פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-ושלוש

הכנסת



3
ועדת הכספים
20/04/2020


מושב ראשון



פרוטוקול מס' 31
מישיבת ועדת הכספים
יום שני, כ"ו בניסן התש"ף (20 באפריל 2020), שעה 15:30

הצעת חוק שמירת הניקיון (הוראת שעה – נגיף הקורונה החדש) (מענק לרשויות מקומיות), התש״ף–2020

חברי הוועדה: עודד פורר – היו"ר
אחמד טיבי
מיקי לוי
אורית פרקש הכהן
אנטאנס שחאדה

יעקב אשר
קרן ברק
מיקי חיימוביץ'
אופיר סופר
אוסאמה סעדי
אלון שוסטר
קטי קטרין שטרית

זאב אלקין - שר, המשרד להגנת הסביבה

דלית דרור - יועצת משפטית, המשרד להגנת הסביבה

אריאל יוצר - סגן הממונה על התקציבים, משרד האוצר

סיון להבי - מנהל אגף תקציבים, משרד הפנים

איתי חוטר - סמנכ״ל כלכלה, מרכז השלטון המקומי

שי חג'ג' - יו"ר מרכז המועצות האזוריות, מרכז המועצות האזוריות

רמי גרינברג - ראש עיריית פתח תקווה

גלעד קרן

טמיר כהן

אסתר מימון
הצעת חוק שמירת הניקיון (הוראת שעה – נגיף הקורונה החדש) (מענק לרשויות מקומיות), התש״ף–2020

חברים, צוהריים טובים לכולם, אני שמח לפתוח את ישיבת ועדת הכספים להיום, 20 באפריל 2020, כ"ו בניסן, התש"ף, בנושא: הצעת חוק שמירת הניקיון (הוראת שעה – נגיף הקורונה החדש) (מענק לרשויות מקומיות), התש״ף–2020.

נמצא אתנו השר להגנת הסביבה, ולפני שניתן לו להציג את הנושא אני רוצה לומר משהו רק לחברי הכנסת, שתדעו. אני מזכיר לכם קצת, למי שנכח פה לאורך כל דיוני ועדת הכספים, אנחנו ביקשנו ודרשנו בין היתר פטור מארנונה לעסקים לתקופה הזאת, פטור לשלושה חודשים. יש התחייבות של משרד הפנים, מנכ"ל משרד הפנים, שהופיע פה בפני הוועדה, לתת את הפטור הזה. אמרנו: חברים, בתקופה הזאת צריך להקל על השלטון המקומי, שנושא בהרבה מאוד מובנים בנטל.

עודד, צריך לפרגן גם לשר אלקין, שהגיע בעצמו, ולא שלח - - -

השר אלקין, אני חייב לומר - - -

זה אומר שהוא שר מקצועי, שר ראוי. כל הכבוד.

בגלל שהוא מכיר טוב את הכנסת, הוא יודע שכאשר הוא מביא משהו לכנסת, הוא גם צריך לבוא לפה.

היות שיש לנו טראומה מהישיבות הקודמות, שלא הגיעו - - -

אנחנו התרענו על העניין הזה.

זה מראה שזה שר רציני.

כשהתרעמתי פה, למרות טענות שהיו אליי על אנשים שהתרעמתי עליהם, אף אחת מהסיעות לא הביעה התנגדות, ובצדק, ואני לא אוסיף על העניין הזה.

מכמות הקילומטראז' שעברתי בחדר הזה, אני רק נהנה לחזור לפה.

יש אנשים שגם אוהבים את עבודת הכנסת. מי שמכיר אותה, גם אוהב אותה במובן מסוים.

אני רוצה לומר מה המהות של החקיקה הזאת. המהות של החקיקה הזאת זה הפטור ממס לעסקים בשלטון המקומי. זה הרצון, ובגין הרצון הזה אמרנו שאנחנו תובעים פטור מארנונה לעסקים שנסגרו כתוצאה מהקורונה, אבל השלטון המקומי הוא לא זה שצריך לשאת בנטל לבד.

בין יתר המקורות, מעבר למה שהשארנו פה בחוק יסודות התקציב, הצענו משהו שעלה מהשלטון המקומי – יש קרן הניקיון, שהשימושים שלה הם חשובים וטובים בשגרה, אבל, חבר'ה, אנחנו לא נמצאים בשגרה, וצריך לראות איפה כל אחד מביא את החלק שלו כדי לעבור את המשבר הזה.

- - - הקרן של העובדים הזרים - - -

נו באמת. זה הכסף שלהם.

בתקופה הזאת נושא הניקיון הוא הרבה יותר מאשר - - -

היטלי ההטמנה האלה, אגב, של הרשויות המקומיות, הם עלו מאוד מבחינת פסולת ביתית. היקף הפסולת הביתית צמח לאין-ערוך, וזה עולה כסף, הרשויות המקומיות משלמות את זה.

כולם בארץ, וכולם אוכלים בבית.

ביקשנו מהרשויות המקומיות, בין היתר, בהקשר הזה מול הספקים שלהם, כמו שאנחנו דורשים מהמדינה: תהיו נדיבים מול הספקים, תקדימו תשלומים, וגם תבענו מהמדינה להקדים תשלומים לרשויות המקומיות, כדי שהם ישלמו לספקים בזמן. אז היום נשלח לי מכתב שהוציא ראש עיריית פתח תקווה, שהוא פונה לכל הספקים של עיריית פתח תקווה, והוא מספר להם: כידוע לכם בחודש ינואר פרצה מגפת הקורונה בעולם, וזו החלה להשפיע אף על מדינת ישראל בכל התחומים – הוא אומר לעסקים – ובגלל זה יש הנחיות ממשלה שמשפיעות באופן ישיר על כלכלת מדינת ישראל בכלל, ועל עיריית פתח-תקוה בפרט, ומחייבות התנהלות כלכלית שונה ומותאמת למצב הנוכחי. בגלל זה הוא לא מקדים להם תשלומים.

לאור האמור, הוא מודיע להם כי מהתמורה המגיעה להם על פי החוזים, יופחת סכום של 5%. זאת אומרת, הוא קונס את כל הספקים של עיריית פתח תקווה ב-5% בגלל הקורונה.

לא כל כך הבנתי מה אמרת.

מה שאמרתי שעיריית פתח תקווה הודיעה לספקים שלה, שגם אם יש לה חוזה על 100 שקל אתם, הם ישלמו להם רק 95 שקלים. הוא חותך ב-5% את כל התשלום לספקים.

זה לא חוקי.

מה הוא עושה למען העיר? דווקא בדרך כלל פתח תקווה - - - בעסקים.

הוא מקווה לימים שקטים יותר.

רגע. צריך לבדוק למה, יכול להיות שקרה משהו. רמי גרינברג הוא ראש עיר מאוד אחראי.

אני אומר דבר מאוד פשוט. אם יש רשות מקומית שכתוצאה מהמצב הזה מחליטה לחתוך באופן חד-צדדי לספקים שלה כסף, אין שום סיבה להעביר פה כסף לרשויות.

היא בטח נותנת בצד השני משהו. צריך להבין את כל התמונה.

הישיבה מתחילה, עכשיו השעה 15:30, יש משרד הפנים. נמצא איתנו חיים ביבס? איתי נמצא אתנו. אני אשמח לקבל מאיתי תשובה על העניין הזה במהלך הישיבה. אני לא אוכל להצביע על זה שמעבירים כספים לרשויות מקומיות, כשרשויות מקומיות חותכות כסף לספקים. הספקים שלהם, אני בטוח, סובלים מספיק כמו כל המגזר העסקי. זה נראה לי קצת מביך להוציא מכתב כזה לספקים באופן חד-צדדי. מודה ועוזב ירוחם – אם עד סוף הישיבה - - -

אני חושב שצריך לבדוק.

יש לנו עכשיו סדר גודל של שעה וחצי. הרשות תדע לחזור עם תשובות בעניין הזה. אני רוצה להעביר לשר להגנת הסביבה את רשות הדיבור.

עודד, אולי בכל זאת אני אציג את שתי הנקודות כדי שהשר יוכל להתייחס?

אני מציע שהשר יתייחס ואז תציג, כי לכל חבר כנסת יש מה להציג פה מבחינת נקודות, אני בטוח. אלא אם כן כל חברי הכנסת מוותרים על רשות הדיבור...

אנחנו פשוט חייבים לזוז.

זה לא יעבוד, אלון. אני שמח שיש לכם ישיבת סיעה ב-16:00, אבל זה המצב.

תזכור בבקשה את שתי הנקודות.

רשמתי אותן.

גם ארנונה לחקלאות וגם אשכול 6.

גם הארנונה וגם הנושא של אשכול 6. בבקשה, אדוני השר להגנת הסביבה.

תודה רבה. תודה רבה, אדוני היושב-ראש, אני לא ארבה בדיבור כי אני חושב שכמעט כל מי שנמצא כאן היה גם בדיון במליאה, והצגתי שם את הרציונל שעומד מאחורי החוק. ברשותך ארצה להתמקד רק בכמה נקודות, כי אנחנו תיכף נצלול לפרטים.

אני רוצה לחדד כמה נקודות גם בעקבות הדיון והסוגיות שעלו במליאת הכנסת. אני לא אתחיל מ"בראשית ברא" על כל הצעת החוק. למעשה החוק הזה בנוי מכמה מרכיבים: האחד, כמו שציין בצדק יושב-ראש הוועדה, וזה עיקרו של החוק, זו המטרה לדאוג לכך שהטיפול בפסולת לא ייפגע כתוצאה מפטור מארנונה לעסקים לשלושה חודשים, או במילים אחרות, הנחה של 25% בהיקף השנתי.

אנחנו רואים את זה מהזווית הזאת. אנחנו כמובן מבינים שבאופן מעשי הכסף הזה מקרן הניקיון עוזר לבצע את כל ההסדר הגדול על ההנחה בארנונה לעסקים, ובלעדיו, עד כמה שאני מבין לפחות, בשבועיים שקדמו להחלטה שלנו להצטרף, לא הצליחו להגיע להסכמות בין השלטון המקומי למשרד הפנים ולמשרד האוצר. ה-150 מיליון שקל האלה הם אלה שבסוף סגרו את הפערים. זה כ-5% מכל העלות של העסקה, ובלעדיהם השלטון המקומי לא היה מוכן לקחת על עצמו 10%.

אם אפשר, הערת ביניים.

כן.

אם היו הולכים על מתווה לסייע לעסקים ישירות, כל הפרצלציה הזאת הייתה מתייתרת.

חד-משמעית. אגב, זאת העמדה של הוועדה. אנחנו אמרנו שימשיכו לשלם מסים רגיל, שימשיכו הכול רגיל, פלוס סיוע ישיר לעסקים - - -

חד-משמעית. כל הבלגן הזה היה מתייתר.

הכול. כל דבר חייבים לסבך. מסבכים.

אבל הוא לא הכתובת.

נכון. אני רק מזכיר שבמקרה שהיו הולכים למתווה יותר יעיל, כל הפרצלציה הזאת הייתה מתייתרת.

חבר הכנסת ברקת, אני לא יודע אם תאהב לשמוע את תשובתי לזה, אולי דווקא כן. אני לא בטוח שכאשר אני רואה מה קורה עם הסיוע הישיר באפיקים האחרים, הדרך - - -

בדיוק. כי הפרוצדורה היא הרבה יותר קשה.

הרי בסופו של דבר - - -

- - - הסיוע הכירורגי.

לא נכון. שתדעו, אם כבר פתחתם את זה - - -

חבל שכל הכסף לא הולך מקרן המענקים.

קרן הפיצויים וחוק מס רכוש – זה עובד בלחיצת כפתור, זה כבר עבד במלחמת לבנון השנייה, יודעים להפעיל את זה, רק בורחים מזה. מי שבורח זה האוצר.

אתה שוכח את הדיונים שהיו אחרי, כמה זמן לקח בקרן פיצויים - - -

לא. זה מיידי.

הכסף עובר מייד. אחר כך אתה יכול לריב אתם.

ברשותכם, אני אעיר שתי הערות. עוד פעם, זה לא תפקידי, לא אני בניתי את העסקה הגדולה, רק עזרתי לה להתממש בפינה.

שנייה. אני עם רמי גרינברג על הקו, זה לא בדיוק מה שאמרת.

בסדר. נשמע התייחסות מסודרת.

הוא פנה בגלל אי-תשלום של עסקים וארנונה – הוא פנה אליהם אם הם יכולים לוותר על 5%. הוא לא אסר עליהם ולא הנחה.

אם כבר התפרצת - - -

אל תקרא משהו שהוא לא אמר.

לא. מה שהוא חתום עליו. "אנו נאלצים להודיעכם כי החל מיום 1 באפריל יופחת מהתמורה המגיעה לכם מהחוזה, אם מגיע סכום בשיעור של 5%.

רק למי שהביע הסכמה והודיע שהוא מסכים על זה. הם מתקשרים, הם מדברים.

נשמח לקבל הבהרה - - -

הוא אומר שמשפטית הוא לא יכול, ולכן הוא פנה להסכמה.

זה טוב שהתקשרת אליו - - -

הוא פנה בהסכמה.

אנחנו נשמח לשמוע עמדה מסודרת מהשלטון המקומי. השר אלקין תמשיך בבקשה.

הם מנסים להפיל עליך שבגללך הם לא יאשרו את הקרן - - -

את יכולה לנהל את שיחת הטלפון בחוץ, קטי.

עודד, אתה העלית את זה.

קטי, אני קורא אותך לסדר בפעם הראשונה.

אם אתה העלית את זה, זה חמור.

אני קורא אותך לסדר בפעם השנייה.

כי עכשיו אתה, אתה מאשים אותו.

אני קורא אותך לסדר פעם שלישית. אנא תצאי מהאולם בבקשה.

אתה מאשים אותו עכשיו. זה חמור מאוד.

תודה. השר אלקין, תמשיך.

אתה מבין? הוא עושה פוליטיקה. זה לא בסדר. ממש לא בסדר. עודד פורר מישראל ביתנו מאשים אותך שבגללך - -

תודה. את מפריעה לדיון, קטי.

- - הוא לא יאשר את זה. אתה מבין? חוצפה. הוא זמני. יושב-ראש זמני.

אי-אפשר לדעת. יכול להיות שיהיה. המזכירות עוד לא התכנסה.

תתפלא, אנחנו עושים את זה לא בגלל פריימריז, בגלל שאנחנו אוהבים את ראשי הערים שלנו.

תודה.

מכבדים אותם.

תודה.

הוא הוציא הנחיה לא חוקית.

הוא אמר שהוא הוציא אחרי שהם הסכימו.

תודה. תודה, קטי. את מפריעה לדיון.

אחרי שהם הסכימו.

לא כתוב.

קטי, את מפריעה לדיון.

זה כבר מכתב שני, הוא לא ראה את הראשון.

את מפריעה לדיון.

עכשיו אני תופסת אותו.

- - - נפתור את הבעיה.

שמעת, הוא אמר, הוא לא יאשר בגלל זה.

תודה. תודה, קטי.

הוא יאשר בסוף.

(חברת הכנסת קטי קטרין שטרית יוצאת מאולם הוועדה)

אני חושב שמן הראוי להעלות אותו על הקו ולשמוע את התגובה שלו.

נכון. הוא יכול להתחבר לוועדה. השר אלקין.

שוב. אני חושב שדווקא יש יתרון. עוד פעם, זו הערה כשר בממשלה וכמשקיף מהצד, לא כמי שבנה את כל העסקה הזאת. יש יתרון במנגנון שאולי קצת מסובך מבחינת הממשלה והכנסת, ודורש חקיקה וכו', אבל מבחינת העסקים, פשוט לא גובים מהם את הכסף, לכן הם חוסכים אותו באופן ישיר, מאשר מנגנון, שיהיה יעיל ככל שיהיה, תמיד בכל זאת כשרוצים לתת לך את הכסף, זה תמיד לוקח יותר זמן ומאמץ מאשר פשוט מוותרים לך על הגבייה. זה דבר אחד.

