פרוטוקול של ישיבת ועדה


הכנסת





2
הוועדה המסדרת
23/04/2020




הכנסת

הכנסת העשרים-ושלוש

06/05/2020
11:10
מושב ראשון



פרוטוקול מס' 21
מישיבת הוועדה המסדרת
יום חמישי, כ"ט בניסן התש"ף (23 באפריל 2020), שעה 19:00

קביעת ועדה לדיון בהצעת חוק-יסוד: הממשלה (תיקון - ממשלת חילופים) (פ/280/23 ), והקמת ועדה מיוחדת לדיון בהצעה

חברי הוועדה: אבי ניסנקורן – היו"ר
יזהר שי – מ"מ היו"ר
משה ארבל
עוזי דיין
מכלוף מיקי זוהר
אסף זמיר
בועז טופורובסקי
אחמד טיבי
מתן כהנא
עופר כסיף
אופיר כץ
פטין מולא
מרב מיכאלי
אורי מקלב
אלכס קושניר
שלמה קרעי
פנינה תמנו

קארין אלהרר
אורנה ברביבאי
רם בן ברק
יוסף ג'בארין
איתן גינזבורג
תמר זנדברג
מאיר כהן
מיקי לוי
יאיר לפיד
ג'אבר עסאקלה
אורלי פרומן
עידן רול
עפר שלח
אלעזר שטרן
עאידה תומא סלימן

שגית אפיק
ארבל אסטרחן

נועה בירן - דדון

אסתר מימון
אלון דמלה מסגנאו
לאה קיקיון

הממשלה (תיקון – ממשלת חילופים), פ/280/23, הצעת ח"כ איתן גינזבורג

אני פותח את הדיון בצורה מסודרת. אני קורא את חברי הוועדה המוצעים: הליכוד חמישה חברים – אופיר כץ, שלמה קרעי, פטין מולא, עוזי דיין וטלי פלוסקוב, כחול לבן שניים – איתן גינזבורג ואורית פרקש. איתן מומלץ להיות יושב-ראש הוועדה. יש עתיד שניים – קארין אלהרר ומיקי לוי. המשותפת שניים – עופר כסיף ואוסאמה סעדי. ש"ס אחד – משה ארבל. עבודה אחד – איציק שמולי. מרצ אחד – תמר זנדברג. ישראל ביתנו אחד – אלכס קושניר. ימינה אחד – איילת שקד. יהדות התורה אחד. כבר נתקשר אליהם לשאול. זה ההרכב.

הלשכה המשפטית, בבקשה.

אין דיון?

יש דיון. אני רוצה התייחסות קודם כול של הלשכה המשפטית.

אפשר לשאול שאלה?

ברור.

אני רוצה לשאול את הדבר הבא: בתור מה הוועדה הזאת תהיה? היא תהיה - - - שעוסקת בחוקי-יסוד? היא תהיה ועדה לעניין חקיקה רגילה? מה זה יצור הכלאיים הזה? אדוני, למה אתה לא שומר על זכות הדיבור? אבי, כשתרצה, אני אדבר שוב.

בבקשה, קארין ברשות דיבור. בבקשה, קארין.

גברתי היועצת המשפטית, לא סוד הוא שיש הבדל, מעמד נורמטיבי שונה, בין חוקי-יסוד ובין חוקים רגילים. הוועדה המיוחדת הזאת שקמה, שהיא באמת דבר שאני לא יודעת אם היה כמותו בכנסת – להקים ועדה מיוחדת עוד בטרם כוננה ממשלה, ועדה מיוחדת לצורכי קומבינה.

בתוך ההצעה הזאת שמביאים יש גם חוקים רגילים וגם חוקי-יסוד. אני רוצה לדעת מה יהיה מעמדה של הוועדה? אני רוצה להחזיר אתכם להיסטוריה – שיעור באזרחות.

הייתה ועדה כזאת בכנסת העשרים-ואחת.

לא. לא בצורה הזאת. שיעור באזרחות – אתם זוכרים את ועדת הררי שאמרה: יש את הרשות המכוננת, שהיא אחראית על חוקי-יסוד והחוקה שתהיה בעתיד, ויש את החוקים הרגילים, שהם הכנסת, הריבון, ברמה הפשוטה יותר? אני רוצה להבין מה זו הוועדה הזאת.

אני רוצה עוד להבין, איך קורה שאנחנו כל כך - - - להקים את הוועדה עוד היום. תנו לנו לפחות לקרוא את החוק בנחת, להבין את המשמעויות. אני לא יודעת אגב מתי היה זמן לייעוץ המשפטי של הכנסת לעבור על הדברים, הרי רק היום הביאו את זה כחול לבן. לא? או שאולי קרה דבר אחר - - -

סליחה שאני מפריע. יושבת כאן היועצת המשפטית של הכנסת. אני לא מבין למה הייעוץ המשפטי של הכנסת ממלא פיו מים.

זה לא פייר להגיד. אני ביקשתי מהייעוץ המשפטי להתייחס וקארין ביקשה לדבר לפני.

אם רק תיתן לי עוד חצי משפט - - -

מילה אחת. אנדריאה אשתי ביקשה למסור ליאיר לפיד שהיא גאה בי מאוד. תמסור ללפיד.

אני רוצה לשאול את הייעוץ המשפטי, אלא אם כן תבואו ותגידו לי, ואז תפתיעו אותי, שבעצם הצעת החוק הזאת, הם דיברו אתכם עליה הרבה זמן לפני. אז ראיתם אותה – מתי? הבוקר? אתמול בלילה? מתי היה כל האירוע הזה שהייעוץ המשפטי של הכנסת הצליח להבין במה דברים אמורים?

אני גם רוצה תשובה אם אתם מתכוונים להביא את הנורבגי המדלג.

אם כבר עוסקים בחוקי-יסוד, למה - - -

זה נשמע כמו סוג של התעמלות קרקע.

- - - זה - - - של ההולנדי המעופף.

זה בשיט, אבל יש פליק-פלאק לאחור. זה הכול עולם הספורט.

חברים, אתם מפריעים לי.

זה אחיו של המרוקאי המתופף, על פי יועז הנדל.

המדרבק.

האמת שמה שמשותף להולנדי המעופף והנורווגי המדלג זה ששניהם כבר - - -

המרוקאי המדרבק של יועז הנדל.

זה ענף אולימפי?

- - -

דבר יפה, מיקי. זה יעלה לך הרבה כסף.

אני רוצה לשאול, הרי אמר כאן יושב-ראש הוועדה המסדרת, שהם לא ויתרו על החלום של הנורווגי המדלג.

לא "חלום". לא אמרתי שזה חלום.

זה נשמע כמו חלום.

חלום בלהות.

סיוט.

למה מדלג ולא מקפץ?

אני לא יודע, כי אתם קוראים לזה ככה.

איך אתם קוראים לזה?

איך קראתם לזה כשכתבתם את הדבר הזה?

נורווגי.

נורווגי זה מה שהולך לפי החוק, שהבן אדם הבא נכנס.

זה לא הדיון כרגע.

נדון בזה בוועדה שתקום לנורווגי.

אגב, קארין במפלגה שלא עושה אפילו פריימריז, אין שום פסול בנורווגי מדלג.

כן, אצלך אין פסול בכלום.

אם כבר עושים חקיקה רטרואקטיבית, בואו נמנה אנשים לחברי כנסת שבכלל לא היו ברשימה.

- - -

אני רוצה לחזור - - -

אבי, הייתי באמצע.

- - -

התחלנו לאבד כיוון בוועדה. יש עוד שלוש דקות לקארין לשאול את השאלה, אחר כך התייחסות של הלשכה המשפטית, ואחר כך, לפני ההצבעה, כל מי שירצה להתייחס להרכב הוועדה. בבקשה.

אם אתם רוצים בכל זאת להביא את הנורווגי – אבי, אתה לא מקשיב לי.

(היו"ר יזהר שי, 19:20)

לא צריך להחליף, גם ככה מיקי זוהר פה אומר לו מה לומר, אז פשוט תמשיך.

אין לתאר, הוא קם.

קארין, את יכולה מההתחלה? איבדתי את - - -

חברת הכנסת קארין אלהרר, יש לך עוד שלוש דקות. בבקשה.

דילג לי הנורווגי, תתחילי מההתחלה.

לא הבנתי כלום מרוב הפרעות.

שתי דקות ו-50.

לא עברו 10 שניות. יזהר, באמת.

קודם כול, תשמור על שקט, אני לא יכולה לשמוע את עצמי.

חברי הוועדה, אנא מכם שמרו על שקט. חברת הכנסת אלהרר מבקשת לדבר, ויש לה דברים חשובים.

למה אתם לא מביאים את הכול ביחד? הרי אם כבר מוקמת ועדה, אם כבר אנחנו מתכנסים לכל הקומבינה - - -

קארין, סליחה שאני קוטע אותך. אני לא מבין אל מי את מדברת? יושב-ראש הוועדה לא פה. מי מקשיב לך?

יש פה ועדה, יש פה קוורום, יש פה חברי ועדה ויש פה גם יועצים משפטיים שחלק מהשאלות אליהם. בבקשה.

(היו"ר אבי ניסנקורן, 19:21)

אני רוצה לשאול, למה אתם לא מביאים את הדבר הזה ביחד?

שאלה אחרונה, והיא חשובה מאוד. יש כאן בתיקון המשונה הזה שאתם רוצים להביא גם הסכם כספי לפי חוק מימון מפלגות, שזה כאילו מין שבאינו מינו. מה הקשר ולמה צריך להביא את זה כל כך דחוף אם אין הסכם – אומרים שאין הסכם, אבל אני אומרת שיש הסכם – למה זה נמצא בתוך הבוכהלטריה הזאת בשעה הזאת, כשהשעה 19:16 דקות, היום יום חמישי, שזה לא יום של כנסת? אני שואלת אתכם, מה הלחץ? מה הלחץ לכל הדבר הזה? מה הלחץ לא לתת לנו לקרוא את הדברים, להשקיע בהם?

איתן יוזם החוק, ידידי, אתה משפטן ושיעור שנה א' בתקופתי - - -

עוד - - -

רגע. לא סיימתי.

מה זה לא סיימת? יש זמן, יש זמן לטעון.

אבל אתה לא היית.

עוד דקה אחת, וזהו. לפנות לאיתן, לחנך אותו, זה לא הזמן.

אני לא מחנכת אותו - -

נגמר הזמן.

- - אני מזכירה לו. שנה א' בלימודי המשפטים - - -

איזה קורס?

משפט חוקתי.

הלשכה המשפטית, בבקשה. תתייחסו. אני רק רוצה לציין שאנחנו בדיון כרגע על הרכב הוועדה ועל הקמת הוועדה. יהיה די והותר זמן לדיון על סעיפי החוק עצמם. בבקשה.

אכן, לכנסת יש שני כובעים: חברי הכנסת הם חברים ברשות המחוקקת, ברשות המכוננת. ואם זה יעבור לוועדה, והוועדה תאשר את הצעת החוק לקריאה הראשונה, היא תופרד לקראת הקריאה הראשונה להצעת חוק-יסוד ולחוק רגיל.

אז למה לא מראש?

לא. שאלת שאלה, עכשיו אני מבקש תשובה.

אני רוצה לדעת.

זה לא דבר יוצא דופן שבקריאה הטרומית הגישו חוק-יסוד עם תיקון עקיף לחוק רגיל, ולאחר מכן זה הופרד.

אבל זה לא - - -

לא. אני מבקש. אני לא מאפשר את זה.

- - -ברמה נורמטיבית.

אבל זה לא - - -

אני לא מאפשר את דו-השיח הזה.

זאת התשובה לעניין הדבר הזה.

לגבי הוועדה, אכן בדרך כלל חוקי יסוד, כדבר שבשגרה מועברים לוועדת החוקה - -

יפה.

- - אבל קודם כול, כאן לא רוצים להקים ועדה מיוחדת כדי לעקוף את ועדת החוקה. אפשר היה להקים עכשיו ועדת חוקה, אבל - - -

למה לא?

אני מבקש. אני אפסיק את הדיון. אני קורא לך לסדר פעם ראשונה.

אבי - - -

לא אבי. אין קריאות ביניים. את שאלת שאלה, היא עונה תשובה, אי-אפשר ככה.

אתה חייב לנשום.

אני נושם, אבל את לא נושמת. אומרים לך פעם אחת את התשובה, ואת לא מקבלת, אז אני אומר את זה. תני לה את התשובה, בבקשה.

אין כרגע ועדת חוקה לא בגלל שרוצים לעקוף אותה או משהו כזה, פשוט לא הוקמו עדיין ועדות הכנסת הקבועות.

- - - ועדה מיוחדת. מה זה הוועדה המיוחדת - - -

נכון, אבל לא הקימו עדיין שום ועדה קבועה של הכנסת. אם אתם זוכרים, לפני שבועיים, ועדת הכספים תיקנה תיקון לחוק-יסוד: משק המדינה.

וזה לא בסדר.

אי-אפשר להשוות, ארבל. חוק-יסוד: משק המדינה הולך לוועדת הכספים - - -

אני מבקש, עופר.

- - - של ועדת החוקה.

זה נכון שבמצב רגיל המלצתנו הייתה שזה ילך לחוקה, אבל - - -

שנייה. אני מבקש, גם ממך ארבל, אני מבקש לעצור את זה. מה שאני מבקש, להפסיק להפריע לארבל. אני מבקש שהיא תיתן תשובה מלאה, בלי קריאות ביניים כל הזמן, ואחר כך אנחנו נמשיך.

זה לא קריאות ביניים.

זה קריאות ביניים.

עשרות פעמים חוקי-יסוד תוקנו בוועדות שאינן ועדת חוקה, בין אם זה היה ועדה אחרת או שזה היה בוועדה משותפת. חוק-יסוד: תקציב המדינה נחקק בוועדת הכספים ותוקן שם, חוק-יסוד: הכנסת נדון פעמים רבות בוועדת הכנסת, חוק הלאום נחקק בוועדה משותפת של כנסת וחוקה, חוק-יסוד: משאל עם, ועוד חוקי-יסוד רבים, כך שאנחנו לא רואים פה איזה בעיה משפטית בעצם העובדה שזה יעבור לוועדה מיוחדת.

צריך גם לומר, כפי שהציג כאן יו"ר הוועדה לעניין הרכב הוועדה המיוחדת, למרות שבדרך כלל ועדות מיוחדות מונות עד 15 חברים כמו הוועדות הרגילות בכנסת, מאחר שבוועדת החוקה הקבועה ניתן למנות עד 17 חברים, סברנו שזה אפשרי במקרה הזה גם לגבי הוועדה המיוחדת, וזאת כדי לאפשר ייצוג גם לסיעות קטנות. השינוי הזה בין 15 ל-17 אפשר להכניס גם סיעות בנות שלושה חברים. ולכן מבחינתנו הדבר הוא אפשרי. כמובן לתוכן החוקים תהיה התייחסות של הלשכה המשפטית במהלך הליך החקיקה.

תודה.

מה לגבי הנראות? הזמן - - -

שנייה. אנשים רוצים להירשם לדיון? כל מי שרוצה, בבקשה להירשם. עופר שלח, ואחריו – עידן רול. שלוש דקות כל אחד.

כולנו רוצים.

אני רוצה להזכיר, גם לייעוץ המשפטי, שאני לא צריך להזכיר לו, כי הוא - - - מהמפורסמות, ארבל - - -

יזהר – תחליף אותי.

(היו"ר יזהר שי, 19:27)

אני רוצה להזכיר לכולם, ובוודאי ליועץ המשפטי, את הערותיו של בית המשפט העליון על הדרך שבה חוקי-יסוד מתוקנים בכנסת, בעיקר לתכלית הזאת של הקמת ממשלה. אנחנו זוכרים שבכנסת העשרים תוקן החוק שאנחנו חוקקנו בכנסת התשע-עשרה לגבי גודל הממשלה בהוראת שעה. בית המשפט העיר על זה, ואמר ששוב זה לא יקרה, עשה נו-נו-נו לכנסת, ועכשיו צריך לחוקק את זה בחוק. גם על הקמת הוועדות המיוחדות כבר הייתה הערה.

לפנינו חוק חסר תקדים. זה לא גודל הממשלה, זה לא נוותר על ה-18 השרים, מנוחתו עדן, ונעשה 18 סגני שרים, חלקם מתחלפים, עם מעון לכל אחד מהם. זה חוק אדיר, שממשמעויותיו הקונסטיטוציוניות הן בערך שינוי המשטר החוקתי במדינת ישראל.

