פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-ושלוש

הכנסת



2
ועדת כספים (זמנית)
06/04/2020


מושב ראשון


פרוטוקול מס' 18
מישיבת ועדת הכספים (זמנית)
יום שני, י"ב בניסן התש"ף (06 באפריל 2020), שעה 12:00

התמודדות המגזר השלישי עם משבר הקורונה

חברי הוועדה: עודד פורר – היו"ר
מיכאל מרדכי ביטון
מיקי לוי
אורית פרקש הכהן

עופר כסיף
אופיר סופר
אנדרי קוז'ינוב
שלמה קרעי
יזהר שי
מיכל שיר

שמעון סיאני - מנכ"ל ידידים יושב-ראש קשרי ממשל, ארגון מנהיגות אזרחית

ליאור פינקל-פרל - מנכ"לית, ארגון מנהיגות אזרחית

יצחק הרצוג - יו"ר הסוכנות היהודית

מירב קדם - מנהלת מינהל הרכש הממשלתי, משרד האוצר

גל לנדו - רפרנט בריאות בטל"א, קליטה ותמיכות באגף החשכ"ל, משרד האוצר

דליה לב שדה - מנהלת אגף משאבי קהילה ועבודה קהילתית, מינהל שירותי, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים

אבי כהן סקאלי - מנכ"ל המשרד לשוויון חברתי

הילה טל-אביטן - ראש תחום בכירה חברה ושירותים חברתיים, משרד ראש הממשלה

רועי כהן - עו"ד ונשיא לה"ב – לשכת ארגוני העצמאים והעסקים בישראל

איריס האן - מנכ"לית, החברה להגנת הטבע

רוני קלינסקי - מנכ"ל, פארק נאות קדומים

אופיר כץ - יו"ר מנהיגות אזרחית

רן מלמד - מייסד ומנכ"ל נקודת מפנה – המרכז לקידום רווחה כלכלית

אורלי לוי - יושבת-ראש ועד עובדי ועובדות תכנית קרב

שיר שפר

טמיר כהן

הילה לוי


התמודדות המגזר השלישי עם משבר הקורונה

חברים, אנחנו פותחים את הדיון הבא בסדר-היום על התמודדות המגזר השלישי עם משבר הקורונה. מצטרף אלינו יושב-ראש הסוכנות היהודית, חבר הכנסת לשעבר יצחק בוז'י הרצוג. אני אתן לך לפתוח כדי לתאר את המצב ואז ידברו חברי הכנסת. בבקשה.

שלום לכולכם, חברותיי וחבריי חברי הכנסת, בפניכם אתגרים עצומים. ועדת הכספים היא אולי המנוע העיקרי שמתמודד היום עם האתגר הכלכלי העצום של הקורונה, ואני חזק את ידיכם. יחד איתנו הרבה מאוד אנשים שעוסקים במגזר השלישי, שזה המגזר של המלכ"רים, העמותות וארגוני החברה האזרחית. הוא מגזר שמקיף כ-15% מהתל"ג, אם לוקחים בחשבון שהוא מקיף את כל תחומי החיים, מתיאטראות ועד אוניברסיטאות, מבתי חולים ועד מוסדות לאנשים עם מוגבלויות או לאנשים עם צרכי נפש וכיוצא באלה, מכל התחומים ומכל המינים. כולנו מכירים ובוודאי אנשי ציבור מכירים את המגזר שעושה עבודת קודש יום-יום, שעה-שעה.

הוא לא בפריים, הוא לא במרכז כי המגזר העסקי נמצא במרכז באופן טבעי, שהוא המנוע של הכלכלה. מצד שני, הוא לא מגזר מדינתי אז הוא תלוי במתנדבים והוא תלוי בעובדים. כל ההון שיש לו זה עובדים. ברוב המגזר הזה, שהוא 16% מכוח העבודה במשק, אנשים יצאו לחל"ת ולא מסוגלים לספק את השירות. מצד שני, ההוצאות קיימות. המגזר תלוי הרבה מאוד בפילנטרופיה. ברור לכולנו שהפילנטרופיה מאוימת. היא תיכנס לירידה, אולי לא באופן מיידי בחלק מהצווים, אבל בחלק מהצווים כן במיידי כי אנשים שנותנים תרומה, עוצרים או אומרים: אני אתן למשהו אחר שהוא יותר דחוף כרגע בעיר שלי, בקהילה שלי או בבית הכנסת שלי.

לכן, כל המכלול נמצא ברעידת אדמה אדירה. כל ארגוני החברה הישראלית מאוימים באיום קשה מאוד. מה, אם כך, הדרך להתמודד עם המשבר הזה, משבר שאופף את כולם? אני אתן לכם עוד דוגמה. העולם היהודי מעורב משחר הציונות והקמת המגזר הזה על כל רבדיו בצורות מדהימות. גם העם היהודי התכנס היום פנימה לתוך בעיות הקהילות, לקהילות עצמן ולצרכים שלהן. לכן, ברור שתהיה גם ירידה בהכנסות בכל מה שקשור לסיוע לארגוני חברה אזרחית פה בישראל.

לכן, מה הם הכלים להתמודדות? אני אומר כך, כשאני הייתי שר הרווחה והשירותים החברתיים במשבר 2008, יזמתי מהלך משותף עם משרד האוצר והוקמה קרן מיוחדת, שנתנה מענקים לעמותות על בסיס הירידה בהכנסות שלהן. אנחנו פנינו לאוצר והצענו כמה וכמה פעמים להקים קרן כזאת כעת. מי שעושה את העבודה זה ארגון מנהיגות אזרחית, בראשותו של עורך הדין אופיר כץ, והמנכ"לית ליאור פלר פינקל. היו מגעים בכל הרמות ועם כל הגורמים הרלוונטיים. ואכן, סוף סוף ביום חמישי האחרון הודיעה הממשלה בתוכנית הגדולה שתקום קרן מסוימת, אבל עד היום לא ברורים הקריטריונים שלה לחלוטין. גם לפני כן, בשלב הראשון, דובר על כך שבקרן ההלוואות לעסקים תיכלל נגזרת שתיתן הלוואות לעמותות. שם הייתה הסתבכות כללית בשאלה מה הם הכלים הנדרשים לעמותה כדי לקבל הלוואה. לדוגמה, האם צריך חתימה של מנהל או מתנדב, דבר שאף אחד לא רוצה לעשות. היו תהליכים וחלק מהבעיות נפתרו, אבל זה עדיין לא המריא, לא מכאן ולא מכאן.

אנחנו, הסוכנות היהודית, בהיותנו גורם חזק מאוד בעולם הזה, נכנסנו פנימה בגדול. אני פניתי לראש הממשלה ולכל השרים מייד בפרוץ המשבר ויחד עם ארגון ששמו עוגן – האגודה להלוואות ללא ריבית – ארגון שנותן הלוואות חברתיות, הקמנו קרן הלוואות מיוחדת שיצאה לדרך כבר בסוף השבוע שעבר. היא כבר נותנת הלוואות לעמותות ללא ערבות אישית ודברים מהסוג הזה, כדי להרגיע את המצב המיידי קודם כל. אבל באמת זה לא מספיק בכלל. צריך את הקרן של הממשלה שתיכנס בכל הכוח, שתיתן מענק, הזרמת חמצן מיידי שבעיקרו הוא להנהלה וכלליות כדי להחיות את הארגונים, ואפילו להוריד את העובדים ממצבת מקבלי החל"ת והביטוח הלאומי, ולהכניס אותם מיידית לעולם השירותים החברתיים שהוא כל כך, כל כך חיוני היום בעת הזאת.

לכן אני פונה לוועדת הכספים, כמובן לנציגי האוצר, ולומר שאנחנו מבקשים להתגייס למשימה. אנחנו עובדים צמוד עם החשב הכללי וסגניתו המצוינת ואגף תקציבים, אבל עדיין לא הגיעה תוכנית מלאה שגם לנו יש אותה כדי לכונן את אותה קרן, כאשר העולם היהודי, לפחות באופן חלקי, בקרן שלנו התגייס בצורה מאוד יפה ובקרן המוצעת הוא מציע אפשרות של התגייסות דרך הג'וינט. אנחנו כולנו מחכים לתשובה כדי לראות מה משרד האוצר רוצה ומוכן לעשות. תודה רבה לך, אדוני היושב-ראש, על המאמצים שלך, ואני מקווה שאתה והצוות שלך תביאו את הבשורה. תודה רבה לכם.

תודה. חבר הכנסת מיכאל ביטון שהעלה את הנושא הזה כבר מהדיון הראשון, בבקשה.

תודה, אדוני היושב-ראש, על זימון הדיון הדחוף הזה והכוללני על המגזר השלישי, המלכ"רים והעמותות. ולחברי בוז'י הרצוג שהציג תמונה כוללת אני רק אוסיף לדבריו ואמקד את הציפיות. כשאתה מסתובב היום ברחובות ואתה רואה מתנדב שהביא ארוחה לקשיש או למשפחה עם נכים, עם צרכים מיוחדים, או הלך להביא תרופות או העסיק את הילדים בפעילות דרך זו, המתנדב הזה שייך לעמותות. אלה שיוצרים את החוסן הקהילתי. אלה הם שעוזרים לנו לנצח את הקורונה והם הכי מוחלשים כלכלית כי התרומות מחוץ לארץ יורדות, הרשויות המקומיות, שיכולות היו לסייע, נכנסות למשבר כלכלי והם צריכים לעשות יותר פעילות.

