פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-ושלוש

הכנסת



3
ועדת הכספים הזמנית
06/04/2020


מושב ראשון



פרוטוקול מס' 20
מישיבת ועדת הכספים הזמנית
יום שני, י"ב בניסן התש"ף (06 באפריל 2020), שעה 21:25

חוק יסוד: משק המדינה (תיקון מס' 10 והוראת שעה לשנת 2020) מ/1294

חברי הוועדה: עודד פורר – היו"ר
מיכאל מרדכי ביטון
אחמד טיבי
מיקי לוי
אבי ניסנקורן
אורית פרקש הכהן
איציק שמולי

משה אבוטבול
קרן ברק
עוזי דיין
יעקב טסלר
מאיר כהן
אופיר כץ
יוליה מלינובסקי
אורי מקלב
יעקב מרגי
עאידה תומא סלימאן
אוסאמה סעדי
אנדרי קוז'ינוב
יואב קיש
שלמה קרעי
קטי קטרין שטרית
מיכל שיר סגמן

שי באב"ד - מנכ"ל משרד האוצר

שאול מרידור - הממונה על התקציבים, אגף תקציבים, משרד האוצר

אסי מסינג - היועץ המשפטי, משרד האוצר

יוגב גרדוס - סגן הממונה על התקציבים, אגף התקציבים, משרד האוצר

אלון מסר - סגן הממונה על התקציבים, אגף תקציבים, משרד האוצר

שגית אפיק – היועצת המשפטית של הוועדה
אייל לב-ארי
שיר שפר

טמיר כהן

אור שושני

משק המדינה (הוראת שעה לשנת 2020) מ/1294

אני רוצה לפתוח את הדיון בנושא חוק יסוד: משק המדינה, לפי בקשתה של הממשלה לאשר חקיקה. לפני הצגת החוק יש הצעה לסדר שנוגעת לחוק הזה. חברת הכנסת קטי שטרית, בבקשה.

התבשרנו על כך שהמדינה תעניק מענק בפסח לכל ילד עד גיל 18. המענק מועבר באמצעות מנגנון הקצבאות של הביטוח הלאומי, שמעביר את הכסף באופן אוטומטי למשפחות הביולוגיות. אלא מה? יש במדינה שלנו גם ילדה אומנה, שלא גרים במשפחות הביולוגיות שלהם, וחלקם גם לא מגיעים למשפחות הביולוגיות שלהם. ומה שקורה זה שהמענק מועבר למשפחות הביולוגיות ולא למשפחות האומנה. מה גם שיש היום הרבה משפחות אומנה שהבעל והאישה יצאו לחל"ת או פוטרו מהעבודה, ויש להם גם את הילדים הביולוגיים שלהם וגם ילדי אומנה. כך שיש ילדים שיכולים להיזרק גם לרחוב, כי אין להם לאן לחזור.

אני פניתי לביטוח הלאומי, למשרד האוצר, לרווחה, לכל הגורמים. תראו את התשובה שקיבלתי מסמנכ"לית בביטוח הלאומי. היא אומרת שהיא מסכימה למצוקה וכולי וכולי, אבל אז היא אומרת שלביטוח הלאומי אין אפשרות לדעת מי משפחת אומנה ומי לא, ולכן הם לא יוכלו לסייע במענה למצוקה הקיימת. אבל כמה חדרים משם יושבת המפקחת הארצית על האומנה, שפשוט יכולה לתת לה את הרשימה של הילדים שנמצאים במשפחות אומנה. אולי אנחנו, חברי הכנסת, צריכים ללמד את הפקידים איך הם צריכים לעבוד.

תעבירו את 500 השקלים האלה למשפחות האומנה, שגם כך עמוסות בתקציבים שהם מוציאים מכיסם לאותם ילדים. תצילו את הילדים שנמצאים במשפחות אומנות, אחרת נמצא הרבה ילדים שחזרו לבית הביולוגי שלהם, עם כל הבעיות שיש שם.

תודה. אני מרשה לעצמי לומר שכל חברי הוועדה מצטרפים לנושא שהציגה חברת הכנסת קטי שטרית.

דיברנו היום בוועדת הקורונה על כך שאנחנו מבקשים שהכסף הזה, גם לילדים הביולוגיים, יגיע לפני ה - - -

תודה.

הילדים הביולוגיים נשארים בבית, אבל ילדי האומנה יכולים להיזרק לרחוב. ואגב, זה מענק חד-פעמי, אז לא נורא אם תהיה הוראת שעה למענק הזה.

אמת. ראשית, חבר הכנסת מיכאל ביטון הודיע לי שהוא מוכן להסיר את הרוויזיה שלו, ובלבד שאנחנו נקיים שיחה עם החשב הכללי ועם הממונה על הבנקים ומנכ"ל איגוד הבנקים, כדי לראות איך אנחנו מוודאים שההצעה הראשונה שהבנק נותן תהיה ההצעה של הקרן ולא הלוואות אחרות. לקחתי על עצמי לטפל בזה יחד עם חבר הכנסת ביטון, ואנחנו נעדכן את הוועדה בהתאם.

יציג את החוק מנכ"ל משרד האוצר, שי באב"ד.

אני לא צריך לספר לחברי הכנסת על המשבר המשמעותי והגדול שכולנו חווים, שהוא גם משבר בריאותי אבל מתחיל להיות גם משבר כלכלי מאוד חמור. במהלך החודש האחרון ננקטו פה פעולות שלא ננקטו מאז קום המדינה, כולל מצמצום משמעותי של חופש העיסוק וחופש התנועה, דבר שפגע משמעותית במשק הישראלי, במסגרת התמודדות חסרת תקדים עם נגיף שתקף פה ומייצר משבר בריאותי לא קטן.

כתוצאה מזה הגענו למסקנה שאי אפשר יותר לתת בכלים של אחד חלקי 12 מענה מלא להתפרצות הנגיף, לא בצד הכלכלי ולא בצד הבריאותי. ולכן במהלך השבועיים האחרונים התחלנו לגבש עיקרי תוכנית, שעיקריה כבר הוצגו לראש הממשלה ולשר האוצר אבל עדיין לא לממשלת ישראל. במסגרת התוכנית הזאת אנחנו מבקשים לבוא היום בפניכם ולהרחיב את מסגרת התקציב; לפתוח את חוק היסוד ולהרחיב את מסגרת התקציב לשנת 2020. עיקריה כוללים, דבר ראשון, מענה תקציבי לאירוע הבריאותי, כולל כל הכספים הנדרשים למערכת הבריאות, ודבר שני, את כל המענה הכלכלי שצריכים לעשות כדי לסייע למשק לצאת מהמצוקה שלו, ודבר שלישי, רכיב שמדבר על התפתחות החוב, פירעונות שצריך לבצע על מנת לעשות שחלופים, כדי להגביר את היכולת של החשב הכללי לגייס חוב. לכן אנחנו מבקשים להביא לאישור קופסה של כ-90 מיליארד שקלים מעבר למסגרות של התקציב ההמשכי שהיה נהוג ב-2019.

בנוסף, חשוב לציין שהתיקון הזה מביא הפרדה מאוד חשובה בין תקציב לבין ניהול חוב. בדרך כלל בכל שנה רגילה יש לנו מסגרות תקציב, והקרן לא נמצאת בתוך התקציב אלא היא מופרדת ממנו. בסיטואציה שנוצרה במסגרת תקציב המשכי, באופן טכני במשך שנים היה נהוג להסתכל על מנות התקציב – הרי לוקחים את התקציב ומחלקים אותו ל-12 מנות... הוא מחולק בעצם למנות שכללו גם את תקציב ההוצאה וגם את הקרן. מה שאנחנו מבקשים בתיקון הזה לחוק היסוד זה שעכשיו, כשאנחנו מוסיפים את הקופסה, לבצע את ההפרדה בין התקציב לבין הקרן. הקרן הבסיסית שהייתה לשנת 2020 בתקציב ההמשכי הייתה סדר גודל של 400 מיליארד, ואליה יצטרפו 50 מיליארד שקלים, שתכף אני אפרט מה זה התוספת הזאת. בנוסף, לקרן, שהיא לא התקציב – שעמדה קודם על כ-82 מיליארד ש"ח – אנחנו מבקשים להוסיף עוד 40 מיליארד ש"ח. הוצאו כבר 20 מיליארד ש"ח מהקרן, מה שמשאיר את התקציב לקרן על כ-100 מיליארד שקל. זה בעצם התיקון שאנחנו מבקשים לעשות.

התכיפות של התיקון שאנחנו מבקשים נובעת מכך שיש רצון אמיתי להעביר את המענק לילדים שהכריז עליו ראש הממשלה, כ-500 ש"ח לכל ילד, שמנכ"ל הביטוח הלאומי אמר היום גם ליו"ר הוועדה המסדרת וגם לי ולנוספים שבהנחה שהחוק יאושר היום, הוא יוכל לשלם את המענק הזה מחר ובעצם לתת אותו לפני פסח. אני לא צריך לציין בפניכם, חברי הכנסת, כמה חשוב לתת זריקת נשימה מסוימת, ואם אפשר לפני החג – מה טוב.

אם אתם שואלים למה אנחנו לא מביאים רק את התיקון של זה אלא גם את התיקון הכללי, זה בגלל שבעינינו לא נכון לפתוח חוק יסוד ואת המסגרות בכמה פעימות. אנחנו באים עם הפתיחה המלאה של המסגרת המלאה הנדרשת כדי לתת את אותו מענק לילדים, כדי לתת את המענה למערכת הבריאות, וכדי לתת את המענה הכלכלי שאנחנו מתכוונים לתת. כבר התחלנו לתת חלק, אבל את עיקרו ניתן בחודשיים הקרובים – לשכירים, עצמאים, עסקים קטנים, עסקים גדולים וכן הלאה. נפרט היום בפניכם איפה עומדים המענקים האלה. אנחנו מבקשים מכם לסייע לנו להעביר את החקיקה הזאת עוד היום, כדי שנוכל להשלים את חוק היסוד ולתת את אותם מענקים מחר.

היו"ר העלה נקודה מאוד משמעותית, ואני רוצה לשתף אתכם בסיטואציה שאנחנו נמצאים בה ולבקש את עזרתכם. היו"ר שאל מה יהיה מנגנון הפיקוח של חברי ועדת הכספים על התוכנית הכלכלית שאנחנו מציגים היום. לצערי אנחנו לא יכולים לאשר היום את התוכנית הכלכלית, כי עדיין לא אישרנו אותה בממשלה. אבל אנחנו כן יכולים להציג לכם עיקרים של הכוונות שלנו – עוד לפני שהצגנו לממשלה – ולהראות לכם מה הם עיקרי התוכנית. אנחנו בטח ובטח נחזור ונציג את זה לפני חברי הוועדה ונראה להם את התוכנית. כוונתנו הייתה שאנחנו נציג לכם היום את עיקרי התוכנית, שדרך אגב, היא לא מופיעה בחוק ואנחנו לא דנים בה היום, היא פשוט תיתן לכם איזשהו מידע למה אנחנו רוצים את ההרחבה שאנחנו מבקשים ומה יש בתוכה. אתם תראו את הדברים ותוכלו כמובן להעיר הערות.

ככל שתהיה סטייה מהתוכנית הזאת בסדר גודל של 15%, בין אם זה יהיה באישור בממשלה ובין אם זה יהיה לאחר האישור בממשלה, אנחנו כמובן נחזור לכאן אליכם, ואנחנו גם מוכנים להפעיל מנגנון שבמסגרתו אתם תאשרו את האירוע הזה. כך שהיום, כשאתם מאשרים לנו להגדיל את המסגרת, תוכלו לראות מה אנחנו עושים, וככל שאנחנו נרצה לסטות מזה, תוכלו לתקן.

איפה הבעיה שהציף היו"ר והציפה היועצת המשפטית? שאני לא יכול היום לכתוב את זה בחוק. בעצם אתם לא יכולים לאשר את התוכנית בחוק לפני שאישרתי אותה בממשלה, ואתם נאלצים להסתמך בעצם על הצהרה, שזה הרבה יותר חלש מאשר אם זה היה כתוב בחוק. אבל אני מתחייב לכם באופן אישי ומצהיר פה באופן אישי – ולא הייתה פעם אחת בוועדות הכנסת שהצהרתי על משהו באופן אישי ולא קיימתי – על כך שמה שנראה לכם היום זה - - -

- - -

אם אתה רוצה להגיד אחרת, תביא לי הוכחה שפעם אחת הצהרתי משהו ועשיתי אחרת. אבל אני אומר לך, ואתה יכול לבדוק אותי, שזה לא קרה. אפשר להגיד עליי הרבה דברים, אבל אני לא חושב שאפשר להגיד עליי שאני מצהיר משהו ולא עומד במילה.

אני רוצה להסביר לכם את הקושי. אני הייתי שם את זה בחוק, אבל - - -

שי, הממשלה מתכנסת הערב.

נכון, הממשלה מתכנסת הערב, בדקתי את האופציה הזאת. אבל הממשלה מתכנסת הערב על תקש"חים שייקחו עד ארבע בבוקר.

שי, בסדר, אתם לא תשימו את זה בחוק, אבל יש איזשהו כלל. הרשות המחוקקת היא כאן. אתם הרשות המבצעת. יכול להיות שאנחנו נשים את זה בחוק.

שי, אני רוצה לעזור. יש לי הצעה. מה ההבדל בין החוק לבין חוק יסודות התקציב, שבו היינו מאשרים תקציב לשנה או שנתיים.

פה אני לא מביא לך תקציב.

יש לך פה מסגרת. אנחנו מבקשים שבכל מקרה, ברגע שיש העברות לכל משרד - - -

זה ברור, אבל אתה צריך את הפירוט לפני כן.

אבל גם חוק יסודות התקציב היה רק מסגרת ולא היה פירוט.

באופן כללי אתם צודקים. הדרך המסודרת היא לאשר את זה בממשלה, ואז הרשות המחוקקת היא זאת שבסופו של דבר צריכה לאשר את זה אחרי זה. בסיטואציה הנוכחית, בגלל לוחות הזמנים ובגלל הסיטואציה המאוד מאוד מיוחדת שאנחנו נמצאים בה, קשה לנו לעבוד במסגרות האלה ולעמוד באותם לוחות הזמנים.

מה התקציב של התוכנית?

90.

הוא לא 90, צריך לדייק. הקופסה שאנחנו מדברים עליה מחולקת לשני חלקים. 40 מיליארד שקל ממנה הולכת לחוב, כלומר לתשלומי קרן, שזה לא תקציב; ו-50 מיליארד שקל זה ההוצאה התקציבית, מה שאתה מכיר מחוק יסודות התקציב.

עד לפני שעה דיברתם על 80.

שנייה, שנייה, אני אעשה לך סדר בנתונים. התוכנית הכלכלית היא תוכנית של 80 מיליארד שקל. אבל זו לא הקופסה שאנחנו מבקשים. בתוך התוכנית הכלכלית שאנחנו מבקשים יש סדר גודל של 50 מיליארד שקלים שאותם אתה רואה במה שביקשנו בתקציב, ויש עוד סדר גודל של 30 מיליארד שקלים שהם בכלל תזרימיים ולא קשורים לתקציב ולא קשורים לקופסה, אלא אנחנו עושים אותם במסגרת תזרים, למשל הלוואות שניתנות מהבנקים, שזה דבר שבכלל לא קשור למסגרת התקציב. ולכן התוכנית הכלכלית מדברת על 80 מיליארד, והתקציב שאנחנו נדרשים לצורך התוכנית הכלכלית הוא 50 מיליארד, ו-40 המיליארד הנוספים שאנחנו מבקשים הם בכלל לצורך הקרן ולצורך החוב. ולכן אתה רואה פה מסגרת של 90 מיליארד שאנחנו מבקשים לאשר.

איפה זה מופיע?

הסעיף של ה-50 מיליארד מופיע בסעיף 1(2), שבו יש את הפירוט ב-(א), (ב), (ג), (ד), (ה) ו-(ו), שזה בעצם הסעיפים שאנחנו מבקשים להוציא כל חודש, אלה האחוזים שמבצעים את ההגדלה. אחרי זה אסי יכיר לכם את הסעיפים בחוק. התוספת התקציבית מופיעה בסעיף (2), שמפרט לפי החודשים מה אנחנו מבקשים להגדיל בסך ההוצאה. סעיף (3) הוא זה שמדבר על ה-40 מיליארד שקל הנוספים שמגדילים את הסכום שיהיה לקרן שאינו החזר חובות כאמור למוסד לביטוח לאומי, סכום שלא יעלה על 100 מיליארד. אנחנו מוסיפים על ה-80 שהיו – אחרי שכבר יצאו 20, כך שאנחנו ב-60 – עוד 40 מיליארד, וכך מגיעים ל-100 מיליארד. זה מה שהסעיף הזה אומר.

