פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-ושלוש

הכנסת



26
מישיבת הוועדה המיוחדת להיערכות מערכת החינוך והחינוך המיוחד, לרבות לשנת הלימודים הבאה
11/05/2020


מושב ראשון




פרוטוקול מס' 15
מישיבת הוועדה המיוחדת להיערכות מערכת החינוך והחינוך המיוחד, לרבות לשנת הלימודים הבאה
יום שני, י"ז באייר התש"ף (11 במאי 2020), שעה 09:30

החזרה ללימודים בחינוך החרדי

חברי הוועדה: ניצן הורוביץ – היו"ר
עומר ינקלביץ'
יבגני סובה

מיכאל מלכיאלי
יעקב מרגי
אורי מקלב

אינה זלצמן - סגנית בכירה מנהלת המינהל הפדגוגי, משרד החינוך

מימי פלצי - ממונה על החינוך המיוחד בבתי הספר, משרד החינוך

רחל אברמזון - מנהלת אגף חינוך מיוחד, משרד החינוך

רות אלמליח - מפקחת כוללת על יסודי בחינוך החרדי, מ"מ משרד החינוך

אסתי אליצור - מנהלת תחום תקציב, משרד החינוך

אפרת אפללו
_
משרד הבריאות

ישראל גולומב - יועץ לענייני חרדים, מרכז השלטון המקומי

אליעזר סורוצקין
_
מנכ"ל רשת החינוך העצמאי

זאב גולדבלט - מנכ"ל, הנהגת ההורים הארצית

ניסים סרוסי - יו"ר ארגון חברות ההסעה

שוקי שדה
_
מנכ"ל הסעות

חיים שושן - משנה למנכ"ל מרכבה

חיים ביטון - מנכ"ל רשת מעיין החינוך התורני

יהודית גידלי

אתי בן-שמחון


החזרה ללימודים בחינוך החרדי

בוקר טוב, אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת החינוך של הכנסת. היום יהיו לנו שתי ישיבות בכמה נושאים. נתחיל בעדכון קצר בנושא החם של גני הילדים, שבעצם אתמול התחילו לחזור במתכונת מסוימת. בעניין הזה, נדבר עם נציגת משרד החינוך. שוב אני אומר, זה יהיה קצר. אחר-כך, נעבור לנושא הישיבה: - החזרה או מעבר לשגרת קורונה בחינוך החרדי. בשעה שתים-עשרה, נקיים דיון בנושא המגזר הערבי.

נתחיל בגני הילדים. כאמור, עדכון.

שלום, אינה זלצמן, בוקר טוב. אנחנו מתחילים בנושא של גני הילדים, משום שהם חזרו אתמול לפעילות חלקית. אני חייב לומר שאני מקבל הרבה מאוד פניות מההורים, וגם מגננות, ומאנשי רשויות שהמתווה שהתחיל אתמול הוא בלתי הגיוני בעליל. החלוקה הזאת לקבוצות – חצי שבוע, חצי שבוע, זה לא מאפשר להורים באמת לחזור לעבודה, כי הילדים הם רק שלושה ימים בגן, ואחר-כך הם בבית, ואף אחד לא עובד רק שלושה ימים - כל העניין הזה יוצר בלגאן בלתי נסבל.

אז בבקשה, ספרי בעצם למה זה ככה, ועד מתי זה אמור להימשך הדבר הזה.

המתווים הוכנו על סמך ההנחיה של משרד הבריאות שצריך עד 18 תלמידים בקבוצה. לכן, היינו צריכים לחלק את הגן לפי כמות התלמידים שבו. אמנם, יש לנו גנים שבהם יש 18 תלמידים, ושם לומדים במשך כל השבוע. בגנים אחרים חילקנו כמה שיותר, כדי לשמור על איזשהו עיקרון של שוויוניות של ההורים. חילקנו ברוטציה כזו או אחרת על מנת שלפחות חלק מהזמן ניתן יהיה לצאת לעבודה. אין לנו דרך אחרת כשאתה מוגבל במספר התלמידים שיכולים להגיע לגן.

כמה זמן אמור להימשך המתווה הזה, השיטה הזאת של החצי חצי?

אנחנו ערוכים לחזור כמובן לשגרה מלאה. אבל אנחנו ממתינים להנחיות של משרד הבריאות שהוא זה שנותן את ההנחיות לפי מספר התלמידים הנדרשים.

לפי מה שאני שומע, ואם יש לחברי הוועדה שאלות, בגלל העובדה שזה רק חצי שבוע עבור כל ילד, בעצם, גם הרבה לא מגיעים בכלל – כי ההורים נשארים איתם בבית, ולא טורחים לשלוח את הילדים לגן בכלל, זאת אומרת, הנוכחות היא נמוכה.

לגבי הנוכחות. אתמול זה היה היום הראשון, הגענו לכך ש-60% מההורים שלחו את הילדים ביום הראשון לגן, שזו נוכחות שהיא יפה לאור החששות של ההורים מדברים אחרים של בריאות, וחשש שהילד הסתדר יותר, הסתדר פחות. אני מאמינה שתהיה עלייה, כי ראינו בבתי הספר היסודיים שהתחלנו, שהיום הראשון היה עם פחות תלמידים, ואנחנו כל יום רואים מגמה של עלייה. אני מבינה שזה באמת מורכב, אבל אלו ההנחיות. אנחנו עדיין בסוג של מצב של חרום, ואנחנו פועלים לפי זה. אנחנו עשינו את המקסימום כדי שהגנים יפעלו. הוצאנו את המתווים, דיברנו עם ההורים, הוצאנו הנחיות לשטח, הכנו את הגנים, ממתינים להנחיות חדשות שיהיו.

אני אבקש לשאול את גברתי שאלה אחת. במוסדות החרדיים הילדים לא חזרו לגנים - מדוע? שאלה שנייה, מה קורה עם תשלומי הורים, כרגע, הם לומדים שלושה ימים, אז הם ישלמו גם 50% בלבד? תודה.

לגבי החרדים – מהנתונים שיש לי, מדובר על 20% שהגיעו אתמול. לגבי תשלומי הורים, אנחנו עכשיו מוציאים נוהל שאנחנו נשלח אותו להורים על מנת שבאמת פעילויות שלא התבצעו ההורים לא הצטרכו לשלם עליהם.

היא סגנית בכירה של מנהלת המינהל הפדגוגי במשרד החינוך.

הבנות לא חזרו בציבור החרדי, לא נפתחו הגנים בכלל.

אנחנו נעבור לעניין החרדי.

בבקשה, יבגני.

שלום, בוקר טוב, קודם כל, אני לא רוצה להגיד באיזה גן הילדה שלי, אבל מתוך 21 הורים שלחו רק ארבע בנות ביום ראשון, למרות שבקבוצת וואטס-אפ, סליחה על הביטוי, שיגעו את השכל לגננות - יש חשש, באמת שיש חשש.

קודם כל, אני רוצה לשמוע האם במשרד החינוך, שזו למעשה האחריות שלכם על הגנים בין שלוש לשש, והרבה אנשים לא מבינים שעד גיל שלוש, זו לא האחריות של משרד החינוך. אני מתכוון לא אלייך ספציפית, אלא למשרד החינוך. האם אתם מתכוונים להסביר בצורה הכי חדה מה מבחינת התשלומים, כי הרבה אנשים מבולבלים. אני אסביר למה הם מבולבלים, כפי שאני מבין, וכפי שהרבה מחבריי מבינים כאן. יש את העניין של הסבסוד – סבסוד זה צהרונים. אם בן-אדם לא רוצה סבסוד, הוא יכול לשלוח לגן מטעם העירייה עד השעה 13:00 בצהריים, ולמעשה, לא לשלם, כי יש חוק חינוך חינם.

כאשר בן-אדם שולח לגן, שהוא גן עם סבסוד, שזה בדרך כלל בשעה 17:00, 18:00, והפעם זה דיי מצומצם, כי אין היום גנים עד השעה 17:00, 18:00 עם הצהרונים, יש רק עד השעה 14:00, אז הרבה הורים שואלים שאלה מדוע אנחנו צריכים בכל זאת להמשיך לשלם? השאלה היא, האם מבחינת הסדרת התשלומים יש איזושהי מדיניות שהיא יכולה להיות דיי ברורה להורים, כי ההורים לא מבינים. מצד אחד, יש את השעה הנוספת, מצד שני, מבקשים בחלק מהגנים לשלם בין 400 ל-600 שקלים רק על חודש מאי, כשאנחנו כבר כמעט באמצע חודש מאי.

שנית. לא ברור גם לגבי מה יהיה בחודשים יולי אוגוסט, כי בישיבות הקודמות שמענו פה נציג של משרד האוצר שנתן הבטחה חד-משמעית שגננות שקיבלו שכר בחודשיים של ההסגר, ולמעשה, שלא הייתה פעילות בגנים, אין שום סיבה שהם יחזירו את הימים בחודשי יולי אוגוסט. המשמעות – שבחודשי יולי אוגוסט, שאין סבסוד לגנים, ואין סבסוד להורים, יש אפשרות להמשיך לשלם את הסכומים המינימליים, ואז לקבל את הסבסוד. יש פה בלבול רב, ולכן השאלה האם אתם מתכוונים להסדיר ולהסביר את הנושא הזה?

דבר שני, האם אתם גם מפקחים על האוכל? - כי אין עכשיו אוכל בגנים. לגבי הנושא של התשלומים, זה מאוד חשוב, כי הרבה אנשים לא מבינים מה הם משלמים, מה הם ישלמו, ומה עם הצ'קים על חודש אפריל וחודש מאי, שלמעשה, הופקדו כבר, והם פשוט לא רוצים לבטל, כי אז תיווצר בעיה עם הבנקים.

ועל מרץ חצי חודש.

על מרץ זה מתקזז עם פסח, פחות או יותר.

כמו שאמרתי, אנחנו מוציאים הנחיה נוספת, כבר הוצאנו כאשר התחיל המשבר, אבל אנחנו מוציאים עכשיו הנחיה מחודשת. אני מזכירה שתשלומי ההורים זו פנייה של ההורים, ומה שלא הופעל, ההנחיה היא להחזיר להורים. לגבי צהרונים, בעצם, הנושא נסגר סופית אתמול, בוודאי שנסכם לגבי הצהרונים, אין שום סיבה שהם ישלמו על משהו שלא היה ואנחנו נעביר את זה.

רוצים לדעת מה זאת אומרת מעבר לזה? כי הרבה יותר קל להסביר להורה, תשמע: אתה צריך לשלם כי זו התחזוקה של הגן. אבל הוא אומר: זה רק עד השעה 14:00. צריך גם להסביר על מה מגיע תשלום, על מה לא מגיע תשלום, כי יש חוק חינוך חינם - זה חסר להורים, כפי שאני מבין מהשיחות עם ההורים.

בהחלט, נוציא ריענון, הנחיה שכבר נתנו. לגבי השאלה של הארוחות - אז נכון לעכשיו, אין ארוחות בגני הילדים בבוקר, בגלל הנחיה של משרד הבריאות. במקומות שיתחילו הצהרונים, ושם הייתה הזנה, אז ההזנה תגיע בחמגשיות, כדי שיהיה מינימום מגע לגנים הללו.

מה לגבי מה ששאלת על יולי אוגוסט.

לא, זה חלק מהתשלום, זה חלק מאיזון תשלומים. ברגע שהם יסדירו ויסבירו מה לגבי התשלומים, אז אני מניח שגם יולי אוגוסט יופיע בין היתר בהנחיות שלכם - אני מבין נכון? תודה.

נכון.

אנחנו עוברים לנושא של החינוך החרדי, אז תתייחסי בבקשה לגנים החרדים.

לגבי הגנים החרדים, אני מניחה שיש פה עוד נציג חוץ ממני. אין לי בעיה להתייחס, אבל הבנתי שיש עוד מישהו.

כן, יש. אבל אם כבר את אתנו, אז בואי ותגידי את דעתך.

אני רואה את רות אלמליח, שהיא אמורה לדבר על כך. אני מציעה שתפנה אליה.

תודה אינה.

נעבור לנושא החינוך החרדי, שזה נושא הישיבה המרכזי.

