פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-ושלוש

הכנסת



29

22/04/2020
ועדת הכספים





מושב ראשון



פרוטוקול מס' 32
מישיבת ועדת הכספים
יום רביעי, כ"ח בניסן התש"ף (22 באפריל 2020), שעה 10:00

המשבר הכלכלי הפוקד את העיר אילת ואת העיר טבריה

חברי הוועדה: עודד פורר – היו"ר
אורית פרקש הכהן – מ"מ היו"ר
מיכאל מרדכי ביטון
קרן ברק
מיקי לוי
מיכאל מלכיאלי
אופיר סופר
קטי קטרין שטרית
מיכל שיר סגמן

ניר ברקת
עופר כסיף
שלמה קרעי

אמיר הלוי - מנכ"ל, משרד התיירות

רעיה עדני - רכזת תקשורת ותיירות באגף תקציבים, משרד האוצר

יעל פריש - רכזת משרדים חברתיים באגף החשבת הכללית, משרד האוצר

ביאן ותד - רפרנטית פנים, משרד האוצר

מעיין ספיבק
-
אגף תקציבים, משרד האוצר

עמרי בן חורין - רפרנט תקשורת ותיירות באגף תקציבים, משרד האוצר

מיכל פינק - סמנכלית אסטרטגיה, משרד הכלכלה

הדר וינטר גולן - מנהלת תחום תכנון מדיניות, משרד הכלכלה

מאיר יצחק הלוי - ראש העירייה, עיריית אילת

אלי לנקרי - סגן ומ"מ ראש העיר, עיריית אילת

ליאור רביב - מנכל ישרוטל, התאחדות בתי המלון

אביה מזרחי מגן - מנכל פתאל, התאחדות בתי המלון

אמיר חייק - נשיא, התאחדות בתי המלון

אשר גבאי - אילת, התאחדות בתי המלון

שגית אפיק

טמיר כהן

שרון רפאלי

המשבר הכלכלי הפוקד את העיר אילת ואת העיר טבריה

אני שמח לפתוח את ישיבת ועדת הכספים. היום יום רביעי כ"ח בניסן התש"פ, 22 באפריל 2020. היינו אמורים לפתוח את הישיבה בנושא של התנהלות הבנקים והמדיניות בשל התפשטות נגיף הקורונה – נושא מאוד דחוף ומאוד חשוב שנוגע לכלל המשק – ממשקי הבית הפרטיים ועד המגזר העסקי. שוחחתי עם המפקחת חדווה ברג כמה פעמים לפני הדיון והיא גם הכינה הרבה מאוד חומר ומצגת מאוד מסודרת שהיא הייתה אמורה להעביר לנו. לצערי, לפנות בוקר אביה נפטר ומן הראוי היה לא לקיים שום דיון כשהיא לא נמצאת. אנחנו נדחה את הדיון לאחר שהיא תקום מהשבעה.

או שתשלח סגנית שלה.

כן, אבל את הפניות הפרטניות, ככל שיש – נמשיך ונעשה משהו רק בנושא פניות מול הפיקוח על הבנקים. אנחנו עוד נחשוב. אני גם אתייעץ עם חברי הוועדה מאוחר יותר היום מה אנחנו יכולים לעשות בתחילת השבוע הבא מול הבנקים בהקשר הזה. נכון שיש כאן דברים שהדעת לא סובלת וגם הזמן. כל יום יש לו משמעות.

אנחנו נפתח את הדיון לפני שנתחיל את הנושא על סדר היום והצעות לסדר של חברי הכנסת. ראשונת הדוברים חברת הכנסת אורית פרקש הכהן ואחריה אופיר סופר.

בוקר טוב, אדוני היושב-ראש, יש לי הצעה לסדר מאוד דחופה. כבר כמה שבועות אנחנו מלווים את הטיפול במשבר הכלכלי בנוגע למגזר העצמאים והעסקים הקטנים. מה שאנחנו רואים זה שלא רק שנושא הקידום מתן המענקים לא מתקדם אלא רק אתה בעצמך העלית את התסכול הגדול שלנו מזה שתיקון המענק לא הובא לאישורנו. בעניין הזה אני רוצה לעדכן אותך שאתמול הוגש בג"ץ מטעם רואי החשבון לבית המשפט הגבוה לצדק שמבקש דבר מאוד בסיסי. כרגע, מבחינת המדינה אנחנו במצב שלא יעלה על הדעת מבחינת המגזר העסקי והעסקים הקטנים. עד מחר צריכים לשלם ניכויים לעובדים; ב-27 באפריל המגזר העסקי צריך לשלם מע"מ – הדברים האלה לא נדחו להם בפעם הזאת. הם לא קיבלו שום מענה, כאשר מצד אחד אפילו 40 אלף ההלוואות שלהם, הבקשות שלהם למענקים נענו בקול ענות חלושה של 1,900 הלוואות ובצד של המענקים שלהם לא השלמנו את הסדרת הטיפול בפטור המלא שלהם מארנונות וגם לא טיפלנו במענק בפעימה השנייה שהם קיבלו. כלומר יש לנו מאות אלפי אנשים שמייצגים משפחות רבות עם מיליון אזרחים שרק נדרשים להכניס את היד לכיס, ומהצד השני של התכנית הממשלתית כביכול לא קיבלו שקל. קיבלו פעימה אחת, הפעימה השנייה לא מתקדמת. אני לא מבינה. ניסיתי לתפוס לפני הדיון הזה את מנהל רשות המיסים. אני מבקשת שננצל את העובדה שהדיון על הבנקים נדחה ופשוט ננסה להעלות על הקו את רשות המסים כמו שאתה עושה במנהג החשוב שלך שאתה מבקש מהפקידים לבדוק. לא יעלה על הדעת – ואני באמת תומכת בג"ץ הזה בכל כוחי – ההתנהלות הממשלתית היא לא סבירה. אי אפשר רק לקחת ביד אחת וביד השנייה לנוח ולשבת בצד שצריך לתת את המענקים בפעימה השנייה. לא רק שלא נתנו אותם, גם לא תיקנו את התקלות שמי כמוך יודע שסיכמנו שיתוקנו. פשוט מצב שלא יעלה על הדעת. אני מבקשת שברגע זה נעלה את מנהל רשות המסים על הקו.

תודה.

אני רוצה לעדכן בשני דברים: קודם כול לגבי הלוואות – שוחחתי אתמול עם החשב הכללי שאמר שנכון למה שהוא רואה אתמול אושרו כבר 5,000 הלוואות. הוא, כמובן, יעביר נתונים מסודרים לוועדה לדיון ביום ראשון כפי שביקשנו. היום אני יודע שדוברות משרד האוצר הוציאה הודעה לעיתונות על 6,500 הלוואות. בשני המקרים הם לא אמרו כמה הלוואות התבקשו. כי זה שביקשו 41,000 לפני שבועיים לא אומר ש-41,000 בקשות נשארו עדיין. אני מניח שהמספר הזה צמח.

אבל מה עם המענקים?

לגבי המענקים – אני יודע שבמשרד האוצר עושים כל מאמץ לנסות להגיע לתכנית שלא תצטרך לעבור את ועדת הכספים. כנראה, הם מאוד חוששים למרות שכל מה שהביא לפה משרד האוצר עבר פה אחד.

לא רק עבר. הכול אושר.

נכון. הם צריכים להבין אחרי שנה שעבדו בלי כנסת שיש כנסת בישראל, והיא מתפקדת. מה לעשות, גם כמי שהיה חבר קואליציה וגם כמי שהיה חבר אופוזיציה תמיד ועדת הכספים השפיעה על הצעות שהגיעו אליה. אני מאיץ בממשלה שהעניין הזה יגיע כי הניסיון שלהם להתחמק מחקיקה רק מושך עוד זמן כשבסוף הם יהיו חייבים להעביר חקיקה. כי אין מה לעשות, יש דברים שצריכים לעבור בחקיקה, ואחד מהם זה המענקים האלה. אני יודע שהכול מוכן, והם רק מחפשים עכשיו את כל הטריקים איך לא להביא את זה לפה.

התפרסם היום לגבי החקיקה של מה שעשינו השבוע?

על הארנונה?

כן.

זה הסעיף הבא. גם אורית התייחסה אליו ואני רוצה לענות.

אבל פשוט לעכב בינתיים - -

אין לי מה לעכב - -

- - את התשלומים לרשות המסים. תתכבדו, תגמרו את כל החבילה ותגישו אותה.

אין כרגע – וזאת הטענה שלי לממשלה כבר תקופה ארוכה שהצגתי אותה בקול חזק: בתקופה כזאת היינו צריכים לטבוע בבקשות של הממשלה לחקיקה ולתיקוני חקיקה. על שולחן ועדת הכספים לא מונחת שום הצעת חוק, שום תיקון חקיקה, שום תקנה שאנחנו צריכים לאשר – שום דבר לא מונח כאן. אז אני אפילו לא יכול לעכב להם כי הם מעוכבים בעצמם, זה הצער.

בנושא הארנונה – שזה כן נושא שהונח על שולחן ועדת הכספים. אנחנו אישרנו את זה בערב יום השואה. חברים נשארו פה ממש עד הדקה ה-90 כדי לאשר את זה. אתם יודעים את זה, נשארתם פה. הגשתי רביזיה. ואנחנו נראה בתקנות שההנחה היא לשלושה חודשים. אתמול שלחו אליי ממשרד האוצר את התקנות שעליהן עומד לחתום השר דרעי. בתקנות מופיע שההנחה היא שיינתן פטור מלא של מאה אחוז מ- 1 במרץ עד 31 במאי. בגלל שזה תקנות - -

הן דורשות אישור שלנו?

לא. בגלל שזה תקנות ולא חקיקה- -

לא.

בגלל שזה תקנות ולא חקיקה החוק קובע שמי שקובע את המהלכים האלה זאת רק הרשות המקומית. לכן הוכנס שם גם סעיף ב' שאומר שרשות מקומית שרוצה לפרוס את זה על פני כל השנה – כלומר לתת 25% על פני כל השנה – צריכה לכנס את מועצת העיר תוך עשרה ימים מיום פרסום התקנות ולהצביע במועצת העיר על כך שהיא לא עושה את זה בפטור לשלושה חודשים, אלא על כל השנה. אני לא רואה ראש רשות שיעשה בתקופה הציבורית הזאת אירוע כזה. יש כאן כמה שהיו ראשי רשויות והם יודעים שאף ראש רשות, שיש לו מה שנקרא קצת בין האוזניים, לא יעשה אירוע כזה.

שלא יקבלו גם את המענק.

אני אגיד יותר מזה – אם הוא יעשה אירוע כזה – וזאת גם ההתחייבות של האוצר – הוא יראה את הכסף בסוף השנה. כי הרי בסוף אנחנו אישרנו שהם מקבלים שקל לשקל. הם מקבלים את הכסף כנגד הפטור. אז אם הוא ייתן את הפטור רק על פני כל השנה הוא גם יראה את הכסף בסוף השנה.

אז אין פער בין מה שאישרנו לבין מה שיבוצע.

לא, מה שיבוצע זה מה שאנחנו דרשנו.

בגל"צ או ברשת ב' היה דיווח שיש כביכול פער בין מה שאישרנו בוועדת הכספים - -

לא. בעניין הזה, אני אומר לכם, אין פער מבחינתנו. לכן אני מסיר את הרביזיה ואנחנו נצביע היום בקריאה שנייה ושלישית על החוק הזה.

למה לא מתנים בצורה מפורשת את מתן המענק מקרן הניקיון לרשויות המקומיות בכך שהן ייתנו פטור מלא מארנונה, לא פרוס ולא כלום, לעסקים שבשטחן?

אורית, זה בדיוק מה שהיה בדיון ולכן הוגשה הרביזיה כדי לראות את התקנות. והתקנות הן כאלה שמכריחות אותן לתת פטור מלא. מי שבכל זאת יכנס את מועצת העיר ויצליח לגבש רוב במועצת העיר לעניין הזה – אני לא חושב שיש כזה – לא יקבל את הכסף. זאת גם ההתחייבות של משרד האוצר.

קיבלתי פנייה מאנשים שטוענים שיש שם סעיף שאומר שמי שלא יקבל פטור זה עסקים חיוניים. אבל יש עסקים חיוניים שהיו סגורים ולא היו חיוניים. אז, לדעתי, צריך להכניס לשם עוד תיקון קל שבפועל גם אם הענף היה נחשב חיוני אבל - -

אני אדבר על זה עם משרד הפנים.


חבר הכנסת אופיר סופר ואחר כך חבר הכנסת קרעי. אני מבקש מהחברים לקצר. ב-11:00 אנחנו חייבים לסיים את הדיון.

