פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-ושלוש

הכנסת



5

02/04/2020


מושב ראשון



פרוטוקול מס' 11
מישיבת הוועדה המיוחדת בעניין ההתמודדות עם נגיף הקורונה
יום חמישי, ח' בניסן התש"ף (02 באפריל 2020), שעה 12:00

השלכות משבר הקורונה על החברה הערבית

חברי הוועדה: עפר שלח – היו"ר
אנטאנס שחאדה – מ"מ היו"ר
מיקי חיימוביץ'
יואב סגלוביץ'
אוסאמה סעדי
ג'אבר עסאקלה

משה אבוטבול
עאידה תומא סלימאן

ד"ר שלומית אבני - מנהלת האגף לתכנון מדיניות, משרד הבריאות

מועאוויה כבהה - מרכז בכיר בקרה על תוכניות מינהל רפואה, משרד הבריאות

נדב בן יוסף - מרכז בכיר תוכניות התערבות, תקציבים, משרד הבריאות

גידי פרץ - מנהל תחום צמצום פערים, משרד הבריאות

ד"ר זאהי סעיד - עוזר מנכ"ל הכללית

דור בלוך - רכז, אגף תקציבים, משרד האוצר

מוחמד ברכה - יו"ר ועדת המעקב העליונה

ד"ר בשארה בשאראת - יו"ר החברה לקידום הבריאות בחברה הערבית בהסתדרות הרפואית בישראל

אחמד שייח' - מנהל אגודת הגליל

ד"ר מוחמד חטיב - מנהל הוועדה הארצית לבריאות

סמאח חטיב - עמותת סיכוי

נעה בן שבת

ענת כהן שמואל

ירון קוונשטוק



השלכות משבר הקורונה על החברה הערבית

אני פותח את הדיון. אנחנו מייחדים דיון מיוחד למגזר הערבי, שיש לו באמת מאפיינים מיוחדים. גם מאפיינים מיוחדים של האוכלוסייה ושל צורת החיים שלה, של היכולת לעשות גם דברים כמו בדיקות, גם דברים כמו בידוד בתוכה, וגם של הקשר שלה עם מרכזים רפואיים כאלה ואחרים. ולכן, כמו שנעשה דיון על המגזר החרדי ביום ראשון, אנחנו עושים את זה כאן. את הדיון הזה ינהל חבר הכנסת אנטאנס שחאדה, בבקשה.

(היו"ר אנטאנס שחאדה, 12:07)

תודה. צהריים טובים ואני מודה לכל המשתתפים. נכון, אנחנו בוועדת הקורונה החלטנו, בשיתוף פעולה עם חבר הכנסת עפר שלח, שנקים ועדת משנה לחברה הערבית, אבל בגלל שהוועדות עדיין לא התחילו לעבוד בצורה סדירה, נורמלית, אז את המינויים או את החלוקה נעשה בשבועות הקרובים. ואני מקווה שלא נצטרך את זה, שכל משבר הקורונה יהיה קצר, כל מצב החירום יהיה קצר, ואז אפשר לחזור לשגרה לאט לאט.

נכון, בחברה הערבית יש מציאות שונה משאר החברה בישראל, מהחברה היהודית, גם משאר הקבוצות הייחודיות. אנחנו נכנסנו למצב חירום בריאותי, וזו פעם ראשונה שאנחנו מתמודדים עם זה, אבל נכנסנו למצב הזה לא מוכנים, אין לנו את המוסדות הנדרשים, אין לנו את הטיפול הנדרש, וחסרה לנו מעורבות או נוכחות של משרדי ממשלה ביישובים הערבים.

אבל מתוך הניסיון שלנו כבר היו לנו כמה מקרי חירום: ב-2006 מלחמת לבנון השנייה ועוד אירועים, שהקמנו בארגוני החברה האזרחית, גם בהנחיית ועדת המעקב העליונה וועדת ראשי הרשויות, הקמנו ארגוני חירום, הקמנו חדר חירום לטפל ולעקוב אחרי משבר הקורונה.

אנחנו סובלים, כמו שאר האוכלוסייה ושאר החברה, מבעיות רציניות ומחסור רציני בתחום הרפואי. תשתיות רפואיות כמעט ואין ביישובים הערבים, כמעט אין בתי חולים, רק בעיר נצרת. בהיבט הכלכלי אנחנו סובלים ממציאות כלכלית נחותה בהשוואה לשאר החברה. גם מבנה הכלכלה, הענפים הכלכליים ומשלוחי היד שונים וגם השכר שונה. הרשויות המקומיות סובלות מהרבה בעיות.

אני לא רוצה להאריך, כי יש לנו מספר גדול יחסית של משתתפים, אני רוצה לתת להם את הזמן הראוי. אבל אני חייב להגיד, שאנחנו בהתחלה חשבנו לעשות ישיבה ייחודית לחברה הערבית שתטפל בכל הנושאים. אבל התברר שהנושאים גדולים והבעיות מרובות, לכן אנחנו חילקנו את הדיון. היום נתמקד בהיבט הבריאותי והכלכלי במידת האפשר. וברור לנו שנצטרך עוד ישיבות בשבוע הבא ואחרי החגים, כי יש לנו עוד את נושא הרשויות המקומיות, את נושא העצמאים, כל הטיפול בנגב, שצריך טיפול מיוחד, הכפרים הלא מוכרים.

ולמען האמת, הרבה פנו אלינו ביומיים האחרונים כדי להשתתף בדיון, אבל לא יכולנו לעשות את זה. בין היתר, בתי חולים בנצרת שצריכים גם דיון מיוחד. אז אנחנו העדפנו היום להתמקד בשני היבטים, ובשבוע הבא נמשיך בשאר ההיבטים.

פנו אלינו גם ארגונים, לדוגמה ארגון רופאים לזכויות אדם, המרכז הישראלי לדמוקרטיה וכפרים לא מוכרים בנגב, כדי לדון בעוד נושאים. לצערנו, לא נוכל היום, אבל אנחנו מבטיחים לעשות את זה בשבוע הבא.

יש לנו שידור מעמותת הגליל בשפרעם, ששם נציגים של ועדת המעקב העליונה וחדר המצב או חדר החירום שהוקם בחברה הערבית, בהשתתפות מר מוחמד ברכה, ד"ר מוחמד חטיב, אחמד שייח' ועלאא גנטוס. תשתתף איתנו גם סמאח חטיב מעמותת סיכוי, ונציגים ממשרד האוצר ומשרד הבריאות. כן, בבקשה.

כן, רק הצעה לסדר-היום, אדוני היושב-ראש. קודם כול, אני מברך אותך על ועדת המשנה החשובה הזאת להתמודדות עם הקורונה בחברה הערבית. זה חשוב מאוד. ואני גם מברך את חברנו, יושב-ראש הוועדה חבר הכנסת עפר שלח.

אנחנו שלושה חברים בוועדת הקורונה. ביחד איתי יש את אוסאמה סעדי וג'אבר עסאקלה. אבל אנחנו גם במשותפת מחולקים לכל מיני ועדות ומטפלים במשבר הקורונה. בבקשה, אוסאמה.

נכון. אדוני היושב-ראש, חבר הכנסת עפר שלח, בהמשך למה שדיברנו, וגם ההודעה שהוצאת על העניין הזה של בוגרי סיעוד, וההודעה של סימן טוב המנכ"ל על קליטתם, אז היום התחילו לשלוח מכתבים, ד"ר שוש גולדברג, ראש מינהל סיעוד במשרד הבריאות, שלחו מכתבים לבוגרים ומודיעים להם שהם מקבלים היתר זמני לשלושה חודשים. אבל ההודעה הזאת היא רק לבוגרי הארץ ולא לבוגרי חו"ל.

זה המשך של אותה מגמה שאנחנו התרענו עליה במשותפת, של הבחנה, או אם אני מתנסח בעדינות: אפליה פסולה, ואם לא בעדינות – אז גזענות נגד הבוגרים הערבים. בוגרי חו"ל הם רובם ככולם סטודנטים ובוגרים ערבים. וזה גורם לתסיסה. מהבוקר כולנו מוצפים – אני וחבריי וחברותיי – מהמשפחות. אנחנו לא נוכל לעבור על זה לסדר-היום.

סטודנטים לרפואה?

לסיעוד. מה שדיברנו. וההודעה שקולטים אותם, נתנו להם היתר זמני. היום התחילו הסטודנטים הבוגרים האלה לקבל הודעות כאלה ממשרד הבריאות, הסמכה לשלושה חודשים, אבל זה רק לבוגרי הארץ.

האוניברסיטאות בישראל, הכוונה.

עכשיו, היום קיבלתי תשובה. מהבוקר אנחנו בקשר עם משרד הבריאות. התשובה שקיבלנו, שמכיוון שאחוז העוברים, אחוז ההצלחה הוא 20% בבוגרי חו"ל, אז בגלל זה הם לקחו את בוגרי הארץ בלבד. אני אומר לכם: הנתונים האלה לא נכונים. לכן אני לא רוצה עכשיו לגזול זמן - - -

לא רק זה. כשאנחנו שומעים ממנהלי בתי חולים בדיון הקודם, שייאלצו לתת טיפול ברמה יותר נמוכה לכמויות כאלה גדולות, אז אפשר להסתכן גם עם כאלה - - -

לכן ההצעה שלי, אדוני יושב-ראש הוועדה, אני מציע שבשבוע הבא אנחנו נקיים דיון על הנושא הזה של מחסור בצוותים רפואיים, ובמיוחד הנושא הזה של מה שהודעת אתה בוועדה. נזמין את המנכ"ל - - -

בכמה מדובר בנושא של חבר'ה שבאים בחו"ל - - -

מאות. מאות. אולי קרוב לאלף.

אבל יש גם עוד בעיה. עכשיו בדיוק קיבלתי כמה טלפונים. הודעתי בבוקר, קיבלתי את התשובה בעניין המכתב שלי על סטודנטים אתמול. אבל הבעיה שעכשיו קיבלתי איזה ארבעה-חמישה טלפונים מבוגרי המחזור שעברו את הבחינה בחודש ספטמבר, והם כבר מוסמכים מספטמבר, ועדיין לא נקלטו בשום מקום.

אולי נשאיר את זה לדיון ביום ראשון. נעשה את זה ביום ראשון. אני שכחתי פשוט, גם ד"ר בשארה בשאראת מנצרת איתנו, הוא מהסתדרות הרופאים.

אני רוצה להשלים את הנושא. אחד, המחסור בכוח אדם מקצועי בתחומי הרפואה, כולנו כבר יודעים, כל העולם יודע את זה. אנחנו התקדמנו טיפה בנושא הסיעוד. עכשיו הגיע התור של הרופאים שיש להם זכאות להיבחן, וכמובן הם מוכנים לבוא ולעבוד בבתי החולים. והמחסור הוא נראה לעין. ועפר, זה סיפור שאנחנו צריכים ללחוץ על משרד הבריאות בו.