לעשות חוק כזה בוועדה מיוחדת, שקמה כמו הפרפר ההוא שמזדווג עם עצמו ומת, ויהיו מספר חבריה מה שיהיו, אני לא רוצה להגיד שזה הרמה להנחתה לבג"ץ, כי כל החוק הזה, בג"ץ כבר לדעתי יושב עם הסולם ומחכה להנחית אותו לאדמה, אבל אפילו בפרוצדורה זה לא מקובל.

אדרבה, סמכותה של הוועדה הזאת להקים ועדת חוקה. תקים ועדת חוקה – הקמנו בכנסת הקודמת ועדת כנסת – תקים ועדת חוקה כמו שצריך עם הרכב נאה, נעשה דיון ראוי כמו שעושים בוועדת החוקה.

אני באמת אומר, ארבל, את יודעת כמה אני מכבד אותך, אני חושב שלהיות חתום על האמירה המשפטית שאפשר לעשות חוק כזה – כמה סעיפים בחוק-היסוד, שלא לדבר על החוק השני, החוק הזה בא לתקן? אני לא זוכר דבר כזה, תיקון של כל כך הרבה סעיפים, לעשות את זה במסגרת של איזה ועדה מיוחדת שמביאים מן הגורן ומן היקב. אני חושב שזה דבר חמור. תודה.

כל מה שהיינו צריכים לעשות זה לתת לכם לחוקק את חוקי-היסוד שרציתם לפסול מועמד מלהתמודד לראשות ממשלה.

מצוין. מועמד - - -

תודה לחבר הכנסת שלח. חבר הכנסת - - -

- - - שוחד והפרת אמונים. אתה לא מבין? - - -

חבר הכנסת מיקי לוי, נא להירגע.

- - - שוחד והפרת אמונים. על מה אתה מדבר? מקומו בבית סוהר.

חבר הכנסת לוי, אנא תירגע.

בבית סוהר הוא יהיה בחוק שלו. בבית סוהר.

חבר הכנסת לוי, נא להירגע.

אני מודה לחבר הכנסת קרעי שמדי פעם מזכיר לנו את השוחד, מרמה והפרת אמונים, כי אנחנו שוכחים... באמת, תודה.

חבר הכנסת עידן רול, ואחריו – חבר הכנסת מיקי לוי.

אולי חבר הכנסת קרעי רוצה לצרף אותם לחקיקה פה.

אנחנו לא מקדמים חוקים אנטי-דמוקרטיים.

מה? מה פתאום...

אתה צוחק מעצמך.

חבר הכנסת קרעי, אנא ממך. חבר הכנסת עידן רול. בבקשה, שלוש דקות.

אדוני היושב-ראש, תודה רבה, אתם יודעים, יש לכולנו פה רגעים שהם יותר מצחיקים, אבל המציאות היא עם משמעויות מרחיקות לכת מאוד, גם לציבור בכללותו וגם לכל אחד מאתנו בדרכו שלו, וזה גם מאוד מאוד נוגע בי.

אני מסתכל על ההסכם הקואליציוני, ואני מדפדף בו, וחוזר ומדפדף בו, ואני חושב מה קרה לכל ההבטחות שנתנו לקהילה הגאה. איתן, תסתכל לי בעיניים. אתה ואני אבות גאים. אנחנו קרענו את ים סוף להביא משפחה. אתה ואני עמדנו מול הורים לילדים גאים, והבטחנו להם שנעביר את חוק הפונדקאות. הבטחנו. אני יכול להזכיר לך את המקומות, בכל פעם שזה קרה. הבטחנו להם שהם יהיו סבא וסבתא. איך אתה, מכל האנשים בעולם, מעביר את החוק הזה שיקים ממשלה מושחתת, שאתה יודע שתצביע נגד חוק הפונקדאות בשנייה? איך? אנחנו השקענו כל שקל בחיים שלנו. נסענו לחו"ל והבאנו ילדים בסביבה זרה, עם בתי חולים, עם אשפוזים. נלחמתי במדינה כדי שייתנו לילד להיות רשום אצלנו בתור ילד.

אין כבר שום דבר קדוש בעולם? המשפחה לא קדושה. איך אתה הולך אחרי זה הביתה ומסביר את זה למשפחה שלך? איך אתה מסביר את זה להורים שלך, לכל מי שסביבך?

אני מבין שג'ובים זה דבר מפתה, אני מבין ששררה זה דבר מפתה, ואני גם מבין שאפשר לומר שבפוליטיקה יש החלטות שמקבלים ואין להן משמעות אישית. אני מאמין עדיין שיש מקומות שאי-אפשר לנתק את האישי ואת הרגש, ופה מדובר על מסע חיים. פה מדובר, לפחות עבורי, להפוך לאבא. זה היה הדבר הכי משמעותי והכי קשה שעשיתי בחיים שלי. ומשיחות שלנו אני יודע שגם לך.

אתה עמדת בנאום הבכורה שלך, בכנסת העשרים-ואחת, על הפודיום במליאה, דומע, ודיברת על הקשיים שעברת, ריגשת שם מליאה שלמה. ניסית לקרב לעולם שלנו - -

עוד חצי דקה בבקשה.

אדוני היושב-ראש, אני אגיע לזה, עם כל הכבוד.

יש כבוד. עוד חצי דקה, בבקשה.

- - ניסית לרגש ולהסביר לאנשים את התלאות שעברת. איך אתה יכול להגיש את החוק הזה? איך אתה עוד רוצה להיות ראש הוועדה שתכשיר את החוק הזה? אני שם בצד עכשיו את כל ההבטחות שקיבלתם, אני שם בצד את העלבון האישי לבוחרים שלנו. אני מדבר אליך עכשיו כאבא, שזו הייתה משאת חייו להפוך לאבא. אין מילים על הקשיים שעברתי כדי להיות הורה. אתה גם עברת אותם. יש לך מחויבות שהיא מעל הפוליטיקה. יש בפוליטיקה קווים אדומים שלא נכון לחצות.

צר לי שהגענו לרגע הזה. צר לי עבורי, צר לי עבור ציבור שלם, קהילה שלמה שמוקפת הורים, סבים, חברים וקולגות, ואנשים שמאמינים בחופש של כל אזרח במדינה להקים משפחה. זה הצורך הכי בסיסי וטבעי. אבל יותר מהכול, יותר מהכול, איתן, צרי לי עליך.

תודה. חבר הכנסת מיקי לוי. אחריו – יואב סגלוביץ'.

תודה רבה, אדוני היושב-ראש, החוק הזה הוא חוק מושחת מהבסיס. אין מילה אחרת להגיד עליו. הוא נולד בחסר, הוא נולד לידת עכוז, ואסור להביא אותו לעולם. זה חוק מושחת, שמבצר את מעמדו של הנאשם מבלפור.

אתם אומרים שרק עם 61 קולות יהיה ניתן לפטר את ראש הממשלה, גם לאחר שהוא יצא חייב בדין. יצא חייב בדין. בהתחלה לא היה כלום כי אין כלום, אחר כך המשטרה אשמה, עכשיו, גם כשהוא יהיה חייב בדין, אמרתם שהוא משנה לראש הממשלה, הוא יכול להמשיך ולכהן כראש ממשלה. אתם השתגעתם? אתם מבצרים את מעמדו של ראש ממשלה חשוד?

אתה יודע, ראיתי הרבה תיקים כאלה בחיים שלי, יואב ראה יותר ממני כי הוא היה ראש אגף החקירות. אתם יודעים מה כתוב על התיק? מדינת ישראל נגד הנאשם בנימין נתניהו. איך אתם יכולים? איפה המוסר? איפה הערכים שלכם של יושרה? תפסיקו למכור לנו - - - "מתחת לאלונקה" וכל השטויות שלכם. אתם משקרים, משקרים. אתם לא מתעסקים בקורונה, אתם מתעסקים כבר חודש וחצי בתפקידים, ובג'ובים ובאיזה משרדים תקבלו. זה מה שמעניין אתכם? יש בחוץ מיליון מובטלים. מילה לא שמעתי מכם, לא במצע שלכם, לא בהסכם שלכם, כלום. אנשים בחוץ נשברים.

אתם בדרככם הנלוזה, אם אתם תתנו יד לחוק מושחת כזה, לא יהיה מנוס, בני גנץ, אשכנזי ושניכם, וכל החתומים, ואיציק שמולי – איך איציק שמולי? שמעתי אותו שבע שנים לידי זועם. איך הוא תמורת משרד מוכר את נשמתו?

אתם, אין לכם בושה, איבדתם את כל הערכים שלכם של מוסר ויושרה. ובחוק הנורווגי, איזו זכות יש לכם? ושמעתי כאן מאבי ניסנקורן: חכה, עוד לא גמרנו עם הנורווגי, אנחנו נחזור אתו. אתם עושים תרגיל, ואנחנו יודעים שאתם עושים תרגיל. אתם תכניסו אותו תוך כדי, ואנחנו נהיה על המשמר, אנחנו ישנים בכניסה לבית המשפט העליון גם על החוק הנורווגי, כדי לבייש אתכם. אתם הולכים לדלג על חברי כנסת מהרשימה.

אני חושד בכם, כי אתם מתנהגים כמו עבריינים, אני מריח אותם כל החיים שלי. אתם מתנהגים כמו עבריינים, אין לכם בושה ואין לכם מוסר. אתם נותנים יד לשחיתות. עיקרתם את הכנסת מכוחה. עיקרתם אותה לחלוטין. הבאתם הכול אליכם. אפילו בוועדה לבחירת שופטים של האופוזיציה דרך קבע היה נציג - -

חצי דקה בבקשה.

- - סיכמתם ביניכם שהתפקיד הזה יישאר בקואליציה. תביאו בחשבון שבית המשפט העליון כבר העביר ביקורת בפעם הקודמת על כך. רוברט אילטוב היה באופוזיציה שנתיים והוא עבר עם זה. משום מה העסק התמסמס והגשנו בג"ץ רק אחרי שנה. אמר: לא יאה, זה לא יקרה, אבל מפאת הזמן שעבר אני לא בוחן את זה, אבל אני אומר לכם: נו-נו-נו. אתם לוקחים את הדברים האלה מהאופוזיציה, זה חלק מהשחיתות הציבורית שהכנסתם את היד שלכם ברגל גסה.

תודה, חבר הכנסת לוי. חבר הכנסת סגלוביץ'.

משפט אחרון, אדוני היושב-ראש, אתם לא תוכלו לעמוד אל מול הילדים שלכם, אל מול הציבור שלכם. איתן, מהר מאוד יבוא חוק ברית הזוגיות. אני רוצה לראות אותך ואת שמולי איך תצביעו, ואת אמיר אוחנה איך יצביע. אני רוצה לראות אתכם, ותסבירו את זה לזוגות האחרים שמסתכלים עלינו עכשיו. חבורה של רמאים, תתביישו.

תודה, חבר הכנסת מיקי לוי. דרך אגב, הילדים שלי שולחים לי פה הודעה. כולם, ארבעתם, מאוד מאוד גאים בי. תשובה לך. בבקשה, חבר הכנסת סגלוביץ'.

אני רוצה לראות את ההודעה. עכשיו אני רוצה לראות את ההודעה.

בבקשה, חבר הכנסת סגלוביץ'.

עכשיו אני רוצה לראות את ההודעה. עכשיו. עכשיו. אני הרי מכיר, אני מריח אתכם. הרחתי אתכם כל החיים שלי, את העבריינים.

למי קראת עבריינים? תחזור על זה בשביל הרקורד.

כולם.

מי זה כולם? כל החבר'ה שעל ידך? עופר שלח הוא עבריין?

לכל מי שידו במעל.

נרשום שחבר הכנסת לוי קרא לחברי הכנסת כאן עבריינים. תודה לך. בבקשה, חבר הכנסת סגלוביץ'.

בסדר, הוא קורא גם לנו עבריינים.

אסור לשקר.

לחלק מחברי הכנסת הוא קרא פה עבריינים. תודה.

שיקרת כאן.

חבר הכנסת סגלוביץ'.

פשוט שיקרת.

לעיתים יש משמעות למקום, לפעמים יש משמעות אפילו למה שכתוב פה על הדלת. אז כתוב פה "ועדה מסדרת". האמת, וואלה, ועדה מסדרת. היא מסדרת אחלה. היא מסדרת לכולם, או לא לכולם, היא מסדרת למי שהיא החליטה לסדר, דברים שלא קשורים לדבר.

אני קורא את ההסבר לחוק, מה שאיתן גינזבורג חתום עליו כראשון החותמים, ואני מבין שאתה אישית כתבת את החוק אם אתה הראשון, והתייעצת וכו'. אני מתייחס למה שכתבת, כי הרי אתה כתבת את זה. הרי לא כתבו את זה עורכי הדין שניסחו את ההסכם הקואליציוני. ודאי אתה כתבת, התייעצת כנראה עם הייעוץ המשפטי של הכנסת כמו שאני התייעצתי אתם לא מזמן. אני מניח, תיכף נשאל את עו"ד ארבל ואפיק, אני מניח שעברתם על החוק כהצעת חוק פרטית, כמו כל הצעת חוק פרטית, ישבתם ונתתם ייעוץ לחבר הכנסת גינזבורג איך לכתוב את זה.

כשלי היה עניין שכתבתי לא מזמן, או שיפצתי הצעת חוק קודמת על אלימות כלכלית, אז באתי לשאול האם סעיף העברה העונשית, האם הוא מתאים או לא מתאים. אני מניח שגינזבורג עשה אותו דבר. אני משוכנע. עוד מעט אני אשאל אתכם ממתי אתם עוסקים בחוק הזה.

אבל מה שכתוב כאן, כתוב בדברי ההסבר: "עקב המשבר החוקתי שאליו מדינת ישראל נקלעה מאז קבלת החוק להתפזרות הכנסת". אני אומר לכם שזה באמת דברי ההסבר. זה המשבר החוקתי שמשטרת – איזה טעות עשיתי. איזה טעות עשיתי, הרי זו לא עבירה פלילית. זו לא עבירה פלילית להבטיח לראש ממשלה מכהן לשנות את החוק כך שבפעם הבאה תהיה לו דירה נוספת על חשבון המדינה. נכון, עו"ד פורר? דיברנו על זה. זרקת לי את העניין הזה. התייעצנו. לא ממש, אבל הוא התייעץ. הכנסתם את זה להסכם. מי הכניס את זה? לא איתן גינזבורג, הוא רק ניסח את החוק.

הרי איתן גינזבורג לא יעלה על דעתו לעשות דבר כזה, הוא נאם על זה במליאה, גם יזהר שי, שמקפיד על הזמנים, מאוד מקפיד על הזמנים, כל פעם מחדש הוא הסביר וקרא דברים שאני לא העזתי להגיד. אני מצטט אותך, כי אני לא אמרתי את זה, "המושחת מבלפור". יזהר שי אמר את זה. אני מדבר יפה. אני אומר "אדם שיש לו כתב אישום על שוחד, מרמה והפרת אמונים", "נאשם בפלילים". אבל מאחר שאיתן גינזבורג כתב את זה, אז אני אומר לאיתן גינזבורג: יש פה משבר חוקתי.

ועכשיו אני מפנה את השאלה לייעוץ המשפטי של הכנסת, וזה לא חקירה נגדית, חס וחלילה, רחמנא ליצלן – פשוט חשוב לדעת את העובדות – האם ישבתם עם חבר הכנסת גינזבורג וניסחתם או עזרתם לו לנסח את הצעת החוק הזאת? ואם כן, חשוב לי גם לדעת, כי זה משבר חוקתי, ממתי אתם יושבים עם איתן גינזבורג על החוק הזה? גם לזה יש חשיבות חוקתית, כי על הצעת החוק הזאת שמעתי בפעם הראשונה או ראיתי אותה בפעם הראשונה היום.

זה לא עוד תיקון, כמו שאמרו חבריי קודם, זאת מהפכה חוקתית מושחתת, מבזה. אבל מאחר שחברי בעבר לאותה סיעה, איתן גינזבורג כתב אותה, ואני מעריך אותו, היה לי חשוב לדעת כמה זמן השקעתם בחשיבה ובייעוץ להוציא את הדבר המפלצתי הזה, שאין לו תכלית, למעט דבר אחד, לעגן בחוק הסכם מושחת בין שני אנשים, לא בין מפלגות – בין שני אנשים שעשו ביניהם עסקה פרטית, ולקחו בשבי את הכנסת כולה, אתכם, כחול-לבן, ואת הליכוד.

ואתם יושבים כמו חבורה מנומסת מאוד, הולכים כולכם – ואני אמרתי את זה גם במליאה – כמו עדר קרנפים, כולכם. ואף אחד לא אומר מילה אחת: לא ידעתי על הדבר הזה, הכתיבו לי, עשו לי, החתימו אותי. כי הרי לא יכול להיות, כי איתן גינזבורג עובד על החוק הזה כבר חודשיים, הוא אומר יומיים, שבועיים. אותי מעניין לדעת מהייעוץ המשפטי של הכנסת, כי אתם הכתובת שלי כרגע.

