פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-ושלוש

הכנסת



2

27/04/2020


מושב ראשון



פרוטוקול מס' 12
מישיבת הוועדה המיוחדת להיערכות מערכת החינוך והחינוך המיוחד, לרבות שנת הלימודים הבאה
יום רביעי, כ"ח בניסן התש"ף (22 באפריל 2020), שעה 9:00

יוזמות ורעיונות ללימוד מקוון שונה

חברי הוועדה: ניצן הורוביץ – היו"ר
עומר ינקלביץ'

יוסף ג'בארין
מיכאל מלכיאלי
אורי מקלב
סונדוס סאלח
מנסור עבאס
אלון שוסטר

קובי רפאלי - מנהל חטיבת הטמעת טכנולוגיות, משרד החינוך

פרופ' גילה קורץ - דיקן הפקולטה לטכנולוגיות למידה, המכון הטכנולוגי חולון

שירה ליברטי - יזמית פרויקטים חינוכיים

כפיר אדם - יו"ר איגוד החברות לטכנולוגיה חינוכית בישראל

ירון אדל - פרויקט חממה

גל פרדו - פרויקט חממה

ד"ר בת חן ויינהבר - מנהלת תכנית מפרש

אבישי הראל - חבר ועד מנהל, עמותת Tiktek

רועי דויטש - מנכ״ל Jolt

עופר לוי - מנכ"ל חברת גול- לימודים מקוונים

איילת כרמלי מסינגר - מנהלת אלומות אור

עודד פריד - מנהל אסטרטגיה, אלומות אור

יהודה משה - מנכ"ל מרכבה

חיים דוד - משנה למנכ"ל מרכבה

נתן גולדפרב - מנהל פרויקט תמי״ד

איתי שטובר - פרויקט תמי"ד

יהודית גידלי

רמי בן שמעון



יוזמות ורעיונות ללימוד מקוון שונה

בוקר טוב לכם. אני מתכבד לפתוח את ישיבת הוועדה המיוחדת להיערכות מערכת החינוך בדיון מיוחד שיתנהל באופן בלתי שגרתי, לא כמו הדיונים שאנחנו מנהלים כאן עם נציגי משרד החינוך והמורים וההורים, אלא זה שאני מגדיר אותו יותר כדיון העשרה. רצינו לתת את הבמה המכובדת הזאת של הכנסת ושל ועדת החינוך לשורה של יזמים ישראלים, מומחים וגורמים אחרים, כמו שתשמעו בשעתיים הקרובות, שמתמחים בכל הנושא הזה של טכנולוגיה חינוכית, לימוד מקוון, לימוד מרחוק, הכול כדי לנצל את המשבר שאנחנו נמצאים בו עכשיו כדי להטמיע ולחדיר טכנולוגיות חדישות, גישה חדשה; להשתמש בסיטואציה הזאת שבה נכפתה על כל המערכת הלמידה הזאת מרחוק, כדי גם לצאת עם משהו לעתיד מבחינת קידום רעיונות חדשים ויזמות וחדשנות כאן בארץ.

לכן יהיו לנו היום פחות ויכוחים ועניינים. גם הנציגים הקבועים שבדרך כלל מדברים כאן מהאוצר, ממשרד הבריאות, זה לא הכיוון היום אלא הבמה היא של אותם יזמים וחוקרים שישמיעו את דברם כאן לכנסת ולציבור שצופה בנו – אפשר להסתכל באתר הוועדה – ואנחנו גם נפיץ את הדברים לאחר מכן.

לפני שמתחילים עם סיפור הלמידה המכוונת ונשמע פה את הרעיונות והיוזמות, הייתי רוצה לדבר על מה שהולך לקרות היום בממשלה. סוף-סוף יהיה היום דיון בממשלה בנושא החינוך. חבל מאוד שזה נעשה בצורה זו, כי שוב משאירים את הציבור באי-ודאות וערפל.

לפי המסתמן, הממשלה צפויה לאמץ את המתווה, שגם המלצתי עליו כאן, זאת אומרת, של חזרה הדרגתית, קודם כל של הגנים והכיתות הנמוכות. בהזדמנות הזאת אני קורא לממשלה להעביר עוד היום – היות והיום יש דיון – עוד היום מה צפוי בשבוע הבא ביום ראשון, כי זה צפוי לקרות ביום ראשון, כדי שלא נגיע עוד פעם במוצאי שבת למצב שהיינו בו עם החנויות ועם העסקים בשבוע שעבר, עם החלטה שמתגלגלת עד שעה לפני הפתיחה המיועדת, אלא שכבר עכשיו ינצלו את הישיבה היום כדי לקבוע ולהבהיר ושיהיה לפחות – זה קצת פחות משבוע, יש גם חגים באמצע – אבל לפחות יהיו כמה ימים להיערכות סבירה, גם ההורים וגם המורים. אני מקווה שכך יקרה. בהמשך היום נהיה חכמים יותר.

את הישיבה הבאה של ועדת החינוך ביום חמישי נקדיש באופן ספציפי לחזרה ללימודים שצפויה להיות, כאמור, באופן מדורג ביום ראשון הקרוב אחרי החג וסוף השבוע. אני מאחל לכולם בהצלחה ומקווה שזה ייעשה חלק, למרות שכבר אני שומע על הרבה בעיות. אבל אני מקווה שלפחות היום הממשלה תבהיר את העניין באופן ברור.

ניגש לנושא שלנו היום שהוגדר כיוזמות ורעיונות ללימוד מקוון שונה. כבר הרבה שנים שבעולם יש דיסציפלינות מאוד מפותחות ללימוד מקוון ושימוש בטכנולוגיות באינטרנט, בכלים מחשבים ואחרים, תקשורת, כדי לעשות למידה מרחוק, קודם כל, במצבים נדרשים: במצבי חירום, במצבים שבהם תלמידים לא יכולים להגיע, חינוך למבוגרים, כל מיני סיטואציות של אנשים חולים. יש המון סיטואציות, בטח במדינת ישראל אנחנו רואים עכשיו, אבל גם במקרים אחרים לפעמים צריך, לא תמיד אפשר להגיע פיזית ולפעמים אפילו השימוש בכלים האלה כמו שתכף נראה ויהיו לנו דוגמאות ומצגות בדיון הזה, יכול להיות אפילו יותר יעיל ויותר נכון משיעור פרונטלי בכיתה, כפי שהיה נהוג מימים ימימה.

ראשונת הדוברים תהיה שירה ליברטי שהיא חוקרת במכון ויצמן, יוזמת וחונכת הכיתה האינטרנטית הראשונה לבגרות בישראל. היא תיתן סקירה קצרה, תמציתית, על מה אנחנו הולכים לדבר היום. בבקשה, שירה, בוקר טוב לך. שלום, שלום.

בוקר טוב. חקרתי 10 שנים במכון ויצמן אבל היום אני לא חוקרת במכון ויצמן. אני יזמית ועושה פרויקטים חינוכיים כמו רוב האנשים פה בקוביות. בעשור האחרון הקמתי את הכיתה האינטרנטית הראשונה בתולדות משרד החינוך, פעם ראשונה שזה קרה. חקרתי במכון ויצמן את הארכיטקטורה של ה-LMS, מהצד השני, עיצבתי והטמעתי ממישקים חדשים. הקשת הארוכה הזאת של ה-10 שנים של התעסקות עמוקה מאוד בלמידה מרחוק, הסתיימה בהקמת קמפוס במרכז אמריקה לנוודים דיגיטליים.

מי שמכיר פה את הקונספט של נוודים דיגיטליים, אלה אנשים שעובדים ומקיים את כל החיים שלהם מתוך למידה מרחוק. כל האתגרים שאנחנו עובדים איתם היום, מניהול צוותים, דרך מציאת קהילות, דרך קישור קשרים, בא לידי ביטוי חי מאוד בתוך הקהילה הזאת.

אני רוצה להתחיל בלהגיד המון תודה על ההזדמנות לדבר פה, גם על עצם הבמה המכובדת מאד הזאת. הרגע הזה הוא רגע אפי במערכת החינוך. כלומר, הוא רגע היסטורי בכל קנה מידה. להיות במליאה של הוועדה, תודה רבה.

באופן כללי ובקצרה אני אגיד שלטכנולוגיה, באופן כללי, בהיסטוריה של מערכות חינוך בכל העולם, יש נטייה לכלוא אותה בקומה השנייה בחדר מחשבים עם מפתח שיש רק למורה למחשבים ולאב הבית ו"הם לא פה היום, אז אין מה לעשות". פתאום בבת אחת, בחודש אחד, אנחנו במצב שלכל המורים בישראל יש רעיון או ממש את ה-know how של איך לפתוח זום לכל ההורים, לכל התלמידים, וזה מקסים אותנו ואנחנו רוצים קדימה ורצים קדימה. אולי הדגש הכי גדול שאני יכול לתת לדיון הזה הוא באמת להעמיד את זה בפרופורציות.

כלומר, הזום כמו המודל כמו הגוגל דרייב כמו כל פלטפורמה שאנחנו מתעסקים איתה, הוא כלי שמכיל למידה. אם בדיון הזה נשים את הלמידה בראש מעייננו ונתמקד בכל המידע שאנחנו קולטים היום בכל הפיצ'ים, בכל הדיבורים על מה הן הקהילות שאנחנו מתעסקים איתן, מה הצרכים הייחודיים שלהן ואיך עונים להן בעזרת כלים טכנולוגיים, יש לנו סיכוי לעשות משהו משמעותי מאוד. אם לא נחשוב מתוך המקום הייחודי הזה של קהילות ספציפיות, לומדים ספציפיים, כלים ספציפיים – אנחנו עושים תמיד את ה-mix and match ביניהם, אנחנו נסיים עם חיקוי קצת פחות כריזמטי מהמציאות כי אין בו את הממד הפיזי. ולממד הדיגיטלי יש המון מה לחגוג והמון מה להתפלש בו ולהציע אינטימיות וגישה שאין במרחב הפיזי.

אם נחשוב מתוך הפרספקטיבה הזאת של הקהילות ושל הלומדים ושל הצרכים הספציפיים של הקהילה, יש לנו סיכוי לעשות משהו סופר משמעותי שדווקא מתוך המשבריות יכול להגיע למקום שאנחנו נותנים פה פוש רציני מאוד. ואם לא, אז סביר להניח שהוא יינטש בתור המשבר, וחבל, כי המון העבודה והמון משאבים מושקעים פה.

זה בעיקר מה שיש לי להגיד באופן הכי יסודי, בגישה לעיצוב של פתרונות טכנולוגיים. מעבר לזה, מציעה שכולנו נהיה תלמידים טובים מאוד בישיבה הספציפית הזאת ונחשוב על הקהילות שאנו מכירים מקרוב – כולנו אנשי חינוך, כולנו יצירתיים מאוד בתחום של עיצוב חינוך דיגיטלי – נחשוב על הקהילות שאנחנו מכירים מקרוב, וכשדוברים אחרים מדברים, תיקחו את הקהילות האלה שאתם מכירים את הצרכים שלהן, ותחשבו איך הפרספקטיבה הזאת מתחברת אליהן.

זה ברור שלא יהיה פתרון קסם. ואם אנחנו נתפתה לפתרון קסם, הוא יהיה, ככל הנראה, מאוד לא קסום בסופו של דבר. יהיה כאן מיש-מש של פתרונות שזה mix and match בין צרכים לקהילות ליכולות לתשתיות, ואז יש לנו סיכוי לעשות איזה אקו-סיסטם שהוא מגוון כמו כל אקו-סיסטם, ברגע שהוא מגוון, יש לו את היכולת להיות במצב של קיימות, להיות אמין. אינשאללה שזה יהיה מוצלח וטוב ומשמעותי.

תודה. תודה לך. תישארי איתנו. אם תרצי להוסיף, אז בהחלט זה יהיה אפשרי.

הדובר הבא הוא כפיר אדם שהוא יו"ר איגוד החברות לטכנולוגיה חינוכית בישראל, אני מניח שזה התואר המדויק. שלום, כפיר. בוקר טוב.

תודה רבה על ההזדמנות לבוא ולדבר. אתם רואים את המסך שלי? אנחנו מציגים פה יוזמה מעשית לגמרי ללימוד מקוון שונה. האיגוד של חברות הטכנולוגיה החינוכית זו התארגנות של כל החברות הפרטיות שיש בארץ, חוץ ממט"ח שהיא גם גדולה וגם חל"צ ומשרד החינוך עובד איתה בצורה צמודה לגמרי.

מהחברות שיש להן אישורים של משרד החינוך, הרוב המוחלט אצלנו – יש 5 חברות קטנות שעוד לא הצטרפו, הן פשוט קטנות – אני מייצג פה את כל הפן העסקי הפרטי שמייצר טכנולוגיה דיגיטלית, שעובד עם משרד החינוך ויש לו אישורים. הכול מתואם עם חומרי הלימוד.
הקמתי את האיגוד הזה באוגוסט 2019 כדי לשנות את המדיניות, בינתיים הגיעה הקורונה וטרפה הכול. התבקשתי להציג דוגמה לאפליקציה אינטראקטיבית ואיך זה צריך לעבוד. קודם אני אראה את הדוגמה ואחר כך אפרט בקצרה את ההצעה שלנו.

העיקרון של הלמידה מרחוק צריך להיות שהמורה נותן הקנייה קצרה, פתיחה או אולי אפילו זה בא בצורה דיגיטלית. אחר כך התלמידים הולכים לתרגל, או לבד או בקבוצה. והמורה, בשלב הזה, תומך בהם. זה חייב להסתכם בבחינה, בבוחן. למידה מרחוק היא לא חופשה ולא העברנו את הלמידה לאופציה. הוא מקבל משימה – הוא צריך לעשות אותה, הוא צריך להיבחן, צריך לדעת שהוא יודע את החומר והמורה מקבל את המשוב באופן אוטומטי ואת התוצאות של המבחן. ככה זה צריך לעבוד. אז המורה שולט במצב, התלמיד לא עושה טובה שהוא לומד. זה הופך את כל הקערה על פיה. התלמיד מתחיל לרוץ אחרי הלמידה ולא עושה טובה שהוא מסתכל על הטלוויזיה או על המחשב.

כמה דגשים מניסיון, כי אנחנו עמוק בתוך זה. המפגש הסינכרוני הוא קשה, צריך לעשות אותו קצר – הוא רק נועד לשמור את ה קשר ואת המסגרת עם המורה. לא לנסות להפוך את הכול לכיתה חדשה בזום. זה קשה מאוד. רוב העבודה צריכה להיות אסינכרונית, שהתלמיד יעבוד לבד. זה חייב להיות אינטראקטיבי וכיף. האופציה של התלמיד לנטוש את הלמידה מרחוק היא עצומה. יש לו מקרר, הוא מכבה את הטלוויזיה, הוא הולך הצידה. אי-אפשר. פה אין פשרות – זה חייב להיות כיף.

זה חייב להיות קצר. הם צריכים דברים קצרים לתחושת הישג. זה גם דור כזה שאין לו קשב. הם לא יכולים להתרכז יותר מ-10 דקות 20 דקות. וגם אם הוא עשה 20 דקות והצליח, אז בא לו לעשות עוד 20 דקות. אבל אם עכשיו 50 דקות וכבר נמאס לו, איבדת אותו להמשך.

הנקודה הכי קריטית, כמה שזה הפוך לכל מה שאני הולך להציג כאן, זו השליטה של המורים בטכנולוגיה. אם המורים לא שולטים בטכנולוגיה ולא מכירים את האפליקציות, אנחנו סתם מתאמצים. בסוף, המורה הוא המלך, מי ששולט באירוע, וכל הגישה שלנו היא שאנחנו צריכים להכשיר את המורים ויש פה דרך לעשות, זה ברור.