המבחן של העמותה בקהילה הוא מה היא עושה עכשיו, האם היא רלוונטית למשבר. ועל אלפי עמותות שעושות עבודה מדהימה בקהילות ויוצרות את החוסן הקהילתי של מדינת ישראל מונחת עכשיו חרב סכנה קיומית.

מהיום הראשון ביקשתי ממך, היושב-ראש, לדון במגזר השלישי. אני שמח שזה קורה היום, גם אם באיחור. אני מאוד מאוד מאוכזב מראשי האוצר על העובדה שאין להם בכלל יחס מכבד לתחום הזה. מדברים כל הזמן על מובטלים ועל עסקים. וזה נכון וצריך, אבל עמותות כוללות 14%-16% מהמועסקים, 8% מהתמ"ג של ישראל. הם נותנים לנו חוסן קהילתי ולמדנו את זה במלחמת לבנון השנייה ולמדנו את זה במבצעים בעזה ובצוק איתן. ואנחנו לומדים את זה בקורונה. הם הערובה לכך שתהיה פה ערבות הדדית.

מה אני מבקש ממך, אדוני היושב-ראש, כמדדים להצלחה של תוכנית למגזר השלישי? אחד, לקדם שם את הרעיון היצירתי שלנו בוועדה של חלף דמי אבטלה. כל עמותה שמוכנה לשמור על העובדים שלה, לקבל את דמי האבטלה שלהם ולתת תמורתם עוד חודשי תעסוקה. על כל חודש דמי אבטלה שהעמותה תקבל, היא תתחייב להוסיף חודש תעסוקה לכל עובד. זה דבר שיעודד שמירה על העובדים בעמותות ואלה עובדים מקצועיים שאנחנו מאבדים.

דבר שני זה מקדמות לעמותות בהתקשרות עם הממשלה. לעמותות יש הסכמים עם הממשלה במיליארדים. שהחשב ייתן להן מקדמות של שלושה חודשים קדימה כדי לתת להן אוויר לנשימה.

דבר שלישי זה לאפשר להן דחיית תשלומים של מס מעסיקים ומס שכר. לעסקים אנחנו מאפשרים לא לשלם כרגע מע"מ, מס הכנסה וארנונה. להקל עליהן בהיבט הזה.

מענקים לפעילות בקורונה – לייעד תקציב ולראות שהוא מנוצל. כמה כסף נתנו לעמותות ארציות ומקומיות להילחם בקורונה ולחזק את הילדים? יש אלפי ילדים בסיכון, כפרי נוער נסגרו. הילדים האלה מגיעים הביתה ואף אחד לא מדבר איתם. ילדים עם אספרגר, ילדים עם בעיות התנהגות סיכונית. רק העמותות יכולות לבוא ולסייע.

דבר נוסף הוא אשראי, אותה קרן במסלול למגזר שלישי. לא ידוע לי על עמותות שלקחו הלוואות מהמדינה. יכול להיות שרק תורמים? רק עמותת עוגן תיתן הלוואות למגזר הכל כך חשוב הזה?

לסיכום אני רוצה, ברשותך, לראות בזה פיילוט של בקרה. נעלה שבעה-שמונה סעיפים, נאתגר את האוצר ובשבוע הבא נקבל תשובות. לא מילים, כמו שאמרת, לא אגדות. אם אתה בודק כמה מספרים נאמרו היום בישיבה שנמשכה שעתיים, כמה תשובות ברורות וכמה מילים ונאומים, תתחיל לדאוג שזה פה החוג לספרות ולא החוג להצלת המשק, המגזר השלישי, העמותות והמובטלים מהקריסה שלהם. תודה.

תודה. חבר הכנסת אופיר סופר.

אני חושב שמשבר הקורונה, טבעו שהוא ילך ויעצים תהליכים שכבר התחלנו אותם. אפשר לראות את זה לגבי נושאים אחרים, שבכלל לא קשורים לסוגיה הזאת כמו הלימוד המקוון, למשל, שתופס יותר מקום. אני חושב שזה יתפוס בעוד דברים אחרים. למה אני אומר את זה? כי בסופו של דבר יש דברים אחרים שהמגזר השלישי מטפל בהם, מצוקות קיימות, מצוקות שהלכו והתפתחו ואנחנו יודעים כבר היום שהן הולכות ומתעצמות בימים אלה. מדובר בכל מה שקשור לאלימות, כל מה שקשור לאלימות במשפחה. אנחנו בהחלט יכולים לדמיין חברה שתצטרך את המגזר השלישי בצורה הרבה יותר משמעותית בעוד חודשים ספורים.

חבר הכנסת ניר ברקת השתמש לפני כן במילים "להנשים את הארגונים העצמאיים. הצורך להנשים את אותן עמותות שנותנות שירות שהוא חיוני למדינת ישראל, הוא צורך קריטי שאין לנו בכלל בררה לוותר עליו. אני חושב שהעיסוק של התמיכה שלנו כרגע בעמותות צריך להיות כזה שנוגע באמת בתשתית של העמותות שמאפשרת להן להתקיים, קרי משכורות והמטה עצמו, ולא רק לפעילויות נוכח המשבר. זה יכול להיות מצוין, אבל להחזיק את העמותות כדי שיצלחו את המשבר זה דבר מאוד קריטי.

אני מצטרף לדברים שאמר חברי מיכאל ביטון, אבל בנושא המס – 7% מס עמותות שהן צריכות לשלם על השכר – בהחלט נראה לי שזה דבר ראשון שאפשר לוותר עליו. לעזור להן להחזיק בכל זאת את העמותות בצורה של עבודה ולא בצורה של בטלה שתרסק אותן.

תודה. נמצא איתנו גל לנדו ממשרד האוצר, רפרנט באגף החשב הכללי? התייחסותך, בינתיים, לדברים שנאמרו. אנחנו נעשה סבב כזה יחד עם חברי הכנסת.

אני אגיב בקצרה על מה שנאמר. אני מנהל תחום חינוך רווחה ותמיכות באגף החשב הכללי. מאז פרוץ המשבר נעשו כמה צעדים גם בצד התזרימי וגם בצד היותר תקציבי. אני רוצה לעשות הבחנה בין עמותות שממשיכות לתת שירותים לממשלה בתקופה הזאת ושהמשרדים ממשיכים לשלם להן, אם זה בתחום הרווחה והבריאות, נוער בסיכון וכל מיני תחומים. העמותות ממשיכות לתת שירותים והפעילות צריכה להמשיך להיעשות כסדרה, לרבות התשלומים.

יש חלק אחר של עמותות שנפגעו כתוצאה מהמשבר בכך שהפעילות שלהן הפסיקה. מדובר בכל מיני תחומים, גם בתחומים החברתיים וגם בתחומים נוספים: ספורט וכדומה. אלה העמותות שבאמת יש צורך כרגע לסייע להן לשמור על אותה תשתית, כדי שביום שאחרי הן יוכלו להמשיך את הפעילות כסדרה ולשמור על עצמן, ולא נאבד אותן.

במענים שכן ניתנו מייד עם פרוץ המשבר, ועדת החריגים בחשב הכללי שדנה בנושא התמיכות התחילה לאשר בקצב מואץ מקדמות למוסדות ציבור של נתמכים. עד עכשיו אישרנו כמעט מיליארד שקל מקדמות על חשבון כספי תמיכה של שנת 2020 לעמותות בכל תחום שהוא. בנוסף לכך יש קרן להלוואות בערבות מדינה ובשבוע שעבר אישרו פה את הגדלת הקרן. בקרן יש מסלול מיוחד למלכ"רים שבמסגרתו לא צריך להעמיד ערבות אישית. זה משהו חדש שנעשה רק בימים האחרונים, לדעתי לפני כשבוע, ואושר על ידי צוות ערבויות מדינה. זה באמת נעשה אחרי שהארגונים למטה הציפו לנו את הקושי של העמדת ערבות אישית להלוואה, ולכן ניתן מענה גם בנושא הזה.

כמה עמותות השתמשו בקרן מאז שהיא נפתחה? כמה?

אני לא יודע להגיד את הנתונים, אני לא אחראי לקרן.

זה חשוב לדיון עם החשב הכללי. תעביר את זה לאגפך, שבדיון שאנחנו נקיים עם החשב הכללי זאת תהיה אחת השאלות הראשונות שנבקש עליהן תשובה.

אולי אפשר להעביר את הרשימות קודם לכן, ואז נוכל לבדוק מול העמותות, בבקשה.

בנוסף לצעדים של הלוואות בערבות מדינה וגם המקדמות על חשבון כספי התמיכה, נעשים צעדים לוודא שצעדים בתוכנית הכלכלית כמו שתיארת – ארנונה, מים, חשמל וכדומה, יחולו גם על עמותות. אנחנו לא רואים הבדל בין אם מדובר במלכ"ר או מדובר בחברה בע"מ. צורת ההתאגדות אינה רלוונטית לנושא זה. בנוסף לכך יש את הקרן שעליה הוכרז במסגרת התוכנית הכלכלית של 200 מיליון שקל. התוכנית הוכרזה לפני שישה ימים ואנחנו עובדים מסביב לשעון כדי לגבש את אותם קריטריונים. אנחנו מקווים שהם יתפרסמו לציבור להיוועצות בימים הקרובים. מטרת הקרן היא לעזור לאותם ארגונים לשמור על התשתית הארגונית שלהם.

