסיוע במרכזים העירוניים למשך שבוע שלהם כמו תלמידי החינוך המיוחד בגן.

אני מסכים איתך. תגידי מילה על ההסעות, כי זה עיקר הטענות שאנחנו מקבלים בוועדה.

יש בעיות עם הסעות. משרד החינוך אומר שצריכות להיות הסעות, רק שבקשר עם הרשות המקומית דברים נופלים בדרך. אחת הבעיות היא שצריך כפול הסעות בגלל החלוקה של הילדים והמרווחים שנדרשים. משרד החינוך או האוצר לא מאשרים פיצול הסעות, למרות שבפועל זה מה שנדרש. הרשויות המקומיות לא מצליחות להגיע להסכמים עם מי שאמור לספק את ההסעות, שאלה הנהגים.

קיבלנו בשבועיים האחרונים תלונות מאנשי צוות בוועדות, מהורים שהם נציגי הורים, מעובדי משרד החינוך שביקשו שלא נציין את שמם, על כך שנראה שיושבי ראש הוועדות קיבלו הוראה מלמעלה לצמצם את כמות הזכאויות.

אי אפשר להיכנס להכל.

גם זה קשור לחינוך המיוחד, לכן העליתי את זה. אני מדברת על הוועדות של החינוך המיוחד.

מה שאני מנסה לעשות פה זה לגרום לכך שהחזרה של החינוך המיוחד תהיה כמה שיותר מהר הרמונית, כמה שיותר גדולה, כמה שיותר חלקה וטובה בכל הארץ. אני מתמקד בזה, לא בנושאים הכלליים.

הילדים האלה לא יוכלו לחזור ללימודים ב-1 בספטמבר, כי הם לא מקבלים זכאויות.

פתחנו אתמול מוסדות חינוך בשגרה בלתי הגיונית. אני חושבת צריך להצדיע לכל העוסקים בדבר.

הצדענו.

אני מבינה את הצורך ואת הבקשה שסייעות יגיעו לבתים על מנת לתווך למידה. הסברתי לרויטל שהנוהל של משרד החינוך שאושר על ידי משרד הבריאות לא מתאים לרשויות המקומיות, לא מתאים לסייעות. 45 דקות זה לא טיפול של הסייעת שההורים רוצים.

מה הנוהל מבחינת כניסה של משלבות לבתים?

אין נוהל כזה, זה בדיוק העניין. משרד החינוך בנה נוהל כדי שיהיו טיפולים בבתים על ידי אנשי טיפול. הנוהל הזה הוא למועסקים על ידי משרד החינוך. כמעסיקים של הסייעות אנחנו צריכים לבנות נוהל מותאם. 44 דקות לטיפול זה לא מה שההורים מבקשים. החינוך המיוחד, וזה נכון לאתמול, מתחיל לחזור ללמידה רגילה. אמנם לא עד 17:00, אמנם בלי צהרון כמו כולם, אבל הלמידה היא רגילה. השאיפה היא שהילדים יגיעו למוסדות החינוך. אני לא רואה צורך בכך שסייעות יגיעו לבתים.

עד עכשיו רק חלק קטן מתלמידי החינוך המיוחד חזר. יש חשיבות שהמשלבים יגיעו לבית של כל אלה שלא חזרו.

כל החינוך המיוחד חוזר ללימודים. כמויות הילדים היותר גדולות תגענה במהלך השבוע או בתחילת שבוע הבא, משום שנכון לאתמול ב-22:00 בלילה נפתרה בעיית ההסעות.

איך נפתרה?

בנינו מתווה מותאם ומוסכם על ידי משרדי החינוך, האוצר והבריאות. אנחנו מחכים לאישורים.

מה הנוהל לגבי ההסעות?

מתווים פורסמו כבר בעבר. יש מתווה להסעות שהוא פתוח ושקוף לציבור, כולם יודעים את זה.

רק אין הסעות. ספרי איך הולכות להתחדש ההסעות.

משרד החינוך לא מתקצב את השלטון המקומי, או שהשלטון המקומי לא מעביר את התקציב הזה להסעות.

משרד החינוך מתקצב.

אמרת שאתמול ב-22:00 בלילה הגעתם להסכמה בעניין ההסעות. מה ההסכמה ואיך הן מתחדשות?

היות ומשרד הבריאות לא מאפשר הסעת תלמידים באותם מספרים שהיו מוסעים קודם לכן, הוא אומר שצריך לרווח את התלמידים בתוך הרכב המוסע, אז יש צורך בהכפלת מסלולים. הכפלת מסלולים זה עניין של עשרות מיליוני שקלים בחודש. היינו צריכים להגיע להסכמות לגבי איך הדבר יקרה. אנחנו בודקים אם יש רכבים.

מה ההסכמות?

הגענו להסכמות על שיפוי של המדינה עבור הפעלת ההסעות. אנחנו נערכים היום לכמה ישיבות עם המסיעים. אנחנו צריכים להפשיר מכרזים. לא לכל מסיע שהסיע אתמול תלמידים במיניבוס - היום אני צריכה שניים או שלושה רכבים קטנים במקומו - יש את ההיצע. אנחנו עושים הכל בשביל שזה לא יחבל במהלך.

תודה לאל שהגעתם להסכמה הזאת. מתי ההסעות הולכות לחזור?

אני מקווה שבתחילת שבוע הבא, אם לא קודם לכן. ילד שהוסע במונית, אין סיבה שלא ימשיך להיות מוסע. הדברים האלה קורים.

הילדים לא מגיעים לבתי הספר לא רק בגלל ההסעות, ואני לא מזלזלת בזה בכלל, ולא בגלל הרבה סיבות כאלו ואחרות. הרבה הורים חוששים.

זה לא הדיון עכשיו. הבין משרד החינוך שזו לא חובה לשלוח את הילדים, כנ"ל גם לגבי הורי החינוך המיוחד. אנחנו לא מדברים על מי שלא רוצה לשלוח, אנחנו מדברים על מי שכן רוצה לשלוח. אני שמח, מיכל, שפתרתם את העניין הזה. אנחנו נשמע בימים הקרובים תגובות מההורים, אם אכן זה נפתר או לא נפתר.

נפתר זה בטוח, השאלה היא ההיערכות שהיא מורכבת.

אני לא שבע רצון מתשובתך בעניין הכניסה של משלבים או משלבות לבתים. זה שאת אומרת שלא צריך להכניס אותם יותר - לא תשובה טובה בעיני.

לכל אדם יש תפקיד ומקום עבודה. אני לא מכירה מצב שבו אומרים לאדם בתפקיד מסוים: "העבודה שלך היא לא במקום העבודה שלך, היא במקום אחר". אנחנו מדברים על המגזר הציבורי. אני לא מכירה עוד עובד ציבור שמודיעים לו: "היום אתה לא עובד במשרד שלך".

חודש וחצי לא נתתם את זה, עכשיו את אומרת שלא צריך את זה.

אמרנו את אותם דברים. אנחנו לא אומרים עכשיו דברים חדשים.

אבי גרובר, ראש עיריית רמת השרון, אני מבין שנתת הסעות בחינוך המיוחד עוד לפני שהגעתם לסיפור הזה אתמול בלילה. תספר איך פתחתם ומה המדיניות שלך.

קיבלנו הודעה לפני שבועיים על כך שהחינוך המיוחד נפתח, לכן היה את הצורך לפצל אצלי את ההסעות הקיימות. אם קודם היו יכולים לנסוע חמישה, שבעה ברכב, עכשיו צריך לא יותר מאחד או שניים. אגף החינוך אצלי קיבל הוראה להגיש בקשה לתקצוב של הדבר הזה. אנחנו ברשויות עובדים בתוך סד תקציבי מאוד נוקשה. אנחנו לא יכולים לעשות מה שאנחנו רוצים עם התקציב, לכן אנחנו אמורים לחכות לאישור. צריך להבין שנושא ההסעות ברמת השרון הוא סדר גודל של 60,000 שקל ביום.