חשוב לי עוד פעם להדגיש. אנחנו לא אישרנו את התוכנית בממשלה, ונכון, אדוני צודק, אתם יכולים להוסיף את זה בחוק. אבל אני, כרשות המבצעת, מאחר שאנחנו בלוח זמנים שבו אנחנו רוצים לאפשר את המענק לילדים מחר, מבקש מכם לא לעשות את העקיפה ולא לחוקק בכוונה על הראש של הרשות המבצעת. אני מזכיר שההצהרה הזאת נעשתה רק ביום רביעי האחרון.

תוכל לפרט לנו את עבודת המטה שעשיתם לפני ההצהרה?

אני לא הצהרתי את זה, כך שאני לא יודע להגיד לך על עבודת המטה שנעשתה לגבי ה-500 שקל. אני כן יכול להגיד לך שעל התוכנית הכלכלית נעשתה עבודת מטה מאוד רחבה, שעדיין לא הסתיימה, יש עוד דברים שאנחנו צריכים לגבש עם שר האוצר וראש הממשלה, ולכן התוכנית עדיין לא עברה בממשלה ולא אושרה בממשלה. אבל את עיקריה ואת המסגרות שלה יש לנו, ואנחנו נציג אותם כאן.

מה שאני רוצה לבקש מכם – ואני מבין שזה חריג ואני מבין שזה בעייתי – זה להגיע למצב שבו אנחנו נציג לכם היום את עיקרי התוכנית ונצהיר לכם שזה מה שאנחנו הולכים לאשר בממשלה. ככל שבממשלה יהיה משהו אחר וככל שנסטה ב-15% מעבר לזה, אנחנו נחזור לכאן לוועדה, ואנחנו לא נוציא לפני שנאשר את זה אצלכם. מעבר לזה, אנחנו מחויבים לממשלה להעביר תוכנית מפורטת עד 1 במאי עם כל הפירוט המלא. אנחנו נגיע עם זה גם לוועדה, וגם נחזור עוד פעם לוועדה.

תשמע, הנחישות שלכם לדווח לנו היא מדהימה.

- - -

רגע, זה לא מ-50 מיליארד שקלים. בסדר, אפשר לא לקבל את זה, זה לא בעיה רק שלי, אנחנו מנסים לפתור פה סיטואציה מורכבת. אפשר להגיד "לא, נחכה לאישור ממשלה", נעשה את זה מסודר, נבוא אליכם עוד שבועיים, ובינתיים העם יחכה ונעשה את כל התהליך הרגיל עם כל הבירוקרטיה. זה בסדר, גם זה בסדר, אבל - - -

אני שאלתי שאלה אינפורמטיבית.

בסדר, אני אענה. ה-15% האלה הם לא על ה-50 מיליארד. ה-50 מיליארד, כמו שתכף תראי, נחתכים לחבילות – שלושה מיליארד שקל לעצמאים, שלושה מיליארד שקל לדחיית ארנונה עסקית וכן הלאה, ותכף שאול יציג לכם את הפירוט המלא של עיקרי התוכנית. ככל שנסיט בתוך התוכנית את אותם 15% ונרצה נניח לבריאות יותר, או נרצה למשל לתת לעצמאים או שכירים יותר, אז אני אומר שנחזור, נסביר לכם את השינוי, ועוד יותר מזה – אתם גם תאשרו, תגידו לנו אם אתם רוצים לעשות את הסטייה הזאת או לא. היום נציג לכם את העיקרים, כדי שתדעו לאן אנחנו מייעדים את המסגרת שאנחנו מציגים. וככל שנסטה מזה ונשנה את זה, נחזור אליכם לאישור. זה מקובל. ובנוסף, אחרי שהכול יהיה מפורט, גם ניתן לכם את הפירוט המלא של כל התוכנית. עד כאן.

הממונה על התקציבים, שאול מרידור, בבקשה.

בתוך התוכנית יש שלושה סלים. הראשון הוא סל שקשור לקרן – 40 מיליארד שאנחנו מגדילים בתקציב הקרן. משמעותה היא שכשהחשב הכללי עושה החלפים ומחליף חוב קיים בחוב אחר או עושה בו שינויים. כשפורעים חוב בעצם נרשמת הוצאה, ולכן, לאור המשבר, הדבר הזה - - -

שאולי, דיברנו על זה. תגיע איתם לתוכנית הכלכלית.

שי, אתה לא מנהל פה את הדיון.

אני סוקר את זה ממש בשנייה. הדבר הזה מגדיל ל-40 מיליארד שקלים את החלק של הקרן, והדבר הזה מופרד מההוצאה הכללית, מה שאנחנו מכירים כגג ההוצאה. בתוך גג ההוצאה יש שני סכומים. סכום אחד הוא של הביטוח הלאומי, שנועד לפרוע חובות של המדינה לביטוח לאומי כדי לאזן את התקציב, היות שתשלומי דמי האבטלה קפצו מאוד בביטוח הלאומי. מדובר על סכום נכבד של 17.7 מיליארד שקלים שאנחנו מעבירים לביטוח הלאומי כדי שיוכל לשלם את כל דמי האבטלה כפי שהחוק דורש. היו שם עוד כמה תיקונים שעברו בתקש"חים.

עכשיו אני אתייחס לתוכנית עצמה, 32.5 מיליארד שקלים שמחולקים לארבעה דברים מרכזיים. דבר ראשון, בריאות. מדובר על עשרה מיליארד שקלים שהולכים לעולם הבריאות, ובהקשר הזה גם רווחה וקצת ביטחון פנים, כדי לאכוף את כל ההוראות של הממשלה ולדאוג לקשישים, ובעיקר לטובת רכש די מאסיבי של אמצעי מיגון והנשמה ולטובת היערכות של מערכת הבריאות לקראת התרחישים השונים שאנחנו נערכים אליהם. זה סכום שעובר בעיקרו למערכת הבריאות.

דבר שני, רשתות ביטחון סוציאליות. מעבר למה שקורה כתוצאה מהחוק, אותו סכום די גדול שהולך לדמי אבטלה לאנשים שפוטרו ואנשים בחל"ת, עשינו עוד כמה דברים. אחד, הקלנו בתשלום דמי האבטלה. גם קיצרנו את תקופת ההכשרה, וגם הארכנו את דמי האבטלה לאנשים שמקבלים דמי אבטלה, ובנוסף, הוספנו מענק לבני 67 ומעלה שעבדו ופוטרו או יצאו לחל"ת. הדבר הזה כולו מסתכם בשלושה מיליארד שקלים.

זה לא בתוך ה-17.7?

לא, זה בתוך ה-30 וקצת מיליארד שקל.

אלה עלויות שנתיות?

לא, אלה עלויות שמדברות על סוף אפריל. כל התוכנית הזאת היא חודשיים-שלושה בעיקרה, לא יותר מזה. אנחנו מאוד מניחים ומקווים שאחרי פסח אנחנו נתחיל לראות יציאה של המשק מהמצב הזה. כמובן שאנחנו ממשיכים לעקוב ונעשה כל מה שנצטרך לעשות בהמשך, אבל כרגע התוכנית הזאת מתייחסת לחודשיים האלה.

אבל גם שלושת המיליארדים האלה הולכים לביטוח לאומי, לא?

אבל לא כתוצאה מטייס אוטומטי או מתיקון שנובע משינוי שקורה בלי קשר אלינו. זה שינויים שהממשלה עשתה בתקנות שעת חירום כדי לאפשר רשת ביטחון יותר טובה לאנשים שיצאו לחל"ת או פוטרו.

אנחנו מדברים על סיוע לעצמאים בגובה של 2.6 מיליארד שקלים. אנחנו מדברים על תוכניות הכשרה למובטלים ב-200 מיליון שקל. כמובן שבשלב הזה הדבר ניתן רק אונליין, ולכן זה סכום יחסית קטן, כי אנחנו לא מסוגלים לקיים עכשיו כיתות וקורסים רגילים.

סליחה, שאול. עשרה מיליארד שקלים לבריאות, שלושה מיליארד שקלים לרשת ביטחון סוציאלית, נכון?

נכון. 2.6 לעצמאים. סיוע לעצמאים. אתם מכירים את הפעימה הראשונה, שעברה, עד 6,000 שקל. הפעימה השנייה אמורה להגיע בתיקון חקיקה לכנסת בהמשך.

הפעימה השנייה היא בתוך ה-2.6?

כן.

זה כל הסכום שהקציתם לעצמאים?

לא, אני רק מזכיר שהעצמאים מקבלים גם על העסקים, כמו שנראה עוד מעט. תזכרו שעצמאי ועסק זה לא דבר שמופרד, הישות היא ישות אחת. ושוב, אני מדבר רק על תקציב, אני לא מדבר על דברים שקשורים לאשראי.

בנוסף, סיוע למגזר השלישי בעוד 200 מיליון שקל. מדובר בקרן שאנחנו בונים עכשיו יחד עם החשב הכללי כדי לעזור לעמותות ולמגזר השלישי באופן כללי. בנוסף, יש עוד 2.2 מיליארד שקל לטובת אותם מענקים שעליהם הכריז ראש הממשלה, שדובר עליהם קודם, אותם 500 שקלים ששי הזכיר קודם.

דרך אגב, את הסיוע לעצמאים אפשר לכלול גם כרשת ביטחון וגם כסיוע להמשכיות עסקית, זה מאוד תלוי איך מסתכלים על זה. מדובר על שלושה חודשי ארנונה עסקית חינם שניתנים לכל העסקים שנפגעו, 2.7 מיליארד שקלים. יש סיוע באמצעות משרד הכלכלה - - -

- - -

סליחה, אני מבקש מחברי הכנסת לתת לו לסקור את זה ברצף, אחרת אנחנו מאבדים את הקשב. דיברת על סיוע להמשכיות עסקית.

2.7 מיליארד שקל זה לשלושה חודשי ארנונה עסקית חינם. הממשלה בעצם משפה את הרשויות המקומיות, והן בתורן או מחזירות למי ששילם מראש או לא גובות ממי שעוד לא שילם את שני הספחים הקרובים של הארנונה. כך בעצם הן מזכות את כל העסקים שנפגעו בשלושה חודשי ארנונה עסקית.

אנחנו גם מדברים על סיוע, באמצעות משרד הכלכלה, של כלים שנועדו לעזור לעסקים קטנים ובינוניים בקרנות מעוף וכו' שעושה משרד הכלכלה, בסכום של חצי מיליארד שקלים. אנחנו מדברים על מענקים לעסקים בגובה של כשבעה מיליארד שקלים, שבתוכם יושב גם עניין התעופה הישראלית שדיברתי עליו בפעם שעברה בוועדה. אנחנו מדברים על עוד 200 מיליון שקל שאנחנו נותנים כדי להתאים עסקים לצורכי משרד הבריאות. כלומר, ברגע שמשרד הבריאות יתחיל להחזיר ענפים למשק אנחנו מניחים שיהיו הוראות שיובילו לצורך לעשות התאמות בחלק מהעסקים. לכן, כדי להקל על העסקים אנחנו נפתח קרן שתעזור להם לממן את ההתאמות הדרושות. בסך הכול, בהמשכיות עסקית מדובר על 10.4 מיליארד שקלים, שזה כל מה שאמרתי עכשיו.

בתחום ההאצה אנחנו מדברים על 1.5 מיליארד שקלים לצורך פתרונות מימון להייטק, דרך הרשות לחדשנות ומשרד הכלכלה. בנוסף, אנחנו מדברים על פרויקטי תשתית בגובה של 1.1 מיליארד שקלים שאנחנו מאיצים עכשיו. אלה פרויקטים שלא תוכננו קודם, וגם בשל עצירת הרכבת ובשל היכולת לעבוד בצורה יותר חופשית בכבישים, אנחנו מוציאים עכשיו הרבה מאוד כסף לצורך זה. יש בזה הרבה מאוד ידיים עובדות והרבה מאוד רכיבים שמיוצרים בישראל ומביאים תעסוקה. אנחנו גם מדברים על דיגיטציה בסכום של 300 מיליון שקלים כדי לשפר את השירותים לאזרח. מדובר רק על שירותים שבחודש-חודשיים הקרובים יכולים להפוך להיות זמינים לאזרח, שירותים שהמדינה נותנת כדי שככל שזמן הבידוד החברתי יוארך אנחנו נוכל להקל ולשפר את השירות הממשלתי. ובנוסף, עוד שלושה מיליארד שקל שנועדו ליציאה מהמשבר והאצת המשק ברגע שאנחנו נתחיל לצאת מהסגר שאנחנו נמצאים בו עכשיו. כמו שאמרתי, אנחנו מאוד מקווים שזה יהיה כמה שיותר קרוב לסיום חופשת הפסח, והדבר הזה כמובן נמצא בדיונים.

מעבר לדברים האלה צריך להגיד מה לא מופיע פה. מדובר על האשראי שניתן לעסקים, שהוא אשראי מאוד גדול. רק בישיבה הקודמת אישרתם תוספת ערבות מדינה כדי להגדיל את הקרן לעסקים קטנים ובינוניים. חוץ ממנה, שהיא בהיקף של שמונה מיליארד, מתוכננת עוד קרן לעסקים גדולים, בהיקף של שישה מיליארד שקלים. מס הכנסה מחזיר מקדמות בגובה של כמעט שלושה מיליארד שקלים. הדברים האלה ביחד נותנים בעינינו מענה ראשוני טוב לדבר.

אני רגע מסכם את מה שמונח בפניכם. בסופו של דבר, חלק האשראי אינו מונח בפני הוועדה, כי הוא אשראי והוא מגיע אליכם דרך האישורים לתוספת ערבות, כמו שעשיתם קודם. חוץ ממנו, כל מה שאמרתי לגבי התקציב מונח בפני הוועדה. עד כאן.

תודה. היועצת המשפטית, כמה הערות.

יש לי כמה הערות לחוק, ואחר כך גם התייחסות פרוצדורלית קטנה. קודם כול, מדובר בהוראת שעה בחוק יסוד, שזה דבר שהוא פחות מקובל בחקיקה של חוקי יסוד. זה דבר שבדרך כלל גם אנחנו המשפטנים פחות אוהבים. זה נכון שבעבר גם בית המשפט העליון סבר שבמקרי חירום זה דבר שניתן לעשות, ולכן ככל הנראה זה כאן, אבל אני ארצה שגם היועץ המשפטי לממשלה ומשרד המשפטים, אם הם נמצאים איתנו, ייתנו לזה הסבר, כי הם אישרו את זה אצלם ככל הנראה.

דבר נוסף, מדובר פה בעצם בסוג של תקציב קטן, 90 מיליארד, שהוועדה מתבקשת לאשר. בדרך כלל כשמביאים בפני הוועדה תקציב גדול, קטן או אחר, הוא אמור לעבור בשלוש קריאות במליאה והוא אמור לקבל פירוט שבו הוועדה עוברת עליו סעיף-סעיף, מספר-מספר, תוכנית-תוכנית. אלא שהדבר הזה שמופיע בפניכם, אין בו שום פירוט, ולפי מה ששי אמר הוא עדיין לא העביר את הפירוט לממשלה, ולכן הוא לא יכול להעביר אליכם את הפירוט ולא יכול לאפשר לכם פיקוח פרלמנטרי שהיה ראוי לעשות. יחד עם זאת, מדובר פה בנסיבות חירומיות ואף אחד פה לא היה רוצה שהמענקים לא יקודמו. אני חושבת שאפשר לחשוב על מנגנון יותר טוב מאשר סוג של הצהרה לפרוטוקול שהוועדה תצטרך להסתמך עליה. המנגנון של שינוי תקציבי של מעל 15% צריך להסתמך על משהו שאנחנו יודעים אותו בוודאות.

ככה גם עשו עם העסקים הקטנים, עם ההלוואות.

כן, בהצהרה לפרוטוקול.

זה לא אותו דבר, בחייאת, למה אתם מזלזלים בזה? בסדר, תזלזלו בזה.

אנחנו לא מזלזלים, אבל הבנקים הרי לא מאמינים לאף אחד - - -

חברים, סליחה.