דבר שני, אם לא היו עושים את המנגנון הזה, חוששני שגם אם הממשלה הייתה נותנת סיוע ישיר לעסקים, חלק מהארנונה העסקית לא הייתה מגיעה לרשויות בשל מצבם של העסקים, ואז היית צריך להתעסק לא רק במשבר בעסקים, אלא גם במשבר ברשויות המקומיות, שלחלקן מספיק לאבד אפילו רק 10% מההכנסות שלהן. יש רשויות שזה מפיל אותן לחלוטין, ואז המדינה הייתה צריכה להתעסק עם המשבר של השירותים העירוניים, שלא ניתנים כתוצאה מזה.

שלא ניתמם, אומנם המדינה פה מפצה את הרשויות במצטבר ב-95% מהעלות, אבל בחיים, במציאות העסקית הזאת, השלטון המקומי לא היה מקבל 95% מההכנסות מהארנונה העסקית במצב הנוכחי של המשק.

הוא מרוויח - - -

הוא לא מרוויח - -

הוא מרוויח.

- - הוא שומר על עצמו מפגיעה שיכולה לקרות כתוצאה מהאירוע הזה. ולכן מהבחינה הזאת אני חושב שיש היגיון דווקא במסלול שבו הלכו משרד הפנים ומשרד האוצר, דווקא בדרך הזאת, גם להבטיח את תפקודו השוטף של השלטון המקומי וגם לעזור לרשויות, ופשוט לא לגבות מהן את הכסף.

לגופו של עניין. החלק העיקרי של החוק כאמור, מבחינתנו הוא חלק מהעסקה הגדולה, ולמעשה אם הוא לא יחוקק, כל העסקה הגדולה, לפי מה שאני יודע תתפרק, לכן אני גם מאוד מודה ליושב-ראש ולחברי הכנסת על כך שהדיון מתקיים היום, מייד לאחר אישור המליאה. חובה לאשר את החוק הזה השבוע, אחרת לא יוכלו לעמוד בכל לוחות-הזמנים של החתימה על התקנות שבמשרד הפנים ויציאה לפועל של אותה הטבה לעסקים.

ההיגיון של קרן הניקיון מבטיח שאובדן הכנסות לא יביא לפגיעה בטיפול בנושא הפסולת, שהוא אחד מהתפקידים המרכזיים של הרשויות.

הכסף לחלק הזה מגיע באמת מהיטל הטמנה. קיבלתי הרבה פניות בהצעה לבטל את היטל ההטמנה בתקופה הזאת. לכאורה זה יותר פשוט. אל תגבה – למה אתה מחזיר? והתשובה היא מאוד פשוטה: ביטול היטל הטמנה, חוץ מתקדים מאוד מסוכן, הוא היה ממוטט את כל תחום המחזור במדינת ישראל, כי ברגע שאתה מבטל את היטל ההטמנה כבר לא שווה למחזר. כולם היו רצים להטיל. לכן העדפנו ללכת בדרך הזאת, לקחת את היטל ההטמנה שנקבל מהרשויות בארבעה חודשים – אגב היינו פה קצת לארג'ים – אומנם החוק הוא על שלושה חודשים, אבל המקור הכספי משקף גבייה של ארבעה חודשים בהיקפים הרגילים שלנו, ולהחזיר את זה לשלטון המקומי בדרך של השותפות לעסקה הגדולה הזאת, וכמובן לוודא בדרך הזאת שהטיפול בפסולת יימשך.

הנוסחה שבה בנוי החוק – נשאלתי גם הרבה שאלות, במיוחד מחברי הכנסת מהרשימה המשותפת במליאה – הנוסחה היא לצורך מאוד פשוט, להחזיר את אובדן ההכנסות. היא לא באה להיטיב עם הרשויות, זה לא סיוע נוסף לרשויות, זה לא סיוע חירום, זה לא כסף כדי לשפר את עובדתן, אלא ביד אחת המדינה כופה על הרשויות לוותר על ההכנסות, וביד שנייה, בעיקר דרך כסף שיגיע ממשרד האוצר, פלוס התוספת הזאת, היא מוודאת שהרשויות מקבלות חזרה את כל אובדן ההכנסות, אם מדובר על רשויות חלשות, או רוב אובדן ההכנסות, אם מדובר על רשויות איתנות, שהן אלה שתורמות - - -

ואם רשות ממשיכה לגבות?

לא. היא לא יכולה, זה תקנה של משרד הפנים. ברגע שהחוק מחוקק, שר הפנים חותם על תקנה שלמעשה מחייבת את הרשות לתת את ההנחה של 25%.

ואם הוא ממשיך?

זה לא שיקול דעת שלו, הוא לא יכול. זה בניגוד לחוק.

שר הפנים הוא מעל השלטון המקומי.

זו כל המטרה של המהלך. חשוב מאוד להבין את הסוגיה הזאת, כי נשאלתי הרבה שאלות על הטבלה, למה זה גדול וזה קטן. זה מאוד פשוט, משרד הפנים ומשרד האוצר לקחו את אובדן ההכנסות על הרשויות שמקבלות מענקי איזון, כי הן החלשות יותר, ואתן הייתה מגמה להגיע ל-100% כיסוי או כמעט 100% כיסוי. האיתנות הן אלה שנושאות בפער של הנטל, ולפי האובדן של ההכנסות שלהן, 20%, הצעת החוק הזאת מחזירה להן לצורך טיפול בפסולת. זה מה שעושים 150 מיליון שקלים. ולכן רשות, שיש לה מעט הכנסות מארנונה עסקית, היא מופיעה פה לפעמים ב-1,000 שקל.

אגב, היו אמירות שזה רק רשויות של המגזר הלא יהודי, זה לא נכון. תסתכלו גם אליכין, גם בית אריה, גם הם מופיעים ב-1,000 שקל. אין שם כמעט הכנסות מארנונה עסקית, אז 20% שלהם זה 1,000 שקל, זה מה שיש, למרות שזה סכום קטן. ויש רשויות שמופיעות פה בסכומים גדולים, לפעמים אפילו לא רשויות גדולות מאוד מספרית מבחינת האוכלוסייה, כי זה המצב שלהן מבחינת ההכנסות שלהן מארנונה עסקית. זאת אומרת, כל החלק הזה של החוק, מאוד חשוב לחדד, לא נועד לשפר, לא נועד לעזור, הוא נועד רק לאחד תמורת השני, הוא נועד למעשה לכסות על אובדן ההכנסות, כדי לוודא שהמשך התפקוד השוטף של הרשויות, יימשך.

הנתונים על אובדן ההכנסות הם מהעירייה?

ממשרד הפנים. הרי כל הרשויות האלה – גם משרד הפנים אתנו על הקו, הוא יוכל לפרט, אבל בגדול זה מאוד פשוט – הרי כל הרשויות מקבלות מענק איזון, זה אומר שכל התקציב שלהן הוא שקוף מול משרד הפנים, ולכן משרד הפנים יודע כמה הכנסות יש לרשות מארנונה עסקית, ומפה הוא עושה את החישוב לגבינו.

אנחנו לקחנו על עצמנו ברשויות האלה – הרי רוב הארנונה העסקית היא בכלל לא ברשויות שמקבלות מענקי איזון, רוב הארנונה העסקית היא ברשויות איתנות – אנחנו 150 מיליון מול יותר מ-2.5 מיליארד של האוצר – אבל ברשויות האלה שמקבלות מענקי איזון אנחנו 20%. ה-150 מיליוני שקלים האלה נותנים 20% מאובדן סך ההכנסות, ולכן הטבלה היא מאוד פשוטה. היא לוקחת הכנסות של הרשות מאותם מקורות של ארנונה עסקית שהולכים לקבל פטור – לא כולם אגב הולכים לקבל פטור, זו סוגיה אחרת, היא לא על שולחני, אני לא חלק מההחלטה הזאת.

אני מניח שאריאל יוצר ידע להגיד לנו.

אני מניח שמשרד האוצר ומשרד הפנים ידעו להסביר. ואז 20% מאובדן ההכנסות זה מה שהטבלה נותנת, ולכן המספרים בטבלה הם פונקציה של הדבר הזה בלבד. זאת נקודה אחת.

הצד השני של המהלך הוא כבר מעבר לעסקה הגדולה הזאת על העסקים, זה רצון לעזור לרשויות להתמודד. אומנם גם זה לא לשפר את עבודתן, אבל להתמודד עם גידול בעלויות בטיפול בפסולת, בשל המצב המיוחד.

שמנו לב שכנראה שבגלל שאנשים נשארו בבית, אנשים לא נסעו לחו"ל, כמות הפסולת הביתית המטופלת על ידי רשויות מקומיות גדלה וגם עלות השינוע בחלק מהרשויות גדלה, במיוחד כל מי שמשנע - - -, שם הנוסחה הכלכלית הייתה בנויה בהחזרת החול בחזור, ואין היום צורך בחול בבנייה, ולכן יש עכשיו ויכוחים בלתי פוסקים בין הרשויות לבין החברות שעסקו בשינוע של הפסולת - - -

בין הקבלנים.

כן. יש שם ויכוחים על מי זה נופל בדיוק. זה אירוע מאוד מאוד מורכב, אבל ברור שבחלקו, בסוף, האירוע הזה ייפול גם על הרשויות המקומיות, ותהיה התייקרות של הטיפול בפסולת בגלל הגידול בעלויות השינוי.

מכל הסיבות האלה גם יחד לקחנו סכום של 40 מיליון שקל – אני תיכף גם אגיד משהו על סף הסכום, הוא מאוד - - - מבחינתי – לקחנו את הסכום הזה וחילקנו אותו לרשויות ממצב סוציו-אקונומי 1 עד 5. למה 1 עד 5? כי קרן הניקיון, לפי חוק, בפעילות הרגילה שלה רשאית, ואפילו זה חלק מתפקידיה, לעזור לטיפול בפסולת ברשויות מ-1 עד 5. לכן עם החלק הזה בכלל לא הייתי חייב להגיע אליכם, יכולתי לעשות את זה עצמאית בקרן, כהחלטה של הנהלת הקרן. למה הגעתי לפה? וזה גם מסביר את הצורה המוזרה של החוק – שאל אותי היושב-ראש, כבר עכשיו אני אתייחס לזה – שמתם לב שהחוק בנוי כמו טבלה מדויקת על הרשויות והמספרים - - -

כמה כסף כל אחד מקבל.

כמה כסף כל אחד מקבל. למה? כי רצינו לאור הנסיבות לייצר מסלול ירוק מהיר. יכולתי לעשות קול קורא, להגיד לכל הרשויות מ-1 עד 5, תיגשו לקול קורא, ההיקף של קול קורא 40 מיליון שקל, אחר כך הייתי צריך לשפוט אותו, אחר כך הייתי צריך להגיד להם: תתנו לי חשבוניות, תראו את הכסף שהוצאתם. זה מסלול שאולי בסוף שנת התקציב הזאת הם היו מקבלים ממני את הכסף במקרה הטוב.

במסלול שאנחנו מבקשים מהוועדה לאשר, של טבלה מסודרת, שמאחוריה עומדת נוסחה – יש לה היגיון, היא לא טבלה אקראית – המסלול הביורוקרטי הוא מאוד מאוד מהיר. ברגע שהחוק מאושר, המשרד בשתי פעימות פשוט מעביר את הכסף הזה לרשויות המקומיות ולא צריך את כל הביורוקרטיה הארוכה. זאת הסיבה היחידה שעם החלק השני אני מגיע לכנסת, כי אחרת לא היה צורך. החוק היום לא מאפשר לי מסלול כזה של תקצוב ישיר, והוא כן מחייב תיקון.

עוד פעם, ייתכן שיהיו רשויות מקומיות שיוכלו להגיד: אתם יודעים מה, גידול העלויות אצלי הוא יותר מ-10%, ויכול להיות שיש רשות מקומית מסוימת שהגידול בעלויות שלה הוא פחות מ-10%, אבל הרווח הכולל במהירות ובפשטות של ההפעלה, בעיניי הוא מאפיל על חוסר האחידות הזה. אם הייתי מתחיל להתעסק בכך שכל אחד יצטרך להוכיח בדיוק בכמה זה עלה, אנחנו נבדוק, נעשה עשר ועדות, וכמו שאמרתי אולי בסוף השנה נעזור לו וגם אין לו שום ודאות. ככה יש לו ודאות. ברגע שהחוק עבר, הוא יודע שהוא קיבל תקציב נוסף לצורך טיפול בפסולת.

ושם הנוסחה היא מאוד פשוטה, זה 3 שקלים פר נפש כפול גודל הרשות לפי הנתונים האחרונים של הלמ"ס, ולכן הגדולים קיבלו יותר, הקטנים קיבלו פחות.

3 שקלים לחודש.

כן. שלושה שקלים לחודש.

אתם מעדיפים לרשום את הסכומים בחוק מאשר את הנוסחה עצמה?

בוודאי. עוד פעם אני מסביר, לנו מאוד נוח שזה עובר ככה, כי אין לי פה שום סיפורי חשבות, שום דבר. אני מפעיל את זה באופן אוטומטי, מעביר לרשויות. זה מהיר מאוד וכל העסק הזה פועל.

אתה רושם בחוק שהנוסחה היא 9 שקלים לנפש לאדם, זה מביא אותך לאותה תוצאה.

לא. זה לא מביא אותי לאותה תוצאה.

הוא מדלג על החשב.

החשב כבר חישב.

החשב חישב מראש. ברגע שאני מאשר את זה כחוק, זה נגמר. העסק הזה הוא טייס אוטומטי. אם אני אלך בנוסחה, אני צריך לבקש נתוני למ"ס, הרשות המקומית תגיד: לא, יש לי עכשיו יותר, יש לי פחות, אני גדלתי, אני ירדתי. יתחילו פה התדיינויות כשבסוף נפספס את המטרה. אני חושבת שמהירות הסיוע, בעקבות מה שהעירו פה לגבי העסקים, זה מרכיב מאוד מאוד חשוב בתקופה הזאת. ולכן אנחנו, עם כל הסרבול – חוקקתי פה לא מעט חוקים בכנסת, זו צורה נדירה. זה קורה, אבל זה די נדיר – אני חושב שזה מוצדק, כי זה מאפשר את מהירות ההפעלה. ואני חושב שמהירות ההפעלה כרגע מאפילה על כל השיקולים האסתטיים של החקיקה או סרבול שיש כתוצאה מזה. ולכן גם הממשלה בחרה כמובן באישור ובהסכמה של משרד המשפטים צורה כזאת של הצעת החוק.

עוד נקודה אחת שחשוב לי מאוד להבהיר. קרן הניקיון היא לא קופת צד של מדינת ישראל. ההחלטה להקצות 190 מיליון שקל הייתה מאוד לא פשוטה לנו. אומנם סיוע לרשויות לטיפול בפסולת הוא חלק מתחומי האחריות של קרן הניקיון, וזה לא שחרגנו פה מגבול הסמכויות שלנו בהיבט הזה, אבל עדיין סך הכול היה לנו תכנון רב-שנתי לקרן לכל מיני פרויקטים, כולל פרויקטים חשובים מאוד של השבת אנרגיה מפסולת, כדי שנהיה סוף-סוף כמו מדינות מערביות מתוקנות, כמעט כל המדינות, ונקטין הטמנה אצלנו לאחוזים הרבה יותר סבירים ממה שהם היום.

זה באיחור של כמה שנים.

נכון. באיחור של הרבה שנים, אמת, אבל עדיף מאוחר מאשר לעולם לא. לכן התחושה שהכסף שם פנוי היא אשליה. הוא לא פנוי, כי יש כמה פרויקטים גדולים שנמצאים בהרצה, וגם אם הכסף לא חויב פורמלית, למעשה הכסף מוקצה לצורך המטרה הזאת.

