פרוטוקול של ישיבת ועדה
הכנסת
4
הכנסת העשרים-ושלוש
הכנסת
107
מושב ראשון
פרוטוקול מס' 2
מישיבת הוועדה המיוחדת בנושא חוק יסוד: הממשלה (תיקון – ממשלת חליפים)
יום ראשון, ב' באייר התש"ף (26 באפריל 2020), שעה 9:00
ישיבת ועדה של הכנסת ה-23 מתאריך 26/04/2020
חוק-יסוד: הממשלה (תיקון מס' 8 והוראת שעה)
פרוטוקול
סדר היום
הצעת חוק-יסוד: הממשלה (תיקון - ממשלת חילופים), פ/280/23, הצעת ח"כ איתן גינזבורג וקבוצת חברי הכנסת.
נכחו
¶
חברי הוועדה: איתן גינזבורג – היו"ר
קארין אלהרר
משה ארבל
עוזי דיין
תמר זנדברג
עופר כסיף
אופיר כץ
מיקי לוי
פטין מולא
אוסאמה סעדי
טלי פלוסקוב
אורית פרקש הכהן
אלכס קושניר
שלמה קרעי
איציק שמולי
איילת שקד
חברי הכנסת
¶
רם בן ברק
אורנה ברביבאי
יאיר גולן
יוסף ג'בארין
ניצן הורוביץ
צביקה האוזר
יועז הנדל
בועז טופורובסקי
מאיר כהן
מתן כהנא
ע'דיר כמאל מריח
יוליה מלינובסקי
יעקב מרגי
אבי ניסנקורן
יואב סגלוביץ'
עודד פורר
אורלי פרומן
אנדרי קוז'ינוב
עידן רול
אלעזר שטרן
עפר שלח
משתתפים (באמצעים מקוונים)
¶
רז נזרי - המשנה ליועמ"ש הממשלה
עמי ברקוביץ - מח' ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים
ביאן ותד – משרד האוצר
ד"ר עמיר פוקס – המכון הישראלי לדמוקרטיה
שמחה רוטמן – התנועה למשילות ודמוקרטיה
אסף שפירא – המכון הישראלי לדמוקרטיה
ד"ר הילל סומר – המרכז הבינתחומי, הרצליה
תומר נאור – התנועה לאיכות השלטון
יפעת סולל – התנועה לדמוקרטיה מתקדמת
היו"ר איתן גינזבורג
¶
בוקר טוב חברים, אני מתכבד לפתוח את הישיבה של הוועדה המיוחדת להצעת חוק יסוד: הממשלה (תיקון – ממשלת חילופים). השעה 09:08. היום נתחיל את הדיון בהצעת החוק, כפי שקבעה הכנסת בהצעה הטרומית להצעת חוק יסוד: הממשלה. ברור לי שזו ישיבה שתהיה טעונה, ברור לי שזו הצעת חוק שנוגעת בהרבה מאוד נושאים ובהרבה מאוד סוגיות שנצטרך לדון בהם ולתת להם מענה. ברורים לי גם התחושות שהדבר הזה יעורר, אבל אנחנו ננסה לקיים את הישיבות האלה בצורה העניינית ביותר ובצורה כזאת שתאפשר למגוון הדעות להישמע, גם של חברי הכנסת וגם של גורמים מבחוץ, שדאגנו שיגיעו ושיביעו את עמדתם, כמובן באופן וירטואלי באמצעות מערכים טכנולוגיים וויזואליה. אני כן אקפיד על זכויות דיבור ואני אקפיד גם על זמנים. אני אקפיד על כך שלא יפריעו לאחרים ושהישיבות האלה יתקיימו כישיבות ראויות ומסודרות ולא ישיבות שיהפכו להתנגחויות ושוק.
אנחנו נתחיל בהצגת החוק ואז נעבור להתייחסויות.
אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת)
¶
אדוני היושב-ראש, בוקר טוב, קודם כול, אני מוחה על כך שמאחר שמדובר – יש לנו רמדאן היום אז תסלחו לנו - - -
אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת)
¶
תודה.
מאחר שמדובר בהצעות חוק שמשנות חוקי יסוד משטריים, שמשנים למעשה את מבנה השלטון במדינה מזה עשרות שנים, קודם כול, אני שואל למה הצעת החוק הזאת, עם כל הכבוד למציעים, כבוד היושב-ראש ועוד חברים, למה הצעת החוק הזאת אינה הצעת חוק ממשלתית ואז היא היתה עוברת את המסננת של היועץ המשפטי לממשלה ואז היינו שומעים את חוות דעתו ואת התייחסותו - - -
היו"ר איתן גינזבורג
¶
חבר הכנסת סעדי, הצעה לסדר היא הצעה לסדרי הדיון. לכן הצעת חוק ממשלתית – זו סוגיה חדשה לגמרי. אנחנו דנים כרגע בהצעת חוק פרטית ולכן גם הצעה לסדר - - -
אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת)
¶
אז אני שואל למה הצעת חוק כה חשובה, כה מורכבת, כה משנה את סדרי השלטון - - -
אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת)
¶
דבר שני, עם כל הכבוד, זה שאנחנו מקבלים בשעה שש בבוקר – תודה, אסף, שאתה שולח לנו – את עמדת היועץ המשפטי של הוועדה, איך אתם רוצים שאנחנו נתייחס ברצינות להצעת חוק כזאת? ועם כל הכבוד, גם לגור, זו לא חוות דעת. אתה מפרט לנו את החוק. אנחנו קראנו את החוק, אנחנו יודעים לקרוא את החוק.
אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת)
¶
אני מפנה למשפט האחרון בחוות דעתו: "כאמור, במהלך דיוני הוועדה נוסיף ונרחיב באשר לסוגיות המשפטיות המתעוררות...". הוא אומר בעצמו שיש הרבה לקונות, הרבה בעיות, אבל לא כתב אף אחת. אבל בגלל לחץ הזמן אני מבקש מהיועץ המשפטי לוועדה להגיד את דברו שככה לא מנהלים דיון רציני בהצעות חוק, עם כל הכבוד.
היו"ר איתן גינזבורג
¶
תודה לחבר הכנסת סעדי. חברים, הצעה לסדר היא הצעה קצרה לסדרי הדיון ושאלת הבהרה בנוגע לדיון שעוד לא התחיל.
תמר זנדברג (מרצ)
¶
אנחנו יודעים מה זה הצעה לסדר, איתן. עם כל הכבוד, אנחנו חברים פה מספר שנים, קצת יותר ממך, ולמיטב ידיעתי לא העברת אפילו לא הצעת חוק אחת פה - - -
מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם)
¶
היא עוזרת לו. היא עוזרת לו מה סדרי הדיון בבית הזה. יש לה ניסיון פה של 15 שנה.
אלכסנדר קושניר (ישראל ביתנו)
¶
אני חושב שמעבר לכל המורכבות של ההצעה הזאת, שמעבר לזה שהיא נוגעת בארבעה חוקים בו זמנית וגם משנה את שיטת המשטר בישראל, הייתי שמח לשמוע ממנהל הוועדה ומיושב-ראש הוועדה איך בדיוק מתבצע אותו שיתוף ציבור. כלומר, מה תהליכי הזימון – האם באמת פניתם להרבה ארגונים ולהרבה מומחים למשפט חוקתי, כפי שביקשתי ממך במכתב ששלחתי לך? כי אין ספק שהעמדה החוץ-פרלמנטרית של אנשים שהם מומחים במשפט חוקתי יכולה מאוד-מאוד להועיל לדיון הזה. זה דבר אחד.
דבר נוסף, אני חושב שאחד הדברים המשמעותיים שכתובים בחוק הזה זה ביטול ההגבלה על סגנים וסגני שרים. לכן אני חושב שחשוב מאוד לקבל ממשרד האוצר אומדן בנוגע לעלות תקציבית של המהלך הזה, מבחינתי פר שר או פר סגן שר, כדי שנוכל להבין על מה אנחנו מדברים כאן.
ודבר שלישי, אני לא חושב שיש תקדים כזה בעולם המערבי של שינוי שיטת המשטר בשבוע או אני לא יודע כמה זמן זה ייקח. לכן הייתי מבקש ממרכז המידע והמחקר של הכנסת לבצע איזשהו benchmarking בין-לאומי, לראות אם בכלל יש תקדים לכזה מהלך במשטרים שדומים למשטר של מדינת ישראל. אני מאוד-מאוד אשמח אם במהלך דיוני הוועדה, עוד לפני הקריאה הראשונה, נוכל לקבל התייחסות כזאת ממחלקת המחקר והמידע של הכנסת. תודה רבה.
קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם)
¶
תודה רבה, אדוני יושב הראש. אני רוצה להבין מאדוני יושב הראש איך אתה הולך לנהל את הדיון היום – מה הם סדרי הדיון – כמה לתכנן איך אנחנו מתכוונים להתנהל, כמה זמן תיתן להערות כלליות, כמה זמן אתה מתכוון לדון בחוק עצמו. אני חושבת שזה מאוד חשוב כדי להבין איך אנחנו נערכים. זה דבר אחד.
הדבר השני, אני רוצה לפנות ליועץ המשפטי של הוועדה – שאני מאוד מעריכה את דעתו ועמדתו, עבדנו בשנים קודמות בשיתוף פעולה – אני מנסה להבין את חוות הדעת המשפטית שהוצאת, גור, כי היא חוות דעת שהיא תיאור מצב. לא ראיתי בחוות הדעת הזאת שום התייחסות לא לקשיים משפטיים שההצעה מעלה, וכל בר-דעת עם שעה בפקולטה למשפטים מבין שיש פה קשיים משפטיים משמעותיים מאוד. אני לא מבינה מה האמירה הזאת "נתייחס לזה בעל-פה". הייתי כאן בדיונים קודמים, חוק הלאום וחוקים אחרים, וראיתי חוות דעת מאוד רציניות. מפתיע אותי מאוד, ואני אשמח גם לקבל הסבר, למה הפעם זה נעשה אחרת.
תמר זנדברג (מרצ)
¶
כן. קודם כול, אני מצטרפת מאוד להערה בנוגע לסדרי הדיון מכאן והלאה. צריך להבין, אנחנו דנים פה בהצעת חוק מרחיקת לכת מבחינת השינוי המשטרי שהיא עושה, בהצעת חוק פרטית שמשנה ארבעה חוקים בתוכה, שני חוקי יסוד ושני חוקים רגילים, כל זה בא ככה בהצעה פרטית, משל היה איזה חבר כנסת - - -
אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת)
¶
פה אתה משנה את חוק יסוד: הכנסת משנת 50'. אתה עורך דין, אתה מתייחס ככה לחוקי יסוד. שמענו כבר את ההערה שלך.
תמר זנדברג (מרצ)
¶
לכן אני אשמח לשמוע – עכשיו אנחנו לפני הקריאה הראשונה. זה דבר מאוד-מאוד-מאוד יוצא דופן שעוברת הצעת חוק פרטית כאילו חבר כנסת כזה, אחד מאיתנו - -
תמר זנדברג (מרצ)
¶
- - בא ומשרבט איזה משהו ומעביר את זה ועכשיו זה הולך להתקדם בחקיקת בזק. בעצם מה שעשיתם, לקחת הסכם קואליציוני - - -
תמר זנדברג (מרצ)
¶
בגלל שיש חוסר אמון, בגלל שלא מאמינים לנוכל שעומד בראש הממשלה, החלטתם להביא את זה בהצעת חוק.
הלשכה המשפטית – לחדשים שלא יודעים, בדרך כלל יש אלפי הצעות חוק שמונחות על שולחן הכנסת וממתינות ל-"פ". פתאום הצעת החוק הזאת הוגשה בערב יום השואה - - -
תמר זנדברג (מרצ)
¶
שניה. יש לי דיון, אם תיתן לי, זה ייקח פחות זמן. בערב יום השואה זה הונח על שולחן הכנסת ולמוחרת ב-11 בבוקר זה קיבל "פ". איפה הלשכה המשפטית היתה? מה התהליך שנעשה שם? הזכיר כאן חברנו אוסמה סעדי שההצעה הזאת לא עברה את הייעוץ המשפטי לממשלה. איפה נציגי היועץ המשפטי לממשלה? מתי תהיה ההתייחסות שלהם לדיון? איך יחולק בין חוקי יסוד לחוקים הרגילים שיש כאן? כמה זמן יהיה להתייחסויות הכלליות? למי שלא יודע, בדרך כלל הצעות חוק כאלה מגיעות ויש מספר שעות שמוקדשות רק להתייחסויות הכלליות של חברי הכנסת, של הארגונים, של הייעוץ המשפטי לכנסת, של הייעוץ המשפטי לממשלה. גור, בחוות הדעת שהעברת אלינו, שקראנו אותה בשש בבוקר, כשהטלפון התחיל לצלצל מההערות העמדה, כי אנחנו פה בתהליך מאוד-מאוד – ותודה לאסף ולצוות הוועדה, אני בטוחה שגם אתם עובדים בסד זמנים בלתי אפשרי - ומוזכר כאן שזו חוות דעת מאוד תיאורית. יש כאן כל מיני סעיפים שכתוב בהם ש"בהצעת החוק יש לקונות ונפרט אותן". הלקונות לא כתובות, לא מפורטות. בהצעת חוק יסוד שבאה לשנות סדרי ממשל - -
תמר זנדברג (מרצ)
¶
- - זורקים לנו שיש לקונות ולא אומרים לנו מה הלקונות, שנוכל ללמוד אותן, להתייחס. אני מבינה שזה יוצג בעל פה, אבל אני אומרת בהצעה לסדר שאנחנו צריכים לתחום – וככה זה נעשה גם בהצעות קודמות. אסף ליווה כאן הרבה מאוד הצעות כאלה בוועדת החוקה - כמה שעות יוקדשו להתייחסויות הכלליות לפני הקריאה הראשונה, כמה שעות יוקדשו להכנה לקראת הקריאה הראשונה ולקראת הקריאה השנייה והשלישית, להקראת הסעיפים, לדיון בכל סעיף. צריך לקבל התייחסויות לכל סעיף מכל גורמי הכנסת ומכל הארגונים. יש מסמך עמדה שאומר שחוקים ישתנו בצורה דרמטית.
מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם)
¶
אתה לא יכול להגביל הצעות לסדר, איתן. באמת, אתה לא יכול להגביל הצעות לסדר. כולם יכולים לדבר בהצעות לסדר.
היו"ר איתן גינזבורג
¶
לא, לא כולם יכולים לדבר בהצעות לסדר, ואני מנהל את הדיון הזה, חבר הכנסת לוי - - -
עידן רול (יש עתיד-תל"ם)
¶
הציבור צריך לדעת מה קורה עם הצעת החוק הזאת. יש לי הצעה לסדר שמשרתת את הציבור ונותנת בהירות ואתה לא תמנע ממני לדבר.
עידן רול (יש עתיד-תל"ם)
¶
היא התנהלה גם לפניך. המון ועדות התנהלו פה. תן לי בבקשה להגיד את ההצעה שלי לסדר.
עידן רול (יש עתיד-תל"ם)
¶
איתן, אני מודיע לך שאני אתן את ההצעה לסדר גם אם אני אצטרך לחזור עוד פעם כדי לתת אותה. מה אתה מנסה להסתיר? את המשמעויות המשפטיות של ההסכם הזה? אתה מנסה להסתיר את המשמעויות הכלכליות מהציבור? הצעה לסדר אי אפשר לתת כבר?
עידן רול (יש עתיד-תל"ם)
¶
התחלנו את היום וכבר סותמים את הפה? מה זה, זו הצעה לסדר. יש ציבור שאני מייצג, הוא צריך לדעת איך הניהול צריך להיראות.
עידן רול (יש עתיד-תל"ם)
¶
אם אין לכם ממה לפחד, אז תתנו לנו לדבר, אלא אם אדוני היושב-ראש מנסה להסתיר משהו בהצעת החוק המאוד מוזרה והמאוד מהירה שהוא הגיש על שולחן הכנסת.
עידן רול (יש עתיד-תל"ם)
¶
בעוד חמש דקות אני אחזור לתת את ההצעה שלי לסדר, עד שאדוני היושב-ראש יזכור שהתפקיד שלו זה לא סתימת פיות, אלא לנהל דיון.
אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת)
¶
אז מה אם הוא יושב-ראש ועדה? אם הוא יושב-ראש ועדה הוא יכול לעשות מה שהוא רוצה?
אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת)
¶
הוא צריך לנהל ועדה בשקיפות - - - דיון ראוי. זה דיון ראוי? זה דיון ראוי?
היו"ר איתן גינזבורג
¶
חבר הכנסת סעדי, מה שאתה עושה כרגע זה לא ראוי, מכיוון שקיבלת זכות דיבור, מכיוון שאתה לא מאפשר לי - -
היו"ר איתן גינזבורג
¶
- - מכיוון שאתה לא מאפשר לי לקיים את הדיון בוועדה הזאת, ואם אתם לא תאפשרו ותשתמשו בצעקות - - -
היו"ר איתן גינזבורג
¶
סליחה רגע, תמר. אם אתה לא תאפשר לי לנהל את הדיון הזה, אני לא אאפשר לדבר הזה להתקיים בצורה כזאת. לכן כל אחד יקבל את זכות הדיבור לפי איך שאני רואה את זה.
היו"ר איתן גינזבורג
¶
תמר, אל תתנשאי עליי ותאפשרי לי לנהל את הדיון כמו שאני חושב. כשתנהלי את הדיון בוועדה שלך, תנהלי את זה איך שאת רוצה.
היו"ר איתן גינזבורג
¶
וחבר הכנסת סעדי, נתתי לך זכות דיבור, אני מבקש ממך שלא תפריע לי, לי, לא לאחרים, בקריאות ביניים כל הזמן. זה לא יתאפשר באופן הזה שכל מי שרוצה לדבר יחטוף את המיקרופון, יחטוף את רשות הדיבור וידבר בלי סוף. אני לא אאפשר לזה לקרות, זה פשוט לא יקרה. אנחנו רק בתחילת הדיון הזה.
היו"ר איתן גינזבורג
¶
תודה, קארין, תודה על הציונים. אני אשמח לקבל גיליון שלם אחר כך. אני מבקש מכם, אנחנו בתחילת הדיונים, תאפשרו לוועדה הזאת להתקיים כמו שצריך, בצורה מסודרת. אני מבין שהרגשות סוערים, אני מבין שזה קשה, אני מבין שיש רצונות שונים, אני מבקש לאפשר לכם לדבר ואני מבקש לאפשר לי לנהל את הוועדה הזאת.
חבר הכנסת לוי, ביקשת הערה.
מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם)
¶
הארה עם אל"ף. יש כאן אנשים ותיקים, תמר יותר ותיקה ממני. אני יושב עם גפני מאות שעות - - -
מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם)
¶
ישבתי מאות שעות עם חבר הכנסת גפני, שם התמקדתי. לא היתה פעם אחת שהוא לא נתן למישהו לתת בדברי הפתיחה שלו שתי דקות הצעה לסדר. מקובל לתת לחבר הכנסת, זה הכלי הפרלמנטרי היחידי שיש. במקום כל הוויכוח שארך עשר דקות, היית יכול להספיק חמישה חברי כנסת. הרי זה דבר קצר, קולע. אל תעלה את גובה הלהבות. אם אתה רוצה שנעשה דיון נורמלי, תן לאנשים להתבטא. תודה רבה.
מאיר כהן (יש עתיד-תל"ם)
¶
אני רוצה להגיד משהו. אני לא אחזור על הדברים של מיקי. אני מציע לך להשתדל להימנע מלהוציא אנשים. זה דיון מאוד חשוב בחוק שמשנה סדרי ממשל. לכן תתאזר בסבלנות ואל תשמע לעצות אחיתופל של מי ששולח לך פתקים תוציא את זה ותוציא את זה.
מאיר כהן (יש עתיד-תל"ם)
¶
אני מכיר את הנפשות הפועלות.
אני פונה לייעוץ המשפטי של הוועדה – תראו, אנחנו הולכים עכשיו לאיזה דיון שבו מבקשים שהמליאה תבוא במקביל לוועדה הזאת. אנחנו נילחם בזה.
היו"ר איתן גינזבורג
¶
תמר, לא יכול להיות שעל כל מילה של כל חבר כנסת פה יש לך מה להעיר. לא יכול להיות. נתתי לך שלוש דקות לדבר.
היו"ר איתן גינזבורג
¶
נתתי לך שלוש דקות לדבר, אל תפריעי לכל חבר כנסת. אני מודיע לך, אם את תמשיכי להפריע לכל ח"כ שידבר פה, אנחנו - - -
מאיר כהן (יש עתיד-תל"ם)
¶
ושמחתי מאוד לשמוע את דעתה הנחרצת של היועצת המשפטית לכנסת שאמרה לי שלא יקרה כדבר. מבחינתה, אני עדיין לא יודע מה יחליט היושב-ראש.
אני פונה אליכם, אלה ימים, גם היום, גם הימים האלה וגם הימים להבא, שאנחנו נילחם הרבה מאוד על כבודכם ועל זכותכם להמשיך להיות יועצים משפטיים עצמאיים לגמרי. אני מבקש מכולכם, במיוחד מהיועצים המשפטיים של הוועדות, אנא מכם, אני קורא את הדברים שריכזתם, אני באמת – כמו תמר וקארין – לא מוצא כאן אמירות נחרצות. חבריא, פוליטיקאים באים והולכים, פוליטיקאים כאלה, פוליטיקאים אחרים, ויש הצבעות והן משתנות, אבל יועצים משפטיים אל תתקרנפו, אל תפחדו. אתם לא עובדים אצל יושבי-ראש הוועדות, אתם לא עובדים אצל יושב-ראש הכנסת, אתם לא עובדים אצלי ואתם לא עובדים אצלו. אתם הדבר הכי עצמאי. כבודה של הכנסת מונח לפתחכם, אל תתקרנפו. אל תפחדו. אם אתם חושבים שזה לא צריך להיות כך, תרשמו. זה לא צריך להיות כך. תודה.
היו"ר איתן גינזבורג
¶
תודה. אני אומר לכם, חברי הכנסת, אני אאפשר לאנשים לדבר. אני לא אאפשר שאחרים יפריעו לאחרים לדבר. לא יכול להיות – ואני מבין, יש פה סוגיות שעולות ולא כולם חשבו על הכול. לא יכול להיות שעל כל הערה של חבר כנסת, חבר כנסת אחר יעיר לו ויגיב לו. הצעה לסדר – זה בסדר. הערת ביניים קצרה – זה בסדר, נאום וחטיפת מיקרופון ופיצוץ הישיבה הזאת על-ידי דיבורים בלי סוף, לא יהיו. פשוט לא יהיו. אם אתם רוצים באמת לקיים דיון ענייני, כמו שכולכם מדברים על זה, תאפשרו את הדיון הענייני הזה. אם אתם מתכוונים פשוט לפוצץ את הישיבה הזאת, אני לא אתן לזה לקרות ואני לא אתן לכל חבר כנסת לדבר מתי שהוא רוצה. יהיו פה כללי דיון, תהיה רשות דיבור וכל אחד ידבר ברשות הדיבור שניתנה לו. לא יכול להיות שחבר כנסת שביקש רשות דיבור ולא קיבל את רשות הדיבור, יחטוף מיקרופון וידבר ככול שהוא רוצה רק כי הוא לא קיבל את מה שהוא מבקש. אני מבקש מכם גם לשמור על איפוק, גם על דרך ארץ וגם לשמור על סדרי הדיון של הישיבה הזאת, גם אם כל הדברים לא נראים לכם בדיוק ולא נראים לכם כמו שדברים צריכים להיראות אם אתם הייתם מנהלים את הדיון הזה.
אני עובד עם שעון עצר על מנת שדקות הדיבור יהיו שוות והגונות כלפי כולם. אני אעמוד על הזמנים, אני אאפשר לכולם לטעון, אבל תתכנסו לתוך הזמן שנקציב לדיון הזה.
לגבי סדרי הדיון
¶
אמרתי בהתחלה, אנחנו בראשית הדיון הזה – ועוד לא הגענו אליו אפילו – נציג את הצעת החוק. לאחר מכן נתחיל לשמוע התייחסויות לגבי החוק. אנחנו נשמע התייחסויות גם של חברי הכנסת וגם של גורמים חיצוניים שהוזמנו, חבר הכנסת קושניר. הוזמנו גורמים שונים, גם מהאקדמיה, גם מהמגזר השלישי, גם ממשרד המשפטים שחלקם נוכחים כאן בישיבה ואחרים נמצאים בזום, גם משרד האוצר וכו'. כל מי שהוזמן יכול להיות שותף לדיון הזה. אנחנו נאפשר למי שרוצה לדבר.
אלכסנדר קושניר (ישראל ביתנו)
¶
לכן אני רוצה לשאול – ל א בשביל להפריע, רק כדי להבין – איך האנשים הוזמנו, איך הם נבחרו?
היו"ר איתן גינזבורג
¶
חבר הכנסת קושניר, מי שמלווה את הישיבה הזאת – אנחנו אומנם לא ועדת חוקה, אבל כל צוות ועדת חוקה והנהלים של ועדת חוקה חלים בישיבה הזאת. לכן הצוות של ועדת החוקה יש לו פרוטוקול ברור מאוד את מי הוא מזמין להצעות חוק שונות.
היו"ר איתן גינזבורג
¶
שניה, שניה. אגב, הכול בשקיפות, הכול גם קיים בפורטל של הוועדה באתר. הכול נמצא בצורה מסודרת.
היו"ר איתן גינזבורג
¶
שניה. הכול נעשה על פי הפרוטוקולים וסדרי הדיון של ועדת החוקה לדורותיהם, מה שנקרא. אנחנו פועלים על פי המצבת של ועדת החוקה, מנהל הוועדה אסף והיועץ המשפטי וכל הצוות מלווים אותנו. לכן אנחנו מתנהלים ממש כמו ועדת חוקה. למרות שהוקמנו כוועדת חוקה, אנחנו משתמשים בכל הפלטפורמה של ועדת חוקה. למעט השם אנחנו כמו ועדת חוקה. לכן הוזמנו – מי שירצה לדבר, ידבר. חלק שהוזמנו אמרו שהם לא יכולים להגיע, חלק הודיעו שהם לא מתכוונים להגיע, וזה בסדר גמור. מי שביקש להגיע ולדבר, כמובן יקבל את זכות הדיבור שלו.
היו"ר איתן גינזבורג
¶
זה לשיקול היושב-ראש. כרגע עוד לא הגשנו בקשה כזאת, אבל ככול שתוגש בקשה, אם אני אראה שסדרי הדיון לא מתכנסים כי אנשים לא מאפשרים את הדיון בצורה נאותה, אנחנו כבר חצי שעה ועוד לא התחלנו לדבר, אז אני אשקול בקשה. חצי מזמן ההצעות לסדר היה ניסיון שלי להשתלט עליכם.
היו"ר איתן גינזבורג
¶
סליחה, לא סתמתי פה לאף אחד, אפשרתי לחמישה או שישה ח"כים לדבר. לכן לא סתמתי פה לאף אחד.
היו"ר איתן גינזבורג
¶
ושוב את מפריעה לי, ושוב את לא מתאפקת ושוב את מפריעה לי. אני אחלק לך ציונים כמו שאת מתנשאת עליי. תתאפקי ואל תפריעי לכל ח"כ שמדבר.
אני מבקש מחבר הכנסת אבי ניסנקורן, אחד ממציעי הצעת החוק, להסביר את הצעת החוק.
אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת)
¶
איזה ועדה? איזה ועדה קודמת? זו הוועדה הראשונה. יש פה חוות דעת של היועץ המשפטי.
אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת)
¶
איתן, עם כל הכבוד, ואסף פה, אמרת שזו ועדת חוקה. הייתי בוועדת חוקה ארבע שנים, עוד לא היה דבר כזה. עם כל הכבוד. על מה אתה מדבר? תמיד, בהצעת חוק רגילה היועצים המשפטיים של הוועדה הזאת נתנו - - -
אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת)
¶
פניתי ליועץ המשפטי, הוא אומר שיש פה לקונות, יש פה בעיות משטריות - - -
היו"ר איתן גינזבורג
¶
אני מנסה להשיב לך. חבר הכנסת ניסנקורן יציג את הצעת החוק כדי שנבין על מה אנחנו מדברים ואז היועץ המשפטי ישיב גם לטענות שלכם וההצעות שלכם וגם לדברים גופה.
אבי ניסנקורן (כחול לבן)
¶
תודה, יושב הראש. הצעת החוק הזאת בנויה על מודל של רוטציה ויציבות שלטונית, כאשר המטרה היא לייצר ממשלה שהמבנה שלה פריטטי, כשבשנה וחצי הראשונות ראש הממשלה בנימין נתניהו מכהן כראש ממשלה ובשנה ובחצי שלאחר מכן בני גנץ מכהן כראש ממשלה. יש מנגנון מאזן בשתי התקופות שבעצם מייצר ממשלה שהמהות שלה היא משילות פריטטית.
לכן אנחנו רואים את סעיפי החוק: א', שמעגנים את נושא הפרטיטטיות במשך כל שלוש השנים; ב', שפועלים ליציבות שלטונית במשך שלוש שנים ושואפים לייצר מצב שהממשלה הזאת תפעל לאורך כל שלוש השנים בצורה יציבה.
זו מהות הצעת החוק.
אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת)
¶
למה לא? אתה מציג חוק, זכותי לשאול אותך. מה זה? מה זה הסתימת פיות הזאת? אני שואל אותך. דיברת על מודל ועל יציבות - - -
היו"ר איתן גינזבורג
¶
חבר הכנסת סעדי, ביקשתי לאפשר לו לדבר. אני קורא לך לסדר פעם ראשונה, מספיק עם הדבר הזה.
אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת)
¶
אתה מציג פה מודל, יציבות שלטונית, אני שואל אותך. מה הבעיה? למה לא ארבע שנים? אם זו יציבות שלטונית, ומודל ופריטטי, למה לא כל הכנסת.
היו"ר איתן גינזבורג
¶
אוסמה, קראתי לך פעם ראשונה. אוסמה, די. די, מספיק. אני מבקש לתת לדבר, זה לא יכול להיות. גם לא הערות. תנו לאנשים לדבר. אתם מנתקים את חוט המחשבה, אתם מפריעים לאחרים להבין. תנו לדבר. כל זמן שכל אחד מכם יפריע לדבר, אני אפחית מזמן הדיבור שלו. אני מודיע לכם מההתחלה. אי אפשר להתנהל בצורה כזאת. גם לוותיקים שביניכם, אל תייצרו את הסיטואציה.
אבי ניסנקורן (כחול לבן)
¶
הצעת החוק הזאת לוקחת בחשבון שאנחנו בשיתוק חוקתי ושיתוק פוליטי כבר יותר משנה, ולכן נדרש תיקון בחוק היסוד שבעצם מאפשר מצב חדש שמאפשר את המבנה שדיברתי עליו לפני כן. אחרי שנה כזאת אנחנו חושבים שמדינת ישראל זקוקה ליציבות, זקוקה למודל פריטטי, שזה בעצם הכרעת הבוחר על פני שלוש מערכות בחירות רצופות, ולכן הבאנו את הצעת החוק הזאת לפני הוועדה ולפני המליאה.
אני מאוד-מאוד מקווה שהצעת החוק הזאת תעבור בשלוש קריאות. תודה.
גור בליי
¶
אני אתייחס לכמה מהנקודות שעלו. קודם כול, הנייר שהפצנו הוא לא חוות דעת מקיפה, אלא מסמך הכנה.
היו"ר איתן גינזבורג
¶
אבל הוא עוד לא התחיל לדבר. חברת הכנסת אלהרר, יש הרבה שאלות חשובות. חברת הכנסת אלהרר, הוא עוד לא התחיל לדבר. אי אפשר בצורה כזאת. דיברת, תני לו להגיד מילה. לא יכול להיות שעל כל משפט וחצי משפט של מישהו, מישהו יעצור אותו.
היו"ר איתן גינזבורג
¶
אני לא אמנע ממנו, אבל אני אאפשר לו לדבר ואת לא תפריעי. כרגע את מפריעה לו לדבר.
גור בליי
¶
אני אתייחס גם לשאלה הזאת, חברת הכנסת אלהרר.
כמו שאמרתי, המסמך הזה הוא לא חוות הדעת שלנו, הוא מסמך הכנה, כמו שהרבה פעמים אנחנו מניחים בפני הוועדה, שבו בשלב ראשון אנחנו רק פורסים את הסוגיות שעומדות על הפרק. אנחנו נוסיף ונביע באריכות ובפירוט בעל פה את העמדה שלנו על כל אחת מהסוגיות שעולות פה.
גור בליי
¶
שניה. כמו שכתבנו, אנחנו חושבים שבחלק מהנושאים האלה יש בהחלט קשיים והם מעוררים שאלות לא פשוטות ואנחנו נתייחס אליהם במהלך הדיון.
אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת)
¶
למה לא בכתב? זה תמיד היה לפני הדיון, כדי שנקרא ונלמד. עם כל הכבוד - - -
-
אני חושב - - -
אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת)
¶
מתי זה היה? תגיד לנו, גור, באיזה הצעת חוק היה שאתה אמרת אין לי זמן, אני אגיד בעל פה?
היו"ר איתן גינזבורג
¶
חבר הכנסת סעדי, די, הוא באמצע דברים. אתה מפריע לו. כשהוא יסיים את הדברים שלו ואם הדברים לא ייראו לך, תבקש רשות דיבור ותגיד. אי אפשר לנהל דיון בצורה כזאת.
היו"ר איתן גינזבורג
¶
אפשר לשמוע את היועץ המשפטי בלי שתפריעו לו? הוא לא סיים את המשפט. אם אתם לא רוצים לכבד אותי, לפחות תכבדו אותו. מספיק. תכבדו לפחות אותו.
מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם)
¶
לפני שנולדת הדעות שלי היו אחרות, תירגע. איש שמאל זה לא קללה. איש שמאל מסתער אל היעד ומקיז את דמו אותו דבר.
היו"ר איתן גינזבורג
¶
חבר הכנסת סעדי, מספיק. חבר הכנסת ארבל, מספיק. תודה. אני מבקש שתאפשרו ליועץ המשפטי לסיים את דבריו כפי שהוא רוצה להגיד אותם, בלי הפרעות ביניים, בלי שאלות ביניים, מהתחלה ועד הסוף, עם נקודה ואפשרות גם לנשום.
גור בליי
¶
כמו שהתחלתי לומר, במסמך ההכנה הזה פרסנו את הסוגיות, עמדנו על הדברים מלמעלה, במעוף הציפור. תכף אני אגיד על זה כמה מילים לפני שניכנס לסעיפים. בחלק מהמקרים אנחנו מפרטים את כל הנקודות כבר בכתובים, בחלק מהמקרים אנחנו מציפים את ההערות והנקודות גם במהלך הדיונים. כך גם בוועדות אחרות. אגב, יש ועדות בכנסת שבהן יועצים משפטיים בכלל לא מגישים מסמכי הכנה וכל ההערות המשפטיות נאמרות במהלך דיוני הוועדה. אנחנו בוודאי – אני אומר את זה באחריות מלאה - נעיר את ההערות שלנו על כל אחד מהנושאים האלה. יש לנו הרבה מה להגיד על כל אחד מהנושאים ואנחנו נגיד את זה על כל סעיף וסעיף. אני כן חושב שבסד הזמנים, שהיה קצר, למדנו את ההצעה, יש לנו הערות ויש מה להגיד על הדברים האלה, אבל להוציא את זה כמסמך כתוב היה יותר קשה מבחינתנו.
גור בליי
¶
כמו שכתבנו פה וכמו שנתייחס ונראה בכל סוגיה וסוגיה, הצעת החוק הזאת מבקשת לערוך תיקונים חוקתיים משמעותיים, שינויים משמעותיים בחוקי יסוד משטריים וגם בהסדרים שמלווים את מדינת ישראל עשרות שנים. מדובר בתיקונים מאוד-מאוד רגישים שראוי שהוועדה תדון בהם בצורה משמעותית וממצה ככול הניתן. לעמדתנו יש גם מקומות שיש בהם חוסרים ואנחנו נצביע עליהם במהלך הדיונים. אני מקווה שלאחר שנצביע עליהם הוועדה גם תדאג להשלים אותם בנוסח.
אין חולק שראוי היה שהליך חקיקה מהסוג הזה של חוק יסוד היה מתבצע על פני קבועי זמן ארוכים יותר ובדיון ממושך יותר ומפורט יותר. אני חושב שאי אפשר לחלוק על כך שהליכים חוקתיים רציניים ומשמעותיים רצוי שיתנהלו על פני זמן ועם זמן לעכל את הדבר הזה על פני זמן. כל עשו בתיקוני המשילות או בתיקונים אחרים. פה, אכן יש סד זמנים שקשור בהרכבת הממשלה. אנחנו חושבים שסד הזמנים הזה מקשה עלינו, מקשה על הוועדה לעשות את הדיון שהיא היתה יכולה לעשות על פני זמן יותר ארוך, אבל אנחנו, כייעוץ משפטי לוועדה, נבטיח ונדאג שלמרות סד הזמנים הזה הדיון בוועדה כן יהיה ממצה, שכן תינתן אפשרות לכל הגורמים – גם לחברי הכנסת וגם לגורמים המקצועיים – להביע את ההערות שלהם ושבמהלך הדיון תהיה התייחסות לכל הסוגיות ולכל הדברים שצריכים לקבל מענה.
אני חושב שאנחנו נמצאים פה בדיוק גם כדי להבטיח את הדבר הזה ואנחנו נפעל כדי שהדבר הזה יתקיים כמו שצריך.
קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם)
¶
התייחסות קצרה. אני מנסה להבין, מבין השורות בדברים שאתה אמרת עולה שלא היה בידיכם זמן מספק כדי לכתוב את ההערות ולעשות מסמך הכנה מלמד ומקיף. אם לא הייתי כאן בדיונים קודמים ולא הייתי מכירה את יכולות הייעוץ המשפטי כאן, לא הייתי אומרת מילה וחצי מילה. אני חייבת לומר שכשראיתי את המסמך היום בשש בבוקר, נתקפתי אימה. אמרתי שלא יכול להיות שהדבר הזה יצא מתחת ידיכם.
אין חולק, מדובר בהצעת חוק שמי שדן בה היא הכנסת בכובעה כרשות מכוננת. יש דוקטרינה שלמה שמתייחסת לזה שאסור לעשות את הדברים האלה, אלא בכובד ראש, בשום שכל. אתה יודע שדיוני המשילות היו כמעט קדנציה שלמה ולא היה בהם כדי לשנות, אפילו לא בחצי, ממה שאנחנו מתעתדים לעשות כאן.
אני רוצה לבקש שלפני שיתחילו דיונים מהותיים, גם בקריאה הראשונה, שהייעוץ המשפטי יוציא מסמך מלומד שכולל התייחסות לפסיקה ולחקיקה, כדי שאנשים יבינו. צריך להבין, לא כל מי שיושב כאן בחדר אוחז בתואר ראשון במשפטים, למרות שיש פה לא מעט, אבל לטובת מי שאינם כאלה, יש פה בעיות קשות. אמרת את זה בצורה מאוד מנומסת ומאוד עדינה, הבעיות הן קשות מאוד ואני מבקשת שעד שיהיה בידינו המסמך הזה לא להתחיל דיון מהותי בחוק.
עידן רול (יש עתיד-תל"ם)
¶
חברים, נורא חשוב שנזכור כולנו שאומנם אנחנו יושבים פה ומקבלים את ההחלטות, אבל אנחנו נבחרי ציבור. יכול להיות שחלק מהאנשים פה הם שחקנים משופשפים ברמה החקיקתית ויכול להיות שאחרים משופשפים ברמה המשפטית, אבל זה דבר מאוד מורכב עבור הציבור הרחב. התפקיד שלנו זה לא להשאיר פה את הדעות ואת ההבנה הזאת, דברים שישפיעו על החיים של כל מדינת ישראל בשנים הקרובות, כאן, בגדר כותלי החדר הזה. לכן חוות דעת כתובה שאפשר להפיץ אותה ברחבי הרשת, בגופי תקשורת, מאפשרת לאנשים לקרוא ולהבין, זה דבר חשוב מאוד. הכנסת היא אומנם מקבל ההחלטות, אבל אנחנו לא אמורים להיות מנותקים מהעם. וכדי לקבל החלטות בשם האנשים שבחרו אותנו, אנחנו חייבים להיות מסוגלים להעביר להם את המידע, להעביר להם את השיקולים השונים ולתת להם אפשרות להתרשם. זה חלק מההגינות של ההליך הדמוקרטי. יש פה שינוי משטרי שלם שמתבצע בלי – כפי שאמר הייעוץ המשפטי, שאני מאוד מכבד אותם, אפילו לא היה להם זמן לכתוב. אני, כעורך דין עם רקע חוקתי, אולי מסוגל בשש בבוקר לעבור על זה, על לא כולם, וגם אני לא צריך לעבור על זה בלחץ כזה. אני מבקש שהדברים ייכתבו ויופצו החוצה, כפי שמצופה וראוי מהשקיפות שאנחנו נוהגים פה בכנסת בהמון תחומים אחרים. אני לא חושב שההתנהלות הזאת מכבדת את ההליך הדמוקרטי. אני חושב שיש פה פגם מאוד רציני של הכנסת בהליך החקיקה מרגע שאין אפשרות לשיתוף ציבור ברמה הכי מינימלית. אני מבקש שזה גם יירשם ושזה גם יבוצע. תודה.
עוזי דיין (הליכוד)
¶
לא יאומן, זה הגיע. אני מבקש לאפשר קודם לחברת הכנסת פרקש הכהן, היא צריכה לצאת לברית של האחיין שלה.
אורית פרקש הכהן (כחול לבן)
¶
תודה, עוזי, זה אירוע נדיר. אני אצא ואחזור, אבל רציתי להגיד כמה מילים בהמשך לדברים של היועץ המשפטי והצגת החוק. מציגים את תיקון החקיקה הזה כמין שינוי משטרי יסודי, מה שלא אמר היועץ המשפטי של הכנסת, ואני רוצה לומר שלא כך היא בעיניי. אם אנחנו מדברים על התיקון הספציפי של הקמת ממשלת חילופים, מה שיש כאן זה בעצם תוספת לחוק יסוד: הממשלה. חוק יסוד: הממשלה המקורי עוסק בממשלה גרעינית ולא בסיטואציה של ממשלת חילופים. בא המחוקק ורוצה אחת ולתמיד להסדיר את הנושא שנקרא "ממשלת רוטציה", כן, על רקע המשבר החוקתי במדינת ישראל מבחינה פוליטית, על רקע העובדה שאחרי שלוש מערכות בחירות אין יכולת מבחינת המפה הפוליטית של שני גושים לייצר ממשלה רחבה ויציבה. בא המחוקק ובחקיקה רוצה להגיד: זהו המודל שבעיניי יאפשר ממשלה, בעיניי יאפשר משטר יציב והפסקת הכאוס הפוליטי הזה. לבוא ולהכניס לתוך החוק עוד פרק ועוד רכיב שלא היה בו עד היום, שבעצם מסדיר את כללי הפעולה של ממשלת רוטציה, ובעברית "ממשלת חילופים" - -
היו"ר איתן גינזבורג
¶
את רוצה שאני אתקן כל טעות בעברית שכל אחד אומר? חברת הכנסת הכהן, בבקשה. אם יתחילו את הברית של האחיין שלך, זה לא יהיה באשמתנו.
אורית פרקש הכהן (כחול לבן)
¶
במילה לועזית – אני חיה עם השם פרקש, היו כאלה שאומרים שצריך להגיד פרקש, עם דגש, בג"ד-כפ"ת בראש מילה.
אורית פרקש הכהן (כחול לבן)
¶
אני רוצה לומר שהעיקרון הזה של השוויוניות וכו' נוכח בתוך המודל הזה של ממשלת הרוטציה, ממשלה שוויונית, כי הוא מביא לידי ביטוי את העובדה שבמדינת ישראל יש שני גושים של תפיסות עולם, יש שני צדדים למטבע, וזה היתרון על כל השרשורים שלו, שאני מניחה שגור יסביר בהרחבה, שמשורשר בתוך הפרק של ממשלת החילופים ויאפשר לממשלה כזאת ליצר - - -
אורית פרקש הכהן (כחול לבן)
¶
שיאפשר לממשלה מהסוג הזה לתפקד במובן של איזונים ובלמים עם שתי תפיסות העולם שלהם. מכאן גם נובע הנושא של הזיקה של השרים, כי כאשר שמדובר בממשלה שמחברת בין שני גושים עם תפיסות עולם שונות, שיהיו את האיזונים הנכונים.
עוזי דיין (הליכוד)
¶
אני לא משפטן. אני רוצה להגיד מילה לגבי סדר היום של השולחן שלנו, גם שיש רמדאן. אני מציע שלא יוגשו שתיה וכו' ומי שרוצה ייקח את זה בפינה או בחוץ וכו'.
עוזי דיין (הליכוד)
¶
לא צריך להשלים שנה במשפטים, צריך להשלים בגרות מסוימת בדברים האלה.
הזמן דוחק וזו לא החלטה של היועץ המשפטי. עבדתי בהרבה ארגונים, עמדתי בראש ארגונים לא פחות סבוכים. מקובל שיש פה בעיית יסוד, בעיה שהיא מורכבת ויש עליה חילוקי דעות, אבל היועץ המשפטי לא קובע את הזמן. הוא יכול להגיד, למשל, אם אין לו מספיק זמן. אבל אם הוא אומר שאומנם זה דחוק, אבל הוא מסתדר בזמן הזה והוא ייתן חוות דעת הוגנות וטובות מבחינתו, אז לא משסעים אותו, לא מסבירים לו מה הוא צריך, כי בדיוק ככה מקרנפים יועצים משפטיים, על-ידי זה שצועקים להם באמצע דבריהם על כל דבר. לכן צריך לתת ליועץ המשפטי לדבר.
דבר שני, כיוון שיש פחות זמן, אני מציע לנהל דיון יותר אפקטיבי. למשל, גם מי שלא גמר שנה ראשונה משפטים יודע - - -
היו"ר איתן גינזבורג
¶
תודה, תמר. זו עמדתו. נכון שבדיון הקודם אמרת שזו עמדתך, שכל מה שאת אומרת זה עמדתך? עכשיו זו עמדתו ואני מבקש שדעתו תישמע בלי שתפריעי.
היו"ר איתן גינזבורג
¶
חברת הכנסת זנדברג, די, מספיק. חברת הכנסת זנדברג, די. תמר, די. אופיר כץ, תודה רבה. תמר תודה.
היו"ר איתן גינזבורג
¶
אי אפשר להתנהל בצורה כזאת, קארין. אני לא מאיים, אני מעיר לגבי אופן התנהלות הדיון הזה.
עוזי דיין (הליכוד)
¶
דמוקרטיה זה שלטון העם, שלטון הרוב וגם זכויות המיעוט. הגיע הזמן שגם המיעוט יכיר בזה שהוא מיעוט.
אנשים מבינים פעם ראשונה. זה שאומרים את אותו הדבר חמש-שש פעמים לא עושה אותי יותר מבין. זה עושה אותי פחות מקשיב לזה.
דבר אחרון - - -
עוזי דיין (הליכוד)
¶
התשובה היא כן. חבר'ה, אל תלמדו אותי, עשיתי דברים יותר עצמאיים ממה שרוב האנשים פה עשו בחיים שלהם.
עוזי דיין (הליכוד)
¶
אם יש זמן, אני גם אסביר לכם.
דבר אחרון שאני רוצה לומר לכם, פריטטי בעברית – כיוון שדיברתי בבוקר עם אבשלום קור - זה שווה-ערך או שווה-זכות. אבל קשה להגיד זה על כל דבר, אז אפשר גם להגיד בלועזית פריטטי. פריטטה זה מאכל ביצים מטוגן עם דברים בפנים, ספרדי.
משה ארבל (ש"ס)
¶
אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, מכובדי היועץ המשפטי לוועדה, היה היה פעם, בחודש מרץ 2014, ממשלה חדשה שהוקמה בישראל, סגן האוצר דאז היה חברנו לשולחן חבר הכנסת מיקי לוי. עם הקמת הממשלה הביאו תיקון לחוק יסוד: הממשלה. בדברי ההסבר בספר החוקים, שמופיע ברשומות 2440, מ-19 במרץ, מופיע בהערות השוליים שהוא התקבל בכנסת ביום ט' באדר ב' תשע"ד, 11 במרץ.
משה ארבל (ש"ס)
¶
שניה. כמה זמן לקח לחוקק את החוק? אז בסוגריים כתוב, אני מצטט: בישיבה שהחלה ב-10 במרץ 2014. זה תיקון לחוק יסוד: הממשלה שהתקבל - - -
משה ארבל (ש"ס)
¶
אני אומר את דבריי גם ליועץ המשפטי של הוועדה שציין את לוח הזמנים, כי יש פרוטוקול והפרוטוקול הזה כנראה יונח בפני בית המשפט העליון, אפשר לחוקק חוקי יסוד בפרק זמן קצר. זה לגיטימי בשיטת הממשל בישראל ונכון על מנת שאנחנו לא ניגרר - - -
משה ארבל (ש"ס)
¶
על מנת שאנחנו לא ניגרר לבחירות - - - קשה לך לשמוע את האמת, אני יודע, אבל על מנת שאנחנו לא ניגרר לבחירות רביעיות - -
משה ארבל (ש"ס)
¶
- - לכן מה שמונח כאן היום, תיקון לחוק יסוד: הממשלה, נכון שיתקדם ונכון שיתקדם כמה שיותר מהר לטובת אזרחי מדינת ישראל.
משה ארבל (ש"ס)
¶
התנגדתי בעבר לצמצום הממשלה כי אני חושב שנכון שהממשלה תהיה רחבה. הדמגוגיה הזאת - - -
היו"ר איתן גינזבורג
¶
חבר הכנסת כהנא. תגובה קצרה ליועץ המשפטי ואז יתחיל הדיון. אני מודיע לכם שכבר לא יהיו יותר רישומים. מעכשיו יש עוד שני דוברים ואז אנחנו מתחילים בדיון.
מתן כהנא (ימינה)
¶
אני רק רוצה להגיד שאנחנו, בימינה, מתכוונים לנצל את הסיפור הזה של פתיחת חוקי יסוד כדי להעלות כאן, כחלק מההסתייגויות שלנו, הצעות לחקיקת פסקת התגברות רחבה. אנחנו נגיש את ההצעות האלה, הצעות שהליכוד בעצמו העלה בכנסות הקודמות. אנחנו משוכנעים שחברינו מהליכוד יתמכו בהצעות שלנו, כי הן הצעות חשובות מאוד.
מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם)
¶
רק משפט ורבע, כי אי אפשר להשאיר את דברים שהם חצי אמת, כי חצי אמת יותר גרועה משקר. כשתיקנו את חוק היסוד ל-18 שרים היטבנו עם העם, כי רצינו לחסוך. יתרה מכך, זה היה לממשלה שלאחר מכן, לא לאותה ממשלה. אז יש הבדל מהותי.
מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם)
¶
אני מבקש - הנושא של אין הערות משפטיות בכתב המתייחסות לגופו של עניין על מנת שנוכל ללמוד אותן ולהגיב, זה לא ראוי. אני פה רק שמונה שנים ואני לא מכיר הצעת חוק שהייעוץ המשפטי, גם אם היה צריך להישאר כל הלילה, לא כתב. אתה אומר שקראת את הכול, מדוע בד בבד, משפטן כמוך לא היה יכול להכניס לי הצעות בכתב. כשאין הצעות בכתב, זה על הקרח. אדוני היועץ המשפטי, כשאין הערות בכתב יש תחושה לא טובה. ואני לא מפנה אצבע, אני רק אומר את תחושתי. זה כאילו מנסים להסתיר משהו. אני אומר שזה לא ראוי. ראוי שתעשו הפסקה, תכניס את כל הצוות, תשבו שעה וחצי, תיתן לנו את כל מה שאתה רוצה להגיד בעל פה - בכתב. הרי אתה יודע בעל פה. מישהי תקליד במהירות, תביא לנו את זה, אנחנו נשב נלמד את זה, שיהיה לנו משהו לפנינו.
מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם)
¶
יש לי רק שאלה אחת. מכיוון שהיועץ המשפטי פתח ואמר – קודם כול, לא ראוי שהמסמך הזה יופץ בשש בבוקר. שש בבוקר. אני קמתי כבר בחמש וחצי, פתחתי, קיבלתי חום.
מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם)
¶
אני מבקש את סליחתך, לא על מנת להעליב. אני כבר אומר, אני מבקש סליחתך, אני רק רוצה לדעת את הפרטים, לא על מנת להעליב. אני מבקש לדעת האם היית שותף לניסוח החוקים האלה? זה אחד. האם שיתפת פעולה בניסוח עם חבר הכנסת אבי ניסנקורן? זה שתיים.
מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם)
¶
ושלוש – אני שואל אותו. התנצלתי. זכותי לשאול אותו, אני חבר כנסת, בגלל זה שלחו אותי לפה.
ושלוש, האם ישבת גם עם אבי ליכט, שהיה מאחורי כל ההסכם הזה, לניסוח החוקים האלה?
נתתי לך שלוש שאלות, בבקשה, אני מבקש תשובה. זכותך להגיד: שומר על זכות השתיקה.
אורלי פרומן (יש עתיד-תל"ם)
¶
מספר הערות. ההסכם הקואליציוני שהחוק הוא תוצאה ממנו – בואו לא נשכח - כולל סעיפים שמשנים את כללי המשחק בדמוקרטיה הישראלית ויש בהם סעיפים שיוצרים שינוי בנורמות החוקתיות ובנוהג הכנסת. אז פה נאמר שזה רק תוספת לחוק. איזה תוספת? זה שינוי חוק מהיסוד. איזה תוספת?
אני מתייחסת גם לדברים שנאמרו על-ידי חברת הכנסת פרקש, שיצאה. יש פה ערבוב פוליטי ומשפטי. העובדה שהיו שלוש מערכות בחירות לא אומרת שצריך לעשות שינוי בחוק יסוד של הכנסת.
מה שקורה כאן - ואני מתייחסת לדברים שלך, גור – מה שקורה כאן היום זה פגם שבעיניי יורד לשורש של הליך החקיקה. אתה בעצמך אמרת שלא היה די זמן כדי להעלות על הכתב את כל ההסתייגויות או הלקונות, כפי שקראת לזה. וזה לא רק שיש כאן היעדר הליך ראוי בעיניי, אלא שאין אפילו את המינימום הנדרש לדיון בשאלות בעלות כובד משקל חוקתי. ואל תדברו על בלמים ואיזונים כי זה נורא יפה לומר "בלמים ואיזונים" בנשימה אחת.
אלכסנדר קושניר (ישראל ביתנו)
¶
לא קיבלתי תשובה לשאלה ששאלתי, אדוני היושב-ראש. שאלתי בבוקר את השאלה איך הוזמנו האנשים? יש לי בווטסאפ פניות מאנשים שלא יודעים איך - - -
גור בליי
¶
אני רוצה להתייחס לשאלות של חבר הכנסת לוי. כמו בכל הצעת חוק פרטית אחרת שאנחנו מקבלים, קיבלנו נוסח מהמציעים.
גור בליי
¶
קיבלנו נוסח מהמציעים ביום שלישי, כמו שאנחנו מקבלים מכל חברי הכנסת שמציעים הצעות חוק פרטיות. עשינו על הצעת החוק הזאת עבודה כמו שאנחנו עושים על כל הצעת חוק פרטית שאנחנו מקבלים, במובן הזה שאנחנו מנסחים, מכניסים את זה לתבניות רגילות. אם אנחנו רואים דברים שעל פני הדברים כבר בהתחלה אפשר לתקן, הם תוקנו. אם לפני זה היינו מעורבים? לא, לא היינו מעורבים לפני זה. היינו מעורבים כמו בהצעות חוק פרטיות, כמו שלך והצעות חוק פרטיות של חברי כנסת אחרים. מגיעות אלינו הצעות חוק פרטיות, אנחנו אומרים: לפני ההנחה צריך לשנות את הנוסח, צריך להכניס את זה לתבניות, על פני הדברים יש כבר דברים שאפשר לתקן. את אותו תהליך עשינו על הצעת החוק הזאת. זאת אומרת, במובן הזה לא תהליך שונה ממה שאנחנו עושים על כל הצעת חוק פרטית שמגיעה אלינו למעבר ראשוני לפני ההנחה.
מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם)
¶
לא, אבל הצעת החוק היא של איתן, לא של אבי. ישבת עם אבי ועם אבי ליכט, עם שני האבים. ישבתם, כן או לא?
אלכסנדר קושניר (ישראל ביתנו)
¶
אבל אני לא קיבלתי תשובה לשאלה ששאלתי. אני לא מבין מה מסובך לענות. איתן, אני רוצה שמנהל הוועדה יענה לי על השאלה.
היו"ר איתן גינזבורג
¶
חבר הכנסת קושניר, יש אנשים בבית, בזום, כל מיני גורמים שרוצים להתייחס, ואתה מונע מהם כרגע את זכות הדיבור.
אלכסנדר קושניר (ישראל ביתנו)
¶
אבל יש לי כרגע אנשים שרוצים להירשם ולא יודעים איך. אני מבקש לדעת איך עושים את זה.
היו"ר איתן גינזבורג
¶
ולכן אני רוצה להתחיל את הדיון. אנחנו מתחילים לדבר על נושא של ביטול מגבלת מספר השרים וסגני השרים.
היו"ר איתן גינזבורג
¶
אני קורא לך לסדר בפעם הראשונה. מספיק. אמרת את דבריך, השבתי לך ואני רוצה להתקדם. אתה מפריע לי להתקדם.
גור בליי
¶
אין פה שום דבר ואין לי שום בעיה לפרט את הדבר הזה. ביום שלישי קיבלנו את הנוסח שהיה עוד נוסח שצורף כנספח להסכם הקואליציוני של הצעת החוק. נפגשנו - - -
מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם)
¶
אני מבקש לפסול את הייעוץ המשפטי. אני מבקש להחליף את הייעוץ המשפטי, זה טעם לפגם. משהו לפרוטוקול – אני מבקש להחליף את היועץ המשפטי.
גור בליי
¶
סליחה, אנחנו בסיטואציה שבה היוזמים של הצעת החוק, חברי הכנסת, חשבו שאנחנו צריכים לקבל הסברים כי אנחנו הצענו כל מיני שינויי נוסח. אמרו לנו: הגורמים שניסחו את הנוסח הראשוני משני הצדדים, שהיו מעורבים בהסכם הקואליציוני, רוצים להסביר מה מבחינתם אפשר לשנות ומה אי אפשר לשנות. היה לנו שיח איתם, אני לא רואה שום בעיה עם הדבר הזה.
אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת)
¶
יש בעיה קשה, אדוני היושב-ראש, שהיועץ המשפטי לוועדה הולך ביום שלישי - - -
מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם)
¶
יושב עם אבי ליכט לפני על ההסכם הקואליציוני. זה טעם לפגם. אני מבקש ייעוץ של משרד המשפטים, לא שלך.
היו"ר איתן גינזבורג
¶
חבר הכנסת לוי, תודה רבה. אנחנו מתחילים בדיון על ההסדרים העיקריים בהצעת החוק.
אני מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם):
אני לא מבין, מה זה? רגע, רגע, רגע, מה זה?
היו"ר איתן גינזבורג
¶
יואב סגלוביץ', אתה לא נרשמת לרשות דיבור ואתה לא תפריע לדיון הזה. אתה רוצה לדבר, תירשם כמו כולם. אתה לא בן יחיד פה. תודה רבה, אדוני.
עידן רול (יש עתיד-תל"ם)
¶
איך יש זמן לשבת עם אבי ליכט, אבל אין זמן לכתוב לי הערות בכתב, כדי שאנחנו, בני העם, נכיר מה כתוב בחוק הזה? לא הבנתי איך מצד אחד יש זמן לאבי ליכט, אבל אין לכתוב את ההערות.
עידן רול (יש עתיד-תל"ם)
¶
למה אתה קורא לי כל כך מהר? יש לך איזה עניין איתי, אדוני היושב-ראש? אתה זרקת אותי על קריאה אחת. - - - כי אני לא הולך לשום מקום.
היו"ר איתן גינזבורג
¶
מיקי לוי, אל תגרור אותי למקומות שאני לא רוצה להיות בהם. אני מבקש ממך שתקשיב לי.
עידן רול (יש עתיד-תל"ם)
¶
אדוני היושב-ראש, זו אמירה מכובדת שמדברת על סוגיה אתית ואתה, כיושב-ראש הוועדה, צריך לתת עליה את הדעת.
עידן רול (יש עתיד-תל"ם)
¶
אני מבקש ממך להתייחס. אני רואה פה התנהגות כלפיי שהיא לא מקצועית. אני מעלה מעלה סוגיה אתית, תיתן מענה. על תצעק עלינו לשתוק. תיתן מענה, אתה יושב-ראש הוועדה. אנחנו מכבדים אותך, תתייחס לסוגיות לגופן.
עידן רול (יש עתיד-תל"ם)
¶
אצלך אין דרך אחרת פשוט, כי יש לך עניינים פרסונליים פה עם חלק מחברי הכנסת שיושבים פה. יש פה סוגיה אתית, אני אבקש התייחסות לגוף הסוגיה כיושב-ראש שמכבד את העבודה שלו.
היו"ר איתן גינזבורג
¶
חבר הכנסת לוי, אמרת את זה 20 פעם. הפעם ה-21 לא תשכנע אחרים. לכן, אם תמשיך להגיד את זה, אני אומר לך שאני לא אאפשר לך להמשיך בדברים האלה.
ע'דיר כמאל מריח (יש עתיד - תל"ם)
¶
אבל, יואב, אתה משתיק אנשים, אתה נוזף באנשים, אתה לא מבין את החומרה של המצב הזה שהגענו אליו. אתה לא יכול לנהל את זה כך. אתה סותם פיות. אני רוצה לדבר ואתה לא נותן לי לדבר.
ע'דיר כמאל מריח (יש עתיד - תל"ם)
¶
אני לא מאפשרת לך לדבר? כבר שעה שאתה נוזף בנו, מתייחס אלינו כאל ילדים קטנים. מה קרה לך? מה זה? איזה בושה, אתה נוזף בנו.
עידן רול (יש עתיד-תל"ם)
¶
הם שינוי משטר זה לא סוגיה חשובה מספיק בשביל שהיועצת המשפטית של הכנסת תהיה כאן?
עידן רול (יש עתיד-תל"ם)
¶
היועצת שגם אמרה שזה לא חשוב - - - אבל עכשיו נדון לעומק אז אנחנו מבקשים שהיא תהיה גם עכשיו, כי לדבריה הסוגיות המהותיות נידונות היום.
עידן רול (יש עתיד-תל"ם)
¶
אם אין מה להסתיר, אדוני היושב-ראש, אפשר להשיב לשאלות. אני מאמין שאין לך מה להסתיר, אז תיתן לנו בבקשה לשאול ותשיב לגופן של הטענות.
יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם)
¶
אני מבקש לשאול שאלה את היועץ המשפטי. אתה מכתים את הייעוץ המשפטי כשאתה לא מאפשר לי לשאול.
היו"ר איתן גינזבורג
¶
שמעתי מה שאתה מבקש, רשמתי בפניי שאתה רוצה לשאול ואני אתן לא את זכות הדיבור כשאני ארצה לתת לך את זכות הדיבור.
עידן רול (יש עתיד-תל"ם)
¶
מכיוון שהטענות הן לא לייעוץ המשפטי, הן ליושב ראש הוועדה, על אופן ניהול הדיון של הסוגיה המשפטית הזאת.
יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם)
¶
אנחנו לא נעבור לדיון בלי תשובה מהיועץ המשפטי. אתה תעבור לדיון עם עצמך.
היו"ר איתן גינזבורג
¶
חבר הכנסת סעדי, תודה רבה. רבותיי, אני מודיע לכם כבר – חבר הכנסת סגלוביץ' לא היית פה כשאמרתי. אני מבקש לנהל את הדיון הזה. אמרתי שאני לא אאפשר, ומה שאתם עושים זה מחטפי מיקרופון. אני אאפשר לכל אחד לדבר - - -
עידן רול (יש עתיד-תל"ם)
¶
לפחות אני לא עשיתי מחטף קולות. אני לא חטפתי קולות, אני רק מנסה לדבר בשם ציבור שהצביע לי על אג'נדה שהוא ידע במה אני מאמין. גם לגנוב קולות וגם - - -
היו"ר איתן גינזבורג
¶
חבר הכנסת רול, אתה מפריע לי לדבר. אמרתי לכם בתחילת הדיון, אבל זה לא ימשיך עוד הרבה זמן. אני אתן לכל אחד לדבר, ברגע שאתם תגרמו לכך שאתם תחטפו את המיקרופון ותדברו בלי סוף, אני מודיע לכם שאני אוציא אתכם ואוציא את כל מי שמפריע ולא אתן לכם את רשות הדיבור. לא יהיה מצב, מר סגלוביץ', תעמוד ותצרח ולא תאפשר לי לדבר ולא תאפשר לאחרים לדבר.
היו"ר איתן גינזבורג
¶
סליחה, רגע. גם כשיש שאלה, צריך לבקש רשות לשאלה. אפילו תלמיד בכיתה א' יודע שהוא צריך להצביע ולבקש רשות. אנחנו לא בכיתה א' ולכן צריך להצביע ולבקש ממנהל הוועדה.
יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם)
¶
אנחנו דנים פה בשינוי משטר במדינת ישראל ואתה אומר לי שאני לא יכול לשאול את היועץ המשפטי שאלה?
היו"ר איתן גינזבורג
¶
כל אחד שיבקש רשות דיבור, מנהל הוועדה ירשום אותו. כל אחד יבקש רשות דיבור ממנהל הוועדה וכל אחד יקבל את זמנו ואת זכות הדיבור. אם מישהו אחד יפריע לאחר, אני אוריד לו מהזמן שהוא דיבר ואני גם אוציא ככול שאצטרך. אל תגרמו לי להגיע לזה. כל אחד מבין פה את יחסי הכוחות, כל אחד מבין מה תפקידו של האחר. אם אתם רוצים באמת לקיים דיון ענייני ולא רק לפוצץ את העסק, סבבה. אם אתם רוצים לפוצץ את העסק, גם אנחנו יודעים להתמודד עם הדברים האלה. לכן אנחנו נקיים דיון בדברים שאמר פה מציע הצעת החוק. נקיים דיון, נשמע גם גורמים חיצוניים שמחכים לדבר וגם נאפשר שאלות. יש סדר דוברים.
היו"ר איתן גינזבורג
¶
סגלוביץ', אתה לא נכנסת ראשון, נכנסת לפה אחרון, ויש סדר דוברים. גם אם יש לך שאלה מאוד דחופה, תתאפק, תרשום אותה ותשאל אותה.
היו"ר איתן גינזבורג
¶
סליחה. שאלה על הפרוצדורה – גם ההצעות לסדר בדיון הזה וגם סוגיות של הייעוץ המשפטי, הסתיימו. הרבה דיברו, אפשר להמשיך אותם גם עד מחר. הם לא ימשכו עד מחר.
יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם)
¶
אז אני רוצה לשאול שאלה שיש לה בפרוצדורות השלכות על הייעוץ המשפטי של הכנסת, לא אליך.
היו"ר איתן גינזבורג
¶
תכף תקבל את זכות הדיבור ותגיד את מה שאתה רוצה.
עכשיו אנחנו עוברים לדיון כללי על הצעת החוק הזאת. חברי הכנסת ידברו שלוש דקות. חברי הוועדה ידברו שלוש דקות. חבר כנסת שהוא לא חבר ועדה אני אאפשר לו עד שלוש דקות, לא יותר מזה. אני מבקש להקפיד על לוחות הזמנים. אני נמצא פה עם שעון ואני אקפיד על זה שזה יהיה שוויוני לכולם,. קואליציה כאופוזיציה. אני מבקש שתכבדו אחד את השני. גם אם הדברים שנאמרים כאן לא נעימים לאוזן ואתם לא מסכימים איתם, תתאפקו, כי זמנכם יגיע להשיב ולומר את כל מה שאתם רוצים. אל תפריעו לחברים שלכם להביע את עמדותיהם בצורה חופשית ושוויונית, כמו שכל אחד מכם מקבל את זה.
ראשון הדוברים הוא חבר הכנסת אוסמה סעדי.
אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת)
¶
אני מבקש לשמוע קודם את משרד המשפטים . קודם כול התייחסות שלהם להצעת החוק. אני חושב שכולנו רוצים לשמוע את משרד המשפטים.
ש היו"ר איתן גינזבורג
¶
אנחנו נשמע את חברי הכנסת וגם נציגים מבחוץ – נציג משרד המשפטים, נציג המכון הישראלי לדמוקרטיה ועוד נציגי אקדמיה שמחכים לדבר. נעשה את זה לסירוגין.
אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת)
¶
בדרך כלל אנחנו שומעים קודם כול את משרד המשפטים ואת עמדת היועץ המשפטי לממשלה ואז אנחנו מתייחסים. חשוב לנו לשמוע אותם.
אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת)
¶
אדוני היושב-ראש, אני חושב שאנחנו מדברים על הצעת חוק יסוד לשינוי משטרי ושינוי ממשלי, הצעת חוק שהיא אפילו לא כמו בהצעת חוק יסוד: הכנסת, ששם מבקשים לעשות את כהוראת שעה לכנסת הזאת ומקצרים את תקופת הכנסת וכהונת הכנסת מארבע וחצי שנים לשלוש שנים. כאשר שמענו מחבר הכנסת אבי ניסנקורן, שהוא למעשה אחד מהיוזמים וכנראה שהיוזם, ועכשיו שמענו שגם היו דיבורים עם היועץ המשפטי של הוועדה עוד לפני הנחתה וזה חמור מאוד. אני מבקש הסברים גם מהיועץ המשפטי לוועדה.
גור בליי
¶
סליחה. חבר הכנסת סעדי, אני מצטער שאני קוטע אותך. תמיד אנחנו מנהלים שיח עם חברי כנסת לפני ההנחה.
מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם)
¶
לא לפני. עם אבי ליכט ישבת כשאתה היית צריך לעגן את העסק ולשים מסגרת, לא לפני.
אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת)
¶
גור, עם כל הכבוד, אנחנו מגישים הצעות חוק פרטיות וכשזה מגיע אליכם אתם מתקשרים אלינו, אומרים שיש כך וכך, אבל עוד לפני שהונחה ומדובר בהצעת חוק שהיא פוליטית - - -
אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת)
¶
גור, עם כל הכבוד, אתה יודע שאני מעריך אותך מאוד ומכבד אותך מאוד, ועבדנו גם בשיתוף פעולה, אבל כשראיתי היום את חוות דעתכם, אמרתי שיש משהו לא תקין, כי זה לא חוות דעת שלכם. אני מכיר חוות דעת שלכם לפני ולפנים. כל פסיק, כל משפט, כל מילה, אתם מתייחסים ואומרים מה הבעיות ומה הקושיות ומה ההצעות שלכם.
אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת)
¶
אבל כשאתה בא ונותן לי ארבעה עמודים, עם כל הכבוד, שאני בטוח שאתה לא כתבת את זה, אולי מתמחה כתב את זה, ומציג לנו את החוק - אני צריך שמישהו יציג לי את החוק, עם כל הכבוד? אני לא יודע לקרוא שהצעת חוק היא לקצר מארבע שנים לשלוש שנים? שמבקשים לבטל את הגבלת השרים וסגני השרים? שמבקשים להגביל את שיקול דעתו של ראש הממשלה? את זה אני יודע, גור. אני יודע לקרוא את זה. כל אחד מאיתנו אפילו שאין לו השכלה משפטית יודע לקרוא את זה. אבל לא ראיתי אף התייחסות. אתה מדבר על שינוי ועל לקונות ועל חוסרים ועל קושי משפטי, איפה זה? איפה זה?
ולכן אני אומר לך דוגרי ובכל הרצינות, אני חושב שאם ישבת עם אבי ליכט, ההגינות היתה – לא אבי ניסנקורן שמציג לנו הצעת חוק בדקה וחצי – היה צריך לבוא מי שניסח את ההסכם הקואליציוני, את מי שניסח את הצעת החוק הזאת.
אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת)
¶
אבי ליכט. למה הוא מתחבא? אני מעריך גם אותו מאוד ועבדתי איתו כמה שנים על חדלות פירעון. הוא היה צריך לבוא לפה ולהציג לנו את הצעת החוק. הוא שתפר את זה, הוא שכתב את זה, הוא שניסח את זה. עם כל הכבוד, איתן, אתם רק בפרונט, רק בחזית, אתם אפילו לא יודעים את כל הדברים האלה, את כל הפלפולים המשפטיים.
לכן אני אומר לך, גור, עם כל הכבוד, אני חושב שזה פגם רציני בעבודה ולכן אני מבקש, לפני שנתחיל לדון בכלל בהצעת החוק הזאת, שתשקול. אני פונה אליך כחבר, תשקול אם אתה צריך להיות איתנו, עם כל הכבוד, כי אני חושב שיש פגם רציני בעניין.
לגופו של עניין - - -
היו"ר איתן גינזבורג
¶
תודה רבה. אתה כבר מדבר ארבע דקות.
אנחנו נעבור למשנה ליועץ המשפטי לממשלה, עו"ד רז נזרי.
היו"ר איתן גינזבורג
¶
אנחנו נעבור למשנה ליועץ המשפטי לממשלה, עו"ד רז נזרי, בבקשה. רז, אתה שומע אותנו?
רז נזרי
¶
בוקר טוב, אני מתנצל, לא שמעתי את מרבית הדברים שהיו קודם. שמעתי חלקית את הדיון, במקביל אנחנו מטפלים בנושאים אחרים. נמצאים בוועדה מטעמנו גם עו"ד איל זנדברג ועו"ד עמי ברקוביץ מהמחלקה שלי שיתייחסו בהמשך ככול הנדרש.
בשלב הזה אני רק רוצה להגיד אמירות כלליות ביותר. אני מזכיר, מדובר פה בהצעת חוק פרטית. זו לא הצעת חוק ממשלתית. מטבע הדברים, בדרך כלל בהצעות חוק מהסוג הזה, כאשר מתקנים חוק יסוד, וחוק יסוד זה דבר משמעותי ביותר, וכשעושים תיקון משמעותי ביותר זה דורש דיון רציני ומשמעותי. בשלב הזה, מאחר שלא מדובר בהצעת חוק ממשלתית שהממשלה מגישה, מטבע הדברים לא נידרש כרגע לפרטי העניין. זו הצעת חוק פרטית שהוגשה - - -
רז נזרי
¶
אני שב ואומר, מדובר בהצעת חוק פרטית. מטבע הדברים אנחנו, כייעוץ משפטי לממשלה, לא עסקנו, ודאי בשלבים שלפני ההסכם הקואליציוני, בדברים הללו, כי משא ומתן קואליציוני הוא בין שתי מפלגות, בין מפלגת הליכוד ומפלגת כחול לבן. אנחנו הייעוץ המשפטי לממשלה ולכן כמובן שלא היינו מעורבים וגם לא היינו צריכים להיות מעורבים באותו הסכם.
כרגע יש הצעת חוק פרטית שמוגשת לפניכם, אנחנו נידרש לפרטיה במהלך הדיונים ככול שיידרשו. אני רוצה להזכיר שהוגשה עתירה לבג"ץ בהקשר הזה, גם בהקשר להצעת החוק הפרטית הזאת שבעצם מעגנת פרטים כאלה ואחרים בהסכם הקואליציוני. יש כאן בהחלט שינויים לא פשוטים של תיקונים בחוק יסוד: הממשלה. חוק יסוד זה דבר אמור להיות דבר מקיף, דבר שהוא תשתיתי, דבר שלא משנים כל יום, בוודאי כשיש פה אילוץ פוליטי שנועד לעשות את הדברים הללו. בשלב הזה לפחות אנחנו לא מתייחסים באמירה עקרונית לגבי הצעת החוק, אם כן אפשרית או לא אפשרית, כי מטבע הדברים אתם צריכים להחליט. אתם חברי הכנסת, אני רוצה להזכיר שאתם נמצאים פה כרגע בכובעכם כחברי הרשות המכוננת, לא חברי הרשות המחוקקת. מדובר פה בתיקון לחוק יסוד ולכן הדיון צריך להיות רציני.
יש פה אגד לא קטן ולא פשוט של שינויים חוקתיים ממשיים, בוודאי חלקם גם כוללים מודלים תקדימיים לפעילות ממשלה, להרכב הממשלה, ליחסה עם הכנסת, ובוודאי שצריך לבחון כל אחד מאלה בנפרד וגם לבחון את המכלול.
אני רוצה לומר אמירה כללית חשובה, שבגלל הסיטואציה אנחנו נידרש כמובן לפרטים בהצעת החוק שהם יעלו, שעם כל זה שכלל גם אנחנו כייעוץ משפטי לממשלה, וגם בג"ץ התייחס לכך בפרשת בראון לגבי נושא של תיקון חוק יסוד בהוראת שעה, שזה דבר לא רצוי ולא נכון לתקן חוק יסוד בהוראת שעה, כי כמו שאמרתי חוק יסוד הוא דבר תשתיתי שאמור לקבוע את המשטר במדינת ישראל לאורך זמן, בסיטואציה הייחודית הזאת אנחנו חושבים שתיקון כזה בסופו של יום, מבחינת היתרונות והחסרונות, עדיף שיהיה בהוראת שעה. זה מאחר שבסופו של דבר ברור לכולם שיש כאן, כמו שאמרתי, תיקון וייצור לא פשוט של החוק. ברור שהסיטואציה הזאת נובעת ממצב שבו – לפי איך שהצהירו הצדדים – מערכת בחירות שלישית שבעקבותיה אין תוצאה חד-משמעית ומתוך רצון לא להגיע לבחירות רביעיות על רקע משבר הקורונה וכו'. ולכן אנחנו חושבים שלמרות החסרות שקיימים בתיקון חוק יסוד בהוראת שעה, שזה דבר לא נכון, כי חוק יסוד אמור להיות דבר תשתיתי שמחזיק לאורך זמן ולא שינוי פוליטי כזה או אחר שיעשה אותו, אנחנו חושבים שבנסיבות הללו עדיף, זה הרע במיעוטו, שזה כן יהיה במסגרת הוראת שעה, כי לחשוב שהדבר הזה של ממשלה חלופית ייכנס איתנו מכאן ולדורות הוא דבר שבעינינו הוא הרבה יותר עקום. הרי אף אחד לא חושב שגם אחרי הבחירות לכנסת העשרים-וארבע – אי אפשר לדעת כמה זמן תאריך ימים הכנסת הנוכחית, אבל שגם אחרי הבחירות הבאות מראש נלך לבחירות במצב שבו יש ראש ממשלה וראש ממשלה חלופי וכיוצא באלה.
לכן כאמירה כללית אני רוצה לומר כבר עכשיו שלעמדתנו התיקון שייקבע צריך להיות במסגרת הוראת שעה. כשעוסקים בתיקון לחוק יסוד זה כמובן מעלה את השאלה אם וכיצד אפשר לפסול בהיבט חוקתי חוק יסוד, כאשר זה תיקון לחוק יסוד עצמו שמכוחו נבחנים חוקי היסוד. זו דילמה משפטית לא פשוטה של תיקון חוקתי. חוקי היסוד עצמם מהווים הרי את עמודי התווך של החוקה הישראלית ולכן זה לא פשוט. בית המשפט התייחס בהסדרים כאלה ואחרים, אנחנו עדיין לא נמצאים שם מבחינת ההסדר הזה.
לכן בשלב הזה אני מבקש לסיים את ההתייחסות הראשונית שלי. אנחנו לא מתחמקים ולא נתחמק, אבל אתם צריכים לדבר על ההסדרים עצמם. יעלו פרטים ושאלות לא פשוטות שיש בהסכמים הללו. כרגע אנחנו לא אומרים אמירות מעבר לאמירות הללו, מאחר שאנחנו כמובן נידרש לזה במסגרת העתירות לבג"ץ וגם נידרש בדיון בכנסת, שבכובעה כרשות מכוננת, תעסוק בכך כעת. אנחנו ניתן את האינפוט שלנו, של הייעוץ המשפטי לממשלה מטעם היועץ המשפטי לממשלה. נציגי היועץ יהיו במהלך הדיונים, רק חשוב היה לי לומר את האמירה הכללית שאנחנו מודעים לסוגיות העמוקות שיש בתיקון הזה, מודעים לסיטואציה הייחודית ולכן כאמירה כללית אנחנו כבר באים ואומרים שככול שהכנסת תקבל את התיקון הזה, הוא אמור להיות במסגרת חוק יסוד. את שאר הדברים והפרטים אנחנו נידרש אליהם במהלך הדיונים.
היו"ר איתן גינזבורג
¶
תודה רבה. אנחנו נמשיך בסדר הדוברים ואם תרצו להתייחס לדברים שנאמרו פה. נמצאים פה גם הנציגים של היועץ המשפטי לממשלה.
חברת הכנסת ע'דיר, בבקשה.
ע'דיר כמאל מריח (יש עתיד - תל"ם)
¶
אני נדהמת מקלות הדעת שלכם. אתם מתייחסים לזה כאילו זה עוד תיקון של חוק. אתם לא מבינים שזה סוג של ניתוח לב פתוח לדמוקרטיה הישראלית. כמות השינויים, כמות התיקונים שאתם מבקשים לעשות בהצעת החוק הפרטית הזאת, בלתי נתפסת. אני נדהמת מעזות המצח שלכם, מהחוצפה שלכם. יש כאן תקדימים משפטיים בלתי ניתנים להבנה. אפילו הייעוץ המשפטי של הכנסת מדבר, ואני לא משפטנית, מדבר על קשיים משפטיים, מדבר על לקונות, מדבר על שאלות לא פשוטות שאנחנו חייבים לשאול. ואני שואלת אתכם עכשיו מבחינה הגיונית: האם לא נשמע לכם ראוי, היות שעכשיו גם הבנו שגם נפגשתם עם אבי ליכט, לא היה לכם מספיק זמן לכתוב את זה? אני לא משפטנית, אני רוצה לקבל את זה בכתב, מעוגן, כתוב שחור על גבי לבן, כדי להבין את זה. שש בבוקר לא נשמע לי נכון למסמך כזה. זה לא ראוי ולא מכובד. אני מבקשת את תשובתך.
יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת)
¶
האמת היא שלשמוע את דבריו של נציג משרד המשפטים, זה בבירור עצימת עיניים, הרי כולם יודעים שהצעת חוק היסוד היא לא בדיוק הצעה פרטית במובן הקלאסי של הצעה פרטית. כולנו יודעים שהצעת החוק הזאת מתכתבת עם ההסכם הקואליציוני שהוגש באופן פורמלי למזכירות הכנסת, ולכן ברור מה שקורה כאן.
אני גם לא מבין את העמדה של היועץ המשפטי של הכנסת. היינו כאן בשבוע האחרון, העלינו את כל הקשיים שנשמעו עד כה, והיועץ המשפטי אמר שיתייחסו לדברים כשהדיון יתחיל ביום ראשון. נכון, גור? כך לפחות אני הבנתי את הדברים, שאתם יושבים על הדברים וכשנבוא לכאן אפשר יהיה לשמוע את הדעה שלכם. הדעה שלכם וגם של משרד המשפטים היא כול כך חשובה בנושאים מסוימים כך שאם היא פוסלת סעיפים מסוימים, אז למה בכלל צריך להיכנס אליהם? אני אתן לכם דוגמה של הסעיף שמקצר את כהונת הכנסת לשלוש שנים, שלדעתי ברמה המשפטית זה משהו הזוי. הכנסת הזאת נבחרה, כמו שכתוב בחוקי היסוד, לארבע שנים – אגב, זה אפילו ארבע שנים וחצי – ומגיעה הצעת החוק, אחרי הבחירות לכנסת, ומחליטים שהפעם זה לשלוש שנים ולא לארבע שנים.
יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת)
¶
למה אני מעלה את הסעיף הזה כדוגמה? כי יש הבדל בין לעשות את הדברים מלכתחילה לבין אם זה בדיעבד. אם אחרי שאנחנו מתחילים לתפקד יש קשיים בקואליציה והם מחליטים לקצר ומתפזרים וכד', בסדר, זה קורה על המזן. אבל שמראש הכנסת מחליטה שהיא רוצה לקצר באופן חד-פעמי, זה הסדר חוקתי? ככה מתייחסים להסדרים חוקתיים?
כדי להיות בטוח, גם שאלתי את הייעוץ המשפטי כי זה אף פעם לא קרה בכלל שאתה מלכתחילה קוצב את הזמן של הכנסת. אני גם חושב שזה לא חוקי, כי זה שינוי כללי המשחק אחרי המשחק, אחרי שכבר נבחרה הכנסת לפי החוק הקיים ועכשיו רוצים לשנות את זה.
הנושא השני שמחייב התייחסות של הייעוץ המשפטי – הרי יש כאן שינוי בהסדרים ממשליים מאוד עקרוניים. זה שינוי מאוד משמעותי וזה בכלל לא הוראת שעה כאן. זו לא הוראת שעה מיוחדת להסכם הקואליציוני, אלא תוספת לחוק יסוד: הממשלה. יוצרים מנגנון של ממשלה חדשה שעד עכשיו לא קיימת בישראל, של ממשלה דו-ראשית.
אני מדגיש, אם זו היתה החלטה של חבר כנסת או כמה חברי כנסת פרטיים שהשתגעו במחשבות החוקתיות שלהם והביאו את זה, בסדר, מילא, אפשר היה להתייחס לזה כך. אבל אנחנו יודעים שזה לא כך ויודעים שזה הולך להתקבל, לפחות לפי ההסכמים הקואליציוניים.
אני רוצה להדגיש שוב את מה שהדגשתי בדיון הקודם שהיה. רוב הדברים שכתובים כאן לא מחויבים עיגון חוקתי. הם לא מחויבים בכלל, כי הכול זה הסדרים שהקואליציה יכלה להסכים עליהם וליישם אותם ופשוט ככה להתקדם, גם לפי החוק הקיים. למה הם מביאים את זה בחוק?
מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם)
¶
יש לו עוד זמן. כחבר ועדה הוא לא מוגבל לשלוש דקות. זו הפרוצדורה בין טרומית לראשונה. הוא יכול לדבר גם 20 דקות. תבדוק את זה בבקשה, כי אני מתכוון לדבר 20 דקות ואתה לא תפסיק אותי.
יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת)
¶
חברי ועדה לא יכולים להיות מוגבלים לכמה דקות בדיון כול כך עקרוני.
אני מדגיש שוב את העיקרון שאומר שהסעיפים האלה בכלל לא מחויבים. הסיבה היחידה שכל הפירוט הזה נמצא בתוך חוק היסוד, כי פשוט שני ראשי הממשלה לא בוטחים אחד בשני ולא מאמינים אחד לשני. אז איך הם רוצים להבטיח שבכל זאת יקיימו את ההסכם הקואליציוני? אז משנים חוק יסוד על דברים שאפשר היה להסכים עליהם, שראש ממשלה אחד מתפטר ואז מסכימים מי יחליף אותו. זה יכול לקרות.
לכן, גור, הפגם הרציני כאן הוא שיש שינוי של חוק יסוד על דברים שהכנסת יכולה להסכים עליהם כטבעם של דברים, וכל הזמן זה היה.
יש כאן גם שינוי בכללי המשחק, רואים אותו בבירור. רואים אותו בבירור בכל מה שנוגע גם לאותו סעיף על מימון אחרי הבחירות. החוק אומר שמפלגה שהתפצלה לא תקבל מימון במשך שנתיים. עוד פעם, בשביל צרכים קואליציוניים, בשביל תנאים והתניות בתוך כל המשא ומתן הזה, באים ועוד פעם ומשנים את זה. עכשיו אנחנו יודעים שזה מסתכם בכ-6 מיליון שקל. למה? הסכמים קואליציוניים פנימיים. שוב, אפשר היה לעשות את זה ככספים קואליציוניים, זה לא מחייב שינוי בחוק כדי שזה יקרה. אפשר היה לשים את זה בתוך הסכמים קואליציוניים ולהכריז עליכם כהסכמים קואליציוניים.
לכן אני מדגיש שוב, גור, כשאתם באים לנתח את הצעת החוק הזאת רוב מה שכתוב כאן ממש לא מחויב. רוב מה שכתוב כאן כתוב בהסכם הקואליציוני. אם יש להם בעיה ליישם אותו, זו בעיה שלהם, זו לא בעיה חוקתית. אסור שזה יהיה בתוך חוק היסוד. לא משנים שיטת ממשל. אגב, זו לא הברקה ישראלית, זה לא רק ישראבלוף. מישהו מכיר מנגנון חוקתי כזה במדינה אחרת בעולם? אין. בכל העולם אין מנגנון חוקתי כזה של ממשלה דו-ראשית. אין דבר כזה. זה ישראבלוף של הישראבלוף.
יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם)
¶
אנחנו עוסקים בחוקי יסוד. המשמעות של העניין הזה היא שמבקשים מהכנסת שתשתמש בסמכות המכוננת שלה, לא בסמכות המחוקקת שלה. במה אנחנו רוצים להשתמש? בהסכם קואליציוני שנמצא פה מתחת להצעת החוק הזאת, שבשל חוסר אמון בין שני אנשים – כי ההסכם הקואליציוני הוא לא בין מפלגות אפילו, הוא רק בין שני אנשים – וכדי להבטיח שזה יקבל או שזה יקבל או שזה יקבל, נזקקים לסמכות המכוננת. יש פה שורת דברים שנדבר עליהם בהמשך שהם בלתי חוקתיים בעליל, אבל עוטפים את הכול באיזושהי עטיפה.
ואחרי שאמרתי שעוטפים בעטיפה, למה הדבר דומה? שני אנשים פרצו לדירה, גנבו רכוש. יוצאים מהדירה ומתחבאים. רואים ניידת עוברת, אומרים: בוא נחלק את הרכוש עכשיו ונברח. אומרים: לא, לא, לא, אולי אתה תברח קודם ואז אני אשאר עם הרכוש. באנלוגיה לסיפור הזה, יש לנו ראש ממשלה והמצאה חדשה של "ראש ממשלה חליפי", שזה לא מופיע בשום מקום עד הרגע. כאשר ממה הם פוחדים? מי השוטר הפעם? או אנחנו או בית המשפט העליון. והם מגינים על עצמם מבית המשפט העליון באותה הצעה מכוננת, שחס וחלילה אם יתפסו מישהו, יפזרו את הכנסת.
מה זה השלוש שנים? ברצותם יאריכו לארבע, ברצותם לא יאריכו לארבע. בתיקון החקיקה הזה, המכוננת, לוקחים אותנו, את הכנסת ואת המדינה, לחטופים. לא של מפלגות בכלל, כל מי שיושב פה מהמפלגות הם פיונים, הם סטטיסטים. שני אנשים ייצרו פה חוק יסוד. על מנת שזה יעבור שמו פה כותרת למעלה: הצעת חוק פרטית. זה לא פרטי, זה פרטי בהגדרות הרגילות. זו הצעת חוק של שתי מפלגות שהריצו אותה עם משפטנים.
פה אני פונה לייעוץ המשפטי של הכנסת. הייעוץ המשפטי של הכנסת הוא של כולנו, של האופוזיציה, של כל אחד מחברי הכנסת. אני רוצה ייעוץ משפטי על ההצעה הזאת ברוח הדברים שאני מדבר עליהם. האם הסיפור הזה או המסמך שקיבלנו הוא איזשהו מסמך קצר שמפרט את הסעיפים? פה יש לי בקשה פרוצדורלית ליושב-ראש: לא ניתן להיכנס לדיון כזה מלכתחילה בלי חוות דעת של הייעוץ המשפטי של הכנסת. היועצים המשפטיים לא מכתיבים לכנסת, אבל אני רוצה לדעת אם מה שאני אומר עכשיו, שזה בלתי חוקתי וזה שינוי מהמעלה השנייה, אם זה שטות מוחלטת, אולי, או שאני צודק. כי אם אני צודק, לייעוץ המשפטי יש say, הוא צריך להגיד מה מותר ומה אסור לעשות פה; מה השימוש בסמכות המכוננת ומה השימוש בסמכות המחוקקת. זה עוד לפני שנכנסתי לסעיפים. ובקשתי אליך, אדוני היושב- ראש, לעצור את הדיון, ובקשתי ליועץ המשפטי שתורו לעצור את הדיון עד שאנחנו, כחברי כנסת, נקבל מסמך מפורט עם עמדה מפורטת. זה לא הצעה nice to have. אני מבקש שתהיה פה החלטה ואני רוצה ייעוץ מקצועי מהכנסת.
יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם)
¶
לא בעל-פה. אני רוצה שתגידו אם זה ראוי לעשות תהליך כזה בלוחות זמנים כאלה. אני רוצה לקבל את הדבר הזה היום בבוקר ולנהל דיון פרטני לקראת הצעה ראשונה. אני לא מכיר אירוע כזה. כמו שאני לא מכיר אירוע – ויתקן אותי היועץ המשפטי, אני לא רוצה חס וחלילה לומר דברים לא ראויים – האם היתה אי פעם הצעת חוק בסדר גודל כזה, שקיבלה התייחסות כל כך דלילה מהייעוץ המשפטי של הכנסת? אם התשובה היא כן, אני חוזר בי. אם התשובה היא לא – תחזרו אתם בכם, הייעוץ המשפטי. תגידו: סטופ, אנחנו הייעוץ המשפטי של הכנסת, של כולם, לא הספקנו להכין מספיק את העניין. נצליח לעשות את הדבר הזה עד מחר, עד מוחרתיים, עוד שבוע, כשנעשה דיון מקצועי. אלה סמכויות אדירות של הרשות המכוננת ויש פה הבחנה בין הדברים. אני חולק על רז נזרי, זה לא רק הסיפור של הוראת שעמה או לא הוראת שעה, זו הסמכות המכוננת והשימוש. עיקרי הדמוקרטיה נמצאים פה, כולל הדבר הכי פשוט: לתת לממלא-מקום ראש ממשלה, כולל שינוי הלכה של דרעי-פנחסי, כולל דברים נוספים שנמצאים במעטפת, כולל תנאים נוספים לראש ממשלה. זו עסקה מושחתת. במצב אחר יש פה תשתית לחקירה פלילית – נותנים מתת לראש ממשלה. נותנים לו תנאים לממלא-מקום: קח עכשיו את הדבר הזה, רק תעזוב בשקט, תן לנו להמשיך להיות.
אני אומר את הדברים אליך, אדוני היושב-ראש, כי אני מבקש להפסיק את הדיון ולקבל חוות דעת. אין לנו חוות דעת משפטית.
עידן רול (יש עתיד-תל"ם)
¶
יש לציין שמדובר בהצעת חוק פרטית בכנסת כרשות מכוננת. אמר המשנה ליועמ"ש שאנחנו היום פועלים בכובענו כרשות המכוננת. איך זה עומד בד בבד, רשות מכוננת עם הצעת חוק פרטית?
מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם)
¶
מותר לי לדבר, תשאל את הייעוץ, בין טרומית לראשונה מותר לחבר ועדה לדבר כמה שהוא רוצה.
עידן רול (יש עתיד-תל"ם)
¶
אדוני היושב-ראש, אלה סוגיות שחייבות להתברר. אמרתם לא בטרומית, עכשיו אתם אומרים לא לקראת ראשונה. מתי נתחיל לקבל תשובות על הבעיה הזאת במדרג הנורמטיבי של החוקים ועל חוסר הסמכות של ועדת החוקה?
היו"ר איתן גינזבורג
¶
חבר הכנסת לוי, אתה תתחיל לדבר ואז נקבל התייחסויות קונקרטיות לדברים שנאמרו פה, גם על-ידי היועץ המשפטי וגם על-ידי היועץ המשפטי לממשלה. אחר כך ניכנס לתוך נבכי החוק וסעיפיו ואז גם נקבל התייחסויות קונקרטיות לדברים. בבקשה.
מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם)
¶
אני רוצה להגיד שאני נתלה באילנות גבוהים, קטונתי, כמו הפרופ' רובינשטיין, ששלחתי אליו גם כמה וכמה מסמכים. פרופ' אליקים רובינשטיין, שופט בית המשפט העליון בדימוס ולשעבר היועץ המשפטי לממשלה. הוא מספיק אילן גבוה כדי שאחד כמוני ייתלה בו.
הבוקר הוא כתב לי ואני מבקש לקרוא: "שלומות ובוקר אור. תודה רבה על הפנייה. קראתי את שני המסמכים: הראשון של הייעוץ המשפטי לכנסת, שהוא זהיר מטבע תפקידו, מונה את השינויים החוקתיים המפליגים; והשני של המכון לדמוקרטיה, מחדד בנקודות שונות. לא אחת בפסיקה, כולל על-ידי, נאמרו דברים על היחס המזלזל לחוקי יסוד, למשל בהוראת שעה חוזרת ונשנית באשר לתקציב הדו-שנתי, אלא אם כן הופכים זאת להסדר של קבע, שאז כמובן עולה בחריפות שאלת הפיקוח הפרלמנטרי. אני מבין שבדיון היום אין דנים בזה. הפגיעה הנמשכת בהסכם הקואליציוני, במארג חוקי היסוד האמורים להיות בסיסיים, כשמם, לדמוקרטיה, יסוד כמשמעו, משתדרגת במובהק" - לא להאמין – "כלפי מטה עד כדי רמיסתם. המשלתי זאת לחוק עזר עירוני, הדרגה הנמוכה של סולם החקיקה, שמבלי לפגוע בחשיבותו לא ייתכן שחוק יסוד יטופל באותה רמה משפטית ועקרונית. טקסט חוקתי במדינה מתוקנת מתוקן בהליך רציני, מורכב וכבד, ולא בקוניוקטורה פוליטית, בהוראת שעה. לכן כיניתי את ההסכם בהקשר החוקתי כמבהיל בעיני משפטן חוקתי, ואני אינני איש פוליטי כלל. הייתי מייחל לכך שהכנסת תכבד גם את מפעלה שלה בתחום החוקתי ותמזער ככול הניתן את הפגיעה בו. ארשה לעצמי להוסיף בסיפא כי בכל זאת צריך להשתדל להוציא מהלימון לימונדה. מערכת המשפט נכס אסטרטגי של ישראל, גם אם היא עלולה לשגות, ואשר נבנה ב-72 שנות עמל ושיש – ראו זה פלא – הרוצים לקעקעו. לצערי הלוואי, בסיעתא דשמיא, שלא יישאר נושא חיוני זה מול מילה מתה כמו מול הבדיקה והפיוס הלאומי שכול כך חיוני מול ערבים, חרדים ואחרים. לא אוכל לצערי להשתתף בדיון, אבל אין לי התנגדות שמה שכתבתי" – ביקשתי את רשותו – "ייקרא על ידך. חג עצמאות שמח, אלי רובינשטיין".
מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם)
¶
מה זה רלוונטי? תראה את הסיפא. אתה מתעלם מכל מה שהוא אמר. גם אני רוצה פיוס, מה זה שייך לחוקי יסוד? זה מחטף.
מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם)
¶
אדוני היושב-ראש, בתחילת דבריי אני רוצה לפנות לפרוצדורה. אני מבקש, ראוי שהיועץ המשפטי יפסול את עצמו, מכיוון שהוא היה שותף יחד עם אבי ליכט ואבי ניסנקורן לכל ההסכם הנוראי הזה. להזכיר לכם, אבי ליכט כבר לא עובד מדינה - - -
גור בליי
¶
זה נעשה בידיעה ובאישור של היועצת המשפטית של הכנסת. זה לא בסתר. אנחנו נפגשים הרבה פעמים לגבי הכנה של הצעת חוק. זה פשוט לא בסדר.
מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם)
¶
אל תפריע לי. אל תפריע לי. אתה, כאחד שהיית מעורב, ולא הגשת לנו את כל הנושאים האלה בכתב – כמה פגישות עשית איתם? אני לא רוצה לעשות לך חקירה נגדית. אתה אמרת, ישבת עם אבי ליכט, ישבת עם אבי ניסנקורן.
מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם)
¶
ולכן אני מבקש ככה: חוקי יסוד במדינת ישראל אכן משמשים מעין חוקה עד לכינון חוקה מלאה ושלמה בהתאם להחלטת הררי מ-1950, היא החלטה של הכנסת הראשונה אותה יזם חבר הכנסת יזהר הררי. עבדנו על זה קשה, מה שאני אומר פה. ההחלטה קובעת כי הכנסת הראשונה לא תחוקק חוקה למדינת ישראל וכי חוקה תיכתב בפרקים הקרויים "חוקי יסוד" שיתאגדו לבסוף לכלל חוקת המדינה. כתוצאה מהחלטה זו אין למדינת ישראל חוקה כתובה ושטחים רבים וחשובים אינם מוסדרים בחוקה וחוקי היסוד הם מעין חוקה. גם אלה שהכנסת מתבקשת לשנות כעת לשקף הסדרי יסוד קבועים ויציבים שחלים באופן אוניברסלי ולא פרסונלי, והחוק הזה הוא פרסונלי. חקיקה ושינויים בחקיקה של חוקי יסוד לא אמורות לתפור חליפות לפוליטיקאים. חוקים נחקקים לטובת הכלל, לשיפור מנגנוני השלטון ולא להשחתתם, להיענות לדרישות של הציבור לתקן ולשנות ולעגן בחוק ולשפר, ולא כדי לסדר תפקידים ולמלט חשודים מאימת הדין. רבים מחברי הקואליציה המתגבשת מדברים על כך שהאיזונים הופרו, דהיינו שבית המשפט, דהיינו הרשות השופטת, הופכת להיות כזאת שהיא מעל הממשלה והכנסת, ועל כך אנחנו חלוקים.
על הדבר הזה, בין היתר, ניהלנו פה בשנה האחרונה שלוש מערכות בחירות. עם זאת, אני חושב שאין חולק על כך שהרשות המחוקקת, ואני בטוח שחברי כנסת ותיקים ממני וגם יועצים משפטיים בכנסת יודעים לאשר את הדברים האלה.
חבריי חברי הכנסת, החלשת הכנסת פוגעת בכולנו. חברי הכנסת, ציבור, הרי מה אנחנו מאשרים פה? חוק שמאפשר לממשלה לשלוט באופן שמנטרל את הכנסת מלהחליף אותה, ואת הרכבה ואת העומד בראשה, גם אם נמצא לכך רוב מבין חבר הכנסת. אבל, חבריי, כתוב בטקסט שחור על גבי לבן, אנחנו עושים פה משהו חמור הרבה יותר, שלא כתוב בטקסט שמונח לפנינו בנוסח ההצעה: אנחנו משנים באופן מהותי, בהליך מזורז, עם ועדה ייעודית ובוועדת החוקה, חוק ומשפט שמוסמכת לדון בשינויים ותיקונים של חוק יסוד.
היו"ר איתן גינזבורג
¶
חבר הכנסת לוי, אנחנו צריכים להפסיק את הדיון כי יש עכשיו מליאה. לכן הדיון עכשיו ייפסק עד שתסתיים המליאה. אנחנו נתכנס כאן כעשר דקות לאחר תום המליאה. תודה רבה לכולכם.
הישיבה נפסקה בשעה 11:00.
(הישיבה נפסקה בשעה 11:00 ונתחדשה בשעה 11:20.)
היו"ר איתן גינזבורג
¶
אנחנו מחדשים את הדיון. אני מזכיר לחברי הוועדה לגבי מסגרת הדיון. אנחנו כרגע בהתייחסויות כלליות, ההתייחסויות יהיו מוגבלות בזמן, כל חבר ועדה יקבל כחמש דקות, מי שלא חבר ועדה יקבל פחות זמן. אנחנו נפתח את הרשימה לדוברים, אנחנו נרשום אותם, ניתן לכל אחד לדבר. מי שיפריע לאחר לדבר, פשוט נקצר את הזמן שלו או שנשלול ממנו את זכות הדיבור. אז תאפשרו לכולם לדבר ולהגיד את עמדתם.
חמד עמאר (ישראל ביתנו)
¶
אתה לא יכול לסגור את הרשימה, אנחנו במצב חריג, עם קורונה, אנשים לא מגיעים לכאן, נשארים בחדרים, שומעים אותך, אתה לא יכול לסגור רשימה. אין דבר כזה לסגור רשימה בכזה חוק חשוב, אתה לא במליאה. במצב כזה לא סוגרים רשימה.
מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם)
¶
אני עוד פעם חוזר על דרישתי, שהיועץ המשפטי של הוועדה יתחלף, ראוי שהוא יפסול את עצמו בעקבות החשש של ישיבה עם חבר הכנסת אבי ליכט, טרם הגשת החוק.
מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם)
¶
בעקבות ישיבתו עם חבר הכנסת ניסנקורן לפני, אני מבקש שהוא יפסול את עצמו, חד משמעית. אני רוצה להדגיש כמה סוגיות, שהחוק הזה מהווה בעיה - - -
מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם)
¶
אני רוצה להדגיש, זה שלא קיבלנו בכתב, עוד הפעם, כמו שיתר חבריי אמרו, זה לא רק טעם לפגם, זה פשוט בניגוד למה שקורה בבית הזה. חוקים יותר פשוטים אנחנו מקבלים את תגובתו של הייעוץ המשפטי בכנסת בכתב. מה קיבלנו פה? פיסת נייר שמתרגמת את מה שכתוב בהצעת החוק. טעם לפגם. אני דורש ממך, אדוני היושב-ראש, להתייעץ, האם ראוי להפסיק את הוועדה הזאת? ובנוסף, אני מבקש לשאול את אדוני, האם פתיחת המליאה וסגירתה אחרי שתי דקות וחצי, הרצתם אותנו לשם, לא עשינו כלום, לא הספקנו להתיישב, חזרנו, האם משמעותה, מה שכאילו מאחורי – ומה לעשות, יש לי ריח של חוקר – זאת הכוונה שלכם פתיחת המליאה ויציאתה להפסקה, פירושה שבכוונתכם להביא מחטף ואת הצעת החוק הזאת היום בקריאה ראשונה? זאת המשמעות היחידה שיש לזה, אין לזה דבר אחר.
מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם)
¶
סוגית הרוב של 75 חברי כנסת הדרושים להפלת ממשלה, ברור לכם שזה הזוי, זה לא ייקרה. אתם מגנים על האורווה, שהסוסים לא יברחו משם, כמו שאמר חברי, שטרן. סוגית דרעי-פנחסי, אתם מתעלמים ממנה לחלוטין. סוגית פיזור הכנסת לאחר שלוש שנים, אם לאחר שנתיים וחצי, לצורך העניין, תעשו סקרים והסקרים יראו לכם שאתם בסדר, אז תפזרו. אם לא יראו לכם שאתם בסדר, תאריכו אותה לארבע שנים. הזוי. הזוי לחלוטין.
שגית אפיק
¶
אני רוצה להתייחס על איך הלשכה המשפטית מכינה הצעות חוק פרטיות. מדובר פה בהצעת חוק פרטית שיש לה מציעים. מרגע שהצעת חוק פרטית כלשהי, לאו דווקא הצעה זאת, מגיעה ללשכה המשפטית, בין אם חברי הכנסת מגיעים להתייעץ לגביה ובין אם היא כבר עברה את מזכירות הכנסת וירדה ללשכה המשפטית, אנחנו מנהלים איזשהו שיג ושיח עם המציעים כדי להבין מה המציעים רוצים. בסופו של דבר, הייעוץ המשפטי לכנסת - - -
היו"ר איתן גינזבורג
¶
אני מבקש לא להפריע. עפר, אי אפשר באמצע הדברים להפריע לה בשאלות. יש לה דברים שהיא רוצה להגיד בצורה קוהרנטית וכל שאלה שכזאת מפריעה לה.
שגית אפיק
¶
הייעוץ המשפטי לכנסת נותן ייעוץ משפטי לכלל חברי הכנסת באופן שוויוני וענייני. במקרה הזה הגיעה הצעת החוק לידיו של גור, בשלב מוקדם כיוון שהיא צורפה כחלק מההסכם הקואליציוני ואנחנו הבאנו שסד הזמנים כאן יהיה סד זמנים קצר במיוחד ולכן הלשכה המשפטית התחילה לעבוד על הצעת החוק. כרגיל, הנוהג הוא לפנות למציעים – וזה גם מה שנעשה במקרה הזה – קורה לפעמים וכך קרה גם במקרה הזה, שאומרים המציעים, יש מישהו שסייע לי לכתוב את ההצעה, יש מישהו שעזר לי להכין אותה, אנחנו מבקשים שתתייעצו גם אתם.
היו"ר איתן גינזבורג
¶
חברים, אני מבקש לא להפריע ליועצת המשפטית, תנו לה לסיים את דבריה. חברת הכנסת מלינובסקי, תני לה לסיים את דבריה.
היו"ר איתן גינזבורג
¶
שמעתי, הבנתי, זאת דעתה, תני לה לסיים את דבריה. היא יכולה לסיים את דבריה? בבקשה.
שגית אפיק
¶
בהצעת חוק פרטית, אתה צריך לזכור, ההצעה היא של המציע. הלשכה המשפטית בשלב הזה של הניסוח, ניסוח ההצעה לטרומית לא אומר שאנחנו מסכימים להצעה - - -
שגית אפיק
¶
ואנחנו עוד לא מעלים לגבי הסוגיות. בשלב הזה התפקיד שלנו הוא תפקיד ניסוחי. לפני הצעת חוק טרומית, כידוע לכם, יש ארבע קריאות, יש לה הכנה הרבה יותר עמוקה ומשמעותית מאשר הצעת חוק ממשלתית שמגיעה אליכם רק אחרי הקריאה הראשונה. ולכן תפקידה של הלשכה המשפטית הוא להכין את ההצעה כדי שאפשר יהיה להביא אותה בפני המליאה לקריאה הטרומית.
יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם)
¶
שגית, למה אתה בסד זמנים קצר? קצר, זאת שאלה אל מול המציאות. קצר למי? אל מול המהות - - -
שגית אפיק
¶
כי אנחנו מבינים פעמים רבות שיש אילוצים של חקיקה בלוחות זמנים – בסופו של דבר אנחנו משרתים את הבניין הזה.
שגית אפיק
¶
יש הבדל בין השלב הטכני שבו אנחנו מבינים שמדובר בהצעה שצריכה להתקדם בלוחות זמנים קצרים, לבין השלב המהותי שתיכף אני אתייחס אליו. בשלב הטכני שמדובר בלוחות זמנים קצרים, לגור היו שתי אפשרויות, הוא יכול היה לא להוציא לכם שום מסמך. והוא היה יכול לעשות את מה שהוא בסופו של דבר עשה, לעמוד על הסוגיות שיש בהצעת החוק מבלי להביע את עמדתו לגביהן.
שגית אפיק
¶
הוא כתב במסמך – וזה גם מה שייעשה כאן בדיונים – שאת העמדה המשפטית שיש לו ביחס לכל סעיף הוא יעלה במהלך הדיון. שוב אני מזכירה, זה דברים שכן קורים בוועדות אחרות, זה דברים שכן קורים כשיש לנו לוחות זמנים קצרים. לא תמיד אנחנו מצליחים להוציא - - -
שגית אפיק
¶
אני מזכירה לכם, אנחנו עכשיו בשלב הכנה לקריאה הראשונה, שלב יחסית מקדמי, שלב שבו אפשר לשנות את ההצעה, אפשר לשנות את הניסוחים שלה, אפשר להעלות בעיות - - -
היו"ר איתן גינזבורג
¶
את חושבת שאת היחידה עם עניין מהותי, לכולם יש עניינים מהותיים, אבל תני לה לסיים את המשפט עד הסוף. בבקשה, שגית.
עפר שלח (יש עתיד-תל"ם)
¶
כל שנותיי בוועדת כספים, בשלב כזה של קריאה טרומית, נפגשתי עם גורם חיצוני שהיה מעורב בניסוח של הצעת חוק.
יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו)
¶
שגית, אני הגשתי הצעת חוק בקריאה טרומית. הלשכה המשפטית באה בדין ודברים עם היועצים שלי. אף פעם – והגשתי המון הצעות חוק והעברתי כמה חוקים – הלשכה המשפטית לא מדברת עם צד שלישי שהוא לא גורם פרלמנטרי, אין דבר כזה.
עפר שלח (יש עתיד-תל"ם)
¶
אני מבקש מכולם, מאחר ואני יו"ר ועדת הקורונה, שחברת הכנסת מלינובסקי היא חברה בוועדה - - -
היו"ר איתן גינזבורג
¶
לא, לא, אני מצטער, אתם תאפשרו לה לסיים את דבריה. שגית, אי אפשר ככה, או שתסיימי את דברייך עם נקודה בסוף, או שלא. אם נקיים דו שיח זה לא ייגמר אף פעם.
היו"ר איתן גינזבורג
¶
חבר הכנסת ג'בארין, תודה רבה, אני רוצה שתאפשר לה לסיים את דבריה, כמו שהיא רוצה לדבר היום, בסדר? תודה.
יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו)
¶
זה פשוט לא קורה, כשאתה מנסח הצעת חוק, הם באים אליך ואתה מדבר אחר כך עם הגופים האחרים, אם אתה רוצה.
שגית אפיק
¶
בוודאי שלפני הצבעה, לשאלתך ולשאלתכם. בוודאי שלאורך הדיון – וזה קורה פעמים רבות, אנחנו עוברים סעיף סעיף, בכל אחד מהסעיפים יאמר היועץ המשפטי לוועדה הזאת יאמר את עמדתו, יאמר את ההשגות שלו, יאמר את הבעיות שהוא רואה מהסעיף - - -
יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם)
¶
אני רוצה חוות דעת לפני הדיון. שגית, אני מתעקש על זה שתהיה חוות דעת לפני הדיון, ככה נהוג.
שגית אפיק
¶
הוועדה עכשיו מכינה את הצעת החוק לקריאה הראשונה. המשמעות של הכנה לקריאה הראשונה היא, שבמהלך הדיון הזה אתם צריכים לקבל את כל העמדות, כולל של הייעוץ המשפטי ובמהלך הדיון - - -
יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם)
¶
אני יכול לבקש, אני מדבר עם היועצת המשפטית, לא אתך, היא לא שלך, היא שלי.
היו"ר איתן גינזבורג
¶
סליחה, היא עכשיו מדברת ואתה מפריע לה לדבר. אתה פשוט מפריע לה לדבר ואם אתה רוצה לדבר, תבקש רשות דיבור. עכשיו רשות הדיבור היא שלה ולכן תאפשר לה לדבר. אתה לא מפסיק להפריע לה. בבקשה, שגית.
שגית אפיק
¶
זה דברים שקרו כאן, בוודאי אגב לגבי הצעת חוק פרטית שנמצאים פה גם המציעים שיודעים לתת לגביהם תשובות.
שגית אפיק
¶
אני מסכימה שזאת הצעה שהיא ברמה אחרת מהצעת חוק פרטית רגילה וזאת גם הצעה, מהצד השני, שהיא רגישה במהות הפוליטית שלה. אבל אני מאוד מבקשת מכם, אל תכניסו את הלשכה המשפטית לתוך הוויכוחים הפוליטיים שאתם מבקשים לעשות, כולל העניין הזה שעלה כאן לגבי ההתייעצות או אי התייעצות או השיחה שנעשתה עם עורך דין אבי ליכט. אנחנו באמת מנהלים את הדברים בצורה הכי אובייקטיבית שיש ובצורה מאוד - - -
עודד פורר (ישראל ביתנו)
¶
שגית, מותר לך לדבר עם אבי ליכט, על זה אין שאלה. השאלה, את מי אבי ליכט מייצג? אם הוא מייצג את חבר הכנסת איתן גינזבורג, שהוא כחבר כנסת פנה לעורך דין להתייעצות כזאת, האם יש הסכם שכר טרחה בינו לבין חבר הכנסת?
שגית אפיק
¶
אבל זה לא מעניינינו. כשגור ניהל את השיחה שלו עם אבי ליכט, זאת הייתה שיחה שהייתה בשם המציעים. אני חושבת - - -
שגית אפיק
¶
אני אענה לך. תראה, בוועדת הכספים אין הרבה הצעות חוק פרטיות, זאת האמת, רוב הצעות החוק של ועדות הכספים - - -
עודד פורר (ישראל ביתנו)
¶
יש אחת שאנחנו מחכים לפטור מחובת הנחה וחבר הכנסת ניסנקורן מסרב לכנס את הוועדה. אגב, לא הצעת חוק שלי, של חבר הכנסת מהשותפים שלכם פה.
היו"ר איתן גינזבורג
¶
תודה רבה ליועצת המשפטית. נמשיך עם הדוברים כפי שנרשמו. חבר הכנסת יאיר לפיד, בבקשה.
יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם)
¶
ביקשנו לשאול שאלה את היועצת המשפטית. אני מבקש את התשובה מהיועצת המשפטית. בקשה, לא תשובה.
גור בליי
¶
כן, התשובה היא, אני מכיר אותה פשוט מקרוב. אנחנו העדפנו להשקיע את הזמן בללמוד את הצעת החוק ולא בלסגנן מסמכים על הטענות המהותיות, אבל לאור הבקשה של חברי הכנסת, מכיוון שממילא למדנו את הצעת החוק והכנו את הנקודות, אז כרגע את הדברים האלה שכבר הכנו לדיונים בעל פה להגיד אותם, אז גם חברי הצוות שלי כרגע מעלים אותם - - -
יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם)
¶
אני פונה ליושב ראש, מבקש לא לקיים את הדיון עד שאין חוות דעת, שאני יכול ללמוד אותה.
עידן רול (יש עתיד-תל"ם)
¶
אדוני היושב ראש, אני מזכיר שהאנשים שפה הם לא היחידים בישראל, יש ציבור שצריך לדעת את התשובות של הייעוץ המשפטי. צריך לצאת להפסקה ולתת זמן לציבור בבית להתעמק בדיון. חברים, זאת הצעת חוק פרטית לשינוי המשטר בישראל, אל תקלו ראש בדבר הזה. אנשים בבית זכאים לדעת על מה מדבר החוק הזה, שאדוני היושב-ראש יזם אותו.
שלמה קרעי (הליכוד)
¶
לפני שיממש את זכות הדיבור, שיחזיר את 6 מיליון שקל שהם גונבים מקופת המדינה. מיליון מובטלים ותחזירו את הכסף של שני הח"כים שלא שייכים אליכם. אתם גונבים מקופת המדינה, תתביישו לכם.
מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם)
¶
אתה מדבר על דרך ארץ? מי מעביר לדרך ארץ 6 מיליון בחקיקה? תגיד לי, מי? מי מעביר 6 מיליון שקל לדרך ארץ?
היו"ר איתן גינזבורג
¶
חבר הכנסת מיקי לוי, תודה רבה. חבר הכנסת לפיד, בבקשה. כל מי שידבר עכשיו, אני מודיע לו, כל חבר כנסת מסיעתו של יאיר לפיד שידבר עכשיו, גוזל מזמנו של יאיר לפיד.
עידן רול (יש עתיד-תל"ם)
¶
זה לא עובד ככה. אדוני היושב-ראש, התקנון לא עובד ככה. יש עדיין תקנון לכנסת, יש עדיין חוק במדינה וזה לא עובד ככה, למרות הניסיון של אדוני היושב-ראש. את התקנון עוד לא ריסקתם.
יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם)
¶
אני מבקש שתהיה החלטה כי יש לזה משמעות עתידית. אני רוצה שתהיה משמעות עתידית לזה שלא קיבלנו חוות דעת. אם אתה מחליט, שייתן החלטה בפרוטוקול.
היו"ר איתן גינזבורג
¶
אני קורא אותך לסדר פעם ראשונה, חבר הכנסת יואב סגלוביץ'. חבר הכנסת לפיד, בבקשה, שלוש דקות לרשותך.
עידן רול (יש עתיד-תל"ם)
¶
אם אדוני היושב-ראש לא באמת ניסח את הצעת החוק הכל כך חשובה הזאת לשינוי המשטר בישראל, אולי שיתכבד מי שכתב אותה באמת.
היו"ר איתן גינזבורג
¶
חבר הכנסת רול, תודה. חבר הכנסת רול, אני קורא אותך לסדר פעם ראשונה, תודה רבה. חבר הכנסת פורר, אני קורא אותך לסדר פעם ראשונה. תודה רבה. חבר הכנסת לפיד, בבקשה.
אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם)
¶
אבל הוא נוגע בדבר, הוא גם מנהל את הסיעה, גם לא נותן לנו את החומרים וגם הוא הראשון, זה לא חוכמה.
יאיר לפיד (יש עתיד-תל"ם)
¶
אני יושב ומסתכל על הדיון הזה ואני שואל את עצמי, איפה שועלי הליכוד? איפה יריב לוין? איפה זאב אלקין?
יאיר לפיד (יש עתיד-תל"ם)
¶
איך קורה שכל הדיון הזה מנוהל על ידי מפלגה שמונה פחות משליש מהקואליציה? שותף זוטר לגמרי בקואליציה המתהווה, והשותף הזוטר הזה מנהל – איתן, אני לא אעמיד פנים שאני לא מחבב אותך רק כי עכשיו אנחנו משני צדי המתרס הפוליטי, אתה לא העברת חוק מימיך ועכשיו יש פה חבילת חקיקה שמשנה את תולדות הדמוקרטיה הישראלית ושלחו אותך לנהל את זה - אין פה אף אדם שבאמת מבין, לא בחוקי יסוד, לא בהליך פרלמנטרי, שום דבר. אתם נמצאים במצב שיש לכם עליו אפס השפעה. כאמור, שותף זוטר, אבל בסוף שולחים אתכם ועל שמכם יהיה, אתם חתומים על ריסוק הדמוקרטיה הישראלית, בלי שאפילו תדעו איך תוכלו לעצור את זה. הרי לא תהיה לכם שום השפעה על הקואליציה הזאת. כל מי שקרא את חבילת החוקים הזאת ויודע משהו על איך עובדת ממשלה, מבין שתהיה לכם אפס השפעה. אפס השפעה על הכלכלה, אפס השפעה על התהליכים הדמוקרטיים. אנחנו רואים את התהליך. ליצמן ודרעי קיבלו את כל נושא דת ומדינה במתנה. גפני קיבל את ועדת הכספים. יהדות התורה – במקרה שאלה מכם שהיו פה כל השעות החמיצו - הם הוציאו הודעה, ההודעה אומרת, קיבלנו הכול, זה המשא ומתן הכי קל שניהלנו. הכול. ומי נתן? נתנו להם אנשים שלא מבינים מה הם נתנו להם. יריב לוין קיבל את מה שכל חייו הוא חלם עליו: הזדמנות לפרק ולרסק את בית המשפט העליון, בחסות זה שאנשים לא מבינים על מה הם חותמים, ומעל הכול, ביבי.
אני רוצה להזכיר משהו על נתניהו. בעוד פחות מחודש אמור להיפתח משפטו. איכשהו הם הצליחו למרוח את זה מתחת לרדאר. פחות מחודש אמור להיפתח משפטו. עכשיו יש שתי אפשרויות, או שלא ייפתח משפטו, או שייפתח משפטו והוא יוודא שמשפטו לא יגיע לשום מקום. מה שקרה באמת, שנתנהיו הבין, שאם ישראל תישאר דמוקרטיה, הוא ילך לבית סוהר. ולפיכך הוא צריך לוודא שישראל לא תישאר דמוקרטיה. וכדי שזה ייקרה, מה שהוא חייב שיהיה לו, זה שותפים שלא יודעים מה הם מציעים ולא מבינים את עוצמת ההרס שהם זורעים. בדרך יש גם הקורבנות הנוספים, כל הכלכלה הישראלית, העסקים הקטנים, המעסיקים, היותר ממיליון מובטלים, והכול בחסות זה שמולנו יושבים, אלא אם כן – אולי לא עדכנו אותי, כי אני מסתכל, בדרך כלל מי שמנהל את הוועדה יושב ממול – במהלך הלילה האחרון, אוסאמה סעדי ויוסף ג'בארין קראו את כתבי ז'בוטינסקי, ראו את האור והחליטו להתפקד לליכוד. אם זה לא קרה, אז אני מסתכל קדימה ואומר, איפה לוין? איפה אלקין? איפה ביטן? איפה אמסלם?
יאיר לפיד (יש עתיד-תל"ם)
¶
אין להם שום קשר. למה השותף הזוטר ביותר בממשלה הזאת מנהל את כל הדיון הזה ולמה אתם התנדבתם להיות מרמס הרגליים או מדרס הרגליים של הניסיון של נתניהו לברוח מהמשפט שלו?
יאיר לפיד (יש עתיד-תל"ם)
¶
אבי, ממך הבנתי מה אני קורא, כי אני יושב פה עוד מעט שמונה שנים ויודע איך הצעת חוק מתרגמת את עצמה לעבודת ממשלה. איתן ואתה, לא הייתם מעולם בממשלה ובגלל זה הליכודניקים שלחו אתכם - - -
יאיר לפיד (יש עתיד-תל"ם)
¶
חבר כנסת אחד מהליכוד שגם הוא מעולם לא חוקק חוק ועכשיו נותן לנו פרשנות משפטית וחוקתית.
יאיר לפיד (יש עתיד-תל"ם)
¶
לא במקרה שלחו הנה את הלא מנוסים שבח"כים. כל מי שיש לו ניסיון מינימאלי - - -
יאיר לפיד (יש עתיד-תל"ם)
¶
עוד משפט אחד על העניין המשפטי, אני רוצה להזכיר, אני הייתי אחד מארבעת האנשים ששכרו את אבי ליכט. ואנחנו שילמנו לו מפני שהוא לא היה עובד מדינה, לא עבד בכנסת, לא עבד בממשלה. אלה האנשים היחידים שיכולים לתת ייעוץ משפטי למפלגות - - -
היו"ר איתן גינזבורג
¶
חבר הכנסת לפיד, אל תגרום לי לעשות דברים שאני לא רוצה לעשות, אני מבקש ממך לכבד את המקום, אני ממש מבקש ממך. תודה רבה, תודה רבה. כן, חברת הכנסת אלהרר.
קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם)
¶
אני רוצה לפתוח את הדברים שלי, אתה התבקשת על ידי חברי, חבר הכנסת סגלוביץ', וגם על ידי בתחילת הדיון, לעשות הפסקה עד שנקבל את חוות הדעת המשפטי המנומקת - - -
קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם)
¶
גם על ידי מיקי לוי, מנומקת ומלומדת. אני אומרת לך, אתם נופלים בפרוצדורה הכי מטופשת שיש. עכשיו בוא נדבר על המהות רגע. יש פה מצב שבו אתם מנסים לנתק בין ההסכם הקואליציוני לבין החבילה שאתם מביאים, ואי אפשר לנתק את זה. הרי מה החקיקה הזאת רוצה לעשות? היא רוצה להיות ה-manual של ההסכם הקואליציוני. כל בר דעת שקורא את ההסכם הקואליציוני מבין, שמדובר בחלוקת שלל שהוא לא שלכם, הוא של הציבור. מי מחלק אותו? בנימין נתניהו ובני גנץ, מחלקים אותו ביניהם, שרים עם זיקה, מינויים פוליטיים, לדברים שהם נחלת הציבור. המפכ"ל, היועמ"ש, הוועדה למינוי שופטים, שלנו אמרתם, הכול אצלכם. ובאה הצעת החוק הזאת שיש בה מישמש מטורף. אני לא מכירה בישראל הצעת חוק שמשוריינת ב-75 ח"כים, לא מכירה, חוק רגיל, לא מכירה כזאת חיה. לא מכירה את האירוע הזה שמביאים תיקון לחוק יסוד שיש בו גם חקיקה ברמה נורמטיבית נמוכה יותר. עכשיו מה זה כל הדבר הזה? זה שינוי בשיטת המשטר שהוא בעצם תופר חליפה לאדם אחד, קוראים לו בנימין נתניהו. אתם רוצים לשנות סדרי משטר? מי אמר לי, שבפעם הבאה תקום הממשלה הבאה, תהיה קוניוקטורה פוליטית אחרת, לא תעשו עוד איזה שינוי מפליג. תקשיבו, מדינת ישראל אין לה חוקה, יש לה חוקי יסוד, צריך לנהוג בהם מאוד בזהירות.
אני רוצה להתייחס גם להערות שהושמעו כאן כאילו יש עתיד עשו אותו הדבר. פשוט שקר וכזב, שקר וכזב. היו דיונים על דיונים, באו מומחים, זה היה לממשלה הבאה, לא לממשלה הקיימת.
קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם)
¶
תקשיבו, זה פשוט לא ייעשה הדבר הזה. תראה, יש לכם רוב, אתם יכולים להעביר מה שאתם רוצים, אבל אני אומרת לכם - - -
קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם)
¶
זה יעבור והחרפה הזאת תהיה על ראשכם. אני אומרת לך, בעודנו דנים כאן בדברים שהם מאוד מהותיים לשיטה, אבל הם לא מתעסקים באמת, לא בקורונה ולא בבריאות. אתה יודע, בחלק מקביל היה דיון בוועדת הרווחה על נוער בסיכון. אתם רוצים באמת לטפל במשבר? תטפלו בזה. מה אתם מטפלים בחליפות פוליטיות?
קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם)
¶
אני רוצה תשובה והחלטה, האם אתה עוצר את הדיון עד לקבלת חוות דעת, כן או לא?
היו"ר איתן גינזבורג
¶
לא, אנחנו כרגע ממשיכים בדיון. אנחנו נעבור לחברת הכנסת תמר זנדברג, בבקשה גברתי.
תמר זנדברג (מרצ)
¶
תודה רבה, אדוני היושב-ראש, תראו, אנחנו נמצאים פה באירוע מאוד מאוד חריג, ולא שהשתנו הצעות חוק בעבר טרם כינון ממשלה. אני יש לי את הכבוד להשתייך לאלה שכל פעם שעשו דבר כזה, התנגדה. כך שעמדתי עקבית, גם כשיש עתיד עשו משהו אחר, נכון, אבל התנגדנו. גם ששיניתם את הנוהג שהיה בחוק, שיושב ראש כנסת אמור להיות ותיק חברי הכנסת - אחרי שהשתנה מזקן חברי הכנסת – ליו"ר הקודם, גם לזה התנגדנו. למה?
תמר זנדברג (מרצ)
¶
למה? בדיוק מהסיבה שאסור לקבל את השינויים המפליגים שיש בהצעת החוק הזאת. כי הדברים האלה חוזרים לנשוך אותך, אתה יודע איפה. עושים את זה פעם אחת בשביל להקים ממשלה אחת, מושחתת ככל שתהיה. עושים את זה פעם שנייה כדי להקים ממשלה שנייה, עוד יותר מושחתת. וכאן יש מקרה יוצא דופן של הצעת חוק יסוד, שעושה שינוי משטרי במדינת ישראל בשביל הסכם קואליציוני. זה מה שיש פה. הרי זאת לא הצעת חוק, זה הסכם קואליציוני. מה שהיה בעבר במסגרת הסכם פוליטי, בגלל שאלה שחתומים על ההסכם הפוליטי הם נוכלים שלא מאמינים אחד לשני, מדינת ישראל צריכה לחוקק חוק יסוד. לא נשמע כדבר הזה. בכירי עולם המשפט החוקתי - אגב, ליברליים ושמרניים - הרי הדיון במדינת ישראל על מערכת המשפט הוא בין הליברליים, אסכולת הכול שפיט וכו' וכו', לשמרנים, נכון? נכון, חבר הכנסת כהנא, מימינה? זאת האג'נדה שלכם. ליברליים כשמרנים חושבים שצריך לקרוע את הצעת החוק הזאת לגזרים, שאין לה מקום במשטר החוקתי של מדינת ישראל. אנחנו מקימים פה יצורי כלאיים מוזרים ומשונים שמקומם לא יכירם בדמוקרטיה. ממשלת חליפים, מה זה הדבר הזה? כששמיר ופרס – שתאמינו לי, לא אהבו אחד את השני יותר מאשר מכם – רצו לעשות ממשלת רוטציה כי היה תיקו, אחד התפטר והשני נכנס. אבל אין כאן אחד שחושב שביבי עומד להתפטר, אחד. אז בשביל זה מביאים חוק יסוד?
מושג חדש, זיקה. כבר במדינת ישראל זה לא סיעה ולא מפלגה ולא קואליציה ולא אופוזיציה, אולי זה זיקה.
תמר זנדברג (מרצ)
¶
אולי זה וירוס חדש מהמזרח, מה זה הדבר הזה? וזה מושגים שנכנסים לחוק יסוד? וסליחה, שגית, אני חייבת לומר, יש לנו המון המון כבוד לייעוץ המשפטי, אבל הייעוץ המשפטי שותק על הדברים האלה? סליחה, קיבלנו חוות דעת בשש בבוקר. אני יודעת שעבדתם עליה בסופשבוע, גם אנחנו עבדנו וניסינו לקרוא ולראות איפה הדברים האלה. אני לא שמעתי על חוות דעת – ואני כאן בכנסת כבר כמעט שמונה שנים - לא ראיתי חוות דעת שאין בה את המילה קושי משפטי. זה לא מעורר שום קושי החוק הזה? לא ראיתם לנכון להצביע לנו על העובדה שחוק קובע שאפשר לשנות אותו רק ברוב של 75 חברי כנסת? הכנסת משתקת את עצמה ואתם לא רואים בזה אפילו את המילה קושי משפטי לציין?
אנחנו יושבים כאן, דנים, ודיברנו על זה בדיון הקודם, בפטור, בארבע הצעות חוק, שני חוקי יסוד ושני חוקים רגילים. כשאנחנו מחוקקים חוקי יסוד אנחנו יושבים בתפקידנו כאסיפה מכוננת, מה שעשו האבות המייסדים של המדינה הזאת, בשביל זה? בשביל ההסכם המושחת הזה אנחנו נתכנס ביושבינו כאסיפה מכוננת? בשביל לקבוע את ממשלת החליפים של המושחת והשטיח שלו? בושה. בושה.
תמר זנדברג (מרצ)
¶
דבר אחרון לפרוצדורה. חברות וחברים, תראו, התקדמנו פה פטור מחובת הנחה, זאת הצעת חוק פרטית, אני מזכירה, ועכשיו הולכים להכנה לקראת הקריאה הראשונה. דובר כאן העניין של איך ובאיזה אופן ומתי הלשכה המשפטית ראתה ועבדה על הצעת החוק הזאת. אני רוצה להזכיר, שעל שולחן הוועדה המסדרת רק עומדות 40 הצעות חוק שממתינות לפטור מחובת הנחה. ביום השבעת הכנסת, ב-17 במרץ, הגשנו אלפי הצעות חוק, שרק בשבוע שעבר אמרו לנו שהתחילו לעבור במטחנה של קבלת ה/פ. והנה הצעה הזאת מתקדמת בצורה – וכן, זה גם בהשתתפות של הייעוץ המשפטי - - -
תמר זנדברג (מרצ)
¶
אני אומרת, שיש כאן גם מבחינת הפרוצדורה דבר מאוד מאוד חריג גם בדברים החריגים וכבר היו דברים חריגים, היו כאן חוקי משילות שעברו, והיו כאן שינויים, אבל אני לא שמעתי, בטח לא זוכרת, אבל אני פה רק שמונה שנים, לא שמעתי גם שהיה דבר כל כך מרחיק לכת בהליך כל כך עקום בימי חמישי וראשון, בזמן שהכנסת אמורה להיות בפגרה בין יום הזיכרון ליום העצמאות, כולל ערבי יום הזיכרון אנחנו מתכנסים כאן?
מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם)
¶
אדוני, האם יש כאן ניהול דיון שלא בתום לב שאתה רוצה להביא את זה להצבעה היום בוועדה במחטף? התשובה היא כן.
היו"ר איתן גינזבורג
¶
חבר הכנסת מיקי לוי, תודה. חבר הכנסת עוזי דיין, אתה רוצה לדבר? לא. הלאה. חבר הכנסת חמד עמאר, בבקשה, אדוני, שלוש דקות לרשותך. ואני מודיע בזאת שאני נועל כרגע את רשימת הדוברים לסבב הזה של הדיון.
חמד עמאר (ישראל ביתנו)
¶
אדוני היושב-ראש, יש ייעוץ משפטי שיושב לידך. אנחנו מדברים על מצב חריג במדינת ישראל ובעולם. בלתי אפשרי לסגור רשימת דוברים כי אתה לא יכול לאסוף בתוך החדר הזה את כל מי שרוצה לדבר. לכן אסור לך לסגור את רשימת הדוברים, אתה לא יכול לעשות את זה. דבר שני, אתה לא יכול לעבור להקראה. אנחנו חייבים להתייחס לחוק, כולנו חייבים להתייחס לחוק, אחרי זה נעבור להקראה ונעבור על סעיף סעיף. אבל הדבר שמפריע לי, אני יושב כאן ומסתכל על חברי הכנסת של הליכוד. אני מכיר את חברי הכנסת הרבה שנים, אני הרבה שנים בכנסת, קודם כל יושבים כאן - - -
חמד עמאר (ישראל ביתנו)
¶
אנחנו לוקחים את כחול לבן שרצה ביחד שלוש מערכות בחירות ומביאים אותם לכאן, יושבים ורבים אחד עם השני. וכל חברי הכנסת של הליכוד, הליכודניקים הוותיקים, אפיילו חבר כנסת ותיק אחד של הליכוד לא יושב כאן.
חמד עמאר (ישראל ביתנו)
¶
כן, קדנציה שלישית, הובלת עשרה חוקים. 15 חוקים חוקקת כאן. וחברי כנסת של הליכוד הם אנשים, שאני מכיר אותם, יריב לוין, נכנס אתי לכנסת, אני מכיר אותו טוב, כל החבר'ה שיושבים שם ולא כאן, הם יודעים למה הם לא יושבים כאן, הם יודעים, תאמינו לי, הם יודעים למה שלחו אתכם לכאן.
חמד עמאר (ישראל ביתנו)
¶
אפילו ראש הממשלה יודע למה הוא שלח אתכם לכאן. אני במקומכם לא הייתי יושב ומנהל את זה. תנו לליכוד, אמרו לכם, אתם פחות משליש מהקואליציה, אתם לא הייתם צריכים להיכנס לנושא הזה.
אני אתייחס להצעת החוק, אנחנו לוקחים הצעת חוק, אפילו לייעוץ המשפטי לא זכור דבר כזה, הצעת חוק יסוד שרוצים להעביר אותה בתקופת זמן מוגבלת, אין לנו הרבה זמן, אמר הייעוץ המשפטי שאנחנו מוגבלים בזמן, אנחנו צריכים לרוץ. ועוד יותר מוגבלים, כחול לבן, רוצים שזה ייגמר לפני 21 יום. כמה שיותר מהר כחול לבן רוצים להביא את זה, תאמינו לי, הליכוד לא ממהרים, אם היו ממהרים, היו מגיעים לכאן. אבל אנחנו מתייחסים להצעת חוק שנוגעת לדברים כל כך חשובים, היא משנה כמה חוקי יסוד ביחד, לא חוק יסוד אחד. קודם כל, ראש ממשלה חילופי בזיקה – על זה לא שמעתי – למדנו את זה עכשיו רק מהצעת החוק ומההסכם הקואליציוני. אני קראתי את ההסכם הקואליציוני, לקחתי את הצעת החוק - - -
חמד עמאר (ישראל ביתנו)
¶
אין משפט סיום. אני 11 שנים בכנסת, לא הוציאו אותי פעם אחת מהמליאה, וגם לא פעם אחת מהוועדה. אני רק התחלתי לדבר.
היו"ר איתן גינזבורג
¶
אדוני, אתה מדבר שלוש דקות ואנחנו נמצאים בדיון המקדמי ולכן תוכל להתייחס לסעיפים. אתה כרגע מסיים, לקראת משפט סיום, בבקשה.
חמד עמאר (ישראל ביתנו)
¶
אנחנו כאן, קודם כל הייעוץ המשפטי, נכון בתחילת החקיקה אבל לא זכור לי שבקריאה הראשונה, אנחנו מגיעים כבר לקריאה הראשונה, שאין חוות דעת משפטית.
חמד עמאר (ישראל ביתנו)
¶
יכולתם להגיד להם, חבר'ה, חכו, נתחיל ביום שני הבא, נתחיל ביום ראשון, ואז להכין את חוות הדעת.
חמד עמאר (ישראל ביתנו)
¶
אנחנו מדברים על 52 חברי ממשלה, עוד לא היה דבר כזה במדינת ישראל. אנחנו מדברים על שלוש שנים במקום ארבע שנים. אנחנו מדברים שרק ראש ממשלה חלופי יכול לפטר את מי שהוא שייך לו. אנחנו מדברים על יותר משר אחד באותו משרד. אנחנו מדברים על סגן שר, שמי שממונה עליו זה השר עצמו שלא יכול לפטר אותו כי אין לו זיקה.
היו"ר איתן גינזבורג
¶
חבר הכנסת עמאר, תודה. חבר הכנסת עמאר, אני קורא אותך לסדר פעם ראשונה. חבר הכנסת עמאר, אני מבקש ממך לסיים את הדברים.
חמד עמאר (ישראל ביתנו)
¶
אתה לא יכול להחליט. חבל, חבל מאוד. אני מציע לך, אתה חבר כנסת חדש, נתנו לך משהו גדול, חבל שלקחת את זה.
עודד פורר (ישראל ביתנו)
¶
סליחה, איתן, אנחנו נמצאים בערב יום הזיכרון, אף אחד מחברי הכנסת לא יודע מה סדר הדיונים למחר, מתי מסתיימת המליאה מחר? זה ערב יום הזיכרון, אני מבין שנורא חשוב לכם לקדם את החוק הזה, אפשר לקבל תשובה מיושב-ראש הוועדה המסדרת לגבי מה לו"ז הכנסת לשבוע הזה? מה קורה מחר, בערב יום הזיכרון?
עודד פורר (ישראל ביתנו)
¶
תגיד לנו מה קורה מחר, אנחנו רוצים לדעת מה לוחות הזמנים בכנסת? מה הבעיה, מה אתם מפחדים לענות על זה? יש ערב יום הזיכרון, יש יום הזיכרון, יש יום העצמאות. חברים, כל אחד נוגע בו העניין הזה, אני בטוח.
תמר זנדברג (מרצ)
¶
לא נכון, סליחה, היינו בפתח הדיון. להפך, בהצעה לסדר הראשונה שאלנו מה סדרי הדיון? אתה לא ענית.
עודד פורר (ישראל ביתנו)
¶
מדובר במשפחות שאנחנו מלווים אותן, אנחנו צריכים ללכת וללוות אנשים, הם לא יכולים ללכת ביום הזיכרון לבתי עלמין, אנחנו רוצים לדעת. חברי הכנסת דורשים לדעת מה לוחות הזמנים של הדיון הזה, מה לוחות הזמנים של ההצבעות במליאה? לא יכול להיות שתמשכו את זה ככה.
מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם)
¶
אנחנו יכולים לבקש ממך, ביום שלישי, תשמע אותי, אני בן למשפחה שכולה, ביום שלישי אני מבקש ממך לא לקיים את הדיון הזה.
מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם)
¶
אני בן למשפחה שכולה, אני עולה לבית הקברות, ביום שלישי אתה לא תקיים את הדיון הזה, אני מזהיר לך.
עודד פורר (ישראל ביתנו)
¶
אתה יכול לתת ליושב ראש הוועדה המסדרת לענות לעניין הזה, אני לא מבין את זה. יש טקסים, יש אנשים שאנחנו צריכים ללוות אותם.
היו"ר איתן גינזבורג
¶
אני אגיד לכם: אורלי פרומן. אחר כך אלעזר שטרן, אלכס קושניר, עידן רול, בועז טופורובסקי, יוליה מלינובסקי, רם בן-ברק, עפר שלח, מאיר כהן, עודד פורר, עופר כסיף, שלמה קרעי, יבגני סובה, בזה הסתיימה הישיבה.
עודד פורר (ישראל ביתנו)
¶
חברי כנסת ביקשו רשות דיבור ואתה לא רשמת אותם. חבר'ה, תגידו, מה אתם עושים פה? ירדתם מהפסים לגמרי.
חמד עמאר (ישראל ביתנו)
¶
אני מבקש לשמוע את חוות הדעת של הייעוץ המשפטי, האם אתה יכול לסגור את רשימת הדוברים או לא?
היו"ר איתן גינזבורג
¶
חבר הכנסת עמאר, אני קורא לך לסדר פעם שנייה, די, מספיק. אורלי, בבקשה, הזמן שלך התחיל עכשיו.
עודד פורר (ישראל ביתנו)
¶
אנחנו לא מקבלים תשובות מהייעוץ המשפטי, אנחנו לא מקבלים תשובות מיושב-ראש הוועדה, אנחנו לא מקבלים תשובות מיושב-ראש הוועדה המסדרת, אתם עושים בדיחה, זה לא דיון.
חמד עמאר (ישראל ביתנו)
¶
הוא לא נתן לנו תשובה, האם הוא יכול לסגור רשימת דוברים במצב החריג שאנחנו נמצאים, עם ההגבלה של מספר האנשים שיכולים לשבת בחדר?
היו"ר איתן גינזבורג
¶
חברת הכנסת פרומן, אם את לא תתחילי לדבר, יפריעו לך בלי סוף. תתחילי לדבר, בבקשה.
אורלי פרומן (יש עתיד-תל"ם)
¶
רבותיי, אדוני היושב-ראש, חברים, ההסכם הזה נותן לגיטימציה לכך שבמדינת ישראל יכול להיבחר ראש ממשלה עם תיקים של שוחד, מרמה והפרת אמונים. זה האסון הכי גדול שקרה לדמוקרטיה שלנו מזה שנים.
אורלי פרומן (יש עתיד-תל"ם)
¶
אל תפריע לי, אני לא הפרעתי לך. זה הסכם חסינות לראש הממשלה, אז מוטב שתקראו לו ככה והוא פרסונאלי והוא רטרואקטיבי. ואז אנחנו רואים שעבור ראש ממשלה אין שום בעיה לחוקק חוקים פרסונאליים. אני מציעה לאדוני היושב-ראש שתקשיב לי.
אורלי פרומן (יש עתיד-תל"ם)
¶
אני אומרת, שההסכם הזה הוא הסכם חסינות לראש הממשלה פרסונאלי ורטרואקטיבי. ואז אנחנו מבינים ורואים שעבור ראש ממשלה אין שום בעיה לחוקק חוק.
אורלי פרומן (יש עתיד-תל"ם)
¶
אל תפריע לי, אני לא הפרעתי לך, חבר הכנסת קרעי. והחוקים הפרסונאליים האלה שמקיימים את האינטרסים האישיים של ראש הממשלה, ראש ממשלה חלופי, ממלא מקום, זה חוק חסינות, תקראו לזה כמו שזה. וכל ההסכם הקואליציוני הזה, כולו מממש אינטרסים אישיים על פני טובת הציבור, ומוטב שתגידו את זה בקול רם. יש כאן תיקון לחוק יסוד בהוראת שעה. רז נזרי הזכיר את זה ואני רוצה להדגיש. תיקון חוק יסוד בהוראת שעה בעייתי מעצם מהותו. לא ייתכן שכל פעם כשהמדינה רוצה לתקן חקיקת יסוד, היא תעגן את זה בניסוי, בפיילוט כזה או אחר, אך כדי להתגבר על משוכות פוליטיות ועל חוסר אמון בין הצדדים אז יש הוראת שעה. וכל פעם יהיו אי שיפורים, אז הוראת שעה מתקנת הוראת שעה והזמני יהפוך לקבוע אחר כך. איפה האינטרס הציבורי, איפה הדיון הציבורי? מלא, אמיתי וערכי היסוד של חקיקת היסוד, איפה הם?
רבותיי, היועצים המשפטיים, ערכי היסוד של חקיקת היסוד, איפה הם כשמדברים על הוראת שעה?
אורלי פרומן (יש עתיד-תל"ם)
¶
שינוי חוק מספר חברי הכנסת, הם רוצים פריטטי? כיום זה 19, תקדמו את זה למספר הזוגי הקרוב ויש לכם פריטטי. למה צריך לזרוק כל כך הרבה כסף, 52 חברי כנסת, סגנים שרים? ולא זאת בלבד, שבמשרד יכולים למנות שר נוסף. אז לכמה שרים אתם רוצים להגיע? לכמה שרים? זה סעיף בכלל שראוי שיתבטל. ולמה קדנציה לשלוש שנים? יש ארבע שנים, תרצו לקצר, תביאו בבוא היום את זה בפני הכנסת ונחליט אם מקצרים או לא מקצרים.
חמד עמאר (ישראל ביתנו)
¶
אתה שם לב שאתה נותן פרוטקציה לאנשים שהיו אתך באותה מפלגה? אתה נותן להם יותר זמן.
היו"ר איתן גינזבורג
¶
חברי הכנסת, מכיוון שאנחנו צריכים לדבר על הסעיפים עצמם גופא, וכל אחד מדבר על הסעיפים גופא, אני מציע שנדבר על הסעיפים גופא. ולכן - - -
היו"ר איתן גינזבורג
¶
א', את צריכה באמת לסכם כי את בסוף הדברים. אבל אני מציע שנתחיל לעבור על הסעיפים.
עידן רול (יש עתיד-תל"ם)
¶
לא, אני ממש מעוניין להגיד את מה שיש לי לומר על ההסכם, זה הערות מקדמיות שחשוב שייאמרו.
אורלי פרומן (יש עתיד-תל"ם)
¶
יש לי שני דברים קצרים. כל החוק הזה שהוא תוצאה של הסכם הזוי בין שני צדדים, לא לוקח בחשבון בכלל שיש אופוזיציה במשטר דמוקרטי ולאופוזיציה יש תפקיד מאוד משמעותי במשטר דמוקרטי.
אורלי פרומן (יש עתיד-תל"ם)
¶
אם אני רוצה לסיכום, כי אתה מקצר אותי, כל הפעולות האלה וכל מה שהבאתם הנה כהצעת חוק כתוצאה מהסכם הזוי, הן בניגוד מוחלט לאינטרס הציבורי, הן בהיבט הכלכלי, מינויים רבים ובזבוזי כספים. הן בהיבט המהותי הדמוקרטי, הליך מזורז, פגיעה בהלכות בג"ץ, פגיעה במעמדם הנורמטיבי של חוקי יסוד ושיתוף האופוזיציה, והן בהיבט מימוש האינטרס הציבורי, שיתוק עבודת הממשלה וראש הממשלה.
אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם)
¶
אדוני היושב-ראש, אני מדבר ליושב-ראש אבל אני מבקש שגם הייעוץ המשפטי יקשיב לדברים. אנחנו נמצאים בזמן חירום. בזמן חירום כזה נכון להריץ חוקים, נכון לשבור מוסרות עולם, נכון אם אתם רוצים שהכנסת תעבוד יום ולילה כדי לחוקק חוקים שנלחמים בקורונה או שמסייעים לצמצם את מצב החירום. אני רוצה לתת לכם דוגמה. לפני כמה שבועות הובא לכנסת חוק על מעקב דיגיטאלי, חוק חירום אמרו לנו, פיקוח נפש, מציל חיי אדם, צריך לשבור נהלים, שיהיה הכי מהר. לא חלם גבי אשכנזי, לעשות דיונים יום ולילה רצוף, למרות שהיה מדובר, לפי עמדת הממשלה, על הצלת חיי אדם. ומה קרה בסוף כתוצאה מזה שניתן זמן? לכן אני אומר, אני אומר את זה גם לייעוץ המשפטי, כתוצאה מזה שניתן זמן הממשלה משכה את החוק. על מה אנחנו מדברים פה, זה קורונה? למה לא מבינים בלימוד של קל וחומר, שאם לא מדובר פה בחיי אדם, תנו אוויר - - -
אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם)
¶
למה מתחבר הכול? באמת, איתן, יש לי כבוד אליך ששלחו אותך. במקום שאבי יבוא כל הזמן ללחוש על אוזניך, שצריך להציל את ראש הממשלה מהמשפט ומהכלא וצריך לשנות פה חוקי יסוד, שיבוא מישהו שכתב את זה ושהוא ידבר אתך ושהוא יגיד לך מה צריך לעשות. איפה הם? הם מתביישים. אבל אתם נהייתם מובילים שינוי חוקי יסוד כדי שראש הממשלה לא יעמוד למשפט, זה מתאים לך? שהם יעמדו פה. אתם 13.
אני רוצה להמשיך, ברשותכם, תראו, אני הקראתי ואני אקריא עוד הפעם, אתה לא היית פה, היושב ראש, אתם מחליפים כל הזמן, אבי ואתה, את האחריות – אני מבקש לקרוא את זה עוד פעם: יש לחוקק חוקי יסוד ביישוב הדעת גם אם התיקון המוצע לחוק הוא קטן ושולי הוא צריך להתבצע בזהירות משום שחוקי היסוד צריכים לשמש יסוד של החקיקה באורחות החיים בישראל. הם אמורים להיות דבר יציב וקבוע ובשינוי בהם יש משום סתירה פנימית. עכשיו אני אומר לך כשאני לא נכנס לתוך הדיון.
אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם)
¶
אני מתבייש גם בשבילך לדון עוד פעם בכל ההסדרים שיש בתוכם. אבל מה שאני אומר, ברור שלא מדובר פה בשינוי קטן. אני אומר את זה גם לייעוץ המשפטי, נדמה לי ששגית אמרה קודם, שהרגשנו את סד הזמנים. תגידו, סד הזמנים הזה מבחינת המצב הזה הוא פחות מאשר סד הזמנים של המלחמה בקורונה, ששם לא אמרו לנו לשבת יום ולילה? אבל יכול להיות שאולי גבי אשכנזי, אז, לא היה עוד מהקואליציה, יכול להיות שהוא אמר, אוקי, צריך לדון ברצינות, אז דנו בזה ברצינות?
אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם)
¶
יכול להיות שאם היית נותן לזה קצת זמן לדון בזה ברצינות, יכול להיות שגם היית אומר, כמו שגבי אשכנזי אמר, נחזיר אותו לממשלה. דבר אחרון לייעוץ המשפטי, תראו, בג"ץ לא צריך להתערב בחקיקה שנעשית בכנסת. אתם אונסים את בג"ץ להתערב.
אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם)
¶
לא, הוא לא עושה את זה בכיף. אם היה מתנהל פה דיון כמו שצריך, בג"ץ עושה הכול כדי לא להתערב. אבל מה אתם רוצים לעשות? אתם החלפתם את מוטי יוגב, עכשיו אתם הנהגים על D9 על בג"ץ, של הבולדוזר. וכשאתם עושים חוק כזה ומביאים אותו, אתם יודעים שהוא יגיע לבג"ץ, אתם מקיימים ישיבות של יום ולילה – צריך להגיד תודה, שמעתי שאתה הצעת לדון גם ביום הזיכרון לחללי צה"ל, זה נכון?
אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם)
¶
נתכנס מחר, בערב יום הזיכרון, בימים שאנחנו בדרך כלל הולכים למשפחות שכולות, ונדון על משהו שבאמת - - -
אלכסנדר קושניר (ישראל ביתנו)
¶
אני התחלתי את הבוקר בזה שביקשתי ממך דבר מאוד פשוט שקשור לפרוצדורה, וזה להסביר לאנשים, לציבור שצופה בנו, איך אפשר להירשם לדיון ואיך אפשר להביע את דעתם. לא הקשבת לי. באתי אליך בהפסקה ואמרתי לך, איתן, אני רציני, אני לא קטנוני, אני באמת מבקש שמנהל הוועדה יסביר את זה קבל עם ועדה איך עושים את זה. כי אני מקבל המון אס.אם.אסים של אנשים שלא יודעים לעשות את זה ואני כנציג ציבור חייב לתת להם את התשובה הזאת. היות והתשובה נמצאת בידיך ובידי מנהל הוועדה, אין שום סיבה שהדבר הזה לא יעלה ולא ניקח עוד שלוש דקות זמן מהוועדה היקרה והחשובה הזאת כדי שהציבור יידע איך אפשר להצטרף לדיונים האלה. ולך, אין שום זכות לזלזל, לא בהסדרים ולא בפרוצדורות. נתת לי דוגמה, אמרת, מה עכשיו אטפל גם באישורי כניסה לכנסת? אם צריך, כן, כי זה התפקיד שלך כיושב-ראש הוועדה. זה דבר אחד.
דבר נוסף, אנחנו דנים פה בארבעה חוקים בו זמנית. אני רואה כתוב מסמך הכנה, אני מתייחס למסמך של הייעוץ המשפטי: מסמך הכנה להצעת חוק יסוד: הממשלה (תיקון – ממשלת חילופים). ואז המשפט הראשון אומר ככה, הצעת החוק שבפניכם מבקשת לערוך שורה של תיקונים בחוק יסוד: הממשלה, וכן מספר תיקונים בחוק יסוד: הכנסת, בחוק הממשלה ובחוק מימון המפלגות. אז אני פונה לייעוץ המשפטי בשאלה עניינית. עוד פעם, אני לא חבר כנסת ותיק, לא חוקקתי עדיין שום חוק, אבל אני מפעיל איזשהו היגיון פשוט ובריא. הרי אם מדובר בארבעה חוקים שונים, ואגב, שניים מהם זה חוקי יסוד, איך יכול להיות שכל זה מתנהל בתוך דיון אחד? נשגב מבינתי. מה שאני מבקש, לעצור את הדיון הזה משני טעמים. הטעם הראשון הוא, באמת ראוי שאנחנו נדון בכל חוק בנפרד, בכל תיקון של כל חוק בנפרד: חוק יסוד: הממשלה, חוק הממשלה, חוק יסוד: הכנסת וחוק מימון המפלגות, זה ארבעה חוקים נפרדים. ודבר שני, אני חושב שאנחנו פה יושבים ופשוט עוברים על תקנות משרד הבריאות, כולנו פה ביחד צמודים, גם על זה צריך לתת את הדעת, אדוני היושב-ראש. הרי לא יכול להיות, שאנחנו פה כנציגי פה פשוט מפירים את כל החוקים, תראה איך אנחנו יושבים, יש פה שני מטר? יש פה שני חדרים? אני חושב שזה פשוט לא נכון ולכן לזה אני מבקש להתייחס קודם כל ולא לחכות לסוף הרשימה אלא עכשיו, כי כל דקה יש פה מישהו שאולי מדביק מישהו. לכן, תעצרו את הדיון הזה ותתנו לזה מענה בבקשה.
עידן רול (יש עתיד-תל"ם)
¶
אני רוצה לומר שכחול לבן שוכחים שהדברים פה – תוך התעלמות מהציבור. הציבור בבית צריך לדעת שעושים עליו סיבוב. יש פה את כחול לבן ואת יוזם החוק, יושב-ראש הוועדה, חבר הכנסת איתן גינזבורג, שמפיק פה פייק-ניוז כבר כמה ימים על זה שהחוק הזה נועד לטובת הציבור. זה חוק הפייק ניוז שנועד להציל אותנו מהקורונה, חוץ מזה שאין פה שום מילה על קורונה או על הציבור, חוץ מלקחת כסף מהכיס של הציבור שגם ככה נאנק כרגע לסגור את החודש.
אני רוצה להגיד לכם שחוק הג'ובים הזה, או איך שאתם קוראים לו חוק החילופים, הוא חוק שבלי קשר לפוזיציה – ואני אקדים את כל אלה שיבקרו, אתם מדברים מתוך פוזיציה, אתם מתנגדים לזה בגלל שאתם האופוזיציה – לא, אני מתנגד לזה בגלל שהוא חוק פסול מהמון סיבות שנדנו פה. אני כבן אדם, כחבר כנסת, כנבחר ציבור, שופט את הדברים לפי אמות המידה שלי, כל נושא לגופו. יש סוגיות שבהן אני מסכים עם חברתי, חברת הכנסת תמר זנדברג, ויש חוקים שבהם אני באופן הדוק יחד עם חברי, חבר הכנסת מתן כהנא. פה יש משהו שהוא פשוט פסול. ואני רוצה להפנות כמה שאלות ליושב-ראש, בגלל שאתה יוזם ומנסח החוק, כפי שהבנו. קודם כל הייתי שמח לדעת, כמה זמן לקח לך לנסח את החוק? אפשר לענות במרוכז או אפשר לענות אחד אחד. כמה זמן לקח לך לנסח את החוק? כמו כן, מעניין אותי לדעת, למה החלטת על הגבלת כהונת הכנסת לשלוש שנים? למה דווקא שלוש שנים, למה דחוף לקצר את הארבע? אני אשמח להתייחסות כי אין התייחסות משפטית או חוקים בפנים. אני גם אשמח לדעת למה החלטת לתקן רטרואקטיבית ופרסונאלית את חוק מימון מפלגות ובעצם לסדר ג'ובות רציניות מאוד לחברי הכנסת הנדל והאוזר, שהבינו שלהיות ערכיים מעל כולם כביכול - - -
עידן רול (יש עתיד-תל"ם)
¶
אני גם אשמח כי אני בטוח, אדוני היושב-ראש, שעשית בדיקה יסודית, לפני שקיבלת החלטות כאלה הרות גורל, ואני כרגע רק במישור הכלכלי, אני אפילו לא נכנס כי היריעה קצרה, כמה יעלה להערכתך – אני בטוח שעשית את החישובים – כמה יעלו כל אותם משרדי ממשלה נוספים? כמה יעלה ניפוח הממשלה ל-52 שרים וסגני שרים? אני אשמח שהציבור יידע את הסכום שאתה לוקח לו מהכיס. עוד אני ארצה לדעת, כמה יעלה בעצם הסידור שאתה עושה פה להנדל והאוזר, לדרך ארץ? כמה זה אמור לעלות במיליונים? כי זה כספי ציבור. אני רק מזכיר, שכרגע יש מעל 1 מיליון ו-100,000 מובטלים בציבור, אני בטוח שהם ישמחו לדעת על כל מיליון שנוזל להם מהכיס.
אני רוצה לחזק את חברי, חבר הכנסת פורר, ולשאול באותה הזדמנות, האם יש לך הסכם שכר טרחה עם עורך דין אבי ליכט? אם כן, אני חושב שמן הראוי לחשוף אותו בפני הוועדה כי זה נוגע בשורש העניין של החוק הזה. אני אשמח אם תוכל להשיב עכשיו, אפשר גם אחר כך. תודה רבה על ההזדמנות לדבר.
עפר שלח (יש עתיד-תל"ם)
¶
אגב, למיטב זכרוני, שלמה, מי שחוקק את זה הוא הליכוד, שאם סיעה מתפלגת בשנתיים הראשונות היא לא מקבלת מימון מפלגות.
היו"ר איתן גינזבורג
¶
תודה. שלמה קרעי, תודה. מיקי לוי, תודה. בבקשה, יוליה מלינובסקי, שלוש דקות לרשותך.
יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו)
¶
קודם כל יש לי פנייה לייעוץ המשפטי של הכנסת. אני מאוד מכבדת את גור, עבדתי אתו הרבה בחקיקה, עם שגית עבדתי פחות אבל סביר להניח שאת מכירה את כללי המשחק בכנסת. אתם בוודאי יודעים שבכנסת הפרוצדורה זה דבר מאוד מאוד חשובה. אני חוקקתי שמונה חוקים בכנסת ועבדתי צמוד עם הלשכה המשפטית, עוד לא היה דבר כזה שמישהו מטעמי שמייצג אותי בפוליטיקה ניהל דין ודברים עם הלשכה המשפטית. יכול להיות שזה משהו חדש. אני יודעת את רגישות העניין ואני יודעת שגם את לא מתמחה מי יודע בממשל, בפרוצדורה של הכנסת כי מטבע הדברים רק נכנסת לתפקיד, אז אני מבקשת ממך, אל תתני לאילוצים פוליטיים שישחקו אתך, פשוט תתייעצי עם מי שצריך להתייעץ כי הכנסת זה מקום מסובך, יש פה היסטוריה ארגונית - --
יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו)
¶
שגית, אני לא מזלזלת, אני עבדתי אתכם, אני עובדת אתכם, אני מאוד מעריכה, אני רואה מה קורה פה, פשוט תעצרו רגע כי אתם באמת הייעוץ המשפטי של הכנסת, אנחנו רגילים לשמוע, אנחנו רגילים להתייעץ - - -
יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו)
¶
את רואה מה קורה פה. עכשיו לגופו של עניין, להליך חקיקה בכנסת יש כללים ואחד הכללים זה דיון פתוח לציבור. גם בחוקים הזוטרים – למרות שאין חוק זוטר אבל ככל שיהיה – תיקון כזה או אחר, תמיד מקובל לשמוע את הדעת הציבורית, במיוחד בחוקי יסוד מתבקש להזמין ארגונים ונציגים ומומחים בתחום הממשל ולשמוע את דעתם.
היו"ר איתן גינזבורג
¶
כן, בבקשה, יוליה, לקראת סיום. חבר הכנסת קושניר, אתה מפריע לחברת הכנסת מלינובסקי. בבקשה, לקראת סיום.
יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו)
¶
אם הדבר הזה לא ייעשה ויושבים פה אנשים, ואסף, שניהל את ועדת חוק חוקה ומשפט, אסף, אתה יודע איך זה מתנהל, גם גור יודע איך זה מתנהל, זאת פגיעה בהליך דמוקרטי של החוק הזה במיוחד, כאשר מדובר על שני חוקי יסוד בגדול, ושני חוקים גם כן מאוד חשובים בגדר של חוקי יסוד. אז אני רוצה לשמוע מומחים ממשפט חוקתי, אני רוצה לשמוע בדיון את המכון הישראלי לדמוקרטיה, ארגונים אזרחיים - - -
היו"ר איתן גינזבורג
¶
הם פה אתנו בשידור והם מחכים לזכות הדיבור שלהם. הם מסתכלים עלינו, הם בשידור ויהיה להם זמן דיבור.
יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו)
¶
בסדר, הבנתי אותך. אני רוצה בבקשה שהוועדה תזמין דוח השוואתי מהממ"מ לגבי מספר השרים וסגני השרים במדינת ישראל, מה שהולכים לחוקק, למדינות שווה ערך ברחבי העולם. אני חושב שכפרספקטיבה זה מאוד חשוב לשמוע את זה. ואני מבקשת להזמין לדיון את נציג האוצר, לא עיתונאים, לא הערכות, אני רוצה הערכת שווי של כל העסק הזה כי זה מאוד חשוב אבל ברמה הרשמית.
חמד עמאר (ישראל ביתנו)
¶
אדוני היושב ראש, אתה אמרת שלא יתקיימו דיונים ביום הזיכרון. אתם יודעים, שלחו עכשיו סדר יום של השבוע, יש לנו דיונים ביום שלישי.
עודד פורר (ישראל ביתנו)
¶
מתי בערב יום הזיכרון מסיימים את הדיונים? מתי תינעל מליאת הכנסת? אני מדבר על יום שני, ערב יום הזיכרון, מתי תינעל מליאת הכנסת?
רם בן ברק (יש עתיד-תל"ם)
¶
יש כאן כמה סעיפים שמאוד מאוד מטרידים אותי. לדוגמה, אחד מהם, זה הרי חלק גדול מהמוטיבציה של ממשלת האחדות של לחתוך בעלויות, מעבר למספר השרים המוגזם, האם אתם לא מבינים שהקדמת בחירות לכל שלוש שנים לאורך עשר שנים מעלה מאוד את ההוצאות של המדינה לבחירות?
רם בן ברק (יש עתיד-תל"ם)
¶
אני קיבלתי עכשיו הודעה ואני רוצה להתייחס להודעה שקיבלתי. ביום שלישי, ד' באייר, 28 באפריל, ישיבת הכנסת תחל בשעה 10:55 על מנת שחברי הכנסת יהיו במליאת הכנסת בעת הצפירה. לאחר מכן נציין את יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל. אני רוצה להגיד לך, אדוני, אני מקווה שהדיונים האלה לא יהיו ביום הזיכרון מפני שעם כל הכבוד לכם, למרות שסגרו את בתי הקברות, אנחנו, ביום הזיכרון, אני אשב עם אימא שלי, היא איבדה את בנה הבכור ביום כיפור. ואני אשב עם אימא שלי, שאחיה הבכור נפל במלחמת השחרור. ואני אשב עם אימא שלי, שאחותה איבדה את בנה הבכור במלחמת ששת הימים. ואנחנו לא נבוא לפה ביום הזיכרון בשביל לדבר בחוק המושחת הזה, בחוק שכשאתה קורא אותו אתה שואל, האם בכלל המחירים האלה היו שווים בשביל שנגיע למצב שבו ניקח את מדינת ישראל, המדינה היהודית והדמוקרטית ונרמוס את הדמוקרטיה שלה מתחת לגלגלי ההטבות ומתחת לגלגלי ההצלה של נאשם בשוחד והפרת אמונים?
רם בן ברק (יש עתיד-תל"ם)
¶
אם אני טעיתי וזה לא מתוכנן, אני חוזר בי. אבל אם לא טעיתי ומישהו העלה את זה על הדעת, אז אני מבקש מכם לחזור מהעניין.
רם בן ברק (יש עתיד-תל"ם)
¶
אני אגב משוכנע, שבנימין נתניהו, בגאוניותו, יצר חוק שיודע שהוא לא יעבור, יודע שהוא לא יעבור בבג"ץ וכל מטרתו הייתה, א', לפרק את כחול לבן והוא הצליח, ב', להגיע לבחירות כאשר האשם הוא בג"ץ. ולכן אני חושב שממשלה לא תהיה אבל בחירות יהיו ובנימין נתניהו יקבל את מה שהוא רצה.
עפר שלח (יש עתיד-תל"ם)
¶
אני מבקש לדעת בהמשך לשאלות של חבר הכנסת פורר, תשובה שהעלה קודם חבר הכנסת פורר, לגבי סדר הדיונים למחר. אני רוצה להזכיר, שביום שלישי תימנע ממנו מאתנו – לא נדון עכשיו למה תימנע מאתנו והאם ההחלטה נכונה או לא הגישה לבתי העלמין – אני אינני אח שכול כמו חבר הכנסת בן ברק, אבי לא נפל במלחמת העצמאות כמו אביו של חבר הכנסת דיין, אני ביום הזיכרון פוקד בצורה כזאת או אחרת עשרות משפחות, לא אחת, חברים של אבא שלי, חברים שלי וחברים של הבן שלי - - -
עפר שלח (יש עתיד-תל"ם)
¶
חבר הכנסת קרעי, אני לא אלמד ממך שום דבר, אנחנו רוצים לדעת מה יהיה סדר הדיונים מחר? מכיוון שהזמן שלנו להיות עם המשפחות האלה בצורה כזאת או אחרת יהיה מחר ולא ביום שלישי.
הרבה נאמר ועוד ייאמר על החוק הזה, אני רוצה בשלב המקדמי הזה לעסוק רק בפרוצדורה. חבל לי שמ"מ היועץ המשפטי לא נמצאת פה, אני מאוד אוהב את שגית, עבדנו ביחד בוועדת הכספים, אני מאוד מעריך אותה. שגית אפיק היא יועצת משפטית של ועדה, שבכנסת הקודמת, חוק שלה, לא חוק בשני חוקי יסוד ועוד שני חוקים רגילים, חוק דירה שלישית נפסל על ידי בג"ץ מטעמים של פרוצדורה והיא למדה על בשרה מה משמעותה של פרוצדורה.
עפר שלח (יש עתיד-תל"ם)
¶
אני ממש לא אומר את זה כטענה לה, אבל היא נכוותה פה ברותחין וזה לא רותחין - - -
יושב פה עורך הדין גור בליי, גם אותו אני מכבד. גור, אנחנו בשבוע שעבר העברנו חוק זוטר שבזוטרים בוועדת הקורונה, זוטר שבזוטרים, אגב, שהייתה עליו הסכמה. העברנו אותו בשלושה ימי דיונים, הכנסנו פנימה כל גורם רציני שרצה לדבר, הרבה יותר מפעם אחת, נתנו לחברי הכנסת לדבר. על החוק הזה אנחנו נדון ככה? אמר חבר הכנסת שטרן קודם, אתם מכריחים את בית המשפט העליון להתערב. אני חשבתי שבג"ץ לא ירצה להתערב בחוק הזה, ואגב, בחוק הכנסתם סעיף שהוא סעיף של איום על בג"ץ, אם בג"ץ יתערב אז יהיו בחירות. כדי שאפשר יהיה להתגולל על בג"ץ שהיא גורם לבחירות במדינת ישראל. על החוק הזה נתון ככה?
שאלתי קודם גם את עורכת הדין אפיק, גם את עורך הדין בליי, האם פעם בהיסטוריה הארוכה והמכובדת של שניהם כיועצים משפטיים היה מצב שבו הם התייעצו עם גורם פרטי שמייעץ למישהו, לפני הקריאה הטרומית?
עפר שלח (יש עתיד-תל"ם)
¶
רגע. הזכרתם פה, כשהיו תיקונים לחוקי יסוד, עשינו אותם בחצי שנה של דיונים. עשינו אותם בתהליכים שלא דומה להם בכלל עכשיו. הוזכר פה האוצר. זאת הצעת חוק פרטית שהעלות שלה למעלה מ-50 מיליון שקל. למיטב ידיעתי, לא יכולה להיות הצעת חוק פרטית שההוצאה שלה 50 מיליון שקל והאוצר הוא לא חלק ממנה ולא מתבקשת התייחסותו לעניין הזה.
עפר שלח (יש עתיד-תל"ם)
¶
כל הפרוצדורה הזאת שאתם עושים ותוכן החוק, הם ביזיון לבית הזה והביזיון הזה לכשעצמו יגרום לזה שזה ייפסל על ידי בית המשפט העליון. ולצערי, היועצים המשפטיים של הבית, אתם לא תישאו בחרפה הזאת, אתם את החרפה כבר לוקחים ממקום אחר. החרפה הזאת תוטל, בין השאר, גם על היועצים המשפטיים.
מאיר כהן (יש עתיד-תל"ם)
¶
אדוני היושב ראש, אחת התקוות שלי, א', יושבים כאן גם אנשי ליכוד, אני היום לא מתעמת אתם וגם לא ביום חמישי. אני חושב שהם יושבים בצד, עושים את עבודתם, ביבי יכול לטפוח לו כי באמת כראש ממשלה הוא השיג את מה שהוא רצה ומישהו מנע את זה לפניו. יושבים כאן קבוצה שמורכבת מאנשי יש עתיד וכחול לבן, שאך לפני כשבועיים שלושה היינו מפלגה אחת, ומה שהוביל אותנו לכאן זאת המחשבה הברורה והתקווה הגדולה, שנחזיר את הכבוד האבוד של הכנסת. בוודאי ובוודאי כל אחד מכם, גם מאנשי הליכוד וגם מאנשי כחול הלבן החדשים, יודעים שהחוק הזה לא רק שמחזיר את כבודה האבוד של כנסת ישראל אלא הופך את כנסת ישראל לסרח עודף של ממשלת ישראל. זה החוק. ולכן, כשאנחנו נסתכל בעיניים של התלמידים שלנו, הילדים שלנו, השכנים שלנו, ששואלים אותנו איזה מן דמוקרטיה אתם? אתם יכולים להיות חתומים – ואתם חתומים - על חוק שהופך את הכנסת לגוף שיש מעליו מלתעות של הממשלה, שהמלתעות האלה הולכות ומצמצמות את הגוף החשוב הזה.
אני רוצה להגיד משהו על הייעוץ המשפטי ואני אגיד דברים מהנשיאות של הכנסת כי אני נמצא שם. אני מלא הערכה לשגית, על כך שאמרה את דעתה באשר לניסיון לנהל את המליאה ביחד עם הישיבה. ואני שמח על כך ששגית אמרה את דעתה, דיברה עם מי שצריך, ניהלה ויכוחים, ואכן, אני מאוד מקווה שאף אחד לא ינסה לגעת בשרץ הזה ובמהלך היום או מחר או בימים הבאים לא יהיה מצב שבו בחוק כל כך חשוב יהיה דיון מקביל, מישהו יאשר לפתוח את המליאה בשעה שכאן הדברים מתנהלים. אבל אני בהחלט חושב, שהדברים שבהם פתח מיקי, והשאלות הנוקבות ששאלנו את גור – אני פחות מכיר אותו אבל היות ואני סומך על חברי, עפר שלח, שהחמיא לו – אני חושב שאנחנו נקבל תגובה הולמת לשאלות הקשות שנשאלו כאן על ידי מיקי. מאוד מאוד חשוב, גור, זה לא דבר של מה בכך. אם אכן באמת יש כאן מערכת יחסים בין יועץ משפטי של ועדה כזאת או אחרת לבין מישהו שהיה בייעוץ המשפטי של הממשלה, ואכן נוהלו שיחות, שיחות חבריות שתגיד לי מה אתה אומר על הסעיף הזה ואני אגיד לך על הסעיף, וכך נבנה הסכם קואליציוני על ידי מישהו, חלילה, אני לא חושד בכשרים, אבל היות וזה נשאל, ראוי שזה ייאמר בוועדה הזאת, שהתשובות תינתנה כאן.
הדבר הבא, אחזור על מה שהחברים שלי אמרו וחובה שכל אחד מאתנו יחזור, כולל החבר'ה הטובים מהליכוד שיושבים כאן. בדיון כזה אי אפשר לפתור את הוועדה בכך, שאני היועץ המשפטי, תוך כדי תנועה אני אתן לכם תשובות. לא, צריכים לעשות הפסקה, ייקח כמה שייקח, שעתיים, שלוש, ללכת הצידה, אם אתם רוצים לפתוח את זה לחברי כנסת, תשבו עם חברי הכנסת, תכתבו את חוות דעתכם, תחזרו לכאן, תאמינו לי, זה ייטהר את האווירה של הישיבה הזאת.
מאיר כהן (יש עתיד-תל"ם)
¶
משפט אחרון. ובאשר למתי המליאה תיגמר היום ומחר? אנחנו לא יודעים, לא הוחלט על כך. ביום שלישי, כן. אגב, גם אם תכעסו עליי, אני ביקשתי שזה יהיה מחר, אבל היות והחליטו ביום שלישי, אני בוודאי לא התנגדתי כי אני המיעוט שם, הוחלט שביום שלישי יפתחו את המליאה בשעה אחת עשרה לשעה או לשעה ורבע, והכנסת תערוך מן טקס, היות ואין טקסים בכל הארץ, תערוך, זה וולונטרי, לא מחייבים את כולם, אנחנו ביקשנו שנציגי הסיעות יגיעו לכאן וכמובן ראשי הסיעות, ראשי המפלגות, יוכלו לדבר. זה הדבר היחיד.
מאיר כהן (יש עתיד-תל"ם)
¶
לא, לא, לא יהיו עוד ועדות. ביום הזיכרון וביום העצמאות חוץ מזה לא תתקיים ישיבות.
עודד פורר (ישראל ביתנו)
¶
תודה, אדוני. ראשית, אני חייב לומר לחבריי בליכוד, אליכם ממש אין לי טענות כי בסוף מי שמשלם פה מחיר בסיפור הזה, בכל התפקידים כמעט, והרבה מהשרים שלו יצטרכו לעזוב את המשרדים רק בשביל שאריה דרעי, ליצמן וגפני יוכלו לממש את האג'נדה שלהם, זה הליכוד. כולל ההסכמה היום לשלם מקדמות ולהעלות את התקציב לאברכים, בה בעת שאל משלמים מספיק כסף לעצמאים. היחידים שמשלמים מחיר פוליטי בכל האירוע הזה אלה חברי הכנסת של הליכוד, ולכן בוודאי שאליהם אין לי טענות. אז את זה אני שם בצד לגבי מה שאנחנו, ליכוד, כחול לבן, נלחמים על זה, כי אתם נלחמים על הכיסא שלכם, אתם כולכם רוצים לשבת בכורסאות השרים. אני מקווה בשבילך איתן, שאתה מקבל כורסה מספיק נוחה, למרות שאני לא בטוח כי שמו אותך בחזית בזמן שכל האחרים מתביישים להיות פה.
לגבי הנושא של תיקוני החקיקה. אי אפשר לתקן - לפחות לפי מה שאני מבין ופה אני מבקש התייחסות של גור - אני לא חושב כשאתה בא לתקן את חוק יסוד: הממשלה, אתה יכול לתקן חוק יסוד אחר. בוודאי שלא מתקנים בחוק רגיל חוק יסוד, אבל גם חוק יסוד אחר לא מתקנים בחוק יסוד, מגישים את החוקים האלה בנפרד וכל חוק יסוד צריך לקבל את כבודו וכבודו במקומו מונח. בוודאי שאי אפשר לדון בתיקון חוק מימון מפלגות, שמשמעותו מתן כסף, אתנן כספים לקבוצה מסוימת, ברור לחלוטין גם מי, מאוד מאוד אישי, בלי שזה גם יכול לקבל את הביטוי כי בתוך המכלול הזה הוא לא יקבל את הביטוי, הוא חייב להיות מוצא מהחוק ולהיות מוגש כחוק פרטי, ככל שרוצים לקדם אותו.
אני כן רוצה לבקש, את הנושא הזה של ההרשמה לדיון והאורחים שנמצאים בזום, אנחנו ניהלנו דיונים בחוק יסוד: משק המדינה, ניהלנו אותם בהליך מאוד מהרי והגיעו אנשים מבחוץ וכולם דיברו וכולם התבטאו והצלחנו להעביר את החוק הזה. למה? כי היה ברור שהאינטרס של החוק הזה הוא אינטרס ציבורי, שכל כולו של החוק הזה היה איך אנחנו מצילים את הציבור. כאן אנחנו מגיעים לחוק שמתעלם לחלוטין מזה שאנחנו עם מיליון ו-126,000 מובטלים, יותר מ-80% מעצמאיים שפנו לקרן בהלוואות למדינה לא מקבלים את הכסף שלהם, לא מקבלים את המענקים שלהם, והממשלה אומרת לנו שהיא פועלת בתקנות לשעת חירום כי אין לה זמן להביא חקיקה לכנסת. עכשיו ברור, שכל חקיקה שהגיעה לכנסת הזאת, עם כל המורכבות שלה, בכל דבר ועניין שנוגע לסיוע לאזרחים, עבר גם בוועדת הכספים, גם בוועדה לענייני קורונה, גם בוועדת חוץ וביטחון, כל מקום ידוע לדון.
קצת לעניין מה שקורה פה ברמת הצעת החוק ופה אני מבקש התייחסות כללית של הייעוץ המשפטי עוד לפני הדיון בהצעת החוק. יש כאן כמה דברים שפגומים מראשיתם, כשאני מתייחס גם להסכם הקואליציוני שהונח והוצג בפנינו. אחד, יש כאן כבילת שיקול הדעת הסטטוטורי של הממשלה, גם ביכולת לפטר שרים בתוך התהליך הזה יש כבילת שיקול דעת סטטוטורי, לא יהיה כדבר הזה בחקיקה, שאתה תכבול את שיקול הדעת הסטטוטורי מבחינת ההסכם שמונע הבאת חקיקת חוקים לכנסת, שבעצם החוק הזה נותן גיבוי להסכם קואליציוני שמבטל את היכולת להביא חקיקה לכנסת במשך חצי שנה? זה פשוט ביטול הפרלמנט הישראלי.
אם אני ממשיך לגבי הסדרים נוספים - - -
עודד פורר (ישראל ביתנו)
¶
אני מסיים עוד מעט. לגבי הנורמות של משפט ציבורי. קבע השופט אלון, בבג"ץ 1635/90, ז'רז'בסקי המפורסם, שהסכמים קואליציוניים, הסכמים שנערכים על ידי גופים ציבוריים, זאת הבטחה, התחייבות של נבחרי ציבור בשמו של הציבור וחלות עליהם נורמות של המשפט הציבורי. בין היתר, איסור על טובת הנאה אישית, שמובן שהסכמים קואליציוניים מערבים הסכמה על אג'נדות, על רעיונות, ואף חלוקת תפקידים. חלוקת תפקידים מופיעה, אבל מתחייב מאופיים, שהם לא נועדו לקידום אינטרסים אישיים של מי מהצדדים במשא ומתן. במקרה דנן יש קידום של שלושה אינטרסים אישיים מאוד מאוד ברורים. אחד, טובת הנאה אישית בדמות כסף, כשמדברים על דיור חלופי, מדברים על כסף שמגיע למי שזוכה לדיור החלופי.
עודד פורר (ישראל ביתנו)
¶
דבר נוסף זה הנושא של ביטול פיטורי שרים. ישנם שרים, ישנם אנשים שמנהלים היום משא ומתן קואליציוני, שעומדים בפני אולי ספק כתב אישום, ומבינים שאם יהיה כנגדם כתב אישום, יכול להיות שהם יצטרכו להתפטר מהממשלה. בתוך ההסדר הזה אנחנו גם משליכים על מה שקורה לטובת הנאה אישית - - -
עודד פורר (ישראל ביתנו)
¶
וטובת ההנאה האישית האחרונה שרלוונטית כאן היא מימון מפלגות. אנחנו עכשיו מתבקשים להעביר פה איזה שהיא חקיקה שהמשמעות שלה היא מתן כסף ממש למישהו אחר. אין משהו אחר מעבר לטובת הנאה. וכתב השופט--
היו"ר איתן גינזבורג
¶
עודד, תודה רבה, סיימת את דבריך. חבר הכנסת פורר, אני לא אתן לך, תודה רבה. הדובר הבא, חבר הכנסת עופר כסיף. חבר הכנסת פורר, אני קורא לך לסדר פעם ראשונה. חבר הכנסת פורר, אני קורא לך לסדר פעם שנייה, מספיק. חבר הכנסת עופר כסיף, בבקשה.
עודד פורר (ישראל ביתנו)
¶
בזה שאתה תקטע אותנו מלדבר לא יהפוך את החוק הפסול הזה שאתה מקדם אותו, אתה מקדם אותו, זה לא יהפוך את החוק הפסול הזה ללא פסול. לא באנו לפה לפוצץ את הדיון, אתה לא מאפשר לי לסיים את הטיעון שלי, תתבייש לך.
עופר כסיף (הרשימה המשותפת)
¶
מספרים על אלכסנדר הגדול, שפעם עמד מולו למשפט פיראט, ואלכסנדר הגדול שואל אותו, איך אתה מעז להסתובב עם הסירה שלך ולשדוד סירות? הפיראט ענה לו, כשיש לך סירה אחת שאתה שודד אתה כמה סירות קטנות, קוראים לך פיראט. כשיש לך צי שלם שאתה שודד אתו עמים וארצות, קוראים לך אלכסנדר הגדול. מה שאני יכול להגיד בהקשר הזה, אם אתה חבר כנסת ששודד מנדט אחד קוראים לך אורלי לוי אבקסיס. אבל אם אתה חבר כנסת ששודד 17 מנדטים ולמעשה את המדינה כולה, קוראים לך כחול לבן. וההקשר הזה בא לידי ביטוי ספציפית גם בחוק הזה כי זה חוק של גנבים, חוק של שודדים. קודם כל מהותית הוא גונב את שרידי הדמוקרטיה עד כדי חיסולה, ואתם אחראים לזה. הוא גם חוק של גנבים ושודדים פרוצדוראלית משום שהוא נעשה כמו גנבים בלילה. הוא לא מאפשר דיון, הוא לא מאפשר לחברי הכנסת להשמיע את קולם ולבנות טיעון שלא מספיק בשלוש דקות בכזה נושא רציני, הוא לא מביא מומחים, אין דיון פתוח ומעמיק, לא עוסקים כיאות בשאלת העלות.
ואני אסיים רק בציטוט קצר מחוק הכנסת, שבסעיף 17א' עוסק ביועץ המשפטי לכנסת. סעיף 17א', סליחה, סעיף 17 ב(2) אומר כך: התפקיד של היועץ המשפטי לכנסת הוא לייעץ לכנסת ולוועדותיה בכל עניין הנוגע להליכי החקיקה והוא יפעל להבטחת תקינותם. זה שאין חוות דעת כתובה, מבוססת ומעמיקה לפני הדיון, זאת פגיעה בתקינות של הליך החקיקה וממילא זה עומד נגד סעיף 17ב(2) לחוק הכנסת, כאמור, שעוסק ביועץ המשפטי לכנסת. תודה.
שלמה קרעי (הליכוד)
¶
תודה, אדוני היושב-ראש. יושבים כאן חברי יש עתיד וצווחים ככרוכיה, כולל לפיד, שמבליח לנו מדי פעם כדי שהכנסת תיהנה מזיו פניו, אומר את מה שיש לו מה לומר ונעלם שום פעם למסתרי המשרד שלו או לא יודע, איפה שלא יהיה. גם חברי הכנסת של ישראל ביתנו, שהיושב-ראש שלהם התרגל להיות לשון המאזניים, שכולם נושאים אליו עיניים, חזר פתאום לגודל הטבעי שלו, מזערי ולא רלוונטי.
עודד פורר (ישראל ביתנו)
¶
ניצן, אין בתקנון חובה על חברי הכנסת לדבר לעניין וקרעי מקפיד על העניין הזה.
שלמה קרעי (הליכוד)
¶
אזרחי ישראל רואים אותנו ואומרים לעצמם, מה חסרי האחריות האלה רוצים מאתנו? מה הם רוצים מהחיים שלנו? רוצים עוד בחירות? רוצים לקחת את המדינה הזאת לעזאזל בקמפיין השנאה הזה שלהם? די, נמאס. אזרחי ישראל רואים אותנו ומחכים כבר שכל הטרלול הזה ייגמר - - -
שלמה קרעי (הליכוד)
¶
מחכים כבר שהטרלול הזה ייגמר ושהממשלה תקום. אתם מאוהבים בעצמכם, מדברים על שחיתות, מדברים על חוקים פרסונאליים ורטרואקטיביים? מה עם החוק שאתם רציתם להעביר כאן ואתם עדיין רוצים, לפסול מועמד שניצח אתכם?
מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם)
¶
כתב אישום, אתה יודע מה כתוב על התיק? מדינת ישראל נגד הנאשם נתניהו, זה מה שכתוב על התיק. ראיתי תיקים כאלה הרבה בחיים שלי.
שלמה קרעי (הליכוד)
¶
תחזירו לקופה הציבורית את המיליונים של חברי כנסת שהם לא שלכם. הפתרון הכי קל הוא לאסור ולהחרים, זה האלגוריתם החמדני הקבוע של חסרי האחריות ושל אלה שמחפשים לעצמם חיים קלים. בהפטרה של השבת, תזריע מצורע - אומנם לא קראנו אותנו כי זה ראש חודש אבל זו ההפטרה של השבת - יש פסוק שמדבר על ארבעה מצורעים שהיו פתח השער – מצורעים לא רלוונטי – אבל הם גילו שמחנה ארם כבר לא נמצא ובאו ואמרו לעם ישראל, הסוס אסור, באו ואמרו למחנה ישראל, דעו, מחנה ארם לא נמצא, הסוס אסור והחמור אסור והאוהלים באשר המה אבל אין אנשים. אז על זה דורשים, אומרים, אלה שיודעים ורוצים כוח דהיתרא עדיף, מה שנקרא, מנסים למצוא פתרונות, מנסים לשקם, מנסים להקים ממשלה, הם בצורה מושכלת, הסוס והחמור, כל דבר אומרים אסור. מי שלא מבין ולא רוצה לפתור את הבעיה, אסור, להחרים, לצעוק. הסוס אסור והחמור אסור, אבל האוהלים, מי שיושב באוהל, מי שהוא משכיל, מנסה להגיע לפתרון. אז אני אסיים במשפט אחד - - -
שלמה קרעי (הליכוד)
¶
תבינו את המצב שמדינת ישראל נמצאת בו. לא מתאים לכם להיכנס גם כן תחת האלונקה, לא צריך.
עידן רול (יש עתיד-תל"ם)
¶
חבר הכנסת קרעי, את האלונקה הזאת כבר רוקנתם אותה מקורונה ומאנשים אין להם עבודה ומילאתם אותה בג'ובים. אז בוא נעזוב את האלונקה המסכנה הזאת בשקט.
