פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-ושלוש

הכנסת



2

16/04/2020


מושב ראשון



פרוטוקול מס' 22
מישיבת הוועדה המיוחדת בעניין התמודדות עם נגיף הקורונה
יום חמישי, כ"ב בניסן התש"ף (16 באפריל 2020), שעה 12:15

שחרור כספי הפיקדון של עובדים זרים שהם מסתננים – עדכון

חברי הוועדה: עפר שלח – היו"ר
מיקי חיימוביץ'
יוליה מלינובסקי
יואב סגלוביץ'

משה אבוטבול
יעקב טסלר
מירב כהן
שלמה קרעי
אנטאנס שחאדה
איילת שקד

פרופ' שלמה מור יוסף - מנכ"ל רשות האוכלוסין וההגירה

רון חולדאי - ראש עיריית תל-אביב-יפו

נעה בן שבת

אורית ארז

אלון דמלה




שחרור כספי הפיקדון של עובדים זרים שהם מסתננים – עדכון

אנחנו עוברים לנושא הבא.

אדוני היושב-ראש, הצעה לסדר לנושא הבא.

כן.

הנושא שאנחנו נעסוק בו הוא מסתננים וחוק הפיקדון.

עובדים, עובדים זרים.

מסתננים, עובדים זרים, בסדר. בעיקר מסתננים. בשבילם נוצר חוק הפיקדון. אני הייתי מציע ליושב-ראש הוועדה לאפשר ליונתן יעקובוביץ' מהמרכז למדיניות ההגירה, לדבר בוועדה ולשמוע גם צד נוסף, ולא רק את רון חולדאי ואת אלה שבעד לשחרר ובעד להפר את כל מה שמדינת ישראל וממשלות ישראל מנסות כדי למנוע ולצמצם כמה שיותר את המהגרים כאן.

אוקיי. מכוון שהבקשה עלתה בפניי גם על ידיך וגם על ידי חברת הכנסת איילת שקד, אני רוצה להגיד: אני לא מתכוון לעשות פה דיון על מדיניות ההגירה של מדינת ישראל. יש נושא אחד. אגב, אותם אנשים שאתם מבקשים להעלות היו גם – וזו ההערה האחרונה שלי בקשר למדיניות ההגירה – אלה שבסופו של דבר, בלחץ שלהם ירד בשעתו ההסדר שהגיע אליו ראש המל"ל ואושר על ידי ראש הממשלה, שאולי היה מקטין פה את מספר המסתננים. ובזה אני לא אומר - - -

באמת, הם מייצגים את התושבים. מה קרה?

הם מייצגים את התושבים.

זה לא קשור.

הדיון הוא דיון בסוגיה אחת: בתקנות משפטיות שנמצאות על השולחן, שאמורות להגיע לשולחנה של הכנסת ואינן מגיעות לשולחנה של הכנסת. אך ורק בזה עוסק הדיון.

אחרי - - - התקנות האלה.

אני רוצה לדעת למה התקנות האלה לא מגיעות, זה הכול.

גם אני רוצה לדעת למה לא - - - התקנות האלה.

מאה אחוז. לא במסגרת הדיון הזה. נקודה.

אבל, עפר, אנחנו עושים דיון על התקנות. מה בעיה להעלות בן אדם?

לא, אנחנו עושים דיון למה התקנות האלה, שנמצאות על השולחן, לא מגיעות. זה הכול.

ואיך רון חולדאי קשור לזה?

בדיוק. מה הקשר של רון חולדאי לדיון הזה?

מפני שרון חולדאי היה הגורם - -

הראשון שהציף את הנושא הזה.

- - היה הגורם שבלחץ שלו התקנות האלה הועלו בכלל. ולכן אני אתן לו זכות דיבור לכמה דקות.

אבל, עפר, שנייה, לא יכול להיות שאתה לא נותן זכות דיבור לחבר כנסת.

אתם כחברי כנסת יכולים להגיד מה שאתם רוצים. אתם מבקשים להזמין אדם לדיון. הסמכות להזמין אדם או לא להזמין אדם לדיון היא שלי. והתשובה היא לא. זה הכול. חברי כנסת יכולים להגיד מה שהם רוצים. כמו שאת רואה, חברי כנסת מנצלים פה את הדיונים בשביל להגיד דברים שלאו דווקא במסגרת הדיון.

אבל אנחנו רוצים לשמוע אנשי מקצוע גם מהצד השני של המפה.

