פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-ושלוש

הכנסת



11
הוועדה המיוחדת לענייני רווחה ועבודה
06/04/2020


מושב ראשון



פרוטוקול מס' 7
מישיבת הוועדה המיוחדת לענייני רווחה ועבודה
יום שני, י"ב בניסן התש"ף (06 באפריל 2020), שעה 12:00

צמצום בפעילות תוכניות המטפלות במשפחות המצויות בעוני ובהדרה

חברי הוועדה: עאידה תומא סלימאן – היו"ר
אלון שוסטר

סונדוס סאלח

נטע הראל - מנהלת המחלקה לעבודה סוציאלית ברפואה כללית בקהילה בשירות הארצי לעבודה סוציאלית, משרד הבריאות

נורית ויסברג נקאש - מפקחת ארצית (עו"ס משפחה), השירות לרווחת הפרט והמש, משרד העבודה הרווחה והשירותים החברתיים

חנן פריצקי - מנהל אגף בכיר תקצוב וכלכלה, משרד העבודה הרווחה והשירותים החברתיים

נתנאל אשרי - רפרנט בטל"א רווחה ועליה באג"ת, משרד האוצר

יואב בוקעי - משנה למנכ"ל אשלים, הג'וינט

רן רובנר - מנהל השיווק והתקשורת, הג'וינט

יעל בלה אבני - סמנכ"לית תוכניות, קרן רש"י

ענבל חרמוני - יו"ר איגוד העובדים הסוציאליים

ניצה קמיל - נציגת איגוד, איגוד העובדים הסוציאליים

לילך בר - מנהלת מרכז מנהיגות ואחראית על תכניות קהילה, בית איזי שפירא

דנה מירטנבאום - עו"ד, מנהלת תכנית עיר לכולן, איתך מעכי

בקי קשת - עו"ד, רבנים לזכויות אדם

רן מלמד - מייסד ומנכ"ל נקודת מפנה, המרכז לקידום רווחה כלכלית

דורית בירן דקלבאום - מנחת הפורום למאבק בעוני, הפורום למאבק בעוני

ערן וינטרוב - עו"ד, מנכ"ל, ארגון לתת

ענת מיימון

תמי ברנע

אושרה עצידה


צמצום בפעילות תוכניות המטפלות במשפחות המצויות בעוני ובהדרה

אני פותחת את ישיבת הוועדה המיוחדת לענייני רווחה ועבודה. היום ה-6 לאפריל 2020, ואנחנו נעסוק בצמצום בפעילות תוכניות המטפלות במשפחות המצויות בעוני ובהדרה.

היו הרבה פניות מהשטח, מארגונים ומאזרחים, שהתלוננו על העובדה שבימים אלו ובעידן הקורונה, ההשלכות החברתיות והכלכליות נעשות יותר ויותר חזקות ושמתחילים להרגיש אותן בצורה יותר ברורה. אנחנו יודעים שהרבה מהמשפחות נכנסו למעגל הזה ולמצבים האלו כשהן מלכתחילה מתחת לקו העוני וכשלמצב האקונומי שלהן יש הרבה השלכות חברתיות. יותר ויותר משפחות איבדו את מקור הכנסתן. כמובן שחלק מהן יפוצו, למרות ששמיכת הפיצויים מאוד קצרה והיא משאירה הרבה אנשים בחוץ. גם אלו שיפוצו יחוו פגיעה, וכבר מתחילים להרגיש את הפגיעות הזו.

אני מודה שמשרד הרווחה פעל ויפעל. אתמול היתה שיחה עם שר העבודה והרווחה חבר הכנסת אופיר אקוניס, והוא אמר בצורה מאוד ברורה שהיום מתחילים בפרויקט הגדול של חלוקת מזון לפני חג הפסח כשלפני כן כבר חולקו מנות לקשישים. כל זה לא פותר את מכלול הבעיות שקיימות, והחשש שלנו הוא שלוקחים ממקום אחד ונותנים במקום אחר. עד עכשיו לא שמעתי האם ישנו תכלול של כל הצרכים הקיימים תחת מסגרת אחת. יש הרבה קבוצות רווחה ששייכות לפרויקטים מסוימים שלא נכללו בחלוקת המזון. יש משפחות שעד עכשיו לא הוכרו כמשפחות שנמצאות במצוקה כלכלית והן כנראה לא ייכללו בחלוקת המזון הקיימת.

הייתי רוצה לשמוע את נציגי המשרדים ואת נציגי הארגונים השונים. התלונה העיקרית היתה בנושא תוכנית "נושמים לרווחה". נרצה לשמוע על הקיצוצים הקיימים, אלו תוכניות קיימות וממשיכות לפעול במאה אחוזים בקהילה למען משפחות בעוני ובהדרה, ואיזה תוכניות צומצמו, ועל סמך מה הן צומצמו, איזה קריטריונים היו לצמצומים האלה, ואיזה תוכניות אלטרנטיביות מפתחים המשרדים לאנשים שהצטרפו למעגל הזה ולמשפחות שקיימות כבר במאגר של הרווחה. כלומר, התוכניות עכשיו מתייחסות בעיקר לאלו שרשומים, והשאלה היא מה עם אלו שיצטרפו וייכנסו למעגל המצוקה.

ארצה לשמוע תשובות מהירות מהמשרד, אבל הפעם אני רוצה לשמוע תחילה מהארגונים השונים, ואחר כך אבקש מנציגי המשרדים להתייחס לשאלות העיקריות שיועלו או לתקן מידע ולעדכן.

נרצה לשמוע מרן מלמד מנקודת מפנה - המרכז לקידום רווחה כלכלית. רן לא שומע אותנו כנראה.

אני אבקש מכל דובר להציג את שמו ואת הגדרת תפקידו למען הפרוטוקול.

דורית בירן, הפורום למאבק בעוני, בבקשה.

אני דורית בירן דקלבאום, אני עובדת סוציאלית ויועצת ארגונית, ומנחה ומלווה את הפורום למאבק בעוני. אנחנו רואים שבשטח יש המון המון המון פניות, כשחלק מהלקוחות מוכרים כבר וחלקם חדשים. הלקוחות המוכרים, ובמיוחד אלה שנמצאים בתוכניות האלה, אלו אנשים שהגיעו למשבר הזה בלי שום משאבים רזרביים, הם הגיעו עם מינוס רציני, וכרגע הם במצב מאוד מאוד קשה ובמצוקה.

הצוותים בשטח עסוקים בהרבה מאוד פניות ובכל הפניות. הצוותים של התוכניות האלה נותנים היום גם למשפחות שלהם, וליווי צמוד, ויש עדויות מאוד מרגשות על איך משפחות מגיבות לזה, ובמקביל הם גם עושים עבודה נוספת במערך הכללי. זה פשוט לא הגיוני שכאשר יש מצוקות כאלה, מורידים ומצמצמים את המערך שקיים שהוא מאוד מאוד משמעותי לטיפול באנשים שחיים בעוני, במקום למנף אותו.

מעבר לכך, אין הסתכלות כוללת על היום למוחרת ועל מערך המשאבים. אנחנו רואים שהנהלת המשרד, שצריכה להוביל את התהליך הזה והפקידות הבכירה של המשרד - בין חצי לשני שליש נמצאים בבית ובחל"ת ולא מובילים את המהלך הזה, וזה יושב על אנשים בודדים. מצד אחד, מערך הצרכים ושל משפחות שנמצאות במצוקה עמוקה ביותר הזקוקות לליווי של מלווים וגם עובדים סוציאליים, הוא גדול מאוד, אבל אין מספיק מערך של אנשים שיכולים לתת להם מענה, וגם מקצצים להם את התקציבים, ומצד שני, כאילו נותנים להם מתנות לחג. זה לא יכול להבטיח קיום והסתכלות לטווח ארוך. אני חושבת שאנחנו חייבים לפעול בצורה כזו שתבטיח טווח ארוך של פעילות, תשמר את המשאבים הקיימים ותמנף אותם לצרכים תוך ניהול נכון של כל המערך הזה עם הבטחת משאבים של כוח-אדם מקצועי, הן במטה והן בשדה והן צמוד למשפחות שנמצאות כרגע במצוקה מאוד קשה ובלי ליווי. אנחנו מקבלים הרבה מאוד עדויות בשטח על זה שבאמת משפחות שכרגע יש להן משאבים ושעדיין לא התחילו את הקיצוץ, נהנות מזה, ומצד שני, יש גם משפחות שפונות למערכת ולא מקבלות תשובות.

תודה רבה.

רן מלמד, האם חזרת אלינו? בבקשה, רן.

בוקר טוב, ותודה על האפשרות לדבר. האמת היא שאני רוצה להעלות בעיקר שאלות שלדעתי חשובות לגבי המשך הדרך, ואני חושב שהסיפור שנותנים לרווחה הוא אולי מראה לדברים שקורים. ב"נושמים לרווחה" עבדו ועובדים הרבה מאוד עובדים סוציאליים ומלווי משפחות שעושים עבודה נפלאה. קודם כול, הייתי רוצה לדעת האם אפשר לקבל תשובה מהמשרד כמה מהם הוצאו לחל"ת או פוטרו, מה קורה עם מלווי משפחות שהם לא עובדים סוציאליים והרבה פעמים הם עובדים דרך עמותות שהפעילו חלק מהפרויקטים של "נושמים לרווחה", מרכזי עוצמה או דברים אחרים, כי אנשים האלה הופכים לעניים בשנייה ורבע בערך, ואני חושב שאין התייחסות ראויה לגביהם בכלל.

ישנו דבר נוסף שאת העלית בתחילת דברייך, גברתי היושבת-ראש, והוא באמת לדעת מיפוי של התוכניות שהוקפאו, מה קיים ומה לא קיים, מה הפגיעה למרות ההבטחות על כך שעובדים סוציאליים הם עובדים חיוניים ושצריך לשמור על הפרויקטים, איזה מהדברים הוקפאו, איפה הכספים נמצאים ומה נעשה איתם – זה נושא אחד שנוגע לשאלת "נושמים לרווחה".