על כן, על 190 מיליון השקלים האלה ישבנו שבעה נקיים לפני שהגענו להחלטה שאנחנו יכולים להקצות אותם בלי פגיעה בתוכניות האסטרטגיות של הקרן, אלא על חשבון תוכניות אחרות של סיוע, שחשבנו לקדם לרשויות בעתיד. אבל זה לא אומר שמפה אפשר להתפרע, לכן אני ממש מפציר בחברי הוועדה – אני לא אומר את זה כאיום, אני אומר את זה כמציאות – תמיד כשמביאים חוק מיטיב, יש רצון לתת יותר, אבל אם נחרוג מהסכומים האלה, או קרוב לסכומים האלה, אם יהיו לוועדה בקשות קצת לפה וקצת לשם שנדע לעגן אותם ונדע להגן עליהם, יש איזה שפיל שאנחנו יכולים להרשות לעצמנו – אם תהיה פה פרימה של מסגרות, אני איאלץ למשוך את החוק, כי אני לא יכול לסכן את התוכניות האסטרטגיות של קרן הניקיון, גם למען המטרה החשובה הזאת. ניסינו להגיע לאיזון, המקסימום שאנחנו יכולים לתת בתנאי החירום האלה בלי לשבור את התוכניות האסטרטגיות של הטווח הארוך.

האם תקנון הקרן, אדוני השר - - -

חבר הכנסת סעדי, אני תיכף אפתח את זה לחברי הכנסת.

שאלה. שאלה. האם התקנון של הקרן - - -

לכולם יש שאלות.

אבל זו השאלה הכי חשובה.

אני פה, אני לא בורח.

השר לא הולך מהדיון.

אני אתכם עד סוף הדיון.

אני רוצה שנשמע קודם את כל הנציגים, ואז כל אחד יקבל את זמנו. עוד דברים, השר אלקין? אחריך, אגב, ידבר אריאל יוצר מהאוצר ואחר-כך - - -

אני מבין שכל מספר פה, אפשר להכפיל אותו, לשלש אותו, להוסיף ולהוסיף עוד רשויות וכו' וכו'. אבל אני מאוד מבקש מחברי הוועדה להבין שיכול להיות פה בסוף המקרה של "תפסת מרובה לא תפסת". אם המשא בהצעות יהיה יותר ממה שאנחנו רואים שאנחנו יכולים לתפקד ולסבול, אנחנו ניאלץ למשוך את החוק. זה נכון לדיון בוועדה, זה נכון גם במליאה. אני מכיר את הכנסת, אפשר להגיש הסתייגויות, הכול בסדר גמור, אבל אם יעברו הסתייגויות שאנחנו לא יודעים לחיות אתן - - -

אגב, הקרן מחולקת למשל ל-65% ו-35%, גם המשיכה מתוך הקרן תהיה באותה יחסיות? זה לא יהיה שאתם מושכים רק מסעיף אחד ולא מושכים מהסעיף השני?

כרגע אנחנו מושכים מהסעיף הגדול יותר, ולא במקרה, כי על הקטן יותר יש יותר מגבלות.

הגדול יותר זה המטרות העיקריות, זה הסעיף היותר גדול, ה-65%, זה מטרות הפיתוח. הוא יותר מוגבל, לא הקטן.

כן, אבל על הקטן יש לא מעט תוכניות אחרות שכרגע יושבות עליו, בגלל שהוא פחות - - -

הוא פחות מחויב, אתה אומר? הגדול פחות מחויב?

הגדול פחות מחויב.

זה פוגע יותר במטרה העיקרית של הקרן.

שוב, סיוע בטיפול בפסולת לרשויות המקומיות לא פוגע במטרה העיקרית של הקרן, כי זו אחת מהמטרות שלה.

המטרות העיקריות מוגדרות כמטרות הפיתוח.

נכון. יש גם וגם, לכן אנחנו תמיד שומרים על איזון. מבחינה תפעולית של הקרן, לנו חשוב מאוד להשאיר את זה כסימון מקורות כרגע כפי שזה סומן. אנחנו לא יכולים לשחק עם זה, כי זה עלול למוטט לנו תוכניות אחרות. לכן הייתי מאוד מבקש מחברי הוועדה – עוד פעם, אני פתוח לשמוע, אנשי המקצוע שלנו כאן, האוצר כאן, שהוא שותף אתנו בהנהלת הקרן, השלטון המקומי גם על הקו – אני יודע שתמיד אתה נכנס לוועדה, ואתה לא יוצא בדיוק כמו שזה. אני מספיק מנוסה בבית הזה.

אתה מספיק מנוסה בשביל לנסות לצאת כמה שיותר כמו שנכנסת.

אני מספיק מנוסה כדי להתלבט קשה, אם בכלל - - -

במקרה הפחות טוב. הוא יודע גם לתת פחות ממה שהוא - - -

אני אשתף אתכם שאחת ההתלבטויות שלי להסכים לבקשה של השלטון המקומי ומשרד הפנים להיכנס בכלל לאירוע הזה היה החשש שבכנסת ייפרצו המסגרות בגלל הרצון לפגוע בקרן יותר ממה שהיא מסוגלת לסבול. לכן התלבטתי הרבה אם בכלל להסכים למהלך של חקיקה כזה. אבל אני חושב שהכנסת מספיק אחראית בתקופה הזאת כדי להתגבר על היצר הזה, וכן להוציא משהו מתוקן, ולכן הגענו לכאן.

- - -

לא משנה. אני יודע, ולכן אני גם פונה לחברי - - -

- - - אחמד טיבי. אל תגזים בציפיות שלך.

אני פונה לחברי הכנסת שמגישים הסתייגויות. אם זו הסתייגות לצורך הצהרה, זה בסדר, זה מקובל, זה כללי הבית. אבל תבינו שאם תהיה פה תקלה, ואנחנו כרגע בתקופה פוליטית לא יציבה, אז יכולים לצאת כל מיני דברים.

נראה לי שהיום ב-16:00 הפוליטיקה תתייצב.

יכול להיות. אם תהיה פה תקלה, התוצאה תהיה משיכת החוק במחיר מאוד כבד, גם לעסקים שלא יקבלו את ההטבה שלהם, גם לרשויות שלא יקבלו את הסיוע. לכן זה סוג הדברים שהמצוין הוא האויב של הטוב. זה יכול למוטט את כל המבנה, שהוא נבנה מאוד מאוד בקפידה.

הערה אחרונה. שאלה אותי חברת הכנסת חיימוביץ' בדיון במליאה, איך אנחנו יכולים לוודא שהכסף הולך לטיפול בפסולת. אחד המנגנונים שרשומים בחוק, והתעקשנו על זה – הרי אנחנו לא מחפשים פה לשפר טיפול בפסולת, אמרתי את זה בפתיח, אנחנו רוצים שהוא יישמר בתקופה הקשה הזאת – שאם הנהלת הקרן רואה שרשות מקומית מסוימת לא מבצעת את תפקידה בטיפול בפסולת, למעשה המדינה תדרוש את הכסף חזרה, במנגנון של החלטה של הנהלת הקרן ובאישור המנכ"לים הרלוונטיים, הממונה על התקציבים ומנכ"ל המשרד להגנת הסביבה. לכן החוק באופן עקיף, אבל עם שיניים מבטיח את העובדה שרשויות לא ינסו לנצל את המצב הזה ועל הדרך להגיד: אנחנו גם לא נטפל בפסולת כי יש לנו תירוץ, אלא למעשה החוק שם את המנגנון הזה, הוא אומר: אתם מקבלים סיוע, אבל מצד שני תדעו שמצופה מכם להמשיך את הטיפול השוטף, וזה מנגנון שיבטיח את הקיום של מה שיש. עוד פעם, אני לא הולך לבדוק עד השקל האחרון לאן זה הלך, כי אני יודע בערך כמה יוצא לתחום הפסולת, ואם המשך הטיפול בפסולת הוא כמו שהיה, השגתי את מטרתי. אני לא מחפש פה לשפר, אבל יש מנגנון של מה שקראתי לו "חילוט" – זה לא בדיוק חילוט, אלא שזה כל הרשויות שמקבלות מענקי איזון, אז אין בעיה למדינה לבקש כסף חזרה – המנגנון הזה קיים. סיימתי, אדוני היושב-ראש.

אני רוצה תוך כדי לתת לחברי הכנסת, אז נעשה את הדיון כמו שאתם כבר מכירים, עם אורח מבחוץ ושניים מחברי הכנסת.

אולי נשמע קודם את משרד הפנים ומשרד האוצר?

אחרי שאני שומע את משרד הפנים ומשרד האוצר, אני אעבור להתייחסויות. אריאל יוצר.

תודה רבה, שלום לכולם, שלום לחברי הכנסת. מי שלא מכיר אותי אני אריאל יוצר, אני סגן הממונה על התקציבים באוצר, ואני אחד - - - בשלטון המקומי והגנת הסביבה.

ברשותכם, כמה מילים בקצרה. אני אשתדל לא לחזור על הדברים של השר אלקין. הוא כרגיל שולט בפרטי הפרטים, לא רק הסביבתיים, גם המוניציפליים וגם האוצריים.

אני רוצה ברשותך להסביר לוועדה על המהלך הכולל של הפטור מארנונה, כי החוק שמונח לפניכם הוא חלק ממהלך הרבה יותר גדול, הוא למעשה המהלך המשלים שלו, כדי לאפשר לנו לממש את הסיכום התקציבי שהיה לנו בין משרד האוצר, משרד הפנים, השלטון המקומי והמשרד להגנת הסביבה.

אנחנו מדברים על מהלך שעלותו הכוללת היא 2.8 מיליארד שקל. זה השווי של הארנונה העסקית שגובה השלטון המקומי למשך שלושה חודשים, למעט סיווגים בודדים, חריגים, שאותם איחדנו מראש ואמרנו שימשיכו לשלם, ואם תרצו אני אפרט עליהם בהמשך ואגיד מהם.

המקורות למהלך הזה הם למעשה 2.5 מיליארד שקל מתקציב המדינה, שהגיע לכאן לאישור הוועדה, 150 מיליון שקל, שעליהם פירט השר להגנת הסביבה, ועוד 140 מיליון שקל, שזה הסכמה שיש לנו עם השלטון המקומי, שהוא תורם למהלך. למעשה הוא מסכים לקבל החזר קטן יותר ב-140 מיליון שקל, קרי, 2.660 מיליון שקל, ובתמורה לזה, מה שהשלטון המקומי מתחייב לעשות, ולא רק בהסכמה, אלא בתקנות פטור שהן חובה שעליהן חותם שר הפנים, וממש מנחה ומחייב את הרשויות המקומיות לא לגבות ארנונה לאותם סיווגים, למעשה לכמעט כל הסיווגים, למעט מספר בודד של סיווגים שאני אפרט עליהם אם תרצו, כדי לאפשר הקלה משמעותית בהוצאה די כבדה שיש על המגזר העסקי, שהם תשלומי הארנונה.

הוא מאוד מהיר וקל ליישום. אני לא יודע אם אתם יודעים, אבל ביום שנכנסנו למשבר, 15 במארס, יצאה הנחיה של שר הפנים, מתואמת כמובן עם השלטון המקומי ועם משרד האוצר, לדחות תזרימית את תשלומי הארנונה לחודש הקרוב, וזה המהלך המשלים שלו שאומר, לא רק דחייה, אלא פטור, ביטול, לא לגבות. זה פעם אחת. פעם שנייה, בסיכום ובתיאום עם השלטון המקומי ההנחה היא הנחה שנתית של 25%, אבל כולה תתמקד בחודשי המשבר, ככה שבחודשים הללו עסקים לא יצטרכו לשלם ארנונה בכלל.

אריאל, סליחה, תתרכז בעניין הזה של ההנחה לעומת הפטור משלושת החודשים. לא יעזור לשום עסק שהוא ישלם כמה שקלים פחות בחודש דצמבר ובחודש נובמבר. הכוונה של הוועדה הייתה, גם כשזה אושר כאן, גם מבחינת האמירה של מנכ"ל הפנים וגם האוצר, כשאישרנו את התקציב בזמנו, הייתה שה-25% האלה, כולם ייוחדו לשלושת החודשים של המשבר, מארס, אפריל, מאי, או אפריל, מאי, יוני לכל היותר.

עודד, דבר אחד, אתה צודק 100% מהותית, ודבר שני, אתה צודק 100% גם בטכניקה. לא יעזור לאף אחד לקבל באופן חלק 25% ארנונה מכל חודש. האתגר הוא לתת למגזר העסקי לשמור את הראש מעל המים בתקופת המשבר, כשהוא לא יכול לעבוד, על מנת שנפגוש מגזר עסקי, שספג מכה אומנם, אבל נשאר בחיים, כדי שיוכל להתאושש ברגע שנצא החוצה, וכך זה גם יקבל ביטוי בהנחיות. ואני מניח שמשרד הפנים, שידבר אחריי, או כשתיתן לו רשות דיבור, כמובן יתייחס גם לעניין הזה. אבל זו כמובן ההסכמה וכך זה יהיה.

התשלום בשלושת חודשי המשבר יהיה אפס לארנונה עסקית. דרך אגב, הוא יהיה אפס מתוך כוונה שעסקים, ויש לא מעט כאלה, ששילמו את תשלום הארנונה השנתי שלהם בבת אחת בחודש ינואר, לפני שמישהו ידע בכלל שיהיה משבר, יקבלו כסף חזרה על אותו חלק יחסי לחשבון. זו המהות, זה הרציונל ואלה ההסכמות.

איך תעגנו את זה בכתובים? זה נחמד שאתה אומר את זה פה עכשיו, ובסוף כשבעל העסק בתל אביב פונה לעירייה, אומרים לו: אנחנו נותנים לך 25% הנחה שנתי. מה אתה רוצה?

אני אגיד על זה שני דברים. האחד, אני אגיד שזו ההסכמה עם השלטון המקומי, השני, זה יהיה כתוב בתקנות של שר הפנים. הוא יכתוב את זה, למרות שזה הדבר הברור מאליו, אבל בגלל שיש 257 רשויות מקומיות אנחנו לא רוצים להשאיר את זה ליד המקרה, ואנחנו נכתוב בתקנות שהפטור, אותם 25%, ימוקדו בשלושת החודשים הבעייתיים, ולכן לא יהיה מקום לשיקול דעת בעניין הזה.

איזה עסקים החרגתם?

מה שהחרגנו בתקנות זה בנקים וחברות ביטוח, זה נכסי ממשלה, זה חברות ממשלתיות, זה קרקע חקלאית ומבנים חקלאיים, ועסקים שהוגדרו כעסקים שמחויבים לעבוד. לדוגמה סופרמרקט או בית מרקחת. אלה עסקים שעבדו, לא רק שעבדו באופן מלא, אלא אני מניח שהביקושים לעסקים האלה עלו בתקופת המשבר, ולכן הם לא ייהנו מהפטור. שאר העסקים, התעשייה באופן מלא, המשרדים באופן מלא, השירותים באופן מלא – כל הסיווגים הראשיים של הארנונה העסקית יקבלו פטור.

אריאל, למה קרקע חקלאית או מבנים חקלאיים? ראינו מלא פרחים שאף אחד לא קוטף, ראינו הרבה סחורה שאף אחד לא קוטף אותה.

לפחות אותם מקומות, אותם ענפים שנפגעו. לא יכול להיות שבאופן כולל לא מחריגים את החקלאות, גם בתעשייה יש תעשייה שונה.

