פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-ושלוש

הכנסת



18

06/04/2020


מושב ראשון



פרוטוקול מס'
מישיבת ועדת הכספים
יום שני, י"ב בניסן התש"ף (06 באפריל 2020), שעה 17:30

הצעת אישור בדבר העמדת סכום ערבות נוסף לקרן הסיוע הייעודית לעסקים בשל התפשטות נגיף הקורונה

חברי הוועדה: עודד פורר – היו"ר
מיכאל מרדכי ביטון
אחמד טיבי
מיקי לוי
מיכאל מלכיאלי
אורית פרקש הכהן
איציק שמולי

משה אבוטבול
קרן ברק
עוזי דיין
שרן השכל
אופיר כץ
יוליה מלינובסקי
אנדריי קוז'ינוב
שלמה קרעי
קטי קטרין שטרית
מיכל שיר
עאידה תומא סלימאן

רוני חזקיהו - החשב הכללי, משרד האוצר

איתן מדמון - מנכ"ל, איגוד הבנקים בישראל

איריס שטרק - נשיאה, לשכת רואי החשבון בישראל

דובי אמיתי - יו״ר, נשיאות הארגונים העסקיים

ניר ינושבסקי - סגן נשיא התאחדות הקבלנים, בוני הארץ

ישראלה מני - לשכת המסחר

רון תומר - נשיא התאחדות התעשיינים

דרור שטרום - נשיא התאחדות התעשיינים

שגית אפיק
איל לב ארי
שיר שפר

טמיר כהן

הדס צנוירט


הצעת אישור בדבר העמדת סכום ערבות נוסף לקרן הסיוע הייעודית לעסקים בשל התפשטות נגיף הקורונה

שלום רב, אני מתכבד לפתוח את הישיבה. על סדר-היום: אישור בדבר העמדת סכום ערבות נוסף לקרן הסיוע הייעודית לעסקים בשל התפשטות נגיף הקורונה.

החשב הכללי יתחיל, וארצה שיענה על השאלות כי יש המון תלונות על הקרן שאישרנו לפני שבועיים, ואשמח לקבל נתונים, כי לא קיבלנו עד עכשיו נתונים. רוני, בבקשה.

תודה רבה. אני מודה לכולם על הנוכחות ועל ההקשבה. באנו לבקש להגדיל את הקרן ב-8 מיליארד מהסכום שהיה לפני כן. אנחנו נצטרך לבוא כבר בשבוע הבא, אולי אחרי החג, נבקש להגדיל אותה עוד, ואסביר למה.

קודם כל, מאז שחתמנו הסכמים עם הבנקים על הקרן המעודכנת, אחרי שהורדנו את הבירוקרטיה, פישטנו תהליכים והודענו על תשלום וכן הלאה, כל הדברים שדיווחנו לכם בישיבה הקודמת, ב-30.3, באותו רגע, דברים שהבנקים חתמו ב-12:00 בצהריים על ההסכמים, מאותו רגע כל הבקשות שחיכו בצנרת התפרצו קדימה, ותוך יומיים קיבלנו 18,000 בקשות לתוך הבנקים בצורה הכי מהירה – באתר, בקליק אחד. הלקוחות קיבלו הודעה שהבקשה הגיעה ונקלטה.

נכון להבוקר או לאתמול הבקשות הגיעו כבר ל-33,000 בקשות שהוגשו. בטח היום הצטברו עוד. חלקן זה הבקשות שאושרו בהתחלה, סדר גודל של 3,800, שהועברו עוד לפני השינוי, ומייד אחרי השינוי נוספו עוד כ-27,000, כך שנכון להבוקר – לא כולל היום – יש לנו 33,770 בקשות.

סך הכול אנחנו מדברים על בקשה ממוצעת של כ-600,000 שקל, כלומר במצטבר יש לנו 20 מיליארד שקל בקשות. כמובן, הן לא ממוינות, לא מטויבות. כמובן, הן לא מאושרות. צריך בימים הקרובים לראות איך יהיה תהליך האישור בבנקים. נתחיל לראות את האישורים הראשונים. כרגע יש לנו בקשות מאושרות של 75 בקשות מאושרות בסדר גודל של 33 מיליון שקל. זו ההתחלה. היום אמורה להגיע המסה השנייה בסדר גודל שתשקף את הגידול במספר הבקשות עד כה.

פעם אחת, מבחינת הלקוחות, המוצר הזה והבירוקרטיה, שחיסלנו בדרך, כולל זה שביטלנו את הגופים המלווים ושפישטנו את התהליכים - נותנת את תוצאותיה בצד של הלקוח. בצד הלקוחות הצינורות נפתחו, והבקשות זורמות. אנחנו מצפים שזה יגדל – אולי לא באותו בקצב, כי בכל זאת אנחנו מכסים חלק גדול מהצרכים.

לגבי הצד שלנו והבנקים – גם משיחות שעשינו עם הבנקים – אנחנו מצפים שהבנקים יתחילו להרים את המשימה הזו ולהתקדם קדימה. אנחנו קשובים כל הזמן לטענות ולהערות שיש גם מצד הלקוחות וגם מצד הבנקים וגם בכלל מכל מיני אנשים שיוצרים אתנו קשר – לא תמיד אנחנו עונים, אבל אנחנו שומעים.

אני רוצה לדבר על כמה בעיות שמטפלים בהן כרגע, בנוסף למה שאמרנו עד כה. קודם כל, יש העניין ש 8%. אנחנו מתחילים לקבל ריקושטים בעניין ה-8% הון חוזר ללקוחות שנפגעו מהקורונה, שאולי זה לא מספיק. אנחנו הולכים להודיע כבר מחר בבוקר לבנקים, ברגע שנעביר את זה פה בתהליכי אישור עוד הלילה בתוך האוצר, שאנחנו מגדילים את המכסה ב-8%, כלומר 16% מהמחזור. כלומר כרגע אנחנו מדברים על מצב שבו אנחנו מכפילים את הפוטנציאל של הלקוח, שבמידה שנפגע מהקורונה, צורכי ההון החוזר שלו הם כאלה שמצדיקים את העניין, אנחנו רוצים להגדיל. כרגע אנחנו מדברים פה על הקטנים, כי בגדולים יש לנו מקסימום של 20 מיליון ואנחנו לא רואים שם בעיה. ככל שנצטרך, נפעל גם שם. זה מענה לדרישה, כי הבנקים אמורים לתת צורכי הון חוזר. ככל שהמשבר הזה נמשך, צורכי ההון החוזר עולים, ולכן אנחנו מגדילים בשלב זה. אנחנו קשובים וגמישים. ככל שנצטרך, ניתן תשובות גם בהמשך.

מאחר שביטלנו את הגופים הגדולים, עדיין יש הוועדה שאחרי האישור של הבנקים צריכה להביא את זה לאישור או חתימה סופית שלנו בעניין הזה, פתחנו מסלול ירוק שהוא עד 350,000 שקל הלוואה – לא צריך. אנחנו מגדילים כעת את המסלול הזה ל-500,000. ככל שנצטרך, נמשיך להגדיל. אנחנו מקבלים את הדברים האלה כצורי בנק וצורכי לקוחות, ונותנים מענה מיידי. זו בעיה שנייה שצצה. היא בטיפול. מחר בבוקר יינתנו תשובות בעניין.

אנחנו מדברים על רמות מינוף. עלינו ברמות האלה מרמה של 8% ל-10%, 12%, 15% - הכול לפי בקשות שבאו בעיקר מהבנקים בעניין הזה. בהתאם לבקשות העלינו את רמת המינוף ל-15%. אנחנו עוקבים אחר האישורים. ככל שנידרש, ייתכן שללקוחות שלא יעברו את המחסומים האלה נצטרך לפתוח קטן מיוחדת עם רמת מינוף הרבה יותר גבוהה. אנחנו רוצים לראות מה קורה. צריכים לחכות שבוע או שבועיים מקסימום כדי לתת למערכת לראות, איך היא מטפלת בכמות הבקשות ומה אחוז הבקשות המאושרות בעניין הזה. ככל שהבקשות המאושרות לא עונות על צורכי המשק ואנחנו חושבים שצריך לעשות משהו נוסף – הנה דוגמה לנושא הזה, שגם כן אנחנו בוחנים אותו. אנחנו מכינים. גם עם זה אנחנו כמובן נבוא לוועדה.