לגבי ההדגמה. החברה שלי עוסקת באנגלית מדוברת. המיומנות של הדיבור באנגלית היא ממש לא שנויה במחלוקת, כולם רוצים את זה, זה נהדר. אנחנו עושים את זה בבתי ספר כשעובדים עם מחשבים או יכולים לתת לתלמידים לעבוד עם טלפונים, דבר שבוודאות אי-אפשר להשיג בפגישה פרונטלית בין מורה ל-30 תלמידים, כי המורה שואל שאלה ותלמיד אחד יכול להרים את האצבע לענות.

מנתוני אמת, אני מוציא משעה אחת 450 דקות של תרגול בפועל של תלמידים. זה נתון של ממוצע ארצי של בתי הספר שאני עובד איתם. מורה יכול להיכנס לכיתה ולצאת אחרי 40 דקות. אני מוציא עם אותם ילדים 450 דקות של תרגול בפועל. צריך להבין, זה פי 18 ממה שהמורה יוציא מהם בכל תסריט אפשרי.

יש את הנקודה של העושר. חייב להיות פה מדרג וצריך להיות הרבה עושר. כאן אתם רואים בצילום מסך הדגמה קצרה: יש לנו מענה לכל שכבת גיל, לכל רמה. כל ילד יכול להתחבר לפי הרמה שלו איפה שהוא צריך. זה שהוא בכיתה ט', אם האנגלית שלו ברמה של כיתה ד', אין שום בעיה. שילמד את כיתה ד' ואחרי זה את ה' ואחרי זה את ו' ויתקדם. אבל הרעיון שהוא יושב בכיתה ט' והוא כבר מוגדר non reader כי הוא מנותק, זה לא דבר טוב.

אנחנו מתחילים בהדגמה שלי עם סרטון שקשור לנושא, להכניס אותם לאווירה, סרטון של דקה-שתיים ואז הם עוברים על אוצר המילים שיהיה בשיעור, לא יותר מ-8-7 מילים, זה מה שאפשר לתפוס בפעם אחת. הם משחקים עם כרטיסיות בין שפת האם, עברית או ערבית, לאנגלית וחזרה עד שהם מרגישים שליטה.

אז יש להם משחק תחרותי בתוך הכיתה און-ליין מי עושה את הזמן הכי מהר בלחבר 5 זוגות. זה הכול מובנה בתוכנות חיצוניות. אז הם ניגשים לתרגול עם התוכנה, עם הליבה שאנחנו פיתחנו, שהיא של דיבור לתוך המחשב ולהתאמן בלדבר. את זה אני אראה חי בתוכנה שלנו. בהתחלה אומרים מילים ואחרי זה משפטים – אני אראה איך זה נראה כשאומרים משפט. התלמיד שומע אנגלית, שמע את המשפט הזה ועכשיו הוא מנסה להגיד את זה.

הוא גם שמע את עצמו, שזה נותן לו משוב חוזר על עצמו, אבל הוא גם מקבל על-ידי אלגוריתמים משוב לאיכות ההגייה שלו. במקרה הזה – אני מאוד מאומן והמערכת מותאמת אלי – קיבלתי ציון גבוה. זה הרעיון. הוא עובר לעוד משפט ועוד משפט וכן הלאה.

כשהוא מבצע, המערכת נותנת למורה בזמן אמת איזה אחוז מהמשימה הוא ביצע. התלמיד הזה בדוגמה כאן הוא ב-29% ביצוע. כשהוא גמר את השיעור, הוא הולך לבוחן הערכה של הידע. זה לא חייב להיות ציון, גם נתנו אפשרות לתקן. זה לא נגד התלמיד, אבל זה שם אותו במקום שהוא צריך לדעת את מה שהוא למד.

הבוחן הוא בוחן אמריקאי מעברית לאנגלית, מאנגלית לעברית. יש את זה בשתי השפות, גם בערבית וגם בעברית, כמובן. בסוף, המורה מקבל לוח בקרה ויודע מתי התלמיד נכנס למערכת – אלה נתוני אמת, אתם רואים כאן הקבצה א' וכן הלאה – המורה יודע בדיוק מתי התלמידים נכנסו. התלמידה הזאת נכנסה ב-17.4, זו ב-19.4 וזה רק ב-2.4 וזה לא טוב. המורה יכולה להתקשר ולהגיד: למה אתה לא מתרגל?

יש, כמובן, ברמת ציון לכל שיעור. את הציונים כאן, אתם רואים, לקחתי מתלמידה טובה. רואים למטה אילו שיעורים היא לא עשתה. עד כאן ההדגמה האינטראקטיבית ואיך זה עובד. זה מאוד אינטראקטיבי, מאוד קליל. התלמידים מתחברים לזה, רצים עם זה. זה ממש לא בעיה.

מבחינת ההצעה של האיגוד שלנו, קבוצת החברות הזאת, היא שנקבל תקציב ונפתח את כל התכנים של כל החברות, בלי שום מגבלות, לכל תלמידי ישראל עד תחילת השנה באה. הרעיון פה הוא לא להתחיל עכשיו כמו שזה עובד כרגע עם משרד החינוך שיש התחשבנויות ויש מנגנונים מסובכים. כולם פותחים הכול.

יש פה מגוון תחומי דעת עצום :מתמטיקה, אנגלית, מדעים, גמרא כישורי חיים, יזמות – זה המון חברות עם המון תכנים. יש לנו מנוע חיפוש שהמורים יכולים להתמצא בו ואנחנו מתחייבים לתת פה תמיכה ושירות במשותף. מאחורי ההצעה עומדות כרגע רק 18 חברות כי הייתה פה מחויבות לעבוד במשותף. אבל ברור שברגע שיהיה תקציב, כולם יצטרפו.

הדבר הכי חשוב שיש כאן הוא שזה ילווה בהדרכה של המורים בוובינרים ויכין את כל המערכת לקראת השנה הבאה. בשנה הבאה, לא צריך להיות נביא, אין חיסון כרגע, זה ייקח כ-12 חודש ומערכת החינוך, גם אם זה יהיה באזורים מסוימים ובבתי ספר מסוימים, יהיו אזורים שייפתחו וייסגרו לפי התפרצויות נקודתיות, ותלמידים באיזה בית ספר, כמו שקרה עכשיו ביישובים מסוימים, יעברו לזה שחודש שלם הם נכנסים ללמידה מרחוק. צריך להתכונן לזה. לא יכול להיות שכל פעם יתחיל הבלגן הזה מחדש.

זאת ההצעה שלנו. היא נותנת מענה לכל הבעיות שהיו עד עכשיו. חשוב לי להדגיש את זה: כל בעיה שהייתה עד עכשיו, נתנו לה מענה. זה כיף, יש מקום ללמידה דיפרנציאלית, אפשר להתאים אותה גם לתלמידים חלשים, התוכן עשיר – יש המון חברות, המון יישומים – זה תואם את תוכנית הלימודים. העבודה מהטלפונים פותרת את הבעיה שיש רק מחשב אחד בבית, יכולים לעבוד כי פתאום יש 4-3 מחשבים. כיסיתי את ייתר הדברים. אני מרגיש שהשתמשתי בקצת יותר זמן ממה שהוקצה לי.

תודה כפיר אדם. יש לנו כמה חברי כנסת שביקשו רשות דיבור. חבר הכנסת מלכיאלי, אתה רוצה לדבר עכשיו? בבקשה, חבר הכנסת מלכיאלי.

תודה, אדוני היושב-ראש, תודה רבה על הדיון, דיון חשוב מאוד. אין ספק שאף אחד לא יודע מתי יסתיים הסיפור של הקורונה. ברור לנו שהנושאים של המיזמים האלה, המקוונים, יש להם משמעות גדולה.

אני רוצה את עזרתך ואת עזרת הוועדה בנושא חשוב. עברתי על כל המצגות כאן וגם הקשבתי קשב רב למה שנאמר. אני לא רוצה לקרוא לזה התעלמות, אבל בחברה החרדית שלא מורגלת בעבודה דרך האינטרנט, לא ראיתי אף תשובה. בתוך החברה הדתית והחרדית יש את החמ"ד, דתיים לאומיים ויש חרדים שיודעים לעבוד במצגות וגם דרך אינטרנט כשר.

ישבו איתי מפרויקט מרכבה. התרשמתי מאוד, התפעלתי, יותר נכון, מתוכניות של לימוד גמרא. לימוד גמרא שזה דבר קשה, זה בארמית. לימוד דרך מצגות צבעוניות כמו שראינו קודם. הם פנו מספר פעמים למשרד החינוך. זו חברה אמריקאית מביאה הרבה כסף מעצמה כדי להיכנס למשרד החינוך במעט מאוד כסף, אבל משרד החינוך לא מגיב.

אם יש עוד חברות שיש להן תוכניות ללמד ילדים דתיים וחרדים גמרא, משנה, תנ"ך דרך לימוד מקוון, אני חושב שזו הצלה, דבר שיכול להביא ברכה. משרד החינוך לא מקדם את זה. הוועדה, בהחלטות שלה, צריכה וכדאי שתקבל החלטה ואתה תוביל את זה מול משרד החינוך, אדוני היושב-ראש, לתת מענה גם לחברה הדתית והחרדית, כי יש חברות שמוכנות במחיר זעום מאוד לתת להם את הלימודים האלה.

תודה לחבר הכנסת מלכיאלי. בדיון היום ישתתף המשנה למנכ"ל מרכבה, חיים דוד. עוד מעט הוא יציג. וגם בשבוע הבא נקיים פה דיון מיוחד על המגזר החרדי בתקופת הקורונה עם התייחסות ספציפית לבעיות של למידה מרחוק במשפחות חרדיות עם כל המורכבות. יהיה דיון ספציפי על זה בשבוע הבא.

קודם כל, יישר כוח, אדוני היושב-ראש, על הדיון הזה. הוא דיון חשוב. שמעתי על פרויקט שנקרא "פרויקט תמיד" – מסמנים לי שידברו עליו. אני רוצה לומר מראש שיש חוסר מאוד גדול במחשבים. יש פה ילדים מדהימים שמוכנים להתנדב, לתרום מזמנם – הם תכף ידברו – ולתרום מחשבים.

ההצעה שלי אומרת שאם אדוני יוכל להוריד בקשה, גם לרשויות, גם לבתי הספר, גם למשרדי הממשלה, לתרום את המחשבים האלה לחבר'ה האלה. במהלך ארבע השנים האחרונות שמעתי שמעל 7,000 מחשבים לקחו והרכיבו חלק מפה וחלק משם ויצרו מחשבים. אני חושבת שזה מדהים. שאפו גדול לחבר'ה האלה. ילדים בני 14,13 עד 17. בני נוער שמבחינתי הם מלח הארץ. אנחנו צריכים לעשות כל מאמץ עם הוועדה של האוצר ולראות איך מצליחים לגרום למשרדי הממשלה לתרום להם מחשבים בכל דרך כדי לסייע להם. תודה רבה.

אחד מהחבר'ה האלה, בחור בשם נתן גולדפרב, יספר פה. הם גם מתקנים את המחשבים. מתקנים אותם ואז נותנים. באמת יפה מאוד. תודה.

אני מברך, כמובן, על הדיון ועל האווירה. נקודה אחת שצריך לשים לב אליה היא שאת כל הדברים היפים אפשר לבצע במקום שתשתית קיימת. אני חושש שמה שראינו בחודש וחצי האחרון, שעלול בממדים מסוימים להימשך, יגביר את הפערים בין אוכלוסיות שונות. הוזכרה האוכלוסייה החרדית. אני רוצה להזכיר את האוכלוסייה הבדואית בפזורה שנמצאת בחוסר גדול של תשתיות wifi ואחרות. וישנה אוכלוסייה חסרת אמצעים. האינטואיציה של משרד החינוך שלא להשתמש באותם מחשבים בבתי ספר, הדליקה לי סימן שאלה, לא הבנתי את העניין. כמובן שכל הנשוא הזה חייב להיכנס לביצוע להשלמת פערים.

הערה שנייה, הפילוג או הפיזור בין הטכנולוגיה לבין שאלות נפשיות, פסיכולוגיות. אני מבקש להדגיש את העובדה שתפקיד המורה, המחנך, דווקא בזמן שהוא לא נמצא בקרבה פיזית, חייב להיות באינטראקציה עם הילדים ולבדוק כל הזמן, קדימה ואחורה, איך הטכנולוגיה משפרת את החִבְרוּת של הילדים, איך היא משפרת את הניסיון לראות איפה נמצאים החלשים והמתקשים יותר.

אין ספק שאנחנו זקוקים לטכנולוגיה הזאת – בזאת אני מסיים – לאו דווקא ללמידה מרחוק. טכנולוגיות נכונות, אמצעים שמעוררים סקרנות, עניין ומותאמים יחידנית לכל אחד מהתלמידים, הם טובים גם כאשר נמצאים בתוך שטח בית הספר.

תודה, אלון.

ירון אדל, פרויקט חממה – פיתוח למידה עצמית. בוקר טוב ירון, שלום.

בוקר אור. תודה על ההזדמנות להציג את מה שאנחנו עושים. אני המאפשר הכללי של פרויקט החממה. כדי להציג את הנחות היסוד של הפרויקט של הפרויקט שלנו, אני רוצה להזמין את השותף שלי גל פרדו מצוות המטה, להציג.

אני בן 14. אני גר ולומד באורנית. במשך 8 שנים מה שבית הספר נתן לי זה סיבות להתאכזב. להתאכזב מהעולם שלי, מעולם שבו אני חי. בית הספר לא סיפק אותי, הוא תסכל אותי. הוא לא פיתח אצלי את היצירתיות, הוא לא לימד אותי לחשוב. הייתי צריך לפתח את עצמי בכוחות עצמי במשך שנים כי בית הספר פשוט לא נתן לי את זה. הוא מנע ממני לממש את עצמי. הוא לא נתן לי את האפשרויות שצריך ילד צעיר שהסקרנות והרצון ללמוד, לחקור, לשאול, להבין, ליצור ובעיקר ליהנות, זורמים לו בדם.

אז הגעתי לחממה וראיתי את ההפך הגמור מזה. שם מאפשרים לי לפתח סקרנות, ליצור דרך דברים שמעניינים אותי, לממש את עצמי, את היצירתיות שלי. היא עודדה אצלי את העצמאות. ותכל'ס, פיתחה אצלי שוב את הרצון ללמוד, לחקור, לשאול, לדבר, להכיר, להבין, ליצור ואפשרה לי ליהנות מלמידה. היא העתיד.

מה אני עושה בחממה? הכול התחיל לפני חודש וחצי בפוסט בפייסבוק. הגבתי והצטרפתי לקהילה. בשני - - - תכננתי ובניתי, ביחד עם הקהילה, את החממה. משם המשכתי והיום אני בצוות המטה, קודם כל, בתור תלמיד שמאס במערכת. חוץ מזה, אני עושה מה שכל חבר צוות אחר עושה. נכנסתי לצוות פדגוגיה, כרגע אני עובד על תהליכי משחוק – גיימיפיקציה – לחממה, על מישוב והערכה ותכל'ס, אני יכול לעשות שם כל מה שצריך.

החממה היא מה שבית הספר לא הצליח לפענח, אז אתם צריכים לקחת את ההזדמנות הזאת בשתי ידיים עכשיו כי זו הזדמנות שלא תחזור. זו הזדמנות שתחזיר לתלמידים שלכם את שמחת החיים והאנושיות.

קניתי, קניתי. הוא מכר לי – קניתי.

הוא אמר שיש לך איש שיווק מצוין.

הוא שותף עמוק בתוך העשייה, הוא מדבר ממש מדם ליבו. ותחושת הדחיפות היא תחושת דחיפות שכולנו חווים היום בקורונה. אנחנו מרגישים איך הלמידה מרחוק מייצרת חיכוכים וחוסר קוהרנטיות בתפיסה החינוכית.