החלטת בכל זאת לתת את זה על חשבונכם?

הורים שפנו אלי, אמרו לי: "אם אני רוצה שהילד שלי ילמד, אני צריך להסיע אותו. אם מדובר בסדר גודל של שלוש שעות, עדיף לי כבר להישאר שם". אני מודה שלחינוך המיוחד יש לי רגש מיוחד, לכן אמרתי לחינוך אצלי: "אל תחכו לסבסוד של משרד החינוך, תתנו את ההסעות". תדעו שזה סיפור יקר מאוד. יש הרבה מאוד רשויות שלא יכולות לשאת בדבר הזה. אני חושב שלא הוגן להפיל את האחריות על הרשויות. כל הרשויות היו רוצות לתת את ההסעות.

כמה ילדים בחינוך המיוחד יש אצלך? איך הלכה אצלך הפתיחה של האחרים?

אנחנו פותחים מחר.

למה לא פתחתם עד עכשיו?

נערכנו ליום ראשון. אחת הבעיות הייתה שלא פתחו את הגנים ולא מעט מורים שיש להם ילדים בגנים נעלמו. בעיה נוספת היא שיש לי שני בתי ספר צומחים שאין בהם כיתות, הילדים שם לומדים במבנים זמניים. אמרו לנו ממשרד החינוך: "תחזירו רק את שכבת א' ללימודים, תחזירו רק את שכבת ב'". זה לא עובד ככה. הינו צריכים עוד יום, יומיים להתארגן כמו שצריך על הדבר הזה, כדי שאני אוכל להסתכל להורים של הילדים בעיר שלי בעיניים ולהגיד להם שהם חוזרים עם אנשי סגל רציניים, עם מורים. לי היה חשוב לפתוח את זה כמו שצריך, כדי שכל הילדים ירגישו שהם חוזרים ללמוד בתוך מערכת החינוך, לא חוזרים לקייטנה.

אני שמחה שאנחנו מדברים היום בכיוון אחר, שאנחנו מדברים על כך שהמערכת כבר נפתחה. צריך לברך על זה, זאת התחלה. אני משערת שמיום ליום אנחנו גם נראה יותר תלמידים מגיעים לבתי הספר. אני מחזקת את כל צוותי החינוך. עבודה בתקופה כל כך רגישה היא לא פשוטה, היא דורשת גם מהם יותר. ישר כוח גדול לכל העושים במלאכה.

אני רוצה להעלות שוב את נושא הגנים הפרטיים. בו בזמן שאנחנו יושבים פה בכנסת ישנה הפגנה של הגנים הפרטיים. אף אחד לא מדבר איתם.

את מתכוונת לגילאי לידה עד שלוש.

כן. לא נוכל להניע את גלגלי המשק אם הם לא יפתחו ויחזרו. שמענו עכשיו על מורים שלא יכולים לחזור. הורים לא יוכלו לחזור לעבודה. אתמול היה דיון בנושא הזה גם בוועדת הכספים. הוצאתי אתמול מכתב בהול לראש הממשלה רק על הנושא של הגנים הפרטיים. זה שאף אחד לא מדבר איתם זאת שערורייה גדולה. לא מבינים בכלל את גודל הבעיה.

מה לגבי חטיבות הביניים וכיתות י'? אלה נעלמו בכלל מהשיח. שמענו ד', ה', ו' באיזה שהוא שלב, אבל חטיבות ביניים וכיתות י' נעלמו. החזרה ללימודים של כיתות א' וג' היא דבר נפלא, אבל היא מייצרת בעיות אחרות. בגלל הפיצול של הכיתות גויסו המורים של השכבות הגבוהות לתגבר את א' ואת ג', שזה אומר פחות הוראה מקוונת לכיתות ד' עד ו' שנשארו בבית.

אני רוצה לשים את עניין המשולבים כנושא בפני עצמו. צריך שיהיה איזה שהוא מענה אחד מסודר, כי הם תמיד נופלים בין לבין, בין החינוך המיוחד לבין החינוך רגיל. הילדים המשולבים צריכים את התיווך של הלמידה - אלו אותן סייעות שלא היו בתקופה הזאת. האם יש תכנית מיוחדת לתלמידי כיתות י"א וי"ב המשולבים, תכנית מואצת ואחרת להכנה לבגרויות? כל הנושא של הילדים המשולבים והמשלבים שלהם מצריך איזה שהוא מענה מסודר ממשרד החינוך. אדוני היושב-ראש, אנחנו מדברים על 28,300 ילדים משולבים במערכת.

נקודה נוספת היא ועדת הזכאות והאפיון לשנה הבאה, שזה מאוד קריטי בתקופה הזאת. עד ה-30 באפריל היה אפשר להגיש את כל המסמכים כדי לקבוע האם הילד יזכה לשירותי החינוך המיוחד, האם הוא יהיה ילד משולב, האם הוא יעבור ממסגרת למסגרת. שימו לב שחלק מהילדים המשולבים צברו פערים מאוד גדולים בתקופה הזאת. אי אפשר לחתוך ב-30 באפריל.

האם יש הנחיה על חזרה של תלמידים למוסדות ולהוסטלים שהם גרים בהם? אם לא, מה המענה שהם יקבלו בפועל? כיוון שמערך החינוך המיוחד כבר עובד שבועיים או עשרה ימים, אז אפשר להחזיר את מערך ההסעות לפעילות מלאה.

המורים שמלמדים עכשיו בבתי ספר את א' עד ג' אלה המורים של ד' עד ו'. אין יותר לימודים מקוונים.

אפשר לגייס את הסטז'רים, את השירות הלאומי ואת הסטודנטים לטובת העניין.

אני ועוד עשרות ראשי מועצות מכל רחבי הארץ פנינו לשר החינוך, למנכ"ל, בדרישה להשיב לפעילות סדירה את מערך ההסעות לתלמידי החינוך המיוחד. אני מצטרף לחברי אבי גרובר, ראש עיריית רמת השרון, ולחברים נוספים שהעלו את הסוגיה הזאת, כי החזרה של החינוך המיוחד, של הלימודים בחינוך המיוחד, מבלי להפעיל את מערך ההסעות, זה לדעתי חצי עבודה. המערך הזה הוא מרכיב משמעותי עבור ההורים ועבור התלמידים בחינוך המיוחד. ההורים בחינוך המיוחד מתמודדים, כולם מכירים את זה. אם אנחנו התמודדנו עם קשיים רבים בתקופה האחרונה, בטח ובטח ועל אחת כמה וכמה ההורים בחינוך המיוחד. אני מקבל פניות מעשרות הורים לילדים בחינוך המיוחד שמלינים על הנושא הזה של ההסעות. אנחנו כרשות לא יכולים להחזיר כרגע את כל ההסעות לפעילות, רק את המוניות שפעלו גם לפני התקופה של הקורונה בצורה יחידנית. אנחנו מוציאים שמונה מיליון שקל בשנה על הסעות לחינוך המיוחד.

שמענו שאתמול ב-22:00 בלילה הוסכם על מתווה ברור.

אני מקווה שהשיפוי שהמדינה תיתן במתווה הזה יהיה מתאים והולם להוצאות שהולכות לגדול בצורה משמעותית כתוצאה מהרחבה מאסיבית של המערך הזה. אסור להשאיר את הרשויות לבד להתמודד עם זה.

