פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-ושלוש

הכנסת



2
הוועדה המיוחדת למיגור הפשיעה והאלימות בחברה הערבית
18/05/2020


מושב ראשון



פרוטוקול מס' 5
מישיבת הוועדה המיוחדת למיגור הפשיעה והאלימות בחברה הערבית
יום שני, כ"ד באייר התש"ף (18 במאי 2020), שעה 10:00

דיון לקראת גיבוש ההמלצות של הצוות הבין משרדי לטיפול בתופעות האלימות והפשיעה במגזר הערבי

חברי הוועדה: מנסור עבאס – היו"ר
משה ארבל
רם בן ברק
אימאן ח'טיב יאסין
אנדרי קוז'ינוב

אוסאמה סעדי
ג'אבר עסאקלה

אורן כהן - סמנכ"ל ממשל וחברה במשרד ראש הממשלה

לירית סרפוס - מנהלת תחום בכיר חברה ושת"פ בין-מגזרי, משרד ראש הממשלה

תמי כהן - עוזרת מנכ"ל, משרד ראש הממשלה

אור רוזנמן - מנהל מחלקה בכיר לשכה משפטית, המשרד לביטחון פנים

אפרת אלטהולץ מרום - ראש אגף מדיניות ואסטרטגיה, המשרד לביטחון פנים

ימית אלפסי - ראש אגף ברשות למאבק באלימות סמים ואלכוהול, המשרד לביטחון פנים

ספדי ג'דעאן - מנהל תחום מחוז חוף הרשות למאבק בסמים ואלכוהול, המשרד לביטחון פנים

איתן הורן - סמנכ"ל אסטרטגיה, המשרד לביטחון פנים

רונית זר - רח"ט תקון שב"ס, המשרד לביטחון פנים

שבתי גרברציק - דובר למגזר דתי חרדי, המשרד לביטחון פנים

ירון מטס - ס' ר' המנהלת לחברה ערבית, המשרד לביטחון פנים

שרית פרץ - ר' חו' סחר בבני אדם, המשרד לביטחון פנים

שרון שגב - ר' חו' מחקר בט"פ ואוכלוסיות, המשרד לביטחון פנים

מיכאל שפשק - רפרנט אח"מ לענייני המגזר הערבי, המשרד לביטחון פנים

יונתן פלורסהיים - רפרנט אכיפה ומשפט באגף התקציבים, משרד האוצר

רוסלאן עותמאן - רפרנט תכנון ובניה, משרד המשפטים

תמר ברכה - מנהלת תחום בכיר הוראות וקבילות פינקסים ברשות המיסים, משרד האוצר

מתן יגל - רכז ביטחון פנים באגף תקציבים, משרד האוצר

ארז קמיניץ - משנה ליועמ"ש לממשל אזרחי, משרד המשפטים

בת-שבע שרמן-שני - ממונה תחום מעמד אישי - סיוע המשפטי, משרד המשפטים

עביר מטאנס - יעוץ וחקיקה - פלילי, משרד המשפטים

ליאנה מגד - יעוץ וחקיקה - פלילי, משרד המשפטים

אריאל נתן - מרכז תחום, פרקליטות המדינה

אלעד רוזנטל - מנהל היחידה לאכיפה אזרחית, פרקליטות המדינה

אופיר ביתן - פרקליטה במחלקה הפלילית, פרקליטות המדינה

תמר פרוש - ממונה על עניינים פליליים, פרקליטות המדינה

סאיד תלי - מפקח ארצי (תכניות וועדות בין משרדיות לאלימות), משרד העבודה הרווחה והשירותים החברתיים

ורד גיל - ממונה אקלים חינוכי מיטבי ומניעת אלימות -, משרד החינוך

הילה סגל - מנהלת אגף תכניות סיוע ומניעה שפ''י, משרד החינוך

עבדאללה חטיב - מנהל אגף בכיר חינוך במגזר הערבי ויועץ, משרד החינוך

מריה ג'יריס - מנהלת אגף פיתוח אזוריות, משרד הפנים

שיר רבינוביץ' - מנהלת תחום פיתוח אשכולות אזוריים, משרד הפנים

יוסי חדד - מנהל מינהל אוכלוסיות מרקם ותיק, משרד הבינוי והשיכון

מחמוד נאסר - נציג הרשויות המקומיות

אמנון בארי-סוליציאנו - מנהל שותף יוזמות אברהם, עמותת יוזמות אברהם

פאטמה יוסף - מנהלת שותפה של מיזם קהילות בטוחות, עמותת יוזמות אברהם

רות לוין-חן - מנהלת שותפה של מיזם קהילות בטוחות, עמותת יוזמות אברהם

דן לסרי - יועץ כנסת של שר האנרגיה, משרד התשתיות הלאומיות האנרגיה והמים

מודר יונס - ראש מועצת ערערה ויו״ר ועד הישובים הערבי, מרכז השלטון המקומי

חיאם קעאדן - סמנכ״ל המגזר הערבי, מרכז השלטון המקומי

דני עברי - מועצה אזורית משגב, ארגון המועצות האזוריות

סיון לוי - עו"ס קהילתית ומנהלת מדיניות, פנימה - "פתרונות ישראל"

כמאל ריאן - יועץ אלימות במגזר, מרכז אמאן

אלון ספיר - תלמיד, חבר מועצת התלמידים

ענבר הרוש גיטי - מנכ"ל פנימה - "פתרונות ישראל"

ת'אבת אבו ראס - יוזמות אברהם

רידא ג'אבר - מנכ"ל מרכז "אמאן" לחברה בטוחה

לאה קריכלי

איה לינצ'בסקי


דיון לקראת גיבוש ההמלצות של הצוות הבין משרדי לטיפול בתופעות האלימות והפשיעה במגזר הערבי

בוקר טוב לכולם. אני מתכבד לפתוח את הישיבה של הוועדה המיוחדת למיגור הפשיעה והאלימות בחברה הערבית ובחברה בכלל. מצער מאוד שאתמול, אחרי שסוף סוף יש ממשלה, לא מצא אף אחד מראשי הממשלה, לא ראש הממשלה המכהן ולא ראש הממשלה החליפי, לדבר על הפשיעה והאלימות בחברה בכלל ובחברה הערבית בפרט ולא ציין שזה נמצא בראש סדר העדיפות. הנושא קשור לענייני חיים ומוות והיה ראוי להדגיש אותו ולא רק לציין את הטיפול בקורונה והטיפול במשבר הכלכלי. חיי אדם יקרים יותר מכל דבר אחר.

בכל זאת אנחנו מקווים שהממשלה הבאה תשכיל להבין שאי אפשר להזניח את הנושא הזה, במיוחד לאור הנתונים שיש לנו ששגרת הפשיעה והאלימות לא הושפעה מהקורונה, ההפך. נציג כמה נתונים, במיוחד בפרמטר של מספר הרציחות, יש עלייה בתחום הזה. דברנו גם על עלייה באלימות בתוך המשפחה. צפינו זאת ואנחנו רואים שיש מגמה של עליה בפשיעה הכלכלית שקשורה ישירות לקבוצות פשע ולעבירות בתחום הזה.

לפני שעות, צעיר בן 26 מהכפר ג'סר א-זרקא נמצא ירוי ליד חריש, אבא לשני תינוקות. בחצות, צעיר בן 20 חוסל בקרית אתא. אתמול גבר בן 59 חוסל בקאלנסווה. בחור בן 29 חוסך בכפר מע'אר, אבא לתינוק בן שבועיים. לפני שלושה ימים שני שוטרים נורו בטירה, אחד נפצע קשה ואחד בינוני. צעיר נרצח בכפר ח'ורה. מאיה, צעירה מאורנית בת 22 נחנקה על ידי בן זוגה ברמת גן. צעיר בן 27 נרצח בכפר טורעאן. צעיר חולה נפש נהרג על ידי מאבטחים בתל השומר. אחות בת 30 הותקפה באכזריות בבית חולים לחולי נפש בבאר יעקב על ידי מאושפז בצו אשפוז. זה לא חייב להיות חולה נפש, אלא הוא מאושפז בצו אשפוז והקבוצה הזו תמיד מסכנת את הצוות הרפואי בבתי חולים לחולי נפש.

ציינתי מספר מקרים בשבוע האחרון, שנותנים תמונה מאוד קשה. מתחילת השנה חלה עלייה במספר הרציחות בחברה הערבית. בשנה שעבר עמדנו על 23 מקרי רצח, היום אנחנו עומדים על 28 מקרי רצח. כך שהקורונה רק הגבירה את הפשיעה בחברה הערבית ולדעתי זה גם הכיוון בחברה בכלל. אמנם יש פרמטרים שיש בהם ירידה לאור ההסגר והשינויים שהיו בתקופה האחרונה, אבל לפחות מהנתון על אלימות בתוך המשפחה למדנו שיש עלייה מתמדת והדיווחים ברורים בנושא, ממשרד הרווחה וגם מהמשטרה עצמה.

נתחיל היום דיון חדש בו לא נעסוק בסיבות וניתוח התופעה אלא ניגש ישירות לפתרונות. ראש הממשלה לפני כחצי שנה הקים ועדה בין משרדית שתטפל בפשיעה ובאלימות בחברה הערבית והובטח לנו שתהיה תכנית ממשלתית טובה ומקיפה. היו לנו שתי ישיבות אחת עם אורן ואחת עם רונן פרץ, יושב-ראש הוועדה ומנכ"ל משרד ראש הממשלה ודנו רבות בפרטים של התכנית המתגבשת. אני מקווה שאנחנו עדיין נמצאים בכיוון הזה. אני מקווה שאכן הממשלה החדשה תשלים את המלאכה ותאשר תכנית מקיפה, רצינית ומתוקצבת למיגור הפשיעה והאלימות בחברה הערבית בפרט, אבל גם צריך לתת תשומת לב לחברה בכלל.

יש לי עוד כותרת היום, אמרנו תמיד שברגע שהמשטרה רצתה למגר את הפשיעה והאלימות בחברה הכללית, בערים היהודיות, היא ידעה לעשות את זה. בעשור האחרון הייתה הצלחה כבירה ואכן משפחות פשע שאנחנו מכירים מהזיכרון מוגרו או חוסלו בצורה זו או אחרת. אבל אתמול, מישהו שיודע דבר בתחום אומר לי שיש דור צעיר חדש שבונה את המערך הזה מחדש. יש שמות דומים ומתחילים לפעול בזה שוב. לכן זו סכנה כפולה.

אני אבהיר את הנקודה, בעשור האחרון המשטרה הצליחה למגר את משפחות הפשע בחברה היהודית. אחד שעוקב אחרי זה אמר לי שהיום יש דור צעיר באותן משפחות והן מתחילות להתארגן מחדש ומתחילים לפעול. נשאל את אורן ואת הגורמים האחרים אם זה נכון. הסכנה כפולה כי אם שני האגפים של הפשע והאלימות מתחברים ומתחילים לשתף פעולה, אז אנחנו ניכנס לעידן חדש בקרוב. אכן יש יריבויות בין קבוצות הפשע אבל לצערנו יש גם שיתופי פעולה.

הזמנו את מנכ"ל משרד ראש הממשלה, אבל לאור הנסיבות של הרכבת הממשלה, אנחנו מקבלים את אורן, שהוא הסמנכ"ל. הממשלה, על כל מרכיביה, גם הדרג המדיני פוליטי וגם הדרג המקצועי צריכים לכבד את הכנסת ולתת עדיפות לקשר ולשיתוף הפעולה בין הרשות המבצעת והרשות המחוקקת. אנחנו גוף מבקר. חשבתי אולי לדחות את הישיבה אבל כך אני לא הייתי עומד באחריות שמוטלת עלי כיושב-ראש ועדה לאור מקרי הרצח שהיו ב-24 שעות האחרונות. בבקשה אורן.

