פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-ושלוש

הכנסת



38
מישיבת הוועדה המיוחדת להיערכות מערכת החינוך והחינוך המיוחד, לרבות שנת הלימודים הבאה
22/04/2020


מושב ראשון



פרוטוקול מס' 11
מישיבת הוועדה המיוחדת להיערכות מערכת החינוך והחינוך המיוחד, לרבות שנת הלימודים הבאה
יום רביעי, כ"ח בניסן התש"ף (22 באפריל 2020), שעה 9:00

מתווה משרד החינוך לחזרה ללימודים

חברי הוועדה: ניצן הורוביץ – היו"ר
עומר ינקלביץ'
יבגני סובה
אורלי פרומן

קארין אלהרר
יעקב אשר
קטי בן שטרית
קרן ברק
וואליד טאהא
מיכאל מלכיאלי
אורי מקלב
ע'דיר כמאל מריח
אופיר סופר
טלי פלוסקוב
אלון שוסטר

שמואל אבואב - מנכ"ל המשרד, משרד החינוך

רחל אברמזון - מנהלת אגף א חינוך מיוחד, משרד החינוך

אסף שירמן - מנהל תחום באגף השכר והסכמי עבודה, משרד האוצר

אלון מסר - סגן ממונה על התקציבים, משרד האוצר

יפה בן דויד - מזכ"לית, הסתדרות המורים

אייל בן יהודה - יו"ר הנהגת הורים ארצית

רויטל לן כהן - נציגת הורים לילדים בחינוך המיוחד

יהודית גידלי

אתי אפלבוים

מתווה משרד החינוך לחזרה ללימודים

בוקר טוב. אנחנו פותחים את הישיבה של הוועדה המיוחדת להיערכות מערכת החינוך. על סדר-היום: התכנית לחזרה ללימודים בתקופת הקורונה.

בדיון ישתתפו מנכ"ל משרד החינוך, מר שמואל אבואב וראשי אגפים ממשרד החינוך. נמצאת איתנו מזכ"לית הסתדרות המורים, גב' יפה בן דוד. כן ישתתפו נציגים ממשרד האוצר וגם נציג הנהגת ההורים הארצית אמצעות הזום.

היות וזמננו מוגבל, נקיים את הדיון באופן הבא: מנכ"ל משרד החינוך יסביר לוועדה כיצד יחזרו הלימודים ובאיזה אופן ויתווה פה את התכנית. הוא גם יתייחס לסוגיית השכר.

לאחר מכן תהיה התייחסות של מזכ"לית הסתדרות המורים, נציגי האוצר במידת הצורך וחברי הכנסת כמובן.

חברי הכנסת, הפעם זה לא יהיה במתכונת הקודמת שכל אחד שואל שאלה כשהוא רוצה כי אנחנו לא נספיק. אבקש להירשם אצלי ואני אתן את רשות הדיבור לפי הסדר. כל אחד ידבר שלוש דקות בתורו. תשמרו את כל השאלות וההערות שלכם לתורכם.

כולנו נרצה לדבר.

יש לי הצעה.

קטי, אתם הולכים לקבל את כל ועדות הכנסת. כשתקבלו את כל ועדות הכנסת תנהלו.

ישתבח שמו לעד.

תודה.

קודם מנכ"ל משרד החינוך, לאחר מכן מזכ"לית הסתדרות המורים ולאחר מכן חברי הכנסת. נעשה את הכול בצורה יעילה וטובה כדי שכל עם ישראל שצופה בנו יוכל לשמוע ולהבין.

בוקר טוב למנכ"ל משרד החינוך מר שמואל אבואב.

בוקר טוב.

שלום לך אדוני. שתי שאלות מרכזיות על הפרק היום. כולם מצפים לשמוע את דבריך. איך, מתי ובאיזה אופן התלמידים יחזרו ללימודים? מה יקרה בחופש הגדול עם הלמידה מרחוק? איך מתנהלת סוגיית השכר והתשלומים מול מורי ישראל?

תודה שאתה מצטרף אלינו, בבקשה.

בוקר טוב אדוני היושב ראש, חברי כנסת והמשתתפים בדיון החשוב. אני אחלק את דבריי. אסביר מה היא כרגע תמונת המצב, מה האסטרטגיה לחזרה הדרגתית ומה עתידה של חופשת הקיץ שעל מפתנה אנחנו עומדים.

ב-13.3, יום שישי, מערכת החינוך נסגרה. ביום ראשון ב-15.3 פתחנו את מערכת החינוך בלמידה מרחוק ולמידה מקוונת. שאלנו את עצמנו את השאלה האסטרטגית המרכזית, האם מערכת החינוך מפעילה את יכולותיה רק בממד הפיזי, כלומר, בתי ספר, כיתות ותלמידים, או, האם למערכת החינוך יש שליחות, חשיבות ויכולת, עם כל המגבלות והקשיים, להפעיל למידה מרחוק כאשר המצב הוא מצב חרום?

קיבלנו החלטה שאנחנו מגייסים את כל מערכת החינוך, את כל הגננות, המורים, היועצים והפסיכולוגים בשביל לייצר סדר יום לימודי עד כמה שמתאפשר.

כדי להוציא את זה לפועל נדרשנו לתאם פעולות ושיתוף פעולה מרחיק לכת עם ארגוני המורים. מאוד מאוד קשה למורה שמורגל בשגרה, שגם ככה היא קשה ומורכבת מאוד בתוך בתי הספר, לעבור באבחה אחת, בתוך 24 שעות, לייצר סדר יום מרחוק. זה אתגר ממדרגה ראשונה. אינני מתעלם מכל הביקורות, המהמורות ואבני הנגף, הקשיים, אולם יש פה התגייסות מרשימה בכל קנה מידה.

כמי שמנטר את המערכת ופחות או יותר יודע מה קורה מקרית שמונה ועד אילת, אני יכול לציין שיש פה התגייסות של המורים ושל כל אנשי החינוך בתנאים מאוד קשים על-מנת לייצר סוג של סדר-יום. אנחנו כבר 40 ימים מיום סגירת המערכת. איש איננו יודע אם מחר המערכת תיפתח כבשגרה או אולי תעבוד לסירוגין. כך אנחנו מוצאים את עצמנו במצב שבו המחויבות העצומה של אנשי החינוך נדרשת ותכף אסביר גם למה.

בכדי לאפשר את הלמידה הזאת, מעבר לאמירה של הדברים האלה, בנינו את זה על ארבע יסודות. היסוד האחד, המורים והגננות עובדים. בנינו היתכנות של 24 אתרים שבהם יש למידה שמאפשרת לתלמידים לעשות משימות, למידה עצמאית ויכולת של אנשי החינוך לשלוח אותם לעשות משימות.

כמה נכנסים ביום לאתרים האלה? 451,257 משתמשים ייחודיים ביום. יש מעל מיליון כניסות רק באתרים האלה. זה רק באתרים המנוטרים ולאו דווקא בכל האתרים.

אדוני המנכ"ל, סליחה שאני קוטע אותך. היות וזמננו היום קצת ומוגבל בגלל לו"ז של הכנסת, אם אפשר פחות סקירה אחורה ויותר קדימה כדי שנבין לאן אנחנו הולכים. אני רוצה לאפשר גם למשתתפים להתבטא. אם אפשר, להתמקד בשאלות שמעסיקות את הציבור. מה הולך לקרות?

אדוני היושב ראש. לו חשבתי שהדברים הללו הם לא הפרוזדור המוביל לפתרון, לא הייתי מלאה ומייגע את כל חברי הוועדה בכדי לגולל בפניהם את גודל יריעת העשייה. היות והשגרה שאודותיה נדבר עוד מעט כרוכה בקשר עבותות למרכיבים הללו, עוד כמה דקות ואני מסיים.

המרכיב השני זה שידורים מרחוק. בחרנו להקים 36 אולפנים כדי שזה יהיה כוח עזר למורה, גם אם בעוד חודש ידובר על חזרה לשגרה. אליבא לכולי עלמא, השגרה לא תחזור לימים שאנחנו מורגלים בהם. הכיתות תהיינה מצומצמות, מספר הילדים שיבואו בשערי בתי הספר יהיה מצומצם. לכן נצטרך להיתמך גם במרכיב הזה.

מה הוא המרכיב הזה? אלה 36 אולפנים שמשדרים בעברית ובערבית. זאת פעם ראשונה שאנחנו מעבירים מסר. לא מתרגמים את השיעורים מעברית לערבית אלא מאפשרים למידה. כמה נכנסים ביום לשידורים הללו? כ-400,000 משתמשים ייחודיים נכנסים כל יום, צופים ומשלבים את זה בלמידה.

המרכיב הרביעי והאחרון הוא המרכיב של פתיחה של כיתות וירטואליות מסייעות לאנשי החינוך. כמה מורים היו לפני שהתחלנו? כמה מורים היום וכמה ישתמשו בזה בעתיד? היום משתתפים במערכת קרוב ל-80,000 אנשי חינוך מתוך 180,000. הם כבר נכנסו למרחבים הללו. הילד יכול לצפות בטלפון, במחשב או בטלוויזיה. לכן יש פה מרכיבים שהם מסייעים.

כתוצאה מההחלטה לא לשחרר את המורים ולא להגיד שהם אינם רצויים אבל גם לא לאפשר להשלות את עצמנו שהמערכת יכולה להתקיים. למה? אתמול בלילה בחצות גמרנו למפות את מספר הילדים שתוך כדי סיוע המורים גילו שהם במצוקה. ישנם 128,000 ילדים. גילינו של-18,000 אין אוכל בבית, למרות כל החלוקה והירתמות של כל המערכת של החברה הישראלית למשימה הזאת. חילקנו אתמול מזון ל-18,000 ילדים, לכל משפחה, 6 מנות בכדי לתת מענה.

מאיפה זה צף? זה לא צף מטלפונים שקיבלנו, זה צף מהעובדה שהמורים היו עם יד על הדופק ויכלו לאתר את התלמידים.

מה המבט לעתיד?

כבר בראשית הדרך אנחנו במשא ומתן לא פשוט ולא קל. אני גם מסתכל על כל מדינות העולם. כשאני מדבר איתך ועם חברי הוועדה אני מנטר גם מה קורה ב-184 מדינות בעולם. מה הם עושים? מה דרשו מהמורים שם לעשות? מה הולך להיות בעתיד? האם הכניסה הדרגתית?

אני רוצה להסביר. המורים בראשית הדרך, עם כל הקושי העצום – אני רוצה לברך על-כך למרות שזה שנוי במחלוקת, למרות שיש זעם ציבורי מאוד מאוד גדול. המורים נאותו לתת 9 ימים וכבר לקצר את החופש הגדול. לכן המרכיב הראשון הוא מרכיב של חזרה להשלמת פערים לימודיים. תכף אני אסביר איך נעשה את זה.

אני אסביר את הממד ההדרגתי ואיך אנחנו פותחים את מערכת החינוך. החלק השני של החופש הגדול יהיה בנוי על בתי ספר וגנים של החופש הגדול. ברגע שאנחנו נסיים את פרק הלימוד, אנחנו נגייס את המהלך שצריך לעשות אותו, בתי ספר של הגנים, של החופש הגדול.

אבל זה לא לימוד, זה קייטנה.

אני לא מסכים. את רוצה להירשם, קרן ברק?

מי שלא יירשם לא ידבר.

אני מסביר, אדוני היושב ראש. החלק הראשון יהיה חלק לימודי והחלק השני יהיה בתי ספר וגנים של החופש הגדול שישלבו בתוכם קריאה ומשחקי למידה. תהיה בהם רווחה חינוכית, יהיו פעילות, בכדי לאפשר לכסות את כל חודש יולי. צריך לנהל על זה משא ומתן. צריך יהיה לבוא בדברים עם האוצר, צריך שהממשלה תקבל את זה.

איך עוברים למצב של החרום למצב השגרתי? שלב א', לעניות דעתי הצנועה, החל אתמול עם החינוך המיוחד. אתמול נפתחו 257 בתי ספר בחינוך המיוחד ו-1,162 גנים. 10,147 ילדים הגיעו למוסדות החינוך המיוחד. 5,566 מורים, אנשי חינוך הגיעו למרות כל הקשיים. הרשויות פתחו את המוסדות והכינו אותם. זה השלב הראשון.

איך אנחנו חושבים להמשיך את זה? אני תכף אסביר. נעבור רגע לשלב של מערכת החינוך הרגילה. אנחנו חושבים שסדר העדיפות צריך להיות כדלקמן. בשלב הראשון נפתח את גני הילדים בשלוש חלופות אפשריות. אחת, לחלק את גן הילדים למחצית המספר המותר על-ידי משרד הבריאות. חצי גן יעבוד בראשון, שני שלישי וחצי גן ברביעי, חמישי, שישי.

אפשרות אחרת היא, שיגידו שאי-אפשר להפעיל חצי גן, צריך להפעילן במספרים יותר קטנים. אז האינטרוולים יצטרכו להיות יומיים, יומיים, יומיים. היה ויגיעו למסקנה שאפשר גם להפעיל צהרון, אז אנחנו נוכל להפעיל אחר הצהריים את אותם ילדים שבאים לגן וירצו להישאר עד שעה 16:00. נוכל לאפשר למחצית הגן המותר להגיע לגן ולאפשר גם מסגרת של אחר-הצהריים.

איך אנחנו רואים את בתי הספר היסודיים? המחשבה היא להתחיל בכיתות הנמוכות א-ג. חלופה אחת, הילדים יופעלו בחצי כיתה, כי זה המספר המותר. אם וכאשר הוא יאושר על-ידי משרד הבריאות, הכיתות תתפצלנה למחצית מספר הילדים, כך שבית ספר שיש בו 18 כיתות או 14 כיתות, רק מחצית בית הספר יהיה פרוס על פני כל הכיתות וכל כיתה תחולק למחצית הכיתה.

כיתות א-ג חלופה אחת ילמדו מיום ראשון עד יום חמישי בכדי לאפשר להורים להשתחרר ולצאת לשוק העבודה ולמקום העבודה, להתחיל להניע את הגלגלים של החיים.