זה מענק, זה ייעשה במענקים.

נכון, נכון. זאת בדיוק אותה קרן סיוע שאנחנו מדברים עליה, שהמטרה שלה היא לסייע לארגונים שנפגעו עכשיו.

חבר הכנסת ביטון מחדד ושואל האם זאת הלוואה או מענק?

מענקים, מענקים. זאת קרן סיוע. יש את עולם ההלוואות, שזה הקרן בערבות מדינה, ויש 200 מיליון שקל שהוכרזו במסגרת התוכנית הכלכלית. מדובר כאן על מענקי תמיכה שאמורים להיות מחולקים לטובת ארגונים שהפעילות שלהם נעצרה, ההכנסות נעצרו ואין להם איך להחזיק את אותה תשתית חיונית שנדרשת כדי שאחרי המשבר הם יוכלו להמשיך. המטרה היא באמת לסייע לאותם ארגונים.

מתי? מתי יבוצע?

מתי זה יושק? מתי הקרן תושק?

אנחנו עובדים מסביב לשעון לגיבוש הקריטריונים. אני מאוד מאוד מקווה – אני לא יכול להבטיח את זה – שנצליח ביומיים-שלושה הקרובים לפרסם את הקריטריונים.

שלושה ימים זה פסח.

אתם מדברים על זה עם ארגוני המגזר השלישי? הם מחכים ומחכים לזה. לפחות תראה שזה מעשי.

זה יהיה הפתוח לכל הארגונים או רק לארגונים שמקבלים מענק?

אופיר, זאת שאלה שנמצאת עדיין בדיונים במשרד האוצר.

זאת שאלת המפתח – האם כל הארגונים יוכלו לקבל כסף מהקרן הזאת, או רק ארגונים שנותנים שירותים לממשלה, ואז זה סיפור אחר לגמרי.

גל, זאת שאלה חשובה.

אנחנו יודעים ובימים אלה אנחנו עוסקים סביב הדבר הזה. יש קושי מסוים שדנתם בו בדיון הקודם, שלעסקים לא ניתן עדיין מענה ספציפי. כך יש קושי גם לראות איך מרחיבים אותו לעמותות. אנחנו דנים עכשיו בשאלה האם המענקים האלה יהיו מופעלים כלפי עמותות שעובדות עם הממשלה, נתמכות על ידה, לבין משהו פתוח באופן רחב יותר.

זה הסיפור, כי אם אתם מגבילים את זה רק לעמותות שעובדות עם הממשלה, יש 8,000-7,000 עמותות שלא יכולות לקבל כלום מהדבר הזה. כמובן, זה לא נותן פתרון למה שאנחנו העלינו ולמה שבוז'י דיבר עליו בהרחבה. פשוט אין בזה טעם.

אתה צודק ולכן, אדוני היושב-ראש, רק לבקש את הרשימות של מי שמקבל. זה הכול.

גל, יש לך עוד מה לומר?

התייחסתם לעניין המקדמות בהסכמי רכש וכדומה. אני אגיד שהסכמי רכש, במיוחד בתחום החברתי, התשלומים משולמים לעמותות מידי חודש בחודשו. אלה תשלומים קבועים של כוח אדם, ולכן יש חשיבות להמשיך לשמור על תשלומים סדירים. ניתנה הוראה של החשב הכללי, והיא גם פורסמה על ידי שר האוצר, כמה שיותר לקצר את לוחות הזמנים לתשלום ולקדם את ימי האשראי. בהיבט השני צריך לזכור שאנחנו עדיין בעולם של תקציב ממשלתי, שההוצאה הממשלתית מוגבלת ל-1 חלקי 12 בכל חודש, ולכן יכולות המימון של הממשלה בחודש נתון הן מוגבלות. זה גם משהו שמשפיע ואנחנו בהחלט עושים מאמצים, במיוחד בתחום שלי שהוא התחום החברתי. אני יכול להגיד לכם שאנחנו נלחמים כמה שיותר לתת עוד ועוד מימון לשטח ולשחרר עוד כסף מזומן, כי ברור לנו שהמשבר הוא קודם כל תזרימי כרגע. בשלב השני הוא יתפתח אולי גם למשבר תקציבי, אבל קודם כל צריך להזרים כמה שיותר מזומן כדי שהמגזר השלישי יוכל להמשיך באותה פעילות מבורכת.

חברת הכנסת פרקש, בבקשה.

פרקש, לפני שאת מדברת, אני מודה לך. אתה דוגמה ומופת לפקיד.

מיכאל, זה לא עובד ככה.

אני רוצה להגיד לו תודה.

תודה רבה על הנתונים. רציתי להגיד שאני מצטרפת למה שאומר חבר הכנסת ביטון במובן הזה, שהפעולות של העמותות והמלכ"רים הן בסוף הזרוע הארוכה של דברים שהמדינה הייתה אמורה לעסוק בהם מתקציבה. העובדה שהיא לא מתקצבת או לא נותנת יד במקום הזה, שם נכנסו כל העמותות הללו. לכן, הצורך לתמוך בהן או להנשים אותן הוא לא מותרות. הוא חלק מהחובה של הממשלה בעצם לעשות את מה שהיא לא עושה ביום-יום מתקציביה מכל מיני שיקולים.

אני רוצה לנצל את ההזדמנות שאתה כאן, כנציג החשב הכללי, ולשאול שאלה שנוגעת לנושא הקרן של הערבות הממשלתית לעסקים. שמעתי באופן אישי כמה וכמה פעמים מנציגי הבנקים, וגם הוועדה קיבלה מכתב משר האוצר, שאומר שהערבות הממשלתית שאתם נותנים לעסקים מול הבנקים מוגבלת ל-480 מיליון שקלים. הממשלה הכריזה על ערבויות בסך 6 מיליארד שקלים ובפועל הסכומים של הערבות מוגבלים ל-480 מיליון שקלים. רציתי לוודא את העניין הזה מולך כי הטענה הזאת לא נראית לי הגיונית. מקריאת המכתב הבנתי שאתם פשוט פועלים בפעימות, מתחילים בהתחלה להקצות לזה 480 מיליון שקלים, אולי בגלל המגבלה של 1 חלקי 12 מהתקציב. רציתי להבין את הנקודה הזאת כי היא חוזרת ועולה מצד הבנקים. אני חושבת שהטענה לא מדויקת והממשלה לא עובדת ככה. אני מקווה שהשאלה ברורה.

תודה. חבר הכנסת שלמה קרעי.

תודה, אדוני היושב-ראש, אני מנסה להבין לגבי אותן עמותות שאנחנו מדברים עליהן, הרי יש עמותות שהן פעילות גם בתקופה הזאת כמו העמותות לחלוקת מזון, כמו עמותות שבזמן המשבר הזה הפעילות שלהן ממשיכה ואפילו מתגברת. ויש עמותות שבתקופה הזאת הן כמו אותם עסקים שסגורים, שמנסים לשמור על הליבה שלהם והעובדים יכולים לצאת לחל"ת ולקבל דמי אבטלה כמו שאר העובדים במשק. השאלה שלי היא האם ישנה איזושהי דיפרנציאציה באותה קרן שאנחנו מדברים עליה, כדי להגביר את התמיכה בעמותות הרלוונטיות למשבר הזה, לתת יותר תמיכה לעמותות שמחלקות סלי מזון ופועלות בצורה מוגברת יותר במשבר, ולעמותות אחרות לאפשר ליהנות מיתר הצעדים שיש לנו לכל המשק. ולא לחלק לכל העמותות בלי שום הבחנה.

תודה. מר שמעון סיאני נמצא איתנו?

נמצא גם נמצא. אני מנכ"ל עמותת ידידים למען הנוער והחברה ואני חבר במנהיגות אזרחית.

איש יקר וטוב. מכיר אותך.

תודה, אני רוצה לדבר על הסיפור של הקרן. אם הקרן לא תוציא את הכספים הכי מהר שיכול להיות, זה כבר יהיה מאוחר מדי. אני רוצה להציע שהצוותים של מנהיגות אזרחית יחד עם הצוותים של גל, במקום שאתם תוציאו משהו ואנחנו נגיב, בואו נתכנס למרתון אחד מהיר עד שייצא עשן לבן, ונחליט מה הקריטריונים. נוכל להפיץ אותם לפני החג וננהג כמו בחירום. בחירום צריך התנהגות לשעת חירום. תזכרו שבחירום סגרו לנו את כל הפעילויות באופן מיידי, מהיום להיום, ולא נתנו לנו אפילו חודש לנשום, להיערך ולסגור התקשרויות עם אנשים. זה נעשה באופן מיידי ולא יכול להיות שהסיפור של הקמת הקרן יהיה כל כך מסורבל עכשיו. אני מציע לעשות מרתון ואני בטוח שנוכל להגיע להסכמות ולצאת עם זה לדרך מהר.

