פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-ושלוש

הכנסת



27

16/04/2020


מושב ראשון



פרוטוקול מס' 10
מישיבת הוועדה המיוחדת לענייני רווחה ועבודה
יום חמישי, כ"ב בניסן התש"ף (16 באפריל 2020), שעה 12:30

מצבם של מעונות היום לפעוטות.

חברי הוועדה: עאידה תומא סלימאן – היו"ר
סונדוס סאלח
אלכס קושניר
אלון שוסטר

ינון אזולאי
אימאן ח'טיב-יאסין
אנדריי קוז'ינוב

אמיר מדינה - מנהל אגף מעונות יום ומשפחתונים, משרד העבודה הרווחה והשירותים החברתיים

איציק דניאל - רכז תעסוקה באגף התקציבים, משרד האוצר

ציפי ברנד - סגנית ראש העיר, עיריית תל אביב

לימור איצקוביץ - סגנית מנהלת אגף הרווחה, עיריית נתניה

נעה צור ברוש - מנהלת הגן הקיבוצי, מרכז המועצות האזוריות

ד"ר שולמית ביסמנובסקי - מנכ"ל, ארגון גני הילדים הפרטיים בישראל

יניב בר אור - מנכ״ל, התאחדות מעונות היום הפרטיים בישראל

קרן איוס - יו"ר איגוד חיבה, איגוד הגנים הפרטיים

נעמי מורנו - מנהלת האגף לגיל הרך, ויצו העולמית, בשם קואליציית מעונות מפוקחים

חנן דגן - מנכ"ל, איחוד גני הילדים

אחז אגם - יו"ר ועד הגנים הארצי, הנהגת הורים ארצית

משה סויסה - יו"ר, א.מ.א איחוד מעונות ארצי

ירון מלך - מנהל כספים, נעמ"ת

ענת דייגי - אמא, הורים למען אחריות מלידה

ישראל ליאור גבאי - מנהל כללי, נאות מרגלית

חני שפיצר חייט - "הגן שלנו", ארגון אין גנים אין שגרה

ענת מימון

תמי ברנע

רונית יצחק


מצבם של מעונות היום לפעוטות

אני פותחת את הישיבה השנייה של הוועדה המיוחדת לענייני רווחה ועבודה להיום, 16 באפריל 2020. אנחנו היום מתמקדים בישיבה הזו במצבם של מעונות היום לפעוטות. היו הרבה הרבה פניות בתקופה האחרונה מאז תחילת המשבר מאנשים שמפעילים מעונות יום. אנחנו יודעים שהנושא של מעונות יום הוא נושא שדיברנו עליו הרבה, היו חלק מאיתנו בקדנציות הקודמות של הכנסת שדגלו, ואני ביניהם, שכל המערך הזה אמור להיות חלק ממערכת החינוך במדינת ישראל, אנחנו מאמינים בזה. הייתה התקדמות בעניין חוק הפיקוח, הרבה מאלה שהתקשרו והעלו את המצוקות של מעונות היום בצל הקורונה התייחסו לחוק והחלתו והתחלת הפעילות שלו.

אבל היום נתמקד יותר בבעיות הקיימות בתוך הארגונים שמפעילים את מעונות היום, המצוקות של סגירה פתאומית של מעונות היום והפסקת ההכנסה שמתקיימים ממנה בתוך המסגרת. הנושא עלה בשיחות ובישיבות קודמות בוועדה, והיו לי שיחות עם האוצר בנושא הזה. האוצר וגם הממשלה לא מבינים את המצוקה שנקלעו אליה מעונות היום לעומק, במיוחד הפרטיים, וגם הפרטיים שיש להם סמל ומקבלים סובסידיה.

אני לא רוצה להיכנס עכשיו לפרטי פרטים של המצוקות, יש לנו נציגים של הארגונים שנרצה לשמוע את קולם. אני יודעת שנציגי משרד האוצר ומשרד ראש הממשלה והעבודה והרווחה ומרכז השלטון המקומי נמצאים איתנו, אבל קודם כול אני רוצה לתת לארגונים שמייצגים את מעונות היום להשמיע את קולם. אחר כך אני מבקשת מנציגי המשרדים להתאזר בסבלנות, לרשום את הבעיות שעולות, ולתת להם להתבטא.

קודם כול אני מברכת על השתתפות די גדולה של חברי וחברות הכנסת שנמצאים איתנו בדיון. אני יודעת שחלק מכם גם פנה אליי באופן אישי וביקש לקיים דיון על הנושא, אכפת לכם מהנושא הזה. אם תרצו להתייחס עכשיו או אחרי הארגונים תסמנו לי.

סליחה, רק הערות טכניות, למי שתינתן זכות דיבור שיגיד את השם המלא והתפקיד כי הרשמת של הפרוטוקול לא נמצאת איתנו בחדר. בבקשה, חבר הכנסת.

קודם כול, גברתי, תודה רבה לך על הדיון החשוב הזה, דיברנו עליו גם בדיונים הקודמים שהיו. לדעתי משרד הרווחה לא רלוונטי פה. את בטח שואלת למה. כי בסופו של דבר האוצר הוא הברז והוא עושה את כל הבעיה, ואיתו הם נמצאים, הם עשקו את המעונות, ואין לי מילה אחרת להגיד. כשאני מדבר שעשקו את המעונות, גילוי נאות, אשתי מנהלת מעון, והיום היא בחל"ת. אני יודע מה קורה, אני בא מהמקום הזה, ואני יודע על המטפלות ועל הטלפונים של הורים.

הבעיה הכי גדולה שם שלקחו את הכסף של מרץ. הרי הם תמיד מקבלים אחורה, ולקחו להם את השבועיים האלה ולא נתנו להם אותם, זה כנגד הסיכום שהיה, ומצד שני הם אומרים: תחזירו להורים את הכסף. הווה אומר שבעצם הארגונים נמצאים על סף קריסה. אני מדבר על כך שאם הם רוצים מחר לחזור הם קודם כול צריכים ימי הערכות לא פשוטים, להודיע לילדים לבוא, להכין אותם. מה יקרה במקרה שבאה מטפלת ובמהלך העבודה שלה היא מתגלה כחולת קורונה? המעסיק מתחייב לשלם לה 60 ימים. מי ישלם את זה? המטפלות הולכות לבידוד עוד 14 יום. מי ישלם את הדברים האלה? קחי את מעונות היום שצריכים לחזור ויש להם את התחזוקה השוטפת, אם זה גינון. לפעמים אנחנו מסתכלים, שטויות, 1,000 שקל, אבל מעונות כמו ויצו, כמו נעמ"ת, כמו מרגלית, כמו הארגונים הגדולים האלה שיש להם עשרות מעונות, בכל מעון יש סכום כסף שמצטבר להם להמון כסף, לעשרות אלפי שקלים, אם לא למאות אלפי שקלים שהם יחזרו בהפסד, זה מזון, זה הכול.

תסתכלי על הביטוחים שהם ממשיכים לשלם היום. כל הארגונים האלה הרי חתומים עם משרד הכלכלה שמחודש ספטמבר עד סוף אוגוסט הם חייבים לשלם ביטוחים שכוללים הכול. הביטוח כולל גם את הילדים, גם את המטפלות, גם את המבנים, הם לא יכולים להפריד את זה. הם ממשיכים לשלם את זה. הם ממשיכים לשלם את התחזוקה השוטפת גם כשהמקום לא נמצא בפעילות, אם זה הגז, אם זה החשמל, אם זה המים, כל הדברים האלה, אחזקה.

ויש כאלה שיש להם שכירות.

זה בדיוק הדבר הבא. למעונות הפרטיים האלה יש שכירות שהממוצע הוא כ-25,000 שקל בחודש, יש כאלה 30,000, יש כאלה 15,000. מה עושים עם זה? איפה ההפסדים האלה? מי הולך לשלם להם את זה? כשהם מחזירים עכשיו צוות של עובדים צריך כמו בתחילת שנה כ-10% תוספת כי עברו איזשהו משבר. האם יש מישהו ששם לב לזה? האם יש מישהו שהולך ומתמרץ אותם? נותן להם על ההפסדים האלה? מעניק להם משהו? אנחנו רואים את המעונות האלה ואומרים: תשמעו, הם נמצאים רגע לפני קריסה.

ואני רוצה לשאול את משרד האוצר: מה יקרה אם המעונות האלה כמו שהם מאיימים, ובצדק, יגידו: עם כל הכבוד, אנחנו לא מחזירים לשגרה, אנחנו סוגרים את המעונות ולא חוזרים. מה יקרה? הרי כל הילדים האלה בסופו של דבר יחזרו, ואז הם יתחילו לקבל את הכסף, אבל אז הם ישלמו יותר. כשהם ישלמו יותר אז האוצר יתחיל לעשות איתם משא ומתן. תהיו חכמים, תעשו את המשא ומתן היום, אל תחזרו בכם מהסיכומים שהיו. הסיכומים שהיו היו חד וחלק שנותנים להם עבור חודש מרץ. תסתכלו בחודש פסח, הרי בעשרה ימים-שבועיים של פסח המעונות גם ככה לא עבדו, והיום משלמים להם. מה קרה שלקחתם להם את הכסף הזה? למה אתם לא משלמים להם את זה? כי אתם רוצים לחסוך במקומות אחרים? ויש עוד הרבה דברים שאני מאמין שהארגונים יעלו, אבל במקום הזה וקודם דיברנו על זה וזה חשוב כי אני יודע שזה הדגל שלך, ואני חושב שזה הדגל של כולנו.

יש נשים בהיריון שהרי גם הן לא יחזרו כי הן בקבוצת סיכון, יש נשים מעל גיל 60 שלא יחזרו כי הן בקבוצת סיכון. מי ישלם להן את ההפרשים האלה בין החל"ת, שגם הוא ייגמר להן בסופו של דבר. מי ישלם לאותה יולדת שאחרי שהיא תלד היא תצטרך לקבל פחות על זה. מישהו ישלם לה את זה? האם היא תוכל לחזור? איפה המענה לכל הדברים האלה? זה דיון שצריך להיות בנפרד רק על נשים בהיריון, מה קורה איתן, וכל אלה שנמצאות בקבוצות סיכון.

לצערי הרב, כבר אמרתי את זה בכמה דיונים קודמים, כנראה שהאוצר והממשלה רואים את היער, לא רואים את העצים. רואים את הכלכלה, מדברים כל הזמן על הכלכלה ואיך לשמר ואיך לתחזק את הכלכלה, ואיך להבריא את המשק, אבל לא מדברים על האנשים שהם בעצם מקיימים את העבודה, והם אלה שיתחזקו את ההבראה.

הם לא מטפלים בחולה, הם הורגים את החולה, זאת הבעיה הכי גדולה.

משפט כזה מאוד קשה בימים אלה.

אני אומר לך, זה קשה כי אני יודע, כי פונים אלינו, ואנחנו רואים את המסכנים האלה שאין להם לאן לחזור, זה הכאב. במשרד האוצר האורות לא כבים לילות שלמים, הכול טוב ויפה, אבל, חבר'ה, יש סיכומים, תעמדו בהם, ותסתכלו על האנשים האלה בסופו של דבר.

אני רוצה להמשיך את אותו קו, להסתכל יותר על העץ שבתוך היער, ולדבר על המטפלות של המשפחתונים.

אם יורשה לי, אימאן, ביום שני על הבוקר יתקיים דיון מיוחד בנושא המשפחתונים, כי אלו באמת בעיות נוספות מסוג אחר. אם אפשר להתמקד במעונות, כי במשפחתונים ניגע ביום שני. אני מאוד מקווה שתגיעי גם לדיון ההוא.

