פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-ושלוש

הכנסת



3
הוועדה המיוחדת בעניין ההתמודדות עם נגיף הקורונה
06/04/2020


מושב ראשון



פרוטוקול מס' 15
מישיבת הוועדה המיוחדת בעניין ההתמודדות עם נגיף הקורונה
יום שני, י"ב בניסן התש"ף (06 באפריל 2020), שעה 10:00

השלכות משבר הקורונה על ענפי התיירות, התעופה והחקלאות

חברי הוועדה: עפר שלח – היו"ר
מיקי חיימוביץ'
יוליה מלינובסקי קונין
יואב סגלוביץ'

משה אבוטבול
סמי אבו שחאדה
קם בו ברק
אוסאמה סעדי
אלון שוסטר

רעיה עדני - רכזת תקשורת ותיירות, אגף התקציבים, משרד האוצר

חיים בורובסקי - רפרנט מים, אגף התקציבים, משרד האוצר

תמר לוי בונה - רפרנטית חקלאות, אגף התקציבים, משרד האוצר

אלי מורגנשטרן - רכז, אגף התקציבים, משרד האוצר

שלמה בן אליהו - מנכ"ל משרד החקלאות

אסף לוי - סמנכ"ל גורמי ייצור, משרד החקלאות

אורי צוק בר - סמנכ"ל אסטרטגיה, משרד החקלאות

אמיר הלוי

מנכ"ל משרד התיירות

פיני שני

סמנכ"ל מנהל חווית התייר, משרד התיירות

יואל פלדשו

מנהל רשות התעופה האזרחית, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

יעקב גנות

מנכ"ל רשות שדות התעופה

דובי אמיתי

נשיא התאחדות האיכרים

ישי פולק

מנכ"ל התאחדות האיכרים

אבשלום (אבו) וילן

מזכ"ל התאחדות חקלאי ישראל

עמית יפרח

מזכיר תנועת המושבים

אלי דפס

יו"ר חברת אל-על

ניר דגן

מנכ"ל חברת ארקיע

אורי סירקיס

מנכ"ל חברת ישראייר

מידן בר

יו"ר איגוד הטייסים

אמיר חייק

נשיא התאחדות המלונות

אביה מזרחי מגן

מנכ"לית רשת פתאל

דוד פלד

ועדת תיירות גולן, צימרים

רונן קרסו

סגן יו"ר התאחדות סוכני הנסיעות ומנכ"ל איסתא

נעה בן שבת

ענת כהן שמואל

אירית שלהבת


השלכות משבר הקורונה על ענפי התיירות, התעופה והחקלאות

אנחנו בפתחו של יום דיונים עמוס מאוד. עשינו מאמץ גדול לדחוס לתוך היום הזה, שהוא אפקטיבית היום האחרון לפני חג הפסח – מחר יהיה לנו איזשהו דיון פנימי בעניין אחר – שלושה נושאים, או יותר, שהם נושאים דחופים על סדר היום, שחשוב שעמדתם של האנשים שנפגעו במהלך הזה, בענפים ספציפיים שיש להם קשיים ספציפיים, תישמע.

אני כבר אומר לכם בהתחלה, זה הולך להתנהל קצת אחרת ממה שאנחנו עושים בדרך כלל כי זה הולך להיות מאוד דחוס. אתן למשתתפים החיצוניים, לנציגים השונים להתייחס. פנו אלינו – אני כבר מתנצל בשם הוועדה, בפני עשרות שפנו אלינו ולכולם יש קייס רציני, אבל יש גבול ליכולת שלנו לדחוס. חלק מן הדברים אנחנו נעלה. ביקשתי מהם להעביר לנו עמדות ואנחנו נעלה תוך כדי הדיון. אבל אני אומר לחברי הוועדה, הדיון יהיה בצורה שבה אתן למשתתפים החיצוניים פרקים כאלה, שכל אחד יתייחס ב-3 דקות או 4 דקות לבעיה הספציפית שהוא מייצג, ואחר כך יהיו תשובות של נציגי המשרדים, ואחר כך נעשה סבבים שלנו. אני מבקש מכולם להיות קצרים ויעילים.

הדיון הראשון הוא על ענפי התיירות, התעופה והחקלאות. אבל לפני כן, חברת הכנסת מלינובסקי, הערות קצרות שלך.

כמה דברים שלא קשורים לדיון הזה ספציפית אבל קשורים למה שעשינו פה קודם. דיברנו על חיילים בודדים וחסרי עורף משפחתי. הנושא לא נסגר. במשרד האוצר מתעלמים, כנראה שהם לא קיימים. אלה חבר'ה ממשפחות חלשות, עולים חדשים, אנשים מן המגזר החרדי ומן המגזר הערבי שממש נפלו בין הכיסאות.

רופאים – דיברנו על כך, ואתה בטח זוכר, היית בדיון עם משרד האוצר, שהאוצר אמר שהרופאים שעכשיו יושבים בבידוד בגלל שנחשפו לחולי קורונה לא מקבלים כסף, כאילו על חשבונם.

מקבלים לפי ימי מחלה.

מקזזים את זה מימי החופשה שמגיעים להם.

זה בדיוק המצב.

זה גם אומר שהם לא מקבלים תוספות לשכר הבסיס.

למרות שמנכ"ל משרד האוצר עשה לנו פה עיניים יפות, הנושא לא טופל.

כידוע יושב-ראש הוועדה איננו מתרשם מזה שעושים לו עיניים. זה תהליך שהוא עובר אחת לכמה שנים על חשבון משרד הביטחון. אנחנו נציג את זה בסיכום שלנו באופן ברור מאוד.

זה עוד לא נגמר.

מנהלי מחלקות בבתי חולים קיבלו הוראה להכין רשימות ולשלוח רופאים לחל"ת כי יש ירידה בנפח הפעילות של בתי החולים, יש ירידה בהכנסות של בתי החולים. מצד אחד, מכשירים סטודנטים לרפואה להפעיל מכונות הנשמה, וקול קורא: "כולנו צריכים להתגייס". מצד שני, הרופאים במקום לעשות הסבה לחולי קורונה פשוט שולחים אותם לחל"ת. אלה חדשות מעכשיו.

דבר ראשון שחשוב מאוד לדעת, אתה אמנם לא אפשרת לי לומר את זה למרדכי מרדכי אבל אנחנו כוועדה חייבים לתת את הדעת גם לדברים שמתפתחים בעקבות הקורונה. כל הדברים: ההלוואות, הבנקים, הכול הוא חלק מזה. יש בעיה אמיתית, שפנו אליי אזרחים במדינה שנמצאים בתהליכים כאלה ואחרים שקשורים למשרד הפנים, אדוני היושב-ראש, כמו כל מיני דברים של התנגדויות בין שכנים, כל מיני דברים כאלה, שהם לא יכולים לבצע את זה כי אסור לצאת מן הבית, אסור להתכנס, אסור לעשות דברים כאלה. צריך לתת את הדעת לנושא הזה, האם גם בזה יש הקפאה כלשהי או שנותנים לתהליך להיגמר ואז אותו אדם מפסיד, כי אם הוא רצה לעשות איזו בנייה או למנוע בנייה – הכול נעצר אצלו. אני מבקש שהוועדה תתייחס לזה באיזו צורה.

דבר נוסף הוא בעניין הבנקים. יותר ויותר, אדוני היושב-ראש, מתקבלות תלונות על כל מיני ריביות. אתמול בכה לי אדם בטלפון, הוא אמר לי: רק ביקשתי שימתחו לי את המשכנתה לשלושה חודשים. אמרו לי: בסדר, אבל תדע לך שבכל חודש מעכשיו ועוד 20 שנים תשלם עוד 150 שקל תוספת. זה פשוט רצח, זה לרצוח את בני האדם.

זו נקודה חשובה. אני כבר אומר, מכיוון שככל הנראה יהיו לנו חיים גם אחרי הפסח, אחד הדיונים הראשונים מיד אחרי הפסח יהיה על היישום של הצעדים הכלכליים שהוכרזו. אנחנו מקבלים ידיעות ברורות מאוד, גם על זה שמדברים על הלוואות ואי אפשר לקבל הלוואות וגם על התנהגות הבנקים.

ניצול ציני.

אדוני היושב-ראש, אני רוצה להדגיש את הנקודה שהעלתה חברתי מלינובסקי, בעניין הרופאים והאחיות שסיכנו את עצמם ונדבקו במחלה.

או שהם בבידוד.

חלק נדבק וחלק נמצא בבידוד. העניין הזה, שהרופאים והאחיות והצוותים הרפואיים, שחלקם נדבקו במחלה וחלקם נמצאים בבידוד, לא מקבלים שכר והשכר שלהם מקוזז או מימי החופשה שלהם או מימי המחלה, אני אומר לך, אדוני היושב-ראש, עכשיו הוועדה צריכה לפנות באופן מידי גם למשרד האוצר וגם למשרד הבריאות. הדבר הזה לא יעלה על הדעת. אני כבר שלחתי שאילתה הבוקר גם לשר האוצר וגם לשר הבריאות אבל אני חושב שכוועדה אנחנו חייבים לעקוב אחרי הנושא הזה.

דבר שני, אתמול לא הייתי בישיבת הוועדה, הייתי בעוד פתיחת תחנה ניידת של מד"א בישוב שלי עראבה. אני אומר לך, אדוני היושב-ראש, מאחר וכבר עושים בדיקות אז יש עלייה של מספר הנדבקים בישוב הערבי. עדיין, אלחמדולילה, לא עלינו על 3% אבל טוב שיש בדיקות. בשבוע הזה כולו נערכות בדיקות.

אני מסכים עם חברי משה אבוטבול ואני מבקש שאחת מן הישיבות הבאות תיוחד, אדוני היושב-ראש, לעניין הבנקים, לעניין ההלוואות של הקרן ולהזמין את מנהלי הבנקים ואת המפקחת על הבנקים.

תודה רבה.

אנחנו נתחיל בדיון על החקלאות. כפי שאמרתי, הדרך תהיה שנציגי הענפים – אחר כך זה יהיה נכון גם לתיירות ותעופה – יציגו את מגוון הבעיות שלהם ואנחנו נקבל תשובות מנציגי הממשלה. דובי אמיתי נמצא איתנו?

דובי אמיתי לא איתנו, הוא יעלה בעוד מספר דקות. אני מנכ"ל התאחדות האיכרים.

ישי פולק, תסכם את מצבה של החקלאות בראייתכם ואת הבעיות שדורשות פתרון.

כרגע הנקודות הבעייתיות הן עודפים שחקלאים נאלצים להשמיד היות ואין למי למכור בגלל שהמסעדות, המלונות וכולי לא פעילים ובגלל שהשוק הסיטונאי מושך פחות. יש הערכה שבתחום הזה יש כ-60 מיליון שקל פגיעה בענף הירקות. צריך להבין שבענפים מוטי ייצוא, כמו תבלינים ופרחים, גם כן מדובר בפגיעה: בסביבות 50 מיליון שקל פגיעה בתבלינים וכ-100 מיליון פגיעה בפרחים.

ייבוא נכנס בכמויות גדולות ומוסיף לעודפים של התוצרת המקומית. הוא למעשה אחד הדברים שהורגים אותנו מכיוון שזה עושה שני דברים. ברגע שאתה מכניס ייבוא אתה מייצר כלי לקמעונאים לשמש כבסיס להיצע וביקוש מלאכותיים. ברגע שאתה נתקע עם העודפים שלנו ויש ייבוא בקנה, המחיר לחקלאי נשאר מתחת למחיר הייצור ולעומת זאת המחיר לצרכן עולה באופן קיצוני.

אני רוצה להבין. נקודת הייבוא המוכרת היום לכולם היא כמובן ייבוא ביצים כי חסר לנו בשוק המקומי. באילו תחומים אתה מדבר על ייבוא שנתקע אל מול הייצור המקומי, פרט לביצים?

אגיד את המספרים. מביאים לפה 600 טון עגבניות מטורקיה, משלמים על זה מכס של 90 אגורות, והמגדלים, כפי שישי פולק ציין, כתוצאה מסגירת השווקים הפתוחים יש פה מצב שבעצם עודפי ירקות לא נמכרים. החקלאים תורמים אותם לאנשים מעוטי יכולת לחגים, אבל זאת שערורייה רבתי.

למה מייבאים עגבניות אם יש עודפים? אני לא מבין.

אם אתה יכול להסביר, מכיוון שיש עודפים של עגבניות הדעת נותנת שגם המחיר הסיטונאי שלהם אמור לרדת, אז איך הייבוא מועיל בהורדת המחירים?

הם רוצים ללחוץ את החקלאים כלפי מטה, בעיקר בעלי הרשתות, לא כולם, חלק מבעלי הרשתות הגדולות, ובאורח ציני בעצם הם מכריחים עוד יותר את החקלאים הישראלים להוריד את המחיר כמעט למחירי הפסד.

אשמח אם תנקבו בשם, מי זה בדיוק ההם.

כל מיני רשתות.

סלח לי על הבורות: אתה אומר שזה בעלי הרשתות. האם כדי לייבא נניח עגבניות מטורקיה צריך רישיון ממשלתי או משהו כזה?

צריך מכסה.

לא צריך שום רישיונות. משלמים 90 אגורות לקילוגרם ומייבאים. אנחנו פנינו גם לראש הממשלה, גם לשרים וגם פנינו בעצמנו. אמרנו לבעלי הרשתות: זו עת לסולידריות, אתם מרוויחים הכי הרבה שהרווחתם בשנים האחרונות, חבל שאתם דופקים את החקלאים במצח נחושה. 80% מן העגבניות מיוצרות בעוטף עזה, תבינו מה קורה פה מבחינה לאומית.

אתה יכול לנקוב במחירים? שנבין. בצד זה אומר לך הציבור שנמצא היום במצוקה כלכלית גדולה יותר מאי פעם: יוקר המחיה ובעיקר יוקר המזון, שזה הדבר העיקרי שהיום אנשים צורכים, מאוד מטריד אותי. אתה יכול לנקוב בהבדלים במחירים?

אדוני, עגבניות הן סביב 3–4 שקלים לקילוגרם. היה שבוע אחד שמחיר המלפפונים קפץ אבל אמרנו גם ששבוע אחרי זה התנאים כבר ישתפרו והיום יש מלפפונים ב-3 שקלים לקילוגרם.

לחקלאי או לצרכן? כי לצרכן זה לא, בתור צרכן אני אומר לך.

אני אומר לך שיש פה ניצול ציני. מבחינת מלפפונים ועגבניות יש פה כמות אדירה. פשוט השיקול שלהם הוא ללחוץ את החקלאים כמה שיותר למטה והם רוצים להביא את הצרכנים לרשתות שלהם, זה הסיפור האמיתי. הם לא מרוויחים עליהם כל כך הרבה, הם מרוויחים מדברים אחרים.

הנקודה מובנת מאוד. אילו נקודות נוספות?

ישי פולק ואבו וילן, אני רוצה לשאול: אתם מדברים על השמדה של כמויות אדירות של ירקות על מנת לשמור על מחירים. אני שואל ותוהה: במצב כזה למה להשמיד את כל התוצרת הזאת במקום לתת אותה לנזקקים ולעמותות שמחלקות לאנשים שאין להם פת לחם?

במשך כל השנה לא עושים את זה.

למה לא עושים את זה?

למה אתה לא מבקש את זה מבעלי הרשויות, שהם יביאו מטורקיה וייתנו לנזקקים?

אני מבקש גם מהם, אבל למה להשמיד? אתה מדבר כמו שר החקלאות הבא. במקום להשמיד את זה.

אנחנו נשאל על זה את משרד החקלאות שהוא הרגולטור.

אבל מי שמשמיד זה החקלאים.

הם מקבלים הוראה.

אם הוא לא מוכר אז הוא משמיד. מה הוא יכול לעשות?

שיתרום את זה לעמותות.

היום כולם נזקקים.

אבו וילן, בבקשה תשובה.

אסביר לך. הערבה למשל תרמה בשבוע האחרון עשרות טונות של עודפים, ובעיקר בגלל ייבוא מטורקיה וגם כי השווקים הפתוחים נסגרו. מה שקורה הוא שחקלאים בחלק מן המקומות לא כדאי להם להוריד את התוצרת כי המחיר הוא כזה שהם נכנסים להפסד, הקטיף גורם להם להפסדים. אנחנו אוספים היום במרוכז מהרבה מאוד גופים כמה תרומות שרק אפשר לתת. למשל משרד הביטחון אתמול קנה את כל העודפים של מושב אחיטוב. מושב אחיטוב מייצר מלפפונים שהם כמעט 65% מן התוצרת בישראל. עשו לו תרגיל עם הייבוא, סירבו לקנות ממנו מלפפונים אלא במחירים הנמוכים, ואתמול הגיע משרד הביטחון וקנה הכול והוא נותן את זה לבני ברק ולכל המקומות האחרים.

ברור. מה עוד? אילו עוד נקודות עומדות על הפרק מבחינתכם?

בדרך כלל יש לנו בעיה של העובדים, שלמעשה יש חוסר בידיים עובדות, אלא שבגלל המצב הנוכחי, בגלל שלא ניתן להביא עובדים זרים מחוץ לארץ או אפילו פלסטינאים, בשל הסגר שנמצא פה, אז כמובן הבעיה הזאת מועצמת. חלק מחוסר היכולת נובע גם למעשה מחוסר ידיים עובדות בנקודות חתך מסוימות.