לכן אני מציע ששבוע הבא - - -

אני לא יודע מה נספיק שבוע הבא, יש לנו - - -

זה לא דיון ארוך. צריך שעה, שעה וחצי - - - האחראי במשרד הבריאות.

אני רוצה להתחיל את הדיון משפרעם מעמותת הגליל. ניתן לאבו סעיד מוחמד ברכה, אחר כך מוחמד חטיב. אבו סעיד יפתח, ובאופן כללי ידבר על המשבר. ד"ר מוחמד חטיב, שהוא מומחה לבריאות הציבור, ייתן גם סקירה על המצב הבריאותי. אחר כך אחמד שייח' – גם בריאות, ועלאא גנטוס על ההיבט הכלכלי. אני מבקש חמש דקות כל אחד, כי הדיון מוגבל לשעתיים, וכדי שתענו אחר כך על השאלות. תפדל, אבו סעיד.

אני רוצה לברך את יושב-ראש הוועדה. קודם כול, יושב-ראש הוועדה הכללית של הקורונה חבר הכנסת שלח, וגם הוועדה המצומצמת שמטפלת בהתפשטות הקורונה בחברה הערבית. אני בטוח שחבר הכנסת אנטאנס שחאדה ימלא את תפקידו כראוי, וכולנו מאחלים לו הצלחה. הצלחתו היא ההצלחה של כולנו. ואני מברך את כל הנוכחים בישיבה החשובה הזו והראשונה.

אני כידוע מדבר כיושב-ראש ועדת המעקב העליונה של הציבור הערבי. הוועדה הזו כוללת בתוכה את כל המרכיבים המוניציפליים והפוליטיים של החברה הערבית – גם ועד ראשי הרשויות, גם המפלגות, גם חברי הכנסת וגם ארגוני החברה האזרחית. והוועדה הזו, ועדת המעקב, היא הוועדה המאוחדת והמוסכמת שניתנה לציבור הערבי.

אני לא יכול לפתוח בלי להגיד שני משפטים על מה שהיה ביפו. אני לא יודע אם נציג של המשרד לביטחון הפנים נמצא בישיבה, אבל אני חושב שיש מקום לחקור את ההתנהגות הברוטלית של המשטרה אתמול ביפו. זה דבר שהוא חסר תוחלת, חסר משמעות, חסר היגיון - - - על הציבור.

שוב, אני מבקש שתתקיים חקירה רצינית בהתנהגות הברוטלית של המשטרה אתמול ביפו כנגד אזרחי יפו. זה לא התחיל אתמול, היו כבר כמה שבועות של התנכלויות והתעמרויות. מצד שני, אני קורא לציבור שלנו, גם ביפו וגם בכל מקום, לשמור על הכללים ועל ההנחיות של משרד הבריאות ושל הרשויות המוסמכות ולא להתקהל. כל התקהלות יכולה להביא אסון על חברה שלמה. ולכן, גם אם הכעס הוא גדול וגם אם המחאה היא מתבקשת, אני חושב, בימים כאלה אנחנו רוצים לא לשמור על איכות החיים אלא על החיים עצמם.

אני רוצה גם להתייחס, ברשות היושב-ראש, למושג שהולך ונעשה שגור בפי ראש הממשלה: האזרחים הערבים הם אזרחים ערבים פלסטינים, הם לא לא יהודים – זו הגדרה שאין לה שום מקום, זו הגדרה שרוצה להוציא את האזרחים הערבים מהכלל הלגיטימי בהתאם לחוק הלאום. זה סוג של התייחסות שאינו מתקבל, וראש הממשלה צריך לדאוג להתייחס לכל האזרחים באופן שווה, על פי זהותם ולא על פי מה לא הם אלא על פי מה הם כן. אומנם אין לי ציפיות גדולות מנתניהו, אבל בכל זאת אני חשבתי שראוי לעמוד על הסוגיה הזו. גם אם התקבל חוק הלאום, זה עדיין לא עושה אותנו מחוץ לקונטקסט הלגיטימי של האזרחות ושל הקיום בתוך הארץ שלנו ובתוך המולדת שלנו.

אני רוצה לציין באופן שמבטא הרבה גאווה את ההתגייסות של האוכלוסייה הערבית ואת המחויבות שלה לכללים. כל הניסיונות לשים את האוכלוסייה הערבית כאילו שהיא לא שומרת על הכללים – אני אומר לכם: האוכלוסייה הערבית והיישובים הערבים הם בית ספר למחויבות; גם בית ספר להתנדבות ולערבות הדדית ולשייכות אמיתית לחברה. אני חושב שיש מקום להעלות על נס את מה שקורה אצלנו. יש מבצעי התנדבות אדירים, מהילד הראשון שלוקח סל תזונה לאיזה בית, ועד הפרופסורים, מנהלי בתי חולים וראשי מחלקות, שמתגייסים בהתנדבות למבצע הארצי של מלחמה בקורונה, במיוחד בחברה הערבית.

אני רוצה להודיע לוועדה, וגם חבריי שיושבים כאן וגם אלה שאינם יושבים כאן ישלימו, אנחנו בשבוע, עשרה ימים האחרונים הקמנו צוותים שחיברו ביחד מסמך שמשתרע על כ-50 עמודים. המסמך הזה – שקדו על חיבורו מיטב המומחים ברמה הגבוהה ביותר בארץ, וכולם בני החברה הערבית. המסמך, כאמור, מורכב מ-50 עמודים, שכולל תיאור מצב ותוכנית פעולה ודרישות בתחומים הבאים: בריאות, רשויות מקומיות, רווחה, ביטחון תזונתי - -

אבו סעיד, צריך להדגיש שזה בנושא משבר הקורונה.

כן, הכול סביב הקורונה.

- - הנשים, חינוך, תעסוקה ועבודה, הצרכים המיוחדים של הנגב – פה התייחסות נפרדת לצרכי הנשים שם, וגם ליישובים משוללי ההכרה. הנושא של עסקים, הנושא של הצרכים של העובדים, של המובטלים והצרכים של האוכלוסייה ביישובים המעורבים.

אנחנו נעמיד את המסמך שהוגש לוועדת המעקב ולוועד ראשי הרשויות הערביות ולרשימה המשותפת, נעמיד אותו לרשות הוועדה שמטפלת בנושא של הקורונה, הוועדה הכללית וועדת המשנה בראשותו של חבר הכנסת שחאדה. אנחנו גם נעמיד את המסמך לרשות כל משרדי הממשלה, על מנת שהטיפול יהיה מקצועי ואמיתי ונקודתי ומקיף – גם נקודתי וגם מקיף. אנחנו נדאג שהמסמך הזה יהיה זמין באתרים שלנו בערבית ובערבית.

בימים האלה אנחנו שוקדים על תרגומו לשפה האנגלית, אם נצטרך להשתמש בו לארגון הבריאות העולמי. אני מקווה שלא נגיע לשם, שגם הטיפול במדינה כלפי האזרחים הערבים יהיה ממצה ומקיף וצודק ושוויוני, וגם התקופה של - - - והמגיפה הזו תחלוף מהר ככל האפשר. אין ספק שיש צרכים וחוסרים ספציפיים. אני בטוח שחבריי שיושבים כאן וגם אלה שלא יושבים כאן יתייחסו אליהם. יש התקדמות, ההתקדמות היא עדיין מועטה ולא מספקת.

אני כאן רוצה לברך בשם הנהגת הציבור הערבי את כל המתנדבים, כאמור, מראשי מחלקות ומנהלי בתי חולים, עד אחרון הנערים שמביא סל תזונה לבית כזה או אחר. יש תופעות שהן פשוט תעודת כבוד לחברה הערבית. ואני מבקש להפסיק את ההסתה שקיימת בכלי התקשורת וגם בפיהם של אנשים בממשלה, שרוצים להכתים את האוכלוסייה הערבית ולהוציא אותה מהכלל, כאילו שהיא אינה מחויבת.

אני לבסוף רוצה לאחל לוועדה הזו הצלחה. שוב, ההצלחה של הוועדה הזו היא הצלחה של כולנו. אומנם יש ועדת משנה שנוגעת לציבור הערבי, אבל בעצם המשבר של הקורונה הוא המשבר של האנושות, ואי אפשר להבטיח שתל אביב תהיה נקייה או שחיפה תהיה נקייה בלי שנצרת ורהט תהיינה נקיות מהמחלה הזו. כל ניסיון של חלוקה, ניסיון של הפרדה, הוא גם לא מועיל מבחינה בריאותית וגם לא צודק מבחינה חברתית אזרחית. תודה רבה לכם.

תודה, אבו סעיד. עכשיו ד"ר מוחמד חטיב, ייתן לנו סקירה על המציאות הבריאותית והמצב הבריאותי הנוכחי. בבקשה, ד"ר.

טוב, מאוד קשה לעשות סקירה על המצב באופן מעודכן כאשר חסרים נתונים. חסר לנו המידע המהימן לגבי תמונת המצב העדכנית ביותר. את זה אני אזכיר בהמשך. אין ספק שההיערכות לנושא של הקורונה בחברה הערבית התחילה מאוחר, ולכן אנחנו פועלים היום בתנאים של לחץ כפול, לחץ מטורף. ואנחנו עושים כמיטב היכולת שלנו. אבל כאן בישיבה הזאת אנחנו כמובן צריכים להסתכל קדימה ולראות מה כן צריך לעשות ואיך צריך להתארגן בצורה יותר יעילה.

אני רוצה לדבר על שלושה דברים חשובים. מה שחשוב לנו זה באמת איך אנחנו הולכים מכאן הלאה ואיך אנחנו משפרים את הדברים. שלושה נושאים שהם מאוד מאוד חשובים לנו, גם כמובילים וגם כאנשים שאמורים לקחת על עצמנו האחריות בחברה הערבית. לפני זה זו האחריות כמובן של המערכת ושל המדינה ושל כל מי שאמור לטפל בעיקרון בנושאים האלה.

הנושא הראשון זה נושא ההסברה. בנושא ההסברה אין ספק שהיה שיפור בהסברה, במערך ההסברה. אם אנחנו נסתכל מה היה בתחילת המשבר הזאת לבין מה שיש עכשיו – יש בהחלט שיפור, ואי אפשר להתכחש לדבר הזה. מה גם שכל הארגונים והמסגרות ואנשי המקצוע הערבים התגייסו, אנחנו במבול של מידע ושל יוזמות לסייע ולהתגייס כדי לעזור לאוכלוסייה. אבל למרות השיפור הזה, עדיין יש מקום להרחיב ולשפר את המערך ההסברתי. כאשר אני משווה את המערך והתכנים של ההסברה ושל ההדרכה שניתנים לציבור בין שני הציבורים הערבי והיהודי, בכלי התקשורת הערביים לעומת כלי התקשורת העבריים, אז בהחלט אני רואה את ההבדל.

