פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-ושלוש

הכנסת



2

22/04/2020


מושב ראשון



פרוטוקול מס' 28
מישיבת הוועדה המיוחדת בעניין ההתמודדות עם נגיף הקורונה
יום רביעי, כ"ח בניסן התש"ף (22 באפריל 2020), שעה 9:00

הכנות בחברה הערבית להתמודדות עם הקורונה לקראת חודש הרמדאן

חברי הוועדה: אנטאנס שחאדה – מ"מ היו"ר
משה אבוטבול
יעקב טסלר
אוסאמה סעדי
ג'אבר עסאקלה

אוסאמה סעדי

מודאר יונס – ראש המועצה המקומית ערערה
דור בלוך – רכז תכניות אסטרטגיות, אגף תקציבים, משרד האוצר
איימן סיף – משרד הפנים, חדר המצב הקבוע בשפרעם
גידי פרץ – משרד הבריאות
מועוויה כבהה – מרכז בכיר בקרה על תוכניות התערבות, משרד הריאות
אלי רגב – מנהל מנהל דרום, משרד הפנים
רועי אסף – המשרד לשוויון חברתי
דני שחר - ראש הרשות לביטחון קהילתי
ספדי ג'דעאן– מנהל מחוז חוף מתכלל החברה הערבית
נצ"מ הדס מדמוני – ראש מחלקת הקהילה באגף המבצעים, המשרד לביטחון הפנים
ישראל אבישר – ראש אגף בכיר לחירום משרד לביטחון הפנים
בועז יוסף – ממונה מחוז צפון, משרד הפנים
איילה ויינשטיין – ייעוץ משפטי, משרד הפנים

ענת כהן שמואל

לאה קיקיון


הכנות בחברה הערבית להתמודדות עם הקורונה לקראת חודש הרמדאן

בוקר טוב, אני מתכבד לפתוח את הדיון. אני פותח את הדיון בנושא הכנות לחודש הרמדאן. כולנו יודעים שכל העולם נמצא במצב מיוחד, מצב בעייתי, מצב של שינוי הרגלי התנהגות קולקטיביים של כל האנושות בכלל. אנחנו במציאות הזאת נכנסים לחודש הרמדאן שהוא חודש מאוד מיוחד לאוכלוסייה ולעולם המוסלמי ומאוד מיוחד – הן מבחינה דתית, הן מבחינה חברתית, והן מבחינה התנהגותית. זה משנה את סדרי היום של ההתנהגות, משנה דפוסי התנהגות בקרב משפחות – גם דפוסי התנהגות בעבודה, בתי ספר, ילדים, ודפוסי התנהגות חברתיים. זה חודש שהמשפחה מתלכדת, חודש שאפילו יש מצוות דתיות לבקר בני משפחה אחרים ולסעוד את סעודת שבירת הצום ביחד. זה 30 יום שצריך לצום מהבוקר – מהזריחה, ועד השקיעה. אחר כך מתכנסים ביחד ואוכלים, לשבירת הצום. לכן זה חודש מיוחד גם מבחינה כלכלית, גם מבחינת הצרכנות, גם מבחינת ההתנהגות במרחב הציבורי. לכן יזמנו את הדיון הזה, שכל משרדי הממשלה צריכים להכין משהו מיוחד – איך לשמור על כללי ההתנהגות ששומרים על הבריאות וכללי משרד הבריאות בחודש זה.

לכן הזמנו מספר מוזמנים ממשרד האוצר, משרד הפנים, המשרד לביטחון פנים וביטחון חברתי, ומשרד הבריאות, משרד הפנים וכמובן המשרד לשוויון חברתי. אני אתחיל עם מר מודאר יונס, שהוא ראש הרשות המקומית ערערה וראש הוועד הארצי של הרשויות המקומיות הערביות, שמנהלות חדר מצב ביחד ביחד עם ועדת המעקב העליון, יחד עם עמותות מהחברה האזרחית והרשימה המשותפת, והוא בעצם מנהל יום יום את ההתנהלות של הדברים ברשויות המקומיות הערביות בתיאום מלא עם משרד הפנים ומשרד הבריאות. אנחנו רוצים לשמוע על ההכנות הנצרכות לרמדאן מבחינת הרשויות המקומיות הערביות.

אני שומע אתכם דרך הטלפון.

כן, יש בעיה דרך הזום, נעשה את זה דרך הטלפון עד שיתקנו את הזום. אנחנו רוצים לשמוע ממך על הצרכים המיוחדים של הרשויות המקומיות הערביות, הן מבחינת התקציבים והן מבחינת עזרה בשמירה ופיקוח על כל המרחב הציבורי ברמדאן. שמענו שיש דיבורים על סגר משעה 18:00 עד 05:00, ואנחנו לא ממש מבינים את הצורך בסגר מ -18:00 עד 03:00 בבוקר. וגם מבחינת המציאות הכלכלית של האזרחים – בקיצור, תן לנו תמונת מצב כדי שהמשרדים הרלבנטיים יתייחסו לזה.

בוקר טוב לכולם. אני אנסה לעשות את זה בקצרה. כולם יודעים שהרשויות המקומיות הערביות הן רשויות חלשות מבחינה כספית והגיע המשבר של הקורונה ואם מצבם היה קשה הוא הפך להית קשה ביותר. התוצאה המידית שאנחנו קיבלנו – בגלל המצב יצאו הרבה אנשים למעגל האבטלה, חוסר ביטחון, הרגשה של מה יקרה עם המחר, מבחינה כלכלית. אז נוצר מצב שגם כן ההכנסות של המועצות המקומיות שהן בעיקרון ארנונה למגורים, כמעט ולא קיימות בכלל. עשיתי בדיקה מסוימת, אנחנו כוועד ארצי ביקש לעשות בדיקה עם כל הרשויות המקומיות הערביות, גם אלה שהיתה להם הצלחה כל הזמן בכך שגבו כמעט ארנונה מלאה למגורים, היום כמעט ואין ארנונה בכלל. רק בחודש הראשון של הקורונה, לפי בדיקה שלנו – מחצית לגמרי ירדה ואנחנו מבינים שזו מחצית כי בעצם זה דברים שנעשו בתחילה, לפני הקורונה, כי אנשים משלמים בצ'קים דחויים. היום מחלקות הגבייה בכלל לא פועלת כי אף אחד לא מגיע. זה קורה כי העסקים בכלל בחברה הערבית – אין הרבה עסקים, הארנונה שלנו מורכבת ב-80% מארנונה ממגורים, להבדיל מהרשויות היהודיות. ולכן גם הפיצוי שניתן על ידי המדינה – 2,8 מיליארד ועוד 150 מיליון שקל מהקרן לשמירת הניקיון ו-40 מיליון שקל, הפיצוי לחברה הערבית ולרשויות המקומיות היה מינימלי. פיצוי עבור ארנונה מעסקים, כמו שאמרתי – כמעט שלא קיימת בחברה הערבית. מי שמנהל את המערכה בתוך החברה הערבית, כבודם במקומם מונח, אבל אני חושב, גם לדעתי ברשויות המקומיות היהודיות - - -זה מערך של הסברה, מערך של התנדבות, כמין אבטחה, הסדרה. כל הדברים האלה, מי שעושה אותן זה הרשויות המקומיות. הרשויות מקומיות שלא היה להן, אין להן כיום, והן מגרדות את המעט שבמעט, ומנסות להסתדר עם מה שיש.

הפתרונות שסופקו בינתיים על ידי משרדי הממשלה, בעיקר משרד הפנים, הם לא פתרונות שמביאים משהו שיכול לעזור. אולי יעזור קצת עכשיו או עזר עד עכשיו, אבל עדיין לא יעזור ויכניס את הרשויות המקומיות לבעיה. הקדימו את מענק האיזון של יוני. התוצאה – שאני אגיע ליוני ללא מענק האיזון שלי, עוד פעם הקדימו עכשיו עוד תשלום, עבור הסברה – שוב, מאותו מענק איזון. התוצאה היא בעצם שאולי אנחנו פותרים את הבעיה של היום, ועם המחר אנחנו ממש מסתבכים. למרות התשלומים האלה אנחנו עדיין במצב כל כך קשה שאנחנו לא בטוחים שאנחנו יכולים באמת לסיים אתה חודש.

התוצאה היא היום שמגיע אלינו חודש רמדאן שהוא חודש עם הייחוד שלו, וכל פעולה שעשינו פעם אנחנו צריכים לעשות אותה עכשיו פעמיים, שלוש וארבע, ומה שגירדנו אנחנו לא נצליח לגרד עכשיו, בנקודה הזו. אנחנו, ועד ראשי הרשויות המקומיות עם העדה הערבית בכלל וחברי הרשימה המשותפת והעמותות האזרחיות הקמנו מה שנקרא חמ"ל, בשפרעם. החמ"ל הזה אמור פשוט לעשות את הקשר עם כל הרשויות המקומיות הערביות, לקבל מהם את המידע, עם כל מה שקשור לעניין של מעגל העוני, שמצטרף, חסרונות של סלי המזון, על מה שקשור למערך ההסברה - כל מה שרשות מקומית שפשוט יש לה חיסרון או ניסיון לפתור בעיה מסוימת, הם פונים לחמ"ל ואנחנו מנסים לפתור את הבעיה. לחמ"ל יש קשר ישיר עם משרדי הממשלה. נמצא פה איימן סיף, שגם משמש דרך החמ"ל, גם מונה על ידי השר דרעי שיהיה את הקשר עם החברה הערבית, ולכן החמ"ל מספק לנו בעצם את כל המידע וגם את כל הדרישות.

פנינו בכמה דרישות לממשלה, אבל לצערי הרב לא מתקדמים. בישיבת זום שקיימנו עם השר דרעי ביום שבת – שמעו אותנו, חברי הרשויות המקומיות, שמע את חברי הרשימה המשותפת. הוא הבין במה מדובר, הבין מה היה ומה קורה וגם הבין מה שיקרה בחודש הרמדאן. הוא הביע תמיכה מוחלטת במה שאנחנו מציגים, במיוחד לגבי פיצוי בגין ארנונה ממגורים, במיוחד שצריך לשלם עבור הסברה - - -

אבל האם קרה משהו? לגבי תקציבים ומשרד הפנים, אני הייתי בישיבה ושר הפנים הבטיח כמה הבטחות.