אני רוצה להבין: העובדים הזרים שהיו פה בנקודת הפריצה של הקורונה, הם פה או שהם עזבו? הם פה.

חלקם עזבו וחלקם פה.

רובם נשארו אבל חלק לא יכולים להיכנס. הכניסה מצריכה שבועיים בידוד, פרוצדורה, ואנשים מטבע הדברים נרתעים. הסיפור עם הפלסטינאים הוא כרגע בעייתי משום שחלקם יצא עוד מעט לקראת הרמדאן וחסרים עובדים לקטיף. למשל קטיף של פרי הדר נמשך עד מאי, מתחילים עכשיו כבר לקטוף את פירות הקיץ ויש מחסור. השומר החדש מגייס כמה אלפי מתנדבים אבל הם לא בדיוק מקצועיים. עושים את כל הפתרונות האפשריים אבל אין לי ספק שמבחינת כוח אדם אנחנו במחסור ונצטרך בטווח הקצר לפתור את הבעיה רק על ידי מתנדבים.

סליחה על התמימות, ואני חושב שאני די מנחש את התשובה, אבל יש במשק 25% אבטלה. פניתם לישראלים שיבואו לעבוד?

פונים כל הזמן. יש לנו מטה בראשות השומר החדש, שעובד יפה מאוד. אבל בואו נגיד, אם אתה צריך להישאר ללון, אתה לא יכול לחזור הביתה, וצריך אז להלין אותם במלונות או כל מיני דברים אחרים, זה אופרציה מסובכת, אבל יש בהחלט גל של מתנדבים. אני מקווה שבעזרתו נתגבר. זה מחייב הרבה מאוד מודעות. זה גם חשוב חינוכית-ציבורית לסולידריות, גם אם מבחינת ההספקים מתנדב יעשה שליש במקרה הטוב ביותר, 40% ממה שעושה פועל מיומן.

זה יותר טוב מכלום כידוע.

נכון, אני בהחלט מסכים איתך.

סבב שאלות של חברי הכנסת, בבקשה בחדר השני, מיקי חיימוביץ'.

קודם כול, תודה רבה לך אדוני היושב-ראש שנענית לעשות את הדיון הזה. אני מבקשת אותו הרי מן היום הראשון.

אני חושבת שהיבט מסוים שאנחנו חייבים לדבר עליו פה בהקשר הזה הוא לא ההיבט של מצב החקלאים, שכמובן לבי איתם ואני חושבת שצריך לתמוך בהם בעת הזאת שלא כפי שנעשה בשנים האחרונות, אבל אני חושבת שיש פה שיקול נוסף שצריך לקחת אותו בחשבון והוועדה צריכה לתת עליו את הדעת, וזה השיקול של הריבונות התזונתית ושל הביטחון התזונתי. אחד הדברים שנחשפים לנו בעת הזו הוא העובדה שמדינת ישראל נתונה למצב שבו מחסני החירום התגלו כלא מספקים, חלק מן התצרוכת שבמחסני החירום פג תוקפה. אנחנו צריכים להגיע למצב שהמשבר הזה של הקורונה יביא אותנו לשינוי מדיניות לגבי גידול חקלאות כאן בארץ ושמירה על הריבונות התזונתית שלנו בגלל שהמגפה הזאת היא רק אחת מבין כנראה נוספות שיבואו בהמשך. אשמח לשמוע את האורחים החקלאים שלנו ואת דובי אמיתי, מה הם מסיקים ממה שאנחנו רואים כרגע. באמת אם אנחנו נהיה חשופים ליותר ויותר משברים כאלה, ומדובר גם על משבר האקלים, אנחנו חייבים לייצר איזשהו בסיס של תצרוכת מקומית לשוק המקומי ולא להיות תלויים בייבוא.

בשפה המקצועית קוראים לזה ביטחון המזון. יש בישראל הגדרות ברורות מאוד מה הוא ביטחון מזון. אבל בקונפליקט בשנים האחרונות, כפי שאמר יושב-ראש הוועדה, בין המחיר לצרכן לבין ביטחון מזון, לצערי הרב הרשויות המקומיות, גם משרד החקלאות וגם אחרים דוחפים להגברת ייבוא כדי להוריד את המחיר לצרכן, וזה בא בסופו של יום למשבר מזון. מדוע? תיכף ידברו על הביצים, אבל בענפים האלה כדי לייצר היום ביצים מחדש אתה זקוק לשנה כדי לגדל את התרנגולות, לבנות לולים וכולי. לכן מדינת ישראל חייבת לקחת, לא רק בגלל אסונות מן הסוג שאנחנו עוברים כרגע, אלא אנחנו מדינה עם בעיית ביטחון קיומי, שכל פעם יש סבבים צבאיים וזה אותו דבר. כלומר אין לי ספק שצריך לעשות רביזיה בגמר הקורונה לגבי השאלה מה הוא ביטחון המזון.

רואים שבסופו של דבר כאשר העולם כולו נסגר בנושא מזון שהוא קיומי מוכרחים להבטיח כמה שיותר ייצור מקומי. אנחנו אומרים את זה במשך כל השנים. הסתכלו עלינו בשנים האחרונות כאיזה מין צילייגרים שמשדרים את העבר. לצערי אנחנו בהווה ובעתיד כנראה שונים לגמרי. לפי דעתי לא מסובך להתארגן. בסך הכול יש היום 12,000–13,000 חקלאים פעילים. לפני 20 שנים היו פה 50,000. הם מייצרים אותו דבר ויותר. זה לא הרבה כסף. אפשר להבטיח ביטחון מזון על פי כל הפרמטרים המקצועיים שתקבע המדינה ולהישאר אפילו בעודפים, בתנאי שיש מדיניות ושלא משאירים את זה רק בהסתכלות לטווח קצר של מחיר כזה ומחיר אחר מבלי להסתכל שני צעדים קדימה.

אפשר להתערב? מדבר מנכ"ל משרד החקלאות.

מיד אנחנו נפנה אליך, האמן לי.

גם מן האינטראקציות שהיו לנו בשנים האחרונות אתה יודע שאני תומך בזה לגמרי, אבל זאת ועדת הקורונה ואני מבקש שננסה לתחוֹם את עצמנו לדברים שנוגעים לקורונה. לפני שנפנה למנכ"ל משרד החקלאות, חבר הכנסת רם בן ברק מן הזום.

אני מצטרף לגמרי אל מה שאמר אבשלום וילן. אני חושב שהמשבר הזה תפס אותנו כמו את מערכת הבריאות: החקלאות במצב הכי גרוע שהיא הייתה אי פעם במדינת ישראל. אם היה היום מצב שהיה לנו גם אירוע ביטחוני ונמל חיפה היום היה סגור אנחנו היינו היום ממש במצב חירום מבחינת יכולת הייצור ויכולת המלאים. אנחנו יחסית במצב טוב במשבר הזה, הנמלים פתוחים ומטוסי קרגו נוסעים, אבל גם זה יכול להשתנות מחר בבוקר, לאף אחד אין עירבון לזה. לכן העניין הזה של ביטחון תזונתי הוא קריטי וצריך מיד אחרי המשבר הזה לפתח מדיניות כזאת שתבטיח ביטחון תזונתי על ידי החקלאים במדינת ישראל לכל משבר, חמור ככל שיהיה.

נקודה נוספת, אני חושב שצריך לשקול מחדש את עניין השווקים הפתוחים: מחנה יהודה בירושלים, שווקים בתל אביב. אני חושב שיש הרבה מאוד לחץ ברשתות השיווק ואני חושב שבהכוונה נכונה אפשר לשמור גם שם על הכללים ולאפשר עוד נקודות שבהן אפשר לרכוש מזון. זה גם יגדיל את התצרוכת.

תודה. אני מבקש לצרף עכשיו את מנכ"ל משרד החקלאות, שלמה בן אליהו. בוקר טוב.

בוקר טוב. נמצאים איתי כאן אסף לוי ואורי צוק בר שישלימו פרטים לגבי נושאים יותר ספציפיים.

אתייחס לנקודה ששני חברי הכנסת הנכבדים העלו לאחרונה בעניין ביטחון מזון. הבסיס, צריך לזכור שיש מוצרים שאין בהם ביטחון מזון וגם אם יסגרו את הנמלים אין ביטחון מזון. לא מגדלים אורז בישראל, לא מגדלים סוכר בישראל, לא מגדלים קפה, לא מגדלים קקאו, לא מגדלים מספיק חיטה. יש דברים שצריך לייבא. לא יעזור, אין ביטחון מזון בדברים האלה.

יש שלושה מוצרים בסיסיים גדולים שגם מגדלים אותם בארץ אבל את רוב רובם אנחנו מייבאים מחוץ לארץ: בשר בקר – אי אפשר לגדל את כולו בארץ, הרוב מגיע מחוץ לארץ; דגנים ומספוא – 90% מן הדגנים והמספוא אנחנו מייבאים מחוץ לארץ; דגים – מייבאים מחוץ לארץ, אין מספיק בארץ. להגיד כאן סיסמה: ביטחון מזון – זה לא עוזר. יש דברים שלא מגדלים בארץ וחייבים לייבא.

לגבי מוצרים של פירות וירקות – אכן יש מספיק בארץ ובשפע ואנחנו לא רוצים לייבא אף מוצר, לא של פרי ולא של ירק, להביא לארץ מייבוא.

סך כל הייבוא בארץ לאורך כל השנים, ובשנה האחרונה עלה, הייבוא של פירות וירקות מהווה רק 4.7% מן ההיצע, דהיינו 90 וכמה אחוזים אנחנו בעצם אוכלים מתוצרת הארץ. למה מייבאים מחוץ לארץ? מאוד פשוט: חלק מ-4.7% הזה הוא יבוא עם - - -

לא הבנו מה אמרת.

משרד החקלאות לא יכול למנוע מאף אזרח להביא מוצרים עם מכס. כפי שלכל המדינות יש התחייבויות בין-לאומיות, כשאנחנו רוצים לייצא הדרים לסין, ההסכם עם סין הוא שאנחנו מייצאים הדרים לסין בתנאי שאנחנו מייבאים אגסים מסין ללא מכס. יש הסכמים בין-לאומיים, אי אפשר להפר את ההסכמים הבין-לאומיים. אם אנחנו רוצים לחסום ייבוא – אפשר, אבל גם לא יהיה ייצוא.

האם העגבניות האלה מטורקיה שצוינו הן בתוך ההסכמים האלה?

בתוך ה-4.7% של הייבוא יש גם ייבוא של מוצרים עם מכס. אם מישהו רוצה להביא מוצר עם מכס הוא רשאי והוא לא תלוי בנו. מה שמציע חבר הכנסת לשעבר אבו וילן, ואני מניח שאף חבר כנסת לא יתמוך בזה, הוא מציע שנעלה את המכס בעגבניות. אני לא מניח שהאנשים רוצים להעלות את המכסים. עכשיו זה הזמן להעלות מכסים? זו טענה שאפשר לדון בה אבל אני מסביר את השוּליוּת של כל הייבוא.

סליחה, המספר שאתה נוקב בו, 4.7%, אם הבנתי נכון, הוא מכלל הפירות והירקות. יכול להיות שבעגבניות יש לזה השלכה משמעותית מאוד כפי שטוענים החקלאים. נשאלת השאלה, לאור העובדה שבמצב הנוכחי – ושוב, אנחנו מתמקדים בהשלכות של המצב הנוכחי – יש עודפים ואפילו השלכת מזון אצלנו, האם זה לא זמן, באופן זמני בימי המשבר האלה, לעצור את הייבוא?

אי אפשר לעצור ייבוא ברמה הבין-לאומית. הדבר היחיד שאתה יכול לעשות הוא להעלות את המכס. לא בידינו להעלות את המכס. תדבר עם משרד האוצר אם הם מוכנים להעלות את המכס. אני חושב שזו תהיה טעות.

השאלה אם במצב חירום אין אפשרות שאתם תתערבו ותעדיפו תוצרת הארץ.

יש כאן עודפים באזור מסוים.

אנחנו מעדיפים את תוצרת הארץ. אסביר. כל אדם רשאי לייבא פירות וירקות, כמובן אם זה עומד בדרישות הסניטריות שלא להביא מחלות, אפשר לייבא אותם עם מכס. אם אתם רוצים לדון בנושא המכסים תזמינו את משרד האוצר לדון על המכסים, זה לא בידיים שלנו.

הבנתי. חבר הכנסת אלון שוסטר, בבקשה.

צריך לבטל את כל משרדי הממשלה, להשאיר את משרד האוצר ולסיים את העסק.

אני רוצה לקבוע שהשיטה של בעלי הרשתות היא שיטה שמופעלת באלימות כלכלית תחת החוק, מותרת. אין כאן הצפה של מוצרים מבחוץ על פי החוק אבל מה שצריך זה אחוזים קטנים מאוד של ייבוא, משקל קטן מאוד, מפני שמדובר במוצרים שיש להם זמן מדף קצר מאוד. בדרך הזאת הם מורידים על הברכיים את החקלאים ומאלצים אותם לעבוד דרכם. זה הסיפור.

כשזה משתלב עם מצב שבו השווקים סגורים ומי ששיווק ישירות לשווקים ולא לרשתות ולא נכנע לשיטות שבחלקן הן – אי אפשר להגדיר את זה אחרת אלא סוג של אלימות כלכלית תחת החוק, אנחנו מגיעים למצב שבו, א', לא יורדים המחירים. כל מה שהם עושים על ידי הייבוא, כולל השקל הנוסף כי המחיר בארץ המוצא הוא נמוך יחסית, זה שהרווח שלהם גדל, זה מה שהם עושים. הרווח שלהם גדל והם משפילים ומורידים על הקרקע עוד חקלאים שיפסיקו לעבוד.

הדבר הזה נדרש או לשיימינג או לפעולה אחרת, שאני מודה שבמדינה דמוקרטית צריך למצוא את הכלים כיצד להיאבק בעניין הזה. אפשרות אחת היא הצעת חוק שאנחנו מקדמים של פרסום ארץ המוצא, לחייב את זה.

אבל איך זה קשור לקורונה? אנחנו מדברים עכשיו על קורונה, מה צריך לעשות עכשיו לחקלאים וגם לציבור הישראלי.

אני אומר בבחינת קל וחומר. מפני שבזמן הקורונה החקלאים שלא נכנסו לרשתות שיווקו - - -

אתה עכשיו מדבר איתי על כסף, מי הרוויח יותר, אלו או אלו.

אני מדבר על מזון שנשאר. למה הוא נשאר שם? משום שאולמות האירועים ומוסדות החינוך לא פועלים יש עודפים מסוימים שלא מגיעים לרשתות, כי את זה היינו נותנים מקומות אחרים. המצב הזה של הקורונה גורם ליותר ויותר חקלאים לא להיות מסוגלים אלא לרדת על הברכיים ולהיכנע לרשתות. אני אומר שהסיטואציה הזאת היא מביכה, משפילה ובלתי אפשרית.

מצד אחד אני פונה ללב הרחום של בעלי הרשתות, האנשים העשירים הללו, ומצד שני אני חושב שכל מוסדות השלטון צריכים לבדוק מה אפשר לעשות כדי לאפשר מסחר הוגן.

הדבר השני, תקנות צעירים.

אוסאמה סעדי, משה אבוטבול. אחר כך ניתן לנציגי משרד החקלאות.

עוד לא סיימתי. שתי נקודות חשובות, בקצרה.

יש תקנה שלא מופעלת, היא הופעלה עכשיו עם המתנדבים של השומר החדש רק לקטיף קצר-מועד. יש עוד שני מסלולים שמשרד החקלאות ומשרד האוצר מכירים. פניתי אליהם והם מנסים לבדוק אם אפשר בחסות המיליארדים של הקורונה. דבר אחד הוא: במקום דמי אבטלה לעודד את אותם צעירים שעליהם דיברת ללכת ולעבוד בחקלאות במשך מספר חודשים. דבר שני הוא: קבוצות של צעירים, גרעינים, קבוצות שהולכות לגליל ולערבה, צעירים שעובדים, גם תורמים לקהילה וגם לעצמם. זה עובד כבר עשר שנים אך כרגע זה לא מתוקצב, כדי שיחזרו בהמשך לחקלאות.

אני לא רוצה לשכוח את הנושא השלישי, שנזכר כאן בחטף: יש ענפים שקרסו לחלוטין – פרחים, תבלינים, שמעתי גם על דגי נוי, יש דבר כזה. נעשית שמאות כרגע וצריך להבטיח שבהסדר הכולל הם יקבלו את מה שמגיע להם.

ברור. אוסאמה סעדי, משה אבוטבול ונחזור לנציגי משרד החקלאות.

מר בן אליהו, שמענו פה ממנכ"ל התאחדות האיכרים ומאבו וילן שהחקלאים משמידים כמויות אדירות של תוצרת חקלאית. כמובן אף אחד מאיתנו לא בעד העלאות מכס וכל הדברים האלה, זה לא הנושא שלנו. שמענו גם על היוזמה של משרד הביטחון שקנה את כל תוצרת המלפפונים באחיטוב. השאלה היא האם יש תוכנית של משרד החקלאות לקנות את כל התוצרת הזאת, אפילו במחירים שהם לא הפסד? חבל להשמיד את כל התוצרת הזאת. ואז לחלק את זה לעמותות הנזקקות ולשכבות החלשות.