קודם כול, זה נכון שיכול להיות שהמהלך הזה בקצה שלו או בשוליים שלו נתן פטור לארנונה לעסקים, שבעיניי, מהבדיקות שאנחנו עשינו, הם מיעוט שכן עבדו. אני לא מתכחש לעניין הזה. יכול להיות שזה קרה. ואמרתי, היתרון המאוד גדול של המתווה הזה הוא שניים. פעם אחת הוא מאוד מהיר ליישום, אנחנו לא בודקים מחזורים, אנחנו לא בודקים ירידה בהכנסות, אנחנו נותנים את זה כעזרה ראשונית די גדולה, של כמעט 3 מיליארד שקל, אבל עזרה ראשונית ומיידית לעסקים שבעיניי 90% ממי שמקבל אכן נפגע, לפחות 90%. זה פעם אחת.

פעם שנייה, מבדיקה שעשינו לגבי ענף החקלאות, ענף החקלאות רובו ככולו לא נפגע. ענפים שנפגעו, ואנחנו אחרי שיחה עם יושב-ראש מרכז המועצות האזוריות, אנחנו בסיכום ביחד אתו נעשה את כל המאמצים שיש כדי לתת להם פתרון נקודתי. אבל ככלל, המגזר הזה, מאחר שהוא ברובו לא נפגע בעקבות המשבר, אנחנו לא נתנו לו פתרון במסגרת תחום הארנונה.

אתה יודע מה עשו עם מיליוני פרחים?

נכון. אריאל, מאיפה הבאתם את הנתון הזה?

עוד פעם, אמרתי, יש ענפים שנפגעו. בענפים האלה נרצה לתת טיפול ממוקד, אבל בגלל שמהות הצעד - - -

איפה זה יכול לקבל עיגון בחוק הזה?

רגע, רק להשלים.

אנחנו לא נוותר על זה. אל תדאג, אופיר.

רק בגלל שמהות הצעד הוא כזה שעקרונית הוא עובד באופן גורף – הארנונה מחולקת ל-13 סיווגים, והחלוקה פנימה היא חלוקה בעייתית מאוד. ולכן אם ידענו לאפיין סיווג ראשי, כסיווג שרובו ככולו לא נפגע, קרי, בנקים וחברות ביטוח, או קרי, חקלאות, דרשנו ממנו להמשיך לשלם. ענף הפרחים, אני לא מתווכח, הוא נפגע. הוא נפגע, אבל הוא ענף שנדע לתת לו פתרונות, לא דרך מנגנון הארנונה, אבל הוא מהווה אחוזים בודדים מסך ענף החקלאות, שככלל לא נפגע.

זאת הצרה, אריאל, שאתם מתייחסים לחקלאות לא כאל הכנסה. יש מועצות אזוריות שההכנסות שלהן מארנונה הן מהחקלאות, ועכשיו אתם באים ואומרים שלא תתחשבו באותה הכנסה שנכנסת למועצות האזוריות.

שוחחנו הבוקר עם יושב-ראש המועצות האזוריות, שי חג'ג', שכן ציין שיש יישובים שלמים שנשענים על ארנונה של חקלאות, שכרגע, עכשיו, אין תפוקות, אין תוצרים. הם משאירים הכול למות בשטחים. פרחים וכו'.

תודה, קטי.

עודד, צריך לומר - - -

חברים, אני מבין את הרצון של כולם, אנחנו פשוט לא נתקדם ככה בדיון.

צריך להעמיד דברים על דיוקם, כי תוך כדי התקשר המנכ"ל של שי חג'ג' ודיבר אתי בדיוק על הבעיה הזאת.

תודה. שי גם נמצא בדיון לדעתי. אריאל, עוד משהו?

לא. אלא אם כן יש עוד שאלות.

יהיו שאלות. תישאר כמובן זמין. משרד הפנים, סיון להבי.

צוהריים טובים. מכובדיי, אין לי הרבה מה להוסיף מעבר למה שאמר השר אלקין וחברי יוצר. המתווה הוא באמת מתווה מיטיב עם העסקים ומיטיב עם הרשויות. עשינו כל מאמץ לפשט את הרגולציה, להוריד את כל התנאים, כדי שכולם יהיו זכאים ויקבלו את הכסף, גם בטווחים קצרים וגם בסכומים משמעותיים. בעקבות פנייה נוספת שנערכה בשעות האחרונות מהמרכז לשלטון מקומי נוסיף לתוך התקנות התייחסות לגבי פטור לשלושה חודשים. האמת, אני מעדיף לענות על שאלות.

סיוון, הנושא הזה של הפטור לשלושה חודשים, גם בתקנות, אני מציע שלפחות הטיוטה – אתם הרי לא צריכים לאשר את התקנות האלה פה – הטיוטה או משהו כתוב יהיו על שולחנה של הוועדה לפני שהיא מצביעה.

למה אין נוסחה? למה יש מספרים? על פי מה? אם הייתה נוסחה, היינו יכולים להתאים את זה חודש בחודשו. למה זה מספרים?

עודד, אתה רוצה שאני אענה?

אני רוצה שסיוון יתייחס לנושא של שלושה חודשים בתקנות, שזה מאוד מאוד חשוב. אחרי זה אני אפתח לשאלות חברי הכנסת, כולל השאלה של מיקי לוי. תאסוף שאלות, יוצר, כי אי-אפשר יהיה לעשות את זה בפינג-פונג.

לגבי הפנייה שלך, אני אעביר את הבקשה הלאה.

שימו לכם בכוכבית שהבקשה הזאת מוועדת הכספים בעניין של השלושה חודשים הגיעה עוד לפני חג הפסח. אנחנו לא רוצים לראות בסוף את העסקים פושטים יד בכל מיני רשויות מקומיות ותלויים ברצונו הטוב של ראש הרשות – אחד כן ייתן, אחד לא ייתן.

אני רוצה לפתוח לשאלות של חברי הכנסת לפי הסדר שהם נרשמו. הנוהל הוא שזה הולך מהחדר השני ואז לחדר הזה. חבר הכנסת אופיר סופר, אחריו – ניר ברקת.

בהמשך לדברים ששמענו - - -

סליחה רגע, אופיר. האורחים שלנו, אם זה יוצר או סיוון או אחרים, תרשמו את השאלות ותענו במרוכז, אחרת אנחנו בפינג-פונג שהוא לא נוח בפורמט הזה של הזום. אופיר.

אני בקשר עם המועצות האזוריות, וברור שבמועצות האזוריות, קרי, הענף החקלאי הוא זה שנפגע כאן. לכן אני מבקש, ואני מבין שיש בסיס לדבר, להרחיב את התוספת שניתנה לאשכולות 1 עד 5 – להכניס שם גם את אשכול 6, וזה יכול לתת מענה כפיצוי לאותם שוליים, ככה קראנו להם במקרה הזה, לחקלאות הישראלית.

תודה. חבר הכנסת ניר ברקת.

השאלה הראשונה היא, מדוע הלכתם על פטור אחוד לשלושה חודשים? יש ענפים, כמו התעופה, כמו המלונות, אולי המזון, שיכול להיות שהתקופה שבה העסקים הספציפיים ייפגעו הוא בסדר גודל יותר ארוך משלושה חודשים. השאלה הראשונה היא, למה להגביל את זה באופן אחוד לשלושה חודשים?

השאלה השנייה יותר מופנית ליוצר באוצר. ברגע שאתה הולך אחוד לפי ענפים, אני לא נגד, אבל אתה גם מסייע לעסקים שהפגיעה שלהם היא לא אחודה. יש עסקים שהפגיעה שלהם היא יותר מ-50%, אנחנו קוראים להם בשפה שלנו "פצועים קשה", ויש עסקים שאולי לא פצועים קשים.

כשאתה הולך אחוד, אתה מוציא הרבה מאוד משאבים על עסקים שאולי קצת נפגעו, במקום לרכז את המשאבים בעסקים שיכולים לפשוט רגל. אני רוצה להבין איך זה משתלב עם התפיסה היותר רחבה שהיום רווחת באוצר. דיברנו פה כמה פעמים בוועדות הקודמות, שאנחנו רוצים לראות איך מונעים פשיטות רגל כיעד. מניעת פשיטת רגל כיעד זה בוודאי להתמקד בפצועים קשה, לעזור לעסקים שיש להם ירידה יותר מ-50%, ושם כמדומני הפטור מארנונה לשלושה חודשים זה עדיין חלק קטן מההפסדים האמיתיים שלהם. נשאלת השאלה, איך אתם משלימים את ההפסד הזה לעסקים שפצועים קשה?

תודה. חבר הכנסת אוסמה סעדי, ואחריו – חבר הכנסת לוי.

גם דיברתי עם השר אלקין וגם דיברתי במליאה, ואנחנו בקשר עם ראשי המועצות המקומיות הערביות ועם ועד ראשי הרשויות המקומיות, שפנו במכתבים מלפני כשבועיים, גם לשר האוצר, גם לשר הפנים וגם הייתה שיחת ועידה בין מודר יונס, ראש הוועדה לרשויות המקומיות הערביות, וחברי, חבר הכנסת אחמד טיבי, וגם יוצר ששומע אותנו וגם השר כחלון. אני מעלה סוגיה חשובה מאוד פה, סוגיה שנוגעת לכל הרשויות המקומיות הערביות.

עשיתי פה סיכום של כל הטבלאות האלה, ולפי טור ב', שזה סכום המענקים, שזה ה-150 מיליון שקל, כ-70 רשויות מקומיות ערביות, הסכומים שהם מקבלים זה בערך 11 מיליון שקל, שזה 7% מה-150 מיליון, וטור ג', שזה מתוך 40 מיליון שקל, הסכומים שמקבלות הרשויות הערביות זה 11,128,297. לפי מספר התושבים, 3 שקלים – המשוואה שאמר כבוד השר אלקין – הם מקבלים 11 מיליון, שזה בערך 28%. הסכומים האלה מראים על הקיפוח, כמובן שנובע מדבר אובייקטיבי, גורם אובייקטיבי שאין לנו עסקים ביישובים הערביים, ולכן גם פה, מתוך ה-150 מיליון שקל זה 7%, אבל גם מתוך הסכום הגדול, העסקה הגדולה, הכוללת, שזה 2.8 מיליארד שקל, גם השיעור של הרשויות הערביות הוא שיעור נמוך מאוד.

מצד שני, עודד, כמובן אנחנו בעד פטור לעסקים ואנחנו בעד מענקים לעסקים, אבל צריך להביא בחשבון ולהתחשב בעובדה שגם ארנונה למגורים, בתקופה הזאת שאנשים מובטלים, שלאנשים אין הכנסות, הם לא ישלמו גם ארנונה למגורים. ולכן שאלתי ליוצר, גם לכבוד השר אלקין וגם למשרד הפנים. אנחנו ביקשנו וגם הוועד ביקש תוספת של 70 מיליון שקל לחודש, כל עוד שהמשבר הזה נמשך, מה קורה עם זה?

תודה. אני עוצר שנייה את הדיון. נמצא אתנו ראש עיריית פתח תקווה, בנושא שפתחתי אתו בהתחלה. אני רוצה את ההתייחסות שלו למכתב שהוא הוציא. רמי.

צוהריים טובים. הבנתי לגבי מה שדיברתם בהתחלה. קודם כול, אני אתייחס למכתב. המכתב כמובן מדבר על זה שזה משהו שנעשה בשיתוף פעולה ותיאום. אגב, ב-2009 הייתי בתפקיד אחר בעירייה, גם אז היה איזה משבר כספי, ובוצע אותו תהליך מול ספקים שעובדים שנים עם העירייה, שנהנים מהעבודה מול העירייה במשך שנים, ואיפה שיש משבר, כמו בתקופה כזאת, משבר שלא היכרנו ולא ידענו שנים רבות, רואים את ההתחשבות.

אין ספק שזה לא כפייה, כי בסופו של יום אם למישהו יש הסכם או מכרז, אם אני לא אתן לו מה שמגיע לו על פי מה שהוא זכה, הוא יכול לתבוע אותי בבית משפט. אנחנו מדברים על הבנה הדדית שנובעת כתוצאה מהמצב.

אני רק רוצה גם להוסיף, שתבינו מהרשויות, למרות שפתח תקווה לא נכללת בחוק ה - - -, חוק שנראה לי שרוצים לעבור, כמו רשויות איתנות אחרות. פתח תקווה שמתבססת, יש פה אזורי עסקים והייטק בין הגדולים במדינה, כרגע נכנסה למשבר תקציבי, תזרימי, בבנקים ממש, שאין כספים שנכנסים לבנק כתוצאה מחוסר בתשלום ארנונה משמעותי, אין לה כספים לשלם תשלומים שהיא מחויבת לשלם. מצד שני, אנחנו משלמים את כל מה שהמדינה מחייבת אותנו, כמו ביטוח לאומי, מס הכנסה, שמדובר בעשרות מיליונים וכל מה שנדרש. אנחנו לא מבצעים אכיפה וגבייה, לא מול עסקים כמובן, גם לא מול תושבים, לאור התחשבות במצב.

אנחנו מלכתחילה – קחו דוגמה שעירייה רוצה לגשת לבנקים, לעשות הקלת הלוואות כדי להתמודד, אז גם הבנקים, מסתבר – אני לא אגיד מנצלים, אבל הם גם כנראה בהתמודדויות שלהם, אז הם העלו את הריביות בצורה ניכרת, דבר שעוד יותר מקשה על העירייה.

כספים לדוגמה – עירייה כמו עיריית פתח תקווה במהלך השנים בשנה רגילה יכולה לאפשר לעצמה לממן מימון ביניים כל מיני הרשאות תקציביות שאנחנו אמורים לקבל מהמדינה. אני שם דגש לדוגמה על בניית מוסדות חינוך לטובת פתיחת שנת לימודים. כשאני מקבל הרשאה ממשרד החינוך לדוגמה, והם אומרים לי: אין בעיה, אתה יכול להתחיל לבנות, תממן מחשבונך ואחרי זה אנחנו נעביר לך, תשימו את זה בעיריית פתח תקווה בעשרות מיליונים - - -

הכול בסדר, אבל רמי, תשמע. כל הבעיות של הרשויות - - -

אני אשלים בדקה. כל זה יוצר מצב שבסוף גם עיריית פתח תקווה, העיר הרביעית בגודלה, עם 270,000 תושבים, אזורי עסקים והייטק הגדולים במדינה, נמצאת במצב תזרימי קריטי. קריטי. אין כסף לשם בבנק מחר.

יתרה מזו, בהסכם שהגיעו אליו עם ההסתדרות, בניגוד לכלל המשק שהוציאו את העובדים לחל"ת ואז המדינה אמורה לשלם להם דמי אבטלה, אתם יודעים שברשויות מקומיות גם מי שאין לו ימי חופשה ממשיך לקבל משכורת רגילה.

רמי, הדיון הוא לא על - - -

הדיון רק משקף לך את הקשיים שיש. אני, כראש רשות, בסוף גם מנהל חשבון בנק, ואני צריך לדעת איך להתמודד עם זה, שלא נגיע למצב שמחר אין כסף לשלם משכורות או אין כסף לשלם לספקים שעבדו, וגם לא לגרום להם להתמוטטות. אם אני לא אוכל לשלם כסף מחר לאלפי ספקים שעובדים מול העירייה, אז נגרום להם לתגובת שרשרת שתמוטט אותם ולקריסה שלהם, ולקריסה של המשפחות שלהם. אנחנו חושבים על כל דרך יצירתית לעבור את המצב הזה ביחד. אם נדע להתחשב, כמובן אנחנו בתושבים, בעסקים - - -

רמי, אני חייב לומר לך משהו. דבר אחד, דרכים יצירתיות זה טוב, אבל תזכור שבמעמד שלך מול אותו ספק, כל ספק שלך, אתה החזק והוא החלש. מעבר לזה שלשון המכתב שהובא לידיעתנו הוא לא לשון רשות, הוא לשון הודעה. אתה מודיע לו שיופחת לו מהתמורה שמגיעה לו סכום של 5% מהתמורה. א', אני שמח שהבהרת כאן לפרוטוקול של ועדת הכספים שזה רשות ולא חובה כלפי החוזה. ו-ב', אני מציע גם לך, יצירתיות כדי לחשוב על מקורות תקציביים, זה טוב, כרגע מי שאחרון בשרשרת המזון זה הספקים שלך, הם האחרונים שקיבלו סיוע.