חלופה אחרת זה שזה יהיה 4 ימים וכיתות ד-ו יבואו לבית הספר באופן פיזי בימי חמישי ושישי. שאר ימות השבוע תלמידי ד-ו לומדים מרחוק. באותו שלב ראשון שאנחנו מדברים עליו, חטיבות הביניים והתיכון לומדים מרחוק כי אנחנו לא מעריכים - - -

הם לא לומדים.

קרן, תפסיקי עם זה.

תפסיקי את. הם לא לומדים. את מדקלמת דיקלומים - - -

אני הייתי מורה, את לא היית מורה.

אז מה, את לא יושבת עם הילדים בבית הספר, את לא יודעת מה הם לומדים. הם לא לומדים.

אני לא יודעת, אולי אצלכם.

בכל תל-אביב לא לומדים.

אני אתחיל לקרוא לסדר ואני אוציא מי שיתפרץ ויפריע. חברת הכנסת קרן ברק אני קורא אותך לסדר פעם ראשונה.

בבקשה אדוני. אם אפשר, זמננו קצר. אתה מדבר כאן על חלופות ואלה חלופות שעדיין לא הוחלטו אז עדיין אנחנו שרויים פה בערפל קשה, גם אפילו לנוכח דבריך עכשיו.

משפט אחרון, אדוני היושב ראש. איש איננו יודע מה ההחלטות שתתקבלנה. התפקיד שלנו זה ליצור את החלופות. במידה ויחליטו שחצי גן מותר, נהיה ערוכים לזה. יגידו 10 ילדים, נהיה ערוכים לזה. יגידו כיתות היסודיות בראשית הדרך, נהיה ערוכים לזה ולא נגיד שאנחנו לא ערוכים. לא אתה, לא אני ולא איש בחברה הישראלית יודע באלו תנאים יתאפשר לקיים את שגרת הלימודים. התפקיד שלנו זה לאפשר את כל החלופות.

יקבעו במשרד הבריאות שמותר ביחידות כאלה, אנחנו נערכים לכל החלופות. זה מה שאנחנו עושים מהבוקר עד הערב. אנחנו יושבים עם השלטון המקומי, עם ארגוני המורים, עם כל הגופים, עם ההורים עד כמה שניתן לאפשר את כל התכנון של כולם בכדי לייצר את החלופות.

באשר יוחלט, אנחנו נאפשר לעבור לשלב הבא על-פי מה שייקבע. תודה רבה.

ביקשתי ממרכז המידע והמחקר של הכנסת לבצע מחקר ראשוני על מתווה החזרה ללימודים במדינות שונות בעולם. אתם יכולים להסתכל בטאבלטים שעל שולחנכם. אני אסכם למי שלא קרא. נעביר את זה גם במייל. אני אגיד נתון אחד, למשל, בשש מדינות אירופיות מרכזיות הוחלט על תאריכים ספציפיים לחזרה ללימודים, בין ה-15.4 עד אמצע מאי. למשל, בצרפת, מערכת החינוך תחזור ב-12.5. יש תאריך ברור ומוגדר. זה לא כמו שכאן, שיש חלופות של משרד החינוך אבל לא ברור מתי הן יבוצעו ובינתיים הן רק באוויר.

המנכ"ל נשאר איתנו. מזכ"לית ארגון המורים, הגברת יפה בן דוד, בבקשה.

שלום לכולם. קודם כל אני רוצה לומר שיש רבים מהאנשים שלא מבינים ולא יודעים מה האפקטיביות של למידה מרחוק וכמה המורים והגננות משקיעים בלמידה מרחוק. נכון, בהתחלה זה צלע, זה עדיין לא נכנס לתלם. מה לעשות? אתה רגיל ללמד בצורה מסוימת ופתאום נפל עליך משבר הקורונה. מורים וגננות השתלמו במשך שנים רבות בנושא של למידה מקוונת מזמנם ועל חשבונם.

עכשיו נפל עלינו המשבר של הקורונה. מה עשה משרד החינוך? מה עשה המנכ"ל? בהתחלה אמרו שזה לא הולך. המנכ"ל שמואל אבואב כגורם מקצועי אמר שהוא קובע מתווה והוא מבקש שגם המורים וגם הגננות יעבדו לפיו. מעבר להיבט הרגשי, הנפשי הערכי מתחילים עכשיו ועובדים במרץ על הנושא של הלימודים. עובדה שנשלחו הודעות גם להורים, לכו לבית הספר, קחו את החוברות ואת הספרים. עכשיו המורים עובדים בקבוצות קטנות. בתחילה הם מעלים את כל הכיתה בזום ואחר-כך הם לוקחים פרטנית 4 עד 5 ילדים ועובדים איתם על כל מה שצריך לפי תכנית לימודים מסודרת. כנ"ל גם בגנים. גם בגנים מעלים שניים עד שלושה ילדים במשך 20 דקות עד חצי שעה. כך הגננת במשך השעות של היום מעלה את הילדים ומטפלת בהם באופן פרטני.

שמענו את המנכ"ל. תוך כדי הנושא של השיח עם הילדים ועם ההורים, המורים מגלים בעיות מאוד קשות שאף אחד לא גילה אותם. הציג אותם המנכ"ל ואני לא רוצה לחזור על זה.

תראו, אני רוצה לומר משהו. לאור ההתלהמות של הימים האחרונים נגד מורים וגננות קיבלתי עשרות ואפילו מאות פניות של מורים וגננות שרוצים לפרוש מהמקצוע. הם אומרים, חברים, אם זה היחס של האנשים כלפינו, אנחנו לא רוצים להישאר במערכת הזאת. תבינו, בסופו של דבר כאשר המורים והגננות האלה יצטרכו לחזור לבית הספר או לגן, איך ההורים יסתכלו להם בפנים? איך הילדים יתנהגו? אחר-כך ישאלו למה יש בעיות של אלימות? זה היחס שנותנים לעובדי הוראה שמשקיעים. הם הראשונים שהתגייסו. ביום שישי נסגרו בתי הספר ומוסדות החינוך וביום ראשון כבר הפעילו.

עשינו גם בדיקה מה קורה במדינות בעולם. אני רוצה להגיד לכם שהם לא עושים קמצוץ ממה שעובדי ההוראה עושים אצלנו בארץ והם מקבלים שכר מלא ולא נוגעים להם בשום זכויות. רק פה אנשי משרד האוצר מנסים לכסות את הגירעונות שהם יצרו על חשבון ציבור עובדי הוראה. לזה אנחנו לא ניתן יד.

למשרד האוצר יש תקציב. הוא מנצל את המשבר הזה כדי לבטל את הזכויות והחופשות שמגיעות למורים. לכל אדם ולכל גוף יש חוזה העסקה. גם למורים יש העסקה שנתית. בהעסקה השנתית יש להם את הזכויות שלהם בנושא של החופשות. מה אומר האוצר? אנחנו נתנו 13 ימים. 9 ימים נתנו, לא מקבלים עליהם שכר. עובדי ההוראה נתנו ותרמו, הראשונים שנכנסו מתחת לאלונקה ונתנו 9 ימים על חשבונם ובנוסף עוד ארבעה ימים בחופשת הפסח. בא האוצר ואומר שזה לא מספיק. אני רוצה שתיתנו חודש ועל זה לא תקבלו שכר. אנחנו לא נסכים בשום פנים ואופן. אנחנו לא מקבלים שכר - - -

אז תבקשו לקבל שכר, אבל מה זה קשור?

קרן, אני לא מפריעה לך.

בזה אתם צודקים.

חברים, אנחנו לא באולפנים, בסדר? תנו לי לומר את שלי ותגידו אחר-כך את מה שאתם רוצים.

אנחנו בשידור.

לצערי משרד האוצר משסה, ממש מפלג ומשסה את ההורים כנגד ציבור עובדי ההוראה, דבר שאף פעם לא היה לשמחתי. אני מתכוונת ליומיים האחרונים. גם כלי התקשורת, גם רבים מהכתבים ואנשי התקשורת מבינים היום באמת את המשמעות הגדולה ביותר ואת העבודה של עובדי הוראה ואפילו משנים את הדעות שהיו להם לפני כן. אני מקבלת מאות הודעות של הורים לטלפון הישיר שלי. הם אומרים לי: אנחנו מוקירים, אנחנו מעריכים את העבודה של המורים והגננות. הקשר הזה הוא חשוב, הלמידה הזאת מאוד חשובה.

מה אנחנו אומרים? אנחנו נתנו 13 ימים. אנחנו נתנו 9 ימים שמסתיימים מבחינתנו ב-11.7. ניתן ואפשר להפעיל את הנושא של בית הספר של הקיץ כפי שהמנכ"ל אמר. זה היה גם בשנים קודמות. פנו למורים, פנו לעובדי ההוראה ואמרו להם שמעדיפים שהם יעבדו בבית הספר של החופש הגדול. רבים מעובדי ההוראה נרתמו וקיבלו שכר גם בגין העבודה של בית ספר של החופש הגדול. אני חושבת שהתכנית המוצעת היא תכנית טובה, לתת למורים גם את האפשרות.

חברים, המורים היום לא מכייפים. המורים היום יושבים בבתים עם הילדים שלהם ותוך כדי זה מכינים את כל הנושא של למידה מרחוק. אני רוצה להגיד לכם שההכנות הן רבות, הן מייגעות. יושבים פה אנשים שעוסקים בחינוך. יושבת פה אורלי פרומן שהיתה מנהלת מחוז. יושבת פה קטי שטרית שגם באה מהחינוך. הם יודעים מה זה. כמובן גם שוסטר יודע.

רק איש חינוך מבין ומוקיר את העבודה הבאמת קשה של אנשי החינוך. אם לא היה משבר הקורונה והיו שואלים את עובדי ההוראה האם הם מעדיפים את הלמידה מרחוק או לחזור למוסדות החינוך? אני אומרת לכם ש-100% היו רוצים לחזור למוסדות.

גם ההורים וגם הילדים.

לכן עבודת ההכנה היא רבה ומייגעת. יש מורים שלא מסיימים אחר הצהריים וגם בשעות הלילה משוחחים עם ההורים. התרומה שלהם היא תרומה רבה. צריך להוקיר ולהעריך.

מילת סיום. אני רוצה לשבח חלק מהאנשים שבאמת מבינים את עבודתם של המורים שמוקירים ומעריכים אותם כי זה חשוב. האמירה הזאת של ההוקרה ושל הערכה היא חשובה מאוד. לא יעלה על הדעת ואני אומרת גם למשרד האוצר שאנחנו בשום פנים ואופן לא נעבוד חינם. אנחנו נתנו. אתם לא דורשים מאף אחד לעבוד חינם. אף סקטור לא נתן מה שאנחנו נתנו. לכן, עם כל הכבוד, אתם לא תדרשו מציבור עובדי ההוראה שאתם שנים חובטים בו.

אני רוצה גם להגיד לכם, שעובדי הוראה עובדים על-פי הסכם קיבוצי מיוני 2019 בלי הסכם פנסיה, בלי הסכם של ימי מחלה ועוד הרבה הסכמים. המורים הם אלה שמשלמים את המחיר. לא יעלה על הדעת - - -

תסבירי מה זה חינם?

שנייה, שנייה.

היא אומרת דברים לא נכונים ואף אחד לא מתקן אותה.

את הדברים הפופוליסטים תשאירי - - -

את הפופוליסטית. המורים והגננות את לא מייצגת אותם בכלל. אנחנו מקבלים פניות.

אולי זה לא מוצא חן בעינייך, אל תכניסי פוליטיקה.

אנחנו מקבלים פניות של המורים שהיא לא מייצגת אותם בכלל.

אפשר להגיב?

לא, אי-אפשר.

מה, זה אישי?, תגידי.

תודה ליפה בן דוד.

מורים וגננות מתקשרים אלינו שאומרים שהסגנון הזה לא מוצא חן בעיניהם.

תפסיקי לספר סיפורים.

שקט בבקשה.

יענה עכשיו נציג האוצר בקצרה ואחר-כך חבר הכנסת אלון שוסטר ואחריו חברת הכנסת קרן ברק.

אני רוצה להתחיל מהדברים האחרונים - - -

אדוני היושב ראש, אני מבקשת לעצור את הדיון. אנחנו כאן גם רוצים לשמוע את נציג האוצר. תמצאו לו מקום.

גברתי חברת הכנסת, אל תפריעי לי. אין אפשרות לפתוח לו את המיקרופון.

תמצאו לו מקום שהמיקרופון עובד, כמו שאנחנו שומעים אותך.

אין לי אפשרות לצערי.

אז תפתרו את הבעיה. לא יכול להיות שאתה מונע מאיתנו לשמוע את נציג האוצר.

הוא יחליף מקום. בבקשה לא להתפרץ.

למה להתפרץ, זאת זכותנו.

לא מונע.

אני אתייחס בקצרה לכמה נקודות חשובות שעלו ולגבי הדברים שאמרה מזכ"לית הסתדרות המורים.

קודם כל, אנחנו באוצר כן מוקירים ומעריכים מאוד את ציבור המורים וחשוב להגיד את זה. אני לא חושב שמעולם, בשום דיון שהייתי נוכח בו, נאמר משהו אחר.

אחרי שאמרתי את זה, אני רוצה לומר כמה דברים אני אצמד למה שאמר יו"ר הוועדה ואני שמח גם על מה שאמרה מזכ"לית הסתדרות המורים. אני חושב שהמטרה החשובה ביותר כרגע ושיש קונצנזוס מוחלט על זה בחדר וזה לייצר חזרה מהירה ככל הניתן ללימודים פרונטליים. קודם כל, ילדי הגן והכיתות הנמוכות וככל שאפשר גם הכיתות הגבוהות.

זה המתווה.

זה המתווה שאנחנו כמשרד האוצר הצגנו. צריך להגיד שכרגע הממשלה לא אישרה אותו. אנחנו גם מתואמים לחלוטין עם משרד החינוך ואני רוצה להחמיא למנכ"ל משרד החינוך על ההיערכות ועל היכולת שלהם להפעיל מהרגע שהובהר להם מה המתווה שמקובל על-ידי משרד הבריאות, להפעיל כמה מודלים אפשריים כדי לוודא שזה קורה.

אז מתי יוחלט סוף סוף? איך מדינות אחרות מצליחות להחליט ואנחנו לא? למה אצלנו אין תאריך? בצרפת אפשר, בגרמניה אפשר. יש מחקר של הממ"מ. אי-אפשר להחליט על תאריך? אצלנו הקורונה שונה?