יבגני סובה (ישראל ביתנו)
¶
תודה רבה. קודם כל, אני רוצה להגיד, אדוני היושב-ראש, כל הסקרים שאתם מתבשמים כרגע, ייעלמו ברגע שייגמר המנדט. איך שייגמרו 21 יום אתם תראו שאתם תרדו בסקרים ובקושי תעברו את אחוז החסימה. בהנחה שאם אם יהיו בחירות – אני מקווה שלא יהיו – אתם תגיעו למצב שאתם לא תמצאו את עצמכם בכנסת, קחו את זה בחשבון. כשאתם חושבים על תוכנית ב', כי לפי התחושה שלנו אין לכם תוכנית ב', יש לכם תוכנית א', אבל למקרה שאתם לא תגיעו להסכם בשבוע הקרוב אז אני לא יודע מה אתם תעשו, ובאמת, אני מרחם עליכם כי בסך הכול יש לכם כוונות טובות, כמו שאתה איתן, אמרת לא פעם בנאומים שלך, שיש לכם באמת כוונות טובות.
החוק הזה הוא אתגר אחד גדול, נזכרתי בבדיחה, פעם הייתה מדינה כזאת ברית המועצות, לא הצטיינה בדמוקרטיה אבל אנשים שם חשבו שהם משפיעים. גם הציבור הסובייטי השפיע, כתב מכתבים, פרסם הצעות לסדר - - -
יבגני סובה (ישראל ביתנו)
¶
נכון, נכון, גם אנחנו בשנות החמישים שישים חיים על פי התחושה הזאת. הרבה אנשים היו בתחושה שמקשיבים לקולות שלהם. ואני נזכר בבדיחה שהייתה מאוד פופולארית שפעם שאלו, מהם האתגרים שעומדים בפני משרד החקלאות הסובייטי? אתם יודעים מהם האתגרים? בסך הכול ארבעה אתגרים: חורף, אביב, קיץ, סתיו. זה כל האתגרים, למשוך את הזמן. אז אל תתנו קודם כל לנתניהו למשוך את הזמן, זה דבר אחד. תגיעו לסיכומים לפני שפג המנדט כי ברגע שזה יפוג, הוא לא צריך אתכם. וברגע שהמנדט הזה יעבור, שוב, אני עדיין דבוק לתפיסה שלנו, אני חושב שבשבוע הבא אתם תהיו לחץ אטומי ואתם תצטרכו לקבל החלטות קשות ביותר ואתם תספרו את זה לציבור שלכם, שההחלטות הקשות ביות זה לוותר, לוותר ולוותר ולהגיע להחלטות שבחיים לא היו דבר כזה, שאתה משנה חוק כל כך דרמטי לפני שבכלל קמה ממשלה.
יבגני סובה (ישראל ביתנו)
¶
הוא מקשיב מצוין, פשוט לא נעים כי בסך הכול הוא בחור טוב עם כוונות טובות ובאמת הוא בא לכנסת כמו כל האנשים שבאו לכחול לבן לעשות דברים. אבל מה לעשות, יש מציאות והמציאות הזאת לא כפי שאתם רוצים לראות את המציאות. המציאות של שבוע הבא, נגמר הסיפור של 21 יום, כנראה שלא יהיו החוקים האלה כי אתם לא תצליחו לעשות את זה, כי החוקים האלה, גם הציבור זכאי להגיד את דברו. באמת, מדובר על שינויים כל כך דרמטיים, ואנחנו פה לא מצליחים להבין מה יגידו עלינו האנשים, אני כבר לא מדבר על המורים לאזרחות שאומרים, איך אנחנו נלמד? עזבו, אנחנו לאורך השנה אמרנו שמבחינתנו יש חוק שמאפשר לראש הממשלה לכהן תחת כתב אישום. אמרנו את זה. אם יש חוק, אתה אוהב אותו, לא אוהב אותו, אבל יש חוק כזה. אבל אני מדבר פה על הדברים המהותיים, אפילו משפטנים כותבים פה משפטים כמו לקונה, כמו חוק לא שלם, דברים כאלה מוזרים. לכן, קודם כל איתן, תיתן לציבור להגיד את דברו, תיתן גם לנו להשמיע את מה שיש לנו להשמיע. אל תהיו כמו בבדיחה הסובייטית הזאת, שהדבר הראשון שאתם רוצים זה למשוך את הזמן כי הזמן הוא כרגע לא משרת אתכם, הזמן משרת את ראש הממשלה.
היו"ר איתן גינזבורג
¶
תודה רבה. אנחנו עכשיו נתחיל את הדיון. מכיוון שיש גם מוזמנים מבחוץ שצופים בנו מתחילת היום בזום, נתחיל להתייחס לנושאים כפי שהעלה אותם היועץ המשפטי במסמך שהוא הכין, לפי הסעיפים, וכל אחד יוכל להתייחס לסעיפים האלה לפי סבב הדוברים. כל מי שירצה לדבר בקבוצת הסעיפים שאני אגיד אותם, שיהיה ברור, יוכל להירשם אצל מנהל הוועדה. נעשה את זה בצורה כזאת שידבר חבר כנסת ונציג מהציבור שנמצא בבית, לרבות היועץ המשפטי לממשלה, ככל שירצה.
נתחיל עכשיו את הדיון על סעיפים 1 ו-3 בהצעת החוק. לכל חבר כנסת יהיה זמן של עד שלוש דקות לדבר על הסעיפים. נצא להפסקת צוהוריים בשעה 15:00.
אנחנו ממשיכים. אני מבקש מהיועץ המשפטי - - -
יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו)
¶
אתה לא יכול, זה לא עובד ככה. קודם כל הארגונים החברתיים חייבים להתייחס לחוק הזה בכללותו.
יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו)
¶
אתה לא יכול סעיף סעיף, זה לא עובד ככה, זה חוק יסוד. לא מ-1 ל-3, קודם כל - - -
גור בליי
¶
אני הולך כרגע להתייחס לסעיפים 1 ו-3, לא 1 עד 3. זה בעצם שני סעיפים שמבטלים את המגבלה על מספר השרים וסגני השרים.
גור בליי
¶
אני תיכף אסביר. אני קודם מקריא ואני מסביר בפירוט. והסעיף השני שדנים בו ביחד זה סעיף 3 - - -
קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם)
¶
גור, שנייה, תקשיב, בפעמים קודמות הבאתם את זה בצורה מסודרת, שנראה גם את הסעיף שאתם רוצים לבטל וגם את הסעיף החדש. אי אפשר לעבוד ככה.
מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם)
¶
קרעי, הוועדה צריכה לשים לנו את זה לפנינו, בפרט שיש שינוי. אני זוכר מהו סעיף 5?
אורלי פרומן (יש עתיד-תל"ם)
¶
אי אפשר להמשיך בלי שהחוק המקורי מולנו, וטבלה מסודרת, מה החוק ומה השינוי. אני מבקשת, לצאת להפסקה עכשיו.
עידן רול (יש עתיד-תל"ם)
¶
אני לא יודע מה סעיף החוק שמבוטל. אני מהמר שגם היושב-ראש לא יודע מה סעיף החוק שבוטל כלשונו.
אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם)
¶
אותנו לא קיבלנו לרעננה, באנו מהגליל, אז אנחנו משש בבוקר, תעשה הפסקה, ממילא אתה צריך שהייעוץ המשפטי יבוא מוכן.
עידן רול (יש עתיד-תל"ם)
¶
איתן, לא כל דבר זה אנחנו נגדך, אנחנו באמת צריכים לראות את לשון החוק, יש דברים שהם מהותיים. אתה לא יכול רק להתעלם, אתה צריך לקבל החלטות מושכלות, אתה יושב-ראש הוועדה.
עידן רול (יש עתיד-תל"ם)
¶
לא נברח לשום מקום, כולנו נחכה חמש דקות שידפיסו את החוק. אם אין חוות דעת משפטית בכתב ואי אפשר לראות את לשון החוק, אולי פשוט נחוקק בעל פה? למה אנחנו בכלל טורחים גם להדפיס את הצעת חוק הג'ובים של הממשלה? בואו פשוט נגיד דברים בעל פה והם יהפכו לחוקה. או שאין כבר שום תחתית פרוצדוראלית שאתם יכולים להגיע אליה.
עידן רול (יש עתיד-תל"ם)
¶
הנה, אני מציע הצעת חוק חדשה בעל פה, אם לא יתנגדו בשתי הדקות הקרובות, אדוני היושב-ראש, היא עובדת, תופסת, כי ככה אתה מנהל את הישיבה עד כה.
מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם)
¶
היא אומרת ככה, כשראש הממשלה הרגיל יביע אמונים, אז ראש הממשלה החלופי, אחרי שהביא - - -
עידן רול (יש עתיד-תל"ם)
¶
אני מציע, שחבר כנסת שלא קרא את הצעת החוק שלו, לא יהיה יוזם ההצעה ולא יגיש אותה ולא יעמוד בראש ועדה שדנה בחוק. זה נראה לי משהו מאוד מהותי לדיון.
היו"ר איתן גינזבורג
¶
סליחה, אורלי, מספיק. גור, בבקשה. חברי הכנסת, שמעתי, אנחנו נצא להפסקה, יש גורמים שמחכים לדבר, גברתי, לכן אני רוצה לאפשר להם לדבר, בוא ניתן להם לדבר, אנחנו נשמע מה שיש ליועץ המשפטי להגיד, לקרוא את הסעיפים.
מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם)
¶
אבל נוסח הצעת החוק המקורית איננה. תביא את נוסח הצעת החוק המקורית בפני החברים, מה, הם צריכים לנחש, איתן?
היו"ר איתן גינזבורג
¶
אני מודה לך. מיקי לוי, הצעת החוק נשלחה לכולכם בוואצאפ של הוועדה, תפתחו אותו ונתחיל לעבור על הסעיפים.
היו"ר איתן גינזבורג
¶
אחר כך תדבר חברת הכנסת אילת שקד, אחר כך נציג הארגונים, המכון הישראלי לדמוקרטיה. בבקשה, גור.
גור בליי
¶
שני הסעיפים. סעיף 1 אומר, בחוק יסוד: הממשלה, בסעיף 5, סעיף (ו) בטל. סעיף קטן (ו) אומר, שמספר חברי הממשלה, ובכלל זה ראש הממשלה, לא יעלה על 19, אלא אם כן הביעה הכנסת אמון בממשלה והחליטה לאשר צרוף שרים לממשלה של 70 חברי הכנסת לפחות. זאת אומרת, הסעיף אומר, סעיף 1 מה שהוא מבקש, לבטל את המגבלה הזאת שאומרת, שלא יעלו על 19 שרים, כולל ראש הממשלה, סעיף 5(ו). הסעיף גם אומר, שאם הממשלה מקבלת אמון ברוב של 70 לפחות, אפשר לעלות על 19, זאת אומרת, לכאורה, בהינתן הרוב, אני גם לא צריך לבטל את הסעיף אם אכן יש רוב - - -
גור בליי
¶
אני תיכף אתייחס לשיקולים בהקשר הזה שהתעוררו לגבי המגבלה הזאת. אני מיד אגיד על זה כמה מילים.
הסעיף השני, הוא פשוט ביחד, כי זה אותו נושא, זה ביטול המגבלה על סגני השרים. זה בראש עמוד 4 להצעת החוק: תיקון סעיף 25, זה סעיף 3 להצעת החוק. בסעיף 25 לחוק היסוד, 1, בסעיף קטן(א), לאחר סגן שר אחד יבוא: עוד שני סגני שרים. סעיף 2(ד) בטל. אני אסביר בדיוק מה הסעיפים אומרים.
היו"ר איתן גינזבורג
¶
חברי הכנסת, אם אתם תפריעו ליועץ המשפטי, כל מי שיפריע לו, לא אתן לו רשות דיבור.
היו"ר איתן גינזבורג
¶
לא, לא, לא. זה לא שאתם לא מבינים. אלה שאלות של מהות ולכן, מי שיפריע ליועץ המשפטי להסביר את הדברים, יפסיד את זכות הדיבור שלו. אי אפשר אחרת.
גור בליי
¶
אני מסביר. סעיף 25(א) אומר ששר הממונה על משרד רשאי, בהסכמת ראש הממשלה ובאישור הממשלה למנות לאותו משרד - - -
גור בליי
¶
רגע, שנייה. כל ממשלה – סגן שר אחד. ההצעה פה היא שיהיה כתוב סגן שר אחד אפשר למנות או שני סגני שרים באותו משרד.
עידן רול (יש עתיד-תל"ם)
¶
יש עדיין מיליון ומאה אלף מובטלים. למה לא לעשות את זה מיליון ומאה אלף סגני שרים?
גור בליי
¶
אם מסכמים, בעצם מה שרוצים זה להסיר פה שלוש מגבלות: האחת, המגבלה של 19 שרים – רוצים להסיר אותה שלא תהיה מגבלה על מספר השרים. השנייה, המגבלה על ארבעה סגני שרים, רוצים להסיר אותה. שלא תהיה מגבלה על מספר סגני השרים. והשלישית, המגבלה שאומרת שיהיה רק סגן שר אחד במשרד. בעצם אומרים שמותר שני סגני שרים.
היו"ר איתן גינזבורג
¶
חבר הכנסת רול, אני מבקש לא להפריע. אני מבקש לא להפריע להקראה של הייעוץ המשפטי.
עידן רול (יש עתיד-תל"ם)
¶
שמעת? אני מבקש התייחסות של האוצר כמה כסף מקופת המדינה הולך בעקבות ביטול החקיקה הזאת.
היו"ר איתן גינזבורג
¶
אני מבקש ממך, עפר, כשהוא יסיים את הדברים. הוא יסיים את הדברים, עפר. אני לא אאפשר את זה.
היו"ר איתן גינזבורג
¶
תפסיק להפריע. והוא לא יענה לך גם. זה לא יעזור כל מה שתשאל. אתה לא תשאל תוך כדי זה שהוא ידבר.
היו"ר איתן גינזבורג
¶
אני מבקש ממך שלא תתפרץ. כשאתה מנהל את הוועדה שלך, לא מפריעים לך ותפסיק להפריע לאחרים.
גור בליי
¶
אני אסביר. בהינתן ביטול המגבלות המשמעות היא שאפשר למנות כמה שרים בעצם ללא הגבלה וסגני שרים ללא הגבלה. וחוץ מזה, המגבלה השלישית היא שבמקום למנות אחד לכל משרד, תיאורטית אפשר גם לשים שניים במשרד.
גור בליי
¶
שני סגני שרים שאפשר זה פר משרד ולא פר שר. כתוב: "שר ממונה רשאי למנות לאותו משרד מבין חברי הכנסת סגן שר אחד". ועכשיו יהיה כתוב: או שני סגני שרים. בגלל שזה פר משרד, זה לא מוכפל. זה לא ארבעה סגנים.
היו"ר איתן גינזבורג
¶
חבר הכנסת עפר שלח, אתה מוותר על זכות הדיבור? תודה. חבר הכנסת אוסמה, אם אתה מדבר - - -
גור בליי
¶
קצת הסבר על הדבר הזה. המגבלה על שרים ושרי שרים היא בעיקרה סוגיה ערכית, לא סוגיה משפטית – אם רוצים להטיל מגבלה או לא רוצים להטיל מגבלה.
גור בליי
¶
אם מסתכלים על ההיסטוריה של הדבר הזה, המגבלות האמורות נוספו ב-2014 כחלק מחוקי המשילות, אך בעצם עד היום לא נכנסו לתוקף. גם בשנות התשעים היו מגבלות מהסוג הזה. במהלך הדיונים החוזרים ונשנים על הסעיפים האלה, הנימוקים המרכזיים שתמכו בהטלה מגבלה מהסוג הזה, היו שהקטנת מספר מקבלי ההחלטות בממשלה יכולה להקל על התיאום ועל התפקוד של הרשות המבצעת, והגדלת מספר חברי הכנסת שמשמשים כשרים וכסגנים שרים, גם יכולה להקשות על התיאום ביניהם וגם עלולה להפחית את מספר חברי הכנסת הפעילים כי שרים וסגני שרים לא נמצאים כמחוקקים בכנסת.
גור בליי
¶
הנימוק השלישי שניתן בהקשר הזה להגבלה של מספר השרים וסגני השרים זה כדי למנוע בזבוז כספי ציבור.
מנגד, הטיעונים שהושמעו מהצד השני – קודם כל, בסופו של דבר צריך לראות שמעולם הממשלות לא עמדו בדבר הזה. זאת אומרת, הייתה טענה שבסופו של דבר זו גזרה שהציבור אינו יכול לעמוד בה – זו הייתה הטענה – כי כל הממשלות חצו את הגדר הזאת.
גור בליי
¶
הייתה גם טענה שמינוי השרים וסגני השרים הוא חלק מהרכבת הקואליציה ולעיתים זה מאפשר לתת מענה לנושא ספציפי – אזרחים ותיקים או משהו בסגנון הזה. וגם ראוי לציין שלא מקובל בחוקות אחרות בעולם להגביל באופן קשיח את מספר השרים וסגני השרים.
גור בליי
¶
והדבר הזה נעשה כעניין של הסכמה פוליטית. פשוט לא ממנים מעבר למספר מסוים, בלי שיש איזושהי הגבלה מסוימת חוקתית. אלה הנימוקים העיקריים שנשמעו בדיון הזה משני צידי המתרס.
גור בליי
¶
בסופו של דבר, זאת הכרעה ערכית של הכנסת. אני לא יכול להגיד שכעניין משפטי יש פה קושי לקבוע כך או לקבוע אחרת.
היו"ר איתן גינזבורג
¶
תודה. אנחנו נעבור עכשיו אל רשימת הדוברים, כפי שנרשמה. ראשונת הדוברים תהיה איילת שקד.
אימאן ח'טיב יאסין (הרשימה המשותפת)
¶
סליחה, סליחה, ביקשתי לפני כן. אני מפנה את השאלה לגור, האם בתקנון הכנסת חבר כנסת או שר יכול לשלוח מסרון ולבקש זכות דיבור לפניי? אני הייתי פה לפני כן וביקשתי רשות לפני כן. תודה.
ע'דיר כמאל מריח (יש עתיד - תל"ם)
¶
תודה. ראשית, תקשיבו, זה ביזיון. זה עלבון לאינטליגנציה של כולנו פה ולא רק כנבחרי ציבור. אני לא חושבת שכל החבר'ה שיושבים פה מטומטמים ולא כל האזרחים מטומטמים. איתן, אני יכולה להגיד לך שאזרחים שולחים לי מסרונים מהבית – אפרופו מסרונים – ואומרים לי: תגידי לאיתן שאנחנו צופים בו ושזה עלבון לאינטליגנציה, מה שהוא עושה. זה שהוא משתיק אתכם, זה משתיק את כל האזרחים שיושבים בבית.
אבי, אתה הצגת את החוק הזה כאילו אנחנו מדברים על זוטות. דקה וחצי הצגת את החוק הזה כאילו אנחנו מדברים על דברים מאוד קטנים ומינוריים. זו רעידת אדמה, חברים. אתם מבקשים פה לעשות שינוי בממשל, בשיטת המשטר, שיש לו השלכות כבירות על כל מה שאנחנו רגילים אליו, על כל מה שנהוג, על כל מה שנכון לפי חוק. כל הפזיזות הזאת ופתאום אתם ממהרים. חברים, אני מפנה את השאלה אליך, אדון גור, לייעוץ המשפטי, ארבעה וחצי עמודים – אתה מדבר על לקונות, איפה הלקונות? למה אתם לא מפרטים את זה? למה זה לא כתוב שחור על גבי לבן? מה הלחץ? על מה הפזיזות הזאת?
אם המשנה ליועץ המשפטי מסכים שתהליך כזה חייב להיבחן בקפידה, בצורה הרבה יותר מדוקדקת, אם אתה כיועץ משפטי אומר שיש כאן שאלות משפטיות קשות, יש שאלות נוקבות שאנחנו צריכים לבחון אותן בקפידה, אני מבקשת שתענה על זה דבר ראשון. למה זה לא כתוב? למה זה הוגש בשש בבוקר?
שאלה שנייה, מה התפקיד של סגן שר שני? האם זה להכין קפה לסגן השר הראשון? תענה לי על השאלה למה חשוב שיהיה סגן שר שני? איתן, אני מסתכלת על הפנים שלכם, אלה פנים של אנשים שמנגנוני ההדחקה עובדים שעות נוספות. ברור לי שגם אתם לא משוכנעים בזה. איתן, באנו להילחם בזה, לא באנו כדי לחוקק את זה ולאשרר את זה. אני אשמח לתשובה מפורטת, בבקשה. גם כתובה.
איילת שקד (ימינה)
¶
תודה רבה. ההסכם הזה לא נחתם על דעתנו, הפרטים שלו סוכמו בין הליכוד וכחול לבן בלבד. אנחנו קיבלנו אותו כעובדה מוגמרת וזה לא סוד שאנחנו עוד טרם החלטנו אם אנחנו נהיה חלק מהקואליציה או מהאופוזיציה.
אני רוצה להגיד בלי קשר לקואליציה ואופוזיציה, שיש לנו הרבה הערות על החוק הזה אבל אני רוצה להתייחס היום לשתי הערות. אני מבקשת התייחסות עניינית גם של הקואליציה וגם של האופוזיציה. אני לא חושבת שאלה הערות שקשורות לפוזיציה שבה נמצאים חברי הכנסת. הערה אחת, לא עושים שינוי משטרי בשבוע אבל אם זה מחויב המציאות בגלל אילוצים פוליטיים זה חייב להיות בהוראת שעה ולא בהוראת קבע. גם נתניהו וגם גנץ, אם ירצו להיות ראשי ממשלה עוד קדנציה, בוודאי לא ירצו שמישהו יסחט אותם - - -
איילת שקד (ימינה)
¶
- - - ירצה להיות ראש ממשלה חלופי. זאת יצירה לא בריאה. היא נוצרה כרגע מאילוץ אבל היא לא בהכרח בריאה במציאות הפוליטית שלנו. לכן בוודאי זה חייב להיות בהוראת שעה ולא בחוק עצמו. דבר שני, אי אפשר לשריין חוק ב- 75 חברי כנסת. אני לא ראיתי מה הייתה עמדת משרד המשפטים על זה.
איילת שקד (ימינה)
¶
אני אומרת שני דברים טריוויאליים: א', זה חייב להיות בהוראת שעה; שנית, זה לא יכול להיות משוריין ל- 75 חברי כנסת. קודם כול לא בטוח ש- 75 חברי כנסת יצביעו על זה. אבל בלי קשר למספר חברי הכנסת שמצביעים במדינת ישראל ובכנסת ישראל החוקים עוברים ברוב רגיל כמעט כולם, ובוודאי חקיקה כזאת, בלתי מתקבל על הדעת שהיא תהיה משוריינת ברוב של 75 חברי כנסת. היא צריכה להיות ברוב רגיל של 61 חברי כנסת.
היו"ר איתן גינזבורג
¶
שנייה, שנייה. אני אעבור למכון הישראלי לדמוקרטיה, לפרופ' אסף שפירא וד"ר אמיר פוקס שמבקשים להתייחס לדברים.
היו"ר איתן גינזבורג
¶
חבר הכנסת ניצן הורוביץ, חבר הכנסת אנטאנס שחאדה ואחר כך ד"ר הילל סומר מהמרכז הבינתחומי.
אמיר פוקס
¶
אנחנו פרסמנו חוות דעת, יחד עם עמיתי ד"ר שפירא, ואנחנו ניגע כל אחד בעניינים שונים. אבל אני רוצה קודם לומר מילים כלליות. כמו שאמרו פה חלק מהדוברים, לדעתי, ההליך הוא תיקון משמעותי מאוד לחוקי היסוד, בוודאי אם משריינים אותו ב- 75 חברי כנסת. לכן הוא ראוי לקבל הליך הרבה יותר רציני מאשר קורה פה. זה שאין בפני חברי הכנסת איזושהי חוות דעת – ובכלל, לא היה זמן לגבש חוות דעת. גם מצדנו זה היה ממש על אתר ומהיר בתוך שלושה ימים. הצעת החוק התפרסמה ביום חמישי באופן רשמי. הציבור לא יכול היה להביע את דעתו. פרופסורים למשפט חוקתי – אנשים חייבים לקבל את חוות דעתם המקצועית והרצינית מאוד לפני שעושים דבר כזה דרמטי בחקיקה. עוד דבר כללי זה, שכידוע, אסור בחקיקה בכלל, ובוודאי בחוקי יסוד שנוגעים לשיטת המשטר, לעשות דברים שהם רטרואקטיביים ופרסונליים. בזה ניגע באופן ספציפי.
אני רוצה לומר כמה דברים ספציפיים. רציתי להגיד לגבי קיצור הכהונה. אסף ידבר על הנימוקים המשטריים פוליטיים של שיטת המשטר, למה זה לא רעיון טוב. אבל רציתי לומר גם שלפחות לפי ההסכם הקואליציוני אפשר יהיה לבטל את ההקדמה הזאת של שלוש שנים אחר כך ככל שיהיה רוב של 75. כדאי שהכנסת תדע שיש לפחות פרשנות רצינית שתאמר שזה לא נכון, משום שחוק יסוד: הכנסת בסעיף 80 לא מאפשר לכנסת להאריך את הכהונה שלה, ובהחלט אפשר לפרש שברגע ששמים תאריך יעד שבו הכנסת כבר העבירה חוק, ובמקרה הזה אפילו חוק יסוד, שבו היא מתפזרת, היא לא תוכל לעשות את זה אלא אם כן יהיה לה רוב של 80. ולא רק את זה – היא צריכה שיהיו נסיבות מיוחדות ושההארכה תהיה למשך אותן נסיבות מיוחדות. לכן, למעשה, הייתי אומר שאם מעבירים חוק לפי הפרשנות החוק – וזאת הפרשנות שלי – ככל שהכנסת כבר קובעת את תאריך התפזרותה אין לה סמכות להאריך יותר את תוקפה גם אם תרצה לעוד שנה או לסיים את כל ימיה.
מעבר לזה, עוד נקודה שאני ארחיב עליה – העניין של השוואת התנאים של ראש הממשלה החלופי לראש הממשלה לעניין תוצאת הגשת כתב אישום או כהונה במהלך כתב אישום. כולנו יודעים שיש כרגע שאלה פתוחה שבג"ץ עוד לא הכריע בה, האם בכלל ראש ממשלה, גם לפי החוק הקיים, רשאי להמשיך לכהן עם כתב אישום וגם לשאלת הטלת המנדט. אבל זה נדע כולנו כבר בימים הקרובים. אבל ככל שאנחנו יוצאים מנקודת הנחה שהוא יכול לכהן זה ברור שכרגע ההלכה היא ששר לא יכול לכהן. ויש פה ניסיון לקחת בצורה מאוד פרסונלית ולתפור תפקיד שיגרום לכך שהשפעת המעמד של ראש הממשלה החלופי תגרום לכך שהוא לא יצטרך להתפטר. למעשה, יש פה שינוי שהוא גם פרסונלי – הוא נתפר בנסיבות ספציפיות – ואנחנו מדברים על חקיקת יסוד שאנחנו משנים אותה לטובת אדם מסוים וגם אנחנו משנים אותה בצורה רטרואקטיבית משום שמדובר על תיקים שכבר נפתחו וכבר מתנהלים. זה דבר פסול מאוד בחקיקה בכלל ובחקיקת יסוד בפרט. ואפילו היינו אומר מבחינת המסר שהמדינה שולחת פה, כמובן, בעיניי ובעינינו, לא רק שזה שולח את המסר הראוי של מלחמה בשחיתות, אלא אפילו מסר של לגיטימציה. כי שוב – אנחנו יודעים את ההקשר.
אמיר פוקס
¶
בוודאי שזה לא קיים לגבי ראש ממשלה חלופי כי לא קיים דבר כזה. תופרים פה תפקיד שתהיה עליו הגנה מיוחדת, וזה עניין פרסונלי, וכאמור, גם רטרואקטיבי משום שמדובר בתיקים שכבר קיימים.
עוד עניין שכדאי לומר עליו משהו זה התוצאה של פיזור הכנסת לפני החילופים. יש שם מעין "שוט" כזה שאם הכנסת תתפזר ו-12 חברי כנסת מהגוש של ראש הממשלה תמכו בפיזור הכנסת אז ממשלת המעבר תהיה בידי הצד השני. זאת אומרת במקרה שלנו בני גנץ יהפוך להיות ראש הממשלה של ממשלת המעבר. אני חייב לומר שזה נוגד את כל ההיגיון של ממשלת מעבר. הרציונל של ממשלת מעבר זה הקפאת מצב, זה המשכיות, זה כדי שלא יהיו זעזועים. וזה הזעזוע הכי גדול – להחליף את ראש הממשלה, להכניס ראש ממשלה שבמקרה הזה זה יהיה אדם שמעולם לא היה ראש ממשלה – הוא נכנס לתפקיד רק בתור ממשלת מעבר. זה סותר את כל הרעיון של ממשלת מעבר, לדעתי.
אסף שפירא
¶
לי יש הערות בכמה עניינים. אני אתמקד בנושא שדנים בו – ביטול המגבלה על מספר השרים וסגני השרים. קודם כול, אנחנו מתנגדים לזה, כמובן. ההסבר הראשון למה אין סיבה שיחוקקו את החוק הזה עכשיו, את ביטול ההגבלה, זה כפי שכבר ציינו – אין בזה צורך אפילו מבחינה פוליטית. נימוקים מהותיים אני אציין בהמשך. אין בזה שום צורך פוליטי. חוק יסוד: הממשלה קובע שהמגבלה על מספר השרים תקפה, אלא אם 70 חברי כנסת לפחות הביעו אמון בממשלה או בצירוף שר לממשלה. מכיוון שהממשלה שצפויה לקום, אם תקום, תיתמך על-ידי יותר מ- 70 חברי כנסת – אין לממשלה הזאת מבחינה פוליטית צורך בביטול המגבלה על מספר השרים. מספר סגני השרים זה משהו אחר – שם אפשר לטעון שיש צורך פוליטי. אבל יותר חשוב מבחינתי זה מבחינה מהותית – למה הצעד הזה הוא שגוי ולמה ההגבלה על מספר השרים וסגני השרים נכונה. אז יש העניין המהותי אבל הוא בהחלט לא הכי מהותי, וזה עניין הוצאת כספי הציבור במיוחד בעת הנוכחית במשבר הכלכלי בגלל משבר הקורונה. לפי חישוב מאוד מינימלי, רק מינוי השרים – אם מדובר על ממשלה של 36 שרים לעומת ממשלה של 19 שרים שזאת המגבלה כיום – רק העלות הזאת תהיה 100 מיליון שקלים לשנה. זה בלי לדבר על סגני השרים ובלי לדבר על משרדים שיוקמו בגלל שצריך להעניק תפקידים לשרים חדשים.
אסף שפירא
¶
עניין מאוד מהותי זה גם עניין מהותי שהוזכר פה קודם, של העבודה הפרלמנטרית. כל עוד אין חוק נורווגי מלא שבמסגרתו כל השרים וסגני השרים חייבים להתפטר מהכנסת, הפירוש הברור של מינוי שר או סגן שר זה הוצאת חבר כנסת ואי יכולתו לבצע עבודה פרלמנטרית והקטנת מספר חברי הכנסת שפנויים לעבודה פרלמנטרית.
היו"ר איתן גינזבורג
¶
סליחה, חברי הכנסת פורר, רול, סובה, מיקי לוי, אורית פרקש הכהן, כץ, תודה. אל תפריעו לו.
אסף שפירא
¶
יש כאן גם היבט של יעילות ומשילות. יש קונצנזוס בין החוקרים שממשלה מצומצמת במספר השרים שבה ומספר משרדי הממשלה פועלת יותר ביעילות, גם במובן הפשוט של יכולת לנהל ובוודאי התיאום בין השרים השונים. ושוב, ריבוי השרים מוליד ריבוי משרדי ממשלה כי מוקמים משרדים חדשים כדי לתת תפקידים לשרים. ריבוי המשרדים – כאן הנזק האמיתי – בכפילויות בתפקידים של משרדים, בחיכוכים בין משרדים, בעובדה שמשרד לא ממלא את התפקיד שהוא אמור למלא כי משרד אחר לוקח לו את התפקיד הזה. כאן נמצא הנזק החמור ביותר. ויש נתונים אמפיריים של הבנק העולמי, של OECD לגבי הקשר בין ממשלה מצומצמת במספר השרים והקמת משרדים לבין יעילות גבוהה של הממשלה.
שאלו לגבי השוואות. אין ספק, שגם הממשלות שהיו עד עכשיו בישראל הן ממשלות גדולות, ובוודאי כשמדברים על ממשלה של למעלה מ- 30 שרים זאת ממשלה חסרת תקדים בסדר הגודל בעולם. במדינות בסדר הגודל של ישראל מספר השרים הממוצע הוא בין 15 ל-20 שרים.
אסף שפירא
¶
הרבה יותר מאשר בישראל, כמובן. כלומר אם מודדים את היחס בין מספר חברי הכנסת לבין מספר השרים אז ישראל היא כפול שניים וכפול שלושה מאשר במדינות אחרות.
היו"ר איתן גינזבורג
¶
אורלי, תודה. אי אפשר להפריע למי שמדבר בזום. אי אפשר להפריע למי שלא נמצא בתוך האולם. אני מבקש מכם, לא להפריע לחברים שלכם וגם לא להפריע לאורחים.
בבקשה, אני מבקש לסיים.
אסף שפירא
¶
אני אגיד את זה בצורה ברורה: בישראל יש כנסת קטנה וממשלה מאוד גדולה. במדינות אחרות יש פרלמנטים יותר גדולים וממשלות הרבה יותר קטנות - -
אסף שפירא
¶
- - - גם מבחינה פוליטית, כלומר - - - בעבר היו ממשלות הרבה יותר מצומצמות. ממשלת האחדות של 1984 שנתמכה בתחילת הדרך על-ידי 97 חברי כנסת מנתה 25 שרים. זה לצורך ההשוואה. תודה רבה.
היו"ר איתן גינזבורג
¶
תודה רבה לאסף שפירא. חבר הכנסת ניצן הורוביץ, בבקשה, אדוני. שלוש דקות לרשותך. אחריו אנטאנס שחאדה ואחר כך ד"ר הילל סומר מהמרכז הבינתחומי ואחריו מיקי לוי וחמד עמאר.
ניצן הורוביץ
¶
תודה, אדוני היושב-ראש, יש בחוק הזה כל כך הרבה בעיות מהותיות, פרוצדורליות, חוקתיות, שאני אפילו לא יודע מאיפה להתחיל.
ניצן הורוביץ
¶
אני גם אתייחס לסעיפים ספציפיים.
קודם כול, בושה שבכלל מביאים מין חוק סל כזה – מין חוק "הכול"; חוקי יסוד, חוקים רגילים – הכול כרוכים באותה חבילה. אגב, אני הבנתי מהייעוץ המשפטי של הכנסת שיש בעיה אז אני ארצה לשמוע איך אתם מפצלים בדיוק.
ניצן הורוביץ
¶
טרם הגשתם פה את הפיצול, והרי דבר כזה אי אפשר להגיש ואי אפשר להצביע עליו. זה מין ייצור כלאיים מעוות.
קודם כול הניפוח – ברור גם מהשוואה בינלאומית וגם השכל הישר שאין שום צורך לא ב-36 שרים ולא ב-33 ולא בשני סגני שרים בכל משרד ולא בכל המבנה המפלצתי הזה. למען השם, אנחנו כנסת של 120 חברים שמתוכם חצי יהיו בממשלה. מה זה הדבר הזה? 52 שרים וסגני שרים ועוד בתקופה שאנשים ממש קורסים ממשבר כלכלי. יש פה הפגנות כרגע מול הכנסת של אנשים שצועקים שאין להם מה לאכול. אני לא מנסה פה סיסמאות דמגוגיות – באמת, אנשים שבשבוע הבא לא יודעים איך הם ישלמו חשבון חשמל. ופה אנחנו מכניסים מאות מיליוני שקלים על דברים מיותרים לחלוטין בשביל לרצות כל מיני מאוויים פוליטיים קטנים. זה אפילו לא נחוץ מבחינה פוליטית אלא סתם, מה שנקרא – מכירת חיסול.
תכל'ס יש פה כמה בעיות מאוד עקרוניות ומהותיות. קודם כול אנחנו ככנסת זה לא דמוקרטי שאנחנו שלוש שנים מראש נחליט מתי כנסת מתפזרת. ממש כמו שאנחנו לא יכולים להחליט שהכנסת תהיה חמש או שבע שנים. יש חוק בעניין הזה, וזה מהות הדמוקרטיה. אנחנו לא יכולים לעשות כל מה שאנחנו רוצים.
שנית, גודל הממשלה – מנופח, מבוזבז, מושחת, מסורבל – פשוט מיותר לחלוטין, בטח בתקופה כזאת של חירום. תיקון חוק מימון מפלגות – פשוט חרפה שהדבר הזה נכנס הנה. הנדל והאוזר שמקבלים 6 מיליון שקל כבר מעכשיו – בשביל מה? הרי אין מפלגה כזאת, אין דבר כזה. יש להם משרדים? יש להם פעילים? בשביל מה הכסף הזה – בשביל לפזר לכל מיני מאכערים? זה דבר מביש. 6 מיליון שקל – שהציבור בישראל יידע.
ניצן הורוביץ
¶
השוואת מעמדו של ראש ממשלה חלופי לזה של ראש ממשלה – כל הסיפור הוא שאם תהיה רוטציה – והציבור הרי לא מאמין, וגם אתם לא מאמינים שתהיה רוטציה - -
ניצן הורוביץ
¶
- - אבל אם במקרה תהיה רוטציה ונתניהו יהיה ממלא מקום אז יש הלכת דרעי-פנחסי ששר צריך להתפטר מכתב אישום – אז לא. למרות שיש כתב אישום, למרות שהוא יהיה מורשע כבר באותו זמן הוא ימשיך לכהן כממלא מקום, ואתם נותנים לו את הגושפנקה הזאת.
ניצן הורוביץ
¶
וזה אולי הדבר הכי חמור – שאתם מכשירים פה את השרץ הזה של כהונה של ראש ממשלה נאשם בפלילים בניגוד לאמירה מפורשת של בג"ץ. אז, נכון, לגבי ראש ממשלה בחוק זה לא נאמר. אתם רוצים שגם על ממלא המקום תהיה חסינות כזאת - -
ניצן הורוביץ
¶
הדבר הזה לא צריך לעבור. הוא לא צריך לעבור לא במדינת ישראל. אפילו במדינה דמוקרטית חוק כזה היה נחשב תועבה. אני מקווה שאנחנו נקרע אותו לגזרים. אני לא אעשה פה עכשיו את האקט כי אני לא מהסוג הזה שקורעים דפים מול המצלמה. אבל החוק הזה באמת מקומו - -
היו"ר איתן גינזבורג
¶
תודה, חבר הכנסת הורוביץ. חבר הכנסת אנטאנס שחאדה, בבקשה. אחריו ד"ר הילל סומר, חברי הכנסת מיקי לוי וחמד עמאר ואחריהם שמחה רוטמן ולאחר מכן חבר הכנסת אורלי פרומן.
אנטאנס שחאדה
¶
המחזה הזה שאנחנו צופים בו מאוד מעניין. אני לימדתי לפני כמה שנים טובות באוניברסיטת חיפה ממשל ופוליטיקה בישראל, ולימדתי הרבה על חוקי יסוד. היינו מנסים להסביר לסטודנטים שלנו שזה תחליף לחוקה. לכן יש קושי לשנות את חוקי היסוד שהם מעין חוקה חלופית.
הנושא הזה של תום הכנסת בעוד שלוש שנים – זה גם מעין שינוי לחוק הבחירות בחוק הכנסת. למיטב זיכרוני, בחוק הכנסת שינוי שיטת הבחירות מחייב רוב של 81 חברי כנסת, אם אני לא טועה. ואני לא טועה. היועץ המשפטי יתקן אותי. שינוי שיטת הבחירות לכנסת מחייב רוב מיוחד של 81 חברי כנסת - -
היו"ר איתן גינזבורג
¶
לא. זה סעיף אחר.
עודד, עברנו ל-3-1 - - - והוא הסביר את זה בדיוק כך: אנחנו נגיע ל-2. אנחנו הולכים לפי נושאים, לא לפי רצף סעיפים. אנחנו מדברים כרגע על מגבלה מספרית.
אנטאנס שחאדה
¶
מכיוון שלא דיברתי לפני הסעיפים אז מותר לי לדבר באופן כללי.
למען האמת בעניין מספר השרים, כל הטענה שזה פוגע בדמוקרטיה ובתקציבים – כאילו אכפת לממשלה מה הדמוקרטיה ומה התקציב ומצב האזרחים. עזוב, אנחנו כבר שנים התרגלנו לזה שכמעט לא אכפת להם משום דבר. אבל גם בנושא הזה של שינוי חוק יסוד זה משפיע גם על שיטת הבחירות וגם על העדפת הבוחרים שבחרו לפני כמה חודשים.
דבר נוסף, אני רוצה לשאול האם השרים המיועדים מכחול לבן שהתחייבו למשותפת שהם יכבדו את ההסכם איתה בכל ממשלה שתהיה בנוגע לסעיפים: חוק קמיניץ, הנגב, תקציבים, זכות השיבה – מה הם עוד התחייבו? היו התחייבויות רציניות מכחול לבן. אחרת מי היה מצפה שאני אמליץ על גנץ?
אנטאנס שחאדה
¶
אני מכבד גם סיכומים בעל-פה.
חבר'ה, אנחנו בתקופה שיכול להיות שבגלל המסכות שאנחנו משתמשים בהן עכשיו הפשיזם מריח כמו דמוקרטיה בישראל.
היו"ר איתן גינזבורג
¶
תודה רבה, חבר הכנסת שחאדה.
ד"ר הילל סומר מהמרכז הבינתחומי בהרצליה, בבקשה. ברוך הבא, אדוני.
הילל סומר
¶
תודה רבה. ראשית, אני רוצה להזכיר, כי הדיון קצת מערבב את זה, שאנחנו לא דנים בהסכם הקואליציוני במכלול אחד, אלא בהצעת חוק היסוד. הם, כמובן, חופפים במידה רבה אבל אינם אותו דבר. בתוך התיקון של חוק היסוד יש איזשהו פיל שבחדר שאפשר לקרוא לו "ממשלת רוטציה" ואפשר לקרוא לו "ממשלה דו-ראשית". אני רוצה להזכיר ששני המושגים אינם חופפים כי ממשלת רוטציה כבר הייתה לנו – פרס-שמיר – בהתאם למצב המשפטי הקיים. כאן מדובר על משהו שונה מהותית שהוא הממשלה הדו-ראשית. אני מסכים להגדרה שמדובר בשינוי מאוד מהותי בסדרי הממשל שלנו. האם הוא חוקתי או לא – אני מניח שהעמדות כאן חלוקות. אנחנו כבר יודעים שזה הולך להכרעה משפטית אז אני שם את זה רגע בצד.
הילל סומר
¶
אני, ברשותכם, מעדיף להתייחס לכמה מן העצים במקום לדבר על היער בכללותו. אז כמה עצים קטנים וחשובים שאני רוצה לומר עליהם מילה: ראשית, הנקודה המרכזית ביותר שאני מבקש להתייחס אליה היא נושא השריון של שינויי החוק בדרישה ל-75 חברי כנסת. כל שריון של למעלה מ-61 חברי כנסת שבו הכנסת כובלת את עצמה בכנסות עתידיות מעורר שאלות תיאורטיות מאוד קשות. יש הרבה שחושבים שזה בכלל לא חוקתי. יש לנו אמנם תקדימים בודדים כאלה אבל הם מעולם לא עברו בקרה משפטית.
הילל סומר
¶
אני לא רוצה להרחיב בשל קוצר הזמן, אני כן רוצה לחדד את הנקודה הרלוונטית לעניין הזה. עמדתי היא שלא ראוי לשריין ברוב שגדול מ-61 משהו שהוא לא עיקרון משטרי שחשוב לנו להגן עליו מפני שינוי מקרי. כאן אין ספק שההגנה מפני שינוי ברוב של 61 נועדה להגן על אי האמון המובנה בין מרכיבי הקואליציה. בעיניי, זאת סיבה לא ראויה לשריין חוק בשריון של מעל 61.
נקודה שנייה, אני מסכים עם הדעות שהובעו – יותר מדעה אחת כאן גם של רז נזרי וגם של אחרים – שעדיפה כאן בהרבה הוראת שעה ולא תיקון קבוע כפי שמנוסח כרגע חוק היסוד.
אז שני נימוקים עיקריים
¶
ראשית שאנחנו חייבים שגם כשהחוקים הם לא הוראת שעה כאשר יש צורך משנים אותם. אז מה זה כל כך משנה? שנית, אני חושב שכולנו מבינים שאין כאן בעצם הדיון העמוק ביותר שהיינו רוצים, ולכן אם נגזר עלינו לקיים דיון מהיר בחוק הזה הוא יהיה בעל הוראת שעה ולא תיקון קבוע.
נקודה אחרונה – חובה לפצל את חוקי היסוד ואת החוקים הרגילים. בתוך זאת אני גם מציע לפצל לחלוטין את התיקון בחוק מימון מפלגות. חיבור של התיקון בחוק מימון מפלגות שלמרות שהוא מוגדר במונחים כלליים ברור שהוא מאוד קונקרטי וספציפי להסדר הפוליטי הכול כך מרכזי הזה, כאשר הם באים יחד בחבילה אחת כמכלול אחד יש בו קשיים משפטיים משמעותיים. תודה רבה.
מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם)
¶
תודה רבה, אדוני היושב-ראש, אני אגיד גם לדובר הקודם שאני מאוד מכבד – גם בניגוד למה שאמר המשנה ליועץ המשפטי לממשלה נזרי, הוראת שעה למכלול כזה כבד, מהותי של שינוי משטר הוא טעות. עוד מעט נעשה הוראת שעה על כל שטות פה. מה זה, השתגענו? הוראת שעה? אם אתם כאלה חזקים, ואם אתה כאלה מאמינים אחד בשני תעשו את זה בהסכם קואליציוני. אבל למה אתם לא עושים את זה בהסכם קואליציוני? כי אתם לא מאמינים זה לזה, כי אתם לא סומכים זה בזה; כי אתם רוצים לשמור שהסוסים האלה לא יברחו מהאורווה כי באורווה הזאת יש הרבה מאוד רפש.
אני אומר לך, אדוני היושב-ראש, היועץ המשפטי של הוועדה אמר – ואני מקבל את הערתו – "אני מדגיש שלא צריך לבטל את הנוסח כעת". והתוספת שלי: תשאירו את המצב כמו שהוא, אלא אם יש לאנשי כחול לבן אי אמון גדול בסיעת הליכוד. וזה, כנראה, מה שקורה. בבקשה, אל תשנו. אתם לא צריכים את הוועדה, אתם לא צריכים אותנו, אתם לא צריכים את העצבים. תחתמו על הסכמים קואליציוניים – ממה אתם מפחדים? אם אתם מפחדים אתם רואים שזה מסריח, שזה שינוי משטרי מהותי, שאתם פוחדים שאחד מהצדדים יעשה תרגילים. ככה בונים אמון? איך אמר מישהו פעם? ככה לא בונים חומה. לכן אני אומר לך, אדוני, תפזר אותנו, לך לאבי ניסנקורן, לכו לשותפים שלכם מהליכוד, תגמרו את זה בהסכמים קואליציוניים ובא שלום על ישראל. לא נשב פה, לא יום הזיכרון, לא צריך להצביע, לא צריך לעשות שינוי חקיקה, לא נגיע לבית משפט עליון – כלום. תעשו הסכמים. מה אתם עושים שינוי מהותי של 75 איש כדי לשנות כל דבר. ואם מישהו לא מצביע במסגרת 75 איש אז מפזרים? באמת, חברים, תקשיבו. אמר קודמי בשיחה שלו – זאת תהיה טעות מהותית חמורה לבטל 61 כרוב ולהקפיץ אותו ל-75 בכל נושא מהותי.
אני אומר לכם שוב – החוק הזה שלכם מבצר את מעמדו של ראש הממשלה גם בהיותו המשנה לראש הממשלה. כל זה נולד בגלל שרוצים לבצר את מעמדו של חשוד – או של נאשם, הוא כבר לא חשוד – שעל התיק הפלילי שלו כתוב: "מדינת ישראל נגד הנאשם בנימין נתניהו".
מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם)
¶
בבקשה, אני מבקש יחד עם חבריי שתפצלו את החוק. זהו מארג עצום, כבד, עם משקל חורג שכל שוטר ברחוב יכול לעצור אותו. בבקשה, אני מבקש מכם – תעמדו בדברתכם. אני פונה לייעוץ המשפטי.
זה חוק כבד מאוד. בבקשה, תפצלו אותו.
קודם כול אני מציע שתציע להם להכניס את זה להסכמים קואליציוניים, ואז יבוא שלום על ישראל. דבר שני, אני מבקש לקבל חוות דעת האם לא ראוי לפצל את זה כמו שהתחייבתם. תודה.
היו"ר איתן גינזבורג
¶
תודה רבה. חבר הכנסת חמד עמאר, בבקשה. אחריו שמחה רוטמן, אורלי פורמן, קארין אלהרר ותומר נאור מהתנועה לאיכות השלטון.
חמד עמאר
¶
יש לנו במדינת ישראל מעל 1.1 מיליון מובטלים היום. אבל, חבר'ה, יהיו לנו 36 שרים וחלקם יקבלו הרבה כסף, לשכה והכול אבל יהיו מובטלים. כי אין להם מה לעשות שם. באמת. כשאנחנו מדברים על 36 שרים – ואני עדיין לא הגעתי לסגני שרים, אני עדיין בסעיף א. אני לא מבין מה יעשו שם. מה יעשו 36 שרים? רק יקבלו לשכה? יקבלו כמה וכמה עוזרים ותקציב לעוזרים? חוץ מזה אין להם מה לעשות שם. החוק הזה שאנחנו מבטלים את סעיף א – אפילו היועץ המשפטי נגע בזה. ממה שאני מבין הקואליציה תהיה עם יותר מ-70 חברי כנסת. למה צריך בכלל לבטל את סעיף א? יש יותר מ-70, יצביעו, ימנו 36 שרים, חלקם יהיו מובטלים וחלקם יעבדו. נכון, אנחנו לא מגיעים עכשיו לשני שרים באותו משרד, אבל נגיע גם לסעיף הזה.
שנית, בנושא של סגני שרים. כשהמחוקק קבע ארבעה סגני שרים הוא לא קבע את זה מהאוויר. הוא הבין את זה. כי שר הביטחון באמת צריך סגן. הוא הבין ששר האוצר צריך סגן, הוא הבין ששר חוץ נמצא הרבה בחו"ל והוא צריך סגן. הוא הוסיף עוד סגן אחד כי נתנו את זה אז למשרד הפנים. לכן קבעו ארבעה סגנים ולא 16 סגנים. כי הם הבינו שאין צורך ב-16 סגנים. מתוך הסגנים באותו משרד לאותו שר שאמור להיות ממונה על הסגן שלו, שר יכול לפטר את סגן השר שלו. בחוק כאן אם אין זיקה לאותו שר ראש הממשלה שיש לו זיקה יכול לפטר את הסגן. קראת את הסעיף הזה? אני או אתה שר או עודד שר, ויש לו שני סגני שרים – הוא יכול לפטר אחד ואת השני לא גם אם הוא לא עושה כלום, והוא מובטל. הוא מגיע ללשכה, יושב, שותה קפה והולך הביתה. אין לשר שום נגיעה - -
חמד עמאר
¶
אין לו זיקה. כל החוק הזה זה "ממשלה חילופית" ו"זיקה" ו"לא זיקה". אתה קורא אותו ושוב מנסה להבין מה כתוב שם ולא מצליח. הכול סידור עבודה. תפקידנו כאן כמחוקקים לא לעשות סידורי עבודה לחברי כנסת. אנחנו מסדרים כאן עבודה ל-52 חברי כנסת שיהיו מובטלים ונוסיף אותם למובטלים שיש לנו.
שמחה רוטמן
¶
שלום וברכה. אני היועץ המשפטי של התנועה למשילות ודמוקרטיה. אנחנו אמורים לדבר עכשיו על הסעיפים הספציפיים של השרים ושל סגני השרים, אבל אני רוצה באמת בקצרה להתייחס לדברים הכלליים ואז נעבור לסעיפים האלה. אני מבקש שכשנגיע לסעיפים הרלוונטיים, אם יהיו נקודות, נוסיף גם אותן.
קודם כול, לגבי החוק הזה, אנחנו נמצאים בסיטואציה של חוק שצריך לומר את האמת – החוק הזה הוא חוק שלא היה נחקק אלמלא שלוש אותיות: ב.ג.ץ – בג"ץ. כל הסיבה שאנחנו מחוקקים את חוק היסוד הזה – זה נכון, יש אי אמון בין הצדדים וצריך להתמודד איתו ובשביל זה עושים ולא הסכם קואליציוני כמו כולם, אבל בסופו של דבר המטרה וגם הסיבה שהוא לא נמצא בהוראת שעה וגם הסיבה שהמון סעיפים בו מכוונים נגד המעורבות הלא תקינה של בג"ץ בהליכי החקיקה והממשלה במדינת ישראל.
בהקשר הזה אני רוצה להתייחס לכך שדיברו על הכבוד לחוקי יסוד ושלא מחוקקים חוקי יסוד בהוראת שעה. כל הדברים הללו נכונים מאוד. אבל כל זה דורש שבית המשפט לא יתערב בהסדרים הפוליטיים הרגילים. אם בית המשפט יכול, בניגוד לחוק יסוד, שנחקק אחרי דיון מאוד ארוך – הייתה טענה שנאמרה, שאם הכנסת לא מתייחסת ברצינות להליכי החקיקה אנחנו מזמינים את בג"ץ להתערב. ואז גם דיברו על הלכת דרעי-פנחסי. הכנסת חוקקה מאוד ברצינות בשנת 2001 הסדר שנועד לבטל את הלכת דרעי-פנחסי וקובע במפורש מתי מופסקת כהונתו של שר ומתי מופסקת כהונתו של ראש ממשלה, והנה, אנחנו למרות הליכי החקיקה הרציניים מאוד שהכנסת עשתה, תלויה ועומדת היום בבית המשפט שאלה שכל אדם שיודע לקרוא את חוק היסוד יודע שהכנסת נתנה לו תשובה. אבל בעיני בית משפט התשובה הזאת לא מוצאת חן, ולכן צריך לחוקק עכשיו עוד חוק יסוד.
אז הקריאה הנכונה שצריכה לבוא מהקואליציה והאופוזיציה לבג"ץ – אל תתערב לנו בחוקי יסוד כדי שלא נצטרך - -
שמחה רוטמן
¶
זאת הערה ראשונה שבעצם משליכה על כל הליך החקיקה. מכאן גם נגיע לעניין השרים וסגני השרים אבל נעבור במילה לעניין הוראת השעה. גם הסיבה שהחוק הזה, לפי טיבו, מאוד ברור שהוא היה צריך להיחקק בצורה של הוראת שעה. אני חושב שאף אחד מאלה שהכינו את ההסכם הקואליציוני או את הצעת החוק הזאת לא חושב, ובטח לא רוצה, שהממשלה הבאה שתקום אחרי הבחירות לכנסת העשרים וארבע והעשרים וחמש תהיה ממשלת חילופים עם המבנה המורכב והקשה הזה. לכן הוא היה מתאים להוראת שעה, והייתי מצטרף בשמחה רבה למה שאמר רז נזרי, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, שהסדר כזה צריך להיחקק כהוראת שעה. אבל מה לעשות? היועץ המשפטי של הוועדה גור בליי נמצא שם כדי להגיד לכם שהוא נכח גם בדיון ובית המשפט אמר שהוא לא אוהב חוקי יסוד בהוראת שעה, ולא רק שהוא לא אוהב – אותו שופט, אליקים - - - שחבר הכנסת מיקי לוי - - - הכריז על מכתב שלו ודיבר על הכבוד הנדרש לחוקי יסוד – אותו שופט בעצמו חתום על פסק דין שביטל חוק יסוד של הכנסת, ואמר – הוראת שעה בחוק יסוד אני מבטל.
שמחה רוטמן
¶
לכן אני אומר שהיעדר המילה "הוראת שעה" מהסדר חוק שבהחלט מתאים להוראת שעה נובע כתוצאה מפסיקת בג"ץ שהרשה לעצמו מכוח סמכות שאף אחד לא נתן לו לבטל חוק יסוד. לכן עברה - - - תקציב דו-שנתי. גם את הסיבה הזאת צריך להבין ולהתמודד איתה ישירות. זאת הסיבה שאנחנו נמצאים בסיטואציה הלא נעימה של חקיקת חוק שבבירור היה צריך להיות הוראת שעה, שעובר בחוק.
שמחה רוטמן
¶
לגבי שרים וסגני שרים – כתבנו על כך והמסמך נמצא מול חברי הכנסת שנכנסו לאתר הוועדה או שזה נשלח אליהם. הנושא הוא מאוד פשוט. עמדתי הפוליטית או עמדתי האישית וגם עמדתו של כל אדם שנמצא בזום או באולם לגבי מספר השרים הראוי בתקופת קורונה והחיסכון התקציבי וכל זה – זאת שאלה של טעם, של אידיאולוגיה, של השקפת עולם. יש בה הרבה דברים לכאן ולכאן. לפעמים שרים חוסכים כסף, לפעמים שרים מוציאים כסף - -
שמחה רוטמן
¶
קביעת המגבלה של השרים וסגני שרים בחוק יסוד, כאשר היא נעשתה בכנסת התייצבנו אנחנו מהתנועה למשילות ודמוקרטיה ואמרנו לחברי הכנסת – אף ממשלה, כולל הממשלה שהעבירה את התיקון לא תעמוד לעולם במגבלה שקבעתם. אתם מכניסים עכשיו לחוק יסוד הוראה שבתחילת כל כנסת תבוטל ותשתנה. זה מה שאתם עושים בעצם העובדה שאתם עצמכם לא מוכנים לעמוד בזה. אז זאת הייתה הממשלה שבה הייתה חברה סיעת יש עתיד שהם גם דחפו להצעה הזאת. הממשלה ההיא לא עמדה במגבלה שהיא דרשה מהממשלות האחרות לעמוד בה.
היו"ר איתן גינזבורג
¶
חבר הכנסת לוי, אני קורא אותך - -
חבר הכנסת לוי, זכותו להגיד מה שהוא רוצה כמו שזכותך להגיד מה שאתה רוצה.
שמחה רוטמן
¶
אמרתי שחבל לקבוע את זה בהוראה בחוק יסוד מאחר שזה יוביל לפגיעה במושג חוקי היסוד עצמם. זה יוביל לכך שבכל כנסת ישנו את זה בתחילת הדרך. ואכן, מיד כשהוכנה הממשלה שלאחר מכן באישון לילה, למיטב זיכרוני, זה היה ב-2:30 בלילה – מנהל הוועדה אסף זוכר טוב ממני – התנהל דיון ערב השבעת הממשלה לביטול החוק שעבדו עליו הרבה זמן של הגבלת מספר השרים וסגני שרים בהוראת שעה באותו זמן. גם אז התייצבנו בוועדה ואמרנו, חבל שאתם עושים את זה בהוראת שעה, תבטלו את זה באופן קבוע מאחר שזה מה שיקרה בכל פעם. הנה, אנחנו שוב נמצאים ושוב רוצים לבטל את זה. אני מברך על כך שרוצים לבטל את זה הפעם בהוראת קבע ולא הוראת שעה. לכן גם אם תתקבל עמדתו של המשנה ליועץ המשפטי לממשלה שאומר לבטל את כל חוק היסוד הזה להוראת שעה, אני חושב שלמען כבודה של הכנסת ולמען כבודו של מוסד חוקי היסוד, לפחות את מגבלת השרים וסגני השרים שכבר הוכיחה את עצמה בתור מגבלה שאף כנסת ואף ממשלה לא עומדות בה מאז שזה נחקק וגם לפני כן, את המגבלה הזאת נוציא מחוק היסוד לא בהוראת שעה אלא בהוראת קבע.
לגבי שאר הסעיפים אני אשמח להתייחס כשנגיע.
היו"ר איתן גינזבורג
¶
תודה רבה לעורך הדין שמחה רוטמן. חברת הכנסת אורלי פרומן, בבקשה. אחריה עופר כסיף, קארין אלהרר ותומר נאור מהתנועה לאיכות השלטון.
אורלי פרומן
¶
תודה, אדוני. כדאי שנזכור בתחילת כל ההערות שלנו שהחוק שאנחנו דנים בו, לפני שאנחנו אומרים מה שאנחנו אומרים, זה חוק לחסינות ראש הממשלה בכסות ממשלת חירום, ממשלת אחדות. חברים, זאת ממשלת נתניהו החמישית שאמורה לתת חסינות לראש הממשלה מעתה ועד עולם. אדוני חבר הכנסת שדיבר קודם על מה שקורה בפנים בתוך הממשלה הזאת, ממשלת נתניהו החמישית, יש אופוזיציה וקואליציה בתוך המבנה המוזר הזה.
לעצם הסעיפים שבהם אנחנו דנים. אני חוזרת ודורשת את כל העמדה של היועץ המשפטי על כל סעיף וסעיף ואת כל ההסברים בכתב.
אורלי פרומן
¶
אני מתייחסת.
דבר שני, אני שואלת, האם נעשתה עבודה רצינית מאז שחוקקו את החוק האחרון למספר השרים בממשלה שעמד על 19 שהוא פרי של עבודה שנעשתה? האם עכשיו רוצים לפתוח את זה בלי מגבלה. מישהו עשה איזושהי עבודה?
אני רוצה להגיד לכם כמנכ"לית במשך שש שנים במשרד, שתי קדנציות. אני הייתי מנכ"לית משרד התרבות והספורט. בתחום הספורט אנחנו היינו המשרד המקצועי שמוביל את כל התחום על כל האזרחים של מדינת ישראל. עסקו בכך משרד התיירות, משרד הגמלאים, משרד החינוך, משרד המיעוטים, נגב-גליל, שוויון מגדרי ועוד. למה? כי לא הייתה להם מספיק עבודה לעסוק בתחום שהם אמונים אז הם לוקחים גם מהמשרדים האחרים. אז עכשיו עוד הולכים להגדיל את מספר השרים למספר לא מוגבל, כלומר מספר המשרדים ימציאו עוד נושאים, ואם לא מספיק אז מספר סגני שרים לכל משרד – למה? בלי הגבלה? תכף נגיע גם לסעיף של שר שני – שר שני בתוך משרד, כלומר שר לענייני התעמלות אמנותית - -
עודד פורר
¶
אורלי, הכוונה היא שכמו שעכשיו הם רוצים א'-ג' חצי שבוע ככה, חצי שבוע ככה, זה יהיה חצי שבוע שר אחד וחצי שבוע שר שני.
אורלי פרומן
¶
הבנתי.
אני חייבת לצטט את מה שגור אמר: "אלא זו הכרעה ערכית של הכנסת". סליחה, היועץ המשפטי, באמת עם הרבה כבוד, לכם אין מה לומר על ערכים ומוסר? מה, זה לא חלק מהאתיקה שמחייבת את חברי הכנסת והממשלה?
אורלי פרומן
¶
סליחה, אורית, לא יכול להישמע דבר כזה מפי יועץ משפטי. ערכים ומוסר זה בסיס, זה תשתית של כל חוק וכל אמירה של כל אחד מאתנו.
אורלי פרומן
¶
אם תסתכלו שוב על מה שקיבלנו עכשיו, רק על התכלת, על השינוי של חוקי היסוד בתקופה של למעלה ממיליון מובטלים, בזבוז כספי ציבור – תראו מה הולכים ועושים פה בחוק יסוד - -
עופר כסיף (הרשימה המשותפת)
¶
הסעיפים האלה, כפי שכבר נאמר, הם סעיפים מבזים. אבל אני לא רוצה לחזור על הדברים שנאמרו קודם, אלא דווקא לחזק את מה שנאמר בדיון הקודם לגבי הליך החקיקה.
עופר כסיף (הרשימה המשותפת)
¶
משום שברגע שאנחנו לא מנהלים דיון כפי שצריך, ברגע שלא נותנים לנו מספיק זמן אז גם הסעיפים האלה שהם חשובים ואף אחד לא כופר בכך – לא זוכים לתשומת הלב הראויה. אני רוצה לצטט מבית המשפט העליון כדי לחזק את האמירה הזאת שוב כדי שיהיה ברור שאנחנו עושים פה מעשה פרוצדורלי לא סביר. אנחנו לא מאפשרים פה דיון כמו שצריך. ואני רוצה לצטט בקצרה - -
היו"ר איתן גינזבורג
¶
עופר, סליחה, אנחנו צריכים להתמקד בנושאים הספציפיים. אנחנו לא במליאה עכשיו. אנחנו עכשיו נמצאים בדיון בוועדה שדנים בו בסעיפים ספציפיים. הנושא הפרוצדורלי לא רלוונטי. אז אני מבקש להתמקד בנושא של מספר השרים.
עופר כסיף (הרשימה המשותפת)
¶
אני שוב מדגיש, אני רוצה לחזור לזה משום שזה כן רלוונטי. זה נאמר גם קודם ואני רוצה להעלות את זה שוב כי זה לא זכה לתשומת הלב הראויה. כאשר יש חקיקת בזק ואין לנו מספיק זמן לדון כל התהליך פסול. זה אני אומר גם לחברים שיושבים פה וגם אולי יותר לייעוץ המשפטי. אני רוצה לצטט פה את השופט סולברג מבג"ץ קוונטינסקי ואחרים נגד כנסת ישראל. אני מצטט אותו מילה במילה: "הדיון הפרלמנטרי מגשים הלכה למעשה את עקרון ההשתתפות באופן מהותי. שערו בנפשכם מצב שבו הליכי החקיקה יאפשרו לחברי הכנסת" – שימו לב – "לגבש את עמדתם לגבי הצעת החוק הנדונה, אך זאת רק על סמך הקראת סעיפי החוק 'מצוות אנשים מלומדה' על-ידי נציגי הממשלה והבהרתם בלי שתינתן לחברי הכנסת הזדמנות להתבטא ולשמוע, להתווכח ולהקשות, לשכנע ולהשתכנע" - -
עופר כסיף (הרשימה המשותפת)
¶
- - "או אז במצב אוטומט מעין זה אין ניתן לומר שיש לחברי הכנסת אפשרות להשתתף מהותית בהליכי החקיקה ולייצג נכוחה את בוחריהם. בהליך חקיקה מעין זה תתפרק הכנסת מרכיב יסודי בעצם הווייתה. בית מחוקקים מייצג רצון העם. הצעת חוק ייחודית ומורכבת ראויה לדיון בנפרד מנושאים אחרים".
עופר כסיף (הרשימה המשותפת)
¶
בדיוק.
- - "לעיתים בוועדה הרלוונטית בקרב ועדות הכנסת באופן שיאפשר את שקילתה בכובד הראש העולה". סוף ציטוט.
אני מבקש ופונה פה לייעוץ המשפטי ולכל החברים – כל עוד הדברים האלה לא מתמלאים הדיון הזה לא שווה כלום.
היו"ר איתן גינזבורג
¶
תודה רבה. חברת הכנסת קארין אלהרר, בבקשה. אחריה תומר נאור מהתנועה לאיכות השלטון ואחריו יוליה מלינובסקי, אלכס קושניר, אופיר כץ, יפעת סולל ואלעזר שטרן.
קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם)
¶
תודה רבה, אדוני. אני רוצה שתי הערות פרוצדורליות ואז למהות של החוק. עכשיו השעה 14:15. הדיון התחיל הבוקר ב-9:10. עד לרגע זה לא קיבלנו שום מסמך משפטי שמלמד על קשיים משפטיים שמעלה ההצעה. אנחנו רק ב- 13:55 קיבלנו מסמך של החקיקה המשולבת. תראה איזה בעיות ופגמים פרוצדורליים אתם מביאים. אתם, היוזמים של ההצעה, מביאים על עצמכם פסילה מראש.
אני אגיד עוד דבר – בדיון שהיה עוד בוועדה המסדרת כשבחרנו את הוועדה המיוחדת אמרו היועצת המשפטית של הוועדה ארבל אסטרחן והיועצת המשפטית של הכנסת שגית אפיק, שתהיה פיצול ותהיה הפרדה בין חוקי היסוד לבין החוקים הרגילים. הדבר עוד לא קרה ומסיבה שאינה ברורה לי בכלל התחלנו לצלול לחקיקה. דבר שהוא לא תקין.
עכשיו אני רוצה לדבר על הסעיף עצמו. אני שומעת אתכם, חבריי בכחול לבן. שמעתי אתמול את גבי אשכנזי ב"פגוש את העיתונות" מנסה להתגונן בכל דרך. גבי, אגב, הוא מרואיין מצוין, רק אתמול כוחותיו לא עמדו לו. הוא לא ידע להתגונן, הוא לא ידע מה לומר. אמרו לו, למה כל כך הרבה שרים? מה הוא טען? – אתם יודעים כמה שרים יש היום בממשלה? הוא צריך לדעת שכבר אמרו את זה לעיתון וברור מאיפה זה צץ. כי יריב במשא ומתן הקואליציוני אמר לו, עזוב, מי יודע כמה שרים יש בממשלה? מה אתה מתרגש, מחר לא יזכרו את זה - -
קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם)
¶
מה כל כך דחוף לכם? אתה יודע מה, שרים - אני זורמת איתכם. מה דחוף לבטל ארבעה סגני שרים?
קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם)
¶
אני שואלת אותך מה כל כך דחוף לכם? אמרתם שתטפלו במשבר. איך תבואו לציבור? מה תספרו לו? איזה טיפול במשבר יש פה? ואל תגידו לי שזה כדי שתקום ממשלה. ממשלה יכולה לקום גם עם פחות מזה.
קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם)
¶
אני רוצה להבין מה יעשו שני שרי החינוך שימונו. אחד אולי יהיה על בתי הספר היסודיים, והשני על התיכונים. רעיון, לא?
קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם)
¶
איתן, זה לא עובד ככה. תאמין לי, הייתי יושבת-ראש ועדה ובחיים לא קרה דבר כזה. בחיים.
היו"ר איתן גינזבורג
¶
משפט אחרון. את כבר בארבע דקות, ואני נתתי לכולם שלוש דקות, ולכן את תסיימי את דברייך.
קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם)
¶
אז תפסיק לקטוע אותי. אתה גם קוטע לי את חוט המחשבה.
אני אומרת לכם, לא הכול בשם החליפה, בשם הג'וב ובשם הטייטל.
אני רוצה להגיד עוד דבר – ראש הממשלה קבע שהוא רוצה להפחית רגולציה. כל חוק שצריך לעבור בכנסת צריך לעבור RIA. אבל מה הוא עושה? הוא מגדיל בירוקרטיה. כי למה שנדון רק עם שר אחד כשאפשר לדון עם שניים? למה שנדון רק עם סגן שר אחד כשאפשר לדון עם שניים? למה שנדון עם שר הרווחה על כל ענייני הרווחה כשאפשר לדון - -
קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם)
¶
- - כשאפשר לדון עם השר לעניינים חברתיים, שוויון חברתי, השר לענייני גמלאים?
קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם)
¶
- - שר לענייני ירושלים? תקשיבו , אני עד עכשיו לא קיבלתי תשובה מהיועץ המשפטי לממשלה.
היו"ר איתן גינזבורג
¶
תודה רבה. אנחנו עוברים לתומר נאור מהתנועה לאיכות השלטון. בבקשה.
רבה. תומר נאור מהתנועה לאיכות השלטון.
תומר נאור
¶
תודה רבה. הדיון מאוד חשוב ואני אבקש להתייחס לסעיף הספציפי בדבר ממשלה רחבה ובהמשך ככל שיאפשר הזמן להתייחס גם לסעיפים השונים. ברשות יושב-ראש הוועדה, רק מילה מקדימה – אני מאוד מתחבר לדברים שאמר קודמי ד"ר סומר לגבי אותה הפרדה מדומה שבין החקיקה היום לבין ההסכם הקואליציוני. ואני אומר בכוונה "הפרדה מדומה" משום שאפשר לדבר על כל סעיף בנפרד – וזה מה שנעשה – אבל יש פה גם עניין רוחבי הרבה יותר, והוא מה שנקרא The quantity makes quality – הכמות עושה איכות. אנחנו קוראים פה היום חקיקה, יחד עם אותם סעיפים והסדרים קואליציוניים שכל המהות שלהם היא פגיעה עמוקה ורחבה ברשות המחוקקת, בכנסת, הפרלמנט הריבון. מי שמובילה את הפגיעה הזאת היא לא אחרת מאשר הרשות המבצעת, הממשלה. מה שמצער פה, לטעמי, הוא שמי שמובילים את אותה פגיעה הם בעצם חברי הכנסת שאמורים להגן על עצמם.
קודמי וידידי עורך הדין שמחה רוטמן דיבר על פגיעת בית המשפט בכנסת. הוא רק שוכח שאותה פגיעה מדומיינת היא משום שבית המשפט נדרש בכל פעם להגן על הכנסת משום שהממשלה היא זאת שרומסת אותה, משום שהממשלה היא שדורסת אותה. אם אני אשתמש בביטוי שאמר ד"ר סומר "זה הפיל שבחדר", שלצלו של הפיל הזה אנחנו צריכים לקרוא את הסעיפים. זאת מילת הקדמה.
לסעיף עצמו – אני אקצר, יושב-ראש הוועדה – אני לא אחזור לגבי כל מה שנאמר פה על הבזבוז הכספי, הכפילות במשרדים, הבלגן הבירוקרטי שהדברים האלה יעשו, אני רוצה לבקש על הפגיעה בעבודת הכנסת. אין לנו כרגע חוק נורווגי ככל שיעבור חוק מדלג כזה או אחר – אני לא יודע. אני רק יודע שבמציאות הנוכחית אנחנו יוצרים מציאות שבה יותר מ-25 אחוז מחברי הכנסת הולכים להיות חברי ממשלה. זה לא מאפשר עבודה בוועדות, זה לא מאפשר עבודת חקיקה והחמור מכול – זה פוגע קשות בעבודת הפיקוח והבקרה של הכנסת על הממשלה. אם צריך דוגמה מהשבועות האחרונים כולנו ראינו כמה זה חשוב.
אבל יותר מזה – ממשלה רחבה פוגעת גם בעצמה משום שהמשמעות שלה היא פגיעה בעבודה. ממשלה רחבה היא לא יעילה, היא לא יציבה. כל ישיבת ממשלה תהפוך בהכרח לזירת התנצחויות. אגב, משום שגם צריך לעבוד בסוף היא תוביל בסוף ליצירת פורומים מצומצמים ולא שקופים בתוך הממשלה עצמה שלציבור לא יהיה מושג מה יהיה בהם.
רציתם פריטטיות? אין בעיה. לכו לממשלה של 10 ו-10. כל המהלך הזה של ממשלה רחבה – למה? כי צריך לכבד אנשים כאלה ואחרים? אף אחד לא נולד עם טייטל "שר" מעל הראש. לא יקרה שום דבר אם אדם שהיה שר בממשלה הקודמת ילך להיות חבר כנסת. זה גם חלק מהשבת הכבוד למוסד הזה שכולכם יושבים בו עכשיו.
אחרון חביב – על החוק הזה. חוק יסוד שמחוקק בצורה הזאת בהכרח נפגוש אותו במורד הדרך. יועץ משפטי יקר מאוד של אחת הוועדות אמר לי פעם – חוקים שמחוקקים בכזאת צורה יוצרים באגים חוקיים וחוקתיים במורד הדרך, ועל הבאגים האלה אנחנו לא יודעים אבל נפגוש אותם בהמשך. חוק שמרחיב את הממשלה בצורה כזאת מחייב דיון מעמיק, מחייב תשתית עובדתית, מחייב נתונים. כל הדברים האלה לא קורים פה היום, ואני מביע חשש וצער שהחוק הזה יפגוש אותנו במורד הדרך במקומות שאנחנו אפילו לא משערים. ניפגש בסעיף הבא. תודה רבה.
עופר שלח
¶
אני רוצה להתייחס רק לסעיפים שעליהם אנחנו מדברים עכשיו. קודם ציטט חבר הכנסת קרעי מהמקורות אז אני זוכר מסיפורי עם את הסיפור על הרב שאמר שאם כבר אוכלים חזיר אז שייזל שומן על הזקן. אלה הסעיפים שאנחנו רואים לנגד עינינו פה. אלה סעיפי השומן, נקרא להם ככה. כי החזיר הוא במקומות אחרים ויש חתיכת חזיר פה בחוק הזה. אבל פה זה השומן.
אני לא יודע אם אתה יודע, אדוני היושב-ראש, אני סירבתי ארבע פעמים בחיי להיות סגן שר במשרדים הכי נחשבים בממשלה. פעמיים סירבתי להיות סגן שר הביטחון. זה משרד שהוא יקר ללבי, זה נושא שאני עוסק בו כל ימי חיי ואני חושב שאני בקי בו לא מעט. סגן שר הביטחון זה תפקיד אחד מהריקים מתוכן שראיתי בימי חיי. פעם עוד היה בו תוכן כשאמרו שהוא אחראי על העורף, אחר כך רוקנו גם את זה. היו שרים שהחזיקו להם מנעולים על הדלת לא כדי למנוע מהם להיכנס, אלא כדי למנוע מהם לצאת כדי שהם לא יפריעו לאף אחד. וזה במשרד הביטחון שהוא לא רק משרד חשוב, אלא גם משרד מאוד גדול ומוטת השליטה שלו מאוד גדולה. הוצע לי פעם להיות סגן שר החוץ. זה סיפור נהדר בפני עצמו. הוצע לי על-ידי שר החוץ המכהן לחלק ביני לבינו את העולם; אני אסע לאן שהוא לא רוצה, והוא לאן שאני לא רוצה. גם לזה סירבתי.
לסגן שר יש הצדקה אולי במשרד האוצר לא רק מפני שהמשרד גדול ומרובה תפקידים אלא מפני ששר האוצר נדרש לכל כך הרבה עבודת כנסת ומצד שני יש לו כל כך הרבה עבודה במשרד האוצר, שסגנו ממלא את זה. עשה את זה בכישרון רב חברי מיקי לוי וגם היה אחראי על רשות המסים. זה פחות או יותר אולי היחיד. זה ההיגיון שעמד מאחורי האמירה שלא יהיו יותר מארבעה סגני שרים. לא צריך. היה גם מקרה אחד שאני יכול לזכור שמאיר שטרית תחת בנימין נתניהו במשרד האוצר, שלעוד שר במשרד הייתה משמעות גדולה. אבל זה במשרד כמו משרד האוצר והשר הזה נהנה מסמכות מיניסטריאלית. זהו. הא ותו לא. נגמר.
אתם באים לעשות את זה במסגרת חקיקה שאתם מדברים עליה שהיא בעתות משבר שאנחנו, נבחרי הציבור, צריכים לא רק למלא תפקידים חשובים אלא גם להיות סמל. והסמל שלכם זה שומן החזיר. אולי במקום סמל הממשלה זה מה שצריך להתנוסס מעל שולחן הדיונים שלה. תפקיד סגן השר הוא תפקיד ריק מתוכן, השר השני במשרד. שאלתי קודם את היועץ המשפטי האם אם יש שני שרים יש לכל אחד מהם גם שני סגני שרים – נעניתי שלא. מצער אותי למה. אם אנחנו כבר מתקנים את החוק - -
עופר שלח
¶
- - אז שלכל שר יהיו גם שני סגני שרים וכן הלאה. זה עד כדי כך ריק מתוכן עד שכחול לבן בצר לה – מכיוון שאתם מנסים איכשהו להתחמק ממה שהחוק הזה מפיל עליכם גם הודעתם שלא תיקחו את סגני השרים האלה. אם לא תיקחו אותם אז למה לחוקק אותם? למה לחוקק אותם בחוק יסוד?
היו"ר איתן גינזבורג
¶
למה להעליב את האינטליגנציה ואת הציבור בצורה המחרידה הזאת? אז אני אומר, זה לא הדבר הכי מופרך. יש, ברוך ה', הרבה יותר דברים מופרכים בחוק הזה, אבל זה בדיוק מה שזה מעיד. לכן אני מציע באחת ההסתייגויות שאם כבר אז שיוצמד לסעיף הזה סינר, כי אם כבר אוכלים שומן והוא נוטף על הזקן, לפחות שלא ילכלך את הבגדים.
היו"ר איתן גינזבורג
¶
חבר הכנסת אלכס קושניר. אני מודיע בזאת שאני נועל את רשימת הדוברים. בבקשה, אלכס קושניר. אחריו חבר הכנסת אופיר כץ.
אלכסנדר קושניר (ישראל ביתנו)
¶
דובר פה המון על הצורך למראית עין - - - כזה מספר של שרים וסגני שרים. אני רוצה לדבר על זה קצת ולנסות לקחת את זה לכיוון קצת שונה. אני מבין שיש לכם רצון להקים ממשלה פריטטית. מספר האצבעות בצד אחד יהיה שווה למספר האצבעות בצד השני לפי זיקה. זה גם נושא לא ברור – מה זה "זיקה". אבל יאללה, בסדר.
אלכסנדר קושניר (ישראל ביתנו)
¶
זה כן הסעיף הזה.
אני מסתכל על סעיף 1 – על הסעיף שאתם רוצים לבטל בחוק, סעיף 5(ו). בסעיף זה כתוב שהממשלה יכולה לסרב לשרים אבל היא צריכה הצבעה של 70 חברי כנסת, לפחות. אם אני אמשיך לסעיפים הקודמים שכרגע לא מרשים לי לדון בהם אז יש שם עוד שני סעיפים שאתם כן מצליחים להגיע לאיזושהי הסכמה של מספר חברי הכנסת שמצביעים או לא מצביעים על חוק כזה או אחר. למשל, 12 חברי כנסת בעלי זיקה – שוב "זיקה". אז גם פה הייתם יכולים במקום לבטל את הסעיף להגיע למספר ששוב ידגיש את הקונייקטורה הפוליטית שאתם מנסים לתפור פה לכולנו.
וכמובן, לגבי סגני שרים – לא רק שאתם נותנים אפשרות להוסיף שני סגני שרים, אתם גם מבטלים את סעיף (ד) שמגביל את מספר סגני השרים לארבעה. אז למה אתם מבטלים את הסעיף? תכתבו כמה אתם רוצים. רוצים 16, תכתבו 16. לפחות, שהדבר הזה יהיה ברור לציבור ולא שאתם בכלל פורצים את זה.
יש לי עוד הצעת ייעול לכולם. הרי אתם כל הזמן מנסים להכניס לכאן הגדרות חדשות: ראש ממשלה חלופי, שני סגני שרים לשר, שני שרים למשרד. אז בואו נחסוך את זה. אני מבין שקשה לכם לוותר על תפקידים אז בואו תגדירו תפקיד נוסף שלא יהיה כתוב "שר", שיהיה כתוב "חבר ממשלה". אבל חבר הממשלה הזה יוכל להצביע בממשלה אבל לא יהיו לו לשכות, לא יהיה לו תקציב למשרד לענייני שום דבר - -
אלכסנדר קושניר (ישראל ביתנו)
¶
- - וככה תוכלו לשמור על ממשלה פריטטית שיש בה שרים וחברי ממשלה שאלה פשוט חברי כנסת שעולים להצביע בממשלה. וזה הכול, תפתרו את הבעיה. למה אתם מענים את הציבור ולמה אתם מענים אותנו פה בהגדרות מפותלות כאלה ואחרות כדי להגיע למשהו שגם ככה כבר כתוב לכם בהסכם הקואליציוני. אז תפסיקו עם זה, באמת.
היו"ר איתן גינזבורג
¶
תודה רבה. חבר הכנסת אופיר כץ, בבקשה. אחריו נשמע את יפעת סולל מהעמותה לדמוקרטיה מתקדמת. ואז חבר הכנסת אלעזר שטרן וחברת הכנסת אורית פרקש הכהן.
היו"ר איתן גינזבורג
¶
יש רשימה. אחר כך אוסאמה סעדי, יבגני סובה, עידן רול, אורנה ברביבאי, עודד פורר, יבגני קוז'ינוב ורם בן-ברק.
אופיר כץ (הליכוד)
¶
תודה רבה, אדוני היושב-ראש, זה לא סוד שהמדינה נמצאת במצב מורכב גם מבחינה בריאותית וגם מבחינה כלכלית, כמובן. זהו זמן חירום. הלוואי שהיינו במצב פוליטי אחר ולא אחרי שלוש מערכות בחירות, אבל לצערי, זה המצב. אנחנו הפנמנו את זה. הדבר האחרון שאזרחי ישראל צריכים עכשיו - -
אופיר כץ (הליכוד)
¶
החבר'ה של ישראל ביתנו מפריעים לי. עודד פורר שאמר כמה זה קשה לו לדבר כשמפריעים לו לא מפסיק להפריע.
אופיר כץ (הליכוד)
¶
אז אנחנו הבנו שהדבר האחרון שאזרחי ישראל צריכים זה מערכת בחירות רביעית. לצערי, יאיר לפיד וחבריו לא הבינו את זה עדיין. אולי ייקח להם זמן ויבינו. מה שמעניין אותו זה רק האינטרס האישי שלו ולא האינטרס הציבורי - -
אופיר כץ (הליכוד)
¶
אני לא מבין, לשיטתו, איך מערכת בחירות רביעית תועיל במצב הזה של המדינה לאזרחים - -
אופיר כץ (הליכוד)
¶
עכשיו הסעיף. אני מצטרף לבקשה של חבר הכנסת עידן רול שביקש מהאוצר את הסעיף התקציבי לממשלה.
אופיר כץ (הליכוד)
¶
אני חושב שזה חשוב שנדע את התקציב לממשלה. יחד עם זאת לזה אני מבקש להוסיף לבקש מהאוצר כמה עלו שלוש מערכות בחירות וכמה הייתה אמורה לעלות מערכת בחירות רביעית למדינת ישראל. גם את זה וגם את זה. האזרחים צריכים לראות כמה הממשלה הזאת עולה, ויחד עם זאת - - -
אופיר כץ (הליכוד)
¶
לסיום, אני רוצה לומר שהיום נחשפתי למסיבת צביעות שלא ראיתי כדוגמתה. גם אנחנו לפני כחודש היינו בוועדה המסדרת בעמדת מיעוט והתקבלו שם החלטות שגם לא היו לרוחנו.
אופיר כץ (הליכוד)
¶
אז נחשפנו למסיבת צביעות. כשהיינו בוועדה במיעוט היו לנו הרבה חילוקי דעות עם ההחלטות כי היינו בעמדת מיעוט. אבל אני לא זוכר שאמרתי פעם אחת לארבל, היועצת המשפטית של הוועדה המסדרת, "תתביישי לך". אני לא זוכר שאמרתי לה פעם אחת "את לא יכולה להיות פה", "את צריכה לפסול את עצמך מלהיות בדיון הזה". יש פה איבוד כיוון. אתם שמטיפים לנו כבר שנים – מערכת שלטון החוק, צריך לשמור, לכבד – בייעוץ המשפטי הראשון שלא לרוחכם, תראו לאן הגעתם. "אתה צריך לפסול את עצמך", "אתה צריך להתבייש לך" - -
אופיר כץ (הליכוד)
¶
- - - לראות כמה עולה הממשלה וכמה עולות בחירות. איווט ליברמן לקח אותנו שלוש פעמים.
יפעת סולל
¶
שלום. תודה רבה על ההזדמנות לומר מספר מילים. אני אקצר ולא אחזור על דברים שנאמרו. השאלה שצריכה להישאל כאן היום היא למה כנסת ישראל בוחרת כרגע לשנות חוקי יסוד שהמשמעות שלהם היא שינוי המשטר הישראלי? יש כאן הסכם קואליציוני ברקע שכולנו מודעים לנו. גם אנחנו בדמוקרטיה מתקדמת עתרנו נגד סעיפים שונים בהסכם הקואליציוני שמגבילים את פעולתה של הכנסת ומאיימים, אגב, להגביל אותה לאורך זמן. יש שם הגבלה של החקיקה כרגע לחצי שנה אבל אפשרות גם להאריך את זה לזמן בלתי מוגבל.
אבל כשאנחנו מדברים על שינוי של חוקי יסוד ושינוי, למעשה, של המשטר בישראל, השאלה היא האם יש הצדקה אמיתית לשינוי משטרי. התשובה, בעינינו, היא ממש לא. יש כאן שני דברים שאני רוצה להדגיש: הראשון הוא שכנראה לא הייתם הולכים בכלל להצעה לשינוי חוקי יסוד לו היה אמון בראש הממשלה, לו מישהו היה מאמין שהסכם קואליציוני יקוים על-ידו. נדמה לי שזאת לא סיבה טובה לשנות משטר. שנית, יש כאן בהצמדה של שינויי חוקי יסוד להקמת הממשלה והקדמת תיקוני החקיקה להליך של הקמת הממשלה בעצם הגבלה קיצונית חמורה של שיקול הדעת של חברי הכנסת.
במסגרת ארגונים שונים שאני חברה בהם שנים רבות הרבה פעמים גם עתרנו ופעלנו להגבלת, למשל, חוק ההסדרים כי אמרנו שיש רפורמות שלמות שמצמידים לחוק ההסדרים, וחברי הכנסת של הקואליציה לא רשאים להצביע נגד חוק ההסדרים שמוצמד לתקציב המדינה, ולכן לא ראוי שרפורמות משמעותיות יוצמדו לחוק שהמשמעות שלו היא הפלת הממשלה. כאן עושים דבר חמור עוד יותר. למעשה, מבקשים לשנות את המשטר בישראל, ומי שלא יצביע בעד השינוי המשטרי הזה, המשמעות היא שהוא לא תומך בהקמת הממשלה. זאת אומרת יש כאן הגבלה קיצונית של שיקול הדעת של חברי הכנסת, אני חושבת שחלק ניכר מחברי הקואליציה, לו הדבר היה באמת נתון לשיקול דעתם, לא היו תומכים, למשל, בהגדלת ממשלת ישראל למספרים אסטרונומיים. אבל הם נדרשים לעשות את זה והם יצביעו בעד משום שמדובר בהקמת הממשלה.
לכן עצם ההליך הזה – ואנחנו מדברים על ההליך ועל סעיפים ספציפיים בו משום שהעניין הזה של הגדלת הממשלה ותוספת של סגני שרים שאני לא חושבת שמישהו יגיד באמת בשיקול דעת ובתום לב שהוא תומך בהגדלת מספר סגני השרים ליותר מארבעה. כאמור, השאלה אם ארבעה זה לא מיותר היא גם שאלה פתוחה - -
היו"ר איתן גינזבורג
¶
חברת הכנסת מילינובסקי, לא יכולה להיות שאני קורא לך ואת מסתכלת עליי ואת מפריעה לדבר - - - זה ממש לא ראוי. להפריע לחברי כנסת אחרים, מילא, זה גם לא ראוי. אבל למישהי מבחוץ?
יפעת סולל
¶
אני לא שמעתי את מה שנאמר. אני אחזור על המשפט האחרון: כשאנחנו מצמידים תיקונים של חוקי יסוד, שינוי משטר להקמת ממשלה ולמעשה מגבילים את שיקול הדעת של חברי הכנסת, לו רוב חברי הכנסת של הקואליציה המתוכננת המיועדת הזאת היו מצביעים בהתאם לתפיסתם הערכית ובתום לב הם לא היו תומכים בסעיפים האלה. לכן מן הראוי שתחשבו על זה מחדש ותדחו את כל השינויים המשטריים שאתם חושבים שחלק מהם אולי באמת טובים, למועד שהוא אחרי הקמת הממשלה כדי שאפשר יהיה לקיים את התיקונים האלה בתום לב ובראש פתוח ולאפשר לחברי הכנסת להצביע בהתאם לאמונתם.
אלעזר שטרן
¶
תודה. יועז, ראיתי שחבר הכנסת קרעי סחב אותך לפה אולי כדי להגן על 6 מיליון או 4 מיליון - -
אלעזר שטרן
¶
קודם כול, אני רוצה להגיד לך, יועז, תודה שבאת. אתה השר הבטוח הראשון שבאת לפה מהבוקר. אלה לא יודעים אם הם יהיו שרים. אתה כיבדת אותם.
אלעזר שטרן
¶
שנית, קודם הצדיקו את מספר השרים כי זאת הדרך היחידה להקים את ממשלת נתניהו. זה כמו שאמרו - -
אלעזר שטרן
¶
החמישית, אוקיי.
נכון שזה היה התנאי היחיד להקים את הממשלה הקטסטרופלית הזאת וזה בדיוק כמו שהיה נכון שאם מאיר כהן היה מתמנה ליושב-ראש הכנסת היינו הולכים לבחירות רביעיות. הרי ברור שזה קשר לוגי דבילי, מטומטם ושקרי. למה? בגלל שמאיר כהן היה מתמנה, והיה עובר חוק אחד או שניים - -
אלעזר שטרן
¶
- - או שישה חוקים או חוק שראש הממשלה לא יכול להיות עם כתב אישום – נתניהו בחיים לא היה הולך לבחירות. לכן כשמנסים להסביר את זה לציבור הוא לא מטומטם.
בקשר למספר השרים. את מספר השרים מצדיקים לנו כפריטטי. אבל פריטטי יכול להיות גם עם 18 שרים ועם 24 שרים. למה פריטטי צריך להיות 36 חוץ מהשחיתות?
אלעזר שטרן
¶
ואני רוצה להגיד לך יותר מזה. יועז עוד לא יודע אם הוא יהיה שר אסטרטגי – יש שר החוץ, שר הביטחון, שר לעניינים אסטרטגיים, שר לענייני שיתוף פעולה אזורי. כשקוראים לראש אמ"ן הוא צריך קצת לעבוד. גם כשאין קורונה הוא צריך לעבוד. איפה ראש אמ"ן הולך לתת סקירה? לשר הביטחון, לשר החוץ, לשר לעניינים אזוריים, לשר לעניינים אסטרטגיים? תגידו, אתם השתגעתם?
אלעזר שטרן
¶
אתם השתגעתם? אין לכם בושה? אני לא חושב מה יועז יעשה כשהוא יקום בבוקר. יש לו הרבה מה לעשות, הוא בחור מוכשר. אבל אני כן מסתכל על הרמטכ"ל שיתחילו לקרוא לו כל השרים האלה בשביל לתת להם דיווח. לו יש מה לעשות, לא כמו השרים האלה שאין להם מה לעשות או סגני השרים שלהם. על זה אתם לא חושבים? מזה אין לכם בושה? תסבירו לי, באמת.
אלעזר שטרן
¶
אני רוצה לסכם את הדברים שלי. אני מבין למה אף אחד משרי הליכוד לא בא לפה. אני מבין גם למה לא יושב פה אף אחד מהשרים הבטוחים של כחול לבן. אני רוצה בסיפא של דבריי לציבור בישראל: אל תאמינו לבלוף הזה. הייתה יכולה להיות ממשלה ולא בחירות אם מאיר כהן היה מתמנה ליושב-ראש הכנסת. אותו דבר אני אומר – הייתה יכולה להיות ממשלה פריטטית גם אם אתם רוצים ממשלת אחדות בלי הבזבוז הזה. כאן בכנסת עומדות מטפלות בחוץ ואנשים עצמאים ואנחנו מתעסקים איך ליועז ולחברים שלו יהיה משרד שגם הם לא יידעו כשהם קמים בבוקר - - -
אלעזר שטרן
¶
- - - ואותך, איתן, שלחו לנהל את הישיבה הקשה הזאת לניהול. בגלל שאני מכיר אותך גם אתה לא מאמין לזה.
יועז הנדל
¶
שטרן, אתה היית המפקד שלי בבה"ד 1. אם היו מציעים לך לבחור בין שמעון בר-גיורא לרבי יוחנן בן זכאי היית כנראה בוחר ברבי יוחנן בן זכאי. היום אתה בקבוצה של שמעון בר-גיורא, רוצה לשרוף את האסמים גם אם זה יוביל לחורבן.
היו"ר איתן גינזבורג
¶
חברת הכנסת יוליה מלינובסקי, אני מזכיר לך שאת בקריאה שנייה.
חבר הכנסת פורר, בבקשה.