- - -

רגע. רמי, חשוב לי להבהיר. הפוך, אני לא חושב שאתה זה שצריך לספוג את זה, אלא להפך. וגם ההתעקשות שלנו כאן בוועדת הכספים מול האוצר, תדע שהסיכום מול האוצר היה שה-25% פטור האלה, השלושה חודשים פטור, הם היו בתנאי שהאוצר מתחייב לשפות את כל הרשויות במלוא סכום הפטור, בין אם הוא יגיע מקרן הניקיון ובין אם הוא יגיע ממקורות אחרים. האוצר התחייב שבכל הרשויות המקומיות הסכום הזה יוחזר.

אנחנו נעמוד לימינכם במאבק שלכם מול האוצר, אבל זה לא יכול להיות על הגב של הספקים הקטנים הרבה פעמים, שגם הם לא יודעים איך הם משלמים את השכר לעובדים שלהם. ההבדל הוא שכאשר הם יקרסו, הם יקרסו ולא יחזרו. אני עוד לא שמעתי על עירייה שסגרו, מקסימום מינו לה חשב מלווה.

אני רק רוצה עוד להבהיר, קודם כול, שכאשר פונים לספקים, עדיף להגיע למצב שאנחנו משלמים לספקים 95% מהסכום שמגיע להם, ולא אפס ולהגיד להם: אין, יש משבר, יש בעיה. יש רשויות שמגיעות למצב שהן לא יכולות לשלם. לא רק ספקים, גם עובדים שלא מרוויחים פה. יש בפתח תקווה קרוב ל-2,000 עובדים שמקבלים שכר של 5,000 שקל, שכר מינימום, נגיע למצב שמחר אני לא אוכל לשלם את השכר הזה. במצב הזה תחשוב באיזה משבר הם יהיו.

האירוע הוא לא חד-צדדי.

אני אומר עוד פעם, הכול בניהול נכון. אני אביא דוגמה נוספת, פתאום קיבלנו מכתב מחברה שמובילה את האשפה העירונית - - -

עזוב. רמי, אנחנו באמצע דיון אחר.

החברה הזאת החליטה שהיא מעלה פתאום את התעריף של ההובלות בעשרות אחוזים. זו הוצאה שלא צפינו. פנינו למשרדי הממשלה, המשרד לאיכות הסביבה, משרד התחבורה - - -

רמי, אני רוצה לקצר כדי לחזור לדיון.

אנחנו מול קשיים, צריך להבין את זה. אנחנו רוצים לראות - - -

אני רוצה לקצר. רמי.

תושבים, ספקים, כולם - - -

רמי, אני רוצה לקצר כדי לחזור לדיון. תבהיר בבקשה לפרוטוקול שהמכתב הזה שבפנינו הוא לא הודעה לספק, אלא בקשה מהספק. זה פעם אחת. נמשיך ואני מקווה שתבין את מערכת היחסים הזאת. זו בקשה לספק? זו לא הודעה לספק?

מה זאת אומרת? אנחנו נמצאים במדינת חוק. במדינת חוק, כשיש הסכם שכר, הסכם עבודה, הסכם טובין, ההסכם הזה מחייב. מי שלא עומד בהסכם, יש מערכת משפט. ברור שאנחנו כעירייה עומדים בכללי החוק. כמובן זה בהבנה. מחר אני יכול לכפות על מישהו? הוא יתבע אותי בבית משפט. אנחנו לא רוצים להגיע למקומות כאלה. ברור שהכול בסוף בהבנה לאור המצב.

תודה.

כל טוב.

אנחנו ממשיכים את הדיון. סליחה על העצירה הזאת. חבר הכנסת לוי.

אני לא מדבר עכשיו על ההסתייגויות.

אני מציע שתעלה את הדברים, תעלה גם את ההסתייגויות שלך.

אין בעיה. בסדר גמור.

אני אשמח שתוריד אותן.

לא. אני לא מוריד. שלא יהיו כאן אי-הבנות.

אני כן מצטרף להסתייגות אחת שלך, אני כבר אומר, וזה לצרף את הרשויות של אשכול 6. אני רוצה שהרשויות של אשכול 6 גם יהיו פה, ולא רק אשכול 5, כדי לפצות את הרשויות.

תודה. אני מבקש שתהיה נוסחה ולא מספרים. נוסחה מתעדכנת מפעם לפעם, מספרים לא, זה משהו אבסולוטי. איך החליטו? מה החליטו? אני מבקש שתהיה נוסחה. לפחות בפורום הזה יש שני ראשי ערים שמבינים עניין. הם מבינים יותר ממני, אבל כשאני רואה מספר, אני לא מבין למה, איך, מתי. ברגע שתהיה נוסחה, אפשר יהיה לחשב את זה. אני מדבר בנוסחה מתמטית איך נקבע העניין הזה.

הינה, גם ניר נכנס. ניר, פספסת, אמרתי שאני לא רוצה מספרים, אני רוצה נוסחה. יש כאן שני ראשי ערים בפורום הזה, שיודעים איך לחשב את זה בהמשך. מספרים זה משהו אבסולוטי. למה? אם תהיה נוסחה, אתה תגיד לי אם הנוסחה הזאת היא קבילה או לא קבילה, האם היא נורמלית.

השר הסביר שזה רק לקיצור תהליכים, וזה תוצאה של נוסחה. על פניו, מניסיוני כראש עיר, אם הנוסחה היא סבירה, הוא מבקש מאתנו פשוט לקצר תהליכים.

אין בעיה, תגיד מה הנוסחה.

הוא אמר מה הנוסחה.

יכול להיות שיצאת. אני חוזר ואומר יש פה שתי נוסחאות, יש שני טורים.

יש שתי טבלאות.

שתי טבלאות. טבלה אחת היא פיצוי על ביטול ארנונה לעסקים, בנויה על פי 20% מאובדן ההכנסות של הרשויות האלה. הטבלה השנייה, שהיא תוספת לרשויות 1 עד 5, בגלל הגידול להוצאות לטיפול בפסולת, תלויה על נוסחה של 3 שקלים פר נפש לחודש, ואז לפי גודל הרשויות בלמ"ס, כמובן שלושה חודשים - - -

וזה על דעת השלטון המקומי?

בוודאי. יש שתי נוסחאות מאוד פשוטות.

אני רוצה להזכיר לך, אדוני השר, שעדיין נכנסים תקציבים לקרן - - -

יש לי שאלה, מיקי. אתם מתנגדים שבנוסף לטבלת הסכומים תהיה כתובה הנוסחה בחוק, שהסכומים חושבו בהתאם לנוסחה?

תכתוב בדברי ההסבר.

דברי ההסבר הם לא רלוונטיים.

אתה עלול להיתקע פה עכשיו.

אני שואל אם יש לכם התנגדות.

בדברי ההסבר זה מופיע. בואו נשאל את היועצים המשפטיים של האוצר ושלנו.

זה לא היועצים המשפטיים, זה אריאל.

בואו רגע נפריד בין שתי הטבלאות.

באותה הזדמנות השאלה היא, מה קורה עם עסקים שזה יותר משלושה חודשים שהם נפגעו או נפגעו בפחות משלושה חודשים?

חבר הכנסת מיקי לוי, שאלת למה אין נוסחה. אני רוצה רגע להסביר. אני אענה לפי שתי הטבלאות. אני מתחיל עם הטבלה הראשונה של ה-150 מיליון שקל. ה-150 מיליון שקל למעשה הוא רק החזר בגין הארנונה, ולכן מה שעשינו דה-פקטו, לקחנו את נתוני הגבייה של הרשויות המקומיות, ראינו כמה כל רשות גובה בפועל בגין אותם סיווגים רלוונטיים, וזה מה שאנחנו מחזירים לה. ולכן למעשה אני לא יכול לבטא את הדבר הזה בנוסחה. זה שיפוי, לא פיצוי, לא שיפור, רק החזר בגין הארנונה. זה ה-150 מיליון שקל. ולכן אתה לא רואה נוסחה, אתה רואה מספרים.

דרך אגב, מה זה אותם 150 מיליון שקל? לקחנו את חלק הגבייה של כל הרשויות שמקבלות מענק איזון, חילקנו 150 חלקי אותו חלק, יצא 20%, ולכן אתם רואים מספרים אבסולוטיים, אבל משם הם נובעים. ובגלל שלמעשה אני מחזיר כסף בגין הגבייה, זה בגין הפטור, אז אין כאן שום נוסחה. זה לגבי ה-150 מיליון שקל.

לגבי ה-40 מיליון שקל, הסביר השר אלקין, אני רק חוזר אחרי הדברים שלו. הוא הסביר את הנוסחה. הנוסחה היא מצב סוציו-אקונומי 1 עד 5. כרגע לפי מספר ראשים, לפי האנשים שגרים ברשות. הוא אמר שהוא כותב מספרים אבסולוטיים כדי לקצר את התהליך, ולא להתחיל עכשיו להתקשקש עם נוסחאות, וככה ברגע שהחוק עובר, הכסף מגיע ישירות ומיידית לרשות המקומית.

ולכן, בניגוד לחוקים אחרים, מיקי, שאתה מכיר מערי עולים וכו' וכו', ששם היה היגיון לצמצום פערים ולעשות תקצוב דיפרנציאלי וכו' וכו', כאן זה מה שנקרא "החזר פשוט" – מה שגבית, אני מחזיר לך. זה הכול. בגלל זה אתם לא רואים כאן נוסחה.

זה לגבי הסוגיה הזאת. לגבי השאלה של חבר הכנסת ניר ברקת. נכון, כרגע אנחנו מביאים מהלך שהוא נכון לשלושה חודשים. אני לא יודע להגיד שבזה זה מתמצה. הלוואי ובעוד שלושה חודשים המשק יפרח. אני לחלוטין מבין ומסכים שיש ענפים שיכול להיות שזה לא יקרה. לכשנגיע לשם, ויהיו ענפים שעוד לא יתאוששו ולא יוכלו לחזור חזרה, נצטרך לתת להם מענה. אני לא מתכחש לזה, אבל כרגע, בשלב א', אנחנו נותנים לשלושה חודשים. לכשנגיע לקראת תום התקופה, נצטרך לראות מה עושים עם אותם ענפים שעוד לא יצאו החוצה.

למה ללכת אחוד? באופן עקרוני היתרון של המהלך הזה הוא פשטות ומהירות. החיסרון שלו, ואני לא מתכחש אליו, הוא שבשוליים, לפחות בעיניי, יש עסקים שמקבלים את הפטור, למרות שהם נפגעו קצת. אבל אני חושב שזה השוליים של המהלך. זה פעם אחת. פעם שנייה, תוכנית הסיוע מורכבת מעוד הרבה מאוד כלים. הכלי הזה הוא הכלי שמבטל הוצאה, הוא לא משפה והוא לא מפצה על אובדן. הוא פשוט מבטל הוצאה לעסקים, כדי שהם לא ייכנסו לבעיה נוספת. הוא מחזיר כסף למי שכבר שילם, אבל הוא מבטל הוצאה למי שאמור לשלם בשלושה החודשים האלה.

כלים אחרים של מענקים וסיוע – כן, הולכים נקודתית יותר, מפצים על אובדן הכנסות, אבל הם הרבה יותר קשים ומורכבים ליישום. ולכן, כאן מצד אחד, נכון, לא פגעתי בול ברמת העסק שנפגע. אני לא מתווכח עם זה שיכול להיות שבשוליים, באחוזים לא גבוהים בעיניי, פיציתי גם עסקים שפחות נפגעו, אבל השקנו, או אתם, באישורכם, נשיק את המהלך הזה הרבה הרבה יותר מהר.

תודה. חבר הכנסת לוי - - -

עודד, אני מבקש שהייעוץ המשפטי ייתן פתרון.

מה עם השאלה שלי לגבי החברה הערבית והרשויות הערביות?

כן, סליחה. אני מתנצל. - - - ולא התייחסתי. אני אענה. המהות של המהלך או של הצעד הוא סיוע למגזר העסקי. דרך אגב, בזה בעיקר, לפחות בשלב הזה, זה כל מה שעושה הממשלה כרגע, וזה הצעדים שאנחנו עושים לאישור הכנסת. זה וטיפול במערכת הבריאות. אנחנו כרגע לא עוסקים בסיוע, לא למערכת החינוך, ולא למערכת הביטחון ולא למערכות ציבוריות אחרות, ואני לא מתווכח, יכול להיות שיש להן פגיעה. אבל כרגע, חודש לתוך המשבר, עיקר הסיוע מתמקד במגזר העסקי, זה גם מה שאתם רואים כאן.

אחרי שיחה ארוכה עם מודר יונס וחבר הכנסת טיבי, הם העלו בפניי את הבעיות שלהם, ואני לחלוטין לא מתכחש אליהן, אני גם מקווה שנוכל לתת סיוע. אבל המהלך הזה מטרתו בעיקר סיוע לרשויות וסיוע לעסקים. בגלל שלצערי הרב אין הרבה עסקים, או יש פחות עסקים ברשויות במגזר הערבי, השיפוי שהן מקבלות נמוך יותר. אבל זה עניין תוצאתי לחלוטין. מהות המהלך הוא סיוע למגזר העסקי, לא לרשויות מקומיות, לא חזקות, לא חלשות, לא יהודיות, לא ערביות.

לכן צריך העדפה מתקנת לרשויות האלה, שממילא אין להן עסקים.

תודה. אני רק אומר לחברי הכנסת, לא נצליח דרך החוק של קרן הניקיון לפתור את כל בעיות השלטון המקומי. אנחנו בסך הכול מנסים לוודא שמה שהובטח לוועדה, מבחינת ה-25% פטור מארנונה לעסקים שנמצאים במשבר כתוצאה מאירוע הקורונה, יהיה לו מקור תקציבי. זה אחד מהמקורות התקציביים. אגב, הוועדה, עוד פעם אני חוזר ואומר, הוועדה הציעה אותם כמקור תקציבי בדיוני הוועדה. חבר הכנסת יעקב אשר.

מיקי, היית באמצע?

סליחה, מיקי. היית באמצע ההסתייגויות.

אני מבקש שהיועץ המשפטי ייתן לנו - - -

הוא לא ענה לי על השאלה - - -

על השלושה חודשים? הוא ענה לך. הוא אמר שככל שהם יצטרכו, הם יעשו יותר.

בקונטקסט היותר רחב, לטיפול באלה שנפגעו קשה. זה חלק קטן מהעלות. מה עם השאר?

תיכף הוא יענה על הכול. נעשה עוד סיבוב.

מיקי. מה שאתה לא חייב ורשום בכתב, כי הגשת את ההסתייגויות - - -

אני רוצה שהיועץ המשפטי ייתן את דעתו על העניין, איך מוחרתיים מי שיבוא במקומנו ידע את זה? איך? אני רוצה במילים, במשהו. אני לא יודע מה. תנו לי עצה איך נטפל בזה. זה אחד.

דבר שני, יש לי שתי הסתייגויות מהותיות. שלוש הסתייגויות. הן הוגשו יחד עם חבר הכנסת אחמד טיבי. הוגשו החתימות, שנינו חתומים על המסמך הזה. יש שלוש הסתייגויות מהותיות: 1. הוספת סוציו-אקונומי 6 לשיפוי על הקרן.

זה חתימות כל הסיעה שלך? לא. זה לא כל החתימות.

חתימות כל הסיעה שלי. ואחמד עכשיו יצהיר שהסיעה שלו מצטרפת.

יש לנו גם דף חתימות של כל המשותפת.

כן. בשם המשותפת.

בבקשה.

אם זה 6, זה מצוין.

6 כולל.

6 אנחנו נפתור.