ניסים סרוסי, שמענו מהשלטון המקומי שהגיעו אתמול לסיכום עם משרד הבריאות ועם משרד החינוך על חידוש ההסעות. שמעתם על זה? אתם בתוך העניין?

אין הכוונה מרוכזת. אנחנו מקבלים הודעות מכל רשות באופן עצמאי. המועצות והרשויות מקבלות תקציב להסעות, אבל אנחנו לא קיבלנו שיפוי.

תעזוב רגע את השיפוי. האם קיבלתם מאתמול בלילה איזו שהיא קריאת כיוון לגבי מה הולך להיות?

לא קיבלנו קריאת כיוון, הסיכומים לא הגיעו אלינו. נהג שיוצא ליום עבודה אמור לקבל עבור שמונה או תשע שעות עבודה. אם יש לנו הסעה של שעה ביום, מישהו צריך לשלם את ההפרש. אנחנו כארגון ממליצים לחברות כן לחזור להיסעים, רק אנחנו רואים שאין יד מכוונת. יש רשות שאומרת "לא", יש רשות שאומרת "כן", אף אחד לא אומר בדיוק מה צריך לעשות. אנחנו לא יודעים מי אחראי על כל הנושא של החיטוי, מי אחראי על ההפרדה, מה זה מלווה קבוע. לא קיבלנו אינפורמציה בשום דרך שהיא.

ציפיתי שככה יהיו הדברים. מיכל, תסבירי קצת יותר בפרטים את הסיכום שהגעתם אליו אתמול בלילה.

יהיו הסעות. זה לא יוצא מתוך הכיס של אף אחד מהנוכחים. לא אהבתי את האמירות ששמעתי כלפי השלטון המקומי. אף אחד לא מחזיק בכספים של אף אחד. אנחנו רוצים לדאוג לילדים יותר מרבים אחרים.

כולם רוצים לדאוג לילדים. לא צריך להגיד שאתם דואגים יותר או פחות.

יש כאלה, לצערי, שדואגים לא רק לילדים. השלטון המקומי עובד בתיאום עם משרד החינוך, בתיאום עם יתר משרדי הממשלה. ההסעות יתחילו לנוע במתווה שאושר על ידי משרד הבריאות.

מה המתווה?

שכל ילד שהיה זכאי להסעה ב-1.9 ימשיך להיות מוסע בהתאם לנהלי משרד הבריאות.

יצאו כבר מכרזים?

יש מכרזים מ-1.9 שנמשיך להפעיל, לא צריך לצאת למכרזים חדשים. אם היינו צריכים לצאת למכרזים חדשים, ההסעות היו מתחילות ב-1.9.

לא ביקשנו מכרזים חדשים. מיכל, אנא שלחי לוועדה את המתווה הזה.

ברגע שאקבל אותו מאושר וחתום.

עוד לא קיבלת אותו?

אנחנו עובדים על טיוטות. קיבלנו הסכמות בעל-פה. נקבל היום את המתווה. אני סומכת על משרדי הממשלה שרוצים לא פחות מאיתנו להניע את זה.

הרבה מאוד סיכומים בעל-פה לא באים לידי סיכום בכתב ולא יוצאים אל הפועל. אני יודעת מה המקום שלכם, כמה הייתם רוצים להניע את זה כבר שלשום. הדאגה שלנו היא דווקא כלפי אותם משרדים שאמורים לאשר את המתווה, לתת לכם את זה חתום בכתב. אני יודעת שברגע שזה יהיה אצלכם זה יצא מיד לפועל.

אריה, תתייחס לעניין ההסעות של החינוך המיוחד ושל כלל התלמידים.

הגענו להסכמה לגבי כיתות א', ב' וג' עם השלטון המקומי ועם האוצר מבחינת כלל התלמידים. יצאו הנחיות לשטח, לרשויות המקומיות, בנושא ההסעות, כולל שיפוי תקציבי מהאוצר.

זה כנראה עוד לא חלחל עד הסוף.

נתנו את המענה להסעות של כלל התלמידים. לפני שבועיים ביקשנו החרגה לגבי החינוך המיוחד. היות ומדובר בקווים קבועים, בתלמידים קבועים, בנהגים קבועים של החינוך המיוחד, ביקשנו להסיע אותם בצורה הרגילה שלהם, רק שלא ניתן האישור. אישרו את החינוך המיוחד באותם תנאים של ההסעות הציבוריות. בצו בריאות העם מדובר על 50% מרכבי ההסעה, מדובר על כך שצריך אחד בכל ספסל, על כך שבשורה הראשונה אחרי הנהג לא יכול לשבת אף אחד. הגענו להסכמות עם משרד הבריאות על כך שההנחיה הזאת תבוטל לגבי החינוך המיוחד. היום הם יוציאו לנו את התיקון בעניין הזה. רכבי ההסעות של החינוך המיוחד הם קטנים, זה יתאים מבחינת התכולה שלהם להסעת תלמידים בקבוצה יותר קטנה. נפצל הסעות במידת הנדרש. ההסכמה עם השלטון המקומי ועם האוצר על השיפוי נקבעה, אנחנו ממתינים בשעה הקרובה לאישור של סמנכ"ל ממשרד התחבורה. אנחנו מקווים עוד היום לסגור את הסוגיה הזאת, אנחנו עליה כבר מיום חמישי.

אריה, אני מבקש לראות את המסמך. שלח גם לוועדה.

מאה אחוז, נשלח ברגע שנסיים את זה. המטרה היא להסיע את החינוך המיוחד ממחר. קווים שעומדים בסטנדרטים יכולים לפעול, אף אחד לא עצר אותם. אנחנו ניתן את המענים לילדי החינוך המיוחד. החינוך המיוחד חוזר מלא.

תודה אדוני היושב-ראש שאתה מקיים את הדיון הזה. תודה רבה לצוותים שחזרו: לצוותי החינוך המיוחד, לצוותי החינוך. הם חזרו בתנאים מורכבים ולא פשוטים. ישר כוח על המאמצים ועל החזרה.

את הדיון על החינוך המיוחד צריך לחלק לשתי קבוצות: למי שחזר, ולמי שלא יכולים לחזור בגלל מערכת חיסונית חלשה, בגלל שהם חולים או בגלל שהם בקבוצות סיכון. לגבי אלה שחזרו, כמובן יש את הנושא של ההסעות שאני מאוד מקווה שייפתר. יש בעיה שעולה בנוגע לאחיות בחינוך המיוחד. יש מוסדות שצריך בהם אחיות. האחיות הוצאו לחל"ת, הן לא שבו. יש ילדים שלא יכולים לשוב אם לא תהיינה אחיות. הבנתי שמסרבים להשיב את האחיות לבתי הספר. לא יצאו הנחיות ברורות לצוות. אמרו לצוות "שמרו שני מטר", אבל חלק מהצוות לא יודע מה מותר לו לעשות, מה אסור לו לעשות.

יש טיפולים רפואיים שמופעלים על ידי עמותות. הרבה מבתי הספר לא יכולים לתפקד בלי הטיפולים האלה. הילדים האלה זקוקים לטיפולים האלה. אם העמותות מחליטות לא לשוב, יש פה איזו שהיא בעיה שצריך גם עליה לתת את הדעת. היה מתווה לחזרה של צוות שמורכב משני אנשי טיפול: מורה ומטפל רפואי. המטפל הרפואי לא נמצא תחת משרד החינוך, הוא נמצא תחת עמותה. אם הוא לא חוזר, המתווה לא ישים. גם פה אני מבקשת לתת מענה. יכול להיות שצריך לחייב את העמותות לשוב. אם הן עובדות בשיתוף פעולה עם משרד החינוך, הן מוכרחות לחזור.