אינשאללה. למרות שאני לא רואה הבדל בין שני המקומות, רק במעונות אנחנו מדברים על ארגון שיש לו תשתית, וכמובן שיש לו הוצאות יותר גדולות, וכאן אנחנו מדברים על מישהו ספציפי. אבל בהחלט הנושא של המעונות הוא נושא מאוד מאוד רגיש, ואני חושבת שבמהלך הזה הפקרנו את הילדים של המעונות שחלק גדול מהם הם גם ילדי רווחה. זה שאנחנו בתוך הקורונה וכל ההשלכות של הקורונה זה לא אומר שהילדים של הרווחה מקבלים את הטיפול הנאות בתוך הבתים. הרי בגלל אי-היכולת של המשפחות לתת את הטיפול הזה הילדים מוצאים ומושמים בתוך המעונות. ולכן, הרחק מכל הנושא הכלכלי צריך לשים דגש ולזרוק אור מאוד חזק על הנושא של הילדים, ולמצוא פתרון במיוחד לילדים שמושמים במעונות דרך לשכות הרווחה. ותרשי לי, אני חייבת עוד מעט לצאת כי יש לי ישיבה אחרת שאני חייבת להיות בה.

תודה, אימאן. חברת הכנסת סונדוס.

גילוי נאות קודם כול, אני בעלת מעון יום בכפר משהד. מעונות יום הם מעבר למקום ששומר על הילדים משעה שבע עד שעה ארבע, היא מסגרת שאפשרה לנשים לצאת לעבודה, לגברים לצאת לעבודה. הן מסגרות שתמכו בכלכלת משפחות בכל מובן המילה. זאת מסגרת שמאפשרת יותר לנשים לצאת לעבוד וללמוד. אי-שמירה על המסגרות האלה וקיצוץ התשלומים לחצי זאת פגיעה בכל המערכת הזו. מערכת זו נשענת על תשלומים שהם פר חודש. בכל סוף חודש הם מקבלים הלוואות. הם עסק לכל דבר. מהיכרות קרובה עם המערכת אני יודעת איזה הוצאות גדולות יש בתוך מעונות היום, החל מחומרי ניקיון עד תחזוקת מצלמות ועד עמידה בדרישות הדרכות בתוך מעונות היום.

הקיצוצים האלה שנעשים למעונות היום והצעדים שהם מתכננים לעשות פוגעניים יותר במעונות היום, ויעכבו את חזרת המשק לעבודה כמו שצריך. לכן אני מסכימה איתך, וצריך לעמוד לידם, להחזיר להם את התשלומים שבמילא חלקם הגדול הם הלוואות לבנקים או תשלומים למטפלות או צ'קים להוצאות שהם בשוטף היומיומי של מעונות היום. אז צריך להסתכל על המסגרת הזו שהיא מסגרת כל כך חיונית בתכנון שלב היציאה מהמשבר הזה. תודה.

תודה, סונדוס. בבקשה.

גילוי נאות, יש לי ילד במעון פרטי.

ילד?

נכד.

התפלאתי.

זהו, אלון, כמעט שמעת ממני הערה. הייתי אומרת לך שלי יש שני נכדים, אתה עדיין מדבר על ילדים?

אלון, הייתי בטוח שיש לך כי אתה נראה צעיר.

תודה. אנחנו נוגעים פה בעוד נקודה שהיא כאילו מובנת מאליה. היא לחלוטין לא מובנת מאליה, היא בסיסית ביותר. אין מצב שבו נשחק את כלי הרכב שיאפשר למשק לחזור לתפקוד. אין מצב. ולכן, כל מה שנאמר פה בצד הכספי, ההוצאות הקבועות ממשיכות, התזרים הוא כזה שאי-אפשר להסתדר בלי העניין הזה. יותר מזה, כשנחזור או כשיחזרו המעונות, גם בגנים אולי זה יקרה ככה, הם יידרשו לפיצול, לתוספת כוח אדם, לתוספת הוצאות על מיגון, לתוספת הכשרות, וכו'. זה הרי עולה כסף. אי-אפשר יהיה לחזור בלי לשים את כל הדברים האלה על סדר-היום.

דבר נוסף. לקראת חזרה, מתישהו זה יקרה, אני מבקש להסתכל על מערכת החינוך הזו שהיא הראשונה שחוזרת כדי לשחרר את ההורים לעבודה, כאילו באיזה מין סוג של יחידה הכי מובחרת שיש שאי-אפשר לזרוק אותה למערכה. אנשים צריכים להיות ממוגנים, אנשים צריכים להיות מתודרכים באיזה אופן הם הולכים. לפעמים הם צריכים לעבוד עם נוזלי גוף, עם צרכים, הם צריכים להיות מלווים. יש היום נערים מתנדבים, אנשים בשירות לאומי, קדם צבאי צריכים להיות יחד איתם, לעשות להם שמח, לעזור להם, משום שהולך להיות בחלק מהמקומות מאבק, איזה סוג של מהפכה, מה פתאום, אנחנו מפחדים.

ולא לשכוח את מה שנאמר, חלק משמעותי מבוגר, בהיריון, עם מחלות. נהיה עם קושי גדול מאוד להפעיל את המערכות. אני מציע למצוא את הדרך בשעת חירום להשתמש ולהיעזר באנשים צעירים שנמצאים בבית בכל מיני שלבים של החיים שלהם. בואו לשם בדרכים מאובטחות ותסייעו. אני מכיר לפחות מוסד אחד שעשה את זה עם צרכים מיוחדים, וזה מה שצריך לעשות בכל מערכת החינוך, לגייס את כולם. כמו שאמרנו בדיון הקודם, להפסיק להפחיד ולייצר תחושה של יחד, של משימה קהילתית אחת.

תודה.

אני רוצה דווקא להתחיל מסיפור של ההלוואות שהאוצר מציע לאותם מעונות היום, כי הם עסקים פרטיים כביכול. אותן הלוואות בערבות המדינה של 15%, כל זה מגוחך. הרי ברגע שמתייחסים למעון יום כאל עסק, ברור שהעלות הזאת גם אם הם ייקחו וילכו ויקבלו, מה גם שיקבלו בסכומים מאוד מאוד נמוכים מהבנקים, אבל זה יגולגל לעבר ההורים בעתיד.

מבחינת מבנה ההוצאות או מבנה הרווח של אותם מעונות יום, אם כבר מתייחסים אליהם כביכול כעסק, הרי אם נושיע ילד אחד-שניים-כ-10%, זה כבר 10% הפסד באותו יום. אין להם מאיפה לנפח כביכול את ההכנסות, המבנה מאוד קשיח. אם יש עכשיו אפשרות לקחת לגן 20 ילדים, יום למחרת אין אפשרות לקחת 25 ו-30 כדי לעמוד בהוצאות האלה. לכן צריך להתייחס לרוחב, לכלל המעונות האלה, ולראות איך מפצים, אולי פר ילד, אולי לפי מודל אחר, אבל כבר לחפש את המסגרת הרוחבית ברמת כלל המדינה. הרי כבר היום יש מעונות יום לילדי עובדים חיוניים ומסתדרים עם זה, יודעים לתת פתרון לשבעה ילדים ולשמונה ילדים בהתאם לכמות המטפלים. ולמה לא לעשות את זה רוחבית?

עכשיו מדברים על יציאה מדורגת כביכול של בתי ספר, אבל זה מגוחך. אם במשפחה יש שני ילדים, אחד בבית ספר, אחד בגן, עדיין ההורה לא ייצא לעבודה. לכן, אם נותנים פתרון אז כבר עכשיו וכבר לרוחב הפיצוי על הפסד. לצורך העניין גם אם לא פיצוי מלא, עד 25%, אפשר למצוא את המודלים האלה, אבל צריך להפסיק להתייחס לזה כעסק.

תודה רבה. עשינו עד עכשיו סבב. חברת הכנסת היבה יזבק, בבקשה.

קודם כול, עאידה, זה נושא מאוד חשוב, ואני מברכת על זה שאת מעלה את כל הנושאים שנוגעים ממש לאוכלוסיות המוחלשות בתקופה הזו, וזה ממש מבורך. אני חושבת שהעניין והמצב של מעונות היום בימים אלה, ודרך הטיפול, מסמנים עוד הפקרה של עוד מסגרת מאוד נחוצה, מאוד חשובה לאוכלוסייה חסרת ישע של הילדים. מה שמדאיג אותי זה היום שאחרי משבר הקורונה, מה יהיה במסגרות האלה, איך בעלי המסגרות האלה יוכלו לתפקד, איך הם יוכלו להחזיק מעמד, מה יקרה עם הילדים שצריכים לחזור למסגרות האלה.

מאוד מעניין אותי בישיבה הזו דווקא לשמוע תשובות מהאוצר. אני חושבת שהאוצר מחויב כלפי מעונות היום, כלפי המסגרות האלו. מדובר כאן גם בפרנסה וגם בקיום הכלכלי של בעלי מעונות היום, אבל עוד יותר חשוב במצב של הילדים ושל הפעוטות שאמורים לחזור לאותן מסגרות שצריכות להיות מצוידות ופועלות לפי כל תו תקן אפשרי ולפי כל ההנחיות. ושיהיו באמת מקום מאפשר, ושבעלי המסגרות והעובדים במסגרות האלו יחזרו עם חשק, ולא יחזרו שחוקים לתוך המסגרות. תודה.

תודה. בבקשה.

קודם כול אני טיפה סוטה לנושא אחר. לא יודע אם ראיתם, עכשיו פורסם שיש מכת היבדקות באחד מבתי הדיור המוגן באשקלון, 29 נדבקים. 29 נדבקים באשקלון עכשיו. דיברנו על זה כל כך הרבה פעמים. העליתי את זה וגם פה אנשים העלו את זה שחייבים לעשות בדיקות לאנשים האלה, כי זה פשוט מחדל וזאת פשוט סכנת חיים ממשית. אנחנו מדברים מדברים מדברים והממשלה בשלה, יושבת שם איפשהו בפנתיאון על האולימפוס וזה פשוט לא מעניין אותה. אנחנו חייבים להקים פה קול זעקה כדי לעצור את זה. זה דבר אחד.

עסוקים במשא ומתן.

דבר נוסף לגבי הסיפור של הגנים הפרטיים. גם כאן נמאס שהממשלה החליטה שהשכל והמונופול על הידע נמצאים רק אצלה. יש פה המון אנשים מקצוענים, חכמים שמבינים כל תחום ותחום, ובמיוחד את התחום הזה של הגנים הפרטיים. עוד מעט תדבר פה ד"ר שולמית ביסמנובסקי שהיא מנכ"לית ארגון גני הילדים הפרטיים בישראל, תקשיבו לה, היא אומרת דברים לעניין.

אנחנו מבקשים להקים צוות חשיבה בממשלה במשרד האוצר שיכלול גם אנשי מקצוע, גם בתחום הספציפי הזה, אבל גם בתחומים אחרים. כי אם הגנים הפרטיים האלו יקרסו לא יהיה אף אחד שיוכל לקבל את הילדים, ואז המשק לא יוכל לחזור לתפקד. גם ככה אני יודע שהם עובדים ברווחים מאוד מאוד נמוכים, וזו פגיעה פשוט אנושה. ואם הממשלה לא תשתף פעולה עם נציגי הסקטור הזה אז שום דבר לא יקרה ונראה מערכת חינוך עד גיל שלוש פשוט קורסת לנו מול העיניים, וגם המשק יקרוס כתוצאה מזה.

או שיצוצו גנים פיראטיים כאלה של אף אחד.