אנחנו נרכז את השאלות, ואחרי זה, אם תרצו, תענו. אתה צריך לסיים, בבקשה, חבר הכנסת סגלוביץ'.

אני אסיים. לאיתן גינזבורג לקח הרבה זמן, אני צריך עוד עשר שניות. החוק הזה הוא אות קין על מצחכם, ולא תראו את זה אם לא תעמדו מול מראה, כי זה פה על המצח. אבל כשתעמדו מול מראה, תיקחו את הנאומים שנאמתם במליאה, תקראו אותם עוד פעם, ותלכו לבנימין נתניהו ותגידו: התנצלנו. ותיקחו יחד אתכם את בני גנץ לשם שיגיד שהוא טעה. פגשתם את המנהיג הראוי לכם.

(מחיאות כפיים)

תודה. חברת הכנסת אורנה ברביבאי, ואחריה - - -

רגע. אנחנו רוצים תשובה מהייעוץ המשפטי.

נאסוף את השאלות, כמו שאמרנו, ובסוף תקבלו תשובות. הייעוץ המשפטי מאזין לכם. אורנה ברביאי, ואחרי זה – חבר הכנסת עופר כסיף.

שתי סוגיות, האחת בהקשר שלכם. אני מדברת רגע מהמקום של אזרחית במדינה וכמי שאחראית על אנשים, שהמקצוע שלי זה אנשים. איזה הליך נפשי, מנטלי, עוברים אנשים נורמטיביים, לפחות חשבנו שהם כאלה, שומרי חוק, שבשלב מסוים קורה משהו בתהליך שאני לא יודעת מהו – אני אשמח ללמוד – שמשנה את העמדות שלהם ואת הערכים שלהם מקצה לקצה? מה צריך לעבור בן-אדם נורמטיבי כדי לגרום לו לכך? אני פשוט מסוקרנת כל כך כי זו לא תופעה שהייתי ערה לה בעבר, ואני כבר ילדה גדולה. מה זה הדבר הזה? אז ניסיתי לחשוב על כל מיני דברים, בסוף התשובה הייתה כל כך מביכה. המילה האחת שמהדהדת לי שוב ושוב זאת "שררה".

ואני שואלת, אנשים נורמטיביים, שבאו לפוליטיקה. איך? נאומי הפתיחה שלכם עוד מהדהדים לי על תעודת הזהות שלכם, על הרצון שלכם לבוא ולהשפיע ולקדם את החברה הישראלית. ואני אומרת: אם בקצה, בסוף, מכל מה שחלמתם, שאפתם, הגעתם לפוליטיקה, הגעתם לבית הזה, התוצאה בשורה התחתונה היא הסכם כל כך מבזה, אני אומרת לכם, יש שאלות מאוד גדולות שתצטרכו לענות עליהן, קודם כול לעצמכם, אחר כך לציבור שבחר בכם, ובסוף, אם יישאר לכם קצת מקום, גם לחברים שלכם, לפחות לשעבר, על הדרך המשותפת הזאת שעשינו ביחד ופתאום התהפכתם באופן כזה כשהמילה שררה מהבהבת לכם מעל הראש.

זה נכון גם לדוברת בגלל הדרך המשותפת. כל אחד גם צריך לשאול את עצמו.

השאלה שאני רוצה להפנות לייעוץ המשפטי. יש פה אקסיומה שהממשלה הבאה תהיה שלוש שנים. אני מקווה שהיא תשרוד הרבה פחות מזה.

זה מה שאת מאחלת למדינת ישראל?

הם אוהבים בחירות.

אני מאחלת למי שתומך בעבריין - -

נעשה לכם סימולטור של בחירות ותשחקו בו.

- - שהואשם בשוחד, מרמה והפרת אמונים – אני מאחלת לנכדות שלי, שכשהן מסתכלות למעלה, לא זה מה שהם יראו.

מה את אומרת לעצמך? מאיפה הכישלון הזה?

עכשיו אני שואלת את הייעוץ המשפטי, ההחלטה החד-צדדית הזאת היא לממשלה שאורכה שלוש שנים. על מה היא מבוססת? מה זאת אומרת, אפשר מחר לקום ולהגיד שהממשלה הבאה תהיה בת שנתיים?

כן. מה התקדים הזה? יהיה אפשר גם שש שנים...

אני שואלת את הייעוץ המשפטי, על מה ההחלטה החד-צדדית הזאת מבוססת? והאם היא קבילה בכלל?

או אולי בלי בחירות בכלל.

תודה, חברת הכנסת ברביבאי. חבר הכנסת עופר כסיף. בבקשה. ואחריו – חבר הכנסת אלכס קושניר.

מה שהיה לי להגיד על החוק כבר אמרתי קודם, ואני לא רוצה לחזור על עצמי ועל דברים שנאמרו פה קודם, חוק משוחת, חוק שהוא למעשה לא יותר מאשר ברית בילטרלית בין שני אישים, שהופכים את חברי הכנסת, כולל ובעיקר אפילו, ברשימות שלהם לסטטיסטיים ומייתרים את הכנסת.

אני רק רוצה ברשותכם, מאחר שיש לי את הזמן, לקרוא שיר שחיים חפר תרגם. לדעתי הוא מתאר יפה את אלה שהחליטו להיכנס לעסקה המושחתת הזאת, ואני בטוח שרובכם מכיר את השיר.

- - -

לא. אבל מייד כולכם תכירו את השיר. "איך הפשפש עלה למעלה / אולי תאמרו לי? / - - -

על מי הוא נכתב? אתה יודע?

אני יודע היטב על מי הוא נכתב, למרות שחפר די הכחיש את זה, אבל לא משנה.

על מי הוא כתב?

על שמעון פרס.

אמרו שעל שמעון פרס, למרות שחפר הכחיש.

- - -

תרשו לי לקרוא את זה, לא על חשבון הזמן שלי, יזהר.

לא. תן להם לסגור מי המלחין ומי המשורר.

דרך אגב, הוא תרגם את זה, לא הוא כתב את השיר. הוא תרגם.

בוא תקריא, כולנו מסוקרנים.

מתי זה היה בערך? באיזה שנה?

נדמה לי שזה היה בשנות ה-60, אם אני זוכר נכון.

באיזה יום...

קדימה, חבר הכנסת כסיף.

רביעיית התיאטרון.

עכשיו אני מתחיל להוריד לך זמן.

איך הפשפש עלה למעלה / אולי תאמרו לי? // איך הפשפש עלה למעלה / אולי תאמרו לי? // איך קרה שהפשפש עלה למעלה / זה לא מובן, זה לא מובן... // איך קרה שהפשפש עלה למעלה / זה לא מובן, זה לא מובן... //

פעם היה פשפש אחד / הוא בפרוות עכבר נולד / אך יום אחד שמע קולות: / אתה נוצרת לחיות גדולות. //

מעניין מי זה הכלב - - -

איך קרה שהפשפש עלה למעלה... //

תיכף עזב את העכבר / ואל כלבלב עלוב עבר / אך החיים אינם שווים // אם אתה חי חיי כלבים // דירה החליט הוא לעבור / ואז קפץ הוא על חמור / אך חמורים תמיד עובדים / ולפשפש זה לא התאים. // איך קרה שהפשפש עלה למעלה... //

תוך רכיבה אל האבוס / מן החמור עלה לסוס / וכך עלה עלה עלה / עד שעלה לממשלה // איך קרה שהפשפש עלה למעלה... //

הוא פה ושם / (עלה למעלה) / הוא פה ושם / (עלה למעלה) / תמיד תגידו יס / ואז תצליחו לטפס. //

וזו ההגדרה או התיאור המתאים לחבורה העלובה שמצטרפת או זוחלת לממשלה גרועה, אוטוריטרית ומיותרת.

אפשר רק לשאול מי זה הכלב? מי זה החמור? כשמשתמשים במשלים, החיים קשים.

סיימתי. תודה רבה.

(היו"ר אבי ניסנקורן, 19:50)

תודה רבה. אלכס קושניר, ואחר כך – עודד פורר.

חברים, אני עשיתי איזה מחקר בהיסטוריה של ספר החוקים בישראל, ומצאתי שב-2003 יצא חוק שאוסר על פיטום אווזים, אבל עכשיו אני חושב שהגיע הזמן לקדם חוק - - -

דב ליטמן.

2013.

הינה מתקנים אותי. אז ב-2013 יצא חוק נגד פיטום אווזים. אני חושב שעכשיו הגיע הזמן לקדם חוק נגד פיטום חברי כנסת במשא-ומתן קואליציוני.

חבריי בכחול-לבן, או בחוסן לישראל, איך שבועז בטח יגיד לי, נתניהו הרי פיטם אתכם, עד שלא יכולתם לסרב לישיבה משותפת אתו בתוך הממשלה, תוך כדי רמיסה של כל, אבל כל הערכים שהאמנתם בהם.

אבל כמו בפיטום של אווזים, הסוף ידוע מראש גם פה. חברים, הוא שחת אתכם מוסרית, אבל הוא גם ישחת אתכם פוליטית. יש עוד זמן, תעצרו. אתם מכירים בדיוק כמוני שיש אלטרנטיבה אחרת. ואפשר עוד לעשות את זה. תודה.

תודה רבה. עודד פורר.

תודה. אני אפתח אולי בכמה מילים שאני רוצה לצטט: "נורמות משתנות, לאט-לאט, הנורמות הופכות להיות יותר ויותר מקולקלות, ואתה מתרגל. ואז באים אומרים: הוצאה חריגה של מאות מיליוני שקלים בשביל לקנות ובשביל לבנות ממשלה, ולעשות אתנן פוליטי – ואתה מתרגל. ובצד זה יש את החיים, יש את החיים של האנשים הרגילים – אלו שבאנו לשרת אותם. מרכז חוסן בעוטף עזה, כל מרכזי חוסן, 12 מיליון שקל לבסיס – משרד האוצר נלחם שלא ייכנס לבסיס. אבל בהרף עין להוציא מאות מיליוני שקלים בשביל לקנות שלטון, לקנות ממשלה – זה מייד." עד כאן ציטוט. אבי ניסנקורן 20 במאי 2019.

מה קרה מאז ועד היום, אבי? מה קרה מאז ועד שאתם שמים פה, ומדברים על חוק נורווגי מדלג ומקפץ, וחושבים שאת מישהו זה מצחיק? ומי מאלה שצופים בנו עכשיו, לא מבינים בכלל מה עושים פה בבניין הזה כשכל הכלכלה הישראלית קורסת, כשאנשים לא יודעים אם יהיה להם מה לאכול מחר בבוקר, לא מבינים.

אני חושב בעניין של החוק הנורווגי המדלג, המקפץ והמנתר – אני יכול לתת לכם את הפתרון. אתם לא צריכים את החוק הזה. אתם רוצים שיהיו כאן חברי כנסת מסיעת חוסן לישראל, שיהיו לויאליים? נבחרתם, אתם כאן, תמנו את השרים שלכם מבחוץ. אין שום בעיה למנות שרים מהמשך הרשימה שלכם, תביאו שרים מומחים, תמנו שרים מבחוץ. הרי זה כל העניין, זה כל הסיפור. אתם כבר כולכם בתוך המשרדים שלכם. אתם כולכם כבר מחלקים את האתננים הפוליטיים. כולכם כבר מריחים את ריח הכורסה. ותאמינו לי, הריח הזה הוא באמת ריח משכר, הוא משכר בכ"ף והוא משקר בקו"ף.

הייתי מנכ"ל משרד ממשלתי, ראיתי שרים, ראיתי את הממשלה. אני אומר לכם: המשפט שטבע אריק שרון בזמנו, כשהיה צריך להרכיב ממשלה "זה טוב להיות שר". ממנים שרים, יהיו הרבה שרים, תהיה ממשלה. זה טוב להיות שר. הוא יודע איך לפרוט על נימי נפש האדם, וזה נכון.

אבל פה אתם נמדדים. פה אתם נמדדים בשביל מה באתם לפה. ואל תספרו לעצמכם שבאירוע הזה של חוק-היסוד המביש הזה, שמחיל כל כך הרבה שטויות – אתם יודעים שהוא מחיל שטויות – אל תספרו לעצמכם שבזה אתם נכנסים מתחת לאלונקה. מקסימום אתם עולים מעל הכורסה של השר. זה מה שאתם עושים, לא נכנסים מתחת לשום אלונקה. להפך, אם יש כאן אלונקה שסוחבים אותה, אתם מורידים אותה עוד למטה. ותיזכרו, תיזכרו קצת בציטוטים שלכם. לא שלי, שלכם.

אני רוצה להגיד עוד משפט אחד. אתה אמרת איתן, גם ב-20 במאי. אתה נואם:" החוק הראשון שלכם הוא החוק לניפוח הממשלה כדי לדאוג לתפקידים לחברים שלכם. - - - כבר לא נאה לשבת בוועדות הכנסת? זה לא סטייל להיות חבר כנסת מן המניין? חייבים ממשלה מנופחת בשרים וסגני שרים ולשכות ועוזרים? - - - זה לא משרת את אף אחד מלבד את עצמכם, את החברים שלכם, וזה בטח לא יעזור לציבור. זה לא לעשות טוב, זה לא לעשות טוב לציבור – זה להיות ציניים. אבל אתם יודעים מה, אולי זו הפכה להיות התרבות הפוליטית שלכם."

אמרת את זה, איתן, לפני פחות משנה, ב-20 במאי 2019. אני אומר לכם עכשיו, אני יודע מה אתם מרגישים בפנים ואיך מתהפכת לכם הבטן, ואני יודע מה אתם חושבים, אבל זה נורא מפתה, זה נורא מפתה להיות שר. אתה מסביר לעצמך שאתה תשפיע ואתה תעשה. אתם לא תשפיעו, אתם פשוט תהפכו להיות אופורטוניסטיים, אסקופה נדרסת. זה מה שאתם תהפכו להיות.

ובהקשר הזה, אני אומר לכם, לחברי הכנסת של חוסן לישראל: כשאתם מסתכלים על כל הפרסה הזאת, ואתם יודעים מה קורה מחוץ לבניין, ואתם יודעים מה קורה לעצמאית ולעצמאי, ואתם יודעים מה קורה לבעל העסק הקטן, ואתם יודעים מה, גם לבעל העסק הגדול, ולשכיר שלא יודע אם יהיה לו מקום עבודה לחזור אליו, אל תהיו פחדנים, אל תהיו מוגי לב. אתם צריכים לקחת החלטה אמיצה, להגיד: טעינו, אנחנו הולכים במסלול שהוא טעות.

אמר פטון – היה גנרל רציני במלחמת העולם השנייה בארצות-הברית – הגנרל פטון אמר: כל אחד הוא פחדן כשהוא נכנס לתוך שדה הקרב. זה בסדר שהבטן שלכם מתהפכת, אבל מוג לב הוא מי שנותן לפחדנות להשתלט עליו. אל תהיו פחדנים. אל תהיו פחדנים. אל תיכנסו, תורידו את הראש, תשפילו מבט ותסבירו לעצמכם למה אתם נכנסים.

תודה רבה. רם בן ברק.

אדוני היושב-ראש, ההסכם הזה שאנחנו רוצים להעביר הוא הסכם בין שני אנשים, אחד שרוצה להמשיך להיות ראש ממשלה ורוצה להמשיך לגור בבית שמישהו אחר מממן לו, והשני רוצה מאוד להיות ראש ממשלה, ולכן הוא מוכן לוותר על כל מה שהוא האמין בו ועל כל מה שהוא אומר.

אני שואל את עצמי, למה יש 36 שרים ו-17 או 18 סגני שרים? למה צריך? הרי אם באמת זה להיכנס מתחת לאלונקה, ואם באמת זו ממשלת חירום, היה עושה כמעשה מופז, היה נכנס לבדו לממשלה, לוקח לעצמו איזה שר בכיר, וכל שאר המפלגה הייתה תומכת מבחוץ, או שהיה הולך ואומר: נעשה את זה פריטטי, עשרה מפה ועשרה מפה ונילחם, אז הייתי יכול להבין את זה.

למה אני לא מבין את זה? מפני שאנשים שיושבים פה, שצריכים להיות בממשלה הזאת ולתמוך בה, קנו אותם בכסף, קנו אותם בג'ובים, נתנו להם תפקידים. אחרת, אני לא יכול להבין את זה. אחרת, יודע כל אחד, גם נתניהו וגם בני גנץ, שאילולא התפקידים שנתנו להם, הם לא היו תומכים בזה, ובשביל זה נתנו להם אותם.