בוקר טוב, אדוני היושב-ראש, אני מבקש להעלות נושא שהעלינו אותו בצורה כללית פעם אחת – המגזר השלישי. אבל אני מבקש להעלות אותו בצורה יותר פרטנית כי אני מקבל פניות מעמותות בעניין הזה. עמותות הן חלק מהמגזר, מהמשק. דבר יותר מרכזי – הן עושות פעולות הכרחיות שהיה ראוי שמדינת ישראל תעשה אותן לא פעם. אלה פעולות שקשורות לרווחה, לנוער בסיכון, לאלימות במשפחה שגם הולכות ומתעצמות בימים אלה. העמותות קורסות כי בדרך כלל הן נתמכות על-ידי הממשלה, ולא תמיד התמיכות האלה מסודרות ובטח אחרי ששנה שלמה אנחנו ברצף של בחירות, וכמובן היעדר התמיכה הפילנתרופית בימים אלה כיוון שכל העולם בקריסה. בסופו של יום כשמנהל העמותה צריך לחתום על המשכורת הוא צריך גם להפריש 7% מס על העובדים. אני מבקש שיתקיים דיון על זה עם מנהל רשות המסים או מי שנכון שיהיה בדיון כזה.

תודה. חבר הכנסת קרעי ואחריו חבר הכנסת ביטון, בבקשה.

תודה, אדוני היושב-ראש. ראשית אני משתתף בצערה של המפקחת על הבנקים על מות אביה. אדוני היושב-ראש, לדעתי, אי אפשר לחכות יותר, לצערי. הנושא של הבנקים יהיה קריטי וחשוב לכלל המשק, כפי שאמרת. אני ממליץ להזמין את סגנית המפקחת או את נגיד בנק ישראל שיבוא להשיב לנו לדברים האלה.

יש מספר נקודות עיקריות שחייבים לקבל עליהן מענה, ולדרוש שבנק ישראל יתערב בדחיפות. הנושא הראשון זה העלות הריבית המופרכות גם על הלוואות וגם על מסגרות אשראי. המדינה באמצעות בנק ישראל נתנה 5 מיליארד שקל בריבית אפסית קבועה לשלוש שנים של 0.1% כדי שזה ישורשר הלאה למשקי הבית ולעסקים הקטנים. אבל לא קורה שום דבר – הריביות רק עולות. שופכים כסף על חשבון הציבור בלי לוודא שהמטרה מתממשת בנקודת הקצה.

נקודה שנייה – אני שמח שמספר ההלוואות שאושרו עלה ל-15% אבל זה לא מספיק, ושנית, אני מוכן להמר - -

זה לא 15%. זה מהמספר שאנחנו יודעים שהיה. אני מניח שזה סדר גודל של 10%, להערכתי.

בין 10%-15% אבל בכל זאת זה לא מספיק, ושנית אני מוכן להמר שחלק הארי ניתן לעסקים הגדולים או ליציבים ביותר מבין הקטנים והבינוניים שלא צריכים בכלל את ערבות המדינה. כאשר המטרה של הקרן שהיא ערבות מדינה לאלה שזקוקים לכסף וצריך ערבות בשביל זה, לא מקבלים שום דבר.

במקביל המון בקשות של משקי בית ועסקים קטנים לדחיית תשלומי הלוואות לא נענות מכל מיני סיבות, כמו למשל, שהבנקים אומרים שאי אפשר לדחות תשלומי הלוואות שיש ערב על ההלוואה. לא דוחים תשלומי הלוואות כאלה. למה? ככה. או כל מיני דחיות אחרות בתנאים משתנים מבנקים לבנקים. הפיקוח על הבנקים רק שולח מכתב וולונטרי כזה שהוא מתחנן שיגלו רגישות אבל לא עושה, לטעמי, את עבודת הפיקוח וההנחיה שהוא צריך לעשות בתקופת המשבר הזאת.

בעניין תשלומי דחיית תשלומי הלוואות הגשנו הצעת חוק דחופה שתאלץ את הבנקים בלית ברירה לדחיית תשלומי הלוואות של עד חצי שנה באותם תנאי הלוואה לתום תקופת ההלוואה. ההצעה הזאת קיבלה פ' ביום שני. הגשנו בקשה לפטור מחובת הנחה, ואנחנו נקדם אותה ביוזמה משותפת עם שר הכלכלה ועם עוד חברים כאן מוועדת הכספים ואחרים. נקדם אותה וניתן את הפלסטר הזה לשבועות הקרובים שאנחנו נשארים ללא מענה. תודה.

תודה, חבר הכנסת קרעי. אני שוחחתי עם שר הכלכלה על הצעת החוק הזאת. התחייבתי שברגע שהיא תגיע אנחנו נקדם אותה הכי מהר שאפשר. הכדור נמצא כרגע אצלך כדי שיהיה פטור מחובת הנחה.

אבי ניסנקורן הבטיח שהוא דואג לזה.

אחרי קריאה טרומית אפשר להוריד את זה מיד לוועדה. מבחינתנו אפשר לגמור את הצעת החוק הזאת ביום אחד, לפחות מבחינתי ברמת הוועדה.

מצוין. תודה, אדוני.

חבר הכנסת מיכאל ביטון ואחריו חבר הכנסת ניר ברקת.

הדבר הראשון שאני מקבל עליו הרבה פניות זה על אנשים ששוכרים נכסים ויש להם עסק. לפעמים הנכסים הללו נמצאים במקומות מניבים והעלויות יקרות. למשל, אישה שיש לה גני ילדים והיא שוכרת בניין מויצ"ו כגן פרטי. עכשיו יש לה אפס הכנסות אבל הבניין הוא בניין ציבורי גדול כי זה הדרישות של המדינה לגן והתקנון, וזה עולה לה 12 אלף שקלים בחודש, רק השכירות. וויצ"ו דורשת את השכירות, לא מעניין אותה שאין לה גן. אגב, זה מלכ"ר אז אני מתפלא על אותו מלכ"ר שאין לו רגישות כלפי אותה אישה ששוכרת מהם את הבניין לגן ילדים שזה מטרה ציבורית.

אנחנו צריכים לחשוב על דרך לשפות מקרים שבהם שכר הדירה או שכר הנכס מפעילות העסק הוא דרמטי שהנושים רוצים את הכסף.

ברור.

ורק הדרישה הזאת פוגעת בהם.

שנית, אני מתחבר לחבר הכנסת אופיר סופר. מהיום הראשון אני מתריע על היחס למגזר השלישי. אני מרגיש שהם רוצים שנביא לאוצר אלף עמותות להפגנה בשבוע הבא - -

כנראה, זאת הדרך.

- - כי לא הולך בטוב. הם הבטיחו 200 מיליון שקל מענקים – לא זז - -

שום דבר.

- - הם הבטיחו שיטפלו בדחיית תשלומי מס שכר שזה 7%, אפשרו לדחות את המע"מ; ומס שכר ועמותה שהיא פחות עשירה – לא מאפשרים דחיית תשלומים. אלה מרכיבים שצריך להיאבק עליהם.

באשר לנושא שאתה העלית – כמות הבקשות להלוואות של המגזר העסקי מול הביצוע הדל והלא משמעותי זה חרפה. אני אסביר למה. אחד המאבקים בקורונה זה להגיב מהר. וכשראש הממשלה מחליט לתת 500 שקל לכל ילד ואנחנו תוך יומיים בוועדה גומרים את זה ותוך יומיים זה מבוצע בביטוח הלאומי במאה אחוז כיסוי או כל מענק שהוחלט עליו בחל"ת או בדמי אבטלה – הכול מבוצע במאה אחוז תוך יומיים שלושה. והאוצר כבר חודש מעמיד הלוואות לעסקים ואין מימון. זה מצב חירום. לדעתי, אנחנו צריכים להציב להם יעד שבתוך ארבעה ימים יהיו 60% מההלוואות האלה בביצוע ולהגיע לפה לעבודה אינטנסיבית. כי לא ייתכן שיש כלי שלא עושה את העבודה שלו. ואז רואים את התמונות.

אני חוזר ואומר – הסיפור של ההלוואות לא יעשה את העבודה שלו עד שהמדינה לא תכניס את היד לכיס ותשים ערבות מדינה בהיקפים גבוהים יותר.

נקודה אחרונה - -

- - - סיוע ישיר לעסקים בסיכון גבוה. אחרת לא ייתנו להם את הסיוע.

פנינו קבוצת חברי כנסת אל המפקחת על הבנקים שאנחנו שולחים לה ניחומים והתרענו על העלאת הריבית של המשכנתאות. ואז אני קיבלתי תשובות שזה לא באמת עולה. אני ביקשתי עבודת מחקר, ומונחת לפניי טיוטה שלה מה-מ.מ.מ בכנסת שמראה בבירור שהעלויות של המשכנתאות עולות בבנקים בניגוד למצב של הריבית במשק שנשארת יציבה.

ירדה.

אפילו ירדה. זה חמור מאוד שהבנקים לא נותנים כתף במשכנתאות.

עוד דבר שהבטחתי לי היושב-ראש, זה לדאוג שתהיה תקנה או מסלול שאין בנק שנותן הלוואה שיש לו בתנאים הטובים שלו לפני ההלוואות שיש למדינה לתת בערבויות שלה.

תודה.

את זה לא עשינו, היושב-ראש.

תודה, חבר הכנסת ביטון. חבר הכנסת ניר ברקת.

אני כבר - - -

אמרת. חבר הכנסת שחאדה ואחריו חבר הכנסת מיקי לוי.

יש משהו שאני לא מצליח להבין. אנחנו מדברים על המון דברים ומקבלים הבטחות שהדברים יתקדמו ואז אנחנו חוזרים להזכיר את אותן בעיות. לפני כמה ישיבות דיברנו על נושא הגנים הפרטיים. אלה נפגעו בכמה רמות. אחת הפגיעות היא שההורים, בצדק, לא רצו לשלם לגן כי הם לא קיבלו שירותים של גן. המדינה סגרה את הגנים ואז ההורים לא משלמים וההוצאות של הגנים הפרטיים עלו באופן דרמטי וההכנסות גם ירדו באופן דרמטי. לא יודעים מה לעשות. אנחנו צריכים, לפחות, לחשוב על פתרון כלשהו בעניין הזה לעזור להם בתקופה שהגן נסגר, להוריד את ההוצאות - -

ברור.

- - איכשהו לחשוב על הגנים הפרטיים.

דבר שני – הדחייה של התשלומים שהזכרנו כאן המון פעמים. אז מקבלים כל הזמן פניות גם מרואי החשבון וגם מבעלי העסקים - -

ברור, ברור.

- - כי הדבר הזה גם לא כל כך ברור להם.

הדבר השלישי זה גם דבר שצריך לבדוק אותו. בכל מיני מקומות בעולם הוכרז על הקורונה כאסון, ואז בחקיקה במדינות האלה יש לזה משמעות כלכלית. חברות הביטוח בארץ מכירות באסון טבע והן ביטחו חלק גדול מהעסקים על הסגירה שלהם בתקופה של אסון טבע. השאלה היא אם אנחנו יכולים לתחום את התקופה הזאת של הקורונה
יש לזה משמעות כלכלית. חברות הביטוח בארץ מכירות באסון טבע. השאלה אם אנחנו יכולים להגדיר את התקופה הזאת כאסון טבע כי אז אולי חברות הביטוח יצילו חלק מהעסקים שיכולים להיסגר.

תודה. חבר הכנסת מיקי לוי ואחריו חברת הכנסת מיכל שיר.

תודה רבה, אדוני היושב-ראש, אני משתתף בצערה של הממונה על הבנקים על לכתו של אביה. אבל, עם כל הכבוד והצער, יכלה להיכנס לנעליה סגניתה עודדה שאני עובד איתה שבע שנים וחצי. היא שולטת בחומר. אנחנו לא נחכה, עם כל הכבוד, עד שהיא תחזור לעבודתה. אני מבקש שהוועדה תדרוש שמולנו מחר בבוקר יעלו נציגיה או סגניתה של הממונה על הבנקים. יש כאן דברים דחופים. לא יכול להיות שנחכה עכשיו שבעה-שמונה ימים. זה לא יכול להיות.

גם רשות המסים.

אני מבקש שתצא קריאה מהוועדה.

ונציגי הבנקים. לא רע בכלל שהם יגיעו לכאן בעצמם.

הלוואי. אני לא יודע אם האיסור הזה הורד.

יושבי-ראש הבנקים לא יכולים להגיע לשיחת זום?

אני בטוח שלמנהלי הבנקים יש זום.

יש כאן דברים מאוד דחופים. אז אני מבקש שתצא קריאה מהוועדה ותקבעו דיון דחוף בהשתתפות סגניתה. אנחנו פשוט מוצפים בבעיות של העצמאים.