תודה רבה. שמי אורן כהן, סמנכ"ל ממשל וחברה במשרד ראש הממשלה. אני אתאר את עבודת צוות המנכ"לים, מה עשינו עד עכשיו ובאיזה שלב בעבודה אנחנו נמצאים. אנחנו יכולים כבר לשרטט את מבנה ההמלצות כפי שגיבשנו אותו ונוכל לדבר איך להמשיך הלאה.

כמו שצוין, הצוות הוקם לפני כחצי שנה, כשתופעות האלימות והפשיעה הגיעו לשיא מבחינה מספרית אחרי מגמה יחסית ארוכה. זו הייתה הפעם הראשונה שהממשלה מנסה לגבש מענה באופן מקיף לתופעות האלה. הייתה החלטת ממשלה 1402 בשנת 2016 שעסקה בהרחבה של הפרישה של כוחות משטרה ואכיפה בחברה הערבית, אבל זו הייתה החלטה שמאוד ממוקדת רק בפן המשטרתי של פרישת תחנות, פרישת שוטרים וחלק מהתובנה הייתה שצריך להסתכל על התופעה הזאת באופן יותר רחב. לכן ועדת המנכ"לים, מעבר למשרד הבט"פ ולמשטרת ישראל כללה גם את משרד הפנים, משרד המשפטים, עבודה ורווחה ושוויון חברתי כדי לנסות להקיף את זה מכמה שיותר כיוונים.

אני אציין גם שעבדנו באופן יחסית מאוד הדוק עם ועד ראשי הרשויות הערביות וניסינו להיות כמה שיותר מחוברים לשטח. היו הרבה מפגשים עם גורמי חינוך בחברה הערבית, גורמים טיפוליים כאלה ואחרים, אנשי אקדמיה שחקרו את התופעות האלה, עמותות, מנהיגות מקומית, גם אנשי עסקים שמאוד סובלים מהתופעות האלה. עשינו סיורים בשטח, היה סיור נרחב באום אל פחם אליו הגיע מספר מאוד גדול של מנכ"לים, אז סך הכול ניסינו לעשות את זה כמה שיותר רחב וגם עמוק.

כמו שאמרתי, אנחנו יודעים פחות או יותר לשרטט את המתווה הכללי של ההמלצות. הקורונה תפסה אותנו רגע לפני שהיינו אמורים לצאת למהלך של שיתוף הציבור. רצינו לשתף את הציבור הערבי בעיקרי התובנות וההמלצות. אני מקווה שנצליח לחדש את זה כמה שיותר מהר כי הרעיון היה לבצע קבוצות מיקוד ובגלל הקורונה אי אפשר היה לכנס אנשים ביחד. זה נכנס להקפאה זמנית ואנחנו מקווים להתניע את זה מחדש.

אנחנו מודעים לעבודה שנעשתה בשטח, עם ראשי הרשויות וכדומה. אבל לא היה ברור לי לגבי הרכב הוועדה.

הוועדה הייתה ועדת מנכ"לים. ועדה ממשלתית שכללה את משרדי הפנים, משפטים, ביטחון פנים, גם פרקליטות המדינה וייעוץ וחקיקה, משרד האוצר, משרד העבודה והרווחה, המשרד לשוויון חברתי. מתוך המשרדים האלה, מלבד המנכ"לים, היו הרבה מאוד גורמים מקצועיים.

היו אנשים מהחברה הערבית בוועדה?

אני מציע שניתן לאורן להשלים את הדברים ואז נשאל אותו.

אני רק רוצה לדעת אם היו חברים מהחברה הערבית בוועדה?

תשאל את זה בסיום הדברים שלו.

הוועדה הייתה ועדה ממשלתית. התייעצנו עם המון גורמים.

אני מבקש שתסיים את ההצגה שלך ולא מכן תענה לשאלות.

אדוני היושב-ראש, עם כל הכבוד, זו שאלה פשוטה, האם היו חברים ערבים בוועדה.

תשאל בסוף דבריו.

לפני שנעבור להמלצות אני אדבר על התובנות המרכזיות שעלו בעבודת הוועדה, חלקן היושב-ראש ציין בפתיחה. עלה הנושא שיש פערים מאוד מהותיים בהקשר של אכיפה ופשיעה, מה שאנחנו קוראים פשיעה מאורגנת, המשטרה קוראת לזה בשמות אחרים, אבל הכוונה לפשיעה שהיא פשיעה מקצועית, פשיעה כדרך חיים או פשיעה כפרנסה, שזה המאבק העיקרי.

יש זמינות מאוד גבוהה של נשק חם, אמל"ח שמחולל פשיעה ואנחנו לא מצליחים למגר את התופעה הזאת. עלה הנושא של הלחצים והאיומים שיש על השלטון המקומי. אנחנו מבינים שאותם גורמי פשיעה מקצועיים מפעילים לחץ בלתי פוסק על השלטון המקומי הערבי בניסיון להשתלט בין אם זה במכרזים, בין אם באמצעים אחרים. עלתה תובנה שדווקא בגלל שברשויות הערביות המקומיות הייתה קפיצת מדרגה בפעילות שלהם בשנים האחרונות ודווקא בגלל שהם יותר פעילות ומחוללות יותר פעולות פיתוח או פעילות כלכלית, זה עלה לעלייה בלחץ של אותם גורמי פשיעה דווקא בשנים האחרונות.

עלתה הבעיה של הנגישות הפיננסית שאלה גם בעיות של חוסר אמון וגם בעיות של חוסר נגישות שגורמות לזה שיש מלאי מזומן מאוד גדול וחלק גדול מהפעילות מתנהלת במזומן ואותם גורמי פשיעה מקצועיים הם חלק מספקי המזומן ומשאבות המזומן בתוך החברה הערבית.

עלה הנושא של הצעירים, אני אומר כמה תובנות בנושא. אם מסתכלים על הצעירים הערבים הגברים בגילאי 20-24, לפני עשר שנים הממשלה קבעה יעדי תעסוקה לשנת 2020, לשנה הנוכחית, זה נקרא ועדת אקשטיין. יעד התעסוקה לשנת 2020 לצעירים ערבים היה 65%. זה נקבע לפני עשר שנים כשבאותו זמן הנתון היה קצת פחות מ-60%.

מה שקרה בעשור האחרון שבשנת 2013 היעד הזה הושג, כלומר שיעור התעסוקה של צעירים ערבים חצה את ה-65% כלפי מעלה, הגיע בערך ל-67%. אבל בשנת 2018, לפני שנתיים, הוא חצה אותו חזרה למטה. הנתון האחרון של שנת 2019 כבר היה 59% והנתון האחרון של הרבעון הראשון של 2020, עוד לפני הקורונה, היה 53%. זו בעצם הקבוצה היחידה מכל יעדי התעסוקה שהממשלה הגדירה, שהגיעה למצב שהיעד הושג, כבר היינו מעל היעד ואבדנו את זה.

מה הייתה הפרשנות שלכם לזה?

זה קשור להמלצות שתכף אגע בהם. אבל אני אגיד עוד נתון מאוד חשוב בהקשר, אם מסתכלים על מבצעי העבירות, האנשים שהורשעו לפי גילאים, אנחנו רואים שבחברה הערבית שליש מהאנשים שהורשעו בדין הם בגיל 20 עד 24. זה פי 2 מהנתון המקביל בחברה היהודית. אותה קבוצת אוכלוסייה שבשנים האחרונות מצליחה פחות להשתלב בשוק העבודה מיוצגת באופן חסר פרופורציות לחלוטין בהקשר של מבצעי העבירות.

לשאלה איך זה קרה אין על זה תשובות חותכות. אני יכול להגיד שדווקא בגלל שהנתון היה נראה בתחילת העשור במגמה חיובית לגבי האוכלוסיה, היא לא זוהתה כאחת האוכלוסיות שיש להן בעיה וצריך לשים עליהם דגש. דווקא בחברה הערבית היה יותר דגש על נשים ערביות שהתחילו מלכתחילה בשיעורי תעסוקה יותר נמוכים. הייתה הרבה השקעה והרבה תכניות בעידוד נשים ערביות להשתלב בשוק העבודה. משם הייתה עליה מאוד גדולה. הם התחילו מנתון של פחות מ-20%, אז יחסית לזה הייתה עלייה מאוד גדולה ולא הייתה מחשבה שהקבוצה הזאת של גברים ערבים צעירים היא קבוצה שיש אתה בעיה מיוחדת וזה בעצם רק בשנים האחרונות הסתבר שאנחנו שם בפער מאוד גדול. התופעות השליליות שנגזרות מזה הן מאוד כבדות משקל. כשנגיע להמלצות אני אגיד איך אנחנו ממליצים להתמודד עם זה.

עוד תובנות שעלו במהלך תהליך הלמידה שיש לא מעט תכניות שמופעלות וקשורות למניעת אלימות או שחלק מהמטרות שלהם זה מניעת אלימות. יש גם בעיה בסנכרון שלהם, בעיקר ברמה המקומית. כלומר אם יש בין תכניות של "עיר ללא אלימות" למדריכי מוגנות בבתי ספר, לתכניות לטיפול לילדים ונוער בסיכון שלכל אחת מהתכניות האלה יש ואריציות שונות של עיסוק במניעת אלימות או צמצום אלימות, א לא תמיד הסנכרון ברמה המקומית מספיק טוב ולכן גם השליטה של הרשות המקומית או של הגורמים המקומיים בהפעלת התכניות האלה או במקסום של התועלות שלהם לא מספיק טוב. אלה עיקרי התובנות.

מה עם אלימות במשפחה ורצח נשים?

לגבי אלימות במשפחה הייתה החלטת ממשלה ייעודית לאלימות במשפחה מינואר 2019 כיוון שהיה ניתוח לעומק של תופעת האלימות במשפחה בחברה הערבית וכבר בה הוגדר בהחלטת הממשלה שלפחות שליש מהמשאבים שיוקצו באותה החלטת המשלה צריכים להגיע לחברה הערבית, שזה כולל ההקצאה של העובדים הסוציאליים, ההקמה של המסגרות גם לאנשים וגם לגברים, המסגרות הטיפוליות. מכיוון שהעבודה הזאת מאוד טרייה, אנחנו במשרד ראש הממשלה היינו מעורבים בה, העבודה מאוד טרייה ויש החלטת ממשלה חדשה שכבר הוקצו בה משאבים וכבר נקבע התעדוף הפנימי בתוכה לחברה הערבית, לא חשבנו שנכון לפתוח את זה מחדש. במסגרת הזאת לא הסתכלנו על זה מחדש כי כמו שאמרנו, זו עבודת מטה שנעשתה ממש לא מזמן וכבר הגיעה לידי מימוש, רק צריך לראות שזה יוצא לפועל.

לא יוצאת. באחת הישיבות הודגש בפנינו ש-20 מיליון שקל תקועים ולא מועברים מהאוצר למשרד הרווחה.

גם הממשלה קבלה סקירה במלוא שנה להחלטה, בינואר 20 לפני ארבעה חודשים, ראש הממשלה רצה לקבל דיווח על היישום של ההחלטה. זה נכון שהיו בעיות ביישום שחלקם היו קשורות למצב של ממשלת המעבר והיעדר התקציב לשנת 2020, אז אני מקווה שעכשיו עם השינויים שקרו נראה ביצוע יותר גבוה. שם עיקר הדגש הוא לבצע את מה שהוחלט עליו. פחות חשבנו שצריך לחזור לשולחן התכנון ולתכנן את התכנית מחדש.