מאה אחוז. תשמע אותם. לא במסגרת של הדיון שאני מנהל. נקודה.

לא לגיטימי, הדבר הזה.

מה, את לא יכולה להגיד את מה שהוא אמור להגיד?

אני אגיד, אני אגיד, נו.

אז תגידי את העמדה שלהם.

אני אגיד את העמדה שלהם.

תנסי להיות פה לאלה שהם לא פה.

שום בעיה, איילת. אני אף פעם לא בלמתי חבר כנסת, בטח ובטח לא אותך.

בטח לא שרה לשעבר.

אז אני מבקש זכות דיבור להמשך הדיון.

אוקיי.

יש לנו אנשים. שלמה מור יוסף איתנו?

ובטח לא שרה לשעבר ואולי לשעתיד.

אני מבקש להעלות את שלמה מור יוסף, מנכ"ל רשות האוכלוסין וההגירה.

אני איתכם כל הזמן.

שלום, שלמה. מה שלומך?

היי. תודה רבה.

אני ביקשתי בהתחלה את מנכ"ל משרד הפנים כדי שייתן לנו תשובה לשאלה שהעליתי. משרד הפנים אמר שאתה תדבר, אז אני מבין שהתשובה בכיסך. ואני שוב מבקש להתמקד בנקודה המרכזית: מדוע התקנות האלה שמאפשרות לעובדים זרים לשחרר חלק מכספי הפיקדון, בהינתן שאין להם כרגע שום מקור הכנסה אחר ושום רשת ביטחון סוציאלית, מדוע התקנות האלה לא מגיעות לשולחן הכנסת? בבקשה.

רוצה שאני אענה? או שרון חולדאי קודם?

אתה, אתה. לא, רון חולדאי הוא לא משרד הפנים, בפעם האחרונה שבדקתי. אתה, בבקשה.

לא, אני פשוט מתייחס למה שאמרת קודם, בתחילת הישיבה.

כן.

בכל מקרה, צוהריים טובים.

הייתה יוזמה שמתגלגלת כבר כמעט חודשים. מהתחלת האירועים, ברגע שנסגרו המסעדות, היה ברור שצריך למצוא פתרון. הייתה לי שיחה עם רון חולדאי. העברתי את זה גם לגורמים הפוליטיים. התקבל אור ירוק להתקדם ביכולת של התושבים של אריתריאה וסודן לקבל את כספי הפיקדון שנמצאים אצלם. ואנחנו המלצנו שזה יהיה בתשלומים, כשהבסיס לתשלום הוא פחות או יותר הבטחת הכנסה לזוג במדינת ישראל, לפי כללי הביטוח הלאומי.

על הבסיס הזה כתבנו תזכיר חוק. תזכיר חוק כזה הופץ לפני כשבועיים. לתזכיר החוק הזה היו בערך 60 או 70 התייחסויות מגורמים שונים. כל אחד רצה לדייק אותו לכיוון אחר. בסופו של דבר, אנחנו ניסינו לתכלל את כל הפניות, חלקן התקבלו, חלקן, כמובן, לא התקבלו. יש היום על השולחן או תזכיר חוק או תקנות שעת חירום, תלוי מה בסופו של דבר הסעיף המשפטי שייבחר, שכמעט סגורים עד הסוף. יש נושא אחד שעדיין נמצא במחלוקת בין המשרדים, כאשר מי שמרכז את הנושא הוא מנכ"ל משרד ראש הממשלה. והמחלוקת היא, בתזכיר החוק דובר על זה שמי שיקבל את זה יצטרך להחזיר את זה לאורך תקופה של יותר משנתיים, כאשר זה 4% לחודש ובתנאי שהוא משתכר מרמה מסוימת. וזה יתחיל רק מינואר 2021. זה היה הבסיס שכולם הסכימו עליו.

עכשיו יש מספר גורמים שרוצים לדייק את זה עוד יותר לכיוון כזה או לכיוון אחר. אם אתה שואל אותי, זה סלע המחלוקת, לא המרכזי, אלא סלע המחלוקת היחידי שקיים לפני שאפשר יהיה או להניח את זה על שולחן הכנסת או ללכת במסלול של תקנות שעת חירום.

אני יודע שיש היום דיון במשרד ראש הממשלה. חשבתי שאני אוכל להביא את המסקנות שלו לוועדה. לצערי, הדיון שם כנראה עדיין לא הסתיים. גם רון חולדאי היה בקשר עם מנכ"ל משרד ראש הממשלה. ועדיין אני לא קיבלתי ממנו, אולי רון כן, איזושהי התייחסות ביחס לדיוק של הסעיף הספציפי הזה.