אני רוצה לדבר על הקבוצה שלא שבה. יצאו מנקודת הנחה שמפסיקים את הלימודים ב"זום" כיוון שיש לימודים פרונטליים. הלימודים ב"זום" חייבים להמשיך לקבוצה שלא שבה. אם עד כה לא היו להם לימודים מקוונים, צריך שיהיו להם מעכשיו.

המנהלות של בתי הספר קיבלו שלושה מסמכים: "מתווה שלב ב'", "אורחות חיים בבית הספר", ו"תקנות בריאות". המנהלות צריכות לדלות אינפורמציה משלושת המסמכים. אני מניחה שמשרד הבריאות יצר את המסמכים האלה מתוך כוונה להיטיב עם המנהלות וכדי שהחזרה תהיה תקינה. הייתי ממליצה לייצר הנחיות ומסמך ברור, כי כל בית ספר מסיק מהדברים את מה שהוא מסיק.

לגבי הזכאות, הפיילוט של תיקון 11 נמצא גם הוא בבלגן.

רחלי אברמסון, ברכות על החזרה ללימודים, על המאמץ. אני יודע שאת והאגף עובדים קשה מאוד.

ישר כוח מכולנו.

רחלי, הייתי רוצה לשמוע ממך בנושא של כניסת משלבות ומשלבים לבתים, לגבי אלה שלא חזרו, לגבי למידה מרחוק, לגבי נושאים נוספים.

אני רוצה להצטרף לברכות של כולם על קיום הדיון החשוב הזה. אנחנו מדברים על איזה שהוא מהלך שמתרחש כך לאורך זמן. כולנו הגענו למצב שבו אנחנו לומדים להתנהל בשגרה אחרת. אנחנו מדברים היום על חזרה לשגרה ב-426 מוסדות חינוך, אנחנו מדברים על חזרה של כ-2,000 בתי ספר רגילים שבתוכם יש כ-5,000 כיתות לחינוך מיוחד, ואנחנו מדברים על עוד 28,000 תלמידים. אנחנו דנים על מסגרת של 146,000 תלמידים שחוזרים היום למערכת החינוך. אי אפשר ללחוץ על כפתור ולהבין שממחר בבוקר כל המערכת מתיישרת. להתניע דבר כזה מחדש זה לא חמש דקות. החזרה היא חזרה בשלבים. עד היום פקדו את מערכת החינוך כ-60,000 תלמידים. כ-3,000 תלמידים קיבלו שירות בביתם על ידי צוותי חינוך.

זה מעט מאוד.

כ-1,000 משלבים הגיעו לבתים. זה לא נעשה בכל הרשויות. ההיערכות לשלב ב' היא היערכות שונה. ההיערכות היא כזו שגני הילדים ובתי הספר לחינוך מיוחד חוזרים חמישה ימים בשבוע, מ-08:00 עד השעה 14:00 בצהריים. כל הכיתות בחינוך הרגיל חוזרות לפעילות משעה 08:00 עד השעה 13:00. מכיוון שכל צוותי החינוך אמורים היום לפעול מתוך בתי הספר, לא מהבית, אמרנו שכל תלמידי השילוב יגיעו במתכונת של עד שלוש פעמים בשבוע. הרחבנו את שעות הפעילות לארבע, חמש שעות ביום כל פעם כשהם מגיעים. כתוב שכל הטיפול וכל המענה הלימודי יינתן בתוך בתי הספר, לרבות הליווי על ידי הסייעת או המשלבת שצמודה לתלמיד גם בשגרה.

זה כבר עובד?

זה המתווה שיצא. כשהמנכ"ל פרס באמצעי התקשורת את המתווה ואת החזרה, זה בדיוק היה המתווה. החזרה הזאת היא חזרה הדרגתית. הבנו שאי אפשר ללחוץ על כפתור וממחר בבוקר ליישר את כל המערכת. אנחנו מצפים מחר לפתיחה מלאה של כל מסגרות החינוך המיוחד באשר הן. ציינו בצורה מפורשת שאותם תלמידים שנבצר מהם להגיע למסגרות החינוך, ימשיכו לקבל מענה כשהצוותים החינוכיים מגיעים אליהם הביתה, ימשיכו לקבל מענה בלמידה מרחוק. הקשר השוטף בין המחנכים לבין התלמידים ימשיך להתקיים. יש לנו זכיין שנותן את השירות של האחיות והרופאים בתוך מסגרות החינוך.

עכשיו זה לא קורה.

כל מערכת החינוך סגרה את שעריה ב-17 במרץ, לכן היינו חייבים לעשות שינוי בהתקשרויות שלנו, היינו חייבים שהמענה יינתן בבית התלמיד. האחיות כרגע בבית התלמיד.

מתי הן חוזרות?

עכשיו, כשאנחנו פותחים מחדש את שערי מוסדות החינוך, אנחנו נמצאים במצב של חידוש ההתקשרות, אנחנו חוזרים למתווה הקודם. זה ייקח קצת זמן, זה ייקח כמה ימים, אבל זה חוזר חזרה אל מוסדות החינוך. ברגע שההתקשרות הזאת תוסדר אנחנו נמשיך את השירות.

מה לגבי הנחיות לתלמידים מבחינת מסכה, ריחוק, מגע, כל הדברים האלה?

אנחנו מתנהלים על פי הנחיות מדויקות. פגשתי אתמול את נציגי ההורים ב"זום". אני מארגנת בשבועיים האחרונים כל ערב מעגלי שיח עם הורים, עם מפקחים. לא יהיו פשרות, לא יהיו עיגולי פינות לגבי ההנחיה שמדברת על מוגנות, על בריאות ועל חשיפה להידבקות כזו או אחרת. סיירתי בשבוע שעבר עם השר במוסדות חינוך באשדוד. אני מזמינה אתכם להצטרף אלינו כדי לראות איך הדברים מתנהלים בשטח.

אנחנו מקבלים את ההצעה בשמחה.

צריך להצדיע לכל צוותי החינוך שנמצאים שם.

נעשה סיור של הוועדה איתך.

אני אשמח.

המתווה מאוד מפורט. עבדנו עם משרד החינוך בצורה מאוד קפדנית, פרטנית. עבודה מאוד רצינית נעשתה עם משרד החינוך.

החזרנו את כל מעונות היום השיקומיים לילדים בגילאי חצי שנה עד שלוש עם עיכוב התפתחותי ומוגבלויות אחרות. המעונות פועלים יום שלם, כולל הזנה. כמובן שלא ניתן לשמור על ריחוק מהילדים, כי מדובר בילדים שהם לא גמולים, בילדים שצריך להאכיל אותם. אנחנו עושים כמיטב יכולתנו לשמור על הצוות ועל הילדים. יש הרבה מאוד בעיות, אבל יש גם הרבה מאוד שביעות רצון מכל ההורים ומכל הצוותים שמטפלים. ישנן בעיות עם ההסעות. למרות שרוב ההסעות שלנו הן מוניות, עדיין יש בעיות עם ההסעות.

מה הבעיה?

יש רשויות שלא פתחו את ההסעות. למעון בכפר יונה שמאוד רוצה לחזור, נתניה לא משחררת את ההסעה והילדים לא יכולים להגיע. זו דוגמה אחת מבין דוגמאות רבות שיש לנו בשטח. אני מקווה שייפתר.