לגבי הסיפור של ההלוואות, אני יכול לומר לכם שגם ברמה האישית וגם משיחה עם הרבה מאוד נציגי עמותות, מי שהצליח לקחת הלוואות מהבנקים בשבועיים-שלושה האחרונים ראה שהריבית קפצה לחלוטין. אני מבקש מוועדת הכספים לשקול את האפשרות להעמיד את הריביות של הבנקים מחודש מרס – דיברתם אז על מקסימום 3%. כחבר פעיל מאוד במנהיגות אזרחית ויושב-ראש ועדת קשרי ממשל, אני מקבל כל הזמן פניות מעשרות עמותות וזה כבר לא צחוק. לכן אני חוזר על הבקשה: בואו נפעל מהר. כמו שסגרו לנו את העמותות מהר, צריך להחזיר את הביטחון הכלכלי הסביר מהר.

אני רוצה לומר שיש פה גם בעיה תקציבית ולא רק בעיה תזרימית, כי כאשר כ-50% מהעובדים שלנו יצאו לחל"ת, הבעיה הופכת להיות גם תקציבית ולא רק תזרימית. בוודאי שיש סוגיה תזרימית אבל יש גם בעיה תקציבית.

מנהיגות אזרחית הוציאה מסמך אחרי דיונים עם הרבה מאוד אנשים רציניים, שיש בו הצעה רצינית איך להתגבר על הסיפור של הקרן והקריטריונים.

(היו"ר מיכאל מרדכי ביטון, 12:20)

גל נמצא איתנו עדיין?

כן, כן.

אתה מקשיב לדברים? צריך לפגוש את מנכ"לי העמותות הגדולות, לקבל פידבק וטיפים איך לעבוד נכון על ההצעות שלכם. ואחד הטובים זה שמעון סיאני מעמותת ידידים.

אנחנו בקשר יום-יומי עם מנהיגות אזרחית, עם שמעון ועם ארגונים נוספים. ואנחנו תמיד שומעים את הדברים שלו.

תודה. חבר הכנסת יזהר שי, בבקשה.

תודה, אדוני היושב-ראש, לדבריך, מר סיאני, אני אפתח בסיפא שלך. נושא העלאת הריביות על ידי הבנקים הוא שערורייה שאין כדוגמתה. יצא היום מכתב חריף מאוד שחתומים עליו כבר שלושים חברי כנסת – אני מקווה שעד הערב יחתמו עוד – שקורא לפעולה מיידית כדי לבטל את הגזרה הלא הוגנת הזאת, שבאה כגזרה לאזרחי ישראל בימים הקשים ביותר שאפשר להעלות על הדעת. כמובן, היא פוגעת גם בעמותות.

אנחנו מדברים פה על עמותות, אדוני היושב-ראש, שעוסקות בנושאים חברתיים וכלכליים, במצוקתם של מיליוני אזרחי ישראל בשגרה, וכמובן בזמנים האלה אנחנו מדברים על המצוקה הכבדה והקשה ביותר שאפשר להעלות על הדעת. ולכן עניינן של העמותות צריך להידרש לו עכשיו. זה לא עניין של אקזיט, של יציאה מהמשבר שאנחנו מדברים עליה בהקשרים כלכליים אחרים. בהקשר של העמותות, הפתרונות חייבים להיות מיידיים ועכשיו. אנחנו חייבים לשמר גם את עמוד השדרה שלהן, גם את היכולת שלהן לפעול, גם את הפעולות שלהן בשטח.

הדבר הראשון הוא האשראי וההלוואות לעמותות, שהוא נושא מבורך. באתי בעולם העמותות, אדוני היושב-ראש, הייתי שם 15 שנים בתפקידים שונים של ועדים מנהלים וכן הלאה. מאוד קשה לעמותה לקבל על עצמה הלוואה או אשראי, ולכן הכללים צריכים להיות פשוטים, ברורים ובערבות ממשלתית. הם חייבים להיות כאלה, גל, וכל הכבוד לכם שאתם עובדים על זה. ותודה למר הרצוג שהעלה את הנושא הזה. אתם חייבים להפיץ את הכללים בדחיפה והעמותות חייבות לדעת על מה מדובר – על זה שהן רשאיות, על זה שחוקית זה פטור ויש מערכת שלמה של כללים מאוד ברורים גם בחשבונאות וגם בערבות הממשלתית וגם בכל מה שקשור לזה.

דבר שני, אני אומר לגל ואולי גם לאחרים, שיצאתי מדיון בוועדת החינוך שדן בדיוק בדבר הזה. יש תקציבים ב-1 חלקי 12, שהוקצו לארגוני נוער, לתנועות נוער ולעמותות שעוסקות בחינוך הבלתי פורמלי. הן לא יכולות לקבל את התקציבים מאחר שהמפעלים השתנו. חייב מישהו לבוא ולהגיד למשרד החינוך ולאחרים שהתקציב שנועד לפגישה פרונטלית עם אנשים, רשאים להשקיע אותו בפעילות מקוונת, בפעילות דיגיטלית או בכל פעילות אחרת. הכסף שוכב שם על הרצפה וזה תסכול עצום לכל מי שעוסק בדבר. אתם חייבים לתת תשובה מיידית ואין סיבה להוציא את האנשים האלה לרחוב. הכסף כבר תוקצב, תנו להשתמש בו בהקשר החדש של הזמנים שאנחנו נמצאים בהם.

תודה רבה, יזהר. הדוברים הבאים הם מיקי לוי, אחריו רוני קלינסקי בזום ואחריו עופר כסיף. תהיו מוכנים. מיקי, בבקשה.

(היו"ר עודד פורר, 12:30)

תודה רבה, אדוני היושב-ראש, אני שואל האם הועבר כסף למגזר השלישי, ואם כן, כמה הועבר? אותן עמותות שהפסיקו לפעול, האם יש תוכנית סיוע או תוכנית סדורה ליום שאחרי? ואותן עמותות שלא תמיד רשומות, אבל מספקות מזון, בפרט בערב פסח, ומפעם לפעם גם בוועדת הכספים אנחנו מקצים להן איזשהו סכום, האם גם בהן מישהו טיפל? תודה.

תודה. רוני קלינסקי, בבקשה.

תודה רבה ליושב-ראש, אני מנכ"ל נאות קדומים מזה זמן קצר. אנחנו מארחים בנאות קדומים למעלה מ-200,000 אנשים מידי שנה בפעילות חינוכית-ערכית. אנחנו כבר סגורים ארבעה שבועות בעקבות מגבלות הקורונה ואחת הדרכים שבהן אפשר לעזור לגופים כמו שלנו היא בהעברת מקדמות של כספים, שאמורים להגיע אלינו במסגרת תקנה במשרד החינוך. אני רוצה לפרגן לגל שהאיר את עיניי על השיטה שבה זה אמור לעבוד ועל השקיפות בעניין הזה, ולבקש שיסגרו את המעגל שבין אגף התקציבים לבין משרד החינוך לבין החשב הכללי כדי שהמקדמות יוכלו לעבור. ראיתי שגופי התרבות כבר קיבלו 40% מהמקדמות ל-2020 וגופים שדומים לנו לא קיבלו עדיין אפילו אחוז אחד, מה שמאוד מקשה עלינו את הפעילות. אני רוצה בהזדמנות הזאת לפרגן לעוגן על טיפול ממש זריז ואמפתי בפניות שלנו אליהן. אומנם עדיין לא קיבלנו תשובה, אבל אפשר בהחלט לראות שיש שם רצון טוב.

מירב קדם ממינהל רכש ממשלתי נמצאת איתנו?

לא, מירב לא נמצאת. אני מייצג אותה.

תן תשובות בהמשך למה שנאמר ונמשיך עם הסבב.

היו כמה שאלות על הקרן בערבות מדינה. אני לא אחראי לקרן בחשב הכללי, יש צוות ייעודי ואתם מכירים אותם. לדעתי הם היו אצלכם בשבוע שעבר – עמית מרזאי.

אני אעצור אותך לרגע, גל. לעניין הקרן הוגשה בקשה מהחשכ"ל להגדלת הקרן בערבות מדינה. סביר מאוד להניח שיהיה דיון בעניין הזה עוד הערב. קחו בחשבון שבדיון הזה גם נעלה את הנושאים של העמותות ושל ההלוואות לעמותות.

ואני גם אשמח שתשלים את מה שהתחלת לומר. תודה.

כמו שאמרתי, אני לא אחראי לקרן בערבות מדינה ולכן אני לא יכול לפרט. אני כן יודע להגיד שהסכום שמתוקצב הוא לא סכום ההלוואות שניתנות. הרעיון של קרן בערבות מדינה זה למנף את כספי הממשלה ובעצם לתת הלוואות בסכומים גבוהים יותר. יש מנגנון יחד עם הבנקים כמה נותנים הגנה על כל הלוואה, אבל זה שאישרו תקציב מסוים בגובה 400 או 500 מיליון – אני לא מכיר את המספרים המדויקים – לא אומר שזה גובה ההלוואות שנותנים. הקרן נפתחה על גובה ההלוואות שהכריזו עליה וזה מקסימום ההלוואות שניתן לקבל.

השאלה היא דווקא על הערבויות. יכול להיות שאתה מכריח את הבנקים לתת 7 מיליארד שקל ההלוואות ובסוף אתה אומר להם: אני נותן לכם רק 480 מיליון שקלים ערבות, כלומר 15%, בעוד הם צריכים לתת סכומים יותר גדולים בהלוואה הפרטנית. אני רוצה להבין את הפער הזה כי לפי הבנתי זה רק היה הסכום ההתחלתי.