6 זאת הסתייגות אחת.

אם זה רק 6, זה מצוין.

בהסתייגות השנייה: בהצעת החוק יבוא סעיף 2 אחת לחצי שנה. אני מאלה שכאן נכוויתי. אריאל, אתה יודע יפה על מה אני מדבר. אני בוגר ניסיון להציל את מפעל אביב למחזור פלסטיק, האחרון בארץ, ובסוף אנחנו מאחזרים את הפלסטיק בטורקיה. אתה זוכר, אריאל, כמה התחננתי ל-10 מיליון שקל? אז הינה, הגיע היום, חד-משמעית. ואני אומר לכם שאני מבקש שכל חצי שנה יועבר לוועדת הכספים של הכנסת עדכון על מצבה הכספי של הקרן. הקרן זה חור. אין פיקוח פרלמנטרי, אין כלום. אני אומר לכם את זה. הוצאות הממשלה בקרן בחודשים שחלפו מאז העדכון הקודם וכן התוכניות הממשלתיות לשימוש בקרן בעתיד, אני דורש שיהיה פה דיווח. מצדי ליושב-ראש ועדת הכספים. מישהו כאן יכול לתת תשובות חוץ מהשר מה עשו בקרן? אף אחד. אני אומר לכם, אני בוגר הקרן - - -

אתה רוצה שהזבל יהיה שקוף.

אני בוגר הקרן הזאת. אריאל, אתה יודע את זה. אני מוציא את העצבים על אביב, אתה יודע.

בסעיף 1(ד) להצעת החוק, במקום המילים "המשויכת לאשכולות 1 עד 5 כאמור", בתוספת השנייה יבואו המילים: יינתן שיפוי כספי מלא מהקרן בגין אי-גביית ארנונה עסקית מעסקים שהפסיקו את פעולתם באופן מוחלט, בהמשך לתקנות בריאות העם (נגיף הקורונה החדש(, ושיפוי כספי של 50% בגין הנחה תואמת בארנונה עסקית בגין שיפוי, הפחותה מ-50% בגין הפסקת פעולה חלקית. עוד יבוא: רשויות מקומיות המשויכות לאשכולות 1 עד 2, שהם האשכולות החלשים – כמות הזבל שנמצאת כרגע ברחובות שלהן, וחוסר התשלום של הארנונה הוא גדול – יקבלו תוספת של 25% על סכום המענק המוקנה להם במסגרת - - -

אני חייב לומר משהו בהקשר של הסוציו-אקונומי, שתדעו. המספרים האלה של ה-1 - - -

יש פה סתירה בין ההסתייגויות - - -

אני מצטרף גם ל-1 עד 2 וגם - - -

אני רוצה לומר משהו על הנושא הזה של 1 עד 3, כדי שתבינו את המצב הכלכלי, אחמד, וחשוב שתשמע גם, מיקי. הסיפור הזה של המצב הסוציו-אקונומי, שלא תטעו, כשייגמר כל הסיבוב הזה, רשויות שהן 7 והן 8 ירדו להיות 5 ואפילו 4. אני אומר לכם את זה.

ו-1 ו-2 ירדו מתחת למינוס.

תמיד דואגים ל-1 ו-2. אני יכול להגיד לך שאני מכיר רשות שעלתה מ-5 ל-6, מה זה התלוננה, חבל על הזמן, כי הפסיקה לקבל תקציב מהמדינה.

מיקי, שים לב שבין ההסתייגויות שלך, בין הסתייגות 3 ל-1 יש סתירה. אתה לא יכול להגיש שתי הסתייגויות שסותרות אחת את השנייה.

אתה יכול להגיד "לחילופין".

מיקי, הוא אמר לך משהו שלא שמעת.

בין הסתייגות 1 להסתייגות 3, יש סתירה ביניהן. זה צריך להיות או לחילופין - - -

מצד אחד אתם אומרים: בואו נוסיף את סוציו-אקונומי 6, ובהסתייגות 1 אתם אומרים: נמחק את 1 עד 5.

זה טעות סופר.

תחליטו.

עזוב, טעות סופר. נוסיף את 6.

זה לא יהיה במקום?

מה שקרה, שים לב, 6 כתוב בכתב יד. ב-1 כתוב 1 עד 5, כלשון ההצעה. לכן יש תוספת. תמחק את ה-1 עד 5, תרשום 1 עד 6.

כנ"ל במקום 1 עד 2, 1 עד 3.

חבר הכנסת יעקב אשר.

אדוני היושב-ראש, אני רוצה לשבח דווקא את התוכנית הזאת. יש נושא של קריטריונים ונושאים כאלה ואחרים שבדרך כלל צריכים להיות הרבה יותר פתוחים ויותר שקופים ולנהל עליהם דיון רחב וכו'. אבל אנחנו בעת חירום, ובעת חירום כשרוצים להקל בסופו של דבר על קצה הרשימה, שמדובר על בעלי העסקים, אתה חייב קודם כל לגרום לכך שהרשויות המקומיות יעשו את הצעד הזה ויורידו את הארנונה, והרשויות המקומיות לא יעשו את זה, אם הן לא ידעו שיש להן שיפוי כזה או אחר בצורה כזאת או אחרת.

אני מסכים שבעת חירום כזאת צריך לעשות את זה במספרים מוחלטים, בחשבון שעשיתם, בלי להיכנס יותר מדי לעובי הקורה.

אני כן מצטרף להסתייגויות, לפחות לחלק מהן, מבחינה הגיונית זה התחשבות יותר ברשויות הסוציו-אקונומיות הנמוכות ביותר, אבל לא הייתי מפיל על זה את כל התוכנית הזאת.

בסך הכול אני חושב שהצורה והדרך נכונה לזמן חירום. אבל – ופה אני נותן אזהרה גדולה מאוד לאנשי האוצר ולאנשי הפנים – אבל מיוחד לאנשי האוצר. זה לא יכול להיות תחליף לטיפול נקודתי, לא רק בעסקים הקטנים והבינוניים, שנגיע אל זה ברבות הימים הקרובים, אבל גם ברשויות החלשות.

יש רשויות שהתזרים שלהן הוא אפס, הגירעונות שלהן גדולים, הארנונה שלהן נמוכה, התושבים שלהם חלשים והוחלשו הרבה יותר. שלא תנפנפו עם התוכנית הזאת ותגידו: הינה, עזרנו לרשויות המקומיות.

או לעסקים. אותו דבר לעסקים.

גם לעסקים, אבל הרשויות במיוחד, כי יגידו: העברנו כסף לרשויות, בזה נגמור את העניין.

לא נגמרו ההתחייבויות, לא נגרמו הדרישות שלנו.

אני אומר עוד פעם. אני שם פרוז'קטור אדום גדול. יצטרכו אחר כך לשבת על תוכנית נקודתית, כי יש ערים שיכולות לקרוס ועיריות שיקרסו, וזה בא על חשבון הבריאות, על חשבון החינוך ועל חשבון ההסעות של ילדים בחינוך המיוחד והמצ'ינג והכול.

מצד אחד אני משבח ומסכים לעבור את התוכנית הזאת כמו שהיא, בגלל שאנחנו בשעת חירום, אבל מצד שני לקיים מהר מאוד תוכנית איך מסייעים לרשויות החלשות במדינת ישראל. תודה, אדוני היושב-ראש.

תודה. חבר הכנסת טיבי, בבקשה.

תודה רבה. אדוני היושב-ראש - - -

אני רק רוצה שאריאל יגיד שהוא הפנים את זה.

חבר הכנסת מיקי לוי ואני הגשנו הסתייגויות משותפות, מיקי בשם סיעת יש עתיד, ואני בשם סיעת הרשימה המשותפת. אני אקצר. אני בשיח עם מודר יונס, יושב-ראש השלטון המקומי, אמרתי במליאה, אדוני השר, הכוונות של החוק שלך, של המענק של 40 מיליון הן כוונות טובות, המתכונת לא בסדר, כי מכלל הארנונה העסקית הרשויות הערביות נפגעות, כי עיקר הארנונה שלנו היא ארנונה למגורים.

נשלח מכתב לשר האוצר, לשר הפנים, שיש קריסה וצניחה בהכנסות של ארנונת המגורים, בין 70% ל-80%, כמעט ברוב הרשויות. ולכן, אם זה יתקבל, אנחנו חוששים שאותה תבנית של החלוקה תהיה ב-2.7 מיליארד, ואז הרשויות הערביות ייפגעו עוד יותר, פגיעה קשה יותר.

בהסתייגויות האלה אני אתייחס רק להסתייגות, ואני אקרא אותה, כי נפלה טעות דפוס ב"בית הדפוס של יש עתיד". בסעיף 1(ד)(ב) להצעת החוק, במקום המילים "המשויכות לשכונות 1 עד 5" יהיה "1 עד 6 כאמור". בתוספת השנייה יבואו המילים "יינתן שיפוי כספי מלא מהקרן בגין אי-גביית ארנונה עסקית מעסקים שהפסיקו את פעילותם באופן מוחלט בהמשך לתקנות בריאות העם (נגיף הקורונה החדש), ושיפוי - - -

3 עונה לך על מה שאמרת על 1 עד 5.

דקה. עוד יבוא – זה מה שמפריע לנו – רשויות מקומיות המשויכות לאשכולות 1 עד 3 – לא 1 עד 2 – יקבלו תוספת של 25% על סכום המענק המוקנה להם במסגרת תיקון החוק.

להצעת החוק קבע סעיף 2, אחת לחצי שנה יועבר לוועדת הכספים עדכון על מצבה הכספי של הקרן וכדומה, וכל השאר כמצוין בדף ההסתייגויות. אדוני היושב-ראש, לאוסאמה יש עוד הסתייגויות בשם הרשימה. הוא דיבר עם ועד ראשי הרשויות, הוא יציג אותן בהמשך.

הוא יגיש אותן בכתב או שהוא רוצה להציג אותן בעל פה?

- - -

יכול להיות שחלק מההסתייגויות ירדו. אם השר אומר שהרשויות, 197 רשויות, מקבלות 100%, וזה הרשויות החלשות, תגידו את זה לפרוטוקול. בגלל זה שאין נוסחה, אנחנו מתבלבלים.

תודה, חברים. השר אלקין.

שוב, אני אתייחס לכמה מההסתייגויות, וכמה מההסתייגויות האחרות זה כסף. בסוף, כשנסיים את הכול, אולי נעשה הפסקה של כמה דקות אצלך בחדר, בהתאם למסורת בוועדת הכספים, ונראה אם נצליח להגיע להבנות בלי לפרוץ את המסגרות.

קודם כול לגבי הדיווח. אני אעדכן את חברי הוועדה, מן הסתם אפילו הדיון הזה אולי לא היה מתקיים פה אלא בוועדה אחרת, אם היא הייתה קיימת. הוועדה שבדרך כלל מלווה את קרן הניקיון זו ועדת הפנים. לפי לשון החוק יש שני סעיפים שמחייבים דיווח לוועדת הפנים. קודם כול לפי סעיף 11יג, "הנהלת הקרן תדווח לוועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת על יישום מטרות הקרן, לפי חוק זה, אחת לשישה חודשים." בנוסף, לפי סעיף 10(ו), "השר לאיכות הסביבה" – באופן אישי – " ידווח לוועדת הפנים ואיכות הסביבה של הכנסת בסוף כל שנת תקציב על פעולות הקרן, הכנסותיה והוצאותיה." סעיפי הדיווח קיימים בחוק קבוע, הם לוועדת הפנים.

שאפו. לא ידעתי. אם אתם יכולים, בקש אחד מהעוזרים שלך לשלוח הודעה לכאן. רוב חברי ועדת הכספים, יש להם עניין בקרן.

אני אציע משהו מעשי. מבחינת החוק, לא קשור בכלל לחוק הזה, יש הוראות קבועות של החוק שמחייבות אותנו להתייצב פעם בחצי שנה לוועדת הפנים לדיווח על מטרות, ופעם בשנה דיווח תקציבי מלא.

השר אלקין, לפי הקצב של הבחירות, אפשר להגיד: וככל שאין ועדת פנים, תהיה זו ועדת הכספים הזמנית. מה שקרה בשנה וחצי האחרונות שלא היה לכם למי לדווח.

אתם יכולים להציע תיקון לחוק ההוא. זה לא רלוונטי לחוק הזה.

אנחנו שקופים. אגב, אני בעצמי, בשבתי כשר להגנת הסביבה, עשיתי דיווח כזה, נדמה לי פעם או פעמיים לוועדת הפנים בצורה שקופה, מה המצב של הקרן, מה המצב של תזרים המזומנים, מה התוכניות וכו' וכו'. אין לנו מה להסתיר.

ויצאת חי...

לכן, אם ועדת הכספים, בלי שום קשר לוועדת הפנים, זה עניין כספי, תרצה להזמין אותנו פעם אחת לדיון על זה, ושנציג את זה גם לחברי ועדת הכספים, אין לי בעיה. עוד פעם, אנחנו לא מסתירים פה שום דבר. לא צריך בשביל זה לתקן את החוק. אף פעם לא סירבתי לבוא לוועדת הכספים כשהוזמנתי.

מאחר שבוועדת הפנים לא הופעתם כבר למעלה משנה, כי אין כזאת - -

כי לא הייתה.

- - אני מציע שבלי שום קשר הוועדה תתאם מול הלשכה שלך מועד קרוב, שבו תבואו ותתנו את הדיווח, שגם ככה הייתם צריכים לתת על הקרן.

אין לנו שום בעיה.

אם תקום ועדת פנים, זה יהיה בוועדת הפנים.

לא הסתרנו את פעילותינו. אני גם אף פעם לא סירבתי להופיע בשום ועדה בכנסת, כשהוזמנתי. אתם רואים שאני גם נמצא פה בדיון מתחילתו ועד סופו.

אתה אוהב כנסת.

נכון, אני אוהב כנסת, לא מסתיר את זה.

לא צריך לאהוב, זה פשוט חלק מהעניין.

לא צריך בשביל זה לתקן את החוק. הוועדה תזמין אותנו מתי שתרצה, תתאם כמובן את המועד המדויק. נבוא ונציג את זה כאן. תקום ועדת פנים מסודרת, נמשיך לדווח לה בצורה מסודרת. כל חבר כנסת יכול להיות מוזמן לכל דיון כרגיל, לכן זו הסתייגות מיותרת, אין בה צורך. זה קיים ואין לנו מה להסתיר.

לגבי ההסתייגויות שהוצעו כאן לגבי מנגנון הפיצוי, היקף הפיצוי. הפיצוי – כפי שדיבר על זה יוצר, ויכול להיות שעדיף שהוא אחר כך ירחיב על זה – הוא במטרה להגיע קרוב מאוד ל-100% פיצוי לרשויות על אותם שלושה חודשים של הפטור מארנונה, שווה ערך ל-25% הנחה בהיקף שנתי. יהיו רשויות שזה לא יגיע ל-100%, זה בעיקר רשויות איתנות, כי הן אלה שנושאות בנטל של 140 המיליון החסרים בסיכום הזה. ומצד שני, דווקא הרשויות החלשות יקבלו או 100% או קרוב ל-100% כתוצאה מהנוסחה.

הכסף שלנו, 150 מיליון, הוא כסף קטן מאוד בתוך כל העוגה. העוגה כולה זה 2.51 מיליארד של האוצר ועוד 0.15 מיליארד שלנו. זו כל העוגה. אתם יכולים לשאול את יוצר, הוא בטח פה על הקו, האם כל הרשויות שמקבלות מענק איזון מקבלות 100%, או מי מקבל קרוב ל-100% וכו'. הוא בטח ידע להסביר.

100% ממה? מהנוסחה של מענקי איזון?

לא, מהאובדן של ההכנסות.

האובדן של החלק שלכם?

לא. מהארנונה העסקית.