עודד פורר
¶
"את מי אמורה לשרת כמות גדולה כזאת של שרים? מישהו פה יכול לענות? זאת, גבירותיי ורבותיי, הצרה של כולנו, כלל אזרחי מדינת ישראל. לא משנה מאיפה הם ומיהם. הממשלה הזאת פרסונלית ולא ציבורית; הקו המנחה את הממשלה הזאת הוא הישרדות ולא אידיאולוגיה – לא ארץ ישראל ושלמותה אלא שלמות נתניהו המאוחדת".
עודד פורר
¶
הסיפור הזה מאוד פשוט, איתן. אני מכיר אותך. אנחנו מכירים מהלימודים במרכז הבינתחומי. אני יודע שלא היית כותב הצעת חוק כזאת - -
עודד פורר
¶
בסדר. לא היית חותם עליה גם. אבל, שוב, הפיתויים כנראה כל כך גדולים, וזה שורש הבעיה. אני לא מקבל את התזה שאומרת שאפשר לדון בהסכם הקואליציוני במנותק מהצעת החוק הזאת כי הא בהא תליא. שני הדברים האלה הרי תלויים זה בזה. הרי כל הצעת החוק הזאת נולדה מההסכם הקואליציוני. פה כן חשובה חוות הדעת המשפטית של היועץ המשפטי של הוועדה. עצרת אותי בפסק הדין שרשבסקי קודם, אז אני חייב להמשיך לפחות מה שאמר השופט שמגר - -
עודד פורר
¶
"מעבר לכך יש כאן שילוב של הענקת טובת הנאה כספית לתחום היחסים הפוליטיים, והמהות המשחיתה שבכך ברורה בעליל. מכאן האופי הפסול והאנטי ציבורי ההופך הסכם ערבות, כאמור, לאסור ובלתי חוקי".
בסעיף 8 להסכם הקואליציוני כתוב שהצדדים ייתנו זה לזה ביטחונות נוספים. אנחנו לא יכולים לדון בהצעת החוק הזאת בלי שאתם מביאים בפנינו מהם הערבויות והביטחונות הנוספים - -
עודד פורר
¶
איזה ביטחונות נוספים יש לעניין הזה? יכול להיות שהצעת החוק הזאת שאתם כל כך מתכוונים לקדם במהירות מישהו נתן למישהו גם איזושהי ערבות בנקאית בעניין, שאם הצעת החוק הזאת לא עוברת הערבות הבנקאית פוקעת? האם כל הדברים מונחים בפנינו?
וכאן, אני אומר לך, אדוני היועץ המשפטי, אני מבקש שיונחו בפנינו כל הדברים כולל הערבויות שניתנו או שלא ניתנו בהתאם להסכם הקואליציוני. כי לעניין מה שהצעת החוק הזאת מדברת, גם בסעיף הראשון שמדבר על ריבוי שרים – צריך להבין, היה פה מס ריבוי דירות בממשלה הקודמת ובממשלה הזאת יטילו מס ריבוי שרים. זה מה שיקרה בסופו של דבר.
בסוף הצעת החוק הזאת מדברת על לפחות שלושה או ארבעה נושאים סופר מושחתים שנמצאים פה בבסיס ומהווים עילה לפסילת כל ההסכם וכל החוק מיסודו: אחד, נושא מימון המפלגות – מדובר באתנן כלכלי חד משמעי באופן ברור בלי שום ספק; השני זה הדיור לראש הממשלה החלופי שגם עליו מדובר במתן אתנן כספי. אין דבר כזה היום. זה לא שיוצרים תפקיד. יוצרים כסף למישהו, יוצרים תשלום כספי למישהו – תמורה כספית – בתוך ההסכם הזה כשבבסיסו זה הצעת חוק היסוד הזאת. דבר נוסף זה ביטול הלכת פנחסי בדרך עקומה שממנה יכלו לגזור את הלכת פנחסי, וכאן יש עוד כמה שרים שנושאים עיניהם לעניין הזה שאולי, בעזרת ה', ההלכה הזאת תתבטל והם יוכלו להמשיך לכהן גם תחת כתב אישום בעניינם.
לכן אני חייב לומר, הסעיף הראשון שמבטל, בעיקר כשלא צריך, את נושא ריבוי השרים - -
עודד פורר
¶
- - ועלול להביא לנו את אותו מס ריבוי שרים, בהחלט בטל מעיקרו.
בהמשך לגבי סעיף 3, במקום סגן שר אחד – שני סגני שרים? חבר'ה, באמת, אתם רוצים לתת תפקידים – תנו תפקידים. אני מדבר עכשיו מעבר לעלות הכלכלית של זה – אי אפשר יהיה לתפקד ככה בממשלה.
אורית, את שירת בממשלה. את יודעת מה זה לבוא לממשלה כשיש לך שני סגני שרים ושני שרים באותו משרד. ועכשיו תסבירי לי איך השר הזה או סגן השר הזה או סגן שר הזה מקבל החלטות. מי יכול לקבל החלטות בכלל? אנחנו נמצאים במשבר הכלכלי הגדול ביותר – ואני לא מדבר על הנראות הציבורית. אי אפשר יהיה להחליט החלטות. הממשלה הזאת לא תוכל לעשות אפילו את מה שהיא לא מתכוונת לעשות.
אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת)
¶
אדוני היושב-ראש, בהמשך למה שאמרנו על החוק באופן כללי אני רוצה להתייחס פה למה שאמר שמחה רוטמן, ושלמה אמר שהוא צודק. הוא אמר שכל ההסכם הזה נובע בגלל החשש ממעורבות בג"ץ. אבל הוא עצמו שלח לנו לוועדה מסמך של התנועה למשילות ודמוקרטיה. הוא שלח גם לוועדה, גם ליועץ המשפטי לממשלה וגם לכנסת "בקשה דחופה להצהרה על בטלותה של התניה בהסכם הקואליציוני". הוא עצמו מתריע שיש בהצעת החוק הזאת סעיפים – ומתייחס בעיקר לשריון. הוא עצמו מתריע נגד אי חוקיות של חלק מהסעיפים. אז במקרה הזה מה היה אומר שמחה אם בג"ץ עצמו היה אומר, נכון, אדון שמחה, הסעיף הזה לא חוקתי ואני פוסל אותו.
לעניין סעיף 5 – אני גם מפנה ליועץ המשפטי לוועדה. אתם כתבתם בעצמכם שבהצעת החוק הזאת לפעמים אין התאמה וצריך לעשות התאמות. אז אני מקריא לחברי הוועדה איך אכפת לאלה שניסחו את הצעת החוק הזאת רק מסגני שרים, שרים וג'ובים.
אני מפנה לסעיף 5 – (א) הממשלה מורכבת מראש ממשלה ומשרים; (ב) ראש הממשלה יהיה מבין חברי הכנסת; (ג) שר יהיה ממונה על משרד; (ד) אחד השרים שהוא חבר כנסת יכול שיהיה ממלא מקום ראש ממשלה.
את כל הסעיפים 5(א), (ב), (ג), (ד) לא נוגעים בזה. במה נגעו? בסעיף 5(ו). איך אתם מקימים ממשלה שאתם קוראים לה "ממשלת חילופים", ואיך זה הולם ומתאים כל מה שאתם עושים לסעיף 5? אז צריך לבטל את כל סעיף 5 כי עכשיו אין ממלא מקום ראש ממשלה, אין סגן ראש ממשלה - -
אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת)
¶
אבל צריך לתקן את זה. לא מתקנים וסעיף 5 נשאר. סעיף 5 לא עולה בקנה אחד עם כל הסעיפים שאתם מבקשים לתקן. אז תבטלו את כל סעיף 5. זה מה שאמרתי לכם – תבטלו את כל חוק יסוד: הממשלה. כי אתם מגיעים עכשיו עם חוק יסוד אחר לגמרי בגלל הסכמים.
אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת)
¶
דווקא את הסעיף שנותן אפשרות ליותר מ- 19 שרים מבטלים. למה? כי אומרים: "הביעה הכנסת אמון בממשלה" אז היא יכולה ברוב של 70 חברי כנסת. וזה ההיגיון. ברגע שאתה רוצה להקים ממשלה רחבה שמתבססת על קואליציה רחבה אז יש לך אפשרות אפילו בלי לבטל את הסעיף הזה. החוק הקיים נותן לך אפשרות של יותר מ- 19 בתנאי שזה יותר מ-70. אז ממה אתם חוששים? שלא יהיו 70?
אורנה ברביבאי
¶
אני קוראת שוב ושוב את התיקון להצעת החוק ואני שואלת את עצמי, ממה התחלנו? מה העניין ומה הייתה הבהילות בחופזה לעשות את השינוי הזה? אז הטיעון היה שאתם חייבים להקים בדחיפות ממשלת חירום ואם לא תוקם לאלתר ממשלת חירום לא נוכל להתמודד עם הקורונה. אגב, טיעון סביר שרוצים להציג אותו לציבור ולהגיד, אין ברירה, חייבים להתמודד עם הקורונה. רק שכשנכנסים פנימה לתיקון הזה אין שום קשר בין ההצעה לתיקון, הסעיפים – גם אם אני מסתכלת קונקרטית על הסעיפים שאנחנו דנים בהם כעת – ובכלל בהצעת התיקון הזאת אין שום קשר בין ממשלת חירום שחייבת לקום לבין הדרך שבה הממשלה הזאת תתמודד עם הקורונה.
אורית פרקש הכהן (כחול לבן)
¶
אורנה, זה לא נכון. זה כתוב בהסכם הקואליציוני בצורה מפורשת על גבי עמודים שלמים.
אורנה ברביבאי
¶
אני רוצה להתנצל בפני כל האזרחים שצופים בנו בזום על האין-דרך ארץ שיש פה בדיונים האלה, וחבל. בסוף צריך להיות פה דיון ענייני, וכשצועקים צעקות ולא מתמודדים עם טיעון - - -
אני רוצה להגיד יותר מזה: לא רק שאין קשר בין ממשלת חירום שנדרש להקים לבין ההצעה לתיקון, אני רוצה להגיד שההצעה לתיקון הזאת פוגעת ביכולת לשרת את הציבור בזמן קורונה.
אורנה ברביבאי
¶
משום שאם היום תשאל כל עצמאי או כל מובטל שרוצה להתמודד מול הרשויות, האם הוא מצליח לתקשר עם הרשות, האם הוא מקבל את מה שמבטיחים לו בדרג האסטרטגי לפרקטיקה של החיים שלו מה הזכויות שלו, ואיך מתרגמים שמונה מיליארד שקל שמקצים לחיים היומיומיים – הוא לא יודע.
מה החוק הזה אומר? לא מספיק שהיום השיטה לא עובדת, שהמערכת הבירוקרטית היום מסואבת ולא מאפשרת, נרחיב אותה בשם ממשלת החירום כך שהאזרח בקצה שבעבורו כולנו קיימים – גם ממשלה וגם כנסת, לא ימצא לא את הידיים ולא את הרגליים, ואנחנו בוודאי לא נוכל לסייע לו.
אורנה ברביבאי
¶
אם אני לוקחת את הדברים גם בסעיפים הקונקרטיים שנתבקשנו להתייחס אליהם וגם בהסכם כולו, לדעתי, החוק הזה פוגע במצב החירום; הוא מרחיק את הרשות המחוקקת והרשות המבצעת מהיכולת לתת מענה לאזרח, ולכן נתנגד לו בכל תוקף.
אנדרי קוז'ינוב
¶
אני אקצר ולא אחזור על אותם טיעונים של 36 שרים ו-16 סגני שרים רק אולי כהצעה כי כבר נאמר פה על מס ריבוי שרים. אז אם כבר, ממילא הקואליציה הרחבה הולכת לאשר את מספר השרים וסגני השרים הזה, אז אולי התנאים של אותם שרים וסגני שרים יושוו לתנאי חברי הכנסת הרגילים. ככה ברור שנתנגד למספר אבל לפחות נוציא את התמריץ הכלכלי הזה מכל העסק.
אנדרי קוז'ינוב
¶
לעצם מספר השרים וסגני השרים אנחנו ממילא נתנגד. אתם ממילא אמרתם שלא תאיישו את הכול. אבל אם כבר תאיישו ותאשרו - -
אנדרי קוז'ינוב
¶
- - אם תאיישו אז בכל מקרה, לפחות בחוק, תרשמו שהתנאים של אותם סגני שרים ושרים יושוו בחוק. אם כבר מדובר בחוק אז שיושוו בחוק לתנאי חברי הכנסת הרגילים.
רם בן ברק
¶
אדוני היושב-ראש, אני יושב בחלק גדול מדיוני הוועדה ואני אפילו שומע חלק מהטיעונים של מי שמצדדים בחוק לגבי מצב החירום והעלות הגדולה של בחירות. לפעמים אפילו אני חושב שאולי התבלבלתי. אבל אז אני מתעשת. במה תעזור ממשלה של 36 שרים למשבר הזה? אתה יודע, אני הייתי מנכ"ל משרד האסטרטגיה. בזמן היותי מנכ"ל המשרד לאסטרטגיה הצעתי להעביר את המשרד הזה למחלקה במשרד החוץ. זאת בירוקרטיה מטורפת, ריבים שלא נגמרים בין משרד החוץ למשרד האסטרטגיה, וכל הפעילות הזאת של המשרד לאסטרטגיה אפשר היה לעשות ביעילות גדולה מאוד במשרד החוץ. אותו דבר, אגב, לגבי משרד המודיעין.
עכשיו אני שואל את עצמי, למה 36 שרים? הרי אפשר היה לעשות את זה 18, 20 שרים. היה אפשר לעשות את זה פריטטי 10 מפה ו-10 מפה. ואז אני מגיע למסקנה שכנראה, יועז הנדל לא היה תומך בחוק כזה אילולא היה מקבל תפקיד של שר. הרי אתה, יועז, היית נכנס לממשלה לולא היית שר? היית נכנס לממשלה של 20 שרים?
יועז הנדל
¶
רם, אתה כרגע סיפרת שהיית מנכ"ל משרד והמשכת להיות מנכ"ל משרד למרות שחשבת שהמשרד - - - קיים?
רם בן ברק
¶
- - ואז הוא התפצל לשני משרדים. הוא היה המשרד לאסטרטגיה ולמודיעין – אני הייתי המנכ"ל; ובגלל כל הסיפור של "ישראל היום" הלכו לבחירות - -
רם בן ברק
¶
תבקש את זכות הדיבור ותגיד מה שאתה רוצה.
אחר כך פיצלו אותו למשרד המודיעין ולמשרד האסטרטגיה. משרד האסטרטגיה יכול להיות מחלקה במשרד החוץ. משרד המודיעין יש לו חשיבות. אם תהיה שר המודיעין תבוא אליי, יש לי כמה טיפים לתת לך. יש לו חשיבות. בעיקר עצם זה שהוא שם בקבינט עוד מישהו שמבין על מה הוא מדבר, וכל השאר לא מבינים.
רם בן ברק
¶
אז אני מגיע למסקנה שלא יועז הנדל ולא אורית פרקש ולא יזהר שי ולא אף אחד מחברי כחול לבן היה תומך במהלך הזה אילולא נתנו לו תפקיד של שר. לכן כל הסיפור הזה של הממשלה המנופחת - -
רם בן ברק
¶
- - חברת הכנסת אורית פרקש, אני בספק – ואני כמעט בטוח שלא היית נותנת את ידך לחוק הזה אילולא היית יודעת שבסוף החוק הזה יש לך תפקיד של שר. לא את ולא פנינה תמנו שטה ולא אף אחד אחר. זאת הסיבה שיש כאן 36 שרים.
רם בן ברק
¶
כל בר דעת יודע שממשלה עם 36 שרים לא יכולה לתפקד. יש שם בירוקרטיה מטורפת. אתה תהיה תלוי בחתימות של חמישה-שישה שרים לכל מהלך שתעשה: השר לענייני מיעוטים, השר לעניינים אזוריים והשר לענייני גליל והשר לענייני נגב – כל אחד יצטרך את החתימה של כל אחד. לכן אין לי אלא להסיק שמדובר באתנן פוליטי כדי שיתמכו בעניין הזה. לדעתי, אסור לתמוך בזה בשום פנים ואופן. תודה רבה.
היו"ר איתן גינזבורג
¶
תודה לחבר הכנסת בן-ברק. אני אבקש מהיועץ המשפטי להתייחס לסוגיות שעלו. הוא אמר שזה לא הרבה זמן. יש לו כמה נקודות ואז נצא להפסקה.
רם בן ברק
¶
אגב, שלא נדבר, יועז, שנדמה לי – אם הפרסומים נכונים – שגם התנית את התמיכה שלך בכניסה בזה שייתנו לך את - - - נכון או לא?
יועז הנדל
¶
הפרסומים לא נכונים אבל זה מעניין שיש עתיד התעקשו לקבל מימון לשני חברי כנסת בזמן קורונה ומיליון מובטלים. מתעקשים לקבל כסף מכספי הציבור.
היו"ר איתן גינזבורג
¶
חבר הכנסת הנדל, אל תגרמו לי לקרוא לכם בקריאה ראשונה.
אלעזר שטרן, היועץ המשפטי, בבקשה.
אלעזר שטרן (יועץ משפטי)
¶
במהלך הדיון הופנו אלינו מספר שאלות. אני אשתדל להתייחס בקצרה לכל אחת מהנקודות שעלו. אם פספסתי משהו שלא עניתי עליו תחזירו.
שאלה של חבר הכנסת סעדי
¶
אכן, כמו שגור אמר בתחילת הדיון כל סעיף וסעיף שנגיע אליו, נעיר את הערותינו. אכן, חלק מההערות שהצבעת עליהם לגבי סעיף 5 לחוק יסוד: הממשלה – יידרשו התאמות.
פשוט המקום של ההערות לגבי ההתאמות האלה הן לא בסעיפים 1 ו-3 שדנו בהם אלא בהמשך הדרך. לכן כשנגיע למקומות האלה נתייחס להתאמות הנדרשות שהצבעת עליהן וגם לאחרות.
היו"ר איתן גינזבורג
¶
לא להפריע. זה לא דיון. אנחנו לא מקיימים דו-שיח. הוא כרגע בזכות דיבור. הוא רוצה להתייחס לדברים שאמרו פה. תנו לו לדבר בלי הפרעה. זה קשה, צריך להתאפק – אני יודע. תתאפקי.
אלעזר שטרן (יועץ משפטי)
¶
נקודה שנייה ששאלו חברי הכנסת לוי ואלהרר זה בעניין הפיצול. אכן, לפי סעיף 79(ב) לתקנון הכנסת כפי שנאמר בדיון בוועדה המסדרת יהיה צורך לפצל את הצעת החוק שלפנינו לשתי הצעות חוק: הצעה אחת שמתקנת את חוקי היסוד וההצעה השנייה שמתקנת את החוקים שהם ברמה של חוקים ולא חוקי יסוד. הוועדה תצטרך עד להחלטה על אישור הצעת החוק לקריאה ראשונה לקבל החלטה על פיצול. ההחלטה הזאת תצטרך לעלות למליאת הכנסת, ומליאת הכנסת תצטרך לאשר אותה.
אלעזר שטרן (יועץ משפטי)
¶
אז אני אומר – ברור שצריך לפצל בין התיקונים לחוקי היסוד לבין התיקונים לחוקים הרגילים.
אלעזר שטרן (יועץ משפטי)
¶
הדבר הזה יצטרך להיות מפוצל, והוועדה תצטרך לקבל החלטה על פיצול, והמליאה תצטרך לאשר - -
אלעזר שטרן (יועץ משפטי)
¶
נקודה שלישית שחבר הכנסת כסיף העלה וגם חבר הכנסת לוי בנושא הליך החקיקה. אכן, חלק מתפקידינו פה כייעוץ משפטי זה לשמור על כך שהליך החקיקה הוא תקין ושעקרון ההשתתפות שעליו בית המשפט העליון עמד בהלכת קוונטינסקי שממנה ציטטת שאכן עקרון ההשתתפות יקוים כמו שצריך. אבל מצד אחד חשוב להבחין בין שני הדברים וגם בג"ץ עמד על כך בפסקי דין מאוחרים יותר: עקרון ההשתתפות הוא לא הליך חקיקה ראוי. זה גם מה שגור אמר בתחילת הדיונים. אנחנו שואפים שהוועדה גם במגבלות הזמן תעשה את הדיון הממצה והמקיף ביותר כדי שלא יהיה פה סעיף אחד שחבר כנסת לא מבין על מה הוא מצביע בו. כל אחד מהסעיפים נקרא ונסביר כדי שכל חבר כנסת יבין על מה הוא מצביע. הוא לא חייב להסכים, כמובן. אבל שלכל אחד יהיה ברור וכל אחד יוכל לגבש דעה על מה הוא מצביע.
היו"ר איתן גינזבורג
¶
רגע, מיקי, אני יכול גם לדבר? קיבלנו הנחיה. אנחנו ממילא עומדים לעצור את הדיון אבל כדי שנוכל לעמוד בכללים של הקורונה שכל אחד יתרחק אחד מהשני. אף אחד לא אמור לדבר עכשיו אז פשוט תלכו אחורה עם הכיסא שלכם כדי שנעמוד בכללים. תודה רבה.
כן, בבקשה, אלעזר, סליחה על ההפרעה.
אלעזר שטרן (יועץ משפטי)
¶
חבר הכנסת פורר העלה מספר נקודות לגבי נושא של ערבויות ודברים שיש בהם טובות הנאה כספית. לגבי הנושא של ערבויות נוספות – ככל שהצדדים להסכם הקואליציוני יגיעו להסכמים ברורים ולא אמירות כלליות של ערבויות, אלא דברים קונקרטיים, הם אכן, לפי סעיף 1 לחוק הממשלה יצטרכו לפרסם כי זה יהיה בעצם חלק מההסכם. כמו שחייבים לפרסם הסכמים קואליציוניים ולהניח על שולחן הכנסת, גם את הדברים האלה הם יידרשו להניח על שולחן הכנסת ולפרסם אותם.
היו"ר איתן גינזבורג
¶
סליחה, די. הוא נותן את חוות דעתו על דברים שנאמרו. חוות דעתו עכשיו נאמרת בלי שיפריעו לו.
אלעזר שטרן (יועץ משפטי)
¶
כנ"ל לגבי הדברים שהוא אמר לגבי טובת הנאה כספית. צריך לשים לב – חלק גדול מהתיקונים לחוקים רגילים ולחוקי יסוד, יש להם ממד כספי, יש להם השלכות כספיות. לא כל תיקון שיש לו השלכות כספיות בהכרח רואים אותו במבט של טובת הנאה כספית כמשהו של טובת הנאה אישית.
אלעזר שטרן (יועץ משפטי)
¶
חבר הכנסת סגלוביץ', כל תיקון לחוק מימון מפלגות – אני לא מדבר כרגע על התיקון הנוכחי – בסוף התוצאה שלו היא שמפלגה מקבלת סכום כזה או אחר.
אלעזר שטרן (יועץ משפטי)
¶
אז אני אומר – גם דברים שיש להם השלכות כספיות ישירות הם לא בהכרח ברמה שפוסלת את האנשים - -
אלעזר שטרן (יועץ משפטי)
¶
לגבי בקשתך, חבר הכנסת לוי, ובקשתך, חברת הכנסת אלהרר, ולבקשתך, חבר הכנסת סגלוביץ' לעניין חוות דעת כתובה: בדקות אלה ממש יושב הצוות המשפטי של ועדת חוקה ומכין מסמך כתוב שיצביע על השאלות, על הקשיים, על הצדדים השונים שיש בכל אחד מסעיפי החוק - -
היו"ר איתן גינזבורג
¶
סליחה רגע, אתה לא יכול להפריע כל פעם שהוא מדבר. אתה פשוט לא יכול לעשות את זה. אני קורא אותך לסדר פעם שנייה.
היו"ר איתן גינזבורג
¶
חבר הכנסת סגלוביץ', אתה מפריע כל הזמן ליועץ המשפטי. אתה לא מאפשר לו להשלים חצי משפט. אני מבקש ממך לצאת מהאולם.
אלעזר שטרן (יועץ משפטי)
¶
חוות דעת משפטית תהיה לפניכם. אני נמצא פה מספיק שנים בכנסת. לא בכל הצעת חוק חוות הדעת חייבת להיות כתובה. לפעמים אנחנו - -
אלעזר שטרן (יועץ משפטי)
¶
לא תהיה שאלה אחת שתישאל, כמובן, ואנחנו נתחמק או לא ניתן את ההתייחסות המשפטית שלנו.
אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת)
¶
אבל על זה. אני רוצה לשאול אותו על זה – למה אי אפשר ברגע שאתם כותבים חוות דעת - -
אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת)
¶
אני רוצה לשאול על זה, למה אי אפשר ברגע שאתם כותבים חוות דעת עכשיו - -
אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת)
¶
- - למה אנחנו לא מקבלים את חוות הדעת הזאת, קוראים את זה ואחר כך מקיימים דיון? זה הסדר הראוי.
היו"ר איתן גינזבורג
¶
קארין, אני קורא אותך לסדר פעם ראשונה. מספיק. די, באמת די. רצית הפסקה – תני לו לסיים.
אלעזר שטרן (יועץ משפטי)
¶
אני חוזר ואומר – חוות הדעת הכתובה שאתם רוצים, בעזרת ה', בזמן הקרוב תופץ ותהיה מונחת לפניכם ולא תישאר אף שאלה שלא תקבל את ההתייחסות שלנו. תודה.
היו"ר איתן גינזבורג
¶
אנחנו נחזור בשעה 16:00 להמשך הדיון. בדיון הבא נעבור על סעיף 2 ו-3 במסמך של הייעוץ המשפטי שחל על סעיפים 13(א) - -
היו"ר איתן גינזבורג
¶
סעיפים 13א, (ג), (ד), (ה), 43(ד), 43(ה) שנמצאים בחוק יסוד הממשלה. תודה רבה.
(הישיבה נפסקה בשעה 15:35 ונתחדשה בשעה 16:00.)
(הישיבה נפסקה בשעה 15:30 ונתחדשה בשעה 16:10.)
היו"ר איתן גינזבורג
¶
חברים, אני מחדש את ישיבת הוועדה. כפי שאמרתי, נדון עכשיו בקביעת ההסדר של ממשלת רוטציה, ממשלת חילופים, סעיף 13א - - -
היו"ר איתן גינזבורג
¶
שמעתי את זה ואני עכשיו מבקש לדבר. האם אני יכול לדבר בישיבה הזו או שאני צריך לבקש מכם רשות?
היו"ר איתן גינזבורג
¶
תודה. דבר שני, חלוקת השרים וסגני השרים לשתי קבוצות זיקה: סעיפים 13א(ג)(ד), 43ד, 43ה, ומתן אפשרות למינוי שר נוסף, סעיף 43ד(ה) – אלו הסעיפים שבהם נדון עכשיו. מדובר בסעיפים 2,3, במספר של היועץ המשפטי ו-6.
היו"ר איתן גינזבורג
¶
זה המסמך שחולק הבוקר לכולם על-ידי הייעוץ המשפטי.
מי שמעוניין לדבר, נא להירשם אצל מנהל הוועדה. סדרנים, אני מבקש להושיב אנשים שמגיעים מאחור ולדלל את האנשים סביב השולחן.
בועז טופורובסקי (יש עתיד-תל"ם)
¶
האם אפשר לחלק את הצעת החוק? איך אפשר לעבור ברצינות על הצעת חוק שינוי חוק יסוד שלא מונחת בפניי? האם אני צריך להביא מהבית?
בועז טופורובסקי (יש עתיד-תל"ם)
¶
אז אני לא חייב – אין בעיה. אני רוצה זכות לדבר. לדעתי, זה לא רציני. בסך הכול ביקשתי את הצעת החוק ואומרים לי שאני לא יכול לקבל אותה. זה לא רציני.
קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם)
¶
אדוני היושב-ראש, לפני שיצאנו להפסקה עלו מספר פעמים בקשות לקבל חוות דעת משפטית לגבי הסעיפים שאנו דנים בהם.
אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת)
¶
לא דיון חדש. איתן, עם כל הכבוד, היה כאן יועץ משפטי שאמר: בשעה זו אנו עמלים על ניסוח. אנחנו רוצים לשאול את גור האם יש או אין.
היו"ר איתן גינזבורג
¶
אני מבקש שכל מי שרוצה לדבר יבקש רשות דיבור. מי שיתפרץ ייצא החוצה, וזה יהיה מאוד מאוד מהיר – זה הכול.
גור, בבקשה, תשיב, ונתחיל לעבור על הסעיפים.
גור בליי
¶
קודם כל, בהתייחס לשאלת חברת הכנסת אלהרר, אנחנו שלחנו את המסמך עם ההערות המפורטות לפני דקות ספורות ל - - -
היו"ר איתן גינזבורג
¶
כן, כן. סליחה, קארין. אני קורא אותך לסדר פעם ראשונה. אי-אפשר ככה. תני לו לדבר, קארין.
היו"ר איתן גינזבורג
¶
חברים, אני מודיע לכם שמי שיפריע לדבר, מיקי, אני מוציא אותו מייד. זה יהיה מאוד מאוד מהיר. אני מבקש להפסיק להפריע, מיקי.
מאיר כהן (יש עתיד-תל"ם)
¶
אדוני היועץ המשפטי, המסמך היה צריך להיות כאן, אני מצטער. אל תנסו למשוך אותנו עד השעה 24:00 - - - ולא תהיה ישיבה, עם כל הכבוד שאני רוחש לך.
היו"ר איתן גינזבורג
¶
מאיר, הוא באמצע דיבור. אני מתפלא מאוד עליך. תנו לו לדבר, לא יכול להיות. מאיר, אני מבקש ממך שתכבד אותי.
מאיר כהן (יש עתיד-תל"ם)
¶
- - - תיתן כבוד למרוקאים, אני אתן לו כבוד. שב בשקט, שב בשקט, יא - - - שכמוך. בוא נתופף ביחד. כשתיתן כבוד למרוקאים ולא תהיה גזען, אכבד אותך. אל תפריע לדברים שלי, אל תפריע לדברים שלי - גזען שכמוך.
מאיר כהן (יש עתיד-תל"ם)
¶
אתה רוקם מזימות, אתה לוקח כסף, אתה שקרן. תראה מה עשו לאורלי לוי, וממך עשו ערכי.
מאיר כהן (יש עתיד-תל"ם)
¶
תתבייש לך. מי שגונב כסף זה אתה. אין לך מה להגיד אז אתה אומר: גונבים כסף. תתבייש לך, תתבייש לך.
היו"ר איתן גינזבורג
¶
חבר הכנסת כהן, חבר הכנסת יועז הנדל. חבר הכנסת כהן, אני מבקש ממך לצאת, אני מבקש ממך לצאת.
היו"ר איתן גינזבורג
¶
חבר הכנסת כהן, אני קורא אותך לסדר פעם שלישית. נא להוציא את חבר הכנסת כהן, בבקשה. סדרנים, אני מבקש להוציא את חבר הכנסת כהן.
קריאות
¶
אבל למה אתה מוציא אותו? איך אתה מוציא אותו? יועז הביא שישה קולות וגנב 6 מיליון שקלים ואתה מוציא את מאיר? - - - גנב קולות או מי - - - ציבורית, לא הבנתי.
היו"ר איתן גינזבורג
¶
יועז, אני קורא אותך לסדר פעם שלישית. יועז, צא החוצה, בבקשה. עידן, אני קורא אותך לסדר ראשונה.
(חבר הכנסת יועז הנדל יוצא מחדר הוועדה.)
היו"ר איתן גינזבורג
¶
הוצאתי גם אותך, מאיר כהן. לא הקשבת לי. אי-אפשר להתנהל בצורה כזו, יש גבול לכל תעלול.
היו"ר איתן גינזבורג
¶
גור, אני מבקש ממך להשיב. עפר, אתה מפריע. אנחנו הולכים להפיץ לכם את חוות הדעת שנמצאת כרגע בבית הדפוס. זה יובא בפניכם, ואנחנו נמשיך בדיון כמו שהתנהלנו עד עכשיו ונגיע לסעיפים כמו שציינתי בפתח הישיבה.
יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם)
¶
איתן, אני לא מבין את התהליך. אני רוצה לקרוא את החוק כדי לדעת מה אני מדבר ולא לדבר סתם.
היו"ר איתן גינזבורג
¶
הבנתי, התשובה היא שזה נמצא בבית הדפוס וזה תיכף יגיע אלינו. אנחנו נמשיך בדיון, תודה.
רם בן ברק (יש עתיד-תל"ם)
¶
אדוני היושב-ראש, אני לא משפטן, ועדיין כשאני רוצה לדבר אני רוצה לדבר על סמך חוות דעת.
אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת)
¶
אתה רוצה שכולנו נצא ותנהל ישיבה לבד? עשינו את זה בוועדת - - - עם החוק של - - -
גור בליי
¶
כמו שאמרנו בתחילת היום, בסיטואציות לא מועטות בוועדות אנחנו נותנים את עמדתנו ביחס לסעיפים, גם בוועדה הזו וגם בוועדות האחרות, במהלך הדיונים. אגב, בחלק מהוועדות היועצים המשפטיים נותנים אך ורק בעל פה את חוות דעתם ולא בכתב, גם בחוקים מאוד מאוד מורכבים.
גור בליי
¶
אבל לאור הבקשות של חברי הכנסת, כיוון וממילא את הנקודות הכנו, ישבנו עכשיו והופצה לכם. גם בווטסאפ יש לכולם, וגם יודפס לכולם בדקות הקרובות, המסמך שכולל את הנקודות שאני הולך להגיד ממילא. אם יורשה לי לדבר ולהרחיב בדברים האלה, מאוד אשמח להסביר את זה. הנקודות שאני הולך להגיד הן גם הנקודות שיהיו במסמך שבפניכם. אם תינתן לי האפשרות להסביר ולפרט את הדברים האלה בעל פה, ממילא הקושי הזה ייפתר.
אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת)
¶
האם אתם רציניים עכשיו? גור, המסמך הזה הוא בן 12 עמודים. האם אתה באמת מצפה מאיתנו עכשיו לקרוא ולגם לנהל דיון וגם לשמוע אותך וגם שנקרא את 12 העמודים? תנו לנו שעה, עם כל הכבוד, איתן. תנו לנו שעה לקרוא את 12 העמודים האלה ולבוא מוכנים. אני לא מבין מה קרה פה.
גור בליי
¶
אני בדיוק מסביר את כל הנקודות. אם תיתנו לי את ההזדמנות להסביר, אוכל להסביר את הדברים האלה שבאים גם במסמך הזה.
גור בליי
¶
קודם כל, אקריא את הסעיפים הרלוונטיים ואסביר אותם. הסעיף הראשון שאנחנו דנים בו עכשיו הוא סעיף 2 להצעת החוק שאומר כך:
"אחרי סעיף 13 לחוק היסוד יבוא: כינון ממשלת חילופין 13א (א) בחוק יסוד –
"מועד החילופים" – תאריך נקוב, שבו יתבצעו החילופים בין ראש הממשלה לבין ראש הממשלה החלופי ובין ראש הממשלה החלופי לראש הממשלה.
"ממשלת חילופים" – ממשלה אשר במהלך כהונתה יעמדו בראשה, לסירוגין, חבר הכנסת שהרכיב את הממשלה וחבר הכנסת נוסף.
"ראש הממשלה החלופי" – חבר הכנסת המיועד לכהן כראש הממשלה בממשלת חילופים וחבר הכנסת שכיהן באותה ממשלת חילופים כראש הממשלה עובר לחילופים.
(ב) על אף האמור בסעיף 13(ג), הממשלה שתורכב יכול שתהיה ממשלת חילופים לפי הוראות חוק-יסוד זה.
(ג) בממשלת חילופים, כל שר וסגן שר יזוהה כבעל זיקה לראש הממשלה או לראש הממשלה החלופי.
(ד) מספר השרים המזוהים כבעלי זיקה לראש הממשלה יהיה זהה למספר השרים המזוהים כבעלי זיקה לראש הממשלה החלופי; ואולם, לא היתה זהות במספר השרים כאמור, תקבע הממשלה מנגנון הצבעה שלפיו כוח ההצבעה של כלל השרים בעלי הזיקה לראש הממשלה יהיה זהה לכוח ההצבעה של כלל השרים בעלי הזיקה לראש הממשלה החלופי.".
גור בליי
¶
אני מקריא הכול כדי שאוכל בצורה שיטתית להסביר.
"...(ה)בלי לגרוע מהוראות סעיף 13(ד), משהורכבה ממשלת חילופים, תתייצב לפני הכנסת, תודיע על הפרטים הבאים, ותבקש הבעת אמון:
(1) זהות ראש הממשלה וזהות ראש הממשלה החלופי;
(2) מועד החילופים;
(3) זהות השרים בעלי הזיקה לראש הממשלה וזהות השרים בעלי הזיקה לראש הממשלה החלופי.
ממשלת החילופים תיכון משהביעה בה הכנסת אמון ומאותה שעה ייכנסו השרים לכהונתם.
(ו)בלי לגרוע מהוראות סעיף 14, משהביעה הכנסת אמון בממשלת חילופים, או סמוך ככל האפשר לאחר מכן –
(1) ראש הממשלה יצהיר בפני הכנסת הצהרת אמונים זו לגבי תקופת כהונתו כראש הממשלה טרם מועד החילופים, ולגבי תקופת כהונתו כראש ממשלה חלופי לאחר מועד החילופים: "אני (השם) מתחייב כראש הממשלה וכראש הממשלה החלופי לעתיד לשמור אמונים למדינת ישראל ולחוקיה, למלא באמונה את תפקידי כראש הממשלה וכראש הממשלה החלופי ולקיים את החלטות הכנסת".
(2) ראש הממשלה החלופי יצהיר בפני הכנסת הצהרת אמונים זו לגבי תקופת כהונתו כראש ממשלה חלופי טרם מועד החילופים, ולגבי תקופת כהונתו כראש הממשלה לאחר מועד החילופים: "אני (השם של האדם) מתחייב כראש הממשלה החלופי וכראש הממשלה לעתיד לשמור אמונים למדינת ישראל ולחוקיה, למלא באמונה את תפקידי כראש הממשלה החלופי וכראש הממשלה ולקיים את החלטות הכנסת."
(ז)בלי לגרוע מן האמור בסעיף 13(ד), הביעה הכנסת אמון בממשלת חילופים, בהגיע מועד החילופים ייערכו החילופים באופן הבא –
(1) כהונת ראש הממשלה תיפסק, וראש הממשלה החלופי יחל בכהונתו כראש הממשלה;
(2) במועד זה, ובד בבד, מי שכהונתו כראש ממשלה נפסקה יחל בכהונתו כראש הממשלה החלופי.
(ח) עריכת החילופים כאמור בסעיף קטן (ז), אינה טעונה הבעת אמון נוספת של הכנסת והצהרת אמונים נוספת של ראש הממשלה וראש הממשלה החלופי, ולא יראו את החילופים כהתפטרות הממשלה, כהתפטרות ראש הממשלה, כהתפטרות ראש הממשלה החלופי או ככינון ממשלה חדשה.".
גור בליי
¶
עכשיו אסביר את ההסדר שהקראתי. ההסדר הזה – מה שהוא מבקש לעשות, ומה שאני הקראתי, עד כמה שאני מבין, זה המוקד של כל הצעת החוק הזו, בא לקבוע הסדר משטרי חדש להקמת סוג של ממשלה דו-ראשית, ממשלה שמכהנים בה באותו זמן גם ראש ממשלה וגם ראש ממשלה חלופי. ראש הממשלה החלופי - - -
אורית פרקש הכהן (כחול לבן)
¶
מה זה שונה מראש ממשלה וממלא מקומו? זה לא ממשלה דו-ראשית. משביעים מראש ראש ממשלה - - -, במובן שבכל רגע נתון יש ראש ממשלה אחד. תדייק, גור.
גור בליי
¶
ראש הממשלה החלופי הוא מי שבחצי הראשון של כהונת הממשלה, ראש הממשלה החלופי הוא מי שלא מכהן כראש ממשלה ועתיד להחליף את ראש הממשלה במחצית השנייה של כהונת הממשלה. על-פי המוצע במצב הפוליטי הנוכחי בחצי הראשון ראש הממשלה החלופי הוא חבר הכנסת בנימין גנץ, ובמחצית השנייה של כהונת הממשלה ראש הממשלה החלופי הוא מי שכיהן כבר ראש ממשלה. זאת אומרת, ביישום בהקשר הנוכחי, ראש הממשלה החלופי בחצי השני הוא ראש הממשלה בנימין נתניהו.
גור בליי
¶
על-פי ההסדר המוצע, הכנסת מביעה מראש אמון בשני ראשי הממשלה האלה: גם בראש הממשלה בהווה וגם בראש הממשלה העתידי בחצי השני, ושניהם כבר במועד הזה נשבעים אמונים על שתי התקופות: גם על כהונתם כראש ממשלה וגם על כהונתם - - -
היו"ר איתן גינזבורג
¶
חברי הכנסת, אני מבקש. אתם קרובים מדיי. טופורובסקי, אחורה. שי, אחורה, עידן, קצת אחורה. רם בן ברק, ימינה.
גור בליי
¶
עוד דבר מוצע פה, כשהכנסת מביעה אמון בין ראשי הממשלה, שניהם נשבעים אמונים, וכבר באותו מועד ייקבע המועד הנקוב, תאריך מסוים, שבו תהיה התחלופה ביניהם. החילופים מתבצעים באופן אוטומטי במועד שנקבע מראש, במועד כינון הממשלה, במובן הזה שכשמגיע המועד הזה לא צריך שהממשלה או ראש הממשלה יתפטרו. לא צריך לחזור לכנסת, הדבר יקרה באופן אוטומטי. מגיעים למועד הזה, ראש הממשלה הראשון מפסיק, ראש הממשלה השני נכנס להחליף אותו - ממש בעת ובעונה אחת.
גור בליי
¶
עמדתנו בהקשר הזה היא שבאופן עקרוני כאשר באים לתקן את חוק-יסוד: הממשלה וקובעים הסדר חדש מהסוג הזה, הכנסת בכובעה כרשות מכוננת יכולה להוסיף הסדר מהסוג הזה, וההסדר הזה כשלעצמו לא פוגע בזכויות של האופוזיציה בכנסת אלא מסדיר את היחסים בין השותפים בתוך הממשלה.
גור בליי
¶
כי אם היית בוחרת, למשל, ראש ממשלה אחד לשלוש שנים, במקום זה הממשלה אומרת: יהיו שני אנשים על שלוש השנים האלה - - -
מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם)
¶
אין בעיה, שיהיה הסכם, אבל אני רוצה לבחור את השני גם בהצבעה בזמן. למה שניהם יחד? כי הם כנראה לא מאמינים אחד לשני.
גור בליי
¶
הכנסת מצביעה בבת אחת על שניהם. אם היא לא רוצה, היא יכולה לא להצביע בעד. ההסדר הזה הוא הסדר חסר תקדים, אנחנו לא מכירים כזה הסדר ברמה עולמית.
היו"ר איתן גינזבורג
¶
אני רוצה שתאפשר לו לסיים משפט, מאיר. זה מתנהל לא בצורה נאותה. אני רוצה שתאפשר לו לסיים משפט, האם זה דרישה מוגזמת? תנו לו לסיים. אתה מנהל איתו דו-שיח, תפסיק עם זה.
גור בליי
¶
יש בהסדר הזה, קודם כל, משום נגיסה בסמכויותיו של ראש הממשלה שעד עכשיו הייתה לו פררוגטיבה לנהל את הרשות המבצעת בעצמו. במבנה הזה, שתיכף נדבר עליו עוד, יש שני ראשים שצריכים לעבוד בתיאום בכל מיני סיטואציות. צריך להזכיר בהקשר הזה שגם בתקופה של ממשלת הרוטציה בשנות השמונים של שמיר ופרס זה לא היה אותו דבר כמו ממשלה דו ראשית מהסוג הזה, אלא היה הסדר רוטציה. בכל שלב כשאחד מהם כיהן כראש ממשלה, הוא היה ראש הממשלה במאה אחוז. לא צריך הסכמה ברמה החוקית.
אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם)
¶
נניח ובעוד שנה וחצי בני גנץ ישדוד בנק, איך יכול להיות שאנחנו היום - - -?
היו"ר איתן גינזבורג
¶
חבר הכנסת אלעזר שטרן, קודם כל, נכנסת ביניהם וביקשתי שלא ישבו ביניהם. שנית, - - -
קריאות
¶
גור בליי, לא המציא את הסידור הנואל הזה. גור, רחמיי, רחמיי, רחמינו, על זה שאתה צריך להסביר את הדבר הנפשע הזה.
גור בליי
¶
אני רוצה להבהיר פה משהו כדי שיובן. ההסברים למה לעשות את הדבר הזה, הם הסברים שהמציעים צריכים לתת. אני מסביר את המהות של מה שאני קורא ומעלה שאלות והשגות בקשר לדבר הזה.
עפר שלח (יש עתיד-תל"ם)
¶
אני שואל אותך משפטית על הבעיה, מה קורה אם הכנסת מאבדת את אמונה וראש הממשלה - - -
היו"ר איתן גינזבורג
¶
ראשית, אל תזלזל בי. שנית, אנחנו נקיים על זה דיון ואת כל השאלות תציג בזמן הדיבור שלך בדיון. לא יהיה פה פינג-פונג של שאלות.
עפר שלח (יש עתיד-תל"ם)
¶
יהיה פינג-פונג של שאלות, כך הדברים מתנהלים בכנסת. היועץ המשפטי מדבר, שואלים אותו, - - -
גור בליי
¶
אתייחס תיכף לשאלות. אני חושב שבגלל שהדבר הזה משנה את המבנה, גם את המעמד של ראש הממשלה וגם את ההתנהלות של הממשלה, הוא מכניס את המשטר של מדינת ישראל למקומות לא ידועים, למקומות שאנחנו לא מכירים תקדים להם ברמה הבין-לאומית. מצד אחד, ההסדר הזה יכול לפגוע בתפקוד וביעילות של עבודת הממשלה כי יש סיטואציה שאין אחד שעומד בראש הפירמידה אלא יש שניים, ומצד שני, יכול להיות שבסיטואציה מסוימת הוא יכול לתרום ליציבות על בסיס הסכמי. אבל במישור של הדוקטרינה החוקתית, בגלל שזה מוסד חדש, זה יצור חדש, שאנחנו לא מכירים, אנחנו גם לא יודעים איך הפסיקה תפרש אותו ואיך תתייחס גם למעמד של ראש ממשלה החלופי וגם למעמד של ראש הממשלה המוגבל. זאת אומרת, מבחינתנו, הדבר הזה הוא אפשרי אבל אנחנו לא יודעים איך הוא יפורש ולאן הוא יתפתח כי אנחנו באזורים של טרה אינקוגניטה, באזורים שלא מוכרים לנו, במשפט החוקתי עד היום.
גור בליי
¶
יש הוראות ספציפיות בהמשך שנדבר עליהן לגבי מעמד ראש הממשלה החלופי.
לגבי השאלה שעלתה פה לגבי עניין אי-האמון - כעיקרון הכנסת יכולה להביע אי אמון בממשלה הזו בכל שלב, בין אם זה כשראש ממשלה ראשון, ובין אם זה כשראש ממשלה השני. העובדה שהממשלה אומרת: במקום שתהיה פרסונה אחת שנמצאת כל הזמן הזה כראש הממשלה, אנחנו אומרים שיש פרסונה אחת בפרק זמן אחד ובפרק הזמן השני, לא מונע מהכנסת להגיד שברגע מסוים היא מפילה את הממשלה בלי קשר מי עומד בה כראש ממשלה באותו זמן.
גור בליי
¶
אתייחס כשנגיע לסעיף הזה.
אנחנו חושבים שמעבר לשאלות שעולות לגבי הדבר הזה ולאופי הלא ברור שלו כמוסד או כייצור במשטר החוקתי החדש, יש, ראשית, עניין יותר קטן שהוא מחייב התאמה בין סעיף נוסף לחוק היסוד כי סעיף 5(א) לחוק-יסוד: הממשלה שנמצא בפניכם בנוסחים המשולבים שחולקו קודם קובע שהממשלה מורכבת מראש הממשלה ומשרים אחרים. לדעתנו, לאור השדרוג של המעמד הזה, צריך לכתוב: מראש ממשלה, ראש ממשלה חלופי ומשרים אחרים, בגלל השינוי במעמד הזה.
גור בליי
¶
הערה יותר מהותית - בשל החידוש שיש בהסדר המוצע הזה, שנובע גם כנראה ממה שאנחנו מבינים מנסיבות פוליטיות מאוד מסוימות וממשבר חוקתי מסוים, ההצעה שלנו, ובהקשר הזה אנחנו מתחברים גם לאמירה של המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, אנחנו מציעים לוועדה לשקול לקבוע את ההסדר המוצע בכל הנוגע לממשלת חילופים, לכל הנושא הזה של שרים בעלי זיקה, כהוראת שעה. אנחנו נדבר על זה בהמשך, בחלק מהסעיפים יש גם אי סימטריה בין ראש ממשלה ראשון לראש ממשלה שני – כל מיני הסדרים שככל הנראה נקבעו על בסיס מקרה מסוים. אנחנו חושבים שראוי היה בהקשר הזה לשקול, ושהוועדה תשקול, גם בגלל שהדבר הזה הוא חדש ודבר שנקבע על רקע נסיבות מאוד מסוימות - לא לקבוע אותו כהוראת קבע מכאן ועד סוף הדורות אלא לקבוע אותו כהוראת שעה. בהקשר הזה אנחנו מסכימים עם עמדת המשנה ליועץ המשפטי לממשלה.
גור בליי
¶
אני חושב שבהקשר הזה אכן קביעה של חוק יסוד בהוראת שעה מעוררת בעיות. אבל אני רוצה לציין שבג"צ 8260/16 של התקציב הדו-שנתי - הסיבה העיקרית שבית המשפט ביטל את הוראת השעה של התקציב הדו-שנתי לא הייתה בגלל שעצם העובדה שזה הוראת שעה. הוא אמר שזה באמת מוזר שזה הוראת שעה, אבל הוא אישר את זה בפעם הראשונה. באותו מקרה הוא אמר: בגלל שאתם שוב ושוב ושוב ושוב עושים את זה כהוראת שעה, זה בעצם הוראת קבע בלבוש של הוראת שעה. לעומת זאת, במקרה הנוכחי אני חושב שבהחלט יש היגיון באמירה: הדבר הזה נקבע בגלל נסיבות ספציפיות, על רקע משא ומתנים ספציפיים, ויכול להיות שלשקף את זה בצורה יותר נכונה זה לקבוע את הדבר הזה כהוראת שעה.
גור בליי
¶
אכן, גם בבג"צ הראשון הנשיאה בייניש הביעה שאלות לגבי הוראת שעה, אני לא אומר. אני אומר שהדבר הזה שאלות, אבל באיזון בין שני הדברים אנחנו חושבים שיכול להיות שעדיף לקבוע את זה כהוראת שעה. ברור שחוק יסוד והוראת שעה זה דבר מאוד מוזר. בעבר התייחסנו לזה כתרתי דסתריי. חוק יסוד אמור להיות משהו קבוע והוראת שעה אמורה להיות משהו זמני. אבל עדיין בבג"צ הראשון זה אכן הוכשר, ובבג"צ השני, כשעשו את זה פעם אחר פעם, עוד הוראת שעה ועוד הוראת שעה, ביטלו את זה. במקרה הנוכחי אני חושב שראוי לשקול את הדבר הזה לנוכח הנסיבות הספציפיות מאוד שבו הדבר הזה קורה.
קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם)
¶
אני מנסה להבין. בזמנו, כשהיה בג"צ על הגדלת מספר השרים, גם בית המשפט העליון אמר שכל הנושא של שרים, סגני שרים וכו', לא ראוי שיהיה בהוראת שעה. יש אמירה מפורשת של בית המשפט העליון. הם גם אמרו שהם לא רואים - - -
קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם)
¶
ראשית, עדיין לא קיבלתי תשובה לגבי הסעיף הקודם לעניין השאלה למה בכלל צריך את התיקון בסעיף הקודם כשדיברנו על מספר השרים וסגני השרים.
קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם)
¶
איתן, תקשיב. באהבה גדולה אני אומרת לך, הייתי יושבת-ראש ועדה, אי-אפשר להתנהל ככה. אני מרגישה שאני צריכה להיאבק בך יותר משאני צריכה להגיד את הדברים המהותיים, די.
לעניין המהותי, גם פה אני לא מצליחה להבין. ההצעה שלך היא לכתוב את זה בהוראת שעה למרות שיש התרעת בטלות להוראת שעה וחוקי יסוד?
גור בליי
¶
גם בבג"צ שהגישה יש עתיד 3234/15, ואגב, ייצגתי את הכנסת באותו תיק, אני חושב שגם אז בסופו של דבר בג"צ לא פסל את הוראת השעה. בג"צ בכמה כמה ומקרים בהחלט הסתייג מהנושא של חוק יסוד והוראת שעה. ככל שרוצים לאמץ את הדבר הזה בהקשר הנוכחי, במלוא הכנות אני חושב שזו בחירה בין שתי רעות. זאת אומרת, אופציה אחת היא ללכת ולומר משהו שיש בו ממד של חלק מההסדרים שנכללים בו, הם הסדרים שהם מאוד מקומיים ולסיטואציה פוליטית מאוד מסוימת, ולקבע אותם כהוראת קבע, שזה דבר שהוא בעייתי בעיניי.
גור בליי
¶
נכון, הוראת קבע. האופציה האחרת, שגם בה יש מינוסים, היא לעשות את זה כהוראת שעה עם כל ההסתייגות שגם בג"צ ביטא לגבי הוראת שעה, אבל בכל זאת זה לא מקבע סיטואציה ספציפית למשך זמן. הוועדה בהחלט מוסמכת לשקול את הדבר הזה, אני מציג את הפלוסים ואת המינוסים.
גור בליי
¶
אם יורשה לי להתייחס לשאלת חבר הכנסת שלח בקצרה. אני חושב שבדבר שהזכיר חבר הכנסת שלח אין משום פגיעה בכנסת, כי כשהכנסת מביעה אמון בממשלה רגילה, בעיקרון היא מביעה אמון בממשלה מסוימת לארבע שנים. פה היא מביעה - - -
היו"ר איתן גינזבורג
¶
תודה, חבר הכנסת שלח.
אני מבקש מנציג היועץ המשפטי לממשלה לומר את עמדתו. איל זנדברג, בבקשה.
איל זנדברג
¶
שלום וברכה. ראשית, כרגע אנחנו בתוך הסעיף המסוים שנוגע בלב החוק שזה מה שקוראים ממשלת חילופים. לא אחזור על הדברים שאמר רז נזרי בתחילת היום, שמבחינתנו, ואני מניח שזה ברור לכולם, הדיון שלנו הוא דיון חוקתי, הוא דיון בכובע של רשות מכוננת. חוקי היסוד הם אבני התשתית של כל השיטה המשפטית שלנו וצריך להתייחס בזהירות, ובכמעט חרדת קודש, למעשה הזה של עיצובם של חוקי היסוד. יש להם לא רק ערך טכני קטן אלא יש להם ערך מחנך ומייצב של החברה כולה במידה רבה.
היה פה קודם דיון סוער, ואני חושב, ומן הסתם חברי הכנסת יעשו את זה, שכשהם חובשים את הכובע של רשות מכוננת, לשים בצד את ההסתכלות על המניעים הספציפיים שכרגע על השולחן, ולא נוקט עמדה אם הם טובים או לא טובים, אבל רוב השיח היה על זה, אלא להסתכל על המעשה המכונן ולחשוב איך אמורה החוקה שלנו להיראות בטווח רחוק כי זה מה שעושים פה – מתקנים חוק יסוד. הרשות המחוקקת עוסקת בפוליטיקה של היום יום ורשות מכוננת אמורה להרחיק ראות ולעסוק בתשתית ובדברים הכי בסיסיים. אני חושב שזה נותן מסגרת לדיון וגם לדברים שאגיד עכשיו.
אנחנו עוסקים באופן ספציפי בחוק ממשלי. חוקי היסוד עוסקים בכל מיני היבטים, והייתי כאן בכנסת בדיונים סוערים בהיבטים ערכיים של זכויות אדם וזהות המדינה. אנחנו עוסקים בצד המשטרי, והמשמעות הגדולה של הצד המשטרי היא שאלו באמת כללי פעולה שצריכים לאפשר לממשל לתפקד. הממשלה והכנסת בנגזרות הרלוונטיות פה צריכות לקחת את החוק הזה ולהצליח לתפקד ולפעול כממשלה וככנסת, ולכן גם זה חשוב. מעבר לדיון האידיאולוגי שמתרחש פה והוא גם משמעותי, התוצר של הוועדה, בסופו של יום, בהנחה שיחליטו לאשר את הצעת החוק, צריך להיות כזה שאפשר לעבוד איתו.
לכן, אני מציע ארבע אמות מידה, בגלל שאנחנו מדברים על חוקי ממשל, איך להסתכל על כל ההערות הפרטניות, ואגיד להערות הפרטניות בהתאם להתקדמות הדיון: אחד, אני חושב שקריטי שתהיה פה בהירות וחדות של הנוסח. למשל, כשמדובר על החלפת ראש ממשלה או ראש ממשלה חלופי וכד', אין מקום לספקות. כשמדובר על מי יהיה ממלא מקום ראש ממשלה, לצערנו, יכולים לקרות מקרים שכבר היו, צריך באותה שנייה לדעת מיהו ממלא המקום ולא שהסיעה תתכנס ותחליט וכד'. שנית, ההסדר חייב להיות מלא – לא להשאיר לקונות שאולי ויש ספק, כי דווקא ברגעים המשברים כשיש מחלוקת פוליטית ולא ברור מי שולט ומי לא שולט, קשה להגיע להסכמות וקשה להגיע לבית המשפט, והכול הרבה יותר טעון. אני חושב שהתקופה האחרונה מעידה על כך. לכן, חשוב חשוב שגם אם מאמצים מודל חדש, שהוא יהיה הסדר מלא. לא להתחמק מהסדרה מלאה.
היו"ר איתן גינזבורג
¶
סליחה, הוא אמר את זה בתחילת הדיון. אתה לא היית פה, ניצן הורוביץ. זה נאמר, אין צורך לשאול.
איל זנדברג
¶
הנקודה השלישית היא שאלה של הרמוניה. שוב, מאמצים פה מודל חדשני – זה נכון, זה בסדר, מותר לתקן ולחדש – אבל צריך שהוא יהלום את העקרונות הקיימים. באיזה מובן? במובן שאם רוצים לשנות עיקרון קיים, וזה לגיטימי, ויש אותם עקרונות יסוד שלא אמורים לשנות, ונדמה לי שאנחנו לא מגיעים לשם, אבל צריך לעשות התאמה ביניהם ואי-אפשר להשאיר איזשהם חורים. למשל, העיקרון של האחריות המיניסטריאלית שהיום נוהג כבר עשרות שנים מתוך אותה מסורת של משטר פרלמנטרי, צריך ליישב אותו עם המודל החדש. מי אחראי כלפי מי היא סוגיה מאוד חשובה בתפקוד היומי - זה דוגמה לכך שגם הרמוניה חשובה. אם רוצים לשנות – בואו נאמר את זה, ושהכנסת תחוקק ותסביר באיזה דרך היא שינתה אותו, לא לייצר התנגשויות.
איל זנדברג
¶
רביעית, מדובר בהצעת חוק פרטית. אנחנו הוזמנו לפה, אנחנו נוקטים בעמדה. אנחנו לא הכנו את הצעת החוק ואנחנו כמוכם ראינו אותה במועד שהיא הונחה על שולחן הכנסת לאחר מכן.
איל זנדברג
¶
נקודה רביעית, אני חושב שצריך לזכור שבחוקי יסוד צריך לכלול את אותם דברים שמתאימים לחוקי יסוד ולא דברים נוספים. זה נכון שגם חוקי היסוד של מדינת ישראל, שנחקקו בדרך של פאזל שכזה לאורך השנים, מעשה טלאים, אין אחידות. אבל אנחנו עכשיו במודעות חוקתית גדולה יותר ולא צריך לכלול הוראות שהן לא עקרוניות תשתיות, אלא כאלה שהן באות כדי להתאים לצורך - - -
איל זנדברג
¶
אני אענה על כל שאלה שהיושב-ראש יאפשר לי בנוגע לסעיפים עצמם. אני מנסה להגיד דבר שהוא כללי כמסגרת להערות הפרטניות. בשונה ממה שאמר קודם ד"ר סומר, היער גם חשוב, בעיקר כשעושים מעשה חוקתי, וגם העצים חשובים כי צריך לתפקד עם זה - גם וגם, ואחד לא בא על חשבון השני.
הגענו לסעיף עצמו שהוא הסעיף של החילופים. יש לו שני שלבים כאן. עכשיו אנו דנים בשלב הרגיל של מה זה, זה הצגה של השחקנים, ואחר כך נגיע לסעיפים קצת יותר מורכבים בעיניי, אני לא אעיר עליהם כרגע אלא אני מניח שנגיע אליהם בהמשך הדיון כפי שהיושב-ראש יבקש, אבל הרעיון הזה של ממשלת חילופים – אני קצת אחזור על דברים שאמר היועץ המשפטי של הוועדה מתוך הסכמה, אבל אני בכל זאת בא מפוזיציה אחרת ואני חושב שחשוב שאומר את הדברים לפרוטוקול. אכן, מדובר על הסדר תקדימי שגם אנחנו, בזמן הקצר שהיה לנו, לא עברתי על כל חוקות העולם, אבל מניסיוני לא מכיר מודל כזה שקיים בעולם.
איל זנדברג
¶
זה לא אומר שאי-אפשר לאמץ אותו, זה לא אומר שיש מניעה חוקתית לאמץ דברים חדשים. תמיד צריך שיהיה מישהו ראשון. זה אומר שזה מעצים, וקל וחומר את אותה זהירות שנדרשת בדיון ובליבון, ולחשוב על כל אותם היבטים נוספים שיכולים לקרות. כי כשמטפלים באיזושהי תקנה וטוענים, אפשר לתקן אותה, וכשטועים בחוק אפשר לתקן. כשטועים בחוק יסוד, הטעויות הן הרבה יותר משמעותיות, וכשלא חושבים על כל הפרטים הן מתגלות ברגע של משבר. פתאום יש מחלוקת, לא עלינו, בין ראש ממשלה לראש ממשלה החילופי, ויש איזשהו מתח ולא ברור כי כאן הוועדה לא הסדירה נושא מסוים, זה יוצר מקום שאנחנו לא רוצים להגיע אליו. לכן, זה מחייב את אותה זהירות.
אני לא מתייחס בכלל לתבונה של ההסדר, זה לא הצד שלנו כמשפטנים. יש הרבה מאוד דרכים לעצב הסדרים ממשליים. מדינת ישראל חוותה כבר את אותו ניסיון חוקתי של בחירה ישירה באופן חלקי שהוא חצי פרלמנטרי וחצי לא, ואחרי זה החליטה לחזור מכך. זה הכול אפשרי, אין מניעה משפטית כשלעצמה לעשות את זה.
מאיר כהן (יש עתיד-תל"ם)
¶
איתן, אי-אפשר. אתה מנהל את זה באגרסיביות, אתה פשוט מפריע להידיין כאן – תפסיק.
מאיר כהן (יש עתיד-תל"ם)
¶
לא, תסלח לי, תסלח לי. אנחנו שואלים שאלות, זה דיון חשוב מאוד. אתה מאוד אגרסיבי ואתה מפריע לדיון. איתן, אתה מפריע לדיון. תפסיק, תהיה קצת סובלני. לא יקרה שום דבר, אז זה יהיה עוד שעה.
איל זנדברג
¶
לא, לא, ברשותך. אהיה מוכן לענות על כל שאלה. אם כך, הרעיון של ממשלת חילופים הוא רעיון ממשלי חדש, תקדימי, וצריך לבחון אותו בזהירות. אנחנו לא מכירים אותו. אבל צריך שהוא יתאים לכמה עקרונות בסיסיים. הזכרתי אחד כבר דוגמה – האחריות המיניסטריאלית. אם מייצרים ישות חדשה פוליטית ממשלית, צריך להבהיר מה היחס שלו לאחרים. שוב, אני נותן את זה על דרך הדוגמה כי אחר כך נגיע לסעיפים אחד-אחד ואני אעיר על כך. ראש ממשלה הוא מקבל את אמון הכנסת והוא אחראי בפני הכנסת, השרים אחראים בפני הכנסת, אבל אחראים בפני ראש הממשלה. זה בא לידי ביטוי בכך שראש הממשלה יכול לפטר כל שר ושר. כל שר אחראי, לפי חוק היסוד הקיים, בפני ראש הממשלה על תפקידיו בממשלה.
מוצע פה להוסיף איזשהו גורם חדש שהוא ראש ממשלה חלופי כשראש ממשלה אינו יכול לפטר אותו, ומכאן הדבר הבסיסי של האחריות - אם אי-אפשר לפטר אותך אתה גם אולי לא אחראי בפני ראש הממשלה, אבל גם האחריות כלפי הכנסת היא קצת עמומה. היא אחריות בדומה לראש ממשלה. לכן, אולי זה לא תקלה חוקתית - - - כי האדם הזה מכהן מכוח אמון של הכנסת, אבל בתפקוד היום יומי יש פה משהו שהוא ביניים. הדבר הזה משורשר גם , לדוגמה, לנושא השרים. אם השר אחראי בפני ראש הממשלה אבל לפי ההצעה נוטלים את כוחו של ראש הממשלה לפטר את השר הזה כי הוא לא מזוהה עם, הוא לא לפי הזיקה, הרי שיש לי חבר ממשלה שעושה במשרדו כפי שעולה בדעתו והוא אחראי כלפי מי שאינו ראש ממשלה אלא כלפי ראש הממשלה החלופי. יש פה מבנה שצריך לתפור אותו הרבה יותר טוב ולראות שהוא לא מתנגש עם העקרונות המוכרים לנו.
איל זנדברג
¶
נושא נוסף שצריך לתת עליו את הדעת, שוב, אני מדבר ברמת הכותרות, אדוני היושב-ראש, אתם עוסקים פה בסעיף מאוד מאוד ארוך ואני מניח שתקראו אותו אחד-אחד ואוכל להתייחס בצורה יותר מפורטת, אם תרצו, הנושא של כוח ההצבעה, ואני מתייחס לסעיף 13א(ד) על כך שמספר השרים יהיה זהה, שמבוסס על רעיון חדש, גם הוא, של זיקה – דבר שאני לא מכיר אותו כאמירה חוקתית, אני מכיר אותו כאמירה פוליטית. כמובן בכל רחבי העולם כולנו מכירים.
איל זנדברג
¶
זה סעיף 13א(ד) המתוקן: מספר השרים המזוהים כבעלי זיקה וכו'. שימו לב שמה שכלול פה הוא רכיב שבדרך כלל לא כוללים אותו בחוקי יסוד ובחוקות. שוב, כמובן שכלשונו כאן הוא לא מופיע כי אין הסדר כזה. אבל הרעיון של איך מצביעים בממשלה, יש את הכלל הגדול. ראשית, זה מוסדר בתקנון הממשלה בדרך כלל. יש כלל מינהלי בסיסי שבדרך כלל בגופים כאלה קולגיאליים נבחרים יש כללים של הכרעת רוב, למרות שאפשר לתת כוח עודף לראש ממשלה - - -, אפשר כל מיני תיאוריות. אבל הרעיון הזה שיהיה לקבוצה של שרים כוח הצבעה, בשונה מלהגיד נניח שלאדם מסוים, ראש ממשלה בגלל תפקידו הבכיר, אפשר מודל כזה, כוח הצבעה קבוצתי הוא דבר שהוא כל כך חדשני ואני מציע לוועדה לבחון אותו היטב ומה זה אומר, כי לי כמשפטן שקורא את זה זה לא ברור. זה לא משנה מה השרים - - - אלא סוחבים אותם ביחד וזה כמו שתי קבוצות זו מול זו - - -
איל זנדברג
¶
נקודה אחרונה לשלב זה, כי יש פה הרבה מאוד דברים פרטניים להגיד על ההסדר התקדימי הזה, הנושא הזה של הצהרת אמונים מראש. שוב, במישור החוקתי הנקי, בסופו של דבר מי שיכהן כראש ממשלה אכן קיבל את אמון הכנסת, ולכן אין פה סטייה מעיקרון שהוא ממש תשתיתי שאם אותו היו מפרקים האמירה שלנו הייתה יותר משמעותית. אבל צריך להבין את המגבלות ולחשוב מה המשמעות שמביעים אמון שנה וחצי מראש באדם.
איל זנדברג
¶
זה יכול להיות אפילו יותר מסובך אם יש חילופים וזה יכול להגיע קרוב לסוף שלוש השנים שאדם יחזור לכהן אחרי ששנה וחצי הוא לא היה בכהונה. יש פה מורכבות וזה לא עולה בקנה אחד בצורה פשוטה עם הדרך שבה עד היום היחסים בין הכנסת לממשלה פועלים. אני מדגיש את זה כי הרעיון של אמון, כהונת ממשלה מכוח אמון הכנסת, הוא יסוד במשטר הפרלמנטרי שהוא יסוד כל היסודות.
גור בליי
¶
כמו שאמרנו קודם, אני רוצה גם להקריא את שני הסעיפים המשלימים שלא הקראתי וגם להסביר את הדבר הזה, גם בהמשך לדבריו של עו"ד זנדברג, וגם בהמשך למה שאמרתי קודם לגבי המבנה הזה של שרים עם זיקה לראש ממשלה ולראש ממשלה חלופי. קודם דיברתי על הממשלה, ממשלת הרוטציה, והסברתי על האופי השונה של ההסדר הזה יחסית למה שמוכר לנו, והמתח שיש בינו לבין המבנה הרגיל שאנחנו מורגלים בו של ראש ממשלה אחד. לצד הדבר הזה מוצע לעגן פה גם הסדר שיש בו שתי קבוצות נפרדות של שרים וסגני שרים, כאשר יש שרים וסגני שרים ששייכים או בעלי זיקה לראש ממשלה ושרים וסגני שרים שהם בעלי זיקה לראש הממשלה החלופי, כאשר ההצעה היא שיהיה להם או מספר זהה או לפחות כוח הצבעה זהה בממשלה.
גור בליי
¶
עד כאן זה ההסדר שמעוגן בסעיף 13א לחוק היסוד. להשלים את הדבר הזה, יש פה שני סעיפים שאקריא ואסביר. סעיף 43ד שרים בממשלת חילופים אומר שעל אף האמור בסעיף 22(ב), שנמצא בפניכם בנוסח המשולב, ראש הממשלה בממשלת חילופים אינו רשאי להעביר מכהונתו שר בעל זיקה לראש הממשלה החלופי, בלא הסכמת ראש הממשלה החלופי. (ב) ראש הממשלה החלופי בממשלת חילופים רשאי, לאחר שהודיע לממשלה על כוונתו לעשות כן, להעביר מכהונתו שר בעל זיקה אליו, ויחולו לעניין זה, בשינויים המחויבים, הוראות סעיף 22(ב). (ג) ממלא מקום של שר בממשלת חילופים לפי סעיף 24(א), יהיה שר בעל זיקה זהה לזו של השר שאת מקומו הוא ממלא. (ד) על אף האמור בסעיף 24(ב), חדל שר בממשלת חילופים לכהן או שנבצר ממנו זמנית למלא את תפקידו - זה אומר מילוי מקום זמני - ימלא את התפקיד ראש הממשלה או ראש הממשלה החלופי, או שר אחר שתקבע הממשלה לפי הצעת ראש הממשלה או ראש הממשלה החלופי, והכל בהתאם לזיקת השר האמור – תיכף אסביר את זה. ממשלת חילופים רשאית להחליט, באישור הכנסת, - - -
עפר שלח (יש עתיד-תל"ם)
¶
איתן, אתה חייב לתת לשאול שאלות כשהוא מדבר. ככה מתנהל כל דיון בוועדה של הכנסת.
עפר שלח (יש עתיד-תל"ם)
¶
הוא לא בהקראה, הוא מסביר לנו משהו ואנחנו עוצרים אותו ושואלים אותו שאלות. ככה מתנהלים דיונים בוועדת הכנסת.
עפר שלח (יש עתיד-תל"ם)
¶
מאה אחוז. תבקש ותעמוד על זכותך. תצעק גם אתה, עוזי. אני מציע לך.
האם אין כשל חוקתי בזה ששר בממשלה לא חייב שום לויאליות לראש הממשלה המכהן באותו זמן?
עפר שלח (יש עתיד-תל"ם)
¶
אני רוצה להזכיר לך שבממשלת הרוטציה שמעון פרס העביר מתפקידו את יצחק מודעי שהיה שר האוצר מטעם המפלגה השנייה, ובסיטואציה של היום לא היה צריך להעביר אותו מתפקידו, סוף שאלה.
גור בליי
¶
אני מדלג על סעיף קטן (ה) כי נאמר לי שיכול להיות שהוא משתנה או מורידים אותו על-ידי אחד המציעים אז אני שם אותו בצד. סעיף 43ד(ה) הוא לגבי השר הנוסף מאותו משרד - אני כרגע לא מקריא אותו כי יכול להיות שהוא יורד מהנוסח.
גור בליי
¶
סעיף קטן (ו) אומר: "על אף האמור בסעיף 15, ממשלת חילופים רשאית, על פי הצעת ראש הממשלה או ראש הממשלה החלופי, לצרף שר נוסף לממשלה, והכל בכפוף להוראות סעיף 13א(ד); החליטה הממשלה לצרף שר כאמור תודיע על כך, על תפקידו של השר הנוסף ועל זיקתו לראש הממשלה או לראש הממשלה החלופי לכנסת; עם אישור ההודעה על ידי הכנסת ייכנס השר הנוסף לכהונתו וסמוך ככל האפשר לאישור יצהיר את הצהרת האמונים.".
סעיף 43ה עושה את אותו הסדר עם פיטורין לפי זיקה גם על סגני השרים. סעיף 43ה (א) אומר: "על אף האמור בסעיף 25(א), שר הממונה על משרד רשאי, בהסכמת ראש הממשלה או ראש הממשלה החלופי, בהתאם לזיקת השר הממונה, ובאישור ממשלת החילופים, למנות לאותו משרד, מבין חברי הכנסת, סגן שר אחד או שני סגני שר..." – מה שדיברנו קודם - - -
עפר שלח (יש עתיד-תל"ם)
¶
נשבע לך, גור. אני כתבתי ספר פרשנות על הספר הכי מסובך במאה ה-20, ואין לי מושג מה אני קורא בטקסט הזה - באמת. יוליסס ליד זה הוא למתחילים ולכיתה א', זה פשוט לא ייאמן. איפה ג'ויס ש - - -?
גור בליי
¶
"...בהודעת הממשלה לכנסת על מינויו של סגן השר, תודיע הממשלה על זיקתו של סגן השר לראש הממשלה או לראש הממשלה החלופי.
(ב) על אף האמור בסעיף 26(3) –
(1) ראש הממשלה רשאי להפסיק את כהונתו של סגן שר בעל זיקה אליו, בלבד, ראש הממשלה החלופי רשאי להפסיק את כהונתו של סגן שר בעל זיקה אליו, בלבד;
(2) שר אינו רשאי להפסיק את כהונתו של סגן שר שמינה, אם זיקתו של סגן השר שונה מזיקתו של השר."
גור בליי
¶
אני רוצה להסביר עכשיו מה שקראתי וגם להעלות קושיות שעולות. קודם כל, ההסדר שהקראתי בסעיפים האלה, כמו שאמרתי, מציע שראש הממשלה יוכל לפטר רק שרים וסגני שרים שהם בעלי זיקה אליו. זאת אומרת, אנשים מהגוש שלו.
מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם)
¶
רגע, לא מבינים את ההסבר שלו. זה באמת בלתי אפשרי. אני באמת מבקש ממך בכל לשון של בקשה, אנחנו יושבים פה בשקט מ-09:00 בבוקר ועכשיו 16:30, יש גבול להתעמרות שלך בנו. זה לא יכול להיות, אני רוצה לשאול אותו. אני לא מבין.
היו"ר איתן גינזבורג
¶
לא יעזור שתצעק, לא יעזור שתצעק. תפסיק עם ההצגה הזו. אני קורא אותך לסדר פעם ראשונה. תנו להשלים את המשפט עד הסוף. אם יש לך שאלה, תכתוב אותה.
אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת)
¶
הוא לא נותן לנו לשאול. על מה ענית? לא ענית על כלום כי בינתיים לא שאלנו כלום.
עידן רול (יש עתיד-תל"ם)
¶
איתן, אני רוצה להבין, בבקשה, מה זה זיקה ומה ההגדרה של זיקה? איפה זה מופיע? מה זה זיקה?
עידן רול (יש עתיד-תל"ם)
¶
אם אני אגיד לכם מה זה זיקה בעולם המשפט בתחומים אחרים, אתם תיבהלו. מה זה זיקה? איפה זה רשום? מה, לעזאזל, זה זיקה?
עידן רול (יש עתיד-תל"ם)
¶
אני קורא לך להסביר לי מה זה זיקה. אתם ממציאים פה מונחים שלא קיימים, לא בחוקים ולא בעולם המשפט. מה זה זיקה? אני רוצה תשובה לדבר הזה.
עידן רול (יש עתיד-תל"ם)
¶
אתה לא יכול לענות על שאלות קונקרטיות שהציבור רוצה לדעת, אתה לא יכול לזרוק אותי - - -
(חבר הכנסת עידן רול יוצא מחדר הוועדה.)
גור בליי
¶
סעיף 13א(ג) אומר שכשמציגים את ממשלת הרוטציה, ממשלת החילופים, יצהירו ליד כל שר או סגן שר אם הוא בזיקה לראש ממשלה או לראש הממשלה החילופי.
גור בליי
¶
המשמעות של הזיקה הזו, זה בדיוק מה שאני מנסה להגיד אבל קצת מתקשה פה, שברגע שמישהו מזוהה כבעל זיקה לאחת משתי הפרסונות האלה זה אומר ש - - -
גור בליי
¶
13א(ג) אומר שאתה מזוהה כבעל זיקה. הסעיפים שאני הקראתי לאחר מכן 43ד ו-43ה קובעים שברגע שמישהו מוגדר כבעל זיקה לראש הממשלה, רק ראש הממשלה יכול לפטר אותו. אם הוא מזוהה כ- - -
היו"ר איתן גינזבורג
¶
עפר, הוא לא יכול לדבר ואתה מפריע לו לדבר. אני מזכיר לך שאתה בקריאה שנייה. תנו לו לדבר עד הסוף.
גור בליי
¶
המשמעות היא שראש הממשלה יכול לפטר רק שרים שהם בזיקה אליו ורק סגני שרים שהם בזיקה אליו אם הוא רוצה - - -
אורית פרקש הכהן (כחול לבן)
¶
נו, באמת. יואב, כאילו שאתה לא יודע את התשובה לשאלה הזו. אל תעשה מעצמך מטומטם. חבל לעשות מעצמך מטומטם.
אורית פרקש הכהן (כחול לבן)
¶
מי שנשבע לראש ממשלה חלופי הוא לא חב חובת נאמנות למדינת ישראל? מאיפה השטויות האלה? חבל, חבל, להביך את עצמך. תעירו הערות לגופם של דברים, לא סתם לדבר שטות – באמת. אתה לא מכבד את עצמך.
היו"ר איתן גינזבורג
¶
תודה רבה, אורית. אורית, אני קורא אותך לסדר פעם ראשונה. יואב, אני קורא אותך לסדר פעם ראשונה.
אורית פרקש הכהן (כחול לבן)
¶
אני אסביר לך תיכף מה זה זיקה. בוודאי שיש זיקה למדינת ישראל. זה הרעיון של הפריטטיות ושל השוויוניות.
היו"ר איתן גינזבורג
¶
רם בן ברק, אני קורא אותך לסדר פעם ראשונה. מספיק עם הדבר הזה. תנו ליועץ המשפטי, אל תפריעו לו.
אורית פרקש הכהן (כחול לבן)
¶
נכון, כי אתה צריך כנראה ליטול קורה מבין עיניך. גור, עם כל הכבוד, אתה יכול להגיד גם את הרציונל בהסדר הזה.
מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם)
¶
אנחנו דואגים לך , כי אם שר האוצר כץ לא ירצה לתת תקציב לילדים אז גנץ לא יוכל לפטר אותו כי הנאמנות שלו לביבי.
גור בליי
¶
ככל שראש הממשלה ירצה לפטר שרים או סגני שרים שהם בזיקה לראש הממשלה החלופי, הוא לא יוכל לעשות את זה בלי ההסכמה של ראש הממשלה החלופי.
היו"ר איתן גינזבורג
¶
אל תפריעו לו. יהיה לכם זמן דיבור, ואז תשאל את השאלות שלך – לא עכשיו. עכשיו הוא מקריא.
גור בליי
¶
ראש הממשלה החלופי יוכל לפטר באופן עצמאי שרים או סגני שרים שהם בעל זיקה אליו, והאישור שלו יידרש גם למינוי סגן שר אם מדובר בסגן שר שעובד תחת שר שהוא בזיקה אליו. חוץ מזה, גם אם ממנים ממלא מקום לשר, ממלא המקום צריך להיות באותה זיקה כמו השר שאותו הוא ממלא, וגם מילוי מקום זמני ייעשה בהתאם לכל עניין הזיקות.
זאת אומרת, ועכשיו אני מגיע להערות שלנו לנושא הזה, הדבר הזה מצוי במתח מובנה עם סעיף 4 לחוק-יסוד: הממשלה שאומר שהממשלה אחראית בפני הכנסת אחריות משותפת ושר אחראי בפני ראש ממשלה לתפקידים שעליהם ממונה השר. ברגע שלראש הממשלה אין דרך למשמע ולפטר שר מסוים, הוא מאבד מיכולתו באיזושהי רמה, ואותו שר הוא פחות אחראי, אפשר לומר, בפני ראש הממשלה לדברים שהם באחריותו. זה מחליש את ראש הממשלה ומקשה עליו מבחינת ניהול הממשלה. הוא לא יכול לפטר חצי מהשרים או סגני השרים בלי הסכמה של ראש הממשלה החלופי, וראש הממשלה החלופי יכול על דעת עצמו גם לפטר את השרים מהזיקה שלו ש - - -
אורית פרקש הכהן (כחול לבן)
¶
ומאידך, גור? מה יש פה מאידך? מה זה ההצגה הזו? היא חד צדדית. אני לא מבינה אותך. זה לא ייעוץ משפטי, זה פשוט קריאה שטחית של המנגנון הזה.
היו"ר איתן גינזבורג
¶
אורית, אני מבקש לא להפריע. אחרי זה תגידי את מה שיש לך להגיד. תני לו להשלים את המשפט.
גור בליי
¶
שוב, גם לגבי הדבר הזה – לעמדתנו, זה שאני אומר שהדבר הזה מצוי במתח, לא אומר שאי- אפשר לחוקק אותו כעניין חוקתי, זה רק אומר שצריך לתת את הדעת לדבר הזה ולקושי שהדבר הזה עלול להציב. וגם ברמה, אפילו הלשונית, צריך להגיד שזה על אף האמור בסעיף הזה, וצריך למצוא את האיזונים איך לעשות את הדבר הזה בצורה טובה.
אורית פרקש הכהן (כחול לבן)
¶
גור, אבל מה הרציונל? האם אתה רואה רציונל כלשהו במנגנון הזה ו? הוא מציג את זה בצורה של חצי מנגנון.
גור בליי
¶
עד כמה שאני מבין, הדבר הזה נובע מתוך המבנה הפריטטי של הממשלה ושל כוח ההצבעה השווה של שני הצדדים, ובהקשר הזה יש לנו כמה שאלות כפי שגם פירטנו בנייר שלפניכם. נאמר שכוח ההצבעה צריך להיות זהה בין שני הצדדים. הרי כל הרעיון הזה שאתה לא יכול לפטר שרים מהזיקה האחרת, הוא בשביל לשמר את השוויון בדבר – שלא תיצור באופן מלאכותי יתרון לצד אחד על-ידי פיטורין של שרים מהצד השני. אבל בהקשר הזה, כשמדברים על כוח הצבעה זהה, לא ברור, קודם כל, בנוסח, באיזה פורומים נדרש השוויון הזה בהצבעה, האם במליאת הממשלה, בקבינט, בוועדת שרים לענייני חקיקה, האם זה חל על כולם או לא חל על כולם. שנית, אני חושב שעל הוועדה לשקול האם בכלל הכלל הזה של שוויון בכוח הצבעה הוא כלל חוקתי ראוי. כי עקרונית הוא יכול להוביל למצב שבו אם מספר השרים משתנה, יכול להיות שלמספר שרים מאוד קטן יהיה כוח כמו מספר שרים מאוד גדול מכוח ההוראה העקרונית. זה יכול בהמשך גם להגביל את יכולת הממשלה לתת זכות וטו לראש הממשלה, או לתת זכות וטו לראש הממשלה וראש הממשלה החלופי – כל הדברים האלה הם דברים שראוי להידרש אליהם.
ישנה גם שאלה האם הדברים האלה באופן כללי, כל ההיבט של הפריטטיות הזה, ראוי או יש מקום שהוא ייכנס לחוק היסוד. זאת אומרת, היה אפשר באופן עקרוני לקבוע נניח רק את הרוטציה עצמה בחוק היסוד, ככל שהמציעים רוצים להכניס את זה, אבל את הפריטטיות להשאיר, למשל, בהסכמים הקואליציוניים, ולא להכניס את זה כחלק מהמנגנון של חוק היסוד. כמובן שהוועדה צריכה להידרש לדברים האלה, אבל הדברים האלה לא בהכרח מתחייב שהם באים ביחד.
עוד שלושה דברים קצרים בהקשר הזה אליהם ארצה להתייחס. קודם כל, בהסדר המוצע יש קושי במובן הזה שאין בו שובר שוויון. אני מבין שהדבר הזה הוא מכוון, ויכול להיות שיש טעמים בצדו כי יש פה איזשהו רצון ליצור איזון מוחלט. יכולים להיות מצבים שבהם הדבר הזה יוצר מצב שאין מנגנון הכרעה, כשהממשלה צריכה להידרש למשהו וכל הזמן יש תיקו נצחי בין שני החצאים של הממשלה.
עפר שלח (יש עתיד-תל"ם)
¶
צריכים להחליט אם יוצאים למלחמה, אז אולי יצאו למלחמה בשנה וחצי הראשונה ולא בשנה וחצי השנייה.
שלמה קרעי (הליכוד)
¶
לא, באמת - להקים עם ממשלה עם הרשימה המשותפת והיינו יכולים להחליט מתי לצאת למלחמה.
גור בליי
¶
נקודה נוספת בהקשר הזה היא שאין לפי ההסדר הזה אופציה לעבור בזיקות. זאת אומרת, בין מפלגות אתה יכול לעבור. בין הזיקות – מהזיקה ישחרר רק המוות, כמאמר המשורר. במובן הזה אתה כבול לזיקה מסוימת ואתה לא יכול לעבור בין הזיקות. שוב, צריך לתת את הדעת לדבר הזה.
גור בליי
¶
דבר אחרון, אנחנו נתייחס בהמשך הדיונים לזה שיש סיטואציות שבהן יש לקונות ושבהן אין בהכרח מנגנון שמאפשר החלפה של ראש ממשלה חלופי. אם קורה משהו לראש הממשלה החלופי, יש לקונות במצבים שבהם עלול שלא להיבחר ראש ממשלה החלופי. הקושי בדבר הזה הוא שברגע ראש הממשלה החלופי הוא היחיד שיכול לפטר שרים וסגני שרים מהחצי השני של הממשלה, אם אין ראש ממשלה חלופי יכול להיות מצב שראש הממשלה לא יכול לפטר שר מסוים, אין ראש ממשלה חלופי שגם יכול לפטר אותו, ואז לשר מהצד השני יש מעין חסינות.
היו"ר איתן גינזבורג
¶
רק רגע, חברת הכנסת מריח. עכשיו כל אחד יוכל לשאול ולומר כל מה שהוא רוצה. כולם יקבלו את כל הזמן שנקצה במסגרת הדיון. יש לנו סדר דוברים, אפשר להירשם אצל אסף.
ראשון הדוברים יאיר גולן. יאיר גולן כאן? יצא.
אורית פרקש הכהן, שלוש דקות לכל אחד, בבקשה.
אורית פרקש הכהן (כחול לבן)
¶
בהמשך לדבריו של גור ועו"ד זנדברג ממשרד המשפטים, הייתי רוצה קצת להסביר את הרקע של המודל הזה. ההסדר כולו לא מושלם, לא את הכול אני אוהבת בו. גור הציג שיש לקונות בהסדר ואלו דברים שנשתדל לתקן. בכל זאת צריך להציג את המודל הזה כפי שהוא ואת מטרתו. בסופו של יום, במודל הזה, כפי שאמרתי בתחילת היום, מציגים תוספת לחוק-יסוד: הממשלה, ובפעם הראשונה מוסיפים פרק שמדבר על ממשלת רוטציה. לכן, לוקחים את כל העקרונות של ממשלה גרעינית, ממשלה שאיננה ממשלת אחדות, ועושים לה אדפטציה בתוספת החוקית.
עיקרון היסוד שעומד במודל הזה הוא המודל הפריטטי, השוויוני - אצבע מול אצבע - ומזה נגזרת הזיקה. אי-אפשר, מצד אחד, לבוא בתלונות שאנחנו זוחלים לממשלה, ומצד שני, להתלונן שבאנו עם מנגנון פריטטיות שמאפשר לנו להיות עם משקל סגולי משמעותי, לכל צד בממשלה מסוג ממשלת רוטציה.
הממשלה הזו והמודל הזה – המקור שלו באמת מהמשבר החוקתי והפוליטי, ובגלל העובדה שאנו נמצאים אחרי שלוש מערכות בחירות אחרי שנה אחת, וממשלת ישראל והציבור הישראלי באופן שזה משתקף במשטר הפוליטי מחולק לשני גושים. כדי להביא את הדבר הזה לידי ביטוי נוצר כאן מנגנון של ממשלה שוויונית. הממשלה השוויונית באה לידי ביטוי בזה שיהיה ראש ממשלה מכהן ולצדו ראש ממשלה חלופי. זוהי לא ממשלה דו-ראשית כפי שנאמר כאן, ומבחינה תיאורית התיאור הזה לא מדויק. זו ממשלה שבכל שנה וחצי יש לה ראש ממשלה, ופשוט מראש מבחינה טכנית משביעים מראש את ראש הממשלה החלופי. על זה אמר, ובצדק, עו"ד זנדברג ממשרד המשפטים שאין בזה שום בעיה משפטית.
אורית פרקש הכהן (כחול לבן)
¶
עכשיו אני רוצה לצטט מהמכון הישראלי לדמוקרטיה, ואני מצטטת מסעיף 3 במסמך הזה: "כאמור הצעת החוק יוצרת שינוי בדמות ממשלת חילופים, ואיננו מביעים עמדה עקרונית לגביו...", - ואני מדלגת – "...מצד אחד, יש כאן סכנה שיהיה כאן מנגנון מסורבל וכו' - - -
אורית פרקש הכהן (כחול לבן)
¶
"...מצד אחר, במבט רחב יותר, ההצעה מבקשת להחזיר את עיקרון ההסכמיות לפוליטיקה ולמבנה המשטר בישראל וגם לעגן אותו בחקיקה. לכך עשויות להיות השלכות חיוביות על מיתון השסעים בחברה הישראלית, על צמצום מגמות פופוליסטיות ועל ההגנה על שלטון החוק.". ואכן, זאת הכוונה של הממשלה הזו. מטרת החקיקה או כוונת המחוקק, והזמן באמת יגיד איך הדבר הזה ייצא לפועל, היא לייצר ממשלה עם איזונים ובלמים ואיזונים בכוחות – אנחנו מודים בזה.
אורית פרקש הכהן (כחול לבן)
¶
מנגנון הזיקה בא לעשות דבר אחד, שימו לב, שאם יש שר משפטים, למשל, שהוא לא מוכן לעשות שינויים מרחיקי לכת במשרד המשפטים, כמו למשל, שאחד מהגושים כמונו חושב, ראש הממשלה הנוכחי לא יוכל לפטר אותו – כן. מהצד השני, אם יהיה דבר - - -
אורית פרקש הכהן (כחול לבן)
¶
אני חושבת שהעובדה שמדובר כאן בממשלה שאנחנו מכניסים אותה אחרי שלוש פעמים של אי הכרעה, אנחנו רוצים לייצר כאן שיווי משקל בין הגושים כדי שיהיה כאן - - -
אורית פרקש הכהן (כחול לבן)
¶
דבר נוסף שהיה מאוד חסר לי בהצגה האינפורמטיבית של המודל הזה, גם מהצד של גור היועץ המשפטי של הוועדה, וגם מהצד של זנדברג – שתי נקודות: ראשית, מודל לא פשוט. הוא לא בעיה חוקית. אני מציע לכולכם לקרוא את חוק-יסוד: משק החשמל, ושיהיה לכם בהצלחה. העובדה שחוק הוא לא כזה קל לקריאה, זה לא איזה ציון לחקיקה שלו. ונכון, המודל הזה הוא מודל מורכב בהינתן מציאות פוליטית מורכבת, ואין בזה שום דבר לא חוקי.
אורית פרקש הכהן (כחול לבן)
¶
אני חושבת שאת הלקונות צריך לפתור. שנית, לא הזכרתם את נושא ההוראות הזמניות. יש כאן כמה הוראות במודל הזה שבכוונת מכוון הן זמניות, ואת זה בכלל לא הזכרתם בתיאור התיאורי - - -
אורית פרקש הכהן (כחול לבן)
¶
לא נכון. העובדה שהחקיקה הזו משתנה והממשלה הזו תוכל להשתנות על-ידי 75 חברי כנסת - תוקפה אך ורק לשלוש שנים. העובדה של קיצור כהונת הכנסת – הדבר הזה הוא הוראת שעה רק לשלוש שנים, העובדה של התקציב – הוא רק לשלוש שנים. בדבר הזה, מהצד השני, יצרנו איזשהו איזון שייצר איזון בין העובדה שעושים כאן מודל שייבחן אחרי שלוש שנים ויוכל להיות מתוקן על-ידי 61 חברי כנסת.
היו"ר איתן גינזבורג
¶
תודה, חברת הכנסת מלינובסקי.
הדובר הבא הוא יואב סגלוביץ', ואחריו – בועז טופורבסקי, שלמה קרעי, מיקי לוי, קארין אלהרר, עופר כסיף, עוזי דיין, ע'דיר מריח, אלכס קושניר, יוליה מלינובסקי, רם בן ברק, אנדרי קוז'ינוב, אלעזר שטרן, אופיר כץ וחמד עמאר.
יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם)
¶
גם נציג היועץ המשפטי לממשלה וגם עו"ד בליי גור דיברו על זה שזה שינוי משטרי משמעותי מאוד. אנחנו לא ניכנס עכשיו לפרטים, אגיד כמה דברים כלליים. זהו שינוי משטרי משמעותי מאוד, ועל זה אין ויכוח, כאשר מדובר למעשה בהליך שאנחנו בכובע של המכוננת, לא של החקיקה הרגילה. מצד אחד, יש את הגודל של החקיקה המכוננת ומן העבר השני את ההליך. אני פונה גם לנציג היועץ המשפטי לממשלה וגם ליועץ המשפטי של הכנסת, שזה ביחס הפוך, ואני עוד לא נכנס לפרטים של העניין עצמו, האם אנחנו פה, במקום הזה, מאפשרים מהלך של שינויים בכובע המכונן שלנו בדיון חפוז כשאי-אפשר לשאול שאלות נקודתיות. נעזוב לרגע את האנרגיות, בסוף יש פה שאלה שהיא הרבה מעבר, והיא כיצד רואים ומה הם ההליכים ומהן ההשלכות. אפשר למצוא פתלתלות על הרבה מאוד דברים ולמצוא טיעונים להרבה דברים, אבל בסוף סוגיית האחריות המשותפת של ממשלה היא סיפור שיש לו עומק ורוחב. אי-אפשר בתהליך כזה של דיון, לפחות בלוחות הזמנים, ובלי סדר זמנים סדור, כשכל נושא צריך להיות. לדוגמה, ואני אתן פה הצעה לאדוני היושב-ראש, כשמדובר על אחריות משותפת שזה נושא מרכזי בממשלה, מחר או מחרתיים, תהיה ועדת חקירה ממלכתית וידברו על אחריות משותפת – רק על זה תת פרק.