והם, כולה שנה בכנסת, איתן, אנשים מקסימום שנה, החלום התגשם, הם יכולים להיות שרים מחר בבוקר, אז הם משמנים את עצמם באידיאולוגיה. איפה יזהר שי? הוא משמן את עצמו ואומר: אני ערכי, אני הייתי לוחם, הילדים שלי לוחמים, אז מותר לי, אף אחד לא יגיד לי שאני לא ערכי. אז יזהר, יש לי חדשות בשבילך, גם אני הייתי לוחם וגם הילדים שלי לוחמים, כולם, ועדיין מה שאתה עושה לא מצדיק - - -

אני לעולם לא אגיד לך - - -

לא מצדיק - - -

אין לך סיבה?

לא מצדיק את - - - שלך.

- - -

אנחנו נגיד. אנחנו נגיד.

לעולם לא אקרא לכם בכינויים לא הולמים.

אנחנו נקרא.

אני אומר לכם שהתקדים שאתם קובעים כאן, שאתם מוכנים לקבל שראש ממשלה של מדינת ישראל, המדינה שהקימו לפני 72 שנה, יהיה בן אדם שמואשם בשוחד, ואתם תתנו לזה יד, כל דבר שתקרא לזה, זה לא ערכי. אני לא יודע איך לקרוא לזה, זו פשיטת רגל של כל הערכים שאני מאמין בהם. מגיע לנו יותר.

(אחרי אד )

ולכן, אני אומר לכם, עוד לא מאוחר מדי, תורידו את החוק המיותר הזה, שעוסק באם הוא יעשה כך, אני אעשה כך; אם הוא יעשה כך, אני אעשה כך; אם הוא יעשה, אני אעשה כך. תוותרו על הג'ובים שלכם, תחזרו חזרה למקום שאתם צריכים להיות בו, וביחד נילחם ונקים ממשלה אחרת, ממשלה אמיתית, כזאת שבאמת אכפת לה ממה שקורה, ובאמת אכפת לה ממיליון מובטלים.

מדברים על קיצוץ שכר. אם כל חברי הכנסת – אני תומך בזה, אגב – אבל אם כל חברי הכנסת יקצצו 20% מהשכר שלהם, זה לא יממן אפילו שני שרים מיותרים שאתם הולכים להקים בממשלה הבאה. שני שרים זה לא יממן. אז קצת צניעות. קצת צניעות. קצת דרך ארץ. קצת לחזור לערכים שלכם. תחזור למה שאמרת אך לפני שנה.

לפחות שתתחילו מהוויתור. מהוויתור על שכר.

גם את זה הם לא עשו.

אפשר - - - ויתור על השכר. למה? תעשו לפחות 1,400 שקלים. בואו נתחיל מזה. אתה מדבר על התוספת.

למה לא לוותר על השכר לחלוטין, אם כבר שכר?

לא, זה הדבר הבסיסי.

אגב, חברי יש עתיד במאה אחוז ויתרו על תוספת שכר, כולם.

נכון, רק 17, ומתוכם 8 ישראל ביתנו.

לא נכון. לא נכון. שנת 2020, רק - - - לפני - - -

תתפלא. כולם, כל חברי יש עתיד תרמו את תוספת השכר שלהם.

רם, רם, רם, אתה סיימת? תודה רבה.

אבי, אני שאלתי קודם רק שאלה טכנית את הייעוץ המשפטית ולא קיבלנו תשובה. אפשר? כי זה יכול להכתיב פה כמה דברים.

לא, אנחנו ממשיכים עכשיו. בבקשה, ע'דיר.

אבי, אני שאלתי מקודם, לא קיבלתי פשוט תשובה, לגבי כמה זמן החוק לפני היה בידי הייעוץ המשפטי.

יואב, גם אני שאלתי. עוד לא קיבלנו תשובה.

מה?

גם אני שאלתי. עוד לא קיבלנו תשובה.

טוב, עכשיו אני מחדד את זה, כי זה משפיע על כל הדיון וגם על ההמשך שלו. כי אם התשובה תהיה X, התשובה על זה תהיה Y. ואם היא תהיה Y, אז נפעל Z.

טוב, בבקשה, ע'דיר.

איפה הוא? איפה מיקי?

אבל, אבי, לא קיבלתי תשובה על השאלה. אני לא מדבר סתם לאוויר.

בסדר, אבל אני מנהל את הדיון, נכון? אז כרגע, ע'דיר מדברת. שלוש דקות, בבקשה.

אבל אתה לא היית כשאני שאלתי. בגלל זה אני מסב את תשומת ליבך. אתה לא היית כאן.

כן, שמעתי.

זה רשום.

אני מחפשת את מיקי זוהר. עצוב לראות שיש כאן ח"כ שצוחק ומתבדח ומלעג וקופץ כליצן, הוא מדלג, חושב שהוא נמצא בתוך קרקס בעת שיש משבר לאומי כלכלי ובריאותי חמור ביותר. הוא חושב שהוא נמצא במקום קצת אחר.

חברים, יש כאן משבר כלכלי ובריאותי חמור ביותר. יש כאן מובטלים, יש כאן עסקים קטנים, יש כאן אנשים מפוטרים, שמפליא אותי לראות שזה לא בדיוק בראש מעיינכם לבדוק ולהבין כיצד אנחנו יכולים לסייע להם.

אבי, ההיסטוריה תשפוט את כולנו. בעוד כמה שנים, חלקנו יחלוף מן העולם. למזלנו, כל מילותינו וכל פועלינו יירשמו לעד. כל הצבעותינו בעד או נגד גם יירשמו וגם ייזכרו וגם ייכתבו. וכל אחד יוכל לדעת איפה הוא היה, אם הוא היה בצד הנכון או בצד הלא נכון של ההיסטוריה.

ואני רוצה להגיד לכם שאני מרחמת עליכם, כי בעוד כמה שנים, כשידברו ויכתבו על ההיסטוריה של מדינת ישראל, יבינו שיש חלק מהאנשים שהעדיפו, בשביל ג'וב פוליטי, איתן, למכור את נשמתם. אתם יודעים למה עצוב לי עליכם? עצוב לי, קודם כול, להיות עדה לשפל ההיסטורי המוסרי חסר התקדים הזה מקום המדינה. עצוב לראות שלחלק מהח"כים כאן יש שכל כזה קטן של יס-מנים, של אצבעות יורדות ועולות בהצבעות בלי אפילו להבין את ההשלכות החמורות של המעשים שלהם, בלי להבין את המשמעות של הפועל שלהם. זה מה שמפליא אותי, שחלק מהאנשים כאן, שכביכול מובילים את המפלגות, שמובילים את ההנהגה, פשוט לא מבינים את המשמעות של הרס הדמוקרטיה.

חלקכם שכנעתם את עצמכם שאתם התגייסתם ושאתם מתחת לאלונקה. חברים, ביבי יחסל אתכם וישים אתכם על האלונקה ופשוט יתקדם.

תודה.

יאיר לפיד, בבקשה.

כן, אני שמעתי מהחדר שלי שחבר הכנסת פורר הקריא כמה שורות מאוד מפעימות מתוך נאום שלך, אבי ניסנקורן.

יותר מדי חברי כנסת מיש עתיד מצטטים אותי לאחרונה.

אני בעיקר מצטט את אבי.

יאיר, איתן.

לא, לא. יש לי נאום של אבי.

עודד, חכה, תשמע את טיבי.

נאום יוצא מהכלל. הנאום יוצא מהכלל, כנראה, בזמנו, כשהוא נישא במליאה לא מספיק שמו אליו לב, למשמעויות שיש בתוכו, כולל עד כדי כך לא שמו אליו לב שגם מי שנשא אותו לא ממש שם אליו לב:

"יש תכונה לשחיתות, שאם אתה לא נזהר אתה לאט-לאט מתרגל אליה. זה מתחיל במשהו קטן, ואז אתה מסכים, ואז זה גדל וגדל, וזה מתחיל להיות אורח חיים. זה יכול להתחיל מסיגר אחד ואחר כך זה הופך להיות אספקה שוטפת של סיגרים; ומבקבוק אחד לאספקה שוטפת של בקבוקים; ואז נורמות גם משתנות. לאט-לאט והנורמות הופכות להיות יותר מקולקלות, ואתה מתרגל. ואז באים ואומרים: הוצאה חריגה של כמה מאות מיליוני שקלים בשביל לקנות ובשביל לבנות ממשלה ולעשות אתנן פוליטי – אתה מתרגל.

"בהרף עין להוציא מאות מיליוני שקלים בשביל לקנות שלטון, לקנות ממשלה, זה מייד בשלוש קריאות תוך שבוע, רק להעביר" – זה היה מרשים כמה ראית קדימה את עצמך – "ואנחנו חיים חיי מציאות הזויה. אנחנו נעמדים פה וצריכים להסביר למה חסינות מפני כתב אישום היא דבר שלילי" – אדוני, שר המשפטים לעתיד – "צריך להסביר את זה למה הוצאת אנשים מהקבוצה – משטרה, פרקליטות, שופטים – למה צריך להסביר, חס וחלילה, שיש שופט בקרב עמנו? גם השופטים הופכים להיות איזושהי אסקופה נדרסת" – זה נכתב ונאמר עוד לפני שידעת שביבי יקבל את הוועדה למינוי שופטים במתנה מכם –"ואנחנו בסיטואציה הזו ממשיכים וממשיכים וממשיכים, והאדישות גדלה.

"הבעיה הגדולה היא שגם יש פה אנשים ישרי דרך, בכנסת ובקואליציה המסתמנת – ישרי דרך. אבל כחלק מקבוצה קל לעצום עיניים, וכחלק מקבוצה" – חבר הכנסת גינזבורג, אני מקווה שאתה לא מחמיץ – "קל להסכים. אז כל אחד שהיום מרים את היד, שידע: הוא מרים את היד לשחיתות, והוא מרים את היד כחלק מהכנה להגנה על שחיתות. הוא מרים את היד כי הוא שותף לזה – ובעתיד הוא צריך לתת את הדין."

אני נשאתי הרבה נאומים שאני כתבתי בחיי. אני לא זוכר את עצמי מסכים כל כך לנאום שלא אני כתבתי כמו הנאום שאתה כתבת, אבי ניסנקורן. חבל רק שאתה לא מסכים איתו. ואני שואל את עצמי: הנאום הזה נישא במאי 2019, מה קרה שהשתנית כל כך ממאי 2019, שזה בכל זאת לא נורא מזמן, עד היום שערכיך השתנו כל כך, המושגים שלך על שלטון החוק השתנו כל כך, המושגים שלך על שחיתות השתנו כל כך? מה קרה מאז עד עכשיו שכל כך השתנית לנגד עינינו עד שאתה יושב פה ולא יכול להסכים אפילו לעצמך?

גם אתה צריך לשאול מה קרה בבית הפוליטי שלך. להסביר מה קרה לכחול לבן, מה קרה לכולם.

תודה.

מאיר כהן, בבקשה.

עוזי, באיזו מפלגה אתה בימים האלה?

בליכוד.

בחייך, כי אתה עובר לפעמים. לא הייתי בטוח.

מאיר, בבקשה.

יאיר, אתה מדבר. תיזהר.

היפה בזה שאף אחד לא שואל למה הליכוד מושחת, כי יודעים שהוא מושחת ומקבלים את זה.

זה ברור.

כל הזמן. זו הבעיה.

לא אמרתי את זה.

זה עניין של תיאום ציפיות. יש כאלה שעוד מכירים אותם, יש כאלה שאנחנו לא יודעים מה אנחנו מקבלים.

מקום ראשון בשחיתות. תשעה חברי כנסת, אישי ציבור, בכלא.

כן, בבקשה, מאיר.

עד 120, מיקי.

כן.

לא, לא כדאי.

זה מוגזם. 120 כולל אותנו, יאיר. אנחנו לא - - -

עוד מעט לא נהיה פה בקצב הזה.

בבקשה, מאיר.

עופר, נמלא את החוסר הזה לאט-לאט.

כן, עם הדילוגים, עם הדילוגים.

עוזי, תשלח אותו מפה - - - ירוץ ככה בזיגזגים - - -

לא, אני לא.

אני, שוב, חוזר על דבריי שאני בעצם - - - בערב הזה, המיוחד, אני לא רוצה - - - עם הליכוד. הוא עשה מה שהוא יודע לעשות. ראש הממשלה עשה את מה שהוא יודע לעשות. ואתם טרף לציפורניו. אני - - - שלי לא משהו.

"כשאנחנו רואים שהחוק הזה הוא אחד מחוקיה הראשונים של הממשלה הזאת, שנזכיר היא ממשלת מעבר, אנחנו מבינים שאנחנו מדברים על חוק של ג'ובים, על חלוקת הטבות ומנעמים וכיסאות לממשלה שהולכת להיות מוקמת. אנחנו מסתכלים סביב השולחן ואומרים: איפה בדיוק יהיה לכם" – איתן – "איפה בדיוק יהיה לכם מקום? אז אתם יודעים מה? לצערנו, כבר התרגלנו לשר ללא תיק, אבל עכשיו יהיה גם שר ללא עבודה. אני בטוחה שיש לכמה מכם עוד רעיונות לשרים" – שומעים, שומעים אותי – "כי אני לא בטוחה שבכלל הממשלה הזאת – שנתניהו יודע איך הוא הולך להמציא כל כך הרבה תיקים. אולי ייקחו את שר הגליל והנגב ויעשו שר גליל ושר נגב? אולי ייקחו את שר התרבות והספורט ויעשו שר ספורט ושר תרבות?

"אני מתביישת, כי בסופו של דבר זה לא לבוא ולומר: אנחנו לא סופרים את הציבור. מחר, שתדעו חבריי חברי הכנסת, יצאו מאות ואלפי אזרחים ותיקים, הם הולכים למחות על השחיקה בפנסיות שלהם, על כך שהם בקושי מסיימים את החודש.

"תראו, במה עוסקת הממשלה הזאת. ושוב אני אומרת: ממשלת מעבר שהייתה אמורה לנהוג באיפוק ובריסון, ולקחה לה סמכויות לא לה, כי חוות הדעת המלומדת של" היועצים המשפטיים שיושבים כאן ושותקים, "וגם הפסיקה שיצאה מבית המשפט העליון, מלמדות על כך שממשלת מעבר אמורה לעשות את המינימום שבמינימום, בטח בשינוי חוקתי.

"ולכן לא ייתכן שתעשו מחטף כדי לכבד את החברים שלכם. בעיניי, יש פה סכנה אמיתית בהתנהלות כתוצאה מהשלטון שלכם. תסתכלו על עצמכם." תסתכלו על עצמכם. אתם מעלימים עין "ממשלמי המיסים, מהאנשים שקמים כל בוקר, שעובדים ומאמינים שהם נמצאים במדינה מתוקנת, בממשלה שמסתכלת" להם בעיניים "ולא בעצמה.

"לצערי, זה לא נכון. אתם לא רואים את זה ברווחה. אתם לא רואים שצריכים עוד תקציבים? אתם לא רואים שחסות הנוער בקריסה? אתם לא רואים עובדים סוציאליים שאין להם כסף לגמור את החודש? אלוהים אדירים, שלא תחשבו" – וסליחה על האצבע – "שלא תחשבו שזה יעבור לכם בשתיקה. שלא תחשבו, כי אנחנו נגיש מאות הסתייגויות. ואנחנו נעשה את הכול כדי למנוע את ההשתוללות שלכם."

פנינה תמנו-שטה.

חחחחח.

אביל'ה, קראתי את פנינה תמנו-שטה, זהו.

זהו? זה מה שאמרה באמת? תחזור על השורה האחרונה.

ממתי זה, מאיר? ממתי?

מלפני כמה חודשים.

בבקשה, אורלי.

אה, אני?

שלוש דקות.

לא הבנתי את ה"מתביישת".

מה?

שמעתי את ה"מתביישת" ולא הבנתי.

אה, שמעת "מתביישת".

לא הבנתי למה אתה קורא בלשון נקבה, עד עכשיו.

אורלי, את לא לקחת את זכות הדיבור?

לא.

אז בבקשה. תדברי.

בנית פה מתח. אין ספק, מאיר.

מה?

בנית פה מתח.

אתם מבזבזים לי את הזמן.

חשבנו מי, את מי אתה מצטט, כל הדרך.

שרפת דקה, אורלי.

לא, לא. אני ביקשתי. בבקשה.

אני חייב להגיד - - -

מאיר, מאיר, זה על חשבון הזמן של אורלי.

אפשר חצי משפט?

לא, לא.