שאלה שנייה, בעניין הפיצוי. אנחנו יודעים שמצב החקלאות בכלל, והחקלאות הערבית והחקלאים הערבים בפרט, גם לפני הקורונה היה קשה מאוד. מה התוכניות שלכם לגבי פיצוי החקלאים, ובמיוחד החקלאים הערבים?

רציתי לדעת, ידוע שזה מחולק לכל מיני ענפים, אבל בין היתר בנושא הקטניות. הזכרת קצת בנושא הזה, אדוני המנכ"ל, את האורז וכל מיני דברים. עכשיו יש אולי רוויה מסוימת במשק בגלל שרבבות לא משתמשים בקטניות בגלל חג הפסח. האם צפוי להיות סוג של מחסור בתחום הזה? הרבה מן המזון הישראלי ממש נשען על זה. שלא נחשוב שהרוויה המדומה הזאת גם תלווה אותנו. רציתי לדעת האם בנושא הזה יש מחסור.

מנכ"ל משרד החקלאות, בבקשה.

לגבי השאלה האם יש מחסור בפסטה ובדברים כאלה – זה לא שייך לנו, זה משרד הכלכלה. אני דיברתי על גרעיני חיטה ומספוא.

אני דיברתי על קטניות, אדוני המנכ"ל, ולא על פסטה.

קטניות: שעועית, אפונה, חומוס.

אורז – זה לא במשרד שלנו, זה במשרד הכלכלה.

אורז זה דגן.

לגבי השאלה ששאלתם על נושא העובדים, המתנדבים, אבקש מאסף לוי להסביר לגבי הפעילות של המתנדבים ושל העובדים הזרים בחקלאות.

בוקר טוב. אנחנו פועלים ביחד עם השותפים שלנו, גם ברשות האוכלוסין וגם במשרד האוצר, לתת מענה למצוקת העובדים, ויש מצוקת עובדים, גם בשוטף ובטח בתקופה הזאת. יחד עם רשות האוכלוסין – אדוני היושב-ראש, אתה שאלת על מי שנשאר בארץ, אז כן. רשות האוכלוסין נתנה הארכה אוטומטית לכל העובדים הזרים שנמצאים בארץ ושלא ייצאו אחרי 63 חודשים באופן שוטף.

יש לנו בעיה של בין 1,200–1,500 עובדים שהיו אמורים לחזור, גם עובדים חדשים וגם עובדים שיצאו לחופשת מולדת. קיבלנו גם פניות מחקלאים שגם בתקופה שלפני המשבר הגדול לא רצו לקבל את העובדים לשבועיים הסגר, לא יכלו לעמוד בזה, וגם בתקופה הזאת הם מצביעים ברגליים וכרגע לא רוצים את העובדים בחזרה, גם כאלה שיודעים לתת מענה של שבועיים בידוד, כל המעטפת סביב הישוב מצביעה ברגליים.

אז אנחנו מציעים בנוהל זריז את עבודת המתנדבים, שעובדים גם באופן שוטף, במיוחד בתקופה הזאת. פרסמנו נוהל שתומך בהוצאות שקשורות למתנדבים, אם זה הוצאות לינה, מזון, הסעות, הגנה מפני הנגיף. לשמחתנו יש היענות רבה של צעירים. אנחנו כמובן עובדים ביחד עם משרד החינוך, הכול מוסדר ובהתאם לכללים של משרד הבריאות.

באשר לשני הנהלים האחרים שחבר הכנסת שוסטר הציע – אנחנו בקשר איתו וגם עם משרד האוצר. אלה נהלים שאנחנו יודעים להפעיל. כרגע אנחנו בדיונים האם לתקצב ואיך לתקצב. אני רוצה להאמין ומקווה שנצליח לפרסם אותם. יש היענות גם בקרב הצעירים, ובוודאי יש דרישה אצל החקלאים. כולנו תקווה שגם אחרי המשבר יותר צעירים יישארו בחקלאות.

מה לגבי הקטניות?

אבקש את התשובה על הקטניות בהמשך.

אני רוצה להכניס עוד שני דוברים חיצוניים: דובי אמיתי, נשיא התאחדות האיכרים, ואחריו עמית יפרח, מזכיר תנועת המושבים. בתשובה שנקבל מנציגי המשרד אני מבקש גם התייחסות לשאלה של חבר הכנסת אבוטבול בעניין הקטניות. בבקשה.

תודה, אדוני היושב-ראש. יש לי המון ביקורת על מה שקרה בשנים האחרונות אבל זה לא הזמן. עכשיו אנחנו צריכים להסתכל כחקלאים איך אנחנו ממשיכים לספק את כל תהליך ביטחון המזון על כל המרכיבים שלו.

הדבר הראשון שהייתי מצפה לראות כרגע מן המדינה – השנה אנחנו בשנת משקעים עם המון מים. מחירי המים גבוהים בשלוש השנים האחרונות כתוצאה מתיקון מס' 27, תיקון לא ראוי ולא נכון, שגרם לחלק גדול מן החקלאים לצאת ממעגל החקלאות. המשימה עכשיו היא להחזיר את כולם להמשיך לגדל ולהבטיח את ביטחון המזון. לכן הייתי מבקש מאדוני היושב-ראש, יחד עם חברי הכנסת מן הלובי החקלאי: זה הזמן של כולנו, א', לעצור את תיקון מס' 27 במתווה העולה, ב', להוריד את מחירי המים ובכך להחזיר המון חקלאים ולתת להם את הביטחון ואת התחושה שבאמת מגיעה להם. זה בהיבט של המים.

ההיבט השני, יש מחסור גדול בכוח אדם. גם בעניין הזה אנחנו עובדים מול משרד החקלאות ורשות האוכלוסין. אנחנו מבקשים להאריך בעוד חודש את השהייה של העובדים הפלסטינאים מכיוון שקיבלנו אישור אך ורק לחודש. מדובר פה על 5,000 עובדים. דבר נוסף, אנחנו מבקשים לשקול אפשרות להביא עובדים לארץ. גם אם הם יצטרכו להיכנס לבידוד אנחנו יודעים לעשות את זה במקומות מרוכזים. אלה שני הכלים שבאמת יאפשרו לחקלאים להמשיך לגדל.

נכון, כולם מבינים היום איפה החקלאות הייתה ומה היא צריכה להיות, אבל זה כבר דיון אחר. תודה רבה על הקשב.

תודה, דובי. עמית יפרח, מזכיר תנועת המושבים, בבקשה.

תודה רבה, צוהריים טובים. קודם כול, כמובן אין ספק שאירוע הקורונה – ואני מצטרף פה לדברים של חבריי מן ההנהגה החקלאית – הוא ללא ספק אירוע מכונן שאמור להסיט את הספינה בכל הקשור להתייחסות של המדינה לחקלאות ולייצר מדיניות שהיא תומכת חקלאות על מנת לייצר מצב שבאמת מדינת ישראל תהיה במצב הרבה יותר טוב מן המצב שבו היא נמצאת היום כשהיא נמצאת במצוקה, ופה מדובר במצוקה אמיתית שאנחנו עדים לה בימים האחרונים.

לגבי הדברים שהם יותר קונקרטיים, אני רוצה לגעת בשלוש נקודות שלא נגעו בהן חבריי.

דבר אחד, צריך לצרף את המבנים החקלאיים שנמצאים במושבים ובקיבוצים, גם הם צריכים להיכנס בתוך האירוע של הפטור מתשלום ארנונה. מדינת ישראל החליטה במגזרים אחרים לתת שלושה חודשים פטור מארנונה. אין שום סיבה שהחקלאים שנמצאים היום בחזית המאבק בכל הקשור לביטחון המזון ולאספקת התוצרת הטרייה לא יזכו לאותה הטבה, לפטור מתשלום ארנונה על המבנים שמשמשים אותם לחקלאות.

דבר שני הוא חיזוק המו"פים. לפני יומיים היה פרסום שקק"ל מפסיקה את התמיכה שלה במו"פים. המו"פים בסופו של דבר הם העתיד של החקלאות ושל ביטחון המזון של מדינת ישראל. המדינה חייבת מבחינתי להיכנס בנעליים של קק"ל, לחזק את המו"פים ולייצר מצב שמדינת ישראל תוכל תמיד להיות במצב שהחקלאות תהיה עם יכולת של חדשנות וכניסה של גידולים חדשים אל תוך הענפים השונים.

הדבר האחרון הוא נושא תיירות הפנים, הצימרים. כל אזור הגליל, כפי שאתם יודעים, נשען הרבה מאוד במושבים על תיירות של צימרים, תיירות פנים. זה כמובן אירוע בעייתי מאוד מבחינה כלכלית. גם פה אני חושב שהמדינה צריכה לחשוב איך היא תומכת תמיכה ישירה בכל ענף התיירות בכלל, אבל בפרט מבחינתנו התיירות הכפרית.

עמית, תודה. הרמת לנו לדיון הבא שיעסוק בתיירות. הדיון הזה הוא על חקלאות ולא על חקלאים, יש לפעמים הבדלים ביניהם.

אני רוצה לשמוע מילות סיכום ותשובות של מנכ"ל משרד החקלאות, בבקשה.

אני יכולה לפני זה לפנות למנכ"ל משרד החקלאות? מהדברים שאנחנו שומעים, הייתי מבקשת לשמוע ממנו: האם הם מתכוונים להיות גורם אקטיבי בכל הקישור בין החקלאים לצה"ל בכל הנושא של אספקה של פירות וירקות? בעצם צה"ל עכשיו פועל במקומות הכי נזקקים ואני חושבת שאספקה של פירות וירקות דרושה גם מן הבחינה של בריאות התושבים וזה מאוד מאוד חשובה. אם אפשר לעשות את הקישור הזה, שמשרד החקלאות יהיה פה גורם אקטיבי, יעשה את החיבור הזה וידאג שמצד אחד לא יזרקו פירות וירקות ומצד שני שאוכלוסייה נזקקת תקבל אותם. אני חושבת שזה התפקיד של משרד החקלאות. אני גם חושבת שמשרד החקלאות צריך לפנות לרשתות השיווק ולנקוט באיזו אמירה, שזה לא הזמן לנצל את המשבר הנוראי הזה כדי לגרוף עוד רווחים על חשבון החקלאים. גם כאן צריכה להיות אמירה של המדינה ושל הממשלה. תודה.

תודה, מיקי. מנכ"ל משרד החקלאות, בבקשה, דברי סיכום ואז נעבור לנושא הבא.

אתחיל בסיכום, אבל אתן לאורי צוק בר לדבר על הפעילות שמשרד החקלאות עושה בנושא של העברת תוצרת מן החקלאים למקומות שיש לה ביקוש כדי שהתוצרת לא תושמד.

ככלל אני רוצה להגיד, כמעט כל הפעילות החקלאית מוחרגת וכל הכלים שתומכים בפעילות החקלאית גם כן מוחרגים והם בעצם יכולים לעבוד, וכולם עובדים.

יש ענפים ספציפיים שנפגעו, כמו התבלינים, כמו הפרחים וכמו חלק מן המגדלים שאין להם לאן לשווק את התוצרת שלהם, אבל בגדול הפעילות עובדת כסדרה.

לגבי הפגיעה שיש בתבלינים, בפרחים, בתיירות פנים וכדומה, זה כמו כל עוסק. המדינה אומרת לכל עוסק שנפגע: אם נפגעת – יש כללים איך להגיש, כמו כל עצמאי שנפגע. אין ייחודיות לפגיעה בתבלינים ובפרחים לעומת פגיעה בתיירות או פגיעה בבעלי מסעדות. נכון שיש ייחודיות ברמה של מה קורה עם המשך העבודה לאחר מכן אבל ברמה של לתת פיצוי מיוחד – לא יתנו פיצוי מיוחד למגדלי התבלינים כי אז יצטרך להיות פיצוי מיוחד לכל הענפים, לכל המגזרים שיש במשק.

לגבי הנושא של הקטניות – אני חוזר ואומר לחבר הכנסת אבוטבול שנושא הקטניות הוא לא בתחום משרד החקלאות אלא בתחום משרד הכלכלה.

לגבי הביצים – אתן לאסף לוי לדבר.

אנחנו היינו בפרויקט של זירות מסחר שהתחיל עוד לפני משבר הקורונה. הכוונה שלו לקשר בין חקלאים לבין חנויות שמוכרות ירקות ופירות ולעשות סוג של שוק סיטונאי וירטואלי, זירות דיגיטליות. האצנו מאוד מאוד את הפעילות של ארבע הזירות שזכו והן הוסיפו את החלק הזה של מכירה גם לצרכנים, התארגנו במהירות שיא להתאים את האתרים שלהן בשביל מכירה לצרכן הסופי. שתיים כבר עובדות, מהשבוע התחילו כבר לספק, והשלישית עולה היום.

בנוסף, ביחד עם המחוזות של המשרד ועוד גורמים נוספים אנחנו מקשרים בין חקלאים שנתקעו עם סחורה. עשינו קבוצת עבודה כזאת שחיברנו אליה גם מועדוני צרכנים מכמה סוגים ומצליחים לארגן קניות מרוכזות, מתנות לחג של סלי פירות ועוד כל מיני רעיונות, שמצליחים בעזרתם לאתר חקלאים שנשארו עם עשרות או מאות טונות של ירק או פרי מסוים ולהעביר אותם לייעוד, גם דרך זירות המסחר. זו הזדמנות טובה מאוד שהן מתחילות להיכנס לפעילות.

מאה אחוז. אני מבקש לסיום התייחסות לעניין הביצים, שכמובן מטריד כל מי ששומע אותנו עכשיו, בבקשה.

שוב בוקר טוב. אני מבקש להתחיל בסוף ולקרוא לציבור לא לקנות ביצים במקומות לא מאושרים ולא לקנות ביצים לא חתומות שלא עברו בדיקה. הסכנה היותר גדולה היא לחלות בסלמונלה מאשר שיהיה לנו מחסור בביצים או שחס וחלילה לא תהיה ביצה בשולחן החג. אז קודם כול חשוב שהמסר יעבור – לא לקנות ביצים לא חתומות ולא מסומנות, ובטח לא לקנות מבגאז' של רכב.

המשרד באופן שוטף עובר על כל המספרים ועל כל הנתונים של ייצור הביצים. אנחנו יודעים שלקראת פסח יש ביקוש עודף ולכן פתחנו מבעוד מועד ייבוא של 65 מיליון ביצים, אבל גם אנחנו וגם המשווקים לא צפינו את עודף הביקוש ואת ההיסטריה שתהיה על הביצים, זה ממש נהיה דגל. לכן בשלושה השבועות האחרונים עשינו כל מה שאנחנו יכולים, גם בהגדלת ההיצע. אין ירידה בייצור המקומי. יש עלייה בביקוש. עשינו כל מה שאנחנו יכולים כדי להגדיל את הרישיונות של היבואנים כדי שיוכלו להביא יותר ביצים. עשינו כל מה שאנחנו יכולים, ויותר, לעזור בשינוע של הביצים שיגיעו לארץ, אם זה שינוי מסלול של אנייה שהגיעה עם יותר מ-4 מיליון ביצים ואתמול נפרקה, אם זה נוהל הטסה של ביצים שיגיעו לערב החג, שכל משק בית יצליח למצוא ביצים. עד שהביקוש והשיגעון – אני רוצה לקרוא לזה כך – לא ירד בציבור, פשוט אנשים אוגרים ביצים וצריך להבין שגם האגירה הזאת מסוכנת.

מה האמת לגבי השמדת ביצים? זה באמת קורה?

כן, יש השמדת ביצים רק באופן אחד: אם הפיצוח תופס שינוע של ביצים שאנחנו לא יודעים את המקור שלהן ואם יש חשש שהן הוברחו מעבר לקו הירוק או הגיעו ממקום לא ידוע אז חד-משמעית הסכנה מתחלואה היא יותר גדולה מן החוסר ומשמידים ביצים ממקור לא ידוע.

זה אומר בעצם שאם חקלאים עוברים את המכסות – הרי אתם לא באמת בודקים בדיקה וטרינרית לביצים שעברו את המכסות ולכן כל חקלאי שמגדל מעבר למכסות שלו, הביצים שלו מראש מושמדות כי הן לא עוברות בדיקות וטרינריות. זה מין מלכוד 22.

אני חייב לענות על זה ולהגיד שהמצב הזה ממש לא נכון וזה רק דמגוגיה, שאני אפילו לא יודע מי מעביר את זה. אין דבר כזה גידול מעבר למכסה. אם אני משער נכון, גם אני ראיתי את ההודעה הזאת שאחד החקלאים קיבל מאחד המשווקים ואני תיכף אענה. החקלאים מאכלסים את הלול בתרנגולות בהתאם למכסה שלהם, פלוס איזה שפיל קטן כדי לתת מענה לתחלואה שמתקיימת לאורך חיי הלהקה. אחרי שמאכלסים את הלהקה, הלהקה קיימת 24 חודשים ואי אפשר לאכלס, אם חס וחלילה יש תחלואה It is what it is. לכן אין דבר כזה ייצור מעבר למכסה. אדוני מתכוון לכך שאחד המשווקים הודיע לחקלאים שלו: אל תצפה ממני עכשיו כשאתה לא מעביר לי את הביצים, אל תצפה שאחר כך אם תעביר לי באופן חודשי מעבר למכסה ותרצה להחזיר את מה שלא שיווקת לי חודשים קודם אני אקח את זה בלב שלם. כשיהיה לי עודף אני לא אקח את הביצים העודפות שלא העברת לי בחודש הקודם.