לצערי הרב, כל העניין של שיתוף פעולה עם השטח ועם מומחים בנושא – קיימנו דיון לפני חצי שעה בנושא בריאות הנפש, ונודע לנו דרך ארגון הפסיכולוגים ודרך כל מיני אחרים שההחלטות גם כן בעניין בריאות הנפש – לא משתפים את האיגודים השונים בקבלתם. לצערי הרב, כנראה שבמצבי חירום המדינה הזו רגילה שהצבא ופיקוד העורף מקבלים את כל ההחלטות. המדינה לא מורגלת לזמן חירום אזרחי שכל הבעיה היא אזרחית ולא קשורה לביטחון לאומי. בביטחון אזרחי צריך לשתף את אלה שמפעילים את המערכות ושיודעים איך עושים את זה.

אין בעיה מי יקבל את ההחלטה, אבל צריך שיתוף כמו שאמר אלכס. תשמעי את זה מהמעונות, שלא משתפים אותם בכלל, מקסימום מזמינים אותם לאיזו פגישה בשביל התקשורת, להגיד שהנה, שיתפנו אותם, וצוחקים עליהם אחר כך בעיניים, לא עומדים בהסכמים. הוא אומר, קח אותם, תשתף אותם, שיהיו חלק מקבלת ההחלטות, זה ייראה כבר אחרת.

כמו שאנחנו עושים פה, מזמינים אותם והם מדברים, אז יש דרכים, הנה, zoom, הכול בסדר, כולם יכולים לדבר, להביע את דעתם. לא יכול להיות שמתקיים דיון מקצועי באוצר ואין שם אף אחד שמייצג את הסקטור שנפגע, זה פשוט לא הגיוני.

בכל דבר.

בכל דבר שקורה.

כי אז חס וחלילה יהיו שיקולים מקצועיים בנושא ולא שיקולים כלכליים. יש לנו הרבה דוברים ואני רוצה לתת לכל אחד מנציגי הארגונים, במיוחד אחרי שאמרנו שצריך לשתף אותם. שמתם אותי במלכוד, אני לא יכולה עכשיו לא לשתף אותם.

כאילו שלא התכוונת מלכתחילה.

כאילו. נעמי מורנו מוויצו בשם קואליציית מעונות מפוקחים. לכל אחד מהדוברים שתי דקות, ואני ממש מחזיקה סטופר פה. בבקשה, נעמי; אחריה – ירון מלך מנעמ"ת; ונמשיך עם הארגונים. אני מבקשת מנציגי המשרדים לשים לב לכל הבעיות שעולות. נעמי, בבקשה, שתי דקות.

שלום וברכה. קודם כול באמת המעונות נכנסו לכל האירוע והמשבר הזה של הקורונה אחרי סדרה שלמה של משברים. כולם יודעים שהוקמה ועדה לבדיקת מצב מעונות היום. אנחנו לא מתחילים את התהליך הזה מאיזשהו תהליך נורמלי, אלא מתהליך של רגרסיה מתמשכת, תהליך של נסיגה מתמשכת בכל מה שקשור במצב מעונות היום.

דובר כבר קודם על הקטיעה החד-צדדית של הכנסות מצד המדינה בגין מרץ, אבל לא פחות חשוב מכך גם בגין אפריל, בגין פסח, שבמהלך כל השנים זאת חופשה ששולמה הן על ידי ההורים והן על ידי המדינה. את ההורים אני מבינה, הם לא קיבלו שירות, אבל מבחינת המדינה, היא קטעה את ההכנסות ונותרנו באפס הכנסות. יש הוצאות, דיברו על מגוון ההוצאות, לא ארחיב.

אני רק רוצה להזכיר שבתוך המעונות המפוקחים יש שיעור גבוה, יש מעונות רב-תכליתיים שפועלים משבע עד שבע למשפחות בסיכון, הילדים האלה עכשיו בבית; יש מעונות שמשלבים ילדים עם צרכים מיוחדים במסגרת תוכניות שילוב, זה בתוך המעונות עצמם. וכדי שנוכל לחזור על כל הרקע זה אנחנו צריכים להיות מאוד מאוד מנקודת פתיחה טובה, נקודת פתיחה מאפשרת. נקודת הפתיחה הזאת כוללת, א'. בתור נקודת פתיחה החזר בגין מרץ ואפריל, החלק היחסי שהמדינה במהלך כל השנים נתנה כדי שנוכל להתארגן; התייחסות לתקופת הכניסה, המעבר, זה אומר חזרה לשגרה, כל מה שקשור בניקיון המעונות, בתברואה, בהכנה של הצוותים, בבדיקה איזה הורים.

לגבי העניין של הכניסה ההדרגתית, אני יכולה לומר שיש מודל שתרגלנו לאחרונה במעונות בבתי חולים שאנחנו מפעילים, זה מודל שמאפשר איזשהו סוג של כניסה מבוקרת מבחינת בריאות, מבחינת תברואה, מבחינת הפרדה. הכנו הצעת מודל כזו ביחד עם כל הארגונים הגדולים המפוקחים, נשמח להציג את זה בפני הממשלה, זה מודל שיאפשר עבודה מושכלת. כמובן שכדי ליישם אותו צריך השתתפות של המדינה גם בתהליך הזה. אי-אפשר למצוא מודל של הפעלה, של חזרה לשגרה עם קבוצות קטנות יותר, עם תקינה מוגברת כמובן, ולהפיל את זה על ההורים. זה תפקידה של הממשלה בזמן הזה להיכנס ולהיות מעורבת במימון הדברים. יש לנו מודל להציע.

בסופו של דבר כדי להחזיר את המשק לשגרה באופן הדרגתי צריך לחשוב על הבריאות של הילדים, על התנאים שמחזירים אותם, על התהליך שמחזירים, וגם בשלב הזה צריכה להיות השתתפות מאוד ברורה של הממשלה.

ודבר אחרון שאני רוצה לציין, אי-אפשר יהיה להכניס את כל הילדים לאותם מעונות. כשעובדים בקבוצות קטנות אי-אפשר לעבוד במשמרות עם תינוקות. סביר להניח שצריך לקבוע קריטריונים לגבי תעדוף מי יכנס. את זה לא הארגון צריך לעשות אלא המדינה. המדינה צריכה להיות מעורבת בזה ולהפעיל שיקול דעת בהתייעצות עם הארגונים כמובן. תודה רבה.

תודה. ירון מלך; ואחריו – משה סויסה מארגון א.מ.א.

אני מהצוותים של נעמ"ת. אני מצטרף לכל מה שנעמי אמרה. יש נייר עבודה שנמצא בשלבים כמעט סופיים איך אנחנו אמורים לחזור בצורה מדורגת לשגרה כזאת או אחרת. נקווה שיזמנו אותנו ונוכל להציג את הנייר הזה באופן החזרה לשגרה בפני משרד העבודה, וכמובן שגם בפני משרד האוצר שהוא חלק בלתי נפרד בתהליך. הנייר הזה מתייחס גם לכל המעונות המפוקחים, גם לעמותות כמו ויצו, נעמ"ת, אמונה, נאות מרגלית, וגם למעונות, למסגרות הפרטיות שמפעילות מעונות פרטיים שלהם יש עוד נושאים ספציפיים שחשוב לקחת בחשבון. וצריך לזכור שצריך לתת גם פתרון לכל אותם עובדות שעקב מגבלות בריאותיות, מגבלות גיל, ויש רבות כאלה, לא יוכלו לחזור, וצריך לתת להם פתרון ולא לשכוח אותן בצידי הדרך. תודה רבה.

תודה רבה. משה סויסה; ואחריו – יניב בר אור, בבקשה.

כידוע לכם במדינת ישראל פועלים 2,200 מעונות יום מפוקחים, להבדיל מגנים פרטיים. שליש מהם מנוהלים על ידי רשויות מקומיות ומועצות אזוריות, שליש מהם מנוהלים על ידי ויצו, נעמ"ת, אמונה ונאות מרגלית, ושליש מהם זה אנחנו, גופים פרטיים, יזמי חינוך ורווחה שלקחנו הלוואות מבנקים, שכרנו מבנים בעשרות אלפי שקלים, עשינו הסבה במאות אלפי שקלים כדי לפתוח מעונות יום לפי פרוגרמה של משרד הרווחה. להבדיל מהארגונים הגדולים, רבותיי, אנחנו לא נהנים ממשאבי המדינה, אין לנו הקצאות למעונות יום, אין לנו בינוי על ידי הרשויות המקומיות. את הכול אנחנו עושים על ידי הלוואות מבנקים. אנחנו משלמים שכירות עשרות אלפי שקלים בחודש, אנחנו משלמים הכול מכיסנו.

אבל כאן אנחנו לא שווים בזכויות, בזכויות יש את הארגונים הגדולים שמקבלים, בחובות אנחנו פתאום שווים. אנחנו אמורים לשלם את תשלומי מרץ, אנחנו אמורים לקחת על עצמנו את תשלומי השכירות ותשלומי הבינוי. מאיפה ניקח את ההלוואות האלה? אנחנו לא גנים פרטיים שמקבלים תשלום של 4,000 שקל או 3,000 שקל מהורים. יש לנו מחירים מפוקחים, וכל הכספים שאנחנו מקבלים זה מההורים, תשלומים מפוקחים. אין לנו מאיפה להחזיר את התשלומים שלקחנו מהבנקים.

משה, יש לך הצעה קונקרטית? אנחנו כבר מבינים את המצוקה. מה אתם מציעים? איך תוכלו להמשיך לעמוד על הרגליים?

אני משמש פה ל-750 מעונות מפוקחים, איחוד א.מ.א הוא הארגון הכי גדול בארץ והוא מאגד בתוכו 200 מעונות יום, 50,000 ילדים. יש לנו שני פתרונות. הפתרון הראשון שלנו הוא לקבל לכל מעונות היום שמשלמים שכירות, משלמים תשלומי הלוואות, 200 מיליון שקל עבור תקופת המשבר.

ועוד דבר, אנחנו בתור הארגון הגדול יותר מהארגונים האחרים, אנחנו מאגדים בתוכנו כ-200 מעונות יום, 50,000 ילדים, 10,000 מטפלות, אנחנו חייבים להיות סביב השולחן. אנחנו לא יכולים לקבל מבזק חדשות כזה או אחר שבו יגידו לנו שאתם נכסים, חוזרים לשגרה. איך אותם פעוטות בני חצי שנה יחזרו לשגרה עם אותה מצבת עובדים? יחס התקינה חייב להיות שונה, ולנו אין מאיפה לשלם את יחס התקינה הזה, כי אין לנו רק הוצאות של מבנים, אין לנו תשלומי בינוי של מעונות יום, את הכול אנחנו משלמים מהלוואות שלקחנו מבנקים והשקענו בחינוך וברווחה.

תודה רבה. יניב בר אור, התאחדות מעונות היום הפרטיים. אני מבקשת להתמקד אם יש לכם הצעות מה יעזור לכם לעבור את התקופה הזו. כמעט כל הבעיות הועלו, בואו נתמקד בדרישות.

קודם כול תודה לחברת הכנסת ויושבת-ראש הוועדה עאידה תומא סלימאן, ולצוות של הוועדה. אנחנו כבר חודש ימים בתוך משבר הקורונה נלחמים מול אויב בלתי נראה, מול נגיף. ברגע אחד איבדנו את כל הכנסותינו מ-100 לאפס. נכנסנו למשבר הזה על סף קריסה ענפית בגלל העלויות הכלכליות שנובעות מהמעבר לחוק הפיקוח וחוק המצלמות, הדרישות של שימוש חורג. עם פרוץ המשבר פנינו למשרד ראש הממשלה ולאוצר וביקשנו פיצוי. חלק מהדברים עושים רושם שהם באים לידי ביטוי, אבל עדיין לא ממש פורסמו, ועדיין לא ברורים התנאים לנושא הזה. עד עכשיו עדיין לא קיבלנו תשובות על הפיצוי בגין ההפסדים. ביקשנו להפעיל את מס רכוש ולפצות כפי שנעשה בעבר בצוק איתן, לבנון שנייה. מדובר כאן במלחמה לכל דבר, אנחנו ממש נלחמים על ההישרדות שלנו ועל היומיום שלנו. אני מאוד מקווה שלמר איציק דניאל ממשרד האוצר ולעמיחי פישר ממשרד ראש הממשלה שנמצאים כאן, שאת עבודתם אנחנו מאוד מעריכים, יש תשובות חדשות לנושאים שהעלינו.