אני כמשרד האוצר ניסינו להציג תאריכים. כרגע זה לא התקבל על-ידי הממשלה. אני חושב שזאת קריאה שיכולה לבוא מהוועדה. אני שמח לשמוע שגם הסתדרות המורים רוצה את הנושא הזה. אני מאוד מקווה שיהיה מתווה ברור, מהיר וודאי. צריך ודאות גם לציבור ההורים, גם לציבור המורים ולכל הציבור בישראל כדי לוודא שהדברים האלה חוזרים. זה קריטי ואני אנסה לחדד למה. זה לא רק מההיבט הפדגוגי, שאני דווקא פחות אתייחס אליו, אלא גם מבחינת האלמנט התעסוקתי. יש היום כ-380,000 משקי בית שיש להם ילדים במסגרות החינוך בגילאים הנמוכים שהמצב הנוכחי מאוד מקשה עליהם לצאת לעבודה. לכן אני חושב שזה אינטרס משקי מאוד ברור. בהקשר הזה האינטרס המשקי, הפדגוגי והתעסוקתי כולם משתלבים יחד. אני מאוד מקווה שתתקבל החלטה מוקדמת ככל הניתן לחזרה של המערכות האלה ללימודים. יש כל מיני מודלים שונים שניתן ליישם. צריך להגיד שגם חוקרים במכון גרטנר, באוניברסיטה ובמקומות אחרים, תומכים במודלים האלה כדי שיצמצמו את סכנת ההתדבקות האפשרית של התלמידים.

אני אגיד בקצרה לגבי שכר המורים וכדומה. קודם כל, נחתם הסכם עם הסתדרות המורים שהוא היה רלוונטי עד סוף חג הפסח. בגין 13 הימים לפני החג שהמורים לא לימדו בהם, המורים התחייבו להחזיר 9 ימים. הדיון כרגע מתמצה בשאלה מה קורה בימים שלאחר הפסח? לפני הפסח כבר סיכמנו שעבור איקס ימים מחזירים איקס ימים בחופש ועכשיו השאלה מה קורה אחרי הפסח? אני חושב שזה כל הדיון. אין שום כוונה וזה לא נאמר על-ידי האוצר בשום שלב, להוריד שכר למורים. אני לא יודע מאיפה הדבר הזה נאמר. אנחנו לא מתכוונים ולא הצענו את זה על הפרק. אני בסך-הכול רוצים להגיע לאיזה מתווה ברור. אני מעדיף שהלימודים יחזרו כמה שיותר מהר ואז הדיון לגבי כמה ימים מחזירים בחופש יהיה שולי. ככל שהדבר הזה יתרחב, יכול להיות שהדיון הזה יותר רחב. המטרה שלנו, ואני שמח לשמוע שיפה באותו צד, שכמה שיותר מהר יחזרו ללימודים.

ממש לא, ממש לא.

לחזור ללימודים אמרת שאת רוצה? ככל שהדבר הזה יקרה יותר מהר כך גם הוויכוח יהיה יותר קטן כי יש פחות על מה להתווכח. בהקשר הזה הפערים עכשיו הם הרבה יותר קטנים.

הדוברים הבאים: אלון שוסטר, קרן ברק, וואליד טאהא.

ה-9 ימים המדוברים הם בגין הימים שלפני פסח. השאלה מה קורה אחרי פסח? אני סמוך ובטוח שנוכל להגיע להסכמות.

מה לגבי הימים? ייקח כמה שבועות לפחות, מה לגבי התקופה הזאת?

אני מקווה שייקח פחות מכמה שבועות.

גם אני. היה ולא?

היה ולא, אנחנו נמצאים בשיח בממשלה וגם עם הסתדרות המורים לגבי כמה ימים נוספים, מעבר ל-9 ימים, המורים יחזירו בחופש הגדול.

לא מדובר על הפחתת שכר, מדובר בסך-הכול על שיעור ימי החופש של המורים כי חלקם נמצאים היום בבית.

אדוני, יש כאן נציג של משרד הבריאות?

אלון שוסטר, בבקשה.

איך אנחנו מנהלים כזה דיון בלי נציג של משרד הבריאות?

אתה יכול לענות לי?

לא, אני לא יכול לענות לך.

אני מבקש להביע הערכה לפעילות של המשרד וגם של ארגוני המורים. אני מכיר את הסיטואציה מהעוטף. היה לנו ניסיון של 18 שנים עם צורך במיגון בתנועה, פיצול בתנועה, תוך התחשבות בנסיבות השונות. אני יודע את הקושי הגדול. פה מדובר במערך מאוד מסורבל.

יישר כוח, תהיו פתוחים לחשיבה ולביקורת, אנחנו איתכם.

אני רוצה להעלות את נושא החינוך מיוחד לגיל הרך. קצת למדתי את הנושא. אני חושב שההערה לגבי משרד הבריאות היא נכונה. נכון לרגע הזה אין הנחיות בהירות שיתגברו על הפרדוקס של שמירת שני מטר שדורשים מאיתנו. מצד שני, המגע הפיזי עם הילדים בגיל הרך דורש מגע פיזי של ניקוי הפרשות וכדומה. כל נושא המיגון חייב להיות ברור וצריך לקחת אחריות. יש פה מקום למעורבות של סטודנטים וצעירים ולא נרחיב.

אני בא מהמגזר הכפרי. יש שכונות קטנות ומבודדות, יישובים מבודדים שבהם רמת תחלואה מאוד נמוכה. אני מציע דיפרנציאליות ולא אוניברסליות בחזרה לשגרה. לאפשר באמצעים השונים לנטר ולאפשר חזרה לעבודה שגרתית בתחום החינוך החברתי, בתחום הגיל הרך.

לגבי פערים טכנולוגיים. כיסוי ווייפי בחלק מהמקומות, בעיקר בנגב שזה חסר וצריך להיכנס לזה. יש מחשבים בבתי הספר, אפשר להעביר אותם לאותם משפחות. אני מכיר את זה ממחוז דרום. לא הגיוני לשמור את זה, שמא הם לא יחזרו. עכשיו צריכים אותם הילדים.

העלאת שיעורים לענן. לא תמיד אפשר בבת אחת.

מה שנכון בשגרה נכון גם עכשיו במרחק ובידוד. דגש ככל האפשר, ככל שמורים מסוגלים, לעסוק פחות בידע ורכישת ידע ועיבוד ידע ויותר אימון חברתי נפשי. להיות קשוב לצרכים החברתיים והרגשיים. משימות חקר וסקרנות. לעבוד בתיאום עם ההורים, לראות מה המציאות בכל בית ולחפש מגוון אמצעים בדיאלוג עם המבוגר. זה לאו דווקא המחשב והמסכים.

קרן ברק, בבקשה. ואח"כ נחזור למנכ"ל.

קודם כל, אני עושה הפרדה בין המורים לבין עמדת המורים. המורים עושים עבודת קודש והגננות גם. אני מקבלת פניות מהרבה מאוד מורים וגננות, שהם מבינים מה קורה עכשיו. זאת אומרת, הם יודעים שהלמידה עכשיו איננה אפקטיבית. הם מרגישים שההנהגה לא ממש מייצגת את הטונים שבהם הם רוצים לדבר. אנשים רוצים להיכנס מתחת לאלונקה בצורה נכונה.

עכשיו השאלות שלי למנכ"ל משרד החינוך. אני רוצה להבין האם עשיתם בדיקה מה היקף החומר הלימודי שהילדים הפסידו? הרי בסוף צריכים לכמת את זה. כל השנתונים של א' עד ו', מה הם הפסידו עד היום? האם יש לך את הנתונים האלה? האם יש לך נתונים לגבי האפקטיביות של הלימודים מרחוק? הרי אנחנו צרכנים גם של השיטה שלך. אני חייבת להגיד שהאולפנים שלכם מאוד יפים. אני הצרכנית, אני רואה את זה. הם מאוד יפים, אבל יש הבדל בין האולפנים היפים לבין להושיב ילד בכיתה א' – דרך-אגב, אני לא מקבלת את ההפרדה בין א'-ג' ל-ד'-ו. זה אותו דבר. גם ילד בכיתה ד' לא מסוגל לשבת, לצפות וגם להבין בלי אינטראקציה. הם גם צריכים לקבל את החומר הלימודי ואולי יותר בכיתות ד'-ו'. האם יש לכם נתונים לגבי האפקטיביות של הלמידה הזאת? יש לכם נתונים?

בחוויה שלי הלמידה לא אפקטיבית. גם אם כן, היא לא אפקטיבית במאה אחוז, כמו שאמורה להיות למידה פרונטלית. מה צריך לעשות כדי לסגור את הפער הזה?

בראיה משקית. אני רוצה להבין. חס וחלילה ושלא יתפרש. המורים צריכים לקבל את השכר שלהם וגם אם יוכרע שבחופש הגדול הם צריכים ללמד כדי להשלים את החומר. אני חושבת שהם צריכים להשלים את החומר כי בית הספר של החופש הגדול איננו בית ספר. הוא לא מלמד כלום, זה בייביסיטר לכל דבר. אנחנו מדברים עכשיו על למידה אפקטיבית. אז שהילדים ילמדו את החומר והמורים יקבלו את מה שמגיע להם. אם הבעיה היא שכר, אז בואו נדבר על שכר. אנחנו כרגע מדברים ברמה המשקית. יש משולש של הורים, מורים ויש ילדים. ההורים צריכים להיות משוחררים כדי לעבוד. הילדים צריכים לקבל את החומר הלימודים והמורים צריכים לקבל את השכר שלהם.

אנחנו כחברי כנסת צריכים לראות את כל התמונה. המורים הם חלק מתוך התמונה, אבל הם לא כל התמונה. הם צריכים לקבל. אם באמת הם מלמדים ולא מקבלים מאה אחוז שכר, אז הם כנראה כן יצטרכו לקבל את זה. אנחנו צריכים לשחרר את ההורים ושהתלמידים ילמדו. במשולש הזה, בראייה משקית, אני שואלת אותך. נגיד שאין הסכמי שכר עם המורים, מה אתה כמנכ"ל חושב שהיה הכי טוב למשק, לילדים ולהורים? מה הכי טוב בראיית מדינה כדי שהילדים ילמדו את כל החומר, המורים יצאו לעבודה והמשק יחזור לתפקד מבחינה כלכלית?

תודה רבה. אני אאפשר למנכ"ל ואני אוסיף שאלה שמגיעה מהציבור. מה עמדת משרד החינוך לגבי נושא חודש יולי? באיזה צד אתה בוויכוח הזה בין האוצר והמורים. כדאי שזה יהיה ברור? אבקש שתתייחס לנקודות שעלו.

אני רוצה להבהיר, אדוני היושב ראש. רק מדינה אחת מ-184 מדינות החזירה את הלימודים וזאת דנמרק. בדנמרק יש ילודה שלילית. כל האוכלוסייה זה 5 מיליון אזרחים ויש 5 ילדים בכיתה. סינגפור החזירה וחזרה בה. כל הנתונים אתה מציג על העתיד, הם גם אצלנו, רק צריך לקבל החלטה ופתרונות יש.

דבר שני. הלמידה מרחוק מאפשרת קשר יומיומי ויצירה של סדר יום. רבותיי, אנחנו לא במצב אידיאלי. איש לא טוען שהלמידה מרחוק היא אפקטיבית, היא פתרון מטבי למערכת החינוך. נקלענו למשבר עולמי. במשבר צריך להתנהל כמו במשבר. מי שמשווה את התנאים של המשבר לתנאים שגרתיים, שוגה בעניין. השאלה המרכזית היא האם במצב של החרום משחררים את המורים או רותמים אותם? החלטנו לרתום את המורים.

לגבי דבריו של חבר הכנסת אלון שוסטר. אני מעריך ואני לא הסמכות הקובעת מה המקומות המותרים. לעניות דעתי, זה נכון מאוד מה שאתה אומר. במקום שיש בו אפשרות מבחינה בריאותית, צריך ליצור דיפרנציאציה ויהיו מקומות שבהם יהיו תנאים אחרים.

לגבי אמצעי קצה. אנחנו לוקחים כ-50 מיליון שקלים שיועדו לעניין הזה בהחלטת הממשלה, כדי לרכוש על-ידי הרשויות המקומיות, בזמן הכי קצר שאפשר, כ-50,000 אמצעי קצה. לא פתרון, לא אידיאלי, לא מכסה את כל המצב. אני לא רוצה ליצור אשלייה אבל את זה הרשויות תחלקנה לבתי הספר וזה יגיע למשפחות.

לגבי החרדים אני מעריך שנקנה כמה עשרות אלפי טלפונים פשוטים שבאמצעותם מבצעים אצל החרדים את הלמידה במרחב של השימוע, כי שם השיעורים מוקלטים או מועברים בטלפון. ניתן איזה מענה ואני אומר בזהירות יתר שזה חלקי ולא פותר את כל הבעיה.

באשר להערותיה של חברת הכנסת קרן ברק.

חודש יולי, חודש יולי.

כל אחד והשקפת עולמו. אני חושב שהשעה הזאת היא שעה שבה נדרש מאיתנו וממשרד החינוך ללכד את השורות. לכן עשינו כל מאמץ. זה לא לתפארת המליצה, זה עשרות על גבי עשרות שעות של משאים ומתנים ושיחות בכדי ללכד את המורים לאחדות פעולה ולהזדהות עם המשימה הזאת.

רבותיי, 900 מורים בשיא המשבר של הקורונה הלכו לאולפנים והעבירו שיעורים. עשרות אלפי אנשים מצלמים חומרים ומכינים חומרים. אני אומר את זה לא בכדי להשביע רצון של מישהו ולא כדי לטפוח על השכם. לעבור מלמידה קונבנציונלית ללמידה מרחוק זה מעשה מורכב. ככל שאנשים מעמיקים בזה הם יודעים עד כמה זה קשה. בוודאי שיש בעיות.

לגבי המיפוי, לשאלתה של חברת הכנסת קרן ברק. אנחנו ערכנו ובראשית השנה תהיה לנו יכולת למפות את תמונת המצב. איזו תמונת מצב ואיזה כלים יעמדו לרשותנו? מורה תקבל בכיתות א' ו-ב' מבדק מיפוי של תמונת מצב בקריאה וכתיבה. זה לא יהיה רק מא' אלא זה יעבור בכל השכבות.