הנושא השני מתוך השלושה שאני רוצה להעלות הוא נושא חלוקת המזון. מהרבה מאוד דיווחים שאני מקבל היום מהשטח נדמה שמתחיל להיות בלגן בחלוקת המזון. יש הרבה אנשים שמקבלים, יש הרבה אנשים שמקבלים כפול, יש הרבה אנשים שלא מקבלים בכלל. גברתי יושבת-ראש הוועדה וחברי הכנסת של הוועדה, אני חושב שאתם צריכים לדרוש מהממשלה להקים שולחן שהוא שולחן מטה להפעלת נושא חלוקת המזון לאוכלוסיות השונות בתיאום עם הארגונים השונים והעמותות השונות והממשלה שמחלקת, כדי שלא יהיו כפילויות וכדי שלא יהיו בעיות עם אנשים שלא מקבלים.

הדבר השלישי, ברשותך, ואנצל את הבמה הזו כדי לדבר עליו כי הבמה הזו נוגעת באמת לאנשים שחיים בעוני ובהדרה, הוא נושא העלאת קצבאות הקיום – לא לקבל ענקים של 500 שקל לילד חד-פעמי, אלא לעשות מהלך הרבה יותר גדול של העלאת קצבאות הקיום לתקופה של שלושה עד שמונה חודשים כדי שאפשר יהיה לעבור את שנת התקציב הנוראה הזו בצורה סבירה בקרב אנשים שלא יכולים היום להתקיים.

אלו הנקודות שרציתי להעלות ואני מקווה שיהיה להן ביטוי בהמשך הדיון הזה. תודה.

רן, תודה רבה. לגבי קצבאות הקיום – כמובן שנציגי המשרדים שנמצאים איתנו לא יוכלו לענות על זה. כבר העלינו את הנושא הזה בישיבה בשבוע שעבר. לצערי הרב, הממשלה צריכה להתעורר ולהבין - או שמשקיעים עכשיו באנשים ובמשפחות או שיקבלו בחזרה אחוז גבוה של עוני ושל מובטלים כשהמדינה תצטרך בכל זאת למצוא דרך לתמוך בהם בטווח היותר ארוך כשהבעיה תלך ותחמיר. אני מאוד מקווה שצלצולי החירום שאנחנו משמיעים ולוחצים לכיוונם יעירו את הממשלה בנושא הזה.

עו"ד דנה מירטנבאום מאיתך מעכי, האם את איתנו? בבקשה.

הצטרפתי קצת מאוחר כי הפגישה התעכבה. אנחנו עושים כל מיני מהלכים, גם בחיפה וגם באופן כללי בארץ, ואני אומרת כאן שלום גם לענבל מאיגוד העובדים הסוציאליים ולכולכם.

אנחנו ניסינו לעשות ביחד עם הקליניקות בראשון לציון ועם עוד ארגונים איזשהו מיפוי, ואנחנו מודעות לזה שהשתפרו התקנות, חוזר המנכ"ל וגם משרד הפנים מתכוונים לאכוף יותר טוב את זה שיהיו יותר שירותים חברתיים ברשויות. אנחנו עדיין מוטרדים מזה שלא ברור כמה מהארגונים שעובדים על פי תקציבי פעולה, חוזרים כרגע לעבוד, ועד כמה, וגם הסיפור של המכסות של משרד הפנים, של ה-30%. הבוקר הוצאתי מכתב כדי להחזיר איזושהי רכזת של תרבות תורנית בחיפה לעבודה כי הוציאו אותם לחופשה והם לא נחשבים לעובדים חיוניים. היא, למשל, בחיפה אשת קשר, מגשרת ומקשרת בין נשים בקהילה החרדית לבין הרווחה ורשויות אחרות. לכן, קצת מטריד אותנו שמוציאים את עובדי הרשויות עכשיו לחופשה.

תודה רבה. דנה, בישיבה הקודמת דיברנו על זה. אנחנו דורשים להחריג את העובדים הסוציאליים מתקנות החירום ולהחזיר אותם לפעילות מלאה. השר הבטיח לנסות לדחוף את זה כך שאחרי הפסח הם יחזרו לתפקד.

יעל בלה אבני, קרן רש"י, האם את איתנו?

כן. עאידה, תודה. בקרן רש"י אנחנו שותפים בכמה תוכניות למשפחה בקהילה שעוסקות בנושאים כמו: עוני, הדרה, הזנחה, גם "נושמים לרווחה" שהוזכר פה כבר, וכבר מיזם "מפגש", מפגש פנימה, שהן תוכניות לילדים ובני נוער בהזנחה.

אני רוצה להעלות שלוש סוגיות שכדאי להתייחס אליהן: הסוגיה הראשונה היא הפחתה משמעותית של כוח-אדם במחלקות לשירותים חברתיים ברשויות המקומיות, וזה גם עלה פה קצת. בסופו של דבר, במציאות בשטח אנחנו רואים שכל אחת מהרשויות המקומיות עושה כראות עיניה, גם מבחינת הוצאת אנשים לחל"ת, וגם מבחינת ההחלטה מי ייצא לחל"ת ומי לא, וגם מבחינת סדרי הגודל. אנחנו מוצאים מחלקות שכוח-האדם בהן מאוד מאוד חסר, והיכולת באמת לתת מענה למשפחות שהמצוקה שלהן גדולה, והרבה יותר ממה שהיה קודם, כשגם קודם הן היו מטופלות רווחה ובמצב קשה, עכשיו קשה עוד יותר.

אני לא אכנס פה לתיאור מצבים של משפחות שבהן אנחנו עוסקים, אבל ברור לכולם שמשפחות שקודם היו במצוקה גדולה, גם כלכלית וגם מבחינת תפקוד הורי, והילדים היו במסגרות חינוך ושהייה שבהן הם קיבלו גם אוכל שעולה לא מעט כסף וגם השגחה, והמצב היום כשהם 24/7 בתוך הבית דורש מענה הרבה הרבה יותר אינטנסיבי, ובדיוק בזמן המחלקות דללו באופן מאוד מאוד רציני את כוח-האדם. זה דבר שניכר בשטח בצורה משמעותית.

הדבר השני – החלטת המשרד, מנכ"ל המשרד או האוצר, לקצץ בצורה משמעותית בתוכניות האלה כשהמשמעות של זה היא גם קיצוץ בכוח-אדם של מלווים משפחתיים וגם של הסלים הגמישים של התוכניות. בתוכניות "מפגש" ו"פנימה" בצורה ממש דרמטית, קיצוץ של 60%. זאת אומרת, הם אמורים לתפקד על 40%, ב"נושמים לרווחה", בעוצמה – 30% קיצוץ, תפקוד – 70%. כפילנתרופיה אנחנו מקבלים כל הזמן בקשות ומרגישים שהסלים צריכים עכשיו לגדול. הביקוש של הסלים הוא הרבה יותר גדול, גם הביקוש בתוך התוכניות, וגם שלא בקשר לתוכניות. יש ביקוש עצום שמגיע מהרשויות גם למזון, גם למחשבים, גם לצעצועים, משחקים, ושאר צרכים להפגה לילדים. בשעה שהצרכים גדלים והביקוש עולה לצרכים הבאמת באמת הכי בסיסיים, והיום גם מחשב זה צורך בסיסי אבל אני מדברת אפילו על אוכל, אני לא חושבת שאנחנו יכולים להרשות לעצמנו להחליט שאנחנו מקצצים בסלים, לא בהקשר הזה של הצרכים הבסיסיים וגם לא בהקשר של טיפול.

העברנו את כל הטיפולים שאפשר למתכונת מקוונת, גם בבתים החמים, גם בתוכניות למשפחה. הצוותים עושים מעל ומעבר כדי לעמוד בדרישות השעה הזו, ובכל זאת יש החלטה על קיצוץ. בעיניי, היה נכון להשאיר במאת אחוזים גם את הסלים וגם את המלווים וגם את העובדים הסוציאליים על מנת שהם יוכלו לעשות את עבודתם כמו שצריך. תודה.

תודה רבה.

יואב בוקעי מהג'וינט, האם אתה איתנו?

כן, אני כאן. רן ידבר בשמנו.

רן, מנהל השיווק והתקשורת, בבקשה.

ככלל, בעת הזו אין ספק שמי שבשגרה צריך סיוע, ומי שמלכתחילה בשגרה קשה לו יותר, אז אין ספק שגם בחירום הזה קשה לו יותר. יש פה שאלות גדולות שהן לא על תוכנית כזו על אחרת, אלא ככלל. צריך לשקול איזה סיוע נותנים למשפחות שנמצאות במצוקה גם בשגרה, ועכשיו המצוקה רק גדלה. אין ספק שפה המדינה רואה את כל התמונה והיא תצטרך פה להחליט איזה סיוע צריך לתת ודרך איזה תוכניות. כלומר, אנחנו לא נתייחס האם צריך דרך תוכנית כזו או אחרת.

בואו ניתן לממשלה לדבר בשמה. אתה תגיד לי מה אתה רואה בשטח.

לדעתי, ברור לכל מי ששותף פה בדיון, בין אם זה חברה אזרחית, בין אם זה כנסת ובין אם זה ממשלה, וכולם יסכימו שבסוף שלמשפחות שהיה להן קשה ומתאגר גם בשגרה, יהיה להן עכשיו קשה ומאתגר הרבה יותר. אנחנו משאירים לממשלה להחליט איך נכון לטפל בזה, וכמובן נשמח לסייע במקומות שנידרש.

אני מודה לך. חבל, אני לא חושבת שהממשלה עד עכשיו עשתה את המיטב. אנחנו יושבים פה כדי לבקר את עבודת הממשלה. אם היינו רוצים לבקש שרק הם יחליטו אז בשביל מה אנחנו יושבים פה? אני מבינה שמבחינת הג'וינט אין לכם החלטות קונקרטיות. האם יש לכם הצעות קונקרטיות מעבר לזה שהממשלה תחליט הכול?

יש לנו את המאמצים שאנחנו מובילים ממילא עם משרדי ממשלה שונים, עם ארגוני החברה האזרחית השונים, כך שמבחינתנו היינו שמחים שוודאי כלל התוכניות תוכלנה להתרחב. שוב, אנחנו לא רואים פה את התמונה המלאה ולא נמליץ פה או בפורום כזה או אחר.

תודה רבה.

בקי מרבנים לזכויות אדם, בבקשה.