ב-1 במאי, הודיע משרד ראש הממשלה שפתיחת מערכת החינוך תהיה 3 במאי - חמש שכבות גיל בחינוך החרדי. זאת אומרת, על פי הודעה בחינוך החרדי, חזרו ללמוד שכבות גיל המקבילות לכיתות ז' עד י"א. אז ככה. אני קורא כאן מתוך מה שהעביר לנו מרכז המחקר והמידע של הכנסת שביקשנו לקראת הישיבה: "החלטת הממשלה לא נותנת מענה להבדלים בין מוסדות מסוגים שונים בתוך החברה החרדית, ועל הרקע הזה נוצרה אי בהירות, וקיים עיכוב בחזרה ללימודים, בעיקר של מוסדות חינוך לבנות שנערכו לחזרה של כיתות א'-ג', ונדרשים כיום לחזרה של כיתות ז', ח', במקום. לפי מידע שנמסר מהחינוך העצמאי וממוסדות החינוך שמחוץ לרשתות, רוב בתי הספר בחינוך החרדי היסודי לא חזרו עדיין ללימודים, אף שבתי-הספר היו אמורים לחזור עד ה-5 במאי לכל המאוחר". אני מבקש התייחסות לנתונים האלה –אם זה נכון, אם זה מדויק, כמה וכו'.

עד עכשיו לא קיבלנו ממשרד החינוך – ופה, מרכז המחקר והמידע אומר – תשובות בעניין הנחיות לחזרה ללימודים בבתי-הספר החרדים. לאיזו אוכלוסיות ולאיזה סוגי מוסדות הם מתייחסים, ומה מידת היישום שלהם בפועל בימים האחרונים.

נצא עם שאלות לחברי הכנסת. ראשון הדוברים, חיים ביטון – מנכ"ל רשת "מעיין החינוך התורני".

שלום, בוקר טוב לך מר ביטון. שמעת את דברי הפתיחה שלי - מסקנות של מרכז המחקר והמידע של הכנסת. איך זה קורה אצלך ברשת?

אז קודם כל אני מדבר בשם רשת החינוך התורני. רשת החינוך התורני מחולק ל-249 מוסדות, 52 אלף תלמידים. ההתייחסות שלי תהיה רק אליהם, כי אין לי אחריות על שאר האחרים.

אני יכול להגיד שאנחנו, מבחינתנו, כבר מהיום הראשון שמשרד החינוך החזיר את התלמידים - ביום הראשון החזרנו חלק ממוסדות א', ב', ג' בפריפריה. יש עם זה סיפור, נבהיר את הבעיה שיש שם. יום למחרת, החזרנו את כל הבנים בשכבות ז', ח', ובעצם גם ל-ט', י', י"א, זה לא ברשת, אבל גם הם חזרו. וביום שלישי, החזרנו את הבנות בכיתות ז', ח', גם כן.

מה בעצם נשאר שלא חזרו או כולם חזרו?

כולם חזרו, מלבד בתי ספר שההורים – קרו מקרים כאלה בעיקר באזורים אדומים שההורים הודיעו שממש אף אחד לא מוכן לבוא. כמובן, אחרי שהפיקוח בדק את העניין, מבחינתנו, אי אפשר לפתוח בית ספר בלי תלמידים. אבל אני יכול לתת גם נתונים נכון לאתמול לגבי הגעה. אני חייב לומר שבהתחלה, בשלב הראשון, היו נתונים חלשים יותר, וכל יום ויום יש אמון יותר ויותר של ההורים בהגעה למערכת. נכון להיום, כשאני מגדיר את מוסדות הבנים – כיתות ז', ח', בכיתות הללו 4,053 תלמידים בבתי ספר שנפתחו, הגיעו 1,625, אנחנו מדברים על בערך כמעט 40%. מוסדות הבנות אחוז הרבה יותר קטן - בסביבות 15% מתוך 2,100 בכיתות הללו. בפריפריה א', ג', חזרו גם כ-40%, וכיתות הכנה שכבר פתוחים שבועיים וחצי נמצאים על רמה של 30%. בערך זה המספרים.

מר ביטון זה מאוד מצומצם. שליש, 40%, 20%?

אני מנסה להבין, אתה בא אליי בטענה, חבר הכנסת הורוביץ?

לא. אני שואל, אני אומר זה מצומצם, לכן אני רוצה להבין למה זה ככה.

אלו הן העובדות. אנחנו פתחנו את כל בתי הספר. אני מדבר על 249 בתי ספר, כולם נפתחו בצורה מסודרת. כל מוסד ומוסד קיבל ציוד והיגיינה, והכינו את כל בתי הספר. הרימו טלפונים הורה, הורה, הודיעו לכולם לבוא לבית הספר. עשינו את כל ההפרדות, רק יש הורים שפוחדים. אני חייב לציין בנושא החרדי, אני לא רוצה להיות יותר מדיי פרשן לעומק, אבל יש כנראה שתי מאפיינים שגורמים לדבר הזה. דבר ראשון, יש מודעות מאוד גבוהה היום במגזר החרדי על כך שעקב אורח חיים חרדי שהוא יותר צפוף - לא רוצה לייצר קונטציות שליליות – כנראה שזו מציאות שהציבור בינינו מכיר שאצלנו יש קצת יותר צפיפות, ולכן, יש בעיה כזאת של הדבקה, ולכן, ההורים החליטו לא ללכת.

שנית, צריך להבין שהטריגר הגדול ביותר של הורה לשלוח את ילדו ללימודיו, זה בגלל הלחץ על מקום העבודה. אצלנו יש מאפיין שאולי לא כל כך נלקח בחשבון, אבל גם כאשר קיבלו את האישור לפתוח את כיתות ז', ח', הצגנו את זה בפני המל"ל. הסיבה האמתית היא, שבבתים שלנו יותר מרובה ילדים, ולכן, בכל בית יש בנות גדולות, או בנים גדולים שלא הלכו לישיבה, או לא הלכו למוסד שבו הם לומדים, או לא הלכו לתיכון כי המערכת לא נפתחה, ולכן, הם שומרים על הילדים, ואז האמא יכולה ללכת לעבודה, או האבא יכול ללכת לעבודה, והילדים יכולים להישאר בבית. אני חושב שאם היינו מסתכלים על המגזר הכללי והיה את אותו פתרון, אז האחוז היה אולי אפילו פחות מבחינת האמון לשלוח את הילד לבית הספר.

אני רק אגיד מי משתתף בדיון, כדי שגם חברי הכנסת יידעו. חיים ביטון – מנכ"ל מעיין החינוך התורני. אחריו – רות אלמליח, שהיא מפקחת על היסודי בחינוך החרדי, משרד החינוך. מימי פלצ'י – ממונה על החינוך המיוחד. דודי מזרחי – מנהל אגף תקציבים, משרד החינוך. נסים סרוסי – חברות ההסעה. אסתי אליצור – תחום תקצוב משרד החינוך. זאב גולדבלט – הנהגת ההורים הארצית. יש גם דוברים נוספים ככל שנרצה.

מה עם רשתות החינוך?

רשתות החינוך העצמאי, אף אחד מהן לא השיב לטלפונים, לא השיב למיילים.

בחינוך העצמאי אין.

המקצוענות של מעיין החינוך, אין לה אח ורע.

אני הבנתי שאתם נתתם הוראה רק לכיתות ז', ח', לשוב ללימודים, ולא לכיתות הנמוכות. האם אני טועה?

לא נתנו הוראה, זו החלטה – יש צו בריאות. בצו הבריאות לאחר שהצבנו את הכללים של בתי הספר, אם את מכירה את צו הבריאות שיצא, הוחלט שהילדים בבתים החרדים מתחילים לפתוח את כיתות ז', ח', ולא את כיתות א', ב', ג'. הסברתי למה.

אני לא הצלחתי להבין. דעת תורה אומרת ז', ח', ולא את הכיתות הנמוכות.

סליחה, לא קשור לדעת תורה, ממש לא קשור לדעת תורה. הנושא הוא בריאותי לחלוטין, וההחלטה היא של המל"ל ביחד עם משרד הבריאות.

אני רוצה להסביר משהו. ברור ומובן שאם היה אפשרי, גם המגזר הכללי היה מחזיר את הילדים הגדולים שלו ללימודים. הסיבה היא בגלל שילד קטן מאוד קשה לשמור עליו שישמור על ההגנות וכל מה שהוא צריך לעשות כדי לא להידבק אחד מהשני. הסיבה היא שפתחו בסוף את הכיתות הקטנות בגלל נושא כלכלי. בגלל שרוצים להוציא את ההורים לשוק העבודה. הסברתי לפני כן, שאנחנו הצגנו שאצלנו יש פתרון לנושא הזה שזה האחים הגדולים, עובדה שזה עובד כך. לכן, המל"ל ביחד עם משרד הבריאות, ביחד עם ראש הממשלה, קיבלו החלטה בצו בריאות מסודר, שהמגזר החרדי פותח את כיתות ד' - ח', לא בגלל שזה קשור לדעת תורה.

חיים תודה. תישאר אתנו עוד קצת.

נעבור לרות אלמליח. שלום לך, בוקר טוב. בואי תציגי את עצמך. ספרי לנו מה קורה מבחינתך בתחום שאת ממונה עליו.

בוקר טוב, אני ממלאת מקום מנהל מחוז חרדי. המחוז החרדי זה מחוז גדול, הוא מונה מעל 460 אלף תלמידים - מחוז מאתגר בכל עת, וכמובן, גם בשגרה וגם בחירום.

לגבי דברים שעלו כאן. באופן כללי, באמת, על-פי הצו, הוחלט שבמחוז החרדי, בתי הספר שיחזרו – ז', י"א, והייתה הרחבה גם לי"ב בתי ספר בגרויות ו- -

כרגע, מבחינת מה שמאושר זה ז', י"ב. זאת אומרת, ז', י"א בעצם הכין את בתי הספר היסודיים ז', ח', כי המבנה שלנו א'-ח', יסודי, ט'-י"ב תיכון, ו-ט'-י"א ישיבות קטנות. זה בערך המבנה של בתי הספר. מה שקשור לרב חיים ביטון או לסורוצקין, זו בעצם רק שכבה ז'-ח', ומה שקשור לתיכונים שמלמדים לבגרויות זה י"א-י"ב. מה שקשור לבתי ספר של בנים, ישיבות, זה בעצם השכבות המקבילות ט'-י"א. זאת אומרת, שלוש שכבות גיל. אני רוצה רק להבהיר, שזה לא באותו מקום, זה לא באותו סמל, לא באותו מתחם, גם לא חייב להיות באותה שכונה, ולא ממש קרוב זה לזה. אלא כל מבנה של בית ספר, הוא בעצם סמל בפני עצמו עם בעלות שונה, הנהלה שונה וצוות שונה, אז שזה ממש בתי ספר נפרדים לחלוטין.

במקביל, יש לנו את החינוך המיוחד, שהוא פועל על-פי הנחיות של האגף, כמובן, בכפוף לתנאים של משרד הבריאות, גם שם נפתחו כל המסגרות, גם כמובן מאתמול גני ילדים. נכון, באופן כללי, ההיענות של ההורים היא מאוד נמוכה, אפשר להבין את זה. יש חרדה מאוד גדולה. אני חייבת לומר לכם, שבשבוע וחצי האחרונים היו לי חמישה מקרים של קורונה, שהיה צריך לסגור כיתות או בתי ספר שלמים. פעם זה היה הסייעת, פעם זו המורה, פעם זה הילד שהגיע וכו' באזורים שונים. מודיעין עלית, ירושלים, ביתר, בני ברק, כרמיאל, פשוט, אפשר להבין את החרדה הגדולה שקיימת. בחרדי, בשכונות יש אזורים מאוד אדומים, עם אחוזי תחלואה יותר גבוהים. אנחנו אמנם במצב שיש ירידה בשליטה בנושא, אבל עדיין החשש הוא גדול מאוד. ולכן, אין לנו אפשרות לחייב הורים לשלוח, אנחנו רק מה שנקרא בשיח כזה מעודד שיגיעו ושיחזרו לשגרה, וזה מה שאנחנו עושים.