נושא נוסף זה פשיעה על רקע סכסוכי קרקע, הקדשתם לזה מחשבה וזמן למידה?

נושא הקרקעות בכלל והיעדר פתרונות דיור עלה באחד הגורמים לפשיעה ואלימות באופן כללי. סוגיית המשכנתאות שעלתה מאוד חזק, שהרבה פעמים אם אי אפשר לקבל משכנתא אז לוקחים את המשכנתא מהשוק האפור, אפור כהה. זו אחת הסוגיות שעלתה, אנחנו מתייחסים לזה בהמלצות, אין לנו עדיין פתרון שאנחנו יודעים לנסח כי זו בעיה מאוד מורכבת, אבל זה כן עלה כאחד הגורמים.

עשיתם אבחנה בין אלימות בתוך הקהילה, מסיבות קהילתיות כלשהן, לבין הפשיעה. האם בתובנות שלכם עשיתם הפרדה כלשהי?

בהמלצות שאני תכף אציג חילקנו את זה לפשיעה ואלימות. אבל ברור שיש הזנה הדדית בין התופעות.

לגבי התובנות, דברת על הפשיעה המאורגנת המקצועית כמו שקראת לזה, אלה ארגוני פשיעה לפי החוק.

לפי החוק לא כולם מסווגים כארגוני פשיעה והמשטרה מקפידה. חלק הם ארגוני פשיעה וחלק לא ארגוני פשיעה. הכנסנו את כולם תחת פשיעה כמקצוע.

אני שואל על תופעה שהולכת ומתרחבת בחברה הערבית שאלה איומים ופגיעה בנבחרי ציבור ובמיוחד ראשי ערים.

הוא דיבר על זה. ניגש להמלצות ואז יהיה לנו זמן לדיון.

אני אחלק את זה לפשיעה ואלימות, למרות שברור שזו חלוקה קצת טכנית ויש הזנה ביניהם. פשיעה מחוללת אלימות ואלימות מתגלגלת לפשיעה, אבל כדי לנסות יחסית להכיל את כל התופעה ולעשות סדר. בהקשר של הטיפול בפשיעה החמורה, ההמלצות שלנו להשלים ולהרחיב את תכנית בניין הכוח המשטרתית.

כמובן.

אוקיי, בסדר. זה יפה.

תקציבים למשטרה.

להשלים את התכנית שלא הושלמה ואף לתגבר אותה מעבר לזה, לפי הצעת המשטרה.

זה חשוב יותר. אנחנו ממילא יודעים שהתכנית עצמה לא עמדה ביעד ולא הצליחה לבלום את העלייה.

זה רק סעיף אחד.

אבל היה כל כך ברור שזה הסעיף הראשון.

הנושא השני הוא להרחיב הרבה יותר את האכיפה המשולבת. כמו שאמרתי, הפשיעה המקצועית היא בסוף פשיעה כפרנסה, או פשיעה כדרך חיים. עלה מאוד חזק שאם מצליחים לפגוע בתועלת הכלכלית אז חלק גדול מההיגיון הפנימי של אותו מנוע נפסק וכמדינה אנחנו לא מספיק עושים שימוש בכלים של אכיפה כלכלית, גם של אכיפה על ידי רשות המיסים, גם על ידי הרשות להלבנת הון. גם אגב, שימוש בדוגמה של אכיפה תכנון ובנייה כנגד אותם גורמי פשיעה, שהרבה פעמים יש להם מפעלים כלכליים שכרוכים בעבירות בנייה.

הבית היחידי שנהרס בכל החברה הערבית, צהלה, הוא בית של אחד - - -

בסוף המדינה יודעת לעשות מבצעים של אכיפה משולבת ולרדת בכל הכלים, לא רק באמצעות משטרה. יחד עם אותם כלים כלכליים להצליח לגרום נזק כלכלי משמעותי לאותם גורמים ברמה כזו שהפשע לא ישתלם. לפי הנתונים אין מספיק שימוש בכלים האלה. דווקא באופן אבסורדי, רף הכסף גם של רשות המסים וגם הרשות להלבנת הון יש סכומים מסוימים שלרוב מעליהם הם נכנסים לפעולה. דווקא בחברה הערבית יכול להיות פושע מקצועי, עוד לא מאפיה שמגלגלת עשרות מיליונים, אבל עדיין יש שם הרבה מאוד כסף שמסתובב וצריך לתעדף ולהיכנס לתוך זה, להפעיל את רשות המסים או את הרשות להלבנת הון למרות שהסכומים יחסית נמוכים ביחס למה שאותה רשות מגדירה לעצמה בדרך כלל.

למה הגבילו את עצמם לפי סכומים?

כי זה עניין של תעדוף. אם לדוגמה רשות המסים אומרת שהיא מתעסקת עם העלמות מסים רק כשזה מעל 3 מיליון שקל ברמה הארצית, אז פה אנחנו אומרים שהפושעים האלה גורמים לנו נזק היקפי שגם אם אנחנו חושבים שמעלימים רק מיליון שקל ולא 3 מיליון שקל עדיין משתלם לנו לתעדף אותם.

אולי ילכו לאנשים ויעשו משהו אחר? לא אכיפת חוק כדי למנוע את האלימות. אנחנו רגילים לסיטואציה הזאת. אולי יתחילו לתחקר את האנשים ואת העסקים ולהתלבש על הדבר הזזה ולשכוח את העיקר.

לרוב איך שזה עובד, יודעים בסוף מי הם אותם גורמי פשע. אז מה שעושים, מתכננים מבצע אכיפה משולב.

אז פושע זעיר פטור?

זה חלק מההמלצה. כל הנושא של שימוש באמצעים טכנולוגיים, מצלמות עלה מאוד חזק בסיורים שעשינו בשטח. המצב כרגע מאוד לא יעיל ולא מועיל. יש גורמים שונים שפורשים מצלמות בשטח באופן לא סינרגטי. לא כל המצלמות משדרות לאותו מקום. המשטרה הרבה פעמים בכלל לא רואה חלק מהמצלמות שחלק מהגורמים פרשו. בהקשר הזה אנחנו חייבים לייעל את השימוש ולוודא שגם אם יש מצלמות, לא משנה מי מימן אותם, כל המצלמות משדרות לאותו מקום וכולם יכולים להשתמש בתוצר של המצלמות, כולל מוקדי 106. כלומר אין הבדל במובן הזה בין מצלמה שמשרתת את 106 לסדר ציבורי או להסרת מפגעים בין מצלמה שאמורה לאכוף נגד פשיעה ואלימות.

יש ישובים שהמצלמות שארגוני הפשיעה מציבים, בכמות יותר גדולה מהמצלמות שהמשטרה מציבה.

גם במקומות ששמו מצלמות השימוש מאוד לא יעיל. לא אפרט כדי לא להביך אף אחד.

אני מתכוון למצלמות שארגוני הפשיעה מציבים בתוך הרחובות.

נקודה חשובה לגבי המצלמות שהוא הזכיר, חוק הגנת הפרטיות חל גם על מאגרי המידע בצילומים האלה. הרשות להגנת הפרטיות, אני לא יודע עד כמה היא נכנסת לתמונה של מאגרי מידע של צילומים שנמצאים בידי משפחות פשיעה או כל מיני ארגונים שהם לא ממשלתיים.

זה כאילו בעל בית שמציב מצלמות לאורך הכביש שהוא גר בו.

אוקיי, נבדוק את זה. בנושא הגנה על עדים, ספרו לנו על הרבה מקרים שיש פשע חמור, גובים עדות מבן אדם ולמחרת הוא חוזר ומבקש לשנות את העדות שלו כי הוא התבלבל כי הוא חשב שראה משהו ובעצם לא ראה אותו. אחד הנושאים שעלו בהקשר הזה, היום התכנית להגנת עדים היא מאוד רדיקאלית. מי שנכנס לתכנית להגנת עדים מאבד חלק גדול מחייו כמו שהוא הכיר ואנחנו צריכים למצוא פתרונות להגנת עדים שעדיין מאפשרים גביית עדויות ולמנוע לחצים של פושעים אבל הם לא כרוכים בצעדים כל כך דרמטיים, כדי לאפשר להגן גם על העדים וגם על המתלוננים.

בכל הנושא של אכיפה נגד עבירות אמל"ח יש שורה שלמה של צעדים שמשרד המשפטים הציע לגבי הגברת האכיפה והענישה בהקשר של עבירות אמל"ח. כל נושא המאבק במזומן, בעיקר במזומן של גורמי הפשיעה, על כלל הכלים שיש למדינה.

לגבי השפיעה שלוחצת על שלטון המקומי ומנסה לחדור לשלטון המקומי. אנחנו חושבים שצריכים לעדכן ולשפר את המענים של ההגנה על נבחרי הציבור. כמו שדובר פה, יש קושי מבחינת משרד הפנים לתת מענה מלא.

יש פירוט מה כולל הסעיף הזה?

יש הצעות של משרד הפנים, זה עוד לא מסוכם, אז אני לא יכול לפרט, אבל יש רעיונות איך לעשות את זה יותר טוב. זה לא רק נבחרי ציבור, גם פקידים, מהנדס העיר, מנכ"ל העירייה. המנגנון העירוני.

כל מי שקשור למכרזים בתוך העירייה.

אנחנו חושבים שאפשר לצמצם את אותו לחץ ולעשות יותר שימוש באשכולות, כלומר חלק מאותם מכרזי פיתוח להוציא ברמה אשכולית על ידי מנגנון שהוא על אזורי כדי להקטין את כמות הלחץ שאפשר להעפיל על רשות מקומית בודדת.

אז במקום שיהיה אחד יהיו כולם בתוך הסיפור הזה.

אנחנו חושבים שיהיה יותר קשה ללחוץ על האשכול באותם אמצעים של ירי ואיומים. זה גם כמה ראשי רשויות ובדרך כלל מחוץ לישוב. זה יוצר ריחוק שיקשה על הלחץ. או שימוש באמצעות חברות ממשלתיות או גורמים ארציים אחרים שיכולו לעשות מכרזי מסגרת ולאפשר לרשות המקומית לצרוך את השירות דרך אותו מכרז מסגרת כדי שלא תצטרך לפרסם בעצמה. כל מיני אמצעים כאלה ואחרים על מנת להרחיק את הלחץ החוצה או להסיט את הלחץ לכיוון אחר שיהיה יותר קשה ללחוץ על הגורמים המקומיים.

בהקשר של אלימות ומניעת אלימות, כמו שאמרתי, אנחנו חושבים שצריכים לשים דגש מאוד גדול על שילוב בתעסוקה של גברים צעירים לאור כל הנתונים שהוזכרו קודם. גם בהגדלת המיומנויות שלהם, בין היתר לימודי עברית כי אנחנו מבינים שהיום צעיר שלא יודע עברית זה מאוד מקשה עליו להשתלב בשוק העבודה גם בתוך המגזר הערבי. סיוע והכוונה למסגרות של תעסוקה ולימודים ופיתוח תכניות ייעודיות, כשהיום אין לממשלה תכניות ייעודיות שממוקדות ספציפית לגברים ערבים צעירים.

יש אבחון לגבי המאפיינים של אותה אוכלוסייה?

חלק גדול מהם הם נושרים, כאלה שלא סיימו תיכון או 12 שנות לימוד. לרוב העברית ברמה נמוכה, חלקם הסתבכו עם החוק עוד לפני גיל 20. הלמ"ס עשו עבודה מקיפה ויוצאת דופן שלקחו הרבה מאגרי נתונים, גם של מרשם האוכלוסין, גם של משרד החינוך, של רשות המסים ושל המשרד לבט"פ והצליבו ביניהם כך שהיום אנחנו ידעים להגיד ברמה המספרית כמה כאלה יש.

