פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-ושלוש

הכנסת



3
הוועדה המיוחדת בעניין ההתמודדות עם נגיף הקורונה
05/04/2020


מושב ראשון



פרוטוקול מס'
מישיבת הוועדה המיוחדת בעניין ההתמודדות עם נגיף הקורונה
יום ראשון, י"א בניסן התש"ף (05 באפריל 2020), שעה 14:00

השפעת משבר הקורונה על המגזר השלישי

חברי הוועדה: עפר שלח – היו"ר
מיקי חיימוביץ'
יואב סגלוביץ'

משה אבוטבול
קארין אלהרר
מירב כהן
קטי קטרין שטרית

אלי בינג - אגף תקציבים, משרד האוצר

גל לנדאו - אגף החשב הכללי, משרד האוצר

אופיר כץ - יו"ר מנהיגות אזרחית

דורון אלמוג - יו"ר הכפר השיקומי "עלה נגב".

אורית סוליציאנו - מנכ"לית איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית

ענת כהן שמואל

יפעת קדם








השפעת משבר הקורונה על המגזר השלישי

אני פותח את הישיבה השלישית שלנו להיום שעוסקת במגזר שלא דיברו עליו כמעט עד עכשיו. הצגנו פה ארגונים כלכליים, הצגנו פה מגזרים שונים במשק, לא דיברנו על המגזר השלישי בכלל. המגזר השלישי – חשיבותו הכלכלית וגם החברתית היא עצומה: הוא נותן פתרונות לדברים שהממשלה אינה נותנת, שהמגזר העסקי איננו נותן, ויותר מזה, הוא נכנס לתוך המשבר הזה של הקורונה מסיטואציה שבה ממילא, מכיוון שהיינו בשנה ללא תקציב אלא בתקציב המשכי, הוא היה במצוקה כי רוב התמיכות שהולכות למגזר השלישי הן לא תמיכות שנמצאות בבסיס התקציב. הדבר הזה גורם לזה שארגונים שהחשיבות החברתית שלהם היא עצומה, עומדים בפני קריסה. אנחנו נרצה לשמוע על זה, נרצה לקבל על זה תשובות ממשרד האוצר. אני רוצה להתחיל עם אופיר כץ.

אני יושב-ראש מנהיגות אזרחית. מנהיגות אזרחית היא ארגון הגג של המלכ"רים בישראל. אנחנו עוסקים בייצוג של כל המלכ"רים בישראל. המצוקה של המלכ"רים, כמו של חלקים אחרים במשק, היא בלתי רגילה, ארגונים רבים הם על סף קריסה ממש. חלק גדול מאוד מהנמצאים בחל"ת הם עובדי החברה האזרחית, עובדי הארגונים האזרחיים. אנחנו מנסים למצוא דרך איך לאפשר להמשיך את הפעילות, כדי שבתום המשבר הזה יהיה לאנשים לאיפה לחזור, כדי שהארגונים האלה יוכלו לחזור למקומם ערב המשבר.

יש ארגונים שמקבלים תמיכות מהממשלה, יש ארגונים שנותנים שירותים לממשלה, אבל יש הרבה מאוד ארגונים שלא מקבלים תמיכות ולא מקבלים רכישות מהממשלה. אנחנו מדברים על כל הארגונים - גם על אלה, גם על אלה, גם על אלה, כשהדגש מבחינתנו הוא לשמר את התשתיות כדי שהארגונים האלה יוכלו להמשיך לחיות. כולם זקוקים לסיוע בשימור התשתיות כדי שיוכלו לחזור.

אתה יכול לפרט מה זה "לשמר תשתיות"?

זאת הדרישה שלנו מהממשלה. אנחנו חושבים שהאינטרס של הממשלה זה לסייע לארגוני החברה האזרחית, כי אחרת כשיהיה צורך להגיע לשטח לא יהיה מי שייתן שירותים לחברה האזרחית – אם זה לאזרח הבודד, לזקן, לאדם הנזקק, לנוער במצוקה. אנחנו עושים בשטח. אם לא נצליח לשמר את התשתיות האלו, לא יהיה לאיפה לחזור, לא יהיה מי שייתן את השירותים האלה. אני לא רוצה להגיד כמה כסף יעלה בשביל להחזיר את המצב לקדמותו.

אנחנו הצענו הצעה, ואני מניח שגם אתם קיבלתם אותה, איך לטפל בעניין הזה. אנחנו לא חושבים שזה נושא של תמיכות, אנחנו חושבים שזה נושא של תקנות לשעת חירום. ראיתי שלפני שלושה ימים ראש- הממשלה פרסם תקנות שעת חירום לעובדים עצמאיים במשק. אני לא רואה שום סיבה שלא יפורסמו תקנות שעת חירום כאלה גם לחברה האזרחית. הדרך שאנחנו הצענו היא פשוטה, היא קלה, היא רוחבית, היא שוויונית, ואת זה אנחנו חושבים שצריך לעשות בהקדם.

אנחנו חושבים שהנושא הוא פשוט בהול. ראש הממשלה ושר האוצר החליטו לפני שבועיים על 200 מיליון שקל. לא רק שלא ראינו את הכסף, גם לא ראינו את השיטה שבה מתכוננים לחלק את הכסף הזה. אני לא יודע אם זה באחריות החשב הכללי. אנשים ממשרד ראש הממשלה ואנשים בחשכ"ל עוזרים לנו מאוד, אבל בשורה התחתונה העניין הזה תקוע ולא זז כבר שבועיים. 200 מיליון שקל זה לא סכום שמספיק לנו - ההערכות שלנו מדברות על הרבה יותר, על קרוב למיליארד שקל. אנחנו רוצים להתחיל מיד, כי אם לא נעשה את זה, אם לא נשמור על הארגונים האלה - לא יהיה לאן לחזור.