אני רוצה לדבר על ועדת אפיון וזכאות. משרד החינוך סגר את האפשרויות להגיש ניירת לוועדה ב-30 באפריל. הסברנו שחלק גודל מאוד מהילדים, ואני מדברת על אלפי ילדים, לא סיימו את ההליך האבחוני. לחלקם אפילו אין תאריך מתי יתבצע האבחון. צריך לזכור שגם אם עכשיו מתבצע אבחון, הוא ברובו יוכל להיות רק הערכה ראשונית. קשה מאוד לעשות אבחונים סטנדרטיים בתנאים של המיגון, של הריחוק, של כל ההנחיות של הבריאות. חייבים להבין שאנחנו מדברים על כמות מאוד גדולה של ילדים שאולי יהיה להם מסמך מהגננת, לא מעבר לזה. אני מבקשת ממשרד החינוך שיאפשר חודש נוסף לפחות כדי להגיש טפסים, ובנוסף, שיקבל את הערכות הראשוניות שאין בהן אבחנה ברורה כמסמך קביל למשך שנה לפחות עד שנוכל לספק אבחונים מלאים. זה אולי לא חשוב לימי הקורונה, אבל זה חשוב לשנת הלימודים הבאה שלא צריך לפספס גם אותה.

אני מסכים לחלוטין. רחלי, למה לא להאריך את המועדים? זה נשמע לי יותר מסביר, זה נשמע לי ממש מתבקש.

הארכנו בחודש. זה הסתיים ברמה העקרונית לקראת סוף מרץ. קידמנו נוהל עם ועדת החינוך הקודמת - חברת הכנסת קארין אלהרר הייתה שותפה משמעותית בתוך התהליך – שאומר שהורה יוכל לפנות למכון להתפתחות הילד או לכל גורם מוסמך אחר כדי שיאבחן. מספיק שיגישו לנו רק את האישור, אני לא צריכה את האבחון.

אין תאריך צפי לאבחון.

אני לא צריכה תאריך, אני צריכה רק שיגיד לי "פניתי". אפשר להגיש לנו את המסמכים גם עד 10 באוגוסט. אנחנו חייבים לנעול את המערכת אם אנחנו רוצים להיערך לפתיחת מסגרות ב-1 בספטמבר, אם אנחנו רוצים לגייס כוח אדם. אני לא יכולה לגלות ב-15, ב-20 באוגוסט שאני צריכה לפתוח עוד 100 גני ילדים. צר לי, מערכת חינוך לא יכולה לפעול כך.

לא ביקשו עד אוגוסט, ביקשו להאריך בעוד חודש או חודשיים.

צר לי שלא קוראים עד הסוף את הנוהל. בנוהל של הפעלת הוועדות בעת חירום אמרנו שגם אם יהיו הערכות חלקיות, גם אם אין מסמכים אבל הוועדה רואה, החשד יינתן לשנה.

זה בלתי סביר לנעול עכשיו את המערכת. לא מבקשים להשאיר אותה פתוחה עד שנה הבאה, רק מבקשים להאריך עכשיו בעוד חודש את המועדים, שזאת נראית לי בקשה סבירה. כפי שהארכתם בחודש, כך תאריכו עכשיו בעוד חודש.

אנחנו נבחן את העניין הזה. אני לא מבטיחה שזה יקרה. יש לנו נוהל של הגשת בקשה לוועדות.

לא הייתה קורונה כשכתבו את הנוהל.

בגלל הקורונה שינינו את המתווה שהיה מאוד ברור ומאוד מסודר, הקלנו בהגשת המסמכים, הקלנו באופן קיום הוועדה. מי שקורא את הנוהל שהפעלנו בימי החירום יכול רק לומר שהמערכת באה לקראת עד כמה שאפשר.

משרד הבריאות קובע את אופן העדכון. יש לנו מסמך מוכן שמדבר על איך אפשר לאבחן בימי קורונה. אנחנו פותחים את המסגרות בהדרגה. יש מצב שגם נחזור אחורה. אנחנו צריכים להיעזר בכל מיני התאמות שעשינו גם בנושא של אבחון, כדי שילדים לא יתפספסו, שזה אינטרס משותף, אין לנו פה בכלל חילוקי דעות. אני מציעה שנקיים דיון קצר לא בפורום הזה עם משרד החינוך על המסמך שמשרד הבריאות הכין.

אני מצטרף למה שהדר ירדני אמרה. נראה לי יותר מסביר להאריך את המועדים בגלל המצב המיוחד. אני חושב שזה הגיוני, אני חושב שזו בקשה סבירה.

נראה לי שאנחנו הוועדה היחידה שמלווה את הנושא של החזרה ללימודים ואת הבעייתיות. מה שהיה חסר לי בדיון הזה זה לשמוע עד כמה ההנחיות הבריאותיות אכן מיושמות. הדברים העיקריים ששמעתי התייחסו בעיקר לסוגיית הריחוק, לזה שאין קבוצות. לא ברור לי עד כמה באמת ההנחיות מקוימות, מה קורה עם המסכות, מה קורה עם החיטוי, מה קורה עם חומרי הניקוי. למה אני מדגיש את זה? כי ההורים שלפחות אני מדבר איתם לא בטוחים שהמערכת מספיק מוכנה לקלוט אותם מהבחינה הבריאותית.

יש מסרים סותרים.

אני שומע אנשים שאומרים: "אני כרגע אחכה, אפילו לא אשלח את הילדים שלי עד שאראה איך מסתדרים". אנשי משרד החינוך צריכים לומר לציבור מה הם עושים, איך הדברים מתנהלים, כדי שהציבור ירגיש בטוח שאפשר לשלוח את הילדים.

זה גם השלטון המקומי.

השלטון המקומי ומשרד החינוך. אני מצפה שיהיה סיוע של החינוך והאוצר לרשויות המקומיות, כדי לקיים את הנושא הזה.

לא שמענו התייחסות לעניין הגנים הפרטיים, אפס עד שלוש. זה נושא מאוד חשוב וקריטי. אני מבין שהרבה מהגנים האלה הולכים לקרוס אם לא יהיה סיוע. צריך לטפל בזה.

כבר קרסו.

2,000 מתוך 10,000.

כל ההנחיות שמתפרסמות כיום על ידי משרד החינוך מתפרסמות רק בעברית, פשוט לא ייתכן. אני לא רוצה לחכות עד הדיון מחר, זה משהו שצריך לטפל בו באופן מיידי.

במיוחד כשמדובר בהנחיות לגבי המסכות, לגבי החיטוי. ההורים צריכים לדעת. צריך שהכל יהיה ברור.

הייתי מצפה שיהיו סרטונים בעברית, בערבית ובעוד שפות.

אני מצטרף לברכות לכל מי שעוסק במלאכה. לכל המשתתפים בדיון הזה מגיעה תודה רבה על כך שהתחלנו בצעדים לכיוון חזרה לשגרה. כל הסיפור הזה ייגמר בשבוע הבא. אם תהיה ממשלה, אתם תראו שיהיו שינויים גדולים, ואם לא תהיה ממשלה ויהיו בחירות, אתם תראו שהקורונה כבר לא תהיה קיימת. אני מקבל מאות פניות. חבר'ה, בשבוע הבא נדבר בצורה אחרת לגמרי, בצורה שונה לגמרי, ואתם תראו שכבר לא נדבר על הקורונה. כבר בימים האחרונים יש מסרים על כך שהתחלואה יורדת. אף אחד כבר לא שומע על מספר הבדיקות ביום. אם לפני שבוע, שבועיים שמענו על 3,000, על 5,000 בדיקות, היום אנחנו שומעים על 28, 29 חולים, כשאין מילה על כמות הבדיקות ביום. אל תגידו שאני ציני, כי אני לא ציני, אני מציאותי. בשבוע הבא נוכל לדבר ברוגע. אני מאחל שתהיה ממשלה, וזה לא משנה אם אנחנו בפנים או בחוץ, אבל אם חס וחלילה נלך לבחירות, אז על הקורונה כבר לא ידברו כי יש לחץ אטומי בציבור כלפי הממשלה, כלפי שר החינוך. אם שר החינוך מתחלף, כנראה ששר חינוך אחר יכניס פה שינויים. אני לא מבין למה שרי הממשלה צריכים לדון על ההנחיות שקשורות למשרד הבריאות או למשרד החינוך. אם במשרד החינוך מחליטים שבהסעות יהיו פחות אנשים - שאנשי המקצוע יתנו את הדעת, למה השר למדע או השר לספורט צריכים להתייחס לנושא הזה?