כן, כן, זה מה שאני אומר – הוא הבטיח, אבל הבעיה – שאין לו מקור. הוא הודיע לאוצר, ובאוצר הודיעו: לא, אין. זה המידע שקיבלנו אתמול. זה המצב שלנו, זה מה שהאוצר אמר. עד כמה שהבנתי גם המל"ל לא נתנו את הכסף. ובינתיים, משרד הפנים מה שהוא העביר, כמו שאמרתי – זה לא כסף תוספתי, זה כסף שיוצא ממענקי האיזון שלנו. אולי הוא פותר את הבעיה של היום, הוא לא פותר את הבעיה של מחר, אלא להפך. המצב הולך ומתדרדר.

זאת אומרת שעד עכשיו לא קיבלתם תקציבים מיוחדים על חשבון משבר הקורונה. אין כלום עד עכשיו.

קיבלנו רק הקדמות על חשבון הכסף שלנו.

טוב, זה הקדמות מהתקציבים שלכם.

זה יוצר בעיה עתידית, מבחינתנו, בעוד חודש או בעוד חודשיים.

לא תקציבים חדשים, לא משהו תוספתי.

- - - גם הכסף הזה ששולם לא מספיק, והרשויות המקומיות עומדות לקרוס.

אתם תוכלו לשלם משכורות בחודש הזה? אתה מכיר רשויות שלא יכולות לשלם?

אני שילמתי משכורות, לא שילמתי לקרנות פנסיה ודברים כאלה, נדמה לי שמחודש דצמבר, נדמה לי, במקרה של ערערה. אני לא מצליח לשלם את זה כי היה לי מצב בעייתי, ועכשיו זה הסתדר. אנחנו דוחים ספקים. אנחנו מגלגלים את הבעיה. תבין מה קורה - - -

אתה מכיר רשויות שלא יוכלו לשלם משכורות ברמדאן?

- - - עסקים במועצה המקומית. והתוצאה היא עכשיו, בנקודה הזו, שהכל מתגלגל אצלנו. העסקים לא עובדים, הרשויות המקומיות לא מקבלות כסף, הרשויות המקומיות לא משלמות לעסקים עבור הדברים שהם כבר עשו אותם, והתוצאה היא בעצם שזו קריסה טוטאלית. זה מעגל מסתובב, הייתי אומר אפילו – מסתחרר.

האם אתה מכיר רשויות מקומיות שלא יוכלו לשלם את המשכורת של חודש זה, כלומר לפני חג הרמדאן, כלומר, לא יוכלו במאי?

אני לא יכול לציין לך שמות אבל לפי הנתון של - - - שהוא המומחה שלנו שפנה לגזברי ברשויות אנחנו לא אחת ולא שתיים ולא עשר. זה המצב. המכתב של עירית אום אל פאחם מונח בפני כבוד ראש הממשלה, מכתב די מפורט שמסביר. הלכנו לתוכנית הבראה ולמרות זאת – אנחנו הולכים לקרוס.

אז על חודש אפריל יש סיכוי ששכירים, עובדי רשויות, לא יקבלו משכורת, שזה עצם לפני החג.

קיים חשש כזה לפי המידע שנמסר לנו.

דבר שני – לגבי הפיקוח בחודש הרמדאן. האם לרשויות המקומיות הערביות יש את האמצעים לפקח על שעות הפתיחה או ההתנהגות בסופרמרקטים, שמירה על מרחק, איסור התקהלות או שמירה על תורים בכניסה לסופרמרקטים וחנויות?

אין מחלקות אכיפה בכלל ברשויות המקומיות, אולי רק לאחת או שתיים. התוצאה היא שהם לא יכולים. אנחנו עשינו את זה עכשיו על ידי עובדי המועצה, כאילו – ברגיל, אבל אין סמכויות, אין שום סמכויות. בשיח רגיל עם התושבים ועם המתנדבים שלנו – זה מה שעשינו. אתה נאלץ להשתמש בשירותי המשטרה שהיא לא מספיק זמינה - - -

אבל יש לה כוחות, יש לה כוח אדם.

המשטרה מנסה, עושה, לא אגיד ששום דבר, אבל עם היכולות שלה היא לא יכולה להשליט את הסדר.

יש לכם תוכנית? ככה, בקווים כלליים – מה היישובים הערביים צריכים לעשות בחודש הרמדאן מבחינת הסדרים מיוחדים לחודש הזה? כדי שנדע מה ביכולתכם לעשות ומה אנחנו דורשים ממשרדי הממשלה כדי להשלים את התמונה.

לטעמי, מה שצריך לתת לרשויות המקומיות זה - - - משעות אחר הצהריים ועד השעות המאוחרות של הלילה – סיירות שפשוט יכולות להסתובב, לבדוק מה מתרחש, ואז יש יכולת לשלוט, בעצם, שאנשים נשארים בתוך הבית ואין התקהלות. זה מה שצריך לעשות. ביקשנו את זה מהשר דרעי. בנינו תוכנית. מי שבנה את זה – הממונה על מחוז חיפה, איש משרד הפנים שרואה את הדברים וגם משמש יושב-ראש במסעדה. הוא רואה את התמונה המלאה. הוא הציע את זה, משרד הפנים ברך. זו החלטה מאוד מאוד מבורכת. תקציב – אין.

ותגיד – לגבי הרעיון של הסגר בשעות לפני שבירת הצום ועד הבוקר – יש עמדה שלכם? בחנתם את השאלה הזו?

שאלת הדברים היתה שבעצם אין צורך כי בחברה הערבית פשוט אנשים התנהגו באחריות ולכן גם כן אנחנו רואים את התוצאות, שהמחלה לא התפשטה. לאחרונה, ובמיוחד לפני יומיים לאור ההחלטה על ההקלות התוצאה היתה שאנחנו מרגישים קצת התרופפות. אנחנו מתקשים קצת לשכנע את האנשים, מה ששכנע אותם בעבר. אנחנו מגיעים לחוד רמדאן והוא לא קל. דעתנו היתה: ספקו לראשי הרשויות סמכויות. יחד עם המשטרה זה יסתדר. היום הרבה ראשי רשויות – יש אוזלת יד. - - -להגביל את פתיחת החנויות לשעות מסוימות, כן להגביל את האנשים לתנועות מסוימות. לא מדברים על סגר, זה לא סגר טוטאלי. אין ולא יכול להיות מצב שאתה תחזיק את כל החברה הערבית בתוך הבתים במשך חודש שלם. הרעיון הוא להגביל שעות.

פספסתי משהו – לגבי האפשרות לסגר מהשעות 18:00 עד 03:00 – אתם הולכים על זה או לא?

המילה סגר היא לא מדויקת. לתפוס את האנשים בתוך הבתים ולא לזוז – זה בוודאי לא הרעיון. הרעיון הוא הגבלות תנועה. יש תמיכה מצד ראשי הרשויות המקומיות שצריך לסגור את החנויות לפני סעודת האיפטר – בוא נגיד מהשעה 18:00-19:00, לסגור עד שעה מאוחרת בלילה. בצורה כזו נשמור על מניעת התקהלויות, שאנשים לא יסתובבו. זה קורה בגלל שאנחנו מרגישים שקודם כל יש יחסית התרופפות בתוך הכפרים, אבל גם אין - - - של המשטרה. לו היו מספקים לנו את חברות האבטחה, לדעתי המצב היה יותר טוב. אני רוצה רק להשיב מילה אחת בנקודה הזו. התייעצנו גם עם כלכלנים. לא מעט אומרים כן לפרוס את השטח - - - בצורה הזו אתה עושה דבר כזה שאתה מאפשר לאנשים לקנות - - - ואז פחות יתקהלו.

- - -

לא מדברים על עוצר.

אבל לדוגמה – טייק אווי ממסעדות, הכל יהיה אפשרי?

מסעדות – שיעשו טייק אוויי, ודאי וודאי. מה שאני אומר – עוצר בלתי אפשרי, זה לא יתקבל וזה לא הגיוני.

תפתח את המצלמה.

- - -

בוקר טוב, אני מקווה שאני לא חוזר פה על דברים. בשני משפטים לסיכום של השבועיים האחרונים ואיך אני רואה את הדברים: אז קודם כל אצלנו בחברה הערבית יש עלייה מתונה במספרים. אנחנו עדיין בגרף עולה, בניגוד לגרף של שאר המדינה. ההחלטה על חזרה לשגרה מצד הממשלה, אני מניח שגם דיברתם על זה, זה קצת מאתגר אותנו בחברה הערבית, במיוחד עכשיו בחודש הרמדאן. לכן האתגר של ראשי הרשויות כאן – להחיל סדר, לשלוט בחודש הרמדאן, אני חושב שיהיה כפול. לגבי הסוגיה של מאומתים – אנחנו משתדלים להוציא את כל המאומתים בעצם מתוך הבתים. עברנו את המספר של ה- 610 אתמול. האתגר הכי גדול של ראשי רשויות זה לשכנע אנשים להוציא מהבתים, ואני חושב שזו חובה עלינו להוציא אותם מהבתים, כי ראינו באום אל פאחם ובדיר אל אסד שבן משפחה אחד שהיה חולה קורונה הדביק כמעט את כל המשפחה, ובגלל זה המספרים גם גדלו. אז אחד האתגרים שלנו זה לשכנע חולים מאומתים לעבור לבתי מלון של קורונה. לא מצליחים. כרגע יש לנו משהו כמו 130-120 מאומתים מהחברה הערבית שיצאו לבתי מלון של קורונה.

לגבי הסוגיה של הנבדקים, אז יש באמת עלייה מאוד יפה ומרשימה במספר של הבדיקות, ופה מילה טובה לחברי הכנסת הערבים שסייעו רבות בזה. הבעיה שלנו זה מי נבדק. זאת אומרת, הפרופיל של הנדבקים, שהוא בדרך כלל מי שנדבק זה צעירים שאין להם מחלות, וכו', אבל הקבוצות עם הסיכון הגבוה לא מגיעות לבדיקות מספיק. בגלל זה אנחנו רואים שאחוז החולים המאומתים מהנבדקים עומד בעצם על 2%, שזה מהנמוכים במדינה. ולכן הקמפיין של משרד הבריאות – אני בטוח שיש פה נציגים של משרד הבריאות – צריכים לכוון בעצם לאוכלוסיות האלה של הסיכון, לעודד אותם לעשות את הבדיקות. אני מניח שמודאר דיבר על הצרכים של החברה הערבית. ועד ראשי הרשויות בראשותו של מודאר יונס הקים את החמ"ל בשפרעם. אנחנו ממש עוקבים אחר הצרכים של כל היישובים הערבים ממש ביום יום - - -

מה הדרישות הספציפיות עכשיו לרמדאן? הוא דיבר בכללי. מה הדרישות הספציפיות? אם יש סכומים, אני הבנתי שיש בעיה עם משפחות נזקקות.