מעבר לכך, יש דרישה לקרן להיי טק, שגם לה אנחנו בונים מסלול מיוחד בעניין הזה. אנחנו מדברים על סטודנטים – גם זה בשיתוף עם המל"ג, מנסים לבנות קרן נוספת, בעיקר לסטודנטים במצוקה או משהו – קרן סיוע לסטודנטים שקיימת – אנו רוצים להרחיב אותה.

אני רוצה להוסיף – קרן לעסקים גדולים. בעצם כבר סיימנו את הדו-שיח בתוך האוצר ודו-שיח עם הגורמים שמייצגים את העסקים הגדולים ודו-שיח עם המערכת הבנקאית. אנחנו כבר ערוכים להביא לאישור – זה נמצא בחתימות בתוך האוצר. הבקשה לוועדה, ליצור קרן לעסקים גדולים בהיקף של 6 מיליארד בשלב ראשון, שתוכל לתת מענה לעסקים. אנחנו בקרן הזה בשלב זה, כפי שאנו רואים לנכון, לאור הבקשות שבאו אלינו מצד כל הגורמים שנוגעים בנושא, אנחנו לא מגבילים את התקרה בשלב זה אלא מ-400 מיליון וצפונה, כלומר בקרן החדשה ניתן אשראי לעסקים גדולים, 400 מיליון שקל וצפונה. תהיה תקרה להלוואה, אבל לא תהיה תקרה בהגבלה של מחסור לעסקים, כי זה ייתן מענה גם לעסקים גדולים שנפגעו. אני חושב שזה יפתור חלק לא קטן מהבעיות שעלו בשבוע שבועיים האחרונים, שאנחנו בוחנים את הצורך בהקמת קרן לעסקים גדולים. עד כאן דבריי. אשמח לשאלות.

חברת הכנסת שטרית.

הגיע לידיעתי, רוני, שהבנקים מקשים מאוד לגבי האנשים שמגישים את הבקשה למענק. יש ביקורת בנושא שלכם או פיקוח? הסיבה היא, שאין להם כוח אדם שמטפל בפניות, ולכן הם מסרבים. מגישים להם הודעה שלילית לפני בכלל שהם בודקים אם אכן הם ראויים למענק. שמעתם? הגיעו אליכם תלונות? והאם אתם מתכוונים לעשות משהו בנידון?

תודה. חבר הכנסת עוזי דיין.

ביקשתי להעלות נקודה שלא קשורה ישירות לכאן, כשהוחלט על 500 לכל ילד.

אני מציע שתעשה את זה בדיון הבא, על החוק. חבר הכנסת טיבי.

תודה, אדוני. אני רוצה לשאול את השאלות ששאלתי בבוקר, ולא נענו.

בחלקן נענו.

לא ענה, לגבי קרן ההלוואות. האם אני יכול לקבל ממך מידע, רוני, כמה ממגישי הבקשות להלוואה הם אזרחים ערבים?

שתיים, כמה מהבקשות שאושרו הן בקשות מהישובים הערביים?

שלוש, אנחנו ממליצים על קביעת יעד של 15% מההלוואות לבעלי עסקים הערבים נוכח המצב העגום במיוחד של האשראי בחברה הערבית.

ארבע, הגמשת הקריטריונים במתן הלוואה לצורך הגעה ליעד – למשל, לא להתחשב ב- - - ישנים מעבר לשלוש שנים. צמצום דרישה לביטחונות ושעבוד הציוד של בית העסק והתניית מתן הלוואה בקבלת שירותי ציוד וליווי של מעוף.

חמש, הנגשת הבקשות, כלומר מילוי בשפה הערבית, קו נטוי מתן מענה טלפוני בערבית. חשוב לנו לקבל את המידע הזה. אלה השאלות שאני נשאל הכי הרבה.

תודה. איתן מדמון, מנכ"ל איגוד הבנקים. אני עושה שילוב בין חברי הכנסת לאורחים מבחוץ. בבקשה.

קודם כל, אני רוצה כמה נקודות גם לחדד דברים שרוני אמר, נחזק ונדגיש.

אחת, אני רוצה שמערכת הקשר והקשב שלכם אתנו תהיה הרבה יותר רציפה, מהירה ומיידית, כי צפות בעיות נקודתיות, שחייבות פתרון ברמה כזו או אחרת. אדגיש כמה מהן: אחת, לגבי האמירה שבקשות נדחות כתוצאה ממערכות הזמנים - במערכת הבנקאית לא רוצה לבצע דחיות בגלל לוחות זמנים, אבל חייבים להבין שאנחנו כבר ב-35,000 בקשות. לדעתי עד מחר, ערב פסח, נהיה קרוב ל-40,000. אלה מספרים דמיוניים. מי שחושב שב-15% ובערך 30% כוח אדם בסניפים - נתקשה. לא נוכל – אין שום סרט שהמערכת הבנקאית תדע להתמודד עם כזה סדר גודל של בקשות. בפרקי זמן שנקבעו בהסכמים התרענו. האוצר יודע מזה. נעשה את המיטב, נשתדל. אנחנו- - - בקשות כי לא יכולים לעמוד בלוחות הזמנים.

ההגדלה של ההון החוזר ל-19% מהמחזור – יש להבין – נכון להיום כל בנק עם 350 מיליון שקל – אנחנו מגדילים עכשיו, אבל אלה מספרים שנגמרים בשנייה אחת עם עסקים גדולים. הקרן הזו עד 400 מיליון שקל מחזור, ועסקים שמוגדרים כגדולים, בקרן הזאת, זה תוך שנייה גומר את החלק של ה-50% שמתייחס לחברות הגדולות לעומת עשרות אלפי בקשות שנמצאות בצד השני של העסקים הקטנים. שם התהליך הרבה יותר מורכב ומסורבל. זה עסקים קטנים. זה לא עסק גדול שמגיע מסודר עם כל החומר. יש להבין שיהיה פה פער גדול.

אבל תלכו תמיד לצד הקל, ולאשר קודם לעסקים הבינוניים, שגם מבחינת סיכון, הסיכון שלהם נמוך יותר. אבקש מרוני להתייחס – האם לא מבקשים מכם לעשות חלוקה, כלומר אפילו להגדיל את ה-15% השתתפות מדינה ל-25%, 30% בעסקים קטנים לפחות כדי שכן יהיה לכם אינסנטיב לגשת אליהם?

אתייחס לזה, אבל לפני כן – האוצר כבר חשב על זה, ולכן הגדיר שחצי מהקרן תלך למטה כלפי העסקים הקטנים. גם הבנקים – נכון שהם עסקים בסיכון יותר גבוה. מצד שני, האינטרס שלנו להביא אותם למצב שהסיכון יהיה יותר נמוך. אנחנו בבואה של המשק. עסקים ייפלו – אנחנו ניפול. אנחנו נהיה בחדלות פירעון – הכיסוי של הקרן הוא לא 100%. בסך הכול 15%. צריכים לדעת לנהל את התהליך הזה כך שאנחנו כן נותנים גם מענה לעסקים הקטנים. הם חשובים לנו לא פחות. הגדולים יכולים גם לחכות קצת מבחינת לוחות הזמנים. הקטנים הרבה יותר קריטיים. יש לזכור זאת – הכסף של הגדולים ייגמר בשניות. 350 מיליון – תעשה את המכפלות. זה עשרה לקוחות יכולים לגמור את זה תוך שנייה. החלק של הקטנים הרבה יותר מורכב ובעייתי מבחינת לוחות הזמנים.

הבנקים שואלים אותנו כבר היום איך אנחנו מנהלים את ה-50% האלה. אני יודע שגם פנו אליכם. אני ממש מבקש שתהיו קשובים אלינו ותיתנו לנו מענה ותיצרו אתנו קשר. אנחנו יוצרים אתכם קשר כל הזמן, שפרק הזמן שאתם עונים לנו יהיה מהיר כי יש בעיות ויש להבין אותן ולטייב אותן בכל רגע נתון.

גם בבירוקרטיה אנחנו רוצים לשנות דברים. יש פה כמה בעיות. מצד אחד, הקלנו. מצד שני, ההקלה הזו מקשה על התהליך. דיברנו על זה בבוקר. המנכ"לים דיברו אתכם עם כחלון. היושב-ראש, הנושא של עסקים ברמת סיכון יותר גבוהה - אני יודע שהאוצר קשוב לכך. אני מקווה שתוקם קרן יותר נקודתית ונכונה לטובת עסקים שרמת העסקים שלהם לא מתאימה ל-15% כיסוי הזה והם ייפלו מהקרן הזו. אנחנו מבינים שאי-אפשר לפלוט אותם. גם האוצר מבין את זה. אנחנו רוצים כן לעזור להם. התהליך הזה אולי קצת מסורבל ולוקח יותר זמן, אך מצד שני, מבחינת הקצאת המשאבים של המדינה, יותר נכון לחלק גם את העסקים הקטנים לכאלה שברמת סיכון של 15% הבנקים יכולים לטפל בהם וכאלה שיצטרכו רמת כיסוי יותר גבוהה ויקבלו קרן אחרת עם מענה אחר. שר האוצר היום הכריז בעקבות השיחה שהיתה עם המנכ"לים של הבנקים. אני מקווה מאוד שהאוצר יקיים את זה מהר.