הדבר השני שרציתי לדבר עליו זה שאנחנו מבקשים את סעד הוועדה. אנחנו לא מסוגלים להתמודד בכל החזיתות. אנחנו מבקשים להקפיא מצב בעניין השימוש החורג וההליכים המשפטיים העומדים ותלויים כנגד הגנים. מבקשים להקפיא את מיסי העירייה והממשלה בדומה למפוקחים, וכן את יישום חוק הפיקוח וחוק המצלמות. אין לנו את היכולת להתמודד בכל החזיתות. אנחנו מבקשים שהוועדה תחייב את הממשלה להקפיא את המצב, שלא נצטרך להתמודד גם עם משבר הקורונה במקביל לשאר החזיתות. מפעילי הגנים מודיעים שיסגרו, גננות אומרות שלא יחזרו לשגרה. גוברים הקולות שקוראים להשבית את מעונות היום או לתלות את המפתחות ולהשאיר את המדינה להתמודד עם החלטותיה. המדינה חייבת לשמר את מעונות היום הפרטיים כדי שלא נקרוס ושיהיה לכולנו לאן לחזור.

והדבר האחרון לגבי הנושא של אסטרטגיית היציאה. אני מבין שלא כל כך דנים בנושא הזה היום. יש המון פחדים של הורים ושל אנשי צוות. מעבר לפחדים יש גם את ההיבט הבריאותי. צריך לזכור שהעבודה שלנו עם ילדים זאת עבודה של מגע, רגש, חיבוקים וליטופים. איך עושים את זה כשבחוץ משתולל נגיף? איך בוחרים מי יחזור קודם?

בנוסף, אי-אפשר להפעיל את המעונות מהרגע להרגע וצריך זמן להיערך לזה, וחשוב לנו שההחלטות יתקבלו בשיתוף איתנו כדי שיתאפשר לנו ליישם אותן בצורה מיטבית. תודה רבה.

תודה. קרן איוס, חיבה - האיגוד הארצי לגני ילדים; אחריה – חנן דגן; ושולמית ביסמנובסקי. בבקשה.

שלום לכולם, תודה רבה ליושבת-ראש הוועדה, סיבכנו אותך קצת עם שמות המשפחה.

זה בסדר, אני מחזירה על כל הפעמים שקוראים לי אעידה.

אני ממש מודה לך. אני מצטרפת לדבריהם של חבר הכנסת ינון אזולאי ושל אנדריי, ואני רוצה דווקא לקחת את הקונוטציה הזאת של הקורונה ולהגיד חד וחלק שאנחנו לא במצב של חולים בינוניים קשים, אנחנו מחוברים למכונת הנשמה, ולא בטוח שהמדינה תוכל להוציא אותנו מהמשבר הזה בחיים. צר לי, נהפוך להיות חלק מקורבנות הקורונה. אני מקבלת הודעות על בסיס יומי מגננות שסוגרות את הגנים מסיבה אחת פשוטה, לא נצליח להתרומם מהדבר הזה אם לא תעזרו לנו חד וחלק. אני שמחה שיש פה נציגי אוצר שמקשיבים. סיימנו את המקום הזה של לפרוע דרישות בנחמדות, אנחנו משק לא בקריסה, אלא בגסיסה. אם האוצר לא יתרגם את הקושי שלנו לכסף, לא יודעת, 1,000 שקל לילד, 30% מההכנסות, מההוצאות, פרוגרסיבי, רגרסיבי, צוק איתן, מס רכוש, לא משנה לנו איך, אנחנו רוצים מספרים. 80 מיליארד, תחלקו את העוגה נכון.

אם לא יהיה מקום לילדים, לא יהיה מקום עבודה להורים, לא יהיה מקום עבודה למטפלות שלנו. אנחנו באמת עושים השתדלות יתירה, יתירה. אנחנו מאוד רוצים לעזור למשק לחזור לחיות, אנחנו פעימות הדופק הראשונות. אבל אם אנחנו לא נקבל את העזרה הזאת ולא נקבל את המקום הראוי לנו בשיתוף פעולה, ביידוע, במקום ליד השולחן, לא רק בוועדת הרווחה, גם בוועדת הכספים והאוצר, אני באמת מרימה ידיים. הנה, אני אומרת, צר לי, לנו יש 1,400 מסגרות לפורום הגיל הרך ועוד עשרות אלפי מסגרות, חברנו יחד לגנים ללא שגרה, לגנים ברמה אחרת, לשולמנים, אנחנו קבוצה מאוד גדולה במשק של גנים פרטיים. אני שוב מזכירה נתונים, 77% נמצאים אצלנו. אני מאוד שמחה שנתתם למעונות לפתוח, 23% זה לא הרוב המוחלט.

אם לא תמצאו מכנה משותף רחב ביותר להחזיר אותנו איתו למשק בצורה של שיפוי ופיצוי, עם כל הלב ועם כל האהבה שלי לילדים ועם כל הרצון שלי לפתוח את הגן שלי ביום ראשון בבוקר, הנה, אני אומרת, צר לי, אני לא יכולה.

מי נתן לכם לפתוח? אולי פספסנו משהו.

נתנו למי לפתוח? עדיין אין החלטה.

עוד לא. מה, יום ראשון נותנים? הרווחה ביקשו לדעת חמישה ימים קודם כול על מנת להתארגן.

מדברים, אבל עדיין אין החלטה.

השתמשתי בלשון סגי נהור. כשאמרתי יום ראשון התכוונתי ליום הראשון שתבקשו מאיתנו לחזור. יש הרבה דברים שצריך לקחת בחשבון.

תודה. חנן דגן, איחוד הגנים.

קודם כול תודה ליושבת-ראש הוועדה. אני רואה באופן קבוע את הוועדה במלוא העוצמה עם חברי כנסת נהדרים שבאים ורואים את טובת הענף הזה, אבל מצד שני אנחנו רואים משרדי ממשלה שלא אכפת להם מאיתנו, שלא סופרים אותנו, שלא סופרים אתכם, עושים מה שהם רוצים.

מה שקורה פה זה דבר בלתי אפשרי מבחינתנו, כמו שאמרה קרן ואמרו קודמיי, אנחנו המגזר הפרטי מאוד מאוד חזק, אני רואה שגם הציבורי כמו ויצו, נעמ"ת, ואחרים כבר מתחילים להגיד: רגע, גם אנחנו לא רוצים לחזור. בקצב כזה לא יישארו גנים, נעמוד על הרגליים האחוריות ולא ניתן לזה לקרות. אם לא יתחילו לשמוע אותנו, לא יתחילו להתייחס אלינו, לא יהיה לאן לחזור. ולא בגלל שאנחנו לא רוצים, כי כל גננת אחת אחרי השנייה מחכה לילדים שלה בזרועות פתוחות. - - - כל גננת רואה בילדים האלה ילדים אישיים שלה, והן רוצות אותם. אבל לא נוכל להיות קיימים יותר כי חלקו של המגזר הזה כבר לא יכול לחזור. אם לא יקבלו פיצוי כלשהו הם לא יוכלו להיערך לחזרה. זאת אומרת שאם לא נגיד עד כאן, וגם אתם כחברי הכנסת צריכים לסייע לנו בזה, הם לא סופרים אותנו.

זה מה שאנחנו מנסים לעשות, אם שמת לב, בגלל זה מקיימים את הדיון.

שמתי לב, לכן אני מאוד מעריך אתכם, אבל אני רואה שמשרדי הממשלה לא סופרים לא אותנו ולא אתכם, הם עושים מה שהם רוצים. זה דבר בלתי אפשרי. איפה השרים שיבואו ויגידו מהמשרדים שלהם: חבר'ה, עד כאן, עברתם את הגבול, אתם עוברים את הגבול. פה אנחנו חייבים לראות איך אנחנו עושים את זה בצורה משותפת. ואני קורא גם לכל המעונות המפוקחים: בואו יחד איתנו, אם אנחנו היום התחלנו להתארגן, מרבית הגנים הפרטיים בתוך הדבר הזה, שלא חוזרים למשק עד שלא מסדרים ולא דואגים לפתור את הבעיות. בואו גם הציבוריים יחד ונשים לזה סוף. אחת ולתמיד נשים סוף לכל מה שקורה בענף הזה.

תודה. שולמית ביסמנובסקי.

שלום, אני מודה לחברת הכנסת יושבת-ראש הוועדה ולכל חברי הכנסת שדוברים כאן, ולכל המשתתפים. ציפינו שעד היום תצא הממשלה עם תוכנית הצלה ממלכתית לסיוע לגננות הפרטיות ולבעלי מעונות היום הפרטיים. לצערנו התוכנית הזאת שחשבנו שתצא, שתתאים למגזר, שתתאים למגזר של העצמאים שלא מקבלים חל"ת, שלא מקבלים דמי אבטלה, שלא מקבלים שום מענקים, לא יצאה. לכל המענקים שנתנה המדינה הם לא זכאים. המערכת הזאת מצויה על סף קריסה. גני הילדים ומעונות היום הפרטיים לילדי עד גיל שלוש הם אבן היסוד של המערכת, כמו שכולם אמרו פה, והם גם בעצם החוליה הראשונה לחזרת המשק לשגרה.

שולמית, אני מאוד מתנצלת, אנחנו מוגבלים בזמן בכנסת. הקשבת מתחילת הדיון, כולנו כבר יודעים כמה אתם חשובים.

לה יש הצעה קונקרטית, אז תני לה.

בדיוק לשם אני מובילה. תיכנסו לפתרונות ולדרישות.

אני רוצה לקרוא לממשלה להקים צוות חשיבה מקצועי שיהיו בו נציגי כל המגזרים וגם הארגונים שלנו, שיחשבו לעומק על כל מיני שאלות, כמו למשל אם אתם רוצים לדבר על חזרה לשגרה, איך נחייב סייעות ומטפלות שלא ניידות להסתכן ולהגיע בתחבורה ציבורית לגן; מה עושים צוות של מבוגרות בגן; איך הן יחזרו לעבודה; איך הילדים ישנו בגן; איך אפשר לשמור מרחק בין תינוקות וילדים שזקוקים למגע וקרבה פיזית; מה קורה אם הצוות מסרב לחזור מפחד מהידבקות בקורונה; איך אפשר לעבוד עם ילדים עם מסכה כל כך הרבה שעות; ואיך אפשר בכלל לתקשר עם תינוקות ועם הילדים במסכה על הפנים. התינוקות ייבהלו ויבכו ולא נוכל לחבק ולנשק ולהרגיע אותם. האם יש למדינה פתרון בנושא של אמצעי מיגון לצוות, ומי יממן את זה? איך אפשר יהיה לחזור במתכונת חלקית.

ואחר כך בסוף כשמישהו יידבק במורד הדרך נמצא התפרצות שנייה, גל שני של התפרצות ואז ייסגרו הגנים ואיך נוכל אז לחזור לשגרה? ומה עם רווחת הילדים, כיצד ילדים בגיל הרך ששהו בבית חודשיים אמורים לשוב להסתגלות בגן כשהצוות עוטה מסכות, חושש להידבק, ולא יכול להתקרב אליהם ולנגב להם את הדמעות.

על כל השאלות האלה צריכים לתת את הדעת ולהביא אנשי מקצוע, אנשי חינוך, אנשי רווחה ואנשי בריאות שייתנו את התשובות. ועד אז, עד שתהיה חזרה לשגרה אנחנו מבקשים להקים, כמו שחבר הכנסת אלכס קושניר אמר קודם, לעשות צוות חשיבה שיעשה תוכנית הצלה מיידית לגנים הפרטיים כדי שיוכלו לשרוד את המשבר הזה, ולשמר את הגנים ליום שאחרי הקורונה, כי אנחנו רוצים לחכות לילדים.