פרויקט החממה נולד בזמן הקורונה. הוא בן חודש וחצי. השאיפה שלו היא להגדיר מחדש את החינוך. הנקודה הבסיסית או הנחת היסוד המרכזית שבה אנחנו עובדים היא שמערכת החינוך עובדת על הקנייה של יידע וזו הפונקציה המרכזית של מערכת החינוך.

אנחנו טוענים שהקניית יידע כפונקציה מרכזית היא לא אפקטיבית. אנחנו טוענים שצריך לבנות מוטיבציה פנימית ללמידה כדי שללומד תהיה יכולת עצמית להתקדם בחיים. את זה אפשר לייצר רק על-ידי סקרנות. זאת הנקודה המרכזית שאנחנו רוצים להציע לכם.

פרויקט החממה הוא פלטפורמה אינטרנטית שהשאיפה שלו היא לייצר מערכת הפעלה חינוכית חדשה בישראל. אני אגיד את זה שוב, מערכת הפעלה חינוכית חדשה בישראל שמבוססת על סקרנות ולא על יידע. אנחנו לא אומרים שלא צריך יידע, פשוט מה שחשוב זה המוטיבציה הפנימית של הלומד וככה אנחנו מצליחים לעורר את זה.

איך זה עובד? אני אציג לכם את זה בכמה שקפים פשוטים. יש לנו לומד. אנחנו לא קוראים לילדים תלמידים, אנחנו קוראים להם לומדים כי הם יכולים להיות גם צעירים וגם מבוגרים. הדבר היחיד שמעסיק את הלומד בחממה זה פתרון של אתגר. אתגר הוא הדבר שמחליף ששיעורים. אצלנו אין שיעורי מתמטיקה, אנגלית, תנ"ך – אצלנו יש אתגרים.

האתגרים האלה הם לא סתם אתגרים. זה לא "בוא נלמד 100 מילים באנגלית" אלא אתגרים של העולם האמיתי, המידי של אותו לומד. זה השכונה שלו, הקהילה שלו, המשפחה שלו, החברים שלו. אתגרים שממש משפיעים על הקהילה מסביב.

כל הלמידה של הלומד מאורגנת מסביב לאתגר. האתגר הוא ההיגיון המניע של חממה. ביחד עם הלומד יש מנחה שהתפקיד שלו לעזור ללומד להשיג את אותו אתגר מבחינה מקצועית, להגדיר יותר נכון את המטרות, להבין את הכלים שעומדים לרשותו.

המנחה יכול להיות תלמיד או מורה. אין הכרח שזה יהיה מישהו מבוגר. גל הוא דוגמה מצוינת למנחה אדיר שיש לנו והוא מוביל בעצמו צוות של הערכה ומשוב. תחשבו על זה רגע, ילד בן 14 מוביל צוות של הערכה ומשוב. אני די בטוח שאין את זה באף חברה טכנולוגית אחרת.

אבל הפיצוח המרכזי שהצלחנו זה לייצר תפקיד חדש בבית הספר או בתוך החממה, והוא תפקיד המלווה. לקחנו את כל הפנטזיות של כול המורים לאורך כל השנים ומזגנו אותן לתוך תפקיד אחד. התפקיד היחיד של המלווה הוא לחנוך מבחינה אישית, רגשית, חברתית את הלומד. זהו כל תפקידו. הוא לא אחראי על הקניית יידע, הוא לא אחראי על לרשום חיסורים, הוא לא אחראי על לבדוק מבחנים. הוא אחראי נטן על העבודה עם הלומד, עם הצרכים האישיים שלו ועם תהליך ההתפתחות שלו. זה הפיצוח המשמעותי שהצלחנו.

איך זה עובד ברמה הפרקטית? ממש עכשיו בימי קורונה יש לנו יותר מ-200 נרשמים וכבר 131 תלמידים פעילים בתוך המערכת. לומד נרשם לחממה, מגיע למסך הזה בו הוא יכול לבחור לאתגר שאנחנו קוראים אתגר אוריינטציה – זה אתגר שעוזר ללמוד את כללי המשחק של החממה. בתוך האתגר יש את הפירוט של האתגר, מה המטרות, מה רוצים להשיג, מהן דרכי התקשורת ובעיקר ומי משתתף באתגר כי יש הרבה נקודות מוטיבציה אצל הלומד. זה יכול להיות הן מתחום העניין של האתגר עצמו או מהצוות שמייצרים אצלו מוטיבציה חברתית.

יש לו"ז סינכורני ואסינכרוני. הלו"ז הסינכרוני הוא פשוט, זה בדרך כלל פגישה יומית של הצוות ביחד עם המנחה. פגישה של שעה-שעה וחצי שבה שמתכננים את היום. רוב העבודה היא אסינכרונית מסביב לאתגר עצמו.

יש שני אנשים שעוברים על עיצוב, שני אנשים שמראיינים משתמשים וכדומה. בתצורה הזאת מארגנים להם לו"ז שהוא נובע מהמוטיבציה הפנימית ומההגדרה הפנימית של הצוות ושל הלומדים. בצור הזאת הוא מדבר לעולם שלהם.

בסוף השבוע, בסוף תהליך העבודה על האתגר הם שמים את אתגר בתוך שוק רעיונות שבו הקהילה יכולה לתת משוב, יכולה לעזור לפתח כל אתגר ואתגר. בצורה הזאת אנחנו מייצרים תהליך חינוכי שלם שעל בסיסו אנחנו יכולים לבנות כמעט כל דבר. אנחנו קיימים חודש וחצי וזה ממש - - -

באיזה אתגרים מדובר? מהו האתגר ומה התוצר? מה יוצא מזה בסוף?

הפוקוס של האתגר הוא לפתור בעיה של העולם האמיתי. לדוגמה, יש אתר שהמחזור הראשון של החבר'ה מהחממה בנו. הוא אתר שהמטרה שלו לעזור לתלמידים להתמודד רגשית בתקופה של הקורונה. יש עכשיו אב טיפוס של האתר הזה והם מתחילים לראיין משתמשים. זה עלה מתוך הצוותים עצמם, הקושי הרגשי של ניהול הניתוק החברתי שיש, את חוסר הוודאות והפחד.

הם התחילו עכשיו פיילוט שעוזר לחפש פתרונות עבור החברים שלהם. זה האופי של האתגרים. אלה אתגרים של העולם האמיתי. זה לא ללמוד 100 מילים באנגלית, כמו שאמרתי לפני כן. זה לפתור בעיה למישהו בעולם. התצורה הזו היא התצורה הכי טובה ללמוד.

קודם כל, נפלא. אני שואל אותך האם התוצרים הם גם לא מובני או מונחי טכנולוגיה. זאת אומרת, האם בלמידה מרחוק ובאמצעים טכנולוגיים אפשר לעסוק בעולם הריאלי שמחוץ לעולם הווירטואלי.

בוודאי. זה בדיוק מה שהם עושים. כרגע אנחנו נמצאים בתופה של בידוד חברתי, אז למעשה כל העבודה מתבצעת על בסיס כלים טכנולוגיים. הפדגוגיה שלנו עוברת עכשיו ממש התאמה למעבר לימי פגישה פיזית והתלמידים יוכלו לצאת ולייצר פתרונות אמיתיים בעולם. אני גם אגיש שהפתרונות הם לא רק טכנולוגיים כמו שהצגתי עכשיו, אנחנו רוצים לבנות תערוכה כדי לקדם מודעות לאיזשהו נושא שחשוב לנו. זה יכול להיות כל דבר שהם מרגישים בלב שהוא רלוונטי.

תודה ירון. אתה רוצה להגיד משפט אחרון?

בקצרה. אנחנו עובדים על חלופה לבגרות. אנחנו מבינים שבגרות זה מקום שמונע מהמערכת להשתנות. אנחנו בונים מנגנון שהיה רלוונטי מאוד לשוק ולעולם האמיתי. זה אחד. שתיים, צורת הלמידה שלנו גמישה מאוד. אנחנו מחלקים את הילדים לארבע קבוצות גיל ולא ל-12 קבוצות גיל מפני שזה מאוד משמעותי. אנחנו עובדים בלו"ז משעה 10:00 בבוקר עד 03:00 בלילה. אין לנו הגבלה של שעות כי יש אנשים שלומדים בצורה שונה ובדרכים שונות.

בעיקר אני קורא לרשויות מקומיות ולחטיבות ביניים, אנחנו יכולים לעזור לכם מאוד ולהקל עליכם. כרגע, הפתרון שלנו מותאם לחטיבות ביניים שזה חטיבת הגיל שיש לה הכי פחות מענה כי בעצם מתרכזים ביסודי מצד אחד ובבגרויות בי"ב, מצד שני. אז אנחנו רוצים להציע למערכת עזרה. אנחנו ממש מודים לכם על ההזדמנות להציג את מה שאנחנו עושים.

תודה רבה לך ולכל החברים.

הדוברת הבאה היא ד"ר בת חן ויינהבר שהיא מנהלת תוכית מפרש שעוסקת בהצמחת יוזמות ויזמים בבית הספר. בת חן, בוקר טוב לך, מה שלומך?

בוקר טוב. אני שמחה להיות כאן ושמחה לראות את כל האנשים שעוסקים בקידום מערכת החינוך, אתגר שרלוונטי לכולנו. אני רוצה להדגיש משהו שונה בסיפור המוצג כאן. הפוקוס לא צריך להיות דיגיטלי. העולם הדיגיטלי הוא רובד משמעותי מאוד בהתקדמות והתפתחות ושבירת מסגרות, אבל הוא רובד אחד בתוך כמה הנחות יסוד שצריכות להיבחן ולהשתנות במערכת החינוך בכלל. מחכות לשינוי כבר המון זמן, והקורונה היא תקופה נהדרת שיצרה את פוטנציאל השינוי הזה.

עלו פה קודם כל מיני רעיונות, הנחות יסוד שלדעתי יש עליהן סימן שאלה גדול, האם כל למידה חייבת להסתיים במבחן? האם המורה צריך לשלוט בתהליכי למידה? אני חושבת שהפרויקט של ירון מדגים חשיבה כמעט הפוכה שמדברת על מצב שבו הלומד לוקח את האחריות על עצמו ומתקדם ותפתח ומבין שלמידה היא רכיב קריטי בחיים שלו.

הסיטואציה הנוכחית מדגישה את הפער בין הניסיון להחזיר למידה שהייתה רלוונטית עשרות שנים אחורה ללמידה לא רלוונטית היום.

אז אולי תספרי על התוכנית שלך.

התוכנית שלנו היא של הרבה גופים כמונו. מפרש היא חממה ליזמות חינוכית שמאמינה בכוחם ויכולתם של אנשי מערכת החינוך לפתח פתרונות חדשנים בתוך בבתי הספר. השונות הגדולה מאוד, לא רק של העולם החרדי שעלה פה קודם כשאלה, גם בתוך כל אחד מהמגזרים יש שונות גדולה בין בתי הספק, בין סוגי אוכלוסייה, בין צרכים, בין הרכבי קבוצות מורים.

הפרויקט שאנחנו מקדמים שנקרא "קורונה סטודיו" מסתכל על ההזדמנות האדירה שנוצרה בתקופת הקורונה לפתח אלטרנטיבות, להתאמן באלטרנטיבות ולהתנסות בהן ולהפוך אותן לחלק מכלי העבודה שנמצאים היום בידיהם של מורים ושל צוותי חינוך ושל מנהלים בארץ.

אנחנו קבוצה של 25 או כבר כמעט 30 גופים וגורמים שמעוניינים להעביר מסר אחד מאוד פשוט: בואו לא נחזור לשגרה. השגרה, כמו שהיא הייתה, לא הייתה טובה לרוב תלמידי ישראל וגם למורים, אגב, וגם להורים.

השגרה אולי שרתה אפשרה להורים לצאת לעבודה, אבל לא פתרה או לא התקדמה באופן הרצוי. בואו ניקח את כל מה שקרה פה עכשיו, ננתח אותו בצורה מושכלת ונאמץ DNA חדש אל תוך מערכת החינוך. ה- DNAהחדש הזה צריך לכלול תשובות לשאלות שמונחות הרבה זמן לפתחנו: מי מלמד, מה מלמדים, איפה לומדים, איך לומדים. כל מיני שאלות שאם היינו שואלים מורים היום בישראל, הם מבינים שהתשובות מגוונות. לא בהכרח המורה מלמד, לא בהכרח הילד הוא זה שלומד לבד או שצריכים ללמד אותו. איפה ואיך ומתי – הם מאוד מגוונים. זו דוגמה לסט שאלות אחד.

חילצנו מתוך סיפורי מקרה, מתוך כ-150 סיפורי מקרה ועוד עשרות מסמכים שהושקו על-ידי מגוון גופים, סיפורים מהשטח של דברים טובים שקרו. חילצנו 5 תימות שסביבן אנחנו רוצים לנתח את הפעילות החדשה שנוצרה לכל הסיפור של ההקשר הקהילתי, המקומי והשינויים הרלוונטיים לקהילות מסוימות ולקבוצות מסוימות.

כל הסיפור המשפחתי, תפקיד הבית, ההורים, האחים, הסבים והסבתות בתהליכי הלמידה וההתפתחות השתנה, בואו לא נפספס את זה, בואו לא נחזור אחורה רק לאסיפת הורים פעמיים בשנה, ואפרופו טכנולוגיה, לתוכנות משוב שרק מדווחות להורים אם הילד הפריע בשיעור או בא או לא עם שעורי בית. בואו נחזור לתפקיד הורים ומשפחה ואחים שהוא אחר לגמרי וחדש בעקבות כל מה שחווינו.

תהליכים רגשיים אישיים, שיחות רגשיות, תמיכה בין מורים, לא בהכרח מחנכים, אבל מגוון מורים מתוך בית הספר לתלמידים. לפעמים גם קבוצות הורים שיתקבצו בהנחיה ובהובלה של מחנך כדי לדבר על התקופה הזאת ועל איך מתמודדים עם הילדים בתקופות האלה. המקום והיכולת של תשתיות החינוך – אני בכוונה לא אומרת בית ספר – להוות מצע הרבה יותר רחב, הרבה יותר מגוון, הרבה יותר גמיש לצרכים שהם מזהים בשטח. זו הזדמנות נהדרת.

מטרת התהליך שאנחנו עושים היא להוציא בזמן קצר יחסית ניתוח של מה שקרה בשטח לטובת אימוץ והעמקה והרחבה אחרי תקופת הקורונה.

שתי זוויות, אחת היא זווית של מערכות החינוך עצמן בשטח לטובת אנשי החינוך, ללמוד זה מזה ולקחת את הרעיונות ולומר: בואו נעצור, בואו לא נמשיך בעוד מאותו דבר ונראה איך אנחנו משנים דברים. המטרה השנייה היא לטובת קובעי מדניות, אם רשויות, רשתות, משרד החינוך כמובן ששותף איתנו בתהליך, לראות מה כדאי או איך כדאי לקדם את השינויים האלה באופן מעמיק.

חשוב לי לומר שאנחנו מדברים על כלל מערכת החינוך וכלל המגזרים, ולא על קבוצות כאלה ואחרות ולא על – כמו שנהוג לקרוא – הקבוצות הפריבילגיות. אנחנו עובדים עם כל המגזרים בארץ עם כל שכבות הגיל, עם כל סוגי החינוך. יש חשיבות גדולה מאוד לקדם את כלל המערכת, לקחת את כולם ולצעוד קדימה, לא לוותר.

תודה רבה לך שהיית איתנו. הדובר הבא הוא אבישי הראל שהוא חבר ועד מנהל של עמותת Tiktek שהיא רשת חברתית ללימודים שזו בעצם אפליקציה, אם אני מבין נכון. שלום לך, בוקר טוב.