נכון. נכון. אז קודם כל הממשלה צריכה לקבל היום את ההחלטה לגבי ההנחיות כי מה שקורה כרגע שכל אחד קובע הנחיות לעצמו. מאוד חשוב שהממשלה תקבל הנחיות, תקנות ברורות, כפי שמודאר ציין, זה הכיוון – של שעות הפעילות וההנחיות האלה. זה הכי חשוב והכי אקוטי כרגע, ולצערי אנחנו לא נותנים לזה מענה. אנחנו עשינו בדיקה בחדר המצב בשפרעם. אנחנו צריכים כ-30 אלף סלי מזון למשפחות בחברה הערבית, ואני חוזר ומדגיש: ה-30 אלף האלה זה לא רק משפחות רווחה אלא זה גם משפחות נזקקות שנכנסו למעגל העוני בגלל המשבר ובגלל המצב.

אני אומר – היום אין לנו מענה ממשרד האוצר. מודאר שלח את המכתבים האלה לפני כמה זמן. אנחנו לא מקבלים מענה ממשרד האוצר ולא מהממשלה. רמדאן מתחיל ביום חמישי או שישי, והיום לרשויות המקומיות וללשכות הרווחה ברשויות המקומיות אין מענה לכמעט 30 אלף משפחות שכנראה זקוקות לסלי מזון. אני מבקש - - -

יש לנו נציג של משרד האוצר?

כן.

אז אני מבקש שהבקשה הזו תיענה ויינתן מענה מידי לדבר הזה.

בקשה נוספת זו הסוגיה של סיוע לרשויות המקומיות בנושא של האכיפה. הממשלה מטילה הנחיות והגבלות אבל אין לרשויות המקומיות היום לא ניידות פיקוח ולא סיירים. צריך לעזור לרשויות בנושא הזה. אלה שני הדברים האקוטיים שהייתי רוצה שהוועדה הזו תעזור לקדם אותם. שר הפנים ומשרד הפנים עושים באמת מאמצים מאוד גדולים בממשלה מול משרד האוצר להיענות לבקשות אלה, אבל אני מבין שמשרד האוצר מערים קשיים.

מה הפתרון? מה אתם מציעים – שיבואו סיירים מבחוץ? או משטרה? מה הרעיון?

קודם כל צריך בוודאי נוכחות משטרתית יותר מוגברת ביישובים הערביים במהלך חודש הרמדאן. הדבר השני שאנחנו מציעים לא עולה הרבה כסף – זה לצייד את הרשויות הערביות בניידות, אפילו אפשר לשכור ניידות כאלה, לפיקוח עירוני, לקחת אולי אפילו עובדים מתוך הרשויות – או פקחים, אם לא – מתוך הרשויות, להעסיק אותם בעצם בסיירות האלה, המקומיות, או חברות שמירה חיצוניות שיסתובבו ביישובים האלה. הנוכחות של הסיירות האלה - - -

ומבחינה תקציבית – איזה סכום דרוש להגברת הפיקוח, אימן ומודאר?

דרשנו כ-20 מיליון שקל לנושא הזה לכל הרשויות המקומיות. לגבי סלי המזון אנחנו מדברים על כמעט 30 מיליון שקל, ויש עוד כמה כספים של הסברה ועוד דברים כאלה. סכומים כמו 2 מיליון שקל שצריך אותם ממש עכשיו באופן מידי. ועוד פעם – זה לא מכסה את כל הצרכים של הרשויות.

אז אני ארצה לשמוע את ההתייחסות של נציג האוצר אבל לפני כן נשמע גם את אלי רגב, מנהל מנהל חירום במשדר הפנים אם יש לו עוד בקשות לאוצר לפני שהאוצר יענה. הוא לא אתנו. משרד הבריאות, בבקשה.

בוקר טוב. כמו שציינו כבר משרד הבריאות עובד כבר לא מעט זמן עם משרד הפנים, עם הצוות של אימן בשיתוף פעולה כדי להתכונן לאירוע הזה, לחודש הזה של הרמדאן. יש עבודה משותפת גם לגבי ההבנה של הנתונים וגם לגבי ההמלצות וחשיבה משותפת מה אנחנו עושים. אימן כבר תיאר את הפעולות שנעשו, שחלק מהן היו בשיתוף פעולה עם משרד הבריאות. המשרד ממשיך בעצם בהמלצות למנוע להישאר בריחוק חברתי, שהתפילות והארוחות תהיינה בחיק המשפחה, למנוע התקהלויות, להמשיך לסגור את המסגדים, לקיים את התפילות בבית. אנחנו גם תומכים בהמלצה שדיברו עליה קודם על כך שעסקים יהיו סגורים מצאת הצום בעצם ועד כניסתו – שעות הערב והלילה כדי למנוע התקהלויות, ושבשאר הזמן מבחינת משרד הבריאות ההמלצה שהחנויות תהיינה פתוחות כדי שאנשים יוכלו להצטייד ולא ייווצרו מצוקות. כרגע ההמלצה היא לא לקיים עוצר או סגר, אלא אם כן נראה שיש התפרצות חמורה במקום וזה מה שהוגדר בתקנות של הממשלה, כלומר - - - גיבוי משמעותי זה 150 חולים. זהו. אנחנו מודעים לזה שההנחיות של 19 מתפללים יצרו איזשהו בלבול, שעכשיו כשהקלו בהנחיות ועכשיו יש אפשרות ל-19 מתפללים – לא תהיה איפה ואיפה, בעצם ההחלטה היא החלטה של הממשלה.

ברמה ההסברתית נערך מערך ההסברה של משרד הבריאות בצורה מאוד מאוד משמעותית לייצר תכנים וסרטונים והסברה לאוכלוסייה סביב הרמדאן, גם ברמת אנשי דת, גם ברמת מובילי דעה, גם ברמת כוכבים לצעירים – שחקני כדורגל, ועוד. יש עבודה, יש שיתוף פעולה, נקווה שנעבור את החודש בבריאות טובה.

בשיתוף עם משרד הבריאות? אתה אומר שיש קמפיין מיוחד בשיתוף פעולה עם הרשויות המקומיות, נכון?

יש קמפיין מיוחד שמשרד הבריאות עשה, יש גם קמפיין של פיקוד העורף, יש קמפיין של משרד הפנים, וכן – יש שיח בין הגופים לגבי התיאום.

אני מאגף רפואה במשרד הבריאות.

תספר לנו על ההכנות ביישובים הערבים בהכנות לתקופת הרמדאן.

קודם כל, משהו שחשוב שהוועדה וכל המשתתפים ישמעו – אני חושב שכל יד מוחאת כפיים לבד, עם כל הכבוד לשר דרעי, יש לי כבוד גדול אליו ואל משרד הפנים, מינו ועדה – אני זה שמוציא את הנתונים של הקורונה כל יום פעמיים למשרד הבריאות. עד היום אין לי מושג מי זו הוועדה הזו. יש לי כבוד גדול לאימן סייף אבל לא ייתכן שאין שיתוף פעולה בין הוועדה הזו למשרד הבריאות. ואני רוצה להשבית את השמחה –שנכון שיש לנו 670 מאומתים בחברה הערבית, וזה פחות מ-2%, זה נכון, אבל צריך לשים לב שבשלושה שבועות – יום שישי לפני שלושה שבועות היינו 155 ועלינו ל-670. זה מה שאמרתי כל הזמן, שעלינו ב-450%. זה משהו שאסור להתעלם ממנו. אנחנו לא במצב טוב, זה לא מבשר טוב לגבי האוכלוסייה הערבית, ובמיוחד כשאנחנו נכנסים לרמדאן. לא ייתכן שכל ועדה עובדת לבד מחדר המצב שלה וזה מה שאמרתי גם בישיבה הקודמת.

אז אני מזמין אותך עכשיו, וגם אימן סייף נמצא – נבקר בחדר המצב בשפרעם ויחד נתחיל את התיאום בין משרד הבריאות לבין חדר המצב.

בואו נעשה סדר – יש לנו חדר מצב, מה שעכשיו דיברת עליו, ואהלן וסהלן – כולכם מוזמנים בעצם לחדר המצב הזה. יש משל"ט שהקמנו בתל השומר, ששם בעצם יושבים נציגים של משרדי ממשלה, ועל זה מדבר בעצם מועוויה כבהה, ומשרד הבריאות נמצא שם – גידי פרץ נמצא שם, ושלומית נמצאת שם. זו לא החלטה שלי, זו החלטה שלכם, של משרד הבריאות, מי הנציג שלכם בדבר הזה. בנוסף לזה גם מונה פרופ' בשארה בשאראת לשבת גם בשולחן הזה. אז אני, מבחינתי – welcome everybody, זו החלטה של המשרד, זו לא החלטה שלי.

אני רוצה להמשיך. קודם כל מבורך מאוד שמונתה ועדה, ואימן עושה עבודה מצוינת, אבל אני חושב שכמו שאימן אומר – החלטה של המשרד, צריך שיהיה תיאום וקישור בין הוועדות האלה, כי כנתונים הבריאותיים הם הכי חשובים שיכולים להנחות אותנו לגבי רמדאן.

מסכים אתך.

אנחנו עכשיו מפה רוצים להתקדם הלאה. אני חושב שיש שאננות יתר במגזר הערבי, כי המספרים אמנם לא גדולים, אבל העלייה במספרים – אם לפני עשרה ימים היה חולה אחד בדיר אל אסד ועכשיו אנחנו יותר מ-110 זו עלייה של מאות אחוזים.

זה בגלל שאז לא עשיתם כמות מספיקה של בדיקות. ברגע שהתחלנו לעשות, גם עם משרד הבריאות, גם אם מד"א ועם קופות החולים – ברגע שהתחילו לעשות בדיקות והגענו – אתמול שמענו מאלי בין שכמעט אחוז הבדיקות מכלל הבדיקות שעושה מד"א, 27%, לכן המספרים התחילו לעלות. אמרנו את זה מהיום הראשון. לא יכול להיות שהמספרים האלה אמתיים. ברגע שיש בדיקות יש יותר חולים, ברור.

עדיין מבחינת האחוזים אנחנו במצב טוב. אני מעריך שככל שיהיו יותר בדיקות יעלו המספרים ולצערי אולי גם האחוזים.