כשאתה אומר "לשמור על התשתיות", על אלו תשתיות אתה מדבר? בכמה אתה אומד אותן בארגונים שאתה מדבר עליהם?

תשתיות שהן בעיקר הנהלה וכלליות. אני לא מדבר עכשיו על הפעילות עצמה, כי הפעילות עצמה ממומנת ברכישות, בתמיכות, בתרומות, בהכנסות עצמיות. אנחנו צריכים לשמור שהמבנה של הארגון הזה יישאר. הוציאו את האנשים לחל"ת, סגרו ארגונים. סקר שקיבלתי היום מראה ש-85% מהארגונים כותבים שהם נפגעו קשה. חלקם אומרים "אנחנו לא יכולים לתת יותר שירותים", חלקם אומרים "יש לנו פגיעה משמעותית", חלקם אומרים "יש לנו פגיעה מסוימת". יש כאלה שפשוט סגרו, שלחו את כל העובדים. אנחנו מדברים על התשתית הבסיסית, הנהלה וכלליות, שתאפשר לאנשים להחזיק את הראש מעל המים. עד היום הקצו 200 מיליון שקל, אבל זה כסף קטן לפי דעתנו. אנחנו מעריכים שמדובר בסדר גודל של מיליארד שקל. עברנו על כל הארגונים, עשינו רשימות של כל הארגונים. ארגונים גדולים מאוד צריכים יותר כסף בשביל לשמור על התשתיות שלהם, ארגונים קטנים יכולים להסתפק בפחות. הסכומים הם פנטסטיים. אמרנו שלפחות לרבעון של אפריל, מאי ויוני ייתנו כסף, כדי שנוכל להתקדם. כרגע אנשים סוגרים.

צריך להבין, זה שירותים שהעמותות מעניקות וגם עובדים. 14% מהעובדים במשק עובדים בעמותות. מדינת ישראל הפריטה לאורך השנים הרבה מאוד שירותים חיוניים: מקלטים לנשים מוכות, מסגרות לאוטיסטים, נוער בסיכון שבא ממשפחות אלימות ועכשיו מחזירים אותו לבית שבו היכו אותו. צריך לתת מענה לעמותות שהשירותים שלהן הם ממש חיוניים ודחופים.

שם זה לא רק תשתיות.

בדיוק, צריך להתייחס לזה קצת בצורה אחרת. צריך להבין קצת את הרקע של המגזר השלישי, ואני באה מהמגזר השלישי. גם ככה עברה על כל העמותות שנה מאוד קשה בגלל שלא הייתה ממשלה - התקציב שלהן קוצץ, הן לא קיבלו תמיכות. על רקע זה הגיע משבר הקורונה. עכשיו זה בכלל מכה אנושה. דווקא יש ארגונים שבעת הזאת, כמו עמותת "לתת" שמחלקת מזון, המשבר הביא את הצרכים שלהם לפיק, ועל זה אני יכולה להעיד מפניות שאני מקבלת.

אין ספק ש-200 מיליון זה לא מספיק, אבל איפה הם עומדים ברמת הביצוע? האם נותנים פה מענה דיפרנציאלי לעמותות שנותנות שירותים חיוניים שהם כמעט תפקיד הממשלה? מקלט לנשים מוכות או מסגרות חינוכיות לאוטיסטים זה לא משהו שבכלל היה אמור להיות מלכתחילה במגזר שלישי. חשוב שאחרי שיסתיים הדיון הזה נעקוב אחרי הנושא, זה נושא שלא ייפתר בשיחה אחת. זה לא ייגמר אם לא נשים על זה באופן מתמשך זרקור.

באחת הישיבות הראשונות שלנו בוועדה מול מנכ"ל משרד האוצר העליתי את הסוגיה של המגזר השלישי. מנכ"ל משרד האוצר אמר שהם נכללים בתוך התכנית. הוא גם אמר שיינתנו מענים. כרגע אנחנו רואים שאפילו מהמענה המינימאלי הזה של 200 מיליון שקל עדיין לא עבר שקל. אני חושבת שצריכה לצאת מפה אמירה להעביר את ה-200 מיליון שקלים האלה. ברור שזה לא מספיק. הייתי שמחה להבין מאופיר איך יהיה המנגנון של החלוקה, כי מדובר פה על סכום קטן שאמור להתפרס ולתת מענה לכל כך הרבה צרכים.

רוב השירותים שמשרד הרווחה נותן הם שירותים באמצעות עמותות, לא משנה באיזה תחום ניגע. לא רק שצריך לשמר את ההנהלה, צריך גם לשמר צוותים. אנחנו לא יודעים מתי נצא מהמשבר, אנחנו לא יודעים באיזה מצב נצא מזה. אם לא יהיה איזה שהוא גרעין שיישאר בצורה מסודרת, המשמעות המיידית של זה תהיה העדר יכולת של משרד הרווחה לתת את השירותים שהוא מחויב להם. זה כאילו חוצה את המגזר השלישי וממש נוגע לעבודה של הממשלה עצמה. יש את המגזר השלישי הענקי של חלוקת מזון ועוד, כאשר חלק מהם הם בראשות הרווחה ונותני השירותים שלהם, חלק שהם לא. 200 מיליון לא יספיקו לדגדג את הצורך האמיתי. מה נעשה עד כה כדי לשמר את הגרעין המינימאלי של מתן שירותים, כמו למשל מענה טלפוני של מרכזים למשפחות מיוחדות או מענים סוציאליים כלליים, ומה עושים כדי לשמר אותו ביום שאחרי?