אנחנו בחברה הערבית ברמת ההסברה לא נכנסים ולא יורדים לרזולוציות ולפירוט. יש קטעים, יש אוכלוסיות שצריכות לא רק את ההדרכה הכללית הזאת של לרחוץ ידיים ולשים מסכה – אלה דברים שאנחנו בוודאי נרצה להמשיך ולדבר עליהם, אבל הם גם חלק מהמערך הכולל של ההדרכה. יש עוד נושאים שקשורים במשפחות, בתוך המשפחות, בתמיכה הנפשית, בתמיכה הכלכלית. אלה דברים שלא באים לידי ביטוי בהסברה בשפה הערבית.

הנושא השני זה הנושא של הבדיקות, בדיקות הקורונה. רק אתמול דיברנו על הנושא של הנגשה לשונית של השירות של מד"א והובטח שיטופל. אני היום ראיתי שעדיין לא טופל הנושא הזה. אי אפשר להגיד לאנשים: תבוא לבדיקות ותתקשרו למד"א, וכאשר מישהו – אני מדבר על האדם הממוצע, הרגיל, שמתקשר למד"א, וחמש דקות לא מבין מה שאומרים לו, ולכן הוא יורד מהקו, פשוט יורד מהקו.

ד"ר חטיב, במד"א לא עונים בשפה הערבית ואין מוקדנים בערבית?

הבטיחו אתמול לטפל בזה.

לא, לכן אני שואל אותו.

לי אישית לקח שש דקות. אני בדקתי את זה בעצמי, לקח לי שש דקות עד שהעבירו אותי, חיפשו איזה מוקדן דובר ערבית. עם כל השאלות המקדימות, שאני מניח שלאדם הממוצע יהיה קשה לענות עליהן, מה גם אם המדובר באדם שלא יודע את השפה העברית טוב. אז הנושא הזה של מד"א, אני חושב שצריך לפתור אותו מיידית.

כמובן אנחנו מדברים עכשיו על הדרייב-אין, שהוא הולך ומתרחב, ואנחנו מברכים על זה. רק מה שצריך לציין כאן, תראו את ההבדל: כאשר מנגישים את השירות הזה, מביאים אותו קרוב ליישובים הערבים, אנשים באים ומשתמשים בו. זה משהו שאמרנו ממש מהתחלה: נגשת השירות, שיהיה נגיש לכל אחד. אז בהחלט זה מבורך וזה טוב וצריך להרחיב. ואני מניח כאן שיש גם תוכנית לצפון, לכפרים שנמצאים ממש בגליל העליון: פסוטה ובוקיעה ותרשיחא ומעיליא וכל המקומות בפריפריה שבפריפריה.

אבל בנוסף לנושא של הדרייב-אין, מאוד מאוד חשוב הנושא הזה של פתיחת המרפאות לבדיקות בתוך היישובים, שאלה מרפאות קבועות. מישהו מטמרה שעשה אתמול את הבדיקה או לא עשה את הבדיקה, הוא מתחיל לשאול עכשיו: לאיפה אני אלך? אנחנו יודעים שיש התארגנות למרפאות. מאוד חשוב להוציא את זה בצורה מסודרת.

ד"ר חטיב, היום בבוקר היו כאן מנהלי קופות החולים וגם נציגי משרד הבריאות, בוועדה הקודמת, ושמענו על החלטה של משרד הבריאות כן להעביר את העניין של הבדיקות גם לקופות החולים, ומנהלי קופות החולים אמרו שהם מתחילים כבר ביום שני שבוע הבא לעשות. אז זה התפקיד שלנו עכשיו, ללחוץ על מנהלי קופות החולים לפתוח בכל הישובים הערביים.

נכון, התהליך הזה צריך להיות מזורז, וצריך להביא אותו לידיעת כל האנשים האחראים, כדי שאנחנו נפיץ את זה. אנחנו גם לוקחים על עצמנו תפקיד של להגיע לתושבים עם האינפורמציה הזאת.

עכשיו, בנושא הזה של הבדיקות מאוד-מאוד חשוב להתעכב ולדבר על הנושא של הכפרים הלא-מוכרים בנגב: הנגשת השירות שם, מה עושים. צריך למצוא פתרון לדבר הזה שם.

הדבר השני שאני רוצה להזכיר, אני אנסה לקצר, זה הנושא של המידע. אני מדבר על המידע ברמה של הנתונים. אי אפשר לבסס את ההתערבות שלנו, את המעורבות שלנו, בלי שיהיה לנו ידע שהוא מידע אמין, מהימן ונכון. אנחנו מתחילים לעשות את החישובים בעצמנו, אנחנו לא מקבלים משהו מאוד מרוכז שבאמת מראה את התמונה. אנחנו נשאלים: מה התמונה בחברה הערבית? אז אנחנו לא כל כך מעודכנים מהנתונים האלה. אז הדרישה והצורך בנושא של המידע זה מידע יותר מדויק ברמת פירוט של ישובים, וגם לקבל אותו בזמן. אי אפשר לקבל נתונים עבור חמישה ימים או ארבע ימים קודם, כי התהליך הזה מאוד מאוד מהיר וצריך ממש להתמודד איתו.

אני ראיתי, הופיע בתקשורת מידע על יישובים ברמה של חולה בודד. אז אין מידע כזה על היישובים הערבים?

יש מידע, אבל הוא לא מאומת - - -

כמובן, אנחנו יודעים על הנושא של האתיקה והחוק, ולפי החוק אנחנו כמובן נדרוש שיפעלו ברמת היישוב. תראה, כאשר אני יודע שיש ריכוזים מסוימים שהם בעייתיים, במירכאות, כלומר יש תחלואה יותר גבוהה, או שאין מספיק בדיקות, אנחנו נרכז גם מצידנו כאן, במסגרת מה שאנחנו עושים, את המאמצים שלנו, שיהיו מכוונים למקומות האלה. אז בהחלט עם נתונים ברמת פירוט – עד כמה שאפשר מבחינה חוקית כמובן, מבחינה אתית ומוסרית – אז בהחלט אנחנו נרצה את הנתונים האלה.

אלה שלושת הנושאים שאני חושב - - -

דיברת על הסברה ובדיקות – ומה השלישי, ד"ר מוחמד?

המידע.

מידע, אוקיי. בסדר גמור, תמשיך בבקשה.

כן, מידע, אני מדבר על הנתונים כמובן. אז אלה שלושת הדברים שרציתי לציין אותם. אני מניח שבהמשך גם ד"ר בשארה בשאראת - - -

חבר הכנסת שחאדה חושב שחשוב שאתה תדבר גם על מה שאתה עושה בשבועיים האחרונים, מנהל את הוועדה הארצית לבריאות, שלא חיכתה למשרד הבריאות בעצם, אלא נתנה שירות לציבור.

אחמד ידבר על זה, אבו סעיד.

אני מציע שד"ר חטיב גם ייתן כמה מילים על הנושא הזה.

כן, הוועדה הארצית לבריאות – שהוקמה לפני שנתיים, לא למשבר הזה – אבל התגייסה מאוד-מאוד חזק לנושא הזה ממש מהתחלה. אני מאוד שמח שהתחלנו ממש בתחילת המשבר הזה והתארגנו. הקמנו את דף הפייסבוק שיש בו היום אלפים, ואפילו את המידע של משרד הבריאות, בשלב שלא היה טוב ולא היה מספיק מפורט, מספיק מדויק לציבור, אנחנו דייקנו אותו, תרגמנו אותו, הבאנו את זה לציבור.

והיום אנחנו קבוצה של אנשי מקצוע – רופאים, מנהלי מחלקות, מנהלי בתי חולים – אנחנו ועדה מקצועית. ואנחנו מהווים את ה-reference או את המקור לאינפורמציה ולהכוונה לגבי הוועדות האחרות. אנחנו לוקחים על עצמנו את התפקיד המקצועי, הרפואי והבריאותי. ואנחנו מבקשים גם ליצור קשב, לשתף פעולה עם כל הגורמים שבמערכת, כולל משרד הבריאות.

בהזדמנות הזאת אני גם רוצה לומר לגבי ההימצאות של אנשי מקצוע ברמה הגבוהה ביותר ברמת קבלת ההחלטות. אנחנו לא רואים אף אחד מאנשי המקצוע, ויש המון אנשי מקצוע שהיום מנהלים מערכות גדולות בארץ – רופאים ופרופסורים באוכלוסייה הערבית – שיכולים גם להיות שותפים בתהליך של קבלת ההחלטות למעלה, ושיגיע לאוכלוסייה מהאנשים האלה. ואת אלה אנחנו לא רואים במערך של קבלת ההחלטות לצערי. אז זה משהו שמאוד מאוד חשוב להזכיר אותו ולטפל בו.

תודה, ד"ר. לעאידה יש הצעה. בבקשה, עאידה.

קודם כול כמובן אני מברכת על כל העשייה שנעשתה בשבועיים האחרונים במנהיגות ועדת המעקב בנושא הזה, וסיפקה לנו גם כן הרבה אפשרויות של החוסרים ומה שאנחנו צריכים לעבוד עליו. אבל הצעה בעניין הכפרים הבלתי מוכרים: יש ניידת שהיא קרוון גדול של משרד הרווחה, שאמורה לספק שירותים חברתיים לכפרים בימים רגילים. אני חושבת שכדאי מאוד לגייס את שתי הניידות האלה עם צוותים רפואיים, שיגיעו לכפרים ויעשו את הבדיקות כבר. זה בלתי מתקבל על הדעת שאף אחד לא נגע ולא הגיע לשם. הניידת קיימת, בימים כאלה לא פועלת, שישתמשו בה לענייני בריאות.

נפנה יחד עם ועדת הרווחה למשרד הרווחה. אני רק רוצה הערה למשתתפים: אני יודע שיש הרבה שממתינים להשתתף, זה מאוד חשוב שתקשיבו, תשמעו את הטענות והשאלות כלפי המשרדים בעיקר. לכן תתאזרו בסבלנות ותורכם יבוא בהמשך. נסיים קודם את ההיבט הבריאות, אחר כך החלק הכלכלי והתקציבים. תפדל, אחמד שייח', מנהל אגודת הגליל.