תודה רבה. העלית המון סוגיות שמחייבות חשיבה אמיתית. נעה ברוש. אני מאוד מבקשת, אם יש לכם מה להוסיף לכל מה שעלה, כי נרצה להקצות זמן לקבל תשובות, אחרת רק נציף בעיות.

יש פה נציגי ממשלה שמקשיבים לנו?

כן. ביקשתי שירשמו את השאלות, ירשמו את ההערות, וניתן להם בסוף לענות. עשיתי את זה הפוך.

יש נציגים, לא בהכרח הם מקשיבים.

ביקשתי לדבר, זאת ציפי ברנד סגנית ראש עיריית תל אביב.

את נמצאת בתור ואגש אלייך תכף. נעה ברוש; ואחריה – ציפי ברנד.

אני מבקשת גם את רשות הדיבור.

סליחה, אני לא רואה את השם, ואני מבקשת, רק אם יש בעיות וסוגיות שלא הועלו עד עכשיו.

יש את הסוגיה של קטינים בסיכון של חוק ועדת פעוטות בסיכון, חד-משמעית.

חלק מכם גם קיבל תשובות ממנהלת הוועדה, אז אנא, תנו לנו להתמקד בנושא. זה לא אומר שבעיות אחרות לא חשובות בעינינו, אבל כדי לצאת עם תוצאות אנחנו חייבים להתמקד בעניין מעונות היום. נעה, בבקשה, ממש קצר וקולע.

נשמח אם קול ההורים פה יישמע, אם ייתנו להורים פה לדבר.

תודה. קצר, כולם כבר דיברו, רק יש את ההתייחסות לטווח הארוך. אני מתייחסת כרגע למחר בבוקר, מוחרתיים. ברגע שייתנו לנו את האופציה להפעיל את מעונות היום, לעובדים החיוניים, צריך באמת להתייחס לסוגיית התקן של מס' המבוגרים לילדים, וצריך או לאפשר לגבות שכר לימוד גבוה יותר מעבר למה שניתן, למרות שאנחנו יודעים שזה בעייתי מאוד, או לקבל כספים מהמדינה.

דבר נוסף שצריך להתייחס אליו זה כל סוגיית הקבלה של הילדים למעון שצריכה להיות אחרת, כי מן הסתם לא נתחיל לערבב בין יישובים, לא נתחיל לערבב בין שכונות, צריך לשמור על איזשהו מיפוי אוכלוסייה קרוב למעון. צריך לתת את הדעת לזה.

תודה. חלק גדול מהסוגיות שעולות הן בעניין ההיערכות לחזרה, תכף נתייחס לזה. ציפי ברנד מעיריית תל אביב, בבקשה, גברתי; ואחריה – ליאור גבאי מנאות מרגלית.

שלום לכולם, וקודם כול תודה על כינוס הוועדה החשובה הזו, זה גם בהמשך לדיון שהתחיל בוועדת החינוך שהעלה את כל הסוגיה של גילאי לידה עד שלוש. אני חושבת על כמה דברים. קודם כול הייתה התייחסות מאוד מקיפה של נעמי, שמעתי קודם, לגבי מעונות היום המפוקחים. אני חושבת שצריך להתעכב עוד רגע על הנושא, לא אחזור על הדברים, של הגנים הפרטיים.

כרגע כשמדברים על חזרה לשגרה אנחנו צריכים למצוא דרך שהממשלה תכלול את הגנים הפרטיים באותו סל סיוע או בכלל באותה רמת התייחסות. הם זקוקים לסיוע כדי שנוכל להחזיר את המשק לשגרת עבודה. הגנים האלה כרגע נמצאים במין ריק, ההתייחסות אליהם היא כמו אל סוג של עוד עסק שנפגע, מה שנכון, זה עסק שנפגע, רק שזה בין העסקים הראשונים שצריכים לחזור לשגרת עבודה בשביל שנוכל לצאת לעבודה, והם חייבים לקבל סל סיוע. גם ההתייחסות אפילו מבחינת זה שאנחנו מדברים על חלקים שחלק מהילדים יגיעו, חלק לא יגיעו, מי יממן את החיטוי או את ההתייחסות הבריאותית. אי-אפשר להתייחס אך ורק למוסדות החינוך המוכרים, אנחנו צריכים להתעקש פה להכניס את הגנים הפרטיים בשביל להגיע בטווח הרחוק להכרה של לידה עד שלוש, זה קודם כול.

עוד שני נושאים חשובים שלא הועלו.

סליחה, ביקשתי להתמקד במה שלא עלה עד עכשיו, אין לנו זמן בלתי מוגבל.

נושא שלא עלה ואני חושבת שחייבים להתייחס אליו, זה הנושא של פעוטות וילדים בסיכון. לנו בתל אביב – אני מניחה שבשאר הארץ יש יותר – יש 547 ילדים שמוגדרים כתחת חוק פעוטות בסיכון, ילדי רווחה. הילדים האלה יושבים בבית. אני מדברת רק על גילאי לידה עד שלוש. אלו ילדים שלא מבינים בכלל את המצב הזה, שלא יכול להיות מוסבר להם. ההורים שלהם לצורך העניין לא מתפקדים או חלקם לא מתפקדים. מכוח התקנות שיצאו אפשר לתת מענה אך ורק לילדים שההורים שלהם הוגדרו כעובדים חיוניים. בפורמטים של כיתות קטנות אנחנו חייבים לתת את הדעת לאותם ילדים בסיכון שביומיום אנחנו מוציאים מהבית. לא יכול להיות שאת הילדים האלה היום אנחנו משאירים בבית.

תודה. גם חברת הכנסת אימאן ח'טיב דיברה על הקבוצה הזו של הילדים, וחשוב לשמוע עוד מעט מה מתוכנן. אבל אם נלך בקצב הזה לא יהיה זמן לשמוע תשובות מהמשרדים, ואני בטוחה שכולכם רוצים לשמוע. ליאור גבאי מנאות מרגלית, אני מבקשת כמה שיותר להתייחס רק לבעיות שלא הוזכרו עד עכשיו.

קודם כול תודה רבה לך, יושבת-ראש הוועדה על הדיון החשוב, תודה רבה לחבר הכנסת ינון אזולאי שהציג את הדברים באופן מקצועי. האוצר מדבר כרגע, כולם מדברים על חזרה לשגרה. אנחנו מדברים על כאוס גדול שקורה כרגע במעונות היום. אנחנו ביחד עם ויצו, נעמ"ת, אמונה, החברה למתנ"סים ועוד ארגון מעונות היום, שמכילים למעלה מ-70% ממעונות היום, נדברנו מול האוצר כאשר העוול הגדול שהם לקחו את תקציב מרץ בחציו ואת תקציב אפריל, אפילו שבפסח הנוהג היה שפועלים ואפילו יש חופשה והמדינה משלמת את חלקה. כרגע אנחנו נמצאים במצב שבו לפני שמתחילים לדבר איתנו על חזרה לשגרה צריך לתת לנו חמצן בשביל לחיות את היומיום, כי עדיין יש לנו קיום מה לעשות, מה להתמודד.

מעבר לכך, הכנו נייר מקצועי שכולל את כל הבעיות. בשמחה נתדיין עם האוצר ועם משרד העבודה והרווחה, שאגב, הוא בעניין הזה איתנו לאורך כל הדרך. אבל לצערנו באוצר מתעלמים מהחובה שלהם בעניינים הדחופים, שזה תשלום חודש מרץ ותשלום חצי חודש אפריל, חופשת פסח. כל עוד שהמדינה לא תיתן את היד, זה תשלום שהיה ונגזל מאיתנו, ועכשיו מה רוצים? שאחרי שאנחנו נמצאים במצוקה כזאת קשה נתחיל לדבר על תוכניות איך מתחילים עם כל ההתמודדויות, יש לזה עלויות גדולות. אז אנחנו כרגע נמצאים במצב של דפיציט גדול לגבי העבר, איך ידברו איתנו לגבי העתיד?

תודה רבה. נשארה חני שפיצר חייט מארגון אין גנים אין שגרה.

ואני אבקש גם לתת להורים הזדמנות לדבר.

חני, אתם ארגון מייצג גנים או הורים?

אנחנו מייצגים את הגנים הפרטיים. התחברנו הרבה ארגונים ביחד בשביל לקדם את הנושא הזה.

חני, תסלחי לי, אשאל אותך באופן הכי ממוקד, היו בעיות שלא הוזכרו עד עכשיו שאת רוצה להתייחס אליהן?

מעט, כן. אני חושבת שרוב הדברים העיקריים עלו. צריך לשים לב לסדר את הבעיות ואת הפתרונות בפן הכלכלי, בפן הבריאותי, צריך לקבל מראש הנחיות מאוד מאוד ברורות לאיך אפשר להתנהל בתוך הגנים עם הילדים.

חני, אני מתנצלת, זה עלה.

עכשיו אני מגיעה לדברים החדשים. צריכים לדבר על הפן הרגשי.

אעשה את הסדר, אחלק את הנושאים, אבקש שיענו, אבל אם תלכו בכיוון הזה לא יהיו לנו תשובות. קצר וקולע, בעיה שלא הוזכרה ופתרון שלא הוזכר.

בעיות נוספות שלא הוזכרו זה כל הפן הפסיכולוגי רגשי של הילדים ושל הצוות כדי שנוכל להגיע לעבודה פנויים ובלי חששות, ולהכיל את כל הדברים שעוברים על הילדים אחרי שלא ראינו אותם הרבה זמן. יש גם עניין משפטי שבעצם אם חוזרים לעבודה ואם מישהו חולה והגן עוד פעם נסגר, איך עובדים ככה? באיזה פורמט סוגרים? לא סוגרים? מי לוקח אחריות אם חס וחלילה הורה או ילד או צוות שנכנס לגן חולים פתאום מתוך המצב הזה?

יש לנו רשימה של פתרונות שחשבנו עליהם, אם יורשה לי. קודם כול שיתוף בהחלטות ולייצר איזושהי ועדה כללית של כולם ביחד שנוכל לדבר על הדבר הזה; לקבל התראה מספקת כדי שנוכל להכין את הגנים; פיצוי על התקופה של עד עכשיו שהיינו סגורים ופיצוי על פערים, אם יהיו, בין כמות הילדים שיוכלו לחזור לגן. אני מגיעה לעניין.

חני, אם תישארי איתנו עד הסוף אני הולכת להציע משהו שייקח בחשבון - - -

אני מבטיחה להישאר עד הסוף. יש עוד דבר שלא דובר עליו בכלל וזה עניין של תשלום ביטוח לאומי עבור כל העובדים שנמצאים בחל"ת במשך החודשיים הראשונים. זה עוד אלפי שקלים שצריכים לצאת ממקום שאין בו תקציב בכלל בשלב הזה. חשוב מאוד שנקבל את כל הפתרונות לכל השאלות ובאמת להשקיע זמן מחשבה ותכנון לפני שקופצים חזרה לעבודה עם כל החשיבות של זה. תודה רבה.

תודה. גם חבר הכנסת אזולאי התייחס בהתחלה לכל הנושא של הביטוחים השונים של הגנים, של מעונות היום. אני רוצה התייחסות מטעם המשרדים השונים. לפני כן, אחז אגם.

אדבר ממש בקצרה. גם אני מודה לוועדה הזאת שהתכנסה וגם אני מאוד שמח שהנושא עלה על סדר-היום. אני רוצה לציין ולהדגיש שההורים בהחלט חלק מהמאבק הזה ובהחלט חושבים שמאוד חשוב שהמדינה תתערב פה לטובת הארגונים על מנת שהם יוכלו לעמוד ביום של מחר, כי אנחנו צריכים שלילדים שלנו יהיו מסגרות איכותיות וטובות גם ביום של מחר.