אנחנו נמצאים כרגע בתקציב של אחד חלקי 12, תקציב שהחשב הכללי מנהל אותו. גם בשנים קודמות שבהן עבדנו לפי תקציב של אחד חלקי 12 וגם בשנה הזאת, הדיווח של החשכ"ל והשקיפות של החשכ"ל כלפי הציבור והוועדה הזאת הם ברמת דיווח נמוכה במיוחד, ואני ממליצה לוועדה בחום להוסיף סעיף דיווח במקרה של תקציב של אחד חלקי 12. זה דבר שהוועדה הזאת דנה עליו גם במקרים קודמים של אחד חלקי 12. נכון שנוכל עכשיו להכניס את זה רק כהוראת שעה, אבל גם צעד אחד קטן כזה הוא נכון יותר מאשר מצב שתקציב של אחד חלקי 12 יתנהל בצורה שאין בה כמעט שקיפות, אין דיווח ואין אפשרות לפיקוח פרלמנטרי סביר.

יש כאן את העניין של ה-500 שקלים שיינתנו כסוג של קצבה בעד כל ילד. 500 השקלים האלה דורשים הסכם עם הביטוח הלאומי, כאשר ההסכם הזה צריך להגיע להתייעצות עם ועדת העבודה והרווחה. אין לנו כיום ועדת העבודה והרווחה כוועדה קבועה, ונכון לעכשיו אי אפשר להביא את זה לשום ועדה אחרת. ביקשנו ממשרד האוצר לתקן חקיקה, אבל אי אפשר לעשות את התיקון הזה כרגע בחוק היסוד. אפשר לחשוב על פתרונות יצירתיים אחרים. אני מבינה שבאוצר מנסים לקדם איזשהו חוק, אז תעדכנו אותנו מה קורה עם זה, כי זה צריך לקרות במקביל.

- - -

אני לא שמעתי שאתם מוכנים לפתרונות יצירתיים. בואו נראה. כל המענקים שניתנים היום שהם לא ביטוח לאומי – צריכים להיעשות בהסכם. מדובר על המענק לעצמאים וכל יתר הדברים שנאמרו כאן. נכון לעכשיו הם מצויים בתקנות שעת חירום. תקנות שעת חירום לא מגיעות לאישור הכנסת. הן תקפות לשלושה חודשים, והכנסת רשאית לבטל אותן. דרך המלך היא שכל תקנות שעת החירום יגיעו לכאן בהקדם כחקיקה ראשית. אני מציעה לכם לקבוע לוחות זמנים להבאת תקנות שעת החירום לוועדה, כדי שאפשר יהיה לדון בפרטים. אחרת מה שיוצא מההצעה הזאת זה שאתם מאשרים סכומי כסף בלי לראות את הפרטים התקציביים וגם לא את הפרטים של המענק. זה אומנם נמצא בתקנות שעת חירום, אבל אתם לא יכולים לאשר את זה.

יש לי הערה למה ששגית אמרה. רוב הדברים פה לא היו בתקש"ח. היה רק דבר אחד בתקש"ח, ויתר הדברים צריכים לעבור החלטת ממשלה וחקיקה.

המענקים לעצמאים נמצאים כרגע בתקש"ח - -

רק הפעימה הראשונה.

- - ואת כל היתר אתה צריך להביא לנו בחקיקה – שלא הבאת עדיין. הם לא רואים כאן לא את התוכנית, שגם לא הצגת לממשלה, וגם לא את הפיצויים, המענקים וכל מה שיקרה אחר כך.

שגית, את צודקת, אבל הצגנו את המסגרות.

שי, כל זה בא אחרי הסיפור עם החל"ת, שאני בטוחה שאם אנחנו היינו חושבים עליו בהתחלה גם הוא לא היה מתנהל כמו שהוא מתנהל עכשיו. זאת אומרת, יש המון דברים שכבר עשיתם - - -

רוב חל"ת, דרך אגב, זה מצבים אוטומטיים שאנשים יוצאים. הדבר היחידה ששונה זה שביטוח לאומי לקח על עצמו לא לבטל את ימי החופש, וכתוצאה מזה יותר מעסיקים הוציאו לחל"ת. אבל המשמעות של זה - - -

לא, לא - - -

אדוני היושב-ראש, אני אתייחס לחוות הדעת המשפטית בכל מה שקשור לבקשה הראשונה של היועצת המשפטית של הכנסת, לעניין הוראת השעה בחוק היסוד. אני אחדד כמה דברים בהיבט המשפטי שעלו בדיון. כפי שציינה היועצת המשפטית של הכנסת, בהתאם לסעיף 3 לחוק היסוד, תקציב המדינה נקבע בחוק, אחת לשנה, והוא מביא את הוצאות הממשלה הצפויות והמתוכננות. למעשה חוק יסודות התקציב קובע הוראות שונות בעניין ביצוע התקציב, ובשנה שבה אנחנו נמצאים כרגע אנחנו עוסקים בסעיף 3ב לחוק היסוד. הסעיף דן במצב שבו לא נתקבל חוק התקציב לפני תחילתה של שנת הכספים, ובהתאם להוראות שלו, כל עוד לא נתקבל חוק התקציב, תהא הממשלה רשאית להוציא כל חודש סכום השווה לאחד חלקי 12 מהתקציב השנתי הקודם, בתוספת הצמדה למדד המחירים לצרכן.

היום, כרגע, ההוצאה הזאת מתחלקת ל-400 מיליארד שקל תקציב הוצאה ללא חוב ו-482 עם חוב. זאת המסגרת הקיימת לשנת 2019. כידוע, תקציב המדינה הוא האמצעי המרכזי העומד לרשות הממשלה למימוש משנתה הכלכלית ויש בו כדי לשקף את סדרי העדיפויות הממשלתיים ואת המדיניות הכלכלית של הממשלה. אחד מתפקידיה של הכנסת הוא פיקוח על פעילות הממשלה, גם בהקשר של התקציב. בהתחשב בכל האמור, מה שמקובל מבחינת ההוראות, סעיף 3ב, זה שבמצב שבו אין תקציב שמאושר על ידי הכנסת, לקבוע מה המסגרת התקציבית שהממשלה תוכל לפעול בה כל זמן שלא אושר התקציב. לאור העובדה שאנחנו נמצאים בתקופת בחירות ובממשלת מעבר, הסעיף מדבר על לפעול באיפוק ובריסון, עם המגבלות שנקבעו.

בעניין הזה סעיף 3ב למעשה קובע שלושה תנאים. אחד, מהי מסגרת התקציב המלאה, שכמו שאמרנו, זה אחד חלקי 12 מהתקציב הקודם. המגבלה השנייה שהסעיף קובע היא מה ההוצאה שאפשר להוציא ברמה החודשית, שזה מה שנקרא יחידת המימון, שזה אחד חלקי 12 בכל חודש. הדבר האחרון שקובעים הוא מה הם סדרי העדיפויות להוציא את התקציב. מדובר על פעילויות מכוח חוק, אמנה, חוזה - - -

בסדר, הלאה, זה נראה כאילו אתם לא רוצים לאשר את זה.

עכשיו נידרש לעניין הוראת השעה שאנחנו מבצעים כאן. למעשה הפסיקה עסקה פעמיים בעניין של הוראת שעת – פסק דין בר-און ופסק דין שעסק בתקציב הדו-שנתי של 2018-2017. למעשה בבג"ץ בר-און נקבע כי ככלל, הוראת שעה המתקנת חוק יסוד עומדת בניגוד לרעיון הבסיסי שלפיו הוראות החוק הן קבועות, וכי ככלל, למעט מקרים חריגים ביותר, כפי שיפורט להלן, אין מקום לתיקון חוק היסוד במסגרת הוראת שעה והדבר עלול לעלות כדי שימוש לרעה בכותרת חוק יסוד. בעניין המרכז האקדמי, שבו נדון הבג"ץ לגבי הדו-שנתי, ניתנה התראת בטלות מובהקת למקרה שבו ינסו לאשר עוד פעם בהוראת שעה תקציב דו-שנתי כמו שנעשה החל מהשנים 2009, 2010, למעט הפסקה של מספר שנים. בכל פסקי הדין התייחסו למצב שבמקרים חריגים, קיצוניים וייחודיים ניתן יהיה, לדעת בית המשפט העליון, בכל זאת לחוקק הוראת שעה. בעניין שלנו, בנסיבות הללו, מתקיימות נסיבות חריגות וקיצוניות שמצדיקות הוראת שעה. יותר מזה, הוראה קבועה שפורצת למעשה את התקציב ההמשכי וקובעת מגבלות אחרות, תגרום למעשה הרבה יותר נזק מאשר תועלת, מכיוון שלא ניתן כרגע לקבוע מנגנון שמשנה את התקציב ההמשכי באופן קבוע.

אסי, תתכנס לסיום.

אני מסיים ממש עוד דקה. למעשה האיזון שאנחנו מציעים כרגע בהוראת השעה מתאים לנסיבות החריגות והקיצוניות. אלה נסיבות שלא ניתן היה לצפות אותן ולא ניתן היה לתת להן מענה. החריגה המוצעת כאן מגיעה לסדר גודל של 50 מיליארד שקל רק ברמת ההוצאה לעומת התקציב ההמשכי, מ-400 ל-450, וזאת ללא קשר לדברים אחרים שעלו כאן בהקשרים אחרים.

חבר הכנסת מיקי לוי, בבקשה.

חבל שמנכ"ל האוצר יצא - - -

מיקי, אני יכול לתת תיקון קצר לפרוטוקול? הסכום לביטוח לאומי כפי שמופיע גם בהצעת החוק הוא לא 17.7 אלא 16.1 מיליארד שקלים. טעיתי בזה ואני מבקש לתקן.

תודה, שאול. חבל שמנכ"ל משרד האוצר יצא, אבל אני רוצה להגיד שבעוד שבוע תהיה ממשלה ואז ההתחייבות שלו לא תהיה שווה אפילו את ההתחייבות בעל-פה. זה לא כדי לפגוע בו, אני פשוט מכיר את זה; מגיע מנכ"ל חדש – וההתחייבויות האלה לא שוות הרבה.

אני מצהיר שאני בעד הגדלת הגירעון, בעד הגדלת היחס חוב-תוצר, בעד להעביר כסף לעצמאים, לשכירים, לילדים, לנכים. הצבעתי עכשיו בעד. ויש לי גם מה להגיד על ה-500 שקלים. אם אתם הייתם חושבים נכון ונותנים את כל התקציב של שני מיליארד השקלים לאלה שבאו לבקש אבטלה, לתת את זה רק להם או לאלה שיצאו לחל"ת... הרי הבן של שרי אריסון, שיש לו שני ילדים, וגם אני ועוד כמה אנשים בשולחן הזה – אנחנו לא זקוקים ל-500 השקלים האלה. זה פופוליסטי לחלוטין וחבל לעשות את זה בצורה הזאת. זה נחמד, אבל לא כולם צריכים את זה.

עכשיו אני הולך לדברים המרכזיים, אדוני היושב-ראש. הצעת החוק שהממשלה מבקשת אישור שלה מהכנסת, מבקשת לקבוע רק את המסגרת, ללא השימושים. זה צ'ק כמעט פתוח.

עודד, אתה חייב לשמוע אותי, עבדתי על זה קשה. הצעת החוק שהממשלה מבקשת אישור מהכנסת לגביה זה לקבוע רק את השימושים לתקציב המשכי. אין סכומים שמיועדים להתמודדות עם משבר הקורונה. המשמעות היא שלוועדת הכספים והכנסת לא תהיה תמונה לגבי השימושים המתוכננים בכסף. לא יעלה כדבר הזה. מרוקנים את הוועדה מתוכן. אין פיקוח. אין פיקוח. לא יכול להיות כדבר הזה בפרלמנט הישראלי, חברים. אין פיקוח על עבודת הממשלה ועל משרד האוצר.

גם תוכנית הפיצויים, המענקים, לא מובאת בפני הכנסת, אלא פורסמה בתקנות של שעת חירום. למה? למה 90 מיליארד? למה לא 100 מיליארד? מי עשה את החישובים? מביאים מסגרת כמו מסגרת אשראי בבנקים, ו-"יאללה, תעשו עם זה מה שאתם רוצים". אף אחד לא יודע מה הקריטריונים. מה המסגרת שחושבה? 90 מיליארד. אבל מה היחס בין הכסף שמועבר להתמודדות עם הקורונה לעומת הצרכים האחרים? איך נדע שכסף יוצא להתמודדות עם הקורונה ולא, סתם לדוגמה, למטוס ראש הממשלה או עבור המשנה לראש הממשלה או השד יודע מה? מכיוון שאין פילוח אני יכול להגיד הכול.

חייבים אישור של ועדת הכספים בכל הנוגע למשבר הקורונה. אסי, 3ב דווקא אומר שחייבים את ועדת הכספים. אדוני, אני מבקש שיהיה פיקוח של הכנסת באמצעות ועדת הכספים. הממשלה חייבת לוועדת הכספים דין וחשבון על ניהול התקציב ההמשכי והשימושים בו. בשלב הזה אני אומר לך שהתקנות שמוצעות מחייבות פיקוח פרלמנטרי. אני הגשתי בסך הכול ארבע הסתייגויות. אני בעד ה-500 שקלים, אני בעד הכסף, אני בעד הכול – אבל אני מבקש פיקוח. לא יכול להיות שניתן צ'ק פתוח.

אני מצטרפת למיקי.

כולם יצטרפו אליי. אלה הרבה שעות של דיונים ושל נאומים. אני לא רוצה לעשות את זה, אני מוכן להגיש את ההסתייגויות שלי לייעוץ המשפטי, ומה שהוא יחליט – מקובל עליי. ההשגות האלה מדברות רק על פיקוח של ועדת הכספים.

לפני שאני מעביר את רשות הדיבור הלאה, אני רוצה לומר לך, שי, שמיקי אמר דבר נכון. אמירותיך נהדרות ואנחנו סומכים עליך מאוד, אבל יכול להיות שבשבוע הבא תהיה ממשלה, יכול להיות שיהיה מנכ"ל משרד אוצר אחר, והוא יגיד "חברים, מה שאמר שי באב"ד לפרוטוקול הוא מדהים, אבל...". יש בדיחה על אחד שנשארו לו 100 דולר אחרונים. הוא מגיע למרוץ סוסים, פתאום הוא רואה איזה סוס קורץ לו, אומר לו "עליי". הוא שם את כל מה שנשאר לו, את 100 הדולר האחרונים, על הסוס. הסוס מוביל כל המרוץ, עד שבשנייה האחרונה עוקף אותו סוס אחר. ההוא הולך אבל וחפוי ראש, רואה את הסוס שקרץ לו, ואומר "נו, מה?". הסוס אומר לו "מה אני אעשה, לא הלך". אני לא יודע אם אתה תהיה בתפקיד בעוד שבוע או שבועיים, ואז מה נוכל להגיד, הלכו ה-100 דולר ששמנו על הסוס הזה.

היו"ר צודק, אבל יש לי שתי הערות. אחת, אנחנו אמורים להציג את עיקרי התוכנית מחר, וככל שירצו, נוכל לחזור מחר בערב או ביום רביעי לוועדה ולהציג לה את עיקרי התוכנית אחרי שהוצגה בממשלה. ככה שאלא אם כן יקימו ממשלה ב-24 השעות הקרובות וגם ייכנס שר חדש שיפטר אותי – אני עדיין אוכל להציג את זה בפניך, אדוני היו"ר. אין לנו בעיה עוד השבוע לחזור עם עיקרי התוכנית ולהראות את עיקרי התוכנית שהצגנו עכשיו, אחרי שזה יעבור בממשלה בצורה מסודרת.

דבר שני, ההצהרה הזאת היא לא רק שלי, נמצאים פה גם הממונה על התקציבים והיועץ המשפטי של משרד האוצר. אנחנו, כל חברי ההנהלה שנמצאים פה, מתחייבים לכם שאנחנו נחזור ונציג לכם את עיקרי התוכנית אחרי שזה יעבור ממשלה, ובנוסף, ככל שתהיה סטייה, נאשר את הסטייה הזאת מולכם.

אבל שי, אי אפשר לדבר איתנו על שינוי תקציבי של 15% מתוכנית שאנחנו לא יודעים אפילו מהי. אי אפשר לדבר איתנו על זה, אנחנו לא יכולים לכתוב דבר כזה בחוק. אנחנו לא יכולים לכתוב בחוק שאתה תבוא אלינו עם סטייה של 15% כשאנחנו לא יודעים ממה הסטייה, לא יודעים מה הבסיס.

תבין, שי, אין לך בוועדה הזאת רוב לתהליך הזה.