אני חייב להגיד לאבי ניסנקורן – כשמדברים עליו, אני מסתכל עליו ושריר מפניו לא זז. יאללה, אבי, אתה משחקת אותה.

טוב, בבקשה, אורלי.

הוא היה בהסתדרות.

מה הקשר?

פני פוקר, היית חייב.

כן, אורלי.

כשהיינו במליאה קודם והצבענו, ישבתי ככה והסתכלתי וכתבתי הפעם חמש שורות:

יש בחסות החשכה ויש בחסות המסכה
אני רואה עכשיו את חברי הכנסת
מצביעים בעד ממשלה הרסנית
ודרך המסכה לא רואים את הבושה
עד שנשאלת השאלה אם היא בכלל קיימת

חברים, אתם מביאים פה חוק יסוד. תרשו לי, אני חדשה בכנסת, קדנציה שלישית במהלך שנה. בעיניי, כשמדובר בחוק יסוד, מדובר בחוק רציני, עמוק, תשתיתי, שמחייב הכנה, ניתוח לעומק. המחטף הזה שאתם מנסים לעשות הוא כל כך מחשיד שזה שנראה, בעיניי, חמור מאין כמוהו. מה עוד שאחרי שאתה קצת קורא אותו, אתה מבין שכל המהות שלו, של החוק הזה, שמבטא הסכם שאומר: להציל את ראש הממשלה מאימת הדין, מעבירות שוחד, מרמה והפרת אמונים, שהיו הרבה אזרחים במדינת ישראל שמחים שמישהו היה מגן עליהם כשהם חשודים ועבריינים. ועוד מקימים וועדה מיוחדת ולא ועדת חוקה מיוחדת.

חברים, זה עוד חוק שאמור לקבוע עוד מסמר בארון הקבורה של הדמוקרטיה. עוד חוק שקובע עוד שלב בדרך לדיקטטורה. החוק הזה מבטא הסכם, שהוא שרץ שאף אחד לא היה צריך להכשיר אותו.

(היו"ר אסף זמיר, 20:20)


ואני לא יכולה שלא לחשוב ברגע זה על אימי, שתיבדה לחיים ארוכים, ואבי, זכרונו לברכה, שנאבקו להקים פה את המדינה הזאת. הם הקימו במו ידיהם, דור תש"ח הידוע. היה להם חלום, היה להם חלום להקים פה חברה ישראלית חופשית, מדינה יהודית ודמוקרטית. הם לחמו באין-סוף מלחמות. דודי – אנחנו ערב הזיכרון – דודי, שנהרג במבצע סיני, אני איאבק ואוכיח, אני אומרת לך, יחד עם חבריי, שדמך לא היה לשווא במדינה הזו. אז אימא שלי אומרת לי: אורלי, זה לא מה שהתכוונו שיהיה; זה לא החלום שחלמנו. ואני אמרתי לה: אימא, כל החלום מתנקז לאדם אחד – ראש הממשלה המושחת.

חברים, אני מזהירה ואנחנו מזהירים ונמשיך להזהיר, שלא תתעוררו יום אחד מחלום הבלהות הזה במדינה שלא תרצו לחיות בה ולא יהיה ראוי לחיות בה. ראו הוזהרתם. תודה.

בועז טופורובסקי, בבקשה.

תודה.

שלום לכם, אדון אסף. גם אני רוצה לצטט נאום של חבר הכנסת ממאי 2019. נראה אם הוא ינחש מיהו.

"אני פונה בעיקר לחברי הכנסת החדשים. 20 יום בכהונה של הכנסת והחוק הראשון שאתם הולכים להצביע עליו הוא לא חוק חברתי, הוא לא דאגה לטיפול בעוטף עזה" – איתן – "הוא לא על קצבאות הנכים, והוא לא על שיפור מערכת הבריאות או הדיור. הוא גם לא על שוויון הזדמנויות בחינוך או על הערכים ועל האידיאולוגיה. ההצעה הראשונה של חברי הקואליציה, שנעדרים מכאן, זו הצעה שרק מחלקת ג'ובים. אתם הולכים להצביע על תפקידים לחברים שלכם על הרחבת ממשלה שכולם יודעים שהיא הרחבה לא נחוצה, מיותרת ומבזבזת.

"זו הצבעה שמחלישה את הכנסת. אתם מדברים על משילות ועל חיזוק בית המחוקקים? אתם מחלישים את בית המחוקקים, כי ברור שהחוק הבא שלכם יהיה החוק הנורווגי המורחב, ושכל מי שייבחר להיות חבר הממשלה המנופחת הזו יפנה את המקום שלו להבא בתור ברשימה. זה נראה לכם שלטון תקין? עבור זה נבחרתם? עבור זה נאבקתם? על איזו משילות אתם מדברים? אומרים משהו אחד לפני הבחירות, ועושים הפוך לגמרי כשמתיישבים כאן. בכנסת ישראל מבטיחים למוטט את שלטון החמאס ומעבירים לו מיליארדים של דולרים. מבטיחים שראש הממשלה יכהן רק שתי קדנציות, ופתאום אומרים שהוא יכהן עד כלות. מבטיחים להעביר חוק פונדקאות ומצביעים נגדו. מבטיחים לא לעסוק בחסינות ולא מפסיקים לפרפר סביבו."

אתה יודע מי אמר את זה?

בועז טופורובסקי.

חבר הכנסת איתן גינזבורג, יוזם הצעת החוק שעליה עכשיו אנחנו מדברים. אני רק מצטט את מה שאיתן אמר. הצופים, חברי הכנסת ואיתן עצמו, ישפטו מה שזה אומר.

לגבי הקמת הוועדה – וכאן אני פונה לייעוץ המשפטי – יש כאן שינוי של חוק יסוד: הממשלה. חוק הממשלה, חוק יסוד: הכנסת, וחוק מימון מפלגות. זו הצעת חוק שאנחנו ראינו אותה אתמול בפעם הראשונה. ושאל אתכם חבר הכנסת יואב סגלוביץ' - - -

למה? היום.

היום בבוקר. שאל אתכם מקודם חבר הכנסת יואב סגלוביץ': מתי אתם ראיתם אותה? אנחנו נחכה אחר כך לתשובתכם בנושא הזה. לא נראה לי הגיוני שחוקי יסוד, שאמורים להיות הבסיס לחוקה במדינת ישראל, יהוו כר לשינוי פרסונלי בהתאם לכנסת כזו או אחרת ובהתאם לרצון כזה או אחר של ראש ממשלה כזה או אחר. הרי אין כזה דבר שחוקה או חוקים, שאמורים להיות חלק מחוקה, ישונו בצורה כזאת פרסונלית עם הוראות שעה חלקם, עם הוראות שבאות לממן בכסף מפלגות שקיימות רק עכשיו, איזה חודש או שלושה שבועות ואמורות גם להפסיק להיות קיימות אחר כך. הוראות שעה נוראיות.

מה זה משדר לאזרחים? וכאן גם אני פונה לחברי הכנסת שאמורים להצביע בעד החוק הזה. מה זה משדר לאזרחים שככה יש כאלה חוקי יסוד שכשלא נוח לשלטון הוא משנה את הדברים בשביל לעזור לבן אדם כזה או אחר? שמחליטים להשתמש בכסף ציבורי בשביל לממן בית ומעון לאנשים כאלה או אחרים בשלטון? כל זה כשאנשים ואזרחים רעבים ללחם, לא בכאילו, לא נראה סתם. עכשיו יש אנשים שרעבים ללחם. העמותות שמחלקות מזון לא עומדות בבקשות, לא עומדות בתורים של אנשים שמחכים שיביאו להם את המזון הביתה. אנשים, מעל מיליון מובטלים. 600,000 עצמאים שלא קיבלו כלום. חלקם הקטן קיבל 4,000 שקלים. ואתם כאן מדברים על חלוקת כספים, על מיליונים למפלגות, על בית, על מימון שרים, סגני שרים, רכבים, לשכות. איפה נשמע כזה דבר? תודה.

תודה בעוז.

יבגני סובה, בבקשה.

אפשר לקבל? אבל, אדוני היושב-ראש, אני ממתין כבר בסבלנות לתשובה של הייעוץ המשפטי. אני לא שואל שאלות בעלמא, כי זה מכתיב את הדיון פשוט, את המשכו גם.

אז אני רק אומר לך, יואב- - -

ובכלל למה הייעוץ המשפטי סומך ידו על התהליך הזה? האם הוא אומר שזה תהליך תקין במדינת ישראל, שינוי חוק יסוד בצורה כזו?

חבר הכנסת יואב סגלוביץ', יש את יבגני סובה, יוליה מלינובסקי - - - ואז יהיו כל התשובות. זה עוד שני דוברים. ויאיר גולן הצטרף עכשיו, ואז יהיו את כל התשובות.

חברים, אני רוצה להזכיר לכם: אפריל שנה שעברה, רובנו נכנסנו לראשונה לכנסת. נדמה לי 49 ח"כים נכנסו לראשונה, כשהרוב הגדול פה יושב, נבחר בבחירות הראשונות, מה שנקרא. בבחירות הראשונות כאילו זה קום המדינה. אני זוכר את היום הזה לפני שרובנו הגדול נכס למליאה. עשו לנו סיור ואז נכנסנו לראות את הכיסאות באולם. ואני לא זוכר מי עשה את הסיור, אבל אמרו לנו שבהיסטוריה של מדינת ישראל בסך הכול היו קרוב ל-1,000 אנשים שזכו להיות ח"כים, מועדון ה-1,000, מה שנקרא.

אני רוצה שהיום מי שמקדם את החוק הזה יחשוב איך ייזכר בהיסטוריה של מדינת ישראל. 1,000 אנשים בסך הכול, ולא את כולם אנחנו זוכרים, נכון? מעטים מאוד. בכיסאות האלה באולם ישבו גדולי האומה, גדולי האומה, לפני 30, 40 שנה. מישהו בכלל היה מעלה על הדעת, לפני 50 שנה היו מעלים על הדעת, שחוק יסוד כל כך חשוב, שמשנה את המשטר במדינת ישראל, אפשר להעביר תוך כמה שעות? באמת, אני חושב שכל ח"כ שמגיע, וזה לא משנה אם אתה מהליכוד, מכחול לבן או מהאופוזיציה, קואליציה, שיחשוב מה יגידו אנשים על מה שהוא משאיר פה במשכן הזה.

(היו"ר אבי ניסנקורן, 20:26)


ואני אגיד לכם עוד משהו. אני שמעתי שקואליציה עתידית רוצה להעביר את חוק הגיוס. אף אחד כבר לא זוכר שהלכנו לבחירות בגלל ההתעקשות שלנו, בין היתר, על חוק הגיוס. אתם יודעים שבחוק הגיוס היו שם טבלאות מסודרות עד שנת, שימו לב, 2038, 20 שנה קדימה? אתם יודעים מה יהיה ב-2038? יהיה דור של אנשים שנולדו השנה, שפעם ראשונה ילכו להצביע בשנת 2038. הם יהיו בני 18, הם ילכו להצביע בפעם הראשונה בחיים שלהם. אני לא יודע מה, החוק הזה, כנראה, הולך לעבור. אלא אם כן, אתם תשנו את דעתכם ופתאום לא תקימו את הממשלה הזאת. תחשבו על מה הדור הבא ב-2038 יסתכל בהיסטוריה, באזרחות, כי בטוח ילמדו את זה באזרחות. הדברים האלה יילמדו בשיעור האזרחות. כי זה בושה, בושה למקצוע אזרחות מה שקורה. מה הם יגידו אז? יגידו: איפה הייתה האופוזיציה? איפה האנשים שדיברו, ואני ראיתי שציטטו הרבה אנשים שרק אתמול דיברו בלהט? תחשבו על זה. תחשבו מה יגידו עליכם. אני תמיד חושב על זה. לא שאני רוצה להיכנס להיסטוריה, כן. אני עדיין צעיר. אבל כל אחד צריך לחשוב מה הדור הבא יגיד. וב-2038 בפעם הראשונה מי שילך להצביע בבחירות בישראל, ואני בטוח שהמדינה שלנו תהיה חזקה, אם נצליח לשמור עלינו, אם נצליח לשמור על המדינה זאת, והם פשוט יתביישו כשהם יסתכלו בספרי ההיסטוריה מה היה פה בחודש אפריל שנת 2020.

אני אגיד לכם עוד משהו קטן לסיום. יש לי הצעה. הצעה היא להכניס תיקון לחוק הזה, אם אתם כבר מעבירים אותו. שמעתי לפני שעה ששר הבריאות יעקב ליצמן שוקל להחליף את המשרה, שוקל. חבר'ה, אז תכניסו תיקון לחוק - -

- - - לא שוקל.

רגע.

- - תכניסו תיקון לחוק שאומר שלא ראש הממשלה קובע מי יהיה שר ובאיזה תפקיד, אלא שכל אחד ששוקל לעבור יוכל לבחור לעצמו את המשרד המתאים לו אחרי ש-67%, על פי הסקר שפורסם אתמול או שלשום, אני כבר לא זוכר מתי, אמרו שלא מרוצים מתפקודו כשר הבריאות. וזה לא קשור לחרדי לא חרדי. לא מרוצים מתפקודו כשר הבריאות. ועכשיו הוא שוקל. רגע, מה, אין לו ראש מממשלה? ראש הממשלה לא מחליט? תכניסו את הסעיף לחוק. אם אתם כבר עושים בושה, תעשו בושה עד הסוף.

תודה.

- - - כולם יודעים - - -

הוא לא שלכם. מה אתה מתערב עכשיו? הוא בכלל מיהדות התורה.

יוליה, בבקשה.

- - -

67% מהמצביעים לא טועים.

יוליה, שלוש דקות, בבקשה.

אבי, אבל אני ממתין. אמרו לנו עכשיו – כל פעם מחליפים את היושב-ראש ומשנים את החלטה. יש פה החלטה של היושב-ראש הקודם, שנקבל תשובה. אבי, אתה לא יכול להיכנס כמו פיל בחנות חרסינה, בכל הכבוד.

רגע, יואב.

אמרת לי אחרי.

לא.

יש פה אנשים. בסיום הדוברים.

אמרתי, יש פה תנאי רק בסיום הדוברים, ואז תקבלו תשובות.

בבקשה.

אז זו בעיה בשמיעה, לא בציטוט. בעיה בשמיעה. אוקיי.

יוליה, בבקשה.

תודה, אדוני היושב-ראש.

תראו, אני לא יודעת אם אתם שמים לב לכמה נקודות. שני דברים. אתם, כשהקמתם את כחול לבן הגדול היו ארבעה אנשים שקיבלו החלטות: בוגי, לפיד, גנץ ואשכנזי.

הקוקפיט. הקוקפיט.

הקוקפיט הזה, נכון.

אני כל הזמן טענתי ששיטת הקוקפיט היא שיטה לקויה, כי בסוף תמיד צריך להיות מישהו שבסוף בסוף מחליט. אין דבר כזה משותף.

כמו נתניהו.

תקשיב, אפשר להתווכח, אבל בסוף צריך להיות מישהו שמחליט החלטות.

כמו נתניהו - - - דרעי.

אפשר לחשוב שאצלכם דמוקרטיה.

תקשיב, אבל נתניהו זה סיפור אחר. אני חושבת שנתניהו - - -

הוא נבחר בפריימריז ברוב קולות. כל אחד שיושב פה - - - פריימריז.

סליחה, אני חושבת שאצל נתניהו זה האב, הבן והרוח הקדושה. עכשיו זה משהו אחר.

יוליה, יש לך עוד שתי דקות.

אני לא מצליחה לדבר.

לא, את מדברת, אז יש לך עוד שתי דקות.

- - -

אז שיטת הקוקפיט הזאת, לדעתי, לא הוכיחה את עצמה. ואחר כך הפסדתם צ'אנס - - -

קארין, אני קורא לך לסדר בפעם ראשונה.

מה קרה?

את לא נותנת לה לדבר.

אני לא יכולה לדבר ככה. מצטערת, אדוני היושב-ראש.

כן, בבקשה.

אני זוכרת שבכנסת הקודמת, לפני הבחירות הקודמות, הייתה יוזמה בליכוד שאם ביבי מוותר על החסינות, אז כחול לבן צריך להיכנס לממשלה, ממשלת אחדות. אז דיברתי עם גבי אשכנזי, שהיה תומך נלהב של ממשלת אחדות - -

לא.

- - אמרתי: תקשיב, קיבלתי מסר מהליכוד – זו חשיפה, אגב, עכשיו - -

חשיפה.

- - קיבלתי מסר מהליכוד שביבי מוכן לוותר על החסינות. ואז גם גבי אשכנזי הלך לקוקפיט ונעלם למספר שעות. ועד שהם התייעצו שם וישבו שם ודנו, היוזמה כבר לא הייתה רלוונטית, כי בדיוק היינו בשלב ההצבעות על פיזור הכנסת.