יש בקרן מנגנון מסודר של ניהול הסיכונים בין הבנקים לבין הממשלה. גם הבנקים נושאים בסיכון מסוים, זה לא סיכון מלא של הממשלה. מעבר לזה, צריך את הצוות של ערבויות מדינה. אני לא יודע לענות ואני לא רוצה לענות מידע שאני לא אחראי עליו ולכן אני לא אדייק בו.

אני כן יכול להגיד לגבי מסלולים בקרן ההלוואות. לפני כמה ימים נפתחו מסלולים מהירים שמאפשרים פנייה ישירות לבנקים, גם לעמותות, בתנאי ריבית טובים. הריביות הממוצעות אמורות להיות במרווח של בערך 1 ומשהו אחוז מעל ריבית הפריים. שוב, ללא ערבות של נושאי משרה בקרן שזה שינוי חדש שנעשה. זה שינוי מיוחד למלכ"רים – חברות עדיין יידרשו להעמיד – מתוך ההבנה שלמלכ"רים יהיה קשה להעמיד ערבות אישית. הרבה פעמים הם מוטים מתנדבים, הרבה פעמים כולם גם חברי הוועד שם לא בשכר. יש שם קושי שברור לנו ולכן ניתן המענה הזה שגובש יחד עם מנהיגות אזרחית ובתיאום איתם.

לגבי השאלה שנשאלה האם אנחנו עושים הבחנה בין עמותות שממשיכות לפעול ומסייעות כרגע במאבק, לבין עמותות קבועות, התשובה היא כן, נעשית הבחנה. לעמותות שממשיכות לפעול יש לנו את מסלולי התקצוב או העברת הכספים הרגילים שלהן, בין אם זה במבחני תמיכה ובהסכמי רכש. שם צריך להמשיך לשלם והיכן שצריך, גם לתגבר את הפעילות. בענף סלי מזון, דבר שגם הוזכר, משרד הרווחה לקח על עצמו לחלק סלי מזון לעשרות אלפי קשישים שאין להם מענים במסגרות היום ולמשפחות במצוקה, וגם לחלק תמיכות של קמחא דפסחא לעמותות. נעשים הצעדים להגברת המענים במסגרת החוקים הרגילים של הממשלה בעולם הרכש, בעולם התפקוד. לעמותות שבאמת הפסיקו את הפעילות שלהן ואז יש להן בעיה לשמור על התשתית שלהן, בשבילן הממשלה העמידה את אותה קרן שנועדה לתת את הפתרון הזה.

הייתה שאלה האם אנחנו עושים התאמות במבחנים שלנו כדי לעבור לפעילות דיגיטלית. התשובה היא כן, ייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים פנה באופן יזום לכל משרדי הממשלה ועודד אותם לעשות תיקונים כאלה בכל המבחנים על מנת להעביר את הפעילות לפעילות דיגיטלית, פעילות מרחוק, פעילות בבתים של האנשים. כמה שיותר אמצעים אחרים כדי שנוכל להמשיך לשלם ולהתאים את המודלים הכלכליים. זאת עבודה מאוד סיזיפית כי צריך לעבור אחד-אחד, אבל עושים אותה במלוא המרץ. המחלקה של דינה זילבר בייעוץ וחקיקה מתעסקת בזה ואנחנו מסייעים להם מצד שני לאתר את הצרכים שאנחנו מזהים.

יש מקומות שזה כבר קרה בהם?

זה נעשה בעולם של בריאות הנפש. העבירו את כל המוקדים למוקדים דיגיטליים שאפשר גם לתת שירותים אחרים. במבחנים של תחום החקלאות לסיוע לחקלאים נעשו כל מיני התאמות למצב, מבחנים שונים של פעילות בלתי פורמלית שעכשיו עובדים עליהם להתאים את הפעילויות. במקביל לתיקונים האלה, כמו שנאמר קודם, שיפרנו מקדמות. מוסדות התרבות והספורט קיבלו 40% וגופים אחרים בתחום החינוך הבלתי פורמלי – רווחה ותחומים נוספים – קיבלו גם מקדמות בשיעורים משמעותיים על חשבון כספי התמיכה כדי שיוכלו כרגע לקבל את המזומן הזאת. וזאת במקביל לצד אותם תיקונים של המבחנים.

תודה. חבר הכנסת עופר כסיף ואחריו אבי כהן, מנכ"ל המשרד לשוויון חברתי. אני ארצה לשמוע גם התייחסות שלו.

תודה, אדוני. רציתי להעלות את הנושא של נוער בסיכון במצב חירום והנושא של ארגוני מגזר שלישי בהקשר הזה. כפי שאנחנו יודעים, חלק גדול מהארגונים הללו הפסיקו כמעט לגמרי את המענה שהם נותנים לנוער בסיכון. קיבלתי פרטים לגבי מה שמתרחש בעיר שאני גר בה, ברחובות. למעשה מערך מדריכים שלם הוצא לחל"ת; עמותת על"ם פיטרה את כל הרכזים והפחיתה את השכר של המנהלים ל-15. יש רשימה שלמה של גורמים שצריכים סיוע ממשלתי כמו פעילות אגף שחר; פעילות קידום נוער בפרויקט הילה; מדריכים של חבורות רחוב; פעילות נוער בסיכון של הרשות למלחמה באלימות; קיום פרויקטים של תוכנית 360. אני רוצה לשאול האם הדבר הזה מוכר והאם הוא מטופל כך שבאמת יוזרמו הכספים כדי שנוער בסיכון יקבל את המענה ההולם מארגוני המגזר השלישי הרלוונטיים.

תודה. אבי כהן נמצא איתנו? מנכ"ל המשרד לשוויון חברתי. נשמח לשמוע התייחסות שלך.

אחד האהובים ביותר בממשלה.

רק שתדע, אבי, שחלק מהנוהל בוועדה הוא שחבר הכנסת ביטון נותן ציון לכל דובר שעולה.

צוהריים טובים, מיכאל תודה רבה ותודה רבה לכולם. בימים האחרונים הייתי בשיחות יחד עם מנכ"ל בית הנשיא ויחד עם ארגוני החברה האזרחית, עם אופיר וכל הצוות. פתחנו במשרד מוקד סיוע לאזרחים ותיקים וכולנו בנויים על החברה האזרחית היום. בכל עשרות אלפי הפניות שאנחנו מתעסקים איתן – להביא תרופות לבתים ומזון לבתים של אזרחים ותיקים, לסייע להם במענה נפשי וכדומה – אנחנו נשענים היום על החברה האזרחית. גם בתחום החירום וגם בשעות הקשות האלה לא צריך להכביר מילים על החשיבות של העמותות. אנחנו כמשרד ממשלתי, כל מי שפונה אלינו יש לנו מתנדבים שאנחנו מפעילים. דרך אגב, אני סוגר פה מעגל כי כשבוז'י הקים את הקרן ב-2009-2008 הייתי במשרד ראש הממשלה והייתי הנציג בקרן, כך שאני מכיר את הדברים בצורה טובה.

צריך לעשות עכשיו שני דברים עיקריים וכמה שיותר מהר: הדבר הראשון הוא לשחרר את המקדמות. אם אתם שואלים אותי מה המאמץ העיקרי, התשובה היא לוודא שכל חשב משרד, אחרי שהוא קיבל את האישור ממירב קדם ומגל, באמת העביר את הכסף. יש פער בין האישור של מירב קדם והחשב הכללי לבין הזמן שבו העמותה רואה את הכסף הזה בחשבון.

זאת נקודה חשובה, אבי. גל, תגובתך כי זה חונה אצלכם, זה חונה אצל החשב הכללי.

אנחנו עוקבים באופן מאוד מאוד הדוק על תשלומי המקדמות. לפני הדיון בדקתי כמה שולמו ושילמנו כבר כמיליארד שקל מקדמות.

אל תגיד סכום, תגיד באחוזים. תגיד כמה שולם מתוך המקדמות שמחכות. יכול להיות שמיליארד ששולם הוא מתוך 10 מיליארד שמחכים לתשלום.

האחוזים ביחס לתמיכות זה בערך 2.9 מיליארד שקל בשנה ושילמנו כמיליארד שקל בשנה, לא בכל מבחני התמיכה. כדי לשלם מקדמות המשרדים מגישים פנייה אלינו ובוועדת החריגים, שמכוח התקציב ההמשכי היא דנה בנושא הזה ומאשרת. אנחנו נותנים אישורים בצורה מאוד מהירה, עניין של יום-יומיים ולרוב מתקבל אישור. אני לא מכיר מקרים שבהם אחרי שניתן אישור אצלנו זה התעכב על ידי חשב המשרד. החשבים כפופים לאגף החשב הכללי וברגע שמתקבלת החלטה במטה החשב הכללי, החשבים מבצעים אותה. אבי, אם יש דברים ספציפיים אני אשמח לסייע ולקדם את מה שצריך.

תודה. אבי, תמשיך בבקשה.