רוני, היכולת שלכם להיות בכל רגע נתון קשובים גם לבעיות וגם לשינויים היא סופר קריטית באתגר המטורף הזה, שלדעתי, יגיע ל-40,000 מחר בפרקי זמן שיש לנו פסח בפתח ויש לנו קורונה. אנחנו אפילו לא יודעים לאן אנחנו הולכים אחרי פסח – זה ממש לא ברור, בניגוד למה שכולם חושבים.

תתייחס בבקשה לטענה, שהבנקים לא בודקים כל פנייה ופנייה, ומסרבים לפניות בגלל חוסר בכוח אדם. זו טענה קשה.

בראשית דבריי התייחסתי לכך. האוצר יודע אתנו, שלוחות הזמנים הללו לא יהיו ישימים. אני אומר זאת חד-משמעית. אנו כבנקים האינטרס שלנו, לטפל בכל לקוח ולא לדחות לקוחות מסיבות של לוחות זמנים. זה הדבר הכי מטופש שנוכל לעשות. אנו רוצים את הלקוחות האלה שיתייצבו מבחינה עסקית. זה גם האינטרס של האוצר. יכול להיות שעם הזמן נגיע למסקנות שצריך לשנות משהו בתוך התהליך.

תודה. חבר הכנסת שלמה קרעי.

תודה, אדוני היושב-ראש. ראשית, יש לקוחות שקיבלו היום תשובה מהעסקי של בנק מזרחי שנגמר הכסף. העבירו אליי פניות כאלה. האם בהתאם להנחיות החדשות של החשב, מגדילים את הכסף? הבנקים כבר לא ישיבו תשובות כאלה? האם מטפלים בנושא כזה?

שתיים, לגבי ערבות מדינה, 15% של הערבות. האם זה ערבות רק על הלוואת שניתנו בפועל או ערבות על הסכום הכולל שהבנקים יכולים לתת? זה חשוב כדי לראות האם לבנקים יש אינטרס להגדיל ולהגיע למקסימום או הפוך - להישאר כמה שיותר נמוך ולהיות מכוסים על-ידי מה שהמדינה נותנת להם?

ולגבי הריביות, אני מבין שמדובר בפריים פלוס 1.5%. האם אנחנו עוקבים, האם בהסכם יש נתונים לגבי הריביות האלה או נותנים לבנקים לתמחר את הריביות בהתאם לרמת הסיכון, ואם נותנים ערבויות, אולי כדאי כן להתערב ולהגביל ברמה מסוימת.

תודה. רוני, בבקשה.

תודה על השאלות. קיבלתי את ההתייחסות של מדמון לגבי השאלה של חברת הכנסת שטרית – אני לא מכיר מקרים שבהם הבנקים דוחים בגלל לחץ כוח אדם.

זה קורה כל הזמן. זה כל אחד. שולחים אחד לשני לשלישי.

שאלת אם אני מכיר. אני לא מכיר את זה. שמעתם גם את התגובה של איגוד הבנקים. אנחנו נבדוק ונוודא, כי אנחנו גם רואים את הדחיות ולא רק את האישורים.

לגבי התייחסות חבר הכנסת טיבי, יש לנו בעיה עם המידע. האפשרות שלי לתת מידע לגבי המגזר הערבי זה לגבי ישובים - אין לי לגבי אנשים ספציפיים, אם הוא במגזר כזה או אחר, אלא לגבי ישובים עצמם. אוכל להעביר נתונים לגבי ישובים – כמה אשראי ניתן מהקרן בישובים כאלה ואחרים.

מתי תוכל להעביר את זה?

אני מציע שתעביר את זה בכתב לוועדה, והוועדה תפיץ את זה לחברי הכנסת.

נעביר לכם.

באופן כללי, אתם מוזמנים להגיש בקשות, כל המגזרים, כולל המגזר הערבי, כמה שתרצו. אנחנו לא מגבילים את זה לא ב-10%, לא ב-15%, לא ב-20%. נשמח שהחלק הזה יהיה גדול ככל האפשר.

לגבי הקריטריונים והדברים האחרים שהזכרת, לגבי הגמשת ביטחונות, ייעוץ, מענה טלפוני וכן הלאה – זה במגרש של הבנקים. נעביר את המסר הזה לבנק ישראל, הפיקוח על הבנקים, ונבקש שייתנו מענה, כי המענה הזה הוא הבנקים. זה לא אצלנו. אנחנו לא מקבלים את הבקשה אלא הבנק.

לגבי מה שאמר מדמון – אני שמח, קודם כל, ומקווה שנוכל לספק את התקשורת הנכונה ולענות על כל דבר. בזכות הפידבק שאנחנו מקבלים אנחנו כל הזמן משפרים את התנאים ובוחנים שיפורים נוספים. זה לא הכול, זה כל מה שאמרנו בעניין.

אין בעיה של מכסות. לכן באנו היום לוועדה. אני מקווה שהוועדה הזו תאשר את ההגדלה. באופן אוטומטי כשבנק מגיע למכסה שלו, אוטומטית אנחנו מגדילים לו את המכסה. בנק שלא ינצל – ואני יודע שיש בנקים שיותר קשים ושפחות קשים – ניקח מהמכסה שלו, ונעביר לבנק אחר. אין לנו בעיה במכסות. אנחנו ערוכים ומוכנים עם מכסות נוספות. כל מי שיגיע למכסה, באותו רגע שיתקרב למכסה, נזרים מייד מכסה נוספת. לא תהיה בעיה של מכסות בעניין.

אני מדבר יום-יום עם המערכת הבנקאית ברמה יומית, גם עם המנכ"לים, גם עם מנהלי החטיבות הקמעוניות שאצלם נמצאות הקרנות האלה בטיפול וגם עם אנשים אחרים שעוסקים במלאכה הזו. אנחנו מתכוונים לעזור לכם להרים את זה יחד לרמה שתוכלו לתת תשובה. העומס רב. ברור. זה התפרץ בבת אחת כי לקח זמן לשפר ולהרחיב את המערכת הזו, לפתוח אותה ולחתום על ההסכמים. ברגע שעשינו, כל השבוע האחרון הצטברו בקנה ובהמתנה. לכן אני חושב שאל"ף, הבנקים מחויבים, ודיברתי אתם, וכולם רוצים, כי בסוף אלה הלקוחות שלהם. מה שעשינו עם הקרן הזו, בניגוד לקרנות קודמות – כל בנק מטפל בלקוחות שלו. הוא נותן להם תשובה - בלי ערבות מדינה ועם ערבות מדינה. בסוף מי שלא ייתן לו תשובה – הוא לא יהיה לקוח שלו מחר. אנחנו יודעים על הלחץ, נעזור לכם להתגבר, ניתן לכם הנחות והקלות ככל שתרצו. שימו את האנשים. נהיה בתקשורת יום-יומית כדי לתת לכם תשובה לכל בעיה שצצה. יש פה אנשים שלא עזבו את העמדה שלהם מאז שהמשבר התחיל, ולא יעזבו עד שהמשבר יסתיים.

לגבי הערבויות בפועל, נניח שבנק ניצל מיליון שקל – על כל הלוואה בנפרד יש לו 85% ערבות מדינה, ובמצטבר 15% מהמיליון שקל שנתן בסך הכול. כלומר זה בפועל – זה לא מהמסגרת. זה מהניצול בפועל.

לגבי המחירים, קודם כל, קיבלנו היום בשורה מבנק ישראל לפחות לגבי מי שלוקח הלוואות, כולל מהקרן לעסקים קטנים שהפריים ירד מ-0.25 ל-0.1 – הריבית – כלומר ההלוואות של הקרן יוזלו בהתאם באופן אוטומטי כי ריבית בנק ישראל ירדה. הפריים הוא מריבית בנק ישראל.