שלום ובוקר טוב. קודם כל, Tiktek. לא לבלבל עם תיקתק הסוכריות ויש איזו אפליקציה ששייכת לחינוך שאני לא מכיר וטיקטוק שזה משחק חדש מהז'אנר של אינסטגרם. אנחנו עמותה, אנחנו באים לעזור לתלמידים בחינוך. אנחנו רשת חברתית לחינוך. אנחנו פעילים קרוב לחמש שנים. משתמשים ברשת כ-650 אלף תלמידים מחטיבות ביניים ותיכון. הם משתתפים פעילים ברשת החברתית הזאת על בסיס חודשי. זה משהו כמו 80-70 אחוז מאוכלוסיית התלמידים בגילים הרלוונטיים במדינת ישראל שנעזרים ב- Tiktek על בסיס יומי קבוע. אנחנו פלטפורמה שעובדת רק בשפה העברית ותומכת ועוזרת לתלמידים רק בחומרי הלימוד של מערכת החינוך. אם אנחנו מנפים החוצה את כל מי שלא נופל בתוך הקטגוריה הזאת, אז האחוז גבוה מ-90%.

ואם אני צריך לנסות לתאר במילה אחת את מה שאנחנו עושים, הייתי אומר שזה ויקיפדיה פלוס-פלוס-פלוס. אני אגדים בקצרה. הרעיון מאחורי Tiktek, כמו ויקיפדיה, לתת לתלמיד שמוצא את עצמו לבד מול משימות הלימודים, וזה לא משנה באיזו מערכת חינוך הוא לומד ואילו תכנים הוא לומד. בסוף היום, בכל תהליך למידה יש תרגול והטמעה ולימוד עצמי, בין אם זה ציד בתקופת האבן שמתאמנים עם החנית לפגוע בסלע ובין אם זה דברים יותר מתקדמים, בסוף צריך להתאמן.

בשעות האלה התלמיד נמצא בדרך כלל לבד עם עצמו, ברוב המקרים אין מי שיעזור לו בבית עם הצרכים שלו או מפאת חוסר ידע או מפאת זמינות. כל מה שהוא צריך בשביל לקבל עזרה ב-Tiktek זה את הידיד הזה שנמצא לרוב התלמידים ברוב האוכלוסיות, לא צריך מחשב, לא צריך חדר שקט, לא צריך כלום – יש אפליקציה.

אם אני תלמיד שצריך עזרה – אנחנו תומכים בכל מקצועות הלימוד – במתמטיקה וקיבלתי שיעורי בית באחד ממאות ספרי המתמטיקה שיש במערכת החינוך בארץ ונתקלתי בשאלה שאני צריך בה עזרה, השאלה הזאת נמצאת בעמוד מסוים ויש לה מספר בספר – אני פונה לקהילה ואני מבקש מהקהילה עזרה. אז מכיוון שכבר שאלו את השאלה הזאת, מישהו פנה לקבלת עזרה לפניי, אז הקהילה מוכנה עם הסברים ואפילו יותר מאשר הסבר אחד.

איך נראה הסבר ב-Tiktek? להסבר יש 3 רגליים. קודם כל, תלמיד מקבל, במקרה הזה של מתמטיקה, פתרון לדוגמה: זאת הרמה הנדרשת על-ידי מערכת החינוך, תגיע לרמה הזאת, אתה עומד בדרישות.

דבר שני, בתוך כל הסבר כזה – הרי אני תלמיד מתקשה, פניתי לעזרה כי אני לא יודע איך להתמודד עם זה – אז יהיו משולבים הסברים למה בחרתי לעשות ככה, למה עשיתי כך ולא אחרת. ובסוף, מתחת לכל שאלה מכל ספר בכל אחד ממקצועות הלימוד, יש מיני פורום רק על השאלה הזאת.

הכול, כמובן,Crowdsourcing – הקהילה עוזרת לתלמיד. מי זו הקהילה? קולגות תלמידים, הרבה מאוד מורים פעילים בתוך המערכת, אנשי אקדמיה פעילים מאוד, אנשי הייטק פעילים מאוד והכי מיוחדים, אוכלוסיית הפנסיונרים.

במדינת ישראל, באחוזים הולכים וגדלים, אנשים שעברו את גיל 65, 67 – חלקנו מתקרבים לזה – המוח עוד צלול לגמרי, זמן פנוי יש בשפע. לוח הבקשות לעזרה של תלמידים פתוח בכל עת. הם ימצאו פניות של תלמידים - - -

תקריא לנו כמה שאלות לדוגמה שתלמידים כתבו ב- Tiktek, שביקשו עזרה.

זה לוח הכוכבים שלנו. אלה פתרונות של תלמידים שנבחרו כפתרונות מצטיינים. תודה רבה שאתה נותן לי להשוויץ בשם תלמידי ישראל. אתם רואים שיש כאן הסבר באזרחות מהספר אזרחות במדינת ישראל, עמוד 143, שאלה 2.

מה הייתה השאלה?

זכויות היסוד של האדם, זכויות טבעיות. התשובה היא נכון ויש הסברים למה זה נכון. ב' זה לא נכון ויש הסברים למה. זאת, כנראה, תלמידה שנקראת נעמה. אפשר לראות שהיא כבר העלתה 1,312 הסברים לתלמידים.

זאת רשת חברתית. יחידת עזרה כזאת, כל אחת מ-1,312 התשובות יכולות להגיע ל-10 תלמידים, ל-100 תלמידים ול-1,000 תלמידים שלומדים את החומר הזה. זו רשת חברתית, היא פתוחה לכולם. אם נעשה את המכפלה של 1,312 תשובות ל-1,000 תלמידים פר עזרה, אז הנה נעמה עזרה ל-1.3 מיליון תלמידים, נתנה להם מיני שיעור פרטי.

כל הכבוד על היוזמה. איך אתם מפקחים על התכנים שמעלים תלמידים ואיך אתם בודקים שאין פה הטעייה לתלמידים אחרים ושהדברים כתובים נכון והחומר רלוונטי לשאלות. איך אתם מפקחים על האפליקציה הזו?

בהקדמה אמרתי, ויקיפדיה פלוס-פלוס-פלוס – עכשיו אני אתחיל לתאר את הפלוסים. הפלוס הראשון, כל חומר שמתפרסם, נבדק קודם. יש לנו צוות תוכן שזה תפקידו, הוא מונה כ-14 איש עם תמיכה מבחוץ. בכל רגע נתון יושבים שניים-שלושה על המערכת, כל דבר לפני שמתפרסם מנותר ומבוקר.

דבר שני, החומרים לא תמיד עולים כל-כך יפה ומסודר, אז הם דואגים שבסוף זה ייראה טוב. דבר שלישי, זה חוכמת המונים. מכיוון שהחומרים נחשפים לכל-כך הרבה תלמידים כל-כך מהר, ברגע שמשהו קצת הולך הצידה, קצת לא מדויק – תלמידים אין להם אלוהים במובן החיובי, במובן הטוב, כמו בגדי המלך החדשים, מה שהוא לא טוב, הם אומרים את זה ישר.

במערכת הזו הם גם אנונימיים. אף אחד לא יודע שקוראים לי אבישי הראל. אתם רואים, קוראים טסטר 1 במערכת הזאת. אז אני חופשי להתבטא על מה שאני רוצה, איך שאני רוצה.

עוד משהו שלא אמרת? יש לך משפט לסיכום?

היוזמה הזו נולדה כיוזמה של כמה ותיקי הייטק שראו איך התלמידים שלהם מתמודדים עם האתגרים של מערכת החינוך ביום-יום ואמרו: בואו נעזור להם לעשות את זה יותר טוב. הכוונה הייתה לעזור להם ולסביבתם הקרובה, וזה צמח מכמה מאות לכמה לאלפים, לכמה עשרות אלפים והיום זה 90% מתלמידי ישראל.

זה הפך למפלצת. אנחנו עמותה, אנחנו לא עסק, הכול בחינם, לא עולה לתלמידים שום דבר להיכנס ולקבל עזרה ואין פרסומות, כמו שאתם רואים. בעידן הקורונה קרו לנו שני דברים: אחד, היקף השימוש, לא מבחינת כמות התלמידים אלא מבחינת הצורך שלהם בעזרה עלה פלאים. אתם רואים כאן, זו דוגמה, כשתלמיד מבקש עזרה, בדרך כלל הוא צריך להסביר מה בדיוק הוא לא הבין – אני רוצה להביא אתכם למשפט האחרון – "כי לא לימדו את זה כמעט", אין מה לעשות, בהקשר של הוועדה הזאת, לימוד מרחוק אין לו את האפקטיביות של תלמיד שיושב 8 שעות בכיתת לימוד מבחינת ההוראה והתרגול והלימוד, ותלמידים זקוקים להרבה יותר עזרה.

מבחינת היקפי השימוש בחודש וחצי האחרונים, אצלנו הם קפצו ביותר מ-60%. זה הורג אותנו מבחינת היקף ואני לא רואה לזה פתרון מידי. אם יורשה לי, הסיבה העיקרית שאני נמצא כאן מעבר לכיף של לראות דברים חדשים ולשתף אתכם, היא שאנחנו בסיטואציה בה אנחנו צריכים שעוד גוף יכנס מתחת לאלונקה. זה עולה כסף, ברז התרומות נסגר ואנחנו צריכים עזרה.

תודה רבה. יישר כוח. לא הכרתי את זה, לא היה לי מושג. Tiktek, הנה למדתי משהו. תודה לך ויפה שהייתם איתנו.

עכשיו רשות הדיבור לרועי דויטש שהוא מנכ"ל של חברה שנקראת Jolt. רועי, אתה תספר בדיוק מה זה Jolt ואיך אתם מתחברים לדיון שלנו היום.

בשמחה. שלום לכולם. אני מנכ"ל ומייסד שותף ב-Jolt. למי שלא מכיר, Jolt זה סטרטאפ בן כ-5 שנים. התחלנו בפאלו אלטו בקליפורניה. ב-5 השנים האחרונות השקענו מעל 50 מיליון שקלים בפיתוח הלמידה מרחוק. הגעתי לפגישה במטרה לבדוק אפשרויות לסייע. אני רוצה לחדד – אנחנו לא מחפשים שום סוג של שיתוף פעולה עם המדינה כרגע ולא מחפשים משאבים, אבל ברצוננו להיכנס מתחת לאלונקה בשל העובדה שאין הרבה גופים בישראל שהשקיעו את המאמץ והכסף שאנחנו השקענו בלפצח בדיוק את הבעיה שמנסים לפתור כרגע.

אם המידע שאני אשתף יעזור באיזושהי צורה או יפתח מחשבה באיזושהי צורה, אני אשמח מאוד וכמובן שנשמח לסייע לגופים הממשלתיים שיחפצו בכך ואפילו פרו בונו, רק בעצה ובמידע הרב שאספנו וחקרנו במשך השנים. ניגע דווקא בנושא ההשכלה הגבוהה שהוא הנושא שבו אנחנו עוסקים, אבל למידה מרחוק היא למידה מרחוק, אז אני בטוח שיהיו דברים שאפשר לקחת מזה.

בראש ובראשונה גייסנו עד היום 23 מיליון דולר כדי לפתור את בעיית ההשכלה הגבוהה והלמידה האפקטיבית, שבמקרה שלנו היא נעשית מרחוק. יש לנו קמפוסים בישראל, באנגליה. כל השיעורים שלנו מועברים על-ידי מרצים מרוחקים מכל העולם כך שכל התוכן שלנו הוא, באופן אגנוסטי, גם מהקמפוסים וגם בלמידה מרחוק מהבית.

הדבר המרכזי והמעניין הוא שהבעיה הזאת הייתה קיימת גם קודם, פשוט עכשיו היא מאוד בולטת. אנחנו אומרים את זה כבר 5 שנים, יש בועת השכלה גבוהה, יש סיכוי שבדיוק עכשיו היא התפוצצה, אבל זה שוק שהיה באיחור ובפיגור למהפכה הדיגיטלית לפני הקורונה. שוק של 2.5 טריליון דולר, ש-79% הבוגרים שלו אומרים שהוא לא עובד. אנחנו יודעים שהדור שנמצא כרגע במערכות ההשכלה הגבוהה ובוודאי הדור שיגיע אחריו, הם הדורות בעלי האמון הנמוך ביותר בממסד האקדמי אי-פעם.

לכן התמורות שייקרו עכשיו בממסד האקדמי הן תמורות שציפו להן מזה זמן רב בכל מקרה ואנחנו נראה עלייה מדהימה שלהם בשנים הקרובות.

אתה רוצה להראות לנו משהו או שאתה משאיר את השקופית הזאת? היה שקף אחד וזהו. קדימה.

כאמור, זה לא עבד טוב גם קודם ועכשיו זה פשוט בולט מאוד. בדיונים בתקשורת העולמית כרגע מדובר על מהפכה רבתי במערכת ההשכלה הגבוהה כולה. מדברים בתקשורת העולמית על מצב שמערכת ההשכלה הגבוהה באנגליה תאבד קרוב ל-3 מיליארד דולר שלrevenue השנה. אנחנו מדברים על מאות אלפי סטודנטים שלא יגיעו ללמוד.

הדיבור בתקשורת בארצות הברית ובקרוב, אני מאמין, יהיה גם בארץ, הוא על לדחות את שנת הלימודים הנוכחית עבור סטודנטים שזה דבר הגיוני. מי שהבחירה נמצאת בידו, לאו דווקא יבחר לשלם את הסכום הגבוה שנדרש עבור השכלה גבוהה, עבור חווית לימודים שכרגע מוענקת על-ידי המוסדות להשכלה גבוהה.

זה דבר אחד להעביר את השיעורים כפי שהם בזום, וזה דבר אחר להציע מוצר שהוא רלוונטי למתן מענה למה שאנשים אכן מצפים לו מההשכלה הגבוהה. האתגר בהשכלה באופן כללי והמעבר לדיגיטל היה ונשאר הקושי לייצר פתרון שהוא גם סְקָלַבִּילִי וגם אנגיג'ינג – סְקָלַבִּילִי, כלומר, ניתן להגדיל אותו לקהל מאוד רחב, במקרה הזה מגובה של ממשלה לכל הציבור. אנגייג'ינג זה אומר חווית לימודים שבה אדם משתתף ובאמת לומד למידה אפקטיבית.

ראינו פתרונות כאלה בעולם. כולנו מכירים את Coursera שהיא פתרון מאוד סקלבילי, מאוד רחב וכיף אבל עם רמת אנגייג'מנט, רמת השתתפות, נמוכה מאוד. מדברים על אחוזי השלמה בודדים. לעומת זאת, יש המון ארגונים שעושים למידה חדשנית מאוד אנגייג'ינג, מאוד השתתפותית. חלק מהמיזמים שהוצגו פה עובדים בשיטות דומות. קשה מאוד לעשות להם סקייל, בטח לרמה של מדינה, ולכן האתגר הזה הוא אתגר שיילך ויהיה משמעותי ביותר בשנה ובשנתיים הקרובות של איך מייצרים חווית לימודים סקלבילית מאוד ואנגייג'ינג, כלומר, משהו שיכול להיות זמין לחלק ענק באוכלוסייה וגם עדיין להיות מאוד השתתפותי ואפקטיבי. זו הבעיה ש- Joltמנסה לפתור.

הדרך לפתור את זה היא הפורמט של Jolt שהתפרסם כבר בעולם. הדרך שבה Jolt עובדת היא self-directed – כל אדם שלומד ב- Joltבוחר את השיעור הבא שהוא רוצה לבוא אליו. בוחרים פר שיעור. זה שינוי תפיסה פדגוגי ממצב שבו התוכנית היא מה שמשנה או הקורס הוא מה שמשנה למצב שבו השיעור הבודד חייב להיות אפקטיבי ואינטראקטיבי, אמרו את זה פה לפניי, אם השיעור הבודד הוא לא כיף ונכון ואפקטיבי מידית, יהיה קשה מאוד להתמיד בו לאורך זמן, בטח וירטואלית.