שנית. סיימנו כבר לבצע כבר 70% מהכלים לניטור גם במתמטיקה. איזה פעולות בסיסיות הילד יודע? איפה יש בעיות של פונקציות? איפה יש בעיות של גיאומטריה.

המרכיב השלישי זה אנגלית ובתוך כך אוצר המילים, מכיתה ג' ועד סוף כיתה ח'. אני יכול להמשיך אבל אני לא רוצה כרגע להאריך. בנינו כלים שהמורים יקבלו את זה. כשהמורה יעביר את זה לכיתה הוא יידע מה הפער בתוך הכיתה.

אז היום אין לך מידע?

לשאלתך, יש לנו כלים שאנחנו גומרים להכין אותם. הכלים יסייעו בידי אנשי החינוך כדי לדעת את המצב האמיתי.

אז היום אתה לא יכול לאסוף מידע לגבי האפקטיביות. אני אומרת לך שילד בכיתה לא יכול לסגור חשבון חודש וחצי אחורה.

חברת הכנסת קרן ברק, השאלה היא, האם אנחנו שואלים את עצמנו אם זה אפקטיבי או לא אפקטיבי, או האם אנחנו מגייסים את המורים ואומרים להם לשמור על קשר עם הילדים ושייצרו סדר-יום? אנחנו לא בעולם אידיאלי. אנחנו לא עכשיו בעולם של מדדים ומחקרים, אנחנו במשבר עולמי. אם הייתם רואים מה קורה אצל ילדים שמתקוטטים ומסלקים אותם מהבית. יש לנו 2,100 ילדים כרגע בכפרי נוער.

אני מבינה, אבל אין לך יכולת למדוד את זה.

מספיק עם זה.

אז לא מתעסקים עם סדר-יום אידיאלי, מתעסקים עם סדר-יום בחרום.

בוא תגיד לגבי יולי ולסוגיית השכר.

לגבי יולי, המצב יהיה כדלקמן. ביולי אנחנו צריכים לכסות את כל הפתרון של חודש יולי בכדי שבחודש יולי לא תהיה חופשת קיץ.

זה לימודים, זה לא קשור לחופש.

זה ייבנה על שתי רגליים. הרגל האחת אלה המורים שניאותו והסכימו להחזיר את הימים. אני רוצה לפתוח סוגריים ואני לא רוצה עכשיו לפתוח את כל היריעה. בדקתי ב-184 מדינות, האם יש מדינה אחת שכבר סגרו עם המורים כמה ימים הם מחזירים? המדינה היחידה היא מדינת ישראל. לכן צריך לשבח את העניין הזה שהמורים נרתמו למשימה ומחזירים ימים.

הקומה השנייה תהיה קומה של בתי ספר ושל גנים. רבותיי, זאת ההפגה, זאת הפעילות של העשרה. תהיה שם פעילות של מיומנויות ואלף ואחד דברים מעניינים ומרתקים. מי יעשה את זה? מי שיעשה את זה אלה הגננות והמורים. אחרי שהם יחזירו את הימים, ואני לא נכנס לזה כרגע, הם יעשו את זה תמורת שכר, כפי שהיה נהוג. מורה שעבד בעבר וניאות להצטרף לקייטנות ולגנים קיבל שכר.

אני אבקש תשובות בעניין ההנחיות של משרד הבריאות.

אני רוצה לאפשר לעוד חברי כנסת.

השאלה היא קריטית.

אני יודע ששאלת.

למה לא קיבלנו תשובה מה עם ההנחיות?

אני רוצה לאפשר לעוד חברי כנסת כי אחרת חלק לא ידברו.

עכשיו חבר הכנסת וואליד טאהא.

אני מבקש מהמנכ"ל שיענה על השאלה גם בהמשך. שולחים את הגננות ואת הפרא-רפואיות לעבוד בצורה לא הגיונית.

לא, לא, אתה לא תתפרץ.

וואליד טאהא בקצרה, חברת הכנסת קטי שטרית ונעלה אחר-כך גם את נציג ההורים.

מה איתי?

את נרשמת.

תודה לשמואל אבואב. צריך להבין שאנחנו נמצאים למעשה במגה אירוע שהכניס את כל העולם ולא רק את המדינה למצב של אי ודאות ואי-אפשר לבוא ולבקש כל פעם נתונים ספציפיים כאילו הכול מתנהל טוב וזה רק מה שחסר.

אני רוצה להגיד מילה טובה לכל המורות והמורים והגננות שעושים ועוסקים בעבודת קודש, עבודה קשה מאוד, מתישה. דרך אגב, הם גם לא מתוגמלים כראוי על העבודה שלהם. גם בזמנים קשים צריך להגיד להם תודה על כל מה שהם עושים ועל הקשיים שהם נתקלים בהם בלמידה מרחוק. זה לא משהו קל, זה משהו מאוד מאוד קשה.

כבוד המנכ"ל, רציתי לשאול אותך לגבי החזרה ללימודים בחברה הערבית נוכח הייחודיות שהחברה הערבית נמצאת בה והיא כאילו בשלב של כניסה להתפשטות הקורונה ולא יציאה ממנה בדומה לחברה היהודית. ועד ראשי הרשויות, ועד ההורים הארצי מודאגים כמונו מהמצב הזה. יש מצב של אי ודאות לגבי אופן החזרה ללימודים וגם לגבי המוקדים שבהם התגלו יותר מקרים של התפשטות המחלה.

צריך גם לקחת בחשבון, אדוני המנכ"ל, שמחר מחרתיים אנחנו נכנסים לחודש הרמדאן. האם נעשה דיון ספציפי? אני גם ביקשתי דיון ספציפי פה בוועדה. האם נעשה דיון ספציפי במשרד בהשתתפות מנהיגי החברה הערבית לגבי החזרה ללימודים?

תודה. חברת הכנסת קטי שטרית.

קודם כל, תודה רבה שהזכרת לנו שאנחנו נמצאים במגפה כי עושה רושם ששכחו שיש לנו מגפה כרגע וצריך להתייחס לצורה הזאת בצורה בריאותית.

דבר שני. אדוני המנכ"ל, אני רוצה להחמיא לכם שב-13 עד ה-15 מדובר ביומיים והתארגנתם למופת. אתמול נסעתי ללוויה בדרום עם אחותי. במשך שעה וחצי כל מפקחת אפשרית היתה איתה על הקו, במיוחד הגברת גילה חרזי. המפקחת דורשת לשלום המורים, המפקחת באופן אישי מבקשת כל יום לשתף אותם בתכניות, תמיכה אישית, כולל הסטטוס של ילדים נוכחים ברשת. המורים מתחילים בשעה 9. שאלתי מה קורה עם המורה לחינוך גופני? המורה לחינוך גופני עושה להם תרגילים בזום, מדבר איתם על תזונה נכונה. אחותי אומרת שאף פעם לא התייחסו לתזונה נכונה בזמן של השיעורים הפרונטליים ודווקא בתקופה הזאת עושים את זה. המורים מתגלים בשיא גדולתם בתקופה הזאת. הם הפכו להיות מחנכים, מורים, מלמדים, תומכים. אפילו עושים ישיבת תמיכה בזום להורים, כל פעם לקבוצה מסוימת.

המורה לכיתה ז' אפילו הזמינה קבוצת הורים לדבר איתם על דברים שלא קשורים בילד אלא בכלל על איך מתגברים על זה. אני רוצה שתשמיעו גם את קולם של המנהלים ושל המפקחים כי הם עושים עבודה מצוינת.

התחושה שלי שבמגפה הזאת מחפשים שק חבטות. לצורך העניין, המורים הם שק החבטות. האוצר האם בדק בשירות הציבורי כמה עובדים הגיעו? אז אני אגיד לך, כמעט אפס. אולי 50% מגיעים במשרדים הממשלתיים. שאלתי את עצמי אז איך הם מחזירים את השעות האלה? אמרו לי באוגוסט ויולי הם יחזירו. מה זאת אומרת יחזירו? הם יגמרו לעבוד ב-12 בלילה, כי הם אמורים לעבוד מ-8 עד 5. אז בואו, אני מבקשת מכולם להפסיק כי הלינץ' הזה שעושים במורים ברשתות החברתיות ובכל מקום הוא בושה וחרפה. מדובר במורים שהשכר שלהם הוא מינימום.

יש מורים צעירים שנמצאים כרגע במשבר. עד שהם הגיעו למערכת החינוך והם עדיין לא יודעים להתמודד עם המערכת הזאת וזה קשה מאוד.

ולך המנכ"ל, יש לי הצעה. אני שוחחתי עם הסטודנטים במכללות לחינוך. גם הם נמצאים במצוקה. נאמר להם לגבי ההתמחות שיש שם בעיה ויכול להיות שהם יצטרכו עוד שנה. קח את זה לתשומת לבך. אפשר להשתמש בסטודנטים האלה. יפה, אפשר להשתמש בסטודנטים האלה במערכת החינוך הווירטואלית.

עוד מילה אחת לעיריית לוד שחילקה טבאלטים לכל התלמידים. זה ייאמר לזכותה. כך אני יודעת שעושים ברשויות המקומיות. כל הכבוד להירתמות של כולם. גם אנחנו צריכים לחזק את המורים. חובתנו לחזק אותם, כי בעצם לפי החינוך תיראה החברה הישראלית.

חברת הכנסת עומר ינקלביץ, 3 דקות.

לפני השלוש דקות שלי, אני מבקשת להבין למה אין פה נציג משרד הבריאות? אי-אפשר לנהל דיון כזה - - -

אם את רוצה להקדיש את הזמן שלך לדבר הזה.

לא, אבל אני שואלת שאלה ואני מבקשת לקבל מענה.

בבקשה, יש לך 34 דקות.

עם כל הכבוד, אני חברת כנסת, אני מבקשת שתענה.

דבר שני. אני מבקשת להסתכל לאדוני ולגברתי בעיניים ולהודות לכם כאימא לילדים בבית. יש לי גם בנות קטנות וגם ילדים גדולים. אכן הם לומדים ואכן יש מאמץ גדול. שאפו ענקי למורים שמשתדלים מאוד. כל ערב כשאני מגיעה הביתה רצים אלי עם כל מיני יצירות.

חשוב לי להודות לכם מקרב לב. חשוב לי לומר את זה, אמיתי, עבודת קודש.

אבל גם חשוב לומר שיש קשיים, יש בעיות שצצות, יש ילדים בלי מחשבים, יש רעש בבית. זאת לא הישיבה הראשונה, היינו פה המון וצריך לאזן בין הדברים. יש מורכבות אדירה בסוג הלימודים הזה. יש גם נתונים. היה פה מחקר, זה לא שאין נתונים. יש נתונים שרק 38% נמצאים בקשר רציף. בגני הילדים רק 55% מסוגלים לשבת מעל שעה מול מחשב. בכלל, בגני הילדים, רק 17% מבין הילדים יש להם את המערכת המתוקשבת. אתם בטח לא אשמים, אבל אלה הנתונים בשטח.

אני מבקשת מהאוצר לתת לנו מענה לגבי הדיון התקציבי. בסוף למורה יש 7 ימים חופש על כל חודש עבודה שלו. אנחנו צריכים להביא את הנתונים. אף אחד לא מבקש מההורים לעבוד בחינם. מבקשים מהם איזו פריסה מסוימת שונה. צריך להגיע להחלטה האם הימים האלה היו שליש יום או חצי יום ולהגיע לאיזו פריסה שונה. בקשה מינימאלית, אנחנו מבקשים לקבל הסבר איך מסתדר התקציב. ה-9 ימים האלה, יבורכו. איך אנחנו מנהלים את המשך חודש יולי?

מעבר לזה, אני רוצה גם לתת הצעה פרקטית. בסופו של דבר בית ספר של החופש הגדול הוא לכיתות א' עד ג'. צריך ראשית לקבל החלטה שבית ספר של החופש הגדול יהיה א' עד ו', זה חובה.

זאת לא למידה אבל.

סליחה, אני לא סיימתי, תנו לי לסיים.

צריך לנסות לחבר בין 9 הימים האלה לבין החופש הגדול , כולל הרעיון הנפלא של להביא סטודנטים ולהפוך את בית הספר של החופש הגדול למשהו מורחב יותר שיעסוק בלימודים. כך נוכל לאפשר להורים לחזור לעבודה.

אני מבקשת להתייחס לדיון שהיה שלשום בנוגע לילדים החולים. אני מבקשת, אדוני המנכ"ל, מענה. אתמול עשיתי סקר. ביקשתי מיו"ר ארגון הילדים החולים לעבור בין ההורים. מתברר שיש מעל 300 ילדים שלא מקבלים מענה. אני מבקשת להבין מה קורה עם "ארגון שלווים" שמקבל תקציב אדיר ולא נותן מענה לילדים החולים? צריך לדאוג לחבר אותם בסופו של דבר לבתי הספר האזוריים.

דבר נוסף. צריך לטפל בנושא של ההסעות לחינוך המיוחד. החזרנו את החינוך המיוחד ואין הסעות. ריבונו של עולם, ילדים לא יכולים להגיע. צריך להגיע להסדר בנוגע להסעות.

בנוגע למוכשר. דיברנו פה בישיבה על הנושא של החזרת תשלומי הורים במוכשר. אין מענה. אני מבקשת לתת על הדבר הזה על הדעת. אני רוצה להודות לך שגם בחברות הפריפריאליות בסופו של דבר עשיתם מאמץ מענה, כולל במגזר החרדי, כולל במגזר הערבי. זה ראוי להערכה, צריך לעשות עוד ויותר אבל אני רוצה להודות.

היות והמנכ"ל ביקש ממני להשתחרר לישיבה חשובה, אני אאפשר למנכ"ל לענות ואנחנו ממשיכים. אחריו יבגני סובה.

אדוני המנכ"ל, בבקשה תשובות קצרות.

אנחנו רוצים שביולי ילמדו.

באשר להערותיו של חבר הכנסת וואליד טאהא. בחברה הערבית הקמנו אולפנים בערבית. אנחנו נחלק עכשיו במידה מסוימת, לא רוצה ליצור אשליה, אמצעי קצה.

אני מעריך שמשרד הבריאות יקבע הדרגתיות בין המקומיות איפה ניתן לחזור בהדרגתיות והיכן לא ולכן תהיה שונות באופן החזרה.

