פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-ושלוש

הכנסת



2

26/04/2020


22/06/2020
08:40
מושב ראשון


פרוטוקול מס' 35
מישיבת ועדת הכספים הזמנית
יום ראשון, ב' באייר התש"ף (26 באפריל 2020), שעה 9:00

התנהלות הבנקים והמדיניות בשל התפשטות נגיף הקורונה

חברי הוועדה: עודד פורר – היו"ר
אחמד טיבי– מ"מ היו"ר
קרן ברק
מיכאל מלכיאלי
אופיר סופר
מיכל שיר סגמן

ניר ברקת
עופר כסיף
שלמה קרעי
סמי אבו שחאדה
יזהר שי

דני חחיאשווילי - סגן המפקחת על הבנקים, בנק ישראל

דלית רביב - ראש אגף הקמעונאית, בנק הפועלים

בנצי אדירי - סמנכ"ל, בנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ

יפית גריאני - סמנכ"לית, ראש החטיבה הבנקאית, בנק דיסקונט

רועי כהן - עו"ד, נשיא להב, לשכת ארגוני העצמאים והעסקים בישראל

ראובן שליסל - חבר ועדת הכספים, איגוד לשכות המסחר

אבשלום וילן - מזכ"ל התאחדות חקלאי ישראל

רובי גינל - מנכ"ל התאחדות התעשיינים בישראל

איתי ויגמן - יושב-ראש איגוד מעצבי השיער

הראל ויזל - מנכ"ל רשת פוקס

שיר שפר להד

טמיר כהן

מאיר פרץ

התנהלות הבנקים והמדיניות בשל התפשטות נגיף הקורונה

בוקר טוב לכולם, אני שמח לפתוח את ישיבת ועדת הכספים, היום יום ראשון, ב' באייר תש"ף, 26 באפריל 2020. נושא הדיון הוא התנהלות הבנקים והמדיניות בשל התפשטות נגיף הקורונה.

לפני זה אני רוצה לומר כמה מילים אודות מה שאנחנו רואים כרגע מבחינת התנהלות הממשלה, גם ברמה הכלכלית וגם ברמת אסטרטגיית היציאה מהמשבר. מזה חודש הוועדה מבקשת תוכנית כלכלית מלאה, לא פרוסות-פרוסות, וגם אסטרטגיית יציאה. ישבו כאן כל פקידי האוצר הבכירים והבטיחו שהעניין הזה יגיע לכאן – כמובן שזה לא הגיע. הבטיחו שהפעימה השנייה המיועדת לעצמאים ועסקים קטנים תגיע לכאן בחקיקה – כמובן שזה לא הגיע.

עכשיו, אני חייב לומר לחברים שהסיבה שאנחנו דורשים שזה יגיע לכאן בחקיקה – שקצת מפתיע אותי, גם אמר היועץ המשפטי לממשלה שלא תהינה תקנות לשעת חירום בעניין הזה אלא חקיקה ראשית – היא לא כי אנחנו מחפשים תעסוקה, כזו יש בשפע. יש מספיק חוקים בכנסת שאנחנו צריכים להילחם כנגדם. אנחנו רוצים שהחוק יגיע לכאן על מנת שהוועדה תדון בו ותטייב אותו, כדי שנשפר את המתווים שבהם ניתן המענק או הפיצוי לעסקים קטנים או עצמאיים. כמובן שכמו שהם הבטיחו הם לא קיימו. אגב, בדיון כמו שהם הבטיחו לעצמאיים שהמענק יועבר עד ה-1 במאי 2020, יש אנשים שמחכים מאוד למענק כי הם לא קיבלו מענק קודם או כי בלי המענק הזה אין להם שום דרך לשרוד את חיובי האשראי. אז הבטיחו, כמובן שעד ה-1 במאי 2020 הכסף הזה לא יהיה בבנק, גם מה שהם אישרו. צריך להבין מה המשמעות לפחות של מה שפורסם, כמובן שאנחנו למדים על זה מההודעות לעיתונות, מה שפורסם עד עכשיו. עסק שעבד 30 שנים בצורה מצוינת והיה לו הפסד ב-2018, הוא הפסיד בפעימה הראשונה וגם בפעימה השנייה הוא לא יקבל. צריך להבין את העניין הזה.

אבל אמרו - - - זה לא 2018 או 2019?

לא - - -

אמרו הרבה דברים, לא עשו שום דבר.

מי שהיו לו ירידות מחזור בהיקף של בין 25% ל-40% יקבל רק 10% מהמתווה של צוק איתן בזמנו, עוד חלון שנסגר לחלוטין באירוע הזה.

פחות העלויות הקבועות.

מי שהפסיד 40% מחזור, כמעט ולא יקבל כלום במתווה הזה. הפתרון הזה בעיקר, ואני לא מדבר על מתווה המענקים אלא על מתווה הפיצויים שהקונספט של ללכת לפי מחזור הוא נכון, זה מה שדרשה הוועדה, אבל כמו שמבצעים את זה – נח בשבע שגיאות. זה טוב רק למי שסגר את העסק לחלוטין. אם אני פעלתי קצת והצלחתי לגלגל ולשמור אותו חי אז אני מקבל עונש מהמדינה. אני לא מדבר על מישהו שבעוונותיו לקח ב-2 באוקטובר 2019 הלוואה גדולה והחליט לפתוח עסק ופתח עסק עם חוזה שכירות, הוא מקבל אפס, הוא בכלל לא קיים במדינת ישראל באירוע הזה, זה חבל. על הפיצוי הזה אפשר לומר: "מעט מדי ומאוחר מדי".

אני אבקש מהיועצת המשפטית לוועדה להוציא מכתב ליועץ המשפטי לממשלה. ברצוני לקבל הבהרות: היועץ המשפטי לממשלה שלל היסמכות על תקנות חירום החל מתחילת פעולתה של הכנסת, אנחנו פנינו מספר פעמים לממשלה וביקשנו להעביר את זה בחקיקה, הבטחנו מסלול ירוק לחקיקה זו. כל החקיקה שהגיעה לכנסת עברה במסלול ירוק. אגב, יצאה טובה יותר ממה שנכנסה.

ברור.

קחו את הפיצוי בארנונה לעסקים: אם לא ועדת הכספים של הכנסת, הפיצוי הזה היה נפרש על פני שנה שלמה. אנחנו הכרחנו אותם לעשות את זה על פני שלושה חודשים, ממרץ עד מאי. כך גם חוק יסוד: הכנסת, הם רצו מסגרת כללית ואנחנו הצלחנו לייצר את החלונות לאן כל דבר צריך ללכת, עם שמירת חופש פעולה לממשלה. אין לנו שום כוונה לעכב את הממשלה, להיפך. אבל יש משמעות לפיקוח הציבורי, יש משמעות לשימוע הציבורי שמתרחש כאן, עם כל הגורמים שנמצאים.

אני מבקש הבהרות מהיועץ המשפטי לממשלה, כאמור, מדוע מצד אחד הוא מצדד בהעברה בחקיקה ראשית ומצד שני אנחנו מגלים שדברים באו בעזרת תקנות לשעת חירום. זה לא בגלל שאנחנו מחפשים לעצמנו עבודה, אנחנו פשוט לא רוצים באגים בתקנות לשעת חירום כמו כמה באגים שהדגמתי עכשיו.

ואנחנו גם רוצים לוודא שהדברים קורים.

אנחנו רוצים לוודא שכשהממשלה אומרת "ב-1 במאי 2020 יהיה כסף לעסקים" אז שהכסף יועבר בתאריך שננקב.

עוד כמה מילים על אסטרטגיית היציאה מהמשבר: אסטרטגיית יציאה לא בונים בלילה אחד, ברור לחלוטין, לפני חודש כבר התרענו שיגיע השלב שצריך לשחרר ויש להיות ערוכים לכך. ההחלטה על איך נשתחרר מהמגבלות בעוד שבועיים או שלושה צריכה להיסגר עכשיו, הייתה צריכה להיסגר כבר לפני חודש.

קחו את הנושא של יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ונפגעי פעולות האיבה: להגיד להורים שכולים לא להגיע לבתי עלמין ביום הזיכרון זו אמירה שאינה נתפסת בעיני. יום הזיכרון תמיד מגיע ב-ד' באייר וידענו כבר לפני חודש על קיומו. אפשר היה לקבוע מראש שנותנים שבוע, פורסים את האירוע על מנת שכל ההורים יוכלו להתייחד עם הנופלים בקבוצות קטנות תוך שמירה על כללי הבריאות הנדרשים. אני מבין את הרצון לשמור על הבריאות אבל צריך לשמור גם על ההיגיון. צריך לייצר מנגנון איך מאפשרים את ההתייחדות. אפשר לעשות זאת על פני שבועיים בשילוב תפעולי של צה"ל ועוד.

כמו שידענו שיגיע יום הזיכרון ב-ד' באייר, ויום העצמאות ב-ה' באייר, אנחנו גם יודעים של"ג בעומר זה תמיד 33 ימים לספירת העומר, אני בטוח שבממשלת ישראל יש מי שיודעים לספור את ספירת העומר. לכן, גם לל"ג בעומר אפשר למצוא את הפתרונות ואם האפשרויות. כך גם לגבי חג השבועות שמתקרב. צריך לחשוב על כל דבר מראש, במקום שהממשלה תתחיל לקבוע איזה עסק צריך להיות פתוח ואיזה עסק צריך להיות סגור – תקבעו מה הם הכללים. תקבעו מהם כללי המינימום כדי לפתוח עסקים: מרווח בין אנשים, כמות אנשים על כל מטר רבוע - - -

מדחום עולה 600 שקלים, תגיד לי איך ספר יכול לקנות את המדחום הזה.

את נכנסת לבעיות כשיש הנחיות. אתן לדוגמה את חדרי הכושר והסטודיו למחול, אפשר לפתוח אותם בהנחיות מסוימות: קבוצות קטנות, חיטוי בין מתאמן למתאמן. כל האירוע הזה פשוט לא מנוהל.

לבסוף, אני רוצה לסיים בנושא של מערכת החינוך: מערכת החינוך היא סופר קריטית לצורך החזרת המשק לפעילות מלאה. היחידים שמהנהנים עם הראש ומבינים את האירוע הם מי שיש להם ילדים קטנים מתחת לכיתה ג'.

כל ההודעות וחצאי הכותרות רק מבלבלות את הציבור ויוצרות בעיה חמורה יותר. מהצד השני, התוכנית כמו שאני שומע אותה היא פשוט אבסורדית. אם מישהו אומר שילדי הגן יהיו חצי שבוע בגן וכיתות א-ג יהיו שבוע שלם, אז מה עושה מורה בכיתה ב' שהילד הפרטי שלה נמצא רק חצי שבוע בגן. מה עושה מישהו שיש לו שני ילדים.

הילד שלי בכיתה ד' אז הוא יישאר לבד בבית לבד במשך יום שלם? אני לא מבינה - - -

אני אומר לממשלה, לשר החינוך ולמשרד החינוך, תושיבו את טובי המוחות שהצליחו לשלוח מדענים לחלל ולבנות מערכות שמיירטות טילים ותנסו לרבע את המעגל הזה. למשל, אתם יודעים שיש כיתות ריקות בתיכונים – אז תפרסו, תעשו קבוצות יותר גדולות, תשתמשו בצוותי הצהרונים כבר מהבוקר לקבוצות ותתנו לכולם שבוע מלא גם אם זה לא יהיה במבנה שלהם.

אתם יכולים להגיד שבתי ספר היסודיים ילמדו באופן מלא וישתמשו בכיתות התיכונים ושימוש בצוות הצהרונים, כך תייצרו קבוצות קטנות יותר. כנ"ל לגבי ילדי הגנים: תעלו את ילדי הגנים לבתי הספר היסודיים, גם שם אפשר לעשות. מבחינת עלויות אתם בסך הכול מחזירים לפעילות מלאה את כל הגופים שעוסקים בקייטנות ובצהרונים. אי-אפשר להתמודד עם פתרונות לא ברורים כמו שמוצעים כעת וזו קריאתי לממשלה. אבקש מהיועצת המשפטית להוציא את המכתב עד הצהריים.

אולי כדאי לשלוח את המכתב לעוד כמה מערכות.

עם משרד החינוך אנסה לתאם ישיבה נפרדת עם מנכ"ל משרד החינוך . הכול בהתאם ללו"ז העמוס של הכנסת.