אני מאוד מקווה שהנושא הזה ייגמר היום, ונוכל להניח את זה ולקדם את זה, כי בסופו של דבר, הזמן עובר. עד כאן הדיווח שלי.

יש לי שאלה לפרופ' מור יוסף.

כן, איילת, בבקשה.

פרופ' מור יוסף, מדוע אתם לא חושבים דווקא לקחת את אותם עובדים שהיום לא עובדים ולהפנות אותם לחקלאות, לבניין, לסיעוד? הרי חסרים כרגע עובדים בחקלאות, חסרים עובדים בסיעוד, חסרים גם בבניין. אתם רוצים עכשיו להכניס עובדים זרים לבניין. למה לא להסב אותם למקצועות האלה במקום לפתוח להם את הפיקדון?

לעובדים האלה יש זכות לעבוד באיזו עבודה שהם רוצים. הם לא מוגבלים.

סליחה, שנייה, לא. אבל אם לא תפתחו להם את הפיקדון, אז הם יתכבדו וילכו לעבוד גם בסיעוד וגם בבניין. זה יהיה תמריץ לעבוד במקצועות שבהם חסר לנו עובדים.

שוב, את הדיון העקרוני זה, אני חושב שכבר עברנו. אנחנו לא בשלב אם לפתוח או לא לפתוח. אנחנו לפחות. אנחנו בשלב של באילו תנאים לפתוח.

חבל. כי אין לכם תשובה לשאלה שלי. חסרים עובדים בסיעוד, בבניין ובחקלאות. למה לא להפנות אותם לשם, אם הם צריכים להתפרנס?

אם את חושבת שבן אדם יכול לחיות לאורך זמן מ-2,700 שקלים, אז אני מכיר את אלה שמקבלים הבטחת הכנסה מהביטוח הלאומי – זה לא כל כך פשוט. ולכן היכולת שלהם לעבוד נשארת. הזכות שלהם לעבוד קיימת. ואני מקווה שהם ינצלו את הזכות הזאת לעבוד.

אז בשביל מה לפתוח את הפיקדון, אם זה לא עוזר להם?

כדי לתת להם אוכל עכשיו, איילת.

אז שילכו לעבוד. חסרים עובדים. תקשיבו, באמת חסרים עובדים בחקלאות.

איילת, האדם שצריך לעבוד בחקלאות, הוא צריך ללמוד את זה.

לא, לא, יוליה, יוליה, תעשי לי טובה. עובדים זרים יכולים לעבוד בחקלאות.

אבל מדובר באנשים שיש להם ילדים קטנים. זה לא ממש פשוט.

איילת, נו. זה לא - - -

תקשיבו, חסרים עובדים בסיעוד, חסרים עובדים בבניין, חסרים עובדים בחקלאות.

למה את מטפלת בישראלים, שנותנת להם, לאזרחים, שאת נותנת להם דמי אבטלה, את נותנת להם מענקים?

יש מיליון מובטלים. שילכו לשם. יש מיליון מובטלים.

למה את לא מתעקשת? זה אותו דבר.

מה קשר? מה?

יש מיליון מובטלים.

בסדר. זה אותו דבר. אותו דבר, אזרחי ישראל.

חברי הכנסת, הנקודה מוצתה. הבנו.

יש הבדל גדול.

איילת, אלה עדיין בני אדם.

אני רוצה את ראש עירית תל אביב-יפו, רון חולדאי. רון, שלום. האם אתה יכול להשכיל אותנו לגבי מה שאמר פרופ' מור יוסף? האם הבעיה הזאת עומדת בפני פתרון?

אני יכול להגיד שאני מתבייש כאזרח מדינת ישראל על כך שבעתות חירום עוסקים בביורוקרטיה במקום בניסיון למצוא פתרון שקל לפתור אותו והוא קיים. וכל מיני אינטרסים בוחשים בו ועושים בו כאילו הוא בעיה משפטית ושיש בעיות.

הוא חוכמת חלם. הוא לא קל ולא פשוט. חוכמת חלם. כל הפיקדון הזה נוצר כדי לדאוג ולנצל את ההזדמנויות להחזיר את המסתננים למקום שממנו הם באו.

חבר הכנסת קרעי, תן, בבקשה, לראש עיריית תל אביב לדבר.