שמעתי במוצאי שבת את יושב-ראש השלטון המקומי חיים ביבס שאמר שהכל בסדר מבחינת הניקיון, מבחינת התוספות, מבחינת תקציבים. אני לא מסתפק בתשובה הזאת. רמת השרון היא אמנם עירייה חזקה מאוד, אבל יש מקומות שהם חלשים יותר. אנחנו צריכים לשמוע איפה חסר כסף להסעות, איפה חסר כסף לניקיון, איפה חסר כסף כדי לתגבר את הצוותים וכו'.

מסרים שמועברים ממשרד החינוך צריכים להיות חדים. אני אבא לשתי בנות. הבת הגדולה שלי בכיתה ד', היא לא לומדת, ובתי הקטנה בגן חובה. אני כל יום אומר תודה שאני לא בקבוצת הווטסאפ, כי בדקה יש עשרות הודעות. משרד החינוך, אני מבין שיש את ההוראות של משרד הבריאות, אני מבין שאתם לא קובעים, אבל תעשו סדר. או שתרגיעו, או שתתנו מסרים חדים ומדויקים. תעשו סדר גם באשר לתשלומים, כי יש בלבול רב, אנשים לא יודעים אם הצ'קים האלה ירדו או לא, אם הם יחזרו או לא יחזרו.

אני מברכת שההנחיות תחזורנה, רק הן חוזרות אחרי שכבר החזרנו את החינוך המיוחד. מה קורה עם מורות בהיריון, מה קורה עם מורות בסיכון? הבנתי מהמורים שהם צריכים ללכת לרופא תעסוקתי, שהם צריכים להמתין שבועיים לתור לרופא תעסוקתי כדי לקבל אישור. צריך הנחיות לגבי הדבר הזה. לגבי חיטוי בתי הספר אין הנחיות ברורות, לגבי מיגון אין הנחיות ברורות.

קיבלנו פנייה מהסתדרות המורים, מיפה, בנושא הזה.

אנחנו יחד עם השלטון המקומי נערכנו לפתיחת המוסדות. הרשויות המקומיות חיטאו, ניקו, הן עשו את כל מה שניתן. אני מזמינה את חברי הוועדה לצאת ולראות איך מוסדות החינוך מוכנים וערוכים. יש לנו סרטנים, תמונות מרגשות של צוותים שלמים מהרשויות המקומיות עומדים, מנקים, משפשפים, מקרצפים ומחטאים את כל מוסדות החינוך.

גם המיגון הוסדר אל מול השלטון המקומי ואל מול הרשויות. הם מספקים בכל בית ספר, בכל מוסד חינוכי אלכוג'ל, מסכות, הצהרות בריאות. יש כאלה שגם הביאו מדי חום כדי למדוד חום בכניסה, למרות שזה לא מחויב מבחינת משרד הבריאות. אנחנו נצמדים להנחיות, אנחנו עושים את הכל מבחינת בריאות הציבור. יש הנחיה ברורה למי מותר להיכנס, איך לוקחים את הילד משער בית הספר אל הכיתה. הכל כתוב, ברור ומסודר. בעניין הזה גם שיתפנו את הסתדרות המורים. יפה בן דוד מבינה ויודעת שאנחנו נעשה הכל כדי לשמור על בריאות התלמידים ועל בריאות הצוות. מהבחינה הזאת הכל מסודר.

ברכות למשרד החינוך על העבודה. מערכת החינוך הגיעה למצב שהיא הופתעה ממנו, היא כמו כולם הייתה צריכה להיערך בצורה מהירה. מה שמפתיע זה הדברים שהיו אמורים להיערך אליהם שעדיין לא קרו, כמו הנושא של הנגשת שיעורים ותכנים משודרים. המשרד מתעקש לא להנגיש את השיעורים שהוא משדר בניגוד לחוק.

תפרט.

כמו למשל הנגשה לילדים עם מוגבלות בראייה. אם מורה מעביר שיעור או מראה סרט כשיש לו בכיתה ילד עם מוגבלות בראייה, מה קורה עם הילד הזה? מה קורה עם הנגשה לילדים עם מוגבלות בשמיעה? משרד החינוך הוציא בשבוע שעבר מסמך על הנגשה פדגוגית, שזה מצוין, אבל הנגשה ללקויות חושיות אלה דברים שעדיין לא קורים למרות שהמשרד מחויב.

הילדים שמקבלים מענה מהסל הדיפרנציאלי מקבלים שירותים, אבל הילדים שמקבלים מענה מהסל המוסדי לא מקבלים שירותים, הם לא יכולים להגיע לבית הספר, הם צריכים להסתפק במה שיש למורה שלהם להציע.

למה אתה מתכוון?

יש מוגבלויות שנחשבות למוגבלויות בשכיחות גבוהה - אם זה לקויות למידה, הפרעות התנהגות ברמות התפקוד הגבוהות, מוגבלות נפשית ברמות התפקוד הגבוהות. יש מוגבלויות שנחשבות למוגבלויות בשכיחות נמוכה, כמו אוטיזם, כמו מוגבלות נפשית ברמות התפקוד הנמוכות. המוגבלויות ברמות השכיחות הנמוכות מקבלות מענה, הילדים יכולים להגיע לבתי הספר ולקבל מענה, ואילו ילדים שמוגדרים במוגבלויות ברמות התפקוד הגבוהות או במוגבלויות בשכיחות גבוהה, לא יכולים להגיע לבית ספר למרות שהם זכאים למענים האלה בשגרה. מסיבות תקציביות הם לא מקבלים עכשיו את המענים האלה. מה לגבי ילדים שלא יכולים להגיע לא בגלל מחלה? מקודם דיברו על מה עושים עם ילדים שלא יכולים להגיע. ילדים שיש להם בעיה בריאותית יכולים לקבל מענה, אבל ילדים שההורים שלהם לא יכולים לקחת אותם לבית ספר או שנניח אימא שלהם בקבוצת סיכון, לא יכולים לקבל מענה בבית או מענה מרחוק. לצערי המשרד לא החריג אותם, הוא החריג רק ילדים שמבחינה בריאותית לא יכולים לקבל מענה.

אתה בטוח בזה? אני לא בטוח שאתה צודק.

זה רשום במסמך, במתווה שמשרד החינוך הוציא.

פרק 9, סעיף 9.

יש מחר ישיבה על המגזר החרדי. לא ראיתי שם התייחסות לנושא של החינוך המיוחד. זה חייב להיכנס. לילדים עם מוגבלות במגזר החרדי קשה לקבל מענים. המענים צריכים להינתן גם בתקופת הקורונה. קשה לי להאמין שהמענים האלה ניתנים.

כשדיברנו על סיכון בהידבקות, התכוונו גם לסביבה של התלמיד. תלמיד שאין לו שום בעיה ויכול להגיע למסגרת חינוכית, יגיע למסגרת חינוכית.