החלק שלנו 20%, זה מאוד פשוט. אבל על ה-20% האלה, שהם 150 מיליון, מתווסף לכל הרשויות 2.51 מיליארד, שזה הולך - - -

אנחנו מתעסקים בכסף הקטן של הרשויות המקומיות.

איזה רשויות מקבלות - - -

אני מציע שייתנו לנו את רשימת הרשויות שמקבלות 100%. יש לנו זמן עד לקריאה השנייה והשלישית, ואם נבוא על סיפוקנו, זה בסדר.

יוצר, אתה יודע להסביר את התוצאה הסופית.

בוודאי. כמו שאמר השר אלקין, רשויות שמקבלות מענק איזון, שזה כ-200 רשויות, יותר נכון 197 רשויות מקומיות, מקבלות שיפוי מלא. כמה כסף שהן נותנות פטור, זה הכסף שהמדינה מחזירה להן. אתם רואים רק 150 מיליון שקל מהסיפור - - -

סליחה, רגע. זה סיכום שהגעתם אליו גם עם המרכז לשלטון מקומי?

חד-משמעית. אנחנו מסוכמים במהלך הזה באופן די נדיר – משרד האוצר, משרד הפנים ומרכז שלטון מקומי. משולש מלא בהסכמות במקרה הזה.

גם המועצות האזוריות?

גם. דקה אחת, אני אתן לכם את כל התמונה. רשויות שמקבלות מענק איזון, בין אם הן רשויות מקומיות, בין אם הן מועצות אזוריות, זה לא משנה – רשויות שמקבלות מענקי איזון, מוחזר להן 100% מהפטור שהן נותנות. רשויות שהן רשויות עצמאיות, קרי, לא מקבלות מענק איזון, אבל אינן עונות להגדרה החוקית של רשות איתנה, שזה משהו של בערך 40 רשויות, 30 ומשהו רשויות מקומיות, מקבלות 96% מהפטור שהן נתנו. רשויות איתנות, שהן רשויות שהוגדרו בחוק כרשויות החזקות ביותר, 29 רשויות מקומיות, אם אני זוכר את המספר נכון, מקבלות 92% מהפטור שהן נתנו. בסך הכול זה מסתכם לזה שגובה הפטור שווה 2.8 מיליארד שקל, הכסף התקציבי הוא 2.51, קרן הניקיון עוד 150, אנחנו ב-2.66 מיליארד, ועוד 140 מיליון שקל, שזה חלקו של השלטון המקומי בשיעורי ההשתתפות. זו התוצאה של שיעור ההשתתפות שפירטתי לכם כרגע.

זה ההסכם, והוא מסוכם בין משרד האוצר, משרד הפנים והשלטון המקומי. זה כולל בתוכו גם את המועצות האזוריות, את כל ה-257 הרשויות המקומיות.

שאלות נוספות, חברים.

כן, הקונטקסט היותר רחב. אני רוצה להבין מבחינת האוצר – איך אמר חברנו כאן? לוודא שאתה מבין שיש עוד דרישות לשלטון המקומי – באותה אנלוגיה אני רוצה להבין שברור לחלוטין שזה כסף קטן יחסית למענקים שיידרשו אנשי העסקים. רציתי להבין את הקונטקסט היותר רחב, כשאתה כבר אתנו פה בשידור.

אני אשתדל לענות ככל שאני מכיר, כי אלה תחומים שעוסקים בהם סגנים אחרים. אושרה אצלכם בוועדה תוכנית מאוד רחבה. הארנונה היא נתח מכובד ממנה, אבל יש עוד כלים רבים אחרים, שאמורים לתת סיוע במודל של סיוע ישיר. קרי, לא ויתור על הוצאה, לא דחיית הוצאה, אלא סיוע בגין הפסד הכנסה. מענקים בשפה פשוטה. הם הכלים שיעזרו, בנוסף לכלי שמגיע לכאן, או שדיברנו עליו כאן, לעסקים לצלוח את המשבר. זה ברור לחלוטין שאי-אפשר לתת למגזר העסקי לסיים את האירוע הזה עם הראש מעל המים ולמצות את הטיפול אך ורק בסוגיית הארנונה, ולכן זה קורה.

בינתיים זה הכלי הכי אפקטיבי, אני חושב, זה מה שאנחנו מאשרים היום, יותר מכלים אחרים.

חבר הכנסת אשר, אני מאוד מסכים. עוד פעם, היתרון הגדול של המהלך הזה שהוא מהיר. אין שום צורך לחשב ירידה במחזורים. כל רשות ורשות – וגם הממשלה – יודעת בדיוק מה הם תשלומי הארנונה של העסקים, ולכן היא יודעת להחזיר אותם או לבטל אותם מאוד מהר.

אתה מכיר, אני מניח, את חוק מס רכוש (קרן הפיצויים), האם המהלך הזה הוא לא יותר מהיר במתן פיצוי לעסקים?

הוא יותר מהיר ויותר ממוקד בפצועים קשה, כי כאן אתה לא ממוקד בפצועים קשה.

אני אענה. מס רכוש, עוד פעם, אחת, זה המקור של הכסף, ושתיים, המודל מצריך לחשב את היקף הירידה במחזור. במקרה שלנו - - -

זו תקרת הפטור, זה אוטומטי.

רשות המסים עושה את זה בכפתור.

אני לא פוסל אותו, הוא קיים. יש כלי של מענקים שמאושר ואני מקווה מאוד שייושם בהקדם, והוא הרבה יותר נקודתי, לא בהיקפים הכספיים שלו, אלא במודל או בשיטת העבודה שלו לעומת הכלי כאן בארנונה.

הלכנו עם הארנונה משלוש סיבות מרכזיות: פעם אחת, הוא מהיר מאוד ליישום. פעם שנייה, נראה לא סביר שעסק ייסגר ועדיין ימשיך לשלם ארנונה, זה נראה לי ברור לכולם - - -

על זה אין מחלוקת.

רגע, עוד משפט. עוד משפט ברשותך, עודד. פעם שלישית, זה אומנם תוצר לוואי של המהלך, אבל הוא חשוב. הציר המרכזי של המהלך הוא סיוע למגזר העסקי, אבל על הדרך, גם השלטון המקומי מסתייע, כי אם לא היינו עושים את זה, עסקים בלי ברירה, לא היו מצליחים לשלם תשלומי ארנונה, ולכן על הדרך אנחנו גם מסייעים להם.

תודה. נציג של השלטון המקומי. שי חג'ג'. נתחיל משי חג'ג', ואז איתי. כן, שי, יושב-ראש מרכז המועצות האזוריות.

קודם כול, תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אני רוצה להגיד שעם החלוקה של הכספים אין לנו בעיה. אנחנו רק מבקשים שאותם 40 מיליון יחלקו לא לסוציו-אקונומי 1 עד 5, אלא 1 עד 6.

זו גם הבקשה של הוועדה.

יכללו יותר רשויות בפיצוי הזה - - -

אני בטוח שאתה מתכוון לזה שנגדיל את ה-40 מיליון לכ-48-47 מיליון, ואז נחלק את זה ל-1 עד 6. נכון?

נכון, 48 מיליון, ולחלק את זה ל-1 עד 6.

בקשה צנועה שאנחנו אוהבים.

איך מתייחסים לסוגיה של ההחרגה הגורפת הזאת של מבני חקלאות ושטחי חקלאות, למרות שיש ענפים שנפגעו וקרסו וקורסים במגפה?

אנחנו בקשר עם משרד האוצר ויחד עם משרד החקלאות מנסים למצוא איזה דרך לפצות את אותם ענפים שנפגעו, כמו ענף התבלינים וענף הפרחים, שחטפו נוקאאוט רציני. אנחנו לא רוצים לעשות את זה דווקא במסלול של ארנונה. האוצר מבחינתו אתנו בעניין הזה, אנחנו מתווכחים גם על עגבניות בעוטף עזה, שגם נפגע כתוצאה - - - השווקים המקומיים, בתי המלון והמסעדות, ואני מאמין שהאוצר יהיה אתנו וילך אתנו.

תודה. איתי חוטר.

תודה על זכות הדיבור. כמה דברים שהייתי רוצה להתייחס אליהם. האחד, יש לנו הרבה מה לומר על קרן הניקיון. אתם בוודאי יודעים שכל הכספים שנכנסים לשם, או מרביתם הם כספים שהרשויות המקומיות משלמות, אבל אני חושב שזה לא הזמן לבוא חשבון - - -

איתי, זה זמן לא נכון להתחיל אתנו...

אז אמרתי, זה לא הזמן ולא המקום לפתוח את הדברים. אנחנו שותפים לסיכום הזה. כמו כן אנחנו שותפים מלאים לקשיים שאנחנו רואים הולכים, מתעצמים וגדלים בכלל הרשויות, ולא רק בארנונה העסקית. אנחנו נצטרך להיכנס למהלך, כנראה שגם יוצר מבין, אבל אני רוצה בכוונה להפריד את זה מהדיון כאן, כי כל עיכוב נוסף שיחול במתווה שמוצע כאן יעכב גם את היכולת של הרשויות המקומיות לתת את אותה הנחה לעסקים. אני חושב שצריך לבודד את הדיון, זה שני אירועים שונים לחלוטין. אני מניח שבהמשך עוד יהיו דיונים גם על קשיים נוספים שהרשויות המקומיות חוות, בלי שום קשר לנושא של העסקים.

רק תיקון קטן ליוצר בנושא של ה-100% שיפוי. חשוב לשים את זה כאן. אנחנו מדברים על שיפוי שיוצא ממודל נורמטיבי, רק לדייק את זה. המודל הוא מודל נורמטיבי. כמובן מסוכם אתנו, מתואם אתנו, אבל מטבעו של מודל נורמטיבי יכולות להיות סטיות למעלה ולמטה, כי הוא משקף ממוצע.

בכל אופן ולסיכום, מה שמונח בפניכם פה על השולחן, אנחנו שותפים לו ואנחנו חלק ממנו, והיינו מאוד רוצים להתקדם ולאפשר הטבה לעסקים. דרך אגב, מי שיתעקש - - - מקבל את התקנות, ולא רק כ-25% שנתי. אנחנו ביקשנו לאפשר את זה, כדי שהרשויות יוכלו לתת את זה אכן כשלושה חודשים. זו הייתה בקשה של מרכז שלטון מקומי, של יושב-ראש המרכז, ואנחנו שמחים מאוד שזה - - - תודה.

תודה. אנחנו יוצאים להפסקה בדיון. אני מקווה שנחדש אותו בדקות הקרובות.

(הישיבה נפסקה בשעה 17:12 ונתחדשה בשעה 17:57.)

חברים, אני רוצה לחדש את ישיבת ועדת הכספים ולהצביע. אני רוצה לעדכן את החברים על חלק מההסכמות שהגענו אליהן עם המשרדים. האחת, גם לבקשתי, גם לבקשת חברים נוספים, חבר הכנסת מיקי לוי, חברי הכנסת טיבי, אוסאמה סעדי וחברי כנסת נוספים פה, אני חושב, שביקשו להוסיף את אשכול 6, גם קטי שטרית וגם ניר ברקת וגם חבר הכנסת שוסטר בעניין של המועצות האזוריות שנכנסות כחלק מהאשכול הזה.

אני תיכף אקרא את כל הרשימה.

השר הסכים להכניס את אשכול 6 לחוק. הוא יקריא את זה, ואז לא נצטרך לעשות את זה כהסתייגות.

בנוסף, נושא הדיווחים שביקשנו. הוועדה תתאם עם השר – זה אני אומר בלי שום קשר – הוועדה תתאם בזמן הקרוב עם השר שהוא יבוא לפה ויציג את קרן הניקיון, על כל עלויותיה, בזמן הקרוב.

יש הסכמות נוספות שהשר יאמר אותן, ככל שביקשו פה חברי הרשימה המשותפת, ואז נוכל לעבור להצבעה. אנחנו צריכים עוד לקרוא את החוק לפני כן.

תיתן לשר.

תציג אתה גם את הסיכום ואז נעבור להקראה.

אני אציג את שני הסיכומים במסגרת הבקשות של הוועדה.

סליחה רגע, אני רק אומר עוד דבר אחד. בסיום ההצבעה אני אגיש רוויזיה עד שהאוצר ומשרד הפנים יציגו בפנינו את התקנות, שאכן הפטור הוא לשלושה חודשים ולא נפרס על כל השנה. הם התחייבו שהם יעשו את זה, והרוויזיה תוסר עוד לפני הצבעה במליאה, לא נצטרך להצביע עליה.

מקובל.

הם התחייבו שהם יעשו את זה. אני גם מאמין שהם יעמדו בזה.

רק בעניין הזה, אדוני היושב-ראש, יש לי שתי בקשות: האחת, היות שיש פה שינוי משמעותי בתוספת, אני מבקש שהלשכה המשפטית תעבור על החוק בלי לחכות להסרת הרוויזיה, כי אחרת לא נספיק לאשר אותו. זו בקשה אחת. הבקשה השנייה, צריך אחד משניים, או שצריך לבקש מהוועדה המסדרת - -

פטור מחובת הנחה.

- - פטור מחובת הנחה, או שצריך מחר להניח, כדי שביום רביעי נוכל להצביע.

אנחנו נבקש מהוועדה המסדרת פטור מחובת הנחה, ואני מאמין שהיא גם תיתן.

מתי יש ועדה מסדרת?

נבקש מאבי לכנס את הוועדה המסדרת, היא תתכנס או מחר או מוחרתיים.

יש מחר מליאה, אומנם בנושאים אחרים - - -

יש מחר מליאה ויש מוחרתיים מליאה.

אני מבקש אחת משתיים, דבר עם אבי או - - -

אני אסגור את זה.

שתהיה ועדה מסדרת ביום רביעי בבוקר, או שתניח מחר.

אני אסגור את זה עם חבר הכנסת ניסנקורן.

זו הבקשה שלי.

אני אסגור את זה מחר עם חבר הכנסת ניסנקורן.

הבנה אחת שהושגה, היא לא קשורה לנוסח החוק, אבל היא מאוד מאוד חשובה. בעקבות הבקשה של חברי הכנסת טיבי וסעדי, שהצביעו בצדק על לא מעט בעיות שקיימות בטיפול בפסולת במגזר הלא יהודי, שוחחנו על החלטת ממשלה קיימת, הזכרתי אותה במליאה בדברים שלי, החלטת ממשלה על סביבה שווה. זאת הייתה החלטת ממשלה בהיקף של 310 מיליון שקל, שכרגע לא מנוצלים מתוך ההחלטה הזאת, נכון לעכשיו 125 מיליון שקל. לפי הסטטוס הנוכחי כרגע החלטת ממשלה הייתה אמורה להסתיים בסוף השנה הזאת, ולהערכתנו מתוך 125 מיליון השקלים האלה כ-100 מיליון שקל היו חוזרים לקופה של קרן הניקיון. סיכמנו עם משרד האוצר בשיחות שקיימנו על כך שאני מתחייב כאן לפרוטוקול, שהממשלה, בהסכמת האוצר, ואנחנו, כמשרד להגנת הסביבה, נפעל להארכה של החלטת הממשלה הזאת בשנה נוספת, כדי לאפשר לרשויות של המגזר לנצל את ה-125 מיליון שקל האלה, הלא מנוצלים לפרויקטים בתחום הפסולת, בעיקר לפרויקטים לפינוי מפגעי פסולת ופרויקטים לפיקוח, פרויקטים סביבתיים, בין השאר באותם מקומות שהיו פעם מפגעי פסולת.

אני גם התחייבתי לחברי הכנסת שאנחנו, כמשרד להגנת הסביבה, נראה בזה עדיפות גבוהה, והצוות המקצועי שלנו, במחוזות הרלוונטיים ילווה את ראשי הרשויות, כדי לעזור להם להגיע לניצול הכסף הזה, כי בסך הכול מדובר בפרויקט חשוב מאוד. לא במקרה יזמנו אותו, יש גם צורך בפרויקטים כאלה ברשויות של המגזר הלא יהודי, והאינטרס שלנו כמובן להביא לניצול של הכסף הזה, כדי להפוך אותו בסופו של דבר לתוצאות בשטח, לשיפור רמת החיים של התושבים.