- - - שבכנסת ובממשלה. למיטב ידיעתי, כבר כל המשרדים נתנו את הסכמתם, חוץ מאשר משרד ראש הממשלה, שצריך להגיב עכשיו. אני לא יודע מה קורה בדיון שמתקיים בשעה הזאת. אי-אפשר היה לקיים את הדיון בעבר. וכרגע אני יודע שהדבר הזה לא פתור.

אני יכול להגיד את הדבר הבא: יש עשרות אלפי מהגרי עבודה בארץ. לחברת הכנסת הקודמת שדיברה, אני אגיד: יש מיליון ומאה אלף מובטלים עכשיו במדינת ישראל, ואת פתאום מדברת כאילו העובדים הזרים יפתרו את הבעיות של מדינת ישראל.

לא. תסלח לי, אבל הפיקדון הזה נועד כדי לעודד אותם לצאת מפה. ולא צריך לפתוח אותו, אם יש עבודה אחרת.

גברתי, אני עם צעקות לא יודע להתמודד איתך.

לא, אתה פנית אליי. עניתי לך.

לא. אני לא פניתי אלייך. אני רק אמרתי שחברת כנסת אמרה. לא פניתי אלייך.

זה נוהל מקובל. כשאתה מזכיר חבר כנסת, הוא יכול לענות לך.

מאה אחוז. רון, תמשיך, בבקשה, לעניין.

אה, זאת אומרת, הוא יכול להתפרץ לדברים שלי?

בדיוק.

רון, נימוסים והליכות נלמד בעיקר ממך בהזדמנויות אחרות. בואו נמשיך.

מדינת תל אביב.

עם כל הכבוד, אני אומר לחברת הכנסת המכובדת שעדיין לא בדקו, שבהנחה שמישהו ירצה שהעובדים הזרים יהיו נוהל שכן בעבודה במוסדות גריאטריים, האם המשפחות של האנשים מוכנות שהם יעבדו שם?

נכון.

החיים לא בנויים מאמירות. החיים בנויים מפרקטיקה והתנסות. ולא כל רעיון קורה. יש מיליון ומאה אלף מובטלים כרגע במדינת ישראל. נכון, מדינת ישראל צריכה עכשיו לעשות מבצע של הסבה מקצועית לקבוצות גדולות של אנשים, שלא ימצאו מחדש את מקומם במקום עבודתם הקודם ויצטרכו להסב אותם, בין אם זה לחקלאות, ובין אם זה לבנייה, ובין אם זה לסיעוד, ובין אם לאלף ואחד דברים.

לבוא ולומר כרגע, לגבי אוכלוסייה שבאחת נגמר מקור פרנסתה, שאין לה משפחה בארץ, אין לה ביטוח בריאות, ואין לה את ההגנה של הביטוח הלאומי, על 2,700 שקלים, שלא ניתן לחיות מזה, להתמודד עם כל הדיבורים האלה – אני כאזרח מדינת ישראל מתבייש, כי גרים היינו בארץ מצרים.

ורצינו לצאת משם כל הזמן. לא רצינו להישאר שם.

בסדר, לקח לנו 400 שנה.

לא, 210 שנה.

תסלח לי, גם אנחנו לא רצינו לעזוב את סיר הבשר. תפסיקו להטיף לי. תפסיקו להטיף לי.

רון חולדאי, שאלה האחרונה. האם, נכון להיום, אתה יכול לציין את רמת התחלואה, אם בכלל, בקרב מהגרי העבודה שנמצאים בתחום השיפוט של תל אביב.

רמת התחלואה בין הזרים היא כנראה לא מי-יודע-מה. סוף סוף הצלחנו בתחילת השבוע לבצע שלושה ימי בדיקות. דרך אגב, לא היינו מוכנים לעשות בדיקות רנדומאליות, אלא רק בדיקות לאנשים שגילו תסמינים. למיטב ידיעתי, גילו שניים או שלושה חולים, שקיבלו את הטיפול המתאים, לקחת אותם ולבודד אותם. לא נראה כרגע שבאוכלוסייה הזרה, למיטב ידיעתי – למרות שכשלא עושים בדיקות, אז לא יודעים – אבל אחרי הבדיקות כאלה, לא נראה שיש בקהילה הזרה איזושהי בעיה של נושא של תחלואה מיוחדת. הנקודה העיקרית עם האוכלוסייה הזרה היא העובדה שתוך חודש – אני קיבלתי עכשיו 70 פניות ממשפחות שמאיימות עליהם לזרוק אותם מהבית עם הילדים. ולזה אין לי פתרונות. ולכן צריך את ה-2,700 השקלים העלובים האלה כדי שמשפחות יוכלו לקבל.