חבר הכנסת מלכיאלי, בבקשה. אחריו – חבר הכנסת כסיף.

תודה, אדוני היושב-ראש. הנושא של היום הוא הפיקוח על הבנקים. בשבוע שעבר, בדיון עם החשב הכללי, אנחנו התוודענו לנתון חלמאי, 40,000 בקשות להלוואה שהוגשו לבנקים, מתוכם אושרו כ-1,000. לדברי החשב, הסיבה לכך היא שאין מספיק צוותים שעובדים על האישורים לבקשות. הוא שהצוותים יושבים רק פעמיים בשבוע. הוועדה דרשה שהבנקים ימצאו דרך לכנס צוותים אלו בתדירות גבוהה יותר. אני יודע שלשכת רואי החשבון אפילו הציע להביא מתנדבים לעזור בנושא.

אני חושב שהוועדה צריכה לדרוש עכשיו תשובות מהפיקוח על הבנקים האם עשו את זה, האם נוספו ישיבות לאישור הבקשות.

חבר הכנסת כסיף. אחריו – חברת הכנסת מיכל שיר סגמן.

אני אחזק את מה שאמר חברי: נכון ל-21 באפריל 2020 היו 44,700 בקשות להלוואות מהבנק. נידונו רק 8,800, אושרו 6,500. עכשיו, זה מראה לנו את הבעיה, מתוך קרוב ל-50,000 בקשות נידונו פחות מ-9,000 אני עוד לא מדבר אפילו על האישורים. זה לא יכול להיות שבמצב כזה קריטי שעסקים קטנים נמצאים בקריסה מוחלטת, אין כמעט דיון בנושא. זה פשוט מטורף, אנשים מאבדים את מטה לחמם, תרתי משמע, הדבר הזה לא נדון.

בנוסף למה שאמר חבר הכנסת מלכיאלי: בזמנו היו גופים מתאמים לענייני הלוואות. אחד מהדברים שהורידו מהעומס שעל הבנקים היה הקיום של גופים מתאמים. היה מכרז, והיו מקבלים גופים מתאמים שיקלו מעל הבנקים את העומס. עכשיו, בצורה חלמאית, ביטלו את הגופים המתאמים. הפניה היא ישירות לבנקים ונוצר עומס יתר. בנוסף, הבנקים רוצים להרוויח וערבות המדינה נמוכה מאוד גם בהשוואה למדינות אחרות וגם בהשוואה לקרנות אחרות. הערבות נמוכה והבנקים עצמם מקבלים את הבקשות כך שמעבר לזה שהם לא עומדים בעומס, הם גם נוטים לא לאשר.

אני מציע שיחזירו את הגופים המתאמים ויוסיפו עליהם עוד גופים. זאת על מנת להקל על עבודת הבנקים ולזרז את התהליך.

תודה. בהקשר הזה אומר שהחשב הכללי התחייב להביא היום את הנתונים. אני מבקש לנסות להשיג נתונים אלה עוד בזמן הישיבה.

בקשר לפתרונות של הממשלה צריך לזכור שכל הפתרונות שהוצגו כרגע מבחינת המענקים מתייחסים לעסקים בעלי מחזור של עד 20 מיליון שקלים. עסקים מעל סכום זה נפגעו לא פחות, והרבה פעמים הם מעסקים אלפי עובדים, אם הם לא ישרדו את האירוע הזה אז ייווצר מצב קשה עוד יותר. אם יש לי חמש חברות של 19 מיליון שקלים מחזור, כל אחת מהן מקבלת מענק. אבל, אם את כל הפעילות איגדתי תחת חברה אחד עם 95 מיליון שקלים מחזור אז הוא לא זכאי לשום דבר.

חברת הכנסת שיר סגמן. אחריה – חבר הכנסת קרעי.

תודה רבה. הנושא הראשון הוא נושא המענקים לעצמאים. אני מתחברת לדברי היושב-ראש, הרבה מאוד אנשים לא מבינים מדוע הם לא זכאים. הם מגישים את הבקשה, לא ברור איזו נוסחה עובדת שם. הרבה מאוד אנשים שזקוקים למענק כמו אוויר לנשימה זכאים רק לאחוז נמוך ממנו או אינם זכאים. בכלל, הם מסתבכים עם כל התהליך הזה. אני באמת מציעה שוב במקום לעשות זאת בפעימות, אנחנו במשבר שלא הולך להיעלם בתקופה הקרובה, לחשוב על מענק אחד כפי שמקובל גם במדינות אירופה שיחולק לארבע או חמישה תשלומים. האמינו לי שאם המדינה תצטרך להתקזז היא גם תדע איך לעשות את זה דרך מס הכנסה. לכן, במקום שעצמאיים ירוצו אחרי השקל כקבצנים, פשוט לתת מענק אחד. זה ייתן שקט נפשי, זה ירגיע את השוק, כלכלה זה פסיכולוגיה – זה ירגיע.

הגשתי הצעות חוק לגבי יישום המלצות ועדת שטרום. בנוסף, בנוגע לדיון שלנו היום עם הבנקים, פתיחת התחרות – הגדרתי בחוק ממש את הגופים הבנקאיים הנוספים שיוכלו לתת את ההלוואות כולל הביטוחים. על זה יישום אפליקציית הלוואות של משרד האוצר שבעצם תיתן השוואה איזה גוף נותן את ההלוואה הנמוכה ביותר. אני מניחה שברגע שנפתח את זה לתחרות הריביות ירדו פלאים. אני מבקשת ליישם את האפליקציה הזו.

אני שוב חוזרת לגבי מה שאנחנו מדברים עליו היום עם הבנקים: הצעת החוק שלי של מכסת יעדים בהם יצטרכו הבנקים לעמוד, הוועדה תגדיר את היעדים. בד-בבד המדינה צריכה להגדיל את אחוז הערבויות שלה, תודה.

חבר הכנסת קרעי. אחריו – חברת הכנסת קרן ברק.

אדוני היושב-ראש, אבקש לצרף למכתב שתוציא היועצת המשפטית גם את נושא האבטלה מהיום הראשון וכן לגבי עסקים חדשים שנפתחו עד ה-1 במרץ 2020 שגם הם ייכנסו למסגרת המענקים. הנקודה השנייה היא לגבי הפטור מארנונה: יש עסקים שנתנו להם אישור לפתוח: אופטיקה לדוגמה, אך אין לקוחות בכלל. מסתבר שהפטור מארנונה לא חל. זה לא שלושה חודשים גלובלי לכל העסקים שהיו בקשיים בתקופה הזאת אלא רק לעסקים שהיה אסור להם לפתוח לתקופה קצרה ובתקופה זו כשמותר, אבל אין לקוחות, הם לא זכאים. אני חושב שזה מצריך תיקון. גם בתקופה שהמשק מניע את עצמו יש להמשיך ולפטור אותם מארנונה עד תום תקופת שלושת חודשי הפטור.

לעומת זאת, מרכזים לוגיסטיים, כמו שופרסל בשוהם, אומרים שהם זכאים - - -

הם לא זכאים

הם לא זכאים. לגבי אופטיקה, אתה צודק. אני לא יודע למה ציינו אותה ספציפית.

למישהו היה אינטרס.

אני מציע, לאור טיפול בכמה פניות דומות של בתי קפה שיש להם פטור לשלושת החודשים, ככל שיש פניות פרטניות אני אעביר אותן במרוכז למשרד הפנים. חברת הכנסת קרן ברק. אחריה – חבר הכנסת ניר ברקת.

לגבי מערכת החינוך: יש כמה באגים, אנחנו בוועדת החינוך דיברנו עם מנכ"ל המשרד וזה לא כל כך עוזר, אני מציעה שפה השאלות יהיו קשות יותר כי הוא נותן נאומים לאומה ואף אחד לא שואל אותו את השאלות הקשות. אני הצעתי שלא תהיה חזרה לחצאין אלא חזרה מלאה ביולי. ברגע שלא קיבלו את הדרישה שלי, אין הבדל בין כיתות א, ב, ג לכיתות ד, ה, ו. אני לא רואה הורים שישאירו ילדים בכיתה ד' לבד בבית ויצאו ליום עבודה, החלוקה הזו היא מלאכותית.

מה קורה במקרים אלו? האימהות לא יכולות לחזור לעבודה. זה מגזר גדול שאף אחד לא נותן עליו את הדעת.

חד-משמעית.

הן עומדות בפני סכנת פיטורים בגלל המציאות הזו.

מערכת החינוך היא המשוכה הקריטית ביותר בדרך לחזרה מלאה לשגרה.

אנחנו בוועדת הכספים שחשובה לנו חזרת המשק לפעילות, כדי שזה יקרה ההורים מכל המגזרים צריכים לחזור לעבודה.

התחושה היא שיש שישה פקידים שמנהלים את כל האירוע הזה. ברור שהם לא יכולים לחשוב על הכול, ברור שהם לא יכולים לרדת לרזולוציה שאנחנו מבקשים מהם - - -

הבעיה היא שהם גם לא יכולים להחליט.

כל עוד זה מתנקז אליהם אנחנו לא נקבל פתרונות לכלום , הפתרון הוא לחלק את העבודה בין כל מערכת המשרדים והפקידות. אם יש להם בעיה אנחנו נעשה זאת אבל לא יכול להיות שחמישה פקידים יכולים לראות את כל התמונה. אנחנו צריכים לדרוש שייתנו פתרונות גם לענף הכי קטן במשק.

חבר הכנסת ניר ברקת, בבקשה. אחריו – חבר הכנסת יזהר שי.

כמו שביקרנו, אני רוצה גם לברך על העובדה שחל שינוי מגמה בהתנהלות משרד האוצר. צריך גם להודות לממשלה כולה שאישרה את הסיוע לעסקים. נכון שזה צעד ראשון, אבל צריכים לברך על כך. יחד עם זאת אני חושב שתפקידנו לחפש איפה יש פער בין הצרכים האמיתיים לבין מה שניתן. הבקשה הראשונה היא לקבל מיפוי מהאוצר שיפרט מה בדיוק ההחלטה שהם קיבלו. מהי חלוקת המשנה. החשש הגדול שלי שאנחנו נגלה שעסקים שנפגעו זה לא מונע פשיטות רגל, ולא עוזר לנו להתאושש מהר יותר ביציאה מהקורונה. בסוף למענק יש אימפקט גדול מאוד על קצב ההתאוששות של עסקים.

מכאן אעבור לדבר על עסקים של למעלה מ-20 מיליון שקלים מחזור: עסקים אלו נפגעו לא פחות. שמעתי אתמול את שאול מרידור מסביר שעסקים אלו אינם זקוקים למענקים. זה מזכיר לי מה שהיה ביום הראשון שאמרו שהעסקים לא צריכים מענקים אלא רק אשראי. ובכן, אני טוען שגישה זו אינה נכונה. אפשר להתווכח על התמהיל בין האשראי לתמיכה הישירה - - -

לא יהיה להם עם מי להתווכח עוד כמה חודשים.

אפשר להתווכח על זה, אבל האמירה שהם לא צריכים מענקים כלל, אני אגיד לך מה יקרה: קצב ההתאוששות שלהם יהיה איטי, הם יחשבו פעמיים אם להשקיע כי הם יבינו שהם לבד והמדינה לא שותפה שלהם. למען האמת אנחנו שותפים 50% ברווחי העסקים הגדולים, למדינה יש עניין לתמוך בהם תמיכה ישירה על מנת שיחזרו לשלם מס הכנסה כמו בעבר.

הם גם לא יחזירו את העובדים לעבודה בקצב הזה.

זה אינטרס עליון של כל תושב במדינה שהמענקים יינתנו גם לעסקים הגדולים ושעסקים אלו יחזרו לשלם מס הכנסה.

אני שמעתי טיעון שזה בא על חשבון דברים אחרים. ובכן, אירוע כמו קורונה הוא אירוע חד-פעמי שיש לדעת להכיל אותו בתקציב חד-פעמי. זה לא על חשבון דברים אחרים, אנחנו ניכנס לגירעון גדול וזה בסדר, לא לפחד מזה. אנחנו צריכים לדאוג שהגירעון המבני יהיה קטן ולא ההשקעה החד-פעמית בהוצאת העסקים הגדולים לדרך חדשה. אני מפציר באוצר לחזור מהאמירה שלא נותנים לעסקים הגדולים, בשאר מדינות העולם כלל לא עושים את ההבחנה הזאת. אפשר לייצר תמהיל שונה - - -

תודה. חבר הכנסת יזהר שי, בבקשה. אחריו – אופיר סופר.