ולמה אני מספרת את זה? כי עכשיו אתם בניתם קוקפיט בדיוק אותו דבר. זה לא יכול להחליט על משהו בלי הסכמה של השני. לשני יש וטו על משהו. עכשיו ראש הממשלה ינהל דיון זום על נושא הקורונה מול מל"ל, אז במקביל גנץ צריך לנהל שיחת זום כזו או שישתתף? ואם הוא לא מסכים – חבר'ה, אני מנסה ככה לדבר בצורה מנומסת, הקבוצתי הזה, כל אחד מבין מה אני מתכוונת, זה אף פעם לא עובד. תמיד צריך להיות – כל החוק הזה בנוי על זה.

ועכשיו, הערה האחרונה. תחשבו על זה, הייתם כבר שם, היה כבר ניסיון וזה לא עבד לכם מסיבות כאלו ואחרות. עכשיו לגבי כחול לבן, תראו, כולם - - -

עוד חצי דקה.

אני מסיימת.

אתם, גם אתה אבי, גם אתה איתן, ואני רואה פה הרבה חברים מחוסן, תשימו לב, אתם יושבים, אתם מגישים את החוק הזה, אתם מקימים ועדה, אתם עומדים בראש הוועדה. למה אתם לא שואלים את עצמכם: למה הליכוד יושב בכזה סבבה, בשקט וכל המפלגות האחרות, שהן חלק מאותה קואליציה? למה הם נותנים לכם כל כך להתלכלך?

שאלה.

למה הם נותנים לכם כל כך להסתבך? אולי זה המשך ישיר של כל המשא ומתן המחורבן שאתם עשיתם?

תודה רבה.

תחשבו, למה מיקי זוהר לא פורש מיו"ר הוועדה המיוחדת הזו?

טוב, אלעזר שטרן, בבקשה.

למה אין פה נציגים לא מימינה ולא ממפלגות אחרות?

(מחיאות כפיים)

אי-אפשר למחוא כפיים.

סליחה, סליחה.

אבי, אתה בעצם מחזיק את התפוח הלוהט הזה בידיך ומשתמשים בך, כפי שקודם השתמשו בבני גנץ ובאשכנזי וניצלו את התמימות אולי הפוליטית.

תודה. תודה רבה.

זה מה שקורה לכם. תחשוב על זה. למה אתה צריך להחזיק את זה?

יוליה, יוליה - - -

איתן, למה אתה צריך להיות יושב-ראש הוועדה שהיא תהיה ועדה - - -

יוליה, הסתיימו שלוש הדקות שלך.

אלעזר, בבקשה.

לא יודעת, אני לא סופרת.

איתן, בשביל מה אתה צריך לכלך את השם שלך?

יוליה, אני קורא לך לסדר בפעם ראשונה.

בסדר גמור. אני אסדר עם זה.

תשימי לב שגם את תקפת אותנו.

אני לא תוקפת – תקשיב, איתך אין בעיה. כי אני יודעת בדיוק מה זה.

אני קורא לך לסדר פעם שנייה.

פה זה מה שכולם אומרים.

וכשאומרים שאתם צריכים להיכנס מתחת לאלונקה, מי שם? המפלגות החרדיות שרוצים חוק גיוס על פי הסכמת מועצת גדולי התורה? על איזו אלונקה אתם מדברים? זה מזמן עקום.

אז בשביל מה אתה מתלכלך בזבל הזה? תן להם. הם יודעים לעשות את זה. למה איתן צריך לקחת את יו"ר הוועדה? מיקי זוהר בורח, כי הוא חכם. הוא לא רוצה את היופי הזה.

תודה, תודה.

כי הוא ניסח את החוק. בגלל זה, הוא מקצועי בחוק הזה. הוא ניסח אותו לבד.

תודה.

אלעזר, בבקשה.

אוי, אוי, אוי וי.

אני?

כן.

תודה.

איך ידעת?

אני מסכים עם יוליה, עם מה שהיא אמרה. אולי לא עם כל המילים, הייתי בוחר. אבל אני לא מצטער שהיא השתמשה בהם.

אני לא יודעת. תדייק על אילו מילים אתה מדבר.

אבי, תראה, אנחנו הולכים פה מישיבה לישיבה, ואנחנו חושבים שכאילו התפקיד שלנו הוא להתיש אתכם. אני אומר לך שזה לא ככה. נהיה פה משהו כזה שהתפקיד שלנו, אני אומר את האמת, הוא להסתכל לכם בעיניים. אבל לקוות שתיתנו איזו תשובה למשהו. אתה יודע, אתם, הבנו שאם לא, היו בחירות. הבנו.

עכשיו, אני יודע את זה שבכל רשימה של ערכים, יש התנגשויות. תמיד. אין מה לעשות. יש ערכים והדברים מתנגשים שם. ואני מבין שאי-אפשר להרוויח הכול. וכן, יש פה מדינה שצריך לנהל ויש קורונה ולא משנה מה.

אני מסתכל רגע על הדיון הזה – מה יישאר ממנו בסוף כשתצביעו, באמת, כשיהיה בספר היסוד של מדינת ישראל איזשהו חוק שהעבירו אותו בכמה שעות, בין יום השואה ליום הזיכרון, שמה שיש בו זה, אני השתמשתי בביטוי הזה, אני באמת אומר, אני לא מכנה את אותם אנשים, אבל מישהו שהיה לוקח ומעתיק את זה, זה כמו שני סוחרי סוסים שפוחדים - - -

כבר הביאו את האנלוגיה הזאת.

מה אתה אומר? שהעלבתי אותם?

לא, לא, כבר הביאו את האנלוגיה הזאת קודם.

אני הבאתי.

הוא דיבר על סוסים. ואני אמרתי: גנבים. זה דבר אחר.

אני חשבתי שאתה אומר שהעלבתי את הסוחרים.

אבי לא מקשיב לי.

אני מקשיב.

לא, אני אחכה לו.

שהשתיקה תירשם בפרוטוקול, בבקשה.

לא, אני חושב שצריך יותר ייעוץ משפטי.

כן.

רגע, לא הבנתי, שנייה. מה המשך הערב, אבי?

המשך הערב הוא הצבעה על הוועדה המיוחדת, אנחנו מאשרים אותה במליאה - -

למה?

למה? ככה. מה זה "למה"?

זה מלא שעות.

- - ואנחנו אחר כך – זה עניין שלכם כמה זמן אתם עושים פה את הדיון.

לי אין בעיה, לא חבל?

בסדר, אז זה ימשיך. אנחנו מאשרים את הוועדה המיוחדת , אחר כך אנחנו - -

תגיד לי, יום חמישי היום.

- - אנחנו אחר כך מזמנים את הוועדה המיוחדת לבחירת היושב-ראש.

תגיד, יום חמישי היום.

אוקיי. בבקשה.

ומה, מה אמרת?

ואחר כך דיון מעצרים.

לא שמעתי מה הוא אמר. לבחירת יושב-ראש?

לאישור היושב-ראש.

לא שמעתי. שוב?

מהתחלה.

רגע, שנייה, אתה יכול לחזור?

ששש, תנו לו להגיד.

תחזור, בבקשה, אבי.

טוב, בבקשה, אלעזר. יש לך עוד דקה.

אבי, אני, ברשותך - - -

לא, לי אין בעיה.

רגע, רגע, תן לו להגיד את מה שהוא אמר.

אתה יכול לחזור, אבי, בבקשה? שנייה, תן לו לחזור. מה שאמרת, לא שמענו אותך באמת.

אנחנו מצביעים על הרכב הוועדה וממליצים על היושב-ראש. אחר כך אנחנו הולכים ומקיימים דיון במליאה לאישור הוועדה. אחר כך חוזרים לפה לאשר את היושב-ראש. ואחר כך יהיה דיון מעצרים.

זה לא הסמכות של הוועדה.

זה לא פה. היו"ר זה בוועדה המיוחדת.

בוועדה המיוחדת. נכון.

צריך לתת, לזמן את האנשים לזה.

הם לא החליטו להוריד את זה?

אין היום מעצרים.

הם נראה לי רצו להורידו את המעצרים.

דיון מעצרים זה במליאה, לא?

- - - כל מה שאושר.

מאושר פה.

דיון מעצרים במליאה, לא?

אפשר יהיה להסכים - - -

זה לא פעם ראשונה - - -

אחרי שזה מאושר פה. לפני הדיון.

קודם צריך מעצרים ואחר כך דיון, שלפחות יהיה במה לאיים, נכון?

רגע, לא הבנתי. על מי - - -? אתה?

כמעט בתחילת דיון. לא בסוף הדיון על ההצעה.

כן, בבקשה. יאללה, אלעזר, עוד דקה. בבקשה, אלעזר. כן, אלעזר, בבקשה.

אני שאלתי ואני שואל באמת: ארבל, תראי, פעם היה לנו ראש ממשלה שעל חשבון דולרים של אשתו התפטר. ומאז הידרדרנו ועכשיו אנחנו חושבים שיכול להיות ראש ממשלה לא עם חשבון דולרים, אלא עם כל מה שאנחנו יודעים, אני לא רוצה לחזור על זה פה. את מכירה אותי. אני כן רוצה לשאול: פעם היה לנו יועץ משפטי לממשלה שאמר על שינוי חוק יסוד, אמרתי את זה קודם על הוספת ממלא אחד לראש ממשלה שצריך לעשות באופן מסודר, שזה קובע את אורחות החיים במדינת ישראל איך נראה חוק יסוד, ושצריך להקדיש זמן לדיון. זה על תוספת ממלא מקום אחד. אנחנו בחוק הזה כאן ממנים עוד ראש ממשלה, אנחנו ממנים עד 34 שרים מול החוק שאומר 18. אנחנו נותנים אפשרות למשרד אחד שיהיו בו שני שרים. אנחנו נותנים אפשרות ל-14 סגני שרים, שבאמת כל אחד יודע שצריך שניים גג – משרד הביטחון ומשרד האוצר, לא משנה השאר, אולי חינוך, מישהו יגיד - - -

עוד חצי דקה.

עוד לא התחלתי, אבי.

לא, אתה מסיים. אין כבר זמן.

אתה מרשה לכם לענות לי?

בסוף הם יענו לכולם. ייתנו תשובה אחת.

שאלתי את זה בדיון הקודם ולא הייתה תשובה על זה.

אוקיי.

מה? אבי, אני אומר לך את האמת. הרי אני יכול לדבר איך אתם נותנים ומה אתם עושים. באמת, כל הדברים שאומרים ואני מסכים איתם.

נו?

שאני לא ישן איתם בלילה, אבל אני אגיד את האמת, אני בטוח שאני ישן יותר טוב ממך.

מכוון שניסיתי מקודם לדבר והפריעו לי, אז אני עוד פעם אנסה להגיד בסוף את דבריי, אם לא יפריעו לי.

אבל יש לך תשובה. אתה יודע מה? אז לא יהיה. אתה תענה לי?

על מה? על ההסכמים?

איך עושים חוק יסוד בלילה אחד? איך דנים בחוק יסוד, שהוא פי אלף מכל חוקי היסוד שאני מכיר ברמה הזאת מבחינת - - -?

איך בלילה אחד?

הוא לא ייגמר הלילה. הוא לא ייגמר הלילה.

איזה לילה?

טוב, בבקשה, עאידה תומא סלימאן. עאידה, להקפיד על שלוש דקות.

תשמעו, חברים, אני לא חיפשתי נאומים קודמים של חברי כנסת ולא חשבתי לעשות את זה, למרות שזה היה מאוד מעניין מה שקרה פה. אבל אני בכל היומיים האחרונים אני זכרת בדברים שאחד החברים הטובים שלי אמר כשנכנסתי לפוליטיקה וידע שנבחרתי, כמי שמגיעה מהחברה האזרחית, מהתנועה הפמיניסטית, מארגונים נגד כיבוש, הוא אמר לי: עאידה, את תשרדי במערכה הזאת? כאילו את תוכלי להסתדר עם כל הוויתורים שפוליטיקאים עושים ולפעמים עיגולי הפינות שהם עושים? את תוכלי, כי את כל הזמן אמרת את האמת שלך וזהו?

ואני הבטחתי לו והבטחתי לעצמי שברגע שאני ארגיש שאני מוותרת על משהו מאוד ערכי ומאוד באמונה הפנימית שלי, אני אקום ואעזוב.

לא צריך.

לא חובה.

ואני שואלת את עצמי: האם לאחרים שנכנסים לפוליטיקה עוברת להם המחשבה לפעמים כאשר הם מוותרים על דברים שנאמו עליהם, שדיברו עליהם, שהיו חלק מהערכים שלהם? כי מה קורה עכשיו, בלילה הזה? על מה אנחנו דנים? האם אנחנו רק דנים על עניינים טכניים ועניינים של חוק שמשנה את הזמן הקצוב לממשלה, למרות שזה בחוק יסוד, או שאנחנו בעצם מפרקים את מה שנשאר מהדמוקרטיה, שוב, הפורמלית במדינה הזו ובונים דיקטטורה מאוד מאוד ברורה ושומרים על כיסא שמור לבן אדם אחד, שהצליח באמת לא רק לעגל פינות, הצליח לעבור על החוק, הצליח להיות מואשם בפלילי, הצליח לרשום בהיסטוריה איך אפשר להיות מואשם בפלילי, בשוחד, במרמה, ובכל זאת לשבת על כיסא של ראש ממשלה ולמצוא לעצמו אנשים, שדיברו מאוד גבוה על איך ילחמו כדי להפיל אותו, והפך אותם למשגיחי כשרות שנותנים לו את החותמת של כשר למהדרין, כשר, למרות הכול? איך אפשר? איך אפשר לחשוב שאנחנו רק עושים תרגילים של לדחות בעוד שעה בעוד שעה? אולי מישהו יתעורר באמצע? אולי מישהו יתחרט? עד לאן התדרדר המצב הזה?

אני עדיין זוכרת את הדיבורים על זה שהולך להיות פה משטר דיקטטורי. אני עדיין זוכרת את הפעם הראשונה שהשתמשתי - -

עאידה, עוד חצי דקה.

- - במילה אפרטהייד כאשר הועבר חוק הלאום, כולם הזדעזעו. והיום אנשים עומדים בתור כדי לחתום על הקמת משטר כזה ומוכנים לעשות את העבודה המלוכלכת כדי לאפשר לבן אדם ששקד שנים תוך כדי עבירות פליליות כדי לבנות את המשטר הזה.

תודה. תודה רבה.

שלמה קרעי, בבקשה.

חבר הכנסת שטרן, מצאתי בשבילך משהו לפרשת השבוע במיוחד, להפטרה.

לא הפטרה, זה הקהל.

זו הפטרה של ראש חודש אבל.

אז לא של ראש חודש. מה שקוראים "שניים מקרא ואחד התרגום".

קודם כול, אני נמצא כאן כל היום בדיון ומן הסתם חברי כחול לבן יחלקו על משלה שאומר: "טוֹבָה תּוֹכַחַת מְגֻלָּה מֵאַהֲבָה מְסֻתָּרֶת", או " נֶאֱמָנִים פִּצְעֵי אוֹהֵב וְנַעְתָּרוֹת נְשִׁיקוֹת שׂוֹנֵא". לטעמי, במשפט אחד התוכחת הזאת היא לא ממש במקום. לטעמי ולטעם רוב המוחלט של הציבור, המהלך הזה והחוק שאנחנו דנים בו והממשלה שאנחנו רוצים להקים כאן הם דווקא גילוי אחריות ומניעת חוסר אחריות של לפיד וליברמן שרוצים לקחת אותנו לבחירות.

איך אין שום נאום שאתה לא יכול לא להזכיר את ליברמן? פשוט לא יכול.

אני קורא לך לסדר פעם ראשונה.

רוצים לקחת אותנו לבחירות.

- - -

זה צרוב בזיכרון שלו. אז תניחו.

שרוצים לקחת אותנו לבחירות.

תגיד לי, אתה גם מתעורר בלילה והדבר הראשון שאתה חולם עליו זה ליברמן? כאילו, מה נסגר?

- - - ביקש שיחסלו את הנייה.

אה, הבנתי אותך, כן.

מה לעשות - - -

זה אתה שקידם את חוק עונש המוות למחבלים, נכון?

אגב, לפיד מגיע לכאן לומר את דבריו ונעלם מייד אחר כך. לא מקשיב לאף אחד. אני חושב שצריך להעביר כאן בתקנון הכנסת שמי שלא נמצא כאן לא יכול גם לדבר.

לא, לא. הוא מקשיב מהחדר, הוא אמר.