צודק.

זה יפתור בעיה ביורוקרטית. ושמים כל כך הרבה ביורוקרטיה על זה. הוא צריך ללכת עכשיו למעביד, לביא אישור שפיטרו אותו? נו, באמת?

אוקיי, רון חולדאי, הדברים ברורים. תודה רבה.

צריך לזכור את זה כבר. אני מתבייש.

מאה אחוז. רון חולדאי, תודה.

אני מבקש התייחסויות של חברי הכנסת בקצרה בחדר השני. יש מי שרוצה להתייחס?

כן.

כן, בבקשה.

אני חושב, אדוני היושב-ראש, שאני מסכים עם דבריה של חברתי חברת הכנסת שקד. כל המדיניות הממשלתית שניסתה וצמצמה לחלוטין, אגב, את הכניסה, עם אותה גדר שהקימו, ואין יותר כניסה של מסתננים. אנחנו לא מדברים על בקשות מקלט ועל ילדים וקשישים ונשים. אנחנו מדברים בעיקר על מסתננים ועל מהגרי עבודה רווקים, כאלה שיכולים בקלות, ואפשר לסנן ולקחת חלק מהם ולהחזיר אותם לארץ מוצאם. שמענו גם מראש העיר שאין בעיה של תחלואה. אפשר לבצע להם בדיקת קורונה. אפשר לשכור מטוסי סחר ולתת להם את המענק הזה, שנועד לימים שבהם אנחנו יכולים לנצל כדי להחזיר אותם לארץ מוצאם. לתת להם את המענק הזה, לשחרר את מדינת ישראל, אולי אפילו לפנות מקומות עבודה לאחרי המשבר הזה. ומי שבאמת זקוק – ילדים, קשישים, מבקשי מקלט, כאלה שיש להם בקשת מקלט פתוחה – עליהם אנחנו לא מדברים. אבל את אלה שכן אפשר, לשלוח אותם חזרה עם המענק, אפילו עם תוספת מענק מסוימת. לנצל את הפיקדון הזה, שנועד לצרכים האלה. הוא נועד כדי לנצל את ההזדמנות להחזיר כמה שיותר לארץ מוצאם.

הבנו.

אם אפשר ,עפר, גם שאלה.

כן, בבקשה.

אני חושב שזה ממש מביש. בכל המדינות המרכזיות במערב, במדינות מערביות, יש עובדים זרים ויש מהגרים ויש עובדים לא חוקיים. אני לא חושב שאף מדינה מתנכלת לעובדים שעבדו וימשיכו לעבוד אולי בצורה הזאת. צריך לתת להם את מלוא הזכויות, לכבד אותם, לתת להם גם אפשרות לחיות בכבוד בתקופת המשבר הזו, גם לספק להם מענק, אם אפשר, מהמדינה, ולא לזרוק אותם בחזרה אחרי שניצלנו אותם, ניצלו אותם כאן, בכלכלת ישראל, ועכשיו הגיע הזמן לזרוק אותם.

אני מסכים שיוציאו אותם. אבל אומרים לי שכבר 15 שנה מוציאים אותם. איפה מוציאים אותם?

כן. מנסים להוציא אותם כבר שנים ולא מצליחים.

יואב סגלוביץ', בבקשה.

עוד פעם לדבר?

שמענו את חולדאי שהופיע בפני הוועדה, העלה את הבעיה. שמענו את מנכ"ל שירות התעסוקה.

גם היה בעבר מנכ"ל הביטוח הלאומי.

ומה שקורה פה זה פשוט. אנחנו מטפלים בפתרון בעיות. הוצגה פה בעיה. הבעיה היא לא רק שאלה הומאנית, שבוודאי היא קיימת. יש פה בעיה של מה אנשים יאכלו, ממה אנשים יתפרנסו. הם חיים בתוכנו, הם חיים בתוך תל אביב. כל אמירה אחרת, אני לא רוצה לכנות אותה בכינויים לא לעניין כרגע. צריך לפתור את הבעיה, ושווה זה יהיה דקה אחת קודם. אנחנו כבר באיחור.

מאה אחוז.

מיקי, בבקשה.