אסף, ברשותך, זה רזולוציה קצת נקודתית בשביל הוועדה. אני חושב שהתשובה הכללית בעניין הביצים ניתנה. אני רוצה להודות לגורמי משרד החקלאות, ולהתנצל בפני גורמי האוצר שהיו איתנו. לא נדרשתם לדיון הזה בסופו של דבר.

אני חושב שברור לכולנו שהחקלאות בסופו של דבר – ותיכף נעבור לתיירות ותעופה – לא נפגעה קשה ממשבר הקורונה ביחס לענפים אחרים, אבל היא נותנת לנו הזדמנות, וההזדמנות הזאת נדמה לי שפורטה פה.

הוא לא ענה. דיברנו הרבה על ביצים אבל הוא לא ענה על שתי הסוגיות שהעלינו.

לצערי כבר לקחנו 8 דקות יותר ממה שתכננתי לדבר הזה. כשתראו את רשימת הדוברים בנושא הבא תבינו. תודה לכולם.

התיירות והתעופה נפגעו באופן עמוק מאוד ומוקדם מאוד. אחד הצעדים הראשונים שגם ישראל וגם מדינות אחרות נקטו היה סגירת הגבולות והיום מעט מאוד טיסות עפות בשמי העולם, כשכמעט כולן טיסות קרגו. אני לא יודע אם נוסעים טסים עוד ממקום למקום למעט טיסות חילוץ כאלה ואחרות. זה מציב את כל הגורמים שנוגעים לתעופה ולתיירות בקושי מהותי, שאנחנו לא יודעים כמובן מתי הוא ייגמר כי אלה ענפים רגישים, שאנשים גם בגלל מצבם הכלכלי וגם בגלל חשש מהמשך הקורונה אנחנו לא יודעים איך הם ייכנסו לזה כאשר המשבר הזה יתחיל לחלוף.

אני מבקש לנהל את הדיון הזה באופן הכי יעיל ולכן בהתחלה נתחיל מחברות התעופה. אני מבקש לשמוע בזה אחר את זה אלי דפס, יושב-ראש חברת אל-על, ניר דגן, מנכ"ל חברת ארקיע, אורי סירקיס, מנכ"ל חברת ישראייר ומידן בר, יושב-ראש איגוד הטייסים. יש לכם שלוש–ארבע דקות לכל אחד. אני מבקש אם אתם יכולים להציג בעיות שלא חוזרות על עצמן, למרות שאני מניח שהבעיות של חברות התעופה די דומות. אלי דפס, בבקשה.

בוקר טוב יושב-ראש הוועדה וחברי הכנסת. אני יושב-ראש אל-על.

אל-על נכנסה למשבר הקורונה מוקדם יותר מכל חברות התעופה האחרות בגלל סגירת השמיים כאן שהייתה מוקדמת יותר. אל-על היא חברה שמחזור ההכנסות שלה בחודש מתקרב ל-200 מיליון דולר וזה פסק לחלוטין. עלות הקיום של חברת תעופה, גם בתרחיש שהיא לא טסה יש לה הוצאות קבועות של הלוואות למטוסים, חכירויות ושכירויות. אל-על פרושה ביותר מ-30 תחנות ברחבי העולם. החברה הוציאה כבר 95% מאנשיה לחל"ת. המיקוד נותר, כפי שנאמר כאן, בטיסות חילוץ של ישראלים, בהטסת מטענים, הבאת ביצים מליסבון אתמול וכן הלאה.

אנחנו רואים לפנינו שלושה פרקים. אחד זה הדממה מוחלטת כמו כעת, ובהמשך זה ההתאוששות.

היות ויש הוצאות קבועות, כפי שתיארתי, אם החברה לא תקבל עזרה מידית בהיקף כפי שהוצג למשרד האוצר ונדון, בטווח של הימים הקרובים אל-על עלולה חלילה להיסגר.

אנחנו נוהגים במדינת ישראל אחרת משמעותית ממה שנוהג העולם.

איזה סכום הצגתם למשרד האוצר?

אנחנו הצגנו למשרד האוצר סכום של 250 מיליון דולר ועוד 100 מיליון דולר, כי אנחנו לא יודעים לגבי ה-Recovery של עולם התעופה באיזה פרק זמן הוא יתחדש, וכמובן הצגנו מול זה תוכנית התייעלות שעברה בדיקה של שני משרדי רואי חשבון, כאשר תוכנית ההתייעלות מציבה לנו יעד של כ-150–200 מיליון דולר התייעלות.

העולם כבר הזרים כספים לחברות התעופה. הסנאט אישר 58 מיליארד דולר לחברות התעופה האמריקאיות, שגם הן עומדות. אני לא רוצה לנקוב בפירוט לגבי כל מדינות העולם. ההזרמות כבר בוצעו. רק מדינת ישראל מגמגמת, מתמהמהת ולא מחליטה עד לרגע זה.

צריך לזכור שחברת אל-על תורמת לתל"ג של מדינת ישראל 5.2 מיליארד שקל. יש לנו 10,000 עובדים שמועסקים באופן ישיר, יש לנו כמעט 28,000 אנשים נוספים שתומכים ומסייעים לאל-על ומספקים סחורות לאל-על. אל-על היא ביטחון לאומי, היא ביטחון בביטחון תזונתי וביטחון בהרבה היבטים. למדינה יש מניית זהב באל-אל. מניית הזהב מחייבת את אל-על להחזיק צי ברזל עבור המדינה, מטוסים ישראלים, ולהיענות לכל אתגר שעוד עומד לפנינו.

הקריאה שלנו בשלב הזה, היות וכל הפעולות שנעשו הוצגו למשרד האוצר ועדיין המדינה מתמהמהת, אם לא תתקבל החלטה בטווח ימים בודדים המצב של אל-על, או התשובה שתינתן לאל-על מאוחר לא תהיה ראויה כי היא כבר לא תהיה שווה כלום.

אני רוצה לעצור כאן. תיכף נשמע גם את התשובות של משרד האוצר. ניר דגן, מנכ"ל ארקיע, בבקשה.

שלום, בוקר טוב לכולם. לא אחזור על מה שאלי דפס אמר כי התקציר שהוא נתן טוב גם לשאר חברות התעופה. אני רוצה להתעכב על שני דברים בולטים.

השיהוי עושה נזקים. השיהוי אפילו בהצהרה הדקלרטיבית של המדינה שהיא הולכת לעשות משהו פוגע בנו. כל חברות התעופה, יש לנו חלק גדול מן המטוסים שהם ממומנים עוד. סכומי העתק האלה הפסיקו להיות משולמים בכל העולם, בהסדרים כאלה ואחרים. העובדה שהמדינה לא אומרת כלום, או אומרת ולא עושה, גורמת לנו לכבס את הטיעונים שלנו הלוך וחזור. מדובר על נזק מאוד מאוד גדול וגם על פגיעה באמינות שלנו, שלא לדבר על הבעיה הכלכלית שאליה זה מכניס אותנו. אז המדינה קודם כול צריכה להחליט וגם להגיד מה החליטה, זה דבר ראשון.

הדבר השני החשוב הוא שכפי שאנחנו רואים שהולכות וצצות בעיות עם המתווה של העסקים של ה-100–400, חייבים לפתור את נושא הערבות של המדינה, באופן שהמדינה תיקח על עצמה יותר ולא תשאיר לבנקים לנהל בעצמם את התהליך. אנחנו סומכים על הבנקים, מחוברים לבנקים, אבל אם המדינה, כפי שהיא עושה כרגע בעסקים הקטנים או כמו הבעיות שמטפלים בהן בעסקים הקטנים, תשאיר את זה לידי הבנקים יהיה פה שמח.

לכן אנחנו מבקשים בסך הכול שכבר יקבלו את ההחלטה וילכו לביצוע. ברור לנו שהביצוע ייקח זמן ועד שנראה כסף ייקח זמן אבל ההחלטה, ההצהרה ותחילת ההליכה בדרך האמיתית היא חשובה ברמה של מחר או אפילו היום. תודה.

תודה. אורי סירקיס, מנכ"ל ישראייר, כפי שניר דגן עשה מאוד ביעילות, אם אפשר לא לחזור על נקודות קודמות אלא להוסיף דברים נוספים, בבקשה.

אשתדל לא לחזור על אותן נקודות שעלו פה. אני מבקש להדגיש רק שתי נקודות.

נקודה ראשונה, כפי שאנחנו שומעים פה, ישראייר נכנסה למשבר הזה ללא מחלות רקע, היא חברה רווחית כבר חמש שנים. היא זקוקה בעיקר, כפי שניר דגן אמר כאן, להצהרה שתגיע ביום–יומיים הקרובים, שישראייר נכללת בתוכנית, בחבילת הסיוע של האוצר. אנחנו מקבלים את ההצהרות הללו, את הרמיזות הללו, אפשר לקרוא לזה כך, באופן בלתי פורמלי מצמרת האוצר. הבנקים לוחצים עלינו. כרגע יש לנו תזרים מזומנים שמאפשר לנו להגיע עד סוף חודש מאי. התהליכים האלה הם תהליכים מתמשכים, גם מול הבנקים, תהליכים בירוקרטיים. מאוד מאוד חשוב לנו לקבל ביום–יומיים הקרובים, עוד לפני החג, גם אל מול העובדים שנמצאים בציפייה לעניין הזה, את ההודעה הוודאית שאנחנו נזכה להלוואה בערבות מדינה. אנחנו ביקשנו 25 מיליון דולר, זה נראה לי סכום צנוע מול העובדה שאנחנו מעסיקים 450 עובדים, מפעילים פה 10 מטוסים ב-peak. הבאנו עכשיו לארץ 5,000 עובדים. אנחנו כבר משתלבים במערכות ההטסה, אפילו מסין, של טיסות מטען, טיסות של דואר ישראל וכולי. מאוד מאוד חשובה לנו ההצהרה הזאת.

מאה אחוז, תודה. אחרון בסבב הזה הוא מידן בר, יושב-ראש איגוד הטייסים, בבקשה.

בוקר טוב לכולם ותודה רבה לכבוד היושב-ראש על ההזמנה.

לא אחזור על מה שאמרו קודמיי. אני רוצה לחדד שלוש נקודות.

ראשית, נכנסנו למשבר הזה, די דומה לחקלאות, בחיסרון ואין שום סיבה שנצא ממנו בחיסרון. מה שנדרש פה כרגע זה סיוע. אנחנו עוקבים אחרי עשרות איגודים וחברות בעולם ומה שקורה בישראל לא דומה למה שקורה בעולם. הסיוע בעולם אינו מותנה. דרך אגב, האמריקאים הגדילו לעשות ואמרו: אנחנו נתנה את הסיוע לחברות התעופה בתנאי שאתם לא מפטרים עובדים. זו נקודה אחת.

נקודה שנייה, והיא חשובה מאוד לוועדת הקורונה, היא היום שאחרי. אנחנו מעריכים, וגם עובדים ביחד עם התעשייה האווירית ואנשים נוספים בנתב"ג, שהיום שאחרי כנראה קרוב. הוא ייקח זמן אבל הוא כנראה קרוב. טיסה במרחב של קורונה היא דבר שכבר צריך לדבר עליו. התעופה יכולה לסייע לנו ביציאה מאותו משבר, זו דעתי.

אני רוצה רק להגיד נקודה שהיא באמת מאוד מעניינת. דיברו על ביצים, טורקיה וחקלאות. תראו, שלוש החברות שטסות כרגע לישראל ומטיסות נוסעים הן אתיופיאן, שהיא במאה אחוז ממשלתית, טורקיש, שהיא 92% ממשלתית, ואירו-פלוט, שאני לא רוצה להגיד אבל היא כנראה 60% ממשלתית. אנחנו צריכים לראות שמדינת ישראל שומרת על העצמאות התעופתית הכל כך חשובה שלה היום.

אנחנו זקוקים לסיוע מידי, דומה לעולם, ולא פחות מזה למדיניות. מדיניות וודאות באירוע משברי היא אחת מאבני היסוד לצאת ממנו.

אני רוצה להגיד לכם שאנחנו עובדים על זה, אנחנו שומרים על קשר עם העולם, קשר חשוב.

אני מודה לך שוב על כך שהזמנת אותנו. אנחנו נהיה נכונים להגיע לכל מקום בכל רגע. תודה.

תודה. לפני שאנחנו עוברים לתשובות, יוליה מלינובסקי, בבקשה.

שאלה לכל המנכ"לים של חברות התעופה: ברור שאתם צריכים סיוע, ויותר מדיניות. אנחנו רואים את הדבר הזה שחוזר בעצם מדיון לדיון – היעדר מדיניות. אבל שאלה שעכשיו הרבה אנשים שואלים: רכשו כרטיסים, היו תוכניות בעתיד ואין טיסות. מה המדיניות באשר להחזר כספי לאזרחים? אני מקבלת המון תלונות, שלכאורה הוצג שכן יהיו החזרים אך זה לא קורה בפועל. צריך גם לדאוג לאזרח הקטן.

שאלה קצרה למנהלי החברות: האם אתם שומרים על כשירות תעופתית בתקופה הזאת?

הייתה אתמול ידיעה לגבי מה שנקרא טיסות רפאים, טיסות שעושים כדי לשמור על הכשירות של המטוסים והכשירות של הטייסים. אני לא יודע אם כל אחד יודע, אני למדתי מחלק מכם שמטוס בשביל להיות כשיר צריך לטוס, לא להיות על הקרקע. מי מכם שיבחר לענות.

אורי סירקיס נמצא איתנו? שלום. אנחנו שוחחנו בטלפון בחודש האחרון. אני רוצה לנצל את ההזדמנות ולהודות לך ולכל החברות, אבל במיוחד לך ולכל הצוות של ישראייר, על עבודתכם בחודש האחרון לחילוץ אלפי סטודנטים שחזרו לארץ. בחלק מן המדינות היינו צריכים לעשות מבצעים מעין-צבאיים על מנת להוציא את הסטודנטים האלה. לכן מגיעה מילת תודה ואני מנצל את ההזדמנות דרכך להודות לכל הצוות. באמת כל הכבוד ותודה רבה.

חבר כנסת מן הרשימה המשותפת משבח מבצעיים כמו-צבאיים – הגענו ממש ל- - -

רק על העברת הסטודנטים משבחים.

לא חששתי שזה אחרת.

אם אפשר לענות על עניין הכשירוּת. בישראייר כל הטייסים נמצאים בעבודה, לא הוצאנו אותם לחל"ת. הגענו איתם להסדר על הפחתת שכר משמעותית. כתוצאה מכך, זה גם מאפשר לנו לייצר יותר - - - ולענות על יותר מכרזים. דבר נוסף שזה מאפשר לנו הוא שכולם טסים. אנחנו טסים פעמיים בשבוע, ושומרים על קשר עם העיר אילת פעמיים ביום. אנחנו מבצעים טיסות מטען יומיות ומבצעים טיסות בחודש הקרוב לסין. כפי שנאמר פה, ביצענו גם טיסות חילוץ. כך שבסך הכול אנחנו משיגים פה גם תרומה תזרימית, גם כשירות של טייסים וגם רמת בטיחות שנשמרת לאור העובדה שכולם טסים.

אני רוצה תשובה של אלי דפס. זה יותר קל כמובן בישראייר שמבוססת הרבה על טיסות פנים. אני מניח שבאל-על גם נושא הכשירות יותר קשה, וגם אני מבקש תשובה לשאלה של יוליה מלינובסקי לגבי החזרים.

לגבי החזרים – עומד בפני הכנסת והממשלה תיקון תקנה בנוגע להחזרים. בכל הקשור להחזרים מתכוונים להאריך את משך החוק הקיים היום, חוק טיבי, לרמה של 90 ימים. הוא צריך לעבור את הוועדות המתאימות.

איך זה קשור לחקיקה? הכרזתם עכשיו שבכל הטיסות שמבוטלות, והן מבוטלות, אנשים צריכים לקבל החזר כספי.

אנחנו לא רוצים שתנצלו את התקופה הזאת על מנת לבטל את חוק טיבי, אנחנו לא ניתן לכם.

א', אנחנו לא פועלים. זה לא פעולה של אל-על. זה פעולה של הכנסת. יש תקנה שכרגע עומדת לאישור בפני הוועדה הרלוונטית בכנסת.

לא, אין דבר כזה, אדוני, סליחה. כשקרה כל מה שקרה והתבטלו טיסות ואנשים הזמינו כרטיסים – מה זה קשור לכנסת? אל תפיל עכשיו אחריות על הכנסת. האדם שילם, אין טיסה, זה לא באשמתו, כולם מבינים את זה. משפחות שלמות הזמינו כרטיסים. למה לא תחזירו עכשיו כסף?

יש הצעת חוק שנדונה בוועדת הכספים בנושא הזה.