בסדר, אז בואו תציעו מה אפשר לעשות. אתם רוצים שנחכה עם זה? נחכה. תהיה ממשלה מסודרת ורק אז נבוא אליכם, זאת גם אפשרות. אני לא יודע לאשר אצלך משהו לפני שהממשלה אישרה, אין מה לעשות. כמו שאמרה היועצת ובצדק, מטרתכם לפקח על הממשלה, לא להחליף אותה - - -

- - -

סליחה, קטי ומיכל, מי שלא קיבל רשות דיבור לא ידבר. אנחנו נמצא את הפתרון. יכול להיות שניקח את מה שהצגתם לנו פה בעל-פה, נכניס את זה לחקיקה בדרך כזו או אחרת ונאשר את החוק. חברת הכנסת אורית פרקש, בבקשה.

אני רוצה לדבר בשם עצמי ואני מקווה שגם בשם חברי הוועדה והיושב-ראש. אנחנו מבינים שהתקופה היא לא תקופה רגילה, אנחנו מבינים שזאת תקופה שבה נצטרך להתגמש מעט בכל הדרישות לסדר וניקיון חקיקתי. אבל בכל זאת הייתי שמחה לקבל תשובות לשלוש שאלות שיש לי למנכ"ל משרד האוצר והממונה על התקציבים.

אחת, רציתי להבין מהם המקורות התקציביים המתוכננים ברמה העקרונית לחבילה המאוד גדולה הזאת. אנחנו מבינים שהעולם כולו נדרש לפתיחת כל פרצה של גירעון, של יעדי גירעון, של תקציב, אנחנו לא חריגים בזה מיתר מדינות העולם. אני רוצה להבין מהם המקורות התקציביים שאתם שוקלים כדי לתקצב את הדברים הללו. מיסים? איזה מיסים? כי בהחלטה לא ראיתי שום הסדר לדבר הזה.

גירעון.

גם לגירעון אמורה להיות איזושהי תוכנית יציאה.

בשלב הזה אנחנו מגבילים את ה - - -

שנייה, שי, תן לי לשאול במרוכז.

שש, תאסוף את השאלות. אתה חייב להתאפק.

אני שואלת כדי להבין, כדי לדעת. דבר שני, אני מתייחסת לסעיף בהצעת החוק שבעצם אומר שאנחנו באים לכנסת ממקום שבו יש תקציב של אחד חלקי 12 לחודש ואנחנו בעצם מתחילים לעשות כאן פריסה חודשית עד סוף דצמבר שבה כל חודש מקבל איזושהי שבירה באחוזים של תוספת מעבר לתקציב של אחד חלקי 12. מהנתונים של הכנסת, ממה שאנחנו חישבנו, הסכום הזה מצטבר לבערך 34.2 מיליארד שקלים. ופה יש פער מאוד גדול לעומת הסכום הגדול שמבקשים. אני מבינה שחלקו בבריאות, חלקו בביטוח הלאומי, ואני אשמח ששאול יסביר לי את הפער, כי בהצעת החוק זה לא ברור.

פתרון שאני מציעה. למה שאנחנו לא נשב בוועדה הזאת והפעם נאשר את אפריל-מאי? ניתן אופק של חודשיים של הליכה בפריסה של התוספת על אחד חלקי 12. אני מניחה שעד מאי תהיה תוכנית סדורה ומעודכנת ותהיה תוכנית יציאה מהמשבר הכלכלי של הקורונה. כלומר, אנחנו כאן בכנסת נאשר את התוספת על האחד חלקי 12 אבל רק לאופק של החודש או חודש וחצי הקרובים, פלוס דברים שהם אקסוגניים.

הדבר השלישי הוא משהו שאמרתי בבוקר בוועדה ואמרתי שאני אחזור על זה גם בדיון בערב. אני הוצאתי היום מכתב להנהלת האוצר ולראש הממשלה ולשר האוצר. אני רוצה להבין את עמדתכם ביחס לשחרור הדרגתי של המשק העסקי. הרי בסוף כולנו מבינים שכל התוכניות האלה הן הנשמה, הן פלסטר, אבל לא זה מה שבסוף יאפשר להחזיק מעמד לאורך זמן. אני רוצה להבין מה אתם עושים, אל מול השיקולים של משרד הבריאות, כדי לתת יותר דגש לתמריץ של פתיחה הדרגתית של המשק, ומתי.

תודה. חבר הכנסת טיבי, בבקשה.

בכל מה שקשור לבקרה והפיקוח של ועדת הכספים על כל מהלך פיננסי קרדינלי, הרשימה המשותפת מצטרפת להסתייגויות של חבר הכנסת מיקי לוי אחד לאחד.

בנושא השני, לגבי חברי הצוות הרפואי שהוכנסו לבידוד, אנחנו מבקשים – בשם כל חברי הכנסת, אני חושב – שתקופת הבידוד כתוצאה מהחשיפה - - -

רגע, שי, אתה חייב לשמוע את זה, כי כולנו מצטרפים לנושא הזה.

סליחה, פשוט יש לנו הוראות תקש"ח שראש הממשלה עושה, ולכן אני קופץ בין הדברים. אני מתנצל.

דברי לשאול מרידור, הוא נמצא.

זה לא משנה, אנחנו מדברים לפרוטוקול. תמשיך, אחמד.

אני אומנם הרופא היחידי בכנסת, אבל כל חברי הכנסת מצדיעים לכל אנשי הצוות הרפואי, בעיקר אלה שנכנסו לבידוד כתוצאה מחשיפה לווירוס הקורונה. אני מדבר לא רק על הרופאים אלא על כל אנשי הצוות הרפואי, כולל עובדי הניקיון, נותני השירותים, נהגים, טכנאי רנטגן, אחיות, רופאים – כל אנשי הצוות הרפואי במסגרת עבודתם. אני מבקש שהתקופה הזאת תוכר כימי עבודה, והתשלום ייעשה על פי ההסכמים הקיבוציים הייחודיים שנחתמו לתקופת המלחמה בקורונה. אני חושב שהדרישה הזאת היא דרישה מוסרית ביותר. אם אנחנו לא מצליחים להעביר את ההסתייגות שמבקשת להחשיב את תקופת הבידוד כתוצאה מחשיפה לנגיף הקורונה לחברי הצוות הרפואי כולם, אז אנחנו נכשלנו.

אני מגבה אותך לחלוטין בעניין הזה.

כולנו.

כולם.

זו דרישה של כולנו, אדוני היושב-ראש, קואליציה ואופוזיציה. אני גם פניתי למשרד האוצר באופן אישי בנושא הזה.

הוא אמר שיש לזה פתרון. כשהוא יגיע תגיד לו שיציג את הפתרון.

שמעתי אותו צועק שיש לו פתרון. אני לא יודע מה הפתרון. בדרך כלל כשפקידי אוצר אומרים לנו את זה תוך כדי לחץ של לאלץ אותנו להצביע, אז כנראה שיש בעיה או פסאודו פתרון. אנחנו דורשים פתרון.

תודה. חבר הכנסת עוזי דיין, בבקשה.

סוכם שהנכים יקבלו 500 שקל. יש קבוצה אחת מתוך הנכים, נכי צה"ל, שלא מקבלת את זה. למה הם לא מקבלים את זה? כי הם מטופלים על ידי משרד הביטחון ולא על ידי הביטוח הלאומי. הצעתי היא שאנחנו נקרא למשרד הביטחון לשלם את זה. מבחינת האוצר זה בסדר כל עוד זה במימון של משרד הביטחון. מנכ"ל משרד הביטחון מכיר מאיתנו את ההצעה הזאת, ולא ענה לה. אני מבקש החלטה שלפיה ועדת הכספים קוראת למשרד הביטחון לממן את 500 השקלים של נכי צה"ל. לדעתי החלטה כזאת תספיק כדי שהדבר יתבצע.

תודה. חבר הכנסת שמולי, בבקשה.

יש לי הערות לעצם סעיפי החוק אבל אני אגיד אותן בהמשך. לגבי העניין של הפיקוח הפרלמנטרי, בהתייחס למה שאמר מיקי, אני מאוד מאמין ביכולת ובצורך של הכנסת לפקח. עם זאת, צריך לזכור שיש פה נסיבות מיוחדות. בסופו של דבר, אדוני היושב-ראש, האחריות עליך ועלינו היא למצוא את שביל הזהב. זאת אומרת, שהכנסת לא תתפרק לחלוטין מאחריותה לפקח, ועם זאת, הליכה לקצה השני יכולה להביא למצב של לשפוך את התינוק עם המים. והרי אנחנו לא רוצים להימצא במצב שבו ועדת הכספים תעמוד מחר בבוקר מול הציבור ותסביר למה המענקים מעוכבים. אז זה האתגר שעומד לפנינו - - -

יש פתרון.

אני עוד לא יודע מה המנגנון ומה הפתרון, אני רק מציע שאף אחד מהצדדים לא יעלה עכשיו על עצים גבוהים, כדי שלא נסיים פה בבוקר. צריך למצוא את שביל הזהב שיאפשר גם פיקוח פרלמנטרי נאות וסביר, וגם לאשר את התוכנית הזאת, שנועדה להקל על אזרחי ישראל.

אני מסכים עם חבר הכנסת שמולי. תראו, אנחנו מעוניינים לאשר את החוק עוד הלילה.

יש איזו הערכת מצב? אנחנו הקדמנו עכשיו את פתיחת המליאה לאחת.

אז מה שאני רוצה לעשות זה להתחיל בהקראה של החוק. הרי ההסתייגויות של חברי הכנסת די ברורות, ברור מה אנחנו רוצים. אני נקריא את החוק, היועצת המשפטית תשלב בתוכו את ההסתייגויות שעלו מתוך הדברים של חברי הכנסת, כולל קביעה של המסגרות בהתאם לתוכנית שהציג לנו הממונה על התקציבים. הממונה על התקציבים הציג לנו תוכנית עם מספרים, ואנחנו נכניס אותה בתיקון. השאיפה היא לאשר את החוק עוד הלילה. תראו, אני באמת רוצה לתת לכולם לדבר, אבל אנחנו יכולים לבלות פה עוד שעה וחצי של הצעות לסדר. או שנתחיל בהקראה ונריץ את החקיקה. תוך כדי הקראה, ככל שיהיו הערות לחברי הכנסת, נוכל להכניס אותן.

יש לי שאלה. אתה דיברת על היקף הארנונה. אתם נותנים גורף?

כן. לשלושה חודשים.

יש לי שאלת הבהרה. הארנונה כוללת את הבנקים, את חברות הביטוח, את הסופרים וכן הלאה?

רק עסקים סגורים, עסקים שנפגעו מהקורונה. נעשה הפסקה של חמש דקות - - -

לפני ההפסקה, שי, תישאר בבקשה. שי, כבר דיברתי פעמיים, ביקשתי ממך להישאר, אז תישאר.

סליחה, אני אשאר כדי שחבר הכנסת יוכל להגיד לי.

שי, הוא מדבר על מה שאנחנו דיברנו, זה אותו נושא.

קודם כשהתחלתי לדבר שי יצא להתייעצות בחוץ. שי, אני דיברתי על הצורך לחשב את ימי הבידוד של הצוות הרפואי כשכר עבודה לכל דבר לפי ההסכמים של תקופת הקורונה.

במקרה הזה הוא דיבר בשם כל חברי ועדת הכספים.

אני חושב שהצהרתי בוועדת כספים, אמרתי שיש שם בעיה, אמרתי שזו בעיה שצריכים לפתור אותה. אלון מסר, יש עדכון לדבר הזה? מה הפתרון לנושא של הבידוד של הרופאים?

לא רק רופאים, כל הצוות.

כל הצוות הרפואי, כולל מנקות.

כל עובדי בית החולים.

- - -

שי, סליחה, אתה לא יכול לנהל דיון אישי מול חברי הכנסת. אני אומר את זה גם לחברי הכנסת, אי אפשר לנהל את הדיון בצורה כזאת, זה לא יכול להימשך כך. אני רוצה להתחיל בהקראה של החוק. יש פה נושא שעלה שהבטחנו שתהיה לגביו תשובה של האוצר. אתה אומר שזה גמור. אלון מסר, אתה הכתובת?

אני מעדכן שאנחנו נמצאים במשא ומתן עם ארגוני הרופאים לגבי איך להסדיר את זה.

בקיצור, זה לא גמור.

יש מורכבויות שונות שנכון לרגע זה הן לא ברורות, אבל אני לא חושב שהן בלתי פתורות. הנושא עצמו נמצא בדיון ואין מחלוקת לגבי חלק מהסוגיות עצמן - - -

עודד, תעביר את זה כהסתייגות.

בסדר גמור.

עודד, יש עוד הסתייגויות. עודד, אני מבקשת כבר הרבה זמן לדבר, יש לי הסתייגויות לגבי נושאים שעלו אצלי בוועדה ואני לא מקבלת שום תשובה עליהם.

אני חייב לומר שהרשימה המשותפת השתלטה פה על הדיון.

הרשימה היחידה שיש לה נציגות מלאה בוועדות.

עבדנו בשבועיים האחרונים.

חבר הכנסת אוסאמה סעדי, בבקשה. ואחר כך חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן.

גם אני רוצה.

חברים, אנחנו לא נגיע להקראה ולהצבעה. חברים, אני רוצה להתחיל הקראה. בסוף ההקראה יהיה זמן לשאלות.

אבל עודד, אתה אמרת שתשלב הסתייגויות.

תוך כדי הסעיפים.

במהלך ההקראה.

חברים, אני רוצה להסביר את המושג הסתייגות. ההסתייגות היא לסעיף ספציפי. כשנקריא את הסעיף, כל מי שיש לו הסתייגות לאותו סעיף – תאמרו אותה, ואז נראה מה אנחנו עושים, האם הוועדה רוצה להכניס אותו או להשאיר אותו כהסתייגות.

בדיוק.

אסי, אני אקריא ואתה תסביר את הסעיפים.

משק המדינה (הוראת שעה לשנת 2020)

תיקון סעיף 3ב – הוראת שעה
1.
בתקופה שמיום תחילתו של חוק יסוד זה עד יום ט"ז בטבת התשפ"א (31 בדצמבר 2020) או עד יום קבלת חוק התקציב לשנת 2020, לפי המוקדם, יקראו את סעיף 3ב לחוק יסוד משק המדינה כך:



כלומר, הוראת השעה למעשה מתחילה מיום התחילה, שזה יום הפרסום. שי, אסי, מתי התוכנית לפרסם את זה?

תכף אני אסביר איך זה בא לידי ביטוי בתוך הרכיבים. תקראי את הרכיבים.

אני לא אקריא הכול. תעשה את זה מהר.

אני מזכיר שכרגע אנחנו נמצאים במסגרת תקציב המשכי – החודשים ינואר, פברואר ומרץ כבר בוצעו, ואנחנו בתחילתו של חודש אפריל. אם היינו מגיעים לפסקה (2) היינו רואים איך זה בא לידי ביטוי. (2)(א) מדברת על כך שבחודשים אפריל עד דצמבר של שנת 2020 רשאית הממשלה להוציא את ההוראות המפורטות להלן. כלומר, מה שכבר בוצע – בוצע. ועכשיו אנחנו מתייחסים מאפריל ואילך. פסקה קטנה (א) מדברת על ההוצאה שהיא הוצאה ללא חוב, שהיא למעשה עם הביטוח הלאומי הרגיל. זאת הוצאה במסגרת של ה-400 מיליארד שקל חלקי 12. זאת ההוצאה שתוצא מאפריל חודש אחרי חודש.

פסקה (ב) מדברת על קופסת הקורונה, שהיא התוספות שיש על ה-400 מיליארד שקל לכל חודש. מתוך ה-400 מיליארד יש לנו בחודש אפריל 2.65 בניכוי ההוצאות שהוצאו בחודש מרץ לשם התמודדות עם המשבר שנוצר בשל קורונה. בחודש מאי יש 1.78%, בחודש יוני יש 1.31%, בחודש יולי 0.85%, בחודש אוגוסט 0.61% ובחודשים ספטמבר, אוקטובר, נובמבר ודצמבר – 0.35%. כל אחד מהם זה מאותו בסיס של ה-400 מיליארד ש"ח. בעצם אנחנו מתייחסים עכשיו לחודשים החל מאפריל ועד סוף השנה. ככל שיאושר תקציב באמצע, כמובן שאין לזה יותר משמעות.

סעיף קטן (ג) מדבר על החזר החובות שאינו החזר חובות קרן מכאן ואילך, סכום שאינו עולה על 100 מיליארד ש"ח.

סעיף קטן (ד) מדבר על החזר החובות לביטוח הלאומי שהוא בנוסף למה שיש בתוך 400 מיליארד השקלים. מדובר על סכום שלא יעלה על 16.1 מיליארד שקלים חדשים, מאפריל ועד סוף השנה.