תודה אדוני. ב-5 באפריל 2020 יצא מכתב חריף שעליו חתומים למעלה מ-30 חברי כנסת וביניהם כמה חברי כנסת שיושבים בוועדת הכספים, חברי כנסת מכל סיעות הבית. המכתב הזה העביר ביקורת חריפה ביותר על הבנקים ועל התנהלותם בעת המשבר. אקרא פסקה אחת מהמכתב הזה:

"אנו, החתומים מטה, רואים בחומרה רבה את התנהגות הבנקים בישראל בעת הזאת. בשעה שהמשק הישראלי כולו כורע תחת עומס המשבר הקשה, כשמספר המובטלים חצה את המיליון, כשמאות אלפי שכירים ועצמאיים נאנקים – הבנקים פונים לעשיית רווחים נוספים על חשבון לקוחותיהם, שהם למעשה כלל הציבור בישראל".

במכתב זה מתחנו ביקורת על הבנקים וגם קראנו להם לעשות כל שאפשר כדי להקל על הציבורים השונים. לצערי, מאז לא ראינו שום דבר, אדוני היושב-ראש. לא ראינו פעילות של הבנקים שתעיד שברצונם להיות חלק מהפתרון. ההיפך הוא הנכון, כרגע הבנקים מהווים חלק מהבעיה. הבנקים העלו את הריביות, הם הסתירו את העובדה שהם גובים ריבית דריבית על לכאורה המחווה הגדולה שהם עשו בכך שנתנו דחייה בהחזרי המשכנתאות.

יצאו בהודעות כאילו הם יוצאים מגדרם.

ההודעות בעיתונים הראו כאילו הבנקים יוצאים מגדרם לטובת הציבור. ההיפך הוא הנכון, הם הרוויחו הרבה יותר כסף - - -

הרבה יותר מאשר לפני עידן הקורונה.

במכתב קראנו לכל חברי הכנסת לנתק מגע עם הבנקים. לא חלילה להחרים אותם אלא לנתק מגע ולעשות את הפעילות דרך ועדה זו. צריך ללחוץ על הבנקים להפוך להיות חלק מהפתרון, מדובר בגופים מכובדים שמחזיקים הרבה מאוד כסף. אם הבנקים במדינת ישראל יראו אותה שורת רווח כמו בשנה שעברה – 10 מיליארד שקלים – זה יהיה אות קלון על הנהלות הבנקים ועל הפיקוח על הבנקים. הם צריכים להראות איך הם נרתמים להצלת המשק הישראלי.

תודה. חבר הכנסת אופיר סופר.

בוקר טוב, אדוני היושב-ראש. אני רוצה להעלות נקודה שהיינו צריכים לדון בה כשחילקו את מענק 500 השקלים לכל ילד. בנושא הזה נשאלה שאלה לגבי ילדי אומנה, איני יודע אם הם קיבלו או לא.

משפחות האומנה עצמן לא קיבלו את הכסף אלא ההורים הביולוגיים.

אז חוץ מהסוגיה של ילדי האומנה, ואני מציע שנפנה בנושא זה, ארצה שנטפל גם במשפחות קלט. משפחות אלו נמצאות כל הזמן בכוננות וכל הזמן מגיעים אליהן ילדים במצוקה. נכון לסייע גם להם.

הייתה הבטחה של משרד האוצר לשלושה נושאים: ילדי אומנה, חיילים בודדים, שכר הצוותים הרפואיים. נכון ליום חמישי בלילה זה לא טופל.

למה צריך את משרד האוצר בשביל חיילים בודדים, יש לפנות למשרד הביטחון.

מדברים על המענק בן 500 השקלים.

לא, אני מדבר על המשך תקציב ייעודי שניתן לחיילים בודדים שסיימו את השירות והם חסרי כל. משרד הביטחון דאג להם. חייל בודד שהשתחרר אין לו שום מסגרת.

נקודה אחרונה שאני אבקש שנקיים בה דיון: אנחנו נותנים סיוע לפי גודל מחזור של עסקים. יש נקודה נוספת של פרמטר החזרה לשוק. יש עסקים שיחזרו לשוק בעוד חצי שנה, יש עסקים שיחזרו בעוד שבועיים ויש עסקים שאולי בעוד שנה. אני חושב שזה יעורר את הצורך, כשאנשים ירגישו את זה בכיס, אז זה יעורר את הצורך לדון בעסקים כמו מקצועות פרא-רפואיים שאף אחד בכלל לא מדבר עליהם. אתה, אדוני היושב-ראש, עסקת לפני כן בכמה צימרים בגליל – תיירות בוטיק שיכולה להוות חלופה לתיירות הפנים – אם תהיה תוכנית של תקצוב לפי ענפים אז זה אולי יאלץ את האוצר לתת - - -

היעד הוא להחזיר את כולם לפעילות. אפשר לעשות זאת, יש לקבוע כללי סף ולהחזיר את כולם לפעילות. אני חוזר ואומר שהעסק הקטן – מטפל, מאמן חדר כושר, סטודיו למחול – ישמרו פי כמה וכמה יותר טוב על כללי הבריאות שלהם ושל הקליינטים שלהם. הם יעשו זאת הרבה יותר טוב מהרשתות הגדולות. זה יועיל הרבה יותר מפקחים ששולחים לרחובות. תפתח רשת גדולה, ראו מה הולך בסופרים, שם פחות מקפידים מהעסק הקטן. הקטן דואג יותר ולכן מקפיד יותר.

אני רוצה להמשיך בדיון. אעדכן שקיבלנו עתה נתונים מהחשב הכללי לגבי פניות לעומת ביצוע של הלוואות אנחנו רואים כאן התקדמות גדולה יחסית לשבוע שעבר אבל עדיין לא מספיק:


סה"כ
%

כמות פניות למערכת לגבי הלוואות לעסקים קטנים
          46,625
 

סכום פניות במערכת
  31,012,499,000
 

כמות פניות שנידונו מתוך סך הפניות
          12,500
27%

כמות אישורים
            9,400
75%

סכום אישורים
    3,920,039,000
 


 
גובה הקרן הוא כזה שמחייב, ופה אני פונה לחשב הכללי, עוד השבוע להביא אישור להגדלת ערבות המדינה בקרן.

תבין מה קורה פה, 20% מההלוואות אושרו ו-50% מהקרן. למי נתנו את ההלוואות? רק לגדולים וליציבים.

אלו הנתונים, תבינו עד כמה חשוב שהנתונים יונחו בפני הוועדה בכל פעם.

עודד, על מנת להבין את הנתונים הללו בתוך הקונטקסט: במצב רגיל, כמה הלוואות היו מאשרים?

צריך לומר שלא בכזה קצב. לא היו בודקים בכזה קצב וגם לא מסיימים קרן בכזה קצב. אני יכול לומר שלא היו מבקשים כל כך הרבה הלוואות.

אבל הסכום שאושר בסוף - - -

הקרן בוודאי לא יכולה לענות על בקשה של 31 מיליארד שקלים. אבל אין ספק שיש להגדיל אותה. אני קורא לחשב הכללי להגיע עוד היום עם בקשה להגדלת הקרן. אני מעביר את רשות הדיבור לנציג הפיקוח על הבנקים, מר דני חחיאשווילי.

בוקר טוב, אני סגן המפקח על הבנקים (דבריו מלווים במצגת. מ.פ). אני רוצה להודות ליושב-ראש הוועדה ולחבריה. אנחנו נמצאים בתקופה לא רגילה שמחייבת צעדים לא רגילים. בבנק ישראל ובפיקוח על הבנקים אנחנו נוקטים בצעדים כאלו, כמובן שבשיתוף פעולה עם כל הגורמים האחרים. אני אציג מצגת שנמצאת מאחורי וגם נשלחה לחבריי הוועדה. המצגת גם תפורסם על ידנו. יש לי כמה נתונים עדכניים ואני אתייחס גם לדוברים האחרים שדיברו לפני, לחברי הכנסת האחרים.

לא דיברנו. יש לנו עוד הרבה מה להגיד.

מאה אחוז. אנחנו פה, נמצאים איתי גם צוות ההנהלה של הפיקוח על הבנקים. ניתן התייחסות לכל מה שצריך. המטרה היא להשמיע וגם לשמוע.

מה היו יעדי הבנקים במשבר, איך נכנסנו למשבר, מה הצעדים הרגולטוריים שעשינו, ובסופו של דבר גם נציג נתונים על דחיות אשראי, הקיפי אשראי וגם על הריביות. אלו דברים שמעניינים אתכם ושמעתי את זה.

אנחנו רואים משבר חריף שלא היה כדוגמתו. עיקר הנפגעים אלו משקי הבית והעסקים. לשם היו מוכוונים הצעדים שלנו. פעלנו במהירות עם הכלים שבידנו, במסגרת הסמכויות שלנו, כל הזמן אנחנו בוחנים את עצמנו. ההחלטות שלנו כוללות כל מיני איזונים, אנחנו מסתכלים גם על מה שקורה בעולם. אנחנו בוחנים את עצמנו ומתקנים את שטעון תיקון ומוסיפים אם צריך.

היעד הראשון שלנו, שמוגדר גם בחוק, הוא השמירה על יציבות הגופים הפיננסים. יש לזכור שהבנקים הם ספק אשראי אבל יש להם גם צד אחר , הם גם אלו שמקבלים את הפיקדונות שלנו. הכסף של כולנו נמצא בבנקים וממנו נותנים את האשראי, לכן היציבות של הבנקים היא חשובה. אנחנו נכנסנו למשבר כשהבנקים יציבים וזה עוזר לנו לנקוט צעדים בלתי-רגילים.

המטרה השנייה שהצבנו לעצמנו היא סיוע לעסקים ולמשקי בית בתוך המשבר הזה. למנוע מהם מחנק אשראי. ראינו בעיקר בכניסה למשבר שהאשראי החוץ בנקאי נעצר לגמרי, גם בגלל התייבשות מסוימת של שוק ההון. מי שנותר ספק האשראי היחידי זה הבנקים. רצינו למנוע מצב שגם הבנקים ימשיכו לתת את האשראי והדבר הזה לא יעצור. עשינו כל מיני צעדים שאתאר מיד.

המטרה השלישית היא הבטחת שירות בנקאי חיוני לציבור. כל מי שרוצה לקבל שירות בנקאי יוכל לקבל אותו. אלו הדברים שהצבנו לעצמנו.

מה עשינו בשביל למנוע מחנק אשראי: עוד בתחילת המשבר, הנגיד והמפקחת כינסו את כל המערכת הבנקאית ואמרו להם שזה הזמן להגדיל את האשראי. זה לא הזמן לעצור ולשמור את הכסף אלא לעזור למשקי הבית להתמודד עם בעיות הנזילות שיצר המשבר. זו הייתה אמירה מפורשת שגם יצאה במכתב מטעם המפקחת לכל המערכת הבנקאית. הצעד שהשלים לזה זה כמו שאומרים באנגלית: Put your money where your mouth is אז לא רק אמרנו אלא גם עשינו. נתנו הקלה בדרישות ההון לבנקים. ההקלה מורידה את ההון שהבנקים צריכים להחזיק ומאפשרת להם לתת הרבה יותר אשראי למשק. מדובר במיליארדי שקלים שהבנקים יכולים לתת כאשראי למשק.

במקביל גם אמרנו לבנקים שהם צריכים לעצור את חלוקת הדיבידנדים. כל הבנקים נענו לזה וכולם עצרו את חלוקת הדיבידנדים. כמובן שזה מאפשר מתן אשראי נוסף. בכל הצעדים הללו הבנקים פועלים על פי ניהול סיכונים, הם בודקים את הלקוחות ומוודאים שיש להם יכולת החזר ולא מכניסים לקוחות לבעיות קשות יותר ממה שיש להם אם נותנים להם אשראי נוסף.

מה עשינו לטובת משקי הבית? אז יש פה במצגת שורה של צעדים מבחינת הלווה הבודד והאפשרויות שלו לקחת אשראי נוסף. הגדלנו את ההלוואות לכל מטרה במשכון דירה, אפשרנו משכנתאות גם לעובדים שיצאו לחל"ת, הגדלנו את המסגרות בעובר ושב. המטרה היא שכל משק בית וכל לווה בודד יוכלו להגדיל את האשראי שהם צריכים.