אני רוצה רק באמת שיצוין כאן שיש בקרן הזאת, הצטברו 280 מיליון שקלים. זה סכום עתק. אנחנו לא יכולים לנצל את המשבר, שהוא משבר הומניטרי ומשבר בריאותי, על מנת להיפטר מאותם עובדים זרים. זה מחריד, בעיניי, עצם המחשבה הזאת. אני חושבת שאנחנו צריכים לחשוב עליהם; אנחנו צריכים לדאוג להם. ואני חושבת שלהשתמש בסכום, אפילו אם אנחנו ניקח 10,000 למשפחה מהקרן הזאת, אנחנו מדברים על סכום שהוא יחסית פעוט מהכסף שיש שם, וזה מה שהם צריכים עכשיו.

למה לא להיעזר במדינות שלהם?

איילת שקד, בבקשה.

תודה, עפר. נקודה אחת שאני מבקשת ממך – כי זה לא הנושא של הדיון הזה, אבל זה קשור לעובדים הזרים, זה יהיה רלוונטי – ביקשו ממני תושבי דרום תל אביב שלא יכלו להגיע ולהגיב, שבדרום תל אביב יש כל זמן התקהלויות גם בבתי תפילה, גם התקהלויות חברתיות, והמשטרה לא אוכפת את זה. זאת אומרת, מתקהלים עשרות אנשים ביחד, בלי שמירת מרחק.

זה חמור מאוד.

ואין אכיפה של המשטרה. אין מספיק אכיפה. זו נקודה לוועדה.

אני מבינה שיש בעיה הומניטרית. ברור שאותם אנשים ומשפחות צריכים אוכל. אבל לפרק את הפיקדון, שזה התמריץ היחידי שלהם לעזוב, זו לא הדרך.

לא מפרקים את הפיקדון, איילת.

מיקי, תקשיבי, כשאת חותכת את הפיקדון, את מפרקת אותו. חסרים עובדים בענפים אחרים.

חברים, יש לנו בדיוק ארבע דקות, כי אני צריך לסיים. ויש לנו הרבה חברי כנסת שרוצים לדבר. אז אני מבקש ממש בקצרה.

מירב כהן, בבקשה. מירב איתנו? תעלה את מירב. בינתיים, אוסאמה סעדי, בבקשה.

אני חושב שאנחנו מבלבלים, מערבבים בין שני נושאים, מין בשאינו מינו. העניין שמעלה חברת הכנסת שקד בדבר הפנייתם לענפים אחרים, הוא קיים גם לגבי המיליון המובטלים שהוצאו לחל"תים.

בסדר.

שגם אפשר לנצל אותם, ולא מנצלים אותם. אנחנו כאן מדברים עכשיו על עניין הומניטרי ממדרגה הראשונה. לאנשים האלה אין עכשיו פת לחם. יש להם ילדים, יש משפחות. הם לא מקבלים סיוע מהמדינה. הם לא מקבלים הבטחת הכנסה. הם לא מקבלים מזון. הם לא מקבלים שום דבר. ומדובר בכסף שלהם. זה לא כסף של המדינה. כסף שלהם, שמקוזז מהשכר שלהם ומופקד בקרן שחברת הכנסת חיימוביץ' מדברת עליה, 280 מיליון שקלים. לעזור לאנשים האלה על מנת שיתפרנסו ולא יפרו את הבידוד, ולא ילכו ויעשו מעשה עבריינות על מנת אולי להביא אוכל. אני יודע שעמדת הגורמים המוסמכים היא כן להקל, אבל קראתי היום שהמשרד לביטחון הפנים מתנה את התקנות האלה בכך שיהיה קיזוז של הכנסות במידה שיפרו. מה זו ההתניה הזאת? באמת.

מירב כהן, בבקשה. אחר כך – משה אבוטבול. אחר כך – יוליה מלינובסקי. 40 שניות לכל אחד, צער לי.

קודם כול, אני רוצה לומר לפרופ' מור יוסף ולצוות שלו, שאנחנו עובדים מולם ממש 24/7 מאז פרוץ המשבר, תודה גדולה על הזמינות 24/7 כולל בחגים, כולל הכול. זה מגיע להם.

אני רוצה לתקוף רגע את הסוגיה הזו מהכיוון של בתי האבות, שכרגע נמצאים במצב גם תקציבי מאוד קשה, מכוון שהושתו עליהם הרבה מאוד הוצאות בלתי צפויות, כמו הסעות של עובדים, כמו רכישת ציוד. וגם הרבה מאוד כוח אדם בבתי האבות נמצא כרגע בבידוד. מראש התחום הזה נמצא בתת כוח אדם. ואני מדברת עם מוסדות שיש להם 200 עובדים, 100 מתוכם נמצאים בבידוד. ואותם עובדים יכולים מאוד מאוד לסייע כרגע לבתי האבות.