רשומים היום בישראל כ-13,000 ארגונים חברתיים עם אישור ניהול תקין. החשיבות שלהם היא רבה ביותר, מפני שהם עובדים למען קשישים, למען נוער בסיכון, למען מיעוטי יכולת, למען נפגעי ונפגעות תקיפה מינית שאנחנו יודעים טוב מאוד שכרגע המצב הוא קטסטרופאלי, יש עלייה גדולה מאוד בכל מה שקשור לנפגעי ונפגעות. צריך לשמר את התשתיות של הארגונים האלה במהלך כל המשבר הזה, למנוע את הקריסה שלהן. האוצר ממילא לא העביר את מה שהוא היה צריך להעביר להם עוד לפני עידן הקורונה. עכשיו זה חטא על פשע: גם לא העבירו את מה שהיה צריך, גם כרגע לא מעבירים כלום. מבקשים להעביר סכום מאוד מאוד סמלי, מאוד זעום, שלא יספיק. מה שיקרה זה שבכל אותן שכבות של אנשים שזקוקים למגזר השלישי יהיו מקרי התאבדויות, יהיו דברים שאנחנו לא נדע איך לפתור אותם, ויפה שעה אחת קודם.

חבר'ה, השיח של המגזר השלישי עם הבכירים באוצר חייב להשתנות. אנחנו זורקים את הבעיות האלו על המגזר השלישי, אנחנו אומרים להם: "תתמודדו עם זה לבד". בתוך הארגונים האלה קיימים אנשים עם לב של זהב שממשיכים לפעול ללא משכורות, ללא תקציב. אסור לנו לנצל את זה. אתמול במקרה הסתכלתי על עמותה שמחלקת אוכל לתינוקות. אם התינוקות האלה לא יקבלו את האוכל הזה, אנחנו יכולים, חס וחלילה, עוד למצוא אותם בבית קברות. אותה עמותה אומרת: "אין לי כסף, אבל אני ממשיכה". אתם רואים אותם מסתכנים בכך שהם מגיעים לבתים ומחלקים.

אני בעצמי דיברתי עם שי באב"ד, מנכ"ל משרד האוצר, לגבי קרן ההלוואות. הוא הבטיח לי. אני כבר שמחתי, אמרתי: "איזה יופי, עכשיו נותנים להם הלוואות". פרט קטן הוא לא סיפר לי – שמי שערב להלוואה זה מנכ"ל העמותה. אם חלילה המשבר הזה יימשך והתקציב לא יעבור בצורה סדירה, אותו מנכ"ל יצטרך לשלם מכיסו את ההלוואה, שזה אסון, זה חייב להימחק, אסור שדבר הזה יהיה. העמותות האלו לא בורחות לשום מקום, המנכ"לים שלהן לא בורחים לשום מקום. אפשר להיטיב איתם, אפשר להגיד להם: "חבר'ה, אנחנו נותנים לכם את ההלוואה כי אנחנו יודעים שאוטוטו תהיה ממשלה ויהיה תקציב". אנחנו מדברים על משבר שיכול להימשך חודשיים. להגיד לאותו מנכ"ל "תהיה ערב להלוואה" - אני חושבת שזה צריך להשתנות היום. התפקיד של הוועדה היום הוא להורות ולבקש ממשרד האוצר לוותר על הסעיף הזה.

הדבר החשוב ביותר זה לקבוע קריטריונים, להתחיל את פעילות הקרן על מנת שהזרמת הכספים תהיה בצורה מהירה יותר, כי זה המסמר האחרון בארון הקבורה. בואו נהיה זריזים יותר, נפסיק עם הבירוקרטיה, נתחיל להעביר את הכספים כמו שצריך.

חלק מהעמותות האלו מספקות שירותים חיוניים שמחליפים, כמו שאתה אומר וגם נאמר, את שירותי הממשלה. האם העמותות האלו הפסיקו לתפקד ואי לכך גם הפסיקו לקבל כסף?

אני הולך לעשות הפרדה בין הארגונים שנותנים שירותים. אף על פי שמשרדי הממשלה הקטינו חלקים גדולים מהפעילויות שלהם, הם עדיין נותנים שירותים ומקבלים עבור השירותים תשלומים חלקיים. הוא הדין לגבי כאלה שקיבלו תמיכות. בשבועיים האחרונים שילמו מקדמות - אולי יותר משבועיים - לחלק מהארגונים. אל"ף, זה רק חלק מהארגונים, צריך להבין את זה, ובי"ת, מהיום למחר אומרים להם: "היום אתם מפסיקים פעילות". השאלה מה הם עושים עם העובדים. חלק גדול מהפעילות קטנה. על השירותים שמתירים עדיין משלמים. יש פעילות שאנשים עושים מיוזמתם, על חשבונם. הסכום שהוקצה לא בא לשלם עבור השירותים. עבור השירותים הממשלה צריכה לשלם בנפרד.

פניתי לשר ולמנכ"ל המשרד בנושא הזה - לא קיבלתי מענה. אני אפנה גם לראש הממשלה אם צריך.

אנחנו נשמח.

אני רוצה לעשות את אותה הבחנה שאופיר עשה בין עמותות שממשיכות לתת שירותים בעת הזאת, לבין עמותות שכרגע לא ממשיכות לתת שירותים, או עמותות אחרות שבכלל לא נותנת שירותים לממשלה. לגבי עמותות שנותנות שירותים - באמת הממשלה צריכה להמשיך לשלם כרגיל. אני יכול להגיד שנעשים מאמצים רבים במשרדי הממשלה לאתר את אותן התקשרויות שצריכות טיפה התאמה כדי שיתאימו למצב שבו אנחנו נמצאים כרגע – אם זה לעבוד באמצעים דיגיטליים וכדומה. גם בעולם התמיכות נעשים טיפולים ומבחני תמיכה כדי לתמוך בפעילות שנעשית כעת. יצא חוזר של מנכ"ל משרד הרווחה לגבי איך משלמים לכל הספקים של המשרד באופן גורף, לכל המסגרות. גם משרד החינוך עושה התאמות של כל מיני שירותים - אם זה צוותים רפואיים לילדים עם צרכים מיוחדים, כל מיני דברים בחינוך המיוחד ובנוער בסיכון.