חד-משמעית. צודק, חבר הכנסת לוי.

אני לא הצלחתי להגיע לסיכום עם הסגן של החשב הכללי באוצר על הורדת המגבלה של מייצגים לחמישה קייסים.

מה זאת אומר לא הגעת? החשב הכללי אמר פה שאין מגבלה כזאת.

אבל לא הורידו את זה. הם עכשיו מסבירים לי למה לא כדאי כי זה ייצור פקק. אז עכשיו באים מיוצגים - -

אני פשוט לא מצליח להבין את העניין הזה.

- - שנגיד נמצאים במשרד רואה החשבון של שלמה, ולשלמה יש 200 מיוצגים אז הוא עושה חמישה וכל ה-195 הולכים לחפש מישהו אחר. תאמין לי, ניסיתי למלא את הטפסים – זה לא פשוט גם למי שמצוי בזה. מבקשים אובליגו של 2018 ואומרים לי, זה הבנקים. אתם יודעים מה זה אובליגו של 2018? זה טירוף.

תודה.

רגע, יש לי מלא.

מיקי, אבל זה לא הדיון. בסדר, הצעה לסדר. ב-11:00 אנחנו צריכים לסיים את הדיון.

זה לא משהו אישי שלי. אתה יודע מה, הדבר הכי חשוב שצריך לצאת מהוועדה בכתב זה שאם אני מגיש בקשה לבנק הפועלים שבו מתנהל החשבון שלי, ובנק הפועלים אינו מאשר, עד שהוא לא מוריד את הבקשה שלי אני לא יכול לגשת לבנק אחר.

45 יום.

חברים, זה לא הנושא של הדיון.

45 יום - - -

תודה, חבר הכנסת לוי. חברת הכנסת מיכל שיר, בבקשה.

תודה. הבנקים חושבים שזה רשות ולא חובה, שהם אולי לא חלק ממשק לשעת חירום. תדמיינו לכם סיטואציה שמדינת ישראל נכנסת למלחמה וחברת פלאפון מודיעה שהיא לא מרשה לעובדים שלה לצאת ולתקן את האנטנות כי זה מסוכן מדי; או בתי החולים אומרים, אנחנו לא נטפל בחולה כזה או אחר כי הוא מסוכן מדי. יש תפקיד חד וברור לעסקים במשק לשעת חירום. הבנקים הם חלק מזה. הם כרגע ממשיכים להתנהל בתוך מודל עסקי רגיל והם לא מוכנים לקחת סיכונים. נכון, המדינה בינתיים נתנה להם את מה שהם רצו. ביקשו מבנק ישראל להעלות את הלימת ההון – קיבלו; חברים, זה מעלה להם את המנייה. הם עושים רווחים הרבה יותר גדולים ממה שהם עשו לפני תקופת הקורונה.

ברור, ברור.

אני הגשתי הצעת חוק, ואני מבקשת מכולכם להצטרף אליה. הצעת החוק מכריחה את הבנקים לעמוד במכסה. הם חושבים שזאת רשות והם חושבים שהם עושים טובה. זאת לא טובה, חברים. זה חלק מהחובה שלהם. אם הם לא עושים את זה ברשותם החופשית הגיע הזמן לתת להם מכסה. הם יהיו חייבים לעמוד במכסה. אם זה לא יקרה – כן, הגיע הזמן לסנקציות.

תודה. חברת הכנסת שיר, אני מציע שכמו חבר הכנסת קרעי תבקשי פטור מחובת הנחה על הצעת החוק שלך. חשוב שיהיו כמה הצעות חוק שיונחו על העניין.

גם לי יש הצעה לסדר פרטית בנושא הגנים הפרטיים. אנחנו סובלים מזה כהורים, למי שיש לו ילדים בגן פרטי. לי אין בגן פרטי, הבת שלי כבר בת שלוש וחצי אבל עד לא מזמן הייתי שם. בחלק מהפעמים שני ההורים נדרשים לצאת לעבודה. כך שאם זה מורים הם צריכים ללמד בזום. איך מורה מלמד כשהילד לא במסגרת? אני לא יודע איך זה.

אני עושה משמרות עם בעלי.

שנית, זה מגזר שאי אפשר להרוג אותו. כי אם המגזר הזה ימות אי אפשר יהיה להחזיר את המשק לפעילות.

אתה מדבר על משפחתונים, אדוני היושב-ראש.

למשפחתונים נתנו איזשהו היתר אז במקום חמישה, שלושה. אבל בסוף מדברים על קבוצה גדולה.

אני רוצה לתת לשני אנשים להציג את הנושא הזה בשתי דקות כל אחד. אביר קרע מהמחאה בחוץ נמצא איתנו? לא. שולמית ביסמנובסקי נמצאת?

אני רוצה להוסיף משהו למה שנאמר.

אני לא פותח את זה לדיון. זה לא הדיון, סליחה.

להוסיף משהו - -

בסדר, כל אחד רוצה להוסיף משהו וזה רבע שעה. אין טעם. אנחנו נמשיך את המשך הדיון. המחאה שלהם נמצאת בחוץ. אני בהחלט הולך לקיים דיון ייעודי על נושא הגנים בוועדה כי הוא גם קריטי להחזרת המשק לפעילות. זה לא רק הפגיעה בגנים עצמם אלא גם החזרת המשק לפעילות.

אני רוצה להתחיל את הדיון בנושא התיירות. ב- 11:00 מתחילה המליאה ואנחנו מאוד מוגבלים בזמן. יש פה גם עיריית אילת וביקשתי גם להוסיף את טבריה שהיא עיר תיירות שנפגעת מאוד. אתמול דיברה איתי ראש העיר נתניה וגם היא תדבר בדיון כי זאת גם עיר שסובלת בגלל עניין התיירות.

אבל הדיון בראש ובראשונה מתמקד בעיר אילת שנפגעת מאוד. אנחנו ניתן קודם לראשי הערים לדבר, אחר כך משרדי הממשלה ואחר כך נפתח את הדיון. ראש העיר אילת מאיר יצחק הלוי נמצא אתנו? כן. נמצא אתנו.

מאיר, בוקר טוב. אנחנו פותחים את הדיון עם הצגה שלך של הנושא. תנסה לעשות אותה כמה שיותר בקצרה כי אנחנו מאוד מוגבלים בזמן בגלל המליאה. היה פרסום ששרת הספורט ביקשה להעביר את טורניר ליגת העל לאילת כדי לפתור את העניין הזה וגם כדי לסייע לעיר אילת. הייתי שמח לדעת, גם בגלל פרסום שראיתי היום, האם יש לכם מתקן שיכול בכלל לארח את ליגת העל או שלזה שרת הספורט לא דאגה לזה בחמש השנים האחרונות? אז, בדבריך, אשמח שתתייחס גם לעניין הזה.

אני אשתדל לדבר בקצרה למרות שהנושא ארוך, כבד וקשה. נמצא אתי גם סגן ממלא מקום ראש העיר אלי לנקרי שישלים.

יותר מתשתדל – יש לך 10 דקות לעניין.

אז אני אשתדל לעשות את זה מהר.

אני רוצה להתחיל במה שמאוד ברור לנו שהעיר אילת מושתתת על תעשיית התיירות ו-80% מכלכלתה מושתת על התעשייה הזאת, ובעקבות משבר קורונה קרסה, ואיתה העיר קרסה. אני שם פה ארבעה סימני קריאה. אני רוצה שיהיה ברור – אני אומר את זה לך, אדוני היושב-ראש, ולחברי הכנסת ולכל מי שמאזין לי שנכון לרגע זה ב- 80% מבתי האב בעיר אילת נמצא מובטל אחד או איש שאינו עובד. אתמול התעדכנתי משירות התעסוקה שקרוב ל- 30% מבתי האב באילת שני המפרנסים אינם עובדים. ברר לכם שזה מעשה כאוטי, בלתי אפשרי שמרסק את העיר אילת ואם לא נעשה מעשים מהירים העיר הזאת תהיה עיר שהבוס שלה יהיה מאיר שפיגלר, מנכ"ל המוסד לביטוח לאומי. לצערי הרב, ידחפו אותנו מהר מאוד למר קפלן, מנכ"ל משרד הרווחה. לזה אנחנו לא מוכנים בשום צורה ואופן.

לכן אנחנו מחלקים את האמירה שלנו לחמישה נושאי ליבה: נושא אחד – לטפל באוכלוסיית השכירים. המספרים אצלנו גדולים ואנחנו ביקשנו לטפל טיפול מיוחד וחריג בשכירים בעיר אילת. דרך אגב, זה רוב התושבים. דבר שני זה הנושא של העצמאים. 80% מהעצמאים שלנו אינם עובדים. כולם או רובם חיים מתעשיית התיירות. זה דבר שני שאנחנו מבקשים לטפל בו; דבר שלישי: להתחיל לראות איך מזרימים חיים על-ידי מקדמי מימון, על-ידי תשתיות ועבודות תשתית לתוך העיר אילת כדי ליצור סירקולציה כלכלית שמחויבת. אני מדבר על הטווחים המידיים, אין לנו זמן. השנורקל שלנו נמצא ממש על קו המים. עוד שבוע השנורקל מתחת לקו המים – חשוב שנדע את זה; הדבר הרביעי – לשפות את עיריית אילת כגורם שמייצר פה חיים, וחייבים. כי בקצב הזה עיריית אילת בסוף מאי, תחילת יוני אנחנו בלי יכולת להתנהל. משותקים. אני אומר את זה הכי ברור בעולם; הדבר הנוסף – לחשוב על היום שאחרי. ביום שאחרי זה לקחת את תעשיית התיירות שעליה אנחנו מושתתים ולתת את כל מה שניתן כדי לקיים את התעשייה הזאת. להתחיל בתיירות פנים ולהמשיך לתיירות חוץ. אני ממש מבקש להוציא מסדר היום את האמירה שהתיירות היא הקרון האחרון בשרשרת המזון באותה רכבת שיוצאת החוצה ביום שאחרי. זה הבל הבלים, אי אפשר לחשוב כך. יש היום רעיונות יצירתיים שאני אתייחס אליהם, איך ניתן לגרום לכך שיש תנועה פנימית ואחר כך חיצונית שמכניסה חיים לתוך העיר אילת.

אני רוצה להגיד כמה דברים שעלו ממש לאחרונה בעניין הזה. אני מתחבר למה שאמרה פה שרת התרבות והספורט. אנחנו הצענו להפוך את העיר אילת להיות מחנה האימונים של ענפי הספורט של אגודות הספורט. זאת למה? א', משום שלשמחתנו, המצב הבריאותי בעיר אילת הוא מצב טוב. כתוצאה מזה שהייתי ראש העיר הראשון שאמר שסוגרים את העיר, נכון להיום יש שני חולים קל בבידוד בית, ויכול להיות שבבדיקה שתתקיים היום יישאר לנו חולה אחד. חמסה – נדאג שזה יקרה. חוץ מזה יש לנו היום כ-30 אנשים שנמצאים בבידוד ואינם חולים. ירדנו מ-417 לכ-30. אם נעבוד נכון אנחנו יכולים לשטח את העקומה. זה אומר שהעיר הזאת בהחלט יכולה להזמין אליה ובתנאי שיש כניסה מבוקרת ומסודרת.

הצענו, למשל, לקיים מחנות אימונים לכל ענפי הספורט: זה יכול להיות שיט, טניס, כדורגל וכדורסל. לשאלתך, יש לנו מתקן אחד שאם נטפל בו נכון הוא יכול לתת את המענה שרוצים לליגת הכדורגל. צריך לשים שם תאורה ראויה ואפשר יהיה לעשות את זה. יש לנו גם חמישה מתקני כדורגל שיכולים לשמש לאימונים למשחקים בסטנדרטים של ליגת על. יש לנו מתקן אחד שבעבודה של שבועיים-שלושה נצליח להשמיש אותו לטובת העניין. זה אמרתי גם לארז חלפון וגם לשרה ולכל מי ששאל. אנחנו יותר מאשר נשמח לארח.

תוך כמה זמן אתה משמיש אותו? שבועיים?