תודה רבה, עאידה. אנחנו מאוד מאוד שמחים שהדיון הזה מתקיים כי אנחנו רואים במשרד הרווחה כמי שאחראי להגדיל את השירותים, לא לצמצם אותם. הצרכים גדלו בצורה מאוד ניכרת. אחד הקשיים הגדולים ביותר הוא שאתם פשוט לא מכירים את האנשים שנמצאים במצוקה כי הם עדיין לא היו פוני רווחה ומטופלי רווחה, ויש צורך עצום לעשות out reach ולחפש ולהיות זמין ונגיש. אנחנו מנהלים עכשיו קו חם ואלינו מגיעות כל מיני פניות, כשחלקן ממי שכבר היה מטופל ברווחה ואדבר על זה, וחלקן מאנשים שעד היום הסתדרו לבד, והם ממש לא יודעים לאן לפנות ומה לעשות, וזה בטווח שלם של צרכים.

אני מעלה פה שוב את נושא האוכל. אני חושבת שחייב להיות דיון נפרד על אוכל כי יש פה אנשים רבים שלא מגיע אליהם שום פתרון. אנשים מתקשים ואומרים: אנחנו רעבים, אין אוכל, איך אתם יכולים לעזור? נושא האוכל הוא קריטי.

אתמול קיבלנו פניות וסיפורים על גברים במשפחה, כשלפי האישה זה עדיין לא אלימות, אבל אם גם מחר זה לא אלימות זה יהיה נס. מדובר באנשים שממש צריכים טיפול מהסוג הזה, ויש גם אנשים שזקוקים לעוד מגוון וסוגים של עזרה מהרווחה. אנחנו מרגישים שאם יש איזשהו שירות, איזשהו משאב, שהוא לא מנוצל, בוודאי לא לשלוח לחל"ת ולשחרר אלא לנסות להפנות את האנשים האלה. יש צורך עצום בניסיון לאגם משאבים, לאסוף מידע, ולתת את השירות הזה לאזרח, כי מגיעים אלינו המון פניות של אנשים שפשוט עדיין לא מקבלים את המענים הבסיסים שאותם הם חייבים.

הרבה זכויות הן עניין שבשרשרת – דבר תלוי בדבר. מספיק שרכיב אחד בשרשרת הזו לא מתקיים, והאיש או האישה בסוף לא מקבלים את מה שהם צריכים. אישה שצריכה לקבל סיוע בשכר דירה הביאה מסמך מקורי לעובדת הרווחה שלה ביישוב, ועובדת הרווחה הוצאה לחל"ת ואין אף אחד שיכול למצוא את הדף הזה ולהעביר אותו לעמידר, וכך אין שום דרך שהאישה הזו יכולה לקבל את הזכות לסיוע בדיור שהיא זקוקה לו בדחיפות.

אנו פונים ומבקשים לנהל, קודם כול, דיון בנפרד על חוסר ביטחון תזונתי. שמחנו לשמוע שיש איזשהו מענה שמתחיל לגבי ילדים, אבל זה עדיין מצריך דיון שלם כי עוד לפני משבר הקורונה דובר על כרבע מהילדים שחסר להם. מעבר לכך, אנו פונים, בוודאי לא לצמצמם, ולנסות לעשות out reach שמנסה גם למפות ולאגם כפי שאמרו בנקודת מפנה שלא יהיה מצב שאחד מקבל שתיים ואחד בכלל לא, וגם שייצא out reach לציבור כדי שנגיע לכל האוכלוסייה החדשה הזו שאפילו לא מכירים במצוקה הגדולה שלה. תודה.

תודה רבה.

עו"ד ערן וינטרוב מארגון לתת, האם אתה איתנו?

כן, שלום. הייתי רוצה להתייחס לנושא ביטחון תזונתי והטיפול בעוני באופן כללי. כפי שנאמר פה על ידי מספר דוברים, מכל מי שפעיל בזירה החברתית – בדרך כלל אנחנו מתלוננים על המצב ואומרים שצריך עוד וחסר, וצריך תוכנית ויש מצוקה. בדרך כלל אנחנו צודקים כי כולנו יודעים שישראל היא המדינה הענייה או האחת לפני הסוף בשיעורי העוני במערב, ושאין לנו תוכנית סדורה לצמצום עוני וכו'. הגענו פגיעים למשבר הזה, ולא רק מערכת הבריאות אלא גם מערכת הרווחה. המדינה והכנסת בהקשר הזה חייבות להתעורר ולהתעשת ולהבין שעם כל הכבוד לארגונים החברתיים שנמצאים פה, ויש לי כבוד לכולם, גם לנו וגם לאחרים, אנחנו, במגזר השלישי ובחברה האזרחית, לא נוכל להחזיק מעמד הרבה זמן מבחינת עצימות הדרישה והביקושים והמצוקות.

ההערכות הזהירות ביותר מדברות על כך שיתווספו עוד עשרות אלפי אנשים או משפחות למעגל העוני. מתוך מיליון המפוטרים ואנשים שנשלחו לחל"ת חוזים שלפחות 20% - 25% לא ישתלבו בשלבים הראשונים. מי שקרא, 50% עד 55% מהאנשים האלה - מדובר באנשים שעובדים במשרות שבהם הם משתכרים שכר מינימום או קרוב לכך. כלומר, חלקם כבר היום נמצאים במצוקה ולהם אין אורך נשימה. לכן, חייבת להיות פה תוכנית הרבה הרבה יותר משמעותית.

מסתמכים עלינו, אנחנו כרגע אולי קו הגנה ראשון, רשת הגנה וביטחון וכו'. אבל גם כך מה שנתנו לא הספיק אף פעם, וצריך לראות מה יקרה בעוד מספר חודשים. אנחנו מדברים על משהו אחר לחלוטין. ברמת המאקרו חייבת להיות פה תוכנית הרבה הרבה יותר משמעותית גם מבחינת תקצוב כפי שראינו תוכניות עם מיליארדים, כשגם זה אולי לא מספיק לתחום העסקי. ה-200 מיליון שקל שהוקצו על הדרך לתמיכה בארגונים שמקבלים תמיכות הם ממש משהו שולי, וצריך לפעול גם להרחיב את התקציבים האלה לגופים שמעניקים את הסיוע היום בשטח, אבל גם בכלל כמענה ממשלתי. באופן כללי המדינה צריכה לגבש פה תוכנית הרבה יותר משמעותית. כפי שנתנו תוכניות סיוע או מענקים לטפל במגזר העסקי, כך צריך להבין שצריך לעשות בצורה דומה גם לחברה האזרחית, לפחות לתקופה הזו, ולהסתכל בצורה הרבה יותר רחבה גם לשנים קדימה.

אני מבינה שמתפתחת איזושהי יוזמה בנושא הזה של קרן ייעודית שתהיה למגזר השלישי בנושא.

היו פרסומים על 200 מיליון שקל.

נכון.

אני חושב שצריכים להיות לפחות מיליארד שקלים בסעיף הזה, אבל זה רק כצעד ראשון. נדמה לי שמעבר להסתייעות במגזר השלישי, שזה בוודאי רלוונטי, המדינה עצמה תצטרך לקחת אחריות פה על נושאים שקודם אולי היא לא לקחה עליהם אחריות. אנחנו מבינים שמצב החירום עשה אסקלציה לכל הסיפור הזה, וכפי שכולנו מבינים עוצמת הגל עוד לפנינו. רק בעוד מספר חודשים היא תגיע.

אני מבקש שני דברים ספציפית לגבי הביטחון התזונתי – לשאול וגם להציע. ראשית, גם בהקשר למה שנאמר פה קודם לכן, להבין מהי התוכנית של המדינה בהקשר הזה. יש את הארוחות החמות לקשישים, נתנו עכשיו תלושים למשפחות בעומק הרווחה – 30,000, אם אני לא טועה. שמענו על עוד משהו שעושה משרד הביטחון בהיקף של כ-40 מיליון שקלים עם סלי מזון. לכמה זמן מדובר? לאורך כמה חודשים יינתן הסיוע הזה ולאיזה קהלי יעד?

שנית, גברתי היושבת-ראש, יש תקצוב מסוים שניתן בשנים הקודמות, שהוא גם מאוד מאוד נמוך, שעדיין לא אושר בגלל העובדה שאנחנו נמצאים בתקציב המשכי: אחד – נושא קמחא דפסחא. אומנם אושר החלק הראשון של 9 מיליון שקלים, בדרך כלל היו לנו 9 מיליון שקלים נוספים לראש השנה, חג שני מה שנקרא, וגם לחגים של לא יהודים. אנחנו חושבים שצריך לאשר את הסכום הזה וגם להוסיף עליו כמובן, ועוד תקצוב שנוגע לסלי מזון לאורך כל השנה וארגוני גג וכו', של 6 מיליון שקל, וזה גם משהו שצריך לאשר אותו כדי שאפשר יהיה לתת אפילו את המענה הקטן הזה. כרגע אנחנו רואים שלפני פסח משקיעים עשרות מיליוני שקלים, ובצדק, ובוודאי שראוי שיגדילו את הסכומים האלה כי העמותות בשטח הן אלה שנותנות את המענה בנושא הזה. תודה.

תודה לך.

סלי פרנק מאיגוד העובדים הסוציאליים, האם את איתנו? לא.

ניצה קמיל במקום סלי.

בבקשה, ניצה בתמצית.

אני ניצה קמיל ואני נציגת העובדים הסוציאליים. ביום יום אני מרכזת תוכנית "עוצמה" מאוד מאוד גדולה ברשות גדולה. חשוב לי להגיד שכל התוכניות האלה שאנחנו מדברים על הצמצום שלהן, הן תוכניות שתומכות גם בשגרה במשפחות בעוני. העיקרון שמלווה את התוכניות האלה הוא שותפות, השותפות שלנו כעובדים עם הלקוחות. התוכניות מבוססות על יצירת קשר אישי שהוא כל הבסיס של התוכנית. התוכניות האלה היום שואלות את עצמן איך הן אמורות לצמצם את עצמן ב-30%. האם נצמצם את הקשר האנושי שלנו עם הלקוחות ואת כל התהליכים המשמעותיים שנבנים איתם? הקשר האישי האנושי עם הלקוחות שלנו הוא החמצן שלהם. אנשים גם כך בחוויה כללית של הפקרה ונטישה. אנשים פוטרו, צוברים חובות. כל תהליכי השיקום שקיימנו עם המשפחות לא רלוונטיים. אנחנו מתחילים הכול הכול מחדש.