עכשיו, הפיקדון הזה בסופו של יום גם מושת על מנהלים של בתי האבות שרוצים להעסיק אותם. זה מייקר בסוף את השכר שהם צריכים לשלם. ואם ישחררו להם חלק מהכספים האלה, זה גם יקל, בסופו של יום על בתי האבות ועל האנשים המבוגרים שנמצאים שם. צריך להבין את זה.

היום הרכיב של המיסוי בשכר של אותם עובדים זרים מגיע כמעט ל-60% ממה שמשלם מנהל בית אבות. ולכן צריכים להבין שזה גם יכול לעזור למוסדות האלה שנמצאים בקושי גדול. ואם מישהו חושב שאותם ישראלים, שנמצאים כרגע בחל"ת, ילכו לעבוד במוסדות הסיעודיים ויאכילו ויחתלו ויקלחו אנשים מבוגרים, אז זה כנראה לא יקרה. תדברו עם כל מי שעובד בתחום הסיעוד ב-20 השנים האחרונות. קשה מאוד להכניס ישראלים לתחום. זה נכון בימים כתיקונם וזה נכון גם היום.

מאה אחוז.

לדעתי, גם בשגרה היה נכון לתת תמריץ כדי שאותם עובדים יגיעו לבתי אבות, אבל בתקופת המשבר כמו הקורונה אין בכלל סימן שאלה. כל דבר שיכול להקל למשוך אנשים למוסדות האלו צריך לבצע ויפה שעה אחת קודם.

תודה.

משה אבוטבול, בבקשה.

אני רק שואל. באמת, מדובר פה באוכלוסייה שיש לה הרי ארץ מוצא. אני לא אומר להוציא אותם או כל הדברים שאמרו כאן. אבל למה לא להיעזר במדינות שלהם, מדינות המוצא, שגם הן עכשיו יטו שכם לאותם אלה שמבחינתם - - -

מנסים לעשות את זה כבר 10 שנים.

רק דקה.

אני גם אומר את זה, כי, לדוגמה, אם מגיעים לפה תושבים שאין להם קופת חולים, אז אני יודע שהם באופן פרטי משלמים או שהמדינה שלהם עוזרת בכל מיני צורות. פה, במצב הזה, עם מדינה שלנו שנמצאת במצב לא קל, ואנחנו מתמודדים אם לקנות מסכות, במקום לקבל אותן בחינם – אז אולי יעזרו בנושא אותם גופים שבמשך שנים רבות מדברים שהם עוזרים גם לאוכלוסיות כאלה?

יוליה מלינובסקי, בבקשה.

תודה, אדוני היושב-ראש. אני פונה אלייך, איילת. את היית שרת המשפטים בארבע השנים האחרונות. למה לא טיפלת בנושא המסתננים? למה לא דאגתם להוציא אותם מהארץ?

הינה, התשובה. סליחה. את האשמת אותי עכשיו.

אני לא סיימתי, איילת. אני אשאל שאלה ואת תעני.

אוקיי. חוק הפיקדון הוא בדיוק חלק מהדברים שעשיתי.

עשיתם את החוק, ועובדה שהם עדיין פה.

בסדר. זה חלק מהדברים שעשינו.

אז לערבב שמחה בשמחה זה לא יפה.

להרוס את מה שעשינו זה גם לא יפה.

לא, לערבב שמחה בשמחה זה לא יפה. היו הרבה תהליכים. אני זוכרת ששר הפנים היה בסיורים בדרום תל אביב. אני זוכרת את ראש הממשלה שם. אני זוכרת אותך. אני זוכרת את מירי רגב. הבטחתם, וזה לא קרה מסיבות כאלו ואחרות. אולי התאמצתם, אבל זה לא קרה.

עכשיו אנחנו נמצאים בסיטואציה אחרת. זאת אומרת, את לא יכולה שלבן אדם אין מה לאכול ויש את הכסף שלו שם, שאנחנו מנסים עכשיו – ואת יודעת מה? אני לא בעד מסתננים. אני כן רוצה שהם יצאו. אני חושבת שזה נכון. אבל צריך להבין גם כן מתי. זאת אומרת, את לא יכולה בזמן הבועה, בזמן הזה, עכשיו, לזרוק אותם. תני להם אוכל, תני מינימום שמגיע להם – לא שמגיע להם – שהם יוכלו לחיות, ותדאגי, במקביל, לעשות תהליכים כדי להוציא אותם למדינות המוצא שלהם.