אתמול היה היום הראשון של הגנים, אז באמת היו 20% או קצת יותר נוכחות של ילדי הגנים בארץ, ו- 35% גנים ממש פתחו, והאחרים היו פתוחים, אבל לא הגיעו ילדים. צריך להבין - בתי הספר גם פתוחים. גם בתי הספר הרגילים, הם מטפלים בילדים ליקויי למידה שנמצאים בתוך בתי הספר. זאת אומרת, יש צוותים בתוך בתי הספר, אבל התלמידים לא מגיעים. גם סיירתי וגם נשלחו אליי תמונות וסרטונים, באמת, איך ההערכות גם של הרשתות הגדולות, בתי הספר, גני ילדים, ההיערכות המאוד משמעותית לקליטת התלמידים, אבל באמת זה קשה. קשה להביא את הילדים, אפשר בהחלט להבין אותם.

יש לי שתי שאלות אליך. נעבור לחינוך המיוחד שזה יהיה ספציפי. מה אתם עושים כדי להפיג את החששות האלה? זאת אומרת, איזה אמצעי בטיחות אתם נוקטים בתוך המוסדות לשמירה על הבריאות? דבר שני, בהנחה שהמספרים האלה עוד עלולים להימשך, ורק חלק קטן מהילדים יגיעו למוסדות, מה המענה שנותנים בבתים - החינוך המקוון? הלימוד מרחוק נמשך באיזשהו אופן, אתם נערכים לזה - איך זה עובד?

כמו שאמרתי, נערכים בצורה מאוד מדוקדקת ומקפידה אף יותר. אנחנו מנסים להעביר את המסר הזה להורים דרך הצוותים. בסדר, אנחנו בתחילת הדרך, לא כל כך בהצלחה, אבל אנחנו רואים בפירוש מיום ליום עלייה. זאת אומרת, אם אני מסתכלת על היום הראשון ה-3 למאי, היו שם 4,500 תלמידים, ברגיל, בלי חינוך מיוחד. היום אנחנו 25 אלף תלמידים ברגיל. אז נכון שאתמול היו כ-1,000 תלמידים בגני הילדים. אני מאמינה שהיום יהיו יותר, זה מתקדם לאט. ברור שכל מקרה באותו אזור יכול לבוא לנסיגה, כמו למשל, בכרמיאל, היה סיפור בגן, והגן של החינוך המיוחד, אז זה הביא לנסיגה בעוד כמה גנים שההורים לא רוצים לשלוח. זה לא פשוט.

אגב, נסיגה בכרמיאל מובילה לנסיגה בעוד ערים, זה לא קשור.

נכון, בהחלט, זה משפיע על הורים. ברמה האישית, יש לי אחות שיש לה בת בחינוך המיוחד, היא לא שלחה אותה עד היום, היא דווקא לומדת בחמ"ד, לא שלחה אותה מרוב חששות, אלה דברים שבהחלט הם מוכרים לנו מכל המגזרים, וגם בפירוש אני יכולה להבין את זה.

לגבי הלמידה מרחוק. בהחלט, הלמידה מרחוק לא הופסקה בשום צורה שהיא. הפוך, רק משתדרגת ומתעצמת. אני מקבלת מהשטח את המשוב, אבל אני גם רואה את זה ברמה האישית – יש לי נכדים בכמה אזורים, בכמה גילאים, בבתי ספר שונים. אני רואה את הרב סורוצקין מהחינוך העצמאי. אני עוקבת אחרי הלמידה, אני מקשיבה לשיעורים – בפירוש, אנחנו מתכללים את זה, ובפירוש זה הולך ומשתדרג. היום קיבלתי מהתקשורת שהם רוצים בכלל לשלב את זה יחד עם למידה פיזית, אז אני אמרתי שבאמת, אנחנו רואים את היתרונות של הלמידה מרחוק, ואני חושבת שהיא נכונה גם בשגרה. אבל איך לשלב את זה, צריך לחשוב - בהחלט הלמידה מרחוק ממשיכה.

תודה בשלב זה. נעשה דיון משולב. אחריה – הרב סורוצקין.

האם הגנים, לא בחינוך המיוחד, בחינוך הרגיל, התחילו את הלימודים?

אני דיברתי רק על החינוך הרגיל. סך התלמידים הגיע ל-20%, 23%.

אתם מחייבים את הרשתות לפתוח את הגנים?

אנחנו מבקשים שהגנים יהיו פתוחים.

אתם מבקשים או דורשים?

לא, הגנים פתוחים.

סליחה, לא נכון. הגנים של הבנות לא נפתחו. חד משמעית.

הגנים, בצדק, אני מחזק את זה. אני שואל, האם אתם כמשרד החינוך כופים עליהם כן לפתוח?

אנחנו מבקשים לפתוח כמובן כל מקום על-פי נתונים שלו. יש מקומות, ושכונות אדומות יותר, שם החשש יותר גדול, והכל נעשה יחד עם הרשויות, למשל, בני ברק וכו'. אנחנו עושים את זה יחד עם הרשויות, אנחנו מבקשים כן לפתוח את הגנים במקומות שזה אפשרי, ולתת את האופציה לילדים להגיע ולחזור לשגרה.

בבקשה, חברת הכנסת ינקלביץ'. אחריה – הרב סורוצקין.

תודה רבה, אדוני. כפי שגברתי אמרה, אנחנו רואים שעדיין הלימודים מרחוק מתקיימים, לא כולם חזרו, רובם טרם חזרו. אני מבקשת פה לחזור לנקודה - אנחנו קצת שוכחים אותה, אבל אנחנו מתקדמים הלאה. לחזור לנקודה של הלימודים מרחוק בציבור החרדי – רובם, לא מחוברים לאינטרנט, עיקר הלימודים הוא דרך מכשירי הנייד, ופה יש בעייתיות. אל"ף, גם אם יש טלפון בבית, יש הרבה ילדים בבית, הטלפון היחיד לא מספיק. בנוסף, הדקות – בסוף, יש חבילות. הטלפונים הכשרים, החבילות שלהם מוקצות בדקות, וזה יקר, זה יותר יקר, דרך אגב, מהמנויים הרגילים. ברגע שמסיימים את המנוי, הדקות הנוספות עולות הון תועפות - זאת נקודה שאני רוצה לפתוח.

חלק גדול מהחבילות זה 2,500. היום לא רוצים להזיז אותך, ברגע שעברתי את ה-2,500 או 3,000 אפילו את ה-5,000 תחשוב שחמישה, שישה ילדים שומעים - את המערכת החינוך החרדי – מדובר בעשרות מיליוני דקות שהשתמשו - - - אז אתה משלם על כל דקה חריגה.

לגבי רכישת טלפונים, הוקצו לרכישת 35,000 ניידים, וזה לא מספיק. צריך לפחות 70,000 בהתאם לנתונים ובהתאם לחישובים שפה עשו לי, ואני לא אלאה אתכם. אבל מה שאני אומרת, שיש סרבול במערכת, עומסים על הקווים. אני כן הייתי חושבת שצריך לפתור את זה על-ידי תדר, או תדרים נוספים ברדיו, באיזושהי דרך. אמרתי את זה כבר בעבר, לפתור את הסיפור הזה של הטלפונים, עלויות, וגם כן מכשירים שאין מספיק בבתים.

אני חושבת שהתדר הזה לרדיו, וגם תדרים נוספים לסלולרי יכולים לפתור את הבעיה הזאת. בנוסף, יש פה נקודה של בגרויות בציבור החרדי. יש פה אפליה, ופה צריך לדרוש תשובה לדבר הזה. בבגרויות בלשון - אני נותנת דוגמה לבגרות בלשון, בציבור הכללי עשו הקלות בבגרויות. בציבור החרדי, אמרו: לא עושים הקלות, כי מלכתחילה המבחן בנוי אחרת. זו אפליה לשמה, ואני חושבת שצריך לקבל מענה מדוע זה עובד כך.

אני חוזרת לנושא שדיברתי עליו רבות, ואני אגיד אותו בנקודה כדי לא להלאות ולא להתיש, אבל הוא חשוב - הנושא שבמוסדות של המוכר שאינו רשמי לגבי תשלומי הורים. קיבלנו הבטחה לחדד את הנהלים בנושא תשלומי הורים, ולא חודדו הנהלים. אני מבקשת להבין מה קורה שם.

חבר הכנסת מרגי דרש דיון במליאה על הדבר הזה וגם בוועדה.

מצוין. בנוסף, אנחנו כבר חוזרים – האם אנחנו חוזרים בחצי משרה? האם תשלומי ההורים – עד עכשיו הם משלמים מלא, לפחות עכשיו שהם חוזרים למחצית, האם זה יותאם למחצית? לא שזה לא הגיוני, אבל שיהיה קצת היגיון בברדק הזה. אני חושבת שבכלל, בנושא של חזרה לשגרה, אדוני היושב-ראש, צריך לדרוש לקיים שולחן עגול. יש פה פערים. יש פה אוכלוסייה שיש לה אלמנטים ופרמטרים נוספים. אני חושבת שמשרד החינוך צריך לקחת נציגים מהשטח, ולהבין איך פותרים את החזרה בצורה מיטבית. תודה רבה.

תודה.

הרב סורוצקין. מנכ"ל רשת החינוך העצמאי. איך זה אצלך במוסדות? כמה מגיעים, מה פתוח, מה סגור? תן לנו סקירה קצרה.

החינוך העצמאי, זוהי רשת שמונה 110 אלף תלמידים ברחבי הארץ, כאשר היא פועלת ב-290 בתי ספר. יש לנו בנים, יש לנו בנות, יש לנו בתי ספר מאוד גדולים במרכזי הערים, בדרך כלל, קצת יותר קטנים בפריפריה. אני אתחיל עם הלמידה מרחוק. לקח לנו כמה ימים להיערך לזה, אבל זה לא יאומן, אנחנו הקמנו כאילו בית-ספר חדש, חינוך עצמאי חדש, תוך מספר ימים, כאשר בהתחלה היו קשיים אדירים שהמערכות פשוט קרסו ונפלו.

תיארה לי אמא אחת – היא אמרה: "כל כך התרגשו. בסוף הערב הילדה סידרה ילקוט למערכת של מחר ללמידה מרחוק. גיהצתי לה את התלבושת האחידה, בבוקר היא לבשה תלבושת אחידה. הלכה בבוקר, לקחה את הטלפון ישבה בפינה שהקצו לה, והיא לא הצליחה להשיג את הטלפונים - המערכת קרסה". לשמחתנו, אני חייב לומר, המצב עכשיו הרבה יותר טוב. כמעט באופן מלא מותר להשיג את המוות, אין מצב של קריסה. אתמול, בתוך המערכות של החינוך העצמאי - שמונה מיליון ו-700 דקות בום בטלפון ביום אחד. אני חושב שזה יוצא ממוצע של כמעט שעה פלוס לילד – אחד לומד שיעור קצר, אחד לומר שיעור ארוך, התקרבנו לסביבות שמונה מיליון דקות ליום האזנה של ילדים, שברגעים מסוימים ולפעמים בו זמנית, הגבנו בפיקים ל-17, 18, 19 אלף מאזינים בו זמנית שזה הרבה מאוד, כי זה מתחלק. חלק לומדים בשעות האלה, וחלק לומדים בשעות האלה.

אגב, התכנים במערכת הלמידה מרחוק היא מאוד חזקה. אנחנו מתקשים יותר בגיל הרך, ואני אסביר גם למה. מאוד קשה ללמד ילד או ילדה להשלמת ה-א', ב', כשאין לוח. חוץ מזה, מאוד קשה לרכז את הילדים בגיל הרך יותר מכמה דקות, אין להם סבלנות, הם עוזבים את הטלפון, כל דבר מסיח את דעתם. בכיתות הגדולות הרבה יותר קל. החומרים יותר קלים, הילדים יודעים להחזיק כבר ספרים יותר בקלות, לא צריך כל כך את עזרת ההורים, העסק הולך בצורה יותר קלה. מעבר לזה, הם מסוגלים לשמוע 30, 35, 40 דקות שיעור בטלפון ולהפסיק ריכוז. יוצאים להפסקה בבית לחצי שעה, והמורה או המורה אומרים להם – בשעה אחת עשרה וחצי נחדש את השיעור.