ביתרת הזמן תן גם למר לנקרי להציג את הדברים. אני רוצה להבהיר את הדברים. אנחנו חייבים בוסט של צמיחה באופן מידי. עיר שהייתה תרנגולת שמטילה ביצי זהב לקופת המדינה, אנחנו לא מוכנים להיות עיר לא של המוסד לביטוח לאומי ולא עיר שנשענת על משרד הרווחה. בשום פנים ואופן שלא ידחפו אותנו לשם. אנחנו רוצים להיות עיר שממשיכה להיות עצמאית, גאה, שמכניסה כסף ועושה את העבודה בצורה הטובה ביותר. לכן במידי ביקשנו במסגרת תקנות לשעת חירום או במסגרת חקיקה שאני מצפה שחברי הכנסת יסייעו בידינו, להחריג את העיר אילת. יש פלטפורמה אחת שמוכרת לנו – יש החוק שממשלת ישראל חוקקה ב- 4 באוגוסט 2019, אפרופו שדה דב. יש פלטפורמה חקיקתית ואפשר להיכנס לתוך זה ולהוסיף עליה תוספות ולהחליט שמגדילים את התקציב לטובת העיר אילת – א', לשכירים, ב', לעצמאים, ג', לעירייה, ד', לעיר ולתעשיית התיירות. אם אנחנו נכניס את זה לתוך מארג חקיקתי או לתקנות נוכל לצאת מאפלה לאורה. אם אנחנו נתמהמה – וכל יום שעובר כמות המזון שאנחנו מחלקים לתושבים שלנו הולכת וגדלה. אני רוצה שתבינו את העניין. תבינו שעיר כמו אילת שהייתה עיר מדהימה שהביאה הרבה מאוד כסף, שעשתה עבודות מדהימות, שהייתה גאווה והייתה בשיא פריחתה בעבודות על תשתיות – אם היום מה שאנחנו עושים זה להעביר מזון לתושבים, זה אומר שמישהו פה נכשל. לכן אני מבקש בכל לשון של בקשה – אין לנו זמן להתארגנויות, אין לנו זמן לוועדות, אין לנו זמן לדיונים. אנחנו מוכנים מחר להתחיל לעשות פעולות שפותחות את העיר בצורה מושכלת ומבוקרת. ללא הזרמה של חמצן מידי לשכירים שלנו, לעצמאים שלנו, לעיר ולתעשיית התיירות – העיר תשבוק חיים. זה אסור שיקרה. אדוני, תבינו, כשדיברו על בני-ברק – ולבי, לבי עליהם – אז ראו את זה כפרויקט לאומי. תבינו, יש כאן עיר שעומדת על בלימה, היא פשוט תתרסק. תעשו מעשים שצריכים לסגור אותם היום ולא בעוד יומיים. היום. זה מה שאני רוצה להגיד.

תודה. רצית שעוד מישהו ידבר?

אלי לנקרי, סגן ממלא מקום ראש העיר.

אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אני אעשה את זה בקצרה ככל האפשר. מאיר תיאר את המצב באילת היטב, הוא ידוע – מצב מאוד קשה. אני רוצה להפנות את מבטי קדימה אל עבר החודשים הקרובים – מה הולך לקרות בעיר הזאת בחודשים הבאים, משום שעל-פי תוכניות המדינה אנחנו מבינים שאילת תחזור אחרונה לשגרה. מתי זה יקרה ואיך זה יקרה? מה יקרה בחודשים הקרובים עד שאילת תחזור לשגרה? כמה זמן זה יימשך? כשנחזור – באיזו שגרה מדובר? איזו פעילות כלכלית תהיה כאן? איזו פעילות תיירותית תהיה כאן? זה מה שמדאיג אותי. כלומר מה יקרה עם אותם עסקים? כל יום שעובר מסכן עוד ועוד עסקים; כל יום שעובר עוד ועוד שכירים נוספים מתחת לקו העוני; כל יום שעובר מסכן את מצבה של העירייה ואת העיר בכלל.

לפי דעתי, אדוני היושב-ראש, אנחנו צריכים שלוש פעולות: הפעולה הראשונה היא לתת את אותו חבל הצלה שראש העיר דיבר עליה שהעיר הזאת צריכה – חבל הצלה שיחזיק את העיר עם הראש מעל המים בתקופה הקרובה.

אנחנו מציעים לבוא עם מודל ייחודי כדי להחזיר את העיר מהר יותר לשגרה ממה שהמדינה מתכננת. אנחנו בונים על כך שיש לאילת המאפיינים המיוחדים: היותה עיר סגורה, מבודדת, רחוקה, שולטת בכל הכניסות שלה. אנחנו רוצים ליצור מודל מיוחד של עיר בריאה, ואנחנו יכולים לעשות את זה כדי להחזיר מהר מאוד את הפעילות המלאה אל העיר. אנחנו רוצים את המדינה אתנו, כי תבינו מה המשמעות של המדינה – וגם את זה צריך להגיד - -

לנקרי, עלתה פה שאלה בוועדה האם ההגדרה שלך היא "ממלא מקום ראש העיר" או שאתה ראש העיר החלופי? איך זה מוגדר?

בדיחות פוליטיות.

סתם, זה היה בדיחה.

כל חודש שעובר המדינה מפסידה 500 מיליון שקל רק בעיר אילת. אם זה ההוצאה לתשלומים לשכירים, דמי האבטלה, לפיצוי המעסיקים ואם זה אובדן הכנסות בצד השני – מעל 500 מיליון שקל. אנחנו מציעים לקצר את התקופה ככל האפשר. אפשר לעשות את זה בהשקעות לא גדולות וחכמות. אבל יחד עם המדינה אפשר לקצר את התקופה הזאת.

דבר אחרון – תכנית תיירותית מיוחדת שגם עליה אנחנו שוקדים בימים האלה יחד עם משרד התיירות, יחד עם התאחדות המלונות ועם כל גורמי התחרות באילת. אפשר לייצר תוכנית מיוחדת מותאמת לשגרת הקורונה. אלה שלוש הפעולות שיכולות להביא את העיר הזאת חזרה לחיים ולהציל אותה. תודה רבה.

תודה רבה. נמצא אתנו מטבריה מוני מעתוק, הממונה ממשרד הפנים על העיר טבריה? אבי זנדברג מטבריה? אוקיי, נמשיך הלאה. אמיר חייק ואחריו יתייחס מנכ"ל משרד התיירות לנושא של העיר אילת.

בוקר טוב לכולם. ראשית אנחנו בהחלט תומכים בדברי ראש העיר. אילת בעינינו היא עיר התיירות מס' אחת של ישראל. אילת היא עיר שצריכים להחיות אותה שוב, והיא למעשה מבוססת על המלונות שלה שבהם יש העובדים של המלונות, וחוץ מהעובדים של המלונות יש מסביב מערכת שלמה של פעילות כספית בתוך העיר: מסעדות, מוניות, חברות הפקה. למעשה, כמעט כל סוג עבודה שקיים בעיר הזאת מבוסס על התעשייה שלנו.

לכן הכנו תוכניות במשותף עם ראש העיר. נמצאים אתנו כאן בשיחה גם יושב-ראש ההתאחדות באילת ליאור מוצ'ניק שמייצג גם את רשת "דן" ומנהל את הפעילות של רשת "דן" באזור הזה; נמצאים אתנו בשיחה הזאת גם ליאור ארביב, מנכ"ל ישרוטל, ואביה שהיא מנכ"לית רשת "פתאל". שלוש הרשתות האלה בנוסף למלונות אחרים ורשתות אחרות מחזיקים את הפעילות הכלכלית של העיר הזאת.

אנחנו כמלונאים נשמח להפעיל כמה שיותר מהר את המודלים שמציע ראש העיר. אנחנו נשמח לראות את העיר אילת כעיר נקייה ולשם כך יהיה צורך בפעילות שמתואמת עם משרד הביטחון, או יותר נכון עם המל"ל ועם משרד הבריאות כדי שכל מי שנכנס לעיר יהיה נקי מקורונה ויכול להיכנס כדי להפעיל כמה שיותר את הפעילות הכלכלית בעיר. כל עזרה שלנו, כל דבר שנוכל לעשות למען זה הוא טוב לנו, כמובן, וטוב לעיר. לכן אנחנו שותפים מלאים לכל החלטה ולכל פעילות ונעמיד לרשות העיר הזאת את כל מה שיש לנו כמלונאים. תודה.

תודה. מנכ"ל משרד התיירות אמיר הלוי.

בוקר טוב, חבר הכנסת עודד פורר, יושב-ראש הוועדה, וכל החברים. ראש עיריית אילת מתגעגע לפקקים, אבל כבר יש פקקים בכניסה לירושלים אז זה סימן מבשר לעתיד. אני חייב להגיד שלצערי, לפני שלוש-ארבע שנים בוויכוחים עם משרד האוצר כשאמרתי שלאילת יש שתי אופציות: או להיות עיר של ביטוח לאומי או עיר שמשרד התיירות ימשיך לפתח בה את תעשיית התיירות. לשמחתי, הצלחנו בשנים האחרונות להוביל קו של חיזוק משמעותי של התיירות הנכנסת, וזה רק צריך להוביל אותנו למה שאנחנו צריכים לדבר עליו היום. כי אני שמעתי פה הרבה תיאור מצב קשה וכואב, רק לא שמעתי פתרונות ולא שמעתי מה צריך לעשות ואיך צריך להיערך. יש פה כמה גזרות, ואני בטוח שמשרד הפנים מבין את המצוקה של עיריית אילת, ואני בטוח שגם יימצאו פתרונות והעירייה תמשיך לתפקד. אם רוצים שהעיר הזאת, שהיא עיר תיירות, תחזור למסלול צריך לעשות כמה דברים: להבין שצריך לקחת סיכונים. אני מבין שראש העיר סוגר את העיר, וזה חשוב, אבל צריך להבין שבסוף צריך לקחת סיכונים מושכלים. אם נחכה עד שארגון הבריאות העולמי יגיד שהקורונה חלפה מן העולם אז אילת תהיה ת.פ ביטוח לאומי. זה אומר שלא יגיעו תיירים. פה צריך לקבל החלטה אסטרטגית שאם אנחנו בצורה מבוקרת הולכים על המתווה שמשרד התיירות עובד עליו ופרסמנו אותו, ואנחנו בהחלטות לא פשוטות עם משרד הבריאות - -

אבל מי צריך לקבל את ההחלטה, אמיר? לא ועדת כספים מחליטה מתי פותחים את אילת.

ראש עיריית וגם משרד הבריאות – אם עושים פיילוט זה אומר שאין מניעה להתחיל לשלוח תאים משפחתיים - -

- - -

אל תפריעו לי.

היחיד שמותר לו להתפרץ זה יושב-ראש הוועדה. זאת הפריבילגיה היחידה שיש לנו.

צריך לקבל החלטה שאילת היא העיר הראשונה שפותחים אותה באופן מבוקר באזור המלונות בתקווה שמגמת הירידה של הקורונה תימשך ונוכל לעשות את זה. אפשר לשלוח תאים משפחתיים. המלונאים יודעים לעבוד, יודעים לנהל אירועים כאלה, יודעים מה זה היגיינה. אפשר לקבוע תקן בדיוק כמו שעשינו עם משרד הבריאות לצוותי אוויר שהיה צריך להשאיר פה.

אני רוצה להגיד עוד משהו – אנחנו במשרד התיירות בשבועות האחרונים האצנו פרויקטים תשתיתיים כדי לעזור לאילת אחרי התקופה שהייתה שם. אנחנו עובדים שם באמצעות החברה להגנות ים המלח. בחול המועד פסח אישרנו הזמנות עבודה ועבודות תשתית בעשרות מיליוני שקלים. אנחנו עושים הכול כדי לסיים את זה ולנצל את היתרון מהתקופה העצובה הזאת שהכול שם ריק ולקדם שם פרויקטים.

תיירות פנים תחזור ונדע להחזיר אותה. בשביל להחזיר תיירות חוץ אי אפשר סיסמאות. משרד התיירות צריך לקבל 150 מיליון שקלים כדי שבחוק הזה נעלה מ-60 טיסות בשבוע ל-120 טיסות בשבוע. אפשר לעשות את זה. פיני שני, סמנכ"ל במשרד התיירות שממונה על מול חברות התעופה. אנחנו בקשר איתם, שוחחנו איתם. הם מחכים לשמוע מאתנו שאנחנו על המסלול בחורף הבא. ואם נדע עכשיו להגיד להם שיש לזה תקציב – ואני פונה פה למשרד האוצר – אנחנו נדע בחורף הבא לא להיות ב- 7,000 תיירים בשבוע אלא ב-15,000. ואז אילת תחזור מהר מאוד לשגשוג. יכול להיות שזה קצת סיכונים, יכול להיות שחלילה המגמה לא תימשך ככה ונחזור אחורה. אבל אם לא נקבל עכשיו את ההחלטות האלה חברות התעופה ייסעו לשארם, יטוסו למקומות אחרים. לכן צריך להבין בפירוש שצריך ללכת על התכנית הזאת חזק ובמתווה שהוא גם נטילת סיכונים גם תקציביים וגם ברמה של ההתנהלות מול הקורונה. בסופו של דבר אני בטוח שאנחנו יודעים לעשות את זה. רק משרד התיירות צריך לקבל את התקציבים. במציאות התקציבית היום אתם יודעים שאין לנו אפילו תקציב כדי לטוס לאילת מסובסד ב"ישראייר". זה המצב. תודה.