בשנים האחרונות המערכת הבנקאית עברה טרנספורמציה דיגיטלית מאוד משמעותית ואת רוב השירותים הבנקאיים ניתן לצרוך בדרכים ישירות. מעבר לזה, הורדנו עוד חסמים במהלך המשבר. אפשרנו לבנקים לצרף לקוחות לתוך השירות הבנקאי ללא הגעה שלהם לסניף. דאגנו שכל הכספומטים יהיו מלאים בכסף, דאגנו שלקוחות שאין בידם כרטיסי דביט יקבלו כאלה בהליך מהיר. את הצעדים הללו ביצענו בשביל לוודא שהלקוחות מקבלים שירות בצורה הטובה והמהירה.

מה עשינו לטובת טיפול באוכלוסיות מוחלשות: שמנו את הדגש שם כי ידענו ששם עיקר הבעיה. אחד הצעדים שעשינו, בהנחיית פיקוד העורף, הבנקים שלחו סניפים ניידים למקבצי דיור מוגן. איפה שנמצאת האוכלוסייה הקשישה שלא יכולה לצאת ושיש סיכון בריאותי שהיא תצא. בשבוע וחצי האחרונים הבנקים כיסו למעלה מ-40 מקבצי דיור. הם נתנו שם את השירותים הבנקאיים לרבות מכשירים למשיכת מזומן. זה ממשיך גם היום.

פה רואים כמה דוגמאות למה שנעשה. דוגמאות לשני סניפים ניידים שהגיעו למקבצי דיור. קיבלנו הרבה תשבחות מהציבור על הדברים. עוד צעד שעשינו עבור האוכלוסיות המוחלשות: כל מי שאמור לקבל קצבה, הבנקים זיהו שאין להם כרטיסים למשיכת מזומן ודאגו לשלוח להם כרטיסי דביט. זאת אומרת שהם יכולים למשוך את המזומן במכשירים האוטומטים ולא להגיע לסניף. זה צעד שנעשה בזריזות וכיסה את האוכלוסייה של מקבלי קצבאות ביטוח לאומי.

שם המשבר מכה בצורה מאוד קשה. האמירה הראשונה של המפקחת והנגיד, המכתב של המפקחת, אמרנו לבנקים שהם חייבים לתת אשראי לעסקים גם במחיר של הגדלת סיכון. בדרך כלל כשהפיקוח על הבנקים מתנהל אז הוא אומר לבנקים "אל תיקחו סיכון, הקטינו את הסיכונים". היום זה משבר ראשון שהבנו שיש משהו אחר שלא היה בעבר. ביקשנו מהבנקים להגדיל את הסיכון. אם אני אזכיר את המשבר של שנת 2008 אז הגדלנו את דרישות ההון מהבנקים, במשבר זה הורדנו את דרישות ההון. עשינו צעדים בלתי רגילים במטרה אחת שהיא להקל על העסקים.

נתנו הקלה ועידוד דחיית תשלומים מצד הבנקים. נתנו הקלה חשבונאית בשביל שהבנקים יוכלו לדחות את התשלומים. עוד מעט אנחנו נראה נתונים על הדחיות שנעשו. נתנו סיוע לענף הנדל"ן, הגבלנו את המגבלה הענפית ל-24% לעומת 20% לפני כן. מדובר במיליארדי שקלים שיוכלו ללכת לטובת ענף הנדל"ן.

הפיקוח ההדוק שהיה בשנים האחרונות הכניס אותנו למשבר הנוכחי כאשר הבנקים יציבים, מוכנים, ויכולים לסייע למשק. יש להם גם כריות הון, זה מאפשר להם לספוג יותר הפסדים ואנחנו צופים שתהיה עלייה בהפסדי האשראי בגלל המצב הזה. אנחנו חושבים שלבנקים יש את ההון הנוסף והנזילות, יהיו הפסדי אשראי אבל הבנקים יישארו יציבים ויוכלו לסייע למשק. תיק האשראי של הבנקים איכותי, זה אחרי שנים רבות של הקטנת האשראי ללווים גדולים, לכן הם גם יותר יציבים. בסופו של דבר היציבות הזו מאפשרת לנו לעשות את מה שתיארתי מקודם.

הבנקים נתנו דחיות כמעט לכל לקוח שביקש. במשכנתאות, באשראי הצרכני, ובאשראי לעסקים קטנים.

תמורת ריביות.

באיזו עלות?

אני אציג עוד מעט את הנתונים.

חברים, תנו לו.

כמעט כל לקוח שביקש דחייה קיבל. נעבור רגע לשקף הנתונים: סך כל הלווים שביקשו דחייה זה כמעט 360,000, 360,000 קיבלו דחיות. אנחנו רואים שעיקר הלווים זה בעסקים הקטנים שם זה סכומים יותר גדולים. הסכום הכולל של הדחיות מתקרב ל-5 מיליארד שקלים. זה משקף תיק אשראי בגינם של 122 מיליארד שקלים. בגין ה-5 הללו יש לנו 122 מיליארד שקלים מתיק האשראי . זו כמות מאוד גדולה, חסרת תקדים, שהבנקים דחו את התשלומים.

באיזה מחיר? אנחנו עדיין בודקים את הנתונים על מנת להבין עד הסוף באלו מחירים. אנחנו יודעים שלא היו עמלות נוספות בגין כל הדחיות הללו. הבנקים לא גבו עמלות נוספות. בנוסף, אנחנו יודעים שמחירי הריבית שהם כן גבו לא היו יותר מהמחירים שהיו נקובים על ההלוואות. בסופו של דבר צריך לזכור שאשראי הוא כמו כל מוצר, הוא עולה כסף והמחיר זה ריבית. לתת כל מוצר בחינם יש לזה השלכות אחרות שהן יכולות להיות יותר בעייתיות.

אבל אתם נתתם לבנקים 5 מיליארד שקלים בריבית של 0.1 - - -

לא להפריע, סליחה שלמה. דני, אל תענה, המשך במצגת.

אני שומע את מה שאתם אומרים. אנחנו עדיין מסכלים על הנתונים ואנחנו רואים את זה. יש לי שקף על ריביות ונדבר קצת על ריביות .

אני מציע שתתקדם.

מה קרה מבחינת המגמות של היקף האשראי: אנחנו רואים שסך האשראי בחודש מרץ עלה בצורה משמעותית, ב-24 מיליארד שקלים שזה משקף במונחים שנתיים עלייה של 28%. עיקר העלייה באשראי הייתה בעסקים ובגופים המסחריים. בגופים הללו שררה אי-ודאות גבוהה בתחילת המשבר והיו להם קווי אשראי והם העדיפו לקחת את האשראי - - -

דני, עצור רגע בבקשה. כולנו יודעים לקרוא נתונים. אני לא מצליח להבין איך בעסקים הקטנים יש ירידה של 10% בצריכת האשראי באירוע כזה.

אנחנו רואים שבאמת בעסקים קטנים יש ירידה של 10% במונחים שנתיים, זו ירידה של מיליארד שקלים. ההסבר שלנו לירידה הזו היא שהם בעצמם עצרו את הביקושים שלהם לאשראי - - -

לא, אין שום סיכוי. אין שום סיכוי, אתם פשוט לא בכדור.

- - - של שלושה חודשים הם צריכים לשלם יותר מ-3,000 שקלים ריביות על הדחייה ואין להם מאיפה. זאת הסיבה.

בעסקים הקטנים הירידה מוסברת בזה שהם חיכו לקרן. כבר במרץ הם ידעו שהקרן הולכת לבוא, חלק מהם פרעו אשראי שאולי היה בריבית יותר גבוהה וחיכו לתנאים של הקרן כי הם ידעו שהקרן הולכת לבוא. הקרן התחילה לפעול ב-1 באפריל 2020. אם אתה שואל אותי מה הולך להיות באפריל - --

למתי הנתונים הללו נכונים?

הנתונים האלה נכונים לסוף מרץ 2020. את הנתונים של אפריל לא הנחנו כאן. אנחנו נפרסם אותם בתחילת מאי.

דלג על זה, הנתונים הללו לא רלוונטיים אם זה מסוף מרץ .

זה לא רציני סוף מרץ.

אני אסביר למה זה כן רלוונטי. אסביר למה אין כאן נתונים עדכניים. בתוך חודש אשראי יש המון תנודתיות באשראי. כל אחד מכיר את זה שהוא קונה בכרטיס האשראי וצובר אשראי במהלך כל החודש. בסופו של החודש כל האשראי יורד בחזרה לאפס. אם אנחנו נסתכל על הנתונים אז נראה, אם משווים סוף חודש לאמצע חודש יש שם הרבה בעיה להשוות בגלל שהאשראי נצבר במהלך החודש ובתחילת החודש יורד שוב.

ועדיין, בכל רגע נתון כל אזרח יודע איפה הוא עומד.

חברת הכנסת שיר. הבא שיתפרץ יצא.

כל נתון שנציג בהיקף אשראי שהוא באמצע חודש ונשווה אותו לסוף חודש הוא נתון שיטעה ולא ייתן את התמונה הנכונה. אנחנו נפרסם עוד שבוע את הנתונים לסוף חודש אפריל ואז נראה את הנתונים. רק בהיקף אשראי שמנו את הנתונים לסוף מרץ. כל הנתונים האחרים מעודכנים לעד לפני כמה ימים.

זו הקרן לעסקים קטנים. כמו שאמרתם, אנחנו שומעים אתכם, אנחנו גם מדברים עם האוצר על הדברים האלו. הביקוש לאשראי הוא גבוה – 30 מיליארד – בינתיים כבר ניתנו כמעט 4 מיליארד שזה חצי ממה שהוקצה בקרן.

אנחנו חושבים שקרנות הממשלה הן קריטיות. אנחנו במשבר שלא היה כדוגמתו ויש אי-ודאות מאוד גבוהה שיכולה להתקרב לכשל שוק. פה התפקיד של הממשלה להיכנס ולסייע לאותם העסקים תוך כדי שהיא מפעילה אותנו וגם את מערכת הבנקאות. אנחנו דיברנו עם הבנקים, הם מעריכים ששיעור הלקוחות שיקבל את האשראי מכל הלקוחות הוא בערך 50%. כנראה שזה יהיה הרבה יותר נמוך כי הביקוש גדל. יש ענפים שהם בסיכון גבוה כמו שירותי האוכל, התיירות והטקסטיל. בשיעור ערבות של 15% הם לא יקבלו אשראי. צריך לחשוב איך עוזרים להם בדרך אחרת ואיך מגדילים את שיעור הערבות לפחות לאותם העסקים. כמו שאמרתי, אנחנו מדברים על זה עם החשכ"ל, רואים מה קורה בעולם, מתסכלים על השפעות בינלאומיות. בכל העולם שיעורי הערבות הם מעל 50% וצריך למצוא פתרון לחלק מהעסקים שלא יקבלו מענה מהקרנות שהוגדרו עד עכשיו.

מה אנחנו רואים בתחום הריביות? באשראי העסקי הייתה עליה בסוף מרץ ואז ירידה שחזרנו לרמה נמוכה אפילו ממה שהתחלנו. אותו דבר בצרכני, ראינו ירידה. גם באשראי ראינו ירידה במחירים - - -

זה כולל הקרן בערבות מדינה.

כן, זה כולל את כל הביצועים מה-1 באפריל 2020 כשהקרן בערבות המדינה החלה לעבוד, זה כולל גם את זה. אנחנו רואים שיש ירידה. אנחנו רואים עלייה בתחום המשכנתאות צמוד המדד. זה עלה שם בכחצי נקודת אחוז. מה שאנחנו רואים בנתונים זה העסקאות שבוצעו ממש בימים האחרונים אבל הן נסגרו לפני שבועיים. מה שראינו בעסקים הקטנים, הצעדים שבנק ישראל עשה כדי להוריד את הריבית, עדיין אנחנו לא רואים אותם במשכנתאות. אנחנו חושבים שנראה את זה בדיווח, בנתון שיהיה עוד שבועיים. אנחנו שומעים שהריביות גם במשכנתאות יהיו בכיוון ירידה וזה בגלל הצעדים שעשה בנק ישראל.