ניצה, אני חייבת לשאול אותך. אני רואה מולי את הטבלה שביקשתי בישיבה הקודמת מהמשרד שבה כתוב שאתם צומצמתם ל-70%. האם זה אומר שהעובדים שלכם עובדים ב-70% מהתקנים או שהצמצום קרה בפעילויות? מה קורה בדיוק?

ממה שאנחנו מבינים, וגם ההנחיות עדיין לא ברורות עד הסוף, זה שהעמותות המפעילות השותפות - כוח ההעסקה שלהן יירד ל-70%, וגם פגיעה בסל, בתקציב ההפעלה, ב-30%. אנא תקנו אותי אם אני טועה, זה מה שאנחנו מבינים.

מה כולל הסל?

הסל כולל מענה, סל גמיש פרטני ללקוחות סיוע בתעסוקה כשכרגע זה סל מאוד מאוד משמעותי. למשל, לקוחות שכרגע הוצאו לחל"ת מעבודתם ואם היה להם מחשב הם היו יכולים להמשיך לעבוד בבית ולא לצאת לחל"ת, תקציב של פעילויות קבוצתיות שלאחר המשבר, וגם בתוך המשבר, אנחנו ממשיכים לקיים אותם בזירות אחרות, ומתאימים את עצמנו לזירות.

איך מקיימים מפגשים קבוצתיים?

אנחנו לומדים להפעיל באמצעות היוטיוב ובזום.

כלומר, באמצעים דיגיטליים.

כן, באמצעות דיגיטליים.

אם המשרד מתקצב ב-70% ממה שהוא תקצב עד עכשיו, האם הארגונים והחברות השותפים החליטו כבר מאיפה מקצצים?

ממה שאנחנו יודעים, קודם כול, בכוח-האדם. תחשבו על זה שגם כך משכורת העובדים היא נמוכה, ולהעביר אותם ל-70% משרה ללא הבטחה שהם יחזרו לאחר מכן זה אומר שכוח-האדם לא יוכל לתפקד. גם כך הוא לא מרים את הראש והוא לא יוכל לעשות זאת מעבר לאחר המשבר.

הם יהפכו את העובדים הסוציאליים ואת המדריכים וכו' לקליינטים בתוכנית "נושמים לרווחה".

לא רק את העובדים הסוציאליים, יש לנו מלווים שהם מרווחים עוד פחות. בסופו של דבר, הצוות הזה יתחלף. הם כבר מחפשים עבודות אחרות ומקומות אחרים שיוכלו לקלוט אותם כי הם לא יוכלו להמשיך איתנו, וחבל לנו כי נצטרך להכשיר מחדש ולגייס עוד פעם את כל הצוות הזה. זה בזבוז אדיר של משאבים. במקום להשקיע את הזמן בתכנון הקיצוץ היה צריך להיערך למצב שיהיה לאחר המשבר. היה צריך לייעד את הכסף ואת כוח-האדם לתוכניות שנוכל לעשות לאחר מכן כי המלווים האלה מאוד משמעותיים לנו. המלווים האלה כן מפתחים במשבר הזה עם המשפחות האלה תהליכים של מיצוי זכויות ושיקוף תמונת המצב הכלכלי החדש. מה שהם עשו איתם לפני המשבר כבר לא רלוונטי. בזכות הקשר האישי והאנושי הזה עם כל לקוח ולקוח, הלקוחות מתגייסים לתוך התהליך. אם ניטוש עכשיו את הלקוחות שלנו, יהיה מאוד קשה להחזיר את האמון ואנחנו נתחיל מאפס. זה פשוט מאוד מאוד עצוב. רכזות התעסוקה עסוקות במיצוי זכויות מיידי ללקוחות, במציאת משרות מיידיות וזמינות כי יש משרות בהרבה מקומות. הכוח עובד במלוא העוצמה, גם בשגרה אבל יותר בחירום.

תודה רבה.

עו"ס לילך בר מבית איזי שפירא, בבקשה. אני מבקשת לא לחזור על דברים שנאמרו אלא להציע הצעות נוספות ולהדגיש אותם.

לא אחזור על הדברים. אני מצטרפת לכל מה שנאמר פה. אני רק רוצה להאיר זרקור מיוחד על אוכלוסייה של אנשים עם מוגבלות או משפחות שיש להן ילדים עם מוגבלות שידוע שהן סובלות מעוני, ובתקופה הזו יש סיכוי גדול יותר לסבול מאלימות במשפחה, וצריך לא לשכוח גם את האוכלוסיות האלה ואת התוכניות המיוחדות שלהן.

אני מצטרפת למה שנאמר כאן על הצורך הרב ב- reaching out ולהגיע לאוכלוסיות שהן פחות מוכרות ברווחה או שמוכרות אבל לא פונות מעצמן, ואנחנו מאוד בעד זה.

מעבר לסלי מזון שעליהם דיברו פה הרבה, ישנו עניין של הנגשה דיגיטלית. זאת אומרת, משפחות שלא יכולות להיות היום מחוברות מבחינה דיגיטלית סובלות מהדרה הרבה יותר גדולה בתקופה הזו. כלומר, צריך לחשוב גם על משפחה שאין לה מחשב או טאבלט בבית או משהו שבאמצעותו הן יכולות להתחבר לעולם. צריך לחשוב גם על הנושא הזה ולא רק על סלי מזון. תודה רבה.

תודה.

דבי בורשטיין, האם את איתנו?

חבר הכנסת שוסטר, בבקשה.

אשמח לקבל התייחסות ממשרדי הממשלה לשני נושאים: האחד הוא פנייה שאני מכיר אותה שנים מתקופת היותי ראש רשות. יש 100 יחידות להתפתחות הילד ברחבי הארץ שמנסות לשרוד במשך השנים, וכרגע קורה דבר מוזר. העובדים והעובדות מוכנים ויש אפשרות להפעיל את המקום גם בעבודה מהבית, כשמשרד הבריאות כמובן מאפשר בתנאי שיקבלו את מלוא המשכורת ויהיה מעקב ותהיה שמירה על האתיקה המתאימה. הבעיה היא שקופות החולים כהכללה לא מוכנות לתת טופס 17 ולא מוכנות להכיר בטיפול הזה כטיפול אפשרי. אני מכיר מה קורה במרכזי החוסן באזור אצלנו, בשדרות ובמועצות האזוריות. מתבצעים טיפולים, אומנם פחות ובדרך אחרת. לא יכול להיות שבזמן שהעולם משנה את טיבו, אנחנו לא נאפשר או שקופות החולים לא יאפשרו את הגיבוי הכספי, טופס 17, לטיפול ומתן מענים לילדים שנמצאים ברגעים הקריטיים בהתפתחותם בסיטואציה קריטית - זו נקודה אחת ואני מבקש תשובה על כך ממשרד הבריאות, ומה המנופים שיש על קופות החולים.

נושא שני שקיים שאני מכיר אותו ממרכז רותם ממכללת ספיר, אבל יש ודאי אחרות, לרשויות המקומיות ואולי עמותות מסוימות, בוודאי באקדמיה, יש מרכזים שעוסקים בטיפול שקשור באחריות חברתית. מרכז רותם מטפל ב-120 נערות וצעירות בסיכון- 40% מהן ערביות בדוויות. המקום סגור משום שהמכללות קיבלו הנחייה להחזיק רק 30% מהצוות המינהלי שלהן, וזה נחשב מינהלי, למרות שהתקציבים הם בכלל חיצוניים, תקציבים של פילנתרופיה. זה בכלל לא בעיה תקציבית אלא זו שאלה מי הם האנשים שמותר להם לפעול. אני משוכנע שברגעים כאלו צריך להמשיך ולתת את האופציה לא לספור אותם בתוך אותם 30% אחוזים, כפי שהוועדה בראשותך תובעת, וטוב שכך, בעניין העובדים הסוציאליים. העובדים הסוציאליים הם הטייסים במאבק הגדול הזה והם החזית, וכנ"ל מי שעובד באמצעות העמותות או הארגונים או במקרה הזה האקדמיה. צריך לפטור את העובדות במקרה הזה מחישוב של אותם 30%, מה גם שהרוב נעשה בכלל בעבודה מבחוץ. אנחנו בשם איזה בירוקרטיה משונה לא מאפשרים לעבוד מחוץ לעבודה.

לצערי הרב, חבר הכנסת שוסטר, אין לנו בישיבה היום נציג של משרד הבריאות.

סליחה, יש פה נציגה של משרד הבריאות.

אני שמחה לשמוע כי לא רשום לי. תיכף נפנה אלייך. מי את, בבקשה?

שמי נטע הראל, אני מנהלת המחלקה לעבודה סוציאלית ברפואה כללית בקהילה בשירות הארצי לעבודה סוציאלית במשרד הבריאות.

אוקיי, חבל שלא ידענו. זה מאוד מבורך שהצטרפת. אולי את יכולה לענות כבר על הנקודה הראשונה?

כשהועלתה השאלה העברתי שאלה בקבוצה הרלוונטית ואני מקווה שתהיה לי תשובה און-ליין על זה. אני עצמי לא מתעסקת ספציפית ביחידות להתפתחות הילד.

תשלחי לנו הערה בצ'ט ברגע שתהיה לך הערה. אנחנו עוקבים ונחזור אלייך.

חברת הכנסת סונדוס סאלח, בבקשה.

הזכות לחינוך שווה לכולם נפגעת בצל הקורונה באופן בוטה וכל כך מובהק, והיא לא קשורה לפוטנציאל ולכישרונות שיש לסטודנטים ולתלמידים. מה עושים משרד החינוך ומשרד הרווחה כלפי תלמידים שאין ברשותם כלים טכנולוגיים שבעזרתם הם יוכלו לתקשר עם המורים והמורות והמערכות השונות? מה עם הכפרים הבלתי מוכרים שאין בהם חשמל ואינטרנט? איך הם מקבלים חינוך שווה עכשיו לכולם? האם יש דאגה לאוכלוסיות האלה? תודה.