לכן, בגיל המבוגר זה הולך הרבה יותר טוב, זה מבחינת הלמידה מרחוק. בהתחלה מתחמי בתי הספר היו סגורים, ולא נתנו לנו לפתוח אותם, בגלל שהיו נהלים. גברת אלמליח פה, אם אתם משרד החינוך לא תפעלו שיעזרו לנו לפתוח את בתי הספר, דבר ראשון, להוציא את הספרים כדי שיהיו לילדים ספרים בבית - הם יגיעו בסדר מסוים עם ההורים. דבר שני, אחרי שפתחו את המשרדים ואת המזכירות, שיהיה מי שידפיס חומרים - השרתים עשו דיוור לבתים. הגענו למצב שכל ילד וילדה, קיבל הרבה מאוד חומר אליו לבית, שזה יקל עליו את הלמידה מרחוק.

עכשיו, אחרי שפתחתם ויש לכם כבר כמה ימים ניסיון, כמה מגיעים בפועל למוסדות וכמה נשארים בבית?

אני אחדד. התחלנו בצורה מדורגת. בגלל שבציבור החרדי במגזרים מסוימים היה אחוז תחלואה יותר גבוה - אנחנו לא בורחים מזה. לכן, אנחנו החלטנו בשיקול דעת, להתחיל בצורה הרבה יותר מדורגת – קודם בתי הספר היותר קטנים, אחרי זה בבתי ספר היותר גדולים, לפי אזורים מסוימים. היום אנחנו נמצאים במצב שכבר רוב בתי הספר נמצאים בתוך המערכת. בודדים אחרונים באזורים שהיו נקראים אזורים אדומים, יתחילו ביום רביעי. אנחנו התחלנו בשיטה – כיתה אחת, מחזור אחד. למשל, אם לקחנו כיתה מסוימת כיתה ח' - - -

היום בבוקר הייתי בבית ספר בגני - - - בפתח תקווה, הגיעו בנות, בנות כיתה ח', רק כיתה אחת – יומיים, שלושה, אנחנו מילאנו. כל כיתה לפי קפסולות - הן יודעות איפה ההפסקה שלהן, רחיצת ידיים, שירותים, שלא התערבבו במסדרונות. ברגע שאנחנו נוכל להתניע את המערכת הזאת, פלוס חלוקת הצוות החינוכי - מאוד קשה לפי קפסולות. אין לי עודף של מורות של ח', ואני צריך לגייס מורות לכיתות ו', הן לא בדיוק מתאימות לזה.

מאלה שפתוחים, כמה מגיעים בפועל, באחוזים, אם יש לך הערכה פחות או יותר, וכמה יושבים בבית וחוששים להגיע.

חבר הכנסת הורוביץ, אני אגיד דבר מעניין מאוד. בשבוע שעבר כאשר פתחנו בתי ספר, הגיעו להערכתי בין 10% ל-20% מהילדים. היום, בבית הספר שהייתי בגני הדר, מתוך מחזור של 76 תלמידות, הגיעו כמחצית – 34. אז הדעת שלי אומרת שאם המצב יותר יירגע, יותר הורים ישלחו. אני חייב לומר דבר שאנחנו עשינו את זה גם בהוראת רבנים גדולי ישראל. כתבנו בכל מכתב להורים, אני דיברתי בתקשורת, אני דיברתי על זה גם כן בעיתונות כאשר התראיינתי. אנחנו פותחים את בתי הספר. אנחנו עושים את המקסימום חומרות של "ונשמרתם מאוד לנפשותיכם". אפס עיגולי פינה. חד משמעית, אנחנו לא מחייבים את ההורים. אנחנו מנגישים את בית הספר, ואנחנו אומרים להורים – האחריות שלכם כרגע לשלוח את הילד. יכול להיות שבעוד שבוע המצב יהיה הרבה יותר טוב, הרבה יותר רגוע, אנחנו נמליץ להם - - -

כרגע אנחנו משאירים את שיקול הדעת של ההורים האם לשלוח את הילדים או לא. אגב, אנחנו מקבלים דיווח באון ליין, כמובן, אני מעביר לגברת אלמליח את מספר הילדים. אגב, אותם אחוזים יש לנו גם כן בחינוך המיוחד. יש לנו 204 כיתות חינוך מיוחד ברחבי הארץ. יש לנו ליקויי למידה, יש לנו תסמונת, יש לנו כל מיני סוגי כיתות מתקדמות בתוך בתי הספר.

נשמע על החינוך המיוחד באופן ספציפי.

חבר הכנסת אורי מקלב מבקש לשאול.

בקצרה. קודם כל, את היטבת באמת לבטא ולהציג את מערכת החינוך. אבל במערכת החינוך הכללית, חוץ מהחינוך העצמאי, כמה עוד רשתות יש שמפעילות בית-ספר. כמה ילדים נמצאים במוכר שאינו רשמי, חוץ מהרשת העצמאית שהיא הרשת הגדולה ביותר?

אורי שאל, חוץ מהחינוך העצמאי ברשתות אחרות של המוכש"ר, כמה יש באחרים?

יש לנו את "מעיין" ו"חינוך עצמאי" שהם נמצאים כאן והם הציגו את עצמם. אבל ביסודי יש לנו עדיין עוד כמה סטטוסים. מוסדות פטור – יש לנו 217 בתי ספר מוסדות פטור, רובם, ממש הרוב המוחלט הם בנים. פתחו מתוכם - 40% מבתי הספר נפתחו בכיתות ז', ח'. הגיעו כ-20% מהתלמידים. במוכר שאינו רשמי – יש לנו 123 בתי ספר. הגיעו מתוכם מ-35% מבתי הספר. מבחינת מספר התלמידים גם קרוב ל-20%.

לנוכח הנתונים ששלושתכם בעצם פה מסרתם, גם המעיין, גם העצמאי וגם משרד החינוך, בעצם אנחנו מדברים על אחוזים יחסית נמוכים עדיין, למרבה הצער, בכל הרשתות. השאלה שלי, בכיתה מסוימת, שכבת גיל מסוימת, חלק באים למוסד וחלק נשארים בבית. איך מעבירים את הלמידה מרחוק במצב כזה כאשר חלק בבית וחלק לומדים - איך זה מתנהל? מי עושה את זה בעצם? אני אשמח לשמוע, כי זה לא ברור השיטה.

אני רוצה לספר, הערכה שלי, למה אנחנו נמצאים במספרים קטנים במלה אחת - הרעיון היה כאשר משחררים אחד מהבית, אז ההורים משוחררים גם כן. בבתים של המגזר החרדי –שישה, שבעה, שמונה, תשעה ילדים, שחררת שכבה נמוכה, שחררת שכבה עליונה, עדיין הרבה ילדים נמצאים בבית, זה לא נותן מענה להורים. אז ההורים אומרים – אם חמש ילדים נשארים, אז אני אשאיר עוד שניים. זה לא שיש ילד אחד קטן ושחררת אותו ופתרת את הבעיה. אני שומע את זה מהרבה מאוד הורים. חוץ מזה, הציבור החרדי הוא מאוד קהילתי. אין אדם שלא מכיר הרבה אנשים שחלו, ולצערנו, גם שנפטרו. ולכן, הטראומה יותר גבוהה, ואנשים אומרים, חכה, אני לא רוצה להיות שפן ניסיונות. נחכה עוד שבוע, יעבור ל"ג בעומר, נחכה ליום ראשון הבא, שבועיים מהפתיחה. הערכה שלי שבשבוע הבא תהיה חזרה הרבה יותר גדולה. עד כאן בנושא של המספרים.

בנושא של למידה מרחוק. תראו, אנחנו פתחנו כרגע היום בנות כיתה ח'. עדיין א'-ז' – אצלנו זה לא הרי חטיבת - - -

פתחנו, עדיין שמונה כיתות הלמידה מרחוק מתנהלת כרגע. גם הלמידה בכיתה – מה שאנחנו מנסים לשלב, זה לשלב את הבנות מבחוץ בתוך הלמידה הפרונטלית, ואני אסביר.

איך אתם עושים את זה.

אני אגיד מה הטכניקה שאנחנו עושים. אם אני אפתח טלפון ואני אשדר דרך המרחב הקולי באותו זמן, יהיה קשה לילד בבית לשמוע את השידור, בגלל שבלמידה פרונטלית אומרים לילד עכשיו תכתבו. מה יעשה הילד בבית? הוא לא משותף. עושים תנועות, הילד לא רואה את זה, הרי הכול דרך טלפון. לכן, מה שאנחנו ממליצים למורים ולמורות, מתוך שעה של 45 דקות, ה-20 הראשונות הם דומים ללמידה במרחבים הקוליים. אומרים לתלמידים בכיתה, שאלות בסוף, הכתבה בסוף, ואז את החלק של השיעור שמקנה את הידע, אנחנו עושים בחלק הראשון של השיעור, ומשדרים אותו או און-ליין בתוך המערכות, או מקליטים את זה - ובכל צורה עדיין נותנים שיעור אחד לכל הפחות בתוך המרחב הקולי.

זו שיטה הגיונית.

צריך ליישם בכללי.

אני רוצה לומר משהו. לא ראינו את הילדים – 110 אלף ילדים, לא ראינו אותם חודשיים. האמת, אני מאוד דואג, ואני דואג - מי יודע? תשמע, רובם בסדר. איזה חרדות, איזה מקרים בעייתיים, איזה צלקות נקבל. איזה מקרה מוגנות, תשמע, זה סיפור ענק. כל ילד שמגיע לבית הספר, כרגע, מבחינתנו אפילו יום בשבוע, לראות אותו. אנחנו מזהים, היועצות החינוכיות, הצוותים של בית הספר, המחנכת, המחנך, מזהים קשיים, וזה מאוד חשוב. אגב, אנחנו חייבנו – אתה יודע, במצטבר אחרי זה עם כל מיני תביעות של מורים שיגידו – עבדנו מאה ועשרים אחוז משרה. משרד האוצר, לא רוצה להגיד, מאה וחמישים אחוז משרה. אני מעריך את זה עד מאה ועשרים אחוז. גייסנו כל מורה ומורה מינימום חד-פעמי בשבוע, אם לא פעמיים, להתקשר לכל תלמיד, לנהל אתו שיחה. הם ניהלו משוב, והם היו חייבים לדווח למנהלת או למפקחת שבאמת נעשתה שיחה. אם לא יצרו קשר עם הילד, אז המנהלת, היועצת ניסתה ליצור. אני יודע שבהרבה בתים חיכו כבר לטלפון של המחנך או המחנכת וזה עבד יפה מאוד. אני מניח שכמה שיותר נגדיל את מספר השעות, ונגדיל את מספר הימים, ונגדיל את מספר הילדים שבכיתות, יילך ויהיה יותר ויותר קשה לעשות את השיעור יחד עם הלמידה מרחוק. אגב, יש כאלה שאומרים תשמע, תפסיק את הלמידה מרחוק אז ההורים - - - זה לא מה שאנחנו עושים כרגע, אנחנו עושים משולב.

זו לא המלצה טובה. אסור להפסיק את הלמידה מרחוק. כל עוד יש ילדים בבית, והרוב עדיין בבית, אז חייבים להמשיך בזה.

אני רוצה לכוון את הדוברים הבאים, כמו משרד החינוך. הייתי יותר שמח אם אתם מתכוונים לענות על מה שאנחנו רוצים להעלות ולהציף. ראשית, גם לרב סורוצקין, וגם לרב ביטון, ולשאר הרשתות החינוך.

זה נשמע כאילו למשרד אין לך שום בקשה.

הייתה לי שאלה למשרד, ואני מתכוון לכוון את דבריי למשרד. הרב סורוצקין, אני הייתי אתו בקשר. את הטלפון שלו מסרתי למנהלת הוועדה כדי להעלות אותו לשידור.

לפחות בזום הוא משתתף בוועדות...

לא יצא לנו הזדמנות כאן בוועדה, אדוני היושב-ראש, להודות, לשבח ולשמוע על מערכת החינוך מרחוק שהם הפעילו בצורה מדהימה ומידית. אני חושב שיומיים אחרי שהתחילו את הלימודים, כבר הייתה מערכת לימודית עם היערכות של מערכות חינוך, והשתפרו בהמשך הדרך. גם השיעורים און ליין, לכל מערכת כללית של חינוך העצמאי היה מערכת בית ספרי שהעבירה מסרים לילדים איך להתנהג ואיך לעשות, ומה עושים, ומה מצפים מהם. ואחרי זה היה מערכת כיתתית, ובמערכת הכיתתית הזו היו גם שיעורים און ליין, וגם שיעורים מוקלטים. מעבר לזה, הקשרים עם המורה, עם התלמידים. וחלק גדול ממערכות החינוך, במיוחד, בתלמודי תורה, הביאו איתם חומרים כתובים, חומרי למידה לבתים בדרך כזו, בדרך אחרת – ככה שהמערכת עבדה מאוד טוב.