מגיעים לשיעור בכיתה פיזית או וירטואלית לפי בחירת התלמיד ולומדים בקבוצה קטנה של 14 לומדים עם מרצה ועוזר הוראה – דבר שהדיגיטל והטכנולוגיה מאפשרים לעשות בהיקף מאוד גדול: ללמד בקבוצות קטנות ואפקטיביות. אצלנו צוברים נקודות לדיפלומות והשלמת שלבים בתוכניות. זה אומר שאנשים שונים נמצאים בתוכניות לימודים שונות, אבל עדיין לומדים ביחד. כלומר, שנינו נשב יחד באותו שיעור, אני לומד אותו כדי לסיים תעודה במינה לעסקים, ואתה לומד אותו כדי לסיים תעודה בשיווק דיגיטלי, לצורך העניין.

הדרך בה האפליקציה שלנו עובדת דומה מאד לאפליקציות של חדרי כושר, זה קליל מאוד ומאפשר לאנשים להירשם בקלות לשיעורים. פיתוח נוסף שעשינו ב- Joltושיהיה רלוונטי מאוד גם להליך החזרה ההדרגתית לשגרה שצפוי בשנתיים הקרובות, זה פיתוה ה- Jolt boxשזה קופסת חומרה שאנחנו מתקינים בחדרים קטנים, חדרים של 14, 15 או 12 מושבים. מגיעים אליו קבוצה של סטודנטים ולומדים יחד ממרצה מרוחק. כלומר, זו למידה מרחוק בתוך כיתה שבה סטודנטים יושבים ביחד.

זה רלוונטי בגלל שהמודל הזה מאפשר לנו לייצר כיתות פיזיות של 14 לומדים עם מרצים מכל העולם, דבר שיהיה מותאם ונכון בהינתן שכל המגמות מראות שבשנתיים הקרובות לא נחזור במהרה לאודיטוריומים גדולים ולכיתות שיש בהן עשרות או מאות של סטודנטים, ולכן יידרשו פתרונות, ויש פתרונות, ללמידה בכיתות קטנות יותר.

אני לא אלאה אתכם, מי שמתעניין בפתרונות, מוזמן להתעניין נקודתית, אבל לצורך העניין הם הוכרו בכל העולם כאלטרנטיבה מודרנית להשכלה גבוהה. ה- Joltמתועדת ומדווחת בתקשורת העולמית על בסיס שבועי. רק בשבועות האחרונים היינו ב-Harvard Business Review, ב- Evening Standard ב- Business Insider, ב-Financial Times. בישראל אתם בוודאי רואים אותנו התקשורת הישראלית מדי שבוע.

השורה התחתונה שאני רוצה שתיקחו מזה היא שאפשר לייצר תוצאות טובות יותר בפחות זמן באמצעות שיטת לימודים שונה. כלומר, ההזדמנות פה, ואמרו לפני, זה ששינוי השיטה פה הוא הזדמנות אדירה וענקית לעשות תיקון שחיכו לו בלי קשר לקורונה, וזה לא משנה אם התיקן יהיה בפורמט של Jolt או לא. הפורמט של Jolt בא לתתCase Study ודיברו איתי הרבה ארגונים חינוכיים שרוצים לקחת בהשראתנו את הפיינדינגס שלנו.

אבל השורה התחתונה היא שאני רוצה שתדעו שזה עובד. ב-5 השנים האחרונות הכשרנו סטודנטים באנגליה, בארצות הברית ובישראל שהשתלבו בתעסוקה בחברות הפופולריות ביותר בעולם, באמזון, פייסבוק, מיקרוסופט; ובארץ בסימילר ווב, גט. בעולם בלוריאל, EY וודאפון, ג'יפ, מקאן.
זה קורה על פורמט מבדר, קטן, סקסי במידה מסוימת. כלומר, אין הכרח שלימודים יהיו מעייפים ומלאים ולא טובים. זה הכרח שאנחנו נשענים עליו בגלל מערכת – כולנו מכירים את הקלישאה – שקיימת 100 שנה אותו דבר.

מאחורי הקלעים זה מתאפשר הודות לטכנולוגיה. Jolt פיתחה והשקיעה מיליונים רבים של דולרים בפיתוח טכנולוגיות שמאפשרות לנו לעשות את זה בהיקף גדול מאוד. יש לנו חדר בקרה ושליטה ששולט בכל השיעורים שלנו בכל העולם 24 שעות ועד למערכת אוטומטית שבוחרת אילו שיעורים להזמין ומתי בהיקף גדול מאוד ועד לרמה של מנגנון שלם של ווטינג, של תוכן אקדמי כדי שהתוכן יהיה תמיד הכי מדויק, הכי עדכני, הכי נכון.

כל זה מתכנס לחוויית לימודים פשוטה מאוד לשימוש עבור הסטודנט הבודד, שיש בה המון אלמנטים חברתיים, שבה הסטודנט בוחר איפה הוא יישב בכיתה או בחדר הווירטואלי, מייצר אינטראקציה עם הלומדים כבר באפליקציה, אוסף נקודות. יש - - - חוויה של להירשם לסרט בקולנוע. לכל שיעור יש רשימת המתנה ו-sold out. כל זה יושב על דפוסי שימוש שהמילניאס מאוד בקיאים בהם ומביא אותם לעולמות החינוך.

לסיום, העניין שלדעתי הוא המעניין ביותר, המשוב. אחת הבעיות במערכת החינוך היא שהחינוך לאורך זמן עובר אופטימיזציה שלילית, נהיה פחות ופחות טוב, והיכולת שלנו לתת משוב ולתקן אותו בהיקף גדול היא מוגבלת מאוד. אוניברסיטאות שטובות בזה, מן הסתם, יותר מבתי ספר, עושות את זה פעם בסמסטר, וגם אז אם יש מרצה שהציון שלו נמוך יותר, זה לא עוזר הרבה.

אנחנו מודדים משוב באמצעות טכנולוגיה אחרי כל שיעור. כל משתתף בכל שיעור חייב לתת משוב אחרי כל שיעור. זה אומר ששיעור לא יכול להיות לא טוב יותר מפעם אחת. זה פשוט לא יכול לקרות. אנחנו מודדים ארבעה פרמטרים לפי מודל קירק פטריק, למי שמכיר. יתרה מכך, מעבר לזה שאנחנו משפרים כל שיעור לפעם הבאה, אנחנו מראש יוצאים מנקודת הנחה אחרי 5 שנים של ניסוי וטעייה – ואני רוצה לתת את זה ככלי וכמתנה למי שנכנס עכשיו למסלול הזה של העברת אנשים ללימוד און ליין – זה לא עובד.

הבאנו מאות שלאנשים בכירים, חכמים, מפורסמים ללמד – אף אחד לא יודע ללמד און ליין. זו מיומנות חדשה לגמרי, זה דורש אימון, זה דורש הכשרה. זו הכשרה ש- Joltהיא לא הגוף היחיד בעולם שיודע לעשות אותה. אנחנו עושים אותה בשבילנו. אני ממליץ למי שעושה את זה לקחת ברצינות את המשימה הזאת. כדי להיות מרצה ב- Joltאתה צריך לעבור הכשרה מקיפה מאוד עם מה שאנחנו קוראים לו טבילת אש, שזה אומר שאתה מעביר סשנים פעמיים ומקבל משוב מקהל חי. זו חובה, כי זה אחרת זה סיוט לשבת בשיחת וידאו שבה המנחה לא יודע מה הוא עושה ואין לו את הכלים להפעיל את הקהל.

כל 90 שניות חייבת להיות אינטראקציה דו-כיוונית עם המשתתפים, אחרת אתה מאבד בין 30-20 אחוז מהמשתתפים. את זה ידענו לבחון כי עשינו עשרות אלפי שיעורים בלייב מרחוק בשנים האחרונות. אפשר להשתמש במידע הזה כדי להימנע מטעויות נוספות.

אנחנו חייבים לסיים. משפט אחרון.

שני דברים. אחד, זה מתכנס לזה שציון ההוראה הממוצע שלנו גבוה ב-34% במוסדות היוקרה בישראל וב-65% במכללות. ממוצע ההוראה של Jolt בשנה וחצי האחרונות הוא 9.3 – כתבתי פה 9 כדי להיות סולידי – לעומת ציון ההוראה הממוצע שהוא 75 באוניברסיטה ו-5.5 במכללות.

את כל זה אנחנו עושים, שוב, הודות לדיגיטל ולטכנולוגיה במחיר שבהשוואה ל-MBA, שזה מה שאנחנו מלמדים, הוא נמוך פי כמה מהבין-תחומי ומהאוניברסיטאות.

תודה. אני נאלץ לקטוע. תודה שהיית איתנו. יש לנו עוד כמה דוברים ואני רוצה להספיק לשמוע אותם כי היום קצר. תודה לרועי דויטש מ- Jolt. הדובר הבא הוא עופר לוי, מנכ"ל חברת גול שעוסקת בלימודים מכוונים לסטודנטים. זה דומה, אבל בטח שונה. שלום, עופר.

שלום לכם, שלום לכולם. טוב לראות את כל מה שאתם עושים. תודה על ההזדמנות להציג ותודה לפרופ' גילה קורץ שהציגה והביאה אותנו לכאן. אני מנכ"ל משותף בחברת גול – גול, בשביל התרגול. גול היא חברת לימודים ותיקה בארץ שמשרתת הרבה מוסדות.

גול פעילה משנת 2008. בשנה האחרונה, במיוחד עכשיו בתקופת הקורונה למדו אצלנו 68,000 תלמידי תיכון. 600 בתי ספר מקיימים איתנו שיתופי פעולה כאלה או אחרים, שזה כמעט יותר ממחצית מבתי הספר בארץ. במיוחד בתקופת הקורונה יש למעלה ממיליון צפיות בשיעורי הווידאו שלנו.

גול זה אתר לימודים בווידאו. אתר לימודים מקוונים. הבנו שהעתיד הולך לשם כבר בשנת 2008. באופן אישי ראיתי בזה שליחות. יש לי שני תארים בכלכלה, אבל אחרי שעשיתי את שני התארים הבנתי שאני לא רוצה לעסוק בייעוד כלכלי, אני רוצה לעסוק בהוראה. אני עצמי בן בכור ממשפחת מצוקה של 6 ילדים. ראיתי בזה הזדמנות להביא השכלה לכל עם ישראל.

יחד עם שותף גיא סלומון ומורה מצוין למתמטיקה שמנהל את התחום בשם יוחאי טויג, יצרנו תחום של לימודים מקוונים. המטרות של המיזם היו, קודם כל, לתת לסטודנטים ולתלמידי תיכון, אנחנו פעילים בשני העולמות, חווית לימודים מקיפה. לא יכול להישאר רק בכיתה, הבנו את זה מזמן. אדם צריך לבוא הביתה ושתהיה לו אפשרות לכל הלמידה גם בבית; לתמוך בצוות המורים. אתם תראו שגול תומך מאוד במערכת הלמידה ובמורים עצמם.

עם הזמן התגלה שזה תומך מאוד באוכלוסיות חלשות, אנשים עם לקויות למידה, בעיות של קשב וריכוז, בעיות של שפה זרה – הם לא מבינים את מה שנאמר בכיתה בעברית, אז יש להם אפשרות לחזור על זה לאט; גיבוי לנוער שסובל ממחלות קשות, אנחנו תומכים בבני נוער בבתי חולים כבר המון שנים; תוכנית הילה שמיועדת לפנימיות של נוער בסיכון שאנחנו משרתים אותם ונותנים להם לימוד שהם לא יכולים לקבל במקומות אחרים; קהילות שונות שמקבלות מענה. מתוך 200 בתי ספר שממש רוכשים את השירות באופן ישיר, 20 מהם הם חרדים שלהם מצאנו פתרונות, חלקן דרך האינטרנט. למי שלא יכולים לעבוד עם אינטרנט מצאנו להם פתרון בלי אינטרנט. מענה לפריפריה ולתלמידים ערבים – זה לא בערבית עדיין, אבל בעצם זה שהם יכולים לשבת בבית ולחזור על החומר בעברית, עובד בשבילם.

אתה יכול לתת לנו דוגמה, הדגמה קצרה של קטע קצר?

בשמחה. איך נראה שיעור? הכול מאוד פשוט ומאוד ברור. הנה דוגמה לשיעור על פירמידה. ככה התלמיד יכול לרוץ קדימה.

זו בעצם הרצאה מוקלטת במחשב. זה לא אינטראקטיבי.

זה לא אינטראקטיבי. מצאנו שבסופו של דבר, לקטע של העברת החומר, כל מה שאנחנו צריכים זה להביא מורה אחד מצוין שיודע להסביר את זה בצורה פשוטה. לכן גייסנו את יוחאי טויג שהוא בעל שני תארים במתמטיקה והוראת המדעים. הוא מורה נהדר, הוא מסביר את החומר, וברגע שיוחאי מסביר את החומר, אתה מבין אותו. לא צריך להמציא את הגלגל בהקשר הזה. זה יצר את ההצלחה הגדולה של גול שהוא מגיע לרוב התלמידים היום בארץ.

יש לנו שני אתגרים מרכזיים במערכת החינוך. אחד, התלמידים ברמה לא אחידה. יש נתוני פתיחה מבחינת רמת יכולת, קצב לימוד ותפיסה, בעיות של קשב וריכוז או שהרבה פעמים תלמידים נעדרים מכל מיני סיבות, ביחוד באקדמיה, אבל גם בתיכונים. המיזם בא לתת לזה פתרון.

הבעיה השנייה היא הרמה הלא אחידה של מורים. יש מורים ברמות כישרון שונות, ברמות ניסיון שונות, התמחות שונה. אחד הדברים שעשינו בגול היה לאפשר את האתר לכל המורים בחינם תמיד. חוץ מזה, כמעט כל המורים למתמטיקה שלומדים להיות מורים למתמטיקה, לומדים דרך אתר גול והופכים דרך הידע הזה להיות מורים טובים יותר.

גול תומכת למידה ועושה את זה בצורה הכי בסיסת והכי פשוטה. הבאנו מורים מהשורה הראשונה, הקלטנו אותם, כך שהם ברורים מאוד ויצרנו קורס וידאו מלא. הוא פשוט מכסה את כל מה שתלמיד צריך בשביל להתמודד לבגרות, כל התיאוריה וכל התרגילים והכול מסודר ומאורגן בצורה מאוד פשוטה. לא קשה למצוא את מה שאתה מחפש, את מה שאתה לומד באותו רגע בכיתה.

פירוק של החומר ליחידות קטנות. כשאנשים לומדים ברשת, זה מאוד קשה ללמוד ברצף זמן רב ולכן כל מה שנדרש זה לפרק את החומר ליחידות קטנות של 5 עד 10 דקות. ככה יש לתלמיד זמן נשימה. הוא רואה פיסת מידע, הוא קולט אותה ואז הוא עובר לתרגל אותה וכך הוא יכול להתקדם בקצב שלו.
יש כמות אדירה של תרגול. יש שם את כל הבגרויות פתורות ואת כל התרגילים רצינו לתת לתלמידים מענה שלם לכל מה שהם צריכים בשביל להתכונן לבגרויות שלהם. זה נותן זמינות בכל זמן ובכל מקום.

ככה נראה אתר גול. כשתלמיד נכנס לאתר, יש לו הזדהות משרד החינוך לכל בתי הספר שעובדים איתנו, ויש רבים כאלה, ויש את כל המקצועות של הבגרות שאפשר לראות אותם פה במרכז. האתר קיבל את אישור משרד החינוך. משרד החינוך עצמו ישב שנתיים על כל מה שאנחנו מכינים במתמטיקה ופיזיקה. הוא בדק ומצא שזה עובד. לכן אנחנו ספק רשמי של משרד החינוך במה שנקרא תוכנית התקשוב.