מבחינת האחוזים אנחנו - - -מיום ליום, וזה מה שמדאיג, וזה מביא אותי לרמדאן, שאם ברמדאן אנחנו לא נצא בהסברה ונכין תוכנית פעולה טובה, אחוזי ההדבקה שאנחנו רואים שאנחנו עולים מיום ליום ביותר מ-100 ו-150% הם יהיו אחוזים מאוד גבוהים, אז מה שאני כן מציע, קודם כל שצריך תוכנית הסברה להראות במגזר, גם בערבית, אני חושב, אולי להקליט סרטון של כמה אני מפתח מהאוכלוסייה הערבית או נגיד לקחת את אימן סייף, לקחת את חבר הכנסת אנטאנס שנפנה במדיה לאוכלוסייה הערבית, נסביר את חומרת המצב. כי אנשים אומרים – יש לנו 18 חולים ביישוב, זה לא הרבה. אבל אם אנחנו נסביר להם שזה המון ביחס לשלושה ימים לפני כן, זו עלייה מאוד גדולה, אז אולי ייקחו בחשבון וכן נצליח להביא להתנהגות טובה ברמדאן ובאמת שיישמעו להוראות.

הבנתי שיש קמפיין כבר של משרד הבריאות, אני כבר רואה אותו ברשתות החברתיות. יש קמפיין של פיקוד העורף. יש אולי יותר מדי קמפיינים, הבעיה היא אם הם לא מסונכרנים, לא מתואמים. זו השאלה.

אתה צודק. אני חושב שכולנו צריכים לפעול כגוף אחד, גם הוועדה שמינה השר דרעי, גם כמו שאמר חברי, אימן סייף – צריך לעשות תיאום. אני אישית מזמן חשבתי שצריך לעבוד ביחד כל הוועדות, ולא כל ועדה בנפרד, כי אם כולנו חשופים לכל הנתונים אני חושב שאנחנו יכולים לעשות את זה בצורה יותר טובה אחד עם השני.

השאלה שלי אליך וגם לאימן סייף – אני מברך על היושב-ראש הקבוע, עפר, וגם הוועדה הזמנית שתהיה ועדה קבועה, אבל אני חושב שפעם ראשונה ששמענו שהחמ" שמנהל את כל המלחמה הזו אין בו אף נציג ערבי – זה פה, בישיבה פה, עם יאיר בן שבת, שידענו פעם ראשונה שבחמ"ל הזה אין אף נציג של החברה הערבית. עכשיו שמענו אתמול על מינוי ראוי של פרופ' בשארה באשראת, אבל זה מעט מדי, מאוחר מדי, ולא מספיק. אם באמת אנחנו רוצים להסביר ולגבש החלטות ולקבל החלטות גם בעניין רמדאן אז חשוב שהנציגים הערביים – אנחנו כמובן מברכים את חברנו, אימן סייף שמונה על ידי שר הפנים לרכז את כל הנושא של המאבק בקורונה בחברה הערבית, אבל הייתי רוצה גם לראות – וגם פנינו, וגם עדאללה, והעניין הזה אולי יגיע לבג"ץ, זה לא ייצוג הולם, עם כל הכבוד. אני חושב שצריך למנות עוד יותר מומחים ועוד יותר נציגים לחברה הערבית בחמ"ל שמנהל את כל המאבק הזה.

רק להבהיר – תיקון: יש את הבקשה של עדאללה, יש ועדה שהמל"ל הקים אותה, שם אין נציגים ערבים. אתה צודק, וחייבים להכניס שם נציגים ערבים. החמ"ל או המשל"ט שאנחנו מנהלים בתל השומר – ואני היושב-ראש של המשל"ט הזה ומה שעדכנו, שפרופ' בשארה באשראת – צירפונו אותו לצוות הזה, שם יושבים נציגים של משרד הבריאות, משרד הפנים, רווחה, משטרה, פיקוד העורף – על לעקוב מלמעלה מה קורה בעצם בחברה הערבית. זאת הוועדה שאני בעצם היושב-ראש שלה ופרופ' בשארה באשראת הוא הצטרף אליך - - -

אז זה משל"ט שלך? זה הצוות שלך שאתה מרכז אותו? הכנסת עכשיו את בשארה באשראת. אז זה אפילו לא בחמ"ל הארצי, שם אין עדיין נציג ערבי.

נכון.

אז זה חשוב להבין.

קודם כל אני רוצה להגיד שכמובן שזה לא אישי, אבל הבלגן בניהול המשבר הזה שקיים במדינה גם קיים בתוך החברה הערבית. בעיקר אני מרגיש את חוסר התיאום בין המשרדים השונים. זה משמעותי ביותר ששניכם עכשיו יושבים פה – נציג משרד הפנים, הצוות שהוקם מטעם משרד הפנים ומשרד הבריאות, ומשרד האוצר עוד מעט יצטרף. אני חושב אתם חייבים לשבת ולדבר לפחות פעם ביום, כדי לראות מה עושה כל אחד.

הדבר השני – יש פה שני נושאים ואנחנו לא צריכים להזניח אף אחד מהם. יש את הנושא הראשון שזה המצב הקשה ביותר של הרשויות המקומיות הערביות בכלל, גם לפני הרמדאן. לכן דיברו בהתחלה – מודאר, בעיקר, על העניין שאולי לא ישלמו משכורות בעוד חודשיים או חודש וחצי. ולכן אני חושב שכל הסיפור של ארנונה למגורים והפיצוי של המדינה זה דבר שנדרש. דבר נוסף הוא ההיערכות הייחודית לחודש הרמדאן. זה לא חג רמדאן – זה חודש רמדאן. ההיערכות הזו מתחייבת. היום הממשלה יושבת ומקבלת החלטות. אני לא מבין מי מזין את הממשלה כדי שתקבל החלטות ומאיזה כיוונים – האם זה החמ"ל שלנו בשפרעם? האם זה הצוות המיוחד של משרד הפנים? האם זה משרד הבריאות? כלומר, מי מזין את הממשלה כדי שהיום תקבל החלטות על סגירה או אי סגירה של חנויות, על עוצר או על הסגר או לא יודע מה.

תמשיך, ונעלה את מר דור בלוך ממשרד האוצר שייתן לנו כמה תשובות או התייחסות של משרד האוצר וההכנות שלו לקראת חודש רמדאן והתביעות התקציביות הקיימות. בבקשה, אדוני. ההערכה של ועד ראשי הרשויות היא שהם צריכים 70 מיליון שקל לתקופת הרמדאן – לפיקוח, לנזקקים ולגירעונות הרשויות וגם להסברה. כל מערך הקורונה בחודשיים הקרובים צריכים 70 מיליון שקל לפחות.

אנחנו נמצאים בקשר עם ועד ראשי הרשויות וגם עם החמ"ל, עם אימן סייף ועם גיא שפרן. קיבלנו את הבקשות. בנושא של חבילות המזון זה נמצא כרגע בבחינה, ואני מקווה שתוך כמה ימים זה ייסגר לכאן או לכאן.

מחרתיים מתחיל הרמדאן.

לפי מה שנאמר בוועדה – ביום חמישי.

יכול להיות שמחר.

לגבי השלטון המקומי, בעצם המתווה שהממשלה החליטה עליו של טיפול במשבר הקורונה הוא שמתחילים בסיוע למגזר העסקי ולמערכת הבריאות בעיקר כדי שתוכל להתמודד עם המשבר. במסגרת הזו גם החברה הערבית, כמובן – בעלי העסקים הערבים נהנו מהכספים האלה, בזה ממוקד הכסף. לא ניתן סיוע לאף מערכת ציבורית אחרת בשלב הזה. עם זאת אנחנו מכירים את הקשיים שהועלו מטעם הרשויות הערביות, זה הועבר דרך משרד הפנים לצוות פנים אצלנו. גם הנושא הזה נמצא בבחינה, ואני מקווה שנוכל לתת לו מענה לכאן או לכאן בימים הקרובים.

אז בינתיים אין החלטות, אין תקצוב, אין משהו מיוחד? לא הבנתי.

נכון מאוד. בשני הנושאים הללו אין עדיין הכרעות בנוגע לתקציבים נוספים מעבר לתקציבים המאוד גבוהים שהוקצו עד כה למגזר העסקי ולמערכת הבריאות, והנושאים האלה בבחינה.

מי מקבל את ההחלטה ומה הלו"ז לקבלת ההחלטה?

מי שמטפל בנושאים האלה אצלנו הם צוותי פנים ורווחה באגף התקציבים, ואני מקווה שמה שיהיה בימים הקרובים – אנחנו מאוד מבינים את הדחיפות במיוחד בנושא של הרווחה, לאור העובדה שהרמדאן מתחיל מחר, ואנחנו מנסים לטפל בזה יחד עם המשרדים – רווחה ופנים – בהקדם האפשרי.

יש לנו נציג ממשרד הפנים? משרד האוצר אומר שעדיין אין לו את האפשרות להקצות את התקציבים הנדרשים לרשויות המקומיות הערביות. איך משרד הפנים יכול לעזור או למצוא את התקציבים הנדרשים לרשויות המקומיות ואיך אתם מתכוננים יחד עם ראשי הרשויות לחודש הרמדאן?

אנחנו במהלך התקופה האחרונה ריכזנו מאמץ גדול מאוד על הטיפול בחברה הערבית – גם במיפוי הצרכים. ביצענו שיחות ופגישות יחד עם שר הפנים, עם חברי הכנסת מהרשימה המשותפת, עם ראשי רשויות כדי לעמוד מקרוב על הבעיות והצרכים שיש לרשויות הערביות ולתושבים בתוך הרשויות האלה. אנחנו גיבשנו איזשהו מסמך עמדה יחד עם אימן סייף והדרישות של הרשויות עצמן ושל חברי הכנסת שבאו ואמרו: אנחנו מבקשים כמה וכמה דברים. את המיפוי הזה, נתנו לו תוקף בזה שראינו את זה בשטח. אני נמצא שלוש פעמים בשבוע בדיר אל אסד ובבעינה וכנ"ל ברשויות ערביות אחרות. המצב כרגע שאנחנו החזקנו מעמד - - - 50 מיליון שקל, ביקשנו מהאוצר במסמך מפורט על מה אנחנו מבקשים. אין יכולת למשרד הפנים, לצורך העניין, לתת את הכסף, כסף תוספתי שאנחנו ביקשנו. אתמול הבאנו - - -

כי הרשויות עדיין לו קיבלו כלום, כסף חדש. לפי מה שאמר לנו מודאר יונס הכל זה הקדמת תקציבים שהיו אמורים לקבל בהמשך השנה. אין כלום חדש. תקציבים חדשים עדיין אין.