מה? המצאת תקנון?

למה? ראש הממשלה כל יום נמצא פה?

זה כבר פעמיים היום. נכון שזה יום חג שהוא מגיע, כי השמיים סגורים, אבל זה לא מכבד.

תגיד, המצאת את התקנון?

- - - תקנון יש לך, כי אני לא מכיר את הסעיפים האלה.

לא, אמרתי שצריך לתקנן.

אה, לתקנן.

בבקשה, קרעי, תמשיך.

למה לא? - - -

אני כן יכול, כי אמרתם - - -

עידן, אני קורא לך לסדר פעם ראשונה.

- - -

יש לו רוב, יש לו רוב.

מניעת חוסר אחריות של לפיד וליברמן שרוצים לקחת אותנו בהליכה לבחירות בלופ אין-סופי. בין כל הציטוטים הלא רלוונטיים שהוצגו כאן, זה לא היה אחרי שנה של משבר ואחרי שנה של שלוש מערכות בחירות, עכשיו גילוי האחריות הוא דווקא להיכנס להקים ממשלת אחדות, וזה הדבר הנכון לעשות.

לגבי הסיפור של חוות הדעת המשפטית, פתאום חוות הדעת המשפטית של היועצת המשפטית לא מוצאת חן בעיניכם. פתאום אי-אפשר. היא אומרת שזה אפשר ואפשר.

לא שמענו אותה עוד.

זה מקובל ואפשר להקים ועדה.

נכון, דיברנו. דיברנו, שאלנו.

לא, זו לא שאלה. זו ביקורת, לא שאלה.

לא נכון. לא ביקרנו אותה.

מה לא בסדר?

מיקי, אני קורא לך לסדר.

את הייעוץ המשפטי אני לא מבקר.

מה לא בסדר כאן? יש כאן כנסת וזה תפקידה לשבת ולחוקק. ואנחנו נעשה את זה כמה זמן שיידרש, ונותנים לכולם פה רשות דיבור פעם אחר פעם, וזה יימשך כמה ימים שצריך עד שנגמור את הדבר הזה בצורה מסודרת.

- - - הדיבור של מי שמתנגד.

לא רק זה, אתם בעצמכם הרי רק לא מזמן, לפני שבועיים-שלושה, אפשר להביא ציטוטים שלכם, ניסיתם לשנות בעצמכם חוקי יסוד בחקיקת בזק - -

לא הבאנו כלום.

- - לתקן חוקים - -

תודה.

רגע, סליחה, אני מסיים.

הכול שמועות. הכול שמועות.

- - חוקים ארדואניים, שבטורקיה ילמדו עליהם בקורס - - -

סעיף אחד קטן. אי-אפשר להיבחר לכנסת לבן אדם שיש לו כתב אישום. זה הכול.

הכול כאן מפוזיציה. הכול צביעות.

- - -

הציבור לא מאמין לשום מילה שלכם. תהיה לו ממשלה שתטפל במשבר הנוכחי ובכל גרורות, ובכל הכאוס, שיצרו כאן לפיד וליברמן בשנה האחרונה.

מה? מה? מה פתאום?

יש פסוק בהפטרה, ובשבילך, חבר הכנסת שטרן, כתוב: "אַרְבָּעָה אֲנָשִׁים הָיוּ מְצֹרָעִים פֶּתַח הַשָּׁעַר". הם באו ואמרו: "הַסּוּס אָסוּר - - -

ולא קוראים את ההפטרה הזאת. אמרו לך. לא קוראים אותה.

לא משנה. בשבילך, ב"שניים מקרא ואחד תרגום" קוראים אותה.

אני יודע, לא קוראים אותה.

"הַסּוּס אָסוּר וְהַחֲמוֹר אָסוּר, וְאֹהָלִים כַּאֲשֶׁר־הֵמָּה". מה זה אומר? מי שלא יודע מה עושים ולא מוכן להסתכן ולא מוכן לקחת אחריות, כל דבר אומר: אסור.

תודה. תודה.

אתה יכול להרחיב?

קרעי, איזה שר אתה הולך להיות?

- - - שיושב ולומד ולוקח אחריות, עושה את מה שצריך לעשות. תודה רבה.

קרעי, אתה חייב להיות שר הדתות. חייב.

נראה לי, המשיח הגיע לפני פסח. כפי שהבטיח שר הבריאות, כן.

יאיר גולן, שלוש דקות.

חמורים יש פה. המשיח לא בטוח.

הוא הגיע. אצלו כבר הגיע, כן.

בבקשה, בבקשה. קרעי, תודה.

קרעי, בוועדה המיוחדת אתה תהיה רב הוועדה, בסדר?

אלכס, מספיק. בבקשה, יאיר.

אם מקובל עליך שיהיה רב בוועדה, אני מוכן.

מקובל עליי כל עוד הוא משרת בצבא ומשלם מיסים.

אלכס, אני קורא לך לסדר פעם ראשונה. מספיק.

קרעי, אתה רב?

לא.

כן, בבקשה.

רגע, אבל אין לו מיקרופון.

אדוני היושב-ראש, מדינות קורסות ואימפריות נופלות לא בגלל איומים חיצוניים, לא בגלל מגפות, לא בגלל רעידות אדמה או שיטפונות – בגלל השחתה פנימית. כולנו פה, כולנו, בלי יוצא מן הכלל, יודעים שהשלטון במדינת ישראל הושחת. זה שהליכוד מפלגה שולטת כבר 40 שנה כמעט ברציפות, מושחתת ומסואבת, זה אנחנו יודעים. אף אחד לא ציפה למשהו אחר. זה שכחול לבן, שבאה להיות חלופה, הפכה, אני לא יודע, בימים, בדקות למושחתת בעצמה, לשותפה לדבר עבירה, זה דבר מזעזע.

עכשיו, בשביל מה? אדוני היושב-ראש, בשביל מה? בשביל להיות שותף לממשלה הכושלת הזאת? תנו לליכוד להמשיך להוביל. בואו נשמור על חלופה אמיתית. בואו נייצר אלטרנטיבה אמיתית. בואו נאמר לאזרחי ישראל: הכישלון הזה שנמצא פה, מחוץ לדלת, הוא של הימין הישראלי, המסואב והמושחת. אז מה אתם נותנים לו עכשיו? רשת ביטחון? רשת ביטחון, זה מה שאתם נותנים. רשת ביטחון לבנימין נתניהו. זו בושה וכלימה. וזו אבן דרך בחיסול הבית השלישי. אבן דרך, כי אנחנו לא נקרוס בגלל לא אירן ולא חמאס ולא פלסטינים; אנחנו נקרוס בגלל עצמנו. זו תעודת הכשר למושחתים ולמשיחיים. אלה שיובילו אותנו קדימה: מושחתים ומשיחיים. שיהיה לנו בהצלחה.

אתה מזהה כאן תהליכים?

יוסף ג'אברין, בבקשה.

אני מציע לימין, שכל פעם מטיח בי את עניין התהליכים לאמץ הומור קצת יותר משוכלל ומתקדם. זאת אומרת, זה קצת הפך – לא צריך לחזור על אותה בדיחה יותר מדי פעמים.

לעדכן גרסה.

זה עצוב.

קארין אמרה לעדכן גרסה.

או שיש לך או שאין לך את זה. אי-אפשר לרכוש את זה. הומור זה - - -

חברים, האמת היא שניתן, כמובן, לבקר את החוק הזה בצד הפוליטי. ואני חושב שחבריי באמת דיברו הרבה בכיוון הזה. הדברים האחרונים של יאיר גולן היו מאוד חשובים. אם הם היו נאמרים על ידי, אני לא בטוח, איך היו נתפסים, אבל נראה לי שאלה דברים מאוד קשים.

אבל ניתן גם לדבר על העניינים המשפטיים. ואני דווקא רוצה להגיד כמה משפטים על העניינים המשפטיים של החוק הזה. אני חושב שהבעייתיות העיקרית בחוק היסוד הזה, היא בעצם הניסיון הזה להכניס לתוך חוק היסוד מנגנוני חישוק של הממשלה הספציפית הזו עם כל התופעה המוזרה והחדשה הזו של שני ראשים בתוכה. זה בכלל לא מתחייב בחוק, ולכן אולי זו גם הפנייה לייעוץ המשפטי. רוב הדברים שכתובים בתוך הצעת החוק לא מחויבים שייכנסו אל תוך החוק. לא משנים חוק יסדו כדי להתאים את חוק היסוד לתקופה פוליטית ספציפית ולהסדרים ספציפיים. שלא לדבר על כך שהם רעים. והם מוזרים. והם מושחתים וכו'. אבל גם אם נשים בצד את הטיעונים על כל זה, הרי לא משנים חוק יסוד רק כדי לתפור אותו למידות של ממשלה מסוימת. מה זה הקביעה זו שזה לשלוש שנים? מה זה הקביעה של שני ראשים שמתחלפים? מה זה הקביעה שזה תלוי בנסיבות חיצוניות, לעניינינו, החלטת בג"ץ, אם תהיה החלטת בג"ץ שפוסלת ראש ממשלה, אז הולכים לבחירות? מה זה כל ההסדרים הללו? זה חוק יסוד?

דיברת, יאיר, על הרס מה שנותר מהדמוקרטיה, זה בדיוק ההרס, מה? כל הדברים הללו לתוך חוק יסוד, שאמור היה פשוט לסכם מוסכמות חוקתיות במדינה. ולכן הביקורת המשפטית המרכזית שאת החוק הזה – היה אפשר להסתפק אולי בתיקון קטן של כמה סעיפים, כי כל השאר אלה הסדרים פוליטיים, ובוודאי שהם מושחתים. מושחתים ברמה הזו שהם מפרטים הסדרים פוליטיים שאחר כך אפשר היה להסכים עליהם.

עכשיו, למה, אבי, זה כל כך ארוך, וזה כל כך מסובך, וזיקה למפלגה וכדומה. כולנו יודעים למה. למה זה כל כך ארוך, יאיר? זה כל כך ארוך, כי שני ראשי הממשלה המיועדים לא בוטחים האחד בשני, לא מאמינים זה לזה.

אז איך פותרים את הבעיה? מתקנם את חקיקת היסוד. יא סלאם. זה באמת משהו חדש. לכאורה, היה אפשר לעשות תיקון קטן, להרכיב ממשלה מהצד של מי שרוצה להרכיב את הממשלה ולהסכים על כל הדברים הללו בהסכמים פוליטיים. אבל לא משנים חוק יסוד כדי להכניס לתוכו הסכמים פוליטיים. ואחר כך גם קובעים שאת החוק הזה משנים רק ב-75 חברי כנסת. עוד שגעון נוסף. למה 75 חברי הכנסת?

חוק יסוד ברוב רגיל וחוק - - -

והתיקון שלו 75 חברי הכנסת - -

בבקשה. תודה.

אני תכף אסיים.

אלה שיקולים זרים. אלה מנגנונים מאוד זרים לחקיקה של חוק יסוד. אני חושב שהם פסולים. אני אוסיף לכך את הדבר העיקרי: בתוך חוק היסוד הזה יש פשוט מנגנונים של הגנה על ראש הממשלה, שכולנו יודעים שהוא מתמודד עם כתבי אישום חמורים וקשים.

והוא בחזקת חף מפשע.

וחוק היסוד, במקום להיות פשוט מקום להצגת נורמות של שקיפות וניקיון כפיים, עושה את ההפך. נותנים לראש הממשלה את הסמכות להשפיע על השופטים שישפטו אותו, על הרכב בית המשפט.

תודה רבה.

השפעה על הפרקליטות. פשוט אין חיה כזו.

משה ארבל, בבקשה.

אין חיה כזו שמי שמואשם בפלילים נותנים לו בחוק היסוד את כל הסמכויות הללו.

אחרון שמדבר זה משה ארבל, בבקשה.

אדוני היושב-ראש, אני אשתדל גם לעמוד בזמנים. ערב הכנסת ה-19, הייתי אז מתמחה בעריכת דין, לאחר מכן גם זכיתי בחלקה להיות יועץ פרלמנטרי פה בכנסת של יואב בן צור.

איזו שנה?

בכנסת 19.

לא, מה שאתה מצטט?

אני מצטט את הסכם הקואליציוני של הליכוד–יש עתיד לכנסת ה-19. בהסכם הקואליציוני של הליכוד–יש עתיד בראשות יאיר לפיד, בסעיף 35(3) כתוב: "אין לשנות הוראה בסעיף זה אלא ברוב של 70 חברי כנסת" – היה שריון שבסוף, כנראה, לא צלח לכם – "אי אמון קונסטרוקטיבי מלא – הבעת אי אמון בממשלה תיעשה בהחלטה של הכנסת ברוב של 65 מחבריה להביע אמון בממשלה חדשה."

נכון.

"אחוז החסימה יעלה ל-4%."

נו?

"תינתן לממשלה אפשרות להגיש את תקציב המדינה במועד מאוחר יותר, ותמשיך לפעול על פי המנגנון של 1/12 עד לקבלת הצעת חוק התקציב גם לאחר תחילתה של שנת הכספים."

וכל הדברים האלה שחלקם – אה, וסעיף נוסף: "הממשלה תתקן את חוק יסוד: משק המדינה, כך שתידרש הסכמה של 61 חברי כנסת לאישור חוק שעלותו התקציבית היא מעל ל-50 מיליון ₪."

בסדר. מה הבעיה?

מה הבעיה? מצוין. זה היה בשביל משק המדינה.

וכל הסעיפים הללו בתוך סעיף 35: "הממשלה תביא לאישור הכנסת כבר במושבה הראשון את שינוי שיטת הממשל שתחול החל מהכנסת ה-20 ואילך".

מה הבעיה?

מה הבעיה עם זה?

מושב ראשון. מושב.

- - -

- - -

עכשיו, אני בא ואומר – אני עדיין בזכות דיבור – בהמשך לדבריו של חבר הכנסת ד"ר יוסף ג'אברין, שהוא משפטן מוערך, אני חושב שהתהליכים האלה היו מעולם.

לא ככה.

חוקי יסוד שונו בכנסת.

לא - - -

לא ככה.

חוקי יסוד שונו בכנסת. הכנסת סוברנית לקבל את החלטות.

לא נבנית ממשלה כך.

ולכן האמירה וגלגול העיניים שאתם עכשיו משנים חוקי יסוד, זה לא שינוי.

לא נבנית ממשלה כך.

זה לא שינוי של כללי המשחק.

חוק יסוד.

אלה הם כללי המשחק. יש רוב ומיעוט. אנחנו אז היינו במיעוט ואמרנו את הדברים שאתם אומרים כעת. רק בלי הכפשות אישיות. ועכשיו אתם אומרים את אותם דברים.

ואללה, אתם.

זה לא שינוי של כללי המשחק. זה שינוי של המגרש.

תודה רבה.

תודה רבה.

- - - הדמוקרטיה.

מיקי, זה שינוי של המגרש, לא של כללי המשחק.

יש בקשה לחמש - - -

בדיוק. איפכא מסתברא. באת לקלל, יצאת מחזק.

מיקי, אני קורא לך לסדר פעם ראשונה.

בבקשה, התייחסות קצרה של הלשכה המשפטית.

אה, זה מעניין.

אחרי זה, התייעצות סיעתית של חמש דקות והצבעה. בבקשה.

רגע, רק עוד שאלה. אם יש חוק, אם אתן זוכרות בהיסטוריה של מדינת ישראל, חוק רגיל, לא יסוד, שמשוריין ב-75 חברי הכנסת?

טוב, בבקשה.

לא.

אוקיי. תודה.

אנחנו, כזכור, בדיון על קביעת הוועדה שתדון בהצעת החוק – לא שומעים אותי? – אנחנו נמצאים כרגע בדיון על קביעת הוועדה שתדון בהצעת החוק. ככל שההצעה תאושר בשלבים הבאים, מדובר פה, כמו שנאמר, בהצעה שכוללת הסדרים משמעותיים מאוד. וגם לייעוץ המשפטי יהיו הערות משמעותיות לנוסחים האלה. אבל כל זה ייעשה בדיוני הוועדה, גם לגבי תקופת הכהונה, מה שנשאל כאן, ודברים אחרים שעלו. אנחנו עדיין לומדים את ההצעה. קיבלנו אותה רק שלשום, לשאלתך, חבר הכנסת סגלוביץ'.

מה הלחץ?

הלחץ הוא לא - - -

לא, בבקשה, אל תעני.

היא עונה לשאלה.

לא.

היא עונה לשאלה, אבי.

זה בלתי נגמר.

שאל יואב: כמה אתם - - - שם?

בבקשה.

ההצעה, כמובן, היא לא שלנו, לא מטעמנו. אנחנו, כמו שאנחנו עושים כל הזמן - - -

האם מישהו מהייעוץ המשפטי היה שותף?