שלום לכולם, אני מברך אותך, ד"ר אנטאנס שחאדה על המאמץ הגדול שאתם עושים פה. אני אדבר קצת על רעיון חדר המצב, ועדת החירום הערבית שהוקמה לאחר התפשטות נגיף הקורונה. הוועדה הוקמה בשיתוף מלא של ועדת ראשי הרשויות המקומיות, ועדת המעקב, ארגונים חברתיים, ומנוהלת מתוך אגודת הגליל – האגודה הערבית הארצית לשירותי בריאות ומחקר.

ללא מימון ממשלתי. זו שאלה: האם יש מימון ממשלתי?

לא.

אוקיי. תמשיך.

אנחנו מנסים לגייס מפילנתרופיה. פנינו לארגונים ממשלתיים, אני רציתי לדבר על זה אחר כך, בנושא ההסברה: יש צורך אדיר בתוך החברה לעשות קמפיין הסברה המותאם לחברה הערבית. אנחנו ראינו בתחילת הקמפיין מה שנעשה דרך משרד הבריאות, שזה לא הספיק וזה לא מותאם לחברה הערבית. ורואים עד עכשיו, גם אחרי ההשתפרות שדיבר עליה ד"ר מוחמד חטיב, עדיין אין לנו את המצב האידיאלי של המערך ההסברתי בתוך החברה הערבית.

וממחקרים שאנחנו ערכנו בתוך חדר המצב, אנחנו מרגישים שהציות לא לצאת מהמרחב הציבורי, עדיין נמוכה בקרב קבוצות גיל מהחברה הערבית, ואנחנו רואים שיש צורך בקמפיין מונגש או מותאם לקבוצות גיל אלה.

אחמד, סליחה, יש לכם קו חם עם מוקדנים, נכון? יש מספרי טלפון בחדר המצב?

כן.

כמה מתנדבים או כמה נקודות יש?

אנחנו שומרים על ההנחיות, שלא להיות יותר מעשרה אנשים בתוך חדר אחד. כרגע אנחנו עובדים במשמרת של שבעה אנשים. יש לנו מנהל משמרת ויש לנו עד שלושה קשבים, שהם מתקשרים עם הרשויות המקומיות, אוספים את המידע. עד עכשיו הגענו ל-60 רשויות מקומיות מתוך 72. להזכיר שאנחנו התחלנו לעבוד רק אתמול ואנחנו ממשיכים היום. המון הדברים עלו.

בתוך המערך שלנו, המערך ההיררכי שלנו, יש לנו אדם שמנתח את הנתונים באופן אסטרטגי, מה שאנחנו מקבלים, אנחנו קוראים לזה פתרונאי. והוא מתחיל לחבר בין הגופים השונים. הוא מעביר את הדרישה או מה שאנחנו מקבלים לעוד שלושה מתנדבים, שאחד מחבר בין הארגונים החברתיים שעוסקים בתחום. ויש לנו עוד צוות של עשר קבוצות, כל אחת בתחום מסוים. זה מתחיל בטיפול בפרט, בערים מעורבות, בנגב, ביטחון תזונתי, בריאות, שלטון מקומי, חינוך, הסברה, עסקים וועדות החירום.

אנחנו מרגישים מתוך מה שקיבלנו מהשטח, שלחלק מהרשויות המקומיות אין עדיין חדרי חירום בתוך הרשות. אנחנו מצביעים על עשרה לפחות מתוך 60, שהם עדיין לא מאורגנים ולא מנוהלים לפי המתכונת ולפי הצורך. ברור, כל המידע שאנחנו מקבלים זה מהרשות המקומית. אנחנו מאחדים את הדרישות ופונים למשרדי ממשלה.

אחמד, האם יש פניות מהציבור, מהאזרחים? האזרחים מתקשרים, יש לכם מוקד?

אני אתן לכם תמונת מצב על מה שקיבלנו תוך יום אחד, שקודם כול מצריך טיפול מיידי. למשל, הנושא של דבורייה – ארבעה חולים מאומתים, חשש להידבקות; נושא אבו גוש – חשש להידבקות בעקבות מקרה קרית יערים; על כסייפה – אירוע מתמשך, עם הרופאה שהייתה בכסייפה - - -

לרשויות אין נתונים מאומתים על אנשים ואנשים שחייבים להיות בבידוד. העברנו את הדרישה הזאת, זה מאוד חשוב, אנחנו חושבים שמחלקות הרווחה יכולות לקבל את הנושא הזה ולהתקשר לאנשים ולאלץ אותם ללכת לבידוד.

אחמד, לא צריך להיכנס פרטני לכל המקרים. תסכם בבקשה.

אני מסיים פה. במידה ויהיה לי זמן, אני אציג את הדרישות או את מה שעלה מתוך חדר החירום. ואפשר לדסקס את זה, איך אפשר למצוא פתרון גם בנושאים האלה. תודה.

אוקיי, בסבב הבא אתן לך להעלות את הדרישות. תודה. תודה רבה, החבר'ה בשפרעם. אנחנו נעבור לד"ר בשארה בשאראת. אחרי ד"ר בשארה ניתן זמן לסבב שאלות. אחר כך נעבור למשרדי הממשלה בתחום הבריאות, ואת החלק השני נקדיש לכלכלה. ד"ר בשארה, אחר כך סמאח מעמותת סיכוי. ד"ר, חמש דקות, בבקשה, תיאור מצב, בעיות מרכזיות שעלו ועולות בקרב החברה הערבית, ודברים שצריכים טיפול מיידי. בבקשה.

תולדה רבה. אני רציתי לדבר על חוסר הוודאות שקיים היום באוכלוסייה הערבית, כי אנחנו לא יודעים בדיוק מה מספר הנדבקים. ולכן אני מבקש להמשיך ולעשות עוד יותר בדיקות באוכלוסייה הערבית, ולפרסם את התשובות מהר.

ד"ר, האם יש לנו נתונים לגבי הבדיקות שנעשו בשלושת הימים האחרונים בוואדי ערה, טמרה, רהט?

נעשו בערך 800 בדיקות, ועוד אין לנו תשובות על הבדיקות. ולכן אני חושב שכדאי שידברו עם המעבדות, שהתשובות יתקבלו מהר, ואז נוכל לדעת מה קורה בכל האוכלוסייה הערבית: האם באמת יש הרבה הדבקות מוסתרות או שמצבנו אולי יותר טוב?

אבל איך זה, ד"ר בשארה, שהבדיקות למשל בוואדי ערה מלפני ארבע ימים ובטמרה מלפני שלושה ימים, ואין עדיין בדיקות? כמה זמן צריך בשביל לקבל תוצאות של הבדיקות האלה?

כי מד"א לא מספיקים.

זה מעבדות, לא מד"א.

המעבדות. בגלל זה בקופת חולים יותר טוב, הם יכולים להשתמש במעבדות שלהם.

אני אומר שכן, זאת אומרת כל שלושת הימים האחרונים עוד אין לנו תשובות, ונעשו 800 בדיקות. אם היו תשובות היום, הייתה יכולה להיות לנו ראייה יותר ודאית מה קורה באוכלוסייה הערבית. זה דבר ראשון.

אתה יכול לשרטט את המסלול של בדיקה כזאת? מי עושה את זה?

מד"א.

מד"א? שמעבירים למשרד הבריאות, שמעביר למעבדות? כל התהליך המסורבל שראינו?

למעבדות, כן.

מי מזומן לעשות את הבדיקות האלה?

מי שמתקשר ועונה על הקריטריונים, מזמינים אותו לבדיקה.

עכשיו, הקריטריונים כוללים גם נגיד מחלות רקע?

לא. הם רק תסמינים - - -

היית בקרבת חולה? חזרת מחו"ל?

מי שעשו בדיקות עד היום, רובם עם תסמינים.

אני רוצה לדבר על נושא שעוד לא דיברו עליו, לא אחזור על אותם דברים. אני מדבר על שפת הדיבור עם האוכלוסייה. אנחנו מדברים על ריחוק חברתי, social distance. לדעתי כרופא משפחה, יש לזה ביטוי שלילי. אנחנו צריכים בתקשורת, כשאנחנו מסבירים לאנשים, לדבר יותר על ריחוק פיזי, על physical distance, ולא להמשיך לדבר על ריחוק חברתי. אנחנו צריכים את הקרבה החברתית, אנשים במצוקות, וצריך לדבר איתם עם חמלה. ואני מבקש אולי מכל אלה שמופיעים בתקשורת, במיוחד מטעם משרד הבריאות והמדינה, לא לדבר על ריחוק חברתי, מה שקורה היום. זה דבר אחד.

דבר שני, אנחנו שומעים הרבה בכלי התקשורת, כשמדברים אנשים מנהלים ואחראים, מדברים בשפה שלא תמיד האוכלוסייה מבינה אותם. מדברים על חולה סימפטומטי או חולה לא סימפטומטי. רוב האוכלוסייה לא מבינה את זה. צריך להגיד: חולים עם תסמינים, חולה בלי תסמינים, גם כשאנחנו מתרגמים את זה לערבית וגם כשאנחנו אומרים את זה בעברית. זה נקרא health literacy – אוריינות בריאות, לדבר באוריינות בריאות עם האוכלוסייה, אז יבינו עוד יותר טוב.

אני רוצה לדבר על מיגון הצוות הרפואי בשם ההסתדרות הרפואית. אנחנו צריכים לדאוג לרופאים. אם הרופאים לא יהיו מוגנים, לא יישארו לנו רופאים בעבודה, כולם יהיו בבידוד. וזה נושא שצריך לקבל עוד יותר.

כן, דנו בזה.

אני רוצה להזכיר כאן, שלראשונה מזה הרבה שנים, שיש לנו מאבק גדול בנושא מסוים, שהשותפות היהודית הערבית תהיה שותפות גורל. כל הרופאים המטפלים היום באוכלוסייה, בכל בית חולים, בכל חדר מיון, הם רופאים יהודים וערבים, וזו תהיה דוגמה לעתיד איך נעשית שיתוף פעולה.

ד"ר בשארה, אתה חושב שקופות החולים, מבחינת השירות או התמודדות בישובים הערביים או בקרב האוכלוסייה הפלשתינית בישראל, עושות את המוטל, או גם בקרב קופות חולים יש עדיין פגמים בטיפול?

הם בעצמם מודים.

מה המצב של בתי החולים בנצרת, ד"ר בשארה? אתה שם. מה המצב שם? האם ערוכים?

אוסאמה, את בתי החולים נשאיר לדיון מיוחד בהשתתפות בתי החולים עצמם. אני רוצה לשמוע לגבי קופות חולים.

לגבי קופות חולים – מה שאני רואה באזור נצרת לפחות, כל קופות החולים התארגנו. אגב, האוכלוסייה הערבית ברובה, מעל 70%, נמצאים בקופת חולים כללית. קופת חולים כללית פתחה היום מרכז לבדיקת קורונה בנצרת.