שנית, אנחנו עובדים עם המערכת הבנקאית שהריבית הממוצעת אמורה להיות סביב פריים פלוס 1.5. אנחנו הולכים לבדוק את זה. אנחנו גם הולכים לדווח לוועדה ולדווח לציבור, בצורה מסודרת, כל בנק, כמה אשראי נתן, כמה בכסף וכמה במספר הלוואות, מה שיעור הריבית הממוצעת שלו, וכך תוכלו לראות את כל הבנקים, ואז תוכלו להשוות וגם הציבור יוכל להשוות, ונדע מי הולך לכיוון הזה ומי חורג.

רוני, שני נושאים: אחד, יש נושא של מה שאושר על-ידי החברות המתאמות. יש אנשים שהתחילו תהליך. לפני כן על-ידי החברות המתאמות אישרו להם, ועכשיו צריכים להתחיל את התהליך מחדש. האם אפשר שם לתת אישורים עקרוניים?

כל הבקשות שהיו אצל המתאמים עברו לבנקים.

לא. חברי הכנסת מקבלים עשרות פניות כל יום.

אין בקשה אחת שנמצאת אצל הגופים המתאמים. כל הבקשות שהיו אצל הגופים המתאמים נמצאים בבנקים. הבנקים אמורים לקחת את זה משם.

אז נעשה את זה קצר – כל פנייה שחברי הכנסת יקבלו, עם מספר תעודת זהות של הפונה, תועבר מיידית לרפרנט שלך.

ישירות אליי – טיפול מיידי.

הדבר השני, מנתונים שקיבלנו – ראינו שבנק ישראל עשה מחקר, וגם מרכז המחקר והמידע של הכנסת. כמעט בכל המדינות המערביות השתתפות המדינה מבחינת הערבות היא בין 70% עד 100%. אנחנו נמצאים ב-15%. זה פער עצום. ברור שעסקים נמצאים היום בסיכון. אין שאלה. לכן אנו צריכים את ערבות המדינה. נראה שה-15% לא מספיק. תרשום את זה כמשהו שתתייחס אליו בתשובות בבקשה. חברת הכנסת קרן ברק.

רוני, שלום. קודם כל, שאפו. כל הכבוד על האתר שהרמתם ב-48 שעות. הוא קל לתפעול. את הצעד שהבטחתם – עשיתם, אבל זה לא מספיק. אתם עשיתם את זה, ואני מבינה שהרצון שלכם הוא טוב. אבל תבין מה קורה מההליך שניסיתם ליצור – אנחנו מקבלים אין ספור פניות – אל תשכח שאנחנו גם פוליטיקאים, אז יש לנו מנהלי בנקים שאומרים: לך לבנק האחר שלך, כי יודעים שיש לך שני חשבונות. הם אומרים לך שחלק מהבנקים לא קיבלו את החוזר מהבנק המרכזי ולכן הם לא יודעים מה לעשות אז אין להם תשובה. הכסף שהבנק הקצה לטובת הנושא לא מספיק ללקוחות שאינם לקוחות קבועים בבנק – גם זה תשובות שאנשים מקבלים. מתקשר פקיד מהבנק, אומר לו: תמלא טופס מסוים, אחרי שעה מתקשרים ממחלקה אחרת, מבקשים שימלא טופס אחר, ואז בסוף יש שאלון מסכם – זה טופס אחר ממחלקה אחרת. כלומר אתה פישטת כמו החזון היפה שלך, ושוב שאפו, אבל העברת את כל הבירוקרטיה לבנקאות שלא הולכת לפי איך שאתה רצית. לכן כדאי שתדע, כי אני מניחה שזה לא החזון שלך.

בנוסף, כתבתי לך מכתבים בתחילת התהליך על הקרן הזו הספציפית. בקרן המקורית 30% מההלוואות, מסורתית, לפני שהיה התהליך הזה, היו עסקים קטנים עם מחזורים של פחות מחצי מיליון שקל. אנחנו אומרים: יש מצוקת כוח אדם, עוד מעט גם ניכנס לחול המועד. איתן אומר לך: אין כוח אדם. בחול המועד יפסיקו לעבוד ב-12:00. אני שואלת, האם לא כדאי, אם אנחנו יודעים ש-30% זה העסקים הקטנים שפחות מחצי מיליון שקל, האם אתה יכול לתת ערבות של 10%, ולקצר את כל התהליך בכלום כסף – ב-200 מיליון שקל אתה יכול למנף את זה ל-2.5 מיליארד שקל. אם אתה נותן להם עוד 10% ערבות רק על ה-30% האלה של העסקים הקטנים, שהם פחות מחצי מיליון, ואתה מוריד להם את כל הבירוקרטיה – זה מפחית לך את כל העומס של העובדים, והם יחזירו לך את זה אבל בטווח ארוך של 10, 15 שנה.

תודה. חבר הכנסת אופיר כץ.

לא אחזור לגבי עניין הסרבול.

רוני, אמרת שאושרו מתוך עשרות אלפי הבקשות – 73 בקשות. אשמח לדעת כמה בקשות סורבו, והאם אתם יודעים לומר למה סורבו – מה הקריטריונים.

שנית, איתן אמר שיש בעיה של כוח אדם ולוחות זמנים, ושהאוצר יודע. לאנשים אין יותר אוויר לנשימה. האזרחים באמת במצוקה. אשמח לדעת מה לוחות הזמנים שהוגדרו, ואם יודעים שיש בעיה קשה שאי-אפשר לטפל בכל כך הרבה פניות, אם יש תוכנית כדי להתגבר על מצוקת כוח האדם כדי לקצר את התהליכים, כי לפי מה שאתם אומרים פה, הבקשות יטופלו וייבדקו בפרק זמן של חודשים. אין לאזרחים את הזמן הזה. תודה.

תודה. איריס שטרק, נשיאת לשכת רואי חשבון, בבקשה.

הרצון טוב – המציאות עגומה ביותר. ראשית, שמענו מאיתן מדמון חד-משמעית על המצוקה שלהם, הוא קרא בקול גדול. יש היום הרבה מאוד אנשים בחל"ת שניתן להכניס אותם לחללי עבודה מרווחים כדי לעמוד בעומס. אנחנו מדברים על כ-40,000 בקשות. אנחנו בשני פרומיל. המצב לא הגיוני, זה מצב של משק מתמוטט, עם כל הרצון הוטב. היה פה מעבר דרקוני בין ה-8% ל-500,000 לעסקים קטנים, הגבוה שביניהם, שנגוז. היום זה 8%. כלומר עסק של 2 מיליון שמשווע לעסק או של מיליון או של 2 מיליון יכול לקבל 160,000. יש פה הרעה קריטית לעסקים קטנים.

נטל בירוקרטי – הנטל הוא עצום. מדובר על מאזנים 17, 18, מאזו בוחן. מכתב רואה חשבון שמסביר למה חריג, שהוא בכלל מכתב לא חוקי, שאנחנו לא יכולים לתת אותו. שורת דברים, עם הלוואות, עם עושר אישי, על כל מה שרק אפשר שמאוד מקשים. לא ניתן לתקן טעויות אחרי שהגישו באתר. כל הפניות של המתאמים - לא עברו לבנקים. יש גופים שלפני שבועות הגישו. זה לא עבר לבנקים, חד-משמעית. אנחנו מדברים על כניסה לחג. המצב הוא גם נטל בירוקרטי, גם חוסר טיפול וגם סירוב מאוד גדול לעסקים שהכי זקוקים.

כרואי חשבון יש לנו עשרות דוגמאות שחלקן עברו גם לסגן החשב הכללי. נעביר לך בשמחה, רוני. היחס והרצון נהדרים; הביצוע והמציאות מתמוטטת ואני לא אומרת את זה בלשון המעטה. אנחנו מדברים על קטסטרופה, והנתונים מצביעים עוד יותר שאנחנו מאוד רחוקים מלנסות להתגבר על הפער.

תודה. חבר הכנסת מיקי לוי, בבקשה.

תודה, אדוני היושב-ראש. רוני, לגבי הדיון בפעם הקודמת, ביקשה הוועדה, שתקדמו מנגנון של ביטוח אשראי, בדומה למנגנון שהופעל ב-2010 לאחר המשבר הכלכלי. המנגנון הזה טרם הוצג לוועדה. יש חשיבות רבה שנקדם אותו – אם אפשר, טרם כניסת החג. נראה לי מאוד חשוב, העניין הזה.