כפי שאמרה הגברת ינקלביץ', ואנחנו העלינו את זה בכמה מקומות בכנסת, המערכת, התקשורת קרסה, קרסה מכמה סיבות. קודם כל, מערכות של חברות הסלולר שהם המרכזיים - באופן התקשורת שיבושים קשים מאוד בגלל עומסים, ובגלל שהם לא יכלו להפעיל את כל השיחות. הגם שחלק ממערכות החינוך העבירו את זה לשעות אחר הצהריים. עם כל זה, מורים שדיברו איתי, קמו בשעה בארבע לפנות בוקר כדי להצליח להפעיל את המערכת, את השרות שלו, וגם לא כולם הצליחו. ביקשתי מחברת התקשורת שיחקור אותן. חברות הסלולר סגרו את קווי התוכן, וקווי התוכן הפכו לדקות, וצריכים לשלם את דמי ההתקשרויות, והפכו ללא משתלמות. פשוט קווים כאלה הם בעצמם שיבשו אותם, לא בגלל העומס, והם יצרו חוסר יכולת להתקשר.

מעבר לזה, גם המערכות עצמן, לא הצליחו להפעיל את זה. החברות האלה שנותנות את התשתית הפיזית או התשתית התקשורתית - השרתים קרסו מראש. כאן הפנייה שלי למשרד החינוך, במערכת חירום שצריך להיערך אליה, כאן צריך לדעת איך מתמודדים ועם מי. יש קשיים גדולים מאוד בירושלים.

משרד התקשורת השיב לך בעניינים האלה?

משרד התקשורת עומד אתי בקשר רצוף. כשר התקשורת בעצמו עומד בראש המערכת, הוא עמד מול חברות הסלולר. הלקוחות לא יכלו לעמוד בחבילות התקשורת - הם חרגו, והחריגה הייתה שאנשים קיבלו 1,200 ו-1,400, ו-1,900, וגם ככה זה מנע מהם להשתמש במערכות האלה בגלל שהם שילמו על כל דקה – במערכות האלה, אם אתה משתמש בחבילה, השתמשת במציאות שקבעת. גלשת, אתה צריך לשלם קנס, או תעריף מאוד גבוה. גם לא הייתה אפשרות להורים עד היום, עד לרגע זה, לברר איפה אני אוחז בחבילה שלי, חוץ מזה כאשר זה שם זה עובד אחרת, אבל שם החבילות הן קטנות, הן עד 1,500 דקות.

אני אומר מערכת מורכבת. שר התקשורת עשה שימוע מול חברות התקשורת. הוא הגיע איתן להסכמים. הגיע רק אתמול לסיכום עם חברת "בזק" שגם רטרואקטיבית לא משלמת. אני חושב שצריך לציין את חברת "בזק" שעשו את זה באופן וולונטרי ביחד עם משרד התקשורת, מנכ"ל התקשורת, שר התקשורת. העניין מוסדר. יש מחיר סביר של 2.75 אגורות לדקה חורגת. עד היום חברות הסלולר נתנו מידע מוטעה ללקוחות. הם אומרים, משרד התקשורת פרסם שאם אנחנו חורגים, אנחנו עוברים לחבילת - - - באותו מחיר 24 שקלים, הם אומרים, לא, אנחנו לא מכירים דבר כזה. כמה שפונים אליהם, הם פשוט לא מעוניינים. יש כשל מול חברות הסלולר, הרגולציה צריכה להיכנס באופן מידי ומהיר.

אבל יחד עם זאת, משרד החינוך לא היה בתוך העניין, גם לא עמד בראש החזית. אני רוצה להגיד שיש לנו שר תקשורת שהוא עמד בראש החזית והפעיל את המערכות האלה והוא - - -

לא רק זה שמשרד החינוך לא עשה, משרד התקשורת יזם פגישות עם משרד החינוך כדי להעביר חלק מהשיחות לקווי 1,900. מי שיודע, 1,900 זה קווים כאלה שהתקציב שלהם הוא לא תקציב. בשביל זה היה צריך קצת סבסוד, או קצת השתתפות של משרד החינוך בעניין הזה של דמי הקישורית.

אני רק אומר, אנשי משרד החינוך שומעים אותי. לא הייתה היענות, ועד לרגע זה לא ענו. זה לא מאוחר, בגלל שעדיין מערכות הלימוד ממשיכים, המערכות הכלליות האלה והכיתות עוד ממשיכות. גם אם נחזור ללימודים, לא בכל השעות. גם איך שהמערכת חוזרת, אנחנו צריכים - - -

אני רוצה לחדד, שמעבר לזה שאמרו גדולי ישראל, ורבנים - ההחלטות שלהם גם לא באות רק ברוח הקודש מבחינתנו, הן מגיעות לאור זאת שהם שומעים את כל הצדדים, בוחנים, מתייעצים עם אנשי רפואה. שומעים את אנשי החינוך, את ראשי המוסדות, ראשי הרשתות, אומרים להם איך המערכת באמת תעבוד בפועל. הם שומעים את השאלות, לאט, לאט והרבה יותר עמוק, ואז הם מחליטים. אבל זה לא רק – "מי שנכווה ברותחין נזהר בצוננים" במקרה הזה. אלא אנחנו יודעים את האמת, שמערכות החינוך פועלות. בתחילת הלימודים בכיתות הקטנות פעלו לא רק בגלל שכך היה ראוי, לא בגלל שמשרד הבריאות המליץ ככה. אנחנו הפכנו את מוסדות החינוך לסוג של אלטרנטיבה לילדים כדי שיוכלו לצאת. אז אנחנו אמרנו, איפה הקושי של ההורים לצאת לעבודה? – בכיתות הקטנות, אז בוא נתחיל משם. אבל לא באמת שזאת האמת שזה מה שצריך להתחיל איתם באופן אמיתי משתי סיבות – גם בגלל הערך של חינוך שכלפיהם, כלפי הגדולים ההפסד בלימודים, החסר והאי רצף הוא הרבה יותר משמעותי. מעבר לזה, אי אפשר לשנות, אי אפשר לשמור. זה לא באמת שנשמר - לא שהילדים שומרים, גם בכיתות לשמור שתי מטר קשה מאוד.

אני ראיתי בעצמי - אלה ילדים.

אלה הנחיות מיוחדות לציבור החרדי?

לא. הרי אין שני מטר מכל אחד. אם את חושבת שאמרו להם לשחק משחק כדורגל בחוץ כדי שלא ייגעו בידיים, ואת חושבת שזה נגמר ברגל - טועים מאוד. ראשי הציבור החרדי שומעים את זה, הם אומרים - אנחנו רוצים לקבל החלטה שהיא מושכלת, והיא אחראית, והיא גם שומרת על הבריאות. אז קודם כל משרד החינוך לא יכול לכפות על מערכת החינוך שלנו - - -

לא, המערכת שלנו היא מערכת גמישה, היא מערכת שרק נותנת מענה. היתרון של מערכות החינוך שלנו גם בכך שהם אמרו – אנחנו יכולים להמשיך בגלל שאין לנו הסכמים קיבוציים, אין לנו הסתדרות. אנחנו, המורים שלנו יש להם מוטיבציה, הם שומעים מה שאנחנו אומרים, גם כשאומרים אנחנו מוכנים כן להמשיך, המערכות ידעו לתת מענה.

המערכת מיהרה לשפוט, הייתה שיפוטית כלפי הציבור החרדי, כולל כלפי מערכות החינוך החרדיות. אנחנו לוקחים את כל העניין הזה כמו שצריך לקחת את זה, ואין שום זלזול. מה שמראים בתקשורת זה לא מה שהמציאות, זה מאוד רחוק בלי השוואות מה שנעשה בציבור הכללי לגבי שמירת הכללים.

לכן, חלק מהכשל שהיה בכל משבר הקורונה, או בכל האירוע של קורונה, כלפי הציבור החרדי, היו מערכות שלא ידעו להעביר את המסרים. היה אי הכרת הציבור החרדי, גם לא אי למידה והפקת לקחים. מה שהיום כבר עכשיו שצריך לתת את העזרה לגבי רשתות החינוך, וגם להחזיר את האמון שיש בכל המערכות, כולל מערכת החינוך כלפי הציבור החרדי.

תודה חבר הכנסת מקלב.

חבר הכנסת מלכיאלי.

תודה רבה, אדוני היושב-ראש, אני אשתדל לקצר, כי רוב הדברים כבר נאמרו. אז באמת צריך להדגיש את העבודה היסודית והמקצועית שעשו גם ברשת החינוך הרב ביטון, וגם בחינוך העצמאי הרב סורוצקין – עבודה יסודית מאוד עם הילדים. אני דיברתי עם אין סוף הורים שבתחילת הדרך מאוד חששו מה עושים עם הילדים כל כך הרבה זמן. אני בעצמי התקשרתי לקו הטלפונים של רשת החינוך ואני ראיתי איך הפיקוח באמת יסודי מאוד אצל כל הכיתות. ראיתי גם אצל בתי שלומדת בחינוך העצמאי איך המורות מתקשרות, בדיוק כמו שהרב סורוצקין אמר. אני חושב שראוי להעלות את זה ולשבח את זה, כי בתוך כל הקורונה הזאת הציבור החרדי חטף שלא באשמתו ביקורת קשה מאוד. אני חושב שראוי להעלות את זה.

שנית, ביקורת קשה שיש לי מול משרד החינוך. משרד החינוך נגרר בסיפור הזה, ולא יזם דברים כלפי הציבור החרדי. לא נדבר כרגע על הציבור החרדי, מה שנקרא המוכר שאינו רשמי, אלא המוסדות שכן היו יודעים להתמודד איתם גם בכלים טכנולוגיים חדשים. אני אתן לך דוגמה. אני דיברתי כאן בוועדה על תכנית שנקראת "מרכבה", שבה מלמדים גמרא, יש את זה גם בחמ"ד, וגם הדתי לאומי. פנינו למשרד החינוך בעלויות של גרושים - שום דבר. הם הציעו גם בלי אינטרנט, בלי טבלטים, בצורה שידענו להתייעץ עם גדולי ישראל להכשיר את זה גם אצלנו ושום דבר. משרד החינוך גרר רגליים, בזמן שבמקומות אחרים ראינו שמיהר מאוד להשיג פתרונות. משרד החינוך לא יזם בסיפור הזה, הוא נגרר והרבה אחרי שהיה צריך ועד עכשיו לא.

בכלל במערכת החינוך או דווקא - - -

לציבור החרדי. משרד החינוך לא הביא פתרונות לציבור החרדי.

חייב להדגיש את זה.

היא הייתה החצר האחורית. היה לחץ אבל - - -

לא הדתי ולא החרדי.

אף אחד בטלוויזיה לא שאל את מנכ"ל משרד החינוך שאני מאוד מעריך אותו, מה קורה עם החינוך החרדי. חילקו, נניח, טבלטים ומחשבים - - -

האם חולקו טלפונים כשרים שזה בעלות הרבה יותר - - -

- - - להכניס לשוק רק לתקופה הזאת, ואחרי זה לקחת בחזרה.

משרד החינוך כן צריך להכות על החטא בזה שהוא הזניח את הציבור החרדי לאורך כל הדרך, הוא נגרר ולא יזם ויש לו ביקורת קשה.

במענה לשאלתך, אני כן יודע שברשת החינוך בוודאי עדיין מערכת הטלפונים עובדת בגלל שחלק גדול מההורים – אני אומר לך, אני כאבא לשישה ילדים, לא שלחתי את הילדים שלי למוסדות. כל אחד עם החששות שלו. וכן, מערכת הטלפונים עדיין עובדת במקביל לשיעורים שהמורים בעצם עושים עבודה כפולה – גם צריכים להקליד שיעורים, וגם צריכים לבוא. תודה.