אני מסביר – מה שמשרד הפנים עשה בינתיים כדי לתת מענה מידי, בעיקר לבעיית תזרים המזומנים של הרשויות הערביות, הוא קודם כל הקדים את מענק האיזון, כדי שקודם כל יהיה כסף ביד כדי שאפשר יהיה לעשות אתו תהליכים. זה דבר אחד.

דבר שני, הוא גיבש את המסמך, הלך לאוצר ולמל"ל. אתמול קיימנו שיחה, מפגש עם ראש המל"ל יחד עם מנכ"ל משרד הפנים, יחד עם גורמים אחרים במל"ל. לשמחתי הרבה רוב ההמלצות שהומלצו במל"ל ואושרו, למעט נושא אחד שהוא כרגע פתוח הם על דעתנו ועל דעת הרשויות הערביות, כפי שהם הוגשו – זה מתחיל מנושא הגבלת העסקים, כפי שכרגע מתגבש בתקנת שעת חירום לפי בקשת הרשויות הערביות וחברי הכנסת הערבים לסגור עסקים כדי למנוע התקהלות ולעצור את התחלואה, בין השעה 18:00 בערב לשעה 03:00 לפנות בוקר.

מודאר אמר שזה – הגברת הפיקוח על התנועה והעסקים, לא סגירה מלאה.

לא. סגירה של העסקים – בין השעה 18:00 בערב לשעה 03:00 לפנות בוקר. זאת היתה הבקשה, כדי למנוע התקהלויות.

מישהו יכול לתקן או להבהיר את הנקודה הזאת? כי מודאר אמר משהו שונה קצת.

- - -

הגברת הפיקוח, אוקיי. זה לא סגר, הכוונה.

לא, לא אמרתי שזה סגר. זה סגירה של עסקים. אין סגר, אין סגר. כדי לפקח על העניין, וסגירה של העסקים באה כבקשה של הרשויות הערביות, על מנת למנוע התקהלויות, כדי למנוע את המצב שבו תיתכנה הדבקות בתוך החברה הערבית. לצורך העניין הזה החברה הערבית על הרשויות ועל חברי הכנסת ביקשו להגביר את הפיקוח, כולל פיקוח של המשטרה, והמשטרה אכן נענתה לעניין הזה. אנחנו מעמידים שם אלפי שוטרים כדי לבצע את הפיקוח הזה. המטרה היא למלא את הבקשה של ראשי הרשויות וחברי הכנסת הערבים ולוודא שאנחנו עוצרים את התחלואה, שכפי שנאמר פה – שמעתי חלק מהדברים שנאמרו פה, ואכן – 670 חולים במגזר הערבי. אני חושב, ולא רק אני, אני מניח שגם גורמי הבריאות חושבים אותו הדבר, שזה משהו שיש על פני השטח אבל שכשתעשנה בדיקות בצורה יותר אינטנסיבית יתגלו מספרים אחרים.

אני לא רוצה להתמקד בחולים ומספרם, אלא בתקופת הרמדאן. שיתוף פעולה טוב עם - -

אנחנו נגענו בחמישה דברים – אחד, בסלי המזון. שניים – בסיוע באכיפה שמעבר למשטרה, הצענו איזושהי הנחיה איך לבצע אכיפה או סיוע לאכיפה, הצענו נוסף לזה סל לכל אחת מהרשויות בתחום ההסברה, הצענו ופרטנו גם דרישה לציוד מיגון עבור המתנדבים ברשויות הערביות ועבור העובדים של הרשויות הערביות שבעצם אמורות לתת שירות. אלה המרכיבים שעליהם דיברנו. סך הכל המרכיבים, הדרישה היתה 50 מיליון שקל. באופן עקרוני יש סוגיות שלא סוכמו - - -

אלי, 70 מיליון.

אוקיי.

אני יודע שאתה מסתובב ביישובים הערבים וגם שאתה נמצא בדיר אל אסד ובבעינה, וגם אנחנו כולנו היינו שם וליבנו שם עם התושבים, אבל אמפתיה וסימפטיה לא יעזרו לרשויות המקומיות הערביות שעד עכשיו לא קיבלו - - -אם אין כסף, כל האמפתיה וכל הביקורים לא יעזרו. הרשויות המקומיות הערביות עוד מעט יקרסו. אנחנו היום מצביעים על העברת 180 מיליון שקל מקרן הניקיון אבל גם פה יש אפליה קשה נגד הרשויות הערביות, וגם מהסכום הגדול של 2.7 מיליארד כמעט הן לא תקבלנה יותר מ-4%. בתקופה הזו, שאנשים מובטלים ואין הכנסות ואין פרנסה, אז הרשויות המקומיות הערביות מפסידות 70 מיליון שקל מדי חודש.

מה משרד הפנים, ואני יודע שהיו ישיבות ואתמול היתה ישיבה עם ראשי רשויות, ולפני זה, עם השר דרעי ושר האוצר כחלון, אבל תכל'ס עם כל הכסף – 80 מיליארד שקל, 80 מיליארד שקל שהעברנו פה באצבעות של הרשימה המשותפת, אנחנו, למגזר הערבי לא רואים עדיין שאפילו כמה מיליוני שקלים - - -

אנא, תתייחס לזה וגם מר דור בלוך – תתייחס לזה. אנחנו רוצים תשובות עוד היום, הרמדאן מחר. אנחנו רוצים תשובות עוד היום. תחזרו, תעשו מאמץ עם משרד האוצר, תעשו שיעורי בית. הסכום הנדרש אינו גדול – מדובר ב-60-50 מיליון שקל, 70 מיליון שקל מתוך סך כל הכספים שעכשיו מיועדים למשבר הקורונה. זה סכום זניח, זה סכום זניח שהרשויות המקומיות הערביות מבקשות אתכם.

מאה אחוז. רשמתי את כל הדברים, ואנחנו נתייחס בהקדם האפשרי.

אני יכול להגיד משהו לפני שאני עוזב? ניהלנו שיח של חודשים ושנים בתוכנית הקודמת ואנחנו כבר בתוכנית הבאה לחברה הערבית, ואנחנו מדברים על מיליארדים, יכול להיות. המצב, ואתה מכיר אותנו לא מהיום, ואתה מכיר שאנחנו אנשים אולי אמינים קצת. המידע שאני מוסר לך – ואמרתי לך בשיחת לילה, תאמינו לנו שהמצב לא טוב. אין ארנונה למגורים. משרד האוצר לא רוצה להיכנס לכל העניין הזה של פיצוי מארנונה למגורים. אבל בינתיים הסכום שאנחנו מדברים עליו הוא סכום מאוד מאוד מאוד חיוני. אתה לא מתאר לעצמך כמה הוא חיוני. עברנו מועצה מועצה ושאלנו. אתנו אלי רגב, ראש מועצת ירכא. אני לא יודע מה המצב בירכא אבל אני מבטיח לכם שירכא יכולה אולי – מצבה יותר טוב מאתנו, כי יש מעט עסקים לפחות, אז היא זכתה קצת מהפיצויים מהעניין הזה שנתנו, 2,8 מיליארד, אבל לא יעלה על הדעת שמועצות מקומיות, רשויות מקומיות חלשות – וברובן הן ערביות, צריכות להתמודד בלי כסף. אין פתרון. הן אלה שנמצאות בחזית. אם לא תמצאו את הפתרון היום ולא מחר - - -

צריך להגיד את זה במפורש, כמו שאמר פה ראש עירית בית שמש לשעבר, חבר הכנסת משה אבוטבול – בלי כסף אתם לא יכולים להתמודד עם הנושא. זהו.

אמת ויציב.

אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): < דובר >>

וזה כסף קטן, לא מדובר על סכומים גדולים.

התאריך מתקדם. אי אפשר ברגע האחרון כי אז בעצם ראשי הרשויות לא יכולים לקדם שום דבר.

אנחנו מאוד מעריכים את ההבנה והקבלה של הדברים והאמפטיה, אבל באמת, אנחנו לא צריכים עוד לוביסטים שילחצו על משרד האוצר. צריך לקבל החלטות. גם משרד הפנים יש לו יד בעניין והוא יכול גם מהתקציב שלו במצב חירום לתרום כסף מיידי ולא לחכות עד שמשרד האוצר עם כל הביורוקרטיה שלו ייקח לו חצי חודש, ואז פספסנו את הרמדאן, ללא כל ההכנות והזירוז, וכו' וכו' – אנחנו יכולים להגביר את ההדבקה בחברה הערבית ובתוך המדינה כולה. אי אפשר, הדבר הזה מסכן את בריאות הציבור כולו. ולכן אנחנו חייבים את הכסף הזה אתמול ולא מחרתיים.

אז אולי המשרד לשוויון חברתי יענה?

אני רוצה לעזוב ולאחל לכם הצלחה, אבל אני רוצה לסכם, רק מילה אחת, אם יורשה לי. מה שאנחנו רוצים זה להבדיל בין שני דברים. בראש וראשונה, כל המצב של הרשויות המקומיות, זה מסתכם בהרבה הרבה כסף. ההערכה הגסה שלנו – בכל חודש רק הפסדי הארנונה שלנו זה סדר גודל של 70 מיליון שקל. כלומר, פיצוי מהבחינה הזו על מנת שכן נשלם משכורות זה לא 70 - - - זה הרבה מעבר לכך. זה רק בכל חודש כמעט 80-70 מיליון שקל, שהערכה גסה שלנו – שאנחנו מדברים על 300 מיליון שקל. אבל היות והגענו לרמדאן ומצבנו ממש אקוטי, אמרנו שאנחנו בינתיים מתמקדים בשאלת החירום לרמדאן, שציין אימן ופירט, וזה 70 מיליון שקל. אז אני חושב שאם המצב שלנו – אנחנו מדברים על 400-300 מיליון שקל בשביל לנשום, אז תארו לעצמכם כמה אנחנו חנוקים בשעת חירום. זה אומר שמשלמים את ה-70 אבל תדעו לכם: למחרת דור ויוצר וגולן ימצאו אותי על הדלת שלהם אומר להם – חבר'ה, עכשיו צריך להתקדם ולעשות - - - אבל להיום, למחר, זה הסכום שאנחנו צריכים אחרת באמת ובתמים אנחנו בבעיה. ותשמעו גם למשרד הפנים. משרד הפנים לא בא בקלות לראשי הרשויות, הוא אומר את אותם דברים וגם משרד הבריאות אומר את אותם דברים. דור, אין ברירה. יש לכם – אין לכם, אני יודע שיש לכם את הכסף, יש לכם את היכולות להביא את הכסף. תביאו אותו.