תודה. עמרי ממשרד האוצר, בבקשה. לא נמצא.

חברי הכנסת שביקשו, בבקשה. חבר הכנסת ביטון, אחריו חברת הכנסת שיר ואחריו חבר הכנסת כסיף.

אני רוצה לחזק את חברי מאיר יצחק הלוי שנלחם למען העיר שלו. העיר הזאת מיוחדת – רחוקה, מבודדת, על מפגש גבולות במיקום אסטרטגי. כל כולה תלות בתיירות וכל כולה במשבר. אי אפשר לטפל בה בשיטות הרגילות של קהילות בישראל במשבר הקורונה. חבילת הסיוע להם והפתרונות המיוחדים שהם מציעים כמו מחנה אימונים ולהתחיל לאכלס 20%-30% בתי אב במלונות עם בדיקה וכניסה מבוקרת לעיר וסיוע לעירייה שתהיה עמוד התווך של המשבר הקהילתי הזה. זאת שעת חירום לעיר הזאת ואני קורא לנו להתגייס למענה בכל ההיבטים.

תודה. חברת הכנסת שיר, בבקשה.

לצערי הרב, העיר אילת סופגת וסופגת החל מסגירת שדה-דב, העורק הראשי, וסופת החול לפני תקופת הקורונה שעדיין לא התחלנו אפילו לטפל בנזקים שנגרמו לעיר ממנה. ואז העיר נתקלה בקורונה. מה שצריך כאן זה קודם כול חשיבה יצירתית – ויש. זה הכול עניין של רצון. אין סיבה שהעיר הזאת תעצור. אפשר למשל להפוך את זה לתיירות לרופאים. להפוך את זה לאזור סטרילי. תיירות לחיילים, תיירות לענפי הספורט ואולי אפילו תיירות לאוכלוסייה המבוגרת שתישאר בבידוד עוד הרבה מאוד זמן. הם לא הולכים לשום מקום גם אם המשק ישתחרר. אם העיר הזאת היא ללא קורונה אפשר לסגור חלקים בתוך אזור המלונות לאוכלוסייה המבוגרת, למשל. ואולי אפילו המדינה תסבסד חלק קטן מזה. אבל זה הכול עניין של רעיונות ופתרונות יצירתיים. אין סיבה להוריד אנשים על הברכיים. זה משהו שאנחנו רואים את זה חוזר כל פעם מחדש עד שהגלגלים זזים, והם חייבים לנוע הרבה יותר מהר. קבלת ההחלטות, החשיבה – אם זאת הייתה חברה פרטית היא כבר הייתה פושטת רגל. הגיע זמן לעשות.

תודה רבה. חבר הכנסת כסיף, בבקשה.

אני גם רוצה לחזק את ראש העירייה שדיבר וגם את חבריי שדיברו קודם. אני מסכים לגמרי למה שנאמר. אני רוצה להעלות נקודה אחת שהיא מאוד משמעותית ולא עלתה לגבי אוכלוסיית מבקשי המקלט. אנחנו יודעים שיש הרבה מאוד מבקשי מקלט שעובדים בכלל ובפרט בתחום המלונאות גם באילת ובטבריה, והשאלה שאני רוצה לשאול היא האם יש קושי עם אותה אוכלוסייה שלא זכאים לדמי אבטלה ולפיצויים. האם עולה הצורך בחלוקת מזון לאוכלוסייה הזאת? האם מודעים לבעיה הזאת? האם דוחפים את פתיחת הפיקדון? זה עלה כבר כמה פעמים. הבעיה של שחרור מלא של כספי הפיקדון של מבקשי המקלט שזה אינטרס, קודם כול מטעם הצדק, אבל גם אינטרס של החברה מסיבות של יעילות כדי למנוע הידרדרות כלל חברתית. אז אני שואל אם מודעים לדבר הזה והאם הוא מטופל.

תודה. חבר הכנסת ברקת, בבקשה.

אנחנו דיברנו על שיטת הסיוע שאנחנו ממליצים לאוצר לקבל שאומר שגודל המשבר של העסק כך גודל הסיוע. כלומר אנחנו צריכים להסתכל מי נפגע הכי הרבה, להגדיר אותו פצוע קשה ולעזור כמה שיותר מהר כדי למנוע פשיטת רגל של עסקים. אותו דבר לגבי רשויות מקומיות ובוודאי הדבר נכון כלפי אילת.

מאיר ואלי לנקרי שאני מכיר אותם היטב הם אנשים יצירתיים ואחראיים והציגו סדרה של רעיונות. אני חייב להודות, מיכל, שגם הרעיונות שלך הם רעיונות נכונים ויצירתיים. אנחנו להסתכל בחשיבה מחוץ לקופסה איך אנחנו מייצרים פתרונות בצד של הביקושים לא בצד של ההיצע. אני שמעתי שחלק מהפקידות באוצר רוצה לתת תמריצים לעסקים שיעסיקו עובדים. זה לא נכון. מה שצריך לעשות זה לעבוד בצד של הביקושים. הדוגמות הללו איך להביא אנשים בריאים, ספורט – כל הרעיונות האלה הם נכונים, והמדינה חייבת לתמרץ. זה לא "כדאי", לא "אולי" – היא חייבת לתמרץ כמה שיותר מהר. קצב ההיענות לבקשות של העירייה ומשרד התיירות הם רעיונות נכונים וטובים.

זה גם לשמור על נורמליזציה במדינת ישראל.

שנית, רציתי לדבר על תשתיות. אילת קיבלה חבילת סיוע מסוימת להשקעת תשתיות, וזאת ההזדמנות; להניע כמה שיותר מהר את הרכבת המהירה, להרחיב את הכביש, את הנגישות לאילת. התשתית לאילת זה 40 מיליארד שקל לרכבת מהירה. מיד. חבל שלא עשינו את זה קודם. זה קלסי להשקיע בתשתיות לאומיות וצריך להשקיע בכל תשתית שיש לאילת בעדיפות גבוהה וכמוה בערים שנפגעו קשה.

תודה. אני רוצה להגיד משהו בהקשר של המשפט האחרון של חבר הכנסת ברקת. התקופה הזאת היא התקופה בדיוק לפרויקטים האלה. כל הפרויקטים שבתקופות רגילות הם מסובכים – זה הזמן לתת להם נתיב ירוק בעניין הזה. אני חד-משמעית מסכים.

חבר הכנסת מלכיאלי, בבקשה.

תודה רבה, אדוני היושב-ראש, אני רוצה, קודם כול, לחזק את ראש העיר אילת שעושה עבודה מאוד טובה בעיר. אין ספק שגם משרד האוצר וגם התיירות צריכים להניע את העזרה לעיר הזאת. כמו שאמר חבר הכנסת ברקת, עכשיו הזמן לקדם את הפרויקט של הרכבת. אם הפרויקט הזה היה נבנה לפני שנתיים הוא היה מביא הרבה יותר עזרה לעיר.

אני רוצה להעיר לדבריו של ראש העיר בעניין העסקים. המהלך הכלכלי הדרמטי אתמול של השר דרעי בדבר אפשרות לחייב את הרשויות לפטור את העסקים מתשלום ארנונה של שלושה חודשים מחד, ומאידך לשפות את הרשויות – הדברים האלה נותנים חבל הצלה משמעותי מאוד לעסקים שיכול למנוע גם את הקריסה שלהם ופשיטות רגל. אלה המהלכים הנכונים שהממשלה צריכה להמשיך בהם – לפטור אותם מתשלומים כדי להציל אותם מפשיטות הרגל העתידיות.

תודה.

מלכיאלי, זה 2.5 מיליארד שקל. אל תתרגש יותר מדי. - - - עשרות מיליארדים.

לא בהכרח מה שהייתי אומר. המהלך של הארנונה שאנחנו אישרנו פה בוועדה הוא חשוב ודרמטי.

חברת הכנסת קטי שטרית, בבקשה.

יכול להיות שהדברים שאני עומדת להגיד כבר אמרו כי אני פשוט מתזזת בין הוועדות. היה חשוב לי מאוד להיות גם בוועדת חינוך.

על אילת. לא על דברים מסביב.

רק אילת. היה לי חשוב להיות גם בוועדת חינוך כי במגפה הזאת צריך למצוא איזשהו קורבן. הפעם לקחו את המורים והפכו אותם לשק חבטות ברשתות החברתיות ובכל מקום, בעוד הם עובדים הרבה יותר קשה מאשר כשהם עובדים פרונטלית. זאת רק הערה אבל זה קשור גם לאוצר, כמובן.

חד וחלק בשורה האחרונה – צריך לסייע לעיריית אילת. השנה הזאת הייתה מאוד קשה לאילת. היא עברה הרבה מאוד שינויים, והמגפה הזאת, להערכתי, זה המסמר האחרון לנזק הרב שנוצר כל השנה לאילת. אנחנו רואים את הנזק בצורה מאוד משמעותית כי כמעט כל כלכלת העיר אילת מבוססת על תיירות, ואנחנו יודעים שהתיירות היא הענף האחרון שיחזרו אליו כמו לפני עידן הקורונה.

אסור לנו גם לשכוח שכל רצועת החוף בעיר אילת נפגעה קשות מאוד שפקדו אותה ב- 13 במרץ, ואת זה צריך להביא בחשבון גם ללא קשר לנגיף.

יש כמה נקודות שאני רוצה להעלות בנוגע לאילת: יש להרחיב את הסיוע לעסקים קטנים ובינוניים באילת ולהגדיל את שיעור המענק של המדינה לעצמאים מ-70% ל-80; ולהגדיל את המענק המקסימלי מ-10,500 ל-12,000.

יש להרחיב את הסיוע לשכירים באילת. 80% מהשכירים מועסקים בענפי התיירות השונים ויש משקי בית רבים ששני בני הזוג הוצאו לחל"ת. זה דבר שצריך להביא בחשבון. כששני בני זוג יוצאים לחל"ת זה אומר שאין הכנסה. הצפי הוא ש-25% מהשכירים לא יוחזרו לעבודתם. לכן יש להגדיל את הזכאות לדמי אבטלה רגילים ב-20% ולהאריך את הזכאות לדמי אבטלה בהתאם למצב האבטלה בעיר בעקבות משבר הקורונה.

כאשר טיסות החוץ ישובו לפעול יש למצוא את הדרך הנכונה לתמרץ חברות תעופה על טיסות ישירות לשדה התעופה רמון ועל הבאת תיירים ללון בעיר. תודה רבה. ליבנו עם אילת.

וטבריה.

טבריה זה בדיון הבא. כרגע אנחנו מדברים על אילת.

זה ביחד. אנחנו מאחדים אותם.

אילת וטבריה, כמובן.

תודה, חברת הכנסת קטי שטרית.

אנחנו ממשיכים ונחזור חזרה אחר כך למנכ"ל משרד התיירות. אבי זנדברג, התאחדות בתי המלון בטבריה.

אני מעדיף שמוני יפתח עם הנתונים כי אנחנו רוצים להיות פרקטיים.

מוני מעתוק, בבקשה.

שלום לכולם. אני מודה לכם על קיום הדיון החשוב מאוד הזה. אני רוצה להזכיר לכולם שטבריה נכנסה למשבר הקורונה כשהיא לא מוכנה. המשבר בטבריה בשנה וחצי האחרונות הוא משבר מאוד קשה שהביא להקמת ועדה ממונה. למרות שלא דיברו על זה יותר מדי בתקשורת, גם בטבריה היה נזק מהסופה האחרונה של לא מעט כסף בכל רצועת החוף והתיירות. ההחלטה מהבוקר על הפטור מארנונה שעליו חתם שר הפנים הוא בהחלט צעד מבורך ומאוד משמעותי, סוף-סוף, לטובת העסקים בעיר. אבל זה לא מספיק. טבריה בדומה לאילת היא עיר תיירות בהיקפים מאוד גדולים. אני לא מכיר עוד ערים בהיקפים כאלה. ואם לא ניתן סיוע מסיבי ומידי מעבר לארנונה – שזה טיפה בים – לענף התיירות בעיר הענף הזה יקרוס. אנחנו מדברים כרגע על 33.5% אבטלה בקרב תושבי העיר בלבד. אני לא יודע לחשב גם את האבטלה של אנשים שגרים מחוץ לעיר ועובדים במלונות, אבל יש לא מעט כאלה. צריך להביא אותם בחשבון. וכמובן, לא את העצמאים שגם הם לא נמצאים בנתונים שמפרסמות לשכות התעסוקה.