הנקודה השנייה היא להגיע להסכמות כמה שיותר מהר על התבחינים. הקרן הזאת היא לא קרן חדשה. הקמנו אותה ב-2009 כמעט על אותו פורמט וזה מאוד מאוד מורכב. היישום של הדבר הזה יהיה מאוד מאוד מורכב. אם לא יגיעו עכשיו להסכמות כמה שיותר מהר על הקריטריונים הכי פשוטים שאפשר, הדברים האלה ילכו ויסתבכו אחר כך. אם אתם שואלים את עמדתי, כמי שמכיר קצת את המערכת מה צריך לעשות עד פסח, צריך לוודא שהחשבים אכן משחררים את המקדמות. שוב, יש לי רק דברים טובים להגיד על מירב קדם ועל גל בהקשר הזה ומי שפונה אליהם מקבל אישור. אני מכיר לא מעט מקרים, לא במשרד שלי כי זה פחות רלוונטי אלינו, שבהם יש פער בין האישור לבין השחרור. את זה צריך לוודא. הדבר השני הוא שיש הסכמות כמה שיותר מהר על הקריטריונים ועל תהליך ההוצאה לפועל כי לפני עשר שנים הסתבכנו עם אותה קרן בדיוק.

יצחק הרצוג, ביקשת רשות דיבור.

כן. אני מסכים מאוד עם מה שאמר אבי, אגב, הקרן שעבדה ב-2009-2008 הייתה הצלחה עצומה ונוהלה על ידי מנכ"ל משרד הרווחה. עבדנו גם עם אבי ו עם כל הנציגים של כל המשרדים. זה עבד ממש טוב אבל היא באה בשלב מאוחר יותר של המשבר. היא באה אחרי שהבטן, הקערה נכנסה לתוך העקומה. פה המצב שונה לחלוטין כי עכשיו כל הארגונים נמצאים בשיתוק. אני פונה לנציג האוצר ואומר שנציגי המגזר השלישי צריכים לדעת מה אתם מבשלים בתנאי הקרן. אנשים מחכים לזה ופשוט זקוקים לזה כמו אוויר לנשימה. אם יש בעיה, אנחנו מוכנים לשבת איתכם 24 שעות ביממה, לסגור את התנאים ולהבין מהם. אנחנו פשוט לא מבינים מה מעכב את הקרן הזאת כי הודעתם עליה כבר כמה פעמים. אולי אפשר לקבל תשובה לזה, אדוני היושב-ראש.

גל, בבקשה.

זה נסגר סופית בשבוע שעבר במסגרת תוכנית כלכלית והועמד תקציב לנושא. מאז אנחנו עובדים מסביב לשעון בגיבוש הקריטריונים. אני מכיר את הקרן שהייתה ב-2009, קראנו עליה מייד כשהתחיל המשבר ולמדנו איך היא עבדה ועל הקריטריונים שלה. אנחנו במצב קצת שונה. ב-2009-2008 היה מדובר באירוע פיננסי, היה חשש לירידה בתרומות מהעולם ולכן הקרן באה לתת מענה לסגירה הזאת. אנחנו נמצאים היום במשבר שהוא קודם כל ריאלי, זה משבר בפעילות. הוא מתבטא גם בעולמות הפיננסיים אבל האימפקט שלו יותר גדול בהיבט הזה. לכן המבנה של הקרן צריך לעשות התאמות קלות והוא לא יכול להסתכל אך ורק על ירידה בהכנסות. צריך להביא בחשבון גם פרמטרים נוספים שקשורים לפעילויות של הגוף, נוכח המצב ונוכח כל ההגבלות שאנחנו נמצאים בהן עכשיו. לכן אנחנו עובדים ועושים את ההתאמות הנדרשות.

לפעילויות ולנחיצות של הפעילות בעת הזאת של הקורונה. לדחיפות.

ודאי.

עוד משהו, יצחק הרצוג?

לא. אני מתנצל שאני בזום אחר. בגלל צוק העיתים התחלנו באיחור ואני מאוד מודה לך, אדוני היושב-ראש, ולכל חבריי חברי הכנסת, בהצלחה לכם ולכל ארגוני המגזר השלישי.

נמצאת איתנו דליה ממשרד העבודה והרווחה. נשמח לשמוע התייחסות שלך.

אני חושבת שגל התייחס גם לפעילות של משרד הרווחה. כל השירותים שניתנים – השתדלנו כמובן להמשיך אותם. יש לנו רשימה מפורטת של שירותים שנמצאת במימון מלא. יש שירותים שנמצאים במימון חלקי, עד 15% לשירותים שנסגרו. רוב השירותים מקבלים איזשהו מימון להמשך הפעילויות שלנו. יש כאן בוודאי פגיעה בארגונים השונים, באלה שמבצעים רק חלק מהפעילות, ומצד שני, כל השירותים הבסיסיים והשירותים החוץ-ביתיים, כמובן בתמיכה מלאה, ממשיכים לפעול כרגיל.

תודה. הילה אביטן, ראש תחום שירותים חברתיים במשרד ראש הממשלה, בבקשה.

אנחנו עובדים הרבה גם עם החשב הכללי, גם עם רשם העמותות וגם עם מנהיגות אזרחית. הקמנו צוות משנה למענים לצרכי המלכ"רים שנפגש ב-19 במרס. אחרי זה היה לנו עדכון של השולחן העגול ואנחנו עובדים עכשיו על פרסום עדכון של כל הדברים שנעשו. אני מקווה שהוא יצא מחר. עשינו פרסומים של שאלות ותשובות; ייצגנו את כל המגזר השלישי בגיבוש התוכנית הכלכלית; אנחנו עובדים על קיצור ימי אשראי ובאמת עשינו המון המון פעילויות יחד עם מנהיגות אזרחית כדי לעזור ולהסיר חסמים בכל מקום שיש.

תודה. אבי דבוש נמצא? לא, איננו. אורלי לוי, יושבת-ראש ועד עובדי תוכנית קרב, בבקשה.

תודה על רשות הדיבור. בניגוד לחלק מהדברים שעלו בדיון בנוגע לגופים ולעמותות שזקוקים לתרומות או כאלה שלא מקבלים תשלום על השירות שלהם, תוכנית קרב היא תוכנית העשרה שפועלת בתוך יום הלימודים בחינוך הקדם-יסודי והיסודי. אנחנו תוכנית של משרד החינוך ופועלים תחת מכרז. הזכיין שלנו זה החברה למתנ"סים והעמותה לתפנית.

ב-17 במרס התוכנית שלנו הוקפאה על ידי משרד החינוך ומעל 3,500 עובדים הוצאו לחל"ת, כאשר הלמידה המקוונת ממשיכה וגם ההעשרה המקוונת שלנו ממשיכה באותו אופן. אנחנו עושים המון המון דברים בהתנדבות ויש להם הד ותהודה חיוביים מאוד. אולי זה לא חיוני כמו סלי מזון או דברים מהסוג הזה, שהם הבסיס של הבסיס, אבל גם העשרה לילדים בגיל הצעיר בימים האלה, חשובה וחיונית לא פחות. התקציבים שלנו קיימים ופשוט הוחלט להקפיא אותם ולעצור אותם. ההורים כבר שילמו לתוכנית והרשויות חתמו עם כולם על חוזה עם הוראה בלתי חוזרת מול משרד החינוך, אבל יש החלטה לעצור ולהקפיא את העניין.

אנחנו לא נוכל להמשיך ולהתנדב לעד. העובדים לא ימשיכו להתנדב עד בלי די ואנחנו רוצים לראות את האופק שלנו אחרי פסח. דובר כאן בוועדה על כך שבמכרז שלנו לא מופיע שום סעיף על למידה מקוונת, אבל כמו שכולנו יודעים, אף אחד לא חזה תרחיש שבו בתי הספר יתחילו ללמד מרחוק. אנחנו עומדים לצד המורים ולצד יום הלימודים הרגיל ומבקשים להמשיך לעשות את זה. יש לזה תקדימים וחבל שאנשים יושבים בבית ומקבלים אבטלה בעת שהם יכולים לתת מענים משמעותיים. תודה רבה.

גל, התייחסותך למה שנאמר ובעיקר לנושא הזה. הרי גם אנחנו בכנסת לא קיימנו דיונים בזום עד עכשיו. מה לעשות, המציאות השתנתה ובטח בתוכנית קרב הממשלה חייבת לתת מענה.

לגבי תוכניות שנעצרו על ידי משרדי הממשלה, גם בעולם של רכישת שירותים וגם בעולם של רכישות, ככל וגורמי המקצוע במשרדי הממשלה שאחראים לפעילויות האלה חושבים שיש אפשרות לעשות אותה באמצעים דיגיטליים, באמצעים חלופיים ועדיין להשיג את המטרות שלה, אנחנו ניתן את כל המעטפת על מנת לאפשר למשרדים לעשות את ההתאמות האלה בהסכמי רכש, במבחנים והיכן שצריך כדי שהפעילות תמשיך. אני לא מכיר את המקרה הספציפי של תוכנית קרב, אבל בסוף צריך לראות שגורמי המקצוע במשרד אומרים שיש יכולת ויש ישימות לעשות את הפעילות מרחוק באמצעים דיגיטליים. אם כן, יש אפשרות לעשות לה את ההתאמות.

גל, תוכנית קרב היא דרמטית. היא ההעשרה והנשמה של בית הספר. ביטלו אותה במחי יד ואתה הובלת הפיכת שירותים קיימים לשירותים מקוונים. תעזור להם להיכנס להסדר הזה, אם אתה יכול.

היא חלק מתוכנית הלימודים. איתמר גורביץ' איתנו? לא. ליאור שמואלי איתנו? גם לא. איילת רזין נמצאת? גם לא.