אני נאלץ לעזוב, תודה.

תודה, מודאר, אני מקווה שנצליח לעזור במקצת כי אחרת המצב יהיה מאוד קשה ביישובים הערבים.

אולי למשרד לשוויון חברתי יש מזור, או יכול לעזור?

קודם כל אני מבקש לאחל לכולם רמדאן כרים. זה דיון מיוחד על הרמדאן. אין לי אלא להסכים אלא רק להעיר נקודה אחת בנושא הרשויות המקומיות והמצוקה שלהן. בואו נסתכל רגע על הפרט. הפרט בחברה הערבית כרגע יצא לאבטלה בקנה מידה גדול, ואנשים שאפילו התפרנסו בכבוד והעסיקו מספר שכירים מצומצם בעסקים הקטנים נכנסו כרגע למצב שהם לא יכולים להתפרנס. זו קבוצה הולכת וגדלה. רמדאן הולך פה להיות נקודת מפתח ומפנה בעניין התחלואה והתנהגות האוכלוסייה. אנחנו חושבים שמשרדי הממשלה דווקא כן מתואמים, ומאמצי ההסברה מתואמים. תמיד מהצד יש דברים שנראים קצת פחות, אבל - - -

רועי, תרשה לי – האם יש עודפים מתוכנית ה-15 מיליארד? אתה מנהל 922, אתה אחראי על הפיתוח הכלכלי והחברתי. אנחנו יודעים שיש הרבה כספים שלא נוצלו, יש הרבה תקציבים שלא נוצלו ויש עדיין עודפים. מה אתה יכול עכשיו, בקיימים, בנמצא, שאפשר לסמן אותם – שעדיין לא נוצלו מהתוכנית ואפשר להשתמש בהם במיידי?

החלטת הממשלה - - - על ידי משרדי הממשלה השונים. הנתון האחרון שלנו יש הוא ש-6 מיליארד שקלים הוקצו בהרשאות לרשויות, מתוכם הוקצו במזומן למעלה מ-3 מיליארד שקלים ועל כן עשוי להיות איזשהו פער פה. אני רוצה לציין שכל הכסף הזה חויב לרשויות לפרויקטים קיימים ולאו דווקא הייתי ממליץ לעשות בו שימוש אחר, לא בטוח שזה הדבר הנכון, כי הרשויות צריכות את הכסף הזה בלאו הכי. אתה למעשה תיקח כסף מאותה רשות - -

עודפים, אני מדבר על עודפים.

- - ותעביר לאותה רשות באופן אחר. אני לא בטוח שזה המסלול התקציבי הנכון, אבל אלה הנתונים שיש לי כרגע להגיד לך, כבוד היושב-ראש, יש 6 מיליארד שקל שיצאו בהרשאות תקציביות, 3 ומשהו מיליארד לביצוע במזומן, אבל זה נמצא אצל הרשויות אבל עם מטרות מאוד מאוד מוגדרות – אלה התנאים של משרד הפנים, משרד הבינוי והשיכון, משרד החינוך וכן הלאה. אלה הנתונים שיש לי נכון לינואר 2020.

אולי נבקש פירוט לזה. תשלח לנו פירוט. ומה עכשיו לרמדאן אתם יכולים לעזור לרשויות המקומיות הערביות?

הכתובת פה במקרה הזה היא משרד הפנים שהוא אמון על הרשויות המקומיות. גם כל תקציבי 922 עברו בהרשאות ממשרד הפנים באישור של ועדת ההיגוי שלנו והן כבר נמצאות ברשויות בחלק מהסכומים שיש שם. כאמור, אני הייתי שואל את פנים אם לא בטוח שזו הדרך הנכונה לעשות, ואני אשלח לוועדה פירוט של כל משרד ממשלתי וכל תקציב, אין בעיה.

זה באמת חשוב. אני אודה לך אם עוד השבוע או תחילת השבוע הבא תוכל לעשות את זה, אם זה מוכן.

אני אעשה את זה בתום הישיבה, עד סוף היום.

מצוין, תודה רבה. עכשיו נרצה לשמוע מהשיטור בביטחון הפנים על ההכנות שלהם לרמדאן, כי זה מאוד חשוב, וזה ישלים את התמונה.

אל"ף, אני כרגע בודק לזרז את העברת התשלומים שנמצאים כרגע אצלנו, לרשויות המקומיות כמה שיותר מהר.

תסביר לי איזה כספים יש לכם.

הרשות לביטחון קהילתי במשרד לביטחון הפנים מתקצבת את הרשויות המקומיות לכל מיני נושאים שקשורים לעניין הדיון, וכו', כאשר התהליך הוא שאני מקצה תקציב, הרשות מבצעת, מחזירה לנו את הקבלות ואני מעביר עליהם את התקציב. אני כרגע עושה בדיקה מול החשבות שלנו. במידה ויש כספים שנמצאים אצלנו הם יועברו כמה שיותר מהר לרשויות המקומיות.

אתה לא יודע אם יש כספים ומה הסכום.

אני יכול לבדוק את זה, אני צריך את התשובה מהחשבות, אבל מה שיש – יועבר. יש עוד דברים שהם בתהליך, אבל מה שכרגע נמצא אצלנו יועבר.

וזה יהיה ייעודי לפיקוח או מה?

אבל מדובר על עשרות מיליונים? על מיליונים בודדים? על אלפים?

זה ספציפית לכל רשות, אני לא יכול להגיד לך כרגע כי זה - - -

זה תקציב – למה הוא מיועד?

זה תקציב שמיועד גם לביטחון, זאת אומרת – לפיקוח, גם למניעה, לכל משיות הרשות ברשויות המקומיות. אנחנו מקצים תקציב לפי גודל הרשות, לפי כל מיני קריטריונים, שהוא מופנה לכל מיני נושאים שקשורים לתחושת הביטחון. אם תקציב למצלמות, ועכשיו אני אגיד משהו בהקשר הזה, דרך תקציב למוקדן, לכל מיני נושאים. אני יכול לתת הרצאה שלמה. אימן סייף מכיר את זה.

אבל מה שכן עשינו, אחת הבעיות שזיהינו, למשל – בדיר אל אסד ובעינה – שהמוקד שאני מתקצב אותו לא מחובר למוקד אזורי. אני מקווה שעד סוף השבוע נעשה תהליך זריז אצלנו.

תודה. לרשות המקומית אין אפילו מכונית אחת לפיקוח, ברשות המקומית.

אני לא מתקצב את המכוניות שלהם.

זה פיקוח, זה צריך להיות בפיקוח.

תנו לי רק ברשותכם לסיים – אני בתוך הסל שלי מתקצב מספר נושאים. אם יישוב לא ביקש או לא קיבל אישור לרכוש רכב פיקוח, אז אין לו. אבל מה כן יש לנו? יש לנו מספר רשויות בתוך המגזר הלא יהודי שיש להן שיטור עירוני – אום אל פאחם, נצרת, עוד כמה רשויות – יש רשימה של מספר רשויות שאנחנו מפעילים אותן לנושא הזה. אני, אגב, מאוד מתחבר למה שנאמר קודם, כי זה עלה אצלנו – הקצת תקציב לטובת רכבי פיקוח. אם זה מאושר אנחנו נדע בתוך הרשויות להפוך את זה לסוג של פיקוח עירוני, בהנחה ויתנו את התקציב לרכבים. זה עלה, נדמה לי, על ידי אימן סייף קודם. במידה ויתנו את התקציב הזה, כמובן, אנחנו נדע לרתום את הרשות המקומית לטובת הפיקוח בתקופת הרמדאן.

אנחנו עושים פעילות הסברתית, ספציפית לעניין הרמדאן, אבל היא לפי העקרונות של הרשות. זאת אומרת, אנחנו לא עושים עוד על מה שעושה משרד הבריאות, אלא דברים שעוסקים כמובן בסמים, אלימות ואלכוהול. דיברתי על החיבור לכרמיאל – זה עלה ביום שבת בעקבות התפרצות בדיר אל אסד ובבעינה. העברנו כבר את התקציב, סגרנו את המעגל. אני מקווה שעד יום חמישי, גג – ראשון, החברות יחברו אותם ואז לפחות לרשויות האלה יהיה עוד משהו. זה עלה ספציפית ברשויות האלה, הן יהיו מחוברות למוקד אזורי שזה חלק מאוד מרכזי כשאנחנו עושים פיקוח על יישובים. מה שעוד יש בכל אחת מהרשויות האלה – וזה אני אומר לכם – יש עובדים שלנו שאנחנו מתקצבים אותם, מנהלי יישובים וכו'. יצא גם מכתב אישי ממני לכל ראשי הרשויות. ניתן לקחת את אותם עובדים – אם זה מדריך המוגנות, אם זה הפקח וכו', שהרשות תשתמש בהם, לצרכי החירום. זאת אומרת, אם היא רוצה לעשות לצורך העניין הסבה למנהל יישובי שיתעסק בתחומי התנדבות, עבודה מול המשטרה, עבודה במוקד, וכו' – הם יכולים להשתמש באנשים שיש לנו שבעיקרון הם אנשים שצבועים למשימות אחרות. אנחנו מתקצבים אותם והם עובדי הרשויות המקומיות, כשהרשויות מכירים את זה, הם קיבלו מכתב אישי ממני שהם יכולים לעשות.

ספדי ג'דעאן

אני דווקא פונה מכאן למי ששומע אותי ממשרד הפנים כן להחזיר את כלל העובדים של הרשות למאבק באלימות, סמים ואלימות לשטח, לעבודה. הם יכולים הרבה לסייע בריחוק החברתי בשעות הלילה של הרמדאן. כל המדריכים האלה הם מדריכי - - - והנוער יכולים לעבוד בלילה, וגם לשמור על הריחוק החברתי. זה ימעיט את אחוז ההדבקה כשאנחנו עובדים על הנושא הזה. אני באמת פונה, חבל שמודאר לא שומע אותי, רציתי לדבר כשהוא דיבר ולא הצלחתי. מאוד חשוב להחזיר את העובדים האלה שיעבדו על הריחוק החברתי בשעות הלילה כשהצעירים ייצאו לרחובות, ואני אומר לכם – הצעירים ייצאו לרחובות, אני רואה את המציאות הקיימת.