גל, אתה מתייחס לחוזר שיצא במשרד הרווחה. החוזר דיבר על מרכזים למשפחות, על ביטול לגמרי של כל התקצוב שלהם. הם עדיין נותנים מענה טלפוני. למה ביטלו את כל התקצוב?

צריך לבחון את זה רגע עם המשרד.

חברת הכנסת אלהרר, אני לא בטוח אם החוזר שלך הוא החוזר האחרון. החוזר האחרון שפורסם מדבר על כך שגם על פעילויות שהושבתו לחלוטין מועבר תשלום של 15%. משרד הרווחה לא מפסיק לשלם לאף אחד, גם למישהו שנותן שירותים בקהילה והפעילות שלו הושבתה.

עמותות מהסוג שקארין התייחסה אליהן, הצורך בהן והפעולה שלהן לא יכולים להשתנות בגלל שיש קורונה. אני לא מבין איך עמותות מהסוג הזה יכולות להפסיק לפעול או אפשר להפסיק לשלם להן.

משרד הרווחה פרסם את החוזר בתיאום איתנו. העמותות חולקו לארבע קטגוריות עיקריות. מי שממשיך בפעילות מלאה מקבל 100% מימון - בין אם הפעילות המלאה הזאת היא במשרדים או במרכזים שבהם היה נהוג לתת את השירות, בין אם זה בבית הלקוח. העמותה פה לא נפגעת כהוא זה, וגם השירות לא נפגע כמעט בכלל.

אופציה שנייה זה מישהו שנותן שירותים און-ליין. אם הוא נותן אותם במסגרת יותר מלאה, הוא מקבל 70%. במסגרת חלקית - 40%. כפי שאורן ציין, גם מסגרות שלא יכולות לתת שירות, שזה כל מיני מסגרות כאלו ואחרות שצריכות לתת שירות פיזי ובגלל המצב של הקורונה הן לא יכולות לתת את השירות בכלל – גם במקרה הזה אנחנו יחד עם משרד הרווחה אישרנו לתת להן סוג של עלות של התקורה של 15% כדי לאפשר להן לשרוד, גם אם כל העובדים שלהן יוצאים לחל"ת. המיפוי של המסגרות השונות והחלוקה שלהן לקטגוריות השונות נעשה על ידי משרד הרווחה ולפי גורמי המקצוע שלהן איזה שירותים אפשר לתת בתקופה הזאת. לא היה פה שום שיקול תקציבי וניסיון לחסוך. מבחינתנו שירותי רווחה הם כמו שירותי בריאות ושירותי חירום בתקופה הזאת. כל שירות שאפשר לתת אותו באופן פיזי במקום הרגיל או בבית הלקוח, שמחנו שיישאר ב-100%. מה שלא, נתנו את ההודעה המתאימה לו. אם יש למסגרות פידבק לתת על חוזר המנכ"ל הזה, הן יקבלו חמישה ימים כדי לדבר גם על ה-SLA שהתבקש מהן, גם על החלוקה שלהן לקטגוריות, אם הן חושבות שהן צריכות להיות בקטגוריה x ולא ב-y כי הן כן יכולות לתת את השירות או לתת אותו בצורה יותר אינטנסיבית. אם הן רוצות לקבל אחוז יותר גבוה מאחוז ההועדה שלהן, אפשר לנהל את השיג ושיח הזה מול המשרד. אנחנו בהיבט הזה לא חסם.

זה לא מאוד מדויק. בוא ניקח מעונות יום שיקומיים שהפסקתם לגמרי את התשלום לדבר הזה. אמרתם: "נעשה את זה בבית הילדים". כשהעובדים אמרו: "רגע, איך נגיע לבית הילדים", אז אמרתם: "אולי חלק יעשו מקוון, חלק לא מקוון". הדבר הזה יוצר כאוס, אף אחד לא יודע באמת מה מגיע לו, מה הוא צריך לתת. הייתי מציעה שלפני שאתם מוציאים חוזר אתם תדברו קודם עם אנשי מקצוע, שהם אלה שצריכים לתת את השירות. אני מציעה, כדי לא להשבית את כל מעונות היום השיקומיים, שתממנו איזה שהוא גרעין של צוות שאמור להישאר, כי אחרת תחזרו אחרי הסגר הזה ולא יהיה איפה לשים את הפעוטות.

למעונות היום השיקומיים היה חוזר ייחודי שנתן איזה שהוא מענה ספציפי. כמו שאת אומרת, היה פידבק שונה מהשטח שדיבר על קשיים ביישום של החוזר הזה. בחוזר המנכ"ל שעשה את הסדר הכללי וחילק את כל המסגרות לארבע קטגוריות, גם למעונות היום השיקומיים ניתן מענה מחודש. השיח הזה של גורמי המקצוע מתנהל על ידי אנשי המקצוע במשרד הרווחה. לאחר הפידבק הם שינו את המודל. גם אחוז ההועדה השתנה, הוא עלה עוד פעם ל-100% הועדה. בכל הנוגע למעונות היום השיקומיים אחוז ההועדה כרגע הוא 100%, הם מקבלים תקצוב מלא בשביל המשך הפעילות החשובה בעת הזאת.

זה לא מה שאני מכירה. אני מציעה שתבדוק את זה.

אני אבדוק שוב. אנחנו נהיה בקשר.

דורון, האם אתה יכול לתאר את הבעיות?

במוסדות ובבתי האבות יש את האוכלוסיות הכי חלשות, את האוכלוסיות עם מערכות החיסון החלשות. אנחנו רואים שבימים האחרונים יש בבתי אבות בירושלים ובבאר שבע מקרי מוות של יותר ויותר אנשים. ממקומות כאלה באיטליה העובדים פשוט ברחו, הם השאירו את האנשים עם קורונה למות בחדרים. אחר כך היה צריך להוציא גוויות משם.