תודה אדוני, תודה ליוזמים. לי יש שאלה למשרד החינוך. אני רוצה לוודא אם זה נכון מה ששמעתי. במוסדות החרדים שמלמדים מעל לשעות התקן, ההורים נדרשים לשלם תשלום נוסף. בזמן שאני יודע שיצא חוזר למערכת הכללית איזה תשלומי הורים ניתן לא לשלם, אלא אם כן זה הופחת, אני שמעתי שיצאה הנחיה להורים במוסדות החרדים להמשיך ולשלם את התשלומים הרגילים בלי שום ביטול של שום סעיף על תמורה שלא התקבלה. האם זה נכון? זה מה שרציתי לברר.

זאת שאלה חשובה.

בואו נחזור אליך רות אלמליח. שמעת את הדברים של חבר הכנסת מלכיאלי, של חבר הכנסת מקלב, וגם את השאלה של חבר הכנסת מרגי. בבקשה.

קודם כל באמת אני קצת מצטערת על הנימה שככה נשמעה כאן, והנחות שלא בצדק. יושבים כאן גם הרב חיים ביטן, וגם הרב סורוצקין, שהם שותפים מלאים לכל התהליכים. אנחנו כבר חודשים בלי קשר לקורונה, לא חשבנו ולא חלמנו על הקורונה, באמת מנסים למצוא ערוצים ללמידה מרחוק בזמן חרום שחשבנו בדמיון ששמענו על טילים ולא על משהו כזה קטן שלא נראה ומאיים על כולם. גם הצגנו את זה כמה וכמה פעמים מה הם ערוצי ההתקשרות הקיימים במגזר החרדי, כמובן, המרחב הקולי תפס מאוד מקום, גם יצרנו קשר עם ספקים. אגב, אנחנו ביקשנו פגישה עם משרד התקשורת. סגן השר שלנו, וגם המנכ"ל היו מאוד שותפים. אנחנו ביקשנו את הפגישה. יש לנו פגישה נוספת, שלישית איתם השבוע. אנחנו ביקשנו מהם פתרונות להרחבת התשתיות. אני לא מבינה בזה, אבל מה שביקשנו זה הרחבת תשתיות. אנחנו בעצם אלו שביקשנו ללחוץ על החברות להגדיל את מה שנקרא מכסת הדקות שיש לכל משפחה. אני סומכת על האינטליגנציה של המשפחות. אני כבר שומעת מהמשפחות שהם עושים ניודים של קווים, עושים את החשבון שלהם למי יותר משתלם להם. אני סומכת על האינטליגנציה של המשפחות כי יש כאלה שבאמת ניצלו את המצב כמו שהוצע כאן, זה דברים שלא תלויים בנו. אבל בפירוש אנחנו יזמנו ועשינו ודאגנו לזה מאוד.

מה התוצאות?

רגע, אני אומרת מה אנחנו עשינו, מה שאני ראיתי שעשיתי, והכל ממוסמך במסמכים, זאת אומרת, זה לא דברים שאני ממציאה. אלו דברים שהתנהלו כל הזמן. הגענו איתם לכמה וכמה הסכמות, עדיין לא הכול. יש צוות שהמנכ"ל הקים ממינהל תקשוב שלנו שעובד מול משרד התקשורת בעניין הזה.

הקורונה לא יעזוב אותנו אם לא תגיעו למסקנות מהר.

מקלב, אני לא הפרעתי לכם.

אנחנו מאוד מעריכים את מה שאת עושה.

אני רק מציינת את העובדות. כמובן, יש עוד הרבה מה לעשות, אבל מכאן ביחד נמשיך לעשות הלאה, אבל רק את העובדות.

אני חייבת לומר גם לגבי אמצעי הקצה - פלאפונים. אנחנו ביקשנו, למרות שמשרד התקשורת מתנגד לזה, הוא אומר, שזה כמו להכניס עוד מכונות לפקק, אז שירחיבו, זה התפקיד שלהם שירחיבו את הכבישים. זאת אומרת, אנחנו ביקשנו וזה בתהליך. אתם יודעים, כל משרד ממשלתי זה מכרזים, התקשרויות וכו', מנסים למצוא את הדרך הקצרה ביותר להגיע לתוצאה הזאת. זה לגבי אמצעי הקצה.

כמה ביקשתם?

במקביל, אנחנו עובדים על עוד כמה ערוצים. כמו למשל אולפנים. אנחנו מקליטים, אנחנו ממש בעיצומם של הקלטות של שיעורים. מקליטים באולפנים שהמנכ"ל הקצה.

אף אחד לא אומר שלא נעשה, זה מה שאמר מלכיאלי. בכללי, זה כבר קיים. בחרדי, אנחנו עכשיו מקליטים.

למה החרדי הוא לא כמו המסגרת הרגילה? למה החרדי הכול בהצתה מאוחרת? האם זה אגף נפרד? האם זה בן חורג? - לא, זה חלק מהמכלול, אז צריך להתייחס אליו כחלק מהמכלול ולא להיזכר חודש וחצי אחרי.

קודם כל, אני מסכימה. אני מסכימה אתך ברמה העקרונית, ואנחנו צריכים ליישם את הדברים הללו. וצריך ללמוד את זה, ואני מסכימה. אבל בעניין של האולפנים, גם עכשיו עשיתי גם בכללי שידורים באולפנים. אני רוצה לומר משהו לגבי אולפנים - זה ייחודי. בנינו מערכת שזה בעצם יורד כקובץ אודיו או וידאו, שזאת בשורה. גם פניתי למנכ"לים של הרשתות, להציב לנו מורים טובים שאפשר באמת להקליט אותם גם בלי לראות. אנחנו נביא עוד ערוץ של למידה, כמובן, במצבים כאלה ואחרים, וגם לא במצבים כאלה, גם בזמן שיגרה מסודרים ברמה טובה, באיכות טובה לתלמידים שלנו.

מה בעניין התשלום? השאלה של מרגי.

אתייחס גם לזה.

יש לנו גם קבוצה ממה שאנחנו מיפינו - - - בדרך מקוונת, בזום וכו'. גם הגשנו רשימות של תלמידים למחשבים, ביקשנו גם מחשבים למשפחות מעוטות יכולת. אנחנו משתדלים לתת את המענים לכולם. נכון, אפשר יותר. תמיד אפשר יותר. אני מסכימה שאפשר להיערך קודם.

לגבי תשלומי הורים, זאת שאלה משפטית. אני אומר לכם, אני לא יושבת בצוותים האלה, מכיוון שבמוכר שאינו רשמי ובפטור תשלומי הורים לשכר - הרי משלימים את השכר של עובדי הוראה שם. המשרד מתקצב 50% וההורים יש להם אפשרות להשלים – חוזר מנכ"ל, מכיוון ששכר מורים הוחלט משפטית ש- - -

סליחה, אבל למה זה עניין למשרד שההורים חייבים לשלם למוסד פטור או למוכר שאינו רשמי? שאלתי אם יצאה הנחייה של המשרד להורים להמשיך לשלם.

יצא חוזר שמאפשר - - -

אותנו מעניין ההורים בקצה. מעניין אותנו התלמידים בקצה שזה כמות גדולה יותר מראשי המוסדות. החרדה של המחוז החרדי לאותם ראשי מוסדות פטור, ואני לא מזלזל בקשיים שיש להם, אבל אני מסתכל על ההורים.

תשפו בימים האלה את המוסדות.

הרב מרגי, זה לא החרדה של המחוז החרדי, זה גם לא הגיע למחוז החרדי. הייתה שאלה עקרונית האם להוציא את המורים האלה לחל"ת או לא? מכאן זה נולד. וכשהחליטו שלא, אמרו להם, מאיפה נשלם? אמרו להם, נמשיך לגבות - - -

- - -

אבל לא היו לימודים אחר הצהריים, היו רק חצי יום לימודים.

המורים עבדו הרבה יותר קשה. זה לא מדויק.

הכי קל זה להתייפייף ולבוא ולומר – אני מכיר בקשיים של ראשי המוסדות. יש פחות תרומות, אבל מצד שני יש תלמידים שלא קיבלו תמורה. נכון, למדו מרחוק, פחות שעות. אני חושב שכפי שמשרד החינוך ידע להוציא חוזר לגבי תשלומי הורים של החינוך הכללי מה אפשר לא לשלם, מה אפשר כן לשלם, היה צריך להיות באותה רגישות.

נכון, הם המשיכו לשלם צהרונים. המשיכו לשלם הסעות, זה דבר שהוא לא הגיוני.

לא, זה לא נכון. אני יודע שלא שילמו לא על מסעדות. אבל אם נניח - - -

על ההסעות – הילדים ישבו בבית, ההורים אמורים לשלם על הסעות, כמה הגיוני הדבר הזה? אנשים לא עובדים, לא הכניסו שום הכנסה.

הסעות – זה הפרה הקדושה בחינוך העצמאי, אסור לגעת בזה.

לא שילמו ולא לקחו כספים, המערכות המשיכו לפעול, המשיכו לעבוד, עבדו יותר קשה.

ברשותכם, אני רוצה לומר, אני יודע בחינוך העצמאי לא גבינו לא הסעות ולא צהרונים - לא גבו. עבדנו מאה אחוז לפי הנוהל שמקובל, זה פשוט מאוד לא נכון. לא גבו הסעות ולא גבו צהרונים. דבר שהוא עבור שירותים, שירות שלא ניתן לא גבינו חד משמעית. אני לא יודע, מוסדות פרטיים, אני לא דובר של אף אחד. אני מדבר בשם הרשתות. הרב חיים ביטון נמצא אתנו. שירות שלא נתנו, לא גבינו כסף. אני חייב להבהיר את זה.

הורים כותבים לי פה, אנחנו משלמים הסעות - - -

במוכש"ר, ממשיכים לשלם 200 שקלים לחודש - - -

לא, אנחנו מדברים פה על הרשתות.

שלום רחל אברמזון, בואי תגידי מלה על החינוך המיוחד החרדי, ששם אני מבין, אחוזי הגעה נמוכים במיוחד.

אני רוצה לתת נתונים על מה נכון להיום. נכון להיום 85% מבתי-הספר שלנו בחינוך המיוחד החרדי נפתחו. אני מדברת מתוך 79 בתי ספר. כל שאר המוסדות בתהליך פתיחה. אני מניחה שבימים הקרובים ולקראת שבוע הבא זה ייפתח. רוב המסגרות שעדיין בתהליך פתיחה, הן מסגרות מאוד מורכבות. תלמידים שרובם נמצאים באיזשהו סיכון מסוים. לכן, בזהירות רבה, אנחנו מאשרים פתיחה הדרגתית. זה לגבי בתי הספר.

לא אחוז המוסדות הבנו. מה אחוז התלמידים שמגיעים למוסדות?

אני נותנת את הנתונים. אני מדברת על 78% מגני הילדים שנפתחו במחוז החרדי. יש לנו כ-461 גני ילדים שכבר פתוחים. אחוז הנוכחות של התלמידים הוא נע בין 35% ל-37%, עדיין מבחינתנו זה אחוז נמוך. יחד עם זאת, גם ביחס לכלל האוכלוסייה שאנחנו מדברים היום על משהו כמו מתקרבים לקראת ה-50%, אנחנו נראה ככל שהימים יחלפו את האמון שיגבר והם יגיעו. הורים חוששים. אני אומרת חד משמעי, הורים חוששים.

יש לנו גם כמה מקומות מאוד נקודתיים שבהם החשש הוא יותר גבוה, ולכן, ההתייחסות של ההורים לשלוח באמת את הילדים היא יותר מוקפדת. אני מניחה שאנחנו נראה גם באוכלוסייה החרדית יותר ויותר ילדים מגיעים בבוא הזמן. אני רק רוצה לציין, שבחינוך המיוחד אנחנו פתחנו את המסגרות ללא קשר לחינוך רגיל, חינוך כללי, חינוך חרדי. כל מוסדות החינוך בחינוך המיוחד מגבי הילדים ועד י"ב נפתחו מבחינתנו. ולכן, אני מאמינה שנראה יותר ילדים מגיעים למסגרות. אבל כן לשבח את העבודה ואת הקשר, גם הרב סורוצקין, וגם הרב ביטון ציינו את זה. באמת, מחויבות של צוותי חינוך ואחריות גדולה מאוד, ומסירות שאין כמוה. אז להגיד תודה רבה. זאת הזדמנות גדולה.