אני אסביר בכמה מילים: עליית הריבית שראינו בתחילת התקופה נבעה כמובן מהעלייה של התשואות חסרות הסיכון, עלייה של האג"ח הממשלתיות, וגם מעליית - - -. זה מה שהוביל לעלייה, כמובן עם העלייה ברמת הסיכון של הלקוחות. הצעדים שבנק ישראל עשה בשביל להוריד בחזרה את הריבית: הוא התערב בשוק אגרות החוב הממשלתיות, ככה הוא הביא לזה שהריבית ארוכת הטווח שמשפיעה על המשכנתאות תרד. זה היה הצעד של בנק ישראל – תוכנית לרכישה של 50 מיליארד בשוק האג"ח הממשלתיות. לטווח הקצר בנק ישראל הוריד את ריבית בנק ישראל מ- 0.15 נקודות בסיס לרמה של 0.1% שזו ריבית מאוד נמוכה. גם בנק ישראל נתן כלי מיוחד לבנקים בשביל לתת אשראי לעסקים קטנים. זה כלי שמיוחד לעסקים קטנים עם ריבית של 0.1%. הבנקים יכולים לתת אשראי לעסקים קטנים וללוות כנגד הכלי הזה ב-0.1%. נתנו גם הקלות בדרישות ההון בתחום המשכנתאות.

אנחנו עשינו את כל הצעדים ובמקביל אנחנו מדברים עם הבנקים על הצעדים האלו. אנחנו אומרים להם שכשהם קובעים את המחיר ללקוחות הם מוודאים שהצעדים שעשינו באים לידי ביטוי גם במחירים שנותנים ללקוחות. שלא ישמרו את הריביות אצלהם, הם צריכים לדאוג שזה עובר גם ללקוחות. אנחנו עוקבים אחרי הנתונים, כל שבועיים אנחנו מקבלים נתונים על הריביות, אנחנו מוודאים שהדברים הללו קורים, ושהצעדים שנקטנו מחלחלים ומועילים לציבור.

שקף אחרון לסיכום ואחר כך נענה לשאלות: מדובר במשבר כלכלי ובריאותי חמור שלא היה כדוגמתו. בשונה מהמשבר של 2008 אנחנו עושים צעדים שלא חלמנו עליהם אז. המשבר הגיע בהפתעה אבל אנחנו היינו ערוכים.

תזדרז, דני.

עוד שלושה משפטים.

אתה חוזר על עצמך.

בסופו של דבר המשבר הוא פיסקלי ולכן צריך סיוע ממשלתי. בנק ישראל פועל בצד המוניטרי, הוא פועל לסייע לשווקים - - -

בנתונים שלכם, ממשלת ישראל נותנת סיוע מסיבי בצעדים דומים למה שקורה בעולם?

בנתונים שלנו בכל מה שקשור לערבויות לעסקים אז שיעורי הערבות בעולם הם הרבה יותר גבוהים. עשינו כמה וכמה בדיקות, בדקנו והם מגיעים ל-60%, 70%, 80% במדינות אחרות.

זה הסיפור. תודה. כל הנציגים של בנק ישראל נשארים. רובי גינל, בבקשה.

בוקר טוב. אני מנכ"ל התאחדות התעשיינים, אני מדבר בשם - - - המעסיקים שזה ארגון הגג של לשכות המסחר, התעשיינים והבנקאים. אני רוצה להציף נקודה אחת - - - בנוגע ל - - -. מבחינתנו החשיבות הגבוהה ביותר היא לעצור את כל הקריאות שנשמעות מסביב - - - התשלומים או אי-עמידה בתקנות לשעת חירום, ולהשיק את המסלול שאנחנו יודעים שיושק לבסוף עבור כל העסקים וכל המגזרים. זה יבטיח יציבות, מניעת תסיסה ובעיקר את המשך הצמיחה של המגזר העסקי.

יורם דבש, בבקשה.

בוקר טוב, אדוני היושב-ראש, חבריי הוועדה הנכבדים, אני רוצה להשתתף בצערה של חדווה בר על פטירת אביה. אני רוצה להתייחס לנושא של הבנקים: אין לי כמות גרפים כמו שהציגו נציגי הפיקוח על הבנקים, אני שמח על העבודה המצוינת שהם עושים. אין סיכוי שהם הוציאו מכתב עם הנחייה לבנקים להגדיל את הסיכון. בשטח אנחנו לא רואים את זה. האם הם גם בודקים ואוכפים את זה? אני רוצה לספר על יהלומן שמייצא ב-600 מיליון שקלים בשנה כבר שנים. אומר גם את שם הבנק כי רוב הבנקאים הם בסדר. התקשר אליו נציג הבנק הבינלאומי ואמר לו: אדוני הנכבד, אתה לקוח של 30 שנה, אני חותך לך את האשראי מ-13 מיליון דולר ל-5 מיליון, הערבויות שלך לא טובות ואני רוצה ערבויות חדשות, בנוסף אני מעלה את הריבית ב-0.7%.

זה דבר לא נתפס. באותו יום טיפסתי על הקירות. דיברתי עם הכלכלנים הכי בכירים במדינת ישראל, כולל המפקחת על הבנקים שגילתה אמפתיה והוציאה מכתב. תכלס, לא החזירו לו את הקו. זה היה לפני שבועיים. זה דבר בלתי-נסבל. כשהרופאים שלנו נלחמים על החיים של החולים ובמקביל הבנקים חותכים את צינור האשראי איך אפשר לעבוד? ענף היהלומים זה ענף של ייצוא וכספים לא מגיעים. הלקוחות האמריקאים יושבים בבית מפחד הקורונה, הודו סגרה את ההעברות, סינגפור ואינדונזיה סגרו את ההעברות. לא נכנס כסף מהעולם. לקוח של 40 שנה חותכים לו קו אשראי? זו שערורייה. אני אשמח שהבנק הבינלאומי יענה על זה. כל המוסדות המכובדים בארץ לא הצליחו לתת תשובה וזה רק מקרה אחד.

תודה, איתי ויגמן מהתאחדות הספרים, בבקשה.

שלום לכולם.

פתחו אותך היום?

אני רוצה לברך אותך, פורר, על העבודה הטובה שאתה עושה. יש לך את כל התמיכה שלנו. יש לי שתי שאלות לפיקוח על הבנקים: האשראי שמגיע לעסקים הקטנים לא מגיע ולא מחולק. כשאני הלכתי לקחת אשראי נתנו לי את זה ב-15.5% עבור הגדלת מסגרת האשראי.

חייבים להשלים את העבודה ולוודא את עניין החזר הצ'קים. אתם לא יכולים להשאיר בעלי עסקים עם סימון כזה ואז הם לא יכולים לגייס כספים בגלל הסימון. זה מה שרציתי להגיד.

תודה, פתחו אותך היום?

כן, אני עובד.

שמור על הבריאות, משמח לראות שאתה עובד. אבשלום וילן, התאחדות חקלאי ישראל, בבקשה.

אני שמח על הדיון. אני חושב שיש לנו בעיה בחקלאות בעיקר עם שני ענפים קטנים שאם הם לא יקבלו סיוע מהיר הם עלולים לקרוס. ענף התבלינים ש-90% ממנו הולך לייצוא, וענף הפרחים שבעצם הבורסה בהולנד בקושי עובדת ואנחנו צריכים לייצא כמויות אדירות של פרחים. זה נכון שבכל ענף יש רק כמה מאות מגדלים אבל כשסוכמים את זה בסך הכול, זה לא מעט כסף ופה המדיניות של "יהיה בסדר ונשב איתכם אחרי" לא עובדת. חייבים לתת סיוע מידי לענפים שנזכרו כי הם זורקים חלק גדול מהסחורה . ברור לי שהסיכומים ייעשו ביום שאחרי אבל בינתיים חייבים להגיש עזרה ראשונה דחופה.

שימו לב שכל המזון הטרי בארץ מיוצר ומגיע לשווקים. יש לנו בעיה עם השווקים הפתוחים. קרוב ל-20 שווקים פתוחים בארץ סגורים עדיין.

זאת שערורייה שאין כדוגמתה. העובדה שפותחים את איקאה, ואין עיני צרה באיקאה, אבל אפשר לפתוח גם את השווקים הפתוחים בכפוף להנחיות מסודרות. אין סיבה שלא יפתחו את השווקים, אנחנו אומרים זאת שוב ושוב. זה חלק מחוסר האסטרטגיה שקיים.

זה פשוט מגוחך. אני רוצה להגיד לך שעשינו בדיקה בעולם עם הכלכלנים שלנו וראינו שבעצם ברוב במכריע של מדינות העולם השווקים נשארו פתוחים ממש כמו חנויות המזון הסגורות. זה לא מאוחר לתקן, אני לא יודע מי קובע את זה, 30% מהתוצרת החקלאית הולכת לשם וצריך לסדר את זה כמה שיותר מהר.

אמיר חייק, התאחדות בתי המלון.

בוקר טוב לכולם, אני אהיה קצר, אני בא מענף שיש לו קשיים לקבל מימון. נכון יהיה לומר שחלק קטן מהמלונות קיבל הלוואות, הייתה לנו שיחה בנושא עם החשב הכללי. אנחנו ענף במשבר, נכנסנו אליו ראשונים ונצא ממנו אחרונים. אנחנו מנסים להגיע לפתרונות אחרים מול הממשלה לפחות לשלב הנוכחי. בשלב הבא אנחנו נצטרך את התמיכה של הבנקים.

אני מדבר כנשיא התאחדות המלונות אבל גם ככלכלן: אני אומר שחשוב לשמור על יציבות הבנקים בתהליך הזה. אני חושב שהבנקים נוהגים באחריות. אם רוצים שהבנקים ייתנו יותר הלוואות אז הממשלה צריכה להרחיב את הערבות שהיא נותנת לבנקים כדי להביא אותם למצב שבו הם ייתנו. אם הממשלה הייתה מגבה את הבנקים על כל שקל שהם נותנים אז כל הבנקים היו נותנים. מכיוון שזה לא יכול להיות ב-100% אז זה צריך לרדת לנקודה שבה הבנקים יוכלו לזוז והממשלה לא תחסר.

אני חושב שענף המלונאות באמת יהיה זקוק לתמיכה הזו ואני מקווה שנוכל לקבל אותה אחרי הסיוע שנקבל, אם נקבל, מהממשלה.

תודה. ראובן שליסל, בבקשה. אחריו נעבור להתייחסויות של נציגי הבנקים.

שמי ראובן שליסל, סגן נשיא איגוד לשכות המסחר. ברצוני להביע את תנחומיי לדוקטור חדווה בר על פטירת אביה. בנק ישראל הוא היועץ הכספי לממשלה אבל יש לו מחויבות כלפי הציבור ונבחרי הציבור. בטוח שבשעה שיש לנו ממשלת חרום על בנק ישראל להגיש מידית לכנסת ולציבור תוכנית כלכלית שהוא מאמין בה, כמו שנעשה גם בארצות הברית ובגרמניה.

על בנק ישראל להציג תוכנית שכוללת לא רק הלוואות שלגבי ענפים שונים זה מקסם שווא. הבנקים לא ייתנו הלוואות למי שלא מסוגל להחזיר אותן, כמו שאנחנו הספקים מוכרים ללקוחות על פי ביטוחי אשראי, ככה גם הם מחפשים כיסוי להלוואות שהם נותנים. תוכנית כזו שתוצג היום על ידיד בנקי ישראל, במיוחד כשיש ממשלת חירום ויש לה רוב מוחץ בכנסת, תתקבל על ידי כולם למרות שלא הוגשה על ידיד הממשלה.

אני קורא לדני חחיאשוילי: במקום שאין אנשים השתדל להיות איש. תפוס פיקוד - - -

חדווה בר ישנה והיא מעורבת בכל, היא פשוט יושבת שבעה על אביה.

הבעיה הגדולה היא שיש חוסר אמון גדול של הציבור במערכת הבנקאית. על ועדת הכספים מוטל - - -

אני אתקן אותך בעוד דבר: אין עדיין ממשלה. בנצי אדירי, סמנכ"ל הבינלאומי הראשון.