זאת הסכמה אחת שהושגה, שבפועל מאפשרת לרשויות של המגזר לנצל את אותם 125-100 מיליון שקל, שאחרת לא היו מנוצלים ולא היו מגיעים לרשויות המגזר.

ההסכמה השנייה שהושגה, והיא תיכנס לחוק, היא תיכנס לטבלה, לכן אקרא פה את המספרים, זה להוסיף את הרשויות בדירוג סוציו-אקונומי 6 לחלק השני של החוק, של הסיוע בתחום הפסולת, לפי המפתח של 3 שקלים לנפש - - -

זה טור ג'.

כן. המספרים הם אלה. אני אתן רק את הסכום הסופי, אני לא צריך לחזור על האוכלוסייה. אור יהודה – 331,776; אילת – 467,415; אריאל – 184,095; חדרה – 861,147; כרמיאל – 415,116 שקלים; מעלה אדומים – 343,737; נהירה – 511,920; נתניה 1,955,187; קריית אתא – 524,412; אליכין – 31,374; אפרת – 90,792; ג'ש (גוש חלב) – 27,810; פסוטה – 28,332; קריית עקרון – 99,000; קרני שומרון – 69,417; שלומי – 57,150; מועצה אזורית אשכול – 127,539; מועצה אזורית גולן – 157,842; מועצה אזורית הגליל העליון – 164,214; מועצה אזורית זבולון – 120,924; מועצה אזורית לכיש – 108,603; מועצה אזורית מרחבים – 125,163; מועצה אזורית עמק הירדן – 123,399; מועצה אזוריות עמק המעיינות – 120,735; מועצה אזורית שדות דן – 138,843; מועצה אזורית ערבות הירדן – 46,692; מועצה אזורית רמת נגב – 70,344; מועצה אזורית שומרון – 392,247; מועצה אזורית תמר – 12,581. בסך הכול כל הסכום, זה תוספת לאותם 40 מיליון שהיו – 7,708,806 שקלים.

תודה.

כמובן התחייבות שלי. זה לא קשור לנוסח החוק אבל התחייבות שלי להיענות בחיוב להזמנה של ועדת הכספים ולהציג בפניה את המצב של קרן הניקיון.

אם זה יהיה אתה.

תלוי מתי יזמינו. כפי שאמרת, אני מקווה שגם אם לא יזדרזו להזמין, עדיין זה יהיה.

תודה. חבר הכנסת סעדי.

אדוני היושב-ראש, כמובן אנחנו עומדים על ההסתייגויות שהגשנו בשם הרשימה המשותפת, ובעיקר ההסתייגות - - -

נותרה אחת.

העיקרית, בדיוק. אנחנו מבקשים להשוות את טור ב' לטור ג', שזה למעשה לחלק את הסכום של ה-150 מיליון לפי אותו מפתח של טור ג', שזה לפי מספר נפשות, אותה משוואה שהזכיר כבוד השר. ולהכניס את הרשויות המקומיות 1 עד 3, זו ההסתייגות העיקרית שלנו. וכמובן אנחנו חושבים ומעלים ושומרים על כל הטענות שלנו בעניין העסקה הגדולה, הכוללת, שזה 2.7 לשלטון המקומי, ובבוא הזמן אנחנו נבקש לתת פיצוי ולהתחשב בכך שלרשויות הערביות אין יותר מדי עסקים, ולכן הן לא הפסידו בעסקים, אבל כן הפסידו בגביית ארנונה למגורים עקב המצב. ולכן אנחנו מבקשים שמתוך ה-2.7 מיליארד, או כל סכום אחר שיתווסף על ידי האוצר, זה ילך לחיזוק ואי-קריסת הרשויות הערביות.

כמובן מה שאמר כבוד השר בעניין סביבה שווה והקרן, אנחנו מברכים על ההחלטה הזאת להאריך את התקציבים האלה עד סוף 2021, ואנחנו נפעל מול הרשויות הערביות שיוכלו לנצל את התקציב הזה עד סוף 2021, אבל בכל זאת העמדה שלנו היא שאנחנו מתנגדים לחוק במתכונתו הנוכחית, ולכן אנחנו מבקשים להצביע על ההסתייגות שלנו כמקשה אחת. זו העמדה של המשותפת.

חבר הכנסת טיבי, ואחריו – חבר הכנסת לוי.

א', לא קל לנו להצביע נגד החוק כי בכל זאת אמרתי שהכוונה של החוק הייתה כוונה בכיוון הנכון, אבל יש דאגה רבה ברשויות הערביות מזה שה-2.7 מיליארד שקל בעתיד יחולקו באותה שיטה של שיפוי על ארנונה עסקית, ולכן רצינו לנצל את הדיונים בוועדת הכספים על החוק הזה, כדי לנסות לסייע לרשויות דרך חוק הניקיון.

אני מברך על ההודעה של השר אלקין. לגבי חידוש המענקים של סביבה שווה עד לסוף 2021. זה חשוב ונעשה הכול כדי שהכסף הזה ינוצל על ידי הרשויות. למרות כל הדברים ולמרות ההישג הזה, אנחנו רוצים להצביע על ההסתייגויות שלנו, ונמשיך להתנגד לחוק. תודה רבה.

תודה. חבר הכנסת לוי.

אני שמח שההסתייגויות, או לפחות שתי הסתייגויות שלי מתוך השלוש שהגשתי, התקבלו. הוספנו מצב סוציו-אקונומי 6, וזה בהחלט הישג, גם בזכות כל הוועדה עצמה. זה בתוך ההסתייגויות שלי. אני חושב שההצעה של השר לדרישה שלנו לשפות את 1 עד 2 בתשלום נוסף, השיפוי שנתן השר בדמות הארכת האפשרויות לנצל כ-100 מיליון שקל במגזר הערבי עד 2021 היא הצעה אף יותר מסבירה, היא לארג'ית, ואני מאוד מקווה שהרשויות הערביות, בהנהגת חברי הכנסת הערבים – המנהיגות הערבית תדע לנצל את זה. זה גם הרבה כסף, זה גם ינקה את הכפרים ואת הערים, וזה גם ייתן מקומות עבודה לאנשים שגרים שם. תדעו לנצל את זה - - -

זה גם משרת את מטרת הקרן עצמה.

חד-משמעית משרת את מטרת הקרן. על הפתיחות אני רוצה להודות לך.

רק מיקי, תגיד לפרוטוקול שאתה מסיר את ההסתייגויות שלך.

אני בעיקרון מסיר. אתה רוצה להצביע עליהן?

לא. אני רוצה שתסיר אותן.

מכיוון שדרישותיי להסתייגויות התקבלו, אני מסיר את ההסתייגויות שלי.

תודה, חבר הכנסת לוי. חברים, אנחנו רוצים לעבור להצבעה, אז היועץ המשפטי יקרא את החוק.

יש לי שתי הערות קטנות. הערה ראשונה לעניין הסיפור של הטבלאות שאנחנו מאשרים פה. זה טבלאות עם סכומים ל-200 רשויות מקומיות, סכומים מוחלטים. בעיניי זה בעייתי.

ביקשתי שתציע משהו. הרי הוא אמר מה הנוסחה. איך אני משלב אותה?

לדעתי צריך לכתוב את הנוסחה בחוק ולא להצביע על הטבלאות האלה, מהסיבה הפשוטה שאין לוועדה שום דרך כרגע לוודא באמת שהטבלאות - - -

אולי אפשר להצביע על הטבלאות ונצרף את הנוסחה כתוספת לנוסח?

לפני ההצבעה אתה נזכר? אני מבקש להצביע על הטבלאות ועל הסכומים.

אנחנו יושבים פה שעתיים וחצי. עכשיו נזכרים לומר את זה?

אי-אפשר מיקי, גם מבחינת האוצר. זה בדיוק מה שמייצר את הבעיה. חבר הכנסת לוי, תראה - - -

זו לקונה, עודד.

זה ברור. צריך להבין שהחקיקה הזאת נעשית כהוראת שעה. זה לא חוק, זה הוראת שעה. הרי לא היינו יושבים בערב יום השואה בשעה 18:15 בוועדת הכספים כדי להצביע. זה בצוק העתים.

למעשה אין לנו דרך לוודא שהטבלאות משקפות את הנוסחאות שהשר מדבר עליהן. אומרים שהנוסחאות מאוד פשוטות, אפשר לכתוב אותן בחוק. מכיוון שהחישוב כבר נעשה, לא נראה לי שזה צריך לעכב את הדברים. סתם לדוגמה, אם עכשיו יסתבר שיש טעות בחישוב של אחד מתוך ה-400 מספרים שיש פה בטבלאות האלה, בשביל לתקן את זה צריך לעשות - - -

לא צריך לתקן את זה - - -

קרן, תודה. תודה שעזרת, חשבתי שאת רוצה להצביע, חברת הכנסת ברק.

אדוני היועץ המשפטי, למרות שאתה צודק, זה עדיין כספים שהמדינה נותנת. אם המדינה נתנה בטעות, תאמין לי, יקזזו להם את זה.

אני אומר הפוך. אם נתנה פחות מדי.

יש עוד כסף - - -

אם היא נתנה פחות מדי, אז ייתנו יותר מדי במענק האיזון.

תאפשרו ליועץ המשפטי להשלים את דבריו. תודה.

מכיוון שהנוסחאות לא כתובות בנוסח החוק בכלל, אין שום התייחסות לקריטריונים בנוסח החוק, רק בדברי ההסבר. כדי לתקן סכום מסוים שאנחנו מצביעים עליו כעת, נצטרך לעשות חוק חדש בשלוש קריאות. זאת הערה ראשונה.

הערה נוספת לגבי סעיף קטן (ד) המוצע. הנוסח כרגע הוא שהקרן רשאית להעניק את המענק הזה. אני מציע לכתוב שהקרן תעניק את מענק הסיוע החד-פעמי ולא תהיה רשאית להעניק אותו.

בגלל שזה חקיקה ולא החלטת ממשלה, בהחלט ההצעה שלך נכונה. התיקון הזה מקובל. התיקון הראשון לא מקובל, הסברנו למה.

היועץ המשפטי, בבקשה.

הצעת חוק שמירת הניקיון (הוראת שעה – נגיף הקורונה החדש) (מענק לרשויות מקומיות), התש"ף–2020

תיקון חוק שמירת הניקיון –הוראת שעה
1
. בתקופה שמיום תחילתו של חוק זה עד תום שלושה חודשים מהמועד האמור, יקראו את חוק שמירת הניקיון, התשמ"ד–1984‏, כך:



(1) בסעיף 11ג, בסופו יבוא:


כאן אני משנה קצת את הנוסח.




"(ד) (1) על אף האמור בסעיפים קטנים (ב), (ב1) ו-(ג), תעניק הקרן מענק סיוע חד-פעמי לטיפול בפסולת ביתית, מכספי היטל ההטמנה, לרשות מקומית המנויה בטור א' בתוספת השנייה, בהתאם למפורט להלן, לפי העניין:






(א) לרשות מקומית המקבלת מענק כללי לאיזון ממשרד הפנים לשנת 2020 או מענק הבירה לפי חוק-יסוד: ירושלים בירת ישראל‏ – מענק משלים בסכום הנקוב לצד שם הרשות בטור ב' בתוספת השנייה (בסעיף קטן זה – מענק משלים);


כאן זה אשכולות 1 עד 6 במקום אשכולות 1 עד 5, כפי שכתוב כרגע.





(ב) לרשות מקומית המשויכת לאשכולות 1 עד 6 כאמור בסעיף קטן (ב)(2)(ב) – מענק בסכום הנקוב לצד שם הרשות בטור ג' בתוספת השנייה (בסעיף קטן זה – מענק תמיכה).





(2) סברה הנהלת הקרן כי קיים חשש סביר שרשות מקומית שקיבלה מענק לפי הוראות פסקה (1) טיפלה בפסולת ביתית בתקופה שלגביה ניתן המענק באופן הגורם למפגעים סביבתיים, ובכלל זה השליכה פסולת ברשות הרבים או הבעירה או סילקה פסולת שלא כדין, רשאית היא לאחר שמסרה הודעה לאותה רשות מקומית ובהסכמת המנהל הכללי של המשרד להגנת הסביבה והממונה על התקציבים במשרד האוצר, לדרוש מהרשות המקומית את החזר המענק שקיבלה כאמור.





(3) אין באמור בסעיף קטן זה כדי לגרוע מכל סמכות הנתונה לרשות מקומית או אחריות המוטלת עליה, לפי כל דין.





(4) בסעיף קטן זה –






"טיפול בפסולת ביתית" – איסוף, פינוי והעברה של פסולת ביתית לטיפול או לסילוק, בהתאם להוראות כל דין;






"רשות מקומית" – כהגדרתה בסעיף 21 לחוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2017 ו-2018), התשע"ז–2016‏.";




(2) התוספת תיקרא "התוספת הראשונה" ואחריה יבוא:



"תוספת שנייה


אני לא אקרא פה את כל רשימת היישובים והסכומים. רק נציין שוב, שכמו שהשר הציע, הוספנו את אשכול 6, לפי הסכומים שהשר קרא לפרוטוקול.

תודה, חברים.

ב-11ג בסופו יבוא, יש (ד)(1), (א) ו-(ב). את (ב) קרא עכשיו היועץ המשפטי, "לרשות מקומית המשויכת לאשכולות 1 עד 6 כאמור בסעיף קטן (ב)(2)(ב)". זה לא "כאמור", כי שם כתוב "1 עד 5". צריך למחוק את המילים "כאמור בסעיף קטן - - -". הסעיף הזה הוא רק לעניין הדירוג, הוא לא לעניין האשכולות. שם כתוב "אשכולות 1 עד 5".

זה צריך להיות "אשכולות 1 עד 6".

"בלי כאמור בסעיף קטן (ב)(2)(ב).

גלעד לא קרא את סעיף 2 להצעה לגבי התחילה.

נכון. אחרי התוספת יש לנו את סעיף 2. תודה לנטע.

תחילה
2.
תחילתו של חוק זה ביום פרסומן של תקנות לפי סעיף 12(ב) לחוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב), התשנ"ג–1992‏, שעניינן הנחות בארנונה בשנת 2020 בשל משבר הקורונה.

הערות נוספות? תודה. אני רוצה לעבור להצבעה. אנחנו מצביעים קודם על ההסתייגויות. אז נצביע קודם על ההסתייגויות של הרשימה המשותפת. חבר הכנסת טיבי, אתם רוצים להצביע ביחד על ההסתייגויות?

כן.

ביחד.

אנחנו מצביעים עליהן ביחד.

אנחנו מבקשים גם רשימת דיבור של כל הרשימה המשותפת.

אם יש לך הסתייגויות, אתה לא צריך רשות דיבור.

או זה או זה.

ההסתייגויות שהגישו הרשימה המשותפת, כפי שקרא אותם חבר הכנסת אוסאמה סעדי וחבר הכנסת טיבי. מי בעד? מי נגד?


הצבעה

בעד – 2
נגד – 11
לא אושרה.

11 נגד, שניים בעד. ההסתייגות לא אושרה, ותעלה להצבעה במליאה.

אנחנו עוברים לאשר את נוסח הצעת החוק כפי שנקרא על ידי היועץ המשפטי, בתוספת אשכול 6, כפי שקרא השר להגנת הסביבה. מי בעד החוק? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד – 11
נגד – אין
נמנעים - 2

אושרה.


מי בעד החוק? 11 בעד. אין מתנגדים. שני נמנעים. הצעת החוק אושרה לקריאה שנייה ושלישית – 11 בעד, שני נמנעים. תודה רבה. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 18:21.