בנצרת, בסח'נין, בטייבה, בכמה מקומות.

בכמה מקומות. אני רואה את זה בנצרת, כי ביקרתי במקום וראיתי אותו. וגם מכבי היום הודיעה, וגם לאומי תפעל לפתיחת מוקדים. אני חושב שרוב הרופאים שעובדים בקופות החולים באוכלוסייה הערבית הם מקרב האוכלוסייה הערבית ומאותם ישובים, והם שותפים מלאים לקבלת ההחלטות. יש עוד מה לעשות, ואנחנו מדברים עם קופות החולים, אבל הם עושים עבודה טובה.

תודה רבה, ד"ר בשארה, נחזור אליך בסיבוב הבא.

בעניין קופות חולים – אני חושבת שאחת הטעויות הייתה שכמעט שבועיים כל קופות החולים היו מנוטרלות, לא השתמשו בהן, לא השתמשו בעצם העובדה שהן קיימות בתוך כל כפר ועיר. היה צריך מהיום הראשון שייתנו לקופות חולים לעשות את הבדיקות, כדי שתהיה תזוזה. גם להשתמש במעבדות שקיימות בקופות החולים, ואז היו יותר תוצאות. חייבים עכשיו לדבר על הכנת הרופאים שנמצאים בשטח למקרה של התפרצות, איך הם מתגייסים לתת את המענה. דבר שני, חייבים לדבר על יצירת מה שנקרא בתי חולים זמניים למקרה של התפרצות.

נפנה למשרד הבריאות.

רק עד עכשיו לא הוכן אפילו מקום אחד. במקרה המקסימלי – 120 מיטות קורונה בנצרת לא מספיקות לעיר לבד. צריך להתחיל להכין מקומות חלופיים.

אוקיי, נמתין לתשובות גם ממשרד הבריאות, שהנציגים שלא איתנו, אבל אחרי סמאח. עכשיו נפנה לסמאח חטיב. בבקשה, סמאח, מעמותת סיכוי.

שאלות מתי?

עוד מעט. בבקשה, סמאח.

אני גם מברכת אותך, חבר הכנסת ד"ר אנטאנס שחאדה, על ניהול דיון כזה, כי הוא מתבקש. ואני אציין שאנחנו ב"סיכוי" וכל החברה האזרחית, כולל מטה החירום של החברה הערבית, כולנו חרדים לשלומם וחייהם של האזרחים הערבים במשבר הזה.

עכשיו, אני אחדד ואומר שהאתגר שאנחנו פוגשים אותו עכשיו הוא שברירת המחדל של תכנון המדיניות הממשלתי, איך שהוא מתנהל עם הסוגיה הזאת, שהיא גם נזילה ומתפתחת מעת לעת, הוא בכלל אינו מטמיע את צורכי החברה הערבית, ובעיקר בהקשר הפוליטי הכלכלי החברתי שלנו פה כמיעוט לאומי יליד. וזה בדיוק מתחבר למשפט האחרון של חברת הכנסת עאידה תומא, שמדברים על מחסור בתשתיות. הציפייה הייתה עם הכרזת ארגון הבריאות העולמי שהקורונה היא מגפה בין-לאומית, הפוקוס היה צריך להיות שם.

סמאח, זה מאוד חשוב מה שאמרת במשפט האחרון, כי לפני שבוע, נדמה לי, נכתב מאמר, שהדגיש שבעיתות מגפות, לדוגמה בארצות הברית, אוסטרליה, ניו זילנד, הילידים – אחוז ההידבקות, והמוות חס וחלילה, היה גבוה יותר משאר האוכלוסייה. האם יש לכם נתונים גם על זה?

פה אתה מתפרץ לדלת פתוחה. קודם כול, ברוך השם שעדיין אין לנו כאן כאלה. אבל מבחינת נתונים, פה אתה מתפרץ לדלת פתוחה. אין כיום נתונים שקופים לכל הציבור לגבי מספר הפונים לבדיקות. נושא של מחדל הבדיקות בתוך החברה הערבית היה סיפור מאוד מאוד גדול ומתבקש, דווקא בגלל הכרזת ארגון הבריאות העולמי שמחלות רקע מגבירות את הסיכון למי שנדבק במגיפת הקורונה. כשאנחנו מדברים על ייצוג יתר של החברה הערבית במחלות לב, ייצוג יתר של ערבים בסוכרת, ייצוג יתר גם בקרב המעשנים. אז כל הנתונים האלה, גם תוחלת עוני מאוד גבוהה - - -

סוכרת באוכלוסייה הערבית פי שניים מהאוכלוסייה היהודית, גם עישון פי שניים.

ואני אחדד עוד נתון שמאוד חשוב להקשר של הטיפול בעניין תכנון מדיניות – הנושא של צפיפות בתוך היישובים הערביים, כולל מדד של הלמ"ס, שאומר כמה מספר נפשות פר משק בית אחד, כאילו כמה נפשות חיות באותה יחידת דיור אחת. שלא לדבר, כמו שאמרה גם חברת הכנסת עאידה תומא, לגבי הכפרים הבלתי מוכרים וחוסר התשתיות הבסיסיות שנחוצות שם.

עכשיו, למה אני אומרת את הדברים האלה? אני אומרת, כי אילולא ההתגייסות של החברה האזרחית, כולל הרשימה המשותפת ומטה החירום הערבי, לא היו בכלל מוקמים מתחמי דרייב-אבין, שמבחינתנו זה המובן מאליו, וזה אבסורד.

עכשיו, תסתכלו על לוח השנה, אנחנו היום ב-2 באפריל, שלושה שבועות אחרי הכרזת ארגון הבריאות העולמי על זה שזה מגפה בין-לאומית, ורק השבוע חגגנו, במירכאות, פתיחת מתחם נייד, שגם הוא טעון שיפור של ממש, גם מבחינה הסברתית, גם להסביר לאנשים מה זה קריטריון ומה זה מקרה חשוד שזכאי לבדיקת קורונה. זה לא כל מי שבא. ובעניין הזה אני אציין ואחדד גם חוסר - - - ששאלת, חבר הכנסת אנטאנס שחאדה.

אחת הטענות שקיבלנו פה לפנייה שלנו בעניין פתיחת מתחמי דרייב-אין, שיש מיעוט פניות בחברה הערבית, אז לכן אין הצדקה לפתוח. עכשיו כולנו פתחנו את חוזר מנהל משרד הבריאות וראינו. עכשיו יש שם קריטריונים, גם קריטריונים קליניים של חום ונזלת ושיעול וכל מיני, תסמינים שמתאימים, בקריטריון מצטבר אפידמיולוגי.

עכשיו, אלה דברים שלא כל מי שדורש בדיקה הוא זכאי. אז זה משהו שלא ברור לחברה הערבית, זה לא ברור למישהו ממוצע שלא פותח את החוזר הזה, ושהוא דינמי – יש כבר עדכון 12 ו-13 לכל הקריטריונים האלה.

עכשיו, בפנייה המפורטת שלנו, עם כל החברה האזרחית והוועדה הארצית לבריאות, גם השותפים שלנו, ביקשנו נתונים שעד עכשיו לא קיבלנו אותם, ואנחנו נשמח לקבל אותם דרך הוועדה הזאת. מספר הפניות הכללי שפנו למד"א – בכל הארץ, ברמה כללית – כדי לקבל אישור לבדיקה, יהודים וערבים, כמובן בפילוח של נשים, גיל ויישוב. וגם מתוך הפניות הכלליות האלה, כמה מתוכן אושרו לקבל לבדיקה בפילוחים שציינו, ערבים יהודים.

ואחרי האישורים יש גם הרבה – גם שמענו על זה הדלפות בתקשורת, כולל בחברה הישראלית הכללית – אנשים שעברו את כל המסכת הזאת, גם שאחרי שאישרו להם, לא ביצעו את הבדיקה בסוף בפועל. זה טריגר נוסף.

ונושא נוסף, שרק אתמול גם התחילו משרד הבריאות וקופות חולים להיכנס לתמונה, זו שאלה ששאלנו לגבי תפרוסת מרפאות זקיף בין יישובים ערבים ליהודים, כי אלה מרפאות שנמצאות בתוך הקהילה והוכשרו. וזה לא משהו שלא היה תדיר בתוך הישובים הערביים. אתמול הייתה הודעה של משרד הבריאות שהם פותחים גם בכללית, מאוחדת ומכבי.

ונושא נוסף, אני אחדד את זה, העניין של מספר עובדי בריאות. כשעובדי בריאות זה הכול: רופאים, אחים, כל - - - שנמצאים בחזית לטפל בנושא הזה. ביקשנו נתון: כמה בדיקות אושרו לצוות הרפואי הכללי, וכמה מתוכם אושר לגבי צוות רפואי ערבי שנמצא גם בחזית?

הנושא של מהלך ההסברה – כבר דובר. זה מאוד מאוד חשוב.

והעניין של הכפרים הבלתי מוכרים, שצריך שם היערכות מיוחדת. מה הצעדים המיוחדים, אם בכלל, שמשרד הבריאות נוקט כדי להבטיח זמינות בדיקות קורונה?

עכשיו, כל התמונה הזאת גם מתיישבת עם היעדר ייצוג של החברה הערבית במנגנוני קבלת ההחלטות לאורך כל הדרך. כשאנחנו מדברים על ייצוג החברה הערבית, זה לא מתגמד בייצוג הולם – שזה גם נתון, אנחנו נרצה לקבל אותו דרך הוועדה – כל משרד, כמה נציגים שלח ומי הם, לצוות הבין-משרדי שמטפל במשבר הזה בכל ההיבטים שלו? וגם להתייעץ עם הגופים היציגים, והינה יש לנו פה את מטה החירום הערבי, שיושבים שם ומחוברים לשטח ומדברים בשמו של המיעוט הלאומי היליד.

סמאח, אני מבקש שתסכמי.

סמאח, אני ראיתי את המכתב שלכם, שאתם הוצאתם לממשלה ולראש הממשלה, בעניין באמת הייצוג הזה, אמרת במטה הערבי, אבל במל"ל שמנהל את כל המלחמה הזאת בקורונה, אנחנו שמענו בוועדה את מאיר בן שבת, שאישר שלמעשה לדאבוננו אין אף נציג ערבי.

הוא לא מכיר.

הוא לא מכיר, אחרי זה ניסה - - - אבל האמת, שבכל הפיקוד הזה אין אפילו ערבי אחד לצערנו.