רציתי ליידע אתכם שיש פתרון והוא עובד. כמעט מחצית מבתי הספר במדינה משתמשים בו. כל מה שנדרש זה להביא את זה גם לאוכלוסיות שבדרך כלל זה לא מגיע אליהן. זה עדיין לא הגיע למחצית מבתי הספר.

זה מה שאומרת מנהלת תיכון ממכבים-רעות על השימוש בזה. יש משהו שאתם כוועדה יכולים לעשות. תוכנית התקשוב מאפשרת לבתי ספר לרכוש שירותים שנותנים מענה מתוקשב, אלא שכיום יש רק כ-200 בתי ספר בתוכנית. כדי להיכנס לתוכנית התקשוב צריך להגיע למכרז שנערך אחת לשנה או שנתיים, ולכם יש אפשרות עכשיו להשפיע.

הקורונה הביאה מצב חדש ויש עדיין 1,000 בתי ספר שלא נמצאים בתוכנית התקשוב והרבה מהם בתי ספר מהפריפריות. אתם יכולים לאפשר את זה. יש פתרון שקיים ועובד, לא צריך לחכות לעתיד.

תודה. צודק לגמרי. אני מסכים איתך ואני מתפלא שיש כל כך מעט בתי ספר בתוכנית הזאת. תודה שהראית לנו. עופר לוי מחברת גול, גול מתרגול, תודה לך.

הוצגו בפנינו רעיונות ומיזמים כל כך מיוחדים וחשובים, יחד עם זאת הם מיזמים שמגדילים את הפערים. אם אנחנו מסכמים בקצר את המצב של התלמידים לנוכח משבר הקורונה, אנחנו רואים שיש תלמידים שהיו בלמידה מרחוק ויש תלמידים שהיו רחוקים מהלמידה מכל מיני סיבות: יכול להיות מהעדר תשתיות חשמל ואינטרנט כמו בדרום, זה יכול להיות מצב סוציו-אקונומי קשה שלא יכלו להיות מול מחשבים ומסכים כל היום או יכול להיות הורים שהם עובדים חיוניים שלא נמצאו ליד הילדים שלהם או קשיי למידה ולא הומצא להם פתרון בזמן המשבר הזה.

אנחנו צריכים להיות בעלי מיזם בוועדת החינוך, לדרוש ממשרד החינוך להנחות את הגורמים השונים לבנות תוכנית לימודים שמטרתה להדביק את הפערים ולצמצם אותם מיד. ההנחה הבסיסית השגויה שכל התלמידים למדו בלמידה מרחוק היא לא מדויקת ואנחנו יכולים לשלם על זה מחיר בתוצאות מבחן המיצ"ב, בבגרויות, בפסיכומטרי, בקבלה לאוניברסיטאות. זה יכול להיות מצב כל כך קשה. אנחנו צריכים לדרוש תוכנית מידית עם החזרה - - -

תודה רבה לך. גם בנושא הזה נשמע את פרופ' גילה קורץ, דיקן הפקולטה לטכנולוגיות למידה במכון הטכנולוגי בחולון. שלום לך. שמענו דברים יפים מאוד בשעה וחצי האחרונות, אבל אומרת חברת הכנסת סאלח, ואני מסכים ויש גם מחקרים שראיתי, שלתלמידים או לקבוצות מסוימות הלמידה מרחוק ומה שראינו זה פנטסטי ומקדם אותם. אבל יש קבוצות שזה דווקא מעכב אותן וזה דווקא מעמיק פערים במקום לחבר ולגשר.

אני ממש מסכימה עם מה שנאמר כאן. תודה רבה על ההזדמנות. אני רוצה לדבר מנקודת המבט שלי, מפרספקטיבה של מערכת ההשכלה הגבוהה. היא אומנם חלק ממערכת החינוך, אבל היא קצת אחרת. כשהבאנו את התלמידים לאוניברסיטה או למכללה, מה קורה להם? ברשותכם, אני אדבר על זה ואני גם אתייחס לנשירה, לסכנה של הנשירה.

מה שקרה להשכלה הגבוהה קצת שונה ממערכת החינוך. ההתחלה הייתה טובה מאוד אפילו. התפרצות הקורונה כפתה על מערכת ההשכלה הגבוהה לעבור ברגע אחד ללמידה והוראה מרחוק. תוך כמה שעות, ימים, הומרו אלפי קורסים לקורסים מרחוק, סינכרוניים, באמצעות זום ובעצם ונמשכה שגרת הלימודים בזמן אמת, אבל מרחוק.

שלב המעבר הראשוני שהסתיים בתחילת אפריל, הוגדר כהצלחה מרובה כי המערכת הזו מחקה את תנאי הלמידה בקמפוס וגם כולם, אבל כולם, הנהלת המוסדות, הסגל והסטודנטים הבינו שזו הדרך להמשיך, אחרת המערכת הזו מתפרקת לחלוטין. השלב הזה נגמר, שלב השמחה של הניצולים, אנחנו קוראים לזה.

מובן שהמודל הסינכרוני של הלמידה מרחוק אינו יכול להיות מודל להוראה ולמידה בלעדי. מערכת זו – מילה ובה עליה - היא מתאימה לפורמט של הרצאה ותו לא. היא לא נותנת מענה לקורסים מעשיים, לסדנאים, לתלמידים מתקשים, ללמידה פרויקטלית. האתגר המרכזי שיש לפנינו הוא שהבית שהופך להיות סביבת הלמידה המרכזית לפעמים הוא לא מתאים. הישיבה מול מסך מחשב, הרעש, כל זה מקשה על הלמידה, שלא לדבר אם אין לך אמצעי קצה יעיל.

אני רוצה להגיד לכם מה קורה במערכת ההשכלה הגבוהה, לפחות אצלי בבית, במכון הטכנולוגי חולון. יש קושי, דיווחים על קושי, שלא לומר על שחיקה מהדרך הזו. אנחנו מחויבים בריחוק פיזי חברתי בעולם הפיזי, אבל אנחנו בדרך לריחוק' לימודי במרחב הווירטואלי גם במערכת החינוך. סכנה ממשית שאורבת לנו היא נשירה של סטודנטים שאין להם סביבת למידה הולמת, אין להם אמצעים מחשוביים מתאימים.

אנחנו לא מדברים על לחזור ללמד בקמפוס או בבית ספר, ואני פרופ' לטכנולוגיה חינוכית והפעם אני רוצה לתת הצעות מעשיות כאן ועכשיו שאנחנו כבר התחלנו ליישם אותן במכון הטכנולוגי. נרד מלנסות לחקות את ההוראה המסורתית. צריך לחתור ליצור תהליכי למידה שמנצלים את האפשרויות שהלמידה מרחוק מזמנת לנו, למשל, תוכניות או תכנים לימודיים – זה יכול להיות גול ויכול להיות כל מה שהראו כאן – תכני למידה ופעילויות שאפשר לבצע לא במסגרת השעות שנקבעו ללמידה. לתת את החופש ללמידה. כי יש תלמידים סטודנטים בבית, כמה לומדים על אותו מחשב. אז בואו נפרק את זה שלא נצטרך 3 מחשבים בו זמנית.

יש עוד דבר, אני זוכרת את זה ממערכת החינוך שאני למדתי בה, בואו נשתחרר מהתפיסה של להספיק את החומר. הוראה מרחוק היא איטית יותר מבחינת קליטת הלימודים, אז בואו לא נתעקש. יש מונח שאנחנו מדברים עליו: מיקרו למידה. לא צריך רק את המקרו. ראיתם את הדוגמה של Jolt, דברים קצרים לעולם של הילדים האלה. בואו נעשה את זה ואנחנו עושים את זה.

עוד הצעה מעשית, תכני וידאו. תכני וידאו יכולים להיות אנימציה, סרטונים שפותחו לטובת הקורס, אבל גם הרצאות מוקלטות. קיימים הרבה תכני וידאו, ראיתם דוגמה כאן, יש את Coursera ויש הרבה מאוד תכנים, בואו לא נמציא את הגלגל. הגיע הזמן שלא נחשוב שאנחנו יודעים הכי טוב. אנחנו זה הסגל.

עוד שני דברים. אחד, שינוי דרכי ההערכה. המבחן עם החומר הסגור אינו מתאים למבחן מרחוק. צריך להמיר את זה. אנחנו כרגע פועלים לזה. בשבוע הבא יהיה האקתון באוניברסיטת תל אביב של 13 מוסדות אקדמיים. אנחנו מנסים לחשוב על דרכים של בחינות אחרות ויש מודלים יצירתיים. צריך לחשוב מחוץ לקופסה. הגיע הזמן לחשוב מחוץ לקופסה.

הנקודה האחרונה שמבחינתי היא אולי הכי חשובה, היא מתחברת לדברים שנאמרו, למידה מרחוק מקשה על סיוע רגשי וחברתי ובפרט לילדים הקטנים. לא רק הלמידה השתנתה, כל החיים שלנו השתנו ויש לסייע ולתמוך בסטודנטים, בתלמידים ובסגל.

משבר הקורונה כפה על מערכת ההשכלה הגבוהה, מערכת החינוך, קפיצת דרך להוראה ולמידה דיגיטלית מרחוק, שבימים כתיקונם היה לוקח המון זמן. אנחנו כמקבלי החלטות, כראשי מוסדות להשכלה גבוהה וסגל, מוטלת החובה עלינו להמשיך ולפתח את מערכת החינוך האקדמית וגם הכללית, גם בתנאי הסערה בה אנחנו נמצאים. אני מאמינה בכל ליבי שהדבר אפשרי. תודה רבה.

כל הכבוד לך, פרופ' קורץ. באמת תודה רבה. אנחנו מסכימים לכל מילה וטוב שאמרת את הדברים. יש לנו עוד שלושה דוברים, איילת כרמלי מסינגר, שהיא מנהלת אלומות אור, שלום. אתם עוסקים בחינוך מיוחד. תודה שאת איתנו, בבקשה.

שלום לכולם. תודה רבה על ההזדמנות הזאת, תודה לך היושב-ראש. שאר הנוכחים, היה מאוד מעניין לשמוע אתכם. בינתיים לא שמעתי אף אחד שעוסק בחינוך במיוחד, אז אני שמחה על ההזדמנות הזאת לספר לכם גם על התחום הזה.

אלומות אור הוא פילנטרופי חברתי שעוסק בקידום מצוינות בחינוך המיוחד. אנחנו עוסקים בפיתוח מענה מיוחד לתלמידים עם צרכים מיוחדים וטיפוח הצוותים החינוכיים ובפיתוח יידע. אנחנו עובדים בשיתוף פעולה צמוד והדוק ופורה עם משרד החינוך ועם הרשויות המקומיות שאנחנו עובדים איתן.

החינוך המיוחד שונה מהחינוך הרגיל. בתוך שתי המילים האלה מכונסים מספר גדול מאוד של תלמידם שלכל אחד מהם יש צרכים שונים, אוכלוסיות מאוד מגוונות כמו תלמידים עם אוטיזם, לקויות למידה, בעיות התנהגות, בעיות נפשיות, מוגבלות שכלית התפתחותית וכולי וכולי. לכל אחד מהסוגים האלה יש מאפיינים וצרכים אחרים ושונים. יש רמות תפקוד שונות לכל סוג של אוכלוסייה, לכן בכל בית ספר יש תוכנית מותאמת לכל תלמיד ותלמידה והצרכים שלה. חשוב להגיד את זה, זה אונה מאוד מהחינוך הרגיל

אלומות אור הוקמה ב-2015 על-ידי רוברט זינגר שהוא יושב-ראש שלנו עד היום. לאור המצב אנחנו עושים התאמת כלים פדגוגיים לכלים הטכנולוגיים הקיימים. אנחנו עוסקים בבעיה בעיה קשה בחינוך המיוחד שהיא איך לשמר את הקשר עם התלמידים כשאין אפשרות לקשר פיזי. הקשר הפיזי הוא הכלי המרכזי שיש לצוותים חינוכיים בעבודה עם התלמידים עם הצרכים המיוחדים.

בנוסף, איך מיצרים תקשורת דו-סטרית עם תלמידים שיש להם בעיית תקשורת? איך מייצרים עניין באמצעים טכנולוגיים מרוחקים וקרים? המחשב הזה הוא קר. הדוברת הקודמת דיברה על הקושי הרגשי, ואיך מייצרים סדר בזמן של בלבול וחוסר ודאות? לכולנו זה מאוד קשה, ולתלמידים של חינוך מיוחד זה קשה פי כמה וכמה, הם זקוקים מאוד לשגרה.

את יכולה לתת לנו הדגמה קצרה?

אני כבר אגיע להדגמה. אנחנו גם עובדים עם אנשי חינוך. אנחנו עובדים עם 5 בתי ספר בפריפריה, עם 5 בתי ספר שונים של אוכלוסיות שונות. יצאנו למחקר צרכים – אנחנו מכירים אותם לעומק וגם לרוחב. עשינו מחקר צרכים ויצאנו לשטח. אמרנו שאין לנו זמן לפתח מענה חדש, אנחנו רוצים למצוא מענה קיים ולהתאים אותו לחינוך המיוחד.

וזה מה שאנחנו עושים, אנחנו מיישמים מענה קיים והדרכות, אנחנו בונים מאגר ידע שבו אנשי צוות יוכלו להזין את התכנים שלהם ולהיעזר זה בזה. למשל, תלמיד עם אוטיזם שקשור מאוד לשגרת היום שלו, הפרה של השגרה היא קשה מאוד וכל הנושא של לימוד שגר יום ולו"ז זה נושא חשוב. עד היום המורים מתקשרים עם התלמידים באמצעות וואטסאפ. שולחים לתלמידים הודעת וואטסאפ שהיא לרוב טקסט. זה משהו חד-סטרי וקשה להבנה.

אנחנו מציעים, למשל, את הכלי שנקרא פדלט שבו אפשר ללמוד התנהלות של זמן באזרת זה שהתלמידים מעלים את התכנים שלהם ורואים על הציר של הזמן את התכנים של התלמידים האחרים, רואים איפה הם עומדים יחסית לאחרים וגם יכולים להבין את נושא ציר הזמן בצורה פשוטה. זו דוגמה לשימוש בכלי קיים. זו פלטפורמה שיתופית, וובית וחינמית וקלה לשימוש.

את יכולה להראות לנו איך זה עובד?

אני יכולה לנסות להעלות את זה אבל זה ייקח קצת זמן. הרעיון הוא שאתה מעלה את הפלטפורמה הזאת והתלמידים מוסיפים. זה כמו פייסבוק, הם מוסיפים את הפוסטים שלהם, מוסיפים תמונות מוסיפים לייקים. אלה הפלטפורמות הכי פשוטות בעולם.

לאנשי הצוות חשוב לדעת מה קורה עם התלמידים, איך הם מרגישים, אבל קשה להם לתקשר. זה לא שאתה יכול לדבר עם התלמיד ולשאול אותו איך הוא מרגיש – זה לא עובד. לכן אנחנו מציעים פלטפורמה שנקראת מנטימטר שאפשר לעשות בה סקרים. בסקרים האלה אפשר להשתמש בתמונות. אם לתלמידים קשה עם טקסט, אפשר לשים תמונות, אפשר לשים סרטונים, אפשר לשים קומיקס ולחוש את הדופק עם תלמידים שקשה להם להגיד מה הם מרגישים.

את לא יכולה להדגים לנו? יש לך רק את המצגת?

זה קצת מורכב עכשיו - - -

האם האפליקציה מותאמת למוגבלים, בין אם מוגבלים השמיעה או בראייה?