כמה גברים ערבים צעירים יש שלא משולבים באף מסגרת, לא רשומים באוניברסיטה, לא במכללה טכנולוגית, לא עובדים באופן רשמי, זאת אומרת אין להם תלוש שכר ועל אותה אוכלוסייה אנחנו ידועים להגיד איך הם מתחלקים לפי מחוזות, כמה מתוכם הסתבכו בעבר עם החוק, כמה מתוכם נשואים או לא נשואים. באופן לא מפתיע, מתוך אותם גברים ערבים צעירים שלא משולבים באף מסגרת, למעלה מ-95% מהם לא נשואים. זה הופך להיות חסם לנישואים וזה מגביר עוד יותר את התסכול ושחייבים לשחק לא לפי כללי המשחק.

בהתייעצות עם הנציגים של החברה הערבית עלה שזה גיל קריטי כי אחרי גיל 18, ברגע שאותו צעיר סיים את התיכון, כל שנה שעוברת והוא לא השתלב באף מסגרת, מגדילה את הסיכוי שהוא לא ישתלב בכלל או ימצא את עצמו חייל של ארגון פשע. ככל שאתה יותר שנים מחוץ למשחק, הסיכוי לחזור למשחק הולך וקטן.

אנחנו בוחנים צעדים שנוגעים לצמצום השימוש במזומן, שזו הצעה שבאה מנציג מתוך החברה. חלק מהתובנה הייתה שדווקא בגלל הצעדים שהממשלה עשתה לצמצום השימוש במזומן כמו החוק האחרון או החוקים למניעת הלבנת הון, יש היום גורמים נורמטיביים בתוך החברה הערבית שיכולים להיות תקועים עם סכומי מזומן מאוד גדולים ובעצם לא יכולים להשתמש בהם או לא יכולים להכניס אותם לתוך המערכת כי היום מי שיבוא עם סכום מזומן גדול לבנק, גם אם הוא אדם נורמטיבי, שכיר, שהבנק מכיר הרבה שנים, הבנק כנראה לא יסכים לקחת את הכסף בגלל החשיפה שזה ייצור וניהול הסיכונים ואז למעשה אותו בן אדם נאלץ להמשיך לחיות מתוך המזומן וזה כשלעצמו מחולל פשיעה. לכן אנחנו חושבים לעשות צעדים לנסות לספוג חזרה לפחות מהגורמים הנורמטיביים את המזומן לתוך המערכת.

עוד בהקשר של מניעת אלימות, להרחיב את הפעילות של משרד החינוך לצמצום אלימות בבתי הספר. משרד החינוך כבר הכין תכנית, כולל יעדי תוצאה מאוד ברורים כי אנחנו עדיין רואים שהדיווח על אלימות, מהחטיבה ואילך, כי ביסודי אין הבדל בין מערכת היהודית לערבית, אבל מחטיבת הביניים רואים פתיחה, כלומר דיווחים על אלימות בבתי הספר הערבים נהיים יותר גבוהים ביחס לבתי ספר במגזר היהודי, החל מכיתה ז' ואילך. מדובר על דיווח עצמי של תלמידים, ביסודי אין הבדל ומחטיבת ביניים נפתח הבדל ובתיכון הוא עוד יותר רחב.

כמו שציינתי, כל התכניות למניעת אלימות ברמת הרשות צריך לסנכרן ביניהם ולייצר מנגנון בתוך הרשות המקומית שגם יידע לנהל את התכניות וגם להפעיל או לווסת ביניהם לפי מה שהכי נכון לאותה רשות מקומית כי דברו אתנו הרבה על הגיוון בתוך החברה הערבית ולא צריך להניח שיש פתרון גנרי שנכון לכל ישוב ערבי בין אם הוא בדרום או בצפון או שייך למגזר כזה או אחר, רק צריך להשאיר גמישות או אוטונומיה לרשות המקומית להתאים את מסגרת הפתרונות.

ציינתי בהתחלה שעצם העובדה שהייתה הסתכלות מקיפה על כל התופעה של כל משרדי הממשלה זה חדש ושיש תכנית שנוגעת גם בהיבטים של תעסוקה וגם בהיבטים של פשיעה וגם בשלטון מקומי זה כשלעצמו הניסיון הכי טוב והכי מקיף שאנחנו יכולים להציע יחסית למה שהיה עד היום.

עם הניסיון הזה יש את העלייה הנוראית בפשיעה.

משפט אחרון, עלו עוד נושאים שיש להם השפעה שניונית, שהם בעיקר קשורים לנושאים של פיתוח כלכלי, אבל יש להם השפעה עקיפה על נושא הפשיעה והאלימות, אז אנחנו לא כוללים אותם בתוך התכנית, כן נמליץ במסגרת תכנית החומש הבאה, מה שיחליף את 922, להתייחס אליהם בהרחבה. לדוגמה עלה שהעובדה שעדיין נושא אזורי התעסוקה או אזורי התעשייה בתוך הישובים הערבים לא הצליחו להבקיע בו, יש לזה השפעה עקיפה על אלימות כי זה מצמצם את אפשרויות התעסוקה של אותם צעירים ערבים ולכן מוצאים פתרונות אחרים ואנחנו נפנה את זה לשם ותהיה לזה התייחסות.

תודה. יפה, אבל לא מספיק. נשמע את נציג האוצר ואז נפתח את הדיון לחברי הכנסת ולאורחים שלנו. אנחנו צריכים לקיים דיוני עומק בכל התחומים. הגישה החדשה של להסתכל על הנושא לא רק בממד המשטרתי אנחנו מברכים על זה, לדעתי זו גישה נכונה, אבל היא צריכה להיות מקיפה עד שתכיל את כל הגורמים ותטפל בהם.

כשמדברים על פשיעה שקשורה לחיי בני אדם אנחנו לא נסתפק בחלקיות אחוזים, אנחנו צריכים תכנית שתמגר את הפשיעה והאלימות לחלוטין. מה שיישאר יהיו הדברים ה"נורמטיביים" בתחום. נקיים היום דיון ראשון, נתמקד בדבריו שחל אורן ונשמע את האוצר. חשוב לנו לדעת האם לתכנית הזו יהיה תקציב כשהתכנית תצא לפועל, או שניתקע ונשמע עוד דברים.

בנושאים השונים נקיים דיון, למשל עם משרד החינוך, עשינו כבר ישיבה עם שמואל אבואב ונעשה שוב במסגרת הוועדה ונעשה גם עם שאר המשרדים. נתעמק בכל תחום ותחום. בנושא סכסוכי קרקע, זה נושא איום ונורא, יש המון פשיעה על הרקע הזה בחברה הערבית. התפקיד שלנו הוא גם לפתוח את התכנית לעוד תחומים. יכול להיות התכנית עצמה תטפל במספר נושאים והתכנית הכלכלית המיועדת שאנחנו מאחלים שתבוא תטפל בנושאים יותר כלכליים. מתן בבקשה.

בוקר טוב, שמי מתן יגל ממשרד התקציבים במשרד האוצר. ראשית אומר שאנחנו במשרד האוצר כמובן חלק מכל העבודה הממשלתית הזאת. אנחנו מגיעים לישיבות, היינו בסיורים, אנחנו פוגשים את האנשים ומבינים לעומק את הבעיות ואת הדברים שהממשלה צריכה לנקוט כדי לפתור את הבעיות שאנחנו רואים לנגד עינינו.

אנחנו רואים חשיבות עליונה בשילוב של החברה הערבית ביחד עם החברה היהודית, שלצערנו המצב כרגע לא מספיק טוב. ברור לנו שגם סיפור של סדר ציבורי ושל אכיפת חוק זה בסוף בסיס שבלעדיו יהיה מאוד קשה לבנות את כל הקומות של רווחה, חינוך ותעסוקה, שגם הן חשובות וצריכות להיות חלק מהתכנית. אל בסופו של דבר, ככל שיש פשיעה מאוד גבוהה, זה מקשה לבנות את הקומות הנוספות.

אנחנו מכירים את הנתונים המדאיגים ורואים את אחוזי הפשיעה בחברה הערבית שהם גבוהים הרבה יותר ולכן מבחינתנו צריך להיות שם טיפול יותר משמעותי. מבחינתנו, כשקמה ממשלה וצפויה להעביר תקציב, ההמלצה שלנו כמשרד אוצר תהיה שעיקר התקציב בתחום המשטרה וביטחון הפנים צריך להיות מופנה לחברה הערבית כי בסופו של דבר שם הפערים הכי גדולים. כמובן שבסוף יש פה עניין של סדר עדיפויות של הממשלה ושל השר לביטחון פנים ושל מפכ"ל המשטרה, שיצטרכו לעשות את התעדוף הזה, כי בסוף הם אלה שמקצים את המשאבים בתוך הגוף. אבל אנחנו כמשרד אוצר רואים חשיבות עליונה להשקיע את מירב התקציבים בנושא מיגור הפשיעה בחברה הערבית.

אתה מדבר על תעדוף, זה אותו תקציב שהיה רק צריכים להחליט איפה לשים? לא שמשרד האוצר מלכתחילה מייעד תקציבים לנושא?

יכולים להיות כמה מנגנונים להקצאות תקציביות. מנגנון אחד יכול להיות שתהיה החלטת ממשלה, כמו למשל 922 או 1402 שבאה וקובעת לייעוד מסוים סכום מסוים ואז אם זה מה שהממשלה החליטה, זה מה שקורה. אפשרות נוספת להקצאת תקציב, בסופו של דבר במסגרת דיוני תקציב לכל שר יש סדר עדיפויות והוא מחליט איך להשקיע את המשאבים התוספתיים במשרד שלו בהתאם למה שהוא רואה לנכון.

שמענו המלצות. הציפייה ממך הייתה לשמוע ממך שהתקציב יועבר ובינתיים אמרת רק דברים כלליים.

לא מתן ואני קובעים בסוף כמה תקציב יועבר לאיזו תכלית.

אבל אתה צריך לתת לכל אחד מהסעיפים תמחור, עלות תקציבית.

נכון, זו העבודה שאנחנו עושים, אבל בסופו של דבר יש ממשלה, שרק אתמול הושבעה והממשלה צריכה לקבל החלטה על הקצאת תקציבים. אנחנו יכולים להציג עבודת מטה, להציג משמעויות.

הצגתם מה העלות התקציבית של התכנית?

זה עדין בשלב התמחור כי בחלק מהמקומות מפתחים תכניות חדשות שלא היו קודם. אז אם עכשיו במשרד העבודה אנחנו עובדים פיתוח תכנית ייעודית לגברים ערבים צעירים, אז כיוון שזה בפיתוח, מה תג המחיר שלו וכמה היא תעלה כל שנה, אנחנו עוד לא יודעים להגיד. גם אחר כך, האם יוקצה כל התקציב או האם נצטרך לעשות אותה באופן מלא או באופן חלקי או להתחיל בחלקי ולהתקדם למלא, לא אנחנו נחליט בסוף.

נשמע את תמר ממשרד האוצר.

היינו שותפים בישיבה אחת של הוועדה לגבי ההמלצות שניתנו לגבי חוק צמצום השימוש במזומן. קבלנו הצעה, בסוף הישיבה נאמר שנרד להצעה בפרטי פרטים כי אנחנו התנגדנו להצעה ואמרנו שצריך לבחון אותה יותר לעומק כי היא הייתה מאוד כללית. היה מדובר על הצעה שלמעשה יהיה גילוי מרצון לנושא המזומן, אבל זה היה מאוד כללי ולא ירדו לפרטים כך שאני לא יכולה להתייחס לזה בצורה רצינית.