ב"עלה נגב" יש שני עובדים שאותרו עם קורונה, ו-41 בנות שנמצאות בבידוד. כל הדיירים בכפר - 160 דיירים - הם בנוהל בידוד. מה זה נוהל בידוד אצלנו? יצרנו מרחבים שבהם הם נמצאים - גם אלה שכרגע מוגדרים בידוד, גם כל האחרים. הדבר העיקרי שמגן על העובדים שלנו זה מיגון מכף רגל עד ראש – חלוקים, כפפות, כובע, ערדליים, משקפיים. הבגד הזה הוא המגן בין האוכלוסייה, האוכלוסייה שבכפר, ובין האוכלוסייה החיצונית. צריך לזכור שמתוך העובדים והמתנדבים – ב"עלה נגב" יש 500 עובדים ו-800 מתנדבים - הוצאנו חלק גדול לחל"ת. עדיין יש כ-500 אנשים שעובדים. הם יוצאים הביתה וחוזרים. היציאה הזאת של העובדים מבתי האבות ומהמוסדות הסיעודיים מעמידה את הציבור הרחב באיזה שהוא סוג של חשיפה. המיגון העיקרי שצריך לתת הוא בגד מיגון.

צריך לזכור, אף אחד לא צפה את הקורונה. הוצאנו מאות אלפי שקלים על ביגוד מגן. מה קורה בשוק עם ביגוד מגן? פריטים שעלו פעם שקל או שני שקל, עולים מעכשיו 17, 18 ויותר. יש ספסרות, יש מלחמה קשה מאוד על מוצרים. אני יודע מאנשי משרד הביטחון שעוסקים בזה בחמ"ל איזו מלחמה בעולם יש על מוצרים. אני יודע על עסקה שהייתה צריכה להתבצע לפני כמה ימים באירופה. כשהאנשים של המוסד באו לנמל - מדובר על עסקה של כ-280 מיליון שקל - כדי לבדוק את הקונטיינרים, הקונטיינרים היו ריקים כיוון שהגיעו סעודים ושילמו.

את זה אנחנו מכירים.

גם בארץ יש עליית מחירים קשה מאוד, יש תחרות קשה מאוד. צריכה להיות שליטה של המדינה. ביגוד מגן צריך לתכנן חצי שנה קדימה לפחות. אני היום בין שבועיים לשלושה שבועות קדימה, אחרי שרכשנו מכאן ומכאן. אנחנו רוכשים מהתעשיות בישראל, כמו מ"שראל", ואנחנו רוכשים מבתי חולים - אם זה מתל השומר, מברזילי, מסורוקה ומהדסה. אני משוכנע שכל המוסדות, גם הסיעודיים וגם בתי האבות, מתמודדים כדי להביא ביגוד מגן.

דבר שני שצריך לקחת בחשבון, עופר, זה שההוצאות על העובדים הן הרבה יותר גדולות היום. מדוע? כי הם עובדים יותר שעות. ההנהלה נשארת כל יום עד 23:00 בלילה. כדי להקטין חיכוך של העובדים עם האוכלוסייה בחוץ, אנחנו משאירים אותם בתוך הכפר. הם עושים משמרות של 48 שעות, רק אחר כך נותנים להם לצאת החוצה. יש שעות נוספות, יש מיגון, יש תמריצים. צריך לקחת בחשבון שבבתי חולים אדם בבידוד הוא אדם עצמאי, הצוות נמצא מבחוץ ואומר לו: "תמדוד חום, תמדוד סטורציה, דווח לי כך וכך". אצלנו כל האוכלוסייה, בלי יוצא מן הכלל, היא בתלות מוחלטת, היא לא יכולה לעשות כלום לבד – היא לא יכולה להתרחץ לבד, היא לא יכולה להתלבש לבד, היא לא יכולה לאכול לבד, היא צריכה סיוע בכל דבר ודבר, לכן העובדים שלנו צריכים להיות איתם כל הזמן.

אצלי בכפר יש בית ספר לחינוך מיוחד עם 150 תלמידים שהוצאנו הביתה. החינוך המיוחד נמצא היום עם ההורים. ההורים קורסים. צריך להחזיר את החינוך המיוחד, צריך להתחיל לדבר על חזרה של המשק. החינוך המיוחד זה נטל גדול מאוד על משפחות. אני מקבל טלפונים. יש לנו מוקד עזרה להורים, רק שאני לא יכול לעשות יותר מידי. גם אם אני רוצה להביא היום מתנדבים להורים שנמצאים בתל-אביב, במודיעין או בשלומי בצפון, אני צריך לתת להם בגד מיגון כדי שייכנסו לבתים, יסייעו, ייקחו ילד מחינוך מיוחד ויורידו קצת מהקושי הגדול של הורים.

תחבורה. צריך לקחת בחשבון שתחבורה ציבורית לא עובדת. הנטל שלנו על הסעת עובדים, על הבאת עובדים למקום העבודה הוא הרבה יותר גדול. נכון, יש היענות, יש התנדבות, חברות נענות, אבל צריך להחזיר למוסדות החיוניים את התחבורה, צריך לתת את ההנחיות למפעילי התחבורה למיניהם. למוסדות חיוניים כמו בתי חולים, בתי אבות, מוסדות סיעודיים התחבורה הציבורית חייבת לפעול כסדרה בימים אלה.