סעיף קטן (ה) מדבר על סעיפי ההוצאה המותנית בהכנסה, וסעיף (ו) מדבר על ההוצאה של המפעלים העסקיים. בגדול, מה שמוצע שם זה סכומים של הבסיס של ההכנסות שמיועדים לבצע את ההוצאה המותנית בהכנסה או את ההוצאה של המפעלים העסקיים. למעשה התקבולים שמתקבלים הם מה שמוצע.

אלה הרכיבים שאותם אנחנו מבקשים לפרק ולהוסיף להם תוספות, תוך התייחסות למה שבוצע עד עכשיו ולמה שיבוצע מכאן ואילך.

יש הערות לסעיף?

אסי, תקריא את פסקה (1).

(1)
אחרי סעיף קטן (א) יבוא:

"(א1)
(1)
בסעיף קטן זה –



"הוצאה ממשלתית" – הוצאה ממשלתית, נטו, לרבות מתן אשראי ולמעט החזר חובות קרן בלבד שאינו החזר חובות כאמור למוסד לביטוח לאומי;"



ההגדרה הזאת היא למעשה הוצאה שאינה כוללת החזר חובות. היא כוללת ביטוח לאומי, אבל לא כוללת החזר חובות.



""סכום ההוצאה הממשלתית לשנת 2019" – סכום ההוצאה הממשלתית לפי הקבוע בחוק התקציב לשנת 2019;



"סכום ההוצאה הממשלתית הצמוד לשנת 2019" – סכום ההוצאה הממשלתית לשנת 2019 בתוספת הצמדה למדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;



"סכום יתרת ההוצאה לחודשים ינואר עד מרס" – סכום השווה ל-25% מסכום ההוצאה הממשלתית הצמוד לשנת 2019, בניכוי ההוצאה הממשלתית שהוצאה בפועל בחודשים ינואר עד מרס של שנת 2020."



כלומר, מה שההגדרה הזאת נותנת זה למעשה את מה שהיה צריך לצאת לפי חלוקה של 400 מיליארד חלקי 12 כפול 3.

כמה כסף זה יוצא?

100 מיליארד.

בערך 100 מיליארד.


"(2)
על אף הוראות סעיף קטן (א), בחודשים אפריל עד דצמבר של שנת 2020 או עד לקבלתו של חוק התקציב לשנת 2020, לפי המוקדם, רשאית הממשלה להוציא את ההוצאות המפורטות להלן:



(א) כל חודש, סכום להוצאה ממשלתית השווה לחלק ה-12 מסכום ההוצאה הממשלתית הצמוד לשנת 2019, ובחודש אפריל – סכום נוסף להוצאה ממשלתית השווה לסכום יתרת ההוצאה לחודשים ינואר עד מרס בתוספת סכום ההוצאות שהוצאו בחודש מרס לשם התמודדות עם המשבר שנוצר בשל התפשטות נגיף הקורונה;



(ב) כל חודש, לשם מימון ההוצאות הדרושות להתמודדות עם המשבר שנוצר בשל התפשטות נגיף הקורונה, ולמטרה זו בלבד, שיעור מסכום ההוצאה הממשלתית לשנת 2019 כמפורט להלן לצד אותו חודש:




(1) בחודש אפריל – 2.65% בניכוי סכום ההוצאות שהוצאו בחודש מרס לשם התמודדות עם המשבר שנוצר בשל התפשטות נגיף הקורונה;




(2) בחודש מאי – 1.78%;




(3) בחודש יוני – 1.31%;




(4) בחודש יולי – 0.85%;




(5) בחודש אוגוסט – 0.61%;




(6) בחודש ספטמבר, בחודש אוקטובר, בחודש נובמבר ובחודש דצמבר – 0.35%.



(ג) לשם החזר חובות קרן שאינו החזר חובות כאמור למוסד לביטוח לאומי – סכום שלא יעלה על 100 מיליארד שקלים חדשים;



(ד) לשם החזר חובות למוסד לביטוח לאומי בשל ההוצאות הדרושות להתמודדות עם המשבר שנוצר בשל התפשטות נגיף הקורונה, ולמטרה זו בלבד – סכום שלא יעלה על 16.1 מיליארד שקלים חדשים."

איפה נכנס ההסכם עם הביטוח הלאומי לגבי המענק של ה-500 שקלים?

ההסכם עם הביטוח הלאומי הוא לא החזר חובות של הביטוח הלאומי. הוא נכנס במסגרת חודש אפריל בתוספת הקורונה (ב)(1).

זאת אומרת שזה ייצא בחודש אפריל, אבל רק אחרי שיש לכם הסכם.

כן, כמובן.

איך מתמודדים עם העניין הזה של ההסכם בוועדת העבודה והרווחה?

אנחנו מנסים לראות אם יש אפשרות להניח הצעת חוק שמשנה את ההסמכה של הוועדה.

הלילה?

כן, הלילה.

הצעת חוק?

כן, הצעת חוק ממשלתית שבמסגרתה יוחלט, בהוראת שעה לתקופה קצרה, שלעניין סעיף 9 לחוק הביטוח הלאומי, במקום - - -

הלילה הם יביאו הצעת חוק שהיא חוק רגיל - - - ?

אנחנו בודקים את החלופה הזאת.

אז לצורך העניין כרגע זו לא הסתייגות שהוועדה צריכה להכניס, כי אתם תביאו חוק אחר.

אנחנו בודקים את האפשרות הזאת, כן.

אפשר להכניס פה הסתייגויות?

ההסתייגויות שהיו פה לגבי איך מחלקים את ה-500 שקל בכלל לא יידונו?

אני רק מבהיר שהעמדה המשפטית של הממשלה היא שלא ניתן לתקן בחוק יסוד חוק רגיל, ולכן יש קושי, גם אם זה בהסתייגות, להכניס עכשיו בסעיף הזה התייחסות לחוק הביטוח הלאומי.

אי אפשר לתקן חוק רגיל בחוק יסוד?

לא, לא ניתן.

זאת פרקטיקה שהם לא מתים עליה ב - - -

היא גם לא נעשתה.

אוסאמה שואל למה אי אפשר לתקן חוק רגיל בחוק יסוד?

אנחנו מגישים הסתייגות עכשיו. לאור שעת החירום, אני חושב שבמקום להביא עכשיו חוק, אפשר - - -

ברור, תודה.

שגית, אפשר לעשות את זה? אנחנו מגישים הסתייגות לתקן את החוק הרגיל - - -

אוסאמה, השאלה ברורה. היועצת המשפטית, מה עמדתך לגבי תיקון חוק רגיל באמצעות חוק יסוד?

יש עם זה בעיה, זה דבר שהוא לא מקובל. חוק יסוד נעשה מכוח הסמכות המכוננת של הכנסת ולא מכוח הסמכות שלה כרשות מחוקקת, ולכן, ככלל, לא מתקנים חוק רגיל בחוק יסוד.

אבל אנחנו בשעת חירום - - -

אבל אומרת הממשלה שיש לה פתרון שהוא בדרך המלך ושהיא יודעת להביא הצעת חוק עוד הלילה. אני חושבת שזה פותר את הבעיה.

אני מדגיש שוב, אנחנו בוחנים את ההיתכנות של זה. אנחנו תוך כדי תהליך.

שגית, אנחנו רוצים כן להגיע למצב - - -

אוסאמה, הנקודה ברורה. בוא נתקדם ואז נראה לאן זה הולך. חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן, שאלה, ואחרי זה חבר הכנסת ביטון.

עודד, אתה מדלג על כל הרשימה שאני שולח.

אין רשימה, יש שאלות ספציפיות והצעות בנוגע לתיקון החקיקה. הצעות לסדר וכל נושא מסביב – בדיון שיתקיים באחת בלילה. חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן, בבקשה.

בכל מה שקושר לתשלומים של הביטוח הלאומי יש כמה קבוצות שאין אף התייחסות מצד האוצר כדי לפתור את הבעיות שלהם. לכן אנחנו מציעים שהם יהיו חלק ממה שהביטוח הלאומי אמור להחזיר כחל"תים או כדמי אבטלה. אחת מהן זה העניין של שכירים בני 18 עד 20 שאיבדו את עבודתם עקב משבר הקורונה. עוד סעיף זה שכירים בעלי שליטה שיצאו - - -

עצמאים, לא שכירים.

לא, יש שכירים בעלי שליטה. הם שכירים בחברות בע"מ. וגם יש את הנושא של השכירים שפוטרו מעבודתם או יצאו לחל"ת. אנחנו מבקשים שתשלומי הביטוח הלאומי לא יגרעו כהוא זה משאר הקצבאות והתשלומים שלהם זכאים מבוטחי הביטוח הלאומי, כלומר קצבות המחיה שלהם.

תודה. חבר הכנסת ביטון, בבקשה.

אני מבין שהסעיף הזה יצטרך חקיקה עוד הלילה כדי לאשר את התוספת התקציבית של ביטוח לאומי. האם אנחנו כוועדה בכלל נדון או נשקול את אופן חלוקת ה-500 שקל? למשל שיהפכו לדיפרנציאליים. או שזה כבר לא לדיון, אלא זה פשוט מה שיקרה?

זו שאלה למשרד האוצר. החוק שהם מביאים הלילה הוא בסך הכול לשינוי הוועדה המוסמכת להתייעצות על ההסכם מול הביטוח הלאומי – מוועדת העבודה והרווחה לוועדה אחרת. זה התיקון שהם יביאו בחוק.

ההסכם עצמו יובא להתייעצות עם הוועדה.

לאיזו ועדה אתם רוצים להעביר?

לאחת מהוועדות הקבועות.

אתה מתכוון לוועדות שהוקמו. זה יהיה כנראה ועדת הכספים הזמנית.

כן.

אבל היא גם כן ועדה זמנית. אז למה לא ללכת על ועדת רווחה ועבודה?

כי ועדת הכספים הזמנית קבועה בחוק, והוועדה לענייני עבודה ורווחה שהוקמה היא ועדה מיוחדת, ואם מפנים בחוק, אפשר להפנות רק לוועדה שהיא בחוק.

אז שגית, את אומרת שבשלב הבא הם יביאו את ההסכם שלהם - - -

הם יביאו את ההסכם להתייעצות. אני מבינה שגם זה יקרה הלילה. זו שאלה לאוצר.

עוד שאלת הבהרה. הם יביאו את ההסכם לחלוקת 500 ש"ח לכל ילד והוועדה תדון בהסכם הזה?

כדאי לדייק. הם רק יתייעצו איתה. היא לא יכולה לאשר או לא לאשר, אלא היא יכולה להביע את דעתה ועליהם לשמוע את דעתה בנפש פתוחה וחפצה, אבל גם אם היא מביעה סייגים, בסופו של דבר הסמכות נשארת אצלם.

אבל לתת פתאום 500 שקל היא לא פעולה שקבועה בחוק, זאת פעולה מיוחדת של הממשלה. היא יכולה לעשות את זה על דעת עצמה?

היא עושה את זה בהסכם עם הביטוח הלאומי.

אבל מתוקף מה ההסכם הזה?

מתוקף סעיף 9 לחוק.

אבל זה טעון אישור. בגלל זה אתם מביאים את החוק.

אני אסביר. סעיף 9 לחוק הביטוח הלאומי קובע שניתן להשיג הסכם בין הממשלה לבין הביטוח הלאומי בדבר מענקים חד-פעמיים לצורך מטרות סוציאליות שאינן מעוגנות במפורש בחוק הביטוח הלאומי. הדבר נעשה בעבר בהקשרים שונים. המענקים שעליהם מדובר כרגע בדיוק עונים לצורך הזה של סעיף 9. מדובר במענקים חד-פעמיים. כך נעשה בעבר בהקשרים שונים, החל ממענקי חימום, תוספת ניידות וכו'.

תודה. אנחנו רוצים להמשיך בהקראה. יש עוד שתי הסתייגויות של חבר הכנסת סעדי לסעיף הזה. יש עוד הסתייגויות?

בהמשך למה שאמרה חברתי עאידה וחברי חבר הכנסת טיבי, אני חושב שהעניין של הגיל הוא שיקול זר ולא צריך להכניס אותו, ולכן אנחנו מבקשים שהחל"תים וגם המענקים לעצמאים יחולו על כל מי שיש לו עסק או מי שבחל"ת והוא עומד בקריטריונים.

בנוסף, אני מבקש גם להכיל את זה על העסקים החדשים, ולא רק על אלה שנפתחו והגישו דוחות עד 2018. אני חושב שדווקא בעסקים החדשים צריכים לתמוך, כי עסק שהתחיל עכשיו, אם אתה לא תומך בו הוא קורס.

דבר שלישי, המיסוי של המענקים, המיסוי של ה-6,000 שקל ושל ה-8,000 שקל. אני מבקש שהמענקים ישולמו עכשיו ללא מיסוי. לגבי עצמאים, אפשר שכשיוגש הדוח הסופי, רק אז מס הכנסה יתחשבנו איתו. אבל לפחות עכשיו שישלמו את ה-6,000 ואת ה-8,000 באופן מלא.

תודה. יש עוד הסתייגויות לסעיף?

אני רק מזכיר שאנחנו עוסקים כרגע בתיקון המסגרות הפיסקליות והתקציב ההמשכי, אנחנו לא עוסקים בפרטי אף אחת מהחקיקות השונות ומההסדרים השונים שיוצגו בכנסת בהמשך – מביטוח לאומי, דרך המענק לעצמאים, דרך מענקים נוספים לעסקים או כל דבר אחד. מסגרת של חוק יסוד אינה יכולה לתקן את כל דברי החקיקה האחרים, לא זה המקום.

תמשיך בהקראה.

"(ה) הוצאה המותנית בהכנסה כמשמעותה בסעיף 5(א) ו-(ב) לחוק יסודות התקציב, השתמ"ה-1985, ובלבד שהסכום המוצא לפעולה מסוימת הוא הוצאה מותנית בהכנסה, בשנת 2020, לא יעלה על סכום התקבול שיתקבל בשנת 2020 למימון אותה הוצאה;



(ו) הוצאה של מפעלים עסקיים שפעלו בשנת 2019, ובלבד שלגבי כל אחד מהמפעלים העסקיים כאמור סכום ההוצאה לשנת 2020 לא יעלה על סכום התקבולים שיתקבל למעשה אצל אותו מפעל עסקי בשנת 2020.


(3) סכומים המפורטים בפסקאות משנה (א) ו-(ב) של פסקה (2) שלא הוצאו בחודש מסוים, ניתן יהיה להוציאם בכל אחד מהחודשים הבאים אחריו, עד יום ט"ז בטבת התשפ"א (31 בדצמבר 2020) או עד יום קבלת חוק התקציב לשנת 2020, לפי המוקדם, למטרות כמפורט להלן, לפי העניין:



(א) לעניין סכומים המפורטים בפסקת משנה (א) של פסקה (2) – לשם מימון הוצאה ממשלתית;



(ב) לעניין סכומים המפורטים בפסקת משנה (ב) של פסקה (2) – לשם מימון ההוצאות הדרושות להתמודדות עם המשבר שנוצר בשל התפשטות נגיף הקורונה.



אני אסביר. מה שמוצע בפסקה הזאת זה שניתן יהיה להעביר סכומים שלא נוצלו, כל אחד לפי המטרה שלו, לחודשים לאחר מכן, ואפשר לעשות את השימוש בהם מאוחר יותר. כך למשל, אם במסגרת ה-אחד חלקי 12 היו חודשים שבהם נוצל קצת פחות מה-אחד חלקי 12, אפשר יהיה להעביר את היתר לחודשים שלאחר מכן. אותו דבר לגבי מה שמכונה קופסת הקורונה – ניתן יהיה להעביר מחודש אחד לחודש אחר.

ב-(ד) לא הגבלתם בכלל.

(ג), ו-(ד) הם בסכומים שנתיים, (ה) זה לפי תקבולים, ולכן המגבלה היא מגבלת התקבולים.

הפסקה הבאה היא פסקה שעליה נתנו מספר הערות והוצעו מודלים שונים. אני אקריא את הנוסח שהממשלה הניחה.


"(א2)
(1)
שר האוצר יגיש לאישור הממשלה עד יום כ"ג בניסן התש"ף (7 באפריל 2020) תוכנית כללית ביחס לשימושים המתוכננים המפורטים בסעיף קטן (א1)(2)(ב) (בסעיף קטן זה – התוכנית הכללית); נוסף על התוכנית הכללית יגיש שר האוצר לאישור הממשלה עד יום ז' באייר התש"ף (1 במאי 2020) תוכנית מפורטת ביחס לשימושים המתוכננים בסכומים המפורטים בסעיף קטן (א1)(2)(ב) (בסעיף קטן זה – התוכנית המפורטת).