נחזור לנושא של הפשיעה הכלכלית והקשר להתנהלות השוק הפיננסי והמזומן והאשראי. חברת הכנסת אימאן ח'טיב בבקשה.

קשה להגיד בוקר טוב לכולם בבוקר כזה שתוך 24 שעות יש ארבעה הרוגים.

נרצחים.

וקשה לפתוח את הנושא בלי להתייחס למה שקרה בסוף השבוע בבית החולים עם מוסטפא יונס. בקלות אפשר לראות שהאלימות חוגגת בחברה הישראלית וספציפית בתוך החברה הערבית. אנחנו כבר לא יכולים להגיד שברמה הממסדית הכול מסודר ויפה וברמה החברתית יש בעיות. אי אפשר לעשות את ההפרדה הזאת וצריך להסתכל על הדברים מהשורש שלהם.

כל הכבוד שיש תכניות, שמענו את הכוונות ממשרד ראש הממשלה והאוצר, בעיני זה עדיין ברמה של כוונות. אנחנו מדברים על זה באופן אינטנסיבי יותר משנה וחצי. אנחנו סופרים מספרים ואני יכולה להגיד בוודאות שזה מבייש. גם כשאני נמצאת במקום הזה איזה אחריות אני לוקחת על עצמי כאשת ציבור? כחלק מאוד קטן מהמנגנון הזה, מה אני יכולה להגיד לאנשים ולחברה שלי? עוד כשהייתי בחברה, כמנהלת של מרכז הקהילתי וניסיתי לבנות בינוי קהילתי וחברתי, הייתה לי היכולת והזכות להגיד דברים. לעומת היום שאני מרגישה כבולת ידיים ולדעתי כולנו שותפים לדבר הזה. הגיע הזמן לא לדבר על תעדוף אלא לדבר על תכנית ממשלתית עם תקציבים שמוקצים מראש למטרה.

היום בבוקר כתבתי פוסט על כל מה שדברת עליו. בעיות תכנון ובניה, הבעיות של הקרקעות, הבעיות הכלכליות, העוני, המצוקה חברתית שיש בישובים הערבים. לכל זה יש נוסחה אחת מוצלחת. אלימות בתוך המשפחה, אלימות בתוך הקהילה, אלימות בתוך החברה בכלליותה ושגשוג של ארגוני פשע. מה יעשה האדם הפשוט?

עכשיו נדבר גם על בעלי העסקים בתקופת הקורונה, שהופקרו. כל החברה הופקרה. נתנו פירורים. מה יעשו אנשים שרעבים ללחם? הם ילכו ויגנבו? אם ילכו לבנק, הבנק לא ייתן להם הלוואה כי אין להם ערבות ואין להם משכורת, אז הם ילכו ויבקשו ללוות כספים ממקורות אחרים. הבקשה ברורה, לא צריך להרחיב בזה. צריך תכנית ממשלתית ברורה שתיתן מענה כולל לכל מה שצריך. תודה, אני מתנצלת שאני צריכה לצאת.

תודה אורן על הצגת הדברים. שאלה שעמדה באוויר בתחילת הישיבה הייתה האם היו נציגים ערבים בתוך הוועדה ולא הייתה תשובה. אפשר להזמין מומחים, לא למפגש אחד אלא להיות חברים בוועדה. זה הלך לכיוון של אכיפה בעיקר. זה מאוד חשוב, נדרש ומשמעותי. אבל הייתי מצפה מוועדה של מנכ"לים שמזמינה מומחים לרדת לעומק הסוגיות האלה. השורשים הם לא המזומנים, אלה הסימפטומים, השורשים הם המצב החברתי, הכלכלי, ההשכלתי של החברה הערבית.

אם אנחנו רוצים להתגבר על האלימות, לצד האכיפה צריכה להיות מדיניות שתרים את החברה הערבית מהמקום בו היא נמצאת בכל התחומים. דברו על תחום הדיור והקרקעות, זו אחת הסוגיות הכי מסובכות והכי מעוררות סכסוכים ואלימות בתוך החברה. אנחנו מדברים על עידוד השכלה והשכלה גבוהה, ככל שההשכלה עולה, רמת האלימות והשפיעה יורדת. לכן הייתי מצפה מוועדה כזו לרדת לעומקים האלה ולא להסתפק בהמלצות בכיוון האכיפה.

לדעתי הוועדה צריכה לחזור ולחשוב מחדש, כי אנחנו עכשיו נפגשים עם חברה ערבית פצועה אחרי הקורונה. יותר מ-200,000 מובטלים חדשים נוספו לחברה הערבית. אני מקווה שלא יקרה, אבל אלפי עסקים יסגרו. רמת העוני והאבטלה תהיה קשה וזה רק יגביר את האלימות. כל זה עוד לפני הקורונה.

נעבור לזום, ד"ר ת'אבת אבו ראס מיוזמות אברהם.

שלום לכולם, אולה תייצג אותנו מטעם יוזמות אברהם.

אנחנו מבקשים שתדגישי את הנקודות החסרות בתכנית או בהמלצות שהציג אורן. יוזמות אברהם הגישו מסמך מקיף וחשוב שנתן דגש על הנקודות החסרות. עד שאולה תתחבר בזום, נשמע את רידא ג'אבר.

אני רוצה להתייחס בבקשה לשלוש נקודות: עניין של בינוי הכוח השיטורי – האם הכוונה לחזור לאותה שיטה של פתיחת תחנות משטרה או שיש חשיבה שרמת הפשיעה, התחכום שלה הוא ברמה אחרת לגמרי וצריך כוח שיטורי ייעודי? זה לא שיטור רגיל. זו לא המשטרה שמפטרלת בטייבה. צריך שיטור ברמה מקצועית אחרת לגמרי וגם תחכום אחר לגמרי שיתאים לרמת התחכום של ארגוני הפשיעה שיותר מתקדמים מהמשטרה. החשיבה הזו צריכה להיות ממוקדת.

על הנקודה הזו נדון עם המשרד לביטחון הפנים.

הבעיה שלי עם ההמלצות הספציפיות האלה לגבי הכוח השיטורי, שהן חוזרות על אותה מנטרה של שיטור רגיל. מה שצריך עכשיו זה כוח שיטורי ייעודי. להתביית על ארגוני הפשיעה האלה בצורה ממוקדת ולטפל בהם. לדעתי עדיין לא נפל האסימון גם לוועדה וגם למשטרה, שהיא לא ברמת החשיבה של הקמת יחידות מיוחדות במשטרה, שפרושות על הגיאוגרפיה של ארגוני השפיעה והיא יכולה לטפל בהם בצורה כירורגית. בלי לעשות את הדבר הזה, זה לא יתקדם.

דבר שני, יש לי בעיה עם הבהילות של התכנית. אם מדובר בששה חודשים ורצף ההמלצות כל כך צפוי, התחושה הציבורית איך שאני מקבל אותה, שהוועדה לא מתאימה את עצמה להתפתחויות של הפשיעה, שהן מאוד משמעותיות בתוך החברה. צריך מהלך יותר מהיר שיתאים לקצב של השפיעה שמתפתחת.

דבר שלישי זה עניין האסירים. לא שמעתי שיש תכנית שיקום. הפשיעה המאורגנת, אפשר לתחום אותה גם בחלק של האסירים בתוך בתי הסוהר וגם כשמשתחררים מבית הסוהר. לדעתי צריך להיות פה מהלך מאוד משמעותי כי בפלח האוכלוסייה הזה העברייני, אם מקבלים בצורה טובה, אנחנו יכולים להקטין לפחות ב-50% את הפשיעה החוזרת. אלה שלושת הנושאים שחסרים בשלב זה בתוך ההמלצות.

תודה על הפגישה החשובה הזו. אני אעבור בקצרה על ההמלצות שלנו בנוגע למשרדי הממשלה השונים.

חבל לחזור על הדברים. אנחנו נקיים דיון עם כל אחד מהמשרדים, תתרכזי בהמלצות שהציג אורן, אלו תחומים חסרים בתכנית. למשל רידא הציג כרגע את הנושא של שיקום אסירים. נעשה ביקורת על מה ששמענו בינתיים ונמשיך ונקבע סדרת דיונים שנדון בה בכל ההיבטים השונים של התכנית.

אתייחס לנקודה הראשונה של הקמת מתחמי איחוד של שירותים מצילי חיים בישובים הערבים. זה משהו שחסר בישובים הערבים ופוגע ישירות בביטחון האישי של התושבים. כל הנושא של התאמת מטה 105 להגנה על קטינים ברשת לחברה הערבית. אלו דברים שאנחנו יודעים שפוגעים בביטחון האישי ומגבירים את האלימות והפשיעה בחברה הערבית.

כל נושא הרחבת ההגנה על עדים בחברה הערבית. בשנים 2019-2020 נרצחו עדים שהיו קשורים לתיקי רצח. נדרשת כאן הרחבת ההגנה על עדים בחברה הערבית כי זה מעלה את שיתוף הציבור והקהילה בלחימה בפשיעה.

הקמת תחנות ונקודות משטרה בישובים הערבים. לא ארחיב בזה. רידא גם התייחס לזה. כל נושא הגדלת כוח האדם המאויש לתחנות בנקודות המשטרה הקיימות. אנחנו יודעים שהוקמו תחנות משטרה בישובים הערבים, חלק מהם נקודות שמטרה שלא מאוישות בשעות הלילה ואנחנו יודעים שמקרי האלימות והפשיעה בחברה הערבית גבוהים יותר בשעות הלילה.

נושא אזרוח המשטרה, זה מושג מאוד חשוב, שייקחו פסק זמן מהתפקיד הביטחוני של המשטרה ויעברו למשטרה אזרחית, שנותנת יותר שירות לציבור. אלה נושאים ומושגים שלא מדברים על משהו נקודתי אלא משהו שייכנס לעומק בתוך משרדי הממשלה השונים שאחראים על תפקוד המשטרה.

הרחבת תכניות לעו"ס משטרה. זה תפקיד מאוד חשוב בהפחתת אלימות במשפחה בתוך החברה הערבית. עלינו להרחיב את התכנית הזאת. להקצות משאבים לכל הישובים בחברה הערבית לעו"ס משטרה.

הם טוענים שלא מצליחים לגייס אנשים לתפקיד.

יש דרכים, היינו בקשר ודברנו על זה. אפשר לבנות את זה מול הפקולטות לעבודה סוציאלית, שיבטיחו תעסוקה לעובדות הסוציאליות ומוטלת עלינו אחריות לשנות את התפיסה, איך אנחנו תופסים את זה כחברה ויש גם אחריות להנהגה הערבית. על כולנו מוטלת האחריות להשקיע יותר בהרחבת התכנית לעו"ס משטרה. גם הרשויות המקומיות, גם מוסדות ההשכלה הגבוהה שיכוונו למקום הזה וגם עלינו כהנהגה, להגיד שזו משרה שמשרתת מאוד את הנשים הערביות שעוברות אלימות בחברה הערבית.

הגברת והגדלת מערך המצלמות מהמוקדים האזוריים. אני אתן דוגמה, בישוב ח'ורה, ראש המועצה לשעבר ידע שזה דבר שמאוד יעזור לו בהפחתת האלימות והפשיעה בתוך הישוב שלו. הוא פנה למשרד לביטחון פנים, קיבל 130,000 שקל שזה עבור ארבע מצלמות בכל הישוב. מדובר בישוב מאוד גדול, אז הוא גייס כסף פילנטרופי. אני חושבת, למה ראש רשות אמור לגייס כסף פילנטרופי בזמן שהממשלה והמדינה אמורה להשקיע בזה.