נאמר על ידי אמיתי שוחט שהילדים בסיכון לא מקבלים מענים.

אנחנו ממשיכים את האפשרות של קיום מפגשים בבית.

שמענו קודם שהרשויות לא מאפשרות.

כשאפשרנו כניסה, לא כל צוות אמר שהוא מסכים. הצוותים שמוכנים מגיעים לבית התלמיד. גם היום ממשיכים להתקיים כאלה מפגשים. אגב, גם ניתנים טיפולים מרחוק על ידי הצוותים שלנו. הצוותים שלנו הם לא רק אנשים ממקצועות הבריאות שעובדים בעמותות. האנשים שלנו עובדים בתוך מרכזי התמיכה שלנו, במתי"אות, והם נותנים את הטיפול לתלמידים שלנו בחירום ובשגרה.

נושא ההגעה של המשלבות לבתים לא פתור. מה ששמענו כאן לא מקדם את העניין יותר מידי.

אני רוצה להעלות את נושא ההזנה. אנחנו מבקשים לאפשר הזנה במוסדות ספציפיים. כרגע אנחנו יודעים שמשרד הבריאות לא מאפשר שום הזנה במוסדות החינוך. אנחנו מבקשים להחריג את המוסדות הספציפיים שבהם ידוע ששינוי בסדר היום הולך לפגוע ועלול להוביל להתפרצויות רגשיות והתנהגותיות. לפחות אותם להחריג ולאפשר להם לחזור למקום המסוים שלהם, למצב הרגיל שלהם.

זה לא באמת מספיק לנו שיש איזה שהוא הסכם לגבי הסעות. כבר קרוב לשבועיים החינוך המיוחד פועל, כשאנחנו ממשיכים לשמוע שעוד מעט יהיה, שעוד מעט יקרה. הציפייה שזה ייגמר היום.

זו גם הציפייה שלנו.

הנושא הזה גם עלה בוועדת הכספים אתמול. אני חושבת שצריכה להיות איזו שהיא אמירה ברורה וחד משמעית לכל הרשויות על כך שמטפלים וסייעות חוזרים חזרה. צריך לדאוג לכל הילדים שנשארים בבית. כרגע ההורים לא חייבים לשלוח. אנחנו נמצאים בסיטואציה שונה מהחיים הרגילים שלנו. צריכים לדאוג לכולם ללמידה מרחוק.

בנוגע לוועדות זכאות ואפיון, יש כרגע תחושה של חוסר אחידות, של יד או לא יד מכוונת.

חשוב להדגיש שכרגע המתווה הנוכחי לגבי גני הילדים לא מאפשר להורים לחזור לשום מעגל עבודה סביר, בטח אם לא יכללו את הצהרונים בתוך הסיפור הזה. הקפסולות בתיכונים לא מאפשרות חלוקה לפי המקצועות שהילדים צריכים ללמוד, מה שאומר שהם לא לומדים את מה שהם אמורים ללמוד לקראת הבגרות שלהם.

אני מברכת על הוועדה. אין הסכם חתום כרגע בנוגע להסעות. חזרה לשגרה בלי הסעות היא לא חזרה לשגרה.

זה ברור.

הילדים שלנו לומדים במסגרות מרוחקות ממקום מגוריהם. הם לומדים במסגרות מרוחקות לא מתוך בחירה, אלא כי אין מספיק מסגרות חינוך מותאמות בקרבת מקום המגורים שלהם. הייתי שמחה להעיר את הבן שלי ב-07:00, לא ב-06:00, לתת לו לאכול ארוחת בוקר, ואז לצעוד איתו למסגרת חינוך מותאמת במרחק של חמש דקות הליכה מהבית. לצערי זה לא כך, זה לא מה שקורה בפועל. הילדים שלנו זכאים על פי חוק להסעות.

כולם מסכימים.

בעודנו מדברים אני מקבלת הודעות על כך שבתי הספר עדיין מבקשים מהורים להגיש בקשות חריגות להסעה. כנראה שההוראות לא מחלחלות לשטח.

היום זה אמור להיחתם ולצאת, כך נאמר לנו על ידי כמה גורמים.

האם 100% מהילדים הזכאים יקבלו הסעה?

אנחנו תיכף נשאל. הרעיון הוא שהיום יתחיל להתגלגל הסיפור הזה.

איך אנחנו מדברים על חזרה לשגרה אם היום זה רק מתחיל להתגלגל?

זה אכן מחדל.

הסייעות המועסקות על ידי הרשויות, בין אם הן כיתתיות או משלבות, לא הוחזרו לעבודה באופן מלא. חייבים להחזיר אותן באופן מלא. לא רק לעבודה באופן מלא, אלא לתת להן שעות תגבור נוספות, כי יש פערים בין התלמידים המשולבים לתלמידים בכיתות האם. את הפער הזה הן חייבות לעזור לתלמידים להשלים.

לגבי ועדות הזכאות - אם משרד החינוך היה נערך לגידול מראש, הוא לא היה צריך להיות מופתע כל שנה מחדש, שזה משהו שאנחנו חוזרים עליו. יש לנו בעיה במימון מסגרות של חינוך מיוחד וגם בעיה קשה בתקצובי השילוב.

חייבים להכניס לתוך הדיון הזה את הסיפור של נשירה של ילדים ונוער - גורם סיכון ראשי לאובדנות, להרבה מאוד בעיות. לא נכון לחשוב אך ורק על החזרה בתוך המימד של החזרה הכלכלית של המשק. כדי שתכניות יהיו בעלות ערך, חייבים לנטר את זה שהילדים נמצאים וחוזרים למסגרת. תמיד האוכלוסיות המוחלשות, תמיד הילדים עם קשיים מוקדמים, תמיד הילדים בתוך מסגרות משפחתיות פחות חזקות ויותר עמוסות בבעיות הם אלה שהכי בסיכון לנשירה. כל הזמן מדברים על השטחה של העקומה. צריך לעקוב במסגרת הוועדה הזאת אחרי הגרף של השילוב הממשי, כמובן על בסיס של איסוף נתונים ואיסוף מתמשך.

צריך לפעול לטובת הורדת חסמים ולטובת העצמה של הגורמים בקצה. החינוך המיוחד מעצם שמו הוא מיוחד. הצרכים של הילד בתפקוד נמוך על הספקטרום הם שונים מצרכים של ילד עם C.P, הם שונים מצרכים של ילד משולב. את הגורמים שפועלים במאמצי על בקצה צריך מאוד להעצים, צריך לאפשר שהם יזרימו את הפתרונות אחורה. אני חושב שחשוב שיהיה המדד של עד כמה הילדים מצליחים באמת להשתלב. צריך לאתר את אלה שלא משתלבים ולהפעיל תכניות חירום לגביהם, כי הם אלה שממש נמצאים בסיכון התפתחותי גדול.

אני אשמח מאוד לשמוע מה קורה עם הסייעות המשלבות. יש ילדים בחינוך המיוחד שהם במצב בריאותי לא כל כך טוב, הם נאלצים להישאר בבית. הסייעות שצמודות אליהם רוצות מאוד לעבוד.

זה לא נסגר.

זה יותר קשור לרשות המקומית. כל רשות מקומית שינתה את החוקים. אולי כדאי שתצא מפה קריאה לכל הרשויות המקומיות לא להוציא את הסייעות שלהן לחל"ת, כדי שאותן סייעות יגיעו לאותם ילדים של החינוך המיוחד שלא חזרו לספסל הלימודים מסיבות בריאותיות. אנחנו יודעים שהם מרוויחים שכר מינימום. לא צריך לגרוע מילדי החינוך המיוחד, אלא ההיפך, צריך לתת להם הרבה יותר ממה שנותנים להם היום. אני אשמח אם גם השלטון המקומי יצטרף אלינו לקריאה להחזיר את אותם סייעים וסייעות למען הילדים שזקוקים להם.