הצעת חוק מהסוג הזה צריכה לקחת חודשים רבים. אני אומר וקורא ליועץ המשפטי של הכנסת וליועץ המשפטי לממשלה בכובעו, כי להגיד שזה רק הצעת חוק פרטית זה כותרת של הצעת חוק פרטית. שינוי משטרי מהסוג הזה מחייב חשיבת עומק. בכל הכבוד לכולם, לוחות הזמנים שכאילו נכפו – על מי נכפו? אין כפייה. יש פה את הייעוץ המשפטי של הכנסת שצריך להגיד: עד כאן, ואני פונה באמצעות נציג היועץ המשפטי לממשלה, צריך להגיד: עד כאן. להליך, ל- due process, יש משמעות על איכות ההליך הזה. שימו בצד, אני אדבר על כל אחד מהסעיפים. יש ים נקודות שאין להן פתרון. על כל החוכמה הגדולה שהייתה למנסחי החוק, אני מבטיח לכם בחוכמתי הקטנה, לא הגדולה, אורית, אני יכול להצביע על פערים מאוד מאוד גדולים, ולא בגלל שיש לי דעה, שעל חלקם פשוט בכלל לא חשבו. קחו רק את הנושא של אחריות משותפת ואיזה דילמות זה יכול לתת. קחו עניין של זיקות. מוציאים פה מונחים שלא קיימים. אתם יודעים איפה קיימות זיקות?
יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם)
¶
תוך כדי רפרוף באינטרנט, המקום שמופיעה זיקה, וחס וחלילה לא לעשות אנלוגיה, שלא יישמע לא נכון מדבריי, הוא בחוק איסור הלבנת הון כאשר מדובר לדוגמה שמקורה בעבירת מס נעברה בזיקה לארגון פשיעה – שם יש זיקות. בחוק מס ערך מוסף יש זיקות, בפקודת סדר הדין הפלילי יש זיקות. אנחנו לא בעולם הזה, אנחנו בעולם המשטרי, בעולם המינהלי, בעולם החוקתי.
אני פונה כאן ליועצים המשפטיים משני המקומות, אתם חייבים להגיד: עד כאן. לא שאין לנו - - -
יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם)
¶
יש לי הרגשה שבתקופה הקרובה יכניסו אותי לבידוד כפוי בגלל הדברים שאני אומר.
היו"ר איתן גינזבורג
¶
סליחה, החלטת יושב-ראש הכנסת הייתה 30 איש באולם הזה. אם יש יותר מ-30 איש, אנחנו נוציא את מי שהוא לא חבר ועדה והוא ייכנס לדבר. לא יהיה מצב שבו יפסיקו ישיבת ועדה באמצע כמו שהיה בוועדת המסדרת. זה כבר נדון אצל היושב-ראש והוא אמר באופן מפורש: 30 אנשים בחדר הזה. תספרו אם יש פה יותר מ-30 אנשים. אם יש, מי שלא חבר ועדה יחכה בחוץ והוא ייכנס לדבר.
היו"ר איתן גינזבורג
¶
אמרתי: מקום לדבר. זו ההחלטה, אני לא מוכן לעשות את הדבר הזה. כבר היה דיון בנשיאות, מאיר היה שם ומרגי היה שם. הדבר הזה לא יכול לעבור כך. מנכ"ל הכנסת לא יכול לעצור דיוני ועדה. לכן, יהיו פה 30 איש כמו שקבעה הנשיאות וכמו שקבע היושב-ראש. סדרנים, אם יש פה 30, מי שהוא לא חבר ועדה ייצא וייכנס לדבר. תודה.
חברי הכנסת, תשמרו על המרחקים כי זה נובע מזה שאני מקבל כל הזמן שאתם לא שומרים על המרחקים. תעשו מרווחים.
בועז טופורובסקי (יש עתיד-תל"ם)
¶
אתה צודק. יושב מנכ"ל הכנסת ומסתכל באיזה מצלמה ואומר: זה לא בסדר, זה לא בסדר, וכולנו לפי החליל שלו.
היו"ר איתן גינזבורג
¶
אנחנו נמשיך - תוך כדי, אי-אפשר לעצור. אנחנו נסמן. אתה רוצה שאני אסמן עכשיו? תן לי להמשיך את הישיבה. הסדרנים יסמנו והישיבה תימשך.
יואב, בבקשה, סיים את דבריך.
יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם)
¶
לסיכום, הכובע שלנו כרשות מכוננת מחייב גם ברמת התוכן חדירה לעומק ולרוחב, וגם ברמת התהליך. לא ניתן לעשות את זה בדרך שזה נעשה כרגע, לא ברמת התוכן ולא - - -
היו"ר איתן גינזבורג
¶
סליחה, סדרנים, בכל שולחן אחד כזה יושב חבר כנסת אחד, ובזה נגמר הסיפור. כל השאר יושבים מאחור במרחק של 2 מטרים.
יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם)
¶
השינוי של חוקי היסוד שמדובר בהם הם בכובע שלנו, של הכנסת, כרשות מכוננת. ברמת התוכן, העומק והרוחב, לא ניתן לנהל דיוני עומק. אני שומע על חוות דעת שכנראה הגיעה בווטסאפ אבל צריך לקרוא אותה לעומק. לא היה אפילו סיפק בידו של היועץ המשפטי לממשלה להכין חוות דעת עמוקה בעניין הזה, ואנחנו רוצים לנהל דיון ענייני על הכובע שלנו כרשות מכוננת. בלי כל קשר לזהות הפוליטית של כל אחד מאיתנו, הכובע שלנו כרשות מכוננת חשוב יותר מכל דבר אחר.
על רקע הדברים האלו, אני פונה בפירוש ליועץ המשפטי של הכנסת, ליועץ המשפטי לממשלה, שיחוו את חוות דעתם מהו ההליך הראוי לעשות שינוי כל כך דרמטי, כאשר מדובר על מונחים חדשים, מונחים שקוראים להם זיקה, ממשלה שקוראים לה ממשלה דו-ראשית, אבל היא לא ממשלה רגילה, היא לא במתכונת הרוטציה שהיתה בשנת 1984, ויש פה דברים אחרים. שוב, סיפור האחריות המשותפת – כאשר אתה אומר את זה וכאשר אתה מחבר להם סיפורי זיקות, היא לא קיימת, לפחות להבנתי הצנועה.
בעניין הזה אני אומר לכולם, גם לבני גנץ, גם לבנימין נתניהו, ולכל חברי הכנסת, עצרו רגע. אם אתם רוצים לעשות הסדר פוליטי, תעשו הסדר פוליטי. אל תעשו הפיכה לא מסודרת על דבר שכולנו נתבייש בו אחר כך בשביל קוניוקטורה פוליטית. את זה אפשר לעצור. אני לא מצפה מהפוליטיקאים לעשות את זה, אני כן מצפה משומרי הסף. זה תפקיד מרכזי של שומרי הסף בכובע החוקתי שלהם, גם של היועץ המשפטי של הכנסת וגם של היועץ המשפטי לממשלה. אי-אפשר להתחמק מזה. תודה.
היו"ר איתן גינזבורג
¶
תודה רבה.
חבר הכנסת בועז טופורובסקי, בבקשה, שלוש דקות. אני מודיע שסגרתי את רשימת הדוברים.
בועז טופורובסקי (יש עתיד-תל"ם)
¶
אדוני, לצורך השיחה הורדתי את המסכה. למדתי תואר ראשון ותואר שני במשפטים באוניברסיטת תל אביב. אותנו לימדו שכאשר חברי הכנסת יושבים כוועדה מכוננת ודנים בחוקי יסוד, הם מסתכלים על זה בחרדת קודש, ועלינו להתייחס לזה כך, שכן אלו אמורים להיות חוקי היסוד שבסופו של דבר יהפכו לחוקה במדינת ישראל כמדינה מתוקנת.
אני רואה מה שקורה כאן עכשיו וזה הכול חוץ מחרדת קודש. זה חילול הקודש של מה שלמדנו ושל מה שאנחנו יודעים, וגם אתה, איתן, כעורך דין, ואיך צריכים להתנהל בכנסת ישראל, ובטח ביושבה כוועדה מכוננת.
אני מתחיל לקרוא את מה שרשמו בייעוץ המשפטי, ואני רק בעמוד 4. אנחנו עוד לא יכולים להתייחס לזה ברצינות כשאנחנו לא יכולים לקרוא, ללמוד, להבין. אנחנו מנסים להקשיב, ותוך כדי זה יש צעקות ולא כל כך נותנים לנו לשאול שאלות. אני חושב שזה הליך חקיקה לא ראוי בשום חוק, בטח ובטח בשינויי חוקי יסוד כאלה ואחרים. יתרה מזו, כשבא נציג היועץ המשפטי לממשלה ואומר שיש כאן שינוי משטר. לא אני אמרתי את שתי המילים האלה אלא הוא אמר: שינוי משטר. לא יכול להיות שאנחנו ככה מדברים על שינוי משטר ומתייחסים לזה בצורה כזו. אם אנחנו מדברים על שינוי משטר שבו תהיה ממשלה דו ראשית, ואולי אני כבר יכול להציע שם למשטר הזה, אני מציע את השם אורתוסאוקרטיה. אורתוס היה במיתולוגיה היוונית עם כלב שני ראשים, ואולי אנחנו יכולים לקרוא למשטר החדש שאנחנו רוצים לקיים במדינת ישראל אורתוסאוקרטיה, בו יהיו, סליחה על השפה, עם שני ראשים.
אני רוצה לצטט כמה ציטוטים מארבעת הדפים הראשונים של הייעוץ המשפטי שהתחלתי לקרוא בשביל שנבין עד כמה חמור המצב: אנחנו סבורים כי תיקון שכזה מכניס את המשטר למקומות לא ידועים שאנו לא מכירים להם תקדים ברמה הבין-לאומית, עלול לפגוע ביעילות עבודת הממשלה, זה ייצור חדש, דיברתי על זה קודם, אין סימטריה, ראוי לשקול שלא לקבע את ההסדר, על הוועדה לשקול האם המוצע הוא כללי חוקתי ראוי, הוראה זו יכולה להביא לכך שיינתן כוח רב למספר קטן מאוד של שרים בתוך הממשלה, היא גם עשויה להגביל את הממשלה, הוראה מבקשת או מחייבת את הממשלה לקבע את המנגנון מבלי לחייב את הממשלה לקבל את אישורה של הכנסת, האם המקום להסדר זה הוא בחוק יסוד? ההצדקה להעלאתו לרמה החוקתית אינה ברורה, עלול להביא למצבים של תיקו נצחי, דבר בעייתי במיוחד, כוונת המציעים היא שאין השרים רשאים להעביר את זיקתם מגוש אחד בתוך הממשלה לגוש השני, יש לדון בהצדקה או בהשלכות לכליאה של שרים בתוך הגוף שלהם, השיטה הפרלמנטרית של המדינה מאפשרת מיזוגים ופיצולים כעניין שבשגרה, קיימות לקונות שמשאירים את המדינה ללא ראש ממשלה חלופי, ללא איוש תפקיד זה אין מי שיכול לפטר את השרים, מה שמעורר קושי משטרי מהותי לעניין אחריות השר כלפי הכנסת והציבור – וזה רק ממה שאני התחלתי לקרוא תוך כדי הישיבה.
אני חושב שיש כאן דברים חמורים ביותר. לא יכול להיות שנדון בזה בכזו מהירות וזריזות. התהליך אינו ראוי, אינו תקין, ואני מבקש מחברי הוועדה לא לתת לדבר הזה יד, וגם ממך, אדוני היושב-ראש.
שלמה קרעי (הליכוד)
¶
תודה, אדוני היושב-ראש. כל הסיכום כאן הוא טכני. ההסכם עצמו יכול לא למצוא חן בעיניכם, אבל הוא מוסכם על רוב חברי הבית הזה. יכול להיות שכאופוזיציה תצעקו, וזה בסדר, אבל ההסכם הזה מוסכם על רוב מוחלט של חברי הבית הזה.
שלמה קרעי (הליכוד)
¶
כבר, חברת הכנסת אלהרר. יש שתי הפרות אפשריות של ההסכם הזה: הפרה ראשונה יכולה להיות על-ידי בג"צ, שהוא הפיל שנמצא בחדר ואנחנו לא רואים אותו, והפרה השנייה יכולה להיות על-ידי הפוליטיקאים שחתמו על ההסכם הזה. אלמלא בג"צ, גם במסגרת המשא ומתן הזה היה אפשר להסתפק אולי בהצעת חוק רגילה, אולי בהוראת שעה של חוק יסוד כמו שרובכם מנסים לבקש כאן, כדי לעגן את ההסכם הזה בגלל מעט חוסר האמון שיש כאן. אבל חוקים רגילים הם כבר מזמן לא מכובדים על-ידי בג"צ. רק בשבוע האחרון ראינו את בג"צ מבטל מדיניות ממשלתית שזכתה גם לברכת משרד המשפטים.
שלמה קרעי (הליכוד)
¶
אפילו בפסק הדין כתבה הנשיאה חיות כי חוק הפיקדון חוצה את הגבול הדק שבין עידוד חיובי לעזיבה לבין שבירת רוחם של המסתננים. בשביל גבול דק, השופטים נכנסים וחוצים קו אדום עבה ופוסלים חוק של מדיניות ממשלתית. גם הוראת שעה כנראה - - -
שלמה קרעי (הליכוד)
¶
הנשיאה לא אמרה, - - - לא היה ברור במאה אחוז, היה גבול דק. גם הוראת שעה כנראה לא תכובד על-ידי בג"צ שביטל כבר חוק יסוד בהוראת שעה. הנשיאה בייניש כתבה בשנת 2011: מוטב יהיה אם בעתיד תימנע הכנסת מלעשות שימוש בהוראת שעה לתיקן הוראות חוקתיות. אנחנו מקשיבים לנשיאה חיות ומקבלים את זה. לא רוצים לחוקק חוק יסוד בהוראת שעה - זה מבחינת בג"צ.
גם מבחינה פוליטית – ראינו כבר בעבר. מזכירים כאן כל הזמן את ממשלת האחדות של 1984. זו הייתה ממשלה שבה שמיר לא ממש האמין שפרס יקיים את הרוטציה, והממשלה אז קמה בחששות כבדים, עם התערבות של נשיא המדינה ובחוסר אמון. הרוטציה אז באמת קוימה, אבל ב-1988 ממשלת האחדות, שלא עוגנה בחוק, בסופו של דבר התפרקה עם כל התרגילים.
לסיכום, חוסר האמון הוא כנראה כורח המציאות לפעמים. אנחנו כאן רוצים לחוקק את זה לא כהוראת שעה, גם בגלל בג"צ, וגם כדי לייצר כאן מסגרת שכאשר אם חלילה שוב יהיה מצב כזה של חוסר אמון, של ממשלה שלא יכולה לקום בצורה יציבה כמו שכל צד כאן רצה שזה יקרה, שתהיה לנו מסגרת בחוק יסוד ולא בהוראת שעה, שבג"צ לא יוכל לבטל את זה, וזה גם יעגן את ההסכם בין הפוליטיקאים.
מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם)
¶
תודה רבה, אדוני היושב-ראש. השינויים שמובאים לכאן הם לא פחות מאשר מתכונת להפיכה שלטונית, ואולי אתם הופכים את השלטון במו ידיכם ובעצמכם. אני בטוח שכמוני מרבית החברים שיושבים כאן סביב השולחן, ובוודאי גם הציבור, איננו מבין את המושגים שאנחנו משתמשים בהם כאן ולא מבין את גודל השבר בהצעה המטורפת הזו. ההצעה שלפנינו היא באמת משהו שלא מן העניין. אנחנו אחראים להסביר את זה גם לציבור ולנתח את ההצעות באמצעות פרשנים אחרים. כאן לא מתייחסים בחרדת קודש לחוקי יסוד. מתייחסים לחוקי היסוד כאילו זה להחליף גרביים. זה לא יאומן, בהינף קולמוס משנים חוקי יסוד כאילו היו דבר של מה בכך.
אני פונה פה למשרד המשפטים, למשנה של נזרי - כיוון שזה הולך להצבעה מחר, אז נכון, היום הסתתרתם – לא רוצה להגיד הסתתרתם – היום לא הגשתם את חוות דעתכם כי זה הצעת חוק פרטית. ברור לנו למה זו הייתה הצעת חוק פרטית - כדי להתחמק מהשלב הזה. הרי לממשלה אין פרצוף, היא הייתה מסמיקה אם היא הייתה מגישה את זה בשמה. לכן, חוק יסוד ענק, גדול, מוגש כהצעת חוק פרטית, וזה בושה וחרפה.
אני מציע לכם ללכת הביתה ולהכין לנו את כל החורים ברשת המחוררת הזו כדי שאתם לפחות תהיו שלמים עם עצמכם. זו מהפכה משטרית, אין כאן בכלל נושא אחר או שם אחר להגיד את זה.
ראש ממשלה חלופי – מה זה חלופי? האם הולכים לחנות חלקי רכב ומחליפים ראש ממשלה? מה זה המושג החדש הזה שבא לתוך עולמנו? משביעים ראש ממשלה באותה שעה, והכול בגלל חוסר האמון הדדי, שמא הסוסים יברחו.
אני רוצה לשאול את הוותיקים פה, האם בין שמיר ופרס היו גם כן שינויים חוקתיים כאלה או שפינו הכול בהסדר של לחיצת יד פחות או יותר?
מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם)
¶
לא. אני שמעתי ששמיר פינה את הכיסא בזמן, היה כבוד הדדי. תראה מה עושים כאן. הזיקה היא לראש הממשלה שמינה אותו - לא יאומן. אם גנץ יהיה ראש הממשלה, ושר האוצר לא ימלא אחר הוראתו להוסיף 23 שקלים לכל ילד, זה אומר שראש הממשלה לא יוכל לפטר את שר האוצר שלו, וזה דבר קטן שהוא בקצה, דבר של מה בכך.
מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם)
¶
אין כאן פיטורי שרים, כולם אותו דבר – פריטטי, אחלה מילה באה לעולמנו. זה אומר שאם יהיה תיקו ושוויון בקבלת ההחלטות, מה בדיוק יעשו? האם יבעטו בעיטות 11 מטר מי יכניס גולים? תסבירו לי מה בדיוק יעשו?
זוהי ממשלת שיתוק. אני לוקח את המסמך של הייעוץ המשפטי של הוועדה ואני נחרד, אני נחרד. צריך כאן באמת ניסיון משפטי ארוך של פרופסור למשפטים. קביעת הסדר של ממשלת רוטציה, ממשלת חלופים – לא תקין. ההסדר המוצע מביע מראש אמון בממשלה בראשות ממשלה וראש ממשלה – לא תקין. תראה כמה נושאים לא תקינים. זה פשוט לא יאומן, זו גבינה שוויצרית. הבאתם לעולם ילד שעדיין לא נולד, אולי נולד בלידת עכוז.
קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם)
¶
תודה רבה. באמת למען תקינות ההליך, ואני לא מדברת על תקינות ההצעה, אני חוזרת ועומדת על בקשתי מהבוקר. זה חוק מאוד מסובך, ולא בכדי ביקשנו הערות של הייעוץ המשפטי לוועדה. הוא העביר את הערותיו, אבל תן לנו ללמוד אותן. זה לא ראוי, זה לא סביר, שאני צריכה ללמוד את הדבר הזה תוך כדי דיון. איתן, באמת אני אומרת, תקינות ההליך גם שווה משהו.
הגיע היושב-ראש חלופי של דרך ארץ, בסדר.
קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם)
¶
לגופו של עניין, בהמצאה הזו של ראשי ממשלה חלופיים עולה בצורה מאוד מאוד ברורה שיש רק שניים שקובעים. לכל אחד יש את השרים עם הזיקה שלהם וכו', אבל אין יותר מנגנון של ממשלה. יש ראש ממשלה וראש ממשלה חלופי. זה כאילו שנגיד שלא צריך כנסת. יש חבר כנסת מהקואליציה, חבר כנסת מהאופוזיציה, והם אלה שייקבעו - זה הדבר.
תבינו את שינוי השיטה. אתם אומרים שיהיו שני שרים כשאחד מפה אחד משם, יהיו שני סגני שרים כשאחד מפה אחד משם, ונעזוב את זה שהשר לא יוכל לעשות את העבודה שלו. ראש הממשלה הקבוע, לא החלופי, צריך לדבר ולפטר או להעניק מינוי לאדם, ובסוף הוא גם לא מתפקד. זה לא תלוי בתפקוד שלו, זה תלוי בשאלה לאיזה ראש ממשלה חלופי או לא חלופי יש לו זיקה. תקשיבו, זו הזיה. אני רוצה לשמוע מהיועץ המשפטי לוועדה מה הוא אומר לגבי הדבר הזה, איזה פעילות תוכל הממשלה לבצע בקונסטלציה הזאת? זה משוגע.
עופר כסיף (הרשימה המשותפת)
¶
אני רוצה לומר שני דברים קצרים. אני מסכים עם חבריי שדיברו קודם על החורים הגדולים שיש בהצעה הזאת, שלא לומר על העוולות שיש בה. אני רוצה להתייחס פה למשהו שלא כל כך הוזכר, אלא אם כן פספסתי, וזה בהערות לדיון שנתתם בסעיפים 13א(ג)(ד)(ה) ו-43ד ו-43ה. אתם כותבים פה, ושימו לב, אני מצטט: "נציין עוד כי ההוראה מבקשת לחייב את הממשלה לקבוע את המנגנון, מבלי לחייב את הממשלה לקבל את אישורה של הכנסת או אף להציג בפניה את המנגנון המוצע.". מה זה הדבר הזה?
עופר כסיף (הרשימה המשותפת)
¶
הכנסת הופכת פשוט להיות פה חותמת גומי, במקרה הטוב במירכאות, גוף מיותר, ועוד מעבר לזה שלחצי מחבר הכנסת תהיה זיקה לממשלה בצורה כזו אחרת. אבל כאן במפורש יש מנגנון שמרוקן לגמרי את הכנסת מכל יכולת לפקח ולבלום ולרסן את הממשלה. זה לא יאומן שהדבר הזה עובר ככה מתחת לרדאר בשקט. זה לא רק - - - כמו שאמר ידידי מיקי לוי קודם, זאת הפיכה. זה קודטה - ממש. זה חיסול פורמלי של שרידי הדמוקרטיה שיש פה, ואין הרבה – חיסול פורמלי. אסור לתת לדבר הזה לקרות.
מעבר לכך, רובנו אולי לא מספיק צעירים לזכור, אבל בספר הנפלא "ד"ר דוליטל" היה יצור שנקרא דחיק-סליק, האם מישהו זוכר את זה? דחיק-סליק היה בעל חיים שהיו לו שני ראשים, אבל כל ראש בצד שני כשכל אחד לקח לכיוון הפוך. כך תיראה הממשלה הזו – דחיק-סליק, ראש אחד פה וראש אחד פה, וכל ראש מושך לכיוון אחר. אנחנו יודעים מה קורה כשמושכים לכיוונים שונים באותה העוצמה – נשארים באותו מקום, שיתוק, או שהגוף נקרע, לא נפרד. ככה יישאר ראש אחד יותר חזק, ואני משאיר לכם לשער מי זה יהיה, ואנחנו יודעים לאן זה ילך.
עוזי דיין (הליכוד)
¶
אנחנו עוסקים פה בהצעת חקיקה - - - ויש פה אי ודאות ולקונות, ויש לקונות. לדעתי, המצב הזה היה יכול להימנע אם האופוזיציה הייתה מגלה אחריות ולא נלחמת על הדמוקרטיה שהולכת לאיבוד. אני חושב שזה לא נכון. אפשר היה לשלב כוחות במצב הזה, אבל לא כך קרה. בסופו של דבר, מישהו היה צריך להחליט בכחול לבן, בדיוק מהסיבות האלה.
היו"ר איתן גינזבורג
¶
אם אתה רוצה לדבר על חשבון זמנך, אין בעיה. אבל אם אתה רוצה לאפשר לו לדבר את כל הזמן שלו, אני אאפשר לו לדבר.
עוזי דיין (הליכוד)
¶
בקיצור, אני חושב שהיה אפשר לעשות את זה אחרת, אבל זה המצב. כחול לבן היו צריכים להחליט החלטה. לדעתי, החליטו נכון. זו החלטה לא קלה, בוודאי לא משתלמת.
יש לי שתי שאלות
¶
האחת היא לגבי משפט חוקתי. נאמר בהרבה דברים שיכולה להיות פה בעיה, אין דוגמאות דומות לזה במקומות אחרים, זה מחליש את ראש הממשלה המכהן. שאלתי היא האם בכלל תפקיד הייעוץ המשפטי במשפט חוקתי הוא להצביע על חולשות בדברים שאולי הם נכונים וצריך לשים לב אליהם ושצריך אולי לשפר את המבנה של הצעת החוק, או שהוא צריך להגיד מה הם הדברים שמבחינתם הם קווים אדומים מבחינה משפטית שאסור לעשות. לדוגמה, אם יש דבר שאנחנו לא יודעים עליו מספיק - - -. השאלה היא מה תפקיד היועץ המשפטי בנקודה הזו.
השאלה השנייה היא לגבי הוראת שעה. מה זה הוראת שעה? יש פה אפשרות אחת שהוראת השעה היא איזשהו צורך של השעה, צו של אותה שעה, ולכן ניתן לעשות בה גם דברים שהם לא מושלמים כי יש צורך, ויש הוראת שעה במובן של טווח לא ארוך. זאת אומרת, אנחנו מדברים על הוראת שעה אבל זה לא תמיד יהיה כך. האם בדבר הזה המשפט החוקתי אומר משהו ברור או אפילו איכותי לגבי השאלה מה זה הוראת שעה מבחינת משך זמן?
היו"ר איתן גינזבורג
¶
תודה רבה, חבר הכנסת דיין.
חברת הכנסת ע'דיר מריח, בבקשה, גברתי. אחריה – אלכס קושניר.
ע'דיר כמאל מריח (יש עתיד-תל"ם)
¶
איתן, תעזור לי להבין. אני מרגישה שאנחנו מדלגים כמה עמודים כל פעם מבלי יכולת לעקוב ולהבין. היו כמה שאלות שנשאלו פה שטרם נענו, ואשמח להבין, כי יש רגעים שבאמת אנחנו חייבים לעצור באותה נקודה ולהתייחס ספציפית לאותה נקודה.
היו"ר איתן גינזבורג
¶
אסביר לך. אמרתי בתחילת הדיון, ולא אפתח את זה שוב, זה נעשה גם בוועדות קודמות, למשל, בדיון על החסינות של חיים כץ. השאלות נשאלות, היועץ המשפטי רושם אותן ובסוף הדיון הוא עונה עליהן. אי-אפשר לקיים עכשיו דו-שיח האחד עם השני מול כל כך הרבה חברי כנסת. לכן, הוא אוסף את השאלות ורושם אותן.
בבקשה, יש לך שלוש דקות.
ע'דיר כמאל מריח (יש עתיד-תל"ם)
¶
אני פשוט לא חושבת שזוהי דרך נכונה לנהל דיון. אי-אפשר לאסוף 20 שאלות.
ע'דיר כמאל מריח (יש עתיד-תל"ם)
¶
הן משלימות האחת את השנייה. לפעמים צריך להתחבר לנקודה מסוימת ומנקודה אחרת. זו גם נקודה למחשבה, במיוחד כשאנחנו דנים בנושאים כל כך חשובים.
גור, אני עדיין לא מצליחה לקבל הגדרה של זיקה. האם תוכל להגדיר לי מה פירוש המילה "זיקה"? האם זה לויאליות/נאמנות? זה מזכיר לי דווקא משטרים אפלים ומדינות שהן לא בדיוק מתאפיינות בדמוקרטיה. האם מישהו יכול להגיד לחבר הכנסת יועז הנדל מהי הזיקה שלו, למי הוא חייב ולמי הוא נאמן?
ע'דיר כמאל מריח (יש עתיד-תל"ם)
¶
מעבר ללקונות שיש בחוק הזה, אני רואה בחוק הזה אי סדרים מבחינה מהותית, אם זה במימון, בכספים, ואם זה בזיקה. אין פה תן וקח. כפי שידידי סגלוביץ' דיבר והוא משווה את זה למקומות קצת יותר אפלים, מה זה זיקה? שר שיש לו זיקה לראש ממשלה, ואנחנו רואים שהדברים דינמיים, לצערנו, וחבר כנסת שיש לו זיקה לרעיון מסוים, למטרה מסוימת, לא רק לבן אדם מסוים, יכול להתהפך ברגע ותוך חצי שעה לשנות את דעתו. אני מבקשת באמת להבין מה פירוש המילה "זיקה", ולמה זה חשוב ולמה זה הכרחי להתנות את זה ולדבר בכלל על זיקה - זה משפט שמוזכר כמה פעמים.
איתן, אני מפנה אליך שאלה בתמימות מוחלטת. למה החוק הזה הוא חוק פרטי? אני מאוד אודה לך אם תעני לי על השאלה למה אתה חתום ראשון על החוק הזה ולמה הוא הוגש כהצעת חוק פרטית ולא כממשלתית.
ע'דיר כמאל מריח (יש עתיד-תל"ם)
¶
לא על זה דיברנו, דיברנו על זיקה במובן הפשוט שלה ובהגדרה שלה – מה זה זיקה. אתה לוקח את זה למקום אחר.
היו"ר איתן גינזבורג
¶
חבר הכנסת קושניר, בבקשה.
חבר הכנסת קושניר, אני ביקשתי לא להוסיף כסאות. את הכיסא שלך תשים אחורה.
אלכסנדר קושניר (ישראל ביתנו)
¶
בכל זאת עברתי פה על כמה דברים. גור, העלאת פה כל מיני נושאים שהם בעייתיים מבחינתך, אבל לא שמעתי ממך האם אתם תעמדו על שינויים מסוימים. זאת אומרת, בחלק מהדברים אתם ממליצים, אבל השאלה היא האם אתם מזהים משהו בתוך נוסח הצעת החוק שמבחינתכם הוא קו אדום ואי-אפשר לעבור אותו - חשוב מאוד להבין את זה.
לגבי הסעיפים עצמם – בסעיף 13א כתוב: "ממשלה אשר במהלך כהונתה יעמוד בראשה, לסירוגין, חבר הכנסת שהרכיב ממשלה וחבר כנסת נוסף.". זאת אומרת, המשמעות, במצב העניינים עכשיו, היא שמי שהולך לקבל 61 המלצות הוא רק אדם אחד ולא שני אנשים. הרי המנדט נמצא עכשיו אצל הכנסת וביום חמישי בשבוע הבא המנדט הזה מסתיים. המשמעות היא ש-61 חברי כנסת צריכים לתת את החתימות שלהם למישהו שילך לנשיא ויבקש מנדט להרכבת הממשלה. לפי מה שאני מבין מסעיף (א) בחוק הזה, זה יהיה אדם אחד ולא שניים. האם אני מבין נכון את הדבר הזה? חבריי כחול לבן, ראו הוזהרתם, כי המנדט יהיה אצל נתניהו. בואו נראה אתכם מכריחים אותו להכניס אתכם לממשלה.
שנית, לגבי הזיקה – אני מבין שאין פה מנגנון של זיקה, ואני מבין שיש פה איזושהי כוונה שבעת המינוי השר מצהיר על הזיקה לראש ממשלה מסוים, אבל אז אין שום דרך להחליף את הזיקה. יתרה מזאת, אם שר מסוים מחליט להחליף את הזיקה, האם ראש הממשלה החלופי שנמצא בצד השני לא יקבל את הזיקה? איך זה בדיוק יעבוד? מה המנגנון של הדבר הזה?
בסעיף (ד) כתוב שאם לא תהיה זהות שרים מבחינת הכמות, ייקבע מנגנון אחר כדי להשוות את כוח ההצבעה. אתם מבינים מה המשמעות של זה. בסוף זה יתנקז לכך שבסופו של דבר לשרים אין דעה כי כל אחד מהם הולך להצביע לפי הזיקה שלו, וכל ההחלטות מתנקזות לשני ראשי ממשלה. הייתי מנכ"ל משרד וישבתי בכמה ישיבות ממשלה, אני מכיר. ראיתי שרים מהקואליציה רבים האחד עם השני על כל מיני דברים. מה הולך להיות כאן? רק שני אנשים הולכים לקבל את החלטות, אז בשביל מה אנחנו צריכים 36 שרים? יש לנו בני אחד, בני שתיים, אז שיישבו ביחד ויחליטו מה צריך לעשות. אדוני היועץ המשפטי, חשוב לי שתתייחס גם לנושא הזה.
גור בליי
¶
אני רק רוצה הערה מתודית בהקשר הזה כי אני רואה שהרבה מהשאלות מופנות אליי. אני לא יוזם הצעת החוק, אנחנו מציפים ומסבירים את נוסח הצעת החוק שחלקו מאוד מורכב, כפי שנאמר. אנחנו מסבירים אותו ואת ההקשר שלו, ומציפים קשיים או שאלות לדיון. בעינינו, השאלות שאנחנו מציפים לדיון הן שאלות עבור חברי הכנסת. אני לא חושב ש - - -
היו"ר איתן גינזבורג
¶
גור העלה את הנושא בלי רשות דיבור, תודה רבה. הוא צריך רשות דיבור. אני מבקש מאלכס קושניר להשלים את דבריו. אלכס, בבקשה.
אלכסנדר קושניר (ישראל ביתנו)
¶
בגלל ההערה שלך שאלתי בפתיחת דבריי האם יש דברים שאתם מתעקשים עליהם כייעוץ משפטי, כי אני מתרשם שיוזמי החוק לא מתכוונים להחליף את הסעיפים בכלל, לא מתכוונים לדון בנוסח, לא מתכוונים אפילו להזיז פסיק אחד מימין לשמאל. לכן, אין לי אלא לפנות ליועץ המשפטי ולשאול אותו: איפה הקווים האדומים אצלם.
היו"ר איתן גינזבורג
¶
לא, הרשימה נסגרה כבר.
חברת הכנסת יוליה מלינובסקי, בבקשה. אחריה – רם בן ברק. גברתי, שלוש דקות לרשותך.
עפר, אל תשב שם, בבקשה. אתה כבר דיברת ואתה יכול לשבת עכשיו מאחור.
יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו)
¶
אדוני היושב-ראש, אני רק רוצה שנבין איפה אנחנו נמצאים – שלא תהיה פה הרגשה: שרים, סגנים, מעון, סרק, סתם סרק.
יובל שגב כתב גלי צה"ל
¶
בעל חנות ותיק בשוק מחנה יהודה שם קץ לחייו כתוצאה מהמצב הכלכלי. אני מביאה את זה כדי שניכנס לפרופורציות.
יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו)
¶
אנחנו צריכים להבין שיש חיים מחוץ לכנסת.
אני רוצה לפנות לחברים בכחול לבן וגם לצביקה. פילוסוף אנגלי מפורסם מהמאה ה-18 אמר שמעשים הכי מכוערים בעולם נעשו בשם מטרה קדושה, בשם הקדוש. הרגו בשם האלוהים, אנסו בשם האלוהים, ואחר כך סיפרו שזה משהו טוב – קחו זאת בחשבון.
איתן, ישבנו בדיון על חסינות של חיים כץ. היה שם מבחן האם חיים כץ קיבל טובת הנאה אישית. זה היה כתב אישום, והיה שם מבחן האם זה מתייחס לרבים, מבחן הכמות או שזה אישי. אתה מאוד התנגדת ואתה נמנעת. אתם אמרתם שחיים כץ צריך ללכת לבית משפט, ולא משנה אם יש ספק או אין ספק, והיה שם ספק, ואנחנו בישראל ביתנו תמכנו בחסינות הזו בגלל הספק המאוד גדול, אבל אתם הייתם הרבה יותר נחרצים ואמרתם שהוא צריך ללכת לבית משפט ולנקות את שמו. קארין, נכון? גם את ישבת שם.
יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו)
¶
זה מוגש כחומר למחשבה. מה שאתם עושים פה זה טובת הנאה אישית. יש שווה כסף כי יש פה כסף: גם מימון מפלגות, גם שרים, גם סגני שרים וגם מעון לראש ממשלה חלופי - קחו את זה בחשבון.
לגבי נושא הזיקה – גם אני התעניינתי מאוד במושג הזה. כי זה מה זיקה? מה אני צריכה לעשות כדי להוכיח את הזיקה שלי?
יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו)
¶
האם אני צריכה לנשק את רגלי אותו ראש ממשלה? האם אני צריכה להצדיע לו? מה המנגנון שיסדר את הסיפור של הזיקה? ואם אני פתאום לא כל כך אוהבת אותו ואני רוצה להתגרש ויש גבר אחר, מה אני אמורה לעשות עם זה? לא הבנתי את הסיפור הזה. רק בסדר דין פלילי מצאתי זיקה למקום ביצוע הפשע, וזהו המקום היחיד שבו מצאתי זיקה.
מה קורה אם שני ראשי הממשלה רבו ורבו ולא הגיעו להסכמות? מה קורה אז? האם הם יזרקו מטבע? האם הם ישחקו במשחק ילדים? מה המנגנון? כי בסוף - - -
יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו)
¶
צביקה, הערה אישית כלפיך. בריאיון בערוץ 12 אמרת שמאוד מפריע לך עניין כמות השרים ושזה לא בסדר. שום דבר לא מפריע לך ולחבר שלך להגיד: אנחנו לא נהיה שרים, אנחנו לא ניקח יושבי-ראש ועדות - - -
יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו)
¶
- - - ויש גם מעשים. במעשים אני רואה פתאום מימון מפלגות. זה הצדקנות, - - -
יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו)
¶
תהיה יושב-ראש ועדה והוא יהיה שר - - -, ושיהיה לכם בהצלחה. השאלה איך אתה תוכיח את הזיקה שלך?
היו"ר איתן גינזבורג
¶
יוליה, אני קורא אותך לסדר פעם שלישית. בבקשה, לצאת החוצה.
(חברת הכנסת יוליה מלינובסקי יוצאת מחדר הוועדה.)
רם בן ברק (יש עתיד-תל"ם)
¶
אדוני היושב-ראש, ראשית, אני רוצה לענות לעוזי דיין. אכן, מצב לא קל במדינת ישראל היום ובעולם כולו, גם פוליטי וגם כלכלי, ולכן אנחנו בסיעת יש עתיד הצענו שנעשה הקפאה של חצי שנה שבה ראש הממשלה יקבל את מלוא הגיבוי לטיפול במשבר הכלכלי ובמשבר הבריאותי. אבל לא היה מדובר על חלוקת ג'ובים, אז כנראה שהאנשים לא רצו את ההצעה הזאת.
תראו, יכול להיות שאני טועה. יכול להיות שמדובר כאן במשהו ש-72 שנה לא חשבנו עליו, והוא סטארט-אפ. אם הסטארט-אפ הזה כל כך טוב, אדוני - - -
עודד פורר (ישראל ביתנו)
¶
- - שחבר הכנסת פורר מבקש להתייחס לסעיף 13 ולתיקונים ויושב-ראש הוועדה הודיע לו שהוא לא ייתן לו התייחסות לסעיף 13. תודה.
רם בן ברק (יש עתיד-תל"ם)
¶
אם הדבר הזה כל כך מוצלח, ויכול להיות שאני לא רואה את הדברים כמו שאנשים חכמים ממני ראו, אני מציע להרחיב את החוק הזה. אני מציע גם שיהיה לנו רמטכ"ל ורמטכ"ל חלופי.
עודד פורר (ישראל ביתנו)
¶
גור, אני מבקש שתהיה התייחסות שלכם, האם מותר למנוע מחבר הכנסת להעיר את הערותיו בנושא כזה.
גור בליי
¶
אני חושב שהתייחסנו לזה גם במסמך. אמרנו שגם בסד הזמנים, חברי הכנסת צריכים לקבל אפשרות להתייחס לדבר הזה.
מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם)
¶
אחרי תשע שעות, אנחנו מ-09:00, אנחנו מבקשים שתפסיק את הישיבה, את כל השטויות שמתנהלות כך - -
היו"ר איתן גינזבורג
¶
אני שמעתי אתכם. אני לא - - -, אני מבקש שלא תפריע לי. בבקשה, רם, תסיים את דבריך. תסיים את דבריך, רם.
מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם)
¶
מה תעשה? תוציא את כולנו? תתדיין עם עצמך? אני לא מבין. מה תעשה? תוציא את כולנו?
עודד פורר (ישראל ביתנו)
¶
כשיחליטו להחזיר את הזכות של חבר הכנסת לדבר, אני אשתתף בוועדה. בינתיים אני יוצא. תודה.
היו"ר איתן גינזבורג
¶
אתה מפריע לי. אתה ממש מפריע לי. אני שמעתי, לא אמרתי שום דבר. שמעתי מה אמרת לי. תן לי לנהל את הישיבה. אל תגיד לי מה להגיד. גם אתה, אני אגיד לך - - -
שלמה קרעי (הליכוד)
¶
גור, מה הבעיה? הוא ייתן לו זכות דיבור בסבב הבא, והוא יתייחס לסעיפים האלה. הוא לא חייב לעשות מה - - -
חמד עמאר (ישראל ביתנו)
¶
- - - אנחנו במצב חריג, אתה לא יכול לסגור את הרשימה. עכשיו אני רשום לדבר - - -
עודד פורר (ישראל ביתנו)
¶
אני רק מודיע לך שתקרא אותי לסדר עוד פעם ועוד פעם, בסוף את הדברים האלה אני אגיד.
רם בן ברק (יש עתיד-תל"ם)
¶
אני לא אישה, ולכן אני לא מצליח גם לקרוא את ההערות וגם להקשיב לדיון. אני לא כזה, עד כדי כך מוכשר.
רם בן ברק (יש עתיד-תל"ם)
¶
אם זה באמת מוצלח, ויכול להיות שזה מוצלח, יכול להיות שיש כאן שינוי חוק-יסוד כזה שישפר מאוד את השיטה השלטונית שלנו, למה לא להרחיב את זה ושיהיה גם רמטכ"ל חלופי, נשיא חלופי, מפכ"ל חלופי?
רם בן ברק (יש עתיד-תל"ם)
¶
עכשיו טיפה ברצינות. תראו, דמוקרטיה זה לא רק בחירות. ראינו גם במדינות השכנות אלינו. אתה עושה בחירות, אבל אין לך דמוקרטיה. דמוקרטיה זה תרבות ארגונית, ויש לנו 72 שנה של ניסיון של תרבות פוליטית שהביאה אותנו לאן שהיא הביאה אותנו, שאנחנו עד היום, היום קצת פחות, הדמוקרטיה היחידה במזרח-התיכון. ואנחנו, במו ידינו, בתרבות הפוליטית, שלנו זורקים אותה הצדה בשביל לבנות כאן משהו חדש, שברור לגמרי שהוא לא יעבוד, ברור לגמרי שהוא ישתק את הכנסת, ובעזות מצח לקחו את כל הוועדות, שגם במעט שנשאר לכנסת היא לא תוכל לפקח, ובשביל מה? בשביל מה? - -
רם בן ברק (יש עתיד-תל"ם)
¶
- - בשביל שבסופו של דבר ניתן פתח מילוט למי שמואשם בשוחד. ולא רק שניתן לו מילוט, בהסכם הזה גם אומרים שהוא יכול אחרי אישום להמשיך לכהן כראש ממשלה וכראש ממשלה חלופי.
מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם)
¶
אדוני היושב-ראש, אני מבקש זכות דיבור בשביל תמר זנדברג. אני מגרונה אדבר. תרשום אותי, בבקשה – תמר זנדברג.
אנדרי קוז'ינוב (יש עתיד-תל"ם)
¶
חבר הכנסת קרעי, דיברת פה קודם בגילוי לב ואמרת שהחוק הזה, למעשה ההסכם הזה נועד - - -
אנדרי קוז'ינוב (יש עתיד-תל"ם)
¶
הכול בסדר, יש לי את הזמן. אני בכל מקרה אתחיל כדי לא לבזבז את זמנם של אנשים אחרים. חבל.
אנדרי קוז'ינוב (יש עתיד-תל"ם)
¶
חבר הכנסת קרעי דיבר פה קודם די בגילוי לב ואמר שמהותו של החוק – ההסכם הקואליציוני – הוא למנוע מבג"ץ להפר את ההסכם הקואליציוני. כלומר, מהותו של החוק פה זה התערבות פוליטית בפעילות בג"ץ. מה עם הפרדת הרשויות? ברצינות אני שואל עכשיו. אני לא משפטן גדול.
אנדרי קוז'ינוב (יש עתיד-תל"ם)
¶
כממשלה אתה קובע מראש שהמטרה שלך זה להגביל את סמכויות הבג"ץ באמצעות חקיקה, ולא סתם באמצעות חקיקה, חוק ההתגברות, מה שלא יהיה, באמצעות חקיקה פוליטית מראש.
אנדרי קוז'ינוב (יש עתיד-תל"ם)
¶
זה מה - - - עניין של הפרדת הרשויות. זו שאלה. שאלה שאני אשמח לקבל עליה תשובה פשוטה, כי אני לא משפטן.
עוד שאלה. כבר דיברו פה על הזיקה. מה מהות הזיקה? מה עומק הזיקה? מה מאפיין את הזיקה? האם זה זיקה חברית, יחסי חברות? זה זיקה של מה? זיקה מפלגתית? זיקה גושית? איך מגדירים את הזיקה הגושית? האם מבחינה משפטית חברות במפלגה שווה חברות בגוש? האם זה מתהפך?
אנדרי קוז'ינוב (יש עתיד-תל"ם)
¶
מי מינה את עמיר פרץ? מי מינה את עמיר פרץ? הבוחרים שלו? בני גנץ? מי מינה אותו?
אנדרי קוז'ינוב (יש עתיד-תל"ם)
¶
הכול בסדר. יש שם עוד דברים. שוב, אני לא משפטן, לכן אני שואל. תגידו שאני תמים, תגידו שאני לא יודע. בכל זאת, מה קורה – דיברתם על ראש ממשלה חלופי – מה קורה למשל כשראש ממשלה חלופי חדל מלכהן במחצית השנייה של התקופה מכל סיבה שהיא? אתם לא מתייחסים לזה. מי אז עומד כראש ממשלה חלופי? אין את זה. שוב, זה מצבים לא ברורים. הייעוץ המשפטי אמר שיש צורך בכל רגע נתון לדעת מה הזהות של ראש הממשלה המכהן והחלופי. יש פה דברים שהם לחלוטין לא ברורים. תודה. אלה השאלות, אני אשמח לקבל תשובות.
אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם)
¶
איתן, קודם כול, אני לא יכול שלא להתייחס לזה. עם כל הכבוד והביטחון שאתה מפגין פה, יש גם קצת ניסיון שחסר, ולא יכול להיות שעודד פורר לא יכול לדבר כאן.
אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם)
¶
בגלל, צודק. רק בגלל זה יש ממשלה, שאנשים שינו זיקות תוך כדי. אתה רוצה את הרפרטואר? לא צריך לתת. נכון? אתה מכיר את זה. השאלה איך אתה יכול לשלול זכות כזאת?
נגיד בן אדם רוצה לשנות זיקה תוך כדי תפקיד. אני לא חושב שזה נותן לו מקום – תתייחס אליי.
אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם)
¶
איתן, באמת, בחוק הזה אנשים שרוצים לשנות זיקה תוך כדי תפקיד. מונית עם זיקה לאחד משני ראשי הממשלה, באמצע הקדנציה מכל מיני סיבות, אתה רוצה לקבל תקציב, אתה רוצה לשפר מעמד – איך אתה עושה את זה?
דרך אגב, אני חושב שאם אתה רוצה לשנות זיקה, אתה לא יכול לקבל כלום, אבל יש בממשלה כאלה שחושבים שכן, שהם מוכנים לשנות זיקה בשביל לקבל - - -
היו"ר איתן גינזבורג
¶
תודה לחבר הכנסת אלעזר שטרן. חבר הכנסת אופיר כץ, בבקשה. ואחריו – חבר הכנסת חמד עמאר.
אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם)
¶
הוא מסתכל עליי כאילו הוא לא מבין על מה אני מדבר. הוא יודע בדיוק על מה אני מדבר.
אופיר כץ (הליכוד)
¶
יש פה טענה שנשמעת על התהליך, ואני באמת לא מבין. גם ביום חמישי וגם עכשיו אנחנו יושבים שעות על גבי שעות. זכות דיבור, הצעות לסדר, מהרגע הראשון. אין פה חבר כנסת שרצה לדבר, לשאול שאלה, וזה לא קרה, אז אני באמת לא מבין את הטענות על התהליך.
אופיר כץ (הליכוד)
¶
אנחנו יושבים פה שעות, ויש לנו עוד שעות לשבת. אנחנו עוברים סעיף-סעיף, אני לא יודע איזה תהליך אתם אומרים שהוא לא ראוי? מה עוד אפשר לעשות אם זה לא תהליך שצריך לקרות?
אורלי פרומן (יש עתיד-תל"ם)
¶
את הראשונות, השניות והשלישיות אתם הובלתם. מה הכוונה? לא רצינו? נו, באמת.
אופיר כץ (הליכוד)
¶
מה שמונע אותנו בחירות מס' 4 זה בדיוק מה שאנחנו עושים כאן, זה ממשלת החירום שקמה, וכרגע אנחנו גם פועלים לאשר אותה, את החקיקה שמונחת לפנינו.
החקיקה הזאת לא חשובה רק לעת הזאת. החקיקה הזאת שאנחנו עושים תהיה חשובה גם לעתיד. זה מצב שנוצר, ובגלל המצב שנוצר רוב אזרחי מדינת ישראל רוצים את האיחוד הזה. לא יעזור. זה מופיע בכל סקר, אתם מתעלמים מזה. רוב אזרחי מדינת ישראל רוצים את החיבור הזה, לא רוצים בחירות.
אופיר כץ (הליכוד)
¶
זה טיעון חדש, שאנחנו עושים את הסקרים בערוץ 12. יפה, גם לשם הגענו.
שום דבר לא מבטיח לנו שהמדינה – שוב פעם, הכול חדש – שום דבר לא מבטיח לנו שהמדינה לא תגיע בעוד כמה שנים, גם לא בדור שלנו, שנגיע שוב פעם למצב דומה. ולכן אני אומר שממשלת החילופים הזאת חשוב שהיא תהיה מעוגנת בחוק ולא בהוראת שעה, כי זה פתרון שצריך להיות קבוע, עתידי, למקרה שאנחנו לא יודעים. כמו שאנחנו עכשיו ניצבנו בבעיה בלי פתרון, שניתן את זה - - -
אופיר כץ (הליכוד)
¶
אנחנו ניתן את הכלים, ואם יהיה משבר נוסף כזה, שיהיה פתרון שמעוגן בחקיקה ולא כהוראת שעה. אם חלילה נגיע שוב פעם למצב כזה, שיהיה פתרון שמעוגן בחקיקה, ולכן עדיף כמה שיותר מהסעיפים שיהיו בחקיקה ולא בהוראת שעה. תודה.
חמד עמאר (ישראל ביתנו)
¶
קודם כול, בהתייחסות לחוק באופן כללי אתה יכול לסגור רשימה, אבל כשאנחנו מתייחסים לסעיפים ספציפית אתה לא יכול לסגור רשימה ולהגיד לחבר כנסת שהוא לא יכול להתייחס ולהוציא אותו החוצה.
הגעתי לכאן, אמרו לי שיש 30 בפנים עכשיו, אתה תהיה 31 - - -
חמד עמאר (ישראל ביתנו)
¶
אנחנו נותנים לקול אחד להיות שווה שלושה קולות. שליש שווה שלם. אנחנו מדברים על 59 חברי כנסת ששווים ל-19 חברי כנסת.
כשהציבור הלך להצביע, הוא האמין שהקול שלו שווה, הקול שלי שווה כמו הקול של ע'דיר, הקול שלה שווה כמו הקול של עפר שלח. אבל כאן, בהצעת החוק הזאת, מי שהצביע לבלוק שיש לו זיקה לליכוד, לביבי נתניהו, שווה פחות ממי שהצביע לבני גנץ. אנחנו כאן משנים את המשטר, אנחנו נותנים כוח ל-19 חברי כנסת כמו ל-59 חברי כנסת. החוק מדבר על זה. החוק מדבר שאין שר - - -
חמד עמאר (ישראל ביתנו)
¶
אנחנו כאן פוסלים אנשים שהצביעו. נותנים להם פחות כוח. אנחנו משנים בכלל את הדמוקרטיה פה. ולזה אני רוצה שהייעוץ המשפטי יתייחס, שקול של בן אדם אחד שווה שלושה קולות של מישהו אחר שהצביע לבלוק האחר.
דבר שני, אנחנו מבטלים את המפלגות. אין יותר מפלגות. שאלו לגבי חבר כנסת שמנסה לשנות את הזיקה שלו. אם מפלגה, נגיד ש"ס, התעוררו בבוקר ורצו לשנות את הזיקה שלהם מביבי נתניהו לבני גנץ - -
חמד עמאר (ישראל ביתנו)
¶
- - מה אנחנו עושים? אנחנו מבטלים את המפלגות בכלל כאן. מה שאנחנו עושים בהצעת החוק הזאת זה דבר שלא נעשה. אני לא מאמין שבאיזו מדינה בעולם חשבו על זה או עשו דבר דומה.
חמד עמאר (ישראל ביתנו)
¶
בתוך הצעת החוק הזאת לראש ממשלה אין סמכות לפטר שר שאין לו זיקה אליו. תארו לעצמכם ששר עושה מה שבראש שלו, כל התקשורת מדברת עליו, כל העולם מדבר עליו, הוא לא מתפקד בכלל במשרד שלו, וראש הממשלה יודע. ראש הממשלה החלופי אומר: אני לא מפטר אותו, אז לראש הממשלה אין סמכות לפטר אותו. אנחנו כאן גם נותנים סמכות למי שלא מכהן כראש ממשלה, הוא ראש ממשלה חלופי, נותנים לו סמכות לפטר שר.
חמד עמאר (ישראל ביתנו)
¶
חבר'ה, נכון שהתפצלתם, אבל יש לכם פרוטקציה אצלו. כשאתם מדברים, הוא לא מפסיק אתכם.
חמד עמאר (ישראל ביתנו)
¶
ארבע דקות וחצי דיברתי. אני משנה סדרי שלטון במדינת ישראל? משנה משטר כאן במדינת ישראל? אתה מדבר אתי על ארבע דקות וחצי?
אנחנו נותנים סמכות לראש ממשלה חלופי להחליט אם לפטר סגן שר, לא רק שר, כשהממונה על אותו סגן שר זה השר. זה חוק, שר יכול לפטר את סגן השר שלו, והחוק כאן לא מתייחס לשר שהחליט להתפטר. מה קורה עם סגני השרים שלו?
אדוני היועץ המשפטי, אתה יודע ברגע שמתפטר שר, הסגן שלו באופן אוטומטי הוא מפוטר. נכון? - -
חמד עמאר (ישראל ביתנו)
¶
- - מה קורה כשר מחליט להתפטר? באופן אוטומטי שני סגני השרים אמורים להיות מפוטרים. הצעת החוק לא מתייחסת לזה. היא אומרת שמי שיש לו סמכות לפטר זה לא השר עצמו - -
קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם)
¶
עפר, אני מציעה בדברים שלך שנבקש מעו"ד זנדברג – כל הדבר שאנחנו מדברים נוגע לעבודת הממשלה - -
עפר שלח (יש עתיד-תל"ם)
¶
אני רוצה להגיד קודם כול לייעוץ המשפטי – גור, לך אני לא צריך להגיד, אתה קרוב לוודאי תצטרך להגן על החוק הזה בבג"ץ. אתה או הייעוץ המשפטי של הכנסת תצטרכו להגן על זה בבג"ץ, ולכן הצגת הדברים והמתחים שאתה מדבר עליהם, היה חשוב שנדע גם מהי דעתך, ואיך הם עומדים במבחן החוקתי, מפני שהרי בסופו של דבר זה יבוא למבחן ברגע האמת.
לכל התכלית של התהליך של הבחירות, הקמת ממשלה, וכן הלאה, יש כמה תכליות, וכל התכליות האלה מרוקנות או נפגעות על ידי החוק שעליו דיברנו. אגב, ידידי חבר הכנסת קרעי, אני מאוד מעריך את זה – באמת, לא בציניות – שאתה יושב פה. אתה יחיד פחות או יותר מהצד הקואליציוני שיושב פה.
עפר שלח (יש עתיד-תל"ם)
¶
סליחה. בוא נגיד הבולט מאלה שיושבים פה, אבל אתה טועה עובדתית כמה פעמים: דבר אחד, זה לא מתווה הנשיא. אין לזה דבר עם מתווה הנשיא. גם בבחירות השניות, מה שהנשיא אמר ומה שפורש זה לא אותו דבר. ואני אומר לך דברים ששמעתי מפי הנשיא באופן אישי, ואחר כך הוא גם אמר אותם בתקשורת, אבל הדבר העיקרי, אתה התייחסת לממשלת הרוטציה של שנות ה-80.
אני רוצה להזכיר שממשלת הרוטציה של שנות ה-80, קודם כול הרוטציה התקיימה למרות שלא עיגנו אותה בשום חקיקה.
עפר שלח (יש עתיד-תל"ם)
¶
התקיימה. אגב, הממשלה שלא החזיקה מעמד הייתה הממשלה אחריה, שבה לא הייתה רוטציה, והיא לא החזיקה מעמד.
לכן אני אומר
¶
במקום שבו יש כבוד ויש אנשי כבוד, בסופו של דבר הדברים מתקיימים. ולו זו בלבד, אלא ממשלת הרוטציה הראשונה עשתה דברים גדולים, כמו התוכנית הכלכלית שלה או היציאה מלבנון, כי היה בה רק ראש ממשלה אחד בזמן נתון, בין אם זה שמעון פרס או יצחק שמיר, כולל זה שלמרות האמירות שפיטורי שרים יהיו בהסכמה - - -
עפר שלח (יש עתיד-תל"ם)
¶
כשפרס עמד על זה שיפטרו את יצחק מודעי, הוא בסופו של דבר פוטר. והדבר הזה נובע מזה שיכול להיות בזמן נתון רק ראש ממשלה אחד ורק בעל סמכות אחד ולא מין דבר חליפי כזה.
עפר שלח (יש עתיד-תל"ם)
¶
עכשיו אני רוצה להעלות מצב תיאורטי. עולה – בעיניי חס וחלילה, אבל כל אחד זכאי לדעתו בעניין הזה, סוגיית הסיפוח. ראש הממשלה החלופי בני גנץ מתהפך, כי הרי הוא התהפך על העניין הזה כמה וכמה פעמים, והפעם הוא נגד, והשר יועז הנדל, שמצפונו רב לו – ואני אומר את זה ממש לא בציניות – אני יודע מה תהיה דעתו אז, ועד כמה הוא יעמוד על דעתו, אבל דעתו אינה נחשבת.
עפר שלח (יש עתיד-תל"ם)
¶
לא אם יש לו חופש הצבעה. ראש הממשלה החלופי באותו רגע מחליט שהוא נגד, דעתו של יועז הנדל לא נחשבת כי יש לו זיקה. הדבר הזה שמאיינים דעתו של שר – מה זה דיון בממשלה? מה זה דיון בקבינט? מחר צריך להחליט על יציאה למלחמה, כן או לא, גם הקבינט הוא פריטטי, אז מה, לא יוצאים למלחמה? או כן יוצאים למלחמה? מי מחליט על מה? אמר גם הייעוץ המשפטי, אין פה שום מנגנון שמאפשר להגיע להחלטה - -
עפר שלח (יש עתיד-תל"ם)
¶
זה ברמה של ראש הממשלה, זה ברמה של הממשלה, ועכשיו ברמה של הכנסת. הכנסת נדרשת להתחייב מראש לזהותו של ראש הממשלה בעוד שנה וחצי. בשנה וחצי האלה יכולים לקרות 200 דברים, אבל הכנסת כבר התחייבה. אין דבר כזה. הכנסת מתבקשת לתת צ'ק עם תאריך לעוד שנה וחצי.
עפר שלח (יש עתיד-תל"ם)
¶
אין דבר כזה. כשאתה נותן את זה, אתה מביע אמון, שלמה, באותו יום לזהותו של ראש הממשלה, זה אני מבין - -
עפר שלח (יש עתיד-תל"ם)
¶
כל הדברים האלה ביחד מתחברים למשהו שאין לו היגיון, אין לו קונסיסטנטיות פנימית ואין בו שום דבר, יש בו רק דבר אחד, לקחו עורך דין מסחרי, עורך דין שעובד במשרד מסחרי ואמרו לו: בבקשה תצייר לי כבשה, וככה זה נראה. זה נראה כמו ב"נסיך הקטן" שמציירים כבשה. יצא לו נחש בריח שבלע פיל, למי שמכיר את - - -
היו"ר איתן גינזבורג
¶
- - ואחריו – חברת הכנסת אורלי פרומן.
אני חייב להגיד, עפר, באופן אישי. אנחנו שומעים פה את כל הדברים, הדברים שאמרת היו מרעננים.
עפר שלח (יש עתיד-תל"ם)
¶
- - - לאט-לאט, קצת קור רוח. אנחנו בכנסת. אתם קוראים לזה "לשבת ביציע", אנחנו ביציע יושבים, מנדנדים ברגליים ומדברים להנאתנו, כמו שיושבים ביציע של כדורגל.
עידן רול (יש עתיד-תל"ם)
¶
עולה פה תמונה מאוד ברורה וחד-משמעית, שאני באמת מאמין שהיא מעבר לשיקולים של מי הולך להיות בממשלה הזאת ומי לא. אין ספק שיש פה אין-סוף קשיים חוקתיים, קשיים משפטיים.
מעבר לדעתי האישית, שהיא ידועה פה, ומהנקודה שממנה אני מגיע, מה שאתם מנסים לעשות פה, לא סתם מסתבך לכם כל כך הרבה. אם הייתם עושים את התהליך הזה בצורה ראויה, נכונה, חוקתית, אולי היינו מתנגדים לעצם הקווים הקואליציוניים של הממשלה. אגב, אין קווים קואליציוניים לממשלה. אנחנו עדיין עוסקים פה יום שלם בכל קומבינות ההנחה שעשיתם. זה התחיל מפטור מחובת הנחה, זה המשיך מזה שאתם עושים הצעת חוק פרטית, שלא בטוח שבכלל עומדת בקריטריונים כדי לעשות שינוי חוקתי כזה.
כבר נאמר לנו על ידי הייעוץ המשפטי שאנחנו כאן, הכנסת, בכובעה כרשות מכוננות. אני אגיד שנייה משהו לצופים בבית, כי באמת לא מעניין הרבה אנשים ההבדל בין רשות מחוקקת למכוננת. כשאנחנו מתעסקים פה כרגע בהצעת חוק שמשנה את המשטר, אנחנו מקבלים פה שני ראשי ממשלה, אנחנו מקבלים פה חונטות של זיקות לא ברורות. כל הדבר הזה, זה הדבר הכי רגיש והכי עדין.
אולי אתם מרגישים גיבורים כרגע. אני לא ציני. אתם אולי מרגישים שאתם עושים את הדבר הנכון. יש סיבה למה גדולים, מנוסים וחכמים מכם לא מיהרו לעשות כאלה שינויים מרחיקי לכת בחוקי-היסוד שלנו ובמבנה המשטר. אתם עושים משהו פרוע לחלוטין. גם כשעשו את הבחירה הישירה חשבו על זה הרבה יותר, ועשו רוורס, כי זה לא עבד.
אתם עושים פה משהו שאולי נראה לכם שמשרת אתכם כרגע, אבל כל המארג שבניתם, גם משפטית, הוא לא מחזיק, והוא גם לא יחזיק, כי אין ביניכם אמון. הכול פה בנוי על משהו כל כך עדין, שאתם רק מפחדים שמישהו יבוא ויעשה ככה עם האצבע, אולי הכול יקרוס.
בואו אני אתן לכם ספוילר, זה יקרוס. זה יקרוס במחלוקת הראשונה, זה יקרוס בסיפוח, זה יקרוס בתוכנית הכלכלית שאתם לא תציגו ועדיין לא מציגים לכל העצמאים ולכל השכירים המובטלים במדינה. זה יקרוס, וכשזה קורס, כשמערכת פוליטית קורסת, כשמערכת חוקתית קורסת, היא לא מזיקה רק למי שכרגע באופוזיציה. אתם לא מבנקרים את עצמכם מההשלכות של מה שאתם עושים.
אתם יודעים, יש איזה עניין בנבחרי ציבור. היום השיח הוא נורא פופוליסטי, "אתה מתוך פוזיציה, אתה לא מפוזיציה". אז אני אומר לכם עכשיו משהו שאני מקווה שהוא קצת פחות מהפוזיציה: זכותכם להקים ממשלה, זכותכם להקים ממשלה בלעדינו, זכותכם לעשות גם כל מיני החלטות על קווים קואליציוניים ועל תקציב המדינה, שאנחנו אולי נסכים ואולי נתנגד להם – תתפלאו, יש הרבה דברים שניתן לכם גיבוי, כמו שעשינו עם הקורונה מבחוץ – מה שאתם עושים כאן הוא פסול מעצם היותו. הדרך מעידה על זה שזה פסול.
ואני אתן לכם טיפ. אני אומנם נורא חדש, אבל מה שאתם עושים פה זו נוכלות חובבנית. נוכל טוב לפחות היה מכניס פה איזה סעיף מסכן אחד שמדבר על הציבור, או משהו אחד פה שמצדיק למה יש ראש ממשלה חלופי. בפעם הבאה שאתם רוצים לעשות סיבוב על הציבור, לשדוד את הקופה הציבורית בשביל הג'ובים שלכם, ולא לדאוג בשום צורה למשבר הקורונה, לפחות תכניסו היום, שנדון במקביל באיזה חוק קורונה. לפחות תנו לציבור להרגיש שאתם למראית עין דואגים לו. זה יהיה גם יותר חכם פוליטית ויהיה גם יותר חכם ציבורית. זו עצתי לכם. אולי לחקיקה הבאה שתגיע לפה.
עידן רול (יש עתיד-תל"ם)
¶
לא לעשות עליי סיבוב פופוליסטי, אני לא מזלזל בציבור, אני מזלזל בכם. אי-אפשר לסובב את זה אחרת. אני חושב שהתפקיד שלי פה הוא בדיוק לבוא ולבאר את הדברים המעט משעממים האלה לפעמים, כי יש סיבה למה לא כולם עושים תארים בדברים האלה, ולהסביר לציבור בצורה נורא פשוטה, ובכך אני אגיע לכדי סיום.
ההסכם שאנחנו דנים עליו מהבוקר הוא פסול והוא פגום. וכל יועץ משפטי פה יודע את זה, וכל אדם עם רקע משפטי יודע את זה. גם כל אדם שנמצא מספיק זמן בכסנת יודע את זה. לו היה הדבר תקין, לא הייתם צריכים לעשות את זה במחשכים. והמילה במחשכים מתאימה, כי שיגרתם אלינו את הצעת החוק ב-06:00 בבוקר. אני לא יודע אם כרגע יש אור בבוקר, כי קמתי ב-06:20 - - -
עידן רול (יש עתיד-תל"ם)
¶
כמובן, קודם כול התקשורת. אבל אם אנחנו עדיין לא הצלחנו לרדת לדברים הכי בסיסיים פה – ראש ממשלה חלופי, זיקה – מושגים שהכנסתם בצורה רשלנית, גם בצורת כתיבת החוק רשלנית, אז איך הציבור? יש לכם גם ציבור. נכון? הצביעו לכם, הצביעו לנו. למה אתם לא מכבדים אותם ולפחות מסבירים להם מה אתם הולכים לעשות למדינה שלנו, למה הולכים להיות להם שני ראשי ממשלה, ולמה אף אחד מראשי הממשלה לא טרח לעשות שום חקיקה שעוזרת לקורונה או לציבור הזה. תודה רבה.
היו"ר איתן גינזבורג
¶
תודה רבה לחבר הכנסת עידן רול. חברת הכנסת אורלי פרומן, בבקשה. ואחריה – אוסאמה סעדי.
אורלי פרומן (יש עתיד-תל"ם)
¶
אני רוצה רגע להתחיל בכותרת המטעה של הצעת החוק. כתוב "הצעת חוק: יסוד הממשלה (תיקון – ממשלת חילופים)". יכול להיות שהרעיון מלכתחילה, כשהתחלתם להתדיין עם גוש הימין, היה רוטציה, וחילופים זו המילה העברית לרוטציה. מה שאתם מציגים פה זה לא ממשלת חילופים, זה לא ראש ממשלה ואחרי זה ראש ממשלה, אלא ממשלה דו-ראשית. אז קודם כול תתקנו ואל תטעו את הציבור בחוק-היסוד שאתם מתקנים.
יש פה שני ראשי ממשלה, כשכל אחד מנהל חצי ממשלה. כל אחד יש לו את השרים שלו, את סגני השרים שלו, אין לו אחריות על החצי השני, אין לו סמכות על החצי השני. מה ההשלכות של מבנה כזה? הייתי מבקשת מיועץ משפטי שבקיא בהלכות עבודת הממשלה בפועל, לא בתיאוריה, שייתן חוות-דעת על אפן התנהלותה של ממשלה כזאת, שיש לה שני ראשים, שני חלקים, כשכל אחד אחראי על חצי ממשלה, ואולי בגדול יש בתוך הממשלה ממשלת קואליציה, ממשלת אופוזיציה. אני לא יודעת לאן אתם תיקחו את זה, אבל אין סמכות לצד אחד על הצד השני. אם זה לא שינוי משטר משמעותי מאוד, אז מה זה שינוי משטר?
קודם כול, אני מבקשת חוות-דעת על ההשלכות של מבנה כזה. זה לא רציני להמשיך פה איזה דיון לפני שתציגו בפני החברים פה את ההשלכות על מבנה כזה של הממשלה.
דבר שני, דיבר פה קודם נציג משרד המשפטים, אמר דברים מאוד מאוד חשובים, אבל שוב - - -
אורלי פרומן (יש עתיד-תל"ם)
¶
הוא לא נתן דוגמאות, ואנחנו ביקשנו חוות-דעת כתובה, ואז הוא אמר: אין לי זמן. אני לא יודעת מה זה "אין לי זמן". כשהוא יושב פה, הוא הנציג. בזמן הזה במשרד המשפטים יש עוד הרבה מאוד משפטנים שיכלו לשבת ולכתוב את חוות-הדעת הכתובה. זו חוות-הדעת השנייה שאנחנו מבקשים, ואני מבקשת, לראות בצורה כתובה.
דבר נוסף, לגבי סעיף 43א – הייעוץ המשפטי לכנסת קובע שהמבנה המשפטי הזה של הממשלה עם שני ראשים מחייב לדעת בכל זמן נתון בכהונת הממשלה ובכל תרחיש אפשרי מי הוא ראש הממשלה ומי הוא ראש הממשלה החלופי - -
אורלי פרומן (יש עתיד-תל"ם)
¶
- - ויש לא מעט מצבים שאתם בעצמכם לא מסבירים בחוק מי הוא ראש הממשלה החלופי. למשל ראש ממשלה שמכהן במחצית השנייה של התקופה, חדל מלכהן מסיבות שיש - - -
היו"ר איתן גינזבורג
¶
כן, אורלי, אבל זה לא הסעיף שאנחנו מדברים עליו עכשיו, אז בואי נתכנס לסעיף. וגם חרגת מזכות הדיבור.
אורלי פרומן (יש עתיד-תל"ם)
¶
זה עדיין מדבר על הדו-ראשיות של ראש ממשלה, כאשר יש פה ראש ממשלה, ראש ממשלה חלופי, אחריות על חצי ממשלה, סמכות על חצי ממשלה. רבותיי, איך דבר כזה מתנהל? אל תתכחשו, יש פה שינוי משטר מאוד משמעותי, שמחייב שינוי חוק-יסוד - -
אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת)
¶
שמענו כאן את גור ואת איל ממשרד המשפטים, ושניהם דיברו על הסדר תקדימי ועל הסדר משטרי חדש. איל אמר אפילו שההסדר הזה לא מוכר בשום מקום בעולם. גור גם דיבר על הקושיות ועל הבעייתיות בסעיף הזה של ממשלת החילופים, עם כל הדברים של זיקה ולא זיקה ועל הגברת סמכויות ראש ממשלה מכהן.
גור, כשלא היית פה, כנראה הכנת את המסמך, דיברתי על סעיף 5, ועכשיו, במסמך שהגשתם, אמרתם שצריך לתקן את כל סעיף 5, לא רק את סעיף 5(ו). עכשיו אתה גם מתייחס לסעיף 4, על האחריות המשותפת ועל האחריות המיניסטריאלית.
אני לא שומע מכם, עם כל הקושיות שאתם מעלים וכל הבעייתיות. שמענו בהרבה מקרים גם אתכם, כיועצים משפטיים, וגם את היועץ המשפטי לממשלה, מה אתם אומרים על ההסדר הזה, הסדר ראשוני כזה, הסדר תקדימי כזה. מה הבעיה שאתם תבואו ותגידו שההסדר הזה, יש בו קושי מבחינה חוקתית ויש מניעה משפטית לאשר אותו?
זה המצב, אלא אם אתם אומרים – איל פה ועמי נמצא פה – מכיוון שיש החלטה של בג"ץ שאתם חייבים להשיב על העתירות שהוגשו עד יום שלישי. אולי עד אז תהיה עמדה של היועץ המשפטי לממשלה, ואז נשמע את העמדה של היועץ המשפטי לממשלה.
דובר כאן על העניין של כוח ההצבעה ועל הזיקה. ואני באמת תוהה, מה זה זיקה? ואם הוא יצהיר ביום השבעת הממשלה על זיקתו? אני מכיר מושג של סיעה, אני מכיר מושג של מפלגה, אבל זיקה? למה? לראש ממשלה? מה זה זיקה לראש ממשלה? אסור לשנות זיקה? היום אני בצד הזה, מחר אני רב עם ראש הממשלה, יש מחלוקת - - -
אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת)
¶
בדיוק.
אני פה פונה לאורית, לאיתן וליזהר: אתם אמרתם פה כל הזמן שאתם ממשלה פריטטית ואתם תעמדו על זה שכל דבר וכל החלטה בממשלה תהיה לכם זכות וטו, חוץ מדבר אחד שוויתרתם עליו, דבר כל כך קרדינלי וחשוב, עניין הסיפוח. למה בעניין הסיפוח אין לכם זכות וטו? למה? ונתתם רק כשהוא צריך להתייעץ עם ראש הממשלה החלופי?
אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת)
¶
עוד משפט. איל פה ציטט ואמר שיש פה ארבע נקודות מרכזיות, ואני חושב שארבע הנקודות המרכזיות שהוא העלה, כולן מעלות בעיות חוקתיות ממדרגה ראשונה.
גור ואלעזר, אני מתייחס לא רק לסעיף 5 וסעיף 4, תסתכלו למשל על סעיף 31 בחוק-יסוד: הממשלה, על סעיף 32 ועל סעיף 33 – אצילת סמכויות, תפקוד הממשלה – איך זה הסעיפים האלה, שבחוק-יסוד: הממשלה - - -
אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת)
¶
כשאתם פה מתקנים חוק-יסוד: ממשלה ועושים ממשלה דו-ראשית, אבל יש סעיפים 31 ו-33 ואצילת סמכויות, כשאין בתיקון המוצע שום התייחסות לסעיפים האלה, שהם כה חשובים לתפקוד הממשלה. אם תפקוד הממשלה לא יהיה בהתאם ולא יתוקנו הסעיפים האלה, הסעיפים האלה יישארו פה בניגוד, ואז יש לנו שעטנז בהצעת החוק הזאת.
היו"ר איתן גינזבורג
¶
תודה, אוסאמה. בבקשה, חבר הכנסת יזהר שי. ואחריו – עודד פורר. בבקשה, יזהר. שלוש דקות.
יזהר שי (כחול לבן)
¶
תודה, אדוני היושב-ראש, קודם כול, אני מברך את חברי הוועדה, אני חושב שביומיים שהוועדה הזאת דנה, בהתחלה בהרכבה, והיום בדיון המהותי עצמו - - -
יזהר שי (כחול לבן)
¶
כמו שאמרתי, בתחילה בהרכב הוועדה וגם היום עלו פה טיעונים רבים ונושאים חשובים ומהותיים, ואני חושב שכולם מתייחסים אליהם ברצינות הדרושה ועושים עבודתם נאמנה.
לאחר שעשרות פעמים הייתה פה התייחסות להסכם שבין הליכוד לבין כחול לבן, שהוא הבסיס של החוק הזה, והחוק הזה מוציא לפועל רבים מהסעיפים שבהסכם, הייתה שם טעות, והטעות הזאת חוזרת פה עשרות פעמים, אנשים אמרו שההסכם הזה לא מתייחס ולו במילה - - -
יזהר שי (כחול לבן)
¶
אני מדבר על ההסכם הקואליציוני. נאמר פה עשרות פעמים, גם היום וגם ביום חמישי שעבר, שההסכם איננו מתייחס, אפילו במילה אחת, לנושא הקורונה. למען הסדר הטוב וכשירות לוועדה הזאת, אני רוצה לקרוא מספר משפטים, והסיבה היא שעד היום מי שאמר את זה טעה והטעה.
מי שחלילה יגיד מהיום ואילך שההסכם הקואליציוני בין כחול לבן לליכוד איננו מתייחס לקורונה, יצא חלילה משקר במצח נחושה.
והנה דברי ההסכם
¶
הכותרת "הסכם קואליציוני לכינון ממשלת חירום ואחדות לאומית". ניתן למצוא את על פי חוק בכל מקום, כי הוא שקוף. ההסכם נערך בין הליכוד לכחול לבן. "הואיל" – השורה הראשונה בהסכם – "ומדינת ישראל נקלעה למשבר היסטורי עקב התפשטות נגיף הקורונה". כמה שורות מתחת: נושא חברתי - - -
יזהר שי (כחול לבן)
¶
"והואיל: וממשלת החירום הלאומית תוביל את ההתמודדות עם מגפת הקורונה על כל היבטיה. הממשלה תפעל - - -" – שימו לב, זה לא לקוח משם. גם הניתוח המעולה של יושב-ראש ועדת הקורונה עפר שלח, שעושה עבודתו נאמנה, טען שחייב לקום קבינט קורונה – "הממשלה תפעל באמצעות קבינט הקורונה שיתכלל את כלל פעולות הממשלה" וכן הלאה וכן הלאה, "הקבינט גם ירכז את אסטרטגיית היציאה של ישראל מתקופה זו בהיבטים השונים", ועוד פסקאות. חברים, אני מציע לכולכם לקרוא. ואני אומר שוב, מי שמהיום ואילך - - -
יזהר שי (כחול לבן)
¶
ידידי סעדי, אני לא הפרעתי לך. מי שמהיום ואילך יגיד פה או בראיונות או בכל פורום אחר או בכתבה עיתונאית, יגיד שההסכם בינינו לבין הליכוד - -
יזהר שי (כחול לבן)
¶
זה רשום פה. יהיה לי לכבוד אם תצטט אותו, אבל הינה, קראתי לכם את ההסכם. אם תגידו שההסכם לא מתייחס לקורונה, יצאתם משקרים.
עודד פורר (ישראל ביתנו)
¶
אני מזמין אותך לקרוא את ההסכם של הליכוד עם יהדות התורה, כדי להבין מה זה כשהסכם תומך - - -
יזהר שי (כחול לבן)
¶
אם עזרתי לכם לדייק יותר בדבריכם בעתיד, גם פה וגם בראיונות, אני אהיה מאושר על כך. אני ממשיך בדבריי.
יזהר שי (כחול לבן)
¶
עוד שני דברים: האחד, כאמור נעשית פה עבודה מצוינת. כיוון שמסתכלים עלינו הרבה מאוד אנשים, והוועדה הזאת היא ועדה רצינית, שדנה בחוק מאוד רציני, אני מציע להוציא מהלקסיקון את כל כינויי התואר שהוענקו פה לאנשים, כמו טמבל, אידיוט, נוכל, שקרן – אני מצטט דברים שנאמרו פה – ערמומי, נכלולי וכן הלאה. בואו, כולכם חברי כנסת מכובדים, יש לי כבוד רב לכל אחת ואחד מכם, אני מציע להוציא מהלקסיקון את הדברים הלא מכובדים.
יזהר שי (כחול לבן)
¶
יכול להיות שנאמרים, אבל זה לא אומר שהם צריכים להיאמר.
הינה, נורא התרגזתי שקפצו עליי פה. לא כיניתי אף אחד בשום כינוי ואני ממשיך הלאה.
עוד אולי דבר אחד, לחבריי הטובים, אנשי יש עתיד ותל"ם, יש לי הערכה רבה אליכם, החלטתם לפרק את כחול לבן, כי העדפתם ללכת לבחירות. עוד לא מאוחר מדי - - -
יזהר שי (כחול לבן)
¶
- - עשו את מה שצריך כדי להצטרף לטיפול במשבר הנוראי הזה, ותצאו גם נשכרים במובן המוסרי וגם במובן הציבורי.
עודד פורר (ישראל ביתנו)
¶
תודה, אדוני. ראשית, ואני חייב פה גם התייחסות של היועץ המשפטי, זה מאוד מאוד חשוב ההערות שאני הולך להגיד פה לגופו של החוק.
סעיף 13(ד), שלכאורה אין בו שום שינוי, ההסכם הקואליציוני שמכוחו נשאב תיקון החקיקה הזה מדבר על זה שמשהורכבה ממשלה, היא תתייצב לפני הכנסת ותודיע על קווי היסוד של מדיניותה. בהסכם הקואליציוני כתוב שקווי היסוד יוכרזו בהמשך, אחרי שיקימו צוות לגבש קווי יסוד. לא היה כדבר הזה, שמבקשים מכנסת לבחור ממשלה שאין לה קווי יסוד. ולכן אני אבקש גם התייחסות בהקשר של הסכם קואליציוני שקובע שלא יהיו קווי יסוד לממשלה, או שהם יוגדרו רק אחרי שאנחנו נבחר בממשלה בלי שאנחנו יודעים מה הם קווי היסוד שלה.
הדבר השני, לגבי הגדרת זיקה – אני יודע שהיה דיון ארוך גם קודם, אבל כן מעניין אותי לדעת האם הגדרת זיקה נוגעת גם לגבי מימון. זאת אומרת, האם זה שאני מקבל מימון יוצר זיקה? האם המימון יוצר זיקה? מה המשמעות של הזיקה כלפי מימון? אם שר עובר מצד אחד לצד שני, האם הזיקה הזאת גם מאיינת את המימון שלו וגם המימון שלו צריך לעבור מצד אחד לצד שני?
כנ"ל לגבי זה שנקבע כוח זהה לפי זיקה. זאת אומרת, אנחנו הופכים את הבחירה של הכנסת לכזאת שאין לה רלוונטיות, כי אנחנו מצביעים בעד שרים מסוימים, שאנחנו יודעים שהם במעמד מסוים, האם למעמד שלהם אין בעצם משמעות כי הוא נקבע לפי זיקה? אם הם מחליפים זיקה, האם הם מתחלפים? איך הם מחליפים זיקה? יכול להיות שצריך לתקן פה, אדוני היועץ המשפטי, גם את סעיף 14, שמדבר על הצהרת הנאמנות של שר. יכול להיות שהצהרת הנאמנות של שר צריכה לכלול גם למי מראשי הממשלה הוא נאמן. אני לא יודע איך יוצרים את הזיקה, ואיך אני אדע שלשר יש זיקה לאותו ראש ממשלה.
אגב, ראינו פרקטיקה כזאת, לפחות בחלק מהמפלגות שעושים הצהרות נאמנות. יכול להיות שצריך להכניס את זה לחוק-יסוד: הממשלה, שהוא יכלול הצהרת נאמנות של השר הרלוונטי לראש הממשלה הרלוונטי.
אם כבר משנים את הצהרת הנאמנות, אני אבקש גם לשנות בבקשה, שבהצהרת הנאמנות של ראש הממשלה, וראש הממשלה החלופי, שיתחייבו לשמור אמונים למדינת ישראל, כמדינה יהודית ודמוקרטית. להוסיף את המשפט "כמדינה יהודית ודמוקרטית". אני בטוח שאין לכם התנגדות לעניין הזה של "יהודית ודמוקרטית". יכול להיות שתגלו שלחלק מהשותפים הקואליציוניים שלכם יש התנגדות לרשום שאתה מתחייב לשמור אמונים למדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית.
עודד פורר (ישראל ביתנו)
¶
לעניין ביקורת בג"ץ. היה תקציב דו-שנתי, שחוקקה הכנסת, ובג"ץ, מה שנקרא, "הרים כרטיס צהוב" לכנסת ואמר: אי-אפשר לחוקק את התקציב הדו-שנתי כהוראת שעה, כי מדובר על משהו שצופה פני עתיד. אי-אפשר לעשות אותו כהוראת שעה. אתם רוצים להחליט שפה יהיה תקציב דו-שנתי, בבקשה תעשו את זה בחוק.
החוק הזה, שברור לחלוטין לכל בר דעת, זה נאמר פה, ונאמר גם על ידי מספר יועצים משפטיים פה, אי-אפשר לעשות אותו אלא בהוראת שעה. מצד שני הוא כמו תקציב דו-שנתי, כי אנחנו כבר משביעים את ראש הממשלה שיהיה בעוד שנה וחצי. אחת הבעיות בתקציב הדו-שנתי שאתה לא יודע לצפות מה ילד יום בעניין התקציב, כגון הקורונה, ויקשה מאוד על ההתמודדות.
עודד פורר (ישראל ביתנו)
¶
הנקודה האחרונה לסיום, משהו אישי – תראו, אני שירתי בחיל הים, הייתי מפקד דבור, הייתי אחר כך מפקד סיירת דבורים, יצאתי להרבה מאוד מפלגות. ואני יכול להגיד לך, שכמפקד דבור, כשאתה יוצא לים, גם כשהגעתי כמפקד סיירת והייתי בכיר יותר וותיק יותר, מפקד הספינה הוא מפקד הדבור, נקודה. לא יכולתי כמפקד סיירת לתת שום הנחיה. וכשהפלגתי כמפקד דבור, והפליג אצלי לא אחת מפקד חיל הים, או סגן מפקד חיל הים, מי שנתן את הפקודות בספינה הוא רק מפקד הדבור, והחיילים ידעו שיש מפקד אחד לספינה הזאת.
אתם מחוקקים פה חוק שלוקח את מדינת ישראל ומייצר מין מצב אבסורדי שלספינה הזאת יש שני קברניטים. אין דבר כזה. זה לא יכול להיות. זה לא יכול לעבוד. לא רק שזה לא יעבור את בג"ץ או ביקורת שיפוטית כזאת או אחרת, זה פשוט לא יעבור את מדינת ישראל. אי-אפשר לנהל מדינה בצורה שהחוק הזה רוצה. מה שאתם עושים בחקיקה הזאת, אתם מאיינים את היכולת של ניהול מדינת ישראל. אתם פוגעים פה פגיעה קשה בביטחון הלאומי של מדינת ישראל, כי אי-אפשר יהיה לקבל שום החלטה בממשלה הזאת בצורה שבה - - -
גור בליי
¶
כמה נקודות שעלו פה, ושאספתי לאורך הדיון בשעה-שעתיים האחרונות. ככל שיש דברים שלא התייחסתי אליהם, כמובן אתם מזומנים לציין אותם, ואני אשמח להתייחס.
קודם כול, חבר הכנסת עוזי דיין – אני חושב שזה מתחבר גם להערת הביניים שלי קודם – התייחס לתפקיד הייעוץ המשפטי לוועדה בהקשר הזה. כמו שאמרתי יום קודם ואני רוצה לחדד: קודם כול, אנחנו מציגים את ההסדרים עצמם שחלקם מאוד מאוד מורכבים, מסבירים את המבנה שלהם, ולפעמים יש גם סעיף שמפנה לסעיף אחר. מהבחינה הזאת חלק מהתפקיד שלנו זה להיות לעזר לחברי הכנסת, לחברי הוועדה, להבין את הקונטקסט של הסדרים מורכבים כאלה.
פן אחר זה להעלות לדיון את השאלות, את המתחים, את הקשיים, כי המתחים והקשיים האלה, לפעמים נובע מזה שצריך לתקן גם סעיפים אחרים – אנחנו בודקים את זה בסעיף 4 או סעיף 5, או חבר הכנסת סעדי, רשמנו סעיפים 31, 32 ו-33, שהתייחס אליהם חבר הכנסת סעדי – וחלק מזה זה גם להעלות נושאים לדיון, שחברי הכנסת יהיו מודעים לקשיים או למתחים שקיימים.
זה לא בגלל שאנחנו צריכים להגן על הצעת החוק, כי אנחנו לא המציעים של הצעת החוק, אלא אנחנו מציפים את הנושאים לדיון בשביל שחברי הכנסת יוכלו לדון בהם. מצד אחד, כמו שקודם נאמר, חברת הכנסת פרקש הציגה עמדה מסוימת בעד היבטים של הצעת החוק, חברי כנסת אחרים לא הסכימו אתה, וזה בדיוק העניין. חלק מהסיוע שלנו זה להביא את המצע לדיון, את הנושאים האלה, את הקשיים ואת המתחים, בשביל שיהיה אפשר להתייחס אליהם.
הפן השלישי של העבודה שלנו, ולכך התייחסו כמה וכמה חברי כנסת – חבר הכנסת שלח, סעדי וקושניר – זה לגבי קווים אדומים. זאת אומרת, לא רק במובן של מה הנושאים לדיון, מה אופיו של ההסדר, אלא מה אי-אפשר לעשות או על מה אנחנו מרימים דגלים.
פה צריך להבין שהקונטקסט שבו אנחנו נמצאים הוא לא קונטקסט רגיל. זה אחד מהדברים שאולי צריך לחדד. אני חושב שכמה מההתייחסות לא הביאו את זה בחשבון. מדובר פה בתיקון חוקתי, מדובר פה בתיקון של חוק-יסוד. כאשר מדובר בחוק רגיל, בחוק רגיל אנחנו אומרים האם החוק הרגיל הוא חוקתי, האם הוא לא סותר את חוקי-היסוד הקיימים. כאשר מדברים בתיקון לחוק-יסוד אנחנו נמצאים ברף הרבה יותר גבוה. עד היום בית המשפט אפילו לא קבע מפורשות שיש לו בכלל סמכות להתערב בחוקי-יסוד. בית המשפט אמר בכמה וכמה מקרים שאולי במצבים קיצוניים מאוד – אמרה הנשיאה חיות, המזעזעים את אמות הספים של המשטר הדמוקרטי – אולי יש סמכות להתערב בחוק-יסוד. אז מלכתחילה הרף פה יותר גבוה, זה קודם כול צריך להבין. הקונטקסט הכללי הוא הרבה יותר גבוה מאשר בסיטואציה רגילה של חוק רגיל, שאנחנו דנים כעניין של יום ביומו בוועדת החוקה.
גור בליי
¶
אני רוצה רק להשלים את הדברים.
לכן מלכתחילה אנחנו בסיטואציה שעד היום בית המשפט בכלל לא הכריע האם הוא יכול בכלל לדון ולבטל חוק-יסוד בגלל פגמים שיש בו.
אם אתם שואלים בכל זאת, בהינתן הרקע למה שאני אומר, איפה המקומות שהם המקומות היותר מורכבים בהיבט הזה, שוב, אני לא יכול להגיד שהדברים בהקשר הזה הם לא חוקתיים, כי זה חוק-יסוד, וגם בית משפט, שוב בכלל לא אמר שיש דוקטרינה כזאת של תיקון חוקתי או לא חוקתי.
המקומות שמעוררים יותר שאלות, אולי שתי הנקודות שמבחינתנו מעוררות יותר שאלות, וצריך להתייחס אליהן יותר בזהירות בהקשר הזה ויכולות לעורר גם קשיים: האחת זה כל נושא הלקונות שדיברנו עליהן. זה נושא מאוד מאוד רגיש, כי אנחנו עוסקים בחוק-יסוד, כשבסוף אמור להסדיר המשכיות שלטונית. זאת אומרת, זה לא לקונה באיזה חוק מסים, שאיזה עורך דין ממולח ינצל אותו בשביל לשחרר את הלקוח שלו מלשלם מס, אנחנו מתעסקים בסיטואציה שבה אנחנו צריכים לשמר רציפות שלטונית, אנחנו צריכים שיהיה ברור בכל רגע מי ראש הממשלה. בגלל ההסדר, כפי שהוא בנוי, אנחנו צריכים לדעת מי ראש הממשלה החלופי, כי הוא יכול לפטר חצי מהשרים. זה פן אחד, שצריך להיות מאוד מאוד רגישים אליו, מאוד עדינים. זה דבר שבהקשר הזה צריך לתת עליו את הדעת במיוחד, שבו אנחנו יותר באזור של קשיים אולי או שאלות יותר משמעותיות.
והפן השני בעינינו, שמעורר את השאלות האלה, אולי קשיים ושאלות יותר קשות, זה הנושא של השריון של ה-75. הנושא של השריון של ה-75, עוד לא הגענו לדבר עליו, והוא נקבע רק לכנסת הזאת, שזה בהחלט דברים ממתנים.
אלה שני הדברים
¶
הלקונות והנושא של השריון – אלה שני הדברים שאנחנו מבחינתנו שמים זרקור כיותר בעייתיים.
זה דבר שחשוב מאוד להדגיש. אני חושב שאחד מחברי הכנסת אמר: תצביעו רק על הקווים האדומים. אני חושב שבדבר הזה הוועדה תצא חסרה אם נצביע רק על הקווים האדומים, כי אנחנו מצביעים על כל מיני מתחים או בעיות בהסדר. אלה דברים שבגלל שזה חוק-יסוד, אני לא חושב שבית משפט יכול להתערב בהם, אבל עדיין זה לא אומר שהוועדה לא צריכה לשקול אם הם טובים, אם הם רעים וכן הלאה, האם זה מבנה אפשרי, האם צריך לעשות התאמות בסעיף 4 או בסעיף 5. אני חושב שהוועדה פשוט תפסיד אם יגידו לנו: תגידו אם זה כן או לא. אני חושב שזה פשוט יפגע באופי של הדיון.
לגבי הליכי החקיקה – בסופו של דבר יש פער גדול מאוד בין הליך חקיקה ראוי לבין המינימום שקבע בית המשפט גם בפסק הדין קוונטינסקי. בפסק הדין קוונטינסקי, המינימום שבו דובר, זה אפשרות מינימלית לקיים דיון ראוי. הייתה סיטואציה שהגיעו – שוב, ייצגתי את הכנסת באותו תיק, אני מכיר היטב את התיק הזה – זו סיטואציה שהגיעו תיקונים לחוק-היסוד בקריאה שנייה ושלישית במהלך הלילה, כשהיה צריך להצביע בסופו על החוק.
גור בליי
¶
אבל הרף שבית משפט קבע כרף שהוא פגם היורד לשורש הליך החקיקה, הוא בסופו של דבר רף מסוים שמדבר על דיון מינימלי, שחברי הכנסת יבינו על מה מדובר.
גור בליי
¶
אמרתי בפתח דבריי, ואני חוזר ואומר עכשיו, אנחנו חושבים שהליך חוקתי ראוי הוא הליך חוקתי פחות מזורז מההליך החוקתי הזה, במפורש. היה ראוי לדון בזה לאורך תקופה יותר ממושכת ועל פני זמן של מחשבה והרהור בין דיון לדיון, ולעשות את הדבר הזה כמו דיוני משילות שעשו בזמנו, על פני שבועות ואולי גם חודשים. אבל יש פער בין הראוי במקרה הזה לבין הרף שאנחנו יכולים להגיד עליו שזה no-go, זו סיטואציה של פגם היורד לשורש ההליך.