(2)
הממשלה תניח על שולחן הכנסת את התוכנית הכללית ואת התוכנית המפורטת."

שגית, מאחר שאנחנו כן רוצים להעביר את הסכום של ה-500 שקל גם לקצבאות ילדים, גם לקצבאות נכים וגם לקשישים, האם אפשר שאנחנו נאשר היום את החוק ונאשר עכשיו, מראש, את הסכומים האלה חוץ מה-50 מיליארד? נאשר את זה מראש. שוועדת כספים תיתן אישור מראש לדברים האלה. למה לא?

האם האוצר מסכים להכניס את ההסדר ולעקוף את ההסכם עם הביטוח הלאומי? זו שאלה. שי, שמעת את השאלה שנשאלה?

שי, שמעת את ההצעה שלי? אני תמיד רוצה לתת פתרונות ואתה לא שומע.

סליחה, אני מתנצל.

הוא מציע לעגן את העניין של ה-500 שקלים פה בתוך החוק, ולעקוף את כל העניין של ההסכם עם הביטוח הלאומי.

לאשר את זה מראש.

שוב, אנחנו מדברים על עיגון של המענק של הביטוח הלאומי בחוק יסוד.

אני צריך את המסגרת של כל החוק כולו.

נאשר את כל המסגרת וגם ניתן לך אישור מראש על המענקים האלה של הביטוח הלאומי, שתוכל להעביר אותם כבר מחר.

אבל זה בכל מקרה יקרה, אני לא צריך שתאשרו לי את זה בחוק. ברגע שאתה מאשר לי את המסגרת ואני הולך לוועדת העבודה והרווחה - - -

אבל אני רוצה לחסוך לך את ועדת העבודה והרווחה ולאשר לך מראש.

אפשר לעשות את זה?

כן. למה לא?

לא, לא ניתן לעקוף את הצורך בוועדה בשביל זה. חוץ מזה, לא זו הדרך.

אי אפשר לפרק את החוק לאלפי רסיסים.

אבל זה מצב חירום.

אני מוכן. נאשר את ה-500, וכל השאר יבוא אחרי החג.

אסי, יש הסכמה של כל הוועדה על זה, אז למה אתם עומדים על העניין של לעשות את זה בחוק חדש? מתי תעשו את זה? אנחנו רוצים כן להעביר את הכסף מחר, אנחנו נותנים לכם הצעה פה אחד – ואתם מסרבים. אני לא מבין את זה, אסי.

אני אסביר לך: הם רוצים חבילה.

זאת תהיה חבילה, אנחנו הרי נאשר את החוק. הרי כולנו מסכימים על זה.

עם ההסתייגויות לגבי הפיקוח.

על הפיקוח הפרלמנטרי אנחנו לא נוותר, אבל על החבילה שצריכה לעבור מחר – קצבאות קשישים, קצבאות ילדים, קצבאות נכים – ניתן הסכמה מראש.

אבל אם אתה עושה את הכול היום בלילה אז מחר בבוקר הוא פתוח ואין לו בעיה להעביר.

אני אקריא את שתי הפסקאות שנותרו.



"(3)
שר האוצר יגיש לאישור הממשלה כל שינוי בתוכנית הכללית בשיעור העולה על 10% באחד ממרכיביה, וכן יגיש לאישור הממשלה כל שינוי בתוכנית המפורטת בשיעור העולה על 15% באחד ממרכיביה; על שינוי בשיעור נמוך יותר מהשיעורים האמורים ידווח שר האוצר לממשלה.";

(2)
בסעיף קטן (ב), במקום "לפי סעיף קטן (א)" יבוא "לפי סעיפים קטנים (א) ו-(א1)(2)(א)".



המנגנון שתיארתי כאן הוא המנגנון שאושר בהצעת החוק הממשלתית, שקובע למעשה את העובדה שיוצגו לפני הממשלה ויובאו לאישורה השימושים המתוכננים שפורטו במה שכיניתי קודם לכן קופסת קורונה, עד 7 באפריל, ולאחר מכן תהיה, עד 1 במאי, תוכנית יותר מפורטת. שתי התוכניות הללו יונחו בפני ועדת הכספים של הכנסת, ולאחר מכן יש מנגנון שמדבר על השינויים מעל רכיבים מסוימים, בדומה למה שיש בחוק יסודות התקציב מבחינת השיעורים. עד כאן ההסבר. אני מבין שיש הערות לגבי המנגנון עצמו.

אני רוצה להגיד משהו לחברי הכנסת. היועצת המשפטית של הוועדה אספה את ההסתייגויות שנוגעות לפיקוח על הממשלה, שלדעתי זה לב ההסתייגויות שלנו כאן. היא מתחיל לעבוד על ניסוח שהוא הניסוח שאותו אנחנו נקבל ונקדם. יש עוד כל מיני נושאים, כל אחד והרצונות שלו, אבל אני חושב שזה לב ליבו של העניין. המטרה היא להצביע היום, אחרי שהכנסנו את דרכי הפיקוח כפי שאנחנו רואים אותן. זו המהות. אני חושב שצריך להתרכז בעיקר ופחות במה שפחות. יש עוד כמה נושאי משנה - - -

יש לי שם גם הסתייגות שאומרת שכסף זה לא ישמש להסכמים קואליציוניים. יש שם ארבע הסתייגויות שלי, ומה שהייעוץ המשפטי יחליט – מקובל עליי.

כמו שאמרתי, אנחנו נלך בנתיב הזה. השאלה אם יש עוד חברי כנסת שרוצים להוסיף דברים?

שאול, רצינו לדעת מה העמדה שלך לגבי ההצעה שלי ושל הוועדה לגבי זה שנאשר את התוספת לתקציבים של אחד חלקי 12 רק לחודשיים הבאים. אחר כך תחזרו עם היתר, עם תוכנית יותר מדויקת ומגובשת. כמובן שמעבר לזה נאשר את התקציב לבריאות ואת הדברים הייעודיים שדיברת עליהם.

חברת הכנסת פרקש, אחרי דיונים שהיו פה בחוץ יחד עם יו"ר הוועדה הגענו לפתרון שבו הוועדה תרשום את כל התוכנית לפי סעיפים, כפי שהציעה היועצת המשפטית של הכנסת, ודרך הדבר הזה, אם יהיו חריגות אנחנו נצטרך לבוא לאישור, כמו כל תקציב רגיל. אני חושב שהדבר הזה נותן ליו"ר הוועדה ולייעוץ המשפטי את מה שהם ביקשו מהתחלה – כלי פיקוח אפקטיבי של הפרלמנט על עבודת הממשלה. אתם גם תרשמו בחוק את הפירוט שנתנו עכשיו ליו"ר הוועדה, ובנוסף, על כל סטייה ממנו מעל 15% אנחנו נבוא לפה, כמו בשינוי תקציבי רגיל.

זה לגבי כל סטייה מעל 15%, אבל יכול להיות שבניתם עכשיו תקציב מאוד מרווח ובעצם תצטרכו פחות מזה.

לא, לא, אני מדבר על סטייה לכל סעיף. למשל, בריאות היא בנפרד, כך שאם אני רוצה לקחת מבריאות או להוסיף לבריאות יותר מ-15% אני חייב לבוא אלייך. או למשל סיוע לעסקים ועצמאים. אם אני רוצה להוסיף או להפחית 15%, אני חייב לחזור אליכם. יש שם שישה סעיפים שונים. להבנתי זה הפתרון שכיוונתם אליו. עודד, נכון?

כן. אני הייתי רוצה שהיועצת המשפטית תציג את השינויים שאנחנו רוצים לעשות בחקיקה.

אולי כדאי שלצורך החקיקה עצמה שאול ואסי ייכנסו לחדר שלנו. זה נראה לי יותר יעיל.

אורית, את ממש מזלזלת באלה שיושבים בחדר הזה.

שלמה, זה לא קשור, פשוט שגית כאן.

אבל גם אנחנו חלק מהדיון. אדוני היושב-ראש, זה לא עובד ככה, אנחנו חלק בלתי נפרד מהדיון הזה.

אתם חד-משמעית חלק בלתי נפרד מהדיון, אבל אני בכל זאת אשמח אם היועץ המשפטי של האוצר יהיה בחדר שלנו.

אתה הופך אותנו לסוג ב'.

אני מבקש שהיועצת המשפטית תציג לחברי הכנסת את הדברים.

אבל לפני כן, אדוני היושב-ראש, אני רוצה לדבר. אני ריכזתי את הכול ביחד, לא רציתי להפריע באמצע הדיון.

חבר הכנסת מקלב, אתה מתקבל בברכה בוועדת הכספים.

אני חצי ממלא מקום של המקום הקבוע שהיה לנו בוועדת הכספים. בדיון כזה ובשעה כזאת אני ממלא את מקומו, ברשותו ובשליחותו, לא דווקא בהסתייגות הזאת, אלא בהצבעה באופן כללי.

אני מברך אותך, אתה מנהל את הדיון מאוד טוב. אני מהוותיקים פה, אני מכיר ניהול של דיונים, ואתה עושה את זה בסדר גמור, כמו "זקן ורגיל". אבל זה לא מבטיח לך להישאר בתפקיד.

אורי, אתה ותיק בכנסת הרבה יותר ממני, אבל גם אני למדתי שעבודה טובה כחבר כנסת היא לא ערובה לכהונה ארוכה.

לפעמים אפילו הפוך. אני יודע שלא זה המקום להגיש הסתייגויות, לא בחוק יסוד, אבל אנשים העלו פה דברים, ואולי תהיה איזו התרשמות שמה שלא מעלים הוא פחות חשוב. אני רוצה להעלות את הנושא של חל"ת לכאלה שמשרתים בשירות אזרחי. השירות האזרחי מורכב באופן מובנה מכך שכמה שעות אתה משרת בשירות אזרחי אבל גם יש לך אפשרות לעבוד במקביל. כל אלה שהוצאו לחל"ת והם גם משרתים בשירות האזרחי – הם הוחרגו והודרו מהאפשרות לצאת לחל"ת. זה דבר שהוא לא הוגן והוא פוגעני כלפיהם. נכון שזה לא הנושא עכשיו, אבל אם לא כותבים את זה ואתה לא אומר את זה, בסופו של דבר זה יכול להיות משהו שיתנגדו לו.

אני רוצה להגיד במשפט שכואב לי הלב לשמוע על אנשים שהחליטו לשבור קרן השתלמות, תוכנית חיסכון. לא נותנים את הכסף. הבנקים באים ואומרים, אין לנו את הכסף, אין לנו אנשים שייתנו את זה. אנשים מנסים להיכנס לחג, שוברים תוכנית חיסכון, ולא נותנים את זה. וזה נכון גם לגבי קרן השתלמות. כששוברים קרן השתלמות לפני שמגיעים לגיל פנסיה משלמים קנס של איזה 11%. הדברים האלה יהיו צריכים לבוא בדיונים שלנו.

מילה אחרונה, לגבי הפיקוח הפרלמנטרי. אנחנו צריכים לשנן לעצמנו וגם לפקידות שנמצאת פה שפיקוח פרלמנטרי זה לא אקסטרה, זה לא משהו שהוא תוספת לחקיקה. פיקוח פרלמנטרי זה דבר שהוא מובנה בתוך החוק. חוק אמיתי, טוב ונכון הוא חוק שהפיקוח הפרלמנטרי נמצא בו. כל חוק שאין בו פיקוח פרלמנטרי הוא לא חוק טוב, הוא לא דרך המלך, הוא חוק לא נכון. וכל הניסיונות האלה כל הזמן לדלג בגלל שעת חירום הם דבר שפוגם גם בתכלית החוק, גם בתהליך החוק וגם בתהליך הביצוע. הרי כולנו יודעים כמה תהליך הפיקוח שלנו אף פעם לא גרם לנזקים, אלא רק תרם לייעול, לדברים טובים, להרחבה, ולעשות חוק הרבה יותר טוב. תודה.

חברי הכנסת, היועצת המשפטית תציג את התיקונים שאנחנו רוצים להכניס בחקיקה, וככל שיהיו הסתייגויות נוספות מעבר לזה, אנחנו נראה מה אנחנו כן מצליחים ומה אנחנו לא מצליחים להכניס בתוך החוק הזה. אני רק רוצה להזכיר ולדייק: בנושא של האישור של אותם 500 שקלים מענק, שנדרש לגביו אישור של ועדת העבודה והרווחה הקבועה, מה שאין עכשיו – ככל הנראה בחוק אחר שאמור להגיע הלילה למליאה, נתקן במהלך האישור שלו תיקון שאומר שוועדת הכספים הזמנית תחליף במצב כזה, בצוק העיתים, את ועדת העבודה והרווחה הקבועה, וכך נוכל לקדם את העניין הזה. היועצת המשפטית, את ערוכה להקריא את הדברים?

אם אני מבינה נכון אנחנו מדברים על שלושה תיקונים, ואני שמה כרגע בצד את התיקון של ועדת העבודה והרווחה, שלגביו נשמע אם הם מתכוונים להביא חוק, ואם לא, נראה מה אפשר להציע.

התיקון הראשון זה תיקון למצב של תקציב של אחד ל-12. זה סוג של דיווח ושקיפות. "הוצאות הממשלה הצפויות והמתוכננות בתקופה בה חלות הוראות סעיף 3ב לחוק יסוד: משק המדינה, יפורסמו באופן מפורט באתר משרד האוצר; פרסום כאמור יכלול גם פירוט של ההוצאות לעניין הוצאות משרד הביטחון", ואפשר שהפירוט הזה יונח בוועדה המשותפת לוועדת תקציב הביטחון. זה התיקון הראשון, סעיף דיווח כללי.

אני עוברת לתיקון השני. אנחנו מבינים שהתוכנית שנאמרה כאן תהיה מאושרת בממשלה מחר, ולכן הסעיף השני אומר שלאחר אישור של סכומי התוכנית הכללית, ידוּוח לוועדת הכספים מידי חודש על הוצאת הכספים ועל אופן היישום בפועל. שוב, זו הוראה של דיווח.

הסעיף השלישי, שהוא הסעיף שיש לו גם שיניים, הוא הסעיף שמדבר על אותה העברה תקציבית. כל שינוי שייעשה בשיעור של 15% מהסכומים שדוברו כאן יחייב את אישור ועדת הכספים. זה סעיף שדומה לסעיף 11 לחוק יסודות התקציב, שמדבר על העברה תקציבית. הוא אומר שכל שינוי בשיעור של 15% באחד מהסכומים המפורטים יחייב את אישור ועדת הכספים.

הוצאה ישירה לצורכי בריאות, ביטחון פנים, רווחה – סך של 11 מיליארד ש"ח; שיפוי הביטוח הלאומי – סך של 3.8 מיליארד ש"ח; סיוע לעצמאים ולעסקים – סך של 9 מיליארד ש"ח; האצה ופתרונות אשראי, שזה הייטק, תשתיות, דיגיטציה ואסטרטגיית יציאה – סך של 7 מיליארד ש"ח; ארנונה – סך של 2.6 מיליארד; סיוע משרד הכלכלה ומשרד העבודה ו... יש עוד משהו?

התאמת העסקים להנחיות משרד הבריאות.

0.8 מיליארד. וכל שינוי שירצו לעשות בשיעור של 15% באחד מהסכומים האלה, יצטרכו לחזור עליו לוועדת הכספים לקבל את האישור של הוועדה, אישור בהצבעה.

שגית, זאת רשימה סגורה?

שי, מה לגבי הנושא של הרופאים שדיברנו עליו?

ציון חגי צריך להרים אליך טלפון ולהגיד לך שהאירוע הזה סגור. זה מה שהבטיח לי הממונה על השכר, ואם לא – זה ייחתך. הבטחתי לך, ולכן אני אחתוך את זה. מה שסיכמנו, סיכמנו.

שגית, בסעיף 2 את מדברת על חובת דיווח. האם אין חובה לאשר את ההעברות מראש בוועדת הכספים?

את הסכומים האלה? אנחנו מכניסים אותם לחוק, זה כאילו אישרת להם תקציב.

אתם צריכים להבין שמה שאנחנו עושים פה זה לאשר תקציב. אלה הם הסעיפים של התקציב. בתוך הסעיפים האלה המשרדים מתנהלים כפי שהם מתנהלים בשנת תקציב רגילה, וככל שהם רוצים לעשות שינויים בתקציב - - -

מי שיש לו 100 מיליון לתמיכה באימהות חד-הוריות לדוגמה, הוא מבצע את החלוקה כמו שהוא רוצה. בעצם עכשיו יש מסגרת - - -

כמו שינויים בתקציב. באים לפה.