יחד עם זאת, שני דברים שאני רוצה להגיד בקצרה. אחד, כמובן שלא על חשבון ההורים. הרבה מהארגונים פה דיברו באופן יפה ומאוד ברור על התנאים שלהם, אבל הם לא ממש הצליחו ליישר את השורות עם כל הגנים שנמצאים אצלם, בעיקר הגנים הפרטיים, לגבי העובדה שהם ממשיכים לגבות כספים מההורים גם על אפריל שבו אין שום פעילות. חלק מהם אפילו שמעתי על מאי שאין בו שום פעילות מתוך כוונה לפעול בעצמם, אבל לא מתוך - - -

סליחה, אחז, אתה אומר שממשיכים לגבות?

כן, יש גנים פרטיים שממשיכים לגבות גם על אפריל וגם על מאי. אני שמח להגיד שזה יחסית מיעוט, אבל זה עדיין קורה.

זה מיעוט גורף.

מיעוט גורף, אוקיי.

חשוב לציין שזה נעשה בהסכמה עם ההורים, יש הורים שתומכים בזה.

חלקם נעשה בהסכמה וחלקם נעשה מתוך סוג של איום.

אמרתי בציניות, אין גבייה - - -

אתם מעוניינים להמשיך את השיחה ביניכם?

לא, אני ממשיך לדבר.

כי אנחנו לא שומעים אתכם בינתיים. בבקשה.

תודה. ולכן האמירה הראשונה והכי חשובה היא שהגבייה מההורים חייבת להיפסק לאלתר מבלי כל מיני ספחים ומבלי כל מיני אישורים. גם הדברים שנאמרו פה על הקישור בין המצב הנוכחי לבין החוקים האחרונים שעברו, חוק הפיקוח וחוק המצלמות, אין פה שום קשר. אסור לעשות את הקישור בין הדברים האלה. חוק הפיקוח וחוק המצלמות הם חוקים חשובים שחשוב שיכנסו לתוקף, ובלי קשר לעניין של העזרה לכל המסגרות בשביל לעבור את הפעילות הזאת.

אני רק מסכם ואומר שאנחנו מאוד בעד שהמדינה תיקח אחריות ותעזור לארגונים, תשאירו את ההורים בצד. ההורים כרגע במלחמה הישרדותית משל עצמם, הם לא יכולים כרגע להיות אלה שאחראים לממן את אותן מסגרות. אז בואו ננסה למצוא מתווה שקשור למדינה ולא קשור להורים. תודה.

תודה רבה.

גם להביא עוד קול הורי.

לא, אני לא יכולה, אני מתנצלת, יש לנו - - -

אני ממש מבקשת, אני חושבת שניתנה פה במה מאוד יפה לנציגויות הארגונים, וגם להורים צריך לתת את המקום שלהם.

יש משהו נוסף להוסיף? כי לשמוע שוב את אותם דברים אני אומרת לך שאני לא יכולה.

יש משהו שלא עלה כאן.

בבקשה, ישר לזה.

אזכיר שבקיץ האחרון יצאנו בהמונינו, אלפי הורים יצאו מהבית והפגינו על המצב במעונות היום. אין ספק שהקורונה רק מביאה אותנו עוד יותר לקצה. חייבים גם את ההתייחסות למה שקורה במעונות טרום הקורונה, ואני בטוחה אגב שהוא יחמיר עוד יותר עכשיו, מצוקת כוח האדם והמצוקה הכלכלית. יושבים פה סביב השולחן, מה שנקרא הווירטואלי, ארגונים שאני בטוחה שישמרו על הילדים והם אלו שלא יתפשרו על האיכות, אבל מה עם אותם ארגונים שכן יתפשרו על האיכות. אין ספק שחוק הפיקוח קריטי עוד יותר עכשיו. עכשיו חייבים לתת את הדעת גם על הסטנדרטים במעונות הלא מפוקחים. לאן עוד אפשר לרדת? צריך לזכור שבסופו של דבר יהיו שיקולים כלכליים. אני חוששת בתור אימא, ושותפים לחששות שלי אלפי הורים שיצאו להפגין עוד טרום המשבר הזה, שהסטנדרטים ירדו עוד יותר נמוך.

תודה רבה. לפני שאני פונה למשרדים אני רוצה למיין את סוג הבעיות שעלו כדי שיהיה לנו קל יותר להתייחס לכל בעיה ולקבל תשובות.

עלו בעיות שקשורות להמשכיות העבודה של מעונות היום בצל הקורונה, שהן בעיות כלכליות גרידא למפעילים של מעונות היום, והן קשורות בהוצאות קבועות שהם עדיין צריכים לשלם ומהווים נטל כלכלי, ולא קיבלו עליהן שום פיצוי או שיפוי כדי שיחזיקו וימשיכו לעבוד.

יש את הבעיה של העובדות שבגלל בעיות או סיבות בריאותיות כלשהן, שחלק מהן לא בעיות, חלק מהן הם דברים טובים כמו היריון, לא יוכלו לתפקד בחזרה ועלולות להיפגע, ההכנסה שלהן עלולה להיפגע.

והיו בעיות שקשורות ביום שאחרי או איך מתכוננים לפתיחה מחודשת ולקליטה של ילדים שמחייבת איזושהי כוננות מיוחדת.

בדברים הקודמים שלי עם האוצר הבנתי שהאוצר מתייחס לבעיות של המפעילים יותר בגישה של הם עצמאיים והם מקבלים מה שהעצמאיים מקבלים, וזהו. אני רוצה לשאול קודם כול את נציג משרד האוצר איציק דניאל מאגף התקציבים, האם חל שינוי בעמדה שלכם? האם אתם שוקלים מחדש – במיוחד לאחר שאנחנו כבר מדברים ומציפים את הבעיה ואומרים שהמערכת הזו שנקראת מעונות יום, וגם גנים, הפכה למערכת החיונית אולי ביותר לחזרה לשגרה – ואם אתם חושבים להחזיר את המשק לפעול ולחזור לשגרה שלו אי-אפשר לנתק את זה מהמצב של מעונות היום. יש לך מה להוסיף לנו בעניין הזה או שאתם עדיין מתבצרים בעמדה הקודמת שלכם?

אמרת נציג, מה התפקיד שלו במשרד האוצר?

הוא מאגף תקציבים.

מה התפקיד שלך באגף התקציבים?

כל הפעילות של זרוע העבודה נמצאת תחת אחריות שלי. ומתחת לזרוע העבודה נמצא האגף למעונות יום שמרכז את כל הפעילות של מעונות בעלי הסמל, ואמור גם לרכז את הפעילות של חוק הפיקוח החדש שיתחיל לפעול.

אעשה סדר בדברים ואשתדל להתייחס לחלק מהנקודות שעלו. אתחיל בהתחלה, והיא מבחינתנו הנקודה החשובה, באוצר ובכלל בממשלה, גם במשרד רוה"מ, גם במל"ל וגם במשרד הבריאות, כולם שותפים לגישה ולתפיסה שמעונות היום והמסגרות לגיל הרך מאפס עד גיל שש הם שלב קריטי בחזרת המשק לפעילות. אנחנו לא מתארים לעצמנו עולם שבו ההורים יידרשו לחזור לשוק העבודה והמסגרות האלה יישארו סגורים, כי למעשה מה שזה בעצם אומר שחלקם הגדול של ההורים לא יוכל לשוב לשוק העבודה. אנחנו מנסים תחת המגבלות הבריאותיות לראות איך מחזירים את המסגרות האלה לשגרה.

אתם מן הסתם שומעים בתקשורת על כל מיני תרחישים וחלופות שונות, לסירוגין, שבוע-שבוע, יש אפילו תרחישים שמדברים על זה שכל המסגרות בכלל תיסגרנה ודווקא לא יפתחו את מערכת החינוך בשלב הראשון. אבל הגישה שלנו אומרת שהמעונות והמסגרות האלה לגיל הרך הן קריטיות להחזרת המשק לפעילות. זה דבר אחד.

אם כבר אמרנו את זה, מה אתם עושים למענם? תיגש לתשובות.

עכשיו אתייחס לדברים. בלי קשר לישיבה הזאת שנעשית עכשיו וגם לוועדת החינוך שדנה בנושא אנחנו מקיימים שיח עם בעלי המסגרות, בין אם זה עם בעלי הסמל וגם כן עם הפרטיים. קיימנו ישיבה אחת כרגע עם כל אחד מהגופים וגם קיימנו שיחות טלפוניות עם גורמים נוספים.

אבל הם מתלוננים שאתם לא משתפים אותם, שפעם אחת ישבתם איתם, הוצאתם כותרת, מעבר לכך לא, חזרתם בכם. תן להם תשובות.

הזמנו כבר במהלך חול המועד את המסגרות לשבת איתנו שוב לשיחה, ואני קורא גם עכשיו, נשמח לשבת עם כל גורם שיכול לסייע ומוכן לתרום מזמנו כדי להגיע לישיבה מהסוג הזה. נשמח לשבת.

מה יש לשבת?

איציק, שנייה, תסלח לי. להגיד לך את האמת, אני חושבת שאנחנו כבר מעלים את הנושא הזה מעל ללפחות שבועיים-שלוש, מאז שנכנסתי לתפקידי כיושבת-ראש. אני רוצה לשמוע איפה אתם עומדים היום בפתרונות, לא מהרצון לשבת. אתם כבר מכירים את הבעיות 100%. בוא נשמע איזה פתרונות אתם מציעים להם מעבר להלוואה בערבות המדינה ומענק. מה?

שאי-אפשר לקבל לא את זה ולא את זה.

אולי נחדד ונגיד למה את חצי חודש מרץ שאמרתם שתמשיכו לשלם לקחתם בחזרה. זה דבר אחד.

נכון.

למה על פסח שהוא חופש אתם לא משלמים? ולמה אתם לא נותנים מענק חירום כמו שאתם יודעים לתת בדברים אחרים? ומה אתם עושים על מנת להתחיל את השנה כמו להתחיל את החזרה ללימודים וחזרה לשגרה, כמו שעושים בתחילת שנה שנותנים 10%, מה אתם עושים עם המענק הזה? למה אתם לא יכולים לתת את זה? אם אתה נותן את הדברים האלה בעצם פתרת את הבעיה, ולא צריך אנשים שיתווכו ולא צריך לשבת עם הארגונים. זה מה שהם ביקשו, זה מה שהם דרשו, זה גם מה שהיה בהסכמות.

ותפטור את עצמך מהרבה ישיבות איתם. בבקשה.

אתה לא אוהב לשבת איתם.

אז קודם כול אין לי בעיה לשבת ואני שמח ולשמוע. ובאמת אנחנו תמיד מעשירים את הידע שלנו, כמו בדברים שעולים בישיבות האלה, אנחנו לומדים מה שלא ידענו קודם, אז הישיבות בוועדה הן חשובות. אבל אתייחס לדברים שאמרתם וגם אחלק את הסיבות שבגינן אנחנו רוצים לשבת. את האירוע הזה, כמו שיו"ר הוועדה ציינה, מחלקים לשניים, יש את ההתייחסות אחורה לגבי הפיצוי, לגבי העלויות הקבועות, לגבי חצי חודש מרץ, זה אירוע אחד.

ויש את האירוע השני, וזה מה שעלה פה, חלק ניכר מהשיח היה לגביו, לגבי העתיד, איך המסגרות האלה הולכות לפעול בעידן הקורונה, האם הן ערוכות לעמוד בזה, וזה מה שאנחנו צריכים לקיים בשיח. באמת השיח פה בוועדה היה מאוד מאוד מקיף ועלו פה הרבה הרבה סוגיות. צריך לדון בהן יותר לפרטים, ולכן נשמח לשבת איתם אחד על אחד למשך זמן ארוך יותר, לשמוע כל נקודה ונקודה, ולראות איך נותנים לה מענה.