באשר להערותיה של חברת הכנסת קטי שטרית. לגבי הסטודנטים שלנו בהתמחות. עשינו שני דברים. אחד, אפשרנו לכל 33,000 סטודנטים במכללות לסיים את שנת הלימודים על-ידי כך שעברנו מייד ללמידה מרחוק. אם לא היינו עושים זאת, לא היו לנו סטודנטים כמורים חדשים לראשית שנה הבאה.

שניים. אנחנו לוקחים בדיוק את מה שאת מציעה לעשות. לקחת את הנושא של התמחות ולעבד אותו אחרת כדי לאפשר שילוב שלהם כבר עכשיו גם בלמידה מרחוק וגם אולי במהלך החופש הגדול, בשביל לנצל את המשאב של ההתמחות ככוח סמי מקצועי בעת הזאת.

באשר להערותיה של חברת הכנסת עומר ינקלביץ. אני חוזר ואומר ואני לא רוצה ליצור מצב אידיאלי. אנחנו במצב מורכב וקשה ומאתגר. השאלה האם הכלים בהם אנחנו נוקטים הם הכלים הנכונים? יש חוסר של אמצעי קצה. יש 43 יישובים לא מוכרים, יש בפזורה 70,000 בדואים ו-23,000 ילדים. אין שם תשתית של כבישים ובוודאי אין תשתית אינטרנט. אנחנו יכולים לשכפל חומרים ולחלק ובמקסימום לעשות דברים דרך הפלאפונים עד וכאשר יפתרו את בעיית התשתיות במדינת ישראל. המשרד עושה מאמצים גדולים בכדי להגיע לאוכלוסיות הכי פריפריאליות. אנחנו לא עוזבים אותם.

באשר לתכנון לגבי הקיץ. כפי שאמרתי - - -

לימודים, לא מקרמה.

זאת אמירה נכונה מאוד. בתי הספר הם היום רק א' עד ג' וצריך להרחיב את זה.

אבל לא בית ספר של קיץ, אנחנו מדברים על לימודים. לא דיברת על הלימודים בחודש יולי שישלימו את הלימודים שהתלמידים צריכים לקבל. איך אתה מקבל החלטות אם אין לך נתונים?

חברת הכנסת קרן ברק. לא כולם חושבים באותה עמדה. רבים מאנשי המקצוע, שיש להם ניסיון במה שקרה בדרום ומה שקרה בצפון, חושבים שהדבר החשוב ביותר כאשר ילד חוזר ממצב של חרום, ממצב של מצוקה, זה להפיג את הלחץ. לעבוד על רווחה חינוכית ולעבד איתם את הדברים האלה ולא מייד להלעיט אותם בחומר הלימוד. זה צריך להיות משולב.

הם כבר חודש וחצי אין להם לימוד.

לגבי הילדים החולים. הפעלנו שתי חברות. חברה אחת היא חברת "קדימה מדע". זאת חברה שמקבלת מאיתנו תקציב. המשימה שלהם זה להגיע ל-1,600 ילדים ולתת מענה לאותם ילדים חולים שנמצאים בבית. זה התקציב וזה התשלומים שהמשרד מעביר כדי לתת לזה מענה.

החברה השנייה היא חברת "ביקור רופא". זאת חברה שנותנת מענה בריאותי, טיפול בריאותי לאותם ילדים שנמצאים בבית והם 500 במספר ולכן הפעלנו גם את המערכות האלה.

לא, 1,500.

לא, 1,600 ב"קדימה מדע".

אבל מטופלים היום רק 500.

זה מה שאמרתי. אני חוזר עוד פעם על הנתונים. בשרות שאנחנו נותנים לילדים חולים בבית על-ידי "קדימה מדע" זה 1,600 ילדים. הילדים המטופלים בריאותית ב-ביקור רופא", זה כ-500 ילדים. זאת תמונת המצב.

תודה אדוני המנכ"ל. יבגני סובה. לפניו אני רוצה את נציג ההורים, אייל בן יהודה.

הוא לא ענה על השאלות.

אני מודע לזה שהוא לא ענה על כל השאלות.

אייל בן יהודה, בבקשה.

כנציג ההורים אני מבקש להדגיש שהדיון הזה הוא דיון חשוב אבל הוא ברובו עוסק בתקציב ולא במהות. המהות היא, שנדרש לקיים לימודים בחודש יולי באופן מלא. ההורים אינם מחפשים בייביסיטר. ההורים מבקשים מהמכובדים למצוא את הדרך לקיים לימודים ולהשלים את הפערים ולאפשר לילדים לסיים את השנה כסדרה.

אני מבקש להדגיש שאנחנו במצב חרום. הדיונים הרגילים על תקציבים כאלה ואחרים ועל הסכמים, אני חושב שיש להם פחות מקום בעת הזאת, משום שבעת לחימה, אין מה לעשות, גם פורצים הסכמים. זאת אני אומר בד בבד, שחייבים כמובן לשלם למורים את שכרם. לא יעלה על הדעת שאף עובד במדינת ישראל יעבוד בחינם. אני לא חושב שיש כוונה כזאת ואני לא חושב שצריכים דיונים של שבועות לסגור את הפינה הזאת.

בשם ההורים אני מאוד מבקש להבהיר את החשיבות של הלמידה בחודש יולי באופן מלא ולקיים בית הספר של הקיץ עד כיתה ו', שבועיים בחודש אוגוסט.

בהזדמנות זאת אני כן רוצה לחזק את המורים. לומר להם שאנחנו על כל במה אומרים כמה מקצוע ההוראה חשוב לנו. כמה הבנו בעת הזאת את העבודה המורכבת של המורים. אבל, בד בבד, זה לא הזמן כרגע לדאוג אך ורק לכיס, בזמן שמאות אלפי אנשים במדינת ישראל אין להם בכלל לכיס.

הם לא דואגים אך ורק לכיס. למה אתה אומר דברים כאלה?

חבר הכנסת יבגני סובה, בבקשה.

תודה רבה, אדוני היושב ראש. בשלוש דקות אני גם אגיד כמה דברים יש מספיק פלטפורמות להגיד תודה רבה למורים ואנחנו באמת עושים את זה. גם בוועדת החינוך לא פעם העלינו את הנושא של שכר המורים. לכן גם כשאנחנו מבקרים, זה לא בגלל שאנחנו לא אוהבים את המורים.

חבל שמנכ"ל המשרד כבר לא איתנו.

כל צמרת המשרד עדיין איתנו.

שמענו דברים גדולים ולא הבנתי את הדברים הקטנים. פעם מנחם בגין אמר שחובה עלינו לשאול. חובה עלינו לשאול, מה לעשות? ועדת החינוך קיימת בשביל לשאול שאלות.

לקבל החלטות, לא רק לשאול שאלות.

יושב פה נציג האוצר ויושבת פה יפה בן דוד מזכ"לית הסתדרות המורים. אני מנסה לשאול שאלה ולקבל תשובה. מה הבעיה עם השכר בחודש יולי אוגוסט, כי כל הזמן אנחנו מקבלים מידע שגוי? אלה מקבלים, אלה מחולקים, 1,700 שקלים כל חודש, 9 ימים, 14 יום. תנו לנו סדר מבחינת הימים.

אני מסכים פה עם אייל שדיבר לפני. צריך להתייחס ליולי ואוגוסט כימים רגילים. לא צריך להתייחס לקבוצה של קיץ. מה לעשות, קורונה באה פעם במאה שנה וצריך להתייחס לתקופה רגילה. אפשר לבוא בטענה ולהגיד שאנחנו רוצים לפתוח הסכמים. כן, צריך לפתוח הסכמים. כן, זאת המדינה. אני חושב שגם מבחינה משפטית נגיע לזה שהרבה מגזרים במדינה הזאת יעמדו בפני דילמה האם לפתוח הסכמים. חבר'ה, זה לא רק עניין של מורים, זה כל המגזר הציבורי. אלה קבוצות שונות שהיום לא יודעות מה לעשות.

אני לא רוצה לעסוק בפופוליזם ולדבר על זה שאנשים לא יודעים איך לשלם משכנתא, אבל זה נכון. אין להם כסף, הם לא יודעים איך לשלם. בסיטואציה הזאת אנחנו צריכים לחשוב בצורה אסטרטגית ולהבין שבשביל להחזיר את המשק, הילדים צריכים להיות במסגרת.

שמעתי את מנכ"ל משרד החינוך ולא הבנתי מה זה חלופות. או שזה מה שהוחלט במשרד החינוך והוצג בפני מקבלי ההחלטות, או שזה משהו שהם מחזיקים בבטן ולמקרה הצורך יציגו את זה. תגידו מה אתם מציעים משרד החינוך? האם אתם חושבים שנכון לעשות את זה יומיים שלושה בתקופת מאי יוני ויולי אוגוסט להתייחס כחודשים רגילים.

חשוב מאוד שנציג משרד הבריאות ישתתף בדיון הזה כי אנחנו לא מבינים מה התנאים ומה הראייה האסטרטגית שלהם מבחינה החזרה ללימודים.

אדוני היושב ראש. תודה על הדיון הזה, אבל הדיון הזה הוא רק התחלה של דיונים שנצטרך לעשות, בלי קשר לממשלה, בלי קשר לתקציבים. ועדת החינוך היא זאת שצריכה לפקח, לקבל החלטות ולהציג גם חלופה במקרה שהמשרדים לא מצליחים להגיע לפתרון.

חבר הכנסת יוסף ג'אברין ואחריו חברת הכנסת אורלי פרומן ואחריה קארין אלהרר.

אני רוצה לפתוח במילת הערכה לציבור המורים שעושה עבודה באמת קשה, לפעמים בלתי אפשרית. גם ללמד ולתקשר עם התלמידים, עם ההורים, אבל גם לדאוג לילדים בבתים. אני מניח שכל המורים מדברים עם המשפחות ועם הילדים בבית. זה באמת לא קל.

אני רוצה להודות לך, יפה, על הובלת המאבק. על זה שהגעת לוועדה כאן, למרות שיכולת להסתפק בזום ולחזק את ידייך וידי המורים במאבק החשוב הזה. אנחנו לצדכם ונמשיך גם את המאבק הזה. לא נקבל מצב שהמורים ייפגעו. הם לא צריכים להיפגע כי הם בחזית ההתמודדות עם המשבר הזה. מלכתחילה המורים נכנסו למשבר בתנאים חומריים ואקונומיים לא משביעים את הרצון ולכן על אחת כמה וכמה לא צריך לאפשר פגיעה בהם בתקופה הזאת.

נראה לי שהמנכ"ל בדבריו היה מודע לפערים בין התלמידים הערבים לתלמידים היהודים בכל מה שקשור ללמידה מרחוק. גם אני חושב שהוא רמז על-כך שלא בטוח שהחזרה תהיה בו זמנית. במיוחד צריך להתייחס לעובדה שמגמת ההתפרצות של הווירוס בחברה הערבית היא עדיין בשלבי עלייה. לכן לא בטוח שאנחנו מדברים על אותו ציר זמן לגבי מערכת החינוך היהודית והערבית. צריך לקחת את זה בחשבון.

עכשיו לקראת הרמדאן זה גם יוסיף קושי מבחינת ניהול המערכת. צריך לזכור את זה.

הנקודה האחרונה היא לגבי אמצעי קצה. אני מבין שהיו 50 מיליון שקל לאמצעי קצה, אני רק לא בטוח שהסכום הזה מספיק. הנתונים שיש לנו לגבי החינוך הערבי מדברים על כ-120,000 תלמידים שלא מצליחים להתחבר. בעיקר אין להם מחשב, אבל חלקם בכלל אין להם תשתיות אינטרנט. לכן זאת בעיה גדולה.

אם אנחנו מדברים על המשך למידה מרחוק, אין ספק שצריך לתת מענה לזה. אנחנו מבקשים לשמוע מה עושים עם ה-50 מיליון? האם זה מספיק? האם יש להם את הנתונים המדויקים לגבי כלל התלמידים? לי יש את הנתונים מוועדת המעקב לענייני חינוך על החינוך הערבי. אני אשמח לדעת שיש תשובה לכל התלמידים הללו.

חברת הכנסת אורלי פרומן.

תודה לכל צוות משרד החינוך אשר איתנו וליפה כמובן.

אני רוצה להפנות את תשומת לבכם לנתון מזעזע שחשף מנכ"ל משרד החינוך בתחילת דבריו ולא התייחסנו אליו. כמה ילדים במצוקה וילדים רעבים התגלו על-ידי אנשי החינוך במדינת ישראל בעת הזאת? חברים, לפני שאני מדברת על המערכת ועל החזרה לשגרה, זה צריך לזעזע את אמות הסיפים של הבית הזה, של ממשלת מדינת ישראל. לא יכול להיות שיהיה ילד רעב בעת הזאת ובכלל. הוא דיבר על 128,000 ילדים במצוקה. זה מה שהם הצליחו להגיע ולכמה מהם הם לא הצליחו להגיע שלא באשמתם?

לתוך זה תוסיפו את הילדים שנמצאים בתוך מעגל האלימות בתקופה הזאת. אלימות מינית, התעללות. הדוח של משרד הרווחה או הממ"מ מהרווחה, חשף מאות ילדים שנחשפים בתקופה הזאת לאלימות מינית ואלימות אחרת בבית, לרבות הנושא של האוכל.

אז קודם כל, רבותיי, ראש הממשלה, כל מי שעומד לידך, זה צו השעה קודם כל. לא יהיה ילד במדינת ישראל שלא יהיה לו אוכל.

העיקר משווים לדנמרק ולפינלנד.

חברים, אנחנו כבר הבנו שיש קשר הדוק בין שיקום המשק ושיקום החברה הישראלית לחזרה של מערכת החינוך לעבודה סדירה. זה קשר הדוק, וזה לא זה במקום זה. בחוץ יש הפגנה של כל המעונות והגנים הפרטיים עד גיל 3. אם לא יפצו אותם, איך יחזרו ההורים לעבודה? איך נשקם את המשק?

אותו דבר לגבי גני הילדים של 3 עד 6 וכל ילדי בתי הספר היסודי. אתם יודעים מה? אני לא רוצה את חטיבת הביניים והתיכונים מסתובבים ללא מעש כשייפתח קצת הסגר.