אלו נקודות שקשורות לתפקוד של המשרד לביטחון פנים. למרות שאני חושב שמצלמות שקשורות ל"עיר ללא אלימות" עבר למשרד החדש של אורלי לוי אבקסיס.

לא משנה לי איפה המשרד הזה קיים ובראשות מי הוא, צריך לדרוש את הדרישות ולהעביר את ההמלצות כדי לטפל באלימות ובפשיעה. לא משנה לי באיזה משרד זה. צריך לשים את הנקודות עלה שולחן של כל השרים ולדרוש את הדרישות שלנו.

תודה אולה. חבר הכנסת רם בן ברק בבקשה.

אין ספק שמדובר כאן בסוגיה מורכבת וצריך לומר מילה טובה למשרד ראש הממשלה שלקח על עצמו את המשימה. יש כנראה הרבה הערות או מקומות לשיפור, אבל זו התחלה טובה. הסוגיה מורכבת והאחריות מוטלת על חלקים גדולים, לא רק על המדינה אלא גם על החברה וצריך להבין את זה. צריך לעשות הפרדה בין סוגים שונים של אלימות, אלימות על רקע כבוד המשפחה, סכסוכים במשפחה על ירושה, טיפול בפשיעה המאורגנת או הפשיעה הכלכלית, סכסוכים בין חמולות על רקע תוצאות בחירות כאלה ואחרות וכמובן כל מה שקשור לזה שקשה מאוד להיות ערבי במדינת ישראל ולקבל הלוואה בבנק. זה משליך גם על דברים אחרים. זו סוגיה מאוד מורכבת שהמדינה חייבת לקחת עליה אחריות.

אם אנחנו לא נטפל בעניין הזה טיפול שורש, אמיתי, שההמלצות האלה גם אם הן לא מלאות, ייקחו אותן ויקימו גוף שיקבל תקציבים ויטפל בכל הממדים, גם בחינוך, גם לייצר אלטרנטיבה להלוואות כספים שזה לא השוק האפור הבעייתי. איך בבתי הספר כבר בגיל קטן להבין שסכסוכים לא פותרים באלימות, סכסוכים פותרים בבית משפט. איך לגרום לזה שאנשי עסקים לא יצטרכו לשלם פרוטקשן. תחשבו מה זה לפתוח היום עסק בחברה הערבית. אתה משלם מע"מ ומיסים למדינה וחוץ מזה אתה משלם מסים למשפחה נוספת.

אתה צריך להכניס לתכנית הכלכלית את הסעיף של תשלומי הפרוטקשן, זה חלק מהתכנית הכלכלית.

זו לא בעיה של החברה הערבית. זו בעיה של החברה הישראלית. אני לא חושב שצריכים שר לענייני ערבים או לעשות הבחנה בין ערבים ליהודים. יש חברה ישראלית ואנחנו צריכים שתהיה סטנדרטיזציה בכל הנושאים. זה צריך להיות גם בחינוך וגם בטיפול המשטרתי. לא יכול להיות שנדע לטפל במשפחות הפשע במרכז הארץ ולא נטפל במשפחות הפשע הערביות בצפון ובדרום, כאילו זה לא נוגע לנו. זה נוגע לכולם. אני לא רוצה להשתמש במושגים של החברה הערבית וחברה יהודית אבל צריך להבין שמה שקורה בחברה הערבית היום יהיה בחברה היהודית מחר. מיש אל מבין את זה לא חי בעולם הזה.

כשמבינים את חומרת הבעיה צריך להקים כאן כוח ייעודי לטיפול בפשיעה בחברה הערבית אבל שתהיה לו יכולת השפעה על כל הממדים שאמרנו. זה מתחיל בשני מישורים: אחד, ההנהגה הערבית, למרות התרבות, ניסית להסביר לי שאני לא יכול להסתכל על זה בעיניים של אשכנזי ממושב נהלל ולהבין מה הבעיות ברהט. אבל גם בבעיות ברהט צריך להבין שאנחנו לא יכולים לקבל את התרבות הזאת, שפותרים סכסוכים בצורה כזו. זה צריך לבוא מההנהגה הדתית וההנהגה של ראשי העיריות ושל חברי הכנסת, לא לתת לגיטימציה לשום דבר שהוא לא על פי החוק של המדינה.

נגיע לזה כשניפגש עם משרד החינוך ונדון בחינוך לערכים ובתרבות.

מצד שני צריך לדרוש ממדינת ישראל, ממשטרת ישראל ומהמשרד לביטחון פנים, שישתמשו בכל האמצעים שיש להם, אני מכיר את האמצעים שיש, אפשר להגיע לכל אחד. אתה ממרר את החיים לכל משפחות הפשע כך שלא יהיה להם שווה לעסוק יותר בפשע.

חיכיתי לזה. אלה לא רק המצלמות, יש עוד אמצעים שיכולים לעקוף את הנושא של עדים או חוסר עדים.

שאלתי לגבי הרכב הוועדה כי לדעתי זה נושא מהותי ולא טכני. עם כל הכבוד לקשר שהוועדה עשתה עם הציבור והביקורים בשטח, אין אלטרנטיבה שנציגים אותנטיים, נציגים מקצועיים של הציבור הערבי ישבו בדיונים ויהיו שותפים לכתיבת המסקנות. לכן אני רואה את זה כפגם משמעותי בעבודת הוועדה.

אני שמח שהוועדה הרחיבה את התובנות מעבר למשטרה, ענייני חינוך ורווחה אלה דברים חשובים שאני תכך אתייחס אליהם. לעניין המשטרה, שלא פיתחנו את הדיון בה, אין מה לעשות, זה הגורם האחראי על האכיפה. כשאנחנו פותחים עם נתונים של עליה יחסית לתקופה הזו, זה אומר את הכול. זה מגיע אחרי ההפגנות שעשינו ואחרי אוהל המחאה ואחרי כל הפעילות שלנו. לדעתי האצבע המאשימה עדיין מופנית קודם כל למשטרה.

זה לא עניין של כמה שוטרים, זה עניין של מה הם עושים, מה המשאבים הקיימים? איך הם מתפקדים. הם יכולים להסתובב בלי ממש למלא את התפקיד. אני בא מאזור ואדי ערה, אני שומע מאנשי המשטרה שאין להם מספיק ניידות באזור. יש חלוקה בעייתית של ניידות בארץ, שתמצא יותר ניידות באזורים היהודים אם אתה משווה לאזורים בישובים הערבים. לכן עניין המשטרה והאחריות שלה וחוסר המעש הוא סוגיה מאוד חשובה.

התייחסת לעניין החינוך. זו השקעה לטווח הארוך ואין ספק שזו סוגיה מאוד מקצועית ופדגוגית. לכן אני חושב שהמסקנה צריכה להיות שצריך להקים גוף של אנשי מקצוע ערבים. כפי שאתה יודע בתוך משרד החינוך אין הנהגה פדגוגית ערבית. אין. אין מזכירות פדגוגית ערבית. לכן צריך לבחור אנשי מקצוע מתאימים, שזו המומחיות שלהם, שהם יגבשו את התכניות הפדגוגיות מכיתה א' עד כיתה יב' בתחום של מיגור האלימות, חינוך לסבלנות, כבוד האחר וכדומה. זו השקעה מאוד חשובה ובינתיים היא לא מתקיימת.

ענייני הרווחה, זו סוגיה תקציבית גרידא בחברה הערבית. בחברה הערבית חסרים תקנים באופן מאוד משמעותי, תקנים בתחום הרווחה. גם עובדים סוציאליים חסרים, טיפול בנערות במצוקה, טיפול בנוער בסיכון, פסיכולוגים, בבתי הספר חסרה הפונקציה של ייעוץ חינוכי. זו הפונקציה המקצועית שמטפלת בנוער בסיכון ובתלמידים בסיכון.

אני מניח שאתם מכירים את הנתונים שמדברים על כך שבקרב נוער בסיכון, שזה נוער שאינו עובד ואינו לומד, שיעור הצעירים הערבים כמעט 50%. אלה נתונים של המועצה לשלום הילד. כמעט 48% מהנוער בסיכון הוא נוער ערבי בגילאי 17, 18 שאינם עובדים ואינם לומדים, אז איפה הם ילכו? בוודאי לאלימות ופשיעה. הקבוצה הזו מאוד ייחודית וזה ממשיך, כפי שאמרת, לגיל 20. יש חוסר סנכרון מחריד בטיפול בגילאים הללו.

מאז פרוץ משבר הקורונה אנחנו אומרים למשרדים הממשלתיים שנוער ערבי בין 18 ל-20 לא זכאי לדמי אבטלה. זה לא ייתכן. מה יעשה הנוער הזה? מה עם הפגיעה הכלכלית? זה מורכב בחברה הערבי, אני לא שומע מישהו שלוקח את הנושא הזה ברצינות.

שיתגייס לצה"ל.

זה מה שהם רוצים, אבל זה לא יקרה. שכבת הגיל הזו בין 18 ל-21, היות ובציבור היהודי הולכים לצבא, הציבור החרדי הולכים לישיבות, אין כמעט שום מסגרות טיפוליות, חינוכיות או של רווחה שמותאמות לגיל הזה בחברה הערבית.

יש במדינת ישראל נערים 18-21 שהולכים או לשירות צבאי או לישרות לאומי. אני חושב שחלק מהתפקיד של חברי הכנסת לדאוג שהנערים האלה בין גיל 18 ל-20 ילכו לשירות לאומי, זה יפתור חלק גדול מבעיות הפרנסה ויכין אותם לחיים האמיתיים. הצבא, מעבר לעניין הביטחוני, מכין את הנערים לחיים.

זו סוגיה מורכבת שנדבר עליה אחר כך. נקודה מאוד אסטרטגית שאורן התייחס אליה, אי אפשר לטפל בסוגיית האלימות בחברה הערבית בלי לפתח את הישובים הערביים, מבלי להרחיב את תחומי השיפוט שלהם, מבלי לאפשר להם קרקע ציבורית לבניית מוסדות ציבוריים. בהרבה ישובים ערבים אין כמעט קרקע לשטח ציבור ולמוסדות ציבור.

דברת על אזורי תעשייה. אתה נציג של משרד ראש הממשלה מדבר על הצורך באזורי תעשייה. בשטח הולכים ומצמצמים אותם ופוגעים בתכניות לאזורי תעשייה. לכן אני מדבר על הסיכום, על המילים היפות בעניין הצורך של מה צריך לעשות, כשבשטח קורים דברים הפוכים.

תודה לך. נשמע את ענבר מעמותת "פנימה" יש לה תכנית שלמה למיגור הפשיעה והאלימות בחברה הערבית ויש לה הצעות מעניינות.

אני לא אתייחס לסוגיות שקשורות בשלב של אכיפה ובכל הנושא של השיטור. אני אגיד שמנקודת המבט שלנו הסיפור של אלימות בחברה הערבית, עצם זה שאנחנו קוראים לזה אלימות בחברה הערבית ולא אלימות בחברה הישראלית, מבחינתנו זה חלק מהמניעה, זו בעיה של החברה הישראלית וצריך להתייחס אליה כך. גם בחברה היהודית יש אלימות וכרגע יש שיעור מאוד גבוה של אלימות בחברה הערבית.