גור בליי
¶
אני חושב שנכון לעכשיו אנחנו לא נמצאים שם, אני חושב שאנחנו בהתהוות של ההליך, אני חושב שאנחנו בעיצומו של ההליך. נכון לעכשיו לאור הרף שקבע בבית משפט - -
גור בליי
¶
- - זה רחוק מאוד להיות מה שרצוי או ראוי בעיניי בדיונים חוקתיים, אבל זה לא משהו שיכול להצדיק התערבות - - -
יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם)
¶
אני לא מדבר על התערבות, אני מדבר על due process, שיהיה מצב שאני מסוגל לקרוא את חוות-הדעת שלכם, לקרוא את חוות הדעת של היועץ המשפטי לממשלה.
יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם)
¶
עם כל הכבוד, אני חושב שיש דברים שצריך לשים להם את הסוף של due process. זה התפקיד שלכם.
גור בליי
¶
חבר הכנסת סגלוביץ, גם לעניין ההתייחסות למסמך שהפצנו, גם בהקשר הזה, צריך לזכור שיש עוד דיונים גם בקריאה הראשונה, ויש גם דיונים לקראת הקריאה השנייה והשלישית.
גור בליי
¶
כמה הערות פרטניות נוספות שאני רוצה להתייחס אליהן, שאלות של חברי הכנסת. חברת הכנסת מריח התייחסה לשאלה וגם אחרים, לשאלה של הגדרה של בעל זיקה. הנושא של בעל זיקה לא מוגדר באופן עצמאי, הוא מוגדר באופן פונקציונלי. זאת אומרת בעל זיקה, מכריזים בעת כינון הממשלה או בעת שמצרפים שר אחר כך בזיקה למי הוא, לראש הממשלה או לראש הממשלה החלופי, ואין לדבר הזה שום משמעות מעבר לעובדה שמי שיכול לפטר אותו או למנות במקומו ממלא-מקום הוא מי שאליו - - -
היו"ר איתן גינזבורג
¶
חבר הכנסת מיקי לוי. חבר הכנסת צביקה האוזר, אני קורא אותך לסדר פעם שלישית. נא להוציא את חבר הכנסת האוזר. תודה רבה. צביקה האוזר, נא לצאת מהאולם בבקשה. תודה רבה.
(חבר הכנסת צבי האוזר יוצא מאולם הוועדה)
עידן רול (יש עתיד-תל"ם)
¶
איתן, באמת עכשיו אנחנו מנסים להבין. אנחנו מנהלים עם גור שיח. תסמוך עלינו שאנחנו מכבדים אותו.
עידן רול (יש עתיד-תל"ם)
¶
עודד ביקש שהוא יעצור, כי הוא לא הבין. תן לנו שנייה להתבטא. אנחנו לא תוקפים אותו. אנחנו מכבדים אותו.
גור בליי
¶
על פי הנוסח המוצע, כאשר מציגים את הממשלה, מציגים את זהות ראש הממשלה, זהות ראש הממשלה החלופי ומציגים את השר. אני מניח שפשוט אומרים ששר X - - -
עודד פורר (ישראל ביתנו)
¶
אם השר יחליף זיקה, זה בא לכנסת או לא בא לכנסת? היה שר שהיה בהתחלה בזיקה לבני גנץ, ועכשיו הוא עובר להיות בזיקה לביבי - - -
גור בליי
¶
אני שוב חוזר ואומר: אני מסביר את מנגנון הזיקה. קודם, כמו שאמרתי, הצגתי את ההסתייגויות שלי מהנושא של הזיקה והקשיים האלה. לא אני הצעתי את עניין הזיקה. אני מסביר מה המנגנון המוצע, והעליתי גם שאלות וקושיות לגבי המנגנון הזה.
היו"ר איתן גינזבורג
¶
שנייה רגע. סליחה, אלכס, לא. הוא יסיים את הדברים שלו. אי-אפשר להפריע כל הזמן. גור, אני מבקש ממך להשלים את הדברים, לא לעשות דו-שיח.
גור בליי
¶
נקודה נוספת שהועלתה, אני לא זוכר על ידי מי. זה נכון שכאשר שר מתפטר, סגני השרים שמתחתיו מפסיקים את כהונתם. זה נכון.
גור בליי
¶
כן. אפשר למנות שר אחר ולהשביע. אבל זה נכון שכאשר שר מתפטר, סגני השרים שמתחתיו מפסיקים את כהונתם.
היו"ר איתן גינזבורג
¶
סליחה. סליחה. קארין, סליחה, עם כל הכבוד הראוי, לא יכול להיות שלכל אחד יש לך הערה. תודה רבה. גור, תמשיך את דבריך.
מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם)
¶
איתן, אתה חייב לסיים. אתה לא יכול להחזיק אותנו עד 20:00. יש לנו היום כל מיני אזכרות בכל מיני משפחות.
מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם)
¶
אני לא ציני. אני בן למשפחה שכולה. אל תבלבל את המוח. אתה מחזיק אותנו עד מאוחר.
עידן רול (יש עתיד-תל"ם)
¶
אם היית נותן לנו לשאול שאלה, כבר היינו מקדמים את הדיון, ואתם הייתם מסיימים יותר מהר, כמו שאתם רוצים.
גור בליי
¶
הנקודה האחרונה – אני מקווה שהתייחסתי לכל הנקודות – עלו כמה שאלות לגבי סעיפים בהסכמים הקואליציוניים שלא מקבלים - - -
מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם)
¶
אצה לכם הדרך. ערב יום הזיכרון. תתביישו לכם. תראו את השעה שאתם מחזיקים חברי כנסת שצריכים ללכת למשפחות שכולות.
גור בליי
¶
עלו שאלות לגבי סעיפים שונים בהסכם הקואליציוני, שלא מקבלים ביטוי בחוק-היסוד, מכיוון שמה שיש בפנינו, כייעוץ המשפטי של הוועדה, זה חוק-היסוד עצמו, אז לכך גם אנחנו מתייחסים. ככל שיש סעיפים אחרים בהסכם הקואליציוני שאנחנו לא מכירים - - -
יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם)
¶
לפני ארבע שעות שאלתי שאלה: מהם ההסכמים הנוספים? מהן הבטוחות הנוספות שנמצאות בהסכם הקואליציוני? גור אמר שהוא איננו יודע.
יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם)
¶
הם הונחו, וכתוב שם שיש בטוחות נוספות. שאלתי מהן הבטוחות. ההסכם הקואליציוני הוגש עם הצעת החוק.
עודד פורר (ישראל ביתנו)
¶
סעיף 8 – ערבויות נוספות. מהן הערבויות הנוספות? יש דברים שלא הונחו בפני הכנסת.
יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם)
¶
שאלתי לפני ארבע שעות, לא קיבלתי תשובה. אני שואל את הייעוץ המשפטי כשאלת הבהרה. יש דברים נוספים מאחורי ההסכם. תגידו שאין, תמחקו את זה מההסכם הקואליציוני - -
מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם)
¶
אני מבקש שיושב-ראש הכנסת יבוא לכאן, להגיד אם זה ראוי שבערב יום הזיכרון אנחנו יושבים כאן עד שעה מטורפת כזאת, במקום ללכת למשפחות שכולות. זה אני רוצה לשמוע מבני גנץ, ממפקד הצבא לשעבר. תתביישו. אין לכם אלוהים.
עידן רול (יש עתיד-תל"ם)
¶
זה על הזיקה, הוא כבר המשיך הלאה. למה אתה מתעקש? אני מבקש יפה לשאול שאלה על הזיקה.
עודד פורר (ישראל ביתנו)
¶
איתן, לא אמורה להיות הפסקה בין 19:00 ל-20:30? יש החלטה על הפסקה בין 19:00 ל-20:30, לא?
איל זנדברג
¶
השלמה קצרה. הרבה מאוד נאמר פה בשעות האחרונות, רק להבהיר. דבריי קודם התייחסו לסעיף 2 בהצעת החוק. מאז נשמעו פה הערות על הרבה מאוד חלקים, שלא ישתמע כאילו ששתיקתי מיצתה את ההערות. דיברתי רק על סעיף 2. עיקר הבעיות מופיעות בסעיפים המאוחרים יותר. נזכר פה הרוב המשוריין של 75, שהוא בעיה גדולה מאוד, שצריך להאיר את זה עם זרקור חוקתי, אבל כל זה מבחינתי עוד לא היה בדיון. התייחסתי לסעיף 2.
איל זנדברג
¶
גם כהוראת שעה זו בעיה שצריך לדון בה, והיא חסרת תקדים בדרישת רוב כזה לסוג כזה של הליך. אין לו תקדים בחוק, בחוקי-היסוד שלנו - -
מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם)
¶
אוסאמה סעדי אמר שהוא לא מסכים. הם משקרים. אמרו שאוסאמה סעדי הסכים. אוסאמה סעדי לא הסכים - -
איל זנדברג
¶
- - אני מנסה לסייע ליושב-ראש הוועדה ולא לפתוח נושאים שעוד לא הגענו אליהם. רק לוודא שעוד לא הגענו אליהם ונגיע אליהם יום אחד, כי התייחסתי רק לסעיף 2.
יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו)
¶
איתן, אסור. אתה לא מבין, אתה עושה מה שאסור לעשות. יש כללים בכנסת שנים רבות. זה לא אנחנו המצאנו.
יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו)
¶
אם יושב-ראש הכנסת אדלשטיין היה עושה דבר כזה, אתה היית משתולל במליאה.
עודד פורר (ישראל ביתנו)
¶
אני לא מצליח להבין. מה קורה לכם? השתגעתם לגמרי? אין גבולות? אין קווים אדומים?
היו"ר איתן גינזבורג
¶
יוליה, תודה רבה. אני רוצה לקרוא לך פעם שלישית. אני מבקש ממך להפסיק להפריע. תודה.
איל זנדברג
¶
שוב, שתי הערות קצרות לסעיף 2 בלבד להצעת החוק. האחת, דובר כאן על הסכמים היסטוריים של ממשלות, שהן ממשלות רוטציה – יש להבחין בין מצב שבו בהסכם פוליטי, שהוא מחייב כפי שהוא מחייב, שעליו יש הלכות נפרדות, שם יכולות מפלגות להגיע לכל מיני סיכומים, לבין עיגון בחוק-יסוד. חוק-היסוד הוא זה שקובע את הסמכות ביחס לאזרחים, היחסים בין הממשלה לבין הכנסת. בסופו של דבר, סליחה על הקלישאה הידועה, האחריות אינה ניתנת לחלוקה. יש סמכות ברורה, בכל רגע נתון יש ראש ממשלה אחד, הוא בעל הסמכות, זה המבנה המקובל. העובדה שבהסכם פוליטי אפשר להגיע לכל מיני הבנות שבעל הסמכות אומר: אני אעשה את זה רק לאחר התייעצות וכדומה, זה מבנה רע. זה מבנה שלא מעורר את אותן בעיות, גם אם זה בא לפתור את אותה סוגיה או קושי. ולכן לא הייתי משווה בין השניים.
כשהכנסת רוצה לעגן בחוק-יסוד ולהבנות מבנה חדש כזה, שמלכתחילה יגיד שהסמכות היא מוגבלת, ראש ממשלה לא יכול לפטר שרים – נגיד את זה בהמשך – ראש ממשלה לא יכול להתקין תקנות שעת חירום, לא יכול ולא יכול, זו שאלה מסוג אחר, כי אז הסמכות הבסיסית היא כבר מעורערת עם סימן שאלה, וזה מחייב השלמה.
זה שונה לחלוטין לעומת זה שבהסכם פוליטי מרככים ושמים מגבלות של שיקול דעת, ועדיין הסמכות, גם בעולם הרוטציה, הסמכות הייתה של ראש ממשלה מסוים, והוא החליט, כהסכמה פוליטית, לבצע אותה בדרך מסוימת.
צריך לזכור שכל שר, וזה מתחבר לעניין של כוח הצבעה שהתייחסתי אליו קודם על דרך ההדגמה, בסופו של דבר כל שר והממשלה כולה הם רשות מינהלית, חל עליהם המשפט המינהלי, הם לא פועלים רק במרחב הפוליטי. הם כמובן אנשים פוליטיים, ולכן מותר להם – יש לזה הלכות וגם הנחיית יועץ – מותר להם לשקול גם שיקולים פוליטיים כחלק ממגוון שיקוליהם. השאלה היא, ולא ברור לי לגמרי אותו סעיף קטן (ד), בסעיף שאנחנו מדברים עליו, 13א(ד), מה זה אומר המבנה שהוא מבטיח כוח הצבעה לפי גושים, ובעצם לכאורה, אני פשוט לא מבין את זה, מעלים את כוחם של חברי הכנסת, היחידים, הם לא יכולים להביע את דעתם. אז מה זה אומר על האחריות המשותפת שלהם? האחריות המשותפת הולכת יד ביד עם הרעיון שהשר הוא שותף להחלטה, גם אם דעתו לא מתקבלת, אבל הוא שותף להחלטה, ולכן הוא נושא באחריות המשותפת והוא אחראי על מה שקורה במשרדו. אם הוא נספר רק כחלק מקבוצה - - -
איל זנדברג
¶
זה לא מתיישב עם הדברים שאנחנו מכירים. אם הוא נספר כגוש, ויש פה שני גושים שצריכים להצביע, ומה שחשוב מה יצביע הגוש ולא מניינם - -
איל זנדברג
¶
- - זה דבר שלא לגמרי ברור. דובר פה על הצד הממשלתי, זה יכול לעורר קושי תפעולי. בוודאי כרגע הוא לא ברור, חייבים להבהיר אותו, מה זה אומר מבחינת עיקרון האחריות, גם המשותפת וגם המיניסטריאלית וגם התפקוד השוטף. זה מחייב הבהרה.
אמרו פה קודם שיש דברים שלא אמרתי, אני לא יודע אם זה - - -
איל זנדברג
¶
לא - - - חלק מהדברים שאמרו פה שאמרו פה שאמרתי, "מהפכה משטרית", אמרתי שיש פה "הפיכה", אני לא יודע אם אמרתי, אבל היה פה שינוי ממשלי משמעותי, מעורר הרבה מאוד קשיים, שצריך לטפל בהם וצריך לפתור אותם. ואני מניח שהוועדה שיושבת כאן כרשות מכוננת - - -
היו"ר איתן גינזבורג
¶
- - ב-20:00 יתחדשו הדיונים בהמשך סעיפי החוק. תודה רבה.
הישיבה ננעלה בשעה 19:18.
עודד פורר (ישראל ביתנו)
¶
לא, איתן, זה לא יעבוד ככה. אתה לא יכול להתעלם מחברי הכנסת באופן כל כך בוטה. אנחנו רוצים לנהל את זה בצורה רגועה, אתה לא מאפשר את זה. אני מאפשר דבר מאוד חשוב. הזימון לדיון הזה נשלח לחברי הכנסת - - - בשעה 11:00 נקטעה המליאה. לא נשלח - - -
היו"ר איתן גינזבורג
¶
אני פותח את הדיון, ותן לי להשלים משפט. לא יכול להיות שבחצי משפט הראשון - - - כולכם.
עודד פורר (ישראל ביתנו)
¶
אתה לא מאפשר לנו לדבר. אתה פשוט מתעלם מהבקשות של חברי הכנסת פעם אחר פעם, אז הם גם התעלמו ממך, מה אתה חושב? זה דו-צדדי, זה לא חד-צדדי.
עידן רול (יש עתיד-תל"ם)
¶
אני עדיין לא שאלתי על הזיקה, ועדיין לא קיבלתי הערכה של משרד האוצר לגבי גודל הממשלה, וגודל הממשלה - - - מר היושב-ראש.
היו"ר איתן גינזבורג
¶
אנחנו הודענו, אני הודעתי, וגם הנהלת הוועדה, שהדיון התקיים לאורך כל היום עד השעות המאוחרות של היום. אני הודעתי את זה בפתח הישיבה.
עודד פורר (ישראל ביתנו)
¶
אני מחזיק בידי את הזימון שנשלח לחברי הכנסת. הזימון אמר שבשעה תשע תתכנס הוועדה.
עודד פורר (ישראל ביתנו)
¶
לא, אתה לא אפשרת לי לקרוא את זה. עד שאתה לא תאפשר, אני אגיד את זה, לא יעזור לך.
בשעה תשע, זומנו חברי הכנסת לדיון בהכנה לקריאה ראשונה, כשאנחנו יודעים שבשעה אחת-עשרה, מתכנסת המליאה. ההבנה היא בדרך כלל, אגב, כפי שהיה היום בוועדת כספים, היה דיון בשעה תשע, ובאחת-עשרה הייתה מליאה. אם הייתי רוצה לכנס מאוחר יותר אחרי המליאה את חברי הכנסת, היינו מוציאים הודעה מסודרת גם שאומרת מתי יהיה הדיון, עד מתי הוא יהיה, לכמה זמן הוא יהיה. עכשיו, בסופו של דבר, אתה לא יכול להשאיר פה את חברי הכנסת עד השעות הקטנות של הלילה לדיון, שהוא דיון סופר חשוב. אין פה מזנון, אין פה שירותים מינימליים כדי לנהל את זה גם ברמה הבסיסית, אתה יודע, של אוכל ושתייה.
אנחנו מקבלים עכשיו, מחלקים לנו פתאום חוות דעת מודפסת שנוגעת לכל הסעיפים. אנחנו צריכים את הזמן המינימלי לעיין בה. לקרוא אותה. אי אפשר לנהל, אי אפשר להמשיך ולנהל את הדיון הזה בצורה הזאת. מתעלמים מהבקשות שלנו פעם אחר פעם. אף אחת מהשאלות שלנו לא נענתה.
עודד פורר (ישראל ביתנו)
¶
לא קיבלנו תשובות מינימליות לנושאים הרלבנטיים אותם ביקשנו גם בשאלות שאני שאלתי, גם בשאלות שאני שאלתי את היועץ המשפטי.
עודד פורר (ישראל ביתנו)
¶
עכשיו בנוסף אדוני, ערב יום הזיכרון, כאשר יש סגר שמתחיל ביום הזיכרון. יש אנשים שהם משפחות שכולות. יש אנשים שיש להם חברים שנפלו, רוצים לבקר אותם.
עודד פורר (ישראל ביתנו)
¶
אתה לא עונה לאף אחת מהשאלות ששואלים אותך כאן חברי הכנסת. אתה מוציא אותנו כשאנחנו שואלים שאלות. מגיע למצב שמוציאים חבר כנסת בכוח כי אתה לא מאפשר לאף אחת, אף אחת מהשאלות שאני שאלתי בדיון הזה, לא קיבלתי תשובה.
עופר כסיף (הרשימה המשותפת)
¶
יש הקלטה שלך איתן שאמרת היום שהישיבה מסתיימת בשעה שבע, יש הקלטה שלך שאתה אומר את זה.
אלכסנדר קושניר (ישראל ביתנו)
¶
לא, אתה לא תעבור כל עוד אתה - - -
אתה תיתן לי לדבר - - - ולענות על השאלות עכשיו, לא, לפני שמתחילים להקריא.
מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם)
¶
במקום להסתובב בין משפחות שכולות, אנחנו יושבים כאן באיזשהם חוקים מטורפים, טפשיים.
מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם)
¶
אתם בערב יום הזיכרון, מחזיקים אותנו כאן במקום לתת לנו ללכת להיות עם משפחות שכולות.
עידן רול (יש עתיד-תל"ם)
¶
לזה הגעת איתן? אתה מוציא עכשיו חבר כנסת שמדבר, כבן למשפחה שכולה – לזה הגעת? שבועיים אתה בפוליטיקה ו- - -
מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם)
¶
פשוט, תתביישו לכם. אות קין על - - - שמדבר על משפחות שכולות. על נופלים.
אתם את יום הזיכרון לחוק הזה מקדישים ומקדשים – אין לכם אלוקים. אות קין על מצחכם לאורך כל חייכם.
מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם)
¶
ההיסטוריה תשפוט אתכם. אני אומר לך את זה בכאב, בכאב גדול של משפחה שכולה. תתביישו.
מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם)
¶
אתם לא מתחשבים במשפחות שכולות. אורלי איבדה גם כן משפחה – במקום להיות עם אמא שלה, היא יושבת כאן. החוק הזה הוא לא חוק דחוף. גם אמר ראש הממשלה, אפשר בעוד שלושה חודשים – מה הבעיה.
מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם)
¶
אתם לא מקדשים חוקי יסוד. אין לכם טיפת בושה, אני בז לכם.
(מיקי לוי מוצא מהאולם)
עידן רול (יש עתיד-תל"ם)
¶
איתן, תתבייש. איזה תהום ערכית הגעת בכלום זמן בפוליטיקה. אלוקים יודע איפה תהיה עוד שנה.
עידן רול (יש עתיד-תל"ם)
¶
לא נותן שיח ושיג עם הייעוץ המשפטי. מי אתה בכלל שאתה מדבר ככה? אנשים מדברים פה בדם ליבם.
עידן רול (יש עתיד-תל"ם)
¶
לכל תפקיד יש מוצאי תפקיד. ואנחנו כולנו - - - את ההתנהגות - - - האנטי דמוקרטית, והכל כך לא מכבדת את משכן הכנסת.
עידן רול (יש עתיד-תל"ם)
¶
אנחנו קולגות. תתבייש על ההתנהלות שלך. תמשיך להוציא את כולם. אין בעיה. תמשיך להוציא את כולם. שלחו אותך לפה להיות השעיר לעזאזל של נתניהו ושל גנץ - הצלחת? יצא לך טוב? מרגיש טוב בכיסא הזה? הוא ייגמר עוד שבוע, ואז תחשוב על ההשלכות הערכיות ומה שעשית. תתבייש - - -
היו"ר איתן גינזבורג
¶
אני שמעתי. אני אמרתי שאנחנו כרגע עם היועץ המשפטי להקריא את סעיפי החוק, ואז יהיה זכות דיבור לכולם. תאפשרו ליועץ המשפטי - - -
אלכסנדר קושניר (ישראל ביתנו)
¶
אתה היום רוצה לנהל את הדיון עד מאוחר, אני מבין, זו זכותך, אני הולך איתך. אבל אז מחר, אל תכנס את הוועדה – למה? כי מחר בצהריים מתחיל הסגר. באמת, לא נספיק - - -
אלכסנדר קושניר (ישראל ביתנו)
¶
אני לא בטירונות. אני חבר כנסת, אני רוצה לדעת מתי מסתיים היום, ומתי מתחיל מחר. כי מחר מתחיל הסגר, ואנחנו באמת לא נספיק להגיע לאף אחד.
אלכסנדר קושניר (ישראל ביתנו)
¶
תקשיב איתן. אני מבקש שתגיד לי מתי אני הולך לבקר את החברים שאיבדתי כשהייתי מ"פ בגבעתי? תגיד לי מתי אני הולך לבקר אותם? היום או מחר, רק תגיד לי ואני אציית לך. רק תגיד לי – היום או מחר – מתי?
אלכסנדר קושניר (ישראל ביתנו)
¶
תקשיב לי טוב. החוק הזה כבודו במקומו מונח. אבל החוק הזה הוא לא מעניין אותי. אבל מה שכן מעניין אותי, זה זכר הלוחמים ששירתו איתי, ושילמו בחייהם לטובת המדינה הזאת. אז אני מבקש ממך רק תגיד לי, מתי אני הולך לבקר אותם היום בערב או מחר? – תגיד לי.
אלכסנדר קושניר (ישראל ביתנו)
¶
אני חבר וועדה. אתה חייב להפר את זה. או שזה יקרה היום בערב, או שזה יקרה מחר בצהריים. רק תגיד לי.
עופר כסיף (הרשימה המשותפת)
¶
וכשזה ימשיך לבג"צ, ובג"צ ישמעו שלא היה דיון, כי יושב-ראש לא נתן לנהל דיון. ככה לא מקבלים החלטות. ככה לא מקדמים ועדה. אין פה ועדה.
אלכסנדר קושניר (ישראל ביתנו)
¶
תקשיב, זה מעבר לכל פוליטיקה. זה עניין של זכר הלוחמים, אתה לא מבין את זה? אני לא מבין. איך אתה לא מבין את זה.
אלכסנדר קושניר (ישראל ביתנו)
¶
תקשיב. אני איתך. רק תגיד לי אם זה היום או מחר. מתי אוכל לבקר אותם?
(אלכס קושניר מוצא מהאולם)
עפר שלח (יש עתיד-תל"ם)
¶
אין דבר כזה שאתם לא נותנים הצעה לסדר לפני סדר היום. אין דבר כזה. אני שמונה שנים בבית הזה. אין דבר כזה שלא נותנים הצעה לסדר לפני סדר היום. היו בבית הזה דיונים על חוקים יותר מעוררי מחלוקת.
היו"ר איתן גינזבורג
¶
תודה רבה. אתה כל היום מהבוקר מ- - - אותי. תודה רבה על החינוך - - -
אני מודה לך מקרב לב - - -
אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת)
¶
זה דיון למראית עין והכול רשום, והכול מוחלט. זו בושה וחרפה איך שאתם מנהלים את הדיון הזה.
היו"ר איתן גינזבורג
¶
אני הודעתי גם היום, וזה גם יצא במייל של הוועדה, שהישיבה תתקיים עד שעה מאוד מאוחר.
היו"ר איתן גינזבורג
¶
תודה.
אי אפשר לקיים דיון בצורה כזאת שלא מאפשרים לי לדבר ולא לאף אחד אחר. החטיפת מיקרופונים הזאת לא תהיה שיטה.
היו"ר איתן גינזבורג
¶
רגע. סליחה. תנו לענות. ולכן, אנחנו ממשיכים בדיון הזה בסעיפי החוק. אי אפשר לאפשר לאורך כל סדר היום הצעות לסדר אחרי כל החזרה מהפסקה שאנחנו עושים.
היו"ר איתן גינזבורג
¶
אבל אפשרתי היום שלוש פעמים הצעות לסדר. מספיק. אי אפשר בלי סוף הצעות לסדר. ולא היה אחת, ולא שתיים, ולא שלוש גם לא חמש. היו הרבה מאוד הצעות לסדר.
עפר שלח (יש עתיד-תל"ם)
¶
אם אתה מתכוון להיות פה עד שעה מאוחרת, תנהל את זה אחרת תן לאנשים לדבר. תפסיק עם זה שכל בן-אדם שפותח את הפה, אתה מזהיר אותו פעם ראשונה, פעם שנייה.
היו"ר איתן גינזבורג
¶
מה אתה אומר עפר, כל כך הכבוד לך. מה אתה אומר? תתבייש, בסדר, הבנתי, שמעתי אותך.
עפר שלח (יש עתיד-תל"ם)
¶
מנהלים פה דיונים בבית הזה בנחת. מנהלים פה דיונים בבית הזה כשנותנים לאנשים לדבר.
עפר שלח (יש עתיד-תל"ם)
¶
לא מנהלים פה דיונים בבית הזה, כאשר יושב פה אח שכול ומדבר על יום הזיכרון, ואתה דוחף לו שלוש פעמים עם הפטיש. מי אתה? - - - שכמוך.
עפר שלח (יש עתיד-תל"ם)
¶
כן, אני אמשיך. בשעה הזאת, אתה יודע איפה הבן שלי נמצא, חבר הכנסת גינזבורג? הוא נמצא לא רחוק מפה בהר הרצל, בקבר של החברים שלו. ואם אני רוצה להצטרף אליו, אני רוצה לדעת עד מתי יהיה הדיון פה. אני רוצה לדעת איך אתה מתכוון לנהל אותו. מה זה תדפוק בפטיש ותוציא את האנשים למה מה, אתה הבן-אדם הראשון שניהל פה.
עפר שלח (יש עתיד-תל"ם)
¶
אתה הבן-אדם הראשון שניהל פה? אתה יודע איזה דיונים היו בבית הזה? אתה יודע איך הם התנהלו?
אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת)
¶
אדוני היושב-ראש, עוד לא שמענו עד איזו שעה. אתה אומר שעה מאוחרת, תשע, עשר, 12 בלילה. תגיד לנו איזו שעה, מה הבעיה?
אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת)
¶
מה הבעיה? מתשע. זה שאתה אומר שחבר הכנסת הסכים, אתה מטעה את הוועדה. אמרת שאני הסכמתי שהדיון יימשך שנים. זו בושה וחרפה. אתם לא מתחשבים גם ב"אפטר" שלנו. חזרנו לוועדה, אז תגיד לנו איזו שעה. יש לנו גם היום עוד דברים לעשות ברמדאן. תגיד לנו איזו שעה, מה הבעיה.
היו"ר איתן גינזבורג
¶
תודה. אנחנו נעבור לסעיפים, להקראות. אני אמרתי, אנחנו נמשיך עד שעה מאוד מאוחרת היום. זה תלוי איך שהתפתח הדיון. אני מתכוון היום לקרוא את הצעת החוק כמו שאמרתי. אגב, אמרתי את זה בשבוע שעבר, בבחירתי כיושב-ראש וגם היום בבוקר. אני מתכוון למצות את הדיון בהצעת החוק הזאת. ולכן, השעה תהיה מאוחרת. ככל שנהיה יותר ענייניים ולא נתעסק בכל מיני התנגחויות כאלה לא רלבנטיות, אנחנו נסיים מוקדם יותר.
אורלי פרומן (יש עתיד-תל"ם)
¶
אורית, אנחנו לא מגזימים. את לא יודעת מה משמעות של הימים האלו, כולנו פה ילידי הארץ. אנחנו יושבים פה, שמענו את אותם נאומים מאותם רמטכ"לים שהנהיגו אותנו. למה הם הקימו את כחול לבן? כדי להיות ראויים לכל אלה שהם השאירו מאחור. איך אתם יכולים להגיד – זה אומר דמגוגיה, ואת אומרת הגזמנו. לו גדלתם במשפחה שכולה מיום זיכרון, ליום זיכרון, לא היית מעלה על שפתייך דבר כזה. בושה.
אורלי פרומן (יש עתיד-תל"ם)
¶
מה, אנחנו לא מתנהגים – אני מצדיעה בשקט רבע שעה מבקשת לומר את דבריי לזכר אותם חללים שאנחנו נאבקים על דמותה של המדינה היום, שהם יהיו ראויים, ואנחנו נהיה ראויים להם. ואני לא מקבלת זכות דיבור לומר שתי דקות לזכרם. תתבייש לך.
עפר שלח (יש עתיד-תל"ם)
¶
בדיוק זה לא קורה – כי כאשר בן-אדם רוצה הצעה לסדר, הוא מקבל אותה, וכי הכול מתנהל בנחת. וכי לא דופקים בפטיש ומאיימים כל היום, וככה מנהלים דברים. לא תוקעים בפתיח ומאיימים כל היום. ניהלו פה בכנסת דיונים הרבה יותר חמים בזמן הזה - - -
היו"ר איתן גינזבורג
¶
רק להזכיר לכולם. יום הזיכרון הוא בעוד יומיים. ערב הזיכרון הוא מחר בערב. אני מבקש מכם תפסיקו לנצל את המעמד הזה, באמת. יש גבול לכל תעלול.
מאיר כהן (יש עתיד-תל"ם)
¶
שני משפטים, בסדר. תודה.
יש בוועדה הזאת אחים שכולים, מיקי איבד שני אחים. צר לי גם בשבילך, כי אנחנו מגיעים להתדיינות המיותרת הזאת, כי אני משוכנע שגם אתה מרגיש לא נעים. באמת, אתה איש מצוין, איש טוב, חדש בכנסת, וחבל שאנחנו מגיעים לכך. אני יודע שגם אתה בפרץ רגשות. אבל אני שלחתי מכתב לבני גנץ, וביקשתי ממנו, היות וגם מיקי וגם רם משפחה שכולה, ועופר, ושטרן, וגם חבר'ה שלכם, מפקדים יודעים שיש ביקורים טרום יום הזיכרון. הם לא יוכלו לעשות את זה. ביקשו להתחיל היום. מיקי ביקש ללכת ולפגוש את האימא שלו. רם, רוצה לנסוע לנהלל, כי היום הם נפגשים, הוא גר שם. באתי וביקשתי, לא בכדי לפגוע בהתנהלות של החוק. אמרתי שביום חמישי, כמה שתרצו אנחנו נחכה.
הרי בסופו של דבר, בעוד שבועיים, החוק הזה יעבור. אפשר לעשות את הכול בניחותא. צר לי. על דבר אחד אני רוצה להעיר לך. קצת רגישות. אתה יודע, עם השכול אנחנו מתנהגים בכפפות של משי. כשיושב כאן מיקי וזועק מדם ליבו שהוא רוצה לפגוש את אמא שלו שאיבדה שני ילדים, תהיה זהיר, אל תקרא לו לסדר. תודה רבה.
מאיר כהן (יש עתיד-תל"ם)
¶
אני מתחיל לשמוע שמזעיקים את הקואליציה לשעה שתים-עשרה, להצביע על החוק. אם אכן דבר כזה קורה, זה באמת שערורייתי.
אורנה ברביבאי (יש עתיד-תל"ם)
¶
הוא מבצע תפקיד. אמרו לו תמשוך את הזמן כמה שאתה יכול. כל חבר כנסת שישאל אותך, אל תענה לו, כי אין לך באמת תשובות. חברי הליכוד לא נמצאים פה, את רואה. הוא חניך תורן - - -
גור בליי
¶
אני אקריא ואחר-כך אסביר. יש לנו את סעיף 43א רבתי שהוא עוסק בהסדר לחילופים בין ראש ממשלה לראש הממשלה החלופי שלא במועד הנקוב. אני אקריא, ואז אסביר את זה. והסעיפים שעוסקים בהשוואת המעמד בין ראש הממשלה לראש הממשלה החלופי.
43א רבתי, מוצע לכתוב כך
¶
1. חדל ראש הממשלה בממשלת חילופים לכהן בתפקידו יראו את הממשלה כאילו התפטרה, ויחולו לעניין כהונת הממשלה וראש הממשלה הוראות הרציפות בסעיף 30(ב); ואולם בכל אחד מן המקרים הבאים, לא יראו את הממשלה כאילו התפטרה ויחולו הוראות סעיף זה:
1. כהונתו של ראש הממשלה נפסקה לפי סעיף 18(ד);
1. ראש הממשלה התפטר מהממשלה לפי סעיף 19, מבחירתו;
1. ראש הממשלה נפטר, כאמור בסעיף 20(א);
1. נבצר מראש הממשלה, דרך קבע, למלא את תפקידו, מסיבות בריאותיות בלבד, וחלפו 100 ימים שבהם מכהן ממלא מקום במקומו, לפי סעיף 20(ב);
1. ראש הממשלה התפטר מהכנסת לפי סעיף 21(א) מבחירתו.
1. חדל ראש הממשלה בממשלת חילופים לכהן בתפקידו מאחת הסיבות המנויות בסעיף קטן (א) סיפא, בתקופה שעד מועד החילופים יחולו הוראות אלה:
1. ראש הממשלה החלופי יכהן במקומו כראש הממשלה, לפרק הזמן שראש הממשלה החלופי אמור היה לכהן כראש הממשלה ממועד החילופים ועד תום תקופת כהונתה של הכנסת לפי סעיף 8א לחוק יסוד:
1. הסתיימה תקופת כהונתו של ראש הממשלה החלופי כראש הממשלה לפי פסקה (1), יחולו הוראות אלה:
1. חדל ראש הממשלה לכהן בתפקידו לפי סעיף קטן (א)(4) ומצבו הבריאותי מאפשר את חזרתו לתפקיד – ישוב לכהן בתפקיד ראש הממשלה.
1. חדל ראש הממשלה לכהן בתפקידו לפי סעיף קטן (א)(1), (2), (3) או (), או שחדל לכהן בתפקידו לפי סעיף קטן (א)(4) ומצבו הבריאותי לא מאפשר את חזרתו לתפקיד – רשאית סיעתו לבחור חבר הכנסת מאותה הסיעה, וחבר הכנסת האמור יבקש מהכנסת הבעת אמון לכהן במקומו של ראש הממשלה שכהונתו חדלה כאמור; ושהביעה הכנסת אמון בחבר הכנסת האמור, או סמוך ככל האפשר לאחר מכן, יצהיר בפני הכנסת הצהרת אמונים כאמור בסעיף 14 ויחל לכהן כראש הממשלה.
1. חדל ראש הממשלה בממשלת חילופים לכהן בתפקידו מאחת הסיבות המנויות בסעיף קטן (א) סייפה, בתקופה שלאחר מועד החילופים, יכהן ראש הממשלה החלופי בתפקיד במקומו.
1. חדל ראש הממשלה החלופי בממשלת חילופים לכהן בתפקידו מאחת הסיבות המנויות בסעיף קטן (א) סייפה, בתקופה שעד מועד החילופים, רשאית סיעתו לבחור חבר הכנסת מאותה הסיעה, וחבר הכנסת האמור יבקש מהכנסת הבעת אמון לכהן במקומו של ראש הממשלה החלופי שכהונתו חדלה כאמור; משהביעה הכנסת אמון בחבר הכנסת האמור, או סמוך ככל האפשר לאחר מכן, יצהיר בפני הכנסת הצהרת אמונים כאמור בסעיף 13(א)(ו), ויראו בו כראש הממשלה החלופי, לכל דבר ועניין.
גור בליי
¶
עכשיו יש כמה וכמה סעיפים שגם משווים את המעמד בין ראש הממשלה לראש הממשלה החלופי. 34(ב) רבתי, אומר – "ראש הממשלה החלופי בממשלת חילופים יהיה ממלא מקום ראש הממשלה לפי סעיף 5(ד) ולא ימונה לראש ממשלה ממלא מקום אחר". 43(ג) רבתי אומר: "שעל אף האמור בסעיף 22(ב) ראש הממשלה בממשלת חילופים אינו רשאי להעביר את ראש הממשלה החלופי מכהונתו".
43(ו) אומר: "סמכות ראש הממשלה בממשלת חילופים לפזר את הכנסת בצו לפי סעיף 29(א) טעונה הסכמת ראש הממשלה החלופי".
43(ז) "סמכות ראש הממשלה בממשלת חילופים לעניין התקנת תקנות שעת חירום או הסמכת שר להתקינן לפי סעיף 39(ב), טעונה הסכמת ראש הממשלה החלופי".
43(ח) רבתי (א)"דין ראש הממשלה החלופי בממשלת חילופים כדין ראש ממשלה לפי סעיפים 17, 18, 23(ג) ו-31(א). (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א) חדל ראש ממשלה חלופי בממשלת חילופים לכהן בתפקידו לפי סעיף 18(ד) לא יראו את הממשלה כאילו התפטרה".
גור בליי
¶
בעצם, הסעיפים שהקראתי עוסקים בשתי סוגיות נפרדות. הסוגיה האחת – זה בעצם קביעת הסדר לחילופים בין ראש ממשלה לראש הממשלה החלופי שלא במועד המתוכנן. דיברנו מוקדם היום יותר, כשמצביעים את האמון לממשלה, יש מועד מתוכנן שבה אמורה להיות תחלופה, ולראש ממשלה, לראש ממשלה חלופי. פה מדברים על סיטואציות שבהם התחלופה היא לא במועד הזה. פה יש הסדר מאוד מורכב שאנחנו סבורים שיש בו חסרים, ולקונות. יש פה מצבים שלא מוסדרים, שאנחנו הפנינו את תשומת לב המציעים לדבר הזה. אני אתייחס לזה, כי אנחנו חושבים שמאוד חשוב שיהיה הסדרה מוחלטת של כל הסיטואציות.
מה שההסדר הזה אומר, בעצם, אם לסכם אותו בצורה יותר פשוטה. במצבים שבהם כהונתו של מי שמכהן כראש הממשלה, בין אם בחצי הראשון, ובין אם בחצי השני, לכל אורך הקדנציה, אם מי שמכהן כראש ממשלה כהונתו נפסקה בשל הרשעה בפסק דין סופי, או שהוא התפטר מתפקידו ראש ממשלה או מהכנסת לפי בחירתו, מרצונו, או שהוא נפטר, חס וחלילה, או בכל נבצרות קבועה מסיבות בריאותיות בלבד, כל מיני דברים שלא קשורים, חלקם זו בחירתו, חלקם זה פטירה, או נמצאו כבר נסיבות בריאותיות בלבד, בכל המצבים האלה, אלה שמנויים 43א סעיף קטן (א) סייפה, בניגוד למצב רגילה – בדיון הרגיל, אם קורה לראש הממשלה כל הדברים האלה, הממשלה נופלת והולכים לנשיא. לפי ההסדר המוצע בכל הסיטואציות שהזכרתי, לא רואים בזה משום התפטרות הממשלה, ומי שמכהן כראש ממשלה חלופי, פשוט ייכנס לתפקיד ראש הממשלה – כסאות מוסיקליים. בכל המצבים שאמרתי, יהיה פשוט תחלופה – ראש ממשלה חלופי, יחליף את ראש הממשלה בתפקידו. זה שורה של מצבים.
אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת)
¶
אתה מדבר על אחד שעם הפסקת כהונתו של ראש ממשלה לפי סעיף 18(ד), אתה מדבר על פסק דין חלוט. זאת אומרת, שאם תהיה הפשיעה על ראש הממשלה, אז זה אפשרי והם ממשיכים, ולא צריך להתפטר.
גור בליי
¶
אנחנו לא מדברים על מה קורה. מדברים על מי מחליף. נכון, זה לא חל על 18(א) - אתה צודק. בכל הסיטואציות האלה, ראש הממשלה החלופי פשוט נכנס לתפקידו של ראש ממשלה רגיל. עוד מוצע שבכל מצב אחר שכהונתו של ראש ממשלה שכיהן ראשון נפסקת, זאת אומרת, המצבים שהם לא המצבים שאמרתי קודם. זאת אומרת, אם הוא עבר מכהונתו, בידי הכנסת, בשל הרשעה בפסק דין שאינו סופי - חבר הכנסת סעדי. זאת אומרת, אין פסק דין סופי, יש הרשעה, ולכנסת – ב-18(א) סמכות להדיח ראש ממשלה במצב כזה של הרשעה בערכאה ראשונה. אז במצב כזה, או אם הוא התפטר מתפקידו כראש הממשלה או מהכנסת שלא מבחירתו, למשל, בעקבות צו של בית משפט, בסיטואציות האלה, או שהוא נכנס למצב של נבצרות קבועה שלא מטעמים בריאותיים – אני מניח שהכוונה פה היא גם כן בסיטואציה של עקירה או משהו בסגנון הזה, אז יראו את הממשלה כאילו התפטרה. זאת אומרת, במצבים האלה שהזכרתי עכשיו. זה לא יהיה תחלופה אוטומטית, לא יהיו כסאות מוסיקליים, אלא ממשלה כאילו התפטרה, זה לא מוסדר בנוסח המוצע. המשמעות במצב הרגיל שהממשלה התפטרה, שהולכים לנשיא והוא מתחיל את כל התהליך של הרכבת ממשלה. אלה שני המצבים העיקריים.
אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת)
¶
באיזה מקרים אלה הולכים לנשיא? הבנתי את המקרה הראשון שראש הממשלה החלופי נכנס.
גור בליי
¶
המצבים שהולכים לנשיא, זה כאשר הוא מורשע בפסק דין שהוא לא סופי, והכנסת מעבירה אותו לכהונתו. 18(א).
גור בליי
¶
43(א) רישא – "חדל ראש הממשלה לכהן בתפקידו, יראו את הממשלה כאילו התפטרה, ויחולו לעניין כהונת הממשלה וראש הממשלה הוראות הרציפות בסעיף 30(ב)"; ואולם, המצבים של ה"ואולם" – זה אלה שבהם יש את הכיסאות המוסיקליים. המצבים שהם בתחילת סעיף קטן (א), זה המצבים שבהם אין את הכיסאות המוסיקליים, זה בראשית סעיף קטן (א) – חבר הכנסת סעדי. זה מצבים שבהם יראו את הממשלה כאילו התפטרה.
אני עושה הפרדה בין שני המצבים האלה.
43א (א) "חדל ראש הממשלה בממשלת חילופים לכהן בתפקידו יראו את הממשלה כאילו התפטרה, ויחולו לעניין כהונת הממשלה וראש הממשלה הוראות הרציפות בסעיף 30(ב)";
אבל יראו את הממשלה כאילו התפטרה, זה מצב אחד. ואולם, בכל אחד מהמקרים האלה, לא יראו אותה אם התפטרה, ויתר הכיסאות המוסיקליים.
גור בליי
¶
או סיטואציה, אם תשים לב, כל הסייגים 1, 2, 3, 4, זה הכול מבחירתו, או נבצר מבחירתו בנסיבות בריאותיות. בעצם, אני מניח, שבגלל ההקשר שבו הדברים עולים, שזה או סיטואציות של 18א, או בעקבות צו של בית משפט. שאז אפשר לומר שבית משפט, למשל, אם הוא מחייב את ראש הממשלה להתפטר שלא מבחירתו, אז יראו את הממשלה כאילו התפטרה.
יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם)
¶
בצורה פשוטה - הם יכולים לעשות מה שבראש שלהם. בעיקרון, בא לנסוע עכשיו שלושה חודשים לדרום אמריקה, החלופי יכול להחליף אותי.
גור בליי
¶
לא, הוא משמש כממלא מקום, זה משהו אחר.
הסיטואציה של הפסקת כהונה. במצב הזה יש הסדר כללי שחל בשתי התקופות על כל 1, 2, 3,4 האלה, וגם 5, סליחה, בסעיף קטן (א) יהיה את הכיסאות המוסיקליים. לגבי ראש הממשלה הראשון, שחל ברישא, שיראו את הממשלה כאילו התפטרה, והמשמעות היא ככל הנראה שיילכו לנשיא.
גור בליי
¶
זו אחת הלאקונות.
לגבי השני, אין הסדרה של מה קורה אם הוא לא נכנס בנסיבות האלה. יש פה עוד הסדר - אחת הבעיות שאומר שאם מי שאינו ראש ממשלה נופל באחד הסייגים האלה – הוא מתפטר מבחירתו, לקראת נבצרות וכן הלאה, אבל לא כשהוא ראש ממשלה, שהוא החלופי, אז חל המנגנון שמפורט בסעיף קטן ב (2) וגם ב-(ו) מנגנון שבו אומרים שיחליפו אותו - הסיעה תבחר לו מחליף, ואז אותו מחליף צריך לזכות באמון הכנסת. יש קושי בעינינו - מה קורה אם לא קורים הדברים האלה אנחנו בבעיה.
קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם)
¶
הכנסת הצביעה, ואז ראש ממשלה, וראש ממשלה חלופי. ואז בעצם מה אתם אומרים? אתם עוקפים את הכנסת - הצעת חוק הזאת. במובן הזה היא עוקפת את הכנסת. למה לא? כי אתם לא אומרים, רגע, הכנסת עוד פעם תצביע על ראש הממשלה. אתם אומרים מישהו מהמפלגה החליף אותו.
גור בליי
¶
עוד נקבע בהסדר המוצע שאם כהונת הממשלה שמכהן ראשון נפסקה מסיבות בריאותיות לפני מועד החילופים, וראש הממשלה החלופי החליפו, אז בתום כהונת ראש הממשלה החלופי, ראש הממשלה הראשון יוכל לחזור לתפקידו במידה והדבר מתאפשר מבחינה בריאותית.
חשוב לציין, וזה אחד הקשיים בעינינו בהסדר הזה, שההסדר הוא לא סימטרי במובן הזה שראש הממשלה הראשון, אם הוא מפסיק באיזשהו שלב, למשל, אחרי חצי שנה חולה. ראש הממשלה השני נכנס לתפקיד - עושה שני וחצי, ואז חצי שנה ועוד שנה וחצי, הגענו לנקודת השנתיים. לשנה האחרונה המפלגה, אם הוא יוכל לחזור ראש הממשלה הראשון הוא חוזר, אם הוא לא, ניתנת אופציה לסיעה שלו לבחור מישהו מטעמו. בכל מקרה יהיה שנה וחצי ושנה וחצי. אבל לעומת זאת, אם ראש הממשלה הראשון גומר את כל השנה וחצי שלו, ויום - - - לתוך הקדנציה של ראש הממשלה השני, חס וחלילה, חוטף התקף לב, ראש הממשלה הראשון מחליף אותו ומכהן את כל השלוש שנים פחות אותו יום.
עידן רול (יש עתיד-תל"ם)
¶
גור, אם אני לא טועה, יש אפשרות שראש ממשלה הראשון יכול לקצר את הכהונה שלו, ואז לחזור להשלים אותה בסוף השלוש שנים, נכון, לקראת הבחירות.
גור בליי
¶
נכון. זה ההתפטרות מבחירתו. הוא יכול תיאורטית, ראש הממשלה הראשון לפי ההסדר הזה, שלושה חודשים לפני סוף השנה וחצי שלו להתפטר, ייכנס ראש הממשלה השני, אבל השלושה חודשים האחרונים הוא יכול להחזיר - - -
עידן רול (יש עתיד-תל"ם)
¶
תודה רבה איתן, טוב שהערת ככה. שנייה, תנו לו רגע להמשיך להתקדם. אפשר לדון בלי סוף.
זו נקודה חשובה. ראש ממשלה מדלג...
עידן רול (יש עתיד-תל"ם)
¶
צביקה, יש לי בדיוק נאום שלך פה שמסביר למה 30 חברי כנסת, 30 שרים זה יותר מדיי, ואי אפשר לנהל ממשלה ככה. אני אשמח - - -
עידן רול (יש עתיד-תל"ם)
¶
השאלה אם הנורבגי מדלג באותו קצב כמו ראש הממשלה המדלג? או שהם בדילוגים - - -
עידן רול (יש עתיד-תל"ם)
¶
זה לא יעזור לך. בוא ננסה לנהל דיון בצורה מתורבתת. הפטיש הזה מיצה את עצמו, הבנו. יש לך פטיש - - - זה נורא מרשים, וכולם מתפעלים מזה. עכשיו, אם תרצה להגיע לעשייה חוקתית, רצינית, אני אודה.
גור בליי
¶
יש פה כמה וכמה הערות, וכפי שאמרתי, זה אחד הפרקים היותר מורכבים שמעוררים הכי הרבה שאלות במובן הזה של החסרים שקשורים בו. בגלל שיש בו כל מיני פיצולים ופיצולי פיצולים. קודם כל, ההערה הראשונה שלנו, שבעצם, הכי פשוט היה לנקוט בכלל סימטרי ופשוט, שהיה אומר – יש פה שני ראשי ממשלה בפוטנציה, כשאחד לא יכול לכהן, השני נכנס בתפקידו, זה הרבה יותר פשוט מאשר ההסדר שהוצע במקרה הזה. ההסדר המוצע הולך על איזשהו משהו יותר פתלתל מבחינת המבנה שלו, וזה יכול לייצר קשיים שונים, ואנחנו לא מבינים עד הסוף את ההיגיון החוקתי שעומד בבסיס הדבר הזה.
גור בליי
¶
מה שיש פה, גם מבחינת העילות לחדות הכהונה שדיברנו עליהם קודם, שהקראתי, הם גם מעוררות שאלות. יש פה כל מיני סיטואציות של התפטרות מבחירה, והתפטרות שלא מבחירה שזו גם שאלה, זה מונחים שלא מוכרים היום בעגה המשפטית.
גור בליי
¶
זה משהו אחר, נכון.
דבר נוסף, בסיטואציה שההתפטרות היא לא מבחירה, או שהכנסת מעבירה מכהונה, כמו שחבר הכנסת קרעי ציין, לפי 18(א) – כותבים: "יראו את הממשלה כאילו התפטרה, ולעניין כהונת הממשלה, יחולו ההוראות של הרציפות בסעיף 30ב. ההפניה לעניין סעיף 30ב היא הפניה בעייתית, כי 30ב מדבר על רציפות הממשלה, בעוד שפה מדובר על רציפות של ראש הממשלה והממשלה. בדבר הזה יש אי בהירות.
גור בליי
¶
לא. 30ב חל על הממשלה. 30ג חל על ראש הממשלה. פה מפנים ל-30ב, יש פה קושי מבחינת ההסדר.
עכשיו אני מגיע לעניין הלאקונות שדיברנו עליהן קודם. יש פה כמה וכמה לקונות שהפנינו את תשומת לב המציעים, ואני מקווה שהם יתנו עליהן מענה.
עפר שלח (יש עתיד-תל"ם)
¶
אני רוצה להבהיר. אם אתה אומר את זה לגבי 18(א), זאת אומרת יש מצב שתיאורטית, בנימין נתניהו מורשע בערכאה ראשונה, הכנסת, נגיד בתמיכת כחול לבן, מחליטה להעביר אותו מתפקידו, וזהו. הוא לא ראש ממשלה. ואז יראו את הממשלה כאילו התפטרה.
גור בליי
¶
כן. במצב כזה הולכים לנשיא.
כדי למנוע תקלה חוקתית, חשוב לתת מענה לחסרים האלה. לוואקום הזה שנוצר. איזה סיטואציות אנחנו מונים במסמך, סיטואציות שונות שבהן יש באמת חסרים. סיטואציה אחת – זה למשל, כאשר ראש הממשלה שמכהן במחצית השנייה של התקופה, חדל לכהן שלא מהסיבות של סעיף קטן (א) סייפה. לא מבחירתו וכן הלאה, והסיטואציה הזאת לא ברור מי יהיה ראש הממשלה.
סיטואציה נוספת – כאשר ראש הממשלה החלופי חדל לכהן במחצית הראשונה של התקופה, גם כן, לא מהסיבות של סעיף קטן (א), זאת אומרת, לא מבחירתו. סיטואציה שנייה, שהיא מאוד כוללת, שאין בה הסדרה, כשראש הממשלה החלופי חדל לכהן במחצית השנייה, ומי שהיום ראש הממשלה, ויהיה ראש ממשלה במחצית השנייה, חדל לכהן מכל סיבה שהיא אין הסדרה של הדבר הזה.
גור בליי
¶
הדבר הנוסף, יש מנגנונים כמו שאמרתי, שבהם למשל אם ראש הממשלה החלופי עכשיו בחצי הראשון, כמו שאמרנו, קורה לו משהו חס וחלילה, ואז הסיעה שלו צריכה לבחור מישהו, ואז אותו אדם צריך לזכות באמון חבר כנסת. פה יש בעיה במצבים שבהם הסיעה לא מצליחה לבחור מחליף, או הכנסת לא נותנת את אמונה במחליף. במצב כזה, אנחנו בבעיה מאוד קשה, כי אנחנו מגיעים ליום, שקודם כל, בשנה וחצי בתקופה הזאת, אנחנו בבעיה, כי חצי מהשרים בכלל אי אפשר לפטר אותם. חוץ מזה, מי שמהצד שלהם לא נמצא. הבעיה מחמירה כאשר מגיעים לנקודת השנה וחצי. בנקודת השנה וחצי, ראש הממשלה הראשון כהונתו נפסקה, אמור להחליף אותו ראש הממשלה החלופי, אבל אין ראש ממשלה חלופי. אם לא בחרו מישהו חלופי, אנחנו במשבר. גם אין חיוב שהדבר הזה יהיה מידי. זאת אומרת, יכול להיות גם איזשהו פרק זמן, נגיד, הם כן עובדים על זה, אבל יש כמה שבועות. אנחנו יכולים להיכנס פה למשבר חוקתי אפילו שאין ראש ממשלה. הממשלה לא יכולה אפילו לבחור ממלא מקום, כי היא בפריטטיות, היא בשוויון, או יום אחד.
גור בליי
¶
אתה בסיטואציה שאתה מגיע באמת למשבר חוקתי משמעותי שגם אין ראש ממשלה, וגם אפילו בגלל התיקו הזה אתה לא יכול לבחור ממלא מקום. אז אני מבין שהמציעים - - -
גור בליי
¶
אחד הפתרונות האפשריים, ובמצב כזה, פשוט ללכת לנשיא. או שראש הממשלה שכיהן קודם ימשיך, זו אופציה אחת. אופציה אחרת, שפשוט יילכו לנשיא.
גור בליי
¶
זה בדיוק מה שאמרתי. הבעיה היא לא רק שצריך שיהיה ראש ממשלה אחרי זה, אלא גם כל זמן שאין לך את ראש ממשלה חלופי שהוא כאילו פחות - - - אתה בבעיה כי חצי מהשרים באמת אין מישהו שיכול לפטר אותם.
עידן רול (יש עתיד-תל"ם)
¶
אבל תסכים אתי שראש ממשלה זו חתיכת לאקונה. זאת אומרת, ממשלה שאי אפשר לפטר אבל אין לה ראש ממשלה – זה חתיכת משבר. איך לא חשבת על זה כאשר כתבת את החוק?
מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם)
¶
כן. הזעיקו את הליכוד בשתיים-עשרה בלילה. מי שלא היה פה ולא הבין דבר יבוא - - -
גור בליי
¶
הסעיפים הנוספים שהקראתי, עד עכשיו דיברתי על הסדר החילופים שלא במועד הנקוב. רצף הסעיפים הקצרים יותר שהקראתי, בעצם יוצרים את המעמד המיוחד של ראש הממשלה החלופי. כמו שהקראתי בסעיף 43ב רבא, הוא הממלא היחיד של ראש הממשלה. 43ג רבא - אי אפשר לפטר את ראש הממשלה החלופי, זה סעיף משמעותי. בנוסף, ההסכמה של ראש הממשלה החלופי מהסעיפים שהקראתי - - -
גור בליי
¶
השורה של - - - נוספות של ראש ממשלה אפשר להפעיל אותם רק עם ההסכמה של ראש ממשלה חלופי - פיזור הכנסת, התקנת תקנות שעת חירום. וכמו שדיברנו, הנושא של הפיטורין. וגם מחלים על ראש הממשלה החלופי את אותו דין שחל על ראש הממשלה לעניין פתיחה וחקירה, הגשת כתב אישום. הפסקת כהונה מחמת הרשעה.
עפר שלח (יש עתיד-תל"ם)
¶
זאת אומרת, גם אם הוא עבריין מורשע, ימשיך בתפקידו החלופי כחלופי לחילופי חילופין.
גור בליי
¶
שורת ההסדרים שהקראתי, בעצם, מקבעים את המעמד של ראש הממשלה החלופי, כמעמד מאוד בכיר, הוא לא ראש הממשלה, אבל מעמד מאוד בכיר. כי ראש הממשלה בשורת הדברים קריטיים, כמו: פיזור, צריך את הסכמתו. בשורה של דברים אחרים, כמו שאמרתי – פתיחה וחקירה, הגשת כתב אישום, הפסקת כהונה מחמת הרשעה וכן הלאה, בהם אומרים שהמעמד שלו הוא זהה למעמד של ראש הממשלה. מה המשמעות של זה? קשה להגיד. זאת אומרת, בית משפט לא נדרש לדבר הזה.
גור בליי
¶
נכון להגיד שהדבר הזה בית משפט הוא לא נדרש אליו. אני יכול להגיד במשפט אחד שהלכת דרעי-פנחסי, מבוססת על סמכות הפיטורין של שר. זאת אומרת, התפיסה בפנחסי-דרעי אומרת שיש תנאי כשירות לשרים, אבל יש גם תנאי סבירות. ובפנחסי-דרעי אומרים שבמצב שבו ראש הממשלה לא מפטר שר זה יהיה לא סביר, ולכן, מתערבים. זה חוסר סבירות קיצוני.
עפר שלח (יש עתיד-תל"ם)
¶
אגב, אפרופו דיוננו הקודם, הלכת דרעי-פנחסי מתבטלת במקרה של שר, זיקה לראש הממשלה המכהן, ראש הממשלה לא יכול לפטר - - -
גור בליי
¶
אבל בוודאי סיטואציה שראש הממשלה לא יכול לפטר את ראש הממשלה החלופי, מעורר באמת שאלות משפטיות לא פשוטות לגבי הלכת של דרעי-פנחסי, כי דרעי-פנחסי מבוסס על סבירות שיקול הדעת לפיטורין. אם אתה לא יכול לפטר, אתה לא יכול לבדוק - - -
אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת)
¶
את כל הנציגים לא שמענו מהבוקר. למה הזמנת אותם בכלל? על סעיף אחד דיברו. מתי תעלה אותם? כבר אתה בתוך החוק.
מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם)
¶
כמובן, שכל הסיפור הזה הוא מחורר, יותר גרוע מגבינה שוויצרית. כל כך הרבה דברים שמעתי מהיועץ המשפטי שלא ברורים, שאני באמת לא יודע מאיפה אפשר להתחיל.
שני נושאים בעניין הזה. כשראש הממשלה המכהן הראשון מתפטר אחרי שנה, חוזר לתפקידו. הוא אמור לשרת שני וחצי, הוא יחזור בהמשך לעוד חצי שנה. אז למעשה הוא יהיה עוד ראש ממשלה בממשלת המעבר, ואז למעשה הוא דופק את בני גנץ, את המשך הכהונה שלו. מה ימנע מנתניהו לעזוב את תפקידו אחרי שנה? שניהם כל אחד מהם זה שנה וחצי, הם יכולים כמובן להאריך לארבע שנים, זה ברור לכם. כי אם למשל הם יעשו סקר והם יראו שהם חלשים, אז יגידו - אנחנו לא רוצים ללכת לבחירות. לא, בוא נאריך בעוד שנה לארבע שנים. האם הם יכולים להאריך לארבע שנים? שנית, האם ראש הממשלה הראשון, קרי, נתניהו, יכול לעזוב את תפקידו אחרי שנה, ואז מגיע לו עוד חצי שנה, והוא יחזור אחרי שבני גץ יסיים את השנה וחצי, יהיה עוד חצי, ויהיה גם ראש ממשלת המעבר – בזמן בחירות. שלישית, אם תיאורטית או מעשית יכול להיות - ייגמר משפט באחד מסעיפי האישום שלו – ניקח סעיף המתנות שהוא יחסית קל, הוא ברור. איסור קבלת מתנות על-ידי עובד ציבור - 800 אלף שקל בקירוב, הרף הגבוה של הפרת אמונים, לא הרף הנמוך של הפרת אמונים.
אני חוזר על השאלה השלישית, אם אחד מסעיפי האישום של בנימין נתניהו הסתיים, הפרת אמונים, אותה הפרה של קבלת 800 אלף שקל מתנות האסורות על ידי עובדי ציבור, שזה להערכתי ברור, וגם נמצא ברף הגבוה של הפרת אמונים. נגיד שהוא יוצא חייב בדין, האם ההסכם הזה מבצר את מעמדו גם לאחר שיש הכרעה בדין, אבל אין גזר דין. נכון, הוא יכול לבוא ולהגיד עכשיו, רגע, יצאתי אשם, אני עכשיו הולך למהלך של ערעור. האם גם אז ההסכם הזה מבצר את מעמדו למרות שהוא הורשע?
מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם)
¶
זאת אומרת, אתם נותנים לנאשם בדין שבית המשפט פסק שהוא אשם, אפשרות להמשיך ולכהן כראש ממשלה - כן או לא? אם נתתם לו, אתם נותנים חלק מידכם לשמירת הדמוקרטיה. מה זה שמירת דמוקרטיה? - מהותית, לא סתם. אני שמתי שלוש שאלות על השולחן. אני מבקש מהיועץ.
שמחה רוטמן
¶
נאמרו המון דברים שדורשים התייחסות. אני רוצה להתייחס לשתיים או שלוש נקודות חשובות. היועץ המשפטי של הוועדה, עו"ד גור בליי, אמר שאין לנו נכון היום דוגמא לבית המשפט שפוסל חוקי יסוד. זה נכון אך לא נכון, זאת אומרת, זה נכון שלא קרה עדיין שחוק יסוד נפסל בפועל על ידי בית המשפט, אבל בית המשפט אמר בעצם - - - בדרגה הכי גבוהה. שזה בעצם אומר שזה ביטול לעניין התקציב הדו-שנתי, והציתות מתוך פסק הדין שהוא החשוב והבעייתי בסיפור הזה, משמעות הדברים בלשון פשוטה – במקום שמזוהה שימוש לרעה בכוח הרוב בטקסט חוקתי, נסוג הצורך הפוליטי מפני "הליבה החוקתית וקדושתה" - חשיבותה המשפטית והערכית.
פירושם של דברים בשפה של בני אדם - אם בית המשפט יחשוב שחוק היסוד שאתם מחוקקים נכון להיום יפגע בליבה החוקתית ובקדושתה, הוא יכול לבטל אותה לשיטתו, אני כמובן חושב שהוא לא מוסמך, אבל זאת סיטואציה שכדאי שתתנו לה את הדעת. והעובדה, שבית המשפט עשה זאת עד היום בצורה – נקרא לה חצי עדינה, לא עדינה מספיק בעיניי לא אומרת דבר. אני מזכיר שחוק יסוד הלאום קבוע לדיון בפני 11 שופטים, חוק שנדון לתקופת זמן הרבה יותר ארוכה ורצינית ומכובדת ועם כל הדברים שנאמרו מאשר החוק שאנחנו עוסקים בו היום.
אחרי שהתייחסנו לסוגיה הזאת. אני רוצה להתייחס לשאלה של הפריטטיות, ובעצם של הסיטואציה שנותרת לנו עם שני ראשי ממשלה. אני מתחבר מאוד לכל הלאקונות שהצביע עליהם היועץ המשפטי של הוועדה. יש לאקונות נוספות שלדעתי לא הוזכרו, שזה למשל, מה קורה כאשר יש דיון בנוכחות ראש הממשלה, סעיף 42 לחוק יסוד הממשלה, שאומר: הכנסת רשאית לקיים דיון בהשתתפות ראש ממשלה, האם גם ראש הממשלה החלופי בכלל הזה. אם ראש ממשלה מוזמן לדיון בנושא שבכלל לא באחריות שר שאותו הוא יכול לפטר – מה התועלת בלהזמין אותו לדיון. צריך לעשות התאמות להרבה מאוד הסדרים, וזה לא המקומות היחידים שבהם הופיע ראש הממשלה בחוק כשבסיטואציה של ממשלה פריטטית כזאת, שראש הממשלה מוגבל ביכולת שלו לפטר שרים, או לעשות דברים מסוימים, או שזה מיותר, או שצריך לזמן את שניהם. אפשר לחשוב על כל מיני פתרונות, אבל צריך לחשוב עליהם, ובאמת, להותיר סיטואציה שבה יש ואקום שלטוני ולא דבר פעוט ערך, זה דבר מאוד מסוכן. אני מזכיר שיש ארגונים וגופים שהם כפופים ישירות לראש הממשלה על-פי חוק, כמובן, השב"כ והמוסד. צריך לדעת מי נותן את ההוראות במקרה של חלילה מלחמה, ובמקרה של מצב חרום. רק תדמיינו סיטואציה שבה ראש הממשלה, או ראש הממשלה החלופי היה תקוע עכשיו בחו"ל במשבר הקורונה, מי היה מתקן את תקנות שעת חרום כאשר אחד מראשי הממשלה החלופי או המקורי נמצא מחוץ לגבולות הארץ, ולא נקבע מישהו חלופי, או שנקבע זו בעיה אחרת, ולא הפעילו לו את הסמכות לעניין תקנות שעת חרום.
ולכן, סתימת הלאקונות הזאת חייבת להיעשות, וחייבת להיעשות בצורה יסודית וטובה. זה מוביל אותי, ובהקשר הזה, אני רוצה להזכיר. אנחנו אמנם בחרנו לא ללכת בשיטה הנשיאותית במדינת ישראל. אבל בהחלט בתחומים מסוימים ראש הממשלה הוא דמות שמרכזת בתוכה סמכויות שאין להם, לא רק באחריות המשותפת של הממשלה, לראש הממשלה יש מעמד מיוחד. - - - מס' 70, שדנו על חוקת ארצות הברית, הדבר שנאמר שם שאחד מהמאפיינים המרכזיים ביותר שצריך ברשות המבצעת, זה את המרץ של הרשות המבצעת. הרשות המבצעת צריכה לפעול במרץ וביעילות, ולכן, הם מחזיקים בשיטה של אחדות הרשות המבצעת, שיש אדם אחד שמרכז בתוכו את סמכויות הרשות המבצעת בדיוק בשביל אותו מרץ וסמכות. אני רק אקריא משפט אחד. "אחדות זו אפשר להחריבה בשתי דרכים. הדרך הראשונה שמס' 70 אומר: בכך שמקנים את השררה לשני ראשים או יותר השווים זה לזה ברמה ובסמכות. כלומר, זו הדרך הטובה ביותר לפגוע באחדות הממשל, וביכולת שלנו לבקר את הממשל, לבוא אליו בטענות ולחלק את האחריות לשני אנשים. כמובן שחשוב לזכור את זה.
זה מעביר אותי לנושא השלישי שאשתדל מאוד לקצר, שזה הדרעי-פנחסי, הנושא שעכשיו ממש עלה על השולחן אצל חברי הכנסת. לכאורה היה אפשר לפתור 90% מההסדרים בחוק היסוד הזה הנוגעים להתפטרות ראש הממשלה, ומה עושים בסיטואציות אלו, עם משפט אחד ויחיד - - -
שלמה קרעי (הליכוד)
¶
מה קרה? קשה לך לשמוע מישהו לא חשוב מספיק כמוך? חאלס, שמענו את הצעקות כל היום. מה יש? תקשיבו גם לדעה אחרת.
שמחה רוטמן
¶
בשנייה שמגיעים לסוגית דרעי-פנחסי, אפשר היה לפתור את מרבית ההסדרים שמופיעים בחוק היסוד וסיבותיהם הידועות לכולנו – עם משפט אחד ויחיד – בית משפט עליון, או בכלל, אף בית משפט לא התערב בשאלה מי ראש ממשלת ישראל. בשנייה שמשפט כזה היה מופיע בחוק היסוד, כל ההסברים האלו היו מיותרים. היה לנו ראש ממשלה, היינו יודעים עד מתי הוא מכהן. היינו יודעים באיזה תאריך הוא מתחלף גם אם בחרנו לעשות ממשלה פריטטית, היינו יכולים לבטל את כל המורכבויות האלו, והן מסוכנות. הם מסוכנות באמת, כי לצורך העניין, הסעיף שבא ואומר: ראש ממשלה מתפטר מרצונו, או מבחירתו, מה בדיוק ההגדרה של – מבחירתו? אם בית משפט נותן לו פסק דין ואומר: אתה חייב להתפטר מבחירתך, עכשיו זה לא כזה מופרך. אני לא שואל את השאלה הזאת כדי לקנטר.
היה לנו יושב-ראש כנסת שהסמכויות היו בידו לפי שיקול דעתו, ובית המשפט בא ואמר – אתה חייב לחנך את הכנסת לפי שיקול דעתך ביום רביעי בין השעות שתים-עשרה לשתיים. זאת אומרת, שיקול הדעת מוגדר לו מאוד, ובכל זאת, בית משפט בא ואומר, תעשה את זה אתה לפי שיקול דעתך כי אני מורה לך כך לפעול. אז הפרשנות האם התפטרות במקרה שכזה נעשתה מבחירתו של ראש הממשלה שהוא בחר לציית לפסק הדין או שהוא לא בחר. השאלה הזאת היא לא שאלה תיאורטית. אם נפרש את זה כך, ראש הממשלה הוא פלוני, והוא מפרש את זה כך. ראש הממשלה הוא אלמוני, ובמקרה של מחלוקת בפרשנות כולנו יודעים מה יקרה. בסופו של דבר, אנחנו נגיע שוב חלילה לבג"ץ, ליועץ המשפטי לממשלה. יהיה לנו שוב שאלה למי מצייתים הכוחות המזוינים של מדינת ישראל? יצא מטוס לעשות סיכול ממוקד, ממי הוא מקבל את הטלפון – כן, לא.
השאלה הזאת לא יכולה להיות תלויה בספק, אסור לה להיות תלויה בספק. ולכן, כל ההסברים האלה הם פתרון עקום לבעיה עקומה עוד יותר. אני ממליץ מאוד לקבוע שראש ממשלה נבחר, לא מודח מתפקידו בשום דרך, אלא בדרך הקבועה בחוק. אפשר לכפות את זה, ובזה נגמר הסיפור, וכל ההסברים האלו היו נפתרים.
נקודה בהקשר הזה. אנחנו מדברים דרעי פנחסי, הלכת דרעי-פנחסי, ככל שהיא עוסקת בשרים ובראשי ממשלות בוטלה. ההלכה שאיתה אנחנו צריכים להתמודד היום היא לא הלכת דרעי-פנחסי, היא הלכת ראשי הערים, כי בעניין ראשי הערים, בית המשפט הורה לגוף קולגיאלי, למועצת העיר, להדיח את ראש העיר. ובעצם קבע עבור מועצת העיר שהדבר היחיד שהם חייבים לעשות, ובעצם הוא כבר החליט את זה עבורם. מה מונע את בית המשפט מלהחליט עבור חברי הכנסת, עבור 61 חברי כנסת להדיח את ראש ממשלה? ולכן, אני אומר אם לא פותרים את הבעיה בשורשה, כל הפתרונות העקומים לבעיה העקומה מלכתחילה לא יצליחו לתקן את האבן שזרקו לנו לבור.
עידן רול (יש עתיד-תל"ם)
¶
תודה רבה, אדוני היושב-ראש, אני רוצה לנצל את ההזדמנות דווקא לפנות אליך גור, כי מנסה לשאול כמה שאלות. לא היה לנו עדיין ההזדמנות לקבל את התשובות עליהם.
דבר ראשון, אני רוצה לגעת בנושא הזיקה, כי עוד לא הספקנו לדבר על זה ולקבל מענה. אני עשיתי קצת בדיקות בחקיקה, אני עושה פה פרפרזה כן, אבל אמרת שהזיקה אין לה באמת תכלית למלה הזאת. זאת אומרת אין לה משמעות בחוק.
עידן רול (יש עתיד-תל"ם)
¶
אתה הסברת, אבל צריך לזכור, שאזרחים, שופטים, עורכי דין, הם לא מקבלים הסבר מיועץ משפטי של הכנסת, הם צריכים לראות את זה בדברי ההסבר בחוק, או בלשון החוק. אותי לימדו עוד כסטודנט שנה אל"ף במשפטים שכל מלה צריכה להיות מדודה. שחוק טוב, הוא חוק שאין בו מלים שהם סתם. אז עכשיו אני אומר, באמת, בלי שמץ של קנטרנות, אם המלה זיקה רלבנטית לחוק, אז בבקשה, שיוסבר מהי זיקה, כי לא לכולם את הפריבילגיה לקבל את זה בכנסת בשעה תשע ורבע. ואם היא לא רלבנטית, אז התכבד נא יושב-ראש הוועדה שניסח את החוק לכאורה, ויסיר את המלה זיקה. תראו, אני עשיתי קצת בדיקה על זיקה, יש זיקת הנאה במקרקעין, אני מניח שזה לא זה, כי כולם יודעים מה זה. יש חוק ניתוק זיקה, זה מאפשר ניוד בחברות סלולריות. יש גם בחוק העונשין זיקה, כמו שהזכירה מקודם חברת הכנסת יוליה מלינובסקי, אבל גם זה לא רלבנטי. אני מנסה להבין באיזה עולם משפטי המלה זיקה מתקיימת, ומה אני אמור להבין ממנה, לא ברור לי.
שאלה נוספת שעולה פה, היא כל הנושא של שיקול דעת של נשיא המדינה, אותה ישות חשובה, ממלכתית שקצת נשמטה מכל סדרי המשטר החדשים. אני מנסה להבין האם ההליך הזה תואם בעצם את סמכויות הנשיא? האם הוא אובר ריידינג סמכויות הנשיא, מבטל אותם? זאת אומרת, האם כרגע מציגים שתי ממשלות? - איך זה עובד מבחינת הזיקה, מבחינת זה שיש שני ראשי ממשלה? האם במידה ונוצרת הלאקונה שתיארת, שאין אף ראש ממשלה בישראל, האם אז לנשיא יש שיקול דעת? ידוע וגם נאמר על ידי בג"צ שלנשיא המדינה יש שיקול דעת רחב במיוחד. אני מרגיש שהחוק הזה גורע ממנו בצורה משמעותית ולא מנמק בשום צורה. עכשיו נשיאות המדינה זה מוסד שלא צריך להכביר במלים על החשיבות שלו, ואני מנסה להבין איפה בתהליך הזה יש בעצם איזשהו עדכון, או דין וחשבון לנשיא המדינה. אני מוכן להקציב את המשך הזמן שלי לתשובה, ואם לא, אני אמשיך לדבר. אני רוצה לומר שיש לנו חוק נורא חובבני. תודה.
יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם)
¶
את מי שבאמת הייתי רוצה לשמוע, ואני מקווה שנשמע אותו עוד מעט, זה את נציג היועץ המשפטי לממשלה. כי בהקשר הזה אני אדבר רק על העניין שעלה פה בעניין שגור בליי דיבר מקודם לגבי הסיפור של החובה שלא יהיה פה מצב שתהיה פה לאקונה. הלאקונה היא לא רק בהסדרי החפיפה שביניהם, שזה סיפור אחר שנדבר עליו בהזדמנות. הסיפור של החפיפה הוא גם לגבי מה קורה עם השרים. אני מתעקש על הסיפור של השרים. יש פה כרגע חוק, ואני מנתח אותו כך. זה שני אנשים עשו הסדר ביניהם, שאף אחד בשום אופן לא יהיה סיטואציה שמישהו יעבוד עליו והוא לא יהיה ראש ממשלה. ולתוך הקונטקסט הזה, לתוך חוסר האמון הבסיסי הזה, שפכו פה ים של סעיפים, שבסופו של דבר, מסבכים את הכול, וגורמים יותר נזק מתועלת, וניסו לקחת את ההסכם הקואליציוני שזה סיפור פוליטי, ולשפוך את כל כולו לסיפור של הכובע המכונן של הכנסת, ברור שזה דבר פסול בהגדרה.
אבל אם נחזור למה שאמרתי קודם. הסיפור של הזיקות לא רק הסכם בין אנשים, עיינו גם את המפלגות הפוליטיות. כחול לבן כמפלגה פוליטית, והליכוד מן העבר השני כמפלגה פוליטית, אין לה משמעות, כי כל כולם הוא זיקה. אני מדמיין, גם אם זה לא יהיה כך, שהם נשבעים אמונים למדינת ישראל ולחוקיה, למי שמינה אותה. זה הפוך לכל תפיסת העולם של הפרלמנט. אנחנו פה, כאילו אנחנו עכשיו במשטר של בחירה ישירה לראש ממשלה, ויש פה שניים שנבחרו לראש ממשלה, והם עושים הסדר ביניהם. זה הפוך לשיטה. זה הרבה יותר עמוק – ואני אומר פה לגור, ואני אומר גם ליועץ המשפטי לממשלה. זה הרבה יותר עמוק מהסיפור של הסעיפים. זה שאתה מסתכל בתמונות העל איך המדינה הזאת נראית, אם יגיע מישהו מהחלל החיצון, וינתח את מה שהיה פה בדיון, זה לא משטר פרלמנטרי. ואני לא נכנס לסיפור של ראש ממשלה ופשיעה, והעניין הזה שנותנים פה כסף לאנשים, ונותנים פה מתת לאנשים, ואנשים מקבלים כסף בשביל שיצביעו. לא. אני בתפיסת העל, בתפיסת העל של האירוע הזה, יש פה שבירה של המערכת הפרלמנטרית - את זה לא יתנו בסעיפים. את זה מקבלים תשובה בזיקות שנוצרו פה. הזיקות האישיות לאנשים שזה לא כדוגמתו מעולם. זה הסיפור הגדול, ועל זה הייתי רוצה שתהיה התייחסות של היועץ המשפטי לממשלה, ושל היועץ המשפטי לכנסת, כי זה הסיפור הגדול. את הפרטים נלחם עוד אחר כך. הסיפור הגדול הוא סיפור שמשותף לכולם. זה שובר את כולם.
אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת)
¶
אדוני היושב-ראש, אני חושב שגם את הסעיפים האלה מדגישים ביתר שאת את הבעייתיות ואת הדגל השחור שמתנוסס על החוק הזה, על הצעת חוק הזו.
יש כאן, ובעניין הזה שמחה אמר כמה דברים שאני חושב שהם חשובים. אני לא מקבל תשובות, מקווה שאני אקבל תשובות גם ממשרד המשפטים וגם מגור, וזו הנקודה שאני העליתי כבר אפילו בקריאה הטרומית, ובפטור מהנחה, איך אפשר להסביר את שיקול הדעת ואת הגבלת שיקול הדעת של ראש הממשלה. בעצם, לפי המודל הזה, יש לנו שני ראשי ממשלה, וכל אחד שם לשני וטו - חוץ מהעניין הזה – אורית – דיברנו עליו את העניין הזה של הסיפוח שדווקא פה אין וטו של גנץ. אבל שאר הדברים, יש וטו. פה, בכל זאת, יש קדקוד אחד בכל מערכת, והוא צריך לקבל החלטה. מה קורה ברגע שיש התנגשות בין שני הראשים? זה כמו שיש שני בוררים. בורר אחד – אמר אל"ף, בורר שני אמר בי"ת - מי יכריע? אין פה מנגנון לאישור וקבלת החלטות. אז אולי צריך להביע, מה שנקרא בדיני בוררות, בורר מכריע, שהוא יכריע.
אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת)
¶
יש הבדל - - - יש ראש ממשלה שהוא קובע שהוא יכול לפטר שרים, הוא יכול לפטר שני סגני שרים, הוא יכול לפזר כנסת, הוא יכול לחתום על תקנות שעת חרום, הוא יכול לעשות את הכול. פה אתם מגבילים את שיקול הדעת גם של ראש הממשלה. אבל אם אין הסכמה? תגידי לי, מה קורה? מחר מגיעים, רוצים תקנות שעת חרום. שמחה נתן דוגמה של, אני יודע, יש חיסולים, וראש ממשלה צריך לאשר. ואז מה? ראש ממשלה חלופי יגיד, אני לא מאשר. מה עושים? איתן, מה עושים? אתה חתום על הצעת חוק הזו. מה עושים?
אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת)
¶
כמובן שאנחנו נגד חיסולים, ואנחנו מתנגדים לחיסולים מכל סוג. אבל אני אומר, יש פה הגבלת שיקול דעת והסמכות של ראש ממשלה לפזר כנסת. אני אגיד לכם, ואני נותן לכם דוגמה, שמחר בכל זאת ראש הממשלה מחליט לפזר את הכנסת. מישהו יכול למנוע ממנו? הוא מביא הצעת חוק ומביא את זה בפני הכנסת, ואומר – אני רוצה לפזר את הכנסת – מה אז? יש תקנות שעת חירום. אני שואל שאלות. יש תקנת שעת חרום. בא ראש ממשלה ואומר, אני חותם. ואז מה עם קיום של הנשיא. הנשיא יגיד מה, אולי צריך לשנות גם את חוק נשיא המדינה? אולי גם צריך לשנות חוק יסוד המדינה, אייל? בשביל להגיד איזה חתימה של ראש ממשלה, או ראש ממשלה חלופי.
אלכסנדר קושניר (ישראל ביתנו)
¶
אני מודה ומתוודה שאני יותר לא מבין מאשר מבין מה כתוב פה. ובכל זאת, יש לי שתי שאלות, גור. 1. אני מסתכל על סעיף 43א – סעיפים קטנים (1), (2), (3), ואני מבין שבעצם הסעיפים האלה, כל הפרטים פה. כהונת ראש הממשלה נפסקה לפי סעיף 18ד, וכהנה וכהנה. בעצם, כל הסעיף הזה מבטל את הסעיפים המקוריים. תן לי מקרה אחד שסעיף 18ד יכול לעבוד בממשלת חילופים - מתי הוא יכול להיות תקף?
גור בליי
¶
אני אסביר את הדבר הזה כי ממש על הנקודה. כל מה שזה אומר, זה שאותו דין שיש על ראש ממשלה, חל על ראש ממשלה חלופי. הדין נגד סעיף 18, שאם הוא מורשע בפסק דין בערכאה ראשונה, אז המליאה יכולה להדיח אותו. ואם הוא מורשע בפסק דין סופי, הוא אוטומטית הכהונה שלו נפסקת. כל מה שכתוב פה – שעל ראש ממשלה חלופי חל אותו דין. אם הוא מורשע בערכאה ראשונה, הכנסת יכולה להדיח אותו. ואם הוא מורשע פסק דין סופי, כהונתו נפסקת. פשוט אומרים – מה שיש עליו, אותו דבר עליו.
היו"ר איתן גינזבורג
¶
אני רוצה להגיד לחברי הוועדה שיש בחוץ עמדת התרעננות למי שרוצה. כמובן, לעובדי הכנסת, לחברי הכנסת, ולכל מי שנמצא כאן.
עמיר פוקס
¶
אני רציתי קודם לענות במלה אחת למה שאמר עו"ד רוטמן. אני לא מסכים אתו שהלכה דרעי-פנחסי בוטלה לגבי שרים, זה חשוב. אם משום שהיא לא בוטלה לגבי שרים, היא עדיין יכולה הייתה להיות רלבנטי למישהו – סגן ראש הממשלה, או ממלא מקום ראש הממשלה, ככל שהיינו במודל של רוטציה רגילה. היו פסקי דין - - - לתיקון בחוק יסוד הממשלה, שלכאורה, ביטל את דרעי-פנחסי, משום שגם שרים היום חייבים להתפטר רק אחרי הרשעה. אבל היו פסקי דין שמהם עלה שהלכת פנחסי ממשיכה לחול, וזו הסיבה גם ששרים לאחר מכן המשיכו להתפטר, כגון: ליברמן, וגם חיים כץ. - - - לפחות לגבי שרים עדיין קיימת. ומשום שהיא עדיין קיימת, ומשום שאם ראש הממשלה היה שר בממשלה, אני מדבר על נתניהו, הוא היה שר החוץ, או משהו כזה, הוא כן היה חייב להתפטר. זאת אומרת, לא יכול היה לכהן אחרי שהוא היה מסיים כראש ממשלה, גם אם אנחנו מניחים שראש ממשלה יכול לכהן עם כתב אישום.
ולכן, השלכה חשובה של הנקודה הזאת היא שהתיקון הזה, ואני אמרתי את זה בבוקר, אבל זה היה מזמן, ולא בטוח שכולם עוד זוכרים. אני חושב שאייל וגור צריכים להתייחס לשאלה הזאת. האם התיקון הזה הוא תיקון פרסונלי, משום שהוא משנה מצב שנעשה על סמך סיטואציה מסוימת. הוא תופר תפקיד ותופר הגנה מסוימת לאדם מסוים, ובנוסף, גם בצורה רטרו-אקטיבית. אני מזכיר את כל הדיון הציבורי שהיה סביב החקיקה, שאגב, גם אני התנגדתי אליה, שנועדה לתקן את חוקי היסוד כך שישנו לרעה את המצב המשפטי של ראש הממשלה. זה בהחלט חוק שמשנה לטובה את המצב המשפטי של אדם מסוים על תיקים שכבר נפתחו וכבר מתנהלים, וכבר מתנהלים בבית משפט למעשה. ולכן, אני חושב שהכנסת חייבת להתייחס לעניין הזה בדיון היום. תודה.
קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם)
¶
תודה. אני מבקשת לדעת. למרות שאני לא מסכימה לממשלת דו-ראשי הזאת. אני חושבת שזה לא במקום. אבל אני מבינה, יש לכם רוב, הכול בסדר. אז אני זורמת עם הדו-ראשי. אבל הדו-ראשי הזה, אני חייבת לומר מקריאה מאוד ראשונית, בלי שקראתי את הערות, הוא דו-ראשי שתפור למידותיו של אדם אחד. הדבר הזה בא לידי ביטוי בלא פחות מאשר חוק יסוד. אני מבקשת לדעת, האם במצב הזה, זה פשוט לא יאומן - מתי הוא התפטר, מתי הוא יחזור, מה הוא יהיה. כל הדבר הזה מה זה מעורר? אני רוצה לדעת, האם בעיניכם – גם אתם אייל ועמי, וגם אתה גור - האם אתם לא חושבים שזה קצת over the edge - אתם לא חושבים שזה כבר ברמה שזה לא הגיוני? לא, לא הגיוני כאילו מעורר קשיים חוקתיים אמיתיים. הרי ממתי סופרים חוקי יסוד למידותיו של אדם שיתאימו לא מספיק לקוניוקטורה הפוליטית, זה לא רק העניין. זה למצב המשפטי שלו.
ואני רוצה להבין למה הדבר הזה הוא לא עקיפה של בית משפט גבוה לצדק? אם אנחנו מתייחסים להלכת פנחסי, זו ממש עקיפה של הדבר הזה. הם לא אומרים לו אתה תהיה שר, אומרים לו, אתה ממלא מקום ראש הממשלה. על זה לא נתנו את הדעת עד כה. אם זה היה שר, זה היה נורא ברור. ממלא מקום ראש ממשלה, זה כבר לא ברור. אז מה אנחנו עושים פה? מה זה המשחק הזה? אני רוצה לדעת אם זה לא מעורר קשיים משפטיים משמעותיים? תודה.
עודד פורר (ישראל ביתנו)
¶
רציתי לשאול את היועץ המשפטי, והאמת שחשוב לי שגם הייעוץ המשפטי לממשלה יענה סביב העניין הזה.
כל הסיפור פה של מה קורה כשחדל ראש ממשלה לחדל מתפקידו עם עוד תנאים, על תנאים, על תנאים. אני רק חייב לדעת, אנחנו מתייחסים לכל 43א, ב, ג, ד.
גור בליי
¶
לכל סעיף 43א רבא. לעניין החילופין, זה 43א רבא. ב – זה כבר לעניין שהוא מתמלא להיות ממלא מקום.
גור בליי
¶
הקראתי את כולם. אמרתי זה שתי סוגיות. האחת – 43א רבא. אני אעשה סדר, צריך להפריד פשוט. הקראתי את הרצף של הסעיפים האלה. הם עוסקות בשתי סוגיות. סוגיה אחת – 43א רבא, שורת הסעיפים האחרים שאותה גם הזכיר עמיר פוקס, זה הסעיפים שעוסקים בהשוואת המעמד ביניהם. יש בהקשר הזה עוד כל מיני דברים שהקראתי – שהוא יהיה ממלא מקום קבוע. שהוא לא יכול להעביר אותו מתפקידו. לגבי סמכויות הוא צריך להפעיל רק בהסכמתו.
עודד פורר (ישראל ביתנו)
¶
אם אני רק ארצה לקרוא את כל הסעיף הזה, זה יותר משלוש דקות.
כן אני אבקש התייחסות גם שלך כמציע כמה שאתה יכול. בסוף הרי ברור נעשה פה איזשהו סביבו כדי לעקוף את הלכת דרעי-פנחסי. בתוך הסיבוב הזה יכול להיות שהוא לא נעשה בכוונה. יכול להיות שהוא נעשה מבלי מסים.
1. האם בכוונתכם בין הקריאה הטרומית לראשונה, זאת אומרת, לפני ההצבעה על הראשונה, בנוסח שבעצם אותו נאשר כבר לראשונה לשנות את זה, ולקבוע. אגב, זה מאוד פשוט.
עודד פורר (ישראל ביתנו)
¶
מספר תיקונים זה לא אומר כלום. השאלה היא מהותית ספציפית על העניין הזה. האם אתה כמציע מהי עמדתך - - -
עודד פורר (ישראל ביתנו)
¶
אתה רוצה להגיד לי שאתה לא רוצה להגיד את עמדתך, זו גם תשובה. אל תתחמק. תגיד לי אני לא רוצה להגיד.
עודד פורר (ישראל ביתנו)
¶
אני מנסה להבין מה עמדתו של מי שעומד היום בראשות הוועדה שמקדמת את החוק הזה? אני מקווה איזושהי עמדה בעניין הזה. האם לשיטתך נכון יהיה לכתוב פה בהקשר הזה, ואז אולי לעגן את ההסדר של הלכת דרעי-פנחסי כבר בחקיקה, ולהגיד, שראש ממשלה, או ראש ממשלה חלופי ככל שיוגש כתב אישום בעבירות מסוג מסוים כנגד מי משרדי הגוש שיש לו זיקה, לא יהיה רשאי אלא יפטר אותם. אז אתה יודע שסגרת את הפרצה הזו שנפתחה בסעיף הזה.
הייתי שמח לדעת את עמדתך, בסוף, זו המהות של הדיון בוועדה, לא לגלות אותה רגע לפני שמרימים את היד, כי יש פה אמירה שהיא מאוד חשובה. הדברים האחרים שנאמרו פה גם לגבי הלאקונה של איך הממשלה מתפקדת במצבים האלה, אני חושב שמאוד חשוב יהיה לשמוע דווקא את ההתייחסות של הייעוץ המשפטי לממשלה. כי בסוף מי שמלווה את כל הליכי הביצוע של הממשלה זה הייעוץ המשפטי לממשלה. הם יגיעו אל השוקת השבורה הזו שלא תהיה יכולת קבלת החלטה בממשלה. השאלה איך פותרים את הפלונטר הזה.
היו"ר איתן גינזבורג
¶
אני אמרתי שאני אדבר עם החברים שחתומים על זה. אני, את עמדתי אני אגיד לך אחרי שאנחנו נתייעץ זו לא עמדה פרטית, זו לא הצעת חוק אישית.
אנדרי קוז'ינוב (יש עתיד-תל"ם)
¶
כמה שאלות קצרות. סעיף 4(א)(א)4 נבצר מראש ממשלה דרך קבע למלא את תפקידו מסיבות בריאותיות בלבד, וחלפו 100 ימים שבהם מקיים - - -
מה קורה? ומי ממלא את מקום ראש הממשלה אם הוא נבצר פחות מ-100 ימים. האם זה מישהו מסיעתו? האם זה ראש הממשלה החלופי? איך מתמנה הבן-אדם הזה? ואם כבר מדברים על נבצרות, בכלל כל הנושא הזה של סעיף 43 – השאלה היא כזאת: האם דיונים בבית המשפט שמחייבים את הנוכחות של ראש הממשלה נחשבים לצורך העניין כנבצרות זמנית או לא?
אנדרי קוז'ינוב (יש עתיד-תל"ם)
¶
השאלה היא כזאת – האם דיונים בבית משפט שמחייבים את הנוכחות של ראש הממשלה בדיון עצמו למשך הדיון, האם זה נחשב כנבצרות? יש ממלא מקום ראש ממשלה - - - השעות האלה של הדיון בבית משפט או לא? או שהוא ממשיך במקביל לנהל את המדינה.
אורית פרקש הכהן (כחול לבן)
¶
אני רציתי להתייחס לנקודה שהועלתה כאן על-ידי גור, היועץ המשפטי של הוועדה, וחברים אחרים לגבי הדד-לוק שיכול ויהיה במצב של מחלוקת שבה בעצם יש זכות וטו לכל אחד מהצדדים. אז בעניין הזה רציתי לתת פשוט שתי הערות שאולי יראו קצת את האיפכא מסתברא מצד מציעי החקיקה. דבר ראשון, מצב של וטו הדדי במערכת פוליטית קיים בהרבה מאוד סיטואציות, ולאו דווקא בממשלת חילופים מהסוג הזה, והוא הרבה פעמים תולדה של מציאות פוליטית. בעניין הזה, כמו שאמרתי, קחו למשל, ממשלה צרה – 61 שתלויה, מה לעשות, בידיים של מפלגה של שתי קולות, של שלושה קולות. ראינו כבר יותר מסיטואציה אחת. דיבר היועץ המשפטי של הוועדה על מצב שכביכול במודל הזה יש בעיה שהיא ייחודית לו בשורשו של שיתוק, ואני חולקת על האמירה הזאת, כי אני חושבת שמצב כזה של איזונים ובלמים, והרבה פעמים זכות וטו בהכרעות מסוימות, כמעט תמיד יש בכל מבנה פוליטי מסוים איזה גוף עם איזושהי זכות וטו, והמערכת הפוליטית תפקידה הוא להגיע להסכמות גם במגבלות הללו.
לכן, אני רוצה לומר שהדבר הזה הוא לא ייחודי לסיטואציה הזו. בנוסף, אני גם רוצה להפנות לסעיף הקואליציוני סעיף 36. "יוקם מנגנון לליבות מחלוקות ולתיאום והסכמה של פעולות הממשלה ונציגיה בעניין - - -". וכו'. כלומר, יש מראש מנגנונים לטפל בנושא הזה. אני רק רציתי להעיר הערה בעניין הזה.