אני מבינה אדוני המנכ"ל שחלוקות הדעות כמו בכל דבר. אבל צו השעה היום הוא שחודש יולי, בעיניי, צריך להיות חודש לימודים וזה לא סותר. תמיד כשחוזרים ללימודים יש גם פעילויות אוורור, יש פעילויות עבודה. זה חלק מהעבודה.

על זה כולם מסכימים.

לא, לא כולם מסכימים, אנחנו מסכימים.

אני מדבר עלינו חברי הוועדה.

בעיניי, חודש יולי צריך להיות חודש מלא של למידה.

של למידה, לא בית ספר של החופש הגדול.

אני רוצה להפתיע את אנשי האוצר, שבית ספר של החופש הגדול כבר נמצא בבסיס התקציב. יש לכם תקציבים שם. זאת שעתם היפה של אנשי החינוך שהתגלו לאורך החודש הזה. חברים, אפשר לחשוב שפה עומדים בתור למערכת החינוך, מורים וגננות שרוצים להצטרף למערכת. שכחנו איך התחלנו את פתיחת שנת הלימודים עם חסר של אלפי מורים וגננות, עם חסר של מנהלים. זאת השעה להעריך את עבודתם של אנשי החינוך, ממטה משרד החינוך, עד אחרון המורים והגננות. אז אל תדרכו עליהם.

הייתי מבקשת תשובה מאנשי משרד החינוך על ההיערכות לבחינות הבגרות. מצד אחד, שמענו לוח בחינות. מצד שני, אני שומעת הבוקר בחדשות שמשרד הבריאות מגמגם בעניין הזה. זה מחזור שלם שישלם מחיר בעוד חמש-שש שנים.

את יודעת כמה כאלה לא ניגשים לבגרויות ויצאו לפרנס את הוריהם בתקופה הזאת? זה גם דיון, אפרופו הדיון הזה.

אולי הצעה אחת קטנה. קחו מספר ערים קטנות ותתחילו בפיילוט של חזרה ותראו איך זה עובד. כשיפתחו את הכול, תוכלו לפתוח את כל המערכת.

לכם חברים, אני אומרת שזאת המערכת הכי מורכבת במדינת ישראל וזאת לא תכנית וגמרנו.

חברת הכנסת קארין אלהרר לא נמצאת. חבר הכנסת אורי מקלב לא נמצא.

בנושא החינוך המיוחד חזרו הילדים - - -

אל תתפרצי, את דיברת. אני קורא אותך לסדר פעם ראשונה.

בסדר, אז תעלה את הנקודה של החינוך המיוחד.

אל תגידי לי מה להעלות. כשתהיי יו"ר ועדה, תעלי מה שתרצי.

בעזרת השם.

אף אחד לא דיבר על החינוך המיוחד ועל זה שהם חזרו בצורה לא מושלמת.

ניצן, אנחנו עוזרים לך לחזק את הטיעון.

אנחנו באים לסייע לך ואתה לא נותן לנו את ההזדמנות.

נציג האוצר. תתייחס לנקודות שעלו.

אני רפרנט חינוך והשכלה גבוהה במשרד האוצר.

תתייחס גם לחינוך המיוחד.

אל תגידי לו למה להתייחס, הוא יתייחס למה שאני אגיד לו.

אני אענה בקצרה כי הרבה מהדברים כבר נאמרו על-ידי חברי אלון מסר. אני אתייחס לשאלתו של יבגני לגבי אופן תשלום השכר לעובדי הוראה. עובדי הוראה מקבלים שכר לאורך כל השנה. 12 חודשים בשנה הם מקבלים שכר. בחודשים יולי ואוגוסט השכר מחושב לפי ממוצע של 10 חודשי עבודה שקדמו.

מבחינת ההתנהלות, אני חושב שלא היינו צריכים לקיים את הדיון הזה, בטח לא על סוגיית העסקת עובדי הוראה. הם עושים עבודה מאוד חשובה, אבל הדברים האלה היו צריכים להיסגר בחדרי המשא ומתן ולא אל מול כל העולם.

אז מדוע לא סגרתם?

זאת שאלה טובה. עשינו דיון בגין התקופה שלפני הפסח. אני קורא פה לחברתי יפה בן דוד, נשב, נדבר ונסגור את הסאגה הזאת.

אנחנו לפני פסח זעקנו וביקשנו שתעשו את זה.

חשוב לי להגיד עוד דבר. זה אירוע שהוא חריג בסדרי הגודל שלו. זה לא משא ומתן רגיל שאנחנו מנהלים. יש פה משבר מאוד גדול. יש מעל למיליון מובטלים, אסור לשכוח את זה. לא כולם יוכלו לחזור בכלל לעבודה. אנחנו צריכים רגע להבין את המשמעויות של המשבר הזה.

עם זאת, גם לשלב בדיונים האלה, לשמוע לפחות גם את הדעה של ההורים, שהם צד מאוד חשוב באירוע הזה. הם אלו שאחרי שהמשבר יסתיים או יירגע, אנחנו מאוד מקווים שהם יוכלו לחזור לעבודתם בשיא הכוח ולקדם את הכלכלה בישראל, שהיא כרגע במשבר מאוד גדול. הגירעון הוא עצום.

לבוא ולהגיד אמירה של תכניסו יד לכיס, זאת אמירה מאוד קשה, כי הרבה אנשים שומעים כרגע להכניס את היד לכיס.

אתה יכול להסביר מה המחלוקת וגם ומי מנהל את המשא ומתן? ומי הנציגים? שר האוצר היוצא?

יהיה רווח למשק של 330 מיליונים שיחזרו לעבודה, אז תאפשרו להם לחזור לעבודה. אנחנו מדברים על רווח למשק.

משרד האוצר אמון על טובת הכלכלה הישראלית ועל שיקום המשק.

קדימה, 330 מיליון יחזרו.

זה היעד העליון שלנו. אנחנו צריכים לשמוע את כל הגורמים. גם את המורים, גם את ההורים, גם את המעסיקים הקטנים, גם את העצמאים ולתכלל.

שהאוצר יתרום יום אחד לבית הספר של החופש הגדול.

אל תענה לה.

משרד האוצר תורם הרבה. הוא לא תורם, זה כספי ציבור. זה כספים של משלם המיסים. אנחנו לא תורמים שום דבר. אנחנו רוצים שכספי משלם המיסים ינוצלו בצורה הטובה ביותר.

תעזוב סמנטיקה, תדבר תכלס.

לעניין הדיונים. כפי שעשינו עם ההסתדרות הכללית ועם יתר ארגוני העובדים, נחתמו הסכמי שכר בגין התקופה שעד ה-30.4. עד ה-30.4 יש הסכם שכר עם ההסתדרות הכללית ועם ארגוני הסגל האקדמי. אנחנו מצפים שייחתם הסכם דומה גם לגבי עובדי הוראה.

אין מה להשוות בכלל.

אם עובדי המדינה ויתר המגזר הציבורי שמועסקים במערכת החינוך - - -

אני מבקש מהסדרנים, אם אסור להכניס מעל מספר מסוים, אז אל תכניסו. אם יש מספיק אנשים ומישהו רוצה להיכנס, אל תכניסו אנשים נוספים.

שוב, על פי הוראת המנכ"ל חברי הכנסת מתבקשים לעטות מסכות. מי שמדבר שיוריד.

עובדים שחופשתם נקבעה מראש בחודשים יולי אוגוסט, למשל, סייעות שמועסקות על-ידי השלטון המקומי ומיוצגות על-ידי ההסתדרות הכללית, נקבע בהסכם קיבוצי עם ההסתדרות הכללית שאת הימים שהן עכשיו מחסירות הן ישלימו בחודשים יוני אוגוסט.

וגם הסבסוד, נכון? כלומר, הסבסוד שביולי אוגוסט אין אז זה כאילו המדינה - - -

הן יחזירו את זה ביולי אוגוסט. יפה צודקת. הן יושבות בבית - - -

אם הייתם מוציאים אותן לחל"ת, זה היה טיעון.

סליחה, אני מבקש ממך לצאת. את כל הזמן מתפרצת ואת מפריעה. אני מבקש ממך לצאת כי את כל הזמן מתפרצת ומפריעה.

לא, סליחה, מטרת הדיון היא שגם אנחנו נביע את עמדתנו, אדוני היו"ר.

אם את לא רוצה שאני אוציא אותך אז תהיי בשקט.

אנחנו לא נציבים פה.

אם את רוצה להשתתף, תהיי בשקט.

אז אני רוצה להגיב אחר-כך.

את לא תקבעי פה את סדר-היום. את נרשמת ודיברת.

אדוני היו"ר, מתפקידנו להגיב. עם כל הכבוד יש פה דינמיקה של שיחה. עם לא תהיה פה דינמיקה של שיחה. אם לא תהיה פה דינמיקה של שיחה אנחנו לא נגיע - - -

לא מוצא חן בעינייך, תעזבי.

כל הח"כים זאת דינמיקה של שיחה, אדוני היושב ראש.

תצאי בבקשה, תצאי בבקשה.

לא, אני חלק מהדיון.

אז
תצאי בבקשה, אני אפסיק את הדיון. תצאי בבקשה כי את מפריעה בלי הפסק.

אדוני היושב ראש, אני פה כדי להיות חלק מהדיון.

אז תהיי בשקט. את לא מנהלת דיון פה. זאת ועדת חינוך ואת נותנת דוגמה מאוד רעה למי שצופה בנו.

אני נותנת דוגמה למי שנלחם את מלחמתם של חלק מהאזרחים.

איך מתפרצים ולא מכבדים את הזולת.

לא באתי רק להקשיב.

תודה. אם תתפרצי עוד פעם אחת את תהיי בחוץ.

עובדי הוראה, בניגוד לעובדי מעטפת ההוראה, הם כן עובדים בתקופה הזאת. עבודתם מבורכת ועבודתם טובה ואנחנו מקבלים פידבקים חיוביים על העבודה ועל החיוניות שלה. כמובן שיש עניין של מינונים ופה זאת המחלוקת. אף אחד במשרד האוצר לא ביקש מעובדי הוראה לעבוד דקה אחת יותר ממה שהם אמורים לעבוד, דקה אחת יותר. חשוב שזה ייאמר פה. אף אחד לא מוכן ולא יסכים במשרד האוצר שייקחו להם את שכרם. אף אחד לא דיבר על זה שייקחו מהם את שכרם. אנחנו מחויבים להסכמי ההעסקה של המורים. הם מקבלים משכורת 12 חודשים בשנה ואין מחשבה לנכות את שכרם.

אגב, עובדי הוראה, בניגוד לעובדי המגזר הציבורי, בגלל מבנה השכר שלהם, נפגעו הכי פחות. עובדי מדינה, גם החיוניים שבהם ואין הרבה כאלו, שעובדים מהבית, לא מקבלים שעות נוספות, לא כוננויות, לא החזרי נסיעות. אצל עובדי מדינה זה מהווה 30 אחוז מהשכר ואצל עובדי הוראה זה מהווה פחות.

אני לא בא להעביר פה ביקורת חלילה. אני חושב שהעבודה של עובדי ההוראה היא חשובה וחיונית. אנחנו רק צריכים לדבר על נושא המינונים. זה הדיון. היקפי המשרה של המורים היום. הממשלה קבעה שמשרד החינוך, משרד האוצר ומשרד ראש הממשלה יקבעו מה הם היקפי המשרה שבהם צריך להעסיק את המורים. זה מה שהממשלה קבעה. אנחנו נעשה מה שהממשלה קובעת.

אנחנו רוצים לעשות את זה ביחד - - -

- - - והבריאות לא פה.

אנחנו רוצים לעשות את זה ביחד עם ההורים ועם המורים. דבר שני והכי חשוב לכולנו, כפי שאמר חברי אלון מסר, המטרה הכי חשובה היא להחזיר את המערכת לפעילות כמה שיותר מהר.

איפה ארגון המורים?

ארגון המורים לא פה, הבריאות לא פה.

שקט בבקשה, מספיק פה.

יפה בן דוד ואז חבר כנסת אופיר סופר.

אני גם מבקש לדבר.

אני ארשום אותך.

יפה, בבקשה.

אני ממש מצרה על מה שאני שומעת פה מנציג האוצר. אנחנו שומעים עכשיו את נציג האוצר שקורא לנו מעל במה זאת לבוא ולנהל משא ומתן כאשר המשא ומתן הסתיים כבר מזמן. זה לא המקום, עם כל הכבוד. עם כל הצעדים הפופוליסטים עכשיו, שכולם עכשיו מתנהלים בצורה כזאת. זה לא שיח, בוודאי לא כאן ננהל את המשא ומתן.

עם כל הכבוד, משרד האוצר לא הוא שיקבע את המינונים. עם כל הכבוד לכם, אין לכם מושג במערכת החינוך. אתם לא יודעים איך מערכת החינוך מתנהלת ומה היקפי העבודה שהמורים עושים. המורים עושים מעל ומעבר וגם הגננות. ההכנות ההיערכות שהם עושים יותר קשה והרבה יותר קשה מאשר אם היו עושים עכשיו את ההכנות לחזרה לבתי הספר ולגנים.

תראו, גם אנחנו נמצאים בקשר עם לשכת ראש הממשלה בנושא הזה. אמר אלון שתשעה ימים אנחנו נתנו תמורת התקופה שלא עבדנו בלמידה מרחוק. זה ממש לא נכון ואתם יודעים את זה היטב. תפסיקו לסלף את האמת. תאמרו את האמת. תפסיקו להתייחס ולנצל את המצב בצורה מאוד צינית ומכוערת, כי אנחנו נתנו את הימים הללו בחופשת הפסח. החזרנו את ארבעת הימים האלה בחופשת הפסח, את ארבעת הימים הללו. אז אל תגידו שאנחנו תמורת הימים הללו שלא לימדנו, אנחנו 9 ימים.

אנחנו נתנו כי זאת הכניסה שלנו לתרומה של המשק. אנחנו אלה שתרמנו למשק.

היום אומרים שללא המורים וללא הגננות אי-אפשר להפעיל את המשק. אבל תיראו את היחס שנותנים לעובדי הוראה. אם הם שמחזיקים את המשק, אז תנו להם את היחס הנכון שהם צריכים. תוקירו את העבודה שלהם.