הנתון שצריך בעינינו להדאיג את כולנו במיוחד הוא לא כמה צעירים ערביים משולבים בתעסוקה, אלא כמה צעירים ערביים נמצאים במצב של חוסר מעש. אנחנו יודעים שהנתון הזה מדבר על משהו כמו 37% מהבנים הערבים בגילאי 18 עד 24, שזה נתון מאוד בעייתי ובוודאי בקורלציה מאוד גדולה עם נטייה להשתלב בתהליכים של אלימות ופשיעה.

הדיון התחיל להתפתח למקום שהוא המקום ההגיוני ביותר שצריך להגיע אליו וזו השאלה מה עושה צעירה ערביה בגיל 18 בחברה הישראלית. עשינו מחקר מאוד ארוך על הסוגיה ומה שמצאנו, בוודאי היום ובוודאי כשמערכות החינוך שלנו נראות לא טוב, בוודאי שלא בחברה הערבית. השלב הזה של מגיל 18 עד גיל 22, 23, 24 הפך להיות שלב אקוטי בהתבגרות המתמשכת של הצעירים בישראל. בלי שיש משהו מאורגן מסודר ושיטתי שקורה בתקופה הזו, מאוד קשה לצעירים גם לרכוש מיומנויות, גם להשתלב באקדמיה בצורה משמעותית, תסתכלו על אחוזי הנשירה המאוד גדולים וגם אחר כך להשתלב בהשכלה. כל הדברים האלה מאוד מעודדים תהליכים של השתלבות בפשיעה ואלימות.

לכן החברה הישראלית והמנהיגות הערבית בפרט חייבת לשאול את עצמה איך אנחנו מתמודדים עם השלב הזה. ההתמודדות עם השלב הזה בחברה היהודית מאוד ברור, הולכים לצבא או שהולכים לשירות לאומי. השירות הלאומי בחברה הערבית הוא נושא מורכב כמו שאמרו כאן והוא מורכב בצדק רב. מבחינת המנהיגות הערבית קרו המון טעויות בנושא של שירות לאומי והיום מנהיגות הערבית לא נמצאת במצב נוח עם הרעיון של צעירים שילכו להתנדב בתוך המסגרות הקיימות. אנחנו אומרים, בצדק רב, הגיע הזמן לבנות מחדש את המסגרות כדי לייצר מהלך של התנדבות.

בהתנדבות הזאת, תראו כמה ערכים יהיו לה: חסרות ידיים עובדות בכפרים ובישובים הערבים. השירותים החברתיים על הפנים, כל הזמן מדברים על עו"סים של משטרה וכו'. השיטור הקהילתי בפער מאוד גדול. אם נעשה מהלך משמעותי ואנחנו מדברים על עשרות אלפים של צעירים וצעירות ונבנה ביחד פלטפורמה להתנדבות שיש בה גם הכשרה, גם הקניית השפה גם השתלבות בתפקידים משמעותיים של התנדבות בתוך הכפר ומחוץ לכפר, בתוך הערים ובמקומות מרכזיים יותר, נפתור הרבה בעיות במכה אחת. אנחנו מאוד מאמינים בזה ונשמח להגיש לוועדה חומרים, תכניות כדי להדגים את העניין.

תודה לך ענבר. חבר הכנסת אוסאמה סעדי ואחריו אנדרי קוז'ינוב.

בוקר טוב לכולם. הוועדה הזו דנה בנושא שהוא כל כך חשוב ומהותי ואנחנו עדים כל בוקר וערב לחשיבותה של הוועדה והדיונים האלה. התבשרנו על רצח סאלח ג'ורבאן מג'סר א-זרקא ואתמול עבד אל רחים בן 60 מקלאנסווה ובתוך שבוע ארבעה נרצחים. המספרים האלה אומרים את הכול. כשיצאנו למאבק הזה בשנה שעברה, אחרי הרצח המשולש במג'דל אל כרום, ביקשנו שתהיה תכנית ממשלתית עם לוח זמנים, עם תכנית פעולה. מה שאני שומע היום מדאיג אותי מאוד.

אנחנו מכירים את כל התובנות בעל פה. חייכנו חיוך מר לגבי ההמלצות כי אומרים את אותם דברים. משטרת ישראל, יש לה את כל היכולות והאמצעים למגר את התופעה של פשיעה מאורגנת. אסור להשתמש במונח פשיעה מקצועית כי זה נותן כבוד למקצוע, זו פשיעה מאורגנת. חשבתי שההמלצה הראשונה של הוועדה תהיה לבקש למגר את התופעה של הפשיעה המאורגנת. אמר חבר הכנסת רם בצדק היינו עדים למיגור משפחות הפשע בתל אביב ובנהריה ובנתניה. פרקו אותם כי התקבלה החלטה שמתלבשים על זה ופרקו את זה. זו צריכה להיות הדרישה הראשונה.

נסכם שהדיון הראשון שנעשה אחרי הדיון הזה הוא על החלק של המשטרה וביטחון פנים. אחרי זה משרד חינוך וכן הלאה.

נקודה שנייה, יש בעיה בכל העניין של ההרתעה. ברגע שאתה לא תופס ולא מפענח את כל העבירות האלה וכל הפשעים האלה, זה ממשיך. העלינו את זה גם בפני מבקר המדינה וגם בפניה משטרה, שרמת הפענוח של הפשעים בחברה הערבית היא נמוכה לאין שיעור.

שני מקרים של פענוח והגשת כתב אישום מתוך 58.

זה אומר שצריך להשקיע במשטרה. הייתי בכמה ישובים שהמשטרה מפטרלת ומחלקת דוחות תנועה. האנשים שואלים, את זה אנחנו רוצים? לכן אני חושב שכשלוקחים בחשבון את השורשים ואת מקור הבעיה שזה העוני האבטלה וסכסוכים על הקרקעות הפשיעה חוגגת ומוצאת אדמה פורייה להתרחבות. צריך להשקיע הרבה מאוד כספים במיגור התופעה עצמה של השפיעה.

דברת על המשטרה שמחלקת דוחות, אתם בוודאי מכירים את התיאוריה של "החלונות השבורים". זה בדיוק הסיפור, הנוכחות. גם דוחות תנועה זה דבר חשוב לצורך העניין, במקרה הספציפי הזה, לא בא כביקורת, אבל כחלק מהיישום של התיאוריה של "החלונות השבורים" שהוכיחה את עצמה, זה דבר שהוא נכון.

לגבי פענוח של הרצח, יכול להיות שאגיד דבר לא פופולרי, אני מכיר לצערי משנות ה-90 בברית המועצות את תרבות הרחוב העבריינית. יש תרבות של השתקה שנובעת מחוסר שיתוף פעולה עם המשטרה, כי בעצם יש תהליך של הירואיזציה של אותם עבריינים במרחב הציבורי. אני לא יודע אם על החברה הערבית זה עובר אותו דבר, אני מעריך שכן. בכל הגילאים האלה בין 16 ל-20 בתרבויות העברייניות, יש מנהיג רחוב דומיננטי, עוצמתי, זה הופך להיות חלק מעניין תרבותי.

כאן, דווקא החברה האזרחית יכולה להשפיע, כי אנחנו לא יודעים מה קורה בתקשורת או מה קורה ברשתות, עד כמה הדבר הזה מקבל ביטוי הירואי? אותו עבריין שמוביל את הצעירים והוא המרכז בחבורה. זה לפתחה של החברה האזרחית, עד כמה הדבר הזה מקבל ביטוי ועד כמה נלחמים בו בכלים אזרחיים ולאו דווקא בכלים של אכיפה, כי אנחנו מדברים במוזגים מאוד כוחניים של אכיפה, משטרה. הכול טוב ויפה אבל השאלה איפה החברה האזרחית משתלבת פה.

מבחינת השאלות לאורן, כשדברת על הקניית השפה העברית, יש לי הערה, עד כמה שאני מכיר, המערך הנגיש היחיד כרגע ללימודי השפה זה מערך האולפנים של משרד הקליטה והוא לא מערך יעיל. העולים שמגיעים ולומדים חצי שנה יוצאים ללא כלים בסיסיים בעברית, אולי כמה משפטים אבל לא יודעים לנהל את החיים בעברית. אז אולי כחלק מתכנית הקניית השפה לחשוב על מהלך משולב. מצד אחד מערך של חינוך טכנולוגי מתקדם, אני לא מדבר על תפקידי נגרות וחשמלאות, אלא קורסים מקוונים, מכללות וירטואליות שמקנות ידע טכנולוגי היי-טקיסטי. לרתום את חברות ההי-טק שישמחו להיכנס ולהעביר את הידע הזה, גם לגייס כוח אדם עתידי וגם להכשיר אותו בעלויות אפס וגם כלימוד שפה בשיטות חדשות ויש מספיק שיטות חדשות. להכניס את זה כאפשרות לא כהנחתה מלמעלה של אולפן ברשות המקומית כי בעיני זה לא יעבוד.

לגבי השוק האפור, אני אשמח להעלות רעיון, שהוא עדין לא אפוי מספיק, אבל יש מה שנקרא ערבות חברתית. לעשות מעין קרן כספית בכל רשות מקומית, שכל תושב ישקיע בה ויוכל לבקש סיוע אם הוא נזקק. זאת לא קרן של המדינה או הממשלה, זו קרן חברתית של אותם תושבים של אותו ישוב.

יש בהודו בנק חברתי לעניים. בקשנו גם שהביטוח הלאומי יעמיד הלוואות למשפחות נזקקות. כשדברת, חשבתי שבשנות ה-90 עם העלייה הרוסית שמענו ודברו על המאפיה הרוסית. איפה זה נעלם?

זה לא היה. היו כמה עבריינים שלא הצליחו להנחיל את התרבות העבריינית של רוסיה של שנות ה-90. ברוסיה של שנות ה-90 בכל שכונה היה ארגון פשע, שהשתלט על השכונה, גייס צעירים ובנה מערכי נאמנות שלא היית יכול לעבור מרחוב לרחוב בלי שיתנפלו עליך החבר'ה מאותו רחוב.

אנחנו בדרך לשם.

בארץ לא הצליחו להנחיל את זה לשמחתי, אבל היה מאמץ משותף גם של כלים כלכליים, של אכיפה כלכלית כנגד אותם ארגוני השפיעה, גם שבירה של אותו קשר שתיקה מול אותם צעירים, שילוב של הצעירים במערכי המדינה וגם השכלה גבוה. אין דרך אחרת.

תודה חבר הכנסת קוזי'ינוב. נשמע את רונית זר מהמשטרה בבקשה.

שמי רונית משירות בתי הסוהר. רציתי לספר על התהליכים שנעשים בין כתלי הכלא כי מאוד מעניין לדעת כשמדברים על מוטיבציה של אותה אוכלוסייה, על הירתמות ועל כניסה למסגרות.

נשמע על כך בקצרה כי נקבע מאוחר יותר דיון עם שירות בתי הסוהר והמשרד לביטחון הפנים.

אני אדבר על משהו שבעיני יכול ללמד על מה שצריך לעשות אתם בחוץ. היום למעלה מ-70% מהתלמידים בכיתות השכלת יסוד הם מהמגזר הערבי. הם לומדים השכלת יסוד, רוצים ללמוד 10 ו-12 שנות לימוד ורוצים להתקדם. במסגרות של טיפול, למעלה ממחצית מהמטופלים במחלקות ובמסגרות היהודיות הם מהמגזר הערבי. אותו דבר בהכשרה מקצועית ובכל מסגרות התעסוקה.