מיקי, אני קורא לך לסדר פעם ראשונה.

אני בודק איתה.

תן לה לדבר, רגע.

האם מישהו מהייעוץ המשפטי היה שותף?

אני קורא לך לסדר פעם שנייה. זה בלתי אפשרי ככה.

אתם מעמידים אותה בסיטואציה לא מכובדת.

ברור שזו לא הצעה שלנו. אתם ראיתם שהיא חלק מההסכם הקואליציוני.

למה?

זה לא מכובד.

(אחרי לק)

מה? נורא מכובד. אני רוצה לדעת איזה יועץ משפטי מהייעוץ המשפטי עבר לתוך הדבר הזה.

טוב, בבקשה.

הייעוץ המשפטי בכנסת בודק אך ורק נוסח לשוני. הוא לא תערב בתוכן. אתה מכיר את העבודה.

בשלב הזה.

מה אתה אומר? מה אתה אומר?

בשלבים המאוחרים יותר יהיו לנו, כמובן, הערות חוקתיות או הערות לנוסח ודברים מהסוג הזה. לא בשלב הזה.

מי? מי? מי?

למה? אבל אני בהצעת חוק פרטית נגשתי אליכם.

תודה רבה. חמש דקות התייעצות סיעתית.

לא, לא.

לא, לא. אבי, זכותנו לשאול את הייעוץ המשפטי.

לא. אבי - - -

אבי, אבי, זכותנו לשאול את הייעוץ המשפטי. אבי, אבי, את הייעוץ המשפטי. אני לא מדבר על החוק. אני רוצה לשאול את הייעוץ המשפטי. הייעוץ המשפטי של הכנסת הוא שלי כמו שהוא שלך. הוא לא רק שלך. הוא יועץ שלי כמו שלך.

- - -

רגע, יואב, היא עונה. יואב, היא עונה.

אז אני רוצה לשאול שאלת המשך.

- - -קיבלנו אותה - - -

אתה לא יכול. אתה לא יכול להגביל את זה.

היא ענתה.

יואב, אנחנו לא שומעים מה היא אומרת.

לא. הוא לא רצה למשוך את הדיון.

לא, הינה, עכשיו ארבל עונה.

על תוכן ההצעה אנחנו לא דנים פה.

אני שואלת אותך, שאלתי אותך שוב: האם לגיטימי לקבוע תחום של שלוש שנים, ועוד החוק מדבר על ארבע. האם זה מבחינה משפטית הגיוני?

יהיה דיון בוועדה.

זה התייחסות לתוכן ההצעה וזה ייאמר בישיבת הוועדה. אנחנו לא - - -

ואז מה?

תודה.

היא לא נתנה לנו תשובה.

אבי, רק שנייה. אני רוצה לעשות את זה ברגיעה. אני רק אומר לך משהו כללי, אבי – הייעוץ המשפטי של הכנסת הוא שלך כמו שהוא שלי - - -

תעצור רגע, תעצור רגע.

אני רוצה לשאול אותה שאלה.

אתה תשאל אותה אבל גם לי יש זכות לדבר. אני רוצה להגיד לכם – הטפות המוסר הגלתי נגמרות האלה, עם כל הכבוד, עם כל הכבוד – יש פה החלטה אם ללכת לממשלת אחדות - - -

אז מה אם יש החלטה?

זו לא שאלה, אתה לא - - -

זו לא השאלה.

- - -

אני לא מוכן שתפריעי לי.

מותר לי - - -

אני קורא לך לסדר בפעם הראשונה. את מפריעה לי לדבר.

אני רוצה - - -

אני קורא לך לסדר פעם שנייה.

אתה יכול לקרוא לי לסדר כמה - - -

אוקיי, אני מבקש שתצאי לחמש דקות.

מה? על מה אתה מוציא אותה? מה היא עשתה?

על זה שהיא לא נותנת לי לדבר.

אבי, אתה התבלבלת, אבי. אתה התבלבלת בתפקיד שלך.

אני לא התבלבלתי. מותר גם לי לדבר, בלי שתפריעו לי.

בוודאי. בוודאי שמותר לך.

אז אני מבקש שייתנו לי לדבר.

אבל אחר כך תאפשר לי לשאול את הייעוץ המשפטי.

אני מבקש שיתנו לי לדבר, אני לא מוכן יותר. פעם שעברה לא נתנו לי לדבר, אני לא מוכן שלא ייתנו לי לדבר.

תן לי לשאול שאלה.

לא מוכן יותר שיפריעו לי לדבר, עם כל הכבוד. אם את לא מוכנה לתת לי לדבר את תצאי.

אבי, אתה תיתן לי לשאול שאלות.

לא. את תתני לי לדבר. אני לא מפריע לאף אחד, אני לא מוכן יותר שיפריעו לי לדבר, עם כל הכבוד. אם את לא מוכנה לתת לי לדבר, את תצאי. את יכולה לי לתת לדבר, אז תישארי.

אתה תדבר.

אז בבקשה, מספיק עם זה.

אני רוצה לשאול שאלות.

מספיק עם זה. אני מבקש לדבר.

קארין תצאי, סילקו אותך.

לא רוצה.

את תצאי, הוא סילק אותך.

אני מבקש, זה בלתי נסבל – כשיושב-ראש מנסה לדבר לא נותנים לו. ודרך אגב, אני נוהג בדרך ארץ, למרות שנאמרים דברים שלא נעימים לאוזניי ואני לא מסכים אתם. אז די.

תני לו לדבר.

זה כל פעם מחדש. אני לא מבין, אני לא מבין, כשאני נותן לכם לדבר. זה פשוט בלתי אפשרי.

אני רוצה להגיד שבסופו של דבר כחול לבן קיבלה החלטה קשה. ההחלטה הקשה היתה – האם ללכת לממשלת אחדות או ללכת לבחירות רביעיות. זו עמדתי. ועמדת כחול לבן היתה שבעת הזו צריכים כולם לשלב ידיים וללכת לממשלת אחדות. זו היתה עמדתנו. אתם יכולים לא לאהוב אותה, אתם יכולים לא להסכים לה – זאת לא עמדה לא מוסרית, זאת עמדה לצורך העתים שצריך לקבל. זו היתה החלטת כחול לבן.

החוק הוא לא מוסרי.

למה אתה מפריע לי? אתה מספיק השמצת היום אנשים שאתה אפילו לא מכיר, לדעתי. וזאת עמדתי. יאיר לפיד יכול לא לאהוב את זה, אחרים יכולים לא לאהוב את זה, בסופו של דבר זו החלטה. דרך אגב, רוב הציבור – רוב הציבור חושב שזו החלטה נכונה.

הבנו.

תלוי מי - - -

עוד פעם. אני הפרעתי לך לדבר? אז מספיק. את יכולה לא לאהוב את מה שאני אומר, אז מה? אני אהבתי את הדברים שיאיר לפיד אמר? או דברים שמיקי לוי אמר? מה זה קשור?

אבל זו האמת. מה - - -

האמת. האמת היא סובייקטיבית. זה עניין פה של השקפת עולם. ואני בא ואומר: בעת הזאת, בכורח העתים הזה, בצומת הזו – אנחנו חשבנו שצריך ללכת לממשלת אחדות, וחשבנו שצריך ללכת לממשלת אחדות פריטטית. אתם קוראים לזה "זחילה", אנחנו קוראים לזה קבלת החלטה. אנחנו חושבים שזו קבלת החלטה אמיצה, לאור מה שקורה במדינת ישראל. מי שחושב ומי שאומר שאפשר היה לפתור את זה בדרך של בחירות רביעיות בקונסטלציה הפוליטית שנמצאת בה כרגע כנסת ישראל, כשאנחנו מכירים את הקונסטלציה, זורה חול בעיניים. מי שאומר שאנחנו נמשיך לתת לנתניהו את האפשרות להמשיך לבד ללא ממשלת אחדות, לדעתי זו האופציה הפחות טובה וגם לא היתה קורית.

אנחנו עכשיו ב-21 הימים האחרונים. זה המצב. לכן אני חושב שזו ההחלטה שלנו ועם כל הטפת המוסר – זו עמדתנו. לכן אני רוצה להגיד את זה פעם אחת בצורה ברורה – אני לא הולך להגיד את זה הרבה פעמים, אמרתי את דעתי בשלוש דקות.

עכשיו, לגבי הייעוץ המשפטי – צריך להבין את השלבים. היינו בשלב קודם של אישור לטרומית. אנחנו עכשיו בשלב של החלטת הרכב הוועדה, שדרך אגב, הרכב הוועדה הוא מוסכם כי תאמנו אותו מראש. ואחר כך אנחנו הולכים לשלב של דיון מהותי בחוק בקריאה הראשונה. השאלות, רוב השאלות כרגע לייעוץ המשפטי לא מתייחסות לשלב של הרכב הוועדה כרגע. וזה מה שדרך אגב הייעוץ המשפטי אמר פה. אתם גוררים את זה לדיון שהוא מוקדם מדי. אמנם יש פיליבסטר, אבל כשיהיה דיון במהות – תשאלו על המהות. כשיש דיון כרגע על הרכב הוועדה, זה הדיון בשלב הזה. עם כל הכבוד, השאלות כרגע הן לא ענייניות, זאת האמת. עכשיו, אתם רוצים עוד שאלה או שתיים לייעוץ המשפטי ויגידו את עמדתם – בסדר, אבל אי אפשר למשוך את הדיון הזה לנצח נצחים. יש גם דיון היום בנושא המעצרים. בבקשה, אז תשאלו שאלה, הם יענו, ניתן חמש דקות להתייעצות סיעתית ונצביע בנושא של הרכב הוועדה . זה הדיון כרגע.

אז השאלה שלי לייעוץ המשפטי, לא לקבלת ההחלטות של כחול לבן, אתם יודעים מה אני חושב עליה, כי אתם מכירים אותי.

זכותך, זכותך המלאה.

אבל עכשיו אני שואל את הייעוץ המשפטי לגבי התהליך. בכל הכבוד הראוי לכל השלבים שאתה מצייר פה, אבי. אנחנו נמצאים לקראת שינוי מהמעלה השנייה של חוקי יסוד משמעותיים מאוד. וזה בסדר לעשות הכל מהר מהר ולכן אני שואל על השלב המהותי התהליכי. יש לתהליך מהות. זה מה שאני פונה לייעוץ המשפטי. אני אגיד עכשיו את דעתי ואשמח לשמוע את דעתכם – אני חושב שלתהליך, שאבי מציג אותו כתהליך טכני, ונגיע למהותי – אני אומר אני אומר שלתהליך בחקיקה מן הסוג הזה בזמן כזה, בלוחות זמנים כאלה – זה עניין משפטי מהותי, שפה, לטעמי לפחות, הייעוץ המשפטי לכנסת צריך להגיד: Go-no go. יש משמעות לסיפור הזה. אי אפשר להגיד - נדבר אחר כך, כשאנחנו רואים שהיום בבוקר מקבלים הצעת חוק שעושה מהפכה חוקתית בחוק יסוד: הכנסת, בחוק יסוד: הממשלה.

אנחנו, עוד פעם – לא פה בסבב שני של שלוש דקות. שאלת את השאלה.

אבל אני רוצה להסביר – אתה מציג את זה – בואו נגמור. אחד – שהם ישיבו, ובי"ת – שאתה תבין.

אוקיי, תשובה, ואנחנו עוברים להתייעצות סיעתית.

אוקיי. שוב – אנחנו מנסים בכל דיון להתמקד במה שנעשה בו, וכמו שאמרתי, אנחנו עדיין לומדים את פרטי ההצעה המורכבים שבפנינו. עד עכשיו נשאלנו האם אנחנו נותנים, כמו שאמרת – go-no go. ואמרנו שהפטור מחובת הנחה שניתן כאן אחרי דיון ארוך הוא דבר לא של יום ביומו להצעת חוק פרטית, אבל הוא גם דבר שהתקנון מאפשר אותו ואנחנו לא חשבנו שלא ניתן לעשות את זה. כנ"ל כעת, גם להקמת ועדה. מוצע להקים ועדה מיוחדת. הסברנו למה הדבר אפשרי מבחינת ההרכב שלה, מבחינת הסמכויות שלה. אני מקווה מאוד – וככל שזה תלוי בנו אנחנו גם נעשה הכל כדי שיקרה שהליכי החקיקה בוועדה ככל שתוקם יהיו תקינים, רציניים, כל הנושאים יידונו וייענו השאלות, זה דבר שהוא מבחינתנו מובן מאליו. אבל זה שכאן מדברים כבר על הדברים של התוכן זה בסדר גמור. אנחנו, מבחינתנו, ניתן את חוות הדעת המשפטיות בדיון בוועדה.

תודה. חמש דקות התייעצות סיעתית. ב- 21:12 דקות הצבעה.

אבל לא ענית לו. הוא שאל האם מישהו בייעוץ המשפטי היה מעורב. הוא שאל.

(הישיבה נפסקה בשעה 21:09 ונתחדשה בשעה 21:15)

אני מחדש את הדיון. אני מציין שנציג יהדות התורה הוא יעקב אשר, בוועדה המיוחדת, ואני מבקש להצביע על אישור הרכב הוועדה המיוחדת כפי שקראנו לפני כן. אגיד שוב ברצף: הליכוד – 5 חברים: אופיר כץ, שלמה קרעי, פטין מולא, טלי פלסקוב ועוזי דיין. סיעת יש עתיד – 2 חברים: קארין אלהרר ומיקי לוי, סיעת הרשימה המשותפת – 2 חברים: עופר כסיף ואוסאמה סעדי. סיעת כחול לבן – 2 חברים: אורית פרקש הכהן ואיתן גינזבורג. סיעת ש"ס – חבר אחד: משה ארבל, סיעת יהדות התורה – חבר אחד: יעקב אשר. סיעת ישראל ביתנו – חבר אחד: אלכס קושניר, סיעת ימינה – חברה אחת: איילת שקד. סיעת העבודה הישראלית – חבר אחד: איציק שמולי. סיעת מרצ – חברה אחת: תמר זנדברג. מוצע כי יושב-ראש הוועדה יהיה חבר הכנסת איתן גינזבורג.

מי בעד? מי נגד? מי נמנע?


הצבעה

בעד – 10
נגד – 4
נמנעים – אין
ההצעה אושרה.

רוויזיה.

אנחנו נתכנס להצביע על הרוויזיה ב 21:50.


(הישיבה נפסקה בשעה 21:15 ונתחדשה בשעה 21:50.)

אני מחדש את הדיון. בועז, אתה רוצה לנמק את הרוויזיה?

אנחנו הגשנו רוויזיה על ההצבעה שהיתה על קביעת ועדה לדיון בהצעת חוק יסוד: הממשלה, ממשלת חילופין, בגלל שלדעתנו תיקוני חקיקה של ארבעה חוקים מתוכם שני חוקי יסוד וחוק יסוד: הממשלה, חוק יסוד: הכנסת ועוד שני חוקים, חוק הממשלה וחוק מימון מפלגות – התהליך הזה הוא תהליך שפוגע ביסודות הדמוקרטיה. שינוי חקיקה של חוקי יסוד בסדר גודל כזה לא ראוי שיתקיים בצורה כל כך מהירה. וזו עוד הצעת חוק פרטית, שרק הייעוץ המשפטי קיבל אותה רק לפני יומיים אליו וגם אנחנו, חברי הכנסת, נחשפנו להצעה הזו רק היום. אנחנו חושבים שיש מקום לדון מחדש בכל נושא הקמת הוועדה ובחקיקה הזו, מאל"ף עד ת"ו. זה לדעתנו, ולדעתי כמי שהגיש את הרוויזיה – חלק מתהליך מושחת שקורה בשלטון במדינת ישראל, שיש לו השלכות חמורות על מדינת ישראל ואזרחי ישראל. אני חושב שעם ישראל רוצה לראות אותנו משקיעים ימים ולילות לא בהתעסקויות האלה אלא באיך אנחנו משפרים את החיים של האזרחים ועוזרים למעל מיליון מובטלים, 600 אלף עצמאים, אנשים שרעבים ללחם.

מי בעד הרוויזיה?

הצבעה
בעד הרוויזיה – 4
נגד – 8
נמנעים – אין
הרוויזיה לא אושרה.

הרוויזיה נדחית. אנחנו עוברים למליאה לאישור הרכב הוועדה. אחרי האישור אנחנו מכנסים את הוועדה המיוחדת רק לבחירת יושב-ראש הוועדה, איתן גינזבורג. במקביל יהיה דיוני מעצרים, מקווה שלא יותר מדי ארוך.

אני מודה לכם, הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 22:00