שאלה על הכללי. אני מקבל הרבה פניות בעקבות הדיון הקודם שקיימנו, ששם אמרתם שיש סיכום לגבי הסעות - שהסעות חוזרות באופן סדיר, שבעצם זה לא חוזר באופן טוב. אני אומר לך, אני פשוט רואה מה מגיע אליי. פניות מהורים אליי לטלפון הרבה מאוד שההסעות יש ברדק. מה קורה עם זה?

קודם כל, כפי שאנחנו אמרנו, וכפי שגם הוצג על-ידי השלטון המקומי, הסכם הגיע, נסגר. באמת, הרשויות מנסות לעשות את כל מה שהן יכולות מבחינתן, יחד עם זאת, אני לא אומר שאין קשיים. יש קשיים כי אתם יודעים שגם החברות שנמצאות בקשר עם הרשות המקומית בעצם צריכות אולי במקומות מסוימים להוסיף עוד הסעות, עוד רכבים, כי אנחנו מוגבלים מבחינת האפשרויות והם כפופים גם לנוהל שהנחה משרד הבריאות לגבי מספר התלמידים שיכולים להגיע ולעלות להסעה.

אני מניחה שגם הסוגיה הזאת ככל שימים יחלפו תיפתר. אבל אנחנו בהחלט מודעים, ואני נמצאת בקשר ישיר עם הרשויות. גם אגף הסעות שלנו נמצא ומנסים לסייע ככל שניתן. זה לא משהו שנמצא ותלוי באוויר. ההסכמות כבר קיימות שם, אין סיבה לא להסיע, אבל ישנם קשיים בביצוע.

נשמע את מר סרוסי. מר סרוסי יו"ר ארגון חברות הסעה שכבר היה אתנו בוועדה מספר פעמים. מה קורה בתכ'לס ניסים? הוא לא שומע. מי אדוני?

אני מנכ"ל ארגון חברות ההסעה בישראל. ניסים הוא היו"ר לא יכול להגיע, ביקש ממני להחליף אותו.

מה שקורה מבחינת ההסעות, אני מוכרח לתת רקע של שנייה. מערך ההיסעים במדינת ישראל זו מערכת שמעסיקה כ-22 כלי רכב, 600 חברות, בערך 30 אלף איש מעסיקים ביום רגיל. מערכת ההסעות האלה עושות הסעות ביום כ-1.2 מיליון נוסעים ביום, כאשר התלמידים הם חלק של 60%, 65% מכלל הפעולות שנעשות. הפעולות כוללות גם תיירות וגם מפעלים חיוניים, מפעלים בכלל.

אני מגיע לתלמידים כי רציתי שנבין. החברות האלה נמצאות תחת כותרת של הסכם קיבוצי וצו הרחבה. מה המשמעות של הדברים? המשמעות היא שברגע שאנחנו עושים פעילות של הסעות תלמידים, האוטובוס או הרכב עובד כ-8 נסיעות ביום על מנת להשיג את המקסימום מבחינתו. הפעילות היום שמתבצעת היא מתבצעת בנסיעה אחת או שתיים בלבד. התוצאה היא שאנחנו לא יכולים להעסיק נהג, למה לא יכולים להעסיק נהג? כי הפעילות הזאת של קו אחד או שתיים זה בערך 200 שקל. הנהג בתוקף ההסכם של ההסכם הקיבוצי, אנחנו חייבים לשלם להם משכורת מלאה. המשמעות היא, שהוא בא ואומר לנו: רבותיי, אני לא רוצה לעבוד. אני רוצה ללכת לחל"ת, משלמים לי יותר, אתם משלמים לי רק את ה-200 שקל. אנחנו בעניין הזה באנו בהצעה למדינת ישראל. פנינו לשרים, פנינו לכולם, ההצעה היא שאנחנו מבקשים לעשות סבבים. הסבבים יכולים לתת לנו לפחות שני סבבים. יכולים לתת לנו איזה משמעות של להחזיק את הראש מעל המים. התוצאה היא שעד לרגע זה לא קיבלנו תשובה, והפעילות היא פעילות של הפסדים כל הזמן. אסור לנו לשכוח שגם האוטובוס עולה כסף. אנחנו חייבים לשלם גם את האחזקה של האוטובוס, גם כשהוא עומד, גם כשהוא נוסע. כאשר האוטובוס עומד, זה 15 אלף שקל לחודש, זה לא פשוט.

הבנתי.

בעצם מה שאני לומד מדבריך, זה מחזק את מה שאני שומע מההורים שיש הרבה בלגאן בהסעות. אני מדבר על הורה החינוך המיוחד, כרגע זה הדיון הספציפי.

אתה צודק. בחינוך המיוחד אנחנו משתדלים לתת את המענה גם כשאנחנו מפסידים. אבל משתדלים לתת את המענה, המענה הוא לא בשלמותו, כי ישנן חברות שלא מוכנות לעבוד, כי רכב כזה עם מעלון הוא רכב שעולה יותר כסף מרכב רגיל. התוצאה היא שאנחנו מפסידים באופן ישיר הרבה כסף בעניין הזה, ולא משתלם לנהגים לעבוד, ולא לחברות להסיע.

תודה שוקי.

נשמע את זאב גולדבלט, שהוא מנכ"ל הנהגת ההורים הארצית.

ראשית, אני רוצה לברך ולהודות על קיום הדיון. אני רוצה לנצל את ההזדמנות כדי לקרוא למשרדי הבריאות והחינוך לבטל לאלתר את שיטת הקפסולות שלמעשה מייתרת את המטרות שבגללן - - - כמו, למשל, השלמת חומר לימוד עבור הילדים שלומדים רק חלק קטן מהיום. הדבר השני, החזרת המשק לפעילות, כי הורה לא יחזור לעבודה על בסיס של יומיים עבודה בשבוע, זה בלתי אפשרי. אני רוצה גם לתקן את מה שאמרה אינה בפתיחת הישיבה, על 60% שחזרו מלימודים. אני רוצה להזכיר שמדובר ב-60% מתוך 50%. זאת אומרת, המשמעות היא שרק רבע מהפוטנציאל של התלמידים באותן שכבות שחזרו, בעצם חזרו בפועל - אני מדבר על גני הילדים.

הדבר השלישי – למידה מרחוק. למידה מרחוק, לפחות במגזר הכללי וגם במגזר החרדי במידה מסוימת, זה חלק עצום גם במגזר החרדי וגם בחברה הערבית אין מחשבים ואין אינטרנט. דרך הטלפונים זה כמעט בלתי אפשרי ללמוד, בעיקר שאין מספיק טלפונים לכל הילדים באותה משפחה.

לגבי תשלומי הורים, אין לי אלא להצטרף למה שאמרה חברת הכנסת ינקלביץ', וחבר הכנסת מרגי. הדבר הנוסף, חלופה – שאני חושב שאף אחד לא בחן נכון לרגע זה למיטב ידיעתי, זו למידה במשמרות. דבר שלפחות כשאני הייתי ילד, זה בדיוק מה שמוצע. בראשית שנות ה-60' למדו במשמרות כי הייתה בעיה. עכשיו יש בעיה בגלל צפיפות, אז בואו נעשה שחצי יום ילמדו שכבות א'-ג', וחצי היום השני ד'-ו', זה יכול לתת מענה - זה לגבי הסעות. יש יישובים שלמים - - -

נשמע קטוע...

למשל, אריאל, שם ההסעה מבוססת על תחבורה ציבורית, מכיוון שמותר להעלות על אוטובוס רק 20 אנשים, אין מספיק אוטובוסים, ילדים פשוט לא מגיעים לבית הספר. הרשות המקומית לא מוכנה לתגבר, נכון למה שאני יודע, נכון להיום בבוקר, לא מוכנה לתגבר את כמות האוטובוסים לקווים הרגילים. התוצאה היא שפשוט ילדים לא מגיעים לבתי ספר, וגם על זה צריך לתת את הדעת.

לגבי תשלומי הורים, מעבר לזה שנתתי צל"ש לחברי הכנסת ינקלביץ' ומרגי, שהעלו את הנושא הזה, ובצדק. אני רוצה להפנות את תשומת הלב לזה שמדובר באוכלוסייה מוחלשת שבימים כאלה גם אלה שיוצאים לעבודה, לא יכולים ללכת לעבודה, ולקחת מהם את המעט שהם יכולים לקבל בחזרה, זה בעצם כבשת הרש. תודה רבה.

תודה.

נמצא אתנו חיים שושן.

אמר פה חבר הכנסת מלכיאלי, ואנחנו גם דיברנו אתך, הדגמתם לנו כאן את המערכת והתרשמנו. משהו זז מבחינת השילוב של זה במערכת החינוך? התקדמתם קצת בעקבות מה שקרה מאז? יש איזה שינוי?

התקדמנו המון מבחינה זו שקיבלנו עוד יותר הקצאות ודרישות. לא התקדמנו בתקציבים, כמו שאני שומע זה לא יצא, כמו שאמר חבר הכנסת מלכיאלי. לגבי חרדים, חשוב לציין. ישבנו עם המון תלמידים לראות איך הם לומדים דרך הטלפון. קודם כל, אני חייב לציין, כמו שאמר הרב סורוצקין, בחינוך העצמאי, ממש התפלאנו, זה עובד נפלא, ממש נפלא. אמנם יכולים ללמוד אולי שעה ביום כמו שגם ציינת, אבל בשעה הזאת לומדים כל יום. אנחנו ישבנו ומצאנו פתרון גם לציבור החרדי שלא מוכנים להתחבר לאינטרנט, לא הנושא הזה של מכשירים כשרים, אלא קליקרים שמתחברים בצורה מאוד חכמה, שכל תלמיד יכול - כמו מבחן אמריקאי, להיות מעורה עם המורה, יכול להיות אפילו 30 תלמידים בבת אחת, זה יוצר אינטראקציה, כי ראינו איך שהמורים לומדים עם התלמידים, וזה אינטראקציה של כל 20 שניות – שואלים שאלה, מצפים שיענו. וזה גורם להם להיגרר לתוך הכיתה.

איך עונים, מה זה הקליקר הזה? לוחצים על המקשים.

יהודה משה

זה לא יהיה מוכן לתקופה הזאת של הקורונה. המרכבה כן מוכנה, כמו שהגברת רות אלמליח כבר דרשה וישבה כמה פעמים לקדם את זה מידית, זה נוגע גם אחרי הקורונה. אבל הקליקר הזה, זה לפחות לעתיד אם חלילה קורים עוד מצבי חירום, ועלינו להיות אחראים לפחות, להיות מוכנים לזה. שלב ב', מרכבה יודעת לתת מענה גם לחינוך העצמאי, גם למעיין החינוך התורני, אפילו אלה שלא מחוברים לאינטרנט, שחלק גדול מהצוות שלנו מגיעים מהציבור הזה החרדי, ויודעים לתת מענה מידי ל-10% עד 20% מהציבור החרדי, כמו שהגברת רות אלמליח יודעת, וכבר כתבה מכתב, ופנתה לשר אפי פרץ כדי לקדם את זה, שום דבר לא זז כבר שבועיים, וכולם במבוכה.

כיוון שיש מעל 650 בתי ספר שחפצים והושקע כבר סכום אדיר, וכפי שאני מבינה חסרים רק שלושה מיליון, אולי פשוט לקחת חלק מהסכום שהוקצה לטבלטים - הרי הטבלטים בציבור החרדי בסוף לא התקבלו, כי הרבנים לא התירו להשתמש בטבלטים. אולי פשוט באמת לקחת חלק מזה, מהתקציב הזה לדבר הזה למי שכן רוצה וחפץ. יש תקציב שלא משתמשים בו. זה אליך.

מהבחינה הזאת, ישנו מענה גם לבתי הספר של החמ"ד, שזה כולל גם חלק חרדי, זה כולל את חב"ד. יש 120 בתי ספר שנוגעים אלינו מידית. זה מעבר למה שקיים בחמ"ד. ושוב, תוך כדי שנעבוד על הדבר הזה במתקפה הזאת שיש לנו היום, אנחנו הולכים לתת מענה לעתיד של קליקר שיהיה טוב לכל הציבור החרדי. אני יודע טוב מאוד מהמשפחה שלי, שאפילו בני ישיבות בתקופות מסוימות כמו בבין-הזמנים בקיץ, יושבים עם דברים כאלה, כי זה לא אינטרנט, זה דבר שכבר מוכשר ומותר, ונשמח לשבת עם הרב סורוצקין ועם הרב ביטון על הדבר הזה בהמשך. בגדול, אין לי יותר מה לומר.