אדוני היושב-ראש, חברי הוועדה, אנחנו כידוע לכם הוגדרנו כמוסד חיוני. למרות זאת אנחנו פתוחים לקהל בשיעור המותר בעת הזאת. עיבינו את מוקדי הטלפון שלנו, עיבינו את המוקדים שנותנים אשראי, אנחנו עובדים לילות כימים. אני אחראי על משאבי אנוש בבנק ואישרתי לא מעט בקשות לשעות נוספות כדי שעובדים יוכלו לתת מענה מהיר ללקוחות שלנו. אני יכול להגיד לכם שאת המכסה שהוקצתה לנו בקרן לעסקים קטנים כמעט וסיימנו, אנחנו מבקשים מכסה גדולה יותר. הגברנו את הקצב, אנחנו מאשרים הרבה בקשות, חלק קטן נדחה מסיבות ענייניות של ניהול סיכונים.

אתה יכול להתייחס למה שהעלה כאן נשיא לשכות היהלומנים?

ברשותך, עוד כמה מילים: נענינו להקפאת תשלומים לכל לקוח שפנה אלינו. הן בעלי משכנתאות והן מבקשי אשראי, עסקים גדולים וקטנים. אנחנו הקפאנו משכנתאות בהיקף של קרוב ל-20% מהתיק שלנו. אני חושב שזה המון וזה מראה את ההירתמות שלנו לעזרה במצב הזה.

מישהו שאל את דני לגבי היקף העזרה של הממשלה - - -

סליחה, בנצי, אנחנו מכירים את הנושא של היקף העזרה של הממשלה כולל ההשוואה הבינלאומית. אנחנו רוצים לנצל את ההזדמנות שאתם פה כדי לתת תשובות לציבור.

אני רק מבקש שתגדילו את היקפי הקרנות, שתגדילו את הקיפי הערבויות הבנקאיות כדי שנוכל להמשיך לסייע למשק סיוע חיוני.

לגבי הנושא שהעלה כבוד נשיא היהלומנים: לא אנהל דרך הזום בקשת אשראי של לקוח ספציפי. אם יש דברים ספציפיים אנחנו נתייחס - - -

תתייחס לאירוע כזה כאירוע כללי. אני חייב לומר לך ששמענו את זה לא אחת.

אנחנו מחויבים לשמירה על סודיות הלקוח.

איזה מזל שיש לכם מחויבות לשמירה על סודיות.

איני מבקש להתייחס ללקוח ספציפי. אבל, כמות הפניות שמקבלים פה חברי הכנסת על ניצול מצב של העלאת אשראי, אם זה הספר שביקשו ממנו 15% להגדלת אשראי, אם זה לקוחות שנכנסים לבנק ואומרים להם הלוואה בפריים פלוס 15, ואז חוזרים עם מצלמה וההלוואה ירדה לפריים פלוס 3. המצלמה הורידה את הסיכון, תנו הסבר, אם צריך אז תהיה מצלמה בכל בקשת הלוואה.

אצלנו בבנק אין ריביות כאלה. אנחנו מדווחים לבנק ישראל, אנחנו מפוקחים, אין ריביות כאלו בבנק הבינלאומי הראשון. אני לא יכול לדבר בשם הבנקים האחרים. אין דבר כזה, חד-משמעית.

יפית גריאני מבנק דיסקונט, בבקשה.

שלום לכם, אני אתייחס למה שקורה כאן בתקופה האחרונה. אנחנו כבר שמונה שבועות מתנהלים במשבר שהמשק הישראלי לא ידע כדוגמתו. אנחנו כמוסד פיננסי חייבים להבין את צו השעה, לתת מענה ללקוחות שלנו ולעבור את התקופה הזאת. גם מענה לצרכים הפיננסים של הלקוחות וגם ייעוץ. כל זה תוך ניהול סיכונים מושכל כי בסופו של יום אנחנו מעניקים אשראי שמקורו בכספי החוסכים שמפקידים את חסכונותיהם בבנק שלנו.

(היו"ר אחמד טיבי, 10:24)

אני רוצה להגיד שצריך לבחון מי הם בעלי המניות של הבנק. אנחנו בנק ציבורי ובעלי המניות שלנו הם הציבור. אנחנו בנק ללא גרעין שליטה ובעצם אנחנו מנהלים גם כאן את רכוש החוסכים לפנסיות ולטווח ארוך. כל התקופה הזאת אנחנו מנסים לתת מענה ללקוחות שלנו. אלפי לקוחות פנו אלינו לקבלת סיוע לקרנות שהם אמורים לשלם בחודשים הקרובים. אנחנו נענינו לכל הפניות האלה ונתנו דחייה באשראי הפרטי ובאשראי העסקי וכמובן גם במשכנתאות. כל זאת בכדי להקל על הלקוחות שלנו.

נעשו מאמצים רבים לתת הקלות נוספות לאלו שרוצים למשוך מפיקדונות לפני הזמן, גם לכאלו שמבקשים להגדיל קווי אשראי, כל זאת נתנו ללקוחות על בסיס הפיצויים הקודמים שלהם. גם לקוחות שנמצאים בחל"ת או שהפסיקו את הפעילות שלהם באופן משמעותי, אנחנו מסתכלים אחורה על השנים שאנחנו מלווים אותם. לא שינינו את דירוגי האשראי ונהגנו באותו הסיכום כמו לפני הקורונה. נתנו להם אוויר כדי שימשיכו לפעול.

צריך לדעת שאנחנו מנהלים סיכונים מול הלקוחות שלנו, אנחנו חייבים לתת מענה ללקוחות ומצד שני, לשמור על יציבות הבנק למען החוסכים שמפקידים אצלנו את הכספים. גם ללקוחות הפרטיים שמתקשים למשוך מזומן אנחנו כל הזמן נותנים מענה. יש לזכור את אותו משולש: מענה ללקוחות, צו השעה, ניהול סיכון.

תודה ליפית. דלית רביב מבנק הפועלים, בבקשה.

בוקר טוב לכולם, אני מצטרפת לדברי חבריי מהבנקים האחרים. לא אתאר בפרוטרוט מה פעל בנק הפועלים. אני מצטרפת לדבריו של יושב-ראש הוועדה, אנחנו בבנק הפועלים סיימנו את המכסה שהאוצר נתן לנו לקרן בערבות מדינה. אנחנו הכפלנו את המשמרות, יש לנו שתי משמרות כדי לטפל בבקשות של הקרן בערבות מדינה.

כל יום או פעמיים בשבוע?

כל יום, לא משנה אם הסניפים פתוחים או לא. האנשים מגיעים לסניפים ומטפלים בבקשות אשראי מהקרן בערבות המדינה. יש לנו 9,000 בקשות לטפל בהן בהיקף של 7 מיליארד שקלים. הקרן חייבת לגדול ומיד. אני קוראת לאוצר להגדיל את הקרן. אנחנו ערוכים לתת פתרון ללקוחות שלנו אבל הכסף נגמר. אנחנו כרגע נותנים מענה לחלק מהלקוחות מאחר שהערבות של המדינה מוגבלת ל-15%. אני שמעתי את זה פה מכמה אנשים כולל מבנק ישראל. אני חושבת שהערבות צריכה להיות הרבה יותר גבוהה. תסתכלו מה קורה באירופה, יש שם עד 90% באירופה ו-100% בארצות הברית. אני חושבת שמדינת ישראל צריכה לתת מענה לכלל הלקוחות שנכנסו למשבר ולעזור להם לצאת מהמשבר הזה בדרך של הקלה מול הבנקים ומתן ערבות הרבה יותר גדולה ממה שניתנה עד היום. אנחנו נמשיך לטפל בבקשות באחריות כפי שעשינו עד עתה. כמו שאמרו חבריי יש כאן גם מפקידים ששמו את הכסף, את הכסף שלכם, חברי הכנסת, הפיקדונות שלכם יושבים אצלנו ועלנו לשמור על הפיקדונות.

אני רוצה להגיד שהקמנו קרן שלנו בשיתוף לה"ב. קרן של חצי מיליארד שקלים בלי ערבות מדינה.

באיזו ריבית?

כל עצמאי שרוצה לקחת הלוואה של 10,000 שקלים בריבית של פריים פלוס 1.5% שהיא בדיוק הריבית שבנק ישראל נותן בערבות מדינה, יכול לקחת אצלנו את ההלוואה דרך האינטרנט בשמחה.

ברי רוזנברג, בבקשה.

אני רוצה להגיד בהקשר של הקרן לערבות מדינה שהבוקר הגשנו בקשה לעוד מיליארד שקלים רק להשבוע כי גמרנו את המכסה וזו הפעם השלישית שאנחנו מבקשים הגדלה של הקרן בערבות מדינה. כבר אישרנו למעלה מ-2,000 בקשות.

כמה לא אישרתם? הבנק הלאומי נחשב הכי בעייתי. כמה לא אישרתם?

אני יכול להגיד לך שבאחוזים מדובר בלמעלה מ-65% מהבקשות שאושרו. אני יכול לספר שמדובר ב-700 פניות ביום. כל פנייה שמגיעה אנחנו מטפלים בה באותו היום. חשוב לי לומר: שמעתי שמישהו אמר על הבנקים שאינם נמצאים תחת האלונקה. אני יכול להגיד על בנק לאומי בצורה חד-משמעית שאנחנו לגמרי מתחת לאלונקה בכל היבט שהוא. אישרנו בקשות דחיית החזרי הלוואות בהיקף של למעלה מ-32 מיליארד שקלים. יש הירתמות גם בנושא של הטכנולוגיה והדיגיטל.

(היו"ר עודד פורר, 10:28)

אני לא רוצה להלאות אתכם בעשרות סיפורים של עובדי הבנק, כל אחד מבין שזו לא תקופה רגילה. כל אחד נרתם. בסופו של דבר אני יכול להעיד שהבנק הלאומי בהחלט מתחת לאלונקה.

אבקש מנציגי הבנקים להישאר מחוברים. אני מתנצל בפני עוד אנשים מבחוץ שלא יוכלו לדבר ולשאול. הפה שלכם זה חברי הכנסת ולכן אני רוצה לתת לחברי הכנסת לשאול שאלות ולהספיק לשמוע את תשובות הפיקוח על הבנקים. חברת הכנסת קרן ברק, בבקשה.

השאלה היא לנציג הפיקוח על הבנקים: אנחנו מקדישים דיונים רבים כדי לנסות לעזור לעסקים הקטנים ולמשקי הבית. דיברנו על הקרן בערבות מדינה עם החשכ"ל והתנאים היו שהערבות של כל עסק לא תעלה על 5%. אספתי בעיות מכל הפניות וגיליתי שהבנק רשאי לבקש הרבה יותר מ-5%. הבנק יכול לבקש שהלווה ישים קרן התחלתית של שנה בבנק, זה משהו כמו 20%, שולחים את אותם בעלי העסקים לפזר את הסיכונים בין הבנקים. האישור צריך להיות תוך שבעה ימים – זה לא שבעה ימים אף פעם. אני מבינה שגם הריביות עולות ואינן מפוקחות.

אתם הצגתם בפנינו מצגת מאוד יפה. שאלתי היא איך אתם מוודאים שזה קורה. האם אתם עושים סקר אצל בעלי העסקים. הרי החוכמה היא לבדוק מה קורה בעסקים עצמם. האם אתם מתקשרים כל יום 20 שיחות כאילו אתם בעלי העסק ומנסים לעשות את ההלוואה הזו. כאילו אתם בעצמכם בעלי העסק. אם אתם אכן עושם דברים כאלו אז אני רוצה את הנתונים האלה שביקשתי עכשיו. השיחות עם הבנקים לא רלבנטיות באירוע הזה.

חברת הכנסת שיר סגמן, אבקש שתרכזו את שאלותיכם.

אני חייבת להודות שכל מה שקשור לאוצר ולמצגת של הפיקוח על הבנקים, אנחנו רואים מצגות לחוד ומציאות לחוד. בסופו של דבר המצגות הללו לא יורדות לציבור ואנשים באמת נחנקים. המצוקה היא אמיתית. האנשים לא מנסים לסבן את המערכת ולא לעבוד על המערכת. זו מצוקה שמגיעה ממקום אמיתי וצריך להתייחס אליה בצורה כזו.

האם אתם ביקשתם הגדלת כוח אדם בבנקים? לקוחות ממתינים ארבעה ימים עד שהם מצליחים להשיג בנקאי כדי להודיע לו שלא יחזיר צ'ק או לבקש הלוואה. לגבי המשכנתאות: כתבתם במצגת שיש הגדלה ל-70% של המשכנתא, זה הליך שהוא ארוך ומסורבל. זו בעצם הגשת בקשה חדשה למשכנתא. האם יש דרך לקיצור התהליך?