אבל זה לא קשור אפילו. הם הכריזו בתחילת משבר הקורונה שהם החזירו את הכסף לאזרחים.

הרבה אזרחים קנו כרטיסים, כפי שאמרה חברת הכנסת מלינובסקי, וחלקם אפילו תכננו חתונות וירח דבש אך ביטלו את החתונה וביטלו את הכול. אני חושב שמגיע להם החזר מלא של הכסף.

הטיסות התבטלו. אתם חברה לאומית. ברור שרוב הטיסות זה אל-על, אנחנו עדיין אוהבים להשתמש באל-על. מצד אחד, אתם אומרים שהמדינה חייבת להתגייס, וברור שהמדינה חייבת להתגייס, חד-משמעית. מצד שני, גם אתם חייבים עכשיו להתגייס לטובת האזרחים. אנשים קנו טיסות, שילמו כסף. עכשיו כל אדם רביעי בארץ הוא בלי עבודה, בלי פרנסה. תחזירו את התשלומים האלה. זה גם לא הוגן, עד שוועדה תתכנס – אתם כבר עכשיו יכולים לעשות את זה. אגב, זה מה שהוכרז בתחילת המשבר.

מה עם הנוער שהיה צריך לנסוע לפולין?

אנחנו שואלים שאלות מאוד נכונות וענייניות אבל אנחנו לא נותנים לאדם לענות. אלי דפס, בבקשה.

אני חוזר ואומר, קודם כול הקנייה של הכרטיסים, 70% מהם בכלל נעשית על ידי סוכנים ולא על ידי אל-על בעצמה. חלק מן הכסף נמצא כרגע אצל הסוכנים כי בכל מערכת הסליקה של הכרטיסים בעולם כרגע נעצרה העברת הכספים. כפי שאמרתי, תסתכלו בהצעות החוק שקיימות כרגע. תקנה שקיימת כרגע מדברת על החזר תשלום תוך 90 ימים, ולחלק מן התשלומים עד ינואר. זה מופיע אצלכם, אתם יכולים לראות את זה.

לגבי כשירות תעופתית, הטייסים - - -

רק רגע, אני רוצה לברר פרט בתוך זה. האם הסיוע הממשלתי שביקשתם, 250 מיליון דולר פלוס 100 מיליון דולר, כולל את זה שאתם בסופו של דבר על פי התקנות האלה תשפו את הנוסעים שלא טסו?

חד-משמעית זה נכון.

אז זו התשובה.

אני חוזר על מה שאמרתי קודם: אם זה לא יקרה היום, מחר, מוחרתיים, בטווח של ימים בודדים, המענק הזה שיינתן – זה בעצם לא מענק אלא הלוואה עם ריבית – יהיה מאוחר מדי. לוח הזמנים פה צפוף מאוד כי המטוסים, כפי שידוע, רוב המטוסים הם לא בבעלות החברה, באף חברה. רובם חכורים או דרך בנקים. אם הם יעצרו אז הכול עומד, וזה חבל.

אז מה, הכסף הזה עכשיו שוכב אצל הסוכנים? אני לא מבין. מה הגורל של הכסף הזה?

אבל הסוכנים מעבירים את הכסף לאל-על.

הוא אומר שלא העבירו את הכסף.

לא, זה לא נכון.

אני רוצה לדעת איפה הכסף הזה שוכב עכשיו.

אבל יש חלק שקנו ישירות מהחברה, לא דרך סוכנים.

הנושא של הנוסעים באמת כואב להרבה מאוד אנשים, אבל אני חושבת שהדיון כאן צריך להיות על עתיד התעופה הישראלית. בואו נתמקד בזה. אני חושבת שהסעיף הזה, האם הם החזירו – אני גם לא בטוחה שהחברות הישראליות לא החזירו את הכסף. אני יודעת על בעיות עם יונייטד וחברות אחרות. אבל בואו נתמקד בסיוע שחברות התעופה צריכות מן הממשלה ובעובדה שמדובר פה בימים.

אבל יש פערים תפעוליים.

חברים, האחד לא פוסל את השני.

זו נקודה קריטית.

את הנושא הזה הבנו, אולי לא לשביעות רצוננו אבל הבנו אותו.

אפשר לקבל תשובה על פולין?

אני רוצה להגיד לכם שבזמן שאנחנו דנים פה, בוועדת הכספים היה עכשיו איזה ציוץ שניר ברקת מספר על שיחת טלפון שהייתה לו ממנכ"ל אל-על, שאמר שבמשרד האוצר אמרו לו שאל-על תפשוט את הרגל, כלומר שזה מה שהוא שמע.

זו מקפצה טובה מאוד להעלות פה את נציגי משרד האוצר. אגב, גם כאן בוועדה הזאת, למי שזוכר, כשהיה פה מנכ"ל משרד האוצר והתייחסנו לנושא של אל-על, הוא אמר: אל-על היא חברה שנכנסה למשבר הזה עם הרבה מאוד בעיות. אמר אלי דפס שהם הציגו תוכנית התייעלות.

אבל לא יעלה על הדעת שמדינת ישראל תהיה בלי עצמאות תעופתית.

אין לי ויכוח איתך.

אפשר לקבל התייחסות לגבי בני נוער שאמורים לנסוע לפולין? הם פשוט דומעים ופונים אלינו. ההורים השקיעו המון כסף כדי שהילד ייסע למצעד בפולין והם לא מקבלים החזרים, לא מתייחסים אליהם. אנא, מילה אחת או שתיים, אם זה קשור אליכם. שאלתי על בני הנוער שהיו אמורים לצאת לפולין וההורים עבדו וטרחו כדי להשיג להם כסף לכרטיס, ועכשיו בוטלו אותן נסיעות ואומרים להם: אתם לא תקבלו בחזרה את הכסף. השאלה אם זה נקשר אליכם באופן כללי. מה אתה יכול לומר לי?

באופן ספציפי, הרי נסיעות לפולין בדרך כלל מאורגנות על ידי סוכני התיירות, הם שגובים את הכסף. לא תמיד הכסף מגיע לאל-על בכלל.

אבל הם מעבירים כסף אליך, אדוני.

הם טוענים שהחברה לא מחזירה להם.

תנו לי רק להשלים בבקשה. אם הכסף נמצא אצל הסוכנים או נמצא כרגע באל-על, אני מסביר שהמערכת מושבתת, כל הסוכנויות סגורות ואל-על בחל"ת. ברגע שנקבל את המימון, נחדש את הפעילות ונחזיר את האנשים יבוצעו החזרים על פי החוק.

אתם בעצם מחזיקים בלקוחות כבני ערובה. כשהאוצר לא מעביר לכם כסף אתם לא מחזירים כסף לאזרחים. זה על השולחן עכשיו.

מצד אחד, זה נכון. מצד שני, אם החברה תפשוט רגל אז אף אחד לא יקבל כסף. אנחנו מבינים את הסיטואציה, היא ברורה. אלי דפס, אם אתה יכול לענות לסיום על סוגיית הכשירות התעופתית באל-על.

אנחנו הוצאנו לחל"ת חלק ניכר מן הטייסים. אחרים מבצעים את כל משימות החילוץ והבאת סחורות, למנשמים, לתרופות ולכל מה שמדינת ישראל מבקשת. אנחנו משתדלים להחליף בין הטייסים על מנת שחלק ניכר מן הטייסים יבצע את הפעילות.

לגבי התשתיות עצמן, המטוסים – יש תהליך בדיקות ושימור מטוסים על פי הוראות רת"א, על פי הוראות יאט"א. אנחנו מנהלים את זה בדקדקנות רבה.

רק מילה מטעם ארקיע. גם אנשי רת"א משתתפים בדיון הזה. נושא שמירת הכשירות – שלא יטריד אתכם. רת"א אמונה על העניין, זה עובד עם החברות, גם שמירת כשירות המטוסים וגם שמירת כשירות הטייסים.

יואל פלדשו נמצא איתנו.

כל העולם יחזור לכשירות. אנחנו צריכים שהוועדה תטפל בבקשה בדברים שאמרנו קודם – במשרד האוצר, בערבות להלוואות, שהעסק הזה יזוז, ואז נוכל להתחיל לתכנן קדימה. כל המטרה היא לתכנן קדימה. שהכשירות לא תטריד אתכם.

חבר'ה, אנחנו עוצרים פה. נציגי משרד האוצר הרלוונטיים נמצאים איתנו? יש רפרנט רלוונטי ממשרד האוצר לעניין התעופה?

אני מאגף התקציבים.

מצוין. הצטברו מספר שאלות. שמעת אותן, אני לא צריך לחזור עליהן. אם אתה יכול להתייחס, בעיקר לצורך של חברות התעופה במענה מידי. אנחנו שומעים את זה מאל-על, אנחנו שומעים גם מן החברות האחרות – מענה מידי.

אפילו הצהרה ברורה.

אנחנו כבר מקיימים משא ומתן עם חברות התעופה במשך חודשיים. למדנו את כל הבעיות והאתגרים של החברות לעומק. אחד הפתרונות החשובים ביותר שעשינו הוא התוכנית של אשראי לעסקים גדולים כפי ששר האוצר הכריז במסיבת העיתונאים לפני מספר ימים. התוכנית הזו כוללת הלוואות לעסקים גדולים, של בין 400 מיליון שקל ל-1.2 מיליארד שקל בשנה. חברת ישראייר וחברת ארקיע למיטב הבנתנו עומדות בקריטריונים האלה. יישום של זה ייקח עוד מספר ימים. עכשיו עוסקים בבנייה של כל הכללים, כולל תיאום עם הבנקים והנחיות מדויקות לביצוע של זה. זה עניין של ימים ספורים עד שהם יוכלו לגשת ולבקש אשראי שיעזור להם להתמודד עם המצוקה הנוכחית, עם הבעיה התזרימית.

ולגבי אל-על?

לגבי הסיפור של אל-על אנחנו ביקשנו מהם, כפי שביקשנו כאמור מכל החברות האחרות, גם חברות התעופה, מכל החברות הישראליות שנתמכות בקרנות של המדינה, לגרום לכך שהסיוע של המדינה יהיה סיוע של אשראי ולא סיוע של מענק. כלומר, כשנותנים הלוואה שהיא 100% על חשבון המדינה יש חשש גדול מאוד שבסוף זה יהפוך למענק ולא לאשראי ולכן אנחנו מבקשים שהתוכנית שאל-על תביא לנו תהיה תוכנית עסקית שמגובה בערבות של הבנק מעבר לערבות של המדינה. בינתיים עוד לא קיבלנו תוכנית כזו. ברגע שנקבל תוכנית כזו אנחנו נצרף אותם.

ולמה אשראי ולא מענק? למה? מה הגישה הזאת?

למה מדינות אחרות יכולות לקום לטובת חברות תעופה ואילו ישראל לא?

מה זאת אומרת? זו חברה פרטית, יש בה בעלי מניות שמרוויחים כסף. מה הוא הדבר הזה?

נו, באמת, אתה חי בעידן נורמלי? באמת, בטח שזה קשור.

בין הצורך של חברות להיות יעילות, ובטח חברות שנתמכות על ידי המדינה, שעל זה אף אחד אינו חולק, לבין זה שהחברות האלה, הענף הזה ספציפית נמצא בנקודת אפס, במקום הכי חלש שהוא יכול להיות בו, ונשאלת השאלה אם זה בדיוק הזמן לעשות את זה, יש מתח מסוים. אם אתה יכול לענות על זה, אם מבחינתכם זה הזמן הנכון להביא את אל-על ולדרוש ממנה איזו תוכנית התייעלות או איזו ערבות בנקאית כאשר החברה כתוצאה מכוח חיצוני, לא אי-יעילויות שמן הסתם קיימות בה, נמצאת בסיטואציה שבה היא נמצאת?

אם הבקשה של אל-על היא למענק ממשלתי של כ-2 מיליארד שקל בזמן שבו המשק כולו במצוקה כלכלית ומאות אלפי אנשים נמצאים באבטלה, אם זו הבקשה – זה סיפור אחד. להבנתנו הבקשה של אל-על היא לא למענק, היא בקשה להלוואה. בשביל לוודא שזו אכן הלוואה אנחנו צריכים לוודא שיש בטוחות שהחברה יודעת להחזיר את הכסף. חברה צריכה להחזיר את הכסף אם יש לה הכנסות, אם יש לה תוכנית עסקית שמאפשרת להחזיר את הכסף.

יש לי שאלה. אמרת קודם: עסקים שבין 400 מיליון ל-1.2 מיליארד, ששם ישראייר וארקיע נמצאות. לעסקים שהם מעל 1.2 מיליארד יש לכם תוכנית כלשהי?

אני לא מכיר תוכנית מן הסוג הזה כי לא התעסקתי בפתרונות לעסקים. מאחר וישראייר וארקיע נמצאות בתחום אחריותי אז אני יודע שהן נכללות בפנים. אם תרצה, אעשה בדיקה מהירה ואחזור עם תשובה.

אתה יודע להגיד כמה ערבות, איזה אחוז ערבות אתם מבקשים?

מדובר על 8% מסך המחזור.

אמרת שאתם תהיו מוכנים לערוב להלוואה שאל-על תיקח, ובתנאי שלא תהיו הערבים היחידים, אם הבנתי אותך נכון, אלא תהיה גם איזו השתתפות של הבנקים או איזו חשיפה. על איזו חשיפה אתם מדברים? איזה אחוז חשיפה מסך כל מה שהם מבקשים?

דובר על 75% ערבות מדינה ו-25% ערבות של הבנקים.

אני רק רוצה להדגיש ולומר שאותם חודשיים שהוא מדבר עליהם, זה רק מעיד על הרשלנות של הדיונים והגמגום שהמדינה מתנהלת בו. אנחנו הגשנו תוכנית והם ביקשו לתקן אותה. אנחנו תיקנו אותה עד השקל האחרון שהם ביקשו. מאז שתיקנו אותה עד השקל האחרון שהם ביקשו, כ-200 מיליון דולר התייעלות, הדבר נמצא בדיונים מזה שבועיים. הבקשה של אל-על היא להסתכל קדימה. יש לנו תוכנית עסקית שאושרה על ידי רואי חשבון, שמביאה את החברה לאחר המשבר הזה, שכפי שאתה אמרת אדוני היושב-ראש הוא חיצוני לאל-על, אנחנו מניחים שתוך שנה–שנתיים נגיע לרווחיות, תלוי בהיקף ה-Recovery, ואז נוכל להחזיר למדינה את חובותינו. אין לנו שום כוונה לקבל את זה כמענק, יש לנו התחייבויות. אל-על בכל שנותיה מעולם לא קרה שלא החזירה כסף לבנקים, למחכירים, ללווים ואין לנו כוונה גם בשנה–שנתיים הקרובות לעשות את זה. לכן מה שמר מורגנשטרן אומר קצת תלוש ולא מדויק ומביע לפי דעתי את הגמגום שהמדינה נמצאת בו כרגע בקבלת ההחלטה שכל העולם כבר קיבל אותה. להקים חברה מחדש, לפרק את אל-על, להקים משהו אחר בטווחים סבירים ובעלות סבירה – לא אפשרי. לכן ההשקעה הנוכחית והמידית, ברמה של יום–יומיים, היא חיונית לנו.

שאלה קצרה למשרד האוצר. אני מדבר על מתווה ההלוואות של בין 400 מיליון ל-1.2 מיליארד, ואומרים שזה יהיה בימים הקרובים. אני רוצה לסמן על לוח השנה: אנחנו נמצאים ביום שני, ערב פסח הוא ביום רביעי. זה פרומו גם לדיון הבא עם המלונאים. התוכנית הזאת, שקשורה גם בהסכמים עם הבנקים, אנחנו שומעים עליה כבר כשבוע וזה עוד לא נסגר, לא ניתן לקחת הלוואות. זה נכון לחברות התעופה, זה נכון למלונאים. האם אתה יכול להגיד תאריך שבו הדבר הזה ייגמר? לפני יום רביעי הקרוב.

לפני התשובה, אלי מורגנשטרן, עוד דבר. העבירה לי היועצת המשפטית מסמך, יש פה את הסיוע של מדינות אחרות לחברות התעופה שלהן, זה סיוע בסדר גודל גדול. שוב, מתוך הכרה – ובגלל זה אנחנו מכנסים את הדיון הזה – שזה ענף שסוג הפגיעה בו גם התחיל מוקדם וגם הוא די טוטלי בשלב הזה, למרות שיכול להיות שהוא ייצא וימשיך חזרה. אגב, כשהוא ימשיך חזרה מן הסתם תהיה הסתערות גם של חברות לואו-קוסט כי השמיים הפתוחים לא ייגמרו, ולא צריכים להיגמר, שייכנסו אל השוק. אל מול כל זה – תשובות לשאלות שנשאלו.

יש לי תשובה לומר לכם מטעם איגוד הטייסים. אני לא אתייחס לכשירות כי הכשירות באמת הולכת להיות בעיה לדעתי הרבה יותר גדולה ממה שאנחנו חושבים, כי זו בעיה עולמית ולנו בישראל אין עצמאות.

מידן בר, ברשותך, אנחנו עכשיו בשלב של קבלת תשובות ממשרד האוצר. אם יש לך כסף לתת לאל-על אנחנו נשמח שאתה תפתור את הבעיה אבל נדמה לי שלמשרד האוצר יש קצת יותר.