ואני חידדתי, שמבחינתנו כחברה ערבית, זה לא רק ייצוג הולם בתוך המטה הממשלתי, כאילו ייצוג הולם ממשלתי וחוץ ממשלתי שמייצג אותנטית את החברה הערבית. זה לא מספיק שערבים ידברו, אלא גם אנשים שמייצגים נכון את החברה הערבית. ודיברנו כבר על נושא חירום ערבי, שכבר התחילו - - -

אוקיי, סמאח, תודה רבה בשלב זה. אבל ניתן קודם שאלה לחבר הכנסת משה בחדר השני, ונפנה למשרד הבריאות. בבקשה.

השאלה מופנית כלפי כל החברים שמכירים את החברה הערבית. חשוב לי לדעת, האם הם מוצאים קווים מקבילים וזהים בין הטיפול – והם גם שומעים בתקשורת – בחברה הערבית לחברה החרדית, כולל בתחומי למשל קשיי שפה; שינוי ההרגלים של אותם ציבורים; העברת מסרים, אם עושים את זה דרך מנשרים, כריזה, נגישות לאותם אלה שקשה להגיע אליהם.

וגם חשוב לי לדעת, מנהיגי הדת בחברה ערבית – מה השפעתם בנושא על הציבור? האם הם משתפים פעולה? האם הציבור נשמע להם? זה באמת מאוד חשוב לי, כי אנחנו בעצם קשרנו את גורלנו בנושא של המלחמה במגיפה, אז היה מאוד חשוב לשמוע קצת תשובות בנושא הזה הכללי.

כן, חבר הכנסת משה אבוטבול, תודה. יש עוד שאלות מהחדר כאן, לפני שנפנה למשרד הבריאות?

אולי כדאי שנשמע את משרד הבריאות, אחרי זה אותם.

לא, אבל יש דברים שאנחנו רוצים להעלות, שמשרד הבריאות - - -

אז קודם לשמוע אותם, ותתייחסו. כן, בוא נעלה את משרד הבריאות.

אנטאנס, אני רוצה לדבר לפני משרד הבריאות, כדי שיתייחסו.

תפדל, ג'אבר.

אוקיי, אז בשתי דקות, אני לא אאריך, אנחנו כבר שבועיים לשים ודשים בכל הנושאים. אני אגיד ככה: כל מה שנחשף עכשיו לגבי המצב הבריאותי והכלכלי בחברה הערבית הוא תוצר של מדיניות של 70 שנה של אפליה, הזנחה וכו' וכו'. אני חושב שרובנו לפחות מסכימים עם זה.

אני חושב שהאתגרים היום ענקיים. יש אתגרים שהם באמת קשורים ליחסים שלנו כחברה מול משרדי הממשלה, ובמיוחד בתקופה הזאת מול משרד הבריאות. ויש לנו שם דרישות. ועיקר הדרישות שלנו, כמו כשהתייחסתם, זה העניין של הפרסום, המידע, הבדיקות והטיפולים, ושם אני לא אוסיף למה שנאמר על ידי הדוברים לפניי.

האתגר הבא שלנו זה לתרגם את ההחלטה של משרד הבריאות להעביר את הסמכות לקופות החולים למשהו שייעשה בשטח באמת, כי תמיד בין ההכרזה של משרד הבריאות לבין תחילת היישום בשטח זה יכול לקחת עוד שבוע או עשרה ימים, והשבוע, עשרה ימים, יכולים להיות קריטיים.

הדבר הנוסף שאני רוצה שנתייחס אליו זה האתגרים הפנימיים שלנו, וכולנו נחשפים אליהם. משום מה – לא משום מה, מי שחי בחברה הערבית מכיר את החברה מבפנים – היום מי שנגוע בקורונה, יש שיימינג. מישהו שונא מישהו אחר, היום כותב בפייסבוק שלו יש קורונה. אנחנו צריכים לשנות את הפרספקטיבה, את הדרך הזאת. ואיך משנים את זה? כמובן לדבר על זה, לפרסם. אבל אני מצאתי דרך וזה עובד: אנשים שנגועים בקורונה יוצאים בעצמם בפייסבוק, עושים סרטון של חצי דקה, ומספרים שהם נגועים בקורונה, ואיך הם מרגישים, ושאין סכנה וכו' וכו'.

אוקיי. תודה רבה, ג'אבר.

את זה משרד הבריאות לא יעשה לנו, אנחנו צריכים לעשות בעצמנו. וזה האתגר.

נעבור לד"ר שלומית אבני, מנהלת תחום צמצום פערים במשרד הבריאות. אני מקווה ששמעת את הדיון ואת השאלות והתהיות שעלו עד כה. בבקשה, חמש דקות.

תודה רבה. אני מנהלת את האגף לתכנון מדיניות. ונמצא איתי פה גידי פרץ, שהוא מנהל את תחום צמצום פערים; ונמצאים פה עוד שני אנשי משרד הבריאות – נדב בן יוסף, שהוא מנהל את אגף האשפוז בתוך אגף תקציבים של המשרד; ומועאוויה כבהה מחטיבת הרפואה; וגם נמצא ד"ר זאהי סעיד, שהוא יועץ מנכ"ל כללית לחברה הערבית, שאנחנו עובדים איתו מאוד צמוד בנושא של הסברה.

אז אני אולי אתן איזשהו overview כללי על הנקודות. אני לא יודעת אם אני אצליח לגעת בכל הנקודות שהצפתם, אנחנו רשמנו לעצמנו. אני אנסה להתייחס לכמה שיותר, ואז אולי חבריי גם ישלימו אותי, כי כל אחד יש לו פה גם תחום התמחות אחר בנושא של קורונה. ואולי נתחיל באופן כללי מהנתונים, כי זה משהו שחזר על עצמו שוב ושוב.

אז לגבי הנתונים, אני רוצה להגיד שחלק מהסיבה שאנחנו לא מפרסמים אותם עדיין – ואנחנו בכל זאת נפעל לפרסם חלק, ותיכף תבינו את ההסתייגות – היא שמכיוון שאנחנו עובדים במצב של חמ"ל, אז נתונים בחלק מהדאטה שלנו הם נתונים שהם לא מלאים. אני אתן דוגמה. למשל, בכל מה שקשור בבדיקות, יש לנו מתוך בערך 82,000 בדיקות משהו כמו 7,000 בדיקות שאנחנו עוד לא יודעים לשייך אותם ליישוב. כלומר, אנחנו כל הזמן בטיוב של נתונים.

ולכן כאני רוצה לפרסם נתונים לפי ישובים על בדיקות או חולים או כמה אנשים יש בבידוד, אז אנחנו רוצים להיות מאוד זהירים עם הנתונים.

את אומרת מתוך 8,000 – 7,000?

לא, מתוך 80,000 - - -

10%?

מתוך 82,590 בדיקות שאנחנו יודעים נכון לבוקר, כשצריך לקחת בחשבון שעוד לא הספקנו להזין בדיקות מאתמול – תיכף מועאוויה יוכל להתייחס – אז יש לנו בערך 6,700 בדיקות שאנחנו עוד לא שייכנו אותם ליישוב.

אז מה אני כן יודעת להגיד לגבי הנתונים נכון לבוקר? בוא נתחיל עם הנושא של מספר מבודדים. זה לא חולים, אני מדגישה שוב, זה אנשים שיודעים שהם נחשפו לחולה מאומת, או שחזרו מחו"ל ודיווחו לנו. כלומר, יש מבודדים גם שהם לא מדווחים לנו. אז מתוך מי שמדווח למשרד הבריאות, יש הרי טופס באתר, יש נכון להיום 34,200 אנשים בבידוד פעיל, ומתוכם אנחנו מדברים על כמעט 3,000 איש ביישובים ערביים, בעוד 370 איש בישובים הבדואיים בנגב. הפרדנו את זה שנייה כי אני יודעת שהפרספקטיבה של הנגב חשובה, אז ביישובים גם המוכרים וגם הלא-מוכרים ביחד – 370 מבודדים, ובערך 3,000 איש ביישובים ערבים. יש עוד הרבה מאוד ביישובים מעורבים שאנחנו לא יודעים כרגע להגיד יהודים-ערבים. זה לגבי הבידודים.

מבחינת מספר בדיקות – מה שאנחנו יודעים להגיד: שוב, יש לי שמה כאמור כקרוב ל-7,000 בדיקות שאנחנו לא יודעים כרגע מאיזה ישוב. אנחנו עובדים על טיוב הנתונים, ואנחנו מדברים ביישובים הערביים בערך על 3,500 בדיקות, ובבדואים בנגב – שוב, כפרים מוכרים ובעיירות – 420.

מבחינת חולים מאומתים, כלומר שהבדיקה שלהם חזרה והם יצאו חיוביים – גם שם יש לי בערך איזה 320 בדיקות שאני לא יודעת לשייך אותן עדיין, אבל אנחנו מדברים על 14 חולים מאומתים מקרב בדואים בנגב, בעוד 103 מהיישובים הערביים. אז אלה הנתונים שאנחנו נפעל היום לפרסם אותם.

זאת אומרת, לדוגמה, מתוך ה-3,5000 שאנחנו יודעים שהם בישובים ערביים, יצא 103 - - -

בפועל.

אוקיי. זה מאוד נמוך מבחינת אחוז.

אם זה כולל בדיקות של שלושת הימים האחרונים.

תיכף אני אתן למועאוויה להגיב, אולי הוא ידע אם זה כולל. בטוח לא כולל כנראה את אתמול. ממש בבוקר הוצאנו נתונים, ושעה אחרי זה כבר היו נתונים מעודכנים. אז אנחנו מעדכנים כל הזמן. אז זה נכון לדעתי למשהו - - - בבוקר, ואנחנו ננסה אולי להוציא נתונים מעודכנים, כי זה מתעדכן כל הזמן.

תודה, ד"ר שלומית. החיוך שלך, שלומית, מאוד מרגיע.

אני לא יודעת אם זה מרגיע, בשארה, כי לדעתי אנחנו רק בתחילת הדרך, אבל אני ארצה להתייחס לזה.

עכשיו, לגבי מה ששאלתם בנושא של נתונים ממד"א, למשל לגבי הנושא של מספר פניות – עוד אין לנו את הנתונים. אנחנו כבר מספר ימים עוברים על הנתונים מול מד"א, אני מסכימה שזה קריטי. אני אשמח שלדיון הבא תזמינו את אלי בין מנכ"ל מד"א. תראו, הם בעומס אדיר שם, הם בעומס משוגע. אנחנו יודעים את זה כי יש לנו הרי מוקד מידע מקביל, שהוא נותן גם שירות בשפה הערבית, ושמה גם אנחנו בעומסים אדירים. אז אנחנו לא מצליחים הרבה פעמים גם להתפנות לכל השיחות, ואחוזי המענה שלנו הם לא 100%. ובנוסף גם לעבוד על הניתוח של הנתונים.