אתה מציע להחזיר חלק מעובדי הרשויות המקומיות או רק ספציפית עובדי ה - - -

אל"ף, כל מילה בסלע ממה שאמר ספדי. אנחנו מתקופת הרמדאן שינינו את שעון החיים של העובדים שלנו לעבוד בערב, כמו שמר ספדי אמר – שהצעירים ייצאו לרחובות. לכן נדאג שהאנשים שלנו בשעות האלה יהיו בשטח.

למשרד הפנים יש מה להוסיף? לא. אז נעבור למשרד לביטחון הפנים.

בוקר טוב לכולם. אנחנו נציגי המשטרה. אני אתחיל בכמה הלכי רוח ואחר כך אעבור להיערכות לרמדאן, כפי שנדרשנו. קודם כל חשוב מאוד לציין שמדובר בציבור ממושמע שמקפיד באופן יחסי על ההנחיות, לצד קושי לאורך זמן ממושך כמו כל הציבור, בעיות קצת עם הצעירים – זה גם, ככה, הוזכר כאן. חלק מהנחיות משרד הבריאות לא ברורות לכלל הציבור – אני אדבר גם על ההסברה וההידברות בסוף. כל המערכת מגויסת. דיברו על זה גם ראשי הרשויות, גם פורום החירום. זה חשוב מאוד אבל עדיין יש הרבה מאוד קשיים. מבחינתנו יש עליה בכמות השיחות למוקד וזה שיתוף פעולה טוב. אנחנו זוכים לשיתוף פעולה טוב גם מהציבור, גם מראשי הרשויות, גם מהמנהיגים – ואת זה חשוב לציין.

מבחינתנו, בשבוע שעבר היה מפגש של השר, המפכ"ל עם נציגים של ראשי רשויות, כמובן – עם ראש המנהלת, לקראת הרמדאן. אנחנו ממליצים, וזה יעלה היום בישיבת הממשלה כמו שנאמר פה בדיוק על הגבלות שמדברות על העסקים – שהעסקים יישארו סגורים משעות אחר הצהריים, כפי שהוזכר פה בדיוק. זה עיקר ההמלצה ואנחנו מאוד מקווים שזה מה שיתקבל. אנחנו כמובן נאכוף בהתאם. צריך לזכור שמדובר בהרבה מאוד יישובים, ועוד שכונות ערביות במזרח ירושלים. כלומר, לסגר יש משמעויות שליליות – אנחנו מצטרפים לזה, ואנחנו גם ממליצים המלצות ממוקדות לגבי העסקים הסגורים. מה שיתקבל בהחלטת הממשלה אנחנו כמובן נאכוף. המלצה נוספת שחשובה מבחינתנו והיא גם עלתה פה על ידי הרבה נציגים זה הסיפור של הסברה, של הידברות, של חינוך, של מידע לאוכלוסייה בכל הרמות, מראשי הרשויות דרך מנהיגים, דרך נציגי רפואה – רופאים עושים עבודה מאוד חשובה, ולכן פה צריך לתת השקעה מאוד מאוד גדולה.

המלצה נוספת היא שההמלצות וההחלטות שהתקבלו היום יהיו למשך שבוע. הרמדאן מתחיל מחר בלילה. נראה איך השבוע הראשון יעבור ובהתאם לזה תתקיים הערכת מצב. לנושא שעלה פה בעניין האכיפה והכוחות –א נחנו מתגברים את התחנות בחברה הערבית במהלך כל חודש הרמדאן תגבור משמעותי, וגם זה יעשה את העבודה.

עד כאן, מבחינתי, אם ליונס, נציג המנהלת יש מה להוסיף – אשמח.

שנייה, אני קיבלתי נתונים. אנחנו באחרונה הכנסנו 13 מיליון שקל. חלק גדול מזה זה למגזר הערבי. יש בקנה, וזה בתהליך – עניין של ימים, עוד 12.5 מיליון שקל שחלק גדול מזה ילך למגזר הערבי ואנחנו נעשה מאמץ כמה שיותר מהר להעביר את כל התשלומים. אני מציע שישראל, מנהל אגף הביטחון של המשרד לביטחון פנים שגם יגיד כמה מילים.

אני רק אוסיף משפט אחד, אם שומעים אותי. הדס הקיפה את כל הפרטים, רק חשוב לי להוסיף פרט קטן – שאנחנו, בנוסף לאכיפה, כמובן, שתהיה קיימת, נדגיש את הסובלנות שתהיה בתקופת הרמדאן ולכן אנחנו ניתן היבט מאוד רציני וחזק להיבט ההסברתי בנוסף לכל ההסברה שדיברו עליה לפני זה. לכן אנחנו גם נדגיש את האפקט ההסברתי במהלך כל חודש הרמדאן.

אני ראש אגף בכיר לחירום, אני מרכז את הפעילות של המשרד מול המשבר ואני רוצה להגיד כמה דברים מרכזים, מסכמים, מנקודת המבט של השר לביטחון הפנים, מר גלעד ארדן. חשוב לי לומר שבשבועות האחרונים השר קיים דיוני היערכות מוגברת בראשותו, בעיקר מול משטרת ישראל ונוספים, כשבעצם היה ברור לנו לחלוטין לאורך התקופה שהרמדאן השנה מחייב היערכות ייחודית בגלל המורכבות של משבר הקורונה שיוצר מה שנקרא דיסוננס מובנה בכל מה שנוגע לחוסר היכולת לחגוג בצורה משפחתית וכל מיני הרגלים או היבטי מסורת שהם מאוד חשובים, אבל השנה הם נמנעים בגלל המשבר. לכן הייתי רוצה לציין מספר נקודות בקצרה. ראשית, השר קיים מפגשים מול ראשי המגזר בצפון, גם מתוכנן בהמשך השבוע בדרום, כשהרעיון המרכזי מבחינת השר ומבחינת ראש הממשלה – שגם נפגש אתמול עם בכירים במגזר הערבי – זה להגיע להסכמות, על מנת שכל התקנות שמגבילות את הפעילות תהיינה בהסכמה, בידיעה והבנה משותפת עם ראשי המגזר. זה בעצם צורך חיוני על מנת לשמור על בריאות הקהל.

נקודה שנייה זה מאמץ ההסברה – מדינת ישראל השקיעה משאבים רבים, יש פה קמפיין הסברה מאורגן בהובלה של משרד ראש הממשלה, משרד הבריאות, המשרד לביטחון הפנים ונוספים, שנועד להעביר את המסרים לקהל הרחב, והמסרים הם מסרים של חשיבות כיבוד התקנות שיתוקנו אל מול המגזר, ותכף נדבר עליהן, כי התקנות האלה, בסופו של דבר נועדו לשמור על בריאותם ורווחתם. לגבי התקנות – הן כרגע בשלבי סיכום וסיום. אני לא משפטן אבל אומר בקצרה שהן מבטאות רציונל שמדבר על כך שמהשעה 18:00 בערב ועד - - -

תקנות מיוחדות לתקופת הרמדאן, נכון?

בהחלט כן. התקנות מדברות על כך שמהשעה 18:00 בערב לשעה 03:00 לפנות בוקר תהיה סגירה של הפעילות המסחרית, עיקר הפעילות המסחרית, למעט כמה חריגים שיוגדרו בתקנות, כשבעצם הרציונל הוא למנוע יציאה אל המרכזים המסחריים והתגודדויות שכמובן מייצרות את הפוטנציאל להדבקה וכל הדברים שיש רצון משותף של המדינה ושל המגזר כמובן להימנע מהם. אז זה לגבי התקנות. הן כרגע בשלבי טיוטה והן תאושרנה היום או מחר, אני מניח. הם יבטאו את הרציונל שהצגנו לפני רגע.

הסעדה וטייק אוויי יהיה? אפשרות למסעדות וטייק אוויי והזמנות עד הבית.

אז כן, הטיוטה האחרונה של התקנות מולי, יש פה גם את היועצת המשפטית שלנו שתוכל להתייחס לזה. אבל הן מדברות על כך שבתי המסחר יהיו סגורים למעט בתי מרקחת ומתן אפשרות מראש לקיים גם טייק אוויי. אם איילה, היועצת המשפטית שלנו תרצה להתייחס – היא תרחיב. אבל התקנות הן בתיאום והסכמה מלאה עם ראשי המגזר.

נקודה שלישית שאני רוצה לומר זה מאמץ האכיפה, שכמובן מובילה אותו משטרת ישראל. האכיפה הולכת להיות שונה במהות ממה שכולם מכירים. זו אכיפה משתפת מתוך הבנה שזה אינטרס משותף של המדינה ושל המגזר לכבד את ההוראות כי הן בעצם מצילות חיים. לכן זו תהיה אכיפה הרבה יותר מתחשבת על פי דירקטיבה שהגדיר השר, ולכן גם במאמץ האכיפה ישולבו גם פקחים עירוניים וגם פקחים ממשלתיים על מנת להכניס נדבך אזרחי לכל מרכיבי האכיפה, כי האכיפה, בסופו של דבר היא אכיפה שנועדה לשמור על בריאות הציבור.

הסברה, תיאום משותף עם ראשי המגזר, תקש"ח ייעודי ואכיפה – עם כל הסייגים שהזכרתי, כולל היערכות ייעודית בכל הארץ שמשטרת ישראל תכננה ונערכה מראש. השר מלווה את הנושא הזה מקרוב, קיים שורה מלאה של דיונים, ימשיך לנטר וללוות את זה מקרוב מתוך הבנה שזה אתגר מאוד משמעותי כי בעצם בראיית מקרו, ראייה מדינתית – יש פה תהליך הפוך. במגזר אנחנו הולכים להחמיר בימים ובתקופה הקרובה, כשבעצם בצד השני, בחברה הישראלית יש איזשהו תהליך של הקלות. המגמות ההפוכות האלה הולכות לייצר איזשהו אתגר. חשוב שנכיר אותו, אבל הוא נובע מתוך הסיטואציה המאוד מסוימת שאנחנו נמצאים בה. מבחינתי, עד כאן המסרים המרכזיים. תודה.

שתי נקודות אם אפשר. לדעתי, לגבי היערכות – קודם כל תודה על כל המידע שנתתם פה. נתון אחד שצריך גם להכיר – הרבה נדבקים והרבה אנשים שנדבקו במחלה במגזר הערבי, לפי החקירות האפידמיולוגיות שלנו נדבקו ממגע עם חולה בסופרים. צריך להקפיד, לדעתי, ובתקנות – האדון לפני דיבר על סגירת המרכזים המסחריים מ 18:00 בערב עד 03:00 בלילה, אני חושב שצריך לתת את הדגש על הסופרים והמרכזים המסחריים לפני ארוחות האיפטר.