עידן רול (יש עתיד-תל"ם)
¶
כל החוק הזה יכול להיות דברים פנימיים של הממשלה, בגלל שאתם לא בוטחים אחד בשני, אתם מטרידים אותם.
צבי האוזר (דרך ארץ)
¶
בוא נגיד, כי קלו כל הקיצים. יכול ראש ממשלה להחליט שהוא נוקט באקט שמשמעותו הליכה לבחירות וחילופין של ראש הממשלה בתקופת המעבר. מהחלטה נסיעה - - - ועד קיומם של הבחירות. יש צו בידיו של ראש הממשלה בהינתן מבוי סתום לחלוטין לנקוט בעמדה. יש לו אולי מחיר שהוא משלם, אבל זה לא שהעולם עוצר מלכת.
גור בליי
¶
זה אולי יפתור לטווח ארוך, אם ברגע נתון ראש הממשלה מתפטר מבחירתו, הכהונה עוברת לראש הממשלה החלופי, אבל הדד לוק נשאר. זאת אומרת, בסדר, ההסדר הזה בכלל אומר שלא הולכים לבחירות במצב כזה. מצב שהוא מתפטר מבחירתו, כל מה שקורה, שהתפקיד עובר מראש ממשלה אחד לראש הממשלה השני. גם ראש הממשלה השני יביא את אותו דבר לממשלה. אתה באותו מצב של דד-לוק, זאת אומרת לא פטרת אותו.
אייל זנדברג
¶
תודה רבה.
מבחינת סדר הדברים שלי, אני ארצה לעבור מהר על נקודות שרשמתי לי לרצף הסעיפים. ואולי אחר כך אני אשנה, אני לא בטוח. אני לא זוכר את כל השאלות, אז אני - - - בדרך שאני משיב על כל מה שהוועדה מבקשת. לא לגמרי ברור לי מבחינת סדר הדיון, דיברנו ארוכות על הסעיף הקודם, ועלו הרבה שאלות ובעיות, אבל בדרך-כלל מדברים על נוסח ועל איך מתקנים. אגב, כך אפשר לעזור.
היו"ר איתן גינזבורג
¶
תתייחס לסעיפים האלה – סעיף 43א, ב, ג, ד, ה רבא, ועל השאלות שהעלו פה חברי הכנסת.
לגבי התיקונים שאתה יכול להציע, אתה יכול להאיר אותם. אנחנו עובדים על תיקונים משל עצמנו, ודיברנו על זה קודם בין המציעים.
עידן רול (יש עתיד-תל"ם)
¶
אולי לכן היה כדאי לעשות הצעות לסדר, כדי שנדע איך לנהל את הדיון בצורה פרודוקטיבית.
אייל זנדברג
¶
אני אלך לפי סדר הסעיפים. אחרי כן אני אענה על כל שאלה אפשרית.
אני חייב להודות שאמנם הופיע כסעיף 1, הוספת סעיף 4 לחוק המתקן, אבל בכל הצעת חוק רגילה, היה מדובר בהרבה מאוד סעיפים שכל סעיף היו עושים עליו סבב בנפרד. זה מאוד מורכב, וזה בין הסעיפים היותר מורכבים שראיתי בחקיקה. אנסה לעבור עליהם ברצף.
43א(א) רבתי (א) הוא אותו סעיף שקובע, שכבר יוצר את - - - בין מצבים שיחול הדין הרגיל של הוראות הרציפות במקרה שראש הממשלה מפסיק לכהן, לבין אותם מצבים ייחודיים שיחייבו את המנגנון הייחודי – מישהו כאן קרה לזה כסאות מוסיקליים, נדמה לי שגור. אני לא הצלחתי לחבר לעצמי את הנקודות האלה לאיזשהו רעיון מסתדר אחד - מדוע דווקא כאשר כהונתו נפסקת לפי 18(ד), או התפטר מבחירתו, או חלילה נפטר, וכדומה. למה במצבים האלה הולכים למסלול אחד או למסלול אחר.
אמורים לשים בצד את כל המניעים. בסוף רוצים שיהיה הסדר טוב למדינת ישראל. יש איזה רציונל חוקתי, וגם אם רוצים הסדר של ממשלת חילופים, זה אפשרי אבל צריך להיות הגיוני. צריך להבין את הקשר כשמבינים את הרציונל, גם אפשר לבנות סעיפים ואת תתי הסעיפים, וגם אנחנו כדרג מקצועי יכולים לסייע ולתפור חבילה. ואם לא מבינים מה הרציונל, וכאן קשה להבין את הרציונל למה כך ולמה אחרת. למשל, אם היו אומרים שזה עניין של מניעה אובייקטיבית ושונה נניח מפגיעה מוסרית, אז זו חלוקה אחת. אומרים, בן אדם התגלה, אבל יש לו פגם, לא רוצים שהוא יחזור. אם זה פגם זמני או פגם קבוע, לא ברור למה אדם יכול להחליט, או יהיה פה למשל נבצרות בריאותית, ואז הוא יוצא מנבצרות בריאותית, אם הבנתי נכון. ולאחר שנה וחצי, בעצם, הוא יכול לחזור לתפקיד. הקונספט היום בחוק היסוד, יש איזושהי תקופה עד 100 יום ואז נגמר המשחק. בן-אדם שנה וחצי לא היה בעצם בתוך המערכת, והוא יכול לחזור, צריכים לשאול כוועדה שמעצבת את ההסדר, מה התועלת ומה היתרון ומה ההיגיון בזה. זו נקודה לשאלה. דרך אגב, כל אותם חוסרים שהצביע עליהם היועץ המשפטי של הוועדה, אני מסכים ומקבל ואני מנסה רק להוסיף או להדגיש דברים. זה לא במקום אלא כתוספת.
עוד נקודה שאני לא הצלחתי להבין אותה, אבל זה יכול להיות בתוך הנוסח. אני מתנצל אם פספסתי, תקנו אותי. הרעיון היסודי כאן הוא שכל הזמן יש שני בעלי תפקיד מאוד משמעותי בממשל החדש - ראש ממשלה מכהן וראש ממשלה חלופי, והם חשובים שהם יהיו ביחד, כי יתנו להם הרבה מאוד כוחות. נדמה לי, ואולי אני טעיתי. אבל מה קורה אם ראש ממשלה חלופי מפסיק לכהן, ועוד לא מינו לו - - - עכשיו מה קורה בינתיים? יכולים להגיד שבינתיים כמו ממשלה רגילה, אין ממלא מקום, שזה דרך אגב, הצעה בנוהג דה-פאקטו גם היום, אבל מבחינה נורמטיבית, היום יש סמכות למנות ממלא מקום.
(היו"ר אורית פרקש הכהן, 21:48)
לעומת זאת, כאן בחוק עמדה מפורשת שקובעת – לא ימונה.
אייל זנדברג
¶
זו נקודה מאוד משמעותית, כי חייב בכל רגע נתון שיהיה ממלא מקום לראש ממשלה בכל מדינה, קל וחומר במדינת ישראל. אני חושב שהדברים ברורים.
באותה רשימה עדיין של 43א(א), אני עוד לא הצלחתי לזהות את הרציונל שלה. אני חושב ברובד המשפטי אני יותר קטן, אבל מבחירתו, אני חושב שזה מושג שצריך להבהיר אותו, כי אולי לא צריך דרך הוועדה, אבל לא לגמרי ברור, כי באמת התפטרות זה מבחירתו. אבל אני מבין שמהדהדים פה רעיונות איזה רעיונות, זה הצל, אנחנו בתוך המערה ורואים את הצל, ומדמיינים אותו. אבל התפטרות היא מבחירה. אני לא יודע, גם כשבית המשפט מורה לך, זה אומר שבעצם זו הבעיה היחידה שיש לך, אבל לכאורה עדיין התפטרות היא מעשה עצמי, לא יודע למה הכוונה.
אם אני מתפטר, כי לא עלינו, לא יודע מה, אני נאלץ לטפל בקרוב משפחה, אז אני עושה את זה מבחירה, אני עושה את זה כי זכיתי בלוטו? זה מושג משפטי שצריך לדייק בו ולזהות בו. כי הוא בעצם הצומת, צומת הדרכים שמובילה לשני מסלולים שונים לחלוטין. זה הצומת שבו כל מלה תהיה מאוד ברורה.
דיברנו על הרעיון של הנבצרות הממושכת שזה מאוד שונה מהיום, וצריך להבין זה דרוש. למה בן-אדם יוצא ל-18 חודשים ולאחר מכן חוזר. האם זה טוב, למה זה טוב? מי ממלא את מקומו – שוב, האם יש ראש ממשלה חלופי בינתיים.
לגבי 43א רבתי, סעיף קטן (ב) סעיף קטן (2)(ב) אותו מצב שנכנס הגורם השלישי - - -
חדל ראש ממשלה לכהן מתפקידו לפי כך וכך, רשאית סיעתו לבחור חבר כנסת מאותה הסיעה. שוב, מצד אחד זה דרוש, זה לא לגמרי סימטרי, כי זה צריך להיות ממלא בכל השלבים. מצד שני, גם אם נבחר אדם כזה, אני חושב שזה אפילו לשיטת המודל החדש, יוצר איזשהו קושי. כי אמנם הכנסת מביע בו אמון, זה טוב מאוד. אמרתי, אם אדם מכהן כראש ממשלה בלי אמון, זה ממש סותר עיקרון - - -
אייל זנדברג
¶
כן, זה מה שכתוב כאן. אבל להכניס גורם, עד היום, היום בוודאי אדם זוכה לאמון מהכנסת, הוא מציג את ממשלתו יחד עם קווי יסוד וההרכב, זה שני מי השחקנים ומהי המהות. המודל החדש אומר, יבואו שני ראשים ויציגו את המהות ואת השחקנים.
גור בליי
¶
זו אולי התייחסות של - - -
זה חשוב לחדד שאין בהצעת החוק כל הדברים שנוספים, הזיקות, וכל הדברים שאתה מפרט לפי החוק, נוספים על 13(ד). קווי היסוד - - -
היו"ר אורית פרקש הכהן
¶
מר זנדברג אייל, אני מציעה שתסיים להשלים לפי הסדר כמו שרצית, ואז תענה לשאלות פרטניות. אז תמשיך. נרשום את השאלה של עודד.
אייל זנדברג
¶
בקיצור, המהות היא שבה המועמד לכהן כראש הממשלה היא לכנסת שמכוחה הוא יונק את הכוח. היא אומרת לו – לך מכוחך, הצגת קווי יסוד, הצגת אנשים, אנחנו אתך. המודל החדש מתחבר ל- - - שני ראשים, הם שניהם מציגים קווי יסוד.
אייל זנדברג
¶
כן, אבל הם באים ביחד לכנסת - - -
השחקן השלישי פה הוא קצת פחות מסתדר, כי בעצם הוא בא לבד, אין לו שום דבר על הגב. הוא אומר, יש ממשלה שמכהנת, האוטובוס נוסע, נוסע מספיק לאט כמו רכבת העמק, אני רוצה לקפוץ שם, רק תאשרו לי שאני ארוץ כמו ג'יימס בונד ואגיע לקטר, ואני גם אנהג בו. אני אומר שזה מבנה יותר קשה, בעיקר כשאנחנו בהמשך הדרך, קווי יסוד אולי צריך להציג אותם מחדש.
היו"ר אורית פרקש הכהן
¶
למרות שזה רעיון שדווקא בא לשמר רציפות. רציפות של נבצרות תוך כדי ממשלת חילופים.
אייל זנדברג
¶
אני רק אומר שזה פחות טבעי. שוב, זה חורג עוד יותר מהמקובל. לא אמרתי זה בלתי אפשרי, כי כנסת נותנת אמון באדם שבה לא מציגה שום קווי יסוד, יכול להיות שדברים משתנים. מה הוא אומר? אני אהיה ראש ממשלה אולי חודש, חודשיים, ומה היא הולכת לעשות אותה ממשלה.
עידן רול (יש עתיד-תל"ם)
¶
זה חוק יסוד, תכתבו את זה. זה חוק יסוד שמכיר את המשטר. לא, אבל אף אחד לא עושה תיקונים.
היו"ר אורית פרקש הכהן
¶
אנחנו מרכזים הערות. חלק מהדברים יעברו שינוי. גם אמרנו את זה בטח לגבי הלאקונות. התהליך הזה הוא תהליך משמעותי.
אייל זנדברג
¶
דברים שגור כבר אמר לפרוטוקול, לא צריך לחזור, חוץ מהעבודה שאני מחזק את ידיו, ואומר, שאלה דברים שראוי שהמערכת תיתן להם מענה. דיברנו על חוסר הסימטריה, דבר שהם עשו ואי אפשר להבין אותו. יש פה מהות של שני שחקנים, שניהם צריכים להיות בעצם סימטריים לחלוטין בכל המשחק הזה.
43ב רבתי, כבר הצבעתי על כך שלא ימונה לראש ממשלה ממלא מקום אחר, זו הוראה שאין לה שום היגיון חוקתי. אנחנו רוצים שיהיה ממלא מקום, ואנחנו לא רוצים שתהיה לאקונה או ואקום, ולא יכול להיות מצב שאסור למנות ממלא מקום. ממשלה היא גוף מתפקד. דיברו קודם על דוגמאות צבאיות, אבל זה לא רק צבאיות, בכל רגע נתון צריך להיות ברור מי הוא בעל הסמכות.
אייל זנדברג
¶
נכון. דיברתי על זה ברמה המעשית, לפחות ברמה הנורמטיבית את - - - למנות ממלא מקום. כאן אוסרים עליה למנות ממלא מקום.
היו"ר אורית פרקש הכהן
¶
אני מבינה את ההבדל, אבל עדיין רציתי לחבר אותו למציאות. מבחינת הפרקטיקה אנחנו ללא ממלא מקום כמעט עשור.
עידן רול (יש עתיד-תל"ם)
¶
נכון. אבל חברת הכנסת פרקש הכהן, המטרה פה צריכה להיות לכל הפחות לתקן דברים שלא עובדים עכשיו, ולא להנציח אותם. ואם כבר נוגעים בחוקי המשטר, בואו לפחות לא ננציח בעיות קיימות.
אייל זנדברג
¶
אני ממשיך ל-43ג רבתי, דובר על זה הרבה. הרעיון שלא ניתן להעביר את ראש הממשלה החלופי מכהונתו. אני מסתכל על זה בעיניים של - מבחינה חוקתית, זו הוראה שהיא יוצרת מצב לא ברור. אני מבין את הריאל פוליטיק, שאין לי דרך לתקן את זה כדי לתת מענה אולי למה שעומד מאחורי רצונם של המציעים. אבל באופן אמתי נוצר לי פה איזושהי ישות במשפט המנהלי חוקתי מתוך הממשלה, ואין מי שיכול לפטר אותו, זולת כמובן הכנסת שהיא מפילה את כל הממשלה, וזה המענה לכך שזה לא בלתי חוקתי אולי, אבל בהחלט זה דבר מוזר. זה אותו גורם שלא משנה מה הוא מתפקד, אין מישהו בפנים שיכול לפטר אותו. הוא עצמו מפטר שרים אחרים, זה סעיף הבא, נדמה לי, גם אותם שרים שלא משנה מה הם עושים מבחינה ציבורית, ראש הממשלה שעדיין הוא עומד בראש הממשלה, יש לו חלופי, יש לו ממלא מקום. הוא ראש ממשלה, הוא אחראי כלפי הציבור בכל רגע ורגע.
אייל זנדברג
¶
ושר שלא מתפקד, השר הזה אחראי בפניו, יכול - - - חוק שדומה לזה. זה דבר לא פתור פה. הדבר הזה חייב להיות ברור – יש לו אחריות כלפי ראש ממשלה המכהן, ולא יכול להיות אחריות כלפי ראש ממשלה חלופי. מה זה לא יכול להיות? נראה לי זה לא נכון, וזה יוצר הרבה מאוד קשיים, שהוא מעין מסמר ללא ראש בתוך המבנה הממשלי שלנו. שוב, אמרתי קודם, ככל שהסכמים פוליטיים אמורים להבטיח את זה - - -
אייל זנדברג
¶
אבל ברמה של חוק יסוד, להגיד, הבן-אדם הזה אי אפשר לגעת בו, למה בעצם? מבחינה חוקתית למה אנחנו רוצים את זה, זאת שאלה שצריך להעביר אותה.
היו"ר אורית פרקש הכהן
¶
כן, זה מה שהוא בדיוק אמר, שהתפזרות הכנסת מאפשרת את זה. וגם הרציונל של ממשלת הרוטציה, זהו הרציונל.
אייל זנדברג
¶
בסופי כל הסופות יש דרך שלא לתת אמון בממשלה הזאת. דרך אגב, גם על זה מגבילים את היכולת האפקטיבית על דברים מעשיים. היכולת האפקטיבית להחליף ממשלה במצב שהוא דו-גושי ברמה הפוליטית, אנחנו לא מדברים בתיאוריה - - -
אייל זנדברג
¶
אפשר לפזר את הכנסת נכון. אבל מבחינת היעילות וכדומה, מבחינת האחריות, הגורם הזה שנמצא, והוא – כלפי מי הוא אחראי - - -
אייל זנדברג
¶
דובר על הגברת הסמכות, אני אומר את זה רק בכותרת. דובר על זה הרבה.
סעיף קטן (ד) בתוך 43ד רבתי, שמדבר על כך של מילוי מקום לשר. ממלא מקום לשר היום, ברירת המחדל לראש ממשלה, או שר אחר שהממשלה ממנה לשלושה חודשים. כאן הבעיה היא פתירה יותר בקלות. אומרים פה שימלא את התפקיד ראש הממשלה פה, ראש הממשלה החלופי, או שר אחר שתקבע הממשלה לפי הצעת, או ראש ממשלה חלופי, העניין הוא שיש פה יותר מדיי ברירות מחדל. ברירות מחדל תמיד בכל צומת צריכה להיות רק אופציה אחת, כי אחרת שוב, לא ברור מי המפקד, סליחה על הביטוי הצבאי מי המנהל, מי האחראי. ראש הממשלה או ראש ממשלה חלופי - אז מי בוחר ביניהם. צריך אולי להגיד את הסדר. אפשר לתת לזה פתרון קל.
היו"ר אורית פרקש הכהן
¶
לא, כתוב בסוף – והכל בהתאם לזיקת השר האמור, אז יש לך הכרעה בין החלופות. אתה קורא את הסעיף בצורה פתוחה מדי. הסוף אומר שלפי כל הסיטואציות יש כאן ממשלת רוטציה. שוב. אנחנו בעמדה יותר מורכבת של שני גושים שמאזנים את עצמם מאיזונים ובלמים ממערכת. דיברנו על הרקע לחקיקה הזו ולא נרחיב. אז יש לך חלופות והכול בהתאם לבדיקת השר האמור. כלומר, יש לך שר שהוא כפוף לראש הממשלה החלופי, יהיה זה שיעשה את זה, ואם יהיה אחר, אז אחר. יכול להיות שזה מחזיר אותך להערות מסוג אחר, אבל המנגנון כאן הוא מנגנון שהחלופות מתכנסות לפי המודל.
עידן רול (יש עתיד-תל"ם)
¶
אורית, להבנתי, אולי זו הכוונה. אבל איך שאני קורא את זה, אני לא רואה שזה מוביל לאלטרנטיבה אחת.
צבי האוזר (דרך ארץ)
¶
- - - ובשים לב להסדר שכבר היה בעבר, ומשקף את תקנת הציבור בין 84' ל-88' באותו מנגנון זה. לא בחקיקה, אני מסכים אתך, אבל עדיין הפעלת שיקול הדעת - - - כאן, ובית המשפט איפשר שיקול דעת. ראש הממשלה, שיקול דעתו צריך להפעיל אותו בצורה - - -
אייל זנדברג
¶
ההסדר הוא מאוד בעייתי, הוא עלה לאורך השנים כמה פעמים בכל מיני מהדורות, אפילו הייתה איזה - - - שבחן את זה, וניסה לתפור חלופות. הוא נפל פעם אחר פעם. לפעמים הוא מגיע בצורה לא בשלה, לפעמים בצורה חצי בשלה. מה שלפנינו בוודאי לא בשל כי הוא לא נותן מענה לבעיה, ואולי אני אסביר את העניין. שוב, כל האנשים שהם חברים בממשלה, חבר השרים, הקבינט, הם באים ומצביעים, הם שווים כולם. כל אחד אחראי על משרד או על תפקיד, או ששר בלי תיק יכול לקבל תפקיד - כולם שווים באותה צורה, באותה רמה.
(היו"ר איתן גינזבורג, 10:00)
סגן השר כפוף לשר, הוא לא יכול להצביע בממשלה. הוא לא יכול להצביע בוועדות השרים, וזה הבדל מאוד משמעותי.
אם רוצים לשבור את המבנה הזה, ועוברים ממשלה, רוצים לבנות ממשלה עם שתי דרגות, שלוש דרגות, שלוש רמות, אכן, יש בעולם מודלים כאלה. באנגליה, למשל, יש כל מיני ביטויים אנגליים יפים. יש secretary וה-under secretary, ועוד שלוש רמות. ואז יש משרד לתחבורה, פנים, זה וזה. ויש under secretary רק לתחבורה.
אייל זנדברג
¶
אבל אז זה מוגדר. כשהדבר הזה מוגדר, צריך להבהיר מה הסמכות של כל גורם. אם השר הזוטר מעמדו כפוף לשר הבכיר, זה בסדר גמור וזה עושה שכל.
עידן רול (יש עתיד-תל"ם)
¶
מה זה משנה אם היה? אתם שוב מנציחים דברים שלא היו בסדר פעם? אפשר להחזיר את אורית?
צבי האוזר (דרך ארץ)
¶
למען הפרוטוקול, לא היה. היה סידור נראותי ששר במשרד ראש הממשלה ישב בבניין האוצר.
עידן רול (יש עתיד-תל"ם)
¶
איתן, אני רק רוצה לציין שכשלא היית פה ואורית ניהלה את זה, פתאום היה דיון, הקשיבו, הייתה פתיחות, היה מעולה. באמת, אם אתה יכול להתעכב עוד קצת בחוץ, זה יועיל מאוד.
אייל זנדברג
¶
זאת נקודה חשובה. אני חשבתי שזה מובן מאליו. באופן בסיסי יש היררכיה וזה ברור. יש שר ויש מי שכפוף לשר. אם מי שכפוף לשר גם הוא שר, אז הוא לא כפוף לו. אם הוא לא כפוף לו, הוא לא יכול להיות באותו משרד. האחריות אינה ניתנת לחלוקה. אני אסביר. באים סביב שולחן הממשלה ועכשיו צריכים להצביע. שני אנשים, שניהם שרים באותו משרד. האם הם כפופים זה לזה? לא.
אייל זנדברג
¶
אז זה שני משרדים, כי אם החשכ"ל יש לו בעיה והוא - - - תקציב לאותו חשב פנימי, והמדיניות היא אותה מדיניות בתוך אותו משרד, בסוף מישהו צריך להופיע בפני הציבור, בפני הכנסת או בפני ראש הממשלה ולהגיד: אני אחראי. לא להגיד: אני גם אחראי, אני רציתי אבל הוא לא נתן לי. זה פשוט לא עובד ככה בשום מערכת שלטונית-מינהלית שמוכרת בגלובוס.
אייל זנדברג
¶
לא, במישור המבנה. צריך להגדיר שיש שר ואם יש מישהו שכפוף לו, צריך לומר שהדבר הנוסף הזה כפוף לו וכוחו שונה. אין שני אנשים שהם באותו מעמד וחולקים אחריות. זאת בעצם פיקציה כי במקום לפצל את המשרד, קוראים לזה משרד אחד אבל אתם אומרים שלמעשה הם מפוצלים. הם לא מפוצלים עד הסוף כך שמבחינה תפעולית זה לא הגיוני, מבחינה תקציבית זה לא הגיוני, מבחינת אחריות זה לא הגיוני. הרווח היחיד הוא שלא אומרים לציבור: הקמנו עוד משרד.
אייל זנדברג
¶
מעבר לזה, אין בזה שום הצדקה והיגיון כי בישראל אתה יכול לפצל את המשרד. מבחינה תפעולית זה אותו דבר.
אייל זנדברג
¶
אם שר א' לא חייב דין וחשבון לשר ב' באותו משרד, תפצל אותם. אם הוא כן חייב דין וחשבון, מי שחייב - - -
היו"ר איתן גינזבורג
¶
חבר הכנסת רול, אני מבקש ממך להפסיק. אני מבקש ממך, גם עם ההערות הארסיות שלך להפסיק עם זה ולאפשר לאייל להמשיך לדבר.
אייל זנדברג
¶
לא הופעתי בכנסת חודשים רבים. כמעט רציתי להגיד שהתגעגעתי. יש פני לכאן ולכאן בנושא הזה. אני זוכר שבשעתו בדקתי – אני לא זוכר אם זה היה ב-2015 – בגל האחרון כשהרעיון עלה. אני לא בדקתי לפני הדיון אז אני לא אשים את ידי באש. למיטב זכרוני, כל אותם שרים שכלפי חוץ נקראו "שר נוסף במשרד", ברשומות הופיעו כשר.
אורית פרקש הכהן (כחול לבן)
¶
בכל חוק יש את המשפט שאומר "והכול לפי הוראות חוק זה". צריך שיהיה ברור מי הוא השר שאחראי לביצוע הוראות החוק.
אייל זנדברג
¶
סעיף 43ז. מדבר על סמכות ראש הממשלה לעניין התקנת תקנות שעת חירום. זהו סעיף בעייתי מבחינה תפעולית, דווקא בנקודות הכי רגישות כשהוא מתחבר לרעיון שיש כאן הסדרים, שגם אין בהם היגיון, אבל ממש יכולים להוביל לתקלה. במקרה אני גם אחראי על נושא דיני החירום ומי שמתקין תקנות חירום זה הממשלה. ראש הממשלה מוסמך להתקין תקנת חירום רק אם אי אפשר לכנס את הממשלה, יש בעיה, אין זמן ויש בהילות ודחיפות. זאת אומרת שכאשר אנחנו מגיעים למצב שלא הממשלה מתקינה תקנות שעת חירום אלא ראש ממשלה או שר שהוא מינה לכך, זה אומר שהמצב קשה. כלומר, אי אפשר להשיג גם לא בזום וגם לא בווסטאפ וכן הלאה את שרי הממשלה.
זה מצב שבו אין זמן או הדעת נותנת שרצוי שאדם אחד יקבל החלטה ולא שניים. דווקא כאן, להכניס את הכפילות הזאת? אני מציע לשקול את זה אם זה לא יוצר בעיה תפעולית. אני מבין את הצורך הפוליטי, ומכול הדברים זאת נקודה – היא קצת נשכחה עכשיו – שהיא די נדירה. הייתי משאיר את זה שם, כך שאדם אחד מובהק הוא שמקבל את ההחלטות. גם פה אפשר לתקן את זה בכל מיני דרכים ואפשר היה לפתור את הבעיה הזאת, אבל כמו שזה, זה מצב שיצטרכו למצוא את - - - בשביל להתקין תקנות שעת חירום במצב הכי בהול.
על סעיף 43ט. אנחנו לא מדברים, נכון?
אייל זנדברג
¶
לנושא הפיטורים, דיברנו על זה פה וזה השתרשר אולי קודם. מדוע לא לפטר את ראש הממשלה החילופי? למה להשאיר את זה כך בלימבו? זה לא בלתי אפשרי חוקתית, אבל זה מצב - - -
קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם)
¶
לגבי השאלה הכללית, הבנתי – ראש ממשלה דו-ראשי. נניח שזרמתי עם האירוע הזה. יש פה תפירה עילית עם הרבה נקודות רשלנות לגבי סיטואציה מאוד מאוד ספציפית, של ראש ממשלה מאוד ספציפי שיש כנגדו כתבי אישום.
הם פשוט תפרו את החוק הזה – אני מזכירה לכולם, הוא חוק יסוד – כדי להתמודד עם בעיות מעבר לקונייקטורה פוליטית. להתמודד עם בעיות ספציפיות של אדם ספציפי. אני רוצה לשאול אותך האם נראה לך הגיוני שחוק היסוד יתעסק בבעיות של אדם ספציפי.
אייל זנדברג
¶
התשובה היא זאת. הוועדה והכנסת הן אלה שמחוקקות את חוקי היסוד. אני בטוח שהוועדה והכנסת יחוקקו את חוק היסוד הטוב ביותר. אם את שואלת מבחינה משפטית מה הם גבולות המותר, ואם שאלת אותי אם נראה לי הגיוני, אני לא משיב על התבונה של הסדר כזה או אחר, אם הוא הגיוני או לא הגיוני. זה לא התחום שלי.
מבחינה משפטית, הרף שהציב בית המשפט העליון להסדרים שנקבעו בחוקי יסוד בעניין הביקורת השיפוטית עליהם ולכן הפסילה שלהם, בית המשפט מציב את אמת המידה ומפעיל אותה, אבל אותה אמת מידה אמורה גם להביא לכנסת כדי להבין מה מותר לה ומה אסור לה. זהו רף מאוד גבוה, אם תרצי, ואני חושב שהיועץ המשפטי של הוועדה, גור, כבר תיאר את זה מוקדם יותר בשלב כלשהו היום במהלך היממה האחרונה. הוא תיאר את אותו רף. אלה אותם סתירות למבנה הבסיסי-התשתיתי של השיטה שלנו, דברים שבאמת מקעקעים את השיטה כפי שהיא. הוא לקח את אותן אמות מידה ממקומות אחרים בעולם, שבהם בתי משפט עשו את הצעד ופסלו חוקים.
אני לא חושב שההסדר, כפי שהוא כאן – בהנחה שהוא יתוקן אבל זה סוג אחר של פגמים והפגמים יסודרו – הרעיון שהוא בא לתת מענה לצורך חולף, עכשווי, זאת לא דרך המלך לתקן חוקי יסוד. אני חושב שכבר אמרתי את זה. זה לא נותן את הכבוד לחוקי היסוד ואמרנו את זה. זה לא משקף את המעמד של חוקי היסוד, שיש להם גם ערך מחנך, מייצב וכדומה. האם לא נעשו דברים בישראל - - -
אייל זנדברג
¶
לא ככה, אבל מעת לעת מתקנים את חוקי היסוד לפי הצורך של הקמת הממשלה, למשל בנושא של מספר השרים. אני מבין שבעינייך, חברת הכנסת אלהרר, זה לא נורא, זה גם נועד לצורך מסוים.
קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם)
¶
אני צריכה ללכת, אז תן לי לשמוע תשובה. הם הרי מנסה לעקוף את הלכת פנחסי. אני רוצה לשמוע האם זה לא מעורר קושי משפטי.
אייל זנדברג
¶
אני מסתכל על מה שכתוב. בדיוק. אני מסתכל על מה שכתוב ומה שכתוב פה אומר שיש ישות פוליטית-מינהלית חדשה שנקראת ראש ממשלה חלופי, ואותו אי אפשר לפטר. האם הדבר הזה הגיוני? כבר הצבעתי על כך. האם הוא אפשרי? כן, הוא אפשרי. הוא לא בלתי חוקתי כשהוא כתוב בחוק היסוד. משכך נקבע, אני לא מכיר הלכה פסוקה שאחד לאחד היא קובעת משהו על ראש ממשלה חילופי, ונדמה לי שאני מצטט את מה שאמר גור – אני מקווה שאני מצטט אותך או אולי אחד מהדוברים. אולי אמר את זה מישהו אחר – שמרגע שאין סמכות לפטר, אותו עוגן, לפחות אחד העוגנים, העוגן המרכזי שההלכה הפסוקה הסתמכה עליו, לא מאפשר כרגע גזרה שווה ובית המשפט יצטרך כנראה לבחון ולומר דברים חדשים.
יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם)
¶
אני מדבר בגדול על השיטה ועל החוק, רק על זה ולא על כל הסיפור. עובדה היא שכרגע יש לנו הסכם בין שני אנשים שכובל מפלגות פוליטיות, וכובל גם את הכנסת. בסוף זה לא רק הסעיפים האלה או המשילות. בסוף יש לנו סיפור שהוא הרבה יותר עמוק ובעייתי. הוא למעשה מאיין את היכולת של הממשלה באמת לשלוט עם החופש של כל שר להביע את דעתו, להצביע בהתאם לצו מצפונו ולקבל החלטות בקבינט. העסק הזה, ברמה הגבוהה שלו, יוצר שינויים הרבה יותר דרמטיים מאשר הסעיפים. זה העניין שעומד בכותרת של כל האירוע הזה.
אייל זנדברג
¶
הייתי מפריד, ואולי אמרת את זה בדבריך, בין ההשפעה של החוק או הנפקות של החוק על היחסים מול הכנסת או מה שקורה לכנסת, למה שקורה לממשלה מבחינה תפקודית. אלה שתי רמות שונות. אני חושב שאם החוק היה מגביל את היכולת של הכנסת בצורה משמעותית, היינו מצביעים על קשיים – אנחנו כבר מצביעים על קשיים – חמורים אף יותר. היו בעבר הצעות חוק, אגב הקמת ממשלה, שרצו, למשל, להעלות את הרף של אי אמון ל-65 חברי כנסת. אז אמרנו אמירה יותר משמעותית כי זה אומר שהמיעוט לא יכול להפיל את הממשלה. כשאני חושב מה עושה הצעת החוק הזאת לכנסת, היא מונעת למעשה להטיל במסגרת אי אמון קונסטרוקטיבי על שני אישים מסוימים או על איש אחד, שהוא יהיה ראש הממשלה. זו מגבלה מסוימת ואז היא יכולה להחליט להתפזר, אבל הכנסת המכהנת לא יכולה לעשות את זה.
מעבר לזה, מבחינת הכנסת אין פה עוד מגבלות. אולי אני מפספס כרגע, אבל אין פה מגבלות מהותיות על הכנסת כריבון.
היו"ר איתן גינזבורג
¶
תודה, תודה. יש פה שאלה אחת שלא נענתה. שנייה, רגע, סליחה, רק שנייה. אנחנו לא נגמור ככה. הוא התייחס לשאלות כמו שהוא רשם אותן ונמשיך הלאה. שנייה רגע. תשלים את התשובה בקצרה, בבקשה, ואז יש לאנדרי שאלות. אחרי זה נמשיך קדימה. כן, בבקשה.
אייל זנדברג
¶
אני משתדל וגם ככה אני מאוד מאוד מקצר ביחס למורכבות של השאלות וריבוין, לאור זה שאמרתי שמה שקרוי פה סעיף, ממצה הצעת חוק שלמה. סעיף 4 הוא הצעת חוק ניסיוני שהיו דנים בה כהצעת חוק באריכות. מה יש כאן? השריון ב-75 חברי כנסת של כל ההסדר פה, הוא בעייתי עד מאוד ואני מניח שהוועדה תידרש אליו. אני כבר מציע ואומר שצריך להוריד אותו ל-61 כי רק נושאי ליבה מאוד מהותיים, משריינים אותם ברוב שהוא מעל 61. מה שעומד לנגד עינינו כאן ממש לא עומד בקטגוריה הזאת.
מעבר לזה, ציינתי את המגבלה של האי אמון, אבל האם יש פה עוד רכיב שאתה רואה אותו, חבר הכנסת סגלוביץ', כמגבלה על כוחה של הכנסת ממש? כי זה בצד של הכנסת. בצד של הממשלה התפעולית, אמרנו שיש פה חורים שיכולים לפגוע בתפקוד. אני מניח שיוצעו מנגנונים שמשפרים את זה, אבל הרעיון הבסיסי שיש שני גושים בממשלה, כבר אמרתי עליו פעמים רבות שהוא לא - - -
אייל זנדברג
¶
הבעיה הנוספת שנוצרת היא הבעיה התפעולית. אני מקווה מאוד שהחוק לא יצא תחת ידי הוועדה כמו שהוא נכנס כי יש בו הרבה בעיות נקודתיות שצריך לפתור אותן כדי שיהיה חוק טוב למדינת ישראל. אני לא הראשון שאומר שיש כאן קשיים וצריך לטפל בהם.
היו עוד שאלות שהופנו אליי ולא השבתי להן?
אנדרי קוז'ינוב (יש עתיד-תל"ם)
¶
שאלתי לעניין הנבצרות ואני אחזור על השאלה. בסעיף 43א.(4)(4) נאמר: "אם נבצר ראש ממשלה מעל מאה ימים. מה קורה אם זה פחות ממאה ימים? מי מחליף אותו? האם זה המחליף אותו חייב להיות בזיקה אליו או ראש ממשלה חלופי? ואם זה ראש ממשלה חלופי, האם זה בא במניין של אותם הימים שאחר כך ראש ממשלה שחוזר מנבצרות משלים אותו? זה דבר ראשון וזה גם מה שהופנה אליך מהיועץ המשפטי של הוועדה.
דבר שני, מבחינת הנבצרות, כשראש ממשלה בפועל נוכח בדיוני בית משפט, האם בשעות האלה הוא גם הוכרז כנבצר?
אייל זנדברג
¶
לגבי השאלה הראשונה, לשמחתי אני לא מורה נבוכים של הצעת החוק. להגיד מה כתוב פה ולהסביר עד הסוף אני ממש לא מסוגל. אני לא יודע לענות על השאלה למה התכוונו ומה קורה. להבנתי, כיוון שעל פני הדברים לא כתוב מה קורה מתחת למאה ימים, חל הדין הרגיל. נדמה לי. אבל שוב, אולי מנסחי החוק יסבירו למה הם התכוונו.
שלמה קרעי (הליכוד)
¶
לא הייתי בחדר כמה דקות ויצאה שמועה שאמרת שאם בג"ץ מאלץ את ראש הממשלה להתפטר, זה נחשב מבחירתו. זה נכון?
אייל זנדברג
¶
לא. אמרתי שהמושג "בחירתו" הוא מושג לא ברור. למה הכוונה? אם התפטר באופן רגיל, הוא עושה את זה לפי רצונו. הרצון יכול לבוא מאילוץ חיצוני.
אייל זנדברג
¶
אם זה ברור, מה טוב. אני חושב שהכלל צריך להיות ברור ואמרתי שמדובר בצומת קריטי, כי בצומת הזה הולכים או להתפזרות או למשהו - - -
שלמה קרעי (הליכוד)
¶
אני חושב שדי ברור ש"בחירתו" זה לא כשצו בית משפט מורה לך להתפטר. איך אתה רואה בזה בחירתו?
אייל זנדברג
¶
אין בחקיקה הישראלית התפטרות שכתוב שהיא התפטרות מבחירה, להבדיל מהתפטרות כפויה. אני לא מכיר – אני מודה שלא עשיתי את הבדיקה – ואם זה מושג חדש שמשתמשים בו לראשונה בחוק יסוד בסוגיה כל כך רגישה, זה פתח ל - - -
שלמה קרעי (הליכוד)
¶
יש לי עוד שאלה. גור, לגבי שלוש הלקונות שציינת כאן, הלקונה הראשונה – ראש ממשלה שמכהן במחצית השנייה של התקופה חדל לכהן שלא מהסיבות שבסעיף קטן א' סיפא. אני חושב שזה די ברור, רואים בזה כאילו הממשלה התפטרה. זה כתוב. לא מפורש בסעיף 43א. כתוב: "חדל ראש הממשלה בממשלת חילופים לכהן בתפקידו, יראו את הממשלה כאילו התפטרה". לא כתוב איזה ראש ממשלה זה, הראשון או השני. אני לא רואה לקונה כמו שאתה רואה.
שלמה קרעי (הליכוד)
¶
לגבי שתי הלקונות האחרות, בסעיף ו' צריך להוסיף סוגריים על המילים "מהסיבות המנויות בסעיף א' סיפא בתקופה שעד מועד החילופין. זה משפט שאולי עשו לו "העתק-הדבק" כי אם אתה מוריד את המשפט הזה, זה עונה על שתי הלקונות האלה.
דבר אחרון, לגבי סעיף 43ח. לגבי דין ראש ממשלה חלופי בממשלת חילופים. הערת לגבי מעמדו של ראש הממשלה החלופי. אני חושב שצריך לומר שהמעמד של ראש ממשלה חלופי הוא מעמד חדש שנקבע באמת בחוק הזה. הוא אחראי על השרים מהגוש שלו ולכן הוא יכול לפטר שרים מהגוש שלו וכולי. בשל הסיבה הזאת, שיש לו גוש של שרים, הגוש של חברי הכנסת וגוש השרים שיש להם זיקה אליו, משווים את המעמד בין ראש הממשלה לראש הממשלה החלופי לעניין סעיפים מסוימים. ולכן, ראש הממשלה לא יכול גם לפטר אותו.
גור בליי
¶
זאת הערה שהעלה עורך הדין זנדברג מהייעוץ המשפטי לממשלה. אני חושב שמה שהוא העיר פה, ואני בהחלט חושב שיש שאלה בדבר הזה, זה שני דברים נפרדים. זה שאתה משווה את מעמדו בכל מיני היבטים בסעיף 43ח. זה דבר אחד. העובדה שאתה לא יכול לפטר אותו, זה דבר אחד. זה לא דבר שמתחייב בהכרח. אני לא מרגיש שאני צריך לייצג את עורך הדין זנדברג, אבל עד כמה שהבנתי ממה שעורך הדין זנדברג אמר, בסופו של דבר גם ראש הממשלה החלופי הוא שר בממשלה ואז אתה בסיטואציה שיש לך שר, שבעצם אין לו אחריות בפני ראש הממשלה.
שלמה קרעי (הליכוד)
¶
גור, לגבי המילה "לבחירתו", אם באמת זה לא ברור, צריך לתקן את זה כך שיהיה ברור שצו בית משפט לא נחשב מבחירתו.
עידן רול (יש עתיד-תל"ם)
¶
אורית, מה זה התפטרות מבחירה? מתי יש התפטרות כפויה? התפטרות היא תמיד מבחירה.
היו"ר איתן גינזבורג
¶
סליחה, ברשותכם אני רוצה להעלות בזום את נציגי משרד האוצר מכיוון שעלתה פה הסוגיה של העלות התקציבית וההערכה התקציבית. ביאן או טמקין נמצאים איתנו?
עידן רול (יש עתיד-תל"ם)
¶
אם אפשר להציע שהם ייתנו הערכה מה העלות של ממשלה עם 19 שרים, כמו בחוק הנוכחי, וכמה תהיה התוספת התקציבית עבור ממשלה של 52. אני חושב שזה יעשה סדר לציבור ולנו.
היו"ר איתן גינזבורג
¶
אם אתה הולך על זה, זה לא 19 ו-52 אלא 23 ו-52. אבל גם זה לא. זה בין 34 היום לבין - - -
היו"ר איתן גינזבורג
¶
גם כשיש עתיד הייתה בממשלה, הייתה ממשלה יותר גדולה ממה שכתוב בחוק. ביאן, בבקשה, אנחנו רוצים לדעת לגבי הערכה תקציבית של החוק.
ביאן ותד
¶
עוד מעט יעלה הנציג הרלוונטי מאגף התקציבים. אני יכולה להגיד שהעלות התקציבית מוערכת בכ-110 מיליון שקל. הרפרנט האחראי על הנושא הזה יעלה עוד מעט וייתן לכם את הפירוט, ככל שיהיו להם שאלות.
היו"ר איתן גינזבורג
¶
תודה רבה. אנחנו נמשיך הלאה בסעיפי החוק עד שיגיע הרפרנט הבא. אנחנו נעבור לסעיפים.
גור בליי
¶
במקרה הזה, בקריאה ראשונה והלאה, אי אפשר לאשר במליאה חוק יסוד יחד עם חוק רגיל. לכן הפיצול יהיה בין חוק יסוד: הממשלה, והתיקון העקיף לחוק יסוד: הכנסת – זה יהיה חוק אחד. והתיקונים לחוק הממשלה וחוק מימון מפלגות, שהם חוקים רגילים, חוק נפרד. זה יהיה פיצול לשתיים.
היו"ר איתן גינזבורג
¶
אני רואה שחזי כהן על הקו. אני אשמח אם חזי כהן, הרפרנט באוצר, יוכל לפרט את כל הסוגיה התקציבית ונמשיך הלאה. חזי כהן, בבקשה, תציג את עצמך. ביאן אמרה שהערכת האוצר היא 110 מיליון שקלים, אם תוכל לפרט. תודה.
חזי כהן
¶
שלום לכולם, אני מאגף התקציבים. כמו שביאן אמרה, ההערכה שלנו עומדת על 110 מיליוני שקלים לשנה, שמורכבת מעלות השרים וסגני השרים שיתווספו בין הממשלה ה-34 לממשלה ה-35 בהיקף המקסימלי שלה.
עידן רול (יש עתיד-תל"ם)
¶
אני אבקש, אם תוכל לתת לנו הערכה ביחס לחוק הקיים. החוק הקיים מדבר על מגבלה של 18 שרים וראש ממשלה.
עידן רול (יש עתיד-תל"ם)
¶
אבל זה החוק. כל זמן שלא מבטלים אותו בהוראת שעה, זה החוק, חברים. סליחה, יש משהו להסתיר? אני מבקש נתונים וזה לא אמור להטריד אתכם. למה אני לא יכול לקבל אותם? מה זה סתימת הפיות הזאת?
עידן רול (יש עתיד-תל"ם)
¶
פופוליסטים? שלמה, שמעתי. זה החוק הקיים, 19. הליכוד העביר אותו יחד עם יש עתיד.
חזי כהן
¶
העלות שאנחנו מעריכים לשכת שר בשנה היא כ-6.5 מיליוני שקלים; לשכת סגן שר, כ-2.2 מיליוני שקלים. אם רוצים לעשות את ההשוואה לעומת החוק, 36 פחות 18 או 19 כפול 6.5. האומדן שלנו היה ביחס למצב כיום, של 23 שרים. אז יש פה עוד ארבעה או חמישה שרים.
חזי כהן
¶
110 מיליוני שקלים כוללים עלות תפעול בשכר של לשכת שר וסגן שר בשנה, ביחס למצב הנוכחי. ביחס לחוק מימון מפלגות, ביאן יכולה לענות על השאלות האלה.
עידן רול (יש עתיד-תל"ם)
¶
מה כולל 6.5 מיליון? זה כולל גם את התקציב של המשרד עצמו או שזה כולל רק שכירות לשכה ואת המשכורת של השר? תוכל לפרט מה זה? זה תמיד מעורפל.
היו"ר איתן גינזבורג
¶
חבר הכנסת לוי, אני קורא אותך לסדר פעם ראשונה. מספיק, די. כן, אופיר. די, חברים, מספיק.
היו"ר איתן גינזבורג
¶
חבר הכנסת מיקי לוי, חבר הכנסת מיקי לוי, אני קורא אותך לסדר פעם שנייה. אני קורא אותך לסדר פעם שנייה. מספיק. אי אפשר ככה, גם בשעה הזאת. בבקשה, אופיר.
עידן רול (יש עתיד-תל"ם)
¶
תוכל להגיד לנו עלויות כולל מנכ"ל, סמנכ"ל ותקציב המשרד? אין לציבור כל ידע מהו תקציב משרד. לדוגמה, אם פותחים עכשיו משרד חדש כמו המשרד לענייני מיעוטים, זה משרד שנוצר יחד עם תקציב. אתה יכול לתת לי איזושהי הערכה מספרית, בבקשה?
היו"ר איתן גינזבורג
¶
שלמה, לא כולם. סליחה, חברים, טלי, אני קורא אותך פעם ראשונה. מיקי, אני קורא אותך פעם שנייה. מיקי, אני קורא לך פעם שנייה. תודה. סליחה רגע, חברי הכנסת, אופיר, תודה. עידן, תודה. די. סליחה, אופיר. סליחה רגע, מיקי, די. מיקי, אופיר, אני קורא לך פעם ראשונה. מיקי, אני קורא לך פעם שנייה. כן, ביאן, היו פה שתי שאלות ואנחנו רוצים בזה להתקדם. אופיר, הייתה שאלה שלך לגבי מערכת בחירות רביעית. הייתה גם שאלה לגבי חוק מימון מפלגות. אני מבקש את התייחסותך.
ביאן ותד
¶
התשובה שלי תתחלק לשני חלקים: בהקשר לחוק הקיים שמונח על שולחנכם, עלות מימון המפלגות, תיקון החוק, היא 3 מיליון שקל לשנה. בגלל שזה תיקון לשנתיים, זה סך הכול 6 מיליון שקל עבור חלק מימון המפלגות השוטף. אני יכולה להראות איך הגענו לסכומים האלה.
ביאן ותד
¶
מימון מפלגות שוטף מחושב לפי מספר חברי הכנסת פלוס המפלגה שלהם. החוק היום לא מאפשר תשלום למפלגה שלא קיבלה את אישור מפלגת האם שלה, והמצב החוקי גם לא מאפשר תשלום מימון מפלגות שוטף. בהנחה ואנחנו מדברים על מפלגה עם שני חברי כנסת, החישוב הוא שני חברי כנסת פלוס אחד זה שלושה, כפול 83,000 שקל לחודש כפול 12. בסך הכול זה בערך 3 מיליון שקל. בגלל שזה שנתיים, זה כפול 2 וזה 6 מיליון שקל. זה לעניין התיקון שמונח על שולחנכם בהקשר של מימון מפלגות.
גור בליי
¶
האם הממשלה נתנה את הסכמתה לעלות התקציבית? זה 6 מיליון ועוד 110 מיליון. כלומר, מדובר ב-116 מיליון שקל.
ביאן ותד
¶
כידוע, כל נושא מימון המפלגות לא חל תחת חוק יסודות התקציב. הממשלה לא נדרשת לשאלה הזאת וזה משהו שאנחנו, כאגף תקציבים, לא יכולים לטעון להצעת חוק תקציבית. לגבי 6 מיליון שקלים, כל נושא המפלגות והבחירות לא כפוף לחוק יסודות התקציב ועל כן אני לא יכולה לטעון לעלות תקציבית בוועדה.
ביאן ותד
¶
היו לנו שלוש מערכות בחירות והעלויות נעות בין 590 מיליון שקל ל-620 מיליון שקל, תלוי בתיקוני החקיקה. בכל מערכת בחירות עברו תיקוני חקיקה ששינו את העלויות, אז אפשר להגיד שזה בין 590 עד 620 מיליון שקל.
עידן רול (יש עתיד-תל"ם)
¶
אדוני היושב-ראש, אני אודה לך אם נוכל לקבל את המידע הזה בכתב. קשה לי להתרכז ואודה אם נקבל את זה בכתב.
ביאן ותד
¶
בוא נחדד. 1.1 מיליארד זה אובדן תוצר למשק, ההערכה שבוצעה על ידי - - - לגבי העלות הכספית הישירה, זה בין 590 ל-620 מיליון שקל.
מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם)
¶
אתם הבאתם חוק שנתן יום חופש בבחירות למועצות המקומיות. אתם. אתם בזבזתם למשק. אתם הבאתם חוק מושחת אחרי כל כך הרבה שנים, שביום הבחירות למועצות המוניציפליות יהיה יום חופש.
שלמה קרעי (הליכוד)
¶
העיקר שיאיר לפיד, הבוס שלך, קם וצועק במליאה: 3 מיליארד, 5 מיליארד, כשהולכים לבחירות. כולכם - - - פיזרתם את הכנסת, אבל לעתיד אתם לא מתייחסים, מיקי. רואים את החיוך שלך.
גור בליי
¶
רציתי לשאול האם ניתנה הסכמת ממשלה להוצאה בסך 110 מיליון שקלים לעניין חוק יסוד: משק המדינה. הרי כשמדובר בהצעת חוק פרטית עולה השאלה האם יש הסכמת ממשלה להוצאה הזאת. אז רציתי להבין אם יש עמדת ממשלה בעניין הזה.
בועז טופורובסקי (יש עתיד-תל"ם)
¶
הישיבה התחילה בתשע בבוקר ועכשיו השעה 22:40, אחרי 13 שעות ו-40 דקות. אנחנו מדברים ודנים בחוקי יסוד ושינוי משטר. נאמר כאן, לא על ידי, אלא על ידי יועצים משפטיים. אני חושב שבשעה כזו, עם שינוי כל כך קריטי ועמוק, מן הראוי שנסיים את הישיבה ונמשיך אותה מחר בבוקר.
בועז טופורובסקי (יש עתיד-תל"ם)
¶
חלק גדול מחברי הוועדה לא נמצאים כאן. קודם עזבה עוד חברת ועדה כי פשוט היא לא יכלה מבחינה פיזית כי היא מותשת. אני חושב שזה לא לעניין, זה לא ראוי וזה לא מכבד, לא את המקום הזה, לא את הוועדה, לא אותנו ולא את חוקי היסוד שאנחנו דנים בהם.
היו"ר איתן גינזבורג
¶
התגובה היא שאנחנו ממשיכים בדיון על הצעת החוק. סליחה, אנחנו לא בהצעות לסדר עכשיו.
בועז טופורובסקי (יש עתיד-תל"ם)
¶
אני לא היחיד שמרגיש כאן מותש. מדברים כאן על מספרים, מדברים על שינויים. על כל סעיף יש הערה של הייעוץ המשפטי.
עידן רול (יש עתיד-תל"ם)
¶
אני עם עדשות מגע, אני כבר לא רואה כלום. די, כמה אפשר?
ספורט ותרבות מתפצלים.
עידן רול (יש עתיד-תל"ם)
¶
אני רק מנסה להקל עליכם, שלכל שר יהיה משרד. אין לי בעיה שתשדדו את הקופה, אני רק רוצה לדעת בכמה אתם שודדים את הקופה, אבל לא מצליח לקבל תשובות. אני איש של מספרים, כמוך, קרעי. בוא נעזור אחד לשני.
מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם)
¶
הוא לא יכול לקיים את הדיון מחר לפני הפיצול במליאה. אין דבר כזה. ואת לא יכולה להודיע לנהג? אז תלכי הביתה ולא יהיה דיון מחר. אתה חייב להביא את כל הסיפור של הפיצול למליאה. לפני המליאה אין שום אפשרות לעשות דיון, אדוני. ולא יהיה דיון פה.
עידן רול (יש עתיד-תל"ם)
¶
איפה הימים היפים של מיקי זוהר? גם היה מצחיק וגם הדברים התקדמו, גם כשהם לא התקדמו לטובתנו.
גור בליי
¶
לגבי השאלות שהיו בנושא המתווים של סעיף החילופים, לאור ההערות שלנו בעניין הזה הולכים לעשות שינויים בסעיף הזה ואני מקווה שהם ייתנו מענה לקשיים. סעיף 43א רבא, זה שדיבר על החילופים, כל ההתפטרות מבחירתו וכן הלאה. אני מקווה שהשינויים האלה יפתרו את הבעיות שדיברנו עליהן וייתנו מענה.
בכל הנוגע לשאלות שעלו בהקשר הזה, אני חושב שעניתי כבר קודם על השאלות. אני יכול לחזור ולומר בהקשר הזה – אני מודה שאני כבר לא זכר מי שאל את השאלות – כפי שציינתי קודם, לפי ההסדר שמוצע, ראש הממשלה הראשון שמכהן, אם הוא מסיים לפני תום התקופה שלו ומחליף אותו ראש הממשלה השני, ראש הממשלה הראשון או מישהו מהמפלגה שלו, יכול לחזור ולהשלים בסוף. לפי הנוסח הנוכחי – נדמה לי שזו הייתה השאלה – החזרה לתפקיד של ראש הממשלה הראשון היא רק אם החדילה הייתה בגלל מצב בריאותי.
מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם)
¶
שאלתי עוד משהו, האם צריכים 75 לשם החלפת ראש הממשלה הראשון ולשם החלפת ראש הממשלה השני צריכים 61?
גור בליי
¶
- - - לא קשור בהפלה. אי אמון זה 61 בכל מקרה.
עידן, שים לב שההסדר בעמוד 5 אומר מתי ראש הממשלה הראשון יכול לחזור ולכהן כראש ממשלה, אם הוא חדל לכהן לפי סעיף קטן א(4) ומצבו הבריאותי מאפשר את חזרתו לתפקיד. לעומת זאת, בסצנריו אחרים, נכנס המנגנון שבוחרים לו מחליף מהסיעה. סעיף 43 א רבתי, ב(2)(א) ו-(ב).
סעיף אחד שלא הקראנו קודם, אבל בעצם התייחסו אליו.
עידן רול (יש עתיד-תל"ם)
¶
אבל הוא נגע בזה. (א) ו-(ב) הם חליפיים? הם אלטרנטיביים? הם סצנריו אלטרנטיבי או מצטברים?
גור בליי
¶
חלופיים. רק להשלים כי כבר היה על זה דיון, לגבי הנושא של שני שרים במשרד. לא הקראנו את הסעיף הקטן הזה ויכול להיות שהוא יורד. כדי שהפרוטוקול לא יצא חסר אני אקריא אותו. זה סעיף 43 ד(ה) בעמוד 7. זה סעיף שכבר דובר עליו ואני אגיד עליו עוד כמה מילים. "ממשלת חילופים רשאית להחליט, באישור הכנסת, למנות שר נוסף במשרד שמכהן בו שר, שיהיה אחראי לתחומים מסוימים בתחומי פעילות המשרד, והכול בהתאם לתנאים שנקבעו בהחלטת הממשלה ובהסכמת ראש הממשלה וראש הממשלה החלופי, ובכפוף להוראות סעיף, 13 א(ד), החליטה הממשלה על מינוי שר כאמור, תודיע על כך, על תפקידו של השר הנוסף ועל זיקתו לראש הממשלה או לראש הממשלה החלופי, לכנסת. עם אישור ההודעה על ידי הכנסת, ייכנס השר הנוסף לכהונתו וסמוך ככל האפשר לאישור יצהיר את הצהרת האמונים".
עורך הדין זנדברג ממשרד המשפטים התייחס לזה בהרחבה וגם אנחנו כתבנו בנייר שלנו, שאנחנו חושבים שזאת קונסטרוקציה בעייתית שצריך לתת לה מענה ולמצוא איזשהו מנגנון שיש בו איזושהי היררכיה ובהירות. הדבר הזה יכול ליצור גם בעיות במובן של היעדר היררכיה, גם כל מיני חוקים שבהם אומרים שהשר הממונה על ביצוע חוק זה או שנותנים סמכות לשר, לא ברור מי השר ומי השני. הדברים כבר נאמרו.
בועז טופורובסקי (יש עתיד-תל"ם)
¶
יש אנשים שהם ברמדאן, שהם אחרי צום שלם כל היום. אנשים שמחר אמורים לציין את יום הזיכרון.
גור בליי
¶
אני עושה כמיטב יכולתי בהיבט הזה, גם להסביר את הסעיפים וגם להעלות את הנושאים והסוגיות שעולים בו, אבל אני חוזר ואומר, בטח נוכח השעה, שאני חושב שבעבודה על חוק יסוד כל כך רגיש, לא ראוי להמשיך את הדיון בצורה כזאת. אני לא חושב שזה מגיע לרף של פגיעה בתקינות ההליכים כי חברי הכנסת מקבלים הזדמנות להביע את עמדותיהם ואנחנו עונים על השאלות ומסבירים, אבל אני כן חושב שמבחינת ההליך הראוי והרצוי בדבר מהסוג הזה, בחוק יסוד כל כך רגיש היה מקום בהקשר הזה לא להמשיך ולדון בכל אחד מהנושאים האלה. שוב אני אומר, זה לא מגיע לכדי רף של התערבות בדבר הזה, אבל הדבר הזה בעייתי מבחינת איך שאמור להיות הליך טוב של חקיקה חוקתית.
עידן רול (יש עתיד-תל"ם)
¶
יצוין, בבקשה, בפרוטוקול שדבריו של היועץ המשפטי נאמרו לאחר 13 שעות של נבירה בחוק יסוד.
בועז טופורובסקי (יש עתיד-תל"ם)
¶
אנחנו לא מרוכזים, יש רמדאן, 13 שעות וחמישים דקות כבר. אומר לך הייעוץ המשפטי שזה לא ראוי ולא לעניין, מה אתה עוד צריך? אני לא מבין את זה. למה להתעלם? אדוני היושב-ראש, למה? רק תגיד למה אתה מתעלם? למה אתה מתעלם?
עופר כסיף (הרשימה המשותפת)
¶
אתה לא יכול. אתה לא דיקטטור, גם אם אתה מנסה להיות. אתה לא יכול למנוע מחברי הכנסת לדבר, כשפונים אליך כמה וכמה חברי כנסת. אני ציטטתי קודם פסק דין של סולברג שאומר שצריך לשקול בכובד ראש, ואתה לא נותן.
בועז טופורובסקי (יש עתיד-תל"ם)
¶
איזה מיקרופון אני חוטף? אני יושב כאן. לא הפרעתי כל היום. מה אתה רוצה ממני? אמרתי לך שאנחנו עייפים.
גור בליי
¶
הסעיפים שאני אדבר עליהם עכשיו נועדו, עד כמה שאנחנו מבינים מבחינת הרציונל שלהם, הם שורה של סעיפים שקשורים ביציבות של הממשלה, ממשלת החילופים. רוב הסעיפים שאני אקריא עכשיו, חוץ מאחד שאני אציין, הם הוראת שעה בעצם ולא הוראות קבועות באגד הסעיפים שאני אציין. קודם כל, יש פה סעיף שעוסק בהתפזרות הכנסת.
גור בליי
¶
הם הוראות שעה לכנסת הנוכחית, כלומר הם יפקעו בסוף הכנסת הנוכחית. הסעיף הראשון ברצף, 43ט בתחתית עמוד 8.
גור בליי
¶
זה הוראת שעה. הסעיף אומר כך: "נתקבל חוק על התפזרות הכנסת לפני גמר תקופת כהונתה, לפי סעיף 34 לחוק יסוד: הכנסת, והצביעו בעדו לפחות שנים עשר חברי הכנסת מהסיעות ששריהם בעלי זיקה לראש הממשלה בממשלת חילופים במועד השבעת הממשלה, תיפסק כהונתו של ראש הממשלה וראש הממשלה החלופי יכהן כראש הממשלה עד שתיכון ממשלה חדשה."
מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם)
¶
אנחנו כבר לא קולטים. אתה לא מבין מה השעה? 14 שעות רצוף, איתן? מה זה "לתת לו לדבר"?
מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם)
¶
אנחנו אומרים לו בפנים. הלך ניסנקורן להעביר לו חינוך מחדש.
(היו"ר אופיר כץ, 11:09)
עופר כסיף (הרשימה המשותפת)
¶
אתה צריך ללכת לישון, גור, אחרת מחר תהיה צרוד ולא תוכל לתפקד. זה יהיה גרוע מאוד.
גור בליי
¶
לא, אני ערני, אין בעיה.
43ט. אומר כך: "נתקבל חוק על התפזרות הכנסת לפני גמר תקופת כהונתה, לפי סעיף 34 לחוק יסוד: הכנסת, והצביעו בעדו לפחות שנים עשר חברי הכנסת מהסיעות ששריהם בעלי זיקה לראש הממשלה בממשלת חילופים במועד השבעת הממשלה, תיפסק כהונתו של ראש הממשלה וראש הממשלה החלופי יכהן כראש הממשלה עד שתיכון ממשלה חדשה."
43י. אומר כך: "החליטה הכנסת להביע אי אמון בממשלת חילופים ולהביע אמון בממשלה אחרת, לפי סעיף 28, ראש הממשלה וראש הממשלה החלופי בממשלת החילופים שבה הובע אי האמון, לא יהיו רשאים לעמוד בראשות הממשלה האחרת."
גור בליי
¶
סעיף 5 – זה תיקון לחוק יסוד: הכנסת, שאומר: "על אף האמור בסעיף 8, תקופת כהונתה של הכנסת העשרים ושלוש תהיה שלוש שנים מיום כינון הממשלה השלושים וחמש".
גור בליי
¶
בסעיף 36א, אחרי סעיף קטן (ב) יבוא: "בממשלת חילופים –
1. על אף הוראות סעיפים קטנים (א) ו-(ב), לא התקבל חוק התקציב לשנת 2022 עד מועד החילופים, יהיה היום הקובע 6 חודשים מיום תחילת שנת הכספים 2022; התפזרה הכנסת בשל אי קבלת חוק התקציב ביום הקבוע כאמור, יישאר בתפקידו ראש הממשלה המכהן באותה עת, עד שתיכון ממשלה חדשה".
1. בסעיף קטן זה, "ממשלת חילופים", "ראש הממשלה החלופי", "מועד החילופים" – כהגדרתם בסעיף 13א לחוק יסוד: הממשלה."
גור בליי
¶
הסגירה של הסעיפים האלה היא בעמוד הבא, סעיפים 8 ו-9.
סעיף 8: "אין לשנות חוק יסוד זה אלא ברוב של 75 חברי הכנסת. הרוב הדרוש לפי סעיף זה יהא דרוש להחלטות מליאת הכנסת בקריאה הראשונה, בקריאה השנייה ובקריאה השלישית. לעניין סעיף זה, "שינוי" – בין במפורש ובין במשתמע."
הרישא זה הסעיף שמגדיר מה הוראות השעה. סעיף 9 אומר: "המילים לפי סעיף 8א לחוק יסוד: הכנסת, שבסעיפים 43א(ב)(1) ו-43ט לחוק יסוד: הממשלה, כנוסחם בסעיף 4 לחוק יסוד זה, להוראות סעיפים 5 ו-8 לחוק יסוד זה, יעמדו בתוקף עד יום השבעתה של הכנסת העשרים וארבע."
אני אסביר את כל מה שקראתי.
גור בליי
¶
כך כתוב גם בחוק יסוד: הכנסת, וגם בחוק יסוד: הממשלה. זה נוסח שקיים בשני חוקי היסוד. זה לא נוסח חדש.
אני רוצה להתייחס להסדרים האלה. קודם כל, יש פה שני הסדרים שמקשים על הפלת הממשלה. אלה ההסדרים שבסעיפים 43ט ו-י. האחד מוצע כהוראת שעה, רק בכנסת הנוכחית, לקבוע מנגנון שלפיו, אם חוק התפזרות הכנסת יתקבל בתמיכה של 12 חברי הכנסת לפחות, שנמנים על סיעות שהשרים שלהם עם זיקה לראש הממשלה המכהן במועד השבעת הממשלה, זאת אומרת 12 חברי כנסת - - -
גור בליי
¶
מהגוש שמשתייך לראש הממשלה המכהן היום, אזי במועד אישור חוק ההתפזרות בכנסת, תיפסק כהונת ראש הממשלה וראש הממשלה החלופי יחל כראש ממשלה בתקופת המעבר.
גור בליי
¶
צריך להבין שיש דו-משמעות בנוסח. עד כמה שאנחנו מבינים, זה חל בעצם רק לכיוון אחד. זאת אומרת, ככל שאנחנו מבינים, הכוונה היא שרק אם ברוב שתומך בהתפזרות יש 12 חברי כנסת מהגוש של ראש הממשלה דהיום, נכנס המנגנון לתוקף. מה בעצם הוא אומר? הוא אומר שאם בתוך ה-61 שהצביעו בעד הפיזור יש 12 מהגוש של ראש הממשלה המכהן, ראש ממשלת המעבר יהיה ראש הממשלה השני.
צבי האוזר (דרך ארץ)
¶
אין פה היגיון של סימטריה מהסיבה הפשוטה שבמצב הנוכחי יש אחד שמתחיל ואחד שממשיך. ואין חילופין. ברגע שאחד התחיל, כבר יש לו יתרון בשל כך שהוא התחיל ולכן הסעיף הזה מאזן את העובדה - - -
מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם)
¶
אין פה אף אחד מכחול לבן. אתם לא מבינים שעושים לכם מארב בטן? אין אף אחד מכחול לבן. הם עושים לכחול לבן מארב בטן.
עידן רול (יש עתיד-תל"ם)
¶
אדוני היושב-ראש, אני מבקש שיירשם בפרוטוקול שאני מתרעם בשם חבר הכנסת בני גנץ שהסעיף הזה לא סימטרי. אולי זה פסח עליו, אבל אני חושב שכדאי להעיר את תשומת ליבו.
גור בליי
¶
ככל שאנחנו מבינים, ההסדר הזה נועד להיות סוג של סנקציה על שותף שמבקש לפזר את הכנסת בשביל למנוע את ביצוע החילופים. אבל הדבר הזה יש לו כמה קשיים. ראשית, אנחנו חושבים שיכולות להיות סיטואציות שבהן בכלל הסנקציה לא תפעל. אם אחת הסיעות באותו גוש, למשל, החליטה לעזוב את אותו גוש, אולי היה לה בכלל אינטרס לגרום לפיזור הכנסת. מעבר לזה, יש פה מתח בין הסעיף המוצע לבין כל הדוקטרינה של ממשלת מעבר. ממשלת מעבר מבוססת, באופן טיפוסי, על המשכיות. פה אומרים שדווקא אחרי הפיזור ראש הממשלה מתחלף. בעצם זה עומד במתח ולא תואם את הרעיון הבסיסי שעומד ביסוד - - -
צבי האוזר (דרך ארץ)
¶
בהינתן שיש ראש ממשלה חלופי, הוא לא סתם. ראש ממשלה חלופי שמושבע יחד, נכנס. זאת אומרת שממשלת המעבר מתקיימת לפחות בעיקרה.
גור בליי
¶
מה השאלה שעולה פה? הרי מאוד יכול להיות שהאישור של חוק ההתפזרות יהיה דווקא על רקע משבר בין שני השותפים האלה, ואז ילכו לאשר חוק התפזרות. יכול להיות שדווקא במשבר כזה יש מחלוקת ביניהם ודווקא בלב המשבר אתה מחליף את ראש הממשלה ביכולת להוביל אולי לשינוי.
גור בליי
¶
גם המספר 12, אנחנו לא יודעים מהיכן הוא הגיע. לא ברור מה ההצדקה למספר הזה. לא הבנו מהמציעים למה דווקא המספר הזה.
צבי האוזר (דרך ארץ)
¶
מכיוון שמדובר בהוראת שעה. בשים לב לתוצאות הבחירות לכנסת, יש לך שליש סיעה. אתה אומר שיש אינטרס של המפלגה הדומיננטית בממשלה לפזר. כשאתה אומר שיש אינטרס אתה קובע איזשהו קו גבול של שליש, שאומר שמעליו אותה דומיננטיות מופעלת למען איזון.
צבי האוזר (דרך ארץ)
¶
בממשלה של 78, 12 לא מספיקים, 11 לא מספיקים. יש רוב, אין בעיה. זאת הסנקציה. ממשלת המעבר עוברת לראש הממשלה החליפי.
גור בליי
¶
קושי נוסף שעולה עם ההסדר הזה, הוא שהוא מכניס ממד של אי ודאות במהלך ההצבעה. זאת אומרת, אתה לא יודע עד סוף ההצבעה - - -
(היו"ר איתן גינזבורג, 23:05)
מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם)
¶
אנחנו מבקשים, כל אחד מאיתנו, להגיד שוב לפרוטוקול שהשעה 11 בלילה. אנחנו יושבים מתשע בבוקר, 14 שעות ברציפות. זה חוק מאוד מאוד כבד.
מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם)
¶
לא רק שגזלתם מאיתנו את ההשתתפות בצער המשפחות בערב לפני ערב יום הזיכרון, לזכרם של הנופלים, אתם מביאים חקיקה כזו כבדה.
מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם)
¶
אנחנו לא מסוגלים לחשוב, אנחנו לא מצליחים לקלוט. אני מבקש שהכול ייכנס לפרוטוקול. זהו מחטף ואני אומר לכם, עם כל הכבוד לכם, הייעוץ המשפטי אומר דברים ואני לא מסוגל בשעה כזו לקלוט. אני לא יודע, אולי אתם יותר טובים ממני, אז תגידו את דעתכם.
עידן רול (יש עתיד-תל"ם)
¶
אדוני היושב-ראש, אנחנו לא מסוגלים לפצח את זה בשעות כאלה. באמת, זה הופך ללעג את החוק שאתם בעצמכם מעלים. אנחנו לא בדיוק נחשדים פה בעצלות, אבל בשעה כזאת, אחרי 14 שעות של דיון משפטי וחקיקה, מן הראוי לעשות הפסקה ולהתכנס מחדש מחר. אני לא מצליח להבין מה גניבת הדעת הזאת.
מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם)
¶
לא רק גניבת דעת. ערב לפני ערב יום הזיכרון, במקום להיות עם המשפחות השכולות, אתם מחזיקים אותנו עם השטויות שלכם.
מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם)
¶
לא, הם לא מכבדים אף אחד – לא את הנופלים ולא את יום הזיכרון ולא את העייפות שלנו. פשוט בושה וחרפה. הליכוד עדיף עליכם.
אפרת חקאק
¶
אנחנו מבקשים מחברי הכנסת להצביע וברגע של ההצבעה הם לא יידעו מה ההשלכות של ההצבעה שלהם. ברגע שהם מצביעים, הם לא יודעים האם 12 חברים מסיעת הליכוד יצביעו עבור הפיזור או לא ולכן, הם לא יידעו את ההשלכות של ההצבעה של אותו רגע.
אפרת חקאק
¶
לא משנה אם זה שמית או לא. עד שאנחנו לא יודעים מי מבין חברי הכנסת הצביע בעד החוק הזה בקריאה השלישית, אתה לא יודע מי יהיה ראש הממשלה המפנה למוחרת.
בועז טופורובסקי (יש עתיד-תל"ם)
¶
היא החליפה אותו אבל אנחנו לא מתחלפים. היא החליפה אותו. אנשים כאן עייפים. אנשים לא מסוגלים - - -
בועז טופורובסקי (יש עתיד-תל"ם)
¶
איתן, אני מבקש שזה יעלה להכרעת יושב-ראש הכנסת. תגידו שזה מה שאומרים חברי הוועדה, מה שאומרים חברי הכנסת. הוא מהמפלגה שלך. מעניין מה הוא יגיד על זה.
אפרת חקאק
¶
לא הייתי פה בכל הדיונים, אבל כנראה בגלל החריגות של ההוראה הזאת היא מוצעת רק כהוראת שעה לכנסת הזאת.
מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם)
¶
תעשה מה שאתה רוצה. אנחנו לא נשארים איתך. אנחנו לא עובדים אצלך. נמאס לנו ממך. כולם החוצה, קדימה. תעשה לבד, תעשה דיון איתך ועם עצמך. 14 שעות בערב לפני ערב יום הזיכרון – אתם לא מתביישים, 14 שעות רצוף? לכו קיבינימט מצידי. קדימה, יוצאים.
עופר כסיף (הרשימה המשותפת)
¶
אני רוצה להגיד לפרוטוקול, אני ציטטתי היום ואני מצטט שוב את מה שאמר השופט סולברג, שאמר שכאשר דנים בחוקי יסוד, שקילתה של ההצעה צריכה להיעשות בכובד הראש ההולם.
עופר כסיף (הרשימה המשותפת)
¶
כאשר אנחנו פה 14 שעות ואתה, בגלל שאתה מקבל הנחיות מהבוס שלך בלי שמץ של עצמאות, תתבייש. כלומניק. כלומניק.
מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם)
¶
איך הוא יכול להצביע? הוא לא יכול להצביע עכשיו. הוא לא יכול להצביע. לא, הוא לא יכול להצביע. על מה הוא יצביע? אני רוצה ייעוץ משפטי עכשיו – האם אפשר - - -
שלמה קרעי (הליכוד)
¶
עידן, זאת לא פעם ראשונה שעושים את זה ואתם מבזים את הכנסת. אתם מבזים את החבר שלכם שיושב כאן. אין מה לעשות, אנחנו בסד זמנים לוחץ וצריך להמשיך את זה.
מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם)
¶
אל תאיים עליי, אל תאיים עליי. אתה הולך לצעוק על הייעוץ המשפטי. אתם צועקים על הייעוץ המשפטי. הייעוץ המשפטי שפוט שלכם.
עידן רול (יש עתיד-תל"ם)
¶
התנהגות ביזיונית. מה תעשה, תישאר פה לבד עם הפטיש? מה, אתה גבר? מה ההתנהגות הזאת? אנשים נמצאים פה שנים, תכבד אותם.
עידן רול (יש עתיד-תל"ם)
¶
תכבד אותם, תכבד אותם. מה אתה חושב, שיש לך איזה super power שמאפשר לך להתנהג איך שאתה רוצה?
עידן רול (יש עתיד-תל"ם)
¶
אז תוציא אותי. אז מה, אתה גבר כי אתה מוציא אותי? מישהו שמנסה להסביר לציבור - - - אתה מרחיק אותו?
(חבר הכנסת עידן רול יצא מאולם הוועדה)
גור בליי
¶
לגבי ההסדר של ההגבלות על חוק ההתפזרות, גם לגבי הקושי שקשור במתח מול העיקרון של ממשלת מעבר, שדיברנו עליו, גם לגבי הבסיס דווקא למספר 12 וגם מה שאפרת התחילה כנראה להגיד. בהסדר הזה אתה יוצא להצבעה עם תוצאה לא ידועה. זה מכניס איזשהו ממד של אי ודאות. בכל הצבעה יש אי ודאות אם זה יתקבל או לא יתקבל, אבל פה בקריאה השלישית על חוק ההתפזרות אתה לא יודע עד סוף ההצבעה אם ראש הממשלה יתחלף או לא, כי אתה לא יודע אם יהיו 12 מאותו גוש. אתה לא יודע את זה בזמן אמת.
היו"ר איתן גינזבורג
¶
אתה מתווכח עם קרעי ואתה לא מבין. אתה לא מבין. קודם איתו, אחר כך עם קרעי ואתה לא מבין. אני מופתע, אני מאוד מופתע.
גור בליי
¶
זה לגבי הנושא של חוק ההתפזרות.
לגבי הנושא של הבעת אי אמון בממשלה, אי אמון בממשלה על פי סעיף 28 לחוק יסוד: הממשלה, נעשה היום באי אמון קונסטרוקטיבי. בשביל שממשלה תיפול, צריך ש-61 חברי כנסת יתמכו בממשלה חלופית. לא סתם להגיד שהם נגד אלא גם להגיד בעד מי הם. ההסדר המוצע, שהוא לא כהוראת שעה – הוא היחיד מההסדרים שאני אציין עכשיו שהוא לא הוראת שעה – אומר שבוחרים אי אמון קונסטרוקטיבי מבקשים להטיל את הרכבת הממשלה על מישהו, אפשר על כל אחד מחברי הכנסת למעט ראש הממשלה וראש הממשלה החלופי.
צבי האוזר (דרך ארץ)
¶
זה הגיוני. אי אפשר להיות אי אמון קונסטרוקטיבי שההצעה תהיה על ראש הממשלה. בהינתן שראש הממשלה וראש הממשלה החלופי באותו מעמד, אי אפשר להציע אי אמון קונסטרוקטיבי שאחד מהם הוא ראש ממשלה. אבל מה שחשוב, גור, וזאת הפואנטה, הסעיף הזה באופן מרכזי משמר את ליבת ההסדר הדמוקרטי.
גור בליי
¶
כמו שכתבנו, אני מבין שההסדר הזה נועד להגביר את היציבות של הממשלה – ככה אנחנו מבינים לפחות, שזאת הכוונה.
גור בליי
¶
להגביר, לחזק. ולמנוע מצב או ליצור תמריץ שלילי למצב שבו חלק מרכיבי הממשלה מצביעים בעד ראש הממשלה החלופי, שהוא יתמנה במקום ראש הממשלה המכהן במסגרת אי האמון הקונסטרוקטיבי.
שלמה קרעי (הליכוד)
¶
זה בתוקף גם להמשך של אותה כנסת? אחרי שבחרו מישהו אפשר לעשות אי אמון קונסטרוקטיבי ולהחזיר את אחד מראשי הממשלה הקודמים?
גור בליי
¶
לפי הנוסח אי אפשר בשום שלב להצביע באי אמון, לא בעד ראש הממשלה ולא בעד ראש הממשלה החלופי לפי ההסדר הזה.
גור בליי
¶
אני חושב שכתוב: ראש ממשלה וראש ממשלה חלופי בממשלת החילופים שבה הובע אי האמון. אז זה רק על אותה ממשלת חילופים. זה רק לגביהם ואני לא חושב שזה חל אחר כך.
גור בליי
¶
כשזאת לא אותה ממשלת חילופים – אפשר.
במקרה הזה, בניגוד להסדרים אחרים, אנחנו לא חושבים שמדובר במגבלה מאוד משמעותית. למרות שכעניין מעשי ופוליטי יכולות להיות לכך השלכות משמעותיות, ברמה המשפטית העקרונית עדיין אפשר להפיל את הממשלה באי אמון קונסטרוקטיבי ולהמליץ על כל אחד מ-118 חברי הכנסת.
גור בליי
¶
בהקשר הזה, מכיוון שההנחה היא שהאופוזיציה לא רוצה לעשות אי אמון קונסטרוקטיבי שבו ראש הממשלה הולך וראש הממשלה הוא ראש הממשלה החלופי, במקרה הזה אנחנו לא חושבים שזו מגבלה משמעותית על כוחה של האופוזיציה. זה אחד הדברים שמבחינתנו היו הכי משמעותיים לבדוק בהסדרים האלה, כמו שהתייחס עורך הדין זנדברג. בעצם הרגישות הכי גדולה היא להסדרים שמגבילים את היכולת של האופוזיציה ואנחנו לא רואים שיש פה הגבלה משמעותית על האופוזיציה.
גור בליי
¶
הרבה פעמים בתיקונים משתמעים אתה עושה תיקון גדול לחוק יסוד אחד ומתקן גם חוק יסוד אחר. לא חוק רגיל אלא חוק יסוד אחר.
אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת)
¶
אבל זה תיקון מהותי של חוק יסוד הכנסת. זה לא תיקון שולי. למה לא עושים הצעת חוק לתקן את חוק יסוד הכנסת בנפרד?
גור בליי
¶
היו מקרים שבהם נעשו תיקונים מהותיים בשני חוקי יסוד בתוך חוק יסוד אחד. מה שאי אפשר זה שחוק יסוד יתקן חוק רגיל.
גור בליי
¶
יש פה שני נושאים, שני קשיים. אחד מהם הוא שאין בהסדר קביעה מה הוא מועד הבחירות. הדבר הזה מקבל מענה – הנושא הזה הוצף כלפי מציע הצעת החוק והוא יקבל מענה. הדבר השני הוא הדבר המהותי.
גור בליי
¶
יש בהסדר המוצע הזה תקדים בעייתי, שבו הכנסת קובעת בחוק יסוד תקופת כהונה ספציפית של כנסת מסוימת. הדבר הזה הוא דבר חריג, אבל סעיף 9א לחוק יסוד הכנסת קובע שבשביל להאריך את תקופת כהונת הכנסת צריך רוב של 80 חברי כנסת וגם שיהיו נסיבות מיוחדות. החשש המרכזי, בדרך כלל, הוא לא מקיצור תקופת הכהונה של כנסת אלא מהארכה של תקופת כהונה של הכנסת כי זה באמת חשש לאיזשהו מצב דיקטטורי, שכנסת מאריכה את ימיה עוד ועוד. מצד אחד, אין פה את אותו מצב מסוכן שבו כנסת מאריכה את כהונתה – היא בעצם באה ובהתנדבות מקצרת את תקופת כהונתה – אבל בהחלט ראוי לדון בכל זאת בתקדימיות של הדבר הזה שנקבעה לגבי כנסת מסוימת, תקופת כהונתה בתיקון ספציפי.
גור בליי
¶
אבל בגלל שאין מדובר בהארכה של תקופת הכהונה, שזה הדבר הבעייתי באמת, אני חושב שאי אפשר להגיד שהדבר הזה בלתי אפשרי לעשותו.
ההוראה הנוספת שמתוקנת בחוק יסוד
¶
הכנסת, היא הוראה שבעצם נותנת יותר זמן להעביר את התקציב של 2022. זאת הוראה מאוד ספציפית. לפי 36א. לחוק יסוד: הכנסת, אם לא מאושר תקציב עד שלושה חודשים מתחילת שנת תקציב חדשה, הממשלה מתפזרת.
גור בליי
¶
ההסדר המוצע בעצם נותן את האופציה לאשר את התקציב בתוך שישה חודשים במקום שלושה חודשים. בעצם מאריך את התקופה שבה מותר לאשר את התקציב בלי התפזרות של הכנסת.
מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם)
¶
אבל למה זה? למה להחזיק מדינה שלמה חצי שנה בלי תקציב? מה ההיגיון הכלכלי שעומד מאחורי זה?
אורית פרקש הכהן (כחול לבן)
¶
מיקי, אם יורשה לי, אתה שואל את השאלה הזאת בדיוק ההפך. המנגנון שהוא מתאר בא למנוע - - -
גור בליי
¶
ההוראה האחרונה בהקשר הזה, שאני רוצה להתייחס אליה, היא אולי ההוראה שמעוררת הכי הרבה שאלות. אנחנו סבורים שראוי לשקול היטב האם לכלול אותה בחוק היסוד. גם נציגי היועץ המשפטי לממשלה התייחסו לעניין הזה, ומדובר בהוראת השריון. הוראת השריון היא הוראה מאוד חריגה. זה סעיף 8 להצעת החוק, שקובע שכל תיקון לחוק הזה מחייב רוב של 75 חברי כנסת בשלוש הקריאות. בגלל שאין לנו חוק יסוד חקיקה, אין לנו חוק יסוד שמסדיר את הליכי החקיקה באופן כללי, אין כללים ברורים לגבי אופן השינוי של חוקי יסוד. רוב חוקי היסוד לא משוריינים בכלל. יש חוקי יסוד שמשוריינים ב-61 – חוק יסוד: הממשלה, הוראות מסוימות בחוק יסוד: הכנסת, חוק יסוד: ירושלים והוראות מסוימות בחוק יסוד: משק המדינה. ההוראה של שריון ברוב של 80, זאת הוראה מאוד חריגה שקיימת בחוק יסוד: הכנסת, שעניינה למנוע אפשרות של השעיית המשטר הדמוקרטי או הנצחת הכנסת המכהנת. יש הוראה כזאת גם בחוק יסוד: ירושלים, של 80, אבל שם יש מין קץ' שאומנם צריך 80, אבל אפשר לבטל את זה ב-61.
גור בליי
¶
במקרה הזה, הוראת השריון של ה-75, חלה גם על סעיף השריון עצמו, כלומר אין לך דרך עוקפת של כל הדבר הזה. רוב של 75 – צריך להבין שכל שריון ברוב של מעל 61 יכול להביא למצב של שליטת המיעוט. מה זה אומר שאתה משריין משהו ב-75? זה אומר שגם אם 74 חברי כנסת רוצים לבטל את זה, הם לא יכולים. הדבר הזה הוא באמת הוראה שמעוררת קושי בהיבט הזה.
עופר כסיף (הרשימה המשותפת)
¶
אני רוצה לחזור למה שאמרו כבר קודם חבריי. אני רוצה לחזור למרות שזאת פעם חמישית. יש כללים ברורים, שגם נפסקו בבג"ץ וגם ההיגיון – למרות שחוששני שלחלק כבר אין אותו פה – והם איך מנהלים דיון שיהיה דיון פרודוקטיבי. אנחנו דנים פה בלא פחות מאשר דיני נפשות. זה חוק יסוד שלמרות כל האמירות הבלתי רציונליות שחבר הכנסת האוזר מעלה פה, מנסה למצוא כל מיני צידוקים וכל מיני פלפולים לעשות רציונליזציה של הלא-רציונלי ולהמציא כאילו מדובר, לא פחות ולא יותר, מאשר באורים ותומים של הדמוקרטיה הישראלית המהוללת. החוק הזה הוא חוק שמחסל את שרידי הדמוקרטיה המעטים שנשארו פה, שלמעשה מייתר את הכנסת.
ואם לא די בכך, הרי שכל היום הזה, של 15 שעות, הדיון הוא לא רציני. לא נותנים לחברי הכנסת לדבר כמו שצריך כי בשלוש דקות אתה לא יכול להביא טיעונים רציניים. בכל שנייה היושב-ראש מפסיק את חברי הכנסת שמדברים, לא נותן לנהל דיון כמו שצריך. לא נותן להתווכח, לא נותן לא להסכים. אחד הדברים שצריך כדי לנהל דיון רציני הוא שגם אנשים יכולים לחשוב ולפעול באופן שקול. האם מישהו יכול לפעול באופן שקול אחרי 15 שעות? זה נקרא דיון רציני? אם זה יגיע לבג"ץ, אני מקווה מאוד שגם הנקודה הזאת תעלה שם לאור הדברים שציטטתי קודם מהשופט סולברג. לא יכול להיות שלא יאפשרו דיון, לא יכול להיות שיסתמו את הפה לחברי כנסת, לא יכול להיות שיוציאו חברי כנסת בסיטונות משום שלא מוצא חן בעיני היושב-ראש, שהפך לדיקטטור חדש, מה שאומרים.
לא יכול להיות שמבקשים פה כמעט פה אחד, כולל היועץ המשפטי של הוועדה, להפסיק את הישיבה, והדיקטטור מחליט שלא. הוא מחליט לבד. מה, אנחנו עובדים אצלך? יש לך איזושהי עדיפות עלינו? אתה עליון עלינו? אתה תקבע לבדך בניגוד למה שאומר הרוב, שהדיון ימשיך, כשאני חוזר ואומר שזה לא דיון רציני כי אחרי 15 שעות אף אחד לא יכול לחשוב באופן רציני ובאופן עמוק כדי להעלות טיעונים כמו שצריך. הדיון הזה לא שווה כלום. זה לא דיון דמוקרטי וזה מה שמחכה לנו, כנראה, במליאה ובוועדות בעקבות החוק המנוול הזה, אם חלילה יעבור.
אלכסנדר קושניר (ישראל ביתנו)
¶
באופן כללי אני חושב שדווקא בסעיפים האלה מרוכזים כל המספרים המוזרים. הראשון הוא בסעיף 43ט – 12 חברי כנסת. באמת, שמעתי פה כל מיני תיאוריות והסברים. אני חושב שמציעי החוק חייבים להסביר, לפחות בדברי ההסבר, למה זה 12 ומה עומד מאחורי המספר הזה.
דבר שני, שאלה לייעוץ המשפטי; אני מבין מה קורה בתקופה א', במידה ויש פה מקרה של אי אמון. אני לא מבין מה קורה בתקופה ב'. אם גנץ ראש ממשלה ויש הצבעת אי אמון, מה קורה? האם יש הסדר מיוחד לדבר הזה או שאין כלום?
לגבי סעיף 43י – כשיש הצבעת אי אמון ושני ראשי הממשלה, החלופי והלא חלופי, לא יכולים לעמוד בראשות ממשלה חדשה, זה מגביל את סיפור האי אמון. אנחנו מדברים על שתי המפלגות הכי גדולות ואם אף אחד מהם לא יכול להרכיב ממשלה אחרת, זה אומר שאין פה יכולת להצביע אי אמון.
בנוגע לסעיף 8 לחוק יסוד: הכנסת, בנוסח המשולב כתוב 8 ושוב 8. אני מבין שזה 8א.
אלכסנדר קושניר (ישראל ביתנו)
¶
כתוב שהכנסת תכהן שלוש שנים, אבל לא ראיתי בשום מקום שכתוב שאפשר להאריך את זה. שמעתי פה אנשים אומרים שאפשר להאריך את זה.
אלכסנדר קושניר (ישראל ביתנו)
¶
אם זה בהסכם זה אומר שבמידה ויגיעו לשלב הזה, יצטרכו לשנות את החוק. אני מבין נכון?
אלכסנדר קושניר (ישראל ביתנו)
¶
זאת אומרת שהם יצטרכו לעשות תיקון לחוק יסוד: הכנסת. ואז בעצם לשנות את חוק יסוד: הממשלה, כי שוב צריך ממשלה פריטטית.
אלכסנדר קושניר (ישראל ביתנו)
¶
אם זה יאושר כך. בעצם אנחנו אומרים שאם ימינה לא בממשלה, אי אפשר להאריך את זה לשנה רביעית. ככה אני מבין את זה.
אלכסנדר קושניר (ישראל ביתנו)
¶
מעבר לבעיה החוקתית, ויש פה אנשים שמבינים יותר ממני מה משמעותו של רוב של 75 חברי כנסת שצריך בשביל לשנות את חוק היסוד הזה, גם פה הייתי מאוד שמח להבין ממציעי החוק למה 75. למה לא 74 או 76? זה הרי לא שליש ולא חצי. זה סתם מספר. מאוד הייתי שמח לקבל את ההסבר לשאלות ששאלתי. אגב, במהלך כל הדיון שאנחנו מנהלים פה מהבוקר, משעה 9 בבוקר, לקראת הסוף כן התחלנו לקבל תשובות מהייעוץ המשפטי. גם מהייעוץ המשפטי של הוועדה וגם מהייעוץ המשפטי של הממשלה, אבל לא שמעתי שום הסבר ממציעי החוק, שיסבירו לנו מה הם כותבים ועל מה הם מדברים. לכל השאלות שלנו שמופנות אליך, איתן, אתה לא עונה.
אני חושב שבשעה ה-15 של הדיון הגיע הזמן שגם מציעי החוק יתחילו לענות על השאלות שאנחנו מעלים פה. אנחנו לא מעלים אותן רק כי אותנו זה מעניין. אני מאמין שיש גם הרבה מאוד אנשים אחרים שהשאלות האלה מעניינות אותן. קראתי את דברי ההסבר בעיון ולא מצאתי שום דבר שעונה על אותן השאלות ששאלתי. תודה.
שלמה קרעי (הליכוד)
¶
תודה, אדוני היושב-ראש, השאלה מופנית אליך, עורך הדין זנדברג. בדיון שהיה קודם על הסיפור של "מבחירתו" – השאלה שלי היא איזה נוסח, לפי חוות דעתך, כן יכסה את המקרה שבו צו בית משפט מורה לראש ממשלה להתפטר. אם, למשל, נכתוב כך: מרצונו החופשי וביוזמתו, על פי רצונו האישי בלבד ולא על ידי אילוץ חיצוני או לא על ידי התערבות חיצונית – האם נוסח מלא כזה מכסה לדעתך את המקרה, שזה לא כולל התערבות חיצונית של בג"ץ?
בועז טופורובסקי (יש עתיד-תל"ם)
¶
השעה עכשיו 23:40, אחרי 15 שעות. לפני שהוצאת אותי מהישיבה הקריאו את סעיף 43ב ועוד סעיפים. הפנו לסעיף 34 ואז דיברו על 12 חברי כנסת, ממשלה חלופית וזיקה. ואז עברו לסעיף הבא, סעיף 28 ואז המשיכו לסעיף 8 שמפנה לסעיף 36, שממשיך עד שנת 2022, ומדבר על שישה חודשים. ואז המשיכו לסעיף 8 שדיבר על רוב של 75. אנחנו לא עוקבים אחרי זה ואני לא יודע למה גור הלך, אבל אני אשמח לשמוע ממך, אם את במקומו עכשיו. מה את ממליצה לנו לעשות? נמצאים כאן יותר מחצי מחברי הוועדה ויותר מחצי מחברי הכנסת שנוכחים בישיבה הזאת, שטוענים כבר למעלה משעה שאנחנו לא עוקבים אחרי הסעיפים ולא מצליחים לרדת לעומקם ולהבין אותם לעומק כמו שצריך.
בועז טופורובסקי (יש עתיד-תל"ם)
¶
לא שאלתי אותך עכשיו. אני שואל את הייעוץ המשפטי מה הכלים שעומדים לרשותי כחבר כנסת.
היו"ר איתן גינזבורג
¶
סליחה, זה לא חלק מהדיון בהצעת החוק. אתה יכול ללכת לבדוק מה הכלים שעומדים לרשותך.
בועז טופורובסקי (יש עתיד-תל"ם)
¶
אני טוען, והטיעון שלי מאוד ברור, שאנחנו לא יכולים לענות, להגיב ולהצביע ולעבור בצורה רצינית על סעיפים של שינוי משטר בשני חוקי יסוד ובעוד שני חוקים – חוק הממשלה וחוק מימון מפלגות ובחוק יסוד: הכנסת, וחוק יסוד: הממשלה, שמפנים לכל כך הרבה מספרים, לכל כך הרבה אפשרויות וכל כך הרבה תרחישים. ביום שבו התחלנו רוצים לסיים הקראה וזה פשוט לא רציני. אמר את זה גם גור קודם.