אנחנו מזהים פער בשחרור שלהם החוצה לקהילה. השנה עבדנו הרבה על חיזוק הקשר עם הקהילה. הזמנו ראשי ערים מהצפון ומהדרום מתוך רצון לעשות את החיבור. כי אנחנו מבינים שאנחנו עושים אתם פה תהליך מאוד משמעותי אבל חסרה בעיני הקליטה שלהם בתוך הקהילה. לדעתי שם צריך לשים את הדגש, לפחות לגבי אוכלוסייה שעשתה תהליך, כן לסייע לה להיקלט, כן לסייע לה להמשיך את התהליך שהתחילה בו אצלנו. אני אשמח לפרט את זה במסגרת אחרת.

תודה. נשמע את מחמוד נאסר, נציג הרשויות המקומיות הערביות. נבחר על ידי ועד הרשויות כדי לנהל מטעמם את המאבק בפשיעה ובאלימות. הוא חשוב במאמץ שלנו וחשוב לשמוע אותו.

אתייחס בקצרה להמלצות שהועלו. מי שציפה מהוועדה הזאת להמציא את הגלגל מחדש, יתאכזב. ההמלצות והתובנות הן חשובות, אבל חשוב יותר שניתן יהיה לתרגם אותם לתכניות אופרטיביות בכל תחום ותחום. מה שהציע היושב-ראש בקשר למפגש עם המשרדים, אני רוצה שיהיה מפגש עם המשרדים השונים כדי להתחיל להיכנס לעומק ההמלצות ולפרט את ההמלצות האלה לתכניות יותר אופרטיביות. נשמח לתרום את חלקנו בקטע הזה.

חסרה לי ההמלצה בכל מה שקשור לאכיפה מעבר לפעילות המשטרה. עניין הפרקליטות ובתי המשפט. חלק מהעבודה שעושה המשטרה כן נעשית, אבל היא נעצרת בשלב מאוחר יותר שם או שהענישה לא חמורה מספיק, לא מגיעה בזמן, נמשכת הרבה זמן וכוח ההתרעה מתפספס. לדעתי חשוב להמליץ על קיום שיח עם הפרקליטות והתביעה כדי לזרז תהליכים ולהחמיר את הענישה כדי להגיע לעבריינים ולהעניש אותם.

נקודה אחרונה בקשר לעניין של הרשויות המקומיות. שמעתם שהיום הושהתה שביתה של ראשי הרשויות שנמשכה יותר מעשרה ימים בגלל המצב הכלכלי שנוצר מהקורונה. מי שמצפה שיהיו לתכניות האלה מקורות תקציביים בתוך הרשויות המקומיות, טועה. המצב הכלכלי מאוד קשה, התייחסו לאלימות של החברה הערבית, אבל אם נתייחס לאלימות באופן כללי, כחלק מהחברה הישראלית, שיכולה להשפיע על החברה הישראלית, אז אני מבקש מכל חברי הכנסת, לא רק מהרשימה המשותפת, כל חברי הכנסת שאכפת להם ללחוץ על הממשלה החדשה. אני לא יודע אם נספיק ב-2020 יכול להיות שזה יכנס לתקציב 2021, אבל בכל זאת להתחיל ללחוץ על הממשלה כמו שקרה ב-922 כדי לתרגם את התובנות שהן בחלקן חשובות, לתרגם אותן לתכניות אופרטיביות כי זה הזמן של העבודה שלנו כראשי רשויות, נציגי ציבור, עמותות והחברה האזרחית וגם של חברי כנסת שאכפת להם מהנושא, ללחוץ על הממשלה החדשה שנכנסת לתרגם את ההמלצות האלה לתכניות.

איתן הורן, סמנכ"ל אסטרטגיה משרד לביטחון הפנים בבקשה.

היינו מעורבים בעבודה, התובנות והסוגיות המהותיות ברורות. אנחנו ניכנס לזה לעומק בדיון הייעודי אבל רק אחדד שיש לנו תכנית רב שנתית שאני חושב שלא באה לידי ביטוי בדיונים. התכנית היא לא רק הקמה של תחנות ובניינים. מאחורי התחנות יש מכלול שלם של הפעלות ופעילויות שהם מעל רמת התחנה, הקמה של יחידות ללחימה בפשיעה כדי לטפל בתווך הזה של כנופיו הפשע. יש פעילות ברמת הרמזור של הקצאה של יכולות ארציות אח"מיות חקירתיות, כוחות משימה. במעלה הדרך כחלק מהדיונים גם התחלנו לטפל ולתעדף בתוך המשטרה. יציגו בדיון הייעודי את השולחנות העגולים, יעדים של תקיפה כלכלית.

לגבי המאמץ האזרחי, אמנם עכשיו עם הקמת הממשלה יש תהליך של הפרדה של אלמנטים מהרשות לביטחון קהילתי למשרד החדש, אבל אני אציין שכמו שנאמר בדיון הקודם לעניין המצלמות, אנחנו בתהליך של הקמת מוקדים אזוריים. אתמול היה עוד פורום של שולחנות עגולים יחד עם משרדי הממשלה, יחד עם גורמים רלוונטיים שמציבים מצלמות בכדי לייצר פיילוט למול אשכולות אזוריים של משרד הפנים. הכיוון הוא שהפיילוט הראשון יהיה בחברה הערבית ונשמח להציג את זה לוועדה.

אני מבקש שאורן ואנשי משרד הביטחון ישמעו את הדברים שיש לי להגיד. אי אפשר להתייחס כאילו יש אזרחים ויש משטרה ועכשיו הכול בסדר. יש זיכרון קולקטיבי, יש היסטוריה. חוסר האמון בין האזרחים הערבים למשטרה הוא בעיני, שאני מבוגר וסבלתי מיחס המשטרה הרבה שנים, אני אומר שאי אפשר למחוק את זה ולהגיד עכשיו כולם ביחד. המשטרה צריכה לפעול לבניית האמון שלה בעיני הציבור הערבי. מצד שני, אם היא רוצה באמת לפעול נגד ארגוני השפיעה, היא לא יכולה בו זמנית גם להפעיל מודיעין ואנשים שיפעלו למענה בתוך ארגוני הפשע, אנשים רואים את זה. אם יהיה זמן אני יכול לספר סיפורים אמיתיים על אנשים שהם חלק מהפשיעה וחלק מהאלימות, כשאתה מגיע למשטרה אתה מגלה שהבחור מודיע של המשטרה והם מגנים עליו. לכן ההיסטוריה הזאת צריכה מתי שהוא להיחקר ולשים את הנקודות במקום הנכון.

דבר שני, לדעתי אנחנו נותנים משקל רב ביותר לעניין השליטה בעברית. לדעתי זה חשוב ומשמעותי, אם יש לי משאבים מוגבלים, הייתי משקיע אותם בדבר חשוב אחר, כל עניין ההתנדבות והמחויבות. זה לא יהיה שירות לאומי ולא הגלגול החדש של שירות אזרחי, אני בא מהחברה האזרחית, בנינו תכניות התנדבות, יש מודלים לתכניות התנדבות, הבעיה של הממשלה עם התכניות האלה שהתכניות האלה מחנכות לזהות. גם לזהות לאומית. זה טאבו, אי אפשר אחרת. אם תכנית של חברה אזרחית מחנכת לזהות לאומית, גמרנו, אין לה שום סיכוי. אני חושב שהגיע הזמן למסור את עניין ההתנדבות לרשויות המקומיות ולחברה האזרחית הערבית שתיתן את כתנים ותוביל את התכניות האלה.

אני אשמח לשלוח לך נייר עמדה בנושא ההתנדבות הקהילתית. זה מודל שמופעל על ידי הרשויות המקומיות.

גם אנחנו נשמח לשלוח.

אנחנו היום דנים בתכנית מההיבט של משרד ראש הממשלה. קודם על אנחנו רוצים לדעת לוח זמנים. מתי צפוי שנראה שהתכנית מגובשת ומוצגת בפני הממשלה? האם יש הנחיות מיוחדות בנושא הזה של ראש הממשלה או של הממשלה עצמה? מה היקף התכנית?

דבר שני, הדרישות שלנו משרד ראש הממשלה הם שאנחנו רוצים שהתכנית תקיף את הכול. נושאים שהזנחתם, שכחתם, לא התייחסתם אליהם חייבים להיות שם, אפילו אם הפתרון נמצא במקום אחר לגמרי. אנחנו חייבים לראות שיש מסמך אחד שיש בו התייחסות לכל האלמנטים של תכנית מקיפה למיגור הפשיעה והאלימות.

לגבי מתי הממשלה תדון, כיוון שהיא רק קמה אתמול אז אני עדיין לא יודע להתייחס מתי זה יגיע להבשלה מלאה. גם כמו שמתן אמר, מבחינת התקציב שיוקצה לזה זה יוחלט על ידי הדרג הנבחר. אבל אנחנו בהחלט פועלים להשלים את עבודת המטה גם בהיבט של תג מחיר לכל אחד מהרכיבים והגדרת מדדי התוצאה מול כל אחד מהמשרדים. אני מניח שמכיוון שאמרת שיהיו דיונים פר נושא, נוכל להציג את זה בכל פעם.

לגבי שיקום אסירים שכחתי לציין את זה בהחלטה, אבל זה בוודאי חלק מההמלצות בשני ההיבטים. גם בהיבט של העברת המקל בין הכליאה לקהילה. היום יש מצב אבסורדי שדווקא מי שנמצא בכלא ומרצה את מלוא העונש כשהוא משתחרר אין לו ליווי של הרשות לשיקום האסיר. גם בהקשר של תחליפים לכליאה כי יש תובנה שעלתה חזק מהשטח שבחור צעיר שזו העבירה הראשונה שלו ויקבל עונש של 15 חודשי מאסר וייכנס לכלא רוב הסיכויים שהוא יצא עבריין יוצא משוכלל ממה שהוא נכנס. במקרים האלה לא בטוח שהדבר הנכון זו הכליאה, אלא למצוא חלופות של שיקום וכניסה למסגרות יותר חיוביות.

הערה אחרונה לגבי הנתונים שנאמרו בהקשר של חוסר המעש בקרב הצעירים. דווקא בגלל שנזרקים הרבה מספרים עשינו עבודה מאוד יסודית על נתונים מנהליים. זה נתוני אמת לא השערה, סקר או מחר, אלא זה ודאי. אני יכול להגיד ששיעור חוסר המעש בגילאים של 18-24 בקרב גברים זה כ-20%, בקרב נשים זה יותר גבוה כ-35%, אבל קרוב למחציתן נשואות בגילאים האלה. בכל אופן זה לא 37% כמו שנאמר או מספרים אחרים שעלו.

אורן, אני מבקש מסמך, גם מסמך ביניים, כדי שנוכל להחזיר לכם הערות כתובות. אנחנו נקבע סדרת ישיבות ונשמח שתהיה חלק מכל הישיבות. נתחיל עם המשרד לביטחון פנים, חינוך ונמשיך הלאה. אנחנו נגבש מסמך בשם הוועדה, בשיתוף עם החברה האזרחית וראשי הרשויות, שנוכל להשפיע על התוצר הסופי של ועדת המנכ"לים לפני שנגיע לסיכום. אנחנו מקווים שבסופו של דבר תהיה החלטת ממשלה, זה היעד שלנו, שבתוכה תהיה תכנית מתוקצבת ואיך אפשר יהיה לנהל את הכול ולבקר את הכול.

אתה צריך לבקש פגישה עם השר לביטחון פנים המיועד. לבקש פגישה ולהציג לו את הבעיות כדי שידע על היום הראשון את הבעיות.

כבר קבענו אתו. אני לא אסכם את הדיון במובן של העלאת דרישות, נישאר בתוך הדיון עצמו ונמשיך מכאן הלאה. תודה לכולם הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 11:50.