בהקשר לשאלה מתי האשראי של החברות של בין 400 מיליון ל-1.2 מיליארד ייצא לפועל – זה עניין ממש של ימים ספורים. אני לא יודע להגיד את התאריך המדויק. אלה דברים שבימים כתיקונם היו יכולים לקחת חודשים. עכשיו כולנו עובדים על סטרואידים, אנחנו עושים כל מאמץ בשביל להשלים את ההליכים, אבל שהם יהיו הגונים וטובים וראויים, עם כל ההסתייגויות או הטיפול הראוי והנדרש. זה ממש עניין של ימים ספורים.

לגבי השאלות בהקשר לאל-על, רק אחזור ואומר שככל שתהיה ערבות בנקאית בהתאם לתנאים שנתנו לכל החברות האחרות גם אל-על תיכנס אל תוך העסק.

אני חושב שאני אסכם את דעת הוועדה אם אגיד שמה שצריך לעשות הוא פשוט להחיש תהליכים, וזה עלה גם מן הדברים של אלי דפס. אני לא חושב שלוועדה או לי יש עמדה לגבי אחוז החשיפה או אחוז הערבות הבנקאית. זה משא ומתן ביניכם לבין חברה שיש לה אספקטים לאומיים אבל היא חברה פרטית, אנחנו לא צריכים להתערב בזה. אבל אנחנו מבקשים שהדברים יתחילו לזוז מהר.

אני מבקש לסיום הקטע הזה של התעופה להעלות עוד שני אנשים בזה אחר זה: מנכ"ל רשות שדות התעופה, יעקב גנות, ויואל פלדשו, מנהל רשות התעופה האזרחית, שלמיטב זיכרוני גם היה מנכ"ל אל-על קודם. יעקב גנות, בבקשה.

כמו כולם גם אנחנו נפגענו אנושות. כל ההכנסות שלנו התייבשו: מאה אחוז מן ההכנסות שלנו, הכנסות מסחריות, 70% מן האגרות. כרגע ההכנסות שלנו שואפות לאפס. אני מדגיש את המילה אפס. אנחנו חברה או גוף שעד לפני שלושה חודשים הכנו תוכניות פיתוח של מיליארדים. נכון להיום לאחר שפיטרנו אלפי עובדים ומכינים סבב נוסף של פיטורים והוצאות לחופשה ללא תשלום וצמצום עובדים קבועים, לאור המצב שאנחנו רואים אותו בשוק, הכנסות אפס, אנחנו נמצאים בדרישות שאנחנו לא מערערים עליהן ואנחנו אפילו מסכימים.

אנחנו חייבים לשמור את כל תשתיות התעופה ומעברי הגבול במצב של מתן שירות מידי, כפי שאנחנו עושים עכשיו לגבי טיסות מטענים, ששם יש גידול מרשים, להחזיק את המתקנים מוכנים, תשתיות במצב מבצעי מסביב לשעון, מעברים שנותנים חמצן, הרבה מאוד מיליוני אנשים שנהנים כי הסחורות מכיוון ירדן לכיווננו ממשיכות לזרום. מאידך ההוצאות שלנו קטנו אבל לא באותו יחס שאנחנו מסוגלים להחזיק.

מכיוון שאלה נתונים שמתפרסמים מעת לעת, כמה דיווידנד רש"ת העבירה בשנים האחרונות למדינת ישראל? סדר גודל.

אענה. אנחנו העברנו לפני שלוש שנים כ-2.5 מיליארד שקל. לפני שנה – 1.2 מיליארד שקל. אבל לא התלוננו. כשהיה, משרד האוצר הסביר את המצב. עכשיו אני בא לפה בשם אותם אלפי אנשים. אנחנו צריכים להתכונן ליום של מחר. אין בינינו ויכוח, אני מדגיש, שאנחנו חייבים לשמור על תשתיות התעופה למדינת ישראל. אנחנו כמדינת אי לא יכולים להרשות לעצמנו אחרת. אין מאיפה לבוא. כמנכ"ל משרד התחבורה לשעבר אני זוכר מקרים שהיינו צריכים להביא נוסעים מקפריסין וחיפשנו את אניית הנוסעים שאולי תישא אותם, לקשר בין קפריסין לבין חיפה. אנחנו חייבים לשמור על הכשירות המבצעית שלנו, אנחנו צריכים לשמור על התשתיות שלנו. אנחנו מושפעים מאוד ממה שיקרה באירופה, ממה שיקרה בארצות הברית, אבל אנחנו מסוגלים לתת את המענה בצמצום דרמטי עד כחודשיים לפני סוף השנה. אנחנו מכינים תוכניות. אנחנו נצטרך לשבת, ואני משוכנע שמשרד האוצר יבין את מה שאנחנו עושים, אנחנו צריכים להתכונן לשנה הבאה ולפתיחה הדרגתית.

סיימנו את השנה הקודמת עם 24 מיליון נוסעים. הלוואי ונגיע ל-7–8 מיליון השנה. נכון להיום יש טיסות בודדות. אל תשכחו, רבותי, שאנחנו מחזיקים את כל התעופה הפנים-ארצית אבל האגרות אפס ואילו העלויות כמעט 400 מיליון שקל.

עד כאן, ותודה שלמרות שלא הוזמנתי ביחד עם כל הפורום המכובד נתתם לי לדבר, אבל אני לא רוצה לבקש.

לא הוזמנת והנה אתה פה. הוזמנת.

הוזמנתי. אני מודה ליושב-ראש הוועדה.

יעקב גנות, תודה. אני מבקש מיואל פלדשו, מנהל רת"א – רשות התעופה האזרחית, לדבר על החלק שלכם. אתם נוגעים כמובן גם בסוגיית הכשירות וגם בדברים אחרים. אם אתה יכול להרחיב לנו על זה.

אני רוצה לומר לך שזאת שעתה הקשה ושעתה היפה של התעופה הישראלית. כולה הייתה ראשונה להיפגע וכולה הראשונה להירתם, אם בחילוץ, אם במטען, אם בשינועים, ובכלל זה נתב"ג שפעל יפה מאוד.

הנקודות שאני רוצה להדגיש ולחזור ולומר: צריך לתת מענה, סיוע תזרימי לחברות, ואתמול, לא היום. אנחנו מטפלים בזה המון זמן. גם חוק טיבי עבר גם את טיבי, עבר את כל הרשויות. פשוט צריך לקדם אותו. אלה שני הדברים שצריך לעשות.

לגבי הכשירויות – אנחנו ערים לזה כבר מלפני חודשיים וחצי. אני לא צופה שתהיה בעיה. ההתאוששות לא תהיה מהירה, היא תהיה אטית. יש לנו כלים גם לתת היתרים ויש לנו כלים תחליפיים. צוואר הבקבוק יהיה סימולטורים בכל מקום בעולם. ישבנו עם כל החברות – החברות יכולות להתארגן ולעשות את זה מוקדם יותר. הדברים מתנהלים בסדר.

שני הדברים היחידים שצריך לעשות זה לקדם אתמול את נושא הסיוע לחברות התעופה ולקדם את חוק טיבי, שזה הכי טוב שהצלחנו להשיג. יש מקומות בעולם שעשו הרבה יותר טוב מזה. זה מה שהצלחנו לעשות.

מה זאת אומרת "לקדם את חוק טיבי"? לא הבנתי. אתה רוצה לבטל את חוק טיבי.

הם רוצים החזר כספי לאזרחים עם החוק שצריך לעבור פה בכנסת. יש תקנות שעת חירום, אפשר להחזיר. הם הבטיחו את זה מתחילת המשבר. אתה יודע מתי זה יהיה?

נראה לי שאתם מנצלים את המצב על מנת לבטל את החוק הזה, שהתנגדתם לו ושהוא טוב לאזרחים ומיטיב עם האזרחים. אני אומר לכם: אסור לכם לנצל את התקופה הזאת. אם יש שעת חירום ותקנות וממילא הטיסות בוטלו אז אני לא מבין למה ההתעקשות בעניין הזה.

אתה יודע מה, אני אתנגד בוועדת הכספים לסיוע לחברות התעופה כל עוד לא אראה שאתם החזרתם כסף לאזרחים, כי זה כסף קטן.

אני אפילו לא יודע על מה מדובר. ישבו עם חבר הכנסת טיבי, ישבו עם ועדת הצרכנות, הגיעו להסכמות, הכול. תלמדו ותראו מה קרה שם. זה מוכן ואפשר להגיש. זה מה שאפשר לעשות. אמר היושב-ראש של הוועדה: בהחלט, אם לא תהיה חברת תעופה גם את הכסף שצריכים לראות לא תראו, אז לא להשתלח. אף אחד לא מנסה לנצל את המצב, בדיוק כפי שאתם לא מנסים לנצל את המצב. אנחנו רוצים שחברות התעופה תעבודנה, כי אם הן תעבודנה יהיה כסף.

מצוין, אבל למה לא להחזיר כסף לאזרחים שקנו כרטיסים?

אני רוצה להתייחס לזה לרגע. אני סגן יושב-ראש התאחדות סוכני הנסיעות. הנושא שיוליה מלינובסקי מעלה בהחלט חשוב וממתין לצרכן.

בואו נבין איפה אנחנו עומדים. סוכני הנסיעות לצורך העניין מקבלים 1,000 דולר ומשאירים אצלם בכיס כ-5%, 50 דולר. השאר נמצא בדרך כלל בחברות התעופה. אני מדבר כרגע על חברות זרות כי הנושא לא עלה. כמובן שלא רק שאיש לא רוצה לעשות מן המצב הזה משהו אלא להיפך, רוצים רק לסייע.

כל מדינה מתנהלת אחרת. באירופה מרבית המדינות באיחוד החליטו שרק יהיה ואוצ'ר, על מנת לשמר דווקא את חברות התעופה. בואו נבין, הסוכן שקיבל 100 שקל, אם הוא צריך להחזיר 100 שקל ויש אצלו 5 שקלים – לא יהיה אף סוכן, לא יהיה למי להחזיר כלום, נתחיל בזה. שוב, אני מדבר כרגע על החברות הזרות שמחזיקות 70%.

אני מדברת איתך על החברות הישראליות כי זה נכס לאומי. מבקשים סיוע, ובצדק צריך לסייע. עזוב את החברות הזרות. אני מדברת על אל-על, על החברות שלנו כחול-לבן.

אני דווקא מדבר כרגע גם על חברות זרות כי אמרה גם מיקי חיימוביץ לפני זה שאם אנחנו מדברים על שוק של 100% אז 70% זה חברות זרות, זאת אומרת שבעה מתוך עשרה לקוחות שמתלוננים. לא אכפת ללקוח איפה הוא הזמין.

חברות ישראליות נמצאות במצב שערורייתי. אלמלא עפר שלח והוועדה, האמינו לי, גם מה שקורה עכשיו לא היה קורה. פשוט לא להאמין איך בארצות הברית תוך יומיים הזרימו 5 מיליארד דולר, ופה ממשיכים לקשקש עם אגף התקציבים, שבודק להם ועושה להם עניינים על הפסיק ועל הנקודה. חבר'ה, אנחנו במציאות אחרת, לא מבינים את זה. באמת אלמלא מה שעפר שלח עושה עם הוועדה שלו לא היינו גם במצב הזה. אני אומר לכם, אני מדבר עם אנשי משרד האוצר, הם חיים בסרט לגמרי אחר. זה פשוט יעלה פי כמה וכמה עם הרבה יותר קורבנות.

יואל פלדשו, אמרת שישבתם עם חבר הכנסת טיבי. עכשיו בדקתי איתו. אף אחד לא דיבר איתו, אף אחד לא ישב איתו והוא בכלל לא יודע על כל העניין הזה. כנראה מקדמים דברים מאחורי גבו.

לפני שאתה מדבר תלמד. אתה תראה על מה מדובר.

רונן קרסו, תסיים בבקשה.

הנושא השני, חשוב שתבינו שהסוכנים שמשווקים בערך 70% מכל העסק משאירים אצלם פסיק, כלום, ואז הם נצמדים אל מה שעושים בעולם. בארצות הברית קראתי – זה עדיין לא בוצע – שכנראה הולכים להחזיר את הכסף לכולם, ואילו באירופה בדיוק להיפך, הולכים לתת ואוצ'רים.

לגבי החברות הישראליות, ושוב, כאן אני נכנס למשהו שהוא באמת לא בתחום אחריותי, אם לעזאזל יחליטו כבר לסיים את הסאגה הזאת ולתת את הסיוע הנדרש לישראייר, ארקיע ואל-על הסיפור הזה יהיה מאחורינו. פה לא צריכים לשבת ארבע שעות בזום ועוד שבועיים בדברים אחרים. את זה אני אומר ליוליה מלינובסקי.

דבר אחרון וחשוב, יש בעיה גם עם כרטיסי האשראי. פונים לקוחות, בצדק מבחינתם, לכרטיסי האשראי וגם מבטלים צ'קים. אנחנו הולכים ומסתבכים. זאת אומרת, כל יום שחברות התעופה לא מקבלות את מה שהן צריכות לא יעזור.

לגבי החלטות ממשלה – וכאן אני חושב שוועדת הכנסת יכולה מאוד לסייע – צריכים לגבש מדיניות על אותם 70%, מה הממשלה עושה. אם נצמדים למה שאותן חברות עושות, אם הם דורשים מן החברות לעשות דברים אחרים – אנחנו חייבים להיצמד לאיזו הנחיית ממשלה כי אנחנו בסך הכול השליח בעניין הזה. זהו, תודה חבר'ה על ההקשבה.

תודה גם לך.

אפשר לסכם את הנושא הזה בבירור במה שעולה מן הדברים של כל הדוברים, בצורך להחליט. הענף הזה נמצא באמת במצב של אפס. זה ענף שבאופן רגיל מכניס, כולל מכניס למדינה מיליארדים רבים. לא במקרה שאלתי את גנות על הדיווידנד שהמדינה קיבלה מרש"ת (רשות שדות התעופה) בשנים האחרונות, שעליו גם יש תלונות, על המדיניות של רש"ת ועל מה שהיא גובה, אבל בואו נגיע בחזרה למצב הזה. כך או כך, החלטות והצהרות, כפי ששמענו, צריכות להתקבל.

אני רוצה לעבור לנושא המשלים של זה והוא נושא התיירות, שנפגע בדיוק באותה צורה ובאותה עוצמה, ולנהוג באותה שיטה. אנחנו נתחיל עם אמיר חייק, נשיא התאחדות המלונות.

שלום לכולם. אדוני יושב-ראש הוועדה, חברי הכנסת הנכבדים, תודה רבה על ההזדמנות להציג את המצב של המלונות בישראל.

אנחנו, כידוע לכולם – אני לא מחדש יותר מדי – נמצאים במצב שבו יש 381 מלונות סגורים ויש 17 מלונות קורונה. 90% מן העובדים שלנו נמצאים בבית, 30,000 מהם בחל"ת ו-7,000 מהם פוטרו. אנחנו נמצאים בתקופה די הזויה לענף. הענף היה הראשון שנפגע כתוצאה מכך שסגרו את התיירות מחו"ל ומאוחר יותר סגרו את התיירות מישראל. אנחנו עדיין מחכים לראות אם יקרה משהו אופטימי לענף הזה, אבל לצערנו הדבר היחיד שאנחנו מקבלים הוא ישיבות על גבי ישיבות על גבי ישיבות.

חשוב לי לציין שהענף מדמם בחודש בהיקפים של בין 150–200 מיליון שקלים כי מלון סגור זה לא אופניים שקושרים לעץ.

כמה אמרת שעולה מלון סגור?

מלון סגור צריך תחזוקה וצריך שמירה וצריך גם גינון וביטוח וכולי. אנחנו מתחננים לסיוע כדי לצוף מעל המים, כדי שיהיה פה משהו יום אחרי.

אנחנו מנסים להוביל מהלך של מתווה צוק איתן. הממשלה יודעת לפעול במתווה צוק איתן, רק יש היום איזו פרדיגמה שאומרת: בואו נחכה, בואו נחכה.

מתווה צוק איתן – תתקן אותי אם אני טועה – הוא: תוכיח נזק ותקבל פיצוי, במילים הכי פשוטות.

כן, אבל אני יכול להוכיח נזק כי כמעט כל המחזור שלנו נמחק, קל מאוד להוכיח נזק.

מאה אחוז.

הממשלה יודעת בדיוק מה יש לי ומה אין לי, שלטונות מע"מ יודעים על מה אני מדווח, מס הכנסה יודע על מה אני מדווח. אפשר להוכיח נזק תוך שניות.

לחילופין ביקשנו העברה תקציבית אל משרד התיירות כדי שמשרד התיירות יוכל לתמוך במלונות ולקחת אותם קדימה.

מלונות ישראל חייבים תוכנית ייעודית. דיברנו על חל"ת גמיש – קיבלנו תשובה שלילית, כדי שאולי ביום שאחרי נוכל להפעיל חלק מן העובדים. דיברנו על ניסיון לרישיון עסק כהארחה – עדיין לא התייחסו לזה. הארכת הפטור מארנונה – שלושה חודשים לא יספיקו למלונות, צריך להאריך את הפטור מארנונה לפחות לשנה למלונות.