יש אצלי מכינת גליל עליון, 30 נערים ונערות בני 17 הגיעו לשבועיים. עשיתי שיחת זום ל-80 הורים. ההורים אמרו לילדים: "קדימה, זה צו השעה, זאת המלחמה בקורונה, תעמדו בחזית, תעזרו לעובדים בעלה גדרה". עלה גדרה זה מוסד שלנו שהייתה בו כמעט קריסה טוטאלית - עובדת אחת התגלתה עם קורונה, ומתוך כ-100 עובדים נשארנו עם 18. עובדים לא רצו לחזור. היינו צריכים לתגבר אותם עם חיילים, לתגבר אותם עם מתנדבים. לאט לאט מתחילים להביא עובדים. גם במוסדות הסיעודיים ובבתי אבות יכולה להיות אותה תופעה של עובדים שלא רוצים לחזור כי הם רואים בזה סכנה, הם אומרים: "יותר טוב שאני אשאר בבית, אני לא אלך לעבודה". צריך לתת שני דברים לעובדים. אחד, בגד מגן, ושניים, תוספת שכר. צריך לזכור שכל מערך החינוך היום לא עובד - אנחנו מדברים על נוער בגילאי תיכון. צריך ואפשר להביא אותם לאותם מוסדות כדי לסייע - כמובן עם התניות. האחת, בגד מגן, והשנייה, בדיקות. צריך לעשות בדיקות כל חמישה ימים.

הסתכלתי על הסטטיסטיקות של מוות בעולם מהקורונה. הסטטיסטיקות אומרות שעד גיל 40 הסיכוי לחלות בקורונה הוא נמוך. כדי לחזור צריך להחזיר אנשים בריאים עד גיל 40, וזה תחת מספר התניות: בדיקת חום, רווחים בין האנשים. חייבים להחזיר את המשק, חייבים להחזיר מוסדות. גם את החינוך צריך להחזיר מיד אחרי פסח - כמובן עם מספר התניות. אני חושב שהנזק יהיה הרבה יותר קשה אם לא נעשה את זה.

אני מייצגת את מרכזי הסיוע לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית שפרוסים ברחבי הארץ. אני מייצגת קול שהוא יותר מושתק, פחות רואים אותו. לתקופה של הקורונה יש כמה השלכות, גם השלכה שמעלה חרדות אצל אוכלוסייה שמראש היא אוכלוסייה שנפגעה. צעירה שהוחזרה לביתה כי הפנימייה החינוכית שלה נסגרה, או צעירה שאין לה עבודה וחזרה לגור בבית שבו יש פגיעה – מצב קטסטרופאלי.

אנחנו ארגונים מאוד מצומצמים בכוח אדם, אנחנו מפעילים מאות מתנדבים – מעל 1,000 או 2,000 מתנדבים. אפילו הכספים הבסיסיים שהמדינה הייתה צריכה לתת לנו לא הגיעו. לצערי הרב משרד הרווחה לא קיים את מה שהוא הבטיח. ב-30 במרץ 2020 היה צריך לקיים ישיבה, לסגור את הנושא של תקציבי התמיכה כדי שהדבר הזה ירוץ. אולי הכספים יגיעו בספטמבר. איך ארגונים יכולים לשרוד כשהדברים האלה לא מגיעים? כל אירועי הפילנתרופיה, כל אירועי גיוס הכספים התבטלו ויתבטלו.

האוכלוסייה שאני מייצגת היא אוכלוסייה שעלולה להתאבד. המון מסגרות פסיכיאטריות לנפגעות פגיעה מינית הן מסגרות אובדניות. לפעמים נשים חותכות את עצמן, פוגעות בעצמן. הכל נסגר. אנחנו היחידים שיכולים להחזיק את אותן נשים ואת אותם גברים מעל פני המים. אנחנו נותנים שירות של משרד הרווחה, אנחנו חדר המיון של הפגיעה המינית. חדר המיון הזה פעיל. אנחנו מקבלים 50,000 טלפונים בשנה. לא יכול להיות שכספי הרווחה והתמיכות לא יגיעו אלינו.

את יכולה לתת לנו את גודל הפגיעה הכספית שלכם במרץ?

המדינה הודיעה שהיא מקצצת את תקציבי התמיכה משמונה מיליון ל-5.6 מיליון. כבר חל קיצוץ של 30%. אנחנו 10 ארגונים, 33 מיליון שקל בערך זה התקציב שלנו. לפחות 30% או יותר יורדים לנו ככה. אמנם יש קצת קרנות שנותנות מענקי חירום, אבל זה לא מספיק. הוצאנו עובדות לחל"ת. העובדות שלנו מאוד מסורות, הן עושות מה שאסור על פי חוק ועובדות בחל"ת. זה לא הפתרון. ביום שאחרי הקורונה, אפילו ביציאה ההדרגתית מהסגר אנחנו נראה מבול של פניות אלינו. המדינה חייבת להיערך לזה. אנחנו כמו חדר מיון לאוכלוסייה מאוד מאוד גדולה. רק שתדעו את הסטטיסטיקה - אחד מכל חמישה ילדים בישראל הוא נפגע מינית. הילדים האלה כרגע בבתים. התקשר איש דת מאוד מאוד בכיר שנפגע בילדותו ועכשיו חזר לבית. אמנם אין בבית פגיעה עכשיו, אבל כל הפוסט-טראומה צפה ועולה. קודם כל שהמדינה תיתן למרכזי הסיוע את תקציבי התמיכה. חייבים לעזור לנו, כדי שנוכל לתת שירות למדינה. העמותות פועלות בצורה מאוד צנועה. אנחנו הבייסיק של מה שמדינה צריכה לתת לאזרחים שלה. המצב לא יכול להימשך ככה.

מדובר על פגיעה של עשרות אחוזים בתקציב של הארגונים. אין להם בסיטואציה הנוכחית שום דרך לכסות את הפגיעה הזאת. בנוסף, יש להם הוצאות חדשות שהם לא יודעים להתמודד איתן. זו אפילו לא איזו חברה עסקית שאתה יכול להגיד לה: "תשביתי את הפעילות, תחזרי אחר כך". אין להם ברירה אלא לבוא אליכם עם הדבר הזה.

אני לא מכיר את המקרה הספציפי של נפגעות תקיפה מינית - אנחנו נבדוק את זה. צריך לתת מענים פרטניים אם יש הוצאות חדשות. אני יודע, למשל, שבארגון שנעשית בו עבודה צריך לראות מה עם תוספות המיגון.