חברים, מישהו מחברי הכנסת רוצה להתייחס לפני שמסכמים?

רק להודות לך על קיום הדיון ולבקש ממך נחישות במעקב אחרי מה שנאמר פה היום.

סליחה, אבל לא ניתנה הזדמנות להתייחסות של מנהיגות אזרחית.

רציתי לתת לך אפשרות דיבור רק שלא היית בזום. אופיר ואחריו ליאור ואחר כך נסכם. בבקשה, עורך הדין אופיר כץ.

תודה על הדיון. מדינת ישראל צריכה להחליט האם היא רוצה שירותים חברתיים, האם היא רוצה חברה אזרחית, האם היא רוצה פעילות קהילתית, האם היא רוצה תמיכה באוכלוסיות מוחלשות, האם היא רוצה חינוך וכיוצא באלה. צריך להחליט על זה כי המצב הנוכחי הוא שארגוני החברה האזרחית נמצאים על סף קריסה. פשוט על סף קריסה.

אני רוצה לעשות הבחנה בין מה שנאמר פה על פעילויות ספציפיות שהמדינה רוכשת או תומכת בהן, לבין מה שאנחנו מדברים. אנחנו מדברים על שימור התשתיות של המגזר החברתי, על שימור תשתיות של 13,000 עמותות או יותר שפועלות וכרגע בחלקן הגדול הפסיקו לפעול מכל מיני סיבות. מאות אלפי אנשים שנמצאים בחל"ת הם עובדי החברה האזרחית. כשייגמר המשבר, אם לא נשמר את התשתיות, לא יהיה להם לאן לחזור. אם לא נשמר את התשתיות, הממשלה תרצה שנעזור בשטח אבל לא יהיה מי שיעזור בשטח. על זה אנחנו מדברים. גל דיבר ארוכות ואנחנו באמת עובדים הרבה גם עם גל וגם עם הילה, ואנחנו מקבלים באמת אוזן קשבת, אבל הנושא של שימור התשתיות הוא דרמטי. זה שמשרד הרווחה או משרד החינוך מאפשר פעילות כזאת או אחרת זה בסדר גמור, אבל זה לא פותר את הבעיה המרכזית שאנחנו מדברים עליה.

צריך להחליט איך עובדים ולפי דעתנו חייבים להעמיד קרן סיוע שתאפשר לתחזק את התשתיות. זה מה שצריך לעשות. לא הלוואות ולא דברים אחרים. קרן הסיוע צריכה לבוא לכל העמותות ולא רק לעמותות שהמדינה מקבלת מהן שירותים. זאת עמדתנו. גם עמותות רבות אחרות – 6,000 או 7,000 עמותות – צריכות להיות במצב שבו הן יכולות להחזיר את האנשים ואת המתנדבים ולתת שירות קהילתי. 200 מיליון שקל שהציעו זה לא מספיק לכלום, לטעמנו, אבל גם הוא עדיין לא הגיע לשום מקום עד לרגע זה.

כמו שאומרים: מעט מדי ומאוחר מדי.

העברנו לוועדה איזושהי הצעה לקרן סיוע למגזר השלישי. אני מניח שזה מונח בפניכם. הצענו קריטריונים פשוטים מאוד, קריטריונים של רוחב שנותנים מענה מהיר ביותר לכולם. אנחנו חושבים שהתפיסה צריכה להיות לא בדרך של תמיכות, שמצריכות את הערות הציבור ואת משרד המשפטים. ראש הממשלה פרסם לפני כמה ימים תקנות לשעת חירום, וזה מה שצריך לעשות. צריך לפרסם תקנות לשעת חירום, לקבוע שם את הקריטריונים ולרוץ קדימה, כי מחר יהיה מאוחר. תודה רבה.

אני רוצה להגיד לעורך הדין אופיר כץ, אתה זה שכתבת את הספר על המלכ"רים ועל העמותות, נכון? אני רוצה להגיד לך לא לשפוך את התינוק עם המים. אנחנו פועלים פה למען כלל המלכ"רים – אלה שנותנים שירות לממשלה ויש להם חוזים והתקשרויות עם הממשלה, ואלה שלא זקוקים לממשלה. וגם אלה שעובדים עם הממשלה, ההכנסה שלהם מהממשלה יכולה להיות רק 10% או 20%. חשוב לומר כאן בוועדה שאנחנו רוצים את כל העמותות מגויסות למלחמה בקורונה וכל עמותה שמראה פעילות בתחום הזה, חייבת לקבל עדיפות. אני מסכים איתך שצריך לדאוג לכולם, אבל אנחנו לא אומרים או זה או זה, אלא מבט כולל על התחום הזה.

גם אני התכוונתי לכולם ולא או לזה או לזה. שלא תהיה אי הבנה, התכוונתי לכולם.

בהמשך לדבריו של חבר הכנסת ביטון אני רוצה לומר שקודם כל המגזר השלישי מגויס במלואו למאבק בקורונה. זה המשבר הלאומי הנוכחי וכולנו מגויסים קודם כל למתן מענים לצרכים שקיימים. זה הדבר הראשון שהכי חשוב לומר. השיח על הארגונים הוא משמעותי והוא כאן ועכשיו, אבל ארגונים הם בסופו של דבר כלי למתן סיוע לאוכלוסיות שצריכות סיוע. צריך להבין שאם אנחנו אומרים שארגוני החברה האזרחית נמצאים בקריסה, המשמעות היא שעשרות אלפי אם לא מאות אלפי אזרחים לא יקבלו את השירותים הנצרכים והרגישים ביותר שהחברה הישראלית צריכה. תשתית חברתית שנבנתה פה במשך שנים עומדת לקרוס מול העיניים, ומישהו יצטרך לקבל בחזרה את האחריות למתן השירותים.

רציתי לשתף איתכם שני דברים משמעותיים גם כמענה לדברים שנאמרו פה. דבר ראשון, יש צוות מקצועי מאוד ומחויב מאוד במשרדי הממשלה שבאמת עובד איתנו לילות כימים. לצד זאת חשוב לי לומר שאנחנו עובדים בעיקר בשיטה של יידוע. כמו שגל אמר, אם מגבשים עכשיו את הקריטריונים, נציגות החברה האזרחית צריכה להיות בתוך החדר שמגבש את הקריטריונים. לא לקבל אחר כך ולתת לזה התייחסות. לא יכול להיות שמדברים עלינו בלעדינו בכל החדרים של קבלת ההחלטות ומעבירים לנו ליידוע או להתייחסות בדיעבד.

הדבר השני הוא בנושא השוואת התנאים למגזר העסקי. צריך לקחת בחשבון, וזה גם נאמר בוועדה הזאת, שישנם מקרים ייעודיים וייחודיים שרלוונטיים רק למלכ"רים ולא רלוונטיים למגזר העסקי. אי אפשר לפטור אותם בכך שזה רלוונטי רק למלכ"רים. מס שכר הוא מס ייחודי ואי אפשר לא להתייחס אליו בגלל שאין לו מתן מענה גם במגזר העסקי. אותו דבר בנושא סיווגי עמותות לפטור מארנונה, שזה קצת יותר מורכב ואנחנו עדיין מחכים לדחיית התשלומים של החשמל והמים.

בימים האחרונים ערכנו סקר יחד עם השולחן העגול ועם משרד המשפטים. תוך 24 שעות נכנסו יותר מ-370 ארגונים – זה נותן לכם הבנה על תחושת הבהילות. מהנתונים שעולים, 85% מהארגונים נפגעו ב-30% מכוחם פגיעה של הפסקה מיידית בפעילות והשאר פגיעה משמעותית בהיקף הפעילות שלהם. מדובר ארגונים גדולים וקטנים בשלל תחומי תוכן. 66% מהארגונים, כלומר שני שליש מהארגונים הצטמצמו להם ההכנסות גם מהתקשרויות עם המדינה וגם בהכנסות עצמיות. ארגונים שלא הסתמכו על המדינה, פועלים ונותנים שירותים ועל כך מתבססים, נפגעו משמעותית גם כן. שני שליש מהארגונים צמצמו באופן כזה את הפעילות שלהם שקטנו מספר המוטבים. זה פגע ישירות באיכות השירותים שהם נותנים.

אם אנחנו לא נתעשת וניתן להם אוויר וחמצן להמשך הפעילות היום, האוכלוסייה היא זאת שתינזק בצורה הרחבה ביותר.

אני מבקשת גם זכות דיבור.

בבקשה, איריס.

אני מנכ"לית החברה להגנת הטבע. בהמשך ישיר לדברים שנאמרו קודם על ידי מנהיגות אזרחית, אנחנו בחברה להגנת הטבע מחנכים במשך שנים ופועלים עם הציבור למען אהבת הארץ ושמירת הטבע. אני מקווה שכולם רואים אותנו כחלק בלתי נפרד מהחברה הישראלית. אנחנו פועלים במגוון תחומים ואנחנו אחת העמותות שנפגעה באופן משמעותי מאוד כתוצאה מהפסקה מוחלטת של כל פעילות מערכת החינוך, למעט מה שמקוון, והפסקת כל הטיילות. יש לנו כאלף עובדים והוצאנו לחל"ת את כל המדריכים. אנחנו כן ממשיכים לספק שירותים לציבור הרחב, גם לילדים, ועושים מאמץ להפוך כל אבן כדי להיות רלוונטיים ולהביא את הטבע לתוך הבית. אנחנו מספקים שירותים גם לחוגי הסיירות שעובדים באופן מקוון וגם בתכנים שאנחנו מנגישים לציבור הרחב, כדי להמשיך לעשות את מה שאנחנו תמיד עושים עבור החברה הישראלית גם בימים הלא צפויים הללו.