עכשיו אנחנו נמצאים בתקופת קורונה, אנחנו שואלים אתכם בשביל לחזור לשגרה. אני לא מבין.

לא, שנייה. מה לשבת איתם כדי להתכונן? סליחה, איציק, אני מתחילה לאבד סבלנות, באמת, אי-אפשר להמשיך ככה. קודם כול תענה לי איזה פתרונות, פיצוי, שיפוי, אתם מתכננים לעשות. למה גביתם את השאר של מרץ? לקחתם מהם. למה לא משלמים עבור פסח? תשובות קצרות מאוד ברורות. תגיד לי לא משלמים, אבל תגיד משהו.

בעניין התכוננות לחזרה, את זה לא עושים מול האוצר בשלב הזה. קודם כול עושים את זה מול העבודה והרווחה ומול הבריאות ובאים אליכם עם הצרכים התקציביים. אז תענה לי, יש משהו שאתם מתכננים מבחינת פיצוי ושיפוי למעונות כדי שיחזיקו מעמד ליום החזרה או לא? כל כך ברור.

זה לא פיצוי, זה מגיע להם בצדק. זה לא פיצוי, זאת הבעיה שלנו.

אלו שאלות אחרות, נכון.

פסח מגיע להם, הם לא עושים טובה לארגונים. זה מגיע להם בזכות ולא בחסד, את זה צריך להבין.

תאמין לי שאני איתך, העליתי גם את השאלה הזו.

גם חג אל פסחא, זה לא רק.

ברשותכם, אתייחס לגבי חודש מרץ. כרגע, וככה המערכת פועלת במשך שנים, התקצוב שהמדינה נותנת למעונות היום הוא לא ניתן למעונות היום, התקצוב ניתן להורים. ההורים זכאים לסבסוד בגין מבחן הכנסה שלהם. ברגע שקיבלנו החלטה, ושמעתם בעצמכם ולדעתם זה ראוי, ככל שאני מבין, שההורים לא צריכים לשלם עבור משך הזמן שהילד שלהם לא נמצא במעון, כנ"ל הסבסוד שניתן להורים, שוב אני מזכיר, לא ניתן לאותן מסגרות. זה אירוע אחד לגבי למה התשלום עבור חודש מרץ הופסק.

כמו שציינו פה אצלכם, חלק גדול מהמערכת בכלל היא מערכת פרטית, אז השיח על הפיצוי או לא פיצוי רלוונטי אולי לשליש מהמערכת. שליש חשוב, אנחנו כאמור בשיח איתם, אבל חשוב שתבינו למה עשינו את זה ולגבי הגנים הפרטיים זה בכלל לא רלוונטי.

תשמע, איציק, לא מתקבל על הדעת שהמדינה מרימה ידיים משירותים חיוניים ומעבירה את זה להפרטה, ומכניסה ארגונים פרטיים לעשות את העבודה שהיא הייתה צריכה לעשות, ועכשיו אומרים לי: אבל הם ארגונים פרטיים. תהיה לכם האפשרות לבנות מעונות יום עד יום החזרה אחרי הקורונה ולספק את השירות הזה כמדינה? בואו, בבקשה, נשתוק, לא נבקש שום דבר.

היום אין להם מענה.

כל הכבוד לה.

כל הכבוד.

כבוד יושבת-הראש, אני חייב הצעת ייעול. סליחה, איציק. עם כל הכבוד לאיציק, אני חושב שעושים מאיתנו פה צחוק. עושים מהוועדה הזאת קרקס. לא יכול להיות שלנושא כזה חשוב מגיע לפה רכז, עם כל הכבוד לך, איציק, שהוא בסך הכול מבצע. מושיבים פה רכז ממשרד האוצר, מאגף התקציבים – איציק, אני לא בא לפגוע בך חס וחלילה, אבל הייתי מנכ"ל משרד ממשלתי ואני יודע איך המערכת בנויה. אני מבין שאתה מבצע ואולי מעלה הצעות, אבל מי שמקבל החלטות זה לפחות אמור להיות ברמה של סגן באגף התקציביים ולא רכז. ולכן אני חושב שלא נשמע פה שום תשובה קונקרטית וגם שום דבר לא ישתנה פה עד שיגיעו לפה אנשים רלוונטיים שיכולים לקבל את ההחלטות, ולא שליחים שרק באים להעביר את המסרים, ובמקרה הטוב לרשום את ההערות שלנו ואולי להעביר אותן הלאה. כל עוד זה לא ישתנה לא יזוז פה שום דבר.

אז אני מעלה הצעת ייעול, גברתי יושבת-הראש, אולי נפסיק את הוועדה, נזמין את האנשים הרלוונטיים, נדרוש אותם לפי שמות, שיבואו וידברו כמו שצריך. כי איציק מדקלם את מה שאמרו לו לדקלם, ועם כל הכבוד לו, זה לא יקדם אותנו לשום פתרון.

אלכס, בדיוק תכננתי - -

את אומרת שהוא כיוון לדעת גדולים.

- - קודם כול לתת בכל זאת לאיציק, כי הוא אמר שיש לו תשובות, ורציתי לתת לו את האפשרות הזו. ואמרתי שאני מתחילה לאבד סבלנות, כי ראיתי שאני לא מקבלת תשובות. אז אני נותנת הזדמנות אחרונה, איציק, אם יש לך מה לחדש לנו, אם יש לך איזושהי החלטה חדשה בעניין הנושאים שהעלינו גם בעניין מרץ, גם בעניין אפריל, גם בעניין ההוצאות הקבועות, יש משהו להציע או שנסיים את השיחה הזו ולא נבזה את עצמנו בהמשך.

כמו שאמרתם בעצמכם, אתם יכולים להזמין כל גורם רלוונטי ממשרד האוצר וזו סמכותכם, וכל מי שתזמינו יכול להגיע עם תשובות.

תודה שאתה מאשר, אבל תן תשובות.

הוא לא אשם.

ויו"ר הוועדה יודעת שגם הדרגים הבכירים מגיעים ויודעים לתת את התשובות שצריך. אז זה באמת ברשותכם למה שצריך. נדבר ספציפית לגבי סוגיית הפיצוי. כבר עשינו שני צעדים מאוד משמעותיים שהקלו על המסגרות, גם בעלות הסמל וגם המסגרות המפוקחות. אחד, זאת האפשרות להוציא לחל"ת בתנאים מקלים. כתוצאה מזה, כולם יסכימו איתי, גם למעונות בעלי הסמל וגם לארגונים הפרטיים ירד נטל מאוד מאוד משמעותי, יותר מ-70% ממסגרת ההוצאות שלהם, כי חלקם הגדול הוציא את העובדים לחל"ת וזה חסך להם.

איציק, אתה באמת חושב שלא ידעתי את זה?

אם אתם לא רוצים תשובות אין לי שום בעיה.

אתה עכשיו מזלזל בנו, וזה לא מתקבל על הדעת. ידענו שיש להם את האפשרות לצאת לחל"ת, אל תמרח אותנו. שאלתי שאלה מאוד ספציפית, יש לך מה לחדש לנו? קיבלת מכתב ב-5 באפריל שהיו בו כמה דרישות, לא ענית להם, וגם אמיר מדינה לא ענה. אני מבינה שאין לכם שום דבר חדש, תגידו את זה, תחסכו מהזמן שלכם, תחסכו מהזמנים שלנו, נדע לכנס ועדה שיגיעו אליה אנשים שצריכים לתת את התשובות ויתנו את התשובות. אבל בוא לא נמרח את עצמנו יותר מדיי. יש תשובה? משהו חדש לתת?

אמשיך את מה שאמרתי מקודם, זה אחד. ב'. פטור מארנונה.

לא, אתה לא תמשיך, אני מתנצלת.

איזה פטור מארנונה? אין להם ארנונה בכלל. אולי טעית, אין להם ארנונה.

הם עסק פטור מארנונה.

- - -

בואו נסגור את העסק. אני מתנצלת, איציק, זה לא אישי, אבל התבקשת להעביר את מה שאנחנו כבר יודעים, ואני מודה לך. זה לא יכול להיות ככה. הגישה הזו של האוצר לא מתקבלת על הדעת, מה שיהיה. אני מכנסת ישיבה שיגיע אליה או המנכ"ל או סגנו, והם בעצמם ייתנו את התשובות, ושיגידו לנו שהם לא רוצים, ונראה אתכם פותחים מחדש את המשק, נראה אתכם חוזרים לשגרה בלי לטפל בענף הזה.

המנכ"ל הגיע לוועדת הכספים, את יודעת למה? כי שם אפשר לסגור לו את הברז, את השיבר, בגלל זה הוא מגיע לוועדת הכספים, אבל פה הוא מזלזל. הם מזלזלים, לא משהו אחר. והמפתחות נמצאים אצל האוצר.

כן. בסדר, יש תקנון לכנסת.

ואני אומר לך שהם נמצאים אצל האוצר ולא אצל הרווחה. הרווחה סך הכול באים ורוצים את הטובה, כי זה פוגע בהם בסופו של דבר. האוצר מחזיק את הכול אצלו והם לא עושים שום דבר, שום צעד למען הילדים האלה, למען ההורים ולא למען המשפחות.

גם לא למען המשק בסופו של דבר.

בוודאי, כולם זה המשק, המשק לא יחזור בסופו של דבר.

חברים, חברי הכנסת, אפילו לפי הגישה שלהם אין לי אשליות שעכשיו האוצר ישנה את כל המדיניות שלו. אבל אם הם באמת משתוקקים לחזור לשגרה, אם הם רוצים להחזיר ולהפעיל את המשק שיבינו דבר אחד, זה לא יקרה בלי סידור נאות לכל הילדים ולכל הפעוטות, ושהמשפחות יצאו לעבוד כאשר הם יודעים שיש סידור לילדים שלהם. וזה לא יהיה על גבי אותם ארגונים שמספקים את השירות שהמדינה הייתה צריכה לספק, זהו. הם צריכים להבין שאם זאת השפה שהם מבינים, המשק וטובת הכלכלה, אז נדבר את אותה שפה. אי-אפשר לחזור ולהפעיל את הכלכלה ואת המשק בלי למצוא פתרון לאנשים האלה ולמסגרות האלה.

גם בחזרה לשגרה אין להם מענה. מה שהוא אומר לך, יש לי בחזרה לשגרה, שייתן מענה לחזרה לשגרה מה קורה עם אישה שמטפלת והיא חולת קורונה וכל המטפלות מסביב, 14 יום בידוד, הילדים בבידוד, מה הוא יגיד לך? שהוא לא משלם להם? אין לו תשובות. גם לזה אין להם תשובות.

אבל חבר הכנסת אזולאי, חזרה לשגרה מחייבת דיון יותר מעמיק גם של משרד העבודה והרווחה שאחראי על הפיקוח על המסגרות האלה, וגם של משרד הבריאות, ואחרי שיקבעו את הכללים ואת הצרכים האוצר ייתן את דעתו. אבל לפני שעושים את הדיון הזה מה יש לאוצר להגיד. אנחנו לא רגילים שבמדינה הזו פותחים את הכספת ואומרים בואו תיקחו מה שאתם צריכים, אבל לפחות שנדע מה הצרכים.

הוא עשה טובה שהוציא אותם לחל"ת.

אני רוצה לפנות לאמיר מדינה מנהל אגף מעונות יום ומשפחתונים, אני רוצה לדעת איך אתם מתכוננים ליום שאחרי ולמה עד עכשיו לא ניתנו תשובות גם בעניין של תשלומים לארגונים שמפעילים את המקלטים. בבקשה, אמיר מדינה, שמעת את כל השאלות שעלו ואת הגנים.