האם יש פיקוח לגבי העמדת ההלוואות לעסקים? כתבתם שזה לשיקול דעת הבנקים, האם אתם שמים לב מי נדחה, הרבה מאוד אנשים שזקוקים לזה כמו חמצן, הבנקים פשוט לא מאשרים להם את ההלוואה. עכשיו, אם אני פונה אל הבנק אז מאשרים להם את ההלוואה מאוד מהר. באופן כללי, איך באה לידי ביטוי האכיפה שלכם את הנושאים לפיקוח?

גם הבנק הבינלאומי וגם מרכנתיל, כמה מהעסקים הקטנים קיבלו דחייה? דבר שני, הריביות לדחיית התשלומים מאוד גבוהות. אני שמעתי מלקוחות שלכם שרצו לדחות הלוואות והיו צריכים לשלם 4,000 שקלים לשם כך. זה משהו שהוא עצוב. כוח האדם של הבנקים – ארבעה ימים להשיג את הבנק זה לא לעניין. נושא אחרון: לפי מה אתם מחליטים אם אתם מרחיבים או מצמצמים את המסגרות. אני שמעתי שלקוח שהוא בסדר גמור, בוקר החליטו אחד להקטין לו ב-20,000 שקלים ללא הודעה מוקדמת.

חבר הכנסת קרעי.

תודה, אדוני היושב-ראש, עבור הדיון החשוב הזה. אני רוצה להגיד לפיקוח על הבנקים שהרגשתי והרגשת חברי היא שאתם שכחתם את תפקידכם העיקרי ואתם נאחזים באמצעי. הדאגה ליציבות הבנקים היא האמצעי להשגת טובת הציבור. אמצעי זה הפך להיות מטרתכם היחידה, גם כאשר הוא בניגוד מובהק לאינטרס הציבורי. בתקופת המשבר הזה, כאשר למעלה ממיליון אנשים מובטלים או שוהים בחל"ת, 200,000 עסקים עומדים לקרוס – ציפיתי מכם לתיקון מסוים ולחשבון נפש. בזמנו אמרתם לנו בדיונים לגבי עמלת ערבות בנקאית שמדובר בפיקדון, אמרתם לנו שהגזמתם קצת. לצערי דבר לא השתנה והקו הוא אותו קו, העושק הבנקאי נשאר על כנו.

אמרתם שיש מחיר כלכלי ומשפטי להחזרת צ'קים. לפני מספר שבועות כתבתם לי שאתם בודקים עניין זה ואף העברתם את זה לממונה על האשראי כדי לנסות שזה לא ייכנס לרקורד של חשבונות הבנק. אני חושב שזה קריטי וחשוב מאוד. חייבים להילחם על זה.

נתתם 5 מיליארד שקלים בריבית קבועה של 0.1% לשלוש שנים. ראיתי במצגת שיש פחות מ-5 מיליארד שקלים של דחיית תשלומי הלוואות. למה זה לא משורשר? למה דחיית תשלומי ההלוואות לא נעשית על פי אותה ריבית אפסית שהבנקים מקבלים. מה הסיפור, אנחנו שופכים כסף על חשבון הציבור לטובת הציבור ובסוף המטרה לא מתממשת.

השקעתם 50 מיליארד שקלים על אג"ח ארוכות טווח וכתבת כאן: "עליית התשואות על ריבית חסרת סיכון בשוק ההון". אתם גרמתם לזה, אתם משקיעים באג"ח ארוכות טווח והתשואה על האג"ח של קצרות הטווח עלתה כתוצאה מזה, אז גם אתם אחראיים לעליית הריבית קצרת הטווח.

הבנקים מקפיצים את הריביות אחרי שהיה כבר אישור עקרוני. אתם כותבים מכתב מתחנן לבנקים שיגלו אחריות. כשהגבלתם את מגבלת שליש הפריים גם כן כתבתם מכתב מתחנן לבנקים שיתנו את מגבלת שליש הפריים? לא, נתתם הנחיות. אז למה אין הנחיות שאישורים עקרוניים שהיו לפני המשבר יישארו תקפים לעוד תקופה. למה אנשים צריכים להקפיץ את תשלומי המשכנתא שלהם בעוד 500 שקלים בחודש? אנשים קורסים, זה נראה כאילו אתם חברים של הבנקים ולא המפקחים עליהם.

הבנקים עוצרים את החמצן ולא נותנים דחיית תשלומי הלוואות. מי שיש לו ערב בתוך ההלוואה שלו – לא מוכנים בשום אופן לדחות את תשלום ההלוואה.

שלוש דקות כבר עברו, חבר הכנסת קרעי.

אני מסיים. אנחנו עם הצעת חוק שתאלץ את הבנקים לדחות תשלומי הלוואות עד חצי שנה. כרגע זה בריבית הנקובה על ההלוואה, אבל אנחנו בהחלט נשקול את זה בדיוני הוועדה. אולי באותה הריבית שאתם נתתם לבנקים, של 0.1% ריבית קבועה לא צמודה. אנחנו רוצים שאתם תעשו את עבודתכם. אל תאלצו אותנו להגיע לחקיקה שכזו. אם לא תהיה ברירה אנחנו נגיע לזה. תודה רבה.

חבר הכנסת טיבי, בבקשה.

תודה רבה, אדוני. נושא רגיש וחשוב הוא נושא הרישומים של החזרות צ'קים. מחיקת רישומי היסטוריה מהמערכת לתיקוף נתוני אשראי עבור צ'קים חוזרים בתקופת הקורונה. זאת על מנת שאנשים יוכלו לקחת הלוואות בעתיד. לפי ההבנות החדשות עם הבנקים כהושטת יד לציבור בתקופה זו, הוחלט שלא תהיה הגבלה על מספר הצ'קים החוזרים מחמת היעדר כיסוי מספיק, אך הבעיה היא שזה עדיין נרשם בהיסטוריה של הלקוח במחשבי הבנק ואז אין ביכולת הלקוח לקחת הלוואות עתידית או להגדיל את מכסת האשראי כי חשבונו ירד בדירוג וזה פוגע באנשים. אני מבקש להתייחס לנקודה זו ולאפשרות למחוק רישומים אלו.

מצטרף לבקשה לדחות את תשלומי ההלוואות עד חצי שנה. זה מחויב המציאות, תודה רבה.

חבר הכנסת כסיף, בבקשה.

מסכים עם דברי חבריי, רובם ככולם. אנחנו יודעים שכרגע חלק ניכר מהמשבר מתבטא בהקטנת ההיצע כתוצאה מהסגירה של עסקים. בקרוב, ואנחנו רואים את זה כבר עכשיו, הבעיה תהיה ירידה בביקושים. גם כשההיצע יתחיל לעלות והמשק ייפתח עדיין מי שיישא את המשבר זה הציבור הרחב והבעיה תהיה ירידה בביקושים. אז אני שואל שאלה אחת: האם המדיניות המוניטרית שעומדת בפתח תיקח את הנושא הזה בחשבון ותאמץ מדיניות מוניטרית מרחיבה שכוללת הגדלה של כמות הכסף כדי להגדיל את ההשקעות ואת הביקושים ועל ידי זה את התוצר ואת האבטלה.

אני מחזיק בידי מכתב שנשלח לפני עשרה ימים בידי מר מודר יונס, יושב-ראש ועד ראשי הרשויות הערביות, לדוקטור חדווה בר. מהמכתב נשלח העתק לשר האוצר, נגיד בנק ישראל, ולמנכ"ל איגוד הבנקים. מדברים שם על הבעיות הייחודיות של הציבור הערבי אל מול הקורונה בנושא של הלוואות, טיפול בהלוואות בערבות מדינה, אי-מתן מענה לסגירה של סניפים. אני מבקש לדעת מדוע אחרי עשרה ימים, נושא בוער שכזה לא נענה.

תודה. חבר הכנסת יזהר שי, בבקשה.

שאלה לאנשי הפיקוח על הבנקים: בהינתן העובדה שהבנקים - - - מדיניות של דחיית תשלומים לכלל הלקוחות שערב המשבר שילמו את ההלוואות כסדרן, לא לקחו על עצמם סיכון. בהינתן שאתם, במכתב שנתתם לבנקים, הענקתם להם את עלה התאנה שמאפשר להם להעלות את הריבית ולהפיל את תמחור הסיכון על הציבור ולא על הבנקים. בהינתן שרוב העסקים במדינת ישראל ידווחו השנה על ירידת מחזורים עד כדי פשיטת רגל. השאלה שלי אליכם היא: האם ההערכה שלכם היא שהבנקים, בשנה זו ובשנה הבאה, ידווחו על ירידה ברווחיות שלהם לפי מיטב ההערכות והנתונים שיש בידכם?

הראל ויזל, בבקשה.

בוקר טוב לכולם. אני נמצא בשיחות עם האוצר ועם משרד ראש הממשלה. כל העסקים, מעל 20 מיליון שקלים בשנה, שזה לא רק 400 הרשתות שאנחנו מייצגים, זה כל אולמות האירועים הגדולים, כל בתי המלון, כל התעופה – אלפי עסקים במדינת ישראל. ראש הממשלה הבטיח לכולם שהוא יעזור מידית לכל מה שצריך על ידי מענקים והלוואות. בפועל האוצר מצפצף עליו ולא עוזר ושכולם ימותו. המצב קטסטרופלי.

ביום חמישי בערב, שמחון, נציגו של ראש הממשלה, הסתכל בטלוויזיה אצל יונית לוי על רמי שביט, מנכ"ל המשביר לצרכן, ואמר : "גמרנו עם העסקים הקטנים, ביום שישי בממשלה מיד אנחנו מתפנים אליכם ובאים לעזור לכל העסקים שנפגעו כולל העסקים הגדולים, אני מסתכל לך בעיניים ואומר שנקיים זאת מיד". והנה אתמול, מרידור, בטלוויזיה בא ואומר שעמדתו לא לעזור חוץ מהלוואות לאף אחד מהעסקים הגדולים במדינת ישראל.

אני שואל אתכם, לעסק שמחזיר 5,000 עובדים ועומד על סף קריסה, לא צריכים לעזור? אני לא מבין מה קורה פה. אתמול בקנדה - - -

תודה. רועי כהן, בבקשה

בוקר טוב. אני רוצה לבקש מחברי הוועדה: קיבלנו הבטחה מהאוצר, במו עיני ראיתי את החשב הכללי ואת שר האוצר מודיעים שהם יקימו קרן לענפים בסיכון.

גם לוועדה הם הבטיחו. זה לא הדבר היחיד שהם הבטיחו.

אי-אפשר להשאיר את האנשים האלה באוויר. אנחנו עשינו כל מאמץ בלה"ב כדי לעזור לענפים שבסיכון אבל אנחנו לא מצליחים לבד. בנק הפועלים הרים את הכפפה ונתן קרן הלוואות כדי לעבור את התקופה וזה מאוד חשוב שכל הבנקים יעשו זאת. אנחנו מתייחסים רק לאלה שמקבלים את האישור, אנא התייחסו גם לאלה שמקבלים את הסירוב. אלו שקיבלו אישור, קיבלו מענה. אלו שקיבלו סירוב לא קיבלו סירוב הבנקים לא לוקחים סיכון עבורם. יש הבטחה, שיעמדו מאחורי ההבטחה שלהם. גרמניה נתנה 70% ערבות מדינה ואין שום סיבה שלא יעשו את זה. אני מאוד מבקש שתקבלו עוד היום החלטה להקים את הקרן לענפים בסיכון, אי-אפשר למשוך את זה יותר.

חבר הכנסת ניר ברקת, בבקשה.

אני מסכים עם רועי שהסירובים, 25% סירובים, זו הבעיה הגדולה. יש לעשות שתי פעולות: לראות האם הסיוע הישיר עוזר לקבל את האשראי, צריך לשבת על התפר הזה כי שם מתרחשות פשיטות הרגל. הפשיטות רגל הן בסירובים והם הפצועים קשה שלנו. אנחנו צריכים לוודא שזה קורה.

האוצר החליט על סכום שרירותי, 5 מיליארד שקלים זה סכום שרירותי.