לגבי היום שאחרי, שזה הדבר שמטריד אותנו ונדון קודם – גם אופיר דיבר על זה קודם – ההמטרה מבחינתנו, ואני רואה את זה כאינטרס לאומי בשותפות ארוכת שנים בינינו לבין המדינה, היא שמירה על התשתית ליום שאחרי. התשתית בעולם התוכן שלנו, של חינוך לשמירת טבע, של טיילות פנאי וטיילות חינוכית, היא תשתית של הון אנושי. המדריכים שלנו, הצוות שלנו שחייב להיות מתוחזק כל הזמן. מדריכים לא נולדים פתאום. הם צריכים לעבור הכשרה, הם צריכים להיות עם תעסוקה, הם צריכים להיות עם איזשהו רצף, אחרת הם פשוט לא יהיו ביום שאחרי.

לגבי היום שאחרי, לתפיסתנו, אחרי תקופה כל כך ארוכה של סגר, אנחנו רואים תפקיד מאוד משמעותי שלנו כחלק מהמאמץ לצאת שוב החוצה, להוציא שוב את האנשים לטבע. אני מאמינה ומקווה שיהיה ביקוש לעשות הפוגה וחזרה לשגרה, בעיקר במערכת החינוך, אבל לא רק, באמצעות היציאה החוצה ואנחנו חייבים להיות מוכנים.

בוועדת החינוך של הכנסת היה דיון מוקדם ואני מיקדתי שם את הקושי העיקרי שאנחנו נתקלים בו. אני אשמח להעלות את זה גם כאן. כמעט כל כוח ההדרכה שלנו בחברה להגנת הטבע, כ-400 עובדים, יצאו לחופשה ללא תשלום. חלק גדול מהם עובדים צעירים יחסית ותקופת הזכאות שלהם לדמי אבטלה יחסית מצומצמת. לפי ההשערות לגבי מועד החזרה לפעילות, יש פער בין תקופת הזכאות של אותם עובדים לקבלת דמי אבטלה לבין מועד החזרה לפעילות מלאה בחוץ. אנחנו חוששים חשש מאוד גדול שאנחנו נאבד את התשתית, נאבד את ההון האנושי שלנו בתקופה הזאת. אנחנו פונים כאן למדינה גם כמעסיק וגם מתוקף התפקיד הציבורי שלנו בחינוך ובשמירת הטבע, לסייע לנו, לתת לנו תמיכה וגיבוי לסגור את הפער שבין תקופת סיום החל"ת לבין מועד החזרה לעבודה. זה יכול להיות בתמיכה במעסיקים כדי להחזיר לעבודה, זה יכול להיות בהגמשת תקנות התמיכה. א

זה ברור, ברור.

אין עדיין מענה מספק וצריך לזכור שאנחנו אחרי שנה שאין בה תקציב מדינה, דבר ששיבש את כל ההעברות התקציביות ממילא לחלק מהארגונים, וגם לנו. לא קיבלנו תמיכה מספקת כדי להמשיך ולפעול. הכי נשמח, כמובן, לא לקבל שום תמיכה ושום כסף אלא להחזיר לאיזושהי פעילות את הנוער, את הילדים, את הציבור. נשמח לקחת בזה חלק.

תודה רבה. חברת הכנסת פרקש, בבקשה.

תודה רבה על הדיון החשוב הזה. אני רוצה לסכם באותו מסר שפתחתי בו בבוקר בדיון סטטוס עם אנשי החשב הכללי ורשות המסים. המצב הזה, של הנשמת המשק באופן מלאכותי וכלכלי, לא יכול להימשך עוד הרבה מאוד זמן. אני ממש משוכנעת יותר ויותר ככל שעובר הזמן, שהגיע הזמן לבנות ולגבש מדיניות, שהיא קצת יותר מאוזנת כלכלית אל מול השיקולים הבריאותיים, ולהתחיל לשחרר את המשק לפעילות באופן הדרגתי. אני מבקשת שאדוני היושב-ראש יתנה את זה כדרישה אסטרטגית שלנו כוועדת הכספים. כבר היום מונחת על שולחננו בקשה של הממשלה לחרוג מגבולות התקציב, 1 חלקי 12, כחלק מההתמודדות התקציבית. אנחנו נדרשים בדחיפות לאשר את תיקון חוק יסוד משק המדינה. כמו שעשית בחוכמה בתיאום איתנו בתחילת המשבר, ודרשת לראות תוכנית ארוכת טווח. אתה יודע, לא באמת קיבלנו תשובות על תרחישים, אבל היום, היום אי אפשר שלא ננצל את הכוח שלנו כדי לקבל תשובה בהיבט הזה. זאת האחריות בשולחן הזה. היא לא רק להגיד: בואו נשב כולנו ונישאר בבתים עוד חצי שנה. בסוף, גם הכלכלה תשפיע על הבריאות ותשפיע על כולנו.

בעיניי מוכרחים לייצר שיח שבו אנחנו נהיה המנוף על הגורמים בממשלה. שמענו היום את ראש רשות המסים, שבעצם אמר: אנחנו תומכים במה שאתם אומרים, אבל בסוף החליטו מה שהחליטו. בואו ניתן להם את הכוח להתחיל לייצר מדיניות יותר מאוזנת, מדיניות שמתחילה לשחרר את המשק בהדרגה.

תודה. אני מודה לכל מי שלקח חלק בדיון, גם לנציג החשב הכללי. לצערי, לא פתרתם את הכול והדברים נשארו עדיין פתוחים. יש לא מעט דברים שהם פתוחים ואנחנו נבקש, גל, להעביר לנו תשובות גם בכתב. אי אפשר בכל פעם לקיים דיון רק בשביל לקבל תשובות מהחשב הכללי. אומנם לא עמדתם בדברים אחרים שביקשנו שתעבירו לנו בכתב, אבל תבואו לאשר משהו עוד הערב, כנראה, אז תצטרכו גם שם לתת תשובות.

לגבי המענקים למלכ"רים, זאת התחייבות ששמענו אותה כבר לפני שבועיים, כשאישרנו 480 מיליון שקל. עד לרגע זה לא קיבלנו קריטריונים. גם אתה אומר שעדיין אין קריטריונים. נבקש לקבל בכתב לוועדה מתי יהיו קריטריונים וככל שהם יוצאים, את הקריטריונים עצמם. כנ"ל לגבי קרן העסקים שנפתחה למלכ"רים – קודם דיברנו על המענקים ועכשיו אנחנו מדברים על ההלוואות – כמה הגישו בקשה במסלול הזה? כמה נמצאים בצנרת? כמה אושרו, אם בכלל אושרו? אותו הדין לגבי המקדמות של הממשלה למי שעובד מול הממשלה.

אני חייב לומר במאמר מוסגר שלמרות שאמרתם שתבטלו ימי אשראי, גם לעסקים לא שולם ולא בוטלו ימי אשראי. עסקים בתחומים מסוימים, שנכון שהם מוחרגים מחוק מוסר התשלומים, בתקופה הזאת זה לא בגלל חוק מוסר התשלומים אלא כדי לתת אשראי לעסקים האלה. מספיק שהממשלה תשלם מוקדם יותר את מה שהיא חייבת, כבר נתת אשראי להרבה מאוד. גם בהקשר על עמותות ומלכ"רים, אנחנו לא רוצים לדעת סכום. אנחנו רוצים לדעת כמה מתוך כמה כבר הועבר.

אנחנו רוצים לקבל בכתב האם גם המלכ"רים זכאים לדחייה של תשלומי ארנונה, חשמל, מים וכל מה שניתן לאחרים. עלתה מספר פעמים הדרישה לבטל או לוותר על מס מעסיקים למלכ"רים בתקופה הזאת. עד לרגע זה לא קיבלנו שום תשובה. תשובה לנושא של מתן שירותים מרחוק, כדוגמת מה שהיה בהקשר של קרן קרב – כמו שהמורים מלמדים היום מרחוק, גם בדברים אחרים ובכל הפרויקטים של ההעשרה ניתן ללמד מרחוק.

הדבר האחרון, גם הוא עולה פה כמעט בכל דיון בוועדה, והוא לעשות חלף דמי אבטלה. לא להכריח אנשים לצאת לאבטלה, אבל יש עובדים שתפוקת העבודה שלהם עכשיו היא 20% או 10%. בוודאי גם בעמותות לתת לעשות את זה ועדיף להזרים את התקציבים האלה לעובדים שלהם דרך העמותות עצמן. מה שהם יקבלו, חלק מזה יהיה אבטלה, חלק מזה יהיה באמת בגין עבודה שנעשית.

אנחנו נבקש את התשובות האלה בכתב, ואני לא רוצה להגיד שבהקדם, אבל עוד לפני הפסח. תודה לכולם, הישיבה נעולה. שימו לב, תצא הודעה אחרי המליאה על ישיבות נוספות שיתקיימו. תודה.

הישיבה ננעלה בשעה 13:25.