אני לא מתחרה, אבל צריך להביא בחשבון שבעיר טבריה התיירות מבוססת בשיעור גבוה יותר על תיירות נכנסת, והיא זאת שתחזור אחרונה, להבנתי, במשבר הזה. אם אנחנו לא נתגייס במהירות – ואני מבין מהשיח שכולם מבינים ורוצים לסייע, אבל צריך להעביר את זה לפסים מעשיים, להחלטה מעשית של סיוע לענף התיירות בעיר. המלונות פה לא יחזיקו מעמד. חלקם, ואפילו רובם, הם לא רשתות גדולות, אלא מלונות קטנים בבעלויות פרטיות. אחר כך אנחנו לא נוכל להתרומם ולהמשיך לעבוד בעיר החשובה הזאת כל כך, והיא תמשיך לקרוס. הסיוע חייב להיות מידי בשבוע-שבועיים הקרובים. לתת ודאות לעסקים, לתת ודאות למלונאים כדי שבתום המשבר הם יוכלו לעבוד באופן מלא. צריך לזכור, כמו שאמרתי קודם שהם אלה שמחזיקים את כלכלת העיר טבריה. בלי זה העיר לא תוכל לפעול. אנחנו במשבר גדול. אם רוצים אני יכול להיכנס גם לנתונים מספריים אבל אני חושב שזה לא המקום. תודה.

תודה. אבי זנדברג, בבקשה.

אני רוצה להודות לחברי הוועדה ולך עודד, למשרד התיירות שיודע בדיוק את המציאות הקשה שנקלענו אליה ומלווה אותנו. אני רוצה להגיד לאנשי משרד האוצר – סייעתם בלבנון 2006 והחזרנו את ההשקעה. היה כדאי למדינת ישראל כי השיטה הייתה נכונה ולכן החזרנו את ההשקעה הזאת. 4.5 מיליון התיירים שביקרו כאן בשנה שעברה הוכיחו שההשקעה בתיירות משתלמת למדינת ישראל, לכלכלה ולתושבים.

אחרי ששיפצנו והתמרקנו - המשבר הגיע. בטבריה המשבר התחיל כבר בסוף ינואר. אנחנו בשארית החמצן הרזרבי שלנו. העיר מתבססת על תיירות נכנסת. רוב המלונות הם פרטיים ושם התפוסה היא 85% מתיירות נכנסת ו-15% מתיירות פנים במלונות הפרטיים. מרבית המלונות בבעלות פרטית. אין הרבה ערים כאלה. התיירות היא המנוע הכלכלי העיקרי והמשמעותי בעיר.

אני רוצה לציין דבר נוסף – כל המועסקים אצלנו בטבריה הם אזרחי מדינת ישראל, תושבי טבריה, תושבי האזור ללא הבדלי דת או לאום. יש כאן דו-קיום אמיתי. אין עובדים זרים בטבריה.

אנחנו לא מחכים. הכנו תוכנית מפורטת עם שני שלבים שראש העיר יכול לפרט אותה. שלב ראשון כשמדובר על כיסוי ההוצאות הקבועות של המלונות אנחנו מדברים על סכום של 67 מיליון שקל לארבעה חודשים כשזה מבוסס על הפדיון. הפדיון בטבריה לחדר הוא בממוצע הנמוך ביותר – 382 שקל לחדר; לעומת הממוצע הכללי ארצי – 464 ובתל-אביב זה 670 שקל ללינה בחדר.

אנחנו חייבים את הכסף הזה כי אין לנו. בשלב השני אנחנו מבקשים סיוע כמו שהיה במלחמת לבנון - -

אבי, תגיד לנו, בבקשה, פרויקט תשתית מרכזי בטבריה, כמו שדיברנו פה על הרכבת לאילת – בסדר גודל כזה – שזה הזמן לקדם אותו ולהביא אותו לטבריה.

רכבת מסילות הגליל זה פרויקט שכבר מקודם. צריך לתת לו פוש. כרגע הוא לא בראש סדר העדיפות של משרד התחבורה, ונכון בהחלט לקדם אותו כמה שיותר מהר. גם את כל הפרויקט שכבר הוחלט עליו ב-2012 בהחלטת הממשלה לשדרוג משמעותי של טיילת "אלון" – חייבים להיכנס לקצב גבוה ולשדרג ולבצע את זה מידית. התקציב קיים. אמיר הלוי בקשר איתי בעניין הזה בשנה האחרונה. אנחנו מנסים להתקדם בתהליך הזה. אלה שני פרויקטים משמעותיים מאוד והם בהחלט יכולים לתת חמצן ועידוד גם לענף התיירות וגם לעיר טבריה בכלל.

תודה, מוני.

לפני שאני מעביר את רשות הדיבור שוב לראש עיריית אילת ואחר כך למנכ"ל משרד התיירות - -

גם אני רוצה.

אז אני אתן גם לך, אופיר.

אני רוצה להגיד בהקשר של עיריית נתניה שהיא גם עיר מרובת חדרי מלון שראש עיריית נתניה לא הצליחה להתחבר לדיון אבל ביקשה להעביר את המסר על הפיצוי הנדרש לחדרי בתי מלון ולמלונאות. כל עיר שיש בה תשתית כזאת מאוד רחבה נפגעה באופן דרמטי וצריך לראות איך מסייעים בידה.

חבר הכנסת סופר, בבקשה.


(היו"ר אורית פרקש הכהן, 10:16)

תודה רבה, אדוני היושב-ראש, אני רוצה להזכיר שחברי ראש העיר הממונה בעיריית טבריה לקח לעצמו משימה. זה לא שהיה לו משהו אחר לעשות – הוא עוסק בתפקיד חשוב אחר בפקידות הממשלתית, אבל הוא ראה בזה שליחות ולקח לעצמו משימה חשובה לשקם את העיר טבריה. שנים רבות לא שמענו על העיר טבריה כמו ששמענו עליה בשנה וחצי האחרונות וסביב המשבר שמתנהל בעיר טבריה.

אנחנו גאים בזה שמדינת ישראל נכנסה למשבר הזה בצורה חזקה ומשמעותית מבחינה כלכלית. הדבר בוודאי אינו נכון לעיר טבריה שנכנסה אפילו לא בצורה מאוזנת, אלא גירעונית קשה מאוד. למה דווקא הסיוע בתחום התיירות או בנושאים תומכי תיירות כמו "מסילות הגליל" הם המשמעותיים? כי בסופו של דבר אנחנו צריכים לתת את הדחיפה ולהטיל את הכספים והמשאבים במקום שהם יכולים להצליח. העיר טבריה היא עיר עם פוטנציאל תיירותי שמומש בעבר וצריך להחזיר אותו, ורק סיוע לתחום התיירות בצורה משמעותית או סיוע תומך תיירות כמו הרכבת יכול להחזיר את העסק.

תודה רבה.

עוד דבר אחד. אני אזכיר שבסופו של דבר גם בדיון על חברות התעופה אנחנו בונים המון על תיירות הפנים שהיא זאת שתחזיר את העסק והעיר אילת והעיר טבריה הן שתי ערים שיכולות בהחלט לתרום לכך שתיירות הפנים תתרומם.

בעניין הזה אנחנו נדאג לדיון נפרד. גם יושב-ראש הוועדה דיבר על זה.

מוני, יש לך מה להוסיף לפני שנעבור שוב לראש עיריית אילת?

לא, אין לי מה להוסיף. אני בהחלט מדגיש שלטבריה יש המון אתגרים נוספים כמו שגם אופיר הזכיר כרגע. אנחנו נכנסנו למשבר הזה עם ועדה ממונה שבונה את הרשות מחדש עם גירעון נצבר של 90 מיליון שקלים ועם אתגרים מאוד משמעותיים. בלי סיוע מסיבי מבחוץ אנחנו לא נוכל להתמודד עם המשבר הגדול הזה. אנחנו חייבים את הסיוע של כל השותפים: של ועדת הכספים, של משרד התיירות, של משרד האוצר. אני מתחייב מהצד השני לעשות הכול כדי לממש עם התקציבים הללו את התוכניות במלואן ולהביא את העיר הזאת למקום אחר. אבל לבד אני לא יכול לעשות את זה.

תודה רבה. ראש עיריית אילת, בבקשה.

תודה רבה. בראש ובראשונה אני רוצה לאחל למוני מעתוק הצלחה במשימה - -

תודה.

כולנו.

אני תמיד מוכן לתת את האוזן שלי בשביל כל שאלה וייעוץ אם תרצה.

תודה רבה.

דבר שני אני רוצה להתייחס לדברים שאמר מנכ"ל התיירות. הוא כנראה לא שמע את דבריי. אני פתחתי ואמרתי – יש לאילת בהחלט יתרונות לפתוח את עצמה; א', משום שהעיר, לשמחתנו, נקייה; ב', משום שלעיר יש מנגנוני בקרה מי נכנס ומי יוצא. סך הכול יש לנו שתיים-שלוש כניסות; יש לנו בתי מלון שמסוגלים לארח. ואם נייצר שרוול סטרילי – או כמו שקוראים לזה במשרד הבריאות – קפסולות שמי שנכנס מבוקר אז אין שום בעיה. אני הצעתי שנתחיל בתיירות הפנים-ארצית עם אגודות ספורט ומחנות אימונים, לעודד רופאים להגיע לנוח באילת וכמובן לעודד את חברות התעופה גם הישראליות וגם שאינן ישראליות. אלה בהחלט חלק מאותם רעיונות עם אותו תקציב שדיברת עליו ואפשר להגדיל אותו.

שנית, אני אומר בצורה הברורה ביותר – יש לנו שתי פלטפורמות שאפשר לקבל בהן את ההחלטות שלא מסבכות אותנו עם בירוקרטיה: א', קיימת החלטת ממשלה מ-4 באוגוסט 2019 שעניינה שדה דוב ששמה שם כסף לטובת העיר אילת. אני רוצה להזכיר למי ששכח - - -

הכסף הזה הועבר?

- - - יש החלטת ממשלה. כל מה שצריך לעשות זה להוסיף כסף להחלטה הזאת ולהעביר אותו לטובת העיר אילת. זה לא בעיה לעשות את זה. אני אומר את זה על-פי כל דין וכל חוק. אז אם הממשלה החליטה בשתי פעימות על 530 ועוד 280 תואיל בטובה הממשלה להוסיף עוד 300 מיליון שקל, לקחת את הכסף ולראות מה עושים אתו לטובת התיירות, לטובת העיר ולטובת תושביה - -

תודה רבה.

- - - יש תקנות לשעת חירום. דיברתי אתמול עם מאיר שפיגלר – ניתן לצרכים הקשים מאוד במסגרת תקנון ייחודי לפרק זמן נקוב של חצי שנה להכניס בוסט של תמיכה לתושבי אילת שנחנקים. חשוב שנבין שהם נחנקים.

השאלה האחרונה שעלתה פה לגבי האוכלוסייה של חסרי מעמד או כמו שאנחנו קוראים להם – דורשי עבודה - -

מסתננים.

דורשי מקלט.

- - אנחנו הקמנו מטה מיוחד שמתעסק רק עם האוכלוסייה הזאת. אין ספק שאם ישחררו את כספי הפיקדון שיושבים במדינה תהיה להם יותר רווחה. אני גם ביקשתי מהמלונאים שיעסיקו אותם לשמור איתם על קשר כי בסיכומו של יום אנחנו מייחלים ליום שהם יחזרו לעבודה. שתדעו, שהאוכלוסייה הזאת נמצאת, ואם ישחררו את כספי הפיקדון יהיה יותר פשוט.

אתם פניתם בעניין למשרד אוצר?

כספי הפיקדון יושבים היום בממשלה.

זה אני יודע. אני שואל למי פניתם.

תודה רבה.

משפט אחרון. אין לנו זמן. אני ממש מבקש להגיד את זה - -

נכון.

- - כל יום שעובר השנורקל יורד לכיוון המים. חשוב שנבין את זה.

תודה רבה. נעבור לאמיר הלוי, מנכ"ל משרד התיירות, להתייחסות.

תודה רבה. שמחתי לשמוע את הדברים של ראש עיריית אילת. יש לנו שיתוף פעולה מצוין וזה יימשך כך. אנחנו גם לוקחים את התקופה הזאת, כמו שאמר יושב-ראש הוועדה, לחפש את הפרויקטים הגדולים – גם השקעה בתשתיות וגם בניית המוצר של אילת והמדבר. לשכת מארגני התיירות – יוסי פתאל פה – מנצלים את התקופה הזאת, ואנחנו רואים את זה.