בנושא ההלוואות, עד כה תקרת ההלוואות בערבות מדינה היו כ-500,000 שקל או 8% - הגבוה מבין השניים. דהיינו עסקים קטנים 2 עד 3 מיליון שקל יכלו לבקש 500,000 שקל. כיום בגלל ההגבלה של ה-8% יוכלו לבקש רק 160 עד 240, בהתאם למחזור, ועסקים עד מיליון שקל – 80,000 ופחות מכך. זה כסף שלא ייתן להם אופק להתקדם. אם אפשר להחזיר את התנאים הקודמים, בבקשה. תודה.

רוני, בבקשה.

בהרבה מקרים אנחנו הפתרון – לא הבעיה. הבעיה נוצרת כתוצאה מדברים אחרים, ואנחנו מנסים לתת פתרון. אנחנו לא יוצרים את הבעיה. יכול להיות שהפתרון שלנו לא מספיק. אבל זה בכללי. נחזור לשאלות עצמן.

כפי שנאמר, לגבי קרן ברק, מה שהיא אמרה על הבעיות בבנקים ויכולתם לעמוד מאחורי מה שאנחנו חושבים – הבירוקרטיה - אני קיבלתי מחויבות של הבנקים. נעבוד על זה כל הזמן. אגב, אמרו שגם בחול המועד יעבדו על זה - אף אחד לא הולך הביתה בעניין הזה. יש להבין אותם בקטע שבו בבת אחת נפתחה פה כמות גדולה מאוד של הלוואת. לכן אי-אפשר לבוא בטענות אלא אם כן ניווכח שתהליך האישורים הוא לא נכון או לא טוב, יש משהו שיש לתקנו. לחץ – אין מה לעשות. אנחנו מנסים לתת פתרונות ללחץ הזה. הבנקים שומעים אתכם כפי שאני שומע אתכם כרגע בוועדה. אני מניח שהם ייקחו לתשומת לב את ההערות.

לגבי הערבות של ה-100% ו-90% של מדינות אחרות. שוב – אכן יש מדינות כמו ארצות הברית וגרמניה. אבל יש גם המון מדינות שהן מתחת ל-15%. אני יודע שאנחנו לא בתחרות מול גרמניה ובריטניה. ישבנו עם הבנקים, הגענו אתם לתובנות. צריך לתת למכשיר הזה לעבוד. להזכירכם המכשיר הזה עבד ברמה של 8% מינוף, וכרגע 15% הוא אמור לעבוד. אנחנו גם אופטימיים לגבי הצורה שבה יעבוד. ככל שיהיו בעיות בעניין הזה צריך לתת לעסק הזה לעבוד כי זה עובד. אני קיבלתי ממנהלי הבנקים אמירה שזה מאוד סביר. ככל שיהיו בעיות, כמו שגם איתן רמז על זה בדברים שלו, ככל שיהיו בעיות – נטפל, אבל לא שנתחיל עכשיו להפוך הכול מההתחלה. הרי בסופו של דבר אם אתה נותן 100% ערבות – זה בשביל הבנקים, אם אני נותן את כל הכסף. הרי זה הזרמת כסף. שנית, למה שהבנקים בכלל יחשבו פעמיים אם לתת את הכסף? הרי ממילא המדינה תחזיר. אז בוא ניתן גם למי שלא צריך, גם למי שלא יחזיר – יש לזה הרבה השלכות. לא ניכנס לדיאלוג הזה. כל מה שאני אומר – הוכחנו בשבוע-שבועיים האחרונים שאנחנו רגישים לתלונות, ומטפלים ומשפרים כל הזמן. לא אמרנו את סוף הדרך - לא לגבי התקופה הזו וגם לא לגבי זו שתבוא אחריה.

לגבי חבר הכנסת כץ, כל מה שאמרתי הוא ש-33,000 בקשות הוגשו, ומה שאושרו 75, זה כלום. אין לי עוד מדדים. כל מה שאני יודע – אושרו מעט מאוד מהבקשות, אך זה לא אומר כלום. יהיו לנו הנתונים הראשוניים המסיביים יותר, ונדווח לכם בעניין.

לגבי לוחות הזמנים שהוגדרו, ומה עושים כדי להתגבר על המצוקה – קודם כל, המצוקה היא בהתחלה, וכנראה תיקח יותר זמן. אנחנו ביקשנו וקיבלנו התחייבות מהבנקים לטפל באופן רציני בכל הדברים שאפשר. לכן הם ממקדים הרבה מכוח האדם שלהם לטובת העניין הזה. בסופו של דבר כשלקוח צוות לבנק שלו, כלומר זו הנחת העבודה. פתחנו לכל הבנקים. כשבא לקוח לבנק, הבנק מכיר אותו. הבנק נתן לו אשראים לפני המשבר הזה. לכן חשבנו שאופן הטיפול בבנק לא יתחיל מאפס עכשיו. אנחנו אומרים לבנקים: אם יש לקוחות שאם רוצים לתת להם, אני לא מכריח אתכם לקבל דוחות כספים. אתם מכירים את הלקוח. הוא לקוח שלכם. אני רק עוזר לכם לתת לו או משתתף בהפסד הצפוי שלכם. הם הבינו את זה ויפעלו בהתאם. זה מצמצם בעצם את המצוקה.

אם אני היום ותיק, והיה בא לי לקוח ורוצה להיכנס ולקבל הלוואה, וברגע שהוא נכנס אני חושב אם לתת לו או לא, הייתי נותן לו מקדמה עד שנשלים את כל הפרוצדורה. כך היינו עוזרים ללקוחות במצוקה. פתרונות יש מלא. נוצרה פה בעיה. הקורונה הפתיעה את כולם, וגם אותנו. יצרנו קרן יש מאין במיליארדים, ואנחנו מזרימים אותה למשק. ככל שיש בעיות, כולם נדרשים לקחת חלק ולתת פתרונות יצירתיים. אני מאמין שאם ניתן לזה לרוץ שבוע, ונראה איך זה עובד, נופתע בחלק מהדברים למרות הפסימיות שנשמעה.

לגבי ה-500,000 – ההלוואות הללו נועדו לתת סיוע והון חוזר תזרימי. לקחנו את המתכונת שהיתה פעם, והיתה מיועדת לתת גם ללקוחות להשקעות ולתוכנית הבראה, לתוכנית עסקית קדימה להרבה שנים. אגב, לכן זה חמש שנים קדימה הלוואה, למרות שסיוע הוא לחודשים ולא לשנים. אבל אמרנו שהמטרה של הקרן מרגע שהסבנו אותה לקרן לעסקים לסיוע תזרימי היא נשפטת לפי צורכי הון חוזר, ולכן, אם לקוח יש לו 100,000 שקל מחזור, אין סיבה לתת לו 5,000, 500,000 שקל הלוואה. אמרנו – בעקבות התמשכות המשבר אנחנו מגדילים את ה-8% ל-16%. אם נצטרך, נגדיל ליותר. אנחנו נותנים בהתאם למה שאנחנו שומעים מהשטח שצריך. זה לא פותח ללקוח שרוצה לקנות מכונה, אבל אני אחזיק אותו מעל המים את החודש, חודשיים הקרובים כדי לתת פתרון.

זאת המטרה.

לגבי חבר הכנסת מיקי לוי – מה שהבטחנו עשינו וסיימנו את הטיפול בנושא של ביטוח האשראי. נביא אותו לוועדה הראשונה שתתכנס – ואם תתכנס מחר, אז מחר. אנחנו מוכנים להביא אותו עם הקרן לעסקים גדולים. הכול פתור. עשינו את המתכונת של נוסחה מול החברות שנותנות ביטוח אשראי וכרגע הורידו את החשיפה מהסיבות שלהם. אנחנו נשלים את החשיפה למה שהיה חסר – פתרנו את הבעיה, כפי שהבטחנו. זה צריך לעבור אישור ועדה ולכן יבוא אליכם מייד בישיבה הבאה שתהיה בעניין.

תודה. חבר הכנסת משה אבוטבול.

אני גם משמש כחבר בוועדת הקורונה. בבוקר ישבנו הרבה שעות במשך כל הימים האחרונים, כך שהדברים שאני אומר – אני אומר אותם מאותה זווית. כשאתה שומע משפחה שאומרת שרק ביקשו דחייה של ארבעה חודשים של המשכנתא – במקרה בנק טפחות – ואמרים להם שם: על ארבעת החודשים האלה אתם תשלמו 150 שקל במשך 20 שנה, זה דבר חמור ביותר. וגם ישלמו מה שהם דוחים – זו רק דחייה. אסור שיהיה מצב כזה. אני ממלא מקום פה של מלכיאלי – אני בטוח שדנתם בנושא הזה במכתב של ארבל וכל המכתבים שיצאו. זה דבר שחייבים לשים את היד, אם יש לכם שליטה. אתם נותנים לבנקים – תבקשו מהם כנגד החמצן שאתם נותנים, לתת גם לציבור חמצן. זה דבר אחד – לשים לב לכל הבקשות.