סליחה שאני אומר את זה אבל אנחנו מתעסקים בתעשייה שלמה של ישיבות ומסיבות עיתונאים, וכלכלה כידוע לכולנו בנויה על ציפיות. עד היום שופכים מים על כל קרן אור שאנחנו אולי יכולים לראות ברקע.

יש היום בעיה גדולה מאוד לקבל החלטות, ואומץ לקבל החלטות. וכאן נכנסת הוועדה, בדיוק זה מקומה של הוועדה, לדחוף את אנשי משרד האוצר לקבל החלטות אמיצות, לקבל החלטות מחוץ לקופסה, מחוץ לפרדיגמה.

כשאני מדבר על המלונות אני לא יכול לדבר עליהם בהתנתקות מן העובדים שלנו, שכואב לנו הלב כי לבנות את מערך העובדים בענף המלונות זו בנייה מאוד מאוד קשה וארוכה וסיזיפית. אם אנחנו נאבד חלק מן העובדים האלה יהיה לנו קשה מאוד לעמוד שוב על הרגליים. אני מדבר על ספקים שלנו, ויש המון ספקים שנפגעים מן הפגיעה במלונות – אם אלו מפעלי מזון ואם אלו מפעלי קוסמטיקה ואם אלו חברות שמירה ואם אלו חברות גינון ואם אלו ספקים מכאן ועד אילת. ואם הזכרתי את אילת – תראו מה קורה לעיר שמבוססת על תיירות ועל מלונות, תראו מה קורה לה.

כשאני מדבר על המלונות אנחנו מדברים כמקשה אחת גם על הסוכנים ומשרדי הנסיעות, אנחנו מדברים על חברות התעופה שחשוב לנו מאוד שגם הן יעמדו על הרגליים, על חברות השכרת הרכב, על האטרקציות וכולי.

חברות האוטובוסים.

אנחנו חיים פה בסרט אימה. אני מכיר את הכלכלה הישראלית מהרבה מאוד היבטים שלה. מעולם לא נתקלתי בענף שהאנשים שלו כל כך אופטימיים כאשר המצב שלהם כל כך רע, אבל אנחנו חייבים תזוזה. כל יום שעובר משקיע אותנו עוד יותר באדמה וגורם לנו להיות בתוך ביצה טובענית. חייבים לקבל החלטות, וחייבים לקבל החלטות מהר. אני לא רואה את זה קורה, לצערי.

אנחנו במשא ומתן עם משרד האוצר. אנשי האוצר הם אנשים מאוד מאוד נחמדים, מאוד מאוד פתוחים לשיחות, אבל לא יותר מזה, מכיוון שהם חונכו לא לתת. אנחנו צריכים לשנות את התפיסה ולתת ולשחרר לענפי המשק השונים ולשחרר למלונות, מכיוון שבלי לתת כסף למלונות היום לא יהיה את מי להפעיל אחר כך.

אתה מדבר על משא ומתן עם משרד האוצר ואנחנו שמענו על התוכנית הכלכלית של הממשלה ושל משרד האוצר, והיום מביאים לאישור הכנסת את התוכנית הכלכלית של 90 מיליארד שקל. האם יש עד היום תוכנית סיוע מיוחדת לענף המלונות, לענף התיירות? חוץ ממה ששמענו ממך, פטור של שלושה חודשים מתשלום ארנונה, לא שמעתי כלום עד עכשיו.

זה לא מיוחד להם, זה לכל העסקים.

בדיוק. עד עכשיו יש לכם משהו ביד?

אענה על זה במילה אחת: לא. אני חייב להרחיב כאן על תוכנית האוצר, כי תוכנית האוצר היא די אחיזת עיניים מבחינתנו. אין שם לא 90 מיליארד ולא 80 מיליארד ולא 70 מיליארד, ואולי גם אין שם 40 ו-30 מיליארד.

אז על מה אנחנו מצביעים היום?

למשל סופרים קרנות הלוואה- - -, וזה לא נכון, מתקצבים את הדיפולט, מתקצבים את ההחזר שהממשלה תצטרך לתת ואת ההנחה שלה, לא את כל הקרנות. לכן התשובה היא: לא, אין תוכנית למלונאות, אין תוכנית מסודרת ואנחנו עדיין תלויים בין ים ליבשה באוויר.

תודה רבה בשלב הזה. אני מבקש עכשיו בזה אחר זו: גברת אביה מזרחי מגן, מנכ"לית רשת פתאל ודוד פלד מוועדת תיירות גולן, שיציג לנו את האספקט של תיירות הפנים. בבקשה. אביה מזרחי מגן, אנחנו מבקשים אותך כמובן בהקשר של מי שמנהלת רשת גדולה מאוד של מלונות. אני מבקש ככל האפשר לא לחזור על הדברים שאמיר חייק אמר אלא להוסיף עליהם. בבקשה.

נאמר כמעט הכול. אני רק רוצה לדבר בשם הרשת, 40 בתי המלון בישראל, מתוכם שניים בסך הכול נותרו פתוחים והם בתפוסות נמוכות מאוד, זה עבור אנשי עסקים ומפעלים חיוניים שעדיין מגיעים לפרויקטים שמצריכים מקום ללון בו. גם אצלנו כ-5,500 עובדים יצאו לחל"ת. בתי המלון בישראל הם הנפגעים המשמעותיים ביותר, כפי שציין אמיר חייק, וגם תקופת ההתאוששות, ה-Recovery שלנו, תהיה מאוד ארוכה. לכן הדברים צריכים לזוז מהר יותר.

בגדול, כפי שאמר אמיר חייק, אנחנו עדיין ממתינים לשמוע ולראות את הטיוטה שלא ירדה עדיין לרשויות המקומיות, לגבי הפטור שאנחנו אמורים לקבל מארנונה. כנ"ל לגבי חברת החשמל, שזה הוצאה כבדה מאוד, שהדבר היחיד שכרגע קיבלנו מהם, כל מה שהמדינה יכולה לתת כרגע זה חודש דחייה בתשלום. בעבור מלונות שסגורים הרבה יותר מחודש זה כמעט כמו כוסות רוח למת.

דבר נוסף שחשוב לציין שקורה במדינות אחרות – זו רשת שמפעילה יותר מ-160 בתי מלון באירופה – זה הנושא של החל"ת הגמיש, שהוא סופר הכרחי וקריטי גם ליום שאחרי, וגם הנושא של - - - שירות, שזה מהווה חלק ניכר מאוד מן ההוצאות הקבועות.

אביה, את יכולה להבהיר לנו למה אתם מתכוונים בחל"ת גמיש?

כן. הצורך בחל"ת גמיש – מדובר בעצם באפשרות של העסקה חלקית, כיוון שעובד שיחזור לעבודה מאבד את זכותו אחורנית. לדוגמה אם היום נחזיר את העובד שיצא ב-15 במרץ לחופשה, הוא לא יוכל לקבל את דמי האבטלה שלו. מישהו צריך לשאת בעלות. ההנחה היא או שנחזור הדרגתית לשגרה או עובדים שנצטרך אותם – כי יש עובדים אחרים שנמצאים כמו אנשי ביטחון או תחזוקה וכן הלאה. אם היום נחזיר אותם לעבודה ולא עבר חודש מאז שהם חותמים על אבטלה מישהו צריך לשלם את זה. זה דבר שקיים במדינות באירופה, כמו גרמניה והולנד, שהמדינה העבירה את התשלום של דמי האבטלה לידי המעסיק. זה דבר שאנחנו מבקשים אותו ממש מתחילת המשבר ואנחנו לא מקבלים על זה שום תשובה.

זה עלה גם מענפים אחרים כי זה מונע ממעבידים להביא עובדים לעבודה ולשלם להם לשבוע–שבועיים אם יש להם עבודה, כי העובד חושש שהוא יאבד את הזכויות שלו לאבטלה אחורה. הבעיה עם זה, שמנוגדת בכלל לכל ההיגיון של ההתמודדות עם המשבר הנוכחי, היא שאי אפשר להביא עובדים, נגיד אפילו אם יש להם שבועיים עבודה, אם יש לך מלון שקיבל איזו הזמנה ואת רוצה להפעיל אותו את לא יכולה להביא את העובד כי הוא יאבד את הזכות שלו לדמי אבטלה אחורה.

בדיוק, בדיוק. לכן הסיפור הזה של חל"ת גמיש הוא must, אנחנו חייבים לעשות את זה. במדינות אחרות באירופה הנושא הזה קיים. דיברתי על גרמניה והולנד, זה רק דוגמאות, אבל זה קיים בעוד מדינות באירופה. הנושא הזה הוא קריטי וחשוב מאוד.

כנ"ל לגבי הנושא של – אני לא יודעת אם קיימת, לא הובא לידיעתנו – אם מתוכננת איזו תוכנית לעידוד קליטת עובדים ביום של אחרי. כולנו שקועים כעת במצב הנוכחי, שהוא באמת מצב לא פשוט, אבל אנחנו מתחילים לחשוב גם על כל מיני סוגיות שנוגעות ליום שאחרי. בתוכנית שהופעלה למשל אחרי מלחמת המפרץ, המדינה עזרה למיטב זיכרוני ברבע מעלות שכר העובד, וגם זה קיים במדינות באירופה. גם הסוגיה הזו חייבת לקבל מחשבה וצריך לדבר על הנושא הזה באופן שיכול מאוד לסייע.

הסיפור של ביטול הארנונה לשלושה חודשים – דיברנו עליו, רק שאני חייבת להסב את תשומת לבכם לכך שיש תוכנית כלכלית על הנייר, וזה יפה מאוד, אך בפועל ההנחיה לא ירדה עדיין לרשויות ובינתיים כל עוד זה לא ירד לרשויות אנחנו לא נוכל כמובן לקבל את הפטור. היינו שמחים מאוד שההנחיה תרד משר הפנים עד ערב החג כי הנושא הזה, כל הבירוקרטיה והזמן הזה הוא קריטי לנו בבתי המלון. כפי שציין אמיר חייק, היינו שמחים מאוד שישקלו ארכה נוספת עד סוף השנה. כנ"ל לגבי כל שאר התשלומים, וציינתי את נושא החשמל שגם הוא הוצאה כבדה מאוד.

אביה, אני מצטער, אני נאלץ לקטוע אותך כאן. אנחנו רוצים כמובן לקבל תשובות. תודה רבה. אני מבקש את דוד פלד מוועדת תיירות גולן.

בוקר טוב. אני מייצג את בעלי הצימרים ברמת הגולן, אבל אשקף בתמונת המצב שלי את סוגיית הצימרים בצפון ובפריפריה. אני רוצה להזכיר שגם כך הרווחיות של יחידות האירוח היא גבולית, במיוחד במקומות שזה יחידות בודדות. מדובר כאן ביחידות אירוח שמצויות בעיקר בפריפריה ובישובים קהילתיים חקלאיים.

אנחנו כרגע בין הפטיש לסדן. מצד אחד, במועצות המקומיות הוציאו צו שמונע כניסת אנשים חיצוניים לישובים. יש שמירה ויש מניעת כניסה של מי שמגיע לישובים. מצד שני, משרד הבריאות הוציא הנחיה שניתן לארח בצימרים מעל שבועיים, וזה במטרה שיחידות האירוח יארחו אנשים לבידוד או אנשים חולים, כמו המלוניות שעשה משרד הביטחון, שזה תופעה שלא מקובלת בישובים הקהילתיים החקלאיים, אנשים מתנגדים לזה בתוקף, נלחמים על זה וזה גורם לבעיות חברתיות קהילתיות, וגם האנשים עצמם לא מעוניינים בסוג האירוח הזה מכיוון שבפריפריה גם שירותי הרפואה, להזכירכם, לא משהו, כך שאנשים לא מעוניינים להגיע ולחשוף את עצמם לסיכון.

אין לנו שום מנגנון של פיצוי שמפצה אותנו על אובדן ההכנסות. אנחנו מסתמכים, רוב רובן של ההכנסות הוא על תיירות פנים, לא תיירות חוץ. למעשה נוצר מצב אבסורדי שבו אנחנו בתקופות הטובות כרגע מנועים מלארח, כאשר גם אירוח למשל של משפחה מתל אביב שרוצה להתאוורר עכשיו כי היא תקועה במגדל דירות בקומה 30 ולהגיע לשבוע לא ניתן ולא מאפשרים לנו לעשות את זה.

לאור המצב הזה אנחנו צריכים שתיבחן אופציה לפצות, כי מדובר כאן בהרבה מאוד משפחות. ברמת הגולן מדובר בכ-1,000 חדרי אירוח, שמפרנסים בין 200–300 משפחות. זה הכנסה משמעותית מאוד, במיוחד בפריפריה, שם רמת ההכנסות שלנו גם כך היא נמוכה באופן יחסי.

דובר פה קודם על מודל צוק איתן. הרי בצוק איתן גם פיצו אנשים שעוסקים בתיירות פנים בעוטף עזה. אתם מכירים את זה? אתם מכירים את הפרמטרים? הם מתאימים לכם?

לא שמעתי על זה. אנחנו לא מכירים את זה. זה אמור להיות כמו בתקופת מלחמה, לצורך העניין. בסופו של דבר צריך לעשות השוואה לתקופה המקבילה אשתקד ואז לראות את הפער בהכנסות. לדוגמה, פסח זה עונת שיא, השבועיים של פסח, ואחרי זה יש את יום העצמאות, וכמובן אחרי כן זה גולש ליולי–אוגוסט, שזה עיקר הנתח של ההכנסה לאלה שעוסקים בתחום.

תודה. אנחנו רוצים לקבל עכשיו תשובות, קודם כול מאמיר הלוי, מנכ"ל משרד התיירות.

תודה ליושב-ראש ולחברי הוועדה. קודם כול חשוב להזכיר, המשבר הזה תופס אותנו מאיגרא רמא לבירא עמיקתא, משיאים לקרשים. שמעתי את הדיון על התעופה. האבסורד הוא ששם מדברים על מיליארדים אבל במצב שאנחנו נמצאים היום מול החשב הכללי ומול אגף התקציבים גם 5,000 שקל לשימור לקוחות שלנו בחו"ל ולקמפיין דיגיטל זה דבר שהוא בלתי אפשרי היום. התקציבים נשאבו, כל מערך השיווק שלנו עצר לגמרי. מדינות כמו ספרד ואיטליה פעילות היום. לפני שמדברים על מיליארדים צריך להבין פה שאין לנו שום שליטה תקציבית היום, פעולות בסיסיות שאנחנו אמורים לעשות אי אפשר לעשות. זה דבר ראשון שצריך לעשות כדי לצמצם נזקים.

אנחנו במשרד מכינים תוכניות במספר מישורים: 1) עבודת ייעוץ בין-לאומית כדי לדעת מה קורה בעולם ושנהיה מוכנים. 2) בראשות הסמנכ"ל, פיני שני, שגם נמצא פה בשיחה הזו, נמפה את כל הצרכים, כמו בצוק איתן, עבודה מאוד רחבה, מעבר לכל ההחלטות המשקיות שאני מקווה שירדו לשטח בעניין ארנונה, בעניין חל"ת. חל"ת גמיש אנחנו גם מאוד רוצים שיקרה אבל עוד פעם זה מופנה למשרד האוצר. אנחנו מוכנים עם כל זה, כאשר המטרה היא להיות ערוכים ליום שאחרי.

אבל בינתיים – ואני רוצה להתייחס פה לשאלות שעלו – כדי לצמצם נזקים, כדי לשמור על התעשייה הזו צריך ברגע הראשון שאפשר להתחיל ולצאת מן הסגר, להתחיל לתת למערכת הזאת לנשום בתפוסות נמוכות, בין אם זה מלונות ובין אם זה צימרים, להתחיל לווסת את אזרחי ישראל לחופשות ולאתרי טבע. צריך את זה גם לנפש וגם כדי לעורר את הכלכלה.

זה מה שמשרד האוצר לא מבין בשיחות שלנו איתו: כל ההתלבטות שלהם צריכה להיות אם לשלם את זה דרך רפרנט הרווחה לביטוח הלאומי או למשרד התיירות, שהוא במקרה הזה אמור להיות המעסיק הכי גדול ומחולל השינוי הכי גדול. בינתיים האטימות הזו, שהדברים לא זזים, בסכומים קטנים שאנחנו רוצים, בין אם למארגני התיירות, שהעבודה שלהם בשימור התעשייה הזאת יכולה להביא לכך שהן סיורים והן כנסים שהיו אמורים להיות בחצי השנה הקרובה לא יבוטלו אלא יידחו. כדאי להתחיל לתת תקציבים לזה כדי שהעובדים אצל מארגני התיירות יעשו את העבודה השיווקית הזו. אנחנו פה במצב של שיתוק תקציבי שלא מאפשר לנו לעשות פעולות שהן זולות, לפני המיליארדים.

אני רוצה להגיד פה עוד דבר לגבי התעופה. אני חושב שפה, מעבר לתוכנית החילוץ, שהיא חשובה גם לתעופה הישראלית, משרד התיירות בשנים האחרונות תמרץ את הטיסות לאילת. הבאנו למצב של 60 טיסות בשבוע, עם 60 אירו לנוסע. פיני שני ייתן על זה פירוט. גם מול רשות שדות התעופה וגם מול כל חברות התעופה בעולם, יש פה צד אחד של להחזיק את התעופה הישראלית, שהוא חשוב מאוד והוא תנאי.