נמצאים פה נציגי המלונות ואמיר חייק הנשיא, המלונאים, אבי זנדברג ומוצ'ניק. אני בטוח שמשרד האוצר מבין מהשיחות בימים האחרונים. אתמול התקיימו איתם הרבה שיחות בשולחן עגול בראשות השר לוין שהמפתח הוא לדאוג שתהיה הזרמה תקציבית כדי שהמלונאים יוכלו לעבור את התקופה הזאת. מלונות צריך לתחזק ולשמור על כוח אדם. אם התשתית הזאת לא תישמר אין לאן לחזור. חשוב מאוד שנדע את זה.

מה דעתך על האמירה של ראש העיר אילת לגבי העדכון של החלטת הממשלה? אתה חושב שזאת הדרך? זה המסלול?

זה שני דברים שונים. שני הדברים נכונים.

לדעתי, אילת צריכה פה טיפול ייחודי. - - - של החלטת ממשלה אמרתי שמשרד התיירות שהוא המשרד שבסופו של דבר מפתח את הפעילות הכלכלית באילת בשיעורים שהם מאוד כואבים לנו היום, אבל כדי לחזור לזה – בתשתיות אנחנו מתוקצבים והתחלנו לעבוד, כמו שאמרתי קודם – הסיפור הוא להחזיר את התיירים מהארץ ומחו"ל. כדי להחזיר את תיירות חו"ל צריך בחורף 21-20 לתקצב סדר גודל של 150 מיליון שקלים כדי שחברות התעופה יבואו ויהיו אירועים ושכל בתי העסק ייפתחו.

פה אני רוצה לעבור לנושא טבריה. שמענו את מוני מעתוק. אני גם מאחל לו בהצלחה. הייתי אצלו והסתובבנו. התוכניות גדולות. צריך לקחת בחשבון שטבריה אחרי משבר מתמשך - חוסר יציבות שלטונית שמביא את משרד התיירות להכרה שאנחנו לא זורקים את 85 מיליון השקלים שמתוקצבים לפרויקט תשתית מאוד גדול כדי להפוך את הטיילת בטבריה ולהביא אותה לסטנדרט של תל-אביב – לפתוח שם את המלונות לים, מה שהיום סגור. זאת עבודה שאנחנו עושים כמה שנים. מהסיבה שהבנו שאין לנו שם פרטנר זה התעכב. כיום כשאני אופטימי ואני חושב שזאת התקופה שתהיה פריצת דרך אני בטוח שאנחנו נדע לעשות את זה ואנחנו במסלול, כולל פתיחה של לשכת תיירות במרכז העיר. מה שכן צריך לקחת בחשבון שטבריה ניזונה מתיירות צליינית. פה יש סימן שאלה גדול מתי התיירות הזאת תחזור. לכן אנחנו גם דיברנו על תוכנית לטווח הקצר כדי לייפות את טבריה בכל מה שקשור לתשתית התעשייתית ברצועת החוף ובמקומות שהתיירים נמצאים בכל מה שקשור בטיפוח, גינון, תאורה. אנחנו כבר עובדים על זה יחד עם ראש העיר הממונה והצוות. אני באמת מקווה שימשיכו שם לבנות מלונות. צריך גם לקחת בחשבון שבסובב כינרת גם בעמק הירדן וגם בחוף מגדל יש 3,000 חדרים שהתחילו להיפתח בשנה האחרונה – כל זה נותן פייט גדול במספרים, וזה מצוין. אנחנו רק צריכים לקוות שהמשבר הזה יסתיים כמה שיותר מהר ונצליח להחזיר את התיירות הצליינית ואת תיירות הפנים. יש כאלה שאומרים שהצליינים אחרי חוויית קורונה ירצו לבוא לארץ הקודש ולאגם הקדוש. אז בואו נהיה אופטימיים ונקווה שזה יקרה מהר.

(היו"ר עודד פורר, 10:27)

תודה, אמיר.

עמרי בן-חורין, משרד האוצר.

שלום לכולם. שמעתי את כל מי שדיבר. אני אגיד כמה דברים כלליים וכמה דברים נקודתיים על הדברים שעלו פה. קודם כול, אין ספק שאילת נפגעה בצורה יותר חמורה ממקומות אחרים בגלל היקף הפעילות המלונאית וההישענות על התיירות שנפגעה וכנראה תיפגע ותצא אחרונה. אין מחלוקת על זה.

הדבר הכי חשוב שאנחנו צריכים לעשות זה לוודא להחזיר את הפעילות באילת כמה שיותר מהר. אנחנו מנהלים על זה שיח ארוך מאוד גם עם המלונאים ועם משרד התיירות והם גם שותפים לדעה הזאת, למיטב ידיעתי. ככל שנחזיר את אילת, את המלונות ואת הפעילות באילת לפעילות זה יהיה הדבר הכי טוב והכי חשוב, גם אם זה יהיה בהתחלה בהיקף מצומצם יותר. אנחנו עובדים על זה גם מול המל"ל ומול משרד הבריאות כדי שאפשר יהיה לפתוח גם אם בצורה חלקית.

דיברו על תשתיות – אני מסכים – בטווח הארוך עולם התשתיות באילת זה הדבר הנכון. תשתית רצועת החוף כבר התחילה להיות מתוקצבת, אמנם לא באופן מלא. זה פרויקט שצריך להיות פרויקט הדגל שיימשך. אני יודע שזה לא בדיוק קשור לקורונה אבל הסופה שעשתה נזק מאוד גדול באילת. גם מאיר וגם האחרים יכולים להגיד כמה נזק זה עשה שם. גם אם התיירות והתיירים יחזרו, אם החופים נראים כמו שהם נראים תהיה בעיה גדולה וזה לא יעזור. אז גם שם הייתה פעולה יחסית מהירה גם של משרד התיירות כדי להעביר כספים לתקן את זה. לדעתי, כבר עובדים בחופים כדי לשפץ ולתקן את מה שנהרס. היה שם נזק בהיקף נרחב.

לגבי המלונות בעיר אילת – זה אחד מחוללי השינוי שיכולים להיות שם. אנחנו בקשר מאוד הדוק גם בימים האחרונים עם משרד התיירות איך מאפשרים התמודדות ומאפשרים לצלוח את התקופה הקרובה עד שתהיה ודאות. אני מקווה שנוכל להתקדם גם איתם וגם עם מארגני - - - יוסי פתאל. גם אתמול בערב קיימנו עוד שיחה כדי שנוכל לתת מתווה שיאפשר להם לשרוד את התקופה הקרובה.

בין זה לבין המענק שאמור להינתן לעסקים קטנים ובינוניים שיכול לעזור לחלק גדול מהם – כנראה, לא לכולם – זה ייתן תמהיל שיאפשר להם לצאת חזרה.

חבל שאין פה נציג של משרד הבריאות.

נאמר פה משהו לגבי הרכבת בטבריה, וזה משהו שאני פחות מכיר. זה משהו שצריך לשאול את משרד התחבורה. לגבי תשתיות בטבריה – כמו שנאמר פה הצירים קיימים וככל שצריך להסיר חסמים יכול להיות שחלק הוסרו כבר, ואנחנו נהיה שם כדי להסיר אותם.

זה משהו שכבר צריך לקרות. זה לא משהו שאמור לקרות בעתיד.

זה דבר נכון להשקיע שם כסף בתשתיות. אנחנו נהיה בכל מקום שצריך כדי להסיר את החסמים האלה ונוציא את הכסף הזה כדי לשדרג תשתיות שיהיו מוכנות גם לתיירות חוץ וגם לתיירות פנים.

משרד הבריאות לא בדיון. הבעיה המרכזית מעבר לסיוע שצריך להינתן זה למצוא נציב איך מחזירים את הערים האלה לפעילות.

חבר הכנסת מיקי לוי, בבקשה.

אתה צודק שמשרד הבריאות רלווונטי פה מאוד. חבל שהם לא פה. אולי אפשר לבקש.

חבר הכנסת מיקי לוי, בבקשה.

תודה רבה, אדוני היושב-ראש. קצר וקולע – משהו מחוץ לקופסה. מקבלים דמי הבראה. המדינה, המעסיקים לא יעבירו דמי הבראה בכסף ישר למשכורות וממילא אין טיסות לחו"ל – יהפכו את זה לוואוצ'רים שאפשר יהיה להתארח בארץ. נכון, לא פשוט, אבל הנה עוד איזושהי תמיכה שגם הציבור כולו יכול להוציא את זה לפועל. צריך רק לרצות. תודה.

תודה. חבר הכנסת שיר, בבקשה.

שאלה לעמרי ממשרד האוצר. הרי בכל תכנית עסקית יש יעדים ותאריכים וזה משהו מאוד מובנה ומסודר כדי שאותו פרויקט או אותה מטרה יגיעו ליעדם. אתה ענית על השאלות ואני בטוחה שיש בזה המון רצון טוב, אבל זה נשמע כמו משהו שמתישהו יקרה. אנחנו גם ככה מאחרים את הרכבת. האם יש תכנית סדורה לעיר אילת ולעיר טבריה עם יעדים ועם תאריכים – משהו שאפשר להציג גם לוועדה כדי שנוכל לעקוב אחרי ההתקדמות?

אני אענה על זה. אני מאגף תקציבים. אני רפרנטית לתחום פנים ושלטון מקומי. התשובה שלי אלייך כרגע מתחלקת לשניים: הפגיעה ברשויות המקומיות בתקופה הזאת – ברור לכולנו שהרשויות המקומיות שנסמכות באופן ניכר על ארנונה מעסקים. בתקופה שהארנונה העסקית בסכנה בגלל שהעסקים בסכנה. זה משפיע גם על ההכנסות של הרשויות המקומיות. בחודש וחצי האחרונים שמנו את כל מרצנו גם במשאבים יישומיים וגם במשאבים כספיים למתן פתרון שמסייע גם לעסקים בפטור משלושה חודשים מארנונה עסקית וגם נשפה את הרשויות המקומיות על ההכנסות האלה. בזה אנחנו מקווים להשיג יציבות ראשונית בהכנסות לרשויות המקומיות. ברור לנו שרשויות מקומיות שהן מאוד מוטות תיירות מושפעות מהמשבר הזה יותר מרשויות מקומיות אחרות – גם העיר וגם העירייה. כרגע אנחנו לא יודעים לאמוד את ההיקפים של כי אין על זה נתונים וגם משום שאתמול והיום נושא הארנונה מגיע לסיומו ויתחיל להיות מיושם.

ברגע שנוכל לאסוף על זה נתונים אני יודעת להגיד שאנחנו נשקיע וניתן פתרון לרשויות המקומיות שהושפעו יותר מהמשבר הזה בגין התיירות. ברגע שגם יהיו לנו נתונים ונוכל להתבסס על הנתונים האלה כל הקצאת המשאבים - - -

מעין, סליחה, אני אומר את זה כבר בפעם המאה בדיוני הוועדה. אתם נמצאים באירוע שבו כשתקבלו את הנתונים כבר לא יהיה לכם למי לתת סיוע.

יודעים את הנתונים.

אני לא יודע לאיזה נתונים אתם מחכים ולעוד ועוד נתונים. את חברות התעופה אתם כבר תסגרו, זה ברור. אני רואה את התהליך מול חברות התעופה שגם מסרבים לעדכן אותנו בו. כנראה, לשם אתם מכוונים.

העיר אילת זה לא רק הארנונה של העסקים. בעסקים האלה עובדים אזרחי אילת. כל אזרחי אילת הופכים למובטלים. צריך להבין איפה זה יהיה אם לא ייתנו שם זריקה מהירה מאוד, כולל מתווה יציאה. אני יודע שמתווה היציאה לא חונה במשרד האוצר, אלא במשרד הבריאות. אבל משרד האוצר חייב להראות תוכנית איך הוא שומר את העסקים האלה חיים. איך לא נמצא מצב שבאוגוסט אין פשוט מי שיפתח את העסקים האלה.

אני מציעה שנקבע דיון נוסף על אילת ועל טבריה ובדיון הזה יציגו לנו פשוט תכנית. אני לא יודעת - - - יעדים - - -

אבל הממשלה לא הציגה שום תוכנית עד לרגע זה, לא לגבי אילת וגם לא לגבי שום דבר אחר. הכול שליפות. אז מה, אז על אילת את רוצה - - -?