לשמור על התקנות וההתנהגות. מרחק והכל.

כי יש עומס על הסופרים, אנשים רוצים לקנות ולזווד בשביל הארוחה בערב.

נקודה שנייה – לדעתי צריך לדאוג למסגרת של בתי מלון, אולי לשכנע כמה שיותר חולים מהמגזר הערבי להיות במלון, אבל לדאוג להם לתנאים של ארוחת רמדאן, למשל, ושיהיו ביחד בבית מלון, כי כמה שיותר נוציא חולים מתוך המגזר לבתי מלון זה יכול לעזור לנו במניעת הפצת המחלה, במיוחד בגלל הקרבה במגזר בארוחת האיפטר.
עוד נקודה אחת – בבתי מלון אפשר להגביר את הבדיקות על מנת לאתר כמה שיותר ולהחזיר אותם אולי למשפחות שלהם, ברמדאן.

זה התפקיד שלכם. אתם תגבירו את הבדיקות ותזרזו את התשובות.

רק נתון אחד מעודד – אנחנו עומדים על 25% מחלימים מתוך החולים. - - - מתוך ה-670 הם אנשים שהחלימו.

אני רוצה לפנות אל משרד הבריאות. אחד הדברים שצריך להסתכל זה על מי נבדק בחברה הערבית. כלומר, האם הקבוצות שהן בסיכון שיעורן בתוך הנבדקים הוא גבוה? אני חושב שצריך לפרסם את הפילוח הזה. יש לי תחושה, ביקרתי והייתי בכמה מקומות, וראיתי שמעט נשים נבדקות.

ביקשנו את הפילוח ולא קיבלנו.

צריך את הפילוח הזה של גיל ושל מגדר כדי שנבין איפה אנחנו צריכים לשים את הדגש. קופות החולים נכנסו לעניינים ואנחנו יכולים לזרז או להעלות מודעות בקרב הקבוצות האלה שנבדקות פחות. כמובן שצריך להרחיב את הבדיקות, וכו' וכו'.

פילוח של בדיקות לפי מגדר בחברה הערבית – נשלח אותו היום.

לגבי כלל המשרדים אני רוצה להגיד כמו שאמרתי בהתחלה – אני חושב שחוסר התיאום ואי שיתוף הפעולה די בולט, ואני חושב שמה שחווינו בכלל החברה בישראל – אנחנו חווים אותו גם לגבי החברה הערבית, וזה חשוב להתחיל ולתאם את הדברים. אנחנו מקבלים הרבה הבנה, הרבה אהדה וחיבוקים, אבל מזה כסף לא יוצא. כסף לא יגיע. נראה לי שאם משרד האוצר אומר "תוך ימים", אז הלך עלינו הרמדאן. אני חושב שכולנו, כל נציגי המשרדים צריכים להגביר את הלחץ על משרד האוצר כדי שהכסף יעבור, ואני מדבר על מצב החירום עכשיו של הרמדאן. ויש את מצב החירום היותר מורכב, זה שהרשויות החלשות – הערביות בעיקר, וגם יהודיות קורסות. דיברנו על זה בוועדת הקורונה כבר כמה פעמים. היה לנו מפגש עם ראשי ערים. חבר'ה, הרשויות קורסות. זה אומר שאין פיצוי רציני על ארנונה מתעשייה ביישובים הערבים, אין גבייה של ארנונה ביתית, אין הכנסות. הלך עלינו. משכורות לא יהיו, ספקים לא יספקו את השירות. ולכן חייבים. משרד האוצר, אתם הכתובת לדברים האלה. משרד הפנים – אתם גם כתובת. צריך להתחיל לפעול מהר ביותר.

אני חושב שמשרד האוצר חייב לתת תשובה לגבי ה-70 מיליון שקל באופן מידי, וזה אומר – לפני תחילת הרמדאן. לפני מחר.

אני הייתי מתייחס לדברים שנאמרו פה מקודם. ראשית, אם רוצים לחזק אותם, כדי שלא יהיה מחסור במשאבים, חייבים באמת להגביר גם את העניין הכספי, וגם ראשי הרשויות חייבים להעביר את אלה שמטפלים בסדר ביום יום, אפילו שהם נשלחו לעבודתם בתקופה הזו, להגביר את האחוזים של העובדים, בפרט עובדי שפע, עובדים שמתעסקים בנושא הזה של אירועים, ולהיות כמה שיותר עם אותם תושבים.

דבר נוסף, אני מבקש גם בנושא של המשטרה – המון רגישות. אחרי הכל זה חג אצל האוכלוסייה הזו. צריך לדעת להיות רגישים ולהפעיל גם שיקול דעת. אני אומר את זה בגלל שאצלנו, לצערנו, היה שיקול דעת מוטעה בכל מיני התייחסויות כלפי אזרחים. היתה אגרסיביות יתר. את מה שאני דורש לגבי האחים שלי אני דורש גם לגבי האחים שלכם. אנחנו צריכים לדעת שכולנו נמצאים לא באותה ספינה אבל באותו קרון, באותה קורונה. וגם חשוב בנושא הזה לדעת להפעיל שיקול דעת מיטבי בפרט לגבי חסרי ישע שגם קיימים באוכלוסייה שלכם, כלפי כל מיני אנשים – שלא יהיו יותר מדי ילדים קטנים, גברים, נשים, נשים הרות – גם פיזור, אם תהיינה הפגנות כאלה ואחרות. והדבר האחרון – היות והמנהג הוא לאכול יחד באותו ערב צריכים שמנהיגי הדת יאמרו לאנשים כמו שלהבדיל אצלנו בליל הסדר, היה מאוד כואב ומצער להפריד משפחות, זה עשה קושי גדול אצלנו – גם פה תצטרכו להיות שותפים למאמץ בשביל הבריאות. צריך לפעול בנושא הזה ללא פשרות, ובעזרת ה' אני מקווה שכולנו נהיה בריאים ואללה כרים.

שלום לכם. אני אדבר בכובע של ממונה מחוז הצפון במשרד הפנים וגם ממלא מקום מנהל אגף העדות במשרד הפנים. כעיקרון אני לא אחזור על מה שנאמר אנחנו עושים באמת את הכל כדי שהקורונה - - -מנסים עם ראשי הדת, עם הקהילות, עם המובילים בעדה ומנסים גם לאפשר תקציבים ככל האפשר. אנחנו לומדים את זה כרגע. אני רוצה להתמקד במשהו שהוא קטן יחסית שאני נלחם בו כבר כמה ימים ואני נראה כמו מקבץ נדבות. משרד הפנים מעסיק בשוטף אימאמים ומואזינים בהרבה מסגדים, משהו כמו למעלה מ-300 עובדים שהם אימאמים ומואזינים. קיימנו כבר בשלושה השבועות הקודמים עשרות ישיבות זום וועידות עם המל"ל, עם המשטרה, עם כל הגופים השונים, שבהן הוחלט שצריך להחזיר לעבודה את כל האימאמים וכל המואזינים כי הם בעצם אנשי הדת המובילים בתוך היישובים, והם יכולים לשכנע ולהסביר, להמשיך את ה - - -

הוצאתם אותם לחל"ת?

לא לחל"ת, הם יצאו לחופשה במסגרת התקנות לשער חירום. 30% השארנו. ה-30% האלה לא מספיקים לכל המסגדים שיש לנו. אנחנו רוצים להחזיר את כולם. ממה נפשך? מה הבעיה? זו לא בעיה כספית שהאוצר צריך להתערב בה משום שאנחנו משלמים להם משכורת. אם הוא יושב בבית או יושב במסגד זו אותה משכורת. אני לא מבין פשוט את ההתעקשות של משרד האוצר ושל הממונה - - -

הבנו. מה הדרישה הספציפית שלך? תחזור עליה, בבקשה.

להחזיר, להחריג את כל האימאמים וכל המואזינים, להחזיר אותם לעבודה בחריגה. הגשנו בקשה מסודרת לממונה על השכר באוצר, לקובי בר נתן. לצערי הרב אני כבר שלושה ימים בצעקות וצרחות מול כל העולם, וכל פעם נותנים לי עוד נדבה – קח עוד 10, קח עוד 20. אני לא מוכן לזה. אני רוצה את כולם, כל העובדים, כל האימאמים וכל המואזינים שיחזרו היום לעבודה.

מצטרפים לקריאה שלך, ונפנה למשרד הפנים. יש משהו לסיכום? אנחנו חייבים לסיים תוך כמה דקות.

אני רק רוצה לומר: הרמדאן עוד יומיים. כסף, כסף, כסף. זה מה שצריך.

אני מהייעוץ המשפטי במשרד הפנים. - - - אז קודם כל – זה צריך להגיע לאישור הממשלה. דבר שני, לשאלה שעלתה פה לגבי משלוחים, כרגע – לפי ההסדר שמתגבש – יאפשרו משלוחים, אבל רק להדגיש: זה לא טייק אוויי. זאת אומרת, ללא הגעה למקום החנויות והעסקים.

קודם כל אני מודה לכל המשתתפים. זה דיון חשוב, וזה מראה על חשיבות הנושא שיש התגייסות, היו כמעט כפליים ממה שביקשנו, מספר המשתתפים, אבל זה לא קיבל ביטוי פה בוועדה, שכל חברי וחברות הקואליציה לא השתתפו בדיון, רק המשרדים. רוב הקואליציה לא השתתפה בדיון וחבל כי זה נושא מאוד חשוב וזה נושא שמשפיע על כל החברה במדינה בתקופה הזאת. אנחנו נעקוב אחרי משרד האוצר לגבי התקציבים הנחוצים ברשויות המקומיות. חלק מהרשויות לא יוכלו לשלם שכר, ורוב הרשויות אין להן יכולת פיקוח על ההתנהגות והסדר ברמדאן. אנחנו רוצים גם עזרה וסיוע לנזקקים שהפכו לנזקקים בגלל משבר הקורונה. נפנה למשרד האוצר לבקש את הנתונים. הוא הבטיח לנו. אני ארצה תשובה עוד היום או מחר. נפנה גם למשרד האוצר והפנים כדי למצוא פתרונות.

נפנה גם למרכז השלטון המקומי, ללחיים ביבס, מה זאת אומרת?

נכון. ונשתף פעולה עם חדר המצב, עם ראש ועד הרשויות המקומיות. תודה רבה חברים, ואני מנצל את העובדה שאנחנו בשידור ישיר – רמדאן כרים לכולנו. תודה. ישיבה זו נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 11:00.