נורית ממשרד הרווחה, בבקשה.

אני מבקשת להתייחס. עאידה, שלום לך. אנחנו באמת עמלים במסגרת מגוון רחב של תוכניות לעבודה עם אנשים שחיים בעוני. אני רוצה לפתוח ולדבר על המשמעות של קשר קרוב ונגישות של משאבים, ולהקריא משהו שכתבה דווקא משתמשת שמקבלת את השירות שלנו מחורה. היא כותבת כך: אני מודה לכם מכל הלב. אינני מסוגלת לבטא את התמיכה, את התחושה, את השמירה וההרגשה האנושית. אתם נמצאים פה בראש האנושות, לא פחות מרופאים והאחיות. תהיו בטוחים שאתם לנו מקור תמיכה חזק. בפעם הראשונה מזה חמש שנים אני מרגישה שיש לי כתובת ואנשים שאני יכולה לסמוך עליהם. אני מקווה שהמצב יעבור ויהיה לכם ולנו ימים טובים. הישארו בבית, שאלוהים ישמורכם וישמרנו, אמן.

זה תגובה אחת, אבל אנחנו מקבלים פניות מהורים.

נכון, נכון.

סליחה, אני לא יודעת על מה הודתה אותה אישה נחמדה מחורה. זה לא פוטר אותנו מלשאול את השאלה איך אתם פותרים את הבעיה.

חד-משמעית. אנחנו עמלים כרגע לשמר את מערך השירותים של "נושמים לרווחה", מרכזי עוצמה, שבא לטפל במשפחות שחיות בעוני. אין ספק שאנחנו מתמודדים כרגע עם קיצוץ. אמרה פה ניצה, ובצדק, הקיצוץ בתוכנית "נושמים לרווחה" ובמרכזי עוצמה עומד על 30%.

"נושמים לרווחה" על 30%?

יורד ל-70% - "נושמים לרווחה" ומרכז עוצמה.

כן - 70% לא 30%.

כן, 70%. אנחנו מנסים כרגע להבין את המשאב האנושי, ואנחנו רואים, והקראתי את זה בשביל להראות את המשמעות שלו. לכן, אנחנו נעצור את הפגיעה במלווים וננסה להתמודד עם זה באמצעות פעולות שלא יוכלו להתקיים בתקופה הזו במרכזי העוצמה. מרכזי העוצמה עוברים לעבוד במתכונת מלאה, אבל הם עובדים כרגע ונשענים על המשאב האנושי שזה הקשר, הייעוץ האישי, וסדנאות מקוונות.

אנחנו בהחלט מתמודדים גם עם קיצוץ מאוד משמעותי בתוכנית מיזם "מפגש" ו"פנימה".

אם אינני טועה, ועד כמה שזכור לי, יש לכם לא רק סל כלים ב"נושמים לרווחה" אלא גם תקצוב לכל משפחה שמקבלת. איך אתם משתמשים בתקציב הזה? האם הוא נפגע כמו התקינה?

התקציב הגמיש - נדרש גם להוריד אותו ב-30%, אבל התקציב הגמיש הוא תקציב שנתי. אנחנו בהחלט מקווים שנצליח להשלים את הפער מייד לאחר הקורונה, ולהחזיר את החלק שאנחנו - - -

האמת היא שאני לא מבינה מה ההיגיון שעומד מאחורי קיצוץ דווקא בתקציב או בפרויקט שנעשה לקבוצות אוכלוסייה מעמד סוציו-אקונומי נמוך. הבעיות העיקריות שעלו בתקופה זו הם החמרה בעוני או במספר האנשים שצריכים סיוע ונושא האלימות, ודווקא מקצצים בתוכנית שקיימת בשביל הנושא הזה. מה ההיגיון? מי החליט על הקיצוץ הזה?

חברת הכנסת עאידה, אנחנו נענים לדרישות שמגיעות אלינו מהגורמים שמתקצבים את משרד הרווחה.

זאת אומרת, האוצר? אני רוצה להבין. סליחה, אתם פה כדי לתת לנו תשובה. האם האוצר מחליט על התעדוף המקצועי של משרד הרווחה? אני רוצה להבין מי עשה את התעדוף בקיצוצים האלה. האם זה לא הצוותים המקצועיים שלכם?

נורית, תני לי. שלום, חברת הכנסת עאידה תומא. מדבר חנן פריצקי, מנהל אגף תקציבים, משרד העבודה והרווחה.

שלום, חנן.

ברשותכם, אני רוצה להציע גישה קצת אחרת. עם התחלת סיפור המגפה וההגבלות שחלו במשק, ברירת המחדל היתה סגירת כל השירותים הקהילתיים. בהתחלה על פי חוזר מנכ"ל, לפי הוראות משק לשעת חירום, רוב השירותים הקהילתיים בכלל לשיטתנו בהתחלה היו צריכים להיסגר.

למה? האם בגלל הסגר?

בגלל שמדובר בכך שחוסים, דיירים, מקבלי שירות, לא יכולים להגיע לשירותים קהילתיים, ולצורך העניין היתה הפרדה מוחלטת בין שירותים קהילתיים למסגרות חוץ ביתיות.

אבל אנשי המקצוע יודעים להגיד ש - - -

סליחה, ענבל. תנו לי לנהל את זה.

תנו לי שתי דקות ואגיע לכל מה שאתם רוצים.

יש לך שתי דקות ואני מקווה שבסופן יהיו לי תשובות, בבקשה.

אנחנו עשינו הפרדה בין המסגרות החוץ ביתיות למסגרות הקהילתיות. בכל המסגרות החוץ ביתיות שבהן היו גם שירותים קהילתיים, תגברנו מאוד את השירותים היומיים על מנת שכל המסגרות החוץ ביתיות ימשיכו לתפקד, ובמסגרות הקהילתיות, למעט מקרים מאוד ספציפיים שהוחרגו בתקש"חים, היינו חייבים לסגור את כל השירותים של מסגרות היום בהתאם להוראות פיקוד העורף ובהתאם להוראות משרד הבריאות – זו הייתה הנחת הבסיס.

לאחר שהערפל קצת ירד, אנחנו חשבנו שנכון להתחיל לפתוח את השירותים הקהילתיים בעיקר לעבודה מרחוק. אני חושב שבאופן חד-משמעי ברור לחלוטין שעבודה מרחוק לא דומה לשירות פרונטלי. בקטע הזה עברנו שירות שירות, נושא נושא, ובדקנו מה השירותים המיטביים שיכולים לתת במסגרת עבודה מרחוק. אני רוצה להגיד שזה לא היה קיצוץ של שירותים אלא בדיוק הפוך. אנחנו הצלחנו לשכנע את האוצר שבכל השירותים הקהילתיים אנחנו יכולים לתת שירותים מרחוק למרות שבאופן מסורתי כל השירותים האלה ניתנים בתוך המסגרות עצמן. ומה לעשות? לא דומה שירות מרחוק לשירות פרונטלי שבו כל העובדים נמצאים, כל השירותים נמצאים, כל החוסים נמצאים. השירותים הם שונים. עברנו על כל שירות ושירות, הצגנו SLA מאוד ברור מה צריך להיות. לא כולם ירדו עד עכשיו לשטח עד לאחרון המסגרות, זה יקרה ביום-יומיים הקרובים. אני אומר, אנחנו עשינו מגוון שירותים של מה אנחנו מצפים מכל שירות ושירות בכל נושא ונושא. לא מדובר בכלל על קיצוץ אלא הפוך. מדובר על כך שאנחנו מצליחים להחיות את השירותים הקהילתיים גם לעת הזו.

תודה רבה, חנן. אני חייבת להגיד שמההתחלה אני מבינה שכאשר הממשלה יושבת ומטפלת במצב חירום, אתם אמורים לקבוע את סדר העדיפויות של התוכניות ולא האוצר, עם כל הכבוד. אני יודעת שתפקיד האוצר במקרה הזה הוא לגרד תקציבים ממה שקיים ולהעביר ולהסיט אותם לטיפול בדברים שהם כנראה רואים אותם כחשובים.

כמו שלא הייתי רוצה לראות קיצוצים בשירותים הרפואיים בתקופה הזו, לא הייתי רוצה לראות אף קיצוץ בתקופה הזו בשירותי הרווחה כי אתם חיוניים באותה מידה. לאחר שתעבור הבעיה הבריאותית, אתם אלה שתצטרכו לטפל בהשלכותיה על משפחות ועל יחידים ועל כולם. כל הכבוד על כך שנלחמתם והחזרתם חלק מהשירותים הקהילתיים. אני חושבת שלא היה ראוי שהאוצר יתערב בשאלה איזה תוכניות יש לסגור ברגע זה. מקסימום הוא אולי לא היה צריך להשקיע יותר כספים במערכת הרווחה, אבל הוא לא היה צריך לדרוש מכם לעשות קיצוצים כאלה. זה בלתי מתקבל על הדעת.

אני מבינה שאתם מנסים להחיות את המסגרות הקהילתיות, אבל זה מחייב גם כן ראייה שונה בשאלה איך מבצעים את השירותים האלה. נכון, במצב חירום מתנהגים בחירום ולא בדרך הרגילה בה מתנהלים כל שנה. אני לא רוצה לראות קיצוץ בחלק מהתוכניות אלא רוצה לראות הסבה בדרך של הנגשת השירות לאנשים כדי שהם יוכלו באמת להמשיך ולתפקד.

עד עכשיו לא הבנתי את ה-70% של תוכנית "נושמים לרווחה" למרות הצורך המסיבי שישנו עכשיו. יכול להיות שאתם צריכים חלק מהכלים שעמדו עד עכשיו לרשות הציבור כמו קורסים והדרכה באיך למצוא עבודה, שחייבים להמשיך איתם. צריך לחשוב על איך לכסות את המשפחות מבחינת ביטחון תזונתי, למשל, והאם הם נמצאים במעגל מקבלי שירותים שונים מבחינת ביטחון תזונתי, אם זה כרטיסים, שוברים וכו'.