דבר שני, הנגשת מידע ברורה יכולה למנוע ספסרות. שיהיה מידע ברור, איך באמת יכולים לקבל גם דחיות למשכנתא ומה המחיר שמקובל על זה.

ודבר אחרון - גילוי נאות – יש אצלנו במשפחה כל מיני כאלה שפתחו עסקים קטנים, אך כשראיתי את הכמות של הפניות שדווקא פונים מעסקים קטנים ובינוניים, אני מבין שאני משמש פה לאלפים שרוצים לדעת. היות שהם רק התחילו ב-2019, 2018 – עסקים קטנים – לשים עליהם דגש יותר, כי הם המסכנים האמיתיים. כי אם חלילה פה הם ייפלו, הם לא ייתנו אמון בעצמם להקים שוב עסק. פה זה המקום לתת להם מינימום ריבית, מקסימום הלוואות ומקסימום לתת להם מענקים. והעיקר – לתת להם כתובת נאמנה, לאן הם פונים והנגשת מידע.

רון תומר, נשיא התאחדות התעשיינים.

קודם כל, רוני וכל צוות החשכ"ל ליווה אותנו כל הימים האחרונים ויצר פה קרן שאולי היא לא מושלמת אבל היא הטובה ביותר שהיתה אי פעם, והפידבקים, לפחות לחלק הראשון שאנחנו מקבלים מהתעשיינים שלנו על מילוי התנאים וכך הלאה, מצוינים. אז צריך לומר מילה טובה.

יש החלק השני, והקרן הזאת תישפט בדבר אחד - שהיא תחלק את הכסף, ומה שאמרו חברי הכנסת הנכבדים קודם – נכון – מהר, כי יש מצוקת אשראי ונזילות נוראית במשק. רוני, אני שמח לשמוע שמנהלי הבנקים אמרו לך ש-15% דיפולט זה בסדר. בשיחות איתי אני שומע דברים מתנדנדים קלות.

בסופו של יום המבחן יהיה במתן הכסף. אם יש פה מחלוקת, כדאי שתטופל במהרה, כי לרוב אלה שמבקשים אין הזמן לחכות עד שיוחלט אם לתת להם או לא, וברגע שתהיה שביעות רצון מכל הצדדים, הכסף יזרום מהר, והמטרה שיזרום מהר.

עודד, ממך אני מבקש - אם אפשר לקבוע ועדת כספים למחרת הפסח, 19.4 – עם בקשה מהחשכ"ל לדווח כמה כסף יצא, כי זה יהיה המבחן הסופי שההצלחה בו גדולה.

50% המגבלה זה בין קטנים לגדולים בהחלט יכולה להיות בעיה. שמעתי את זה מכמה מנהלי בנקים, ורוני, אמרת שהאשראי ינויד - תהיו קשובים לזה כדי שעסקים קטנים בינוניים וגדולים לא ייתקעו – יסיימו את ה-50%, כי כפי שאמרת, לסיים את זה, זה קל – כמה בקשות ולא יותר.

חשוב לי לדעת, מה התקרה להלוואה שתהיה בקרן של הגדולים – לא ציינת את זה, ולגבי קרן האשראי, אני חייב להודות שוב, כי אני מבין ממך שזה סגור. ועודד, אני מבקש, אם תוכלו לקיים ישיבה מחר לאשר את זה – את הנושא של הקרן לכיסוי ביטוחי אשראי פרטיים.

זה לא הגיע אלינו. מה שהאוצר לא הביא לפה אין לי שום אפשרות לאשר. אמרנו שלא נהיה מעצור לשום דבר. את הבקשה הזו שאנו דנים בה עכשיו – הגיעה היום בצהריים. בעזרת השם, נאשר אותה בחצי השעה הקרובה.

תודה. אני לא אחזור על דברים שאחרים אמרו, אני רק מבקשת להביא דוגמה. היו לנו כמה לקוחות שהם בסניף אחד, והסניף המליץ על שישה לקוחות להגיש את הקרן. ההנהלה של הבנק עצרה את הבקשות, נתנה רק לשתי בקשות לרדת חזרה לסניף, וההנהלה לא אישרה אותן למרות שהסניף ביקש להעביר את הבקשות האלה.

אנחנו נתקלים בבעיות כאלה כל הזמן. אנחנו נתקלים בבעיות שקשורות בעוד בירוקרטיה כפי שאיריס ציינה, אבל בניירת שונה בין הבנקים השונים. אם היינו יכולים לעשות יותר אחידות בין הבנקים, ולא בנק אחד דורש יותר מידע ואחר שמבקש פחות – היה לנו הרבה יותר קל. תודה.

תודה. חבר הכנסת מיכאל ביטון.

לחשב הכללי – שנאשר את הערבויות הממשלתיות לאשראי, שניתן, איך אנחנו יודעים שהבנק יפנה כל לקוח בעדיפות להלוואות האלה שיש הגדרה ברורה של הריביות שלהם מול הלוואת אחרות, שקיימות בנק, ושלא יהיה פה חוסר שקיפות מול הלקוח, שלא יידע בכלל שזה בעדיפות ראשונה שלו ליהנות מאשראי של מדינה וריבית נמוכה מול הלוואות אחרות זמינות בבנק? איך אוכפים את זה?

ולנו כוועדה – עודד, אני חושב שזו גם הראייה שלך – אנחנו לא נפגע במדינת ישראל, לכן היום אנחנו חייבים להיום לאשר את החבילה הזאת, אבל במשך השבועיים האלה אנחנו כל כך הרבה מסתייגים ודורשים דרישות, ולא תמיד נראה שמישהו מקשיב לנו. אז מה הסמכויות של הוועדה - בסוף לקבל בקשה מהמדינה – בקשה טובה מינוס פלוס, ולאשר אותה. כל שכן נאשר. אבל האם אנחנו לא יכולים כוועדה לומר: אל תבואו אלינו עם בקשה נוספת אחרת בלי שתתייחסו ל-12 הסעיפים שהם בנפשנו בוועדה, או דרישות שלנו או רעיונות שלנו לתיקון דברים שעשיתם? ואולי עד כדי כך, אם מישהו מבקש ממני אישור ל- 700 מיליון שקל לתקציב נוסף לערבויות, אולי אני כוועדה אומר לו: לא, אני רוצה לאשר לך 3 מיליארד לערבויות כדי שהערבות שלך תהיה 60% ולא 15%. למה מותר לאשר משהו שהוא קצת שונה ממה שנתבקשנו?

זה לא בסמכותנו, לצערי.

התאחדות הקבלנים, בבקשה.

הנושא הוא חוק מוסר התשלומים, החרגת הקבלנים ממנו, תנאי תשלום שהם היום בין שוטף 70 לשוטף 150. אנחנו טובעים, אין לנו איך לעמוד בהוצאות. אני מבקש לראות איך מבטלים את ההחרגה הזאת בהוראת שעה או בתקנות והופכים אותנו לכמו שאר המשק בתנאי תשלום של שוטף 30 כי אין לנו איך לעמוד בזה.

ברור. רוני, תשיב. הנושא של מוסר התשלומים, שהוא לא בדיוק בעניין הקרן אך נמצא בסמכותך, עולה פעם אחר פעם כולל העובדה שהמדינה עדיין לא משלמת, למרות שהנחית את החשבים לבטל ימי אשראי ולשלם במהירות. בבקשה.

לגבי חבר הכנסת אבוטבול - אני רוצה להזכיר לכולם שאני לא המפקח על הבנקים. יש הרבה שאלות שמתייחסות לבנקים – המשכנתא, הריבית וכן הלאה. זה לא בזירה שלי.

הנגשת המידע – מקבל את ההערה. אני חושב שאנחנו צריכים לפעול הרבה כדי להנגיש את המידע, כמו גם לגבי עסקים קטנים שנפגעו.

יש פה שתי הערות – אחת, שאומרת, למה אתה לא נותן 50% לקטנים? הרי הגדולים סובלים בגלל זה. הערה אחרת – למה אתה נותן רק 50% לקטנים? אנחנו מנסים לאזן, אבל בהחלט ההערה במקומה לגבי עסקים שנפתחו ב-18, 19 ו-20, שהם צריכים לקבל תשומת לב מיוחדת. אנחנו נדאג לזה.