המשבר הזה מתבטא קודם כל בעולם תזרימי - לעמותות אין את התזרים לשלם משכורות, לשלם הוצאות וכדומה, ולכן ניתנו שני מענים ראשונים ומאוד מהירים בסוגייה הזאת. אחד, תשלומי מקדמות לתמיכות. מתחילת השנה, למרות התקציב ההמשכי, אנחנו משלמים מקדמות על התמיכות. בשבועיים האחרונים האצנו את הקצב, אנחנו באופן יזום פונים למשרדי ממשלה כדי שישלמו מקדמות לכל מיני עמותות שנתמכות על ידם. רק בשבוע שעבר הוצאנו החלטה להגדלת המקדמות לפני פסח. יהיו ארגונים נוספים שיקבלו בימים הקרובים עוד תקציב. בנוסף, יש את הקרן בערבות המדינה, כמו שחברת הכנסת שטרית ציינה. הוקם מסלול מיוחד בשבועיים האחרונים שבמסגרתו לא צריך להעמיד ערבות ממנכ"ל העמותה, אפשר לקבל הלוואות ללא ערבות אישית ובתנאים מאוד מאוד טובים ביחס למה שניתן בשוק - מסלול מאוד מהיר מבחינת ההגשה שלו. הצד השלישי זה אותה קרן של 200 מיליון שקל. התכנית הכלכלית התפרסמה לפני חמישה ימים. מאז אנחנו עובדים מסביב לשעון כדי לגבש את מבנה הקרן, איך הכסף יחולק, מה יהיו הקריטריונים. אני מקווה שלפני הפסח נוכל להוציא את זה להערות ציבור וזה יחולק בהקדם.

אלי, אתה יכול לתת לנו מושג של מספרי המקרו, בכמה המדינה תומכת בשנה תקציבית רגילה – נגיד ב-2019 - והאם משהו מזה קוצץ עכשיו?

אני לא רוצה לדבר באופן כללי, אני יכול לדבר על תקציב משרד הרווחה. בעולם הרווחה, התקציב הוא סדר גודל של תשעה, עשרה מיליארד. יש גם איזה שהוא מצ'ינג של הרשויות המקומיות. אצלנו כמעט ואין קיצוץ. להיפך, יש תוספות. הקצינו תקציבים נוספים לחלק מהמוסדות החוץ הביתיים, על מנת לתת מענה 24/7, לא 16/8 כפי שהיו פועלים עד כה. הגברנו את הצוותים. במקומות האלה דווקא היו תוספות תקציביות. תוספת תקציבית נוספת שניתנה זה לטובת פרויקט שנקרא משמרות זהב של הקשישים. השבוע יהיו 120,000 מנות מבושלות לקשישים. חלק מזה נעשה דרך עמותות, העיקר נעשה דרך מחלקות לשירותים חברתיים ברשויות מקומיות וסיוע של פיקוד העורף החל מהשבוע. דווקא תקציב הרווחה לא יורד, הוא עולה, מכיוון שאנחנו מבינים שהצורך בתקופה הקרובה הוא לא לקצץ אלא להגדיל אותו.

אנשי המקצוע במשרד הרווחה הם אלה שקובעים את הקריטריונים. תוך כדי פתחתי את חוזר המנכ"ל וראיתי שיש שם נספח שאומר כמה כל מסגרת מקבלת. ראיתי שמרכזי הסיוע לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית נשאר ב-100%, כך שהמרכזיים האלה לא אמורים להיפגע. ככל שהם ממשיכים באותו היקף פעילות, כך הם ימשיכו לקבל את אותו אחוז הועדה שהם קיבלו קודם לכן.

בנוגע למקדמות - זה יותר בטיפול של החשב הכללי. אם יש עם זה בעיות, גל ישמח לנסות להבין איפה הדברים עומדים.

יש עמותות שנתנו פעילות שאי אפשר לתת אותה, לכן הן נכנסות לקטגוריה ראשונה - אפשר לראות את זה בנספח א' לחוזר מנכ"ל 12 שמופיע באתר של משרד הרווחה. גם העמותות האלו, כפי שציינתי קודם, מקבלות 15% על אף שהן לא פעילות בתקופה הזאת, כדי לאפשר להן להתמודד עם המשבר הזה עד לסיומו.

הקמנו לפני כמה שבועות כשהמשבר פרץ צוות משותף עם מנהיגות אזרחית שריכז את כל הצרכים. זה לא נכון להתייחס כאילו בתכנית הכלכלית המענה היחידי לעמותות זה הקרן של ה-200 מיליון. הקרן הזאת אמורה לתת מענה מאוד ספציפי לעניין התשתיות, כמו שאופיר הציג. נושא הפטור מארנונה לשלושה חודשים מוערך ברמה המשקית בכמעט שלושה מיליארד שקלים. יחד עם מנהיגות אזרחית התעקשנו שהפטור הזה יינתן לעמותות, כאשר יש לא מעט עמותות שמשלמות ארנונה בהיקפים מאוד משמעותיים שגם להן זה נותן הטבה שהיא הטבה לא קטנה. אותו דבר ביחס לסיוע בתשלומי מים וחשמל. את כל שיטת הסיוע שהייתה לטובת המגזר העסקי היה מאמץ להתאים גם לטובת המגזר השלישי, וזה רק בהיבט של התכנית הכלכלית. היו עוד דברים שנעשו יחד עם מנהיגות אזרחית, כמו הקלות ברגולציה מאוד גדולות של רשם העמותות שממש התגייס לטובת זה. היו תקציבים שהוקצו דרך קרנות הביטוח הלאומי, דרך האפוטרופוס הכללי, כאשר חלק מהכספים של תובענות ייצוגיות שיושבים אצלו יועדו לטובת צרכים של המגזר השלישי. היה ניסיון אמיתי לתת מענה בכמה שיותר היקפים ומכמה שיותר כיוונים.