אנחנו עושים הרבה מאוד דברים כרגע בתחומים האלו. אנחנו מודעים לתקופה ולמה שאנחנו צריכים לעשות בשירותים האלה, ולחלוטין גם בנושאים האלה. אנחנו ביצענו מספר מהלכים כמו שהוזכר גם פה. חילקנו 30,000 כרטיסי מזון לאוכלוסייה נזקקת של 300 שקל. אנחנו מחלקים 120,000 ארוחות לקשישים מדי יום. שחררנו את תקציב קמחא דפסחא - 9 מיליון כרגע, למרות התקציב ההמשכי שמאוד מאוד מטריד אותנו. אנחנו המשכנו עם פרויקט של "אשל ירושלים" לעוד חודשיים עם 6 מיליון שקל. אנחנו בודקים כרגע את כל - - -

חנן, שמעת את טענות הארגונים בעניין הקמת מטה להפעלת כל חלוקת המזון כי ישנם גם ארגונים שעושים את זה. אנחנו רואים בשטח שיש כאלה שמקבלים יותר מגורם אחד ויש כאלה שלא מוכרים לרווחה שלא מקבלים כלום.

סיפור ביטחון תזונתי הוא סיפור עתיק גם בימי שגרה, ונשאלת שאלה מאוד גדולה בכלל איפה המדינה נכנסת, איפה אנחנו נכנסים, איפה הארגונים נכנסים. זו שאלה עתיקת יומין לגבי מדיניות. יש גם קולות שאומרים שכל סיפור הבטחת הכנסה נועד לתת את המענה לביטחון תזונתי. זה לא ויכוח שנצליח להתגבר עליו בימים אלה. לצורך העניין, ובגלל המצב, אנחנו כרגע מנסים לתגבר את כל מערך המזון שלנו, במיוחד לאוכלוסיות שלנו ולאוכלוסיות בסיכון כמו: משפחות במצוקה, נכים, ילדים, זקנים, ולשם אנחנו מכוונים כרגע, לפחות בתקופה הזו, את יהבנו.

חנן, אני בטוחה שאי-אפשר לסיים את הוויכוח העקרוני והכללי בנושא ביטחון תזונתי, ובטח לא בימי חירום. אבל השאלה היא האם אפשר לפחות למצוא איזשהו מנגנון של תיאום בין ארגונים שעושים את העבודה הזו לבין הפרויקטים השונים של המשרד. האם בתוך המשרד עצמו יש איזשהו תכלול של כלל הרשימות ושל ההשקעה שאתם נותנים בעניין זה?

שנית, קיבלתי הרבה פניות, וכבר דיברתי עם המנכ"ל בנושא הזה, והוא הבטיח לבדוק את העניין, על כך שהמנות הקרות הן דבר שמאוד לא מקובל ולא רצוי באוכלוסייה הערבית. כבר כמה פעמים ביקשו להחליף למשהו שהוא יותר רגיש תרבותית למה שמקובל, אם זה סל מזון או חומרים, או לבקש מהמטבחים שסיפקו במועדוני יום לקשישים ולילדים את המנות שהם בישלו והגישו ולעשות היערכות מתאימה כזו. באוכלוסייה הערבית מספר הקשישים העריריים שאין מי שיבשל עבורם או מי שיספק להם את האוכל הזה הוא מאוד קטן. האם שקלתם את זה ומה החלטתכם בנושא?

לגבי התכלול – ככלל, המנכ"ל, כמו שהזכרת, מתכלל את העניין. אנחנו מאוד מאוד משתדלים בסעיפי המזון הזה, גם לגבי זקנים, גם לגבי מה שקורה כרגע עם המשרד והארגונים השונים ופיקוד העורף. אנחנו מאוד מאוד משתדלים לוודא בכל מיני שולחנות ובפורומים, גם שולחנות הפורום שיש לנו עם רח"ל וגם עם שולחנות עם פיקוד העורף וגם שולחנות שאנחנו עושים גם במשרד וגם עם ארגונים וגם עם הג'וינט לוודא שאף אחד לא דורך על הרגליים של האחר, וכולנו מצליחים להגיע לאוכלוסיות רבות ככל הניתן.

לגבי המגזר הערבי – אני יודע שהיו הרבה מאוד דיונים לגבי הרגישות התרבותית וכיצד אנחנו מתייחסים אליהם בצורה קצת שונה לגבי הטעמים והרגישות התרבותית שלהם. אני יודע שנעשו בזה הרבה מאוד דיונים, אני לא סגור מה בסוף היתה ההחלטה ואיך התמודדו עם זה. אני רק יודע שזה היה על השולחן שלנו בימים האחרונים.

האם תוכל לספק לי תשובה לאחר הישיבה?

אעשה בדיקה ואחזור אלייך אחרי הישיבה.

אני מאוד מבקשת כי זה כבר עולה יותר מדיי מהשטח. לדעתי, יש 35 רשויות מקומיות שעד היום לא רשומות והקשישים לא מקבלים את האוכל הזה. הגיע הזמן לסדר את זה לפני פסח. אני אומרת כל הזמן "לפני פסח" כי אני מבינה שלא יהיה לי עם מי לדבר שבוע שלם, והקשישים האלה לא יקבלו את הסיוע הזה עוד שבוע.

עו"ד ערן, בבקשה.

תודה, גברתי. שלום, חנן. מה שלומך? קודם כול, אני חושב שהעשייה של המשרד בימים אלו ראויה לשבח. אתם עושים הרבה דברים חשובים, גם בתחום הביטחון התזונתי וגם בכלל, ואני מחזק אתכם בעניין הזה. צריך להגיד גם דברים טובים.

בהקשר של הביטחון התזונתי חשוב לי לציין משהו שכולנו חייבים להבין. חג הפסח כבר פה איתנו שלושה שבועות, והוא יימשך עוד כנראה לפחות שלושה שבועות. אנשים זקוקים למזון בחגים באופן גבוה יותר מימים רגילים כיוון שהם נמצאים בבית. המשפחות עם הילדים נמצאות בבית כבר שלושה שבועות 24/7. ילדים עניים ואחרים שהם בסוציו-אקונומי נמוך שקיבלו ארוחות של מפעל ההזנה שאת חלקן הקשישים מקבלים היום, - - -

ערן, תשאל שאלה כי חנן שמע את כל הדיון שלנו עד עכשיו והיה איתנו.

חנן, יש לי שתי שאלות: האחת, האם היוזמות שהיו עכשיו לפני הפסח, לאור העובדה שהפסח ממשיך כי אנשים מממשיכים בבידוד ויש מצב חירום, יימשכו גם לאחר הפסח? 40 מיליון שקל של משרד הביטחון דרך פיקוד העורף, סלי מזון – לאיזה אוכלוסיית יעד ולכמה זמן הפרויקט הזה יימשך? אפרופו תקציב המשכי, האם אתם פועלים על מנת לאשר גם את התמיכות של חג שני שזה החצי השני של קמחא דפסחא לסלי מזון וארגוני גג?

חנן, קח גם בחשבון שביום ראשון הבא ובראשון שאחריו יש את חג הפסחא לעדות הנוצריות וכבר נכנסים לרמדאן בעדה המוסלמית. איך אתם מתייחסים לזה?

ראשית, אנחנו מתייחסים לעניין. מבחינתנו, אנחנו כל הזמן באירוע מתגלגל. אנחנו אישרנו כרגע את כל הארוחות החמות לשבוע שלאחר הפסח, לשבוע שמתחיל ב-19. אנחנו משתדלים לסגור עוד היום את השבוע שלאחר מכן. דהיינו, לסגור את חודש אפריל, ומכאן לצאת לדרך.

הסיפור של פיקוד העורף לא מתוכלל על ידי המשרד ככל שאני יודע, ולכן אני לא בדיוק יודע להגיד לך על איזה אוכלוסיות מדובר. מבחינתנו, אנחנו עושים את כל הארוחות לקשישים במסגרת מפעל ההזנה. אני לא יודע על 40 מיליון שקל שאתה מדבר עליהם, צריכים לבדוק את זה.

חוזר שיצא מאצלכם, אשלח לך.

תשלח גם לוועדה.

לגבי החג השני – אנחנו כרגע עובדים, כמו שאמרתי, גם בתקצוב סיפור הקורונה וגם לסיפור התקציב ההמשכי. אנחנו עובדים בשיטת פרה-פרה. אנחנו מנסים להתגלגל ולהמשיך הלאה. גם התקציב ההמשכי שאליו נכנסנו הוא לא משהו שקל להתמודד איתו מבחינה זו, ולכן נצטרך לעבור את חג הפסח ואת השבועות הקרובים ומשם לראות מה אנחנו יכולים להגיד לגבי המשך התמיכה בחג שני.

חנן, האם קיבלתם איזשהו תקציב תוספתי או שתקבלו לתקופה הזו לפעילות המשרד או שהכול בעצם הסבות מ-1 חלקי 12 וקיצוצים פנימיים שהסבתם אותם לפעילות נוספת?

לא. כל מה שקורה כרגע בעידן הקורונה, מדובר על תוספות תקציביות. אנחנו בעידן שבו התקציב 1 חלקי 12. אנחנו שורדים את השוטף ובקושי כל שאר הדברים שאותם הזכרתי, כל התוספות לגבי מזון, התוספות לגבי מצב חירום, התוספות האחרות - - -

אפשר לדעת כמה התוספות?

אנחנו מדברים כרגע על עשרות מיליוני שקלים וזה כל יום משתנה. הייתי אמור להתחיל ישיבה עוד שתי דקות יחד עם המנכ"ל ואגף תקציבים על תוספות נוספות שאנחנו מבקשים. אנחנו כל הזמן נמצאים באירוע מתגלגל ואנחנו כל הזמן מרחיבים את התקציב שלנו. מבחינה זו האוצר הולך איתנו די יד ביד. אני מתקשה היום קצת להשמיץ אותו, אני מתנצל בפני הוועדה. אנחנו עובדים איתם יד ביד ואנחנו מתקדמים.

איזו אכזבה.

אני רוצה לחזור לעניין החזרת העובדים הסוציאליים לתפקוד מלא. האם אתם מבקשים החרגה של העובדים הסוציאליים? ואם כן, מה הכיוון? מתי יחזרו העובדים הסוציאליים לתפקד, כולל כמובן אלו שבמטות המקצועיים שלכם?

סליחה, זה לא משהו שאני מתעסק איתו ביום יום - -

זו שאלה מקצועית, לא כלכלית.