קרן, אני חייבת להגיב. באמת, אני לא רוצה להיכנס לקטעים האישיים. את מדברת פה על הפן האישי, שמתקשרים אליך ואומרים לך. אני אדבר איתך בעובדות כי את ביקשת בעובדות, בסדר? רק בשבועיים האחרונים למעלה מ-300 מורים ואני הוראה הצטרפו להסתדרות המורים. אז עם כל הכבוד, אני לא צריכה לקבל ציונים לא ממך ולא מאף אחד אחר. אתם תנהלו את מה שאתם יודעים, נבחרתם - - -

חינוך זה התפקיד שלנו, שהילדים יחזרו.

אין בעיה, אבל לא בפן האישי. כשם שאני לא אומרת לך וכשם שהמורים מתקשרים ושואלים למה כחברי הכנסת לא נכנסים מתחת לאלונקה, אז אני לא יורדת לרמה הזאת.

יפה, זה לא אישי. אנחנו יושבים פה למענכם.

זה התפקיד שלי, את מתבלבלת.

לא, אני לא מתבלבלת. את הקטעים האישיים תשימי בצד.

שמתי בצד, את פותחת הזה.

לא נכון, את העלית פה דבר אישי וקטי גם הקשיבה לך.

צריך למצוא פתרון, זה לא אישי.

חברים, תקשיבו טוב. צריך להיות בצורה חד משמעית. אני שומעת ואני מברכת את חברי הכנסת שנמצאים בוועדה הזאת ואומרים את זה בצורה חד משמעית. גם אתה, אדוני היושב ראש, אמרת את זה. אין עבודה חינם, חברים. לא יעלה על הדעת שמהציבור היקר הזה שמחזיק את המשק, כי אם הם לא יחזרו המשק לא יחזור. לא יעלה על הדעת שמהציבור היקר הזה שעושה עבודת קודש במסירות עד אין קץ, לא ישלמו בגין העבודה שיידרשו לעשות.

אני שוב חוזרת. את המשא ומתן בוודאי שלא ננהל פה, אבל לא יכול להיות שאתה לוקח קבוצות אחרות ואתה אומר: תראו, הם קבעו הסכם. בהסכם שנקבע, עם כל הכבוד, הם יושבים בבית, הם לא עושים כלום. עובדי הוראה עושים. עובדי הוראה עושים את הלמידה המקוונת והקשה והמסובכת והמורכבת.

אבל היית מסכימה שהם יפסיקו?

בוודאי לא.

אפשר להתייחס?

לא.

אז למה אנחנו כאן?

תנו לי בבקשה לסיים.

קודם כל, להערה שקרן זרקה, בוודאי שצריך להמשיך בלמידה מרחוק. תראו מה למידה מרחוק גרמה? היא פשוט חושפת מצבים קשים שאף אחד לא מתייחס אליהם.

אנחנו אומרים שכן צריך להפעיל ולעשות את בית הספר של הקיץ. מי שאמון על זה זה משרד החינוך. עם כל הכבוד לתכנים, יש לו את אנשי המקצוע שיחליטו איך ומה לעשות.

תני לנו מועד לדד ליין. אנחנו מבקשים דד ליין מהאוצר ומההסתדרות. שוב ותדברו.

תודה, מספיק.

הבריאות, האוצר, החינוך צריכים לשבת לדבר ולהגיע להסכמות.

שקט, שקט, מספיק.

זה לא סתם לשמוע נאומים פה. אנחנו צריכים להיות אופרטיביים, אדוני היושב ראש.

שקט, את לא יכולה כל הזמן לדבר.

אני כן יכולה, בשביל זה אני פה.

את לא יכולה כל הזמן לדבר, שקט בבקשה.

מה זה, אני אשב פה בשקט?

כן, את תשבי בשקט. את לא רוצה, אז תצאי החוצה?

אני לא אצא. אני רוצה שהחינוך והאוצר יתנו לנו פתרון ויתנו לנו מועד.

שקט בבקשה, מספיק, את כל הזמן צועקת. תצאי בבקשה החוצה.

אני לא כל הזמן צועקת, אני אומרת את מה שאחרים לא אומרים.

תצאי בבקשה החוצה.

אני לא אצא.

אני מבקש מהסדרנים להוציא אותה. את לא מכבדת את הדיון אז תצאי החוצה.

ניצן, תתעלה על הצעקות האלה.

מספיק עם זה.

אבל אנחנו בדיון.

את לא מכבדת את הדיון. תהיי בשקט.

בואו נרגיע ונקיים דיון.

מספיק עם זה. אתן לא יכולות כל הזמן לצעוק. זה לא דיון פרטי שלך.

בוודאי שלא, אבל כשבן אדם מדבר אני רוצה להגיב.

אז תהיי בשקט בבקשה. יש פה עוד 10 חברי כנסת, תכבדי קצת את החברים שלך. את לא היחידה בכנסת. את לא בת יחידה לא בוועדה ולא בכנסת.

זה ברור לי אבל אתה צריך לתת לנו להגיב, אדוני היושב ראש.

את כל הזמן צועקת ומתפרצת ואת לא מכבדת את חברייך.

אני מכבדת את חבריי מאוד.

את לא מאפשרת לקיים כאן שום דיון.

חברים, אני מזכיר לכם שיש שידור. עם ישראל רואה אותנו, ועדת החינוך.

מספיק עם זה, שקט. בלי התפרצויות. תבינו, גם אף אחד לא מצליח לשמוע בצורה כזאת. אני מנסה לאפשר לכם להישמע. אם אתם מדברים יחד אי-אפשר לשמוע.

חבר הכנסת אורי מקלב ואחריו אופיר סופר.

תודה רבה אדוני היושב ראש. אני מתנצל, קודם קראו לי לוועדה מסדרת כי אין קוורום לכן עזבתי את הוועדה.

ראשית, נכון שיש מתח אבל המתח הזה הוא כפול ומכופל בתוך מערכת החינוך. אנחנו עדים לכך שמערכת החינוך צריכה להתמודד עם אתגרים שלא ידעו מעולם להתמודד איתם. אני אומר שמערכת החינוך עוברת עכשיו התמודדויות ואתגרים מאין כמוהם. דבר ראשון צריך לחזק את המורים.

היא נשארת בינתיים כי הבטיחה להיות בשקט.

אף אחד לא יכול להיכנס לנעליו של המורה ולדעת באיזה אתגרים מעמידים אותו במתח בין הנהלה לבין המורה והמתח עם ההורים. כל אחד סוחב לכיוון אחר. צריך לקחת בחשבון שכל מורה עובר סבב בין התלמידים שלו. זה סבב עם התלמיד, זה סבב עם ההורים, לפעמים עם שני ההורים. כל אחד רואה את הדברים אחרת. כל הורה מתמודד עם עוד ילדים שנמצאים במערכת החינוך, הורים שהם עובדים חיוניים ומשאירים את הילדים לבד. אין כאן סבים וסבתות ואין דודים. כל הפתרונות וכל הסידורים הכול מתפוגג. צריך להתמודד מחדש.

יש כאלה שמתמודדים עם מתח כי הם בחל"ת והם במצב כלכלי קשה. בסופו של דבר, מערכת לימודים היא אחרת, אביזרי הלימוד הם שונים לגמרי. אין לוח, אין דברים אחרים. צריך לשנות את מערכת הלימודים, לאתגר את הילדים ולכנס אותם להקשבה. רק להעלות לזום כיתה של 30 ילדים זה 20 דקות. אחרי זה, איך אתה יכול ללמד עם רעשי הרקע מהמשפחה של הילדים, מההורים שמסתובבים? בתוך כל זה אתה צריך להעביר חומר לימודי שמחייב, עם תעודות ועם מדידות כאלה ואחרות.

אני חושב שאני מבין מה היה בראש של ראשי מערכת החינוך. רצו לאתגר את המערכת. לא נורא, נאתגר את המנהל, נאתגר את המורים. הדבר הזה לקחנו אותו קיצוני מידי, בוודאי בכיתות הנמוכות. איך אנחנו יכולים לדרוש היום להעביר חומרי למידה עם ציונים ועם תעודות בעוד חודש וחצי לכיתות הנמוכות? הכיתות הנמוכות צריכות להוות את המפגש החברתי הלימודי ולא מעבר לזה. צריך לבטל את כל הנושא של הציונים. לבטל את כל הנושא הזה של תעודות. ההנהלה מודדת את המורים לפי כל ההספקים ולפי כל מה שמשרד החינוך מחייב. צריך לתת רגיעה למערכת. התלמידים מחכים לזה. אף אחד לא יודע מה עובר נפשית על הילדים האלה. הילדים הקטנים האלה שהתנתקו מהחברה, התנתקו מהמשפחה הרחבה יותר, מהסבים ומהסבתות ומהדודים והדודות.

צריך לקחת את הדבר הזה למקום אחר. היום אנחנו צריכים לקחת איזה פסק זמן. לא נורא אם נגיד שאת מערכת החינוך בגיל הרך ובכיתות הנמוכות, אני משנה אותם.

לגבי מערכת החינוך החרדית. מערכת החינוך החרדית מתמודדות עם הנושא של למידה מרחוק בצורה שונה מכיוון שהמדיה היא שונה. המדיה היא יותר טלפונית. ההיערכות והפריסה היא באמת מופלאה ויש היענות. אבל ההתמודדות עם תשתיות שקורסות בגלל עומס, בגלל שחברות הסלולר לא יכולות לתת את המענה הטכנולוגי. העלות היא מאוד גבוהה. השידורים היום הם בלייב וקיימת חוסר יכולת מצד ההורים לתת מענה. אלה דברים שמשרד החינוך לא רואה את מערכת החינוך החרדית כי היום היא כנספח למערכת החינוך הכללית. אני מבין שהוא נמצא תחת ביקורת אבל גם מערכת החינוך החרדית דורשת את שלה. יש לה אתגרים ויש לה הוצאות והיא צריכה לתת מענה מהמערכות הממשלתיות.

הממשלה הקציבה מחשבים וגלישה חינם למשפחות שנזקקות. יש מערכת הרבה יותר זולה שהיא מערכת הטלפונים. צריך גם אותה להקצות למערכת החינוך החרדית. אני מחכה ומצפה לתשובה ממשרד החינוך שישבה עם המערכת. היא יודעת לשבת איתם ביום יום. הם כולם מוכרים, לכולם יש את הממשק עם משרד החינוך. צריך לשבת איתם ולדעת לתת מענה ופתרונות גם למערכת הזאת.

היות והחינוך המיוחד היה אמור להתחיל אתמול אז אני רוצה להכניס כאן את נציגת ההורים לילדים בחינוך מיוחד, עורכת הדין רויטל לן כהן.

רויטל, בבקשה.

תודה רבה על רשות הדיבור.

אני רוצה להתייחס גם לתלמידים בשילוב וגם לתלמידים בחינוך המיוחד הנבדל. לגבי התלמידים המשולבים. אנחנו מתחילת התהליך הזה מבקשים שיאשרו לסייעות ולסייעים המשלבים של הילדים שלנו להגיע לבתים כדי שיוכלו לסייע באופן פעיל בתיווך הלמידה שמתקיימת בצורה מקוונת. מעל חודש והבעיה הזאת לא נפתרה.

לטענת משרד החינוך, האשם נמצא במרכז השלטון המקומי שלא מסכים שהמשלבים יגיעו לבתים. אני מאוד אשמח לדעת מי באמת הגוף שמונע מילדים משולבים את הנגישות לחינוך על-פי חוק?

דבר שני. איך משרד החינוך מתכוון לפתור את הדבר הזה כי בינתיים הילדים שלנו פותחים פערים?

אני כן רוצה לציין שהפתרון של ילדים משולבים שיגיעו לפעם או פעמיים בשבוע לשעתיים שלוש לאיזו מסגרת עירונית, זה לא פתרון. זה לא רק לעג לרש, זה ממש בניגוד לחוק. זה גורם לילדים בעצם לצאת ממערכת החינוך הרגילה ומהשילוב שהם זכאים לפי חוק והופך אותם בצורה פעילה לילדים בחינוך המיוחד. זה לא פתרון שנוכל לקבל.

גם לגבי הנושא של הנגשת הלמידה וחומרי ההוראה, אין עדיין שום התייחסות לעניין. רחלי אברמזון, מנהלת האגף לחינוך מיוחד, דיברה על סרטונים ועל חומר שהועבר לחינוך הרגיל, אז אני רוצה להגיד שקראתי את כל החומרים שהועברו וראיתי את כל הסרטונים ואין בזה שום דבר שיכול באמת ללמד מורים בחינוך הרגיל, כיצד לאפשר ללמד תלמידים משולבים.

במסמכים של משרד החינוך כתוב, בין היתר, שיש לפתח מערכת של סיוע פרטני לפי מקצוע, מורה ומועד וזה לא מתקיים.

דבר נוסף, לגבי החינוך המיוחד. למרות שנאמר שיהיו הסעות, בפועל אין הסעות. התוצאה היא, שילדים לא יכולים לקבל שירותי חינוך מיוחדים וילדים לא מגיעים לבתי הספר. כתוצאה מזה, ילדים שכן רוצים להגיע, לא מצליחים לקבל אותם כי הם נמצאים לבד.

תכף נשמע את תגובת החינוך המיוחד לעניין הזה.

חבר הכנסת אופיר סופר, בבקשה.

תודה רבה אדוני היושב ראש. הייתי בדיון בוועדת הכספים ולכן לא הייתי בתחילתו של הדיון.

אני אגע בשלוש נקודות בקצרה. חלק מהדברים יהיו אפורים אבל אני חושב שהמציאות היא מורכבת. שמענו את העניין לגבי המורים והמורות והמורכבות שבה הם נמצאים.

ראשית, אני חושב שבקיץ אנחנו חייבים לחזור למתכונת לימודים מלאה. זה הכרחי למשק וזאת חובתנו להזיז את הגלגל קדימה.