לפי החלוקה של הסעיפים אין אפשרות - - -

אין כסף קואליציוני.

כן, כי כתבנו לאיזה צרכים הכסף הולך.

והוא לא יכול לקחת את זה לצרכים קואליציוניים?

לא, כי הכנסנו את השימושים.

בסדר, אני באתי על סיפוקי.

תראו, כל הדבר הזה שאנחנו עושים הוא חריג. אנחנו מכניסים את זה בחקיקה עוד לפני שזה עבר ממשלה. אבל זה המצב.

אני חוזר, אלו שינויים שהם לא סטנדרטיים, גם מבחינת הרצונות של הממשלה. הממשלה הייתה מאוד שמחה שניתן לה קרט בלנש, "הינה הסכום, תעשו מה שאתם רוצים". אנחנו עושים הפוך – מאשרים פה את חלוקת הסכומים עוד לפני שהיא אושרה בממשלה. אני חושב שזה צעד מאוד חשוב ביכולת שלנו לפקח בהמשך. מצד שני, אנחנו לא עוצרים את התוכנית שהממשלה רוצה לקיים ואת היכולת שלה לצאת לדרך. אוסאמה, בבקשה.

אנחנו מסכימים כמובן להצעות של היועצת המשפטית, אבל אני הייתי מוסיף תיקון רביעי: להסמיך את ועדת הכספים הזמנית לפעול במקום ועדת העבודה והרווחה הקבועה.

יכול להיות שנגיע לזה.

ככל שהם לא יביאו - - -

אבל זה חוסך את זה.

אין בעיה, ננסח את זה.

אני מזכיר לך, שגית, שעשינו את זה - - -

לא עשינו את זה בחוק קמיניץ. אני רוצה להסביר שהתיקון לחוק קמיניץ בדיון של ועדת הכספים הזמנית נכנס בחוק ההתפזרות, שהוא חוק רגיל. זה לא נכנס בחוק יסוד. להחליף את ועדת העבודה והרווחה בחוק יסוד זה טיפה יותר מורכב. לכן, אם הממשלה יודעת להביא חוק רגיל הלילה, זה נראה לי הדבר הנכון יותר מאשר להכניס את זה בחוק יסוד. אם לא – ננסה לחשוב על פתרון יצירתי ולפתור את העניין כאן. אבל אני חושבת שכדאי קודם לתת להם את הכמה דקות האלה כן לנסות להביא משהו אחר.

אין בעיה.

ככל שחברי הכנסת מוכנים להסיר את ההסתייגות שלהם לאור הסיכומים האלה - - -

יש סיכומים מצוינים. אני מודיע לכולם להוריד את ההסתייגויות, זה סיכום מצוין, יהיה פיקוח.

שנייה, מיקי. החברים בחדר השני, אתם מוכנים לניסוחים שתעשה היועצת המשפטית?

כן.

כן, מוכנים.

וגם תסירו את ההסתייגויות שלכם?

אין לנו שום הסתייגויות כאן בחדר הזה.

אני גם רוצה להגיד לפרוטוקול שאין לי הסתייגויות. מישהו מפיץ שלקטי שטרית יש הסתייגויות.

היו הסתייגויות שלי.

חברים, אני מבקש - - -

אנחנו לא מורידים שום הסתייגויות, אנחנו מוסיפים הסתייגויות. אני מוסיף בשם הרשימה המשותפת אלף הסתייגויות. אלף הסתייגויות.

למה? מה קרה?

יש שתי נקודות שאנחנו לא מקבלים אותן.

מה הן? תגיד.

אנחנו נצא לניסוחים ונחדש את הדיונים. הדיון יתחדש בשעה 23:35.

(הישיבה נפסקה בשעה 23:13 ונתחדשה בשעה 00:18.)

אנחנו מחדשים את הדיון. היועצת המשפטית, בבקשה.

אני מקריאה את התיקונים. עמ' 3 למטה, מסומן בקו, פסקה (א2)(1): "אישרה הממשלה את סכומי התוכנית הכללית, תדווח לוועדת הכספים של הכנסת מדי חודש על אופן הוצאת הכספים ועל היישום בפועל של השימושים המתוכננים לפיה". זה דיווח הכי פשוט של מה היא עשתה עם הכסף, איך היא הוציאה אותו מדי חודש. אין בזה שיניים, זה מאוד פשוט, דיווח בלבד. אסי, אתם רוצים להשאיר את ההגשה לממשלה? אני לא שיניתי לכם, זה עניין שלכם.

אני ממש מבקש שיהיה לי רגע נוסח מול העיניים כדי שאני אוכל להתייחס.

- - -

הינה, קיבלתם את הדפים. שלמה, אני מבקש שתדאג שיהיה שקט בחדר השני. אנחנו לא רואים אתכם כרגע, אבל אנחנו שומעים אתכם. זה לא פשוט לנהל דיון בצורה הזאת, תנו ליועצת המשפטית להוביל את זה מבחינת הקריאה. כרגע אנחנו נמצאים בעמ' 4. אם יהיו הערות, אם מישהו ירצה לדבר, תעדכן אותי.

קרעי, זה התפקיד הבכיר ביותר שתקבל אי-פעם בחיים.

טיבי, תסתכל על עצמך במראה, אתה יודע שזה מה שיקרה איתך.

אסי, אני מעדכנת אותך שהקראתי את פסקה (א2)(1) בעמ' 3 למטה.

לאור התיקון שצריך לעשות כאן, צריך לתקן אותה, מכיוון שאין כבר משמעות לאישור מחר של התוכנית הכללית.

בדיוק בגלל זה שאלתי אותך. אתה רוצה להוריד את פסקאות (2) ו-(3)? לא רציתי לתקן לך, כי זה עניין של הממשלה.

שי, צא החוצה, דבר איתו בחוץ.

אבל לא דיברתי.

צא החוצה, תצאו שניכם החוצה.

אני לא דיברתי.

חברים, יש לי אפס סבלנות עכשיו. אם עוד פעם אחת תדבר באמצע הדיון עם אחד מחברי הכנסת, אתה תצא החוצה. זאת הייתה אזהרה אחרונה.

אבל אני לא דיברתי.

זה כמו בגנון. אתה מנכ"ל משרד האוצר.

היא קראה לי כי היא התחילה לשאול שאלה, לא דיברתי מילה.

אסי, אתה רוצה לתקן את פסקה (3)? כי היא כבר לא רלוונטית.

אנחנו חושבים רגע, מאחר שהדברים הללו לא הוצגו בפני הממשלה. מה שאפשר אולי להשאיר זה את ההוראה בדבר התוכנית המפורטת ולא התוכנית הכללית.

זאת אומרת שאתה מציע להגיד בפסקה (2), עמ' 3 למטה: הממשלה תניח על שולחן הכנסת את התוכנית המפורטת.

כן. ואז צריך לעשות חיבורים, "ביחס לשימושים המתוכננים בסכומים המפורטים". מה שתעשו בהמשך למעשה. זאת התוספת למעשה.

בסדר, קיבלתי. אני עוברת לעמ' 4. אתה רוצה להשאיר את פסקה (3) לגבי האישור שלכם בממשלה? או שהיא כבר לא רלוונטית לכם?

אישור בממשלה? לא. אנחנו נעשה מנגנון של אישור בתקציב - - -

אז אתה לא צריך את זה בחוק.

כן. אם אנחנו רוצים לדווח לממשלה אז אנחנו מדווחים.

אז אתם לא צריכים את זה בחוק הזה. אז אני מורידה את פסקה (3) בעמ' 4.

עכשיו יש את השינוי התקציבי. "שר האוצר יביא לאישורה של ועדת הכספים של הכנסת כל שינוי בשיעור העולה על 15% באחד ממרכיבי התוכנית כמפורט להלן:", ועכשיו אנחנו עוברים לעמוד הבודד שיש לכם. אני אקריא אותו, ואתה תתקן אותי כמו שאתה רוצה.

רגע, אני רוצה להבין. אלה למעשה הסעיפים של התוכנית? זה מה שאת מאשרת פה?

כן.

"מרכיבי התוכנית כמפורט להלן לצורך יישום..." – חסר פה החיבור לקופסת הקורונה, החיבור ל-(2). מבחינת הנוסח זה גם צריך להיות כמו שינוי תקציבי.

אבל אסי, זה סעיף קטן בתוך קופסת הקורונה.

אבל למעשה זה שינוי מסעיף לסעיף. אנחנו לא מדברים כרגע על שינויים בכלל. להסיט כסף מבריאות לשיפוי הביטוח הלאומי או למטרות אחרות - - -

גם על שינויים בכלל.

מה שאנחנו מבקשים לעשות זה שינוי ממטרה אחת למטרה אחרת בתוכנית, כלומר ממרכיב אחד בתוכנית למרכיב אחר בתוכנית, בשיעור שעולה על 15% מכל אחד מהמרכיבים.

זה מה שכתוב. "שינוי בשיעור העולה על 15% באחד ממרכיבי התוכנית".

רק צריך להיות ברור שזה שינוי תקציבי, שינוי של הסכומים.

בסדר. אז אפשר להגיד "שינוי בסכומים בשיעור העולה על 15% מאחד ממרכיבי התוכנית כמפורט להלן:".

את המרכיבים יש בעמוד הנפרד, ואני אקריא אותו עם השינויים שהתבקשו, ואתה תתקן את המספרים כמו שאתה רוצה: בריאות, רווחה, סדר ציבורי ומענה מיידי למשרדי הממשלה – סך של 11 מיליארד ש"ח.

ירדה המילה "חיסון"?

כן. אלה הכותרות שאתם ביקשתם.

אין בעיה.

אני אקריא שוב. בריאות, רווחה, סדר ציבורי ומענה מיידי למשרדי הממשלה – סך של 11 מיליארד ש"ח; שיפוי הביטוח הלאומי – "לרבות מענק פסח" ירד – בסך של 3.8 מיליארד שקלים חדשים; מענק לעצמאים ולעסקים – 9 מיליארד ש"ח.

רגע, בחלק הקודם צריך להוסיף את המילה "המוסד". "המוסד לביטוח הלאומי".

השאלה אם זה "מענק" או "סיוע" לעצמאים?

אפשר "מענק וסיוע". מענק וסיוע לעצמאים ולעסקים – 9 מיליארד. ואז "מענק לעסקים", שמופיע למטה, על סך 6 מיליארד, יורד, כי חיברנו אותם. מימון הכשרות – כרגע זה 200 מיליון. סיוע למגזר השלישי – 200 מיליון. אתה רוצה לחבר?

אני רוצה לחבר את "הכשרות" ואת "מגזר שלישי" ל"סיוע באמצעות משרד הכלכלה". כל זה יהיה ביחד 800 מיליון שקל.

מימון הכשרות, סיוע למגזר שלישי - - -

וסיוע באמצעות משרד ה - - -

אמרת שזה סיוע לעסקים קטנים.

אלה כלים לסיוע לעסקים קטנים.

אבל הסיוע בעזרת משרד הכלכלה הוא לא רק הכשרה.

אני מציע שזה יהיה סיוע לעסקים קטנים.

- - -

אני חייב להסביר משהו לחברי הוועדה. הנושא של המענק לעצמאים צריך בכל מקרה להגיע בחקיקה לוועדה. זה כבר לא יכול לעבור בתקנות שעות חירום - - -

שתי הפעימות?

פעימה אחת כבר עברה, הפעימה השנייה חייבת להגיע לוועדה בחקיקה, גם על פי הנחיות היועץ המשפטי לממשלה.

בסדר, סגור. ש לי שאלה. למה שיניתם את "ביטחון פנים" ל"סדר ציבורי"? מישהו יכול להסביר לי את הדקויות האלה?

אגף התקציבים, בבקשה.

"סדר ציבורי", ברור שזה בעיקר משטרה. זאת התשובה. זה בעיקר בט"פ. זה יכול להיות למשל כיבוי אש, זה יכול להיות שב"ס, יכול להיות כל מיני דברים. אפשר גם לכתוב "המשרד לביטחון פנים".

אתה רוצה את שניהם? שנכתוב "ביטחון פנים וסדר ציבורי"?

כן.

אפשר לשים את שניהם, זה לא כזה קריטי.

אני מקבל את מה שהיו"ר אמר. הכשרות, מגזר שלישי וסיוע לעסקים – סך הכול - - -

למה הכשרות למגזר השלישי?

זה לא הכשרות למגזר השלישי. זה הכשרות מקצועיות - - -

למה שזה לא יהיה בנפרד?

אני אסביר לחברי הוועדה. מדובר בחוק יסוד. אנחנו מכניסים לממשלה סכום של 200 מיליון שקל, שבתוך מסגרות של עבודת הממשלה הוא לא סכום ענק. אנחנו לא רוצים שעל כל שינוי של 15%, כלומר על כל שינוי של 30 מיליון שקל, הוא יצטרך לבוא לפה. אנחנו רוצים שהם יעבדו יותר בחופשיות בעניין הזה.

מה שכן, דווקא בגלל הסכום הקטן, אני רוצה התחייבות שלך בפני הוועדה שהסכום למגזר השלישי לא יפחת מ-200 מיליון שקל.

קיבלת.

קיבלת.

כן, שהסכומים האלה לא יתחילו להתנייד בתוך הסעיף.

עודד, הערה. לגבי עסקים קטנים, תכתבו גם "בינוניים", כי זה באמצעות הרשות לעסקים קטנים ובינוניים.

נכתוב "סיוע באמצעות הרשות לעסקים קטנים ובינוניים".

אבל לא רציתם "באמצעות".

אז "סיוע לעסקים קטנים ובינוניים".

בסדר.

אז כל זה ביחד זה 800.

רגע, זה עצמאים ועסקים קטנים, נכון?

לא. זה יהיה מימון הכשרות מקצועיות - - -

ה-200 מיליון זה להכשרות למגזר שלישי?

לא, לא, חברים, אני מדייק: הכשרות מקצועית, סיוע למגזר השלישי, סיוע ל - - -

לעצמאים ועסקים קטנים.

לא, זה לא עצמאים ועסקים קטנים.

יש לך בשורה למעלה את הסיוע לעצמאים.

העצמאים זה סיוע אחר, זה 2.6 מיליארד שקל.

זה ההבדל בין כלים ממשלתיים שניתנים כסיוע, לבין מענקים לעצמאים ולעסקים. זה סיפור אחר.

עודד, יש משהו לחינוך?

יש דברים של למידה מרחוק - - -

- - -

זה נמצא ב-11 מיליארד.

יכול להיות שבמגזר השלישי - - -

לא, המגזר השלישי זה לא חינוך. אתה רוצה להכניס "חינוך" בתוך ה-11 מיליארד? אני חושב שזה מיועד למענה מיידי למשרדי הממשלה, וזה יכול להיות גם משרד החינוך, אבל זה לא סיוע כחינוך, זה סיוע - - -

- - -

היושב-ראש, אני מומחית למגזר השלישי. מגזר שלישי זה כל 3,000 העמותות שאושרו על ידי משרד ה - - -

שגית, את יכולה להמשיך?

אני מציע שבסעיף הראשון יהיה "בריאות, ביטחון פנים, רווחה" ולהוסיף גם - - -

שנייה, אני רוצה לומר משהו לפרוטוקול. חשוב לי להבהיר: בהכול כתוב "שר האוצר יביא" או "יגיש". כלומר, הדברים האלה שיגיעו אלינו הם בעצם במנגנון אישור רגיל של ועדת הכספים, שמגיע הממונה על התקציבים ומבקש אישור לשינויים, נכון?

כן.

זה נוסח מקובל להשתמש בשפה כללית של "שר האוצר"?

זה לא שפה כללית, שר האוצר הוא זה שמגיש את זה.

בסדר, רק רציתי לדעת שזה מנגנון רגיל של אגף התקציבים, שמגיעים ומסבירים את הדברים.

זה כמו פנייה תקציבית רגילה, אורית.

תודה.

אני ממשיכה ברשימה. הנחות בארנונה – סך של 2.6 מיליארד שקלים חדשים. עלות תקציבית של פתרונות אשראי – 2.25 מיליארד שקלים חדשים. האצה – הייטק, תשתיות דיגיטציה ותוכנית יציאה מהמשבר – סך של 5.1 מיליארד שקלים חדשים.

סליחה, שגית, זה 4.7 מיליארד, לא 5.1 מיליארד. זה בגלל שהוספנו 0.4 למענקים שלמעלה.