בועז טופורובסקי (יש עתיד-תל"ם)
¶
אני אשמח לשמוע מהייעוץ המשפטי מה עומד לרשותנו בשביל להפסיק את הפארסה הזאת.
אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת)
¶
אדוני היושב-ראש, אני חושב שארבעת הסעיפים האחרונים שהקראנו עכשיו הם השיא של חוסר הסבירות הקיצוני בהצעת החוק הזאת, אי המידתיות וכל העילות להתערבות בג"ץ. ובסוף, באים שלמה ואחרים ואומרים: למה בג"ץ מתערב, ותוקפים את בג"ץ. כמו שהיום פסלו את החוק של האיכון והמעקב של השב"כ, באו ואמרו: מכיוון שאנחנו יודעים שיש קורונה והתפשטות, זה היה צריך להיעשות בחקיקה. תעשו את זה בחקיקה. כשאנחנו אומרים לכם ומתריעים בפניכם, מזהירים אתכם לא לעשות כך וכך, בדיוק כמו שכבר כמה שעות אנחנו אומרים שזה לא אנושי – מתשע בבוקר עד שעה 12 בלילה.
אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת)
¶
בחוקי תקציב. מה הדחיפות? מה הדחיפות? אנחנו היינו בצום משעה ארבע לפנות בוקר עד שעה שבע וחצי. נתתם לנו – תודה רבה – חצי שעה ללכת לאכול ולחזור. איזו דחיפות יש שהיום צריכים להיות עד 12 בלילה? למה? למה? אני לא מבין. ואיזה תגובות אנחנו מקבלים ממציעי החוק? כמו שאמר אלכס, על אף סעיף לא קיבלנו שום תשובה. למה? כי אדוני היושב-ראש לא מכיר את כל הנושאים האלה. היועץ המשפטי משתדל ונותן ואז אורית באה ומתקיפה את היועץ המשפטי לכנסת – אתה צריך להסביר. מי שצריך להסביר זה מי שהציע את החוק הזה. לא היועץ המשפטי צריך לעשות בשבילכם את העבודה.
שאלה לאייל – אמרת במפורש, ואני מסכים איתך ואמרתי את זה מהרגע הראשון – הסעיף הזה הוא בושה וחרפה. הוא דגל שחור שמתנוסס מעל הצעת החוק הזאת בעניין השריון של 75. לא יכול להיות שאתה תשנה את החוק הזה ברוב של 61 או 62 ותכתוב בו שאסור לבטל אותו אלא ברוב של 75. מה הסתירה הפנימית בתוך זה? אני שואל אותך, אייל, על סעיף 8 – תיקון חוק יסוד: הכנסת, בסעיף בחוק יסוד: הממשלה. דרך אגב מקצרים את תקופת הכנסת. למה? אם מדברים על יציבות, אורית – שמעתי אותך מדברת על יציבות שלטונית, אופיר מדבר על חיסכון של כמה מיליארדים. אם יש לכם רוב מוצק של 78 או 72, למה רק לשלוש שנים? למה לא לכל התקופה? הכנסת היא לא לארבע שנים אלא עד אוקטובר. זאת אומרת שיש לנו ארבע שנים וחצי, אז מי שמכם לבוא ולקצר את תקופת הקדנציה של כל חבר כנסת אחר? זאת השאלה שלי ליועץ המשפטי.
אנדרי קוז'ינוב (יש עתיד-תל"ם)
¶
בהמשך לדברים שנאמרו פה, אם הכנסת מקצרת מרצונה את המשך כהונתה ובתום שלוש השנים פתאום, במצב מסוים הכנסת תחליט להאריך את כהונתה, האם זה דורש את אותו רוב של 80 חברי כנסת ונסיבות מיוחדות? זה בעצם המבחן להארכת הכהונה של הכנסת. נאמר פה קודם שהדבר הזה מתקיים כדי למנוע את העריצות, לצורך העניין. האם זה מתקיים? ואם זה מתקיים, למה באמת מקצרים? יש פה רציפות שלטונית, אז למה מקצרים לשלוש שנים אם כדי להאריך את זה לתקופה הנקובה בחוק צריך רוב של 80? זה כבר אפליה על אפליה.
לגבי התקציב, בהסכם הפוליטי מדובר על כך שאפשר להעביר את התקציב לשנת 2022 בשנת 2021. מה קורה אם זה לא מתקיים וראש הממשלה המכהן לא מצליח להעביר תקציב? האם במקרה הזה ראש הממשלה נתניהו נשאר בתפקידו כראש ממשלת מעבר? כלומר, הוא הולך לבחירות והוא נשאר ראש ממשלת מעבר. אין התייחסות לדבר הזה בחוק המוצע. אם התקציב לשנת 2022 לא עובר בשנת 2021, מה קורה?
מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם)
¶
תודה רבה, אדוני היושב-ראש, הדיון מתקיים במשך 15 שעות מתישות ובערב לפני ערב יום הזיכרון, מה שמונע מחברי כנסת שחלקם ממשפחות שכולות לבקר משפחות של נופלים. אנחנו יושבים כאן מותשים, לא מצליחים לעכל את החומר הכבד הזה, המקיף הזה. ואתה – זה לא ברמה האישית – אבל ליבך אטום לבקשות כאן. חברי כנסת עפים החוצה על זה שהם מעיזים בכלל לשאול. מה שקורה כאן זה פגם שיורד לשורש הליך החקיקה. פגם שיורד לשורש הליך החקיקה.
מונחים לפנינו חוקי יסוד מהותיים שמחוררים כמו גבינה שוויצרית. בכל שנייה אני שומע את היועץ המשפטי אומר: באמת זה מעלה בעיה, באמת צריך לבדוק, באמת ובאמת ובאמת. אז איזה מין חוק עשיתם? הרי תביאו אותו כמו שהוא. כל הזמן הוא אומר שיש כאן בעיה.
היועץ המשפטי של הוועדה נמצא עכשיו בחוץ – הנה נכנס אבי ניסנקורן – ממתיק סוד יחד עם אבי ניסנקורן ועושים עלינו עוד סיבוב ועוד סיבוב ועוד סיבוב. כאילו היינו שפוטים שלכם. אבל בסדר.
אני מבקש לדעת מדוע החוק מקצר את כהונת הכנסת לשלוש שנים? גברתי היועצת המשפטית, בבקשה, אחרת לא תדעי לענות לי. אני אפסיק ואמתין לך. אני ממתין. תמתיקו סוד, זה בסדר.
גברתי, מדוע החוק מקצר את כהונת הכנסת לשלוש שנים, אבל בהסכם הקואליציוני יש אפשרות לארבע שנים? מדוע לא יכניסו את הזמן המהותי של כהונת הכנסת – ארבע שנים מלכתחילה? מה מסתתר מאחורי זה מבחינה משפטית? מה המניעה לתקן את זה לארבע שנים? אם הכנסת מתפזרת טרם זמנה, כמו שכבר חווינו לא אחת בהיסטוריה של הכנסת הזו ובכמה וכמה כנסות, אין בעיה. אבל למה בתוך החוק להכניס את זה לשלוש שנים?
מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם)
¶
אל תפריע לי, קרעי. אל תפריע לי, קרעי, תעשה לי טובה. אני דואג לגנץ שיהיה שנתיים.
מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם)
¶
אתה גם מפריע לי ואני מדבר בקושי דקה וחצי. מדוע החוק מקצר את כהונת הכנסת לשלוש שנים ובהסכם הקואליציוני יש ארבע? מדוע יש הארכה של שישה חודשים לעצם הגשת התקציב ב-2022? למה? בשביל מה? מה השפיל הזה? מדוע? למה זה בתוך חוק יסוד? כל מספר בתוך חוק יסוד מהווה בעיה בסופו של דבר.
מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם)
¶
בסדר, שהיא תענה לי. אם מצוין שלושה חודשים ב-2022 במקום שישה חודשים, למטב זכרוני שישה חודשים.
מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם)
¶
והדבר האחרון – סעיף 8. אין לשנות חוק יסוד זה אלא ברוב של 75 חברי כנסת. עד עכשיו זה היה 61. מה המספר הבעייתי הזה? האם שלטון הרוב מחזיק את שלטון הרוב? האם הוא 74? למה לא 76? למה לא 72? היועץ המשפטי של הוועדה, גור, גם אמר שהמספר הזה מהווה בעיה, בעיה אמיתית. אני אומר לך שזה פגם שיורד לשורש הליך החקיקה, ה-75 האלה. פגם שיורד לשורש הליך החקיקה. אני רוצה תשובות לכל מה שהעליתי, בבקשה, כולל למה אנחנו נשארים פה בערב לפני ערב יום הזיכרון. על זה אתה תיתן לי תשובה, בבקשה.
מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם)
¶
בוודאי. אם החזקתי עד 12 בלילה, מה אכפת לי עד ארבע? ללכת לבקר משפחות שכולות אי אפשר, ללכת לבקר את אמי אי אפשר. מה נשאר?
עידן רול (יש עתיד-תל"ם)
¶
תודה, היושב-ראש. אני רוצה, חברים וחברות, לתאר לכם במסלול מקוצר מה עברנו כאן היום כדי להבהיר לכולם למה הדיונים הם בשעה כה מאוחרת. הדיונים הם על חקיקה מכוננת, באמת חקיקה של הכנסת בכובעה כרשות המחוקקת, חקיקה של חוק יסוד: הממשלה, חקיקה שמשנה הלכה למעשה את המשטר במדינת ישראל.
התחלנו את הבוקר עם הצעת החוק שנחתה אצלנו בטלפון הנייד בשש בבוקר.
עידן רול (יש עתיד-תל"ם)
¶
קרעי, אתה ואני אוהבים לדבר, תן לי לדבר.
אני ממש מנסה לתאר לכם למה הדבר הזה לא תואם חקיקה של חוק יסוד. התחלנו בשש בבוקר בלי שום התראה מוקדמת. היה לנו אפס זמן כמעט לעבור על החוק. שמענו מהייעוץ המשפטי של הכנסת כבר בבוקר שהם לא הספיקו אפילו להעלות על הכתב את חוות הדעת המשפטית שלהם. אם אתם מנסים להבין מה הם מבחני בג"ץ לחוסר סבירות מבחינת הזמן והפרוצדורה של דיון בחוק יסוד, שלא לדבר על שינוי שיטת משטר, אין ספק שאולי זה מדד כל כך חריף וקיצוני שעוד לא נדון בבג"ץ. הקריטריון של "לא הספקנו לכתוב אפילו את ההתייחסות המשפטית" לבטח נחשב כדבר לא סביר.
המשכנו משם ושמענו שיש לקונות חמורות. לקונה זה מושג מאוד משפטי וזה מביך לקרוא לזה לקונה. יש מצב שבו אנחנו יכולים להישאר עם שני מעונות ראש ממשלה וראש ממשלה חליפי ואין ראש ממשלה. תקראו לזה לקונה, אני אקרא לזה סכנה לניהול השוטף והבסיסי של מדינת ישראל. ככה אתם מתכוונים להציל את הקורונה, כנראה, עם אפס ראשי ממשלה ועם תקציב של שניים.
זה ממשיך עם נציג משרד המשפטים שאמר: אני נאלץ למהר ולרוץ על הסעיפים בגלל שאין לי באמת זמן לתת התייחסות להכול, אז אני מנסה להספיק כמה שאפשר. לסיום שמענו את הייעוץ המשפטי של הכנסת שאין הלימה בין המצב שבו אנחנו נמצאים מבחינת חוסר הפסקות, חוסר תשומת לב לפרטים, עייפות של כולם ופרישה של חלק מחברי הוועדה לבין חשיבות החוק שמונח לפנינו. זהו חוק שאתם יזמתם ומן הראוי שתיתנו לו את הזמן המתאים.
עולות פה כמה סוגיות שלכל הפחות נדרש להן איזשהו הסבר. לפחות תכבדו את הציבור, אם לא אותנו, האופוזיציה, שאתם מרגישים שאתם – מהמקפצה. בואו תנסו לכבד לפחות את הציבור ותסבירו לו למה אתם מקצרים את כהונת הכנסת. אני אזכיר בעיקר לאדוני היושב-ראש, שכביכול הוא כתב את הצעת החוק – אתם אמרתם שאתם באים למנוע בחירות. אני אומנם חדש בפוליטיקה, אבל להבנתי אם מקצרים את משך כהונת הכנסת לשלוש שנים, אתם מקרבים את הבחירות הבאות. זה נורא מוזר, זה לא כל כך מתיישב עם הניסיונות שלכם לעזור לקורונה וכל זה.
עולה גם השאלה – למה הדחיפות לחוקק יחד במדרג נורמטיבי שונה גם חוקי יסוד וגם חוקים רגילים? למה אתם לא הולכים לפי פרוצדורות מאוד מקובלות? אגב, אני אדם שלא ממהר לערב את בג"ץ. אני שמרן בהרבה דברים ברמה המשפטית ואני רוצה להגיד לכם שגם להערכתי, השופטים היותר שמרנים שמינתה שרת המשפטים לשעבר אילת שקד – אני מאוד מכבד אותה, אגב – יגידו שזה בדיוק המקום להתערב בגלל שאתם פוגעים בכל הכללים הפורמליים ובכל מה שמצופה מהכנסת. אתם מרסקים ומשנים את המשטר בצורה של הצעת חוק פרטית שמעורבת עם הצעת חוק של חוקי יסוד וחוקים רגילים. על הדרך אתם מכניסים 6 מיליון בחוק הנדל והאוזר. אם אתם לוקחים 6 מיליון מהציבור בשביל שהנדל והאוזר יוכלו לקדם פוסטים בפייסבוק, לפחות תכבדו את הציבור. יתכבד היושב-ראש ויגיש שתי הצעות חוק, אלא אם זה מרגיש לכם בזבוז נייר וזה מטעמי איכות הסביבה. ואז אני כאן להסביר שבגלל הקורונה, אדוני היושב-ראש, אפשר להגיש בסנהדרין און ליין.
עידן רול (יש עתיד-תל"ם)
¶
אפילו לא צריך להדפיס יותר. לכן נשאלת השאלה, ואני שואל אותך כי אתה הצעת את החוק, אם יש פה חוקים מושחתים, יתכבד אדוני היושב-ראש ויפריד את החוק המושחת, שהוא חוק יסוד, וחוק מושחת שהוא חוק רגיל. זה היה עוזר לכם הרבה יותר לעבור את הייעוץ המשפטי וככה לחרב את המשטר שעבדו עליו כל כך הרבה שנים. שוב, טיפ, רק למראית עין, להראות כאילו אכפת לכם מהמסורת של הכנסת. למראית עין לו הייתם מראים לפחות כבוד לאבות המייסדים של המדינה הזאת, של הגוף המחוקק הזה.
עידן רול (יש עתיד-תל"ם)
¶
מי אתם שהחלטתם להיכנס לנעלי הרשות המכוננת? מי שעומד בראשות הוועדה של הרשות המכוננת זה אדם שנמצא יומיים וחצי בכנסת ובעיקר עסוק בלדפוק על פטיש.
עמיר פוקס
¶
רציתי לומר כמה דברים, ואחד על העניין של קיצור הכנסת. גור צודק שאין מניעה משפטית מהכנסת לעשות את זה, אבל אני שואל מבחינה משטרית ומבחינת אינטרס ציבורי למה עושים את זה. ברור שאורך הכהונה הוא דבר שיש לו אינטרס. באינטרס הציבורי, אורך הכהונה של ארבע שנים הוא מעולה. זאת אומרת, גם מבחינת יציבות שלטונית וכמובן, אנחנו יודעים שבחירות הן דבר יקר אז צריך לא להקדים אותן. בגדול, לכל שר ולכל ועדה יש תהליכים שלוקחים זמן – רפורמות, חקיקה וכמובן הליכים מול הממשלה. לכן קבעו מלכתחילה את העניין של ארבע השנים וכל תיקון של הדבר הזה צריך להיות לאיזושהי תכלית רצינית שמסבירה. הכנסת צריכה להסביר לעצמה ולא ראינו שום תכלית כזאת בדברי ההסבר של הצעת החוק, למה זה צריך להיות שלוש שנים.
אני רוצה לומר שוב שבניגוד למה שעולה מההסכם הקואליציוני, הכנסת – לפי פרשנות שהיא בעיניי נכונה וסבירה – לא תוכל להאריך את הקדנציה שלה אחרי שהיא כבר קובעת אותה. זה מעשה עשוי. אלא אם כן יהיו נסיבות מיוחדות ברוב של 80 חברי כנסת היא לא תוכל להאריך את משך הכהונה. אני חושב שהכנסת עושה פה טעות חמורה בזה שהיא מחליטה עכשיו, ללא שום תכלית נראית לעין. אין לזה שום קשר לקורונה או לחירום או לשום דבר שישכנע למה הכנסת צריכה לקצר את כהונתה בשנה.
לעניין ה-75 באופן כללי – אני מאוד מקווה שהכנסת מתכוונת להעביר את התיקון של 75 או ששוב תהיה פה שאלה משפטית האם זה בכלל תופס. מעבר לזה, אני צריך לומר שבגדול אני חושב ששריון של חוקי יסוד באופן כללי ביותר מ-61 זה דבר נכון. אם מעבירים חוקה שלמה וכמובן שחוקי היסוד המרכזיים של זכויות האדם ושל חוק יסוד: הממשלה והכנסת, צריכים להיות משוריינים ברוב גדול. אבל כאן משריינים סעיפים מאוד ספציפיים ללא שום הצדקה. לפחות לא מפורטת בשום מקום התכלית למה צריך לשריין דווקא את הסעיפים הספציפיים האלה ברוב כל כך גדול, בעוד שחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, למשל, לא משוריין בכלל. חוק הלאום משוריין רק ב-61. את זה אפשר לשנות ב-61 אבל לנקודה הספציפית הזאת של ההסכם בין כחול לבן לליכוד צריך 75 חברי כנסת? זה נראה לא רציונלי, לא קוהרנטי ולא הגיוני וצריך איזשהו הסבר מאחורי זה. תודה.
שמחה רוטמן
¶
תודה. הנושא של 75 חברי כנסת – אני מגיע לישיבות ועדה בכנסת כבר די הרבה זמן ודי הרבה שנים, ומעולם לא אמרתי את המשפט הזה. לדעתי הכנסת לא מוסמכת להגביל את הכנסות העתידיות ביותר מאשר ברוב של 61. זאת לא דעתי האישית.
שמחה רוטמן
¶
זאת לא דעתי האישית. זאת דעתו של השופט חשין, למשל, ודעתם של רבים וטובים מחברי הכנסת בעבר. הדוגמה של חוק ירושלים בירת ישראל והדוגמה של חוק משאל העם - - -
שמחה רוטמן
¶
יש דוגמאות מהשנים האחרונות שבהן הכנסת - - - להגן על דברים חשובים, מספרים שהם עד 61, וידעה להדגיש שהיא מבינה שזה יכול להיות אך ורק אולי עיכוב פרוצדורלי, שיהיה צריך לעשות קודם תיקון לחוק, ואז לבטל רק כדי להראות רצינות. לא באמת להגביל את הכנסת העתידה מסיבה מאוד מאוד פשוטה – מדובר במעשה לא דמוקרטי במובן הכי ברור של המילה. כאשר רוב מקרי או לא מקרי – לא משנה אם הרוב הזה יעבור ברוב של 75 חברי כנסת או לא.
גם אם החוק הזה יעבור ברוב קטן יותר – מגביל רוב עתידי – הוא בעצם אומר: אני פה לנצח. אני פה לנצח עד ש-אני לא יודע מה יקרה. לפחות החוק שאני מחוקק נמצא פה לנצח עד כדי כך, שהשופט חשין בפסק הדין בנק המזרחי כתב במפורש שגם אותם סעיפים שד"ר פוקס דיבר עליהם ודיברו עליהם קודם, שנכון להיום משוריינים בחוקי היסוד ברוב של 80, אם הכנסת תבחר לשנות אותם ברוב של 61, היא תוכל לעשות זאת. כלומר, כתוב 80 אבל באמת 61 יכולים לשנות. סתם אנקדוטה היסטורית – השריון 80 שמופיע היום בחוק יסוד: הכנסת, ונוגע לביטול הבחירות והארכת כהונת הכנסת בחצי שנה, עבר בכנסת למטב זיכרוני עם כ-40 חברי כנסת שתמכו בו. זאת אומרת, הוא באמת לא התקבל ברוב של 80. אין שום הצדקה לוגית שלא ניתן יהיה לשנות אותו ברוב של 61. מה שכן, אם לא ישנו אותו, לא ניתן יהיה לפעול בניגוד אליו. אולי. אפשר לדבר על זה. אבל בוודאי שלשנות אותו.
לכן, הכנסת לא יכולה להגביל את הכנסת העתידית ב-75. אם הכנסת תבחר – בעיניי חלילה – לכתוב זאת בחוקי יסוד, רוב של 61 בעתיד, לפחות לפי חלק לא מבוטל מפסקי הדין שעסקו בנושא והספרות, אומר ש-61 יוכלו לבטל את זה. למרות שתכתבו בחוק 75, אפשר יהיה לבטל את זה ב-61 רגיל. אני רוצה לצטט, וזה מופיע גם בחוות הדעת ששלחנו לוועדה, מדברי הכנסת. חבר הכנסת דוד צבי פנקס קרא לדבר כזה: "החוקה של המלך הטיפש. קונסטיטוציה של מלך טיפש". הוא דיבר על אחשוורוש. שם הייתה קונסטיטוציה שאמרה: מכתב אשר נכתב בשם המלך ונחתם בטבעת המלך, אין להשיב. האם אנחנו נקבל קונסטיטוציה מוצלחת כזו שהייתה שם? האם יעלה על הדעת שהבית הזה ימנע מעצמו ומהבתים שיבואו אחריו להחליט ולעשות את הדרוש ברגע הנכון? לכן, השריון הזה ב-75, אני מאוד מאוד מקווה שלא יהיה.
אני רוצה לדבר על הארכת הכהונה במקרה שהיא תקוצר. כמובן, לפי השיטה שציינתי עכשיו, 61 חברי כנסת גם יוכלו להאריך את זה, הן לפי הכלל הזה והן לפי הכלל שהשופט חשין הזכיר בפסק הדין בעניין בנק המזרחי. צריך להבין שבעצם כאשר אתם משריינים עכשיו וקובעים זמן, דד-ליין לכנסת עם תאריך – לא תיאורטי – והוא משוריין ברוב של למעלה מ-61 – שוב, אני חושב שזה בלתי אפשרי אבל זו רק דעתי – זה אומר בעצם שגם חוק לפיזור הכנסת, שירצו לחוקק 61 חברי כנסת בעוד שנתיים או בעוד שנה, הם לא יוכלו לחוקק כי הוא פוגע, במפורש או במשתמע, בהוראת סעיף 8א לחוק יסוד שמשוריין ב-75. המצב היום הוא לא בעיה כי הוא משוריין ב-61, אבל חוק פיזור הכנסת מאפשר לפזר ברוב של 61 חוק להתפזרות הכנסת. אם, חלילה, תכתבו בחוק היסוד 75, בעצם שללתם מ-61 חברי כנסת את האפשרות לפזר את הכנסת בתאריך שקודם לתאריך הזה.
עוד השלכות בלתי צפויות של אותו שריון ב-75 חברי כנסת – אגב, גם בשריון 61, אבל ב-75 זה ודאי יותר בולט: כל שינוי של יחידת מימון של מימון המפלגות שירצו לעשות בעתיד, ידרוש רוב של 75 חברי כנסת כי הוא פוגע ביחידת המימון שהכנסנו פה עכשיו לתוך סעיף בחוק, שמשוריין ב-75. זאת אומרת, אפשר יהיה לבטל את כל תקציב המדינה ברוב של 61, אבל את מימון המפלגות של סיעת דרך ארץ אי אפשר יהיה לדעת כי זה 75 חברי כנסת. זה מה שלשון החוק אומרת נכון להיום וחייבים לתת לזה מענה בלשון החוק.
גור בליי
¶
קודם כל, היה שווה להישאר עד חצות הלילה בשביל לשמוע אותך מצטט בכזאת התלהבות והסכמה את השופט חשין.
גור בליי
¶
לגופו של עניין, הדבר המרכזי שרציתי לומר הוא שאני לא בטוח שמסלול הפרשנות שלך של חוק פיזור בהקשר הזה, גם מחייב רוב של יותר מ-61. בעצם מה שנקצב פה זה תקופת הכהונה הרגילה של הכנסת. הרי תקופת הכהונה הרגילה של הכנסת היא ארבע שנים, ואין בכך כדי למנוע חוק פיזור שקובע בסופו של דבר כי יהיו בחירות מוקדם יותר. אותו דין, לדעתי, חל גם על חוק פיזור שבא לקצר את שלוש השנים האלה.
שמחה רוטמן
¶
כי הוא עובר ב-61, עורך הדין בליי. חוק פיזור רגיל עובר ברוב של 61 ולכן הוא לא פוגע בהוראות הסעיף ברוב של 61. אסור לפגוע במשתמע בתקופת הכהונה של הכנסת. אז נכון שזאת הבנה אפשרית, אני מסכים איתך, אבל זו בהחלט הבנה אפשרית שכשם שאסור להאריך גם אסור לקצר. אני מזכיר לך את דבריך אתה, אחרי ההפסקה, שאמרת שיש לנו פה תקדים שהכנסת קובעת את מועד הפיזור שלה בתאריך - - - וגם משריינת ב-75. צריך להיזהר מהתקדים הזה.
נקודה חשובה נוספת שצריך להתייחס אליה היא אותם 12 חברי כנסת מסיעה. בעצם מנסים לשריין פה – גם זה סעיף שמשוריין ב-75 חברי כנסת – מפני איזושהי סיטואציה של הפרת אמונים או בגידה של הסיעות הפריטטיות אלו באלו, והליכה לבחירות במטרה להפיל את הממשלה טרם זמנה. ואז אומרים: אם תפילו לנו את הממשלה, הקנס שלכם יהיה שראש הממשלה של הצד השני הוא יהיה ראש הממשלה.
דבר ראשון, אין פה מענה שיח וזה סוג של לקונה. אין פה מענה טכני למצב שבו יש 12 ו-12, זאת אומרת 24 חברי כנסת, 12 מהסיעה הזאת ו-12 מהסיעה הזאת, יחליטו לתמוך - - -
שמחה רוטמן
¶
אני אומר שאין מענה לדבר הזה, מה קורה כאשר יש 12 ו-12 שהם בעד. שנית, עצם הגדרת המושג "סיעה" הוא מושג מאוד מאוד בעייתי כי אנחנו יודעים שאפשר לפרוש מסיעה – אני חושב שיש הרבה אנשים שיודעים את זה היום. אפשר לשנות שם של סיעה. אפשר גם יותר מזה – כאשר יש הצבעה על פיזור הכנסת והממשלה מתנגדת להצעת החוק, וזאת הנחת העבודה, עצם ההצבעה בעד הצעת החוק תיחשב מיידית פרישה מהסיעה, לפי אחת ההגדרות של פרישה מסיעה. היא יכולה להיחשב כך. ואז אתה שואל את עצמך האם הם באמת חלק מהסיעה שיש לה זיקה, או שבעצם ההצבעה הם פרשו מהסיעה?
שמחה רוטמן
¶
זה מעורר המון המון קשיים פרשניים. ההסבר הזה מעורר הרבה בעיות וכמובן, אם משוריין ב-61 או לא משוריין ב-61. יש כל כך הרבה דרכים שבהן הכנסת, באמצעים תקנוניים ואחרים, תוכל להפוך את ההסדר הזה אם תרצה, ברוב של 61, שהשריון שלו, בוודאי בשריון של 75, הוא הצהרתי בלבד.
שלמה קרעי (הליכוד)
¶
מיקי, אתה מתחיל לאהוב אותו? אתה רואה, זה מהימין. אומרים דוגרי ולא תמיד נצמדים לאג'נדה.
שמחה רוטמן
¶
לכן אני חושב שההסדר הזה, כדאי לוותר עליו. אם בכל זאת מחליטים להישאר איתו, להבהיר אותו בצורה שבאמת לא תותיר ספק. שוב, אני מחזיר לסיפור הראשון ואנחנו לא רוצים ספק בשאלה מי הוא ראש הממשלה. תודה.
מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם)
¶
אדוני, מה שהוא אמר על אחשוורוש הטיפש, הוא בא רק להזכיר לכם: אל תהיו טיפשים, תורידו את ה-75, אחרת זה גם ייפול בבג"ץ. אל תהיו טיפשים, תורידו את ה-75. זה מה שאמר לכם עורך הדין.
אייל זנדברג
¶
ערב טוב, אם מותר משהו בחיוך בשעה זו. כשאמרנו בתחילת הבוקר שראוי יהיה דיון חוקתי ארוך וממצה, לא התכוונו את כולו ביום אחד.
אורית פרקש הכהן (כחול לבן)
¶
התבקשתי על ידי הייעוץ המשפטי לחדד את המנגנון שדובר עליו לגבי הארכת הזמן לאישור תקציב המדינה לשנת 2022 מבחינת הרציונל שלו. יש כאן שוב מנגנון שמתאים לאופי המיוחד של ממשלה שהיא ממשלת רוטציה ולא ממשלה רגילה, צרה וטבעית. בממשלה רגילה, אי קבלת התקציב משמעותו באופן מיידי פיזור הממשלה. כאן, במנגנון הזה, רצינו לאזן בין הצורך החשוב והראוי בכל ממשלה לאשר תקציב ושתהיה יציבות במישור הזה, לבין הצורך לייצר יציבות בממשלה עצמה. מצד אחד, המנגנון הזה שאומר שעיכוב או איחור בתקציב באופן רגיל, לא משמעותו תהיה מייד פירוק ממשלה כזו. בכך בעצם למנוע תמריץ שלילי ולא ענייני לאישור תקציב, לצד הצורך שמצד אחד מגבירים את היציבות של הממשלה הזו, מייצרים מנגנון שייאלץ להגיע להסכמות ובעצם לא יתמרץ להיאחז בעמדה שלא יהיה תקציב. לצד זה, מצד שני כן תישמר היציבות הכלכלית.
מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם)
¶
הארכה של שישה חודשים משמרת את יציבות הממשלה? לא הבנתי. עוד שלושה על שלושה. עם כל הכבוד לחברת הכנסת פרקש, את ההסבר הזה אני רוצה מהייעוץ המשפטי. זאת שאלה שלי. אני נותן לה כבוד על העניין הזה, אבל זה לא מה שדובר עליו. האריכו בעוד שלושה חודשים לשישה חודשים, באמת הצילו את הממשלה מאסון, מפירוק. למה?
היו"ר איתן גינזבורג
¶
לפני שאני פונה ליועץ המשפטי לממשלה אני רוצה לברך את חבר הכנסת עידן רול על יום הולדתו שחל הרגע.
היו"ר איתן גינזבורג
¶
כל היום חיכיתי שנגיע לשעה 12 בלילה כדי שנוכל לברך את עידן רול ביום ההולדת שלו.
אייל זנדברג
¶
אני אנסה לעבור על הרכיבים אחד-אחד כי הם לא קשורים זה לזה. יש פה כמה וכמה סוגיות חוקתיות גדולות, אבל בשעת לילה זו אני אנסה להיות הכי ממוקד שאני יכול.
הסעיף הראשון הוא 43י, כמדומני, על אי אמון ממשלת חילופים. נאמר פה שאין הגבלה בכלל של הכנסת. יש פה הגבלה מסוימת של הכנסת, יש פה הגבלה על ריבונות הכנסת גם בצד המהותי וגם בצד הכי מעשי. לפעמים הרוב משתנה, סיעות מתחלפות, אידאולוגיה משתנה ורוצים להקים ממשלה חילופית. ההגבלה על כוחו של הרוב לדחוק ראש ממשלה חדש, אחד משני ראשי המפלגות – אני לא יודע להגיד שהן הגדולות, אבל שחקנים פוליטיים מאוד משמעותיים – זאת בוודאי מגבלה על כוחם של חברי הכנסת ומכאן גם המגבלה על רצון הבוחרים שלהם, שהיו מעדיפים ככלל, אולי, שלא יהיו בחירות חדשות אלא היו רוצים לחדש אולי את הממשלה.
הערה משפטית – אני כבר לא זוכר מי מחברי הכנסת אמר ואני מתנצל. דובר על כך שבעצם זה טבעי שאי אפשר יהיה באי אמון קונסטרוקטיבי להטיל את התפקיד שוב על ראש הממשלה המכהן.
אייל זנדברג
¶
נדמה לי שמשפטית לפחות זאת לא אמירה מדויקת, במובן הזה שתיאורטית יכול ראש ממשלה מכהן להחליט שהוא רוצה לבנות לעצמו קואליציה חדשה ולקבל אמון מחודש על ידי 61 חברי כנסת חדשים.
אייל זנדברג
¶
הטענה שלו הייתה: ברור שלא יכול להיות. לגבי ראש ממשלה הוא אמר שזה לא אפשרי או לא טבעי. ולכן, הוא אמר, גזרה שווה צריכה לחול גם על ראש הממשלה החילופי. אני אומר שעל ראש הממשלה עצמו, תיאורטית זה יכול להיות. זה עניין של קונייקטורה פוליטית או נסיבות פוליטיות. ואני גם לא מבין למה הגזרה שווה לגבי ראש הממשלה השני. יש ראש ממשלה אחד שמכהן ואז אי האמון אליו, וראש הממשלה החילופי הוא לצורך התפעול הממשלתי. אי אמון הוא עולם חיצוני לזה. הכנסת, איכשהו הכוחות בה משתנים. באים 61 ואומרים: אנחנו רוצים ממשלה חדשה. להגביל אותה ולא לאפשר לה להטיל על שני אישים מאוד מרכזיים, זו אכן מגבלה.
שלמה קרעי (הליכוד)
¶
זאת מגבלה שבאה לעגן את ההסכם הקואליציוני. רוצים שהיא תהיה שנה וחצי-שנה וחצי ולא שאחרי חודשיים מישהו יתפוס 61 ויקים ממשלה.
עידן רול (יש עתיד-תל"ם)
¶
קרעי, אנחנו עלולים למצוא את עצמנו שוב בפלונטר ובחוסר אפשרות להקים ממשלה. תנסו לראות איך אתם עושים משהו שלא תוקע שוב את המדינה. זאת חתיכת לקונה, הדבר הזה.
אייל זנדברג
¶
אמת המידה שלכם עכשיו, כוועדה של הרשות המכוננת, שמעצבת את חוקי היסוד, נדמה לי שהיא לא אמורה להיות איך מעגנים הכי טוב הסכם קואליציוני מסוים. זה לא פסול לרצות לעגן הסכם קואליציוני.
אייל זנדברג
¶
השאלה היא האם ממשלת חילופים מצדיקה את הדבר הזה ואני חושב. היא קובעת רוטציה גם אם אפשר יהיה לעשות את הדבר הזה.
שלמה קרעי (הליכוד)
¶
לא, זה לא נכון. כי אם אפשר לעשות דבר כזה, זה אומר שממשלת החילופים הזאת יכולה אחרי חודש להתפרק, כשראש ממשלה אחד מתוך השניים נמצא ב-61, אחרי שהתרגלו לעבוד איתו.
עידן רול (יש עתיד-תל"ם)
¶
שינוי משטרי צריך לראות סיטואציה שהיא גם אחרי ממשלת החילופים. אתם יוצרים פה שינוי משטרי.
היו"ר איתן גינזבורג
¶
ההסדרים הקיימים בחוק הנוכחי היום לא משתנים. כל ההסדרים האלה נוגעים רק למקרה שיש בו ממשלת חליפים.
איל זנדברג
¶
אני חושב שאתם צריכים להבחין: ממשלת חילופים הוא אותו הסדר שחייב להיות בחוק היסוד, כי אם לא תכתבו משהו בחוק היסוד אז אי אפשר לקבוע שראש הממשלה החלופי נכנס באופן אוטומטי בלי לקבל את אמון הכנסת. את זה צריך לכתוב. לעומת זאת, ההוראה הזאת היא לא חלק מהליבה, היא בעצם מעטפת שבנויה על האמון בין השחקנים ולא על המבנה עצמו. לכן זה מעגל אחר, שהוא לא הכרחי לחוק היסוד. אני לא אומר שהדבר הזה הוא לא אפשרי, אבל אני מנסה לבאר לכם כמיטב הבנתי מה נעשה פה, מה הצורך בו ומה הוא מצדיק אל מול אמת המידה החוקתית של לבנות מבנה שהוא נכון וראוי.
אופיר כץ (הליכוד)
¶
אבל אם עתידית, עוד 15 שנה, נגיע לאותו מצב ויצטרכו ממשלת חילופים, אז הם גם יגיעו לאותו מצב שהם ירצו את הביטחונות אחד של השני כדי לממש את ממשלת האחדות שהם רוצים.
איל זנדברג
¶
אפשר גם להגיד שממשלה מכהנת שהיא לא חילופים רוצה יציבות, ואולי אפשר לבנות גם לה בטוחות - - -
איל זנדברג
¶
שוב, אני חושב שאמת המידה המנחה היא שונה. מהי נקודת המוצא? האם נקודת המוצא היא שחייבים להבטיח הסכם קואליציוני? כי בטוחות אפשר להשיג שלא בדרך של חקיקה. אולי זאת אפילו דרך ראויה.
איל זנדברג
¶
לו היינו מדינה שיש בה חוקה שלמה, לא הייתם מעלים בדעתכם ככנסת לתקן אותה, כי זה היה הרבה יותר קשה. אם חוק יסוד החקיקה היה מתקבל אז הייתה קריאה רביעית, שהיא בחלוף חצי שנה, ואי אפשר היה לעשות את השינויים האלה. ואז, באופן טבעי כמו שקורה בפוליטיקה או בממשל, היו נמצאים פתרונות אחרים. לעומת זאת כאן יש פתרון קל של לתקן את חוק היסוד, שאפשר לעשות את זה בחטף. אבל אם לא הייתה הדרך הזו, היו מוצאים פתרונות אחרים.
הסעיף הבא שאני רוצה להתייחס אליו זה הסעיף שקוצב את תקופת כהונתה של הכנסת, סעיף 8א המתוקן. אני מצטרף לדברים שנאמרו קודם על ידי הדוברים מהבית, ד"ר עמיר פוקס ואחרים ונדמה לי שגם גור. בוודאי יש פה את הצד הלא משפטי של האינטרס הציבורי למה לקצוב לשלוש שנים. אבל ברמה החוקתית זאת הוראה מאוד חריגה. זה מאוד חריג שברמת חוק יסוד, ברמה חוקתית, קובעים את אורך תקופתה של כנסת מסוימת. זה דבר שדורש איזושהי - - -
שלמה קרעי (הליכוד)
¶
הממשלה הזאת נועדה למצב חירום אני מנחש, ולכן ההערכה היא שצריך שנתיים-שלוש כדי לצאת ממצב החירום, ולאחר מכן, כשיחליטו להאריך, אפשר להאריך באותו רוב של 75.
איל זנדברג
¶
הסכם קואליציוני הוא חיצוני, הוא מדבר על מניעים. אבל אנחנו כאן כותבים עכשיו פרק בחוקה – הוראת שעה או לא הוראת שעה – של המדינה. וזאת אחריות. הרעיון הזה שמבחינים בין זה שהכנסת כרשות מחוקקת עוסקת בפוליטיקה של היום-יום והכנסת כרשות מכוננת עוסקת בראייה ארוכת טווח הוא רעיון שנדמה לי שצריך להנחות אתכם. מכל מקום, זה נכון שמי שקובע את מגבלת שלוש השנים זה אותם חברי כנסת שהיו יכולים להגיש חוק להתפזרות הכנסת - - -
היו"ר איתן גינזבורג
¶
אני יכול לנחש שיש היום בסנהדרין לא מעט הצעות לחוק לפיזור הכנסת כבר. הרבה מחברי כנסת הנוכחים כבר הגישו הצעות חוק לפיזורה, עוד בטרם כינונה. אבל זה קורה בכל כנסת, אתה יודע את זה.
איל זנדברג
¶
אבל היום, לפי חוק היסוד יש מגבלה שאת חוק התפזרות הכנסת אתה לא יכול להגיש שלוש שנים מראש, אלא, אם אני לא טועה, חמישה חודשים מראש.
איל זנדברג
¶
אתה לא יכול לקבוע היום בחוק שהבחירות יהיו בעוד שלוש שנים. בעבר, יש לומר את האמת, המגבלה הזאת לא הייתה קיימת, והמדינה לא הייתה פחות או יותר דמוקרטית, ולכן אני לא אומר שהדבר הזה הוא לא אפשרי כדבר שנקבע מראש, אבל זה מעורר תמיהה וקושי.
אני עובר לדבר שכן מעורר קושי, ואני ממש מציע לוועדה לסדר אותו. שמעתם פה כמה דוברים שמדברים על מה יקרה אם הכנסת תרצה להאריך מעבר לשלוש השנים. נדמה לי ששמחה אמר שזאת פרשנות אפשרית, עמיר אמר משהו אחד, גור גם אמר משהו. אם בדיון כזה לשלושה משפטנים – ואני יכול להוסיף גם את עצמי לדבר הזה – יכולות להיות פרשנויות שונות, זה סימן שיש פה תקלה וחייבים לבאר את זה. אנחנו לא רוצים שאחרי שלוש שנים או שנתיים וחצי, כשהכנסת תצטרך לקבל החלטה, תהיה פה מחלוקת וילכו לבג"ץ. עכשיו יושבים ומעצבים, אז שתחליט הוועדה מה היא רוצה שיקרה, מה יהיה כוחה של הכנסת להאריך – ב-80? ב-61? – ופשוט לכתוב את זה. לא להשאיר אי-בהירות בנקודה הזאת, אני ממש חושב שזאת תהיה תקלה, וחבל. אם יודעים מראש מה רוצים, אפשר לעצב את זה מראש, תכתבו מה אתם רוצים. השאלה של ה-80 או לא 80 בקשר להארכת תקופת כהונתה של הכנסת זה סעיף מאוד מאוד חריג, וזה סעיף שממש נוגע לליבה של הדמוקרטיה. כי הארכת כהונתה של כנסת מכהנת, כשפרלמנט מאריך את כהונתו, זה דבר מאוד רגיש, ואפשר להימנע מהתקלה הזאת.
איל זנדברג
¶
לא כרגע, בעתיד. אם יש שאלה האם בין שלוש השנים לארבע השנים ההארכה כן מחייבת 80 או שזאת לא הארכה מלכתחילה, היא שאלה - - -
איל זנדברג
¶
תכתבו מה שאתם רוצים, אבל תכתבו מראש, כדי שלא תהיה אי-בהירות. כי זאת נקודה מאוד מאוד רגישה שפרלמנט קובע את משך תקופת כהונתו לפי רצונו שלו.
מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם)
¶
זה הכול בהתאם לסקר שיהיה באותה שנה. אם הם יראו שהם חזקים הם ילכו לבחירות, ואם יראו שהם חלשים הם יאריכו בעוד שנה. מה לא ברור פה?
איל זנדברג
¶
שימו לב לסעיף שמתייחס לסעיף 36א רבתי, עניין התקציב. בשלב הזה אני אעיר רק הערה אחת למרות שיש פה עוד היבטים, תקציביים. יש כאן איזשהו צורך בעקביות והרמוניה. כאן כתוב שאם התקציב לא יתקבל אז מי שימשיך לכהן זה ראש הממשלה המכהן במועד ההתפזרות. כמדומני, אם אני זוכר נכון, במקום אחר אמרנו שאם יתקבל חוק התפזרות בהרכב מסוים עם 12 שבטי ישראל, שהוא המספר הנבחר שם, אז מי שיכהן זה השני. צריך איזושהי אחידות, צריך לחשוב בהיגיון. מי אמור לכהן כשהממשלה הולכת לכיוון בחירות. לכן אני מציע לבחור משהו שהוא רציף.
עידן רול (יש עתיד-תל"ם)
¶
- - - זה קריטי. אלה שני תסריטים שונים שמובילים לאיזה ראש ממשלה יהיה פה. זה כל פעם ראש ממשלה אחר. כלומר, דיברנו על סוגיה שבה אין ראש ממשלה - - -
איל זנדברג
¶
אני מציע לבחון שיהיה פה איזשהו רציונל מסודר. מדוע במצב אחד של התפזרות הכנסת מגיעים לכהונה של ראש ממשלה מכהן, ובמצב אחר מגיעים למצב שמתחלף ראש ממשלה באותו רגע ומביאים מישהו שהוא לא בעולם הרציפות והוא צריך עכשיו להיכנס לתפקיד, כולל כל מה שזה אומר, כלומר, להחליף תפקיד כל כך רם דווקא בשלבים שהכנסת הולכת לקראת בחירות.
שלמה קרעי (הליכוד)
¶
חבר הכנסת קרעי, לא "בינקרתם" את נתניהו מספיק טוב, תחזרו לשולחן ותראו איך הכול מוביל בסוף לנתניהו.
איל זנדברג
¶
אני מדלג על הסעיפים של החוקים הרגילים לטובת חוקי היסוד. הסעיף הבא הוא סעיף הנוקשות. דיברנו עליו קודם, אבל הוא באמת סעיף מאוד משמעותי. אני אתחיל מהסוף - - -
איל זנדברג
¶
כן, אני עובר פה על הרבה מאוד סעיפים, ועל כל אחד מהם אפשר לדבר ארוכות באופן חוקתי. אני לא עושה את זה, אבל רשמתי את השאלה שלך.
לגבי הנושא של הרוב הדרוש, אני אתחיל מהסוף. אני ממליץ בחום, וחושב שהוועדה והכנסת צריכים לשקול זאת, להוריד את זה לרוב של 61 חברי כנסת. כמו ששמעתם, הנושא הוא מורכב ובעייתי והוא בוודאי יציב כמה משוכות בדרכו של החוק כשהוא ייבחן בעתיד על ידי בית המשפט ועל ידי הציבור, ולכן עדיף שהוא ייבחן עכשיו על ידכם, חברי הכנסת כולם.
יש תזה אחת שאומרת שעצם הקביעה של רוב שהוא מעל 61 חברי כנסת, שהוא רוב מוחלט של חברי הפרלמנט, היא בעייתית. כי במי הוא פוגעת? הוא פוגע ברוב, לא במיעוט. הוא מגביל את כוחו של הרוב. יש לי רוב, ולמרות זאת אני לא יכול להשיג תוצאה מסוימת, כי אני צריך 70, 80 וכדומה. לכן הוא לא טבעי.
מצד שני, במקומות שבהם יש חוקה שלמה, סדורה ומבוססת יש איזושהי תפיסה שאומרת שצריך להוציא מכוחו של הרוב היום-יומי את כללי המשחק הבסיסיים, כדי להגן על המיעוט. ישראל נמצאת איפשהו בתווך. יש חוקי יסוד, יש את החלטת הררי; ויש לנו מין אבולוציה חקיקתית שיצרה מעשה טלאים. יש חוקי יסוד שמשוריינים ב-61, יש כאלה שלא משוריינים בכלל, יש כאלה שמשוריינים ב-80. אין אחידות. אנחנו שואפים להגיע לאחידות, אבל בתוך המבנה החוקתי הקיים ולאור פסיקה של בית המשפט, אין לנו אמירה חדה וברורה שאומרת לנו "כך צריך לעשות; זה מותר; זה אסור". כן יש אמירות שכרגע, מה שאנחנו משריינים ומגבילים את כוחו של הרוב - - -
מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם)
¶
גור, כדאי שתאזינו לו, הרי העניין של ה-75 יבוא לבג"ץ. תשמעו מה הוא אומר לכם על חוסר האחידות הזאת.
איל זנדברג
¶
כיום בדין הישראלי, גם לפי הרציונל וגם לפי הפרקטיקה של הכנסת, שוריינו ברוב של מעל 61 סעיפים בודדים, שיש להם איזו מהות בליבת הדמוקרטיה, או באותו מקום של חוק יסוד: ירושלים, שזה בעצם שריון אבל לא עם מפתח כפול, מפני שאת סעיף השריון אפשר לשנות ב-61. לעומת זאת, כאן מוצע לשריין בשריון כפול – כך אני מבין את הטקסט – שלפיו גם הסעיף עצמו ישוריין ברוב של 75. אם לומר את זה במילים עדינות, זה בעייתי בכמה רמות.
דבר ראשון, האם הסעיף הזה יתקבל ברוב של 75? אם לא, זאת תהיה משוכה אחת בדרכו של החוק, וחבל. דבר שני, גם אם זה יתקבל ברוב של 75, בתוך חוק יסוד: הממשלה יהיו עכשיו חלקי הוראות שיהיו ברוב של 75, בעוד שאת חוק יסוד: הממשלה עצמו יידרש רוב של 61 לשינוי. זה יוצר חוסר קוהרנטיות לעומת חוקי יסוד אחרים, ואלה גם הוראות שהן לא באמת בליבה, זאת אומרת, הן לא עומדות באמת המידה המהותית שמצדיקה להוציא אותן מכוחו של הרוב הרגיל. כשמדובר על רוב של 61, לפי הפסיקה – השופט חשין, שהוזכר פה, דיבר על כך ש-61 זה כמו קוורום. אם 61 יטרחו לבוא למליאה, הרי שהם פשוט יצביעו, ולכן זה בעצם לא רוב מיוחס. אבל 75 זה רוב משמעותי. אפילו כשדיברנו על חוק יסוד: החקיקה בגלגוליו השונים, דובר, לפחות במהדורות האחרונות, על רוב של 70, ולא על רוב של 80 או 75. ואילו פה לוקחים נתח מסוים - - -
איל זנדברג
¶
החוקים האלה הם מאוד מאוד מסוימים. יש שני חוקים כאלה – חוק יסוד: הכנסת; וחוק יסוד: ירושלים, סעיף 6, שהוא עצמו לא משוריין ב-80, כלומר, המפתח השני לא נמצא בו, המנעול השני לא נעול. אבל יותר מזה, תחשבו - - -
איל זנדברג
¶
לא, הוא לא דומה. כי כאן בעצם משריינים ברמה של 75 חברי כנסת. תחשבו שחוק יסוד: החקיקה מדבר על 70. זה רמה באמת גבוהה, שאני לא רואה לה הצדקה, ואני חושב שהיא תוביל את החוק הזה להרבה מאוד בעיות. אני לא רואה בה לא הצדקה מהותית ולא היגיון.
מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם)
¶
נו באמת, אורית, הרי ברור לכם שזה יבוא לבג"ץ וייפול בבג"ץ. אתם תשלמו על זה מחיר כבד.
איל זנדברג
¶
חוק התפזרות הכנסת עדיין יוכל להתקבל ברוב של 61. אני לא מסכים לדברים שנאמרו פה קודם, אני מסכים עם גור.
עידן רול (יש עתיד-תל"ם)
¶
איתן, אני מבין שעכשיו יש פתאום דיבור בלתי מוגבל? יש כאן איפה ואיפה בהתנהלות.
היו"ר איתן גינזבורג
¶
לא, אין איפה ואיפה. אתה פנית אליו בשאלה, שאלה למציע החוק. מציע החוק משיב לך, ואתה מתלונן על זה.
אבי ניסנקורן (כחול לבן)
¶
לכן אנחנו אומרים שבתקופה הזאת יציבות היא חיונית. נכון שההוראה הזאת, הוראה של 75, היא הוראה לא נכונה כהוראת קבע, ולכן אמרנו שתקופת השריון של ה-75 מוגבלת לשלוש שנים, ואחר כך זה הופך לרוב רגיל של 61. אבל בתקופה הזאת חיוני למדינת ישראל, לפי הבנתנו – גם בגלל המצב הביטחוני והחברתי וגם בגלל המצב הפוליטי ובגלל הצורך באחדות – לייצר יציבות, עם איזונים. האיזונים הם, בין היתר, שהוראת הפיזור בחוק הקיים, של 61, לא נגענו בה. אבל החוק הספציפי הזה שאנחנו מחוקקים אותו עכשיו – כן רצינו לייצר לו יציבות. זה חוק חדש, שמחוקקים אותו לתקופה המוגבלת הזאת. לדעתנו היציבות הזאת חיונית למדינת ישראל, היא חיונית למסגרת החוק, אבל לאורך הזמן צריך להתיישר עם הרוב הרגיל שמתחייב בחוק היסוד. אפשר לחשוב שזה נכון, אפשר לחשוב שזה לא נכון, אבל אני חושב שבסופו של דבר זה לגיטימי מצד המחוקקים לחשוב כזה דבר. וכמובן שזה מצריך מעל 61 איש, ואנחנו מקווים שיהיה לנו רוב אפילו הרבה יותר גדול לאשר את הסעיף הזה.
אני עוד פעם אומר, יש פה נקודת השקפה של המחוקקים, של אלה שחוקקו את החוק הזה, שמתייחסת לתקופה של קיפאון פוליטי מטורף במדינת ישראל, קיפאון שלא היה לו אח ורע מאז קום המדינה, קיפאון שאנחנו לא רואים כרגע את המוצא לו. לכן הלכנו לממשלת אחדות בלב לא קל. כפי שנאמר פה, אנחנו לא שינינו את הערכים שלנו, אלא שבצוק העיתים אנחנו מסכימים לבוא ולעשות הסדר שהוא אומנם הסדר קבע, אבל הוא נובע גם מהקיפאון שקיים.
אבי ניסנקורן (כחול לבן)
¶
אנחנו הבנו שאנחנו צריכים לייצר פה תוצאה שמייצרת בסופו של דבר מוצא מסיטואציות כאלה. יש כאן צעדים שהם צעדים - - -
אבי ניסנקורן (כחול לבן)
¶
האיזונים האלה מחייבים גם את הרוב המיוחד הזה. האיזונים האלה מחייבים להתכנס ולהחליט על סיטואציה של ראש ממשלה חלופי כחלק מהאיזונים האלה במצב של קיפאון פוליטי במדינת ישראל, שבו עם ישראל חצוי לשניים. אנחנו רואים שזה לא מצב חד-פעמי, זה מצב שהוא סטטי במדינת ישראל בשנים האחרונות, בטח בשנה האחרונה. זה גם התבטא בשלושה סבבי בחירות, עם כל ההשלכות של זה, במיוחד במצב של משבר חמור. ולכן יצרנו פה ביחד יצירה של הסדר חלופי קבוע שאפשר להחיל עליו סיטואציות כאלה ואחרות, ואנחנו חושבים שיציבות לשלוש שנים – ובגלל זה מוצע רוב של 75 – זה דבר חיוני. זאת הנקודה.
מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם)
¶
אבל אתה אומר שגם אם הממשלה תהיה רעה, אני לא רוצה שהיא תתפרק. גם אם הממשלה תהיה רעה, תצטרך להביא לי 75 כדי שהיא תתפרק.
בועז טופורובסקי (יש עתיד-תל"ם)
¶
דיון כזה ביום אחד זה דבר לא ראוי, אנשים כבר לא עוקבים אחרי כל האופציות.
איל זנדברג
¶
אני מתייחס לדברים של חבר הכנסת ניסנקורן. בסופו של דבר יש פה את הרובד של מה רוצים להשיג, ויש פה את השאלה איך נראה חוק היסוד. רוצים להשיג יציבות וכדומה, אבל מנגד יש גם שיקול משמעותי של מהי דמותם של חוקי היסוד ואיזה "מחיר" חוקתי משלמים בכך שמעוותים חלק מהעקרונות, שזה אולי אחד מהם. השאלה אם מגיעים למאה אחוז של בטוחות ואת כולן שמים בחוק היסוד, או שמחפשים בטוחות במקום אחר.
איל זנדברג
¶
אני הבנתי שזאת הוראת שעה, אבל עדיין יש כאן פגיעה, מכל הסיבות שמניתי קודם. עדיין מדובר כאן על מצב שלוקחים חוק יסוד ומוציאים אותו מחזקת הרוב ושמים הוראה שלא מתאימה לזה.
איל זנדברג
¶
יש כאן שתי שאלות. אחת, כמו שאמרתי כבר, האם זה באמת הכרחי וחיוני לנוכח המחיר החוקתי שמשלמים פה - - -
איל זנדברג
¶
השאל השנייה: כפי שזה כתוב כאן עכשיו, "אין לשנות חוק יסוד זה" – להבנתי זה מדבר על כל החבילה שראינו פה, והשאלה אם הדבר הזה באמת דרוש, או שאפשר למקד את אותו צורך. כלומר, גם לצמצם את הרוב, כדי לצמצם את הפגיעה, וגם למקד את זה לאותם סעיפים שאתם חושבים שרוב של 61 כן יכול לשנות. הרי אם יש ממשלת חילופים, משכבר מכהנים במבנה הזה, האם יעלה על הדעת שמישהו יקום וישנה את החוק עכשיו ויגיד "אתה לא תהיה ראש ממשלה"? לדעתי זה לא באמת אפשרי במשטר, וזה לא בהכרח הכרחי. יכול להיות שזה שלייקעס, לפי המשל הידוע של "חגורה ושלייקעס", שמשלמים מחיר חוקתי כשעושים אותם, ואולי הם לא נדרשים.
איל זנדברג
¶
לדעתי יש שאלות. ויש גם כמובן עוד הרבה דברים לומר, אבל כרגע התייחסתי לכל הסעיפים ברמה שמתאימה לשלב הזה של הדיון.
מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם)
¶
אני מציע לכם להוריד את ה-75, מה שלא יהיה. או לפחות תצמצמו את זה נקודתית. אתם לא רוצים? בסדר, ניפגש בבג"ץ.
עידן רול (יש עתיד-תל"ם)
¶
- - - מחליפים כאן ראשי ממשלה – זאת יציבות? בזמן הקורונה, כשאין לנו מושג מה יהיה עוד חודשיים - - -
שלמה קרעי (הליכוד)
¶
אני אשמח אם תשיב לשאלה שלי. השאלה שלי הייתה לגבי הנושא של "מבחירתו". מה הנוסח שלהבנתך יכסה - - -
שלמה קרעי (הליכוד)
¶
כן, חשוב לי שהדבר זה יהיה לפרוטוקול. מה הנוסח שלטעמך יכסה את העניין שצו בית משפט לא ייכלל בהגדרה "מבחירתו"? האם "מרצונו החופשי וביוזמתו"? האם "על פי רצונו האישי בלבד ולא על ידי אילוץ חיצוני"? - - -
איל זנדברג
¶
ראשית, היו בינינו חילופי דברים קודם שהיו לפרוטוקול, ואני רוצה להבהיר את הטעות שאולי נשמעה, שכך לפחות אמרו לי שדוּוח בתקשורת. כל מה שאמרתי הוא שהצירוף "התפטרות מבחירתו" הוא צירוף מילים שהוא לא ברור, הוא דורש הבהרה, ולהבנתי הוא לא קיים בחקיקה. לא אמרתי שמצב כזה או אחר כן או לא נכלל ב"בחירתו", במיוחד לגבי בית המשפט. לא התייחסתי לזה. אמרתי שיש כל מיני עילות - - -
איל זנדברג
¶
דבר שני, צריך להבין – כשמבקשים ממני לנסח משהו, אני שואל קודם מה אנחנו רוצים להשיג. האם אנחנו רוצים להבחין פה בין מצב שבן אדם נאלץ לבין מצב אחר, ואם כן, מהי הסיבה להבחנה הזאת, מהו ההיגיון החוקתי שמביא לתוצאה שכן מחליטים או לא מחליטים לפי הרצון של בן אדם להתפטר. למה זה משנה אם בן אדם אומר שהוא מעוניין להתפטר כי הוא צריך לטפל בבן הזוג שלו, או כי הוא זכה בלוטו או כי מישהו אילץ אותו משפטית? למה זה משנה מבחינה חוקתית לאותו צומת? אני לא מצליח להבין את זה.
מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם)
¶
אחת בלילה, אין לכם אלוהים? אחת בלילה. שמעת מה הוא אמר, איתן? לא ראוי שבשעות כאלה נדון בסעיפים בחוק כזה. גם היועץ המשפטי של הוועדה אמר אותו דבר.
היו"ר איתן גינזבורג
¶
אם לא תפסיקו את הדיון כל הזמן זה ייקח פחות זמן. אבל אם תמשכו את הדיון זה יימשך יותר זמן.
מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם)
¶
שמעת מה אמר היועץ המשפטי לוועדה וגם מה אמר איל? לא ראוי לדון בחוקים כאלה - - -
אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת)
¶
זה פיצול. תצביע על הפיצול, ואחרי זה נדון בנפרד, למה לעשות את זה ביחד?
מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם)
¶
רגע, אדוני, אתה לא יכול לא לתת לי. אני ביקשתי חוות דעת של גור וחוות דעת של איל האם ראוי להמשיך ולדון בחוקים כאלה כבדים אחרי 16 שעות, באחת בלילה.
מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם)
¶
גנץ ואשכנזי וניסנקורן ואתה – תתביישו. תתביישו. חוקי יסוד, 16 שעות, לפני ערב יום הזיכרון.
בועז טופורובסקי (יש עתיד-תל"ם)
¶
זה ביזיון לרשות המחוקקת והמכוננת. זה לא הגיוני, 16 שעות דיון, זה לא הגיוני.
עידן רול (יש עתיד-תל"ם)
¶
שחקת את המילה תודה, אתה לא מתכוון לזה. אני לא מרגיש שאתה אומר תודה ובאמת מתכוון לזה. אתה אומר תודה בקטע ציני. תשמור על המשמעות - - -
היו"ר איתן גינזבורג
¶
חבר הכנסת עידן רול, אני מבקש ממך לצאת. אני קורא לך בקריאה שלישית, נא לצאת מהאולם.
בועז טופורובסקי (יש עתיד-תל"ם)
¶
אולי עדיף שנלך ואז הקואליציה תצביע לבד על מה שהיא רוצה ותשנה את מה שהיא רוצה.
עידן רול (יש עתיד-תל"ם)
¶
אני אצא, אל תדאגו. איתן, אתה מנסח את ההצעה, אתה צריך לתת תשובות להצעה - - -
גור בליי
¶
כפי שגם אני אמרתי וכפי שציין גם הנציג של היועץ המשפטי לממשלה, הדיון בלוחות הזמנים האלה בחוקי יסוד רגישים הוא דבר לא רצוי, ומבחינתנו לא זו הצורה הראויה לדון בחוקי יסוד. אבל כמו שאמרתי, בנסיבות האלה אני לא חושב שיש מניעה לעשות את הדבר הזה. ולכן, לאור בקשת היושב-ראש, אני אקריא את הסעיפים שנותרו, שבמקרה הזה הם דווקא לא תיקון לחוק היסוד אלא תיקונים לחוקים רגילים – תיקונים לחוק הממשלה ולחוק - - -
אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת)
¶
אז תפצלו, אבל למה לקיים דיון עכשיו? בשעה אחת לפנות בוקר אתה מפצל את זה? נו, באמת, די עם זה.
גור בליי
¶
לאור הבקשה של היושב-ראש ובגלל שאני לא יכול לומר שיש מניעה לעשות כן, אני קורא את שני הסעיפים.
תיקון חוק הממשלה
6.
בחוק הממשלה, התשס"א-2001 (בחוק זה – חוק הממשלה) –
(1)
אחרי סעיף 1 יבוא
¶
"הגדרות
1א.
בחוק זה, "ממשלת חילופים", "ראש הממשלה החלופי", "מועד החילופים" – כהגדרתם בסעיף 13א לחוק יסוד: הממשלה."
(2)
בסעיף 4, אחרי פסקה (2) יבוא:
"(3) דין ראש הממשלה החלופי בממשלת חילופים – כדין ראש הממשלה לפי סעיף זה."
הדברים האלה מופיעים בנוסח המשולב שחולק לכם היום תחת חוק הממשלה. שני העמודים האחרונים זה חוק הממשלה וחוק מימון מפלגות.
גור בליי
¶
אני אסביר.
(3)
בסעיף 10(ב) –
(א)
אחרי פסקה 01) יבוא:
"(1א) בממשלת חילופים, נוסף על הפעולות האמורות בפסקה (1), גם זהות ראש הממשלה, זהות ראש הממשלה החלופי, מועד החילופים, זיקת השרים לראש הממשלה ולראש הממשלה החלופי, הכול כפי שהודיעה הממשלה לפי סעיף 13א."
(ב)
אחרי פסקה (4) יבוא:
"(4א) בממשלת חילופים, סיום כהונתו של ראש הממשלה וכניסתו של ראש הממשלה החלופי לכהונה זו, לפי סעיפים 13א(ד), 13א(ה), 43א, 43ח(ב) או 43ט."
זה התיקון לחוק הממשלה, שאני תכף אסביר אותו.
גור בליי
¶
זה רק להקראה. אני תכף אסביר בקצב איטי את הדברים.
7.
בתקופתה כהונתה של הכנסת העשרים ושלוש יקראו את סעיף 13(ג) לחוק מימון מפלגות כך שהאמור בו יסומן "(1)", ואחריו יבוא:
"(2) על אף האמור בפסקה (1), חלק שהתפלג לפי סעיף 59(1) לחוק הכנסת, התשנ"ד-1994 (להלן – חוק הכנסת) לפני כינונה של הממשלה בכנסת העשרים ושלוש מסיעה שקמה עקב התפלגות כאמור בסעיף 60 לחוק הכנסת, יהיה זכאי למימון הוצאות שוטפות לפי מספר חברי הסיעה החל ממועד פרסומו של חוק יסוד: הממשלה (תיקון – ממשלת חילופים)."
אני אסביר את שני הסעיפים. באשר לתיקון לחוק הממשלה, הפסקה הראשונה היא פשוט הגדרות. במהות, יש פה שני דברים שנעשים. הראשון, בעינינו, מיותר. יש פה תיקון לסעיף 4 לחוק הממשלה, שקובע מה הדין לגבי איזו ערכאה דנה בכתב אישום נגד ראש ממשלה או נגד שר אם זה הוגש בטרם החלו לכהן בתפקידם. מוצע לקבוע שאותו דין שחל על ראש הממשלה, חל על ראש ממשלה חלופי. העניין הוא שהסעיף הזה - - -
גור בליי
¶
לא, זה רק כדי להבהיר איזו ערכאה דנה. זה לא בחוק יסוד, זה רק בחוק הרגיל. העניין הוא שלדעתנו הדבר הזה מיותר, כי לפי הסעיף אותו דין חל גם על ראש הממשלה וגם על שר. אז מכיוון שממילא ראש הממשלה החלופי יהיה שר, הדבר הזה הוא מיותר.
גור בליי
¶
לגבי הפסקה השלישית, היא מתקנת את סעיף 10(ב). 10(ב) בסך הכול עוסק באיזה הודעות יפורסמו ברשומות. יש פה פירוט של הרבה מהפעולות – חילופים של ראש ממשלה וראש ממשלה חלופי, הזיקה של השרים וכל הדברים האלה. כל הדברים האלה פשוט יפורסמו ברשומות. עד כאן התיקון לחוק הממשלה.
התיקון לחוק מימון מפלגות, שמוצע לקבוע אותו כהוראת שעה לכנסת העשרים ושלוש, הוא תיקון שקובע שבמצב - - -
בועז טופורובסקי (יש עתיד-תל"ם)
¶
זה ההסכם הפוליטי שלא פורסם, שבו האוזר והנדל קיבלו כסף תמורת קולות ולא פרסמו אותו.
גור בליי
¶
התיקון מבקש לקבוע שאם בכנסת העשרים ושלוש בטרם כינון הממשלה קמה סיעה חדשה שהתפלגה לפי סעיף 59(1) לחוק הכנסת, זאת אומרת לפי הכלל של השליש, והיא מתפלגת מסיעה שהיא בעצמה קמה עקב התפלגות, אז הסיעה החדשה תהיה זכאית למימון שוטף בכנסת. זאת למרות שלפי הדין הרגיל, שחל לפי סעיף 13(ג) לחוק מימון מפלגות, סיעה שהתפלגה לפי שליש, אזי לפי 59(1), בשנתיים הראשונות לכהונתה של הכנסת היא לא זכאית למימון שוטף. זה בעצם גובר לצורך הכנסת העשרים ושלוש על ההוראה הזאת ומאפשר לה בכל זאת לקבל מימון שוטף.
גור בליי
¶
יש לתת את הדעת שהחקיקה הזאת חלה גם על סיעות שהתפלגו קודם למועד התיקון. זה בעצם מה שיש לומר על הדבר הזה. אני מניח שיתייחסו פה להצדקות של הסיפור הזה ולהיגיון הפנימי של הדבר הזה.
בועז טופורובסקי (יש עתיד-תל"ם)
¶
גור, זה שאין מניעה לסיים את הדיון זו עמדה גם של כל הייעוץ המשפטי של הכנסת?
משה אבוטבול (ש"ס)
¶
אל תבלבל, אני ישבתי ושמעתי אתכם, נהניתי מכל רגע. שמעתי אפילו את אחשוורוש ואת היום הולדת של רול.
משה אבוטבול (ש"ס)
¶
אני לא רוצה לומר הרבה, רק משפט אחד. קודם כול, קראתי את ההסכם ואני רוצה להגיד, עד כמה שזה יעצבן את חלקכם, שהוא באמת בנוי לתלפיות. יש בו - - -
משה אבוטבול (ש"ס)
¶
מיקי, אני ספרתי לפחות 14 פעמים שהיית אמור לצאת וחזרת. סימן שאני הייתי בכל הדיון ואני יודע הכול.
משה אבוטבול (ש"ס)
¶
הכול בסדר, קושניר, תירגע, אתה עוד תמצא הרבה הפתעות בדרך. אני רק אשלים את דבריי - - -
משה אבוטבול (ש"ס)
¶
דובר על הנושא של למה זה רק שלוש שנים. נכון, שלוש שנים זה נשמע קצת. אבל חז"ל כבר אמרו: תפסת מרובה לא תפסת. אנחנו יודעים שאורכן של הממשלות זה ממוצע בין שלוש לארבע. אני חושב שיש פה מעשה חכם של לא להרבות על הנושא הזה מעבר לשלוש שנים. מה גם שאם תיקח אחורה תראה ששנה שלמה התבזבזנו על כל מיני דברים. אז אם תחבר את השנה הזאת לשלוש, קיבלת ארבע. כך שאני חושב ששלוש שנים מספיקות לכולם. צריך להבין שהשלוש ועוד השנה שאתה לא עשית בה כלום, כמו שאני לא עשיתי כלום ואף אחד לא עשה פה כלום – ביחד אתה מקבל יחידה של ארבע שנים. כך שזה מתאים בדיוק לתאריך שבו לכאורה הייתה אמורה להסתיים הקדנציה.
אני רוצה לברך על ההסכם הזה, למרות כל החורים.
משה אבוטבול (ש"ס)
¶
אתם רוצים לתת לי משפט אחד? במילה אחת, חייבים לאשר את זה כדי להתחיל לעבוד. מי שרוצה למשוך את זה לעוד בחירות או שיעברו הימים שצריכים לפי החוק – אנחנו בעזרת השם נישן פה איתכם כדי שנעביר את זה יחד בצורה מסודרת. ואני רוצה לאחל לכולם, גם אחרי שנגמור להצביע, שיהיה לכולנו לילה טוב, יש גם את מחר. תודה רבה.
עופר כסיף (הרשימה המשותפת)
¶
מה שנאמר קודם מפיו של חבר הכנסת ניסנקורן על היציבות – אם זה לא היה כל כך עצוב זאת הייתה בדיחה באמת טובה.
יש לי שני דברים. מה זאת אומרת יציבות? יציבות זה הדבר הבסיסי בדמוקרטיה? מה לגבי איזון? מה לגבי איזונים ובלמים של הממשלה? מה לגבי סכנת עריצות הרוב? מה לגבי ייצוגיות? כל הדברים האלה לא קיימים, יציבות הפך פתאום להיות המפתח להכול. אם כך, אני מציע שאנחנו נשנה את הסעיף הזה בחוק ונגיד שאין לשנות חוק יסוד זה אלא ברוב של 120 חברי כנסת. זאת אחלה יציבות. אתם יודעים מה? יותר מזה, אני בכלל הייתי מציע להכניס פה סעיף שבמקום שלוש שנים, הבחירות הבאות יהיו עוד עשר שנים. זאת בכלל תהיה סופר יציבות, אחלה יציבות שבעולם.
חברים, זה קשקוש מקושקש, זאת בדיחה, זאת פארסה. זה מביש. אין איזונים, מרוקנים את הכנסת מהתפקיד שלה, מייתרים אותה, הופכים אותה לחותמת גומי של ממשלה מושחתת, ונותנים חותמת לעריצות הרוב. עריצות הרוב כבר קיימת בפועל, עכשיו היא תהיה גם להלכה, כמו שראינו את ההתנהלות בכל הדיון הקצרצר הזה.
היו"ר איתן גינזבורג
¶
חבר הכנסת כסיף, סיימת את דבריך. חבר הכנסת כץ, תודה רבה. אני מבקש להפסיק להפריע. אלכס קושניר, בבקשה.
אלכסנדר קושניר (ישראל ביתנו)
¶
אני רוצה לדבר על העניין של השלוש שנים – שנה וחצי, שנה וחצי. זה מייצר הרבה מאוד בעיות משפטיות הסיפור הזה. לכן אני מציע להשאיר את זה ארבע שנים, אבל – להאריך את הכהונה של הנשיא בחצי שנה. ואז בעצם נוכל להגיע למצב שראש הממשלה המכהן של ממשלת המעבר, שאז הופכת להיות ממשלת חילופים, יוכל בדיוק ליפול על התזמון הזה של להיכנס למוסד הנשיאות. כי הרי כולם מבינים שזה מה שמעניין אותו. ואני חושב שלשנות את סעיף 3(א) בחוק יסוד: נשיא המדינה יותר קל מאשר לעשות את כל הסמטוכה פה. אז מציעי החוק – תחשבו על זה.
ולגבי יחידות המימון, אני מאמין שהחבר'ה מיש עתיד ותל"ם יתייחסו לזה במלוא הרצינות ואני אשמח לשמוע מה יש להם לומר. לי יש לומר שזה נראה לי מאוד הזוי שתופרים פה חליפה לפי מידה, ולא רק שיש פה איזשהו הסדר רטרואקטיבי, הוא גם מוגבל בזמן. זאת אומרת, ברגע שהממשלה קמה, פתאום ההסדר הזה לא קיים. זאת אומרת, לא יכול להיות מצב שממפלגת איקס מתפלגת סיעה וממנה מתפלגת עוד סיעה במהלך הכנסת העשרים ושלוש והיא לא תהיה זכאית למימון. אז לפחות תפתחו את זה גם קדימה, אלא אם כן אתם מפחדים. או לפחות אל תשליכו את זה אחורה, כדי שזה לא יהיה תפור לפי מידות.
שלמה קרעי (הליכוד)
¶
תודה, אדוני היושב-ראש. גור, לגבי מה שהערת קודם בחוק הממשלה, אני לא חושב שהתיקון של "דין ראש הממשלה החלופי כדין ראש הממשלה" הוא מיותר, כי לא ראיתי בשום מקום שכתוב שראש הממשלה החלופי נחשב כשר. זה הרי יצור חדש שיצרנו כאן בחוקים האלה, הגדרה של ראש ממשלה חלופי - - -
שלמה קרעי (הליכוד)
¶
יש לי שאלה לגבי מימון המפלגות. האם לפי התיקון הזה גם יש עתיד-תל"ם מקבלים מימון מפלגות על שני הח"כים שלא נמצאים ברשימה? זאת אומרת שכאילו יש כאן 122 חברי כנסת שמקבלים מימון מפלגות? למה זה ככה? למה תל"ם צריכה להמשיך לקבל עבור שני חברי הכנסת שהם לא שלה?
גור בליי
¶
התיקון לא לוקח את המימון שקיבלו יש עתיד-תל"ם, אלא הוא מוסיף מימון, בהנחה שהתיקון יאומץ - - -
שלמה קרעי (הליכוד)
¶
ולמה הדבר הזה? אם אנחנו מכירים בזה כהתפלגות סיעה כמו התפלגות רגילה, שבה המימון מתחלק, אז למה כאן אנחנו לא מחלקים את המימון? למה יש למעשה כפל מימון?
גור בליי
¶
אני חושב שאפשר היה לעשות גם כך, אבל אם הולכים למסלול הזה הייתה יכולה להיטען הטענה שיש פה פגיעה בהסתמכות של סיעת תל"ם, שבעת התפלגות יכולה הייתה להתבסס על הדין הקיים ולהניח שהיא לא מאבדת שתי יחידות מימון. במובן הזה אתה מתקן היום את החוק - - -
גדעון האוזר (דרך ארץ)
¶
118 חברי כנסת מקבלים מימון. המימון הרלוונטי שעליו אנחנו דנים הוא מימון שוטף בעיקרו, על פי חוק מימון מפלגות, ולשמירת מה שמכונה בלשון החוק "הקשר הארגוני והרעיוני עם הבוחרים". העיקרון הבסיסי של המשטר הדמוקרטי - - -
גדעון האוזר (דרך ארץ)
¶
העיקרון הבסיסי, אוסאמה, כפי שאתה מכיר אותו היטב, של כל הרעיון הדמוקרטי הוא שוויון; תנאים שווים שעל פיהם מתחרים על רעיונות שונים בשוק הרעיונות. הלכה למעשה, ללא התיקון הזה נוצר מצב אבסורדי שפוגע בבסיס השיטה, שלפיו 118 חברי כנסת מקבלים מימון כדי להציג את רעיונותיהם בשוק הרעיונות בצורה אחודה, בעוד ששני חברי כנסת לא מקבלים.
בועז טופורובסקי (יש עתיד-תל"ם)
¶
חוק מימון מפלגות בא ואומר שאם אתה עוזב את המפלגה שלך אתה לא תקבל מימון.
גדעון האוזר (דרך ארץ)
¶
ה - - - שלנו הוא כל כך גדול, שהייתי מציע לחבריי בתל"ם-יש עתיד, איך אומרים, לשמור את ה - - - לסעיפים אחרים.
גדעון האוזר (דרך ארץ)
¶
עוד הערה אחת למען הפרוטוקול. כל זה הוא על בסיס פיצול מסיעה שהתפצלה. זאת אומרת, הלכה למעשה כחול לבן התייצבה לבחירות בתמהיל של שלוש מפלגות, ובפיצול שהיה בראשית, יש עתיד יצאה מכחול לבן, ואז תל"ם, שבמקור התאחדה עם חוסן לישראל, החליטה להתייצב לצידם ולהתמזג עם יש עתיד. שני חברי כנסת בתל"ם לא היו מוכנים לאותו מיזוג, ואותה סיעת תל"ם שפוצלה מכחול לבן, פוצלה בעצמה לשניים. ולכן המקרה הוא מקרה ייחודי, הוא מקרה על בסיס רעיוני מובהק - - -
גדעון האוזר (דרך ארץ)
¶
אם אנחנו היינו יודעים שהריצה היא עם יש עתיד, לא היינו מצטרפים לריצה הזאת, היא נוגדת את תפיסת עולמנו. יש עתיד היא מפלגת שמאל מובהק - - -
שלמה קרעי (הליכוד)
¶
אבל למה יש עתיד לא מחזירים את המימון הזה? זה שישה מיליון שקל מקופת הציבור שהם לוקחים אותם בתקופה של משבר. איזה צביעות, "משבר, משבר, משבר". תחזירו את המימון העודף, שלא מגיע לכם.
אנדרי קוז'ינוב (יש עתיד-תל"ם)
¶
מה קשור הבסיס הרעיוני לעניין של החוק? אנחנו רצנו על בסיס אותה הסתמכות, כמו שאמר עורך דין גור, ולקחנו ערבויות והתחייבויות על בסיס אותה הסתמכות.
גדעון האוזר (דרך ארץ)
¶
אבל ההתחייבות היא הרבה יותר נמוכה ממה שאתה מקבל. ההתחייבויות הן מידע גלוי. תראה כמה כסף לקחת בהתחייבויות לעומת כמה אתה הולך לקבל.
אנדרי קוז'ינוב (יש עתיד-תל"ם)
¶
- - - זה רטרואקטיבי לחלוטין. מההתייחסות של היועץ המשפטי אני מבין שההתפלגות לא באה על חשבון יחידות מימון, היא לא באה על חשבון המפלגה שממנה הם מתפלגים. הם מקבלים שתי יחידות נוספות - - -
אנדרי קוז'ינוב (יש עתיד-תל"ם)
¶
הוא מדבר על שוויון והוא מבקש להחריג את עצמו לצורך העניין נכון לעכשיו - - -
היו"ר איתן גינזבורג
¶
לא, לא, חבר הכנסת האוזר, תודה. חבר הכנסת האוזר, תודה. אני מודיע לך, עידן, שאתה מאבד את זכות הדיבור שלך.
בועז טופורובסקי (יש עתיד-תל"ם)
¶
צביקה האוזר ויועז הנדל רצו במסגרת מה שהיה פעם כחול לבן במשך שלוש מערכות בחירות. בפעם השלישית הם נקנו בכסף, וזאת התוצאה של זה. ועכשיו הם נותנים יד לחוק רטרואקטיבי שנותן להם כסף וטובות הונאה. אני ביקשתי בוועדה המסדרת, שבה אני חבר, דיון בנושא הזה. מפלגת יש עתיד-תל"ם גם הגישה תביעה לבית משפט. יש כאן מהלך שהוא לא נקי, לא ישר, ואני לא מאמין לרגע, צביקה, שאתה באמת משוכנע בכל מה שאמרת לנו הרגע. זה לגבי דרך ארץ. יש כאן סעיף שדואג לתת מימון ספציפי, לשני חברי כנסת ספציפיים, בכנסת ספציפית, שעשו מעשה ספציפי. סעיף שדואג לתת להם מימון בדיעבד. לכן הדבר הזה נורא בכל אופן ובכל צורה שאפשר לדמיין.
לגבי החלק השני של הדיון, אני חוזר ואומר – אנחנו עכשיו בשעה ה-17 מרגע שנפתחה הוועדה היום. מקריאים פה את כל שינויי החקיקה של חוק יסוד: הכנסת, חוק יסוד: הממשלה, חוק הממשלה וחוק מימון מפלגות. זה דבר שלא היה כדוגמתו. אני הייתי מצפה, בגלל שאין יועץ משפטי לכנסת, שממלאת מקום היועץ המשפטי לכנסת תהיה בדיון הזה. אני הייתי מצפה שגם היא תיתן את דעתה לאי-הנוחות שהיועץ המשפטי של הוועדה הביע סביב הדיון הזה, שהוא פשוט לא תקין בחקיקת חוקי יסוד. זה לא תקין באף חקיקה, בטח שלא בחקיקת חוקי יסוד. אני חוזר ואומר, כפי שחוזרים כאן המון חברים בוועדה וחברי כנסת, שהדיון הזה הוא לא ראוי ואנחנו לא יכולים לרדת לעומקם של פרטים בשינויי חקיקה סבוכים ומסובכים - -
בועז טופורובסקי (יש עתיד-תל"ם)
¶
- - שכל מטרתם היא לצפות פני עתיד בממשלה ספציפית. בכל סעיף שאנחנו דנים בו, כל בן אדם שמדבר מעלה עוד איזושהי אופציה שאולי לא חשבו עליה בשינויי החקיקה. הדבר הזה הוא לא תקין, הוא חמור מאוד, ואני מבקש ודורש שהוא יופסק. גור, אני גם הייתי מצפה שאפילו תעירו את ממלאת מקום היועץ המשפטי של הכנסת, שגם היא תיתן את דעתה, כי אנחנו הרי מתכווננים בקצב מהיר על משהו - -
מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם)
¶
תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אני חוזר על מה שאמרתי לפני כן. שמעתי את ההרצאה המלומדת של אבי ניסנקורן, שהיא כמובן אינה מקובלת עליי. המספר 75 בא לבצר את מעמדם ולהבטיח, האחד מפני השני, ששני ראשי הממשלה יושבעו יחד באותו יום, וזה גם בא להבטיח... תעזבו אותי מכל הקשקושים של רצף שלטוני וכדומה. אני לא מוכן ולא מקבל הכנסה של המספר 75 בהוראת שעה לחוקי יסוד כאלה. יש בזה טעם לפגם חד-משמעי. אני כבר לא מדבר על הדברים האחרים, חוק מימון מפלגות וכל הסיפור של מדוע יש את הארכת התקציב בשלושה חודשים. מה הקשקוש הזה? מה זה החרטא הזה של שלושה חודשים וכל מיני שטויות כאלה? למה אתם צריכים לשנות את זה? בשביל מה? מה זה עושה?
מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם)
¶
תתכנסו לסד הזמנים. הכנתי שני תקציבים, אפשר לעשות את זה. בשביל מה אתם צריכים להכניס את זה לחוק יסוד? מה התוספת הזאת - - -
מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם)
¶
אני אומר לכם, לא אחת שמעתי את שני היועצים המשפטיים, גם של הוועדה, גור, וגם של משרד המשפטים, אומרים שהחוק הזה מחורר יותר מאשר גבינה שווייצרית. אני אומר לך, אדוני היושב-ראש, לאחר 16 שעות דיונים, בשעות מתישות שקשה מאוד לחשוב בהן על חוקים כאלה כבדים, כאשר לפעמים הדקויות לא מובנות לנו – אתה, אדוני היושב-ראש, למרות ששני היועצים המשפטיים אמרו לך את זה בפה מלא ולמרות שאנחנו נמצאים ערב לפני ערב יום הזיכרון, ויש גם בני משפחות שכולות שחברים בוועדה הזאת וגם מפקדים שחלקם היו במדים וגם יש להם חיילים שנהרגו והם צריכים לבקר את המשפחות שלהם... אם זה לכם לא חשוב, לנו זה חשוב מאוד, לנו עדיין יש ערכים - - -
שלמה קרעי (הליכוד)
¶
מיקי, אני מציע שאת השישה מיליון שקל עודף של המימון מפלגות תתרמו לקרן למשפחות - - -
מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם)
¶
אדוני היושב-ראש, גם לאחר 17 שעות מתישות... בחייאת רבי, אלוהים, כל שנייה אתה מפריע לי, ניסנקורן.
מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם)
¶
אדוני היושב-ראש, אני חוזר, כי אבי הפריע. לאחר 17 שעות מתישות, בערב יום הזיכרון, שיש חברי כנסת שיושבים פה שהם בני משפחות שכולות ומפקדים שחיילים שלהם נהרגו, במקום לבקר את המשפחות השכולות אתה הושבת אותנו כאן. ואמר לכם ראש הממשלה, על פי הדיווח – לזכותו ייאמר – תחתמו, את החוק הזה אפשר לעשות גם בעוד שלושה חודשים. מה לכם ולערב לפני יום הזיכרון.
מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם)
¶
רגע. ולכן, גם אנחנו מותשים, גם אתם לא אפשרתם לקיים את הנוהג ולבקר משפחות, ואני אומר לך, יש פה פגיעה ממשית שיורדת לשורש הליך החקיקה - - -
מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם)
¶
ולכן, אדוני היושב-ראש, חלק מהטיעונים שלנו יהיו שלא היה ניתן לדון בחוק הזה ערב שלם בעיניים פקוחות - -
עידן רול (יש עתיד-תל"ם)
¶
אני רוצה לדבר לגופו של החוק הזה. לשון החוק מאוד ברורה. אני רוצה להתייחס אליך, חברי חבר הכנסת האוזר, באמת מתוך הערכה. חבר הכנסת האוזר מבין היטב את החקיקה, מבין היטב מה מטרת החוק הזאת.
תראו, ניתן לשנות את החוק אם חושבים שהוא לא מוצדק. תתכבדו ותשנו את החוק – לכנסת העשרים וארבע. זאת זכותכם. אבל החוק הנוכחי מאוד ברור, והוא נועד למנוע תמריץ בדיוק כמו שמבקש חבר הכנסת האוזר, שיגרום לכל אחד שנייה אחרי הבחירות בעצם להפר את הפתק שהבוחר שם עבורו. הבוחר בא ושם פתק כשהוא יודע מה הרשימה, מה המצע שלה – במקרה של הליכוד אין מצע, אבל תדמיינו שיש להם - - -
עידן רול (יש עתיד-תל"ם)
¶
החוק הנוכחי הוא מאוד ברור, והסיבה שאי אפשר להתפצל ולקבל מיידית את מימון המפלגות היא כדי למנוע מצב שבו יש לנו מערב פרוע שכל אחד עושה שיקולים של כדאיות ותועלתנות, שאז שנייה אחרי הבחירות יהיו לנו פה אלפי פיצולים. זה חוק שהוא, א', נועד לתת לבוחר ודאות לגבי הפתק שהוא שם בקלפי, ודבר שני, זה נועד לשמור על יציבות השיטה, אותה שיטה שאנחנו משחקים איתה מהבוקר בגלל הצעת החוק הזאת.
אני רוצה לציין שוב, אם רוצים לשנות את החוק, אפשר לעשות את זה בכנסת העשרים וארבע. אבל מה שחבר הכנסת מבקש לעשות – והוא יודע היטב מה משמעות הדבר – זה לעשות שינוי רטרואקטיבי, וגם שינוי פרסונלי, כי הוא חל רק על סיעת דרך ארץ, שלו ושל חבר הכנסת הנדל.
עכשיו, אם כבר משחקים בעולם שלך, צביקה, עולם ה"נדמה לי", ואתה אומר "אבל אני לא אוהב את החוק הנוכחי, הוא לא צודק, אם החוק היה אחר הייתי מקבל את הכסף" – אז גם אני יכול להגיד אותו דבר, גם אני אשחק ב"נדמה לי". בוא נניח שאתה ויועז הייתם רצים בנפרד מכחול לבן. במצב כזה לא היינו דנים בכלל על מימון מפלגות, כי אתם לא הייתם רואים את אחוז החסימה אפילו עם משקפת צבאית של יועז. ולכן אני אומר – המצב הנתון הוא מצב נתון. אני מכבד את המצב הנתון גם כשמתאים לי וגם כשלא מתאים לי. אתה ואני, שנינו יודעים שאין מקום לחקיקה רטרואקטיבית פרסונלית, אז תתכבדו נא ותלכו לפי החוקים.
עידן רול (יש עתיד-תל"ם)
¶
אם לא השתלם לכם להתפצל – אני מצטער, זאת לא אשמתי. אגב, את החוק הזה לא אני חוקקתי. אין בעיה לשנות אותו לכנסת הבאה, אבל אני חושב, בצורה מאוד פשוטה, שאם רצתם עם מפלגה ועכשיו כבר לא בא לכם – אין מה לעשות, גם אצל ילדים יש כללים – אתם לא יכולים לקבל את הכסף. וכל ניסיון לקבל את הכסף זה פשוט לשחק עם כספי הציבור של הבוחר.
עידן רול (יש עתיד-תל"ם)
¶
הזכירו פה חברי חבר הכנסת קרעי וגם חברי חבר הכנסת אופיר כץ סקרים הרבה פעמים. לפי כל הסקרים אתם הבאתם אחוז מאוד מאוד קטן של קולות. אפילו בנס הרים מדובר על 20 עד 100 קולות. אז אני אומר, בוא לא נתהלל עכשיו בכל הכסף שאמור להגיע אליכם. כי אם אנחנו נמדוד את זה לפי התפוקה שהבאתם לכחול לבן – כי הרי אנחנו משחקים ב"נדמה לי", אנחנו משחקים בכללים חדשים – אז אין שום סיבה שתקבלו שישה מיליון שקלים.
שלמה קרעי (הליכוד)
¶
כואב לי מבזבוז כספי ציבור. כדי שלא נבזבז כספי ציבור, אדוני היושב-ראש, אני מבקש לתקן את החוק - - -
שלמה קרעי (הליכוד)
¶
אדוני היושב-ראש, כדי שחבר הכנסת רול יהיה רגוע ולא נבזבז כאן כספי ציבור, אני מציע להוסיף כאן פסקה בתיקון: על חשבון המימון של הסיעה המקורית. תודה.
שלמה קרעי (הליכוד)
¶
אדוני היושב-ראש, אני מתעקש שתבחן את הנושא הזה, כי זה בזבוז כספי ציבור. זה שישה מיליון שקל גנבה מהקופה הציבורית - - -
אלכסנדר קושניר (ישראל ביתנו)
¶
ואני מציע להוסיף שזה לא מסתיים לפני תום הכהונה, אלא עד תום כהונת הכנסת. בואו נראה איך מפלגת הליכוד תצביע בעד זה.
היו"ר איתן גינזבורג
¶
אני מבקש להציע כי בהתאם לסעיף 79(ב) לתקנון הכנסת הוועדה תפצל את הצעת החוק שבפניכם לשני חלקים.
היו"ר איתן גינזבורג
¶
עוד לא סיימתי, עוד לא קיימתי את ההצבעה, אתה מפריע לי. אתה רוצה לפעול לפי התקנון? אתה רוצה לפעול לתקנון?
היו"ר איתן גינזבורג
¶
אתה רוצה לפעול לפי התקנון? אז רק לפני. החלק האחד כולל תיקונים לחוק יסוד: הממשלה ולחוק יסוד: הכנסת - -
בועז טופורובסקי (יש עתיד-תל"ם)
¶
זה מחטף, אני מבקש התייעצות סיעתית. עוד פעם, זה חוק מחוקי היסוד, אני מבקש התייעצות סיעתית.
בועז טופורובסקי (יש עתיד-תל"ם)
¶
על מה תוציא אותי? על זה שאני מבקש התייעצות סיעתית? על מה תוציא אותי? מה, אתה גם רוצה - - -
היו"ר איתן גינזבורג
¶
אני הייתי באמצע קריאה ואתה מפריע לי לקרוא. ואני אומר לך שאם תמשיך להפריע לי, תצא החוצה.
היו"ר איתן גינזבורג
¶
החלק השני, תיקונים לחוק הממשלה ולחוק מימון מפלגות, סעיפים 6 ו-7 להצעת החוק. לפני שניגש להצבעה אנחנו נצא להתייעצות סיעתית לפי בקשת יש עתיד. חמש דקות הפסקה.
(הישיבה נפסקה בשעה 01:26 ונתחדשה בשעה 01:31.)
אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת)
¶
לפני ההצבעה יש לנו בקשה, אדוני היושב-ראש. אנחנו היום 17 שעות דיון, עברנו על החוק, שמענו חלק מהעמותות, המכון הישראלי לדמוקרטיה והעמותה למשילות ודמוקרטיה, ובחוק כזה, כמו שהגדירו אותו גם גור וגם איל, שמדובר למעשה בהסדר חוקתי תקדימי ובהסדר משטרי תקדימי, אני מצטרף לבקשות שהוגשו מיתר חברי הועדה: יש לנו מומחים חוקתיים שרוצים להשמיע את דבריהם בפני הוועדה. אנחנו נגיש את השמות שלהם לוועדה ואנחנו מבקשים להזמין אותם לדיון הבא של הוועדה, לפני שנצביע על הצעת החוק של הוועדה.
היו"ר איתן גינזבורג
¶
מאה אחוז, בקשתך נרשמה. אני מבקש להצביע עכשיו על פיצול החוק כפי שהקראתי. חלק אחד: תיקונים בחוק יסוד: הממשלה וחוק יסוד: הכנסת, סעיפים 1 עד 5, 8 ו-9 להצעת החוק; והחלק השני: תיקונים לחוק הממשלה ולחוק מימון מפלגות, סעיפים 6 ו-7.
אלכסנדר קושניר (ישראל ביתנו)
¶
איתן, אני מתנצל, אני לא מבין מה אתה אומר, אתה חייב להגביר את הקול ולדבר ברור. מהתחלה. אמיתי.
היו"ר איתן גינזבורג
¶
אנחנו מפצלים את הצעת החוק לחלק אחד, שכולל תיקונים לחוק יסוד: הממשלה, וחוק יסוד: הכנסת, סעיפים 1 עד 5, 8 ו-9 להצעת החוק; והחלק השני הוא תיקונים לחוק הממשלה ולחוק מימון מפלגות, סעיפים 6 ו-7 להצעת החוק. מי בעד הפיצול?
היו"ר איתן גינזבורג
¶
תשעה בעד, אין מתנגדים, ארבעה נמנעים. אני קובע שהצעת הפיצול אושרה ותועבר להצבעה במליאה.
היו"ר איתן גינזבורג
¶
אני מודיע כבר עכשיו שמחר תהיה הצבעה על התיקון. תודה רבה, הישיבה נסגרה.
הישיבה ננעלה בשעה 01:35.