יחד עם זאת, אני רוצה להגיד משהו טיפה מורכב לגבי הלמידה המקוונת, שאנחנו שומעים שהיא כנראה מתבצעת באופן פחות מוצלח בחינוך היסודי ובגיל הרך וזה באמת טבעי. בכל זאת, אני לא חושב שצריך לחדול מהלמידה המקוונת לחלוטין כיוון שאיננו יכולים לדעת, אולי המשבר הזה יתחדש בחורף. יש משמעות לתהליך ההטמעה של מערכת הלימודים המקוונת. זה מאתגר את כולנו, אבל האתג.ר הזה הוא טוב. צריך כן להוריד קצת את הלחץ קצת מהמורים. אם הלחץ לא נבלם אצל המורים הוא יורד כלפי התלמידים ואני רואה את זה אצלי בבית ואצל חברים.

אני חושב שהלימוד המקוון הוא טוב. הוא צריך להיות במינון נמוך. אני פחות יודע לומר אם מדובר פה בחלקיות משרה כזאת או על חלקיות משרה אחרת. אני כן אומר שבקיץ אני רוצה שתהיה מערכת לימודים מלאה.

דבר נוסף. אני מבקש שאת ההחלטה לגבי גודל המשרה וחלקיות המשרה, זאת לא החלטה שתדחה אלא שתתקבל ממש בימים הקרובים כדי שהיא לא תכניס אותנו למשברים אחרים.

לפני מלכיאלי נשמע את רחלי שתגיב על הדברים של המנכ"ל. יש הרבה פניות שאנחנו מקבלים.

רחלי אברמזון לא עונה.

חבר הכנסת מלכיאלי, בבקשה.

אדוני היושב ראש, אם אתה יכול להוסיף אותי גם לרשימת הדוברים.

תודה אדוני היושב ראש. קודם כל, אני רוצה להצטרף לדוברים הקודמים, לחזק את המורים שעושים עבודת קודש. גם כהורה וגם מפניות של הציבור אני רואה שאנשים רוצים לדעת מה יהיה. המצב הזה שלא יודעים מתי חופש, מתי יחזרו, זה דבר שמשאיר הרבה אנשים בסימני שאלה.

אני רוצה לדבר על שני דברים. אחד, בחינוך הכללי משרד החינוך חילק טאבלטים למשפחות מעוטות יכולת. בציבור החרדי עיקר הלמידה זה דרך הטלפונים. טאבלטים אין לנו מה להשתמש בזה. גם המורים לא מלמדים דרך הטאבלט. אני חושב שמשרד החינוך צריך לחלק לאותן משפחות טלפונים כשרים. זה גם מאוד זול. כמובן שהם יחזירו בסוף השימוש. אף אחד לא מבקש להשאיר מתנות לאנשים. משפחות עם 7-8 ילדים שיש להם שני טלפונים בבית לא יכולים להתקדם עם הלימוד.

דבר שני. הממשלה אישרה את החזרה ללימודים של החינוך המיוחד. דא עקא, שרשויות מקומיות רבות לא מממנות את ההסעות של אותם ילדים. מה הם רוצים, ריבונו של עולם? להגיע משלומי לרכסים, שזה מקום הלימוד של ילדי שלומי בחינוך המיוחד, לוקח שעה. איך ההורים ייסעו עם הילדים שלהם? עם טרמפים? עם אוטובוסים? איך הם יעשו את זה?

אני חושב שמשרד החינוך צריך לקבל החלטה שאם המדינה החליטה לפתוח את הלימודים של החינוך המיוחד, יחד עם זה, תנהג בדיוק כמו כל השנה.

תודה אדוני היושב ראש. בנוגע למה שקורה כרגע בחינוך המיוחד, אני מצטרף למה שאמר ידידי חבר הכנסת מלכיאלי. נכון שנושא ההסעות הוא מסובך ובעייתי אבל חינוך מיוחד הוא דבר שאין בכל עיר את כל סוגי החינוך המיוחד. יש הרבה מאוד ניידות מעיר לעיר. לכן חייבים למצוא פתרון. אולי הסעות שהן יותר פרטניות, לא יותר משני ילדים בהסעה, כדי שלא יידבקו.

אני רוצה להעלות נקודה נוספת שבימים כתיקונם לא צריך אותה. בימים האלה שבהם התחבורה הציבורית מצומצמת מאוד, יש בעיה קשה של הצוות המקצועי. גננות, מורות, צוותים פרא-רפואיים, שצריכים להגיע לגנים ולבתי הספר ואינם גרים במרחק הליכה מהמקום. יש בעיה גם בתחבורה הפנים עירונית וגם בתחבורה בין עירונית.

לדוגמה, בעיר אלעד חלק גדול מהצוות המקצועי בחינוך המיוחד מגיע מבני-ברק. היום אין אוטובוסים מבני-ברק לאלעד. הדברים האלה צריכים לקבל איזה פתרון כי בעצם הצוות המקצועי הוא זה שמחזיק את הילדים ולא רק עושה בייביסיטר.

רחלי אברמזון.

אני מתנצלת, הייתי צריכה לעלות לשידור.

שאלו פה ושאלו גם מהציבור לגבי החינוך המיוחד שהתחדש אתמול. מה עם המשולבים? למה המשלבים לא מגיעים לבתים?

שאלה שנייה, לגבי הסעות שלא מתקיימות.

קודם כל, אני אומר שאנחנו באמת בהתרגשות מאוד גדולה. פתחנו אתמול את מערכת החינוך. כפי שהמנכ"ל ציין 10,000 ילדים הגיעו אל מוסדות החינוך המיוחדים, גנים ובתי ספר. הבוקר 19,000 תלמידים הצטרפו, גם התלמידים שבשילוב וגם התלמידים שלומדים בכיתות חינוך מיוחד בבתי ספר רגילים.

אני קודם כל רוצה להגיד שזאת התרגשות גדולה. בדיוק עכשיו שוחחתי בשידור עם שני הורים שאמרו שעבור הילדים שלהם זאת חוויה והם נרגשים ומוקירים את הרעיון הזה של פתיחת המסגרות.

לגבי המשלבות. המשלבות מגיעות לפגוש את התלמידים בתוך המסגרות החינוכיות. אם אנחנו מתחילים להנגיש היום את המערכת בתוך בית הספר, אז המשלבת האישית פוגשת את הילד שהיא רגילה לפגוש - - -

אבל לא בבית.

לא בבתים כי אנחנו נמצאים עכשיו במהלך שהוא פותח את שערי מוסדות החינוך. ככל שאנחנו נוכל ותהיינה הקלות, הילדים יגיעו יותר ויותר לבית הספר ולגן, למקום הכי טבעי שהם נמצאים בו.

יחד עם זה, אנחנו אמרנו שגם בעניין הזה של משלבת, יכולה גם לפגוש את התלמיד במפגש פרטני בתוך מוסד חינוכי ולהיכנס יחד איתו למרחב הכיתתי. הרי הילדים ממשיכים בלמידה מרחוק, נפגשים עם המחנכת שלהם. אפשר לייצר את זה גם בתוך בית הספר. אני חושבת שזה יכול כן לתת את המענה. בשלב הזה המשלבות לא מגיעות אל הבתים. אני מניחה שיותר ויותר נראה ילדים בתוך בתי הספר.

לגבי ההסעות. היה אתמול דיון שערכנו יחד עם המנכ"ל. כמו שאמרתי לכם גם קודם, ההסעות תתקיימנה, רק הן תתקיימנה בכפוף להנחיות ולהגבלות שניתנות לנו. מה שאנחנו נוכל לאפשר, אני שוב אומרת וגם אמרתי את זה בשידור הקודם ובפעם הקודמת שנפגשנו, זאת לא תהיה מונית לכל תלמיד אבל אנחנו כן בהחלט נאפשר בצורה מסודרת ומוגבלת לבחון עם כל רשות ורשות מה אנחנו יכולים לעשות כדי להנגיש לתלמידים את ההסעה כדי שהם יגיעו לבתי הספר.

כמה מורים מהחינוך המיוחד הגיעו לעבודה?

אתמול הגיעו 5,566 הבוקר הגיעו 9,615 עובדי הוראה.

מלפני פסח אנחנו יודעים את הסיפור הזה.

הדיון הוא לגבי העמותות גברתי. מדוע לא אפשרתם לעמותות לשוב? גם המסכות וחומרי חיטוי הם טוענים שהם לא מקבלים.

חברת הכנסת ינקלביץ, אני חייבת כל פעם לדייק את האמירות שלך מחדש. אני לא מכירה סיפור שלא אישרנו לעמותות. אני רוצה להסביר מה זה סיפור העמותות.

אבל מה עם הרשויות שלא נותנים?

חצי דקה, זה הכול. בבקשה.

העמותות מועסקות על-ידי משרד הבריאות והן מאושרות לכניסה לתוך גני הילדים. הן עמותות שמנגישות שירותים שהם טיפוליים פרא-רפואיים, טיפולים ממקצועות הבריאות בגני הילדים. הן מאושרות להיכנס. ככל שעמותה מחליטה לחזור חזרה ולהפעיל את אנשיה, את אנשי המקצוע שלה, היא תבוא חזרה לאותם גנים, לאותם מקומות שהיא עבדה בהם קודם והיא תעשה את העבודה.

לכן, אני באמת לא יודעת מאיפה אתם מקבלים את השמועות ואת הנתונים. אני מבקשת לדייק. אין שום בעיה לשום אדם ולשום איש מקצוע שעבד בעבר במוסד חינוכי, לחזור חזרה לעבוד, כפי שאנחנו חוזרים לשגרה.

תודה לרחלי אברמסון.

גם על-פי בדיקת הוועדה הזאת מול גורמי המקצוע ועל-פי השוואה למדינות אירופה, שביקשתי מהממ"מ לעשות, ניתן וצריך להתחיל באופן מיידי בפתיחה הדרגתית של מערכת החינוך גם בישראל. מה שמדינות אחרות עושות, אנחנו גם יכולים לעשות.

יש מצב בלתי נסבל, שעד עכשיו ממשלת ישראל לא קיבלה החלטה ברורה בנושא. לא קיבלה החלטה ואין תאריכים. אין תאריכים לגבי היסודי, אין תאריכים לגבי התיכון. לא אמרו למורים, לא אמרו לפקידים במשרד האוצר. אין החלטה של מדינת ישראל.

אנחנו שמענו פה מפי המנכ"ל מתווים שונים, חלופות של משרד החינוך במצב כזה ובמצב אחר. אבל איזה מצב זה יהיה, הממשלה פשוט עוד לא החליטה.

לכן, אני קורא לממשלה להחליט ולקבל החלטה ברורה לגבי מערכת החינוך, כפי שהוחלט לגבי מגזרים אחרים במשק, חנויות כאלה וכאלה, מפעילים כאלה וכאלה. כל עוד לא תהיה החלטה עם תאריכים, אנחנו ניגרר בדיונים האלה פעם אחר פעם. משרד החינוך יגיד שזה תלוי במשרד הבריאות.

צריך בממשלה לקבל החלטה. ואם זה ראש הממשלה שצריך לקבל את ההחלטה, אז שיתכבד ויקבל את ההחלטה.

גם בעולם מבינים שאי-אפשר לשחרר את ההורים ואת המשק, בלי מסגרת נאותה לילדים. אבל זה לא אומר שהמורים הם סוג של בייביסיטר שצריכים להעסיק את הילדים בקייטנות שכאלה. מורים הם מורים והחומר שהם מעבירים הוא חומר רציני. לא כל אדם שבא מהרחוב יכול להיות מורה, להעביר שיעורים ולהעסיק תלמידים.

אנחנו כבר במשברים קודמים ראינו שתמיד יש איזו נטייה – אני אומר את זה לך חברי מהאוצר – להפוך את המורים לאשמים במשבר הזה ולהפיל עליהם את העניין הזה. המורים כבר נתנו ימים. נתנו ימים וזה נעשה מרצון טוב אפשר להגיד. במקום לבוא ולהעריך את זה, על-כך שהם כבר נתנו את הימים כשהם לא היו חייבים לעשות את זה. אתם גם באים עכשיו ובעצם אומרים שהם גם יידרשו אחר-כך, לשיטתכם, לתת ימים ללא תשלום מלא. זה דבר שאי-אפשר לקבל. אף אחד, גם לא חברי הכנסת וגם אף אחד במדינה, לא מבקשים מאיתנו לתת ימים. מה זה העניין הזה של לתת ימים?

זה לא נאמר בשום שלב.

אז בוא תקן אותי אם אני טועה, כי אני האזנתי לדבריך ברוב קשב.

זה לא נאמר בשום שלב.

ההורים הם לא בייביסיטר, הם לא עובדי חינם, לא בקורונה ולא מחוץ לקורונה. מורים היום עוזבים אחרי שנה שנתיים כי התנאים קשים להם ועכשיו קשה אפילו עוד יותר. במקום לשבת איתם ולסגור את העניין הזה בכבוד. תראה, אתם מנהלים את זה כאן בוועדה. זה דבר שהוא לא מתקבל על הדעת.

הממשלה תקבע מתי חוזרים ללימודים. אני מפציר בממשלה לקבוע את זה. כל עוד אין קביעה כזאת, אז אי-אפשר לנהל ברצינות את העניין. ברגע שזה ייקבע, אתם צריכים על כל יום שמשרד החינוך חושבים שצריך להחזיר בקיץ, קודם כל לשאול את המורים ולשתף אותם בעניין הזה ולא להנחית את זה מלמעלה. צריך לשאול אותם כי הם אלה שצריכים לעשות את זה. לשבת איתם ולחשוב אם ואיך משלמים על דבר כזה.

בדיוק.

זה לא נאמר על ידנו.

אם אתה רוצה לתקן אותי, אני אאפשר לך.

זאת רק הצעה לסדר. אם שמת לב, לחברי הכנסת שנמצאים בחדר השני ודיברו על הנושא של החינוך החרדי, צריך לתת לזה את הדעת. בני ברק ואלעד באו אחר-כך בטענות, כי אין הסברה בנושא של החינוך החרדי. צריך לעשות על זה דיון. הם גם ילדים.

בשבוע הבא. אני מקבל, אנחנו נעשה.

אם לא הייתי מספיק ברור עד כה, אף אחד לא עובד בחינם. עובדי ההוראה מקבלים את שכרם המלא בגין אותה עבודה שהם מחויבים לה. לא שקל אחד יותר ולא שקל אחד פחות. כל הנושא הוא נושא של מינונים, כמה הם יעבדו עכשיו וכמה בחופש.

שבו איתם ואל תנחיתו להם הוראות על הראש.

אתם לא הסמכות להחליט.

תודה רבה. הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 11:00.