לגבי רון תומר, אני מקבל שאת זה שהמבחן יהיה במתן הכסף. אין בכלל שאלה.

אני חוזר על מה שעניתי לפני כן – אנחנו אפשרנו הלוואות גישור בתנאי הקרן. אם בנק רוצה לתת, כי הוא יודע שהוא לא השלים את כל הפרוצדורות, אבל יודע שיאשר משהו - שייתן הלוואת גישור. אנחנו מאשרים את זה.

לגבי התקרה להלוואה בקרן עסקים – אני מניח שזה 80 מיליון שקל או אולי יותר, תקרה להלוואה בודדת, שזה לא מעט כסף.

לגבי חבר הכנסת ביטון עם חוסר השקיפות לגבי הריבית – אנחנו מאוד מקווים שהבנקים ינהגו בגילוי נאות ולא יהיה מצב שבו ייתנו ללקוח הלוואה אחרת כשעומדת לזכותו האפשרות לקבל בהלוואה בערבות מדינה בריבית יותר זולה. חלק מהדברים הם בסמכותנו, וחלק זה גולש לסמכויות הבנקים והפיקוח על הבנקים. כל ההערות שנוגעות גם לפיקוח על הבנקים - נעביר גם להם.

לגבי התאחדות הקבלנים – לא בסמכותי לתקן את חוק מוסר התשלומים. חוק מוסר התשלומים נחקק, ואומר מה צריך לשלם ומתי. הוא אמר שבכללים שונים - שוטף פלוס 30 או משהו דומה לזה.

הוא אמר: עד.

זה החוק. זה בידכם. החקיקה לא בידי. בהנחיה שלי כבר כמה שבועות – וכל יום אני בודק את זה – אנחנו מזרימים עוד ועוד כספים למשרדים במסגרת המכסות האפשריות, למרות שאנחנו בתקציב 1-12. אנחנו מזרימים למשרדים כדי שיקדימו תשלומים. כל מה שתלוי בי – שוב: תשלמו מוקדם יותר. אל תחכו. יש חשבונית – שלמו אותה. אני אומר למשרדים, ואני מתקצב כל אחד לפי הדרישה שלו. בקטע של הממשלה מול הקבלנים, ופניתם אליי, התאחדות הקבלנים, ובחלק אמרתם שיש מענה חיובי, ובחלק שלא – טיפלנו. אני מקווה שגם שם יש.

תודה. דרור שטרום.

שלום. יפה שבשעה כזאת כולם ישובים. יש שתי נקודות חשובות: בשבוע האחרון ביליתי עם הרבה ארגונים של עסקים קטנים, כולל קרן קוראת ודומיהם. יש שתי נקודות חשובות: אחת, כפי שרוני אומר בצדק, יש הרבה נושאים שעולים בדיון הזה שהם בסמכויות של רגולטורים אחרים, ואולי טוב תעשה הוועדה אם תכנס, ללא קשר לאישור שיינתן ה – אני מקווה – דיון בנוכחות הרגולטורים האלה כדי לראות שאותן טענות לעיוותים, שקיימים בשטח, ותמיד יש עיוותים בשטח – יבואו לידי תיקון.

אבל הנקודה החשובה יותר שלא עלתה לדעתי בדיון היא מה קורה עם ההון המוסדי. כי בצדק רב המדינה הולכת לאפשרות המוכרת הוותיקה של להזרים ערבויות הון בנקאי, אך כולנו יודעים, שיש למעלה מטריליון שקל, שיושב בהון המוסדי, וחלקים גדולים ממנו הולכים כבר היום לאשראי, עוד לפני המשבר, וההון המוסדי הזה יכול לשמש מקור מצוין לתת הלוואת בערבות מדינה – לא בערבות משמעותית אפילו כמו אלה שאנחנו מדברים עליהם. מי כמו רוני יודע מצוין שכאשר יש שתי חלופות, ויש זמינות יותר גדולה מחלופה אחרת, קוראים לזה תחרות בין כמה מקורות. אז פתאום מתחילים להרגיש שיש לחץ, ואנחנו לא נתקלים בריביות, כמו שרואים היום בשטח לצערי של 15%, 13%, 17%. בצדק רוני אומר – הוא מקווה שהבנקים לא מנצלים לרעה, אבל תקווה היא לא תוכנית עבודה. אני קורא להקים קרן ערבויות להון המוסדי. חשוב מאוד שהוא לא יישאר מחוץ למערכת הזו. אם הערב – תוך שבוע אפשר לעשות את זה, וזה חשוב.

תודה. רוני, יש כמה שאלות ליושב-ראש. אני מביא כמה דברים בשם אומרם - שלא הצליחו להתחבר: איתי ויגמן מארגון מעצבי השיער שואל שאלה שבעיניי חשובה לגבי מיזוג הלוואת קיימות. אם לעסק יש כמה הלוואות בתוך הבנק, ומעדיף למזג את כולן להלוואה אחת, לפחות לדבריו זה לא ניתן. אני חושב שזו טעות כי זה גם עושה הבראה לעסק ומאפשר לו לפרוס את זה נכון, ואת ההחזר החודשי – אנחנו מדברים פה על בעיית התזרים.

ירון גינדי, נשיא לשכת יועצי המס, מספר שחייבו הבנקים את העסקים לשלוח להם אקסל מפורט שבעלי עסקים ימלאו. יש נתונים שכבר נמצאים בדוחות הרווח וההפסד, שמנופקים ללקוחות. זה מייצר עוד סרבול ועוד העתקה לקובץ אקסל. השאלה, מדוע הכפילות.

אשמח לקבל תשובה לגבי הקרן מעל 400 מיליון שקלים. דיברנו על קרן גדולה לעסקים גדולים. לא קיבלנו עד רגע זה קרן כזו לכאן. לפחות מהנתונים שהוצגו בפנינו גם בידי מרכז המחקר והמידע של הכנסת, אתם מתכוונים בקרן הזו לקבוע מגבלה של מחזור חברה, כלומר חברה מעל מחזור מסוים גם היא לא תיכנס ואז יש חברות ענק שזקוקות לגישור התזרימי הזה ולא נכנסות בתוך הסל. יש לזכור שכל החברות הללו משורשרות בסוף לעסקים קטנים שעובדים מולן ונפגעים. חבר הכנסת אבוטבול.

בשם חבר ועדה שביקש - לגבי מענק לעצמאיים - האם זה יהיה מענק או מלגה?

זה לא פה. רשות המיסים. לא אצל החשב הכללי.

ונשים בהיריון יוצאות לחל"ת – האם מאבדות את הזכויות שלהן?

גם לא קשור.

ולגבי בנק טפחות – מי הכתובת? אמרת שאתה לא הכתובת. אולי תעזור לי מי הכתובת, לעזור לאותן משפחות.

הכתובת היא או בנק טפחות או הפיקוח על הבנקים.

לגבי מה שהעיר ידידי דרור שטרום – אחת, אנחנו חושבים שהגופים המוסדיים צריכים להיות חלק מזה. אני יכול להבטיח שבקרן לעסקים גדולים, המוסדיים הם חלק מהעניין. זה פעם אחת.

פעם שנייה, המוסדיים ייכנסו אחרי שנראה את תחילת סוף המשבר הזה, אנחנו מדברים על קרנות המנוף שנועדו לתת לעסקים לצאת מהמשבר אחרי שקיבלו סיוע תזרימי לצאת מהמשבר, ולראות איך הם מחזירים את העסק למה שהיה. בקרנות המנוף האלה - המוסדיים שם.

מעבר לזה, גם כרגע אנחנו שוקדים גם בקרן לעסקים הקטנים, כפי שנמצאת היום, את הגופים החוץ בנקאיים. פנינו, הם פנו אלינו, חזרנו אליהם ואנחנו במשא ומתן לצרף אותם. ככל שירצו להצטרף לבנקים, הם מוזמנים. כמובן, יצטרכו להוכיח שהם יודעים ויכולים ויש להם הקפאסיטי לתת את האשראים ללקוחות.

לגבי מיזוג הלוואת קיימות, אנחנו רוצים לתת אשראי נוסף – לא להחליף אשראי. אם מישהו רוצה אשראי נוסף ואז- - - את האשראי שלו – אני לא רוצה מצב שבו אנשים לא צריכים את האשראי, ויקבלו אותו גם כשהם לא צריכים. אבל בגדול, כל השאר תלוי בבנק, במשא ומתן של הלקוח מולו, אם הוא רוצה להפוך אותו להלוואה אחת או לא. אם יש לו זכאות לקבל את ההלוואה אצלנו, הוא יקבל אותה עד כמה שמגיע לו במקסימום. מה שהוא רוצה למזג לתוך זה – אין בעיה. לא נדרש היום קובץ אקסל – זה היה לפני השינויים.