דנו בזה, אבל אין בעניין הזה הסכמה. הנושא הזה לא סגור.

אני אשמח אם הם ייקחו את זה לתשומת ליבם.

בארגוני ותנועות הנוער יש אלפי ילדים עם צרכים מיוחדים. עד היום תגברנו את הפעילות שלנו בעיקר בצורה מקוונת. אני יודע שמשרד החינוך בשיתוף פעולה איתנו הכין מתווה כדי לאפשר פעילות של חינוך בלתי פורמאלי שכולל את המפגשים הפיזיים. הייתי מבקש שהוועדה, שחברי הכנסת יקראו למועצה לביטחון לאומי ולמשרד הבריאות, שזה חונה אצלו, לנסות ולהקדים את המועד של החזרת פעילות החינוך הבלתי פורמאלי, כאשר בתוך זה גם את הפעילות עם הילדים עם הצרכים המיוחדים שהיא בעיני מאוד מאוד חשובה.

יש לנו ביום רביעי דיון יותר ספציפי על הבלתי פורמאלי, תצטרף אלינו גם שם.

שמענו מנציגי הבריאות, החינוך והרשויות שיש התקדמות בנושא ההסעות. הבנתי שזה לא סגור עד הסוף אבל יש הסכמות. אנחנו אמורים לקבל היום בוועדה את המסמך, את הקול הקורא שיצא. ההסעות אמורות להתחדש ממחר לכולם. שיהיה ברור, זה צריך להיות לכולם, כי בשבועיים האחרונים סיפור ההסעות תקע קשה מאוד את החינוך המיוחד והמון ילדים לא הגיעו. אני רוצה להביע תקווה בשם הוועדה שמחר נקבל אינדיקציות חיוביות שההסעות יוצאות. ברור לי שייקח כמה ימים עד שבכל המקומות האוטובוסים, המיניבוסים, המוניות יתחילו להיות. הושגה גם הסכמה על השיפוי, שזה חשוב מאוד. אני מקווה שהנושא הזה יחזור כמו שצריך, כי בלי הסעות זה לא ילך.

סוגיה נוספת שעלתה אבל לא נסגרה, כמו שאמרה קטי, היא סיפור ההגעה של המשלבות לבתים. אנחנו יודעים שיש סיטואציות שגם כשהמערכת חוזרת יש הרבה ילדים שלא חוזרים, שהם בבתים. הם צריכים לקבל את המענים האלה. עכשיו זה נעשה בקנה מידה מאוד מצומצם. אמרה רחלי משהו כמו 3,000 ילדים, אם אני זוכר נכון. זה מעט מאוד, זה צריך להיות יותר. הבנתי שיש מחלוקת עם מרכז השלטון המקומי. אנחנו פה בוועדה, וגם שמענו את זה כאן מכל חברי הכנסת, חושבים שהדבר הזה הוא חיוני, הוא נכון, הוא הכרחי לילדים האלה. זה לא קרה בחודש וחצי האחרון בהיקפים משביעי רצון. רוב הילדים שהיו בבית לא קיבלו את זה. עכשיו יהיו ילדים שלא יחזרו לבתי הספר, למוסדות. הם צריכים לקבל את זה בבית. צודקת חברת הכנסת שטרית – מדובר גם בפרנסה לעובדים האלה, זה חשוב למשפחות, זה חשוב לילד. זה לא סתם איזה משהו, זה משהו מהותי ביותר. צריך לפתור את העניין.

עוד נושא שהוא חשוב זה עניין הזכאות. אנחנו קוראים למשרד החינוך לאפשר הארכה במועד הגשת הבקשות לוועדות זכאות. צריך להתחשב בעניין בגלל המצב שנוצר כאן עם הקורונה בחודש וחצי האחרון. זה דבר הגיוני וסביר לחלוטין שיאריכו את המועד, שהורים לא יהיו בלחץ שעכשיו נגמר אפריל והם פספסו.

בשנים רגילות הייתה גמישות.

אז עכשיו על אחת כמה וכמה. אני מבין את משרד החינוך, אני מבין את הצורך להיערך במוסדות, אבל צריך לתת יותר זמן. שמענו, זה מגיע מהרבה הורים שצריכים. אף אחד לא מנסה סתם למרוח זמן.

רשמנו לפנינו גם את החזרת האחיות לבתי הספר עם חברת זכיין "ביקור רופא". הבנו שזה מתקדם, שהם יחזרו. צריך לעשות את זה מהר. טוב שזה כבר נכנס לטיפול. חשוב שיהיו אחיות בבתי הספר, זה חיוני, ודאי בחינוך המיוחד.

רשמנו לפנינו שכל החינוך המיוחד חוזר עם הקפדה יתירה על הנחיות משרד הבריאות בנושאים האלה. אלה שלא חוזרים, ושוב אני מדגיש את זה, צריכים לקבל שילוב בבית. את החינוך המקוון צריך לתת לאלה שזה רלוונטי עבורם.

היות וההוראות הן מפורטות, היות ויש שימוש בכל מיני ביטויים, הן צריכות להיות גם בערבית. אם רוצים שההורים יתכוננו כמו שצריך, צריך שזה יהיה גם בערבית. לא תמיד מבינים. אנחנו מבקשים שיתרגמו את ההוראות, זו בקשה נכונה מאוד.

אני חושב שזה צריך להיות בכל נושא.

אולי פה הם לא הספיקו. קיבלנו את ההזמנה של רחלי אברמסון לעשות סיור של ועדת חינוך במוסדות החינוך המיוחד. נשמח לעשות את זה ולראות מקרוב. אנחנו יודעים שעושים עבודה חשובה, אנחנו יודעים שזה קשה, אנחנו יודעים שמשרד החינוך מתאמץ. אנחנו רוצים להגיד תודה לכל המורות, לכל המשלבות, לכל הנהגים, כולם עובדים קשה. מוועדת החינוך מגיע להם ישר כוח גדול. הטענות שיש, ויש הרבה טענות, זה לא מתוך רוע, פשוט יש אנשים שיש להם בעיות קשות שהם עדיין לא קיבלו מענים. אנחנו מנסים שהעסק יזרום כמה שיותר חלק וכמה שיותר מהר.

נושא חשוב הוא נושא ההזנה. אנחנו מבינים את ההגבלה של משרד הבריאות לא לאפשר הזנה בכלל בבתי הספר, אבל יש ילדים שעבורם זה חיוני. הילדים יצטרכו לקבל הזנה באופן כלשהו. אני מניח שאפשר למצוא פתרון, אולי להביא להם דברים עטופים. צריך למצוא איזה שהוא פתרון כך שילדים יקבלו אוכל, אלה שממש צריכים. יש ילדים שלא מקבלים את זה בבית. אני רוצה שכל מי שצריך יקבל את האוכל.

בימים של ההשבתה משרד החינוך חילק 18,000 מנות בחמגשיות לתלמידים נזקקים. לא שמעתי שהייתה בעיה עם משרד הבריאות בהקשר הזה. אין שום סיבה שילדי החינוך המיוחד והגנים לא יקבלו.

אולי לא יתנו כמו שבדרך כלל, אולי יתנו משהו אחר. אני בטוח שאפשר למצוא פתרון לנושא ההזנה. אנחנו לא רוצים שאף תלמיד יהיה רעב ולא יקבל אוכל. תודה רבה, הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 11:05.