אז לגבי הנתונים ממד"א – אין לי עוד אחוז פונים למד"א, וכמה מהם נמצאו זכאים לבדיקה על פי הקריטריונים שלנו, שהם כמו שתואר פה ב"סיכוי", הם גם אפידמיולוגיים וגם סימפטומטיים. ומתוכם, כמה הופנו לבדיקות וכמה נמצאו שליליים או חיוביים.

אני כן יכולה להגיד שאנחנו בדקנו, ומועאוויה, אולי תוכל להתייחס לזה שבדקנו, מכיוון שיש לנו כל הזמן פניות מארגונים חבריים, כולל עתירה שהוגשה אתמול בבוקר. יש לנו כל הזמן בדיקות בנושא של מד"א, אני יודעת שזאת נקודה כואבת. ובנושא של מד"א אנחנו בדקנו, לראות אם יש אנשים מהחברה הערבית או היהודית, שממתינים לבדיקות מעבר לזמן סביר, ואם יש הבדלים בזמני המתנה לכך שנשלח דוגם, מישהו מיישוב יהודי לעומת מישהו מיישוב ערבי – והתשובה היא שאין הבדלים.

ד"ר אבני, לפני זה, בעניין הנתונים, מה שמסרת, אז את מדברת על 103 חולים מאומתים מתוך כ-6,000 - - -

3,500.

6,300.

לא, אבל אמרתי: 6,000 חולים, מתוך זה 100. אז זה בקושי 2%.

לא, מתוך 3,500 - - -

אבל זה לא הדרך לבדוק. אני חושב שהדרך שצריך לבדוק: כמה ערבים נבדקו, כמה חולים יצאו מהם, וכמה נבדקו יהודים וכמה - - -

אבל, עאידה, עם כל הכבוד, אני רציתי להגיע לנקודה הזאת. אני לא אמרתי שזו נקודת השוואה. אבל אמרתי: אם מתוך 6,000 ויותר אנחנו יודעים על 100 ומשהו חולים, שזה בקושי 2%. השיעור שלנו – 20%. על מנת לדעת בדיוק מה האחוז, לפחות את ה-800 בדיקות האלה שעשינו בשלושה ימים, אם אין לנו נתונים עד עכשיו ואנחנו לא יודעים נתונים, אז זה חמור מאוד, כי זו האינדיקציה הברורה ביותר, שאם מתוך מ-800 – איך שעשו עכשיו בבני ברק, ראו שמתוך כל שלושה יש 1%, אז פתאום זה הפיצוץ, בחברה הערבית, איך זה שאתם עד עכשיו, ואנחנו כמובן, לא יודעים מתוך הבדיקות שנעשו, מה אחוז הנבדקים שיש?

אז אני אמרתי קודם את מספר הנבדקים. נבדקו – אני מדברת על החברה הערבית כולה יחד עם הנגב – קרוב ל-4,000 בדיקות. מתוכם יש לנו חולים מאומתים, זה נכון שיש בדיקות שעוד לא חזרו, כרגע יש, נכון ל-11:00 בבוקר במערכות המחשוביות שלנו, חולים שנדבקו – 117. זה לא אומר שאין עוד חולים.

זה מ-4,000.

ויש לך את סך כל הבדיקות שנעשו בארץ.

השאלה אם ה-4,000 כוללים את ה-800 האחרונים.

אם ככה זה נורא פשוט. מעבר ל-800 האחרונים. אם נעשו 4,000 בדיקות, ויש מתוכם 117 חולים מאומתים מהחברה הערבית, אנחנו יודעים כמה בדיקות נעשו סך הכול וכמה חולים מאומתים יש. אז אין שום בעיה להשוות. נכון שזה מוטה מאלה שנבדקו - - -

אבל יש בעיות נוספת: הנושא של הפניות. יש מצב ששם נופלים, שהם לא עומדים בקריטריונים.

נכון - - -

מבחינה סטטיסטית אפשר להסיק מזה משהו.

אני אשמח להשלים. יש לי עוד מה לומר, ואולי זה ייתן תמונה יותר טובה.

כן, ניתן לך עוד דקה. בבקשה, תשלימי.

אז רק התחלנו עם הנתונים, עוד לא דיברנו על ההסברה, ואולי זה הנושא הבא. הבדיקות –חיוביות או שליליות – זה לא מפלה בין מי שנבדק. מבחינת מספר בדיקות, אנחנו כאמור אומרים לכם, ואנחנו נקבל נתונים ממד"א, נשמח לשקף לכם, שמי שזכאי לבדיקה מקבל אותה, בין אם דרך דוגם בבית ובין אם דרך תחנות "היבדק וסע", שהן קבועות או שהן ניידות, ואני אשמח שתיכף מועאוויה יגיד כמה מילים לגבי הנושא של התחנות ומד"א.

אנחנו רואים שיש מספר בידודים בפועל קטן בחברה הערבית. אני אתן דוגמה. בנגב למשל מדווחים לנו 370 אנשים שהם בבידוד, אבל יש יותר בדיקות ממבודדים, יש 420 בדיקות. כלומר, יכול להיות שמה שיש כאן זה שיש כאן אנשים שהם לא יודעים שהם נחשפו לחולה מאומת, כי הם לא נכנסו לבידוד או שנכנסו לבידוד ולא דיווחו לנו; שלא יודעים שאם הם מרגישים לא טוב הם צריכים להתקשר למד"א וכן הלאה. אנחנו לא רואים את מי שלא מתקשר אלינו או לא מדווח לנו על בידוד, שזה קשור בשאלה ההסברה.

עכשיו, ההסברה באמת, בשבוע וחצי הראשון לקח לנו זמן להתארגן עם ההסברה בנושא של ערבית. מה שיש לנו כבר מאז בערך השבוע השלישי לסיפור הזה זו הסברה מאוד מסיבית בחברה הערבית, יחד עם משרד יחסי ציבור ייעודי שנבחר לנושא הזה, שעובד - - -

אני מציע שתשתפו פעולה עם חדר המצב.

מסע ההסברה הוא בעיקרו תרגומים למה שיוצא מהמשרד. למשל, אחת הבעיות גם שאני דיברתי עליהן עכשיו בעניין של בידודים, שהטלגרף שהיה יוצא, אתם לא תרגמתם את כל הפעולות שעשה מי שנדבק בקורונה, כי נאמר לי: אנחנו מתרגמים לחולים הערבים. ואז אני אמרתי בצורה הכי ברורה: עכשיו אנחנו נמצאים בכל מקום. אל תגידו לי: יש חולה בנתניה, וזה לא שייך לאוכלוסייה הערבית. כי אנחנו מגיעים לכל מקום במדינה, וכל מי שזז ועלול להדביק, אנחנו צריכים לדעת עליו. ואז התחילו התרגומים גם כן לכלל מצע ההתניידות של אנשים שעלולים להדביק.

אוקיי, עאידה, תודה.

לא, אני חושבת שמסע ההסברה של משרד הבריאות בערבית לקוי. והם צריכים לשתף פעולה עם החמ"ל של ועדת המעקב, ולהוציא דברים שיותר מדברים לאוכלוסייה. ועצם העובדה שאין אפילו אוטוריטה מקצועית אחת, שיוצאת ומדברת לאוכלוסייה בשפה הערבית, כמו שיוצא ראש הממשלה וכמו שיוצאת פרופ' סדצקי, זאת שערורייה, שעד עכשיו - - -

יכול להיות שאחת התוצאות זה שיתוף פעולה מיידי בין משרד הבריאות לחדר - - -

היושב-ראש, אם אפשר עוד להשלים, אני אשמח שגם ד"ר זאהי סעיד יתייחס לנושא של הסברה, כי הוא איש ההסברה שלנו, יועץ מנכ"ל כללית, רופא; וגם שמועאוויה כבהה יתייחס לנושא של מד"א שהעליתם שוב ושוב כבעיה, זה נראה לי חשוב להשלים את התמונה.

אז תשלימי ונעבור אליהם, בבקשה.

אוקיי. משפט אחד לגבי הנושא של מרפאות זקיף שעלו כאן. מרפאות זקיף זה לא כמו התחנות "היבדק וסע", המטרה שלהן זה לעשות סקר בתוך האוכלוסייה, כלומר לקרוא לאנשים מתוך היישוב שהם סימפטומטיים, אבל לא בהכרח עונים לקריטריון האפידמיולוגי – כלומר, הם לא בהכרח היו ליד חולה מאומת, אבל נגיד הם עם חול או שיעול – ולעשות בעצם בתוך מרפאות האם שלהם, נגיד המרפאה של הקופה, לעשות סקרים, כדי לזהות מוקדי התפרצות.

אז יש 36 מרפאות כאלה בארץ. שאלתם, אז נכון לבוקר, ממה שאני יודעת, יש מרפאה בטייבה, בנצרת, במזרח ירושלים, ביפו, בעכו, בערוער בנגב. והיום מתווספות עוד אחת במזרח ירושלים, בירכא ובכפר כמא.

ולגבי המרפאות של קופות חולים, התחלתם לשמוע היום. מאוחדת למשל הבוקר הודיעה שהיא פותחת בסח'נין ובשועפאט. ויתר קופות החולים גם החלו לפעול, לאור העובדה שבאמת הרחבנו את האפשרות לעשות בדיקות - - -

ד"ר אבני, אני מבקש שבדקה תסיימי, כדי שיהיה לנו זמן - - -

זהו, סיימתי.

את יכולה לחזור על רשימת היישובים בבקשה?

עוד פעם את היישובים במרפאות זקיף? טייבה, נצרת, מזרח ירושלים, יפו, עכו, ערוער בנגב, והיום עוד אחת במזרח ירושלים, בירכא ובכפר כמא.

גם בטמרה נפתח.

בטמרה, לדעתי, אתה מתכוון ל"היבדק וסע" של מד"א, לא למרפאת זקיף.

יש למישהו תשובה לשאלה ששאלתי או שאין סיכוי לקבל תשובה? המאפיינים בין שני סוגי החברות. מילה אחת בנושא אם אפשר לשמוע, כי חשוב לי לדעת. יש דיון ביום ראשון עם ראשי העיר החרדים, אולי נוכל להחכים קצת.

אתה שואל מה ההבדלים?

לא מה ההבדלים. הפוך, האם את מוצאת מאפיינים מסוימים? ואיך מתמודדים לגבי הנושא של קשיי שפה, שינויי הרגלים, העברת מסרים, אם מנהיגי הדת משתפים פעולה?