קודם כול צוהריים טובים, תודה על הזימון לוועדה החשובה הזאת, אהיה קצר ותכליתי. המענים בנושא תקציב, מי שאמון לתת התשובות – אחרי נחרצות הוועדה אולי תשמעו תשובות יותר קונקרטיות. המענה שאני יכול לתת בשלב הזה זה על שאלות שנשאלו. מה שרלוונטי בשלב הזה זה אחד, פעילות של ילדים בסיכון ימשיכו לקבל תעדוף כמו בשגרה. וככל שתגענה בקשות לשילוב של פעוטות בסיכון - - -

לגבי ילדים בסיכון, מה זה אומר?

לא, מי זה? מי נכנס לקו עכשיו?

אמשיך, ברשותכם. השאלה החשובה שלא קיבלנו עליה עדיין תשובה, וזה גם מה שאיציק ניסה להגיד, אבל לא נתתם לו את הצ'אנס, חסר נתון הכי קריטי באסטרטגיית החזרה, והוא כמה פעוטות, כמה ילדים משרד הבריאות יאפשר בכניסה. זה נתון שעד לרגע זה עוד לא קיבלנו עליו מענה. אני יכול להגיד לכם שכשדנו מולם בנושא של פתיחה של מסגרות בתחילת התקופה, מסגרות בבתי חולים או פתיחה של כל השוק למסגרות עד שישה פעוטות לילדים של עובדים חיוניים, השיח תמיד דיבר על קבוצות קטנות. עלה השיח ודיברו על קבוצות של בין חמש ל-15 ילדים. יש לזה השפעה משמעותית על איך תיראה החזרה שלנו. אנחנו כמובן בשיח מול משרד האוצר ומול משרד הבריאות, אבל זה נתון קריטי שלא דיברו עליו עד עכשיו. הוא ישפיע מן הסתם על התעריף שייקבע לתקופה הזאת, ופה האוצר מסכים איתנו לחלוטין ואנחנו גם בשיח על זה.

אמיר, אני מבינה מהדברים שלך שאת כל הדרישות שעלו שקשורות לתקופה הזו כדי לשמר את המסגרות האלה שמתם מאחורי הגב ואתם כבר מסתכלים קדימה.

הוא אומר שהרווחה בעד הדרישות האלה, האוצר לא מאשר. מעונות היום אומרים שהרווחה איתנו, האוצר לא מאשר לנו את זה, זה גם מה שמובן מהמעונות. אם לא, שיגיד לנו.

ברשותכם, אני מציע שפחות אייצג את הארגונים, הם הציגו את עצמם נאמנה.

אני מבקשת ממך לייצג את העמדה של המשרד שלך, שעלול להגיע למצב שלחצי מהילדים לא יהיו פעוטונים בעוד חודש.

העמדה של המשרד היא בדיוק כמו שאמרתי, אנחנו רואים את המצוקה של מעונות היום וצריך למצוא פתרון. האוצר צריך למצוא פתרון, והוא ימצא פתרון, הוא עובד על הפתרון, פשוט לא נתתם לו להשלים את דבריו. מציאת פתרון גם לו, כמו שאמר חבר הכנסת אזולאי, זה לא חובות.

אז עכשיו זה אנחנו שמעכבים את הפתרון.

אנחנו אשמים.

אלו נזקים שנגרמו להם כתוצאה מההשבתה, כתוצאה מהקורונה, הפתרונות האלו יבואו. אני רוצה להסתכל קדימה, זה לא סגירת הדפיציט שהיה, אלא צריך להסתכל קדימה על גודל הקבוצות ומה יהיה בעתיד. אם בעתיד אנחנו מדברים על קבוצות שלא תעלינה על שישה-שבעה-שמונה-תשעה ילדים, לדבר הזה יש משמעויות כלכליות אדירות, ומישהו יצטרך להכניס את היד לכיס. יש פה משולש, יש פה הורים, יש פה את האוצר ויש פה ארגונים. זה משחק סכום אפס, מישהו יצטרך להכניס את היד לכיס ולהוציא את הכסף.

על זה אנחנו מדברים, אנחנו אומרים שהארגונים לא אמורים להכניס את היד לכיס. הרי האוצר אמור – אם יסגרו על חמישה-ושישה-ושבעה ילדים - - -

גם ההורים לא.

ודאי שלא ההורים, ודאי, אנחנו מדברים על המשרדים הממשלתיים. הרי אם אנחנו מדברים על כיתות של חמישה-שישה ילדים אתה צריך להביא עוד צוות, אתה צריך קודם כול למצוא גם פתרון לאלה שלא מגיעים. מה אתה עושה עם אלה שלא מגיעים? אז תגיד לי רק עובדים חיוניים? ומה קורה עם הילדים האחרים? מה תעשה איתם? אז ההורים העצמאיים לא יבואו?

ומה עם ילדי הרווחה?

אז זאת שרשרת, לכן ביקשנו מהאוצר. אם הוא היה נותן לנו עכשיו פתרון, את האוויר הזה על חצי מרץ, על פסח, היינו יכולים להמשיך ולשמוע מה קורה ביום שאחרי, ביום שחוזרים לשגרה מה יקרה. ואז היינו שואלים את השאלות הבאות על התוספת של 10% למטפלות שנמצאות, היינו שואלים אותו את כל זה, וזאת הבעיה שלנו ולשם אנחנו רוצים להגיע. ואיציק לא מביא אותנו לשם. איציק רוצה לרוץ קדימה כדי שלא נשמע אותו.

אני מרגישה שאין טעם באמת להמשיך את הדיון.

הפתרון להביא את מנכ"ל האוצר, ואם את רוצה מישהו מהרווחה זה אלישע שהוא ראש זרוע העבודה. הוא צריך פעם אחת להגיד מה הוא באמת אומר, ולהגיד את זה גם לארגונים וגם להורים, שיסתכל להם בעיניים ויגיד להם, ויגיד לנו פה בוועדה. כל פעם בכל הדיונים שהייתי גם בעבר הוא תמיד יודע לברוח. שיבוא אלישע לאמיר מדינה, שאני מכבד אותו, והוא עושה עבודה טובה, והכול בסדר, אבל שיבוא ראש זרוע העבודה איציק אלישע, עם כל הכבוד, שייתן פה את התשובות ביחד עם מנכ"ל האוצר או הסגן שלו. אלו האנשים שצריכים להגיע לפה ולא אחרים.

אני מתנצל שאני מתפרץ, אבל אני אומר לכם פה בצורה ברורה, מנהל האגף שהוא יד ביד ביחד עם הארגונים מבין את הצורך ואת הבעיה, הבעיה היא מול האוצר.

- - -

בסדר, תודה על התרגום. אני מבקשת מכם, אני ממש בקצה העצבים שלי, תסגרו את המיקרופונים או שאנחנו מסיימים את שיחת ה-zoom עכשיו, זה לא יכול להיות ככה. אמיר, אני מבקשת.

בבקשה, אני איתך. אפשר להמשיך?

אני מבינה שאתם כבר מתכוננים לפתיחה המחודשת, ואתה אומר שהאוצר צריך לתת תשובות על זה. יש לך משהו נוסף שאתה רוצה להגיד לי?

דיברנו על תעריף מיוחד שייתן מענה לקבוצות הקטנות, שזאת סוגיה קדימה ולא אחורה. זאת סוגיה מאוד מאוד חשובה, אנחנו בשיח בנושא הזה עם האוצר. דיברנו על פעוטות בסיכון, שניתן מענה. ודיברנו על נקודה שלישית, על זה שלנו מול משרד הבריאות, נצטרך התראה מספקת של לפחות בין שלושה לחמישה ימים כדי שנוכל להכין את המערכת לכיתה גם של קבוצות קטנות.

אני ממש לא מבינה, אתם לא יושבים ביחד עם משרד הבריאות ודנים בהכנות לחזרה? אתם רק מבקשים שיעשו לכם התראה?

אנחנו יושבים. ואני מציין שגם יירשם בפרוטוקול שנידרש לפרק זמן של בין שלושה לחמישה ימים כדי להיערך.

אני מודה לכולכם. אני מסכמת, ואף אחד לא מתפרץ לדיון. אני מבקשת לסגור את כל המיקרופונים. לצערי הרב, אנחנו בדיוק רואים את השתקפות המדיניות הכללית בטיפול במשבר הזה איך שהממשלה מטפלת, והרבה פעמים מרגישים שיד ימין לא יודעת מה יד שמאל עושה. וגם אנחנו בדרך רואים שהרבה קבוצות נופלות בין הכיסאות, ועכשיו זה לא עניין רק להגן על האינטרסים של בעלי מעונות היום אלא להגן גם על האינטרסים של הילדים שלנו והתינוקות שלנו שאמורים לחזור למסגרות האלה. ואנחנו רוצים שישמרו על סטנדרטים מסוימים. והחישובים הכלכליים, אם המדינה לא תיקח על עצמה את האחריות כדי לעזור לארגונים האלה לעבור את התקופה הזו, אני בטוחה, ואמרתי את זה מאה אלף פעמים, מדיניות ההפרטה הזו והרמת היד של המדינה תגרום לשיקולים כלכליים שיכריעו בסופו של דבר ואולי יגרמו להורדת הסטנדרטים של המסגרות האלה.

לצערי הרב, אני רושמת בפנינו את העובדה שהאוצר מתעלם מהבעיה הרצינית הזו. ואם האוצר ואם הממשלה ואם המדינה כולה רוצה לחזור לשגרה צריכים להבין אחת ולתמיד שאי-אפשר לחזור לשגרה בלי למצוא פתרון לכל הבעיות שעלו פה. וזה אומר לשבת ולדבר ולנסות למצוא פתרונות, אבל גם להכניס את היד עמוק לתוך הכיס. לא לתוך הכיס של ההורים ולא לתוך הכיס של הארגונים, אלא לתוך הכספת של האוצר, של תקציב המדינה, ולקבל החלטות איך לעזור.

אני אבקש דיון חוזר עם המנכ"ל או עם הסגן שלו או עם האחראי על אגף התקציבים באוצר, שיבואו ויתנו תשובות ברורות.

אני גם קוראת מפה, ואני מציעה לאמיר, אבל בעיקר אני מציעה לשר העבודה והרווחה, לכנס מייד שולחן עגול של כל הגורמים, כולל נציגים מהארגונים שמפעילים את מעונות היום ואת הגנים, לדיון דחוף של איך מתכוננים לחזרה לשגרה; מה ההיערכות שחייבים לעשות, כולל הדרכות לצוות; כולל התקינה שצריך לגבות; כולל גם את הקריטריונים של מי מהתינוקות חוזר ומתי; ותעדוף שזה לא יהיה בידיים הבלעדיות של הגננת או של המפעיל של המסגרת.

אם ויצו ונעמ"ת כבר הכינו איזושהי תוכנית שתהיה בדיון הזה, ואני אפנה לשר לבקש שזה ייעשה כמה שיותר מהר בשיתוף פעולה עם משרד הבריאות, ולאחר מכן עם פניות מאוד ברורות לאוצר מה צריך כדי להיערך בהתאם.

לצערי הרב, ניסינו בכוח להוציא תשובות, לא קיבלנו תשובות. זה שערורייתי מה שקרה בדיון הזה. לא מתקבל על הדעת שאנחנו כבית מחוקקים, כוועדה שאמורה לבקר ולעשות את הביקורת על עבודת הממשלה, נציגי הממשלה באים בלי תשובות ברורות, בלי יחס מתאים לוועדה הזו. אנחנו לא נקבל את זה, לא נעבור בשקט על זה, ויצטרכו לתת תשובות לוועדה. תודה. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 14:17.