יישר כוח, אני חושב שאתם עושים עבודה יפה. אני מקווה שזה התקדם. תשמע, שלא נצטרך. שייגמר הקורונה ולא נצטרך, אבל נראה לי שהמערכת הזאת תוכל לספק פתרונות להרבה מצבים גם בהמשך, גם אם לא תהיה מגפה כזאת.

מלה אחרונה, בעצם זה מתקשר למה שאתה אמרת. המרכבה היא לא רק לימי הקורונה. אנחנו השתדרגנו, והצלחנו לייצר כלים עוד יותר אינטראקטיביים ללמידה מרחוק. אבל מרכבה יכולה להשתלב ב-120 בתי ספר גם בלי קורונה. אם רוצים ומעוניינים וזה חלק מהקידמה של למידה טכנולוגית פדגוגית, שרות מובילה יחד עם יהונתן עוזרי המפקח על כל הנושא הטכנולוגי, אנחנו שם. זה גם אחרי הקורונה, ואותו דבר גם בחמ"ד. הם רוצים להתקדם בדבר הזה. אנחנו היום יודעים לתת את המענה על מקצועות קודש בצורה טכנולוגית גם לחמ"ד אחרי קורונה וגם למחוז החרדי, ואני רוצה להמשיך לקדם את הדבר הזה.

יפה. תודה רבה לכם.

לסיכום. אני רוצה רק לסיכום. נמצאים פה נציגי משרד הבריאות.

אפרת אפללו, בעצם עד עכשיו לא עירבנו אתכם בדיון. אנחנו שומעים כאן מכל המוסדות על שיעורי הגעה נמוכים בגלל חשש של ההורים מהדבקה וכו', זה דיי מאפיין את כל המגזרים. תוכלי אולי להרחיב כאן. יש לחשש הזה בסיס? מה עושים כדי להתמודד איתו? לאן כל זה הולך מהזווית שלכם.

חשוב לי להגיד בתור מנהלת המחלקה לחינוך וקידום בריאות, שאנחנו עוסקים בו בהרבה מאוד בעבודה שקשורה להנגשת המידע והסברה. בדיוק כמו שהייתה הרבה מאוד עבודה למשרד הבריאות על הסברה לכל המגזרים שחשוב להמשיך להגיע לבתי חולים ואפשר להגיע, ולא צריך לחשוש. זאת אומרת, אם בן אדם לא מרגיש טוב, אל תחשוש, תגיע לבדיקה, בגלל שכל המערך ערוך לכך שהטיפול בחולי קורונה נמצא במקום מסוים והכול בצורה ערוכה.

כנ"ל לגבי עבודה במשרד החינוך. זו בדיוק הסיבה שאנחנו, כל הצוות במשרד הבריאות עובדים בצורה מאוד צמודה ומשרד החינוך על - - - עוברים איתם ממש נקודה, נקודה, בודקים כל דבר, על מנת שאנחנו נוכל לייצר איזושהי מסגרת בטוחה ובריאה לילדים. מישהו ציין פה ששיטת הקפסולות לטעמו היא לא נכונה, וזו הדרך שלנו להבטיח שבעצם הילדים יעבדו בקבוצות קבועות, שלא יהיה איזשהו חשש, שלא תהיה איזושהי התפרצות המונית, ועבודה בקפסולות מאפשרת לנו שליטה, מאפשרת לנו פיקוח ובקרה. בעצם, לסיכום דבריי, יש פה שני דברים. אחד – הסברה והנגשה, זה משהו של משרד החינוך, של העבודה של כל המגזרים איך להעביר את המסר בצורה נכונה, כמו שאנחנו עושים בעבודה מול הקהילות השונות בהסברה בהגעה לבדיקות בבתי החולים.

כאן הדיון הוא ספציפית לגבי החברה החרדית, ששם הייתה הדבקה יותר גבוהה. יש חשש שאני יכול להבין אותו - לשלוח את הילדים ללימודים בגלל העניין הזה, ושם האחוזים נמוכים של מי שמגיע. השאלה היא איך מתמודדים עם החשש הזה שהוא בעיקר של ההורים מהמחלה?

זה משהו שהוא רוחבי. זאת אומרת, החשש הוא לא רק במגזר הזה. אני מבינה נכון שכאשר הייתה הדבקה גבוהה במקומות מסוימים - אבל באמת חשוב להבהיר, שאנחנו עובדים לפי מסמך הנחיות חזרה לשגרה מדורגת באופן רוחבי, שבו גם כן מצוין כל הנושא של מסכות, כללי היגיינה וריחוק חברתי, שזה נכון לכלל המגזרים. אני מבינה את החששות, בגלל זה אני מכניסה פה גם את האלמנט של ההסברה – שחשוב שהצוות של משרד החינוך ימשיך לעבוד אתנו על המתווים, ולהעביר את המסר בצורה נכונה. זאת הדרך. אין מה לחשוש, כל עוד אתם עומדים בהנחיות של ריחוק חברתי, עטיית מסכה לפי הצווים, על-פי הנחיות, לפי הוראות המנהל, ושמירה על היגיינה - דיוק של הפרטים הכי קטנים. כל גננת שעוברת מבצעת מעברים, או מטפלת שעוברת שהיא מבצעת מעברים בין קבוצות, חייבת לשמור על היגיינה ולהקפיד על העניין של המסכות, על העניין של שמירה באוכל, במשחקים, חיטוי כל הצעצועים וכו'. יש מערכת כללים מאוד ברורים, המתווה מאוד מפורט, אני מעריכה שראית אותו עם התייחסות לכל פרט. ולכן, אני אומרת פה לכם ולצוות, וגם עם מי שאני עובדת במשרד החינוך וגם מי שלא. אנחנו צריכים להעביר מסר שאין מה לחששו. זאת אומרת, שמשרד הבריאות ומשרד החינוך עם המנכ"לים בראשה, עושים הכול כדי לשמור על בריאות הילדים, ובריאות העובדים כמובן.

תודה רבה לך. תודה לכל הדוברים.

אני רוצה לסכם את הדיון. התחלנו בעדכון לגבי גני ילדים. רשמנו לפנינו את הודעת המשרד, שעושה את המרב להחזרת הילדים, בגלל ההוראות של משרד הבריאות – אגב, אני לא אוהב את המלה קפסולה – קבוצה, היא יכולה להכיל עד 18 ילדים. הגן חולק לשתי קבוצות, כל קבוצה לומדת שלושה ימים. המשרד דרוך לחזרה, לפעולה מלאה. אם יהיו הוראות חדשות ממשרד הבריאות, עדיין, בינתיים אין.

הבטיחו שיתפרסמו הנחיות לגבי תשלום, כי רק אתמול סיכמו. היה רק סיכום מאתמול, אז אנחנו צריכים לעקוב שהם כן - - -

יש הנחיה להחזיר להורים תשלום עבור שירותים שלא ניתנו.

לא, גם שלא יניחו את זה. שלא נשאיר את ההורים מול המשרד. אלא שיפרסמו בימים הקרובים את ההנחיות הברורות לגבי תשלומים, וההחזר של אותם תשלומים עבור חודשים מרץ, אפריל, ואפילו חלק ממאי, כי ההורים מאוד מבולבלים. זה מאוד חשוב שהם יכניסו את זה בצורה מסודרת.

יהודית, בסיכום יש לפרסם הוראה ברורה לגבי החזרת התשלומים. בגנים אין הזנה, אבל הבנו שהיא תינתן בצהרונים בצורת חמגשיות – נראה איך זה יעבוד.

שמענו את רשת "אל המעיין", החזירו את הלימודים על-פי ההוראות. עדיין לומדים קצת יותר משליש, ההורים חוששים - כך גם שמענו ברשתות אחרות. גני הילדים נפתחו אתמול – 20% פחות או יותר. אנחנו רואים שיש עלייה הדרגתית בהשתתפות בלימודים, אבל היא איטית, אני מקווה שזה יהיה יותר מהיר, אם יהיה פחות חשש.

הבנו כאן בנושא הפלאפונים לצורך הלימוד מרחוק של החינוך החרדי - הוקצו 35 אלף, אבל הם לא חולקו, צריך לחלק. חברת הכנסת ינקלביץ', גם אמרת כאן שלא ניתנו הקלות בבגרות.

נכון. בבגרות בלשון ובבגרויות נוספות - - -

זה לא ראוי.

אני חייבת להגיב על זה, זה לא נכון.

אתם אומרים שמראש כמות החומר שלהם היא נמוכה יותר.

אני רוצה לומר שהבחינה בעברית זה - - - שנבנית במכון סולד. ד"ר מירי שליסל, יו"ר המזכירות הפדגוגית והצוות ישבו על זה, נתנו הקלות מרחיקות לכת. נכון לרגע זה, אני לא יודעת מאיפה הגיעה אליכם התלונה, אבל ממה שנראה בשטח ובקשר עם המורים – אז המורים מרוצים ומתארגנים. אני מאוד מבינה גם את החרדה של המורים בעוד תוספת של תלמידים וכו'. אבל הנושא הזה נבדק, והיו להם הקלות על הקלות. זאת אומרת, השלב הזה זה רק להראות את המבחן. זה מבחן חיצוני בכל זאת. היו הקלות על הקלות, ואני מקווה שהתלמידים יצליחו. אני מאמינה גם שהם יצליחו, ואנחנו נבדוק את זה אחר-כך.

תבדקו, ותענו תשובה ליושב-ראש.

ברשותכם, כבוד היושב-ראש, אני חייב ללכת לישיבה. קודם כל תודה על הישיבה. אני עדיין מחכה לראות איפה ה-35 אלף פלאפונים האלה. עוד מעט כבר יהיה טוב לחופש הגדול. הקורונה נגמרת, והפלאפונים עוד לא הגיעו. תעודדו את זה. הזמן נגמר ואין פלאפונים.

אתה צודק לגמרי. אגב, אני שמחתי לשמוע על השיטה אצלכם של השילוב בין הלימוד מרחוק ללימוד בכיתה, שהילדים שנשארו בבית, הם משולבים כפי שהסברת - 20 דקות ראשונות על-ידי המורה, אחר-כך, שאלות בסוף, זה נראה משהו שאפשר ליישם גם במקומות אחרים, כי כאמור, גם במקומות אחרים יש הרבה ילדים בבית, ובמקביל, לומדים גם כיתה, אז זה קצת יוצר קושי, וזה אולי דרך להתמודד עם העניין הזה.

אנחנו גם עסקנו פה בנושא תשלומי הורים שמשולמים עבור הארכת יום הלימודים שאין הארכה, ולמרות זאת, הם נדרשים לשלם. פה יש נקודה לא פתורה בנושא הזה. בנושא הרשתות, הפלאפונים - צריך להדגיש שיש מגעים לגבי הגדלת הזמינות והשימוש ברשתות התקשורת לטובת הלמידה המקוונת, אבל אין בעצם עדיין התקדמות תכל'ס בעניין הזה.

גם לגבי הנסיעות, יש סיכום, אבל עדיין יש בלגאן בנושא הנסיעות, ואת זה צריך לפתור. אני מבין שככל שעוברים הימים, אז זה משתפר, כך זה תמיד, אבל פה זה קושי גדול, כי אני מקבל יותר מדיי תלונות בדברים האלה, וזה לא צריך להיות בצורה כזאת. יש הרבה ילדים שפשוט נשארים בבית כי אין הסעה - זה דבר שלא יכול להתקבל.

שוב, שמענו לסיום על מיזם מרכבה - מיזם חיובי, אבל אין עדיין יישום ראוי שלו. יש עדיין סכום קטן שחסר. אני חושב שצריך להתקדם עם העניין הזה. שוב, אני אומר, כל הדברים שאנחנו מדברים כאן בוועדה, בחודש האחרון בכלל, הם דברים שגם יצטרכו לבוא לידי ביטוי אחרי שתיגמר הקורונה. אלה כלים ואמצעים ופעולות שנצטרך אותם גם לאחר מכן. ולכן, כדאי ללמוד מהלקחים וממה שקורה עכשיו, כדי ליישם גם בהמשך.

תודה רבה לכולם. יום טוב. הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 11:20.