הקטע הוא לא רק אילת. הקטע הוא הסיוע הישיר. כל המלונאים בארץ – לא יודעים היום שהם סגורים? איזה נתון צריך? אנחנו יודעים איזה מלונות יש, אנחנו יודעים כמה זמן הם סגורים, אנחנו יודעים כמה זמן הם הולכים להיסגר. בסבירות גבוהה מאוד אפשר לתת את המענק גם חודש בחודשו. לא חייבים להחליט עכשיו על כל המענקים. לתת להם סיוע ישיר שיעברו את המשבר. לא ניתן להם סיוע ישיר – לאנשי אילת לא יהיה לאן לחזור לעבודה. איך הם ישלמו ארנונה? ממה הם יתפרנסו? איך הם ישלמו למכולת? לכן הסיוע הישיר הוא מערכתי לכולם. לא מדובר על 2.5 מיליארד שקל החזר ארנונה לרשויות המקומיות שזה דבר מבורך שהעברנו פה – מדובר על סיוע ישיר של עשרות מיליארדי שקלים. איזה גאון צריך להיות בשביל להבין שזה דחוף ו-ב', צריך לדעת איך לחשב את זה.

כל עסק וכל חברה בתקופה הזאת יודע לעשות חישוב מאוד מהיר על יציאות כלשהן שבהן העסק שלו ישתנה לכיוון אחד כדי אולי להרוויח גם בתקופה הזאת. זה עניין של יעדים. אנחנו צריכים לבקש מהם - - -

מאיר יצחק הלוי, אתה רוצה לומר משהו?

יש נתונים. זה בדיוק כמו שאמרת – אין לנו זמן. ניתן לתת עכשיו בוסט של תמיכה בלי שום בעיה. הנתונים ברורים. לא צריך לחפש אותם כי הם קיימים. אנחנו יודעים אותם.

אני רוצה להוסיף גם על מה שאמר מאיר יצחק הלוי, ברשותכם. יש נתונים והם הועברו לקראת דיוני הוועדה. אם היו פונים היינו מעבירים כל נתון שהיו רוצים לקבל לצורך הכנת התוכנית. אני מברך את מעיין ואת משרד האוצר ומשרד הפנים על החתימה על התקנות. אנחנו מיישמים אותן באופן מיידי. אבל צריך להבין שההוצאות הגבוהות של המלונות מדובר על 6-5 מיליון שקלים הן מול הוצאות שנאמדות ב-60 מיליון שקלים לתקופה הזאת. זאת אומרת בסוף זה שלב אחד אבל הוא קטן יחסית לצורך, וכל הנתונים נמצאים. צריך לשים עכשיו לוחות זמנים, להביא תוכנית ולבצע אותה. אני מרגיש שכולם רוצים אבל עד שנעשה תכנית כזאת לא נגיע לשום מקום. המלונות סגרו, הם לא יכולים לעמוד בזה.

תודה. אבי זנדברג, בבקשה.

לפי הנתונים טבריה ניזונה מתיירות נכנסת - -

טבריה והסביבה. זה לא רק טבריה, זה כל הסביבה.

זה כל הסביבה ואנחנו האחרונים שנתאושש כי התיירות הנכנסת, לפי הצפי, הלוואי נראה משהו בנובמבר. נתחיל לראות אותה רק מפברואר-מרץ בשנה הבאה. הבסיס של ההוצאות הקבועות, במיוחד במלונאות פרטית שנמצאת ברוב האזור שלנו זה בסיס מאוד גבוה עם הוצאות קבועות מאוד גבוהות. כנ"ל גם בנתניה. אצלנו אין מנגנונים רשתיים שמנהלים את כל נושא השיווק, החשבות, התחזוקה וכל מה שכלול בזה. הדברים האלה חשובים. ההוצאות הקבועות זה דבר ראשון ובהמשך צריך להתייחס לנושא הדוחות כדי לראות מי מתאושש, ולפי האחוזים שייקבעו, מה שלבי ההתאוששות כדי להזרים. זה קיים בדוחות מע"מ. במלחמת לבנון ב-2006 עשו את זה והחזרנו את הכסף הזה לאוצר. אחרי כן התיירות גאתה והכול הסתדר. אבל ככה תישארו בלי מלונות, בלי עבודה. בטבריה כשראש העיר נתן את נתוני שירות התעסוקה – מה עם כל מי שאנחנו מעסיקים במלונות כדי לשמור עליהם? מה עם הצוותים הניהוליים? מה עם העסקים הקטנים? כאן האבטלה גם 60% ומעלה בכל האזור. טבריה מזינה את כל האזור. זה לא 48 אלף תושבי טבריה. זה 100 אלף או 90 אלף תושבי כל האזור הזה – סובב כינרת, אשכול עמקים, אשכול גליל תחתון, עמק הירדן, הכפרים מסביב.

גם עיר כמו צפת שגם נתקעת בסיפור הזה היום.

הם כולם עובדים אצלנו וכולם יושבים בבתים היום. אל תשכחו גם שבטבריה הקורונה - - - וזה ייקח קצת זמן להיכנס לתודעה. יש לנו דבר אחד טוב: שמפלס הכינרת היום בשיאו. אבל צריכים לדעת לנצל את זה.

תודה, אבי. חברת הכנסת אורית פרקש הכהן, בבקשה, ואז נסכם את הדיון.

תודה רבה על הדיון, אדוני היושב-ראש. אני מצטרפת גם לבקשה של חברת הכנסת שיר לעשות דיון סטטוס. הדבר החשוב שאתה עושה בוועדה הזאת זה כל הזמן דיוני סטטוס והעדכון ולדרוש מהממשלה לבוא לעדכן איפה הדברים עומדים ולא רק מה אומרים שיעשו. בהקשר הזה אני גם מצטרפת לבקשה של חבר הכנסת לוי. למרות הנסיבות המצערות של המפקחת על הבנקים יש לחדש ולקיים דיון אפילו בהקדם. אני מבינה שיש מחר דיון בנושא הבנקים אז לחדש אותו בדחיפות. אנחנו רוצים לראות מתן פוש חזק מאוד על היכולת של עסקים לפתוח חשבונות בנק מרחוק במוסדות בנקאיים אחרים כדי לחזק את היכולת של הלקוחות לקבל הלוואות בתנאים יותר תחרותיים מול הבנקים. אני מאוד אשמח שנקיים דיונים כאלה בהקדם כדי להמשיך ללחוץ.

תודה.

אני רוצה לסכם את הדיון הזה. ראשית, למשרד האוצר – שוב בפעם האלף: תתעוררו. אתם חייבים לפצות את העסקים על ההוצאות הקבועות. אגב, זה נוגע לכל הארץ אבל בוודאי ערים כמו טבריה ואילת פשוט יקרסו. הערים האלה פשוט יקרסו ואתם תמצאו ערים בקריסה. זה יעלה הרבה יותר אם לא לפחות תשלמו את ההוצאות הקבועות. כמו שאמר אבי זנדברג מהתאחדות בתי המלון בטבריה – עשיתם את זה ב- 2006. 14 שנה הרווחתם אחר כך. הצלתם את העסקים במלחמת לבנון השנייה והרווחתם מהם 14 שנה. עכשיו יש שוב משבר וצריך להציל, אין מה לעשות.

אני קורא לממשלה להחליט על אילת כעיר נקיה מקורונה על כל המשמעויות של זה. זה יכול להיות גם פיילוט ברמה הבינלאומית. זה יכול לתת בוסט מאוד גדול; וגם לישראלים שאני בטוח שירצו להתאוורר קצת בחודשים האלה, ויש דרך לעשות את זה.

כמובן, צריך לעבור לסיוע לעסקים בהתאם לפגיעה במחזור. גם בהקשר של ההוצאות הקבועות וגם בהקשר של סיוע עסקים נאמר פה בוועדה – אני לא יודע כמה פעמים – לא תוכלו לברוח מזה. אני אומר לכם פה, חברי הוועדה, שתדעו, האוצר בסוף ייתן סיוע לעסקים לפי פגיעה במחזור. שלא יהיה לכם ספק. רק הבעיה היא שכשזה יינתן מאוחר זה כמו לחבר מכונת הנשמה למי שכבר מת. זה בדיוק מה שהם עושים. הם יגיעו עם מכונת ההנשמה של הסיוע לפי מחזור כשהעסקים ימותו. ואז המשבר במקום שיהיה בגובה מסוים נמצא אותו בגובה עוד יותר גבוה.

אני קורא שוב לממשלה – תתעשתו, תתחילו לפעול מהר. תעיפו הצידה את כל האבנים הבירוקרטית שמפריעות לכם, קבלו החלטות וצאו לדרך. בהקשר הזה זאת גם ההזדמנות לקדם כמה פרויקטים של תשתית. אני רוצה שזה ייכנס לסיכום שאנחנו קוראים לממשלה לשים עכשיו בעדיפות את פרויקט הרכבת לאילת כפרויקט תשתית. מעבר לתעסוקה שהפרויקט הזה ייצר ומעבר לכסף שהוא יזרים זה פרויקט שבאמת יעזור בהמשך לעיר הזאת להתאושש. כנ"ל לגבי רכבת "מסילות הגליל" בהקשר של טבריה, וכנ"ל לגבי פרויקט שמ-2012 אישרו לשדרג את טיילת "אלון" בטבריה. אל תמציאו פרויקטים חדשים. קחו את כל מה שתקוע בצנרת ותעבירו חקיקה מיוחדת להסרת בירוקרטיה ולקדם את הפרויקטים האלה במסלול מהיר. ככה אפשר יהיה לצאת.

בהקשר הזה אני רוצה לומר גם בהמשך למה שאמרו מהאוצר וגם על-ידי אחרים – אנחנו נתקלים פעם אחר פעם באי אחר שיש בו בעיה. פעם זה נושא העמותות, פעם זה עסקים קטנים, פעם זה העיר אילת, פעם זה העיר טבריה. בכל פעם יש אי שמנסים לטפל בו בנפרד; במקום ללכת לפי תכנית אסטרטגית שביקשנו אותה ביום שקמה הוועדה. ביום שקמה הוועדה הבקשה שלנו לאוצר הייתה לבוא לפה עם תוכנית אסטרטגית שמראה מהו תרחיש הייחוס שלכם. אחר כך אם יש שינויים על תרחיש הייחוס מתקנים את הדברים שצריך, אבל פועלים עם איזושהי תכנית ודרך שגם בסביבת אי ודאות מייצרת ודאות מינימלית ככל האפשר. אגב, זה היה גם נותן תחושה לציבור שיש נתיב שצועדים בו ולא כל אחד זורק את התוכניות שלו. אנחנו נתקלים פה בבעיות של רווחה, של כלכלה, של חינוך, של שלטון מקומי, של תרבות – כל ענף וענף. במקום לבוא מלמעלה עם תכנית מסודרת – ואגב, שוב, הפיצוי לפי מחזור הוא הפיצוי שייתן פתרון.

המחירים שאנחנו משלמים בכלכלה הישראלית הם פסיכיים. זה ברמות שלא נתפסות. כל יום שעובר ולא מביאים תוכנית – המחיר יהיה יותר גבוה. ואנחנו נשלם את זה במזומן, שלא יהיה לכם ספק. זה לא שבעוד כמה שנים נראה את הבעיה, זה בעוד ימים ספורים.

לסיכום אני רוצה לומר דברים בהקשר של הפתרון ואיך אנחנו יוצאים מזה. אין פה נציג של משרד הבריאות אבל אני אומר את זה לאוצר: תיערכו מבחינה רפואית – וזה חלק מתוכנית אסטרטגית – גם לגל השני. כי אם יש עוד מישהו שהצליח לשרוד את הגל הראשון – אם אתם לא תהיו ערוכים מבחינה בריאותית לגל השני אז באמת תהיה פה קריסה קולוסלית. זה אומר שאתם צריכים להיערך כבר עכשיו עם מכונות הנשמה, עם מיטות, עם יכולת לתת אשפוז לאנשים בגל שני מתוך הנחה שיבוא גל שני. כולם אומרים שיבוא. לא ראיתי מומחה רפואי אחד שאומר שלא יהיה גל שני. כולם אומרים שיהיה גל שני. תנסו להגיע לגל השני ברמה כזאת שלא תצטרכו לסגור את המשק. כי אם תצטרכו שוב לסגור את המשק כמו שעשיתם לא יהיה את מה לפתוח.

לכן אני קורא שוב לממשלה – תתעשתו, שימו תכנית אסטרטגית על השולחן שכוללת תהליך יציאה מגל שני. ככל שלא תהיה כזאת האחריות על הקריסה של הכלכלה הישראלית תהיה מונחת על כתפי כל מי שיושב ליד שולחן הממשלה. אני מזכיר לכל השרים, גם אלה ששותקים – יש לכם אחריות משותפת, כולכם חייבים. ראש הממשלה הוא ראשון בין שווים. זה נכון שבסוף הוא המכריע. הוא ראשון בן שווים. יש לכם אחריות - תיקחו אותה, תובילו. תודה. הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 10:50.