אוקיי, אז זה 4.7. והאחרון: מטרות אחרות – 0. למה לקרוא לסעיף הקודם האצה? אין לכם שם אחר? זה קצת מוזר "האצה".

שגית, "יביא לאישורה" – זה ברור שזה בכפוף לאישור?

אפשר להגיד "כל שינוי בשיעור העולה על 15% באחד ממרכיבי התוכנית כמפורט להלן, יובא לאישור ועדת הכספים על ידי שר האוצר".

בסדר, אין בעיה.

סליחה, חשוב שיהיה כתוב "באחד מרכיבי התוכנית מאחד לשני", הדבר הזה חייב להיות כתוב. שינוי בין רכיבי התוכנית.

איזה שינוי אחר אתה יכול לעשות, אסי? אם אתה מגדיל את המענק לעצמאים, מאיפה זה יבוא?

אז אני מבקש לכתוב את זה במפורש.

אני רוצה להבין למה.

אבל אם זה לא על חשבון סעיף אחר, זה לא מגיע אליך. מה פתאום.

אסי, בשום פנים ואופן לא.

שגית, ככה הוא יכול לקחת מהתקציב הרגיל.

לא, אני אסביר. אם למשל לא מנצלים את הסעיף הזה עד הסוף אז לא צריך לחזור לוועדה. צריכות להיות הסטות בין הסעיפים, כמו בסעיף של שינוי תקציבי.

אבל יכול להיות שנרצה להוסיף לבריאות כסף מהתקציב הרגיל.

אבל זה לא רלוונטי לפה. לכן זה צריך להיות בין הרכיבים. אם אני הסטתי מה-400 מיליארד שקל לפה - - -

לא, לא, לא.

למה לא?

ככה.

עודד, אני אסביר למה אנחנו התכוונו. כבר עכשיו אנחנו תקצבנו מיליארדים לא מעטים בתוך התקציב הרגיל, ואנחנו נמשיך לעשות את זה. מה שבא לפה זה התקציב העודף, התקציב שמעבר ל-400. אנחנו רוצים שלא יצא מצב שאם אני מביא כסף למשל מהמשרד לשוויון חברתי כדי להוסיף לבריאות משהו שלא קשור לתוכנית הזאת אבל כן קשור לקורונה, אני אצטרך להגיע לפה. זו לא הכוונה, נכון?

אנחנו במנגנון של שינוי בין סעיפים.

אם משרד התיירות לא מתפקד כרגע ואני לוקח כסף לבריאות - - -

אבל זה לא מצב של "רכיב מרכיבי התוכנית הזאת". השינוי של ה-15% נוגע לרכיבים האלה.

אז זה צריך להיות מובהר - - -

שגית, יש בעיה אם נכתוב "בין הרכיבים של תוכנית זו"? למה אתם מרגישים שזה מצמצמם?

כן, יש בעיה, כי זה לא רק הסטות. שאול, מה אם פתאום סעיף אחד מהרשימה הזאת מתנפח פי שלושה? האם נראה לך סביר שעל 15% הסטה בתוך התוכנית כן באים אלינו, אבל סעיף שמתנפח מבחוץ לא דורש אישור ועדת הכספים?

אני מסכים איתך, אבל - - -

אנחנו הרי נהיה ענייניים, אנחנו לא באים לקלקל.

רגע, אני אסביר - - -

אני אשאל אותך שאלה. מה אם הוא מצטמצם בשליש כדי להעביר את זה לסעיף אחר שהוא לא בתוך התוכנית הזאת?

על זה אני חייב לבוא אליך, כי שיניתי ב-15%.

לא, עודד צודק, זה לא הסטה.

זה לא הסטה בין הרכיבים.

אין בעיה שתכתוב "בין הסעיפים, ומהתוכנית", לא זה מה שמפריע לי, אני רק אומר לך מה קורה בפועל. בפועל אנחנו מוסיפים כסף מהתקציב. שגית, מבחינתי אין בעיה שתכתבו "בין הסעיפים, ומהתוכנית", אין לי כוונה להוציא מפה כסף לדברים אחרים.

מה זה "מהתוכנית"?

אורית מדברת על מצב שאני אקח כסף מהתוכנית לטובת דברים אחרים. אז אני אומר מראש שאין לי שום כוונה לקחת ממנה.

לא, נניח שפתאום הממשלה רוצה להגדיל סעיף אחד פי שלושה.

אורית, היא יכולה להגדיל מהתקציב הרגיל, אין שום בעיה.

חבר'ה, אנחנו מוציאים בבריאות יותר מ-70 מיליארד שקל שלא נמצאים פה. אתם מבינים שחלק מה-70 מיליארד האלה הם לקורונה, בהגדרה? אני רק אומר לכם את העובדות. תקציבה של מערכת הבריאות הוא בערך 70 מיליארד שקל, והוא לא נמצא בתוכנית הזאת. רובו מופנה לקורונה. אתם מבינים את זה, נכון?

כן, ברור, אין בזה ספק.

בסדר, כדי שלא יובן בטעות שאני מגיע על דבר כזה.

היושב-ראש, אפשר להוסיף את מה שביקשת, "שינויים בין הסעיפים או שינויים מסעיף מסוים לסעיף מחוץ לתוכנית".

אז שיהיה "שינוי בין הסעיפים ושינוי מחוץ לתוכנית".

- - -

עודד, אתה כותב עכשיו הסדר שלילי. שגית, את יודעת מה זה אומר. זה אומר שסיטואציות שלא מנויות פה ככפופות לאישור – לא יבואו לאישור.

אורית, את מנסה להקשות על ההעברה של החוק הזה? נו, באמת.

בכלל לא, אני פשוט לא מבינה על מה הוויכוח.

הבדיחה היא שאבי ניסנקורן מאשים את מיקי זוהר עכשיו.

קטי, תודה.

לא, זה מוגזם, באמת.

קטי, תודה.

קטי, כל הליכוד פה במשכן כדי להצביע...

סליחה, קטי, מיכאל, תודה.

לא, ברצינות, אורית, תפסיקו עם זה.

בסדר, הכוונה ברורה, בואו נמשיך.

קטי, אנחנו בונים כאן מסגרת - - -

אתם לא בונים, אתם מבלבלים עכשיו את המוח.

חברת הכנסת קטי שטרית, תודה.

אנחנו עוברים לתיקון סעיף 3ב, עמ' 4 למטה. "בסעיף 3ב לחוק היסוד, אחרי סעיף קטן (ב) יבוא: "(ב1) הוצאות הממשלה הצפויות והמתוכננות לפי סעיף זה יפורסמו באתר משרד האוצר באופן מפורט; פירוט ההוצאות לעניין משרד הביטחון והגופים הביטחוניים יונח על שולחן הוועדה המשותפת של ועדת הכספים וועדת החוץ והביטחון כמשמעותה בסעיף 18 לחוק יסודות התקציב"".
זה תיקון שכשיש תקציב של אחד ל-12 ייעשה פרסום באתר משרד האוצר, כדי שתהיה שקיפות לגבי איך מתנהל התקציב הזה.

אפשר להוסיף פה "וידוּוח לוועדה"?

כן. "שר האוצר ידווח לוועדת הכספים של הכנסת אחת לחודש - - -

אבל יש מקרים שאין ועדה כשאין תקציב, אז צריך לשים לב לזה.

ברוב המקרים. אבל יכול להיות שתהיה ועדת כספים זמנית.

ומה הוא עושה אם אין ועדה?

אין דבר כזה, זה מצב שיכול לקרות בין שבועיים לשלושה.

ועדה זמנית תמיד יש.

אפשר לכתוב "למעט...".

לא, לא צריך לכתוב, הרי תמיד יש ועדה.

זמן בחירות. זה המצב היחידי שאין.

גם אז יש.

הפעם היחידה שאין זה מרגע שנבחרה כנסת חדשה ועוד לא הושבעה. זה לוקח לכל היותר שבועיים.

מבחינתי אפשר להצביע. חברים, אנחנו רוצים להצביע.

למה לא הייתה התייחסות להסתייגויות האחרות?

אני רוצה להגיד כמה מילים על ההסתייגויות ועל מה שסוכם פה בנושאים נוספים. קודם כול, בנושא התקציב לחיילים בודדים, סוכם שהדבר הזה יינתן והנושא הזה ייפתר ולא יישארו חיילים בודדים שהיה להם תקציב קודם ועכשיו אין להם תקציב. יש הבטחה של משרד האוצר בעניין.

לגבי הרופאים, ההסתייגות של חבר הכנסת טיבי שהצטרפו אליה כל חברי הכנסת של הוועדה - - -

לא, לא, לא, אני לא הגשתי הסתייגות, אל תקראו לזה הסתייגות.

אז למעט חברת הכנסת - - -

למעט הליכוד.

אז למעט הליכוד.

לא צריך להגזים, זאת לא הסתייגות. אנחנו תומכים בהם ורוצים שישימו לזה לב, אבל לא כהסתייגות.

אין הסתייגות, קטי, משכו את ההסתייגויות.

חבל שאתם לא מקשיבים עד הסוף, תאמינו לי, יכול להיות שאתם תרצו להצטרך להסתייגות הזאת, שמוסרת ברגע זה בגלל שהגענו להסכמה.

אנחנו איתכם, עודד.

הגענו להסכמה בין משרד האוצר ושר האוצר, ועדת הכספים וחברי הכנסת של ועדת הכספים לבין ההסתדרות הרפואית. ההסכמה אומרת שבתוך שבוע יוצג בפני הוועדה ההסכם לפיו השכר של - - -

איזו ועדה?

כספים.

למה כספים?

כי זאת הוועדה הסטטוטורית בעניין.

לא, אלה חוקי עבודה וזה אמור להגיע לוועדת העבודה. זה הסכם ולא חוק, ואפשר להעביר אותו בוועדת עבודה ורווחה, ככה היה הסיכום בחוץ.

לא נעים לי לומר, אבל אם תקום ממשלה השבוע או בשבוע הבא הוועדה הזמנית לענייני רווחה ועבודה לא תהיה קיימת.

אם לא תהיה קיימת – זה משהו אחר. אבל בינתיים היא קיימת.

ידוּוח לוועדת הכספים ולוועדת הרווחה - - -

ידוּוח לוועדת העבודה, ואם היא לא תהיה – לוועדת הכספים.

ידווח תוך שבוע שהשכר של הצוותים הרפואיים בתקופת הבידוד לא נפגע ולא ייפגע. אני חושב שחברי הכנסת והממשלה רואים עין בעין את העובדה שהצוותים הרפואיים וכל מי שמסביבם לא צריך להיפגע בתקופת הבידוד.

מי שדיברו איתו מדבר גם בשמם של כל הצוותים מסביב – הניקון, האחיות, האחים וכן הלאה?

כן, הכול. חבר הכנסת טיבי, בבקשה.

תודה רבה, אדוני. אדוני, תוך כדי כך שהיו דיונים התקשר אליי שר האוצר מר משה כחלון והתחייב שתוך שבוע הנושא הזה יוסדר. הוא נתן הבטחה של שר. בנוסף, חבר הכנסת אבי ניסנקורן ושי באב"ד, מנכ"ל משרד האוצר, העלו על הקו את יו"ר הר"י פרופ' ציון חגי, והייתה הבנה שבמסגרתה התחייבו לסד זמן של שבוע עד שזה יובא לוועדה. היה חשוב לי להגיד שיש התחייבות גם של שר האוצר וגם הבנה של יו"ר הר"י, בהשתתפות הוועדה בכללותה, יו"ר הוועדה, אבי ניסנקורן, מנכ"ל משרד האוצר וחברי הכנסת.

אחמד, אני מבקשת שהנושא הזה יבוא לוועדת העבודה והרווחה, ואם לא תהיה ועדה אז שיעבור לכספים.

בסדר.

אבל אי אפשר להגיד דבר כזה.

חברים, זה לא נכנס לחוק, זה נכנס לפרוטוקול.

זאת הצהרה לפרוטוקול, אין שום בעיה.

חבר הכנסת איציק שמולי, בבקשה.

אדוני היושב-ראש, אני רוצה לדווח על עוד הסכמה שהשגנו היום. כפי שאתם יודעים, יש את המענק של ה-500 שקלים לאזרחים הוותיקים. בתוך כל הדבר הזה יש קבוצה מוחלשת במיוחד, של אנשים מבוגרים שהם גם סיעודיים והם גם מקבלי השלמת הכנסה. הסיעודיים מונים בערך 200,000 איש, והקבוצה של אנשים מבוגרים שמקבלים השלמת הכנסה היא בערך 170,000 איש. הם אמורים לקבל 500 שקלים לפי החלטת ראש הממשלה. בדיונים מתמשכים שהיו היום הצלחנו להגיע להסכמה יחד עם האוצר שלשתי הקבוצות המוחלשות האלה יוסיפו עוד 450 שקל לכל קבוצה, כך שהמענק ל-350,000 קשישים מוחלשים במדינת ישראל לא יהיה 500 שקל אלא יהיה 950 שקל. מדובר באנשים שנמצאים גם במחסור חמור, גם בבדידות, גם במצוקה, ואני חושב שראוי שזה יישמע פה בוועדה.

יישר כוח.

כל הכבוד.

זאת יוזמה משותפת גם של אבי ניסנקורן ועמיר פרץ, ואני רוצה גם להגיד תודה רבה לאוצר, שגילה פה רגישות יוצאת דופן. גם לשר האוצר, גם לשי באב"ד, גם לשאול מרידור וגם לאלון מסר, שהיה איתי בקשר כל היום על הדבר הזה. זה המינימום שאנחנו יכולים לתת להם לקראת החג, ואני מקווה שיהיו עוד בשורות בהמשך.

יש עוד בשורה טובה. מאיר שפיגלר סימס לי שהוא מעביר את מענק 500 השקלים למשפחות ילדי האומנה.

כל הכבוד.

יישר כוח.

כל הכבוד לו.

תודה. אז אפשר להצביע? חבר הכנסת קרעי, אתה תספור את האצבעות בחדר השני.

מה עם ההסתייגויות שהגשתי? למה לא מצביעים עליהן?

- - -

חברים, אפשר שקט?

על מה אתה מצביע, אדוני?

היועצת המשפטית תגיד.

נצביע על סעיף 1, שהוא די ארוך. הוא מתחיל בעמ' 1, ממשיך לעמ' 2, בעמ' 3 הקראנו שינויים לסעיף הזה, הוא ממשיך לעמ' 4 למעלה, שגם שם הקראנו שינויים לסעיף הזה.

הצבעה על סעיף 1, מי בעד? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה
אושר

אין מתנגדים ואין נמנעים. הסעיף אושר פה אחד.

שגית, לא ברור לי. אנחנו מאשרים רק שינויים של הסטות או גם שינויים שהם 15%?

אנחנו מאשרים כל שינוי בסכום של 15% מהתוכנית שהקראנו.

כל שינוי ב-15% מהתוכנית שהוקראה יצטרך לבוא לוועדה.

בסדר.

אדוני, הערה לסדר. חברת הכנסת עאידה מסרה פיזית הסתייגויות לוועדה, עם חתימות.

אמרת שמסירים.

היא לא אמרה שהיא מסירה אותן, ולכן אני מבקש להצביע עליהן. היא רוצה שאם, באופן מפתיע ביותר, זה לא יתקבל אז שזה יישאר - - -

כמה הסתייגויות יש לה?

חבר הכנסת טיבי, אתם תהיו מוכנים להפוך את זה להסתייגויות לדיבור? אחרת אתה מאריך לנו מאוד את הזמן של הניסוח, כי אנחנו נצטרך להכניס גם את ההסתייגויות האלה - - -

הסתייגויות דיבור. זה על דעתה של עאידה. נכון, עאידה?

נכון. במיוחד כשמנפנפים הסתייגויות ולא מתייחסים אליהן. עשיתם את כל השינויים בלי אפילו להתייחס להסתייגויות האלה.

אבל אני חייב לומר שדובר פה על כל ההסתייגויות, דובר שהן בהסכמה.

דובר שמסירים את ההסתייגויות - - -

אחמד, אתה רוצה לצאת להתייעצות סיעתית של חמש דקות?

לא, לא צריך התייעצות סיעתית, אלה יהיו הסתייגויות דיבור לרשימה המשותפת. תודה רבה.

רשות דיבור. תודה.

אז עכשיו הצבעה על סעיף 2, שזה התיקון הקבוע לחוק יסוד: משק המדינה.

סעיף 2, מי בעד? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה
אושר

אין מתנגדים, אין נמנעים, הסעיף אושר פה אחד. התיקון אושר פה אחד. תודה, חברים, סיימנו את הדיון.


הישיבה ננעלה בשעה 00:50.