- - אבל מתוך ישיבות ההנהלה שאני משתתף בהן, ככל שאני מבין היתה דרישה חד-משמעית ממשרד הרווחה שכל העובדים הסוציאליים יוחרגו גם בתקש"חים וגם לצורך העניין בפעילות שלהם. זו היתה העבודה שלנו לאורך כל הזמן. אני חושב שיש לנו הצלחה די גדולה מבחינה זו לגבי מה שקרה בפועל.

לא, לא נכון.

הכול יחסי בעולם, אבל אני אומר שהדרישה שלנו באופן חד-משמעי היתה מההתחלה שכל העובדים הסוציאליים יוחרגו וימשיכו לעבוד.

מי בדיוק התנגדה לאמירה הזו? ענבל, ידעתי. ענבל, אנחנו יודעים שעדיין אין החלטה. בדיוק אתמול שוחחתי עם השר. השר אמר שהם רוצים את זה, בינתיים עוד אין החלטה, הוא מקווה שמייד לאחר פסח העובדים הסוציאליים יוחרגו ויחזרו לתפקד.

יש לי שאלה לפריצקי. אני רוצה לשאול לגבי תוכניות כמו: מעטפת רכה שמתעסקת במשפחות בסיכון, ראשית שמתעסקת בתפקוד הורי – לא חשוב בכלל בימים אלו שהילדים מטפסים לכולם על המוח, פנימה, משפחות שיש בהן הזנחה, כל אלה על 15% תקצוב. זאת אומרת שהם נסגרו לחלוטין. זה אפילו לא הקצוות שנשארו בתוכניות של ה-40%. מי קבע שהתוכניות האלה ייסגרו בתקופה כזו? האוצר או משרד הרווחה? זה מה שאני מנסה לפחות להבין - על מי צריך להוציא את הכעס ואל מול מי צריך לדרוש את זה?

בקטע הזה המשרד עם שותפות עם השירותים המקצועיים עבד לטפל בכל השירותים הקהילתיים כאשר מה שעמד לפנינו הוא האם אפשר לתת שירותים ואיזה שירותים ניתנים במסגרת החירום הזו.

אז לא היה נראה לכם שהיה צריך לטפל במשפחות בהזנחה וגם לא בילדים בסיכון.

אני לא אומר, אני אחזור ואדגיש, אנחנו חושבים, אנחנו מודעים, אנחנו מאמינים, זה התפקיד שלנו, שכל שירותי הקהילה צריכים לפעול בצורה מלאה. אנחנו חושבים שהם צריכים לפעול גם מעבר לתקציב שלהם היום ולהגדיל את השירותים שלהם.

אני מתנצל, מנג'סים לי פה לעלות לישיבת זום אחרת עם האוצר, ואצטרך לקצר.

אני אומר שכאשר באנו לבחון את התוכניות, הדבר המרכזי שעמד מול עינינו היה האם אנחנו יכולים להמשיך את צורת ההתקשרות הזו באמצעים וירטואליים, כן או לא, והאם יש להמשך השירות הזה איזשהו ערך מוסף ושאנחנו יכולים אכן לבצע אותו – זו היתה ההתמודדות שלנו. אני מסכים שהיו ויכוחים לא פשוטים מה אפשר לעשות ומה אפשר לא לעשות.

אבל למה צריך לקצץ בכלל?

אני לא יודע לדבר על תוכנית ספציפית כזו או אחרת, אני חוזר ואומר כפי שאמרתי בהתחלה, אין מה לעשות.

אין מה לעשות?

אני אומר, לא מדובר באותם שירותים. אנחנו ניסינו לבדוק מה הערך שיש לשירותים הווירטואליים ולשירותים מרחוק בכל שירות ושירות. יכול להיות שבחלק מהשירותים אפשר לדבר עליהם, אפשר להתווכח, אפשר גם לשנות, אבל ככלל הלכנו שירות שירות וניסינו לבדוק איזה ערך תוספתי ואיזה ערך מוסף יש על מנת שאפשר יהיה להמשיך את השירות הזה בימים אלה בצורה של עבודה מרחוק, וכך - - -

אפשר לקבל רשימה של כל הפרויקטים האלה, בבקשה?

יש רשימה, יצא חוזר מנכ"ל - - -

הרשימה נמצאת בוועדה.

חנן, אני רוצה רק להבין דבר אחד. אם אתם טוענים שאתם מקבלים תקציבים נוספים, ואני מאמינה לך, ותיכף אשאל את משרד האוצר, למה היה צריך לקצץ מהתקציבים של הפרויקטים האחרים? מה עושים עם הקיצוץ הזה, עם הכסף הזה?

אני מסביר, אני מסביר. זה לא שהיו צריכים לקצץ. אנחנו ניסינו בכל תוכנית ותוכנית להגיע למקסימום של מיצוי התוכנית בדרך של עבודה מרחוק. מה לעשות? עבודה מרחוק זה לא כמו עבודה פרונטלית. נחסכים עובדים, שירותים נחסכים, אנחנו לא נותנים את כל המשאבים. זה מה שקורה כאשר לא נותנים שירות ספונטני לכל החוסים שמגיעים לתוך המסגרת. אנחנו - - -

חנן, אני רוצה להבין. יש לי פה את הטבלה.

רגע, רגע, רגע, רגע.

לא, את זה כבר שמעתי. אני רוצה להבין משהו אחר. יש לי פה את הטבלה של הפרויקטים והיקף התשלום מתוך התעריף. כלומר, הוחלט על העניין לפי היקף תשלום. ההיבט התקציבי היה חשוב מאוד בהחלטה של הקיצוץ ומידת הקיצוץ, יותר מהפעילות עצמה. עובדה שאתם אומר לי שאתם מנסים להחיות בחזרה את הפרויקטים האלה. השאלה שלי היא לגבי הכסף הזה עשיתם עליו קיצוץ מהיקף התעריף ועוד כמה דברים כמו הסובסידיה לנשים שיוצאות לעבודה במעונות היום שלהן, וכמו האוכל שהיה לילדי הרווחה וכו' - איך משתמשים בכסף הזה? לא עושים הסבה? אני רוצה לשאול עכשיו את האוצר, כמה מתווסף לתוך זה? ההרגשה שלי שאתם לוקחים מצד אחד ומעבירים לצד אחר לפי הוראות האוצר.

ברשותך, אומר עוד משפט. אני באמת חייב ללכת לישיבת זום אחרת. אני רוצה להגיד שהבחינה של כל שירות ושירות אפילו לא נעשתה בפן התקציבי. אנחנו חילקנו את זה לארבע קטגוריות: פעם אחת, שירות שיכול להינתן בצורה מלאה, ואנשים בגלל שהיו מוחרגים בתק"שים יכולים אכן להגיע לשירות או שאנשים יכולים להגיע אליהם לביתם פחות או יותר באותה צורה. פעם שנייה, מסגרת שלא יכולה לספק שירות. ואחרי זה בחנו את כל השירותים, האם הם יכולים לספק שירות וירטואלי בעצימות גבוהה או בעצימות נמוכה. אם זה היה בעצימות גבוהה נתנו 70%, ואם זה בעצימות נמוכה נתנו 40%. הרעיון התחיל ונגמר באיך השירות יכול להינתן בעת הזו. מבחינה זו, התקציב היה רק בבואה של החלטה האם אפשר לתת את השירות הזה או אי-אפשר לתת את השירות הזה בצורה סבירה.

האם השתמשתם בקיצוץ שנעשה ליעדים אחרים או שהוא יועמד לרשות הפרויקטים כדי להרחיב את הפעילות שלהם אחרי שנצא מעידן הקורונה?

מכיוון שאנחנו בחודש מרץ החלטנו החלטה גורפת להמשיך לשלם את הכול במאה אחוז מכיוון שההחלטה היתה באמצע החודש, לא נתנו את המידע כמו שצריך, עדיין לא היה ברור מה יקרה- - -

לא, הרבה מהפרויקטים לא קיבלו מלא.

עד הראשון לאפריל אנחנו שילמנו באופן מלא את כל השירותים. כל התוכנית של עבודה בעצימות גבוהה ונמוכה מתחילה מהראשון לאפריל.

מעונות יום לא קיבלו.

למעט מעונות יום. מעונות יום זה לא החלטה שלנו, זה החלטה בזרוע עבודה – בכלל החלטה שהיתה גורפת לגבי כל מעונות היום. אנחנו מסתמכים בקטע הזה על מה שקורה במעונות יום לנשים עובדות. אנחנו רק חלק מתוך מארג ה- - - והשירותים של מעונות יום. שם היתה החלטה גורפת לסגור אותם, ובהתאם לזה היינו גם חייבים לסגור אותם.

אני מבינה שבכל הפרויקטים שנעשה בהם קיצוץ לפי הטבלה שנמצאת מולי, התעריפים עבור מרץ יעברו רגיל.

לחלוטין, כן.

כלומר, הקיצוץ לפי הטענה עוד לא התחיל.

אבל אנחנו כל הזמן מסתכלים - - - מה עם אלה - - -?

אני מבקשת, אני רוצה להקשיב לתשובה.

אנחנו עובדים לפי המתכונת החדשה החל מהראשון לאפריל.

החל מהראשון לאפריל. למה השטח גועש ורועש שהתחיל כבר הקיצוץ?

הודענו בחוזר מנכ"ל מאוד מסודר לכל השירותים שלנו שבגלל אי-הבהירות שהיתה בשטח אנחנו ממשיכים לשלם את חודש מרץ כרגיל ובאופן מלא, למעט מעונות יום שכפי שאמרתי שזה סוגיה נפרדת. למעט מעונות יום, כל השירותים ימומנו באופן מלא בחודש מרץ. לא עשינו שם קיצוץ, ולא של שקל.

ברשותך, אני חייב - - -

אני יודעת שאתה צריך לרוץ. השאלה היא האם אתם מקבלים תוספות תקציביות אחרי ששמעת את הכול ואת הדיונים שלנו על חשיבות התוכניות האלה, ומחליטים שאתם ממשיכים לשלם גם באפריל עבור תעריף מלא. אני מבקשת שתעלו את זה בדיון.

אי אפשר, זה לא יעזור לכלום. הוציאו אותי לחל"ת.