בסדר. זה הפתרון עכשיו? זה הפתרון - - -

אוקיי. הבנו.

אלה שני מסלולים במקביל. אבל את לא יכולה עכשיו להגיד: זהו. זה פשוט לא יפה. זה ניצול ציני של המצב.

אני מסיים ומסכם.

- - - 2,700 שקלים - - -

זה לא נורמלי. חסרים עובדים בהרבה מאוד תחומים.

איילת, זה מה שאמרו לך.

למה לא להפנות אותם לשם?

נכון, אז בואו נשלח לשם את כל הישראלים שיצאו לחל"ת. את יודעת מה? אני עכשיו דואגת לחיילים בודדים.

יש הרבה סינים. חלקם עובדים בחקלאות.

יוליה, אני מבקש. אני מסיים ומסכם.

לא. את יכולה לעשות את זה?

יש הרבה סינים שחלקם עובדים בחקלאות.

אז תפתחי לי פיקדון, ובמקביל תעשי את ההסבה.

איילת, אני מבקש. די.

אני מסיים ומסכים. תראו, זה נושא טעון שנמצא בלב הוויכוח הישראלי כבר די הרבה זמן. אני מסכים לחלוטין עם הדברים של חברת הכנסת מלינובסקי. הניסיון לפתור אותו עכשיו, בסיטואציה שבה אנחנו נמצאים, הוא באוויר, במקרה הטוב. הניסיונות, אגב, לקחת חלק מהאנשים האלה ולשים אותם בחקלאות או בסיעוד, הם גם כן ותיקים. זה לא עבד אז. זה לא יעבוד היום. ואין לזה קשר בכלל לעובדה שאנשים האלה – זה אפילו לא צריך להיות לעסוק בגר, את יודעת מה? מהטובה העצמית שלנו. והטובה העצמית בעיקר של תושבי השכונות בדרום תל אביב, שכל התופעות, כולל מה שאת דיברת עליו, ההתקהלות, שיכולה להביא גם תחלואה, זה אצלם, בחצר הקדמית, לא בחצר האחורית. בסופו של דבר, האנשים האלה הם האנשים היחידים במדינת ישראל שאין להם שום רשת ביטחון סוציאלית. וזה לא ישנה את התנהגותם בעניין ללכת מפה או לא ללכת מפה, ה-2,700 השקלים האלה.

והדבר האחרון שאני רוצה להגיד הוא שהדבר העיקרי פה, בעיניי, וזו הייתה סיבת הדיון, זה לא הוויכוח הלגיטימי והחשוב שמתנהל בינינו. זו העובדה שמדינת ישראל כביכול קיבלה כבר את ההחלטה הזאת, וכרגיל היא לא מבצעת אותה. היא לא מבצעת אותה מפני שמשרד ממשלתי - - -. משרד ממשלתי כזה או אחר יש לו איזה משהו להגיד, וההוא רוצה את זה ככה, ובמשרד ראש הממשלה זה לא זז. יש פה כנסת שמחכה. התקנות האלה או החוק הזה יגיעו לפה. נתווכח על זה. אני מקווה שיגיעו אלינו. נתווכח על זה כמו משוגעים ונחליט בסוף אם אנחנו מעבירים את זה או לא. זה שזה עומד, הנושא זה, שהוא נושא הומניטרי מהמעלה הראשונה, גם כלפיהם וגם כלפינו, גם כלפי תושבי דרום תל אביב, עומד בגלל ביורוקרטיה ושיקולים פוליטיים. אני מניח, כולנו יכולים להתאחד סביב האמירה שזה לא צריך לעבור.

אבל הממשלה סוברנית להחליט מתי היא מגישה הצעות. אתה יכול להגיש הצעת חוק פרטית, אדוני היושב-ראש.

הממשלה סוברנית להחליט. רק הממשלה גם סוברנית לפעול.

נכון. היא בודקת.

והממשלה הזאת, בעניינים השונים שאנחנו עוסקים בהם פה מדי יום, היא אולי סוברנית לפעול, היא רק לא פועלת.

היא פועלת, ועוד איך.

תודה רבה. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 12:45.