גם על הנושא של ציוד מיגון יצא חוזר מנכ"ל של משרד הרווחה. גם לטובת הנושא הזה הוקצו תקציבים, על מנת שכל העמותות שנותנות שירותים בשטח יוכלו לרכוש לעצמן ציוד מגן. דרך ביטוח לאומי עשינו מהלך דומה בנוגע למטפלות הסיעודיות.

שקלתם להטיל פיקוח על המחירים האלה?

אני לא יודע להגיד, אני לא יושב כרגע בוועדה לפיקוח על המחירים. אני חושב שבעת הזאת להטיל פיקוח על המחירים עלול לגרום לעוד קושי בהיצע. להבנתי גם השוק מתאים את עצמו ועונה על המחסור. אני לא חושב שנכון כרגע להיכנס לעולם של פיקוח על המחירים, זה יכול לגרום ליותר נזק מתועלת.

אני לא בטוח שבעת חירום זה לא מתבקש.

אנחנו יודעים שרוב הארגונים וכל האנשים הטובים האלה שעובדים במשך כל השנה נעזרים, מעבר לתקציבים, בפילנתרופיה, בתורמים מהארץ ומחו"ל. האם חשבתם ליצור איזו קריאה מכובדת לכל אותם תורמים, למרות שהם לא נמצאים בארץ, כדי שיגבירו בתקופה הזאת את התרומות לאותם ארגונים נפלאים שעושים עבודה טובה? אי אפשר עכשיו לנסוע לאותם תורמים בחו"ל. הרבה מראשי הארגונים היו נוהגים לנסוע לחו"ל כדי לקבץ כספים, אבל היום אין את האפשרות הזאת.

אני רוצה להזכיר לכם שהמשבר הוא לא רק בישראל, המשבר הוא גם בארצות הברית, הוא גם בכל העולם. התורמים הגדולים שלנו מאמריקה הפסידו הרבה כסף. בעיתות משבר מה שקרה בעבר וקורה גם עכשיו זה ששמים את התרומות על hold, רוצים לראות מה יקרה, לאיפה הולכים. זה היה ב-2008, זה קורה גם היום. הגורמים היהודיים, לפי אינפורמציה שמסרו לי, מתעסקים עם הקהילה שלהם, את כספם ואת התרומות שלהם הם נותנים בעדיפות ראשונה לקהילה שלהם. התורמים אומרים: "הממשלה צריכה לשלם עבור השירותים, לא אנחנו". האמירה הברורה של כל התורמים היא שהממשלה צריכה לקחת אחריות ולשלם, וכך גם צריך לראות את זה.

הדיון פה הוסט מנושא התשתיות לנושאים ספציפיים של משרד הרווחה ושל התמיכות. אני חוזר ואומר, יש 13,000 עמותות בישראל עם ניהול תקין. מקבלי התמיכות הם סדר גודל של 4,000,5,000. אנחנו מדברים על מגזר הרבה יותר גדול מאלה שמקבלים תמיכות. אנחנו חייבים לשמר את כל המגזר הזה. אנחנו לא נכנסים לפעילויות הספציפיות, אם יש מענים כאלה ואחרים, אנחנו נכנסים לצורך לשמר את כל המגזר כדי שאפשר יהיה לחזור אליו.

יש פעילות רבה מאוד מצד משרד ראש הממשלה, אבל לצערי בנושא הספציפי הזה לא הצלחנו להגיע לתוצאות. אנחנו מבקשים שתתערבו בזה, כדי שהעניין הזה יגיע לידי סיום בהקדם, הארגונים פשוט על סף קריסה.

מה שדורון אלמוג הציף פה זה עוד פן ליציאה מהמשבר. הוא הציף את כל המגזרים שלא תופסים תמיד את הקשב פה. דיברה פה הנציגה מארגון סיוע לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית. הנתונים מראים שיש עלייה בתקופה הזאת, שיש כרגע יותר תקיפות מיניות, שיש יותר אלימות. יש חשיבות מאוד גדולה לארגונים.

וזה עלול להחמיר.

אני רוצה גם לציין את המצוקה שארגוני זכויות בעלי חיים נמצאים בה. אנחנו נמצאים בגל של נטישות של בעלי חיים, של כלבים, בגלל הקורונה. גם העמותות האלו נמצאות בימים אלה במצב מאוד קשה תקציבית. אני מקווה שיימצא גם להן סיוע.

זאת ההזדמנות להגיד תודה לכל הארגונים על כל העבודה שהם עושים בשגרה ובתקופה הזאת.

אנחנו מצטרפים. ברור שיש גל גדול מאוד של בקשות וצרכים. הגישה שכסף מוקדם ימנע פה הרבה מאוד צורך בכסף מאוחר בוודאי תופסת בעולם הזה. זה עולם שאם תהיה בו קריסה, תהיה בו קריסה של ארגונים, תהיה בו קריסה של מערכות. העמותות האלו מקיימות שירותים שיכול להיות שהמדינה הייתה צריכה לקיים. יכול להיות שזה יותר יעיל מבחינתה לקיים את זה בימים כתיקונם דרך עמותות של המגזר השלישי. אם העמותות האלה יקרסו, המדינה תצטרך להיכנס במקומן, והיא תצטרך להיכנס במקומן במצב הרבה יותר חמור של האנשים שהעמותות האלו מטפלות בהן והצרכים שהעמותות האלו ממלאות. אם שמים 200 מיליון שקל, צריך לשחרר אותם במהירות הכי גדולה. הגישה צריכה להיות כזאת שתדאג שכל המגזר השלישי והעמותות החיוניות שיש בו יעברו את תקופת המשבר הזאת, אחרת הצרכים שלהם רק ילכו ויגדלו. את מי שיקרוס עכשיו יהיה מאוד קשה להקים אחר כך. אני מודה לחברי הוועדה.


הישיבה ננעלה בשעה 15:05.