אני מבטיח שזה יהיה הנושא הראשון שאעלה בישיבה.

אני מאוד מודה לך, ואני מחכה לתשובה בעניין המזון באוכלוסייה הערבית. תודה לך.

מר נתנאל אשרי, רפרנט האוצר, אני מבקשת לדעת מה סדר גודל התקציבים הנוספים שניתנו למערכת הרווחה עד ליום זה – הנוספים, לא ההסבות מתוך תקציב המשרד ממילא.

אני לא מבין מדוע החשדנות כשכבר דיברנו על זה בישיבה שעברה, והבהרתי את הסכומים שניתנו עד כה. אנחנו במשא ומתן - - -

לאיפה העברת את זה? לא קיבלנו. קודם כול, זה לא עניין של חשדנות, זה עניין של שקיפות. אני חושבת שזה מה שאנחנו עושים פה, אנחנו בודקים ומקבלים מידע. אתם מצדכם צריכים למסור. אנחנו לא קיבלנו שום מידע בנושא הזה. יכול להיות שזה הועבר לוועדה אחרת.

מה זאת אומרת? האם לא אמרתי בישיבה הקודמת שהוספנו 70 מיליון שקל תוספתי?

אתה מתכוון לדיון שהתקיים לפני שבוע?

נכון.

בתמימותי חשבתי שכבר הוספתם, כי אני שמעתי שכמעט כל יום, ועכשיו חנן פריצקי אמר, מתחדשים סכומים בנושא הזה. חשבתי שכבר עשיתם איזושהי תוספת מעבר ל-70. אנחנו עדיין עומדים ב-70?

לצורך העניין, כן. אנחנו בקשר עם המשרד לגבי הרחבות נוספות. אני בטוח שחנן גם דיבר על זה קודם שאנחנו אפשרנו מחדש בעקבות התובנות המקצועיות של המשרד לפתוח את המסגרות הקהילתיות עד כמה שניתן בעת הזו. לא הערמנו על זה שום קושי תקציבי. שיתפנו פעולה עם כל הבקשות של המשרד בנושא.

עד כמה שידוע לי, גם לכם יש מה להגיד בעניין החזרת או החרגת העובדים הסוציאליים? יש לכם החלטה בנושא?

את מתכוונת ברשויות המקומיות?

כן.

מבחינתנו, הנושא הזה עומד לפתחו של מנכ"ל משרד הפנים שהוציא הנחייה לרשויות המקומיות שהעובדים הסוציאליים חייבים להיכלל במסגרת 30%- - -

הם מסרבים לאכוף את זה, נתנאל.

אני מבקשת לא לקטוע אותו. מה הם צריכים?

- - - שהם צריכים להיכלל במכסת 30%. זו גם העמדה המקצועית שלנו, מבחינתי, ואנחנו סומכים את ידנו על השלטון המקומי שיודע לאכוף את ההנחיות שלו בנושא הזה.

הוא לא צריך להציע הנחיות שהם ייכללו ב-30%, הם כבר כלולים ב-30%. אנחנו רוצים שהם יוחרגו מכל התקנות ושהם יעבדו ב-100% לשכות הרווחה, ואז תעשו חשבון כמה אתם רוצים לתת לרשויות.

לשכות הרווחה אמורות לעבוד כבר היום ב-100% לפי ההנחיות של השלטון המקומי. ככל שהשלטון המקומי מעוניין לפנות ממכסת 30% שלו עבור עובדים שהם לא עובדי רווחה, כי זה המשמעות של מה שנאמר כאן כרגע. זה עניין של השלטון המקומי.

אבל אתה יודע שאם הם ישימו את כל הלשכות, לפעמים זה לא משאיר להם עובדים אחרים לעבודה בעירייה מתוך ה-30% שאתה מדבר עליהם.

אליי לא הגיעו בשלב הזה פניות מהסוג הזה. בעיריות עובדים גם המון המון עובדי חינוך שהם עובדי עירייה כשכרגע מערכת החינוך מושבתת. אנחנו לא מכירים כרגע שום פנייה - - -

בטח שאתה מכיר, נתנאל. אני מתכתבת איתכם כל היום וכל הלילה.

וגם הבנתי שזו דרישה של המשרד עצמו.

אני מחפש עכשיו בהיסטוריית ההתכתבויות שלי, ענבל, ואני לא מוצא את השם שלך.

לא בווטסאפ, במכתבים. לא אליך ספציפית, למנהלים שלך.

זה נשמע לי מאוד מוזר, נתנאל, כי השר אתמול אמר שזו אחת הבקשות שלו שלא נענו בחיוב, ונתבקשתי לדבר גם עם ראש המל"ל וגם עם שר האוצר או משרד האוצר בעניין הזה. זה נשמע מאוד מוזר שאתה לא מיודע בכל התהליך הזה.

אני אומר שוב, מה שאני אומר כאן זה מה שאני יודע על הקשר שהיה בינינו לבין השלטון המקומי בנושא הזה. השלטון המקומי התחייב בפנינו שהוא יוציא הנחייה, והוא אכן הוציא הנחייה כזו, שהעובדים הסוציאליים יכללו במכסת 30% בכל העיריות. מבחינתנו, זה מה שצריך להיות.

זו המלצה, מסתבר.

ענבל, אני איתך בעניין הזה. אני גם חושב שהעובדים הסוציאליים צריכים לעבוד.

אני יודעת, אבל - - -

יש הבדל בין זה שהעובדים הסוציאליים ייכללו ב-30% לבין זה שכל העובדים הסוציאליים יוחרגו, כי אם עובדים סוציאליים ייכללו, אז אוקיי, קובעים 30% מהעובדים הסוציאליים, 40% מהעובדים הסוציאליים, והם ייכללו בתוך ה-30%. אבל לבוא ולהגיד: כל העובדים הסוציאליים מוחרגים, זה משהו אחר לגמרי.

תודה לך.

אני רוצה לסכם את הדיון הזה. בעיניי, עד לעצם הרגע הזה יש לי הרגשה שכנראה הממשלה - - -

סליחה, אני מפסיקה את הסיכום. פתחי אבו יונס, יושב-ראש פורום מנהלי לשכות הרווחה באוכלוסייה הערבית, האם אתה איתנו על הקו? אם כן, פתח את המיקרופון שלך. לא ראיתי שאתה נמצא בקבוצה. הוא לא נמצא? הוא לא נמצא. חבל, יש נושאים שהיו קשורים. העליתי את נושא המזון ואת נושא המשפחות שחיו בעוני, אבל היה מן הראוי לשמוע מה יש לפורום מנהלי הלשכות באוכלוסייה הערבית להגיד, במיוחד לאחר הדיון הקודם שהיה לנו והעלייה מאוד מבהילה, בעיניי, בתלונות על אלימות במשפחה בנגב. הייתי רוצה שיהיה באמת טיפול מיוחד בנושא. אני מקווה שנשמע עוד היום תשובה בעניין המזון מהמשרד כפי שהבטיח חנן.

הוועדה רואה בדאגה רבה שהממשלה עדיין לא קלטה את הקושי ואת ההשלכות הרווחתיות שיהיו על הציבור הרחב לאחר התקופה הזו. לצערי הרב, אני מאוד פוחדת שנגיע למצב של רעב אמיתי ויהיו תמונות קשות לאחר סיום התקופה הזו, ואפילו תוך כדי התקופה, אם הממשלה ואם גורמי הרווחה לא יכשירו עצמם לטפל בצורה הכי נכונה ותהיה התערבות מסיבית של הממשלה כדי למנוע מראות קשים של רעב אמיתי. כבר יש קבוצות שמתקשרות איתנו ומעידות על מצב רעב קשה ועל הצורך בביטחון תזונתי.

אנחנו רושמים לפנינו שעד עכשיו כל הנושא של ביטחון תזונתי לא מתוכלל ולא מתואם בצורה הכי טובה, ואנחנו חושבים שצריך לשים בצד היום את כל הדיונים והמחלוקות שהתקיימו בנושא ביטחון תזונתי, ולגשת ישר לעבודת מטה שתתכלל את כל העשייה שנעשית בתחום הזה כדי לתאם שלא יהיו אנשים שיקבלו יותר מדיי סיוע ואנשים שלא יקבלו בכלל. צריך שיהיה תיאום בין כל הגורמים העוסקים בנושא, כולל הגורמים מהחברה האזרחית שעובדים ומנסים לעזור בנושא זה.

לגבי תקציב נוסף לקמחא דפסחא - אני מבקשת לדעת האם כבר נוצלו ה-9 מיליון כפי שאמר חנן פריצקי, ומה קורה עם הקבוצות והעדות האחרות שבתוך החברה כמו: החברה הערבית, נוצרים, מוסלמים ודרוזים, שגם כן חוגגות חגים בתקופה הזו וצריך לעבוד כדי לספק להן תשובות ומענים.

לגבי תקציבים לפרויקטים שאמורים לטפל במשפחות בעוני – אני אפילו מזועזעת מהרעיון של הורדה בתקציבים ובתעריפים שלהם.

אנחנו קוראים עכשיו מישיבה זו להשאיר את התקציבים של המענים הקהילתיים למשפחות ולנוער ולקשישים במצוקה גם לחודש אפריל, ולא לקצץ מזה, ולהחליט החלטה גורפת להוסיף לתקציבים האלה, אם אפשר, כדי לטפל בשורש, כי הרי בסופו של דבר המדינה תצטרך לתת מענה להרבה אנשים שהקורונה תעבור מהבתים שלהם אבל העוני יישאר, ויישאר עמוק מאוד במשפחות אלו. חבל להיכשל בטיפול נקודתי וזמני עכשיו ולהיתקע עם בעיות לטווח ארוך יותר לאחר מכן.

אני אפנה גם כן למל"ל ונבקש לקבל עדכון בעניין המזון לקשישים באוכלוסייה הערבית ולילדים, ועוד היום להחזיר את המנות או להמיר את המנות לסל מזון, לפחות ברשויות המקומיות שאמרו שמה שמחולק לא הולם.

אני חושבת שהתפקיד שלנו במקרה חירום הוא להתגבר על הכשלים והמחסומים הבירוקרטיים ולמצוא פתרונות.

תודה לכולם. אני נועלת את הישיבה.

הישיבה ננעלה בשעה 13:50.