זה לא כלי עבור תלמידים עם צרכים מיוחדים. אני חוזרת לזה שאנחנו ניסינו למצוא פתרונות שקיימים בשוק. בגלל שהמענה חייב להינתן עכשיו, אין לנו זמן לפתח. חיפשנו פלטפורמות קלות לשימוש שאפשר להתאים אותן. הן לא מותאמות מלכתחילה, אלה לא פלטפורמות שנבנו לטובת תלמידים עם צרכים מיוחדים.

הייחוד של מה שאנחנו עושים זה שאנחנו מכירים את השטח טוב ואז חיפשנו. יש המון פתרונות בשוק. שמענו על פתרונות עכשיו בשיחה המעניינת הזאת. אנחנו חיפשנו את הפתרונות דווקא הכי פשוטים שמדברים בשפה של היום, שאפשר להעלות כל דבר, כל תמונה, כל סרטון.

אני אנסה לתאר את מה שקורה כי היושב-ראש ביקש את ההדגמה ואני מצטערת שלא הכנתי את זה מראש. התלמידים נכנסים ללינק שהם מקבלים, יש שם שאלה ותמונות והם בוחרים. אם אני עצובה, אז אני מסמנת את האייקון העצוב; ואם אני רוצה להגיד שאני הכי נהנית בתקופת הקורונה לאכול או לראות נטפליקס, אני לוחצת על התמונה של הנטפליקס ובאותה שנייה המורה שלי כבר רואה את התשובה וגם אני, בתור תלמידה, יכולה לראות את התשובה שלי על המסך. זה ממש אינטראקטיבי לחלוטין, כמו תקשורת יותר אישית ממה שמאפשר הזום לטובת העניין.

היום אתם פועלים ב-5 בתי ספר.

נכון. אנחנו פועלים ב-5 בתי ספר שנקראים בנימין רוטמן, על שם השותפים שלנו. אלה בתי ספר לאוכלוסיות מגוונות, בעיקר בפריפריה הגאוגרפית והחברתית בארץ וגם באוכלוסיות הכי מורכבות, התלמידים עם הצרכים הכי קשים שיש.

איילת, אנחנו חייבים לסיים, אז תסכמי.

אתן רק עוד דוגמה אחת. כשנותנים הנחיות לתלמידים – זה נכון גם לתלמידים רגילים ולא רק לתלמידים של החינוך המיוחד – כשנותנים הוראות בטקסט זה קשה להבין, בעיקר לתלמידים עם קשיים מיוחדים. אנחנו מציעים תוכנה שמקליטה את המורה. המורה מדברת, מראה הוראות ברקע של המחשב שלה כמו שרואים פה את האתר שלנו, ומסבירה לתלמידים מה לעשות. אפשר לעשות ככה חזרה בצורה מעניינת וגם רואים את הפנים שלה אז יש הרבה יותר קשר. התלמיד לא נמצא באיזה חלל מופשט אלא רואה את המורה שלו. יש עוד הרבה דוגמאות.

לסיכום, אנחנו מדברים על הניסיון לקידום המצוינות בחינוך המיוחד. חלק מהעניין זה בתקופת הקורונה ובכלל אפשר להשתמש בכלים האלה גם בהמשך לייצר עצמאות אצל התלמידים ועידוד מעורבות. אם משתמשים בכלים האלה, גם אפשר לשמור על קשר בצורה יותר טובה וגם אפשר לייצר תקשורת שהיא הרבה יותר דו-סטרית למרות בעיות התקשורת של התלמידים. הרעיון הוא למצוא מענה קיים ולהתאים אותו ולא לנסות להמציא את הכול מחדש. תודה.

תודה לך, איילת כרמלי מסינגר, מנהלת אלומות אור.

ועכשיו, כשדיבר חבר הכנסת מלכיאלי הזכרנו את מרכבה. נמצא איתנו חיים דוד שהוא משנה למנכ"ל מרכבה שפונה לציבור החרדי. שלום לך.

שלום וברכה ליו"ר, תודה רבה לכל הנוכחים. מרכבה היא פלטפורמה ועמותה שהוקמה לפני מספר שנים ללא מטרות רווח. עד היום הצלחנו לגייס מהעולם הפילנטרופי 7 מיליון דולר. האמירה של מרכבה היא לקחת את התורה ששמים בקרן זווית ולהנגיש אותה לכל הזרמים ביהדות. התחלנו בפיילוט וכיום אנחנו נמצאים בלמעלה מ-100 בתי ספר בצפון אמריקה בכל הזרם היהודי, מקונסרבטיבי, רפורמי, אורתודוקסי ואפילו אולטרה-אורתודוקס.

בשנה וחצי האחרונות ניסינו לעשות משהו עם משרד החינוך. התחלנו, בגלל משלת מעבר הדברים לא יצאו לפועל. הייתה המון התקדמות והמון רצון, מכתבים, כולם רוצים וכולם בפנים. משבר הקורונה, כמו שאמרו מרבית הדוברים פה, הוא הזדמנות אדירה שנותנת לנו לעשות איזושהי קפיצה. כמו שאמר חבר הכנסת מלכיאלי, למגזר החרדי והדתי-לאומי משהו שנשאר מאחור.

זה דף הבית שלנו. יש לנו את כל סוגי הספרים שיש בעולם היהודי, מתנ"ך, משנה, תלמוד, הלכה. יש לנו גמרא רגילה ואני מניח שרבים מכם לא למדו גמרא. הדברים הרגילים והמהירים שאנחנו יכולים לעשות הם קודם כל להוריד את כתב הרש"י לתלמידים שמתקשים בכתב רש"י ולהחליף אותו לכתב מרובע.

ילדים שמתקשים בניקוד – בעזרת AI הצלחנו לנקד את כל הש"ס וכמובן עוד ספרים אחרים. המון מורים שמשתמשים בזום ויש קושי לתלמיד לעקוב אחרי המסך, אז הנה אנחנו רואים "אלו מציאות שלא חייב להכריז", המורה מתקדם והתלמיד רואה בדיוק מה הוא עושה. יש לנו כיתות וירטואליות שמאפשרות לתלמיד לשאול שאלות תוך כדי שהוא רואה את המורה, בין אם בשימוש בזום ובין אם בשימוש ביוטיוב.

הדברים הנוספים שיש, ואני עושה את זה בקצרה כי מרכבה היא פלטפורמה רחבה ואני רק רוצה להראות לכם את המשמעות שלה. יש יכולת לשים תמונות, דיברנו על ויזואליות, דיברנו על זה שמורים יכולים להביע את עצמם איך שרוצים וכמה שהם רוצים. אפשר לקחת סרטונים מיוטיוב ולחתוך אותם ולהתאים אותם ללא פרסומות אלא רק את המקטע שאני רוצה.

כמובן שהדברים עוד רחבים ויש דברים נוספים ומאפשרים לתלמיד להתקדם ברמה הגבוהה ביותר. אחד הדברים הנוספים זו היכולת לעשות - - - לכל התורה ברמה של תלת-ממד. דברים שיוכלו להיות מונגשים לכולם, מהציבור הדתי-לאומי, החרדי ועד אפילו העולם החילוני - - - הדבר הנוסף שרציתי להראות וזה הדבר המרכזי שאנחנו יודעים לעשות בנוסף לפלטפורמה זה כל עולם האפליקציות שלנו.

זה באמת יפה. אני מבין שזה חינם, נכון? תקן אותי אם אני טועה.

כיום משתמשים בפלטפורמה 20,000 יוזרים שהם מורים. אנחנו מדברים על אימפקט של בערך 50-40 אלף תלמידים שמשתמשים כיום ברחבי העולם, כולם משתמשים בחינם. הפלטפורמה בבסיסה רובה חינמית. יש תכנים שהגיעו מעולם הפרימיום, אבל הם תכנים נוספים שנותנים כלי עזר למורים. אבל כל מה שאתה רואה פה היום הוא בחינם. תיכנס עכשיו ל- themercava.comותוכל להירשם בחינם ולראות את כל הדברים האלה. כמובן שהדברים שלא עברנו עליהם זה סימונים וכל הנושא של צבעים שאיתם אנחנו מחלקים את כל הגמרא. יש לנו פה תרשימי זרימה. יש פה מגוון רחב עם מבחנים.

אני מבקש להציג את המנכ"ל שלי שיושב כאן לצדי. הוא הפילנטרופ שנתן פה מיליון דולר מהונו לזה. הוא יהודי חרדי מאנגליה. זה יהיה בסדר שהוא ידבר באנגלית?

בבקשה, כן. אין בעיה.

(נושא דברים באנגלית, להלן תרגומם: )

שלום כולם, תודה רבה ליושב-הראש, לחברי הוועדה ולנוכחים. זה מפליא לראות את כל הפרויקטים השונים שהוצגו. אני לא אנקוב בשמות מי שבאופן ספציפי רתקו אותי. אני אגיד דבר אחד חשוב.

אני מבקש לבטל את המחשב ולראות את הדובר. שלום לך.

Tell us your name, sir, and present yourself.

(נושא דברים באנגלית, להלן תרגומם:)

אני אחד ממיסדי ומממני והמנכ"ל של מרכבה. מה שבאמת נחמד זה, שזה חוצה את כל הזרמים: יש לנו את הרפורמים, יש לנו קונסרבטיבים, יש לנו את הדתיים המודרניים, יש לנו את החרדים ואפילו יש לנו את סאטמר ואני חושב שאתה יודע מה זה אומר. כשיש פלטפורמה אחת שיש לה את הקשת, מהרפורמים ועד חסידי סאטמר, זה הישג.

- - - אני חושב שמה שחשוב – שמעתי על הרבה פרויקטים שונים שמתנהלים פה לציבור הממלכתי ולציבור שהוא דתי-לאומי, אבל דבר לא הוזכר עבור החרדים, שתוכנן במיוחד עבורם. אנחנו מדברים על אוכלוסייה גדולה של כ-20% מהישראלים פה. אני מקבל בלי סוף שיחות טלפון שאומרים: יהודה, אנחנו לומדים בטלפון, הקליטה נופלת, זה לא עובד לנו. לימוד תורה הוא חשוב לנו.

יש לנו פתרונות עבורם. יש לנו פתרון שהם קוראים לו "ענני הכבוד", זה למעשה בא מסאטמר. ויש לנו מכשירים כשרים עבורם. כמו שיש הכשר באוכל, הם צריכים הכשר לטכנולוגיה. ככה זה עובד. ככה זה עובד. אני חייבים להבין איך הם פועלים.

אל תטעו, זה לא רק עבור החרדים. שוש נגר מפצירה בנו, היא כותבת מכתבים – היא שלחה מכתב בשבוע שעבר לשר החינוך רפי פרץ בו היא כתבה: אני רוצה מרכבה עכשיו לכל 760 בתי הספר של זרם חמ"ד. אני רוצה זאת עכשיו. רות אלמליח אמרה: אני רוצה את זה עכשיו עבור 160 בתי ספר בממ"ח. ויהיו עוד יותר מ-1,000 שאיתם צריך לעבוד באסטרטגיה אחרת כי יש להם בעיות עם טכנולוגיה – "חדש אסור מן התורה". אנחנו יודעים איך לעבוד איתם. כל מה שרציתי להגיד זה תודה עבור כל העבודה הנפלאה שאתם עושים, אבל בבקשה אל תשכחו את החרדים ובבקשה אל תשכחו את המגזר הדתי-לאומי - - -

(נושאת דברים באנגלית, להלן תרגומם: )

אנחנו רוצים להודות לך מאוד. אני רוצה להגיד לך שכאן בישראל אנו עובדים קשה מאוד גם עם הקהילה החרדית, אנחנו משתדלים מאוד לתת להם הזדמנויות. זו תוכנית נפלאה, אבל כאן בישראל אנו גם עובדים קשה בזה, גם משרד החינוך והוועדה.

יישר כוח גדול.

Wonderful. I look forward to working with you on this. Thank you so much.

תודה לך, תודה לך אדוני ותודה לך חיים דוד. נשמע פרויקט באמת יפה מאוד. אני גם אדגיש, אולי זו נקודה חשובה, אני מבין שזה גם עובד על טבלט בלי אינטרנט, זאת אומרת שאפשר להוריד ואז אנשים שאין להם חיבור בבית יכולים לעבוד עם זה.

זה גם חשוב לילדים בכלל.

כן, יפה מאוד.

בעניין החינוך המיוחד, דיברנו עליו, אנחנו מקבלים מעשרות בתי ספר של החינוך המיוחד גם את הבקשה להשתמש. יש לנו ויזואליות, יש לנו צבעים. המון דברים שחינוך מיוחד רוצה להשתמש בהם ופנו אלינו. אנחנו יודעים להביא כסף מארצות הברית, אנחנו צריכים שהממשלה גם תעזור לנו לשים כסף ותישא איתנו יחד את האלונקה היום, בעזרת השם, כדי שנוכל לתת את המענה המידי הזה כמה שיותר מהר.

יפה. יישר כוח. תודה רבה לכם.

הדובר האחרון שלנו פה ברשימה הוא בחור צעיר, נתן גולדפרב, שהוא מנהל פרויקט תמיד שזה טיפול במחשבים תקולים וחלוקה למשפחות. שלום, נתן. עכשיו רואים אותך. תציגו את עצמכם וספרו לנו.

אני בן 17 מירושלים.

גם אני בן 17 מירושלים.

לפני ארבע שנים התחלנו את פרויקט תמי"ד.

זה אומר שהיית בן 13?

כן. הפרויקט התחיל כשהייתי בן 13. המטרה של פרויקט תמי"ד – אנחנו עובדים בשיתוף פעולה ען תנועת הנוער צדק שהיא תנועת נוער בעיקר לנוער מאוכלוסיות מוחלשות. הם עובדים בכל הארץ. הם נותנים לנו את תשתית העבודה ואת כל המסגרת שאנחנו צריכים.

הפרויקט התחיל לפני 4 שנים כשראינו את הפער הטכנולוגי שמתחיל כבר אז והחלטנו שאנחנו לא רוצים לעמוד מהצד אלא לנסות לתת לזה מענה עוד לפני הקורונה. הפרויקט אוסף מחשבים ישנים מכל מיני מקומות, מתקן אותם בעזרת צוות המעבדה שלנו ומחלק אותם למשפחות שאין להן יכולת כלכלית לקנות מחשב. הצוות תיקן במעבדה מעל 4,000 מחשבים, 1,000 מהם בחודש האחרון מאז שהתחיל המשבר.

לא רואים מה כתוב במצגת, אז זה יהיה יותר נחמד לראות אתכם מאש את השקופיות האלה כי אי-אפשר לקרוא מה כתוב בהן ויש לנו את זה בטבלטים.

אנחנו אוספים מחשבים, מתקנים אותם בעזרת בני נוער בהתנדבות. מעל 4,000 מחשבים תיקנו כבר ועוד 3,000 מחשבים עברו בעזרתנו למשפחות שלא הייתה להן יכולת כלכלית לקנות מחשב.

אנחנו עובדים בפריסה ארצית, עם אוניברסיטאות, לשכות רווחה, גופים גדולי, עיריות שפונות אלינו לבקש עזרה בקבלת מחשבים. בשנת 2017 פרויקט תמי"ד קיבל את אות הנשיא לנוער מתנדב ואנחנו הפרויקט הכי צעיר שקיבל אות זה עד היום.

הבעיה שעולה כרגע היא שיש בכל בית, לא פעם, כמה תלמידים שצריכים ללמוד מרחוק וזאת בעיה. ההורים גם צריכים מחשב. אבל יש בתים עם מחשב אחד, אבל יש הרבה מאוד בתים שאין להם בכלל מחשב. תוך שבועיים עברנו מ-3,000 פניות ליותר מ-100 אלף פניות של משפחות שרוצות מחשבים.