הדבר השני שאנחנו צריכים לעשות הוא, אנחנו היום כבר בקשר – והשר לוין הוציא מכתבים בשבוע שעבר וקיבלנו הרבה תגובות – עם כל החברות הזרות כדי להתחיל לבדוק את היום שאחרי. המדינה הראשונה שתעשה איתנו את ההסכמים, ואנחנו עשינו איתם הסכמים שיווקיים ותמרצנו וצריך להכין מסלולים לפטורים והנחות מאגרות בחצי השנה הראשונה – על מצב התעופה שמעתם הרבה אבל המדינה הראשונה שתקבל אותם ותיתן תמריצים, יגיעו אלינו ונצא ראשונים מן המשבר. ברור שיש פה הרבה סימני שאלה אבל ככל שאנחנו נהיה ערוכים ונהיה עם תקציבים לזה כך האוטובוסים של התיירים פה יתמלאו, המסעדות יתמלאו וכל המשק – המלונות, הצימרים, כולם. לכן צריך לעשות פה פעולה רחבה.

אני חושב שאם צריך למקד במצב שאנחנו נמצאים היום מול משרד האוצר, שלא מתקבלות בו החלטות, אנחנו נצטרך את כל הסיוע. את כל התשתיות שיש לנו אנחנו מייבשים.

רק שאלות לאמיר הלוי, בבקשה.

אני מבקש לשאול: אני פניתי לפני שלושה שבועות לשר לוין במכתב בעניין ענף התיירות, שהוא הראשון שנפגע מכל המשבר הזה, הראשון והעיקרי. שמענו פה את זעקתן של חברות התעופה, של המלונות, של הצימרים. לא שמענו, אדוני היושב-ראש, גם את זעקתם של סוכני הנסיעות. אנחנו מקבלים פניות יום-יום, שהם למעשה איבדו את מקור פרנסתם. אנחנו שומעים על תוכנית כלכלית של 90 מיליארד שקל. שמענו אותך. הדברים שלך, אמיר, מאוד מדאיגים. אם אתה אומר שאין לנו אפילו 5,000 שקל כדי לשמור על משהו בחו"ל אז איפה כל התוכנית הכלכלית הזאת מבחינת התיירות? שמעתי שבתוכנית הזאת יש כ-10 מיליארד שקל לענף ההייטק, שאמנם נפגע, אבל ענף התיירות, ענף המלונאות וענף התעופה נפגעו קשה יותר. האם אתה יכול להגיד לנו, מתוך ה-90 מיליארד שקל, כמה מיליארדים יש לענף התיירות על כל הענפים שלו?

אוסאמה סעדי, עכשיו בילית דקה בשאלה שמופנה לנציגת משרד האוצר, שאותה אנחנו רוצים להעלות. אנחנו רוצים תשובות ממשרד האוצר. אני ממש מבקש מכם - - -

אני יכול להגיד שהתקציב שיש לנו הוא אפס, פשוט אין לנו תקציב. אני חושב שצריך לכוון את זה. המצב הזה שמשרדי ממשלה עובדים ונשאבו תקציבים שלהם לטובת המשבר ובלי חשיבה ליום שאחרי הוא הרסני.

אם מנכ"ל משרד התיירות אומר שאין לו תקציב אז זו בעיה קשה.

הצעה לסדר, אדוני היושב-ראש. אני מציעה עכשיו לבטל את כל משרדי הממשלה, אולי להשאיר רק את הבריאות, כי הם לא יודעים שום דבר. להשאיר רק את האוצר. זה לא נורמלי שמנכ"ל משרד ממשלתי מדבר כך.

מה אתה יכול לומר, אדוני היקר, לאותם עשרות, ואולי גם מאות הורים שדומעים על כך שהם שילמו למסע לפולין ולא רוצים להחזיר להם את הכסף? הילדים לא נוסעים לפולין לראות את אותו מחזה חינוכי שהם אמורים להפנים אותו ואין אף אחד שמחזיר להם תשובה. האם אתה יכול כמנכ"ל להגיד לאותם הורים כמה מילים אמיתיות, שהם לא ייפגעו? באמת שיהיה להם פסח לא רק כשר אלא גם שמח.

זו סוגיה חשובה וכואבת, רק שהיא לא תחת משרד התיירות.

זה ביחד עם השיכון. בכל אופן, זה חברות תעופה.

משרד התיירות מקדם תיירות שבאה לפה, לא תיירות שהולכת מפה.

כל הנושא של מסעות לפולין הוא לא תחת טיפולנו.

שאלה קצרה למנכ"ל לגבי דרך קבלת ההחלטות. האם אתה כמנכ"ל שותף לתהליך כלשהו של קבלת החלטות ליציאה מן המשבר? האם אתה והמשרד שותפים לדבר הזה בכלל?

משרד התיירות היה מאוד דומיננטי בשלבים הראשונים בהוצאת תיירים. עבדנו פה באמת מסביב לשעון כדי לאתר קבוצות וליצור קשר מול חברות התעופה. רק בימים האחרונים אני מתחיל להרגיש שבמשרד האוצר מתחילים לחשוב על היום שאחרי. הם התחברו לעבודות שאנחנו עושים. אני מקווה שבימים הקרובים יהיה שינוי, אבל אני חושב שעד היום – שוב, אני גם מבין את המצוקה שהם נמצאים בה – אין תהליך סדור. אני כן מתרשם שזה הולך לקרות. הם שמחו מאוד לשמוע שאנחנו עובדים עם חברת ייעוץ בין-לאומית, הם התחברו לזה. סיכמנו שלא תהיה כפילות.

אבל שוב אני אומר, מה שחשוב, צריך להבין: אנחנו הגענו לשיאי תיירות כי עבדנו מול הרבה מאוד סוכנים, הרבה מאוד סיטונאים, חברות תעופה, הסכמי שיווק, כל ה-OTA. הכול ירד לתזרים אפס. החשיבות של שמירה על קשר איתם, על קמפיינים שהיום ספרד, פורטוגל ואיטליה עושות, שאנחנו נוכל לעשות, זה שהיום אין לנו תקציבים יעלה לנו ביוקר ביום שאחרי. מי שיהיה ערוך ומוכן, בין אם בתעופה ובין אם מול כל גורמי התיירות, ינצח. מי שיהיה ראשון ירוויח.

המסר ברור מאוד.

שר התיירות הוא שר בכיר בליכוד, במקרה.

לסיום אנחנו מבקשים לשמוע את נציגת משרד האוצר כדי להתחיל לקבל תשובות לדברים שאמרנו. רעיה עדני, רכזת תקשורת ותיירות. הצטברה כמות גדולה של שאלות. אנא בחמש דקות תעני על כמה תשובות שאתה יכולה.

אני מקווה שרשמתי הכול, ואם לא אז אשמח לענות על שאלות נוספות.

קודם כול, צריך להבין שהמשבר הזה תופס את כולנו באי-ודאות. לא רק את הצד של המלונאים, גם אצלנו יש הרבה מאוד גורמים של אי-ודאות ואנחנו מנסים להתנהל בתוך האי-ודאות, מנסים לעשות את זה במקסימום הכלים שאפשר ולתת כמה שאפשר. אין לנו שום כוונה לתמרץ את הדבר הזה. כואב לנו הלב, גם אנחנו, לראות את המלונות סגורים. ישבתי בישיבות רבות, גם עם התאחדות המלונות, גם עם משרד התיירות. זה דבר שקשה לנו להתמודד איתו.

ועכשיו לגופם של דברים.

ברשותך, בגלל מצוקת הזמן, אתמקד בשאלות הבאות: 1) הבקשה של חברות התעופה לקבל תשובה מהירה לגבי הסיוע להן וסוגיית ההלוואות להן. 2) הצרכים שהועלו, גם על ידי אמיר חייק וגם על ידי אביה מזרחי מגן, של המלונות – סוגיית החל"ת הגמיש, הדחייה של הארנונה וכן הלאה. 3) סוגיית תיירות הפנים והאמירות של אמיר הלוי לגבי הצורך לשמר את המערכת כדי שנצא מהר ביום שאחרי. בבקשה.

והמסעות לפולין, אם אפשר.

אתייחס אל מה שנמצא בסמכותי. לגבי פולין – אני חייבת להגיד שאני לא מכירה את הסוגיה. זו סוגיה שהיא מול משרד החינוך.

זה לא משרד החינוך. ההורים קונים כרטיסים בכסף שלהם.

התוכנית הכלכלית, יש לה שני שלבים בנוגע לתיירות.

השלב הראשון הוא שלב שאמור לנסות להחזיק את הראש של העסקים מעל המים. לכן אנחנו עוסקים גם בדחייה של תשלומים, גם בהקלה על תשלומים, במענקים ובהלוואות. כל הדבר הזה אמור לעזור לעסקים כאשר אנחנו נמצאים במצב של אי-ודאות ובחודשים שבהם יש להם עלויות אבל אין להם שום יכולת לקבל את ההכנסות שהם התרגלו אליהן, לנסות להחזיק את הראש מעל המים. במובן הזה אמנם אין התייחסות ספציפית למלונות בתוכנית אבל כן יש מחשבה מאחורי זה, ואסביר את הכוונה.

למשל כשהחלטנו לתת הקלה בארנונה חשבנו, קודם כול לא כל העסקים קיבלו את אותה רמת הקלה, והמלונות נמצאים כמובן בהיקף הכי גבוה של ההקלה, וגם המחשבה מאחורי זה היא שבגלל שהמלונות הם עתירי שטח העול הרובץ של הארנונה הוא הרבה יותר משמעותי להם מאשר לעסקים אחרים. לכן ההחלטה ללכת על הקלה דווקא בהיבט הזה הייתה מתוך ראייה של ענף המלונאות והמצוקה שלו.

גם בנושא של ההלוואות והקרנות קיבלנו מהתאחדות המלונות התייחסות לגבי מדוע הענף הזה לא מצליח להשתמש בכלים האלה וניסינו לעשות כל מיני הקלות והתאמות כדי שההלוואות בערבות מדינה יותאמו גם להם.

יש כאן מכלול של עסקים שנפגעו, והמלונות הם אחד מהם, המלונות ובכלל כל ענף התיירות. הרעיון הוא להתאים כמה שאפשר את היכולת של המלונות וענף התיירות להרים את הראש מעל המים.

בשלב הבא ברור לנו שנצטרך להתייחס אל מה שאנחנו אוהבים לכנות - - - כלומר איך אנחנו יוצאים קדימה מן המשבר הזה. הייתי שמחה, וכולנו אצלנו באוצר היו שמחים שהרגע הזה יגיע כמה שיותר מהר, אבל כרגע, לפחות לפני תום חופשת הפסח כנראה לא יהיה, מה גם שבענף התיירות אנחנו תלויים בהרבה מאוד גורמים שהם לא רק ממשלת ישראל אלא לראות איך הכלכלות האחרות בעולם מתאוששות, מתי התיירים חוזרים. אלה דברים שאנחנו לא שולטים בהם.

לכן, כפי שאמיר הלוי הזכיר, אנחנו כן רוצים לנהל איזשהו הליך חשיבה סגור, איך נוכל להיות ראשונים ולהתמודד היטב עם היום שאחרי.

החל"ת הגמיש – צריך להבין שיש לו המון המון נזקים ברמה המשקית. הוא מתמרץ הרבה מאוד עסקים, לא רק מלונות, להוציא לחל"ת את כל העובדים, גם עובדים שמשתלם להם היום להחזיק אותם. אם עובד שמשתלם לי להחזיק אותו כי היא מספק לי תפוקה מסוימת, אאפשר למלון להוציא אותו ליומיים חופשה על חשבון המדינה, שהעובד מקבל רק עד 70% ובמקרים רבים גם פחות מכך, ושלושה ימים המלון ישלם לו, התמריץ להוציא עובדים לחל"ת הולך וגדל. אנחנו פוגעים בצורה הזאת בהרבה מאוד עובדים שהיום לא מוּצאים לחל"ת כי משתלם להרבה מאוד עסקים להחזיק אותם גם במקרים של הכנסות הולכות ויורדות.

ספציפית לענף המלונאות, לצערי אני אומרת שהנושא הזה לא רלוונטי לאף אחד מן המלונות, למעט מלונות הקורונה שבהם יש פעילות בשבועיים הקרובים. המינימום של החל"ת הוא 30 ימים. אחרי 30 ימים לכל הפחות יש אפשרות להחזיר את העובד בלי שהוא יאבד את הזכאות שלו לדמי אבטלה. לכן זה רלוונטי רק לשבועיים הקרובים. בשבועיים הקרובים אין כוונה כרגע, למיטב ידיעתי, להקל על המגבלות של משרד הבריאות, ולכן זה רלוונטי אך ורק למלונות הקורונה.

במקרה של מלונות הקורונה המדינה משלמת מאות מיליוני שקלים לאותם מלונות ונושאת גם בעול העלות הקבועה שלהם, כלומר התשלום למלונות לוקח בחשבון את מלוא העלויות הקבועות שלהם, גם אם לא נשכן במלון ולו חולה קורונה אחד. ברגע שיש התקשרות עם המלון כל ההוצאות הקבועות מכוסות על ידי המדינה. במקרה כזה אין סיבה שהמלון לא ישלם לעובדים שלו ויגיע איתם להסדר.

אסביר את הכוונה. בסוף יש כמות קטנה של עובדים שצריך להחזיר אותם מחל"ת. העובדים האלה לא ניצלו את ימי החופשה שלהם כי הייתה הוראה מוקדמת של הממשלה שלא חייבה להוציא לחופשה לפני הוצאה לחל"ת כמו במצב הרגיל. לכן צריך להגיע לאילו הבנות עם העובד, במקרה שזה משתלם למלון – וזה משתלם למלון כי אנחנו משלמים מחיר שוק לפי איך שהמלון קבע, קיבלנו הצעות תחרותיות לדבר הזה – ולכן כשמשתלם למלון והוא מרוויח על ההפעלה של המלון אין שום סיבה שהמדינה תישא בעלות ותפגע בעובד ובתשלומים אליו ובמערכת היחסים בין המעסיק ובין המועסק.

מכיוון שעוד עשר דקות אנחנו עוברים לדיון הבא, אני מבקש, אם יש עוד נקודה או שתיים שתוכלי להתייחס אליהן. אנחנו פשוט חייבים לסיים.

לגבי תקציב משרד התיירות – אני חושבת, ואני אומרת את זה בצער, שאין טעם להחזיק מערך שיווק. יש צרכים רבים לממשלת ישראל בימים אלה, בראשם צרכים לבריאות, ולכן סדרי העדיפויות שנקבעים הם קודם כול התמודדות מידית - - -

אני חייב להגיד שזה פשוט חוסר הבנה של המציאות.

לא תהיה התערבות של גורם חיצוני. אני אגיד את הדברים בסיום. בבקשה.

לכן כרגע מערך השיווק – אין טעם לפרסם כרגע חופשה בישראל. אין חופשות כרגע ולכן התקציבים שם באמת הצטמצמו משמעותית.

בנוגע לתקציבים נקודתיים – זה לא נכון, אני לא מכירה בעיה עם 5,000 שקל, להיפך. יש היום ועדת חריגים עם בקשה של משרד התיירות שאושרה של כמה מיליונים.

5,000 שקל – זה החשב הכללי. זה חוסר הבנה של המציאות. - - -

אני מאוד מבקש, חברים, לא להיכנס עכשיו. אני מבקש לסגור את המיקרופון של כולם. רעיה, בבקשה תשלימי משפט.

יש גמישות קטנה למשרד התיירות בהוצאות שלו, זה נכון. כל הוצאה גדולה צריכה לבוא בחשבון ולהיבחן מול כלל ההוצאות של הממשלה. יש פה המון עזרה שצריך לתת לעצמאים, המון תשלומים לדמי אבטלה, המון צרכים של הממשלה. לכן בסדרי העדיפויות, אם יש איזשהו תשלום ספציפי נמוך שנדרש רק בשביל לשמר פעילות קטנה זה יבוא בחשבון. כרגע לא הובא תקציב כזה לידיעתי. כל נושא נקודתי יידון בינינו לבין משרד התיירות, בחפץ לב.

אני מודה לך.

אני רוצה לסכם בחצי משפט, דווקא מתוך סוף הדברים.

הם מראים, וזה דבר שאנחנו רואים אותו לכל האורך, גישה מעט – אנחנו מבינים לחלוטין את אנשי משרד האוצר ואת החשש שלהם שהמשבר הזה יהיה ממושך ובסוף הקופה תתרוקן, אבל האמירה שלנו לכל האורך, בהיבט של המשבר הזה, שכסף מוקדם יציל כסף מאוחר, נכונה בוודאי לענף התיירות, כולל בעניין היציאה מן המשבר. זה לא חייב להיות מסעות שיווק גדולים עכשיו של "בואו לישראל" אבל להתכוננות ומה שאמיר הלוי קרא לו הכנת התשתית אנחנו חושבים שצריך להקדיש מאמץ.

אני מודה לכולם. זה היה דיון דחוס. בעוד 7 דקות נפתח את הדיון הבא על ילדים עם צרכים מיוחדים. תודה.


הישיבה ננעלה בשעה 12:00.