אתה יודע למה, אני אגיד לך למה, כי האוצר עשה שמיניות באוויר כדי לא להגיע לוועדה זו. היה להם תקציב שהם קיבלו מסגרת מאיתנו, אמרנו להם שאם הם יצטרכו הגדלה הם מוזמנים להגיע לוועדה ואנחנו נאשר. הם לא רצו להגיע לוועדת כספים. כל הפריזמה שדרכה מנהלים את המשבר הזה זה איך עוקפים את הכנסת. לא מנהלים את המשבר הזה באיך עוזרים לעסקים אלא באיך עוקפים את הכנסת. כשהם יגיעו לכנסת הם יודעים שלא ניתן להם להמשיך עם הבדיחה בדמות ערבות מדינה של 15% בזמן שכל העסקים נמצאים בסיכון. הם יודעים שלא ניתן להם להשאיר בחוץ את מי שפתח את העסק שלו ב-2 באוקטובר 2019. הם יודעים שלא ניתן להשאיר בחוץ את מי שהפסיד כסף ב-2018. הם לא רוצים להגיע לפה אז זה מקדש את האמצעים.

כתוצאה מהדבר הזה מגדירים סכום ולא פותרים את הבעיה. אנחנו צריכים להבין מה פותר את הבעיה. בסירובים, בעסקים הגדולים. זה אינטרס שלנו להשקיע בהם, שהם יחזרו להעסיק עובדים ולהזרים מס הכנסה כמה שיותר מהר. אין כאן הפסד. גם אם נשקיע במענקים לגדולים – הם יחזירו לנו יותר מס הכנסה, הם יחזרו למצב נורמלי יותר מהר. זה אינטרס שלנו שיהיה טיפול מהיר בנושא הזה.

תודה. דני חחיאשווילי, בבקשה.

שיגיד גם מה הריביות לאלה שלא בערבות מדינה.

אני אנסה להתייחס לדברים: לגבי כל המקרים הפרטניים, אנחנו רואים את התמונה הכוללת, רואים את הריביות ואת היקפי האשראי. יכול להיות שיש מקרים בשוליים שלא מקבלים אשראי. הבנקים צריכים לנהל את הסיכונים שלהם. מי שבסיכון מאוד גבוה להחזיר את האשראי, זה לא יהיה נבון מבחינתו לקחת את האשראי הזה, זה יכול להכניס אותו ליותר בעיות. הבנקים חייבים להמשיך לנהל את הסיכונים שלהם.

יש לנו - - -

המדינה הכניסה אותו לסיכון - - -

איזו מן תשובה זאת?

מה זה "הוא בסיכון"?

רועי, תודה.

יש כאלה שצריך לעזור להם מעבר לאשראי. אני רוצה להגיד שיש לנו אגף שלם של פניות ציבור שמאז תחילת המשבר קיבל אלפי פניות. אנחנו שומעים פניות של לקוחות ועוזרים איפה שאפשר.

דני, תתמקד באיך אתם מבצעים את האכיפה. הנושא של ערבות המדינה הוא באחריות המדינה ולא באחריותכם. איך אתם מבצעים את האכיפה על הבנקים, איך אתם בודקים כמה מקבלים דחייה, האם מה שעלה פה שדורשים כמה אלפי שקלים מעסק שמבקש דחייה, האם זה נכון? אתם אמורים לדעת את זה כגוף המפקח.

אנחנו מדברים עם הבנקים ועוקבים אחרי הנתונים.

עם הלקוחות אתם מדברים?

קרן, תודה, זו פעם אחרונה.

אנחנו רואים שקצב הניצול של הקרן כמעט מוצה. הבנקים עובדים במשמרות והכסף של הקרן ייגמר עוד מעט.

ביקשנו להתייחס חוץ מהקרן.

אנחנו אומרים שצריך להגדיל את הקרנות הללו. צריך להגדיל את הקרנות ולהתעסק עם אלו שנדחים, הם הבעייתיים, ושם הערבות של 15% לא מספיקה, זו האמת. מי שבסיכון גבוה הערבות של 15% לא מספיקה וצריך למצוא את הפתרון.

אז אתם נותנים לו למות?

אני רוצה להתייחס לנושא הצ'קים שעלה כאן: עשינו איזון בין אלו שנפגעים מזה שהצ'קים שלהם חוזרים ולכן השהינו את ההפעלה של ההגבלה. אנשים שהצ'קים שלהם חוזרים ייפגעו אם יכניסו אותם להגבלה, אז רצינו למנוע את המצב הזה. מצד שני, אנחנו מאזנים את זה למול פגיעה אפשרית של גידול בהחזרי הצ'קים. אנחנו מקבלים פניות גם מהצד השני ומנסים לעשות את האיזון. גם בתוך זה אנחנו מסתכלים על מה שקורה במאגר ומנסים לתאם כך שהדברים יהיו ברורים. אנחנו חושבים שאם זה משהו זמני אז הפגיעה במאגר לא תהיה קבועה. יידעו שמדובר במשהו זמני וזה לא יהיה קבוע גם במאגר.

אז למה שזה יהיה כתוב, שאלו אותך למה שזה יהיה כתוב. מה פירוש "זה יהיה זמני"?

אנחנו בפיקוח על הבנקים לא אחראים ישירות על המאגר, אנחנו כן נבדוק את הדברים האלו ונראה מה התשובות. המאגר אמור לשמור על מהימנות גבוהה, לכן הדברים נרשמים שם. כמו שהנחנו, לא תרשמנה ההגבלות של הלקוחות, כמו שלא נרשמות הגבלות בבנקים לגבי יותר מ-10 צ'קים שחזרו.

לגבי הדברים של חברי הכנסת קרעי: לגבי האג"ח הממשלתיות, אני רק אציין שהרכישה של האג"ח הממשלתיות של בנק ישראל היא מורידה את הריבית לטווח הארוך.

לא לטווח הקצר. אנחנו מדברים על אשראי לזמן קצר.

הורדנו את ריבית בנק ישראל וזו הריבית לטווח קצר. בריבית של האג"ח הממשלתיות, ברגע שבנק ישראל מתערב בשוק ורוכש אג"ח ממשלתיות, זה מוריד את מחיר הריבית לטווח ארוך.

הריבית לטווח הקצר עלתה. התשואה על האג"ח לטווח הקצר עלתה. היא אפילו יותר גבוהה היום - - - ואתה יודע את זה, יש את זה בדיוני הריבית.

- - - הביא לירידה בתשואות על האג"ח ולירידה בריבית.

לא ענית לי.

אם לא תתנו לו הוא לא יוכל לענות.

לגבי כוח האדם: כמו שאתם יודעים, גם הבנקים עובדים תחת הנחיות של משרד הבריאות. גם הבנקים כפופים למגבלות תנועה. על פי דרישתנו הבנקים הוגדרו כשירות חיוני ולכן הם - - -

תענה על מה ששאלו אותך.

אתה עשית סקר מול האנשים - - -

חברת הכנסת ברק, צאי החוצה בבקשה.

שאלתי על מחיקת הרישומים.

אני לא קיבלתי תשובה.

תחזור בבקשה על מה שלא התייחסת.

לגבי המגזר הערבי: אנחנו קיבלנו את הפנייה של מר יונס. המפקחת קבעה איתו שיחה אבל זה נדחה עד שהיא תחזור.

שאלו אותנו אם הבנקים ידווחו על ירידה ברווחיות: אנחנו עושים תרחישים כל הזמן ובודקים מה קורה לרווחיות של הבנקים. אנחנו יכולים להגיד כמעט בוודאות שתהיה פגיעה ברווחיות השנתית, אולי נראה זאת כבר ברבעון הזה. אני חושב שהתייחסתי להכל.

שאלתי לגבי מחיקת רישומי צ'קים.

אנחנו אחראיים על הבנקים והורינו להם שזה לא ירשם ולא ייספר לעניין הגבלת חשבון. לעניין המאגר, זה נמצא בבנק ישראל ולא תחת הפיקוח על הבנקים. אנחנו נעביר את המסר. יש חשיבות לשמור על מהימנות של המאגר. אם זה זמני אז במודלים של הדירוג הזמניות לא תבוא לידי ביטוי. אנחנו נעביר את המסר ואם צריך נבקש שיחזרו בצורה מסודרת לחבר הכנסת טיבי.

עודד, אני לא קיבלתי תשובה לגבי אישורים קודמים - - -

אני - - -

יש לי מילה טובה, כשפונים אליכם אתם מטפלים וכמעט מצליחים לתקן - - -

לגבי האישורים העקרוניים: הורינו לבנקים להאריך את התקופה של שמירת הריבית העקרונית מעבר ל-24 ימים שהם חייבים. אני חושב שהם האריכו את זה.

הם ממש לא האריכו את זה, זה לא נכון.

חלק מהבנקים האריכו את זה בוודאות.

אני רוצה לסכם: חוסר הבהירות בנתונים שהוצג פה מצביע על כך שאתם לא מבינים מה קורה למטה. מצביע אתם לא מבינים מה קורה למטה, אתם לא נמצאים למטה, אתם חייבים ליצור חיבור לשטח, החיבור לשטח לא יוצא בממוצעים. יכול להיות שבממוצע שאתה מראה לנו את הריבית זה נראה בסדר. למטה יש התעמרות מאוד גדולה דווקא בחלש. כרגע אתם צריכים לדאוג למקומות החלשים ביותר.

בעניין קרן ההלוואות לעסקים אני פונה שוב לאוצר, זה שוב נכנסת לפרוטוקול, אני אומר פה לשר האוצר שיביא היום את הקרן הקיימת ויגדיל את ערבות המדינה. ערבות המדינה חייבת להיות לפחות 50%, גם אז אנחנו נהיה נמוכים בסטנדרטים של העולם. יש גם אמת בטענה של הבנקים שאומרים שאחוז הערבות הזה אינו מספיק. צריך לקחת את זה בחשבון שצריך להגדיל את הערבות. רואים את זה בעולם ורואים את זה גם פה.

הבטיחו לנו גם קרן לעסקים בסיכון. אנחנו ממשיכים לדרוש את העניין הזה פעם אחר פעם. קצב העבודה אינו משביע רצון. אני כן רוצה להגיד שיש הצעת חוק שתונח על השולחן בקרוב. זו הצעה משותפת יחד עם ארגוני המעסיקים וההסתדרות. בדומה למסלול ירוק לפיצויים שהיה ב-2008 במשבר הגדול. כוונתנו להכניס את כל העסקים פנימה, הגדולים והקטנים.

כדי שהעסק הזה יעבוד כמו שצריך ותהיה יכולת של הוועדה לראות את הדברים בזמן אמת, אני מבקש מכם, כפי שביקשנו מהחשב הכללי לקבל נתונים בזמן אמת על קרן ההלוואות. מרגע שקיבלנו את הנתונים התחלנו לשים אצבע על הבעיות בצורה יותר מדויקת. מבקש מכם להעביר נתונים כפי שביקשנו פעמיים בשבוע, פעם ביום ראשון ופעם ביום רביעי. גרף מעודכן כמו זה שמופיע אצלכם בשקף 15. אני רוצה שנצליח לראות שהאשראי לעסקים הקטנים לא ירד בעשרה אחוז אלא עלה.

בנוסף, נבקש לקבל גרף עם ריביות ממוצעות של אשראי בחלוקה למשכנתא, עובר ושווא, והלוואות למעט הקרן – החריגו את מי שקיבל הלוואה בערבות מדינה. ככל שאפשר לחלק את זה לענפים, אנחנו נשמח. נקבל את שני הגרפים האלה פעמיים בשבוע וזה יקל עלינו את העבודה מול הבנקים.

לגבי נושא הריביות, גם ריבית על משכנתאות והיכולת לדחות ריביות. יש הצעת חוק של חבר הכנסת שלמה קרעי, היא קיבלה כבר את המספר שלה. שר האוצר ויריב לוין הודיעו לנו שאין להם בעיה ואין התנגדות לפטור מחובת הנחה. אנחנו פנינו לאבי ניסנקורן על מנת לקבל את הפטור הזה דרך הוועדה המסדרת. אני מצפה לקבל פטור זה עוד היום. ככל שהפטור הזה יתקבל, הצעת חוק זו תתקדם במסלול ירוק בוועדת הכספים. אני מציע לנציגי הפיקוח ונציגי הבנקים להוציא את הצעת החוק מאתר הכנסת וללמוד אותה. ברגע שיהיה לנו פטור אנחנו נתחיל לדון. תודה רבה, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 11:02.