אנחנו עובדים עם כל סוגי האוכלוסיות. יש רשויות מקומיות, גם יהודיות, גם ערביות, גם בדואיות, גם חרדיות, אוניברסיטאות, מנהלי בתי ספר, עובדים סוציאלים, תנועות נוער – ממש כולם. למי שאין מחשב, נופל אחורה, במיוחד כרגע. מי שלא יכול להתחבר לשעירו הווירטואלי בזום, נרשם לו חיסור. בתור תלמידים אנחנו יכולים להגיד שחיסור בשיעור בשלב כלשהו זה מתחיל להיות פגיעה בציון. בסופו של דבר, זה משהו שאנחנו לא רוצים לאבד.

אנחנו פה לתת הצעה לפתרון שבסופו של דבר יוכל לעזור לנו לתת מענה ל-100 אלף פניות אלינו ואנחנו מעריכים שיש כחצי מיליון עד מיליון משפחות שעוד לא פנו אלינו וצריכות מענה.

דבר ראשון, לדאוג למחשב אחד בכל בית. הבעיה הגדולה שלנו כרגע היא שאין לנו מחשבים. במדינה יש הרבה מאוד מחשבים של משרד החינוך שיושבים ומעלים אבק במחסנים – אנחנו יודעים פה מבתי ספר בירושלים – רוקנו כבר 3 בתי ספר ויצאנו עם מאות מחשבים, מ-3 בתי ספר בלבד בעיר אחת.

הפתרון שלנו כולל הקמת עוד מעבדות בפריסה ארצית שיתנו לנו אפשרות לעזור לכל האוכלוסיות בכל הארץ ב"כאב ראש" לוגיסטי, מינימלי עד כמה שאפשר. בהמשך, להביא בני נוער עם ידע כדי שיעזרו לנו לתקן את המחשבים וככה להשתמש בכוחם וגם לתת תעסוקה לבני הנוער, לנצל את המידע כדי שאחרי זה הם יוכלו ולתת מענה לתקלות בקהילה שלהם. יש פירוט שלם של הפתרון לעומק, אשמח להעביר את זה לוועדה.

עוד יתרון גדול מאוד בפתרון שלנו שהוא פתרון ירוק. כולם מדברים כרגע על שמירה על איכות הסביבה, על כמה שהחור באוזון משתפר. אנחנו באים פה לתת עוד. מחשבים ופסולת אלקטרונית הם בין הבעיות הכי גדולות שכרגע קיימות. הפתרון שלנו הוא ירוק – במקום לזרוק את המחשבים בשלב זה או אחר, אנחנו אומרים: בואו נשמיש אותם לשימוש נוסף לטובתנו. זה פתרון שיכול להיות מהיר בעזרת הזזה מהירה של הגורמים במדינה.

בין השאר, אנחנו עובדים על הקמת מערכת הפעלה ייחודית לאוכלוסיות החרדיות, שתוכל לכבד אותם ולעזור ממש בתחום. לכבד את הדת שלהם, ומצד שני גם לתת להם את האפשרות להתחבר לעולם המדהים הזה של הטכנולוגיה. פה אנחנו מתחברים לאמרה של מנכ"ל משרד החינוך, מר שמואל אבוהב, שקרא לבני הנוער לבוא ולהיות חלק מהפתרון לבעיה הזאת.

יש לנו בערך 2,000 בני נוער ברחבי הארץ שרוצים לבוא ולעזור. נשמח לבוא ולעזור, נשמח כרגע לעזרה של המדינה כדי שנוכל לעזור. הגיבו לנו פה בצ'ט, אם אנחנו מדברים עם חברות הייטק - - -

תוריד את המצגת. רציתי לשאול אתכם, איך אתם מתקנים בדיוק את המחשבים? איך אתם יודעים לתקן את המחשבים?

ד"ר גוגל.

אל תגלה את סודות המקצוע.

הפוך. זו בדיוק הנקודה שלנו. זה מאוד מעוד פשוט כי את כל הדברים הקטנים האלה של לפרמט מחשב, הכול נמצא באינטרנט ואת הכול למדנו בזמן קצר. אנחנו מקבלים מחשב, אנחנו יודעים מה לעשות איתו ואנחנו יודעים לפרמט אותו, לתקן אותו אם צריך ואחר כך גם להעביר אותו הלאה.

בין השאר, התחלנו עכשיו שיתוף פעולה עם אגודת העסקנים שכרגע בשיתוף עם הנשיא רובי ריבלין מנסים לתת פה מענה בפריסה יותר רחבה. זה גם מצוין בתוכנית העבודה שלנו. זו עוד דרך שנוכל לייעל ולתת מענה יותר מהיר ויותר אפקטיבי.

כל הכבוד. כל הכבוד לכם.

חבר הכנסת אורי מקלב, בבקשה.

האם מתקנים את המחשבים באופן פיזי או שאתם עושים את הכול מרחוק?

אנחנו מתקנים את המחשבים פיזית. המחשבים מגיעים אלינו למעבדה, בני הנוער בודקים אותם, מתקנים. כרגע, בתקופת הקורונה, הרבה מאוד משפחות שפונות אלינו שיש להן כבר מחשב אבל המחשב פשוט תקול, מביאים אותו אלינו, אנחנו מתקנים אותו וככה אנחנו גם עוזרים להן לתקן את המחשבים שכבר קיימים.

בעיות המחשבים הן בעיות טכנולוגיות או שהן תיקון של חומרה? אני מקבל הרבה פניות מאנשים שלא יודעים להפעיל את המחשב, לא מבחינת תיקון אלא מבחינת התקשורת. הם נתקלים - - -

השימוש במחשב, הגישה למחשב.

ראינו את זה אצל מבוגרים, אנחנו רואים את זה היום גם אצל בני נוער. כשההורים לא מספיק טכנולוגים, המחשב תקוע. אבל בעצם לא צריך להגיע פיזית עם המחשב לתיקון.

הוא שואל אם אתם גם מדריכים אנשים איך להתגבר על זה.

מפעילים שליטה מרחוק - - -

אחד הדברים שאנחנו עובדים לבנות כרגע זה מערך של מתנדבים שגם עובדים עם קשישים וגם עם משפחות שאף פעם לא היה להן מחשב והן לא יודעות להשתמש בו. מצד אחד, לתת להם את הכלים. מחשב יכול להיות, בעיקר במשפחות מעוטות יכולת, כרטיס כניסה לעולם העבודה. ללמד אותם איך להשתמש בהרבה מאוד דברים בסיסיים, אבל בסופו של דבר זה מה שיעזור להם להיכנס לשוק העבודה.

גם הדרכה בסיסית מרחוק לתקלות הפשוטות. הדברים המסובכים יותר כבר מגיעים אלינו למעבדה ושם מטפלים בהם.

כל הכבוד.

נתן ואיתי, אתם מקסימים. ישבים פה 6 ח"כים פעורי פה, זה נדיר שאנחנו יושבים ושותקים. אתם מקסימים. יישר כוח גדול. תמשיכו והלוואי שירבו כמותכם. באמת, אין מילים.

איפה עכשיו הבעיה? אתם זקוקים למחשבים? האם פניתם למשרדי הממשלה? האם פנמיתן=ם לרשויות? האם פניתם לבתי ספר? האם אתם מרגישים שיש לכם מחסור במחשבים או בכוח אדם? איפה כרגע הבעיה, אנחנו רוצים להיות פרקטיים.

המחסור הכי גדול שלנו הוא כרגע בציוד. בתי ספר פונים אלינו ואמרים לנו: יש לנו ציוד, אסור לנו לשחרר אותו כי הוא ציוד ששייך למשרד החינוך. משרד החינוך לא משחרר לנו את הציוד, הם לא מגיבים. ניסינו לפנות - - -

אתה מדבר על מחשבים תקולים, נכון?

לא. מחשבים תקינים שיושבים במחסנים בגלל שהחליפו אותם. מחשבים שתוך כמה שעות אפשר להשמיש אותם לשימוש חוזר, יושבים ומעלים אבק בבתי ספר.

פניתם למשרדי הממשלה?

פנינו ולא קיבלנו תגובות.

אנחנו ננסה לעזור לכם בעניין הזה, אולי אפילו עכשיו. נמצא איתנו קובי רפאלי שהוא מנהל חטיבת הטמעת טכנולוגיות במשרד החינוך קובי, אני לא יודע אם זה בדיוק התחום שלך לשחרר מחשבים ישנים שנמצאים במחסנים של בתי הספר לחבר'ה הנחמדים האלה, אבל אולי אתה יכול להגיד מילה ולעזור להם כי הם באמת עושים פה דבר פנטסטי.

תודה רבה לך על ההזדמנות. זה מרתק מה שמתן ואיתי עושים פה, זו עבודה מדהימה, ייחודית ויישר כוח על העשייה. משרד החינוך נותן תקציבים במסגרת קולות קוראים לרשויות המקומיות ולבעלויות והם רוכשים את המחשבים ומעמידים אותם לרשות בתי הספר. הציוד הוא בתחזוקה ובאחריות של הרשויות והבעלויות. אני לא מכיר מקרים שבהם יש ציוד שנמצא במחסנים של בתי הספר ומעלה אבק. אם כך הדבר, אשמח לדעת ולראות איך אפשר לעזור. אשמח ליצור קשר ישיר ולהבין בדיוק איפה הבעיות ולחדד ולדייק את הדברים ולעזור במידת האפשר.

מצוין. הם ייצרו איתך קשר ישירות. היות ואתה מסכם את הדיון, אתה הנציג היחיד מהממשלה בכל הדיון הארוך הזה, אולי תגיד כמה מילות סיכום ואם בכלל למדת משהו, אם זה הועיל לך. כי לדעתי היו פה דברים יוצאים מן הכלל שנאמרו והוצגו.

תודה רבה על ההזדמנות. בהחלט למדתי ונתרמתי מהעשייה של החברים, את חלקם אני מכיר וחלקם חדשי לי. זה בהחלט תרם ובהחלט האיר עיניים. מעבר לזה, בכל הנושא של תכנים או תכנים דיגיטליים או נושאים כאלה שחברות או גופים אזרחיים כאלה ואחרים רוצים להעמיד לרשות בתי הספר, אנחנו כמשרד החינוך, כתבתי את זה בהערות, יש לנו כ-2,100 בתי ספר בתוכנית התקשוב שקיבלו מהמשרד גם ציוד ותקציב לציוד וגם תמיכה והדרכה טכנו-פדגוגית על ההפעלה והיישום של שיטות הוראה מתקדמות וכיוצא בזה כדי להצעיד את בית הספר לעידן החדש.

במסגרת הפעילות, אחד הדברים שאנחנו מעמידים לרשות אותם בתי ספר זה מכרז תוכן דיגיטלי. אנחנו מזמינים חברות, גופים, להתמודד ולהצטרף לחברות שמעמידות תכנים דיגיטליים לבתי הספר. כיום יש 24 חברות שכבר מעמידות שירותים לבתי הספר ואנחנו מתקציבים כל בית ספר בסכום של כ-10,000 שקל בשנה לרכישת תוכן דיגיטלי.

כמובן שההחלטה היא של בית הספר והנהלת בית הספר איזה תוכן לרכוש ואיזה תוכן להעמיד לרשות התלמידים והמורים.

תודה רבה לך. אני מתנצל על קוצר הזמן, פשוט יש מליאה ואני חייב לסיים.

דחו את המליאה לשעה 13:00.

לא. המליאה התחילה. בא לפה סדרן וביקש ממני לסיים.

פנו אלי מילדי הפנימיות, אדוני היושב-ראש, שם יש מחסור אדיר במחשבים. פה צריך לעשות מאמץ גדול לראות איך מסייעים להם. ברמה הפרקטית, הייתי מבקשת שנפנה גם למשרד החינוך ונבקש שייצרו למורים גמול השתלמות בנושא הטכנולוגי. הרבה מורים באמת קשה להם.

גם איזשהו מאגר מידע להורים. גם ההורים הולכים לאיבוד בכל הסיפור הזה, צריך איזשהו מאגר מידע של כל התוכנות האלה, איך מתפעלים אותן ואיך עובדים איתן – למי שיש הורים ולמי שיש עורף ויכול לסייע לו, כמובן שלא לכולם יש.

יש לי בקשה להצעה לסדר בנוגע לחינוך המיוחד. חזר החינוך המיוחד אבל אין הסעות, אין לילדים איך להגיע. אלה פניות שחוזרות. להורים אין איך להביא את הילדים. אני ממש מבקשת לקיים דיון בוועדה בנושא הזה. תודה רבה, אדוני.

תודה רבה. אורי, רצית להגיד?

אני יודע שהמליאה נדחתה לשעה 13:00.

לא, לא. התחילה המליאה.

בכל אופן, יש גם רביזיה בוועדה המסדרת.

אין ספק שחוסר המחשבים מאוד בולט מכיוון שגם אם יש מחשב בבית, עדיין מדובר על בתים בהם יש כמה ילדים וגם ההורים צריכים לעבוד ובנוסף, במיוחד כשההורים לא נמצאים, הילדים נתקלים גם בבעיות טכניות. אנחנו גם יודעים שהזום בשעות העומס עובד פחות טוב.

חשבתי שמה ששמעתי מחוץ לארץ שיש אפשרות, במיוחד למי שאין מחשב, לקחת בדיסק-און-קי או באפשרויות אחרות להקליט את הדברים, גם אם זה לא לימוד ישיר. בחלקים מסוימים לפזר קצת את התוכניות ואז נגיע למצב שיהיו איזונים של הלחץ שיש בשעות העומס ובקושי של ההורים ושל המשפחות.

צריך להבין – בזה אני אסיים – כמה חומר יש רק להדפיס. דורשים מהם מבחנים בכתב יד פיזי בחוברות למידה, מדברים על חומרים. כשמדובר על 4 ילדים וגם יותר - -

גם צריך מדפסת.

- - זה חלק מהבעיה. אני מבין שאתה תקיים בשבוע הבא דיון בנושא החרדי.

נכון. דיון ספציפי על החינוך החרדי.

אני רוצה להודות לכל מי שהיה כאן, לחברי הכנסת וכמובן למשתתפים שהראו לנו דברים יפים מאוד. יש היום משבר קשה, אבל דווקא משבר קשה מזמן לנו הזדמנות נהדרת לסגור פערים, להגיע לאוכלוסיות ולקבוצות שלא הגענו אליהן, לשפר במקומות שהטכנולוגיה יכולה מאוד להועיל ולתת פתרונות שאולי המערכת הרגילה לא נותנת. ובעיקר לא לפספס את הלקחים שלמדנו בחודש וחצי האחרון וגם לא להזניח את הסכנות כתוצאה מעניין הזה. כל הדברים נאמרו כאן.

אני רוצה מאוד לבקש ממשרד החינוך להיות ערים לפיתוחים האלה שנעשים בארץ. יש כאן יוזמות ישראליות טובות, יש כאן גם אפשרות לחברות ישראליות לצמוח. זה גם עניין כלכלי וגם עניין של פרנסה. ללא הטמעה של הדברים הללו בישראל, יהיה קשה לחברות הללו להגיע גם לשווקים אחרים, ואנחנו רוצים לעזור כאן.

אני אחזור לסיום על מה שאמרתי בתחילת הדברים. היום הממשלה אמורה, סוף-סוף, להחליט כיצד ומתי חוזרים ללימודים. כנראה זה יתחיל ביום ראשון בשבוע הבא. אני מבקש שזה ייעשה בצורה מסודרת ולהבהיר כבר היום מי חוזר ביום ראשון ובאיזה אופן כדי שלא נגיע שוב למוצאי שבת וליום ראשון לפנות בוקר ונצטרך לפתוח את הרדיו ביום ראשון בשעה 06:00 בבוקר כדי לדעת מי הולך לבית ספר ומי לא.

זאת ההזדמנות היום, זאת הקריאה של ועדת החינוך: להבהיר כבר היום, בדיון היום בממשלה, כיצד ומתי פותחים ומחזירים את הלימודים לשגרה.

תודה רבה לכולכם, תודה לצוות הוועדה. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 11:05.