קרן לעסקים גדולים – היא כבר מוכנה לחתימה פה אצלנו באוצר. נוכל להביא אותה בפעם הבאה שוועדת הכספים תתכנס.

יש סיכוי למחר בבוקר?

מתי שתגידו לנו. אני מקווה שנצליח להעביר את זה פה בתוך האוצר, כי כולם עובדים פה מסביב לשעון.

מבחינתנו אם תודיע לנו - מחר בבוקר הוועדה תאשר את זה.

מבחינתי בכל רגע אני מוכן לבוא ולעשות את זה, גם פיזית וגם בזום.

לגבי הנושא של קרן לעסקים כפי שביקשת - מאחר שהיא גובשה, לאחר שהתלבטנו, הקרן לעסקים תיתן הלוואות מעל 400 מיליון מבלי בשלב זה הגבלה בסכום המחזור. גם סכומים של מעל מיליארד שקל יוכלו להיכנס לזה. כמובן, אנחנו מדברים על תקרת הלוואה – אחרת כל הקרן יכולה ללכת ללקוח אחד, אז תהיה תקרת הלוואה. אנחנו לא יודעים אם לקבוע אותה סופית ל-80 מיליון או קצת יותר. זה סדר הגודל להלוואה בודדת בעניין הזה, וזה בעקבות כך שעשינו סקר וגילינו את הצרכים. גם, צריך להכניס את זה למקום שסך הכול הקרן שנביא לאישור שלכם, היא תהיה בהיקף של 6 מיליארד שקל נוספים. זו הקרן לעסקים הגדולים. זה בנוסף לדברים האחרים שנביא בהמשך. שאר הפרטים יינתנו כשנבוא להציג לכם את הקרן.

אבל לתת ביטחונות של לא הרבה כסף – של 200 מיליון שקל ל-30% מההלוואות, שזה העסקים הקטנים – אתם יכולים לתת בכלום כסף ביטחונות ממש.

מי ביקש ביטחונות?

אף אחד לא ביקש. כהצעה. אם 30% מהבקשות הן של עסקים ממש קטנים שיכולים לפתוח את הפקק, וזה קטנים כי הסכומים קטנים, ואתם יכולים לתת את הביטחונות לעסקים האלה.

ערבויות.

אני לא מבין את השאלה. אנחנו נותנים ערבות שמשמשת ביטחון לבנקים.

אם אתה נותן לבנק ביטחון, זה הרבה יותר מערבות.

הערבות היא הביטחון. הבטוחה היא ערבות המדינה. את מדברת על זה שלא ייתנו ב-15% אלא ביותר.

האמת היא שזה חוצה פעם אחר פעם. בעסקים קטנים הבטוחה, הערבות שהמדינה נותנת תצטרך להיות מעל 15%. הרי בסוף הבנק מתמחר את הסיכון שלו. כשאתה נותן לו רק 15%, הוא לא יתמחר את הסיכון שלו- - -

אתה גם מוריד את העומס מהבנקים.

צריך לתת לקרן הזו לעבוד. היו בנקים שהסכימו גם ל-12%. בעקבות זה פנו אלינו גם מאיגוד הבנקים. יש לנו הווטסאפים שלהם שאמרו ש-15% זה מצוין. תמיד אפשר להמשיך. אנחנו לא אומרים שלא נעשה את זה. אבל אי-אפשר לשגע את העולם, ואחרי זה נראה. אמרתי - יש אתגרים נוספים, אולי בערבות מדינה יותר גדולה, ככל שנראה שיש שם מצוקה של לקוחות שלא מקבלים מענה.

חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן.

תודה. רציתי לשאול בעניין העסקים שהתחילו לפעול ב-2019, האם גם הם יהיו זכאים? עד עכשיו נאמר לי שהם לא יוכלו לגשת.

שנית, ענף המסעדות והמזון, כמעט כולם מקבלים סירוב. מה אתם? ענף המסעדות והמזון, נאמר שהם לא זכאים להלוואות האלה. האם זה נכון?

ובעניין האשראי של הבנקים, מאיגוד הבנקים נאמר שיש לעסקים אשראי - ייתנו להם לחרוג מהמסגרת עד 100,000 שקל. בינתיים הבנקים רק מקשים, ולא מאפשרים חריגה כזו.

לגבי עסקים שנפתחו ב-2019 – הם יכולים לגשת לקרן. יותר מזה – ביקשנו מהבנקים, שכשהם מסתכלים על המחזור שלהם, ייקחו את החלק היחסי ויעשו אותו בהתאמה לשנה שלמה כך שיוכלו ליהנות מסכום ההלוואה של X אחוזים מהמחזור לשנה שלמה למרות שעבדו רק חלק משנת 2019.

לגבי מסעדות, לא ידוע לנו על מגבלה במתן אשראי לקרן - מסעדות וגופי מזון אחרים.

לגבי החריגה, זה לא התחום שלנו.

חברים, אני מעמיד להצבעה את אישור הגדלת הערבויות לקרן. לפני זה אני רוצה לסכם כמה דברים שאני מבקש שייכנסו בסיכום הוועדה.

אחת, הוועדה קוראת לחשב הכללי, ככל שהקרן לעסקים גדולים מוכנה, מבחינתנו, אפשר להביא אותה לדיון מחר בבוקר. ברגע שאתם תודיעו לנו שהיא מוכנה אנחנו נקבע אותה לדיון גם אם זה מחר בבוקר כדי לאשרה לפני החג. בהקשר הזה נשמח לראות שאתם מצרפים את הגופים המוסדיים, כפי שהנושא עלה פה.

אני מבקש לשים בסדר-יום של הוועדה – ואפשר להפיץ את סדר-היום - דיון ב-19.4 – דיווח חשב כללי: התקדמות הקרנות והלוואות המדינה.

צריך לומר גם מילה טובה. יש לנו הרבה טענות למשרד האוצר ולמשרדי הממשלה ולחשב הכללי ואליכם. אנחנו מבקשים מכם כל פעם לשנות ולהוסיף. הוועדה הזאת תמשיך לדרוש לשנות ולהוסיף. חשוב להגיד – אתם עושים ועובדים לילות כימים. אני רואה את זה. אני מעריך אתכם. גם הגופים הפרטיים, כל מי שעוסק במלאכה – התשובות הן מהירות. יש לנו מחלוקות ונלבן אותן כאן. בחלק מהדברים נסכים אתכם ובחלק לא. לפחות בחוק הבא שבא יכול להיות שאין לנו הסכמה עם המדינה, אבל מה שיקבע זה מה שיצביעו עליו פה בכנסת. לא נאפשר חקיקה שתעקור את הפיקוח של הכנסת על הממשלה ותיתן חותמת גומי בנושאים תקציביים, ואם לא תהיה הסכמה, נעביר את החוק הזה בלי הסכמה. לא אנחנו אלה שנעצור את החקיקה.

בסוף זה ייבחן, רוני, בכמות העצמאיים שקיבלו את המענק. תזכור את זה.

זו בעיה לא פתורה.

יש הרבה בעיות שלא פתורות.

אנחנו מבקשים לאשר את העמדת ערבות המדינה הנוספת בסך 780 מיליון ₪, שתאפשר לקרן להעמיד הלוואות נוספות לעסקים קטנים ובינוניים בסכום של 4.8 מיליארד שקלים נוספים, ולכן אני מעמיד להצבעה את אישור בדבר העמדת סכום ערבות נוסף לקרן הסיוע הייעודית לעסקים בשל התפשטות נגיף הקורונה. מי בעד?

הצבעה

פה בחדר הזה כולם בעד.

רביזיה.

אין על זה רביזיה כי זה לא חוק. יש מתנגדים בחדר השני? ארבעה בעד. אין מתנגדים, אין נמנעים. הוועדה אישרה העמדת סכום ערבות נוסף לקרן הסיוע הייעודית לעסקים בשל התפשטות נגיף הקורונה.

מיכאל, אתה באמת רוצה להגיש רביזיה?

כן. חייבים להתייחס ברצינות להערה כל כך חשובה.

הדיון ברביזיה בשעה 21:37. הדיון יוצא להספקה.

תודה רבה, הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 21:15.