משה, תן לנו להמשיך. משרד הבריאות שלח יותר נציגים ממה שרשום אצלנו. אין לנו בעיה עם זה, אבל זה אומר שהזמן יהיה יותר מצומצם. נתחיל עם מועאוויה וזאהי. תסלחו לי, אני קפדן בזמן, כי רשימת הדוברים התארכה יותר ממה שתכננו. אז בבקשה, מועאוויה, אחר כך זאהי.

אני מחטיבת הרפואה ומחמ"ל בריאות ממשרד הבריאות. לסבר את האוזן לגבי נתונים, הנתונים המספריים שיוצאים לתקשורת כל יום, אני מוציא אותם לדובר שלנו והוא מוציא אותם הלאה. גם רשימת היישובים שהתפרסמה - - -

כל היישובים או רק ביישובים הערבים אתה מתכוון?

אנחנו פרסמנו את כל היישובים. אבל אנחנו יכולים לעשות פילוח גם של היישובים הערבים, ועשינו את זה.

אז תתרכז, מועאוויה, ביישובים הערבים, כי זה היום הדיון.

אין בעיה. רק בשביל לעשות את ההשוואה, בעולם יש לנו 10% מאומתים מכל הבדיקות שנלקחו, במדינת ישראל בכללי יש לנו 8% חולים מסך כל הבדיקות שנלקחו. ובאוכלוסייה הערבית עדיין לא הגענו ל-2%, שזה קרוב ל-80% מהבדיקות שנלקחו בערערה, בטמרה, ועד 160 בדיקות שנלקחו אתמול בערב מתוך 185 מרהט.

עכשיו, לגבי היישובים הערביים, אני אשמח להוציא פילוח נתונים יותר מאוחר וזה יהיה זמין לתקשורת. אבל יש לנו בעיה שאולי אני צריך את עזרת הוועדה בה: אסור לנו לפי החוק לפרסם ישובים שהם מתחת ל-5,000 תושבים.

זה רוב היישובים.

נכון.

למה יש איסור חוקי? איזה חוק אוסר? מה ההבדל בין 10,000 ל-5,000 מבחינת נתונים?

שהסבירות לדעת מי האדם יותר גבוהה ביישוב שיש בו - - -

בדיוק. אני אישית בעמדה דומה, שאני חושב שצריך לפרסם את הכול. אבל יש לנו את ההגבלה המשפטית, שאולי דרך הוועדה אנחנו נצליח להתגבר עליה.

יש כאן יועצת משפטית של הוועדה, אז היא יכולה לבדוק את זה בינתיים. כן.

אין בעיה, אני אשמח.

לגבי נתונים שדיברנו עליהם במגזר הערבי – יש פניות מהמגזר הערבי, שיש פחות בדיקות בנגישות של מד"א לתוך הכפרים, כיוון ששירותי האמבולנסים של מד"א לא מכסים את רוב הכפרים, במיוחד בצפון ובדרום. עלו כמה אופציות וכמה פתרונות, שאני אשמח גם דרך הוועדה לתת את הדעת עליהם, על ידי חברת הכנסת עאידה סולימאן, שדיברנו גם עליהם. יש שירותי אמבולנסים שנמצאים בחברה הערבית ומוקדים רפואיים, שלדעתי הכנסתם לתוך מכלול הבדיקות שיכולים לעשות, אני חושב שזה ישפר רבות.

אנחנו כבר שלושה ימים עושים תחנות ניידות בתוך המגזר – ערערה, טמרה. אתמול רהט והיום השארנו את התחנה ברהט. אני נמצא עכשיו בתחנה בטייבה-טירה, ונוסע מפה לכפר קאסם. אנחנו עכשיו בשלוש תחנות פרוסים במגזר הערבי, שמחר גם אנחנו הולכים להיות באזור אכסאל ונצרת, ביום שבת נחזור לערערה.

כמה בדיקות היו בערערה, בטמרה וברהט אתמול? 800?

אני אגיד לך נתון מדויק: בערערה – 227; בטמרה – 385; ברהט – 185. אבל היו פניות למוקד מד"א מרהט, בגלל זה החלטנו להשאיר את התחנה שם.

מתוך ה-800 האלה, יש תוצאות של הבדיקות האלה?

אני יכול לבדוק לך את זה אחרי שנסיים את הוועדה, ניכנס למחשב, נעשה פילוח נתונים. אני יודע, מתוך ה-185 בדיקות שנעשו ברהט, אתמול כבר היו 160. כמה חיובי, כמה שלילי? אין לי מושג, לא בדקתי.

יש בעיה נוספת, העלו מקודם שאתם רוצים לדעת נתונים על נדבקים, בשביל לאתר אותם ולהזהיר את האוכלוסייה. מדובר בחיסיון רפואי, שאני חושב שהתשובות היום, אולי אתם לא יודעים כמה פורסם מאומת, בגלל שהיום הנוהל הוא שרופא משפחה פונה לבן אדם שנבדק ומעדכן אותו אישית על התשובה החיובית או השלילית שלו. הנתון לא עובר לראש הרשות או לראש העירייה.

זה גם עושה בעיה באיכון טלפונים. כמעט אין לנו נתונים לדוגמה באום אל-פחם. יש ארבעה-חמישה נבדקים, אין את המסלול שלהם באתר משרד הבריאות.

אני רואה את המפה של התחנות הניידות, ואני שואל את עצמי: כביש עכו-צפת וצפונה, גליל מערבי, גליל מזרחי, בינתיים יצא שם של יישוב אחד. אני חושב שכל האזור הזה צריך להגיע אליו. האזור הזה זה רבע מהאוכלוסייה הערבית.

חברים, אני בעברי פרמדיק 15 שנה במד"א, ואני מכיר את המאטריה ואני יודע. אני יושב בחמ"ל של משרד הבריאות מתחילת המגיפה, ואני אגיד לכם את האמת: אני לא שמעתי על החמ"ל של החברה הערבית, ואני לא חושב שיש שיתוף פעולה, כי אחרת הייתי - - -

אז זה התפקיד שלך ושל הוועדה, לקשר בין חמ"ל החירום הערבי לבין חמ"ל משרד הבריאות. אבל, מועאוויה, שמענו את ד"ר חטיב, שהוא יושב-ראש ועדת אגודת הגליל והוא חמ"ל בריאות, אומר שלקח לו שש דקות על מנת להתקשר למד"א, וגם יש בעיה עם מוקדנים ערבים. מה אתם יכולים לעשות עם זה?

חברים, אני יודע שמד"א הכניסו מוקדנים ערבים בתוך המוקד. ככל שאנחנו מתקדמים עם המגיפה, כמות הפניות עולה אל מוקד מד"א, ומוקד מד"א עונה, אבל אתה יודע, ככל שיש יותר פניות אז אנחנו יכולים להיתקל בקושי במענה. הפתרון שיכול להיות בחברה הערבית זה כן לשלב את שירותי האמבולנסים בתוך החברה הערבית לתוך מערך הבדיקות.

צריך לדאוג להם למיגון.

אבל זה כבר הוצע, מועאוויה, מלפני חודש, מתחילת המגיפה אמרנו שלמד"א אין לה, ויש אמבולנסים פרטיים. ואמרתם שיהיה תיאום, ושמד"א תעבוד בכפרים האלה עם האמבולנס הפרטי.

לקח לנו עשרה ימים לדאוג להם למיגון. עשרה ימים עבדו אנשים בלי מיגון.

צריך לתאם ישיבה עם מועאוויה מחר אפילו.

לא, עם אלי בין.

עם מועאוויה ועם כל הצוות בשפרעם, עם מטה החירום. מועאוויה, דקה, כדי שנאפשר שאלות משפרעם ומאחרים.

אין בעיה. בדקה האחרונה אני רוצה להגיד: אני מסתובב כבר שבוע במגזר הערבי עם התחנות הניידות, ואני אשמח כן להדק את שיתוף הפעולה עם החמ"ל או עם האגודות במגזר הערבי, וד"ר בשארה מכיר אותי אישית ואנחנו יודעים לעבוד יחד. לדעתי צריך לעשות ישיבה משותפת, בשביל למפות את הפערים וכן לנסות לכסות אותם. אני אישית השתתפתי בהכנת בתי החולים בנצרת ובמזרח ירושלים לקליטת חולי קורונה.

המטרה שלנו היא שנגיע לכמה שיותר חולים. ומבחינתנו כמות הבדיקות שנעשו בדרייב-אין היא כמות טובה, אבל ממש לא מספיקה. אנחנו רוצים להכפיל ולשלש ולחמש אפילו.

בבקשה, עפר.

אני לא יודע אם יש נתונים לגבי מבין החולים קשה או המונשמים - - -

מתוך ה-117.

כמה הם ערבים? כי בסופו של דבר בבדיקות תמיד יכולה להיות הטיה, למרות ש-2% מול 8% זה יחס די מובהק. אבל אם יתברר שגם בין החולים קשה או המונשמים האחוז של הערבים הוא הרבה יותר נמוך מהשיעור שלהם באוכלוסייה, אז ברור שכל מיני אמירות לגבי זה שאצל הערבים יש תחלואה יותר גדולה אבל היא לא מתגלה כי אנשים לא נבדקים, אין להם בסיס, לפחות בנתונים שאנחנו רואים.

עד כה, נכון. יש פילוח של החולים קשה או מונשמים?

שיעור האוכלוסייה הערבית נמוך בין המונשמים. מיעוט נמוך. אולי אנחנו מאחרים, אולי האוכלוסייה הערבית מתעכבת, אולי השלב הבא. ולכן החשיבות של הרבה בדיקות, כדי לדעת באיזה מצב אנחנו נמצאים.

בסדר. תודה. מועאוויה, תישאר איתנו. ואנחנו נפנה לשפרעם. כן, אבו סעיד. נפנה לשאלות, ואחר כך ניקח את זאהי ונדב. בבקשה, אבו סעיד.

זה לא בהכרח שאלות. אני רוצה לומר: אני דוחה האפשרות שמשתמעת כאילו שיש משרד פרסום ייעודי ויש היועץ לשר שהוא ד"ר זאהי סעיד – ששמו הולך לפניו, אני מאוד מעריך אותו וכל החברה מעריכה אותו – הבעיה היא בעיה מערכתית. לא לגלגל את החוסרים ואת הכישלונות של משרד הבריאות על ערבים תורניים. כאילו אני חושב שיש פה מקום להיערכות אחרת. חבר הכנסת אבוטבול שאל אם העניין של השפה, העניין של התרבות – אני אומר שצריך להתאים את ההסברה ואת ההנחיות לאנשים ולא את האנשים להנחיות. לא שיש סט של הנחיות שהוא קבוע וידוע וצריך להדביק אותו לכל מאן דהוא. צריך לדבר לאוכלוסיות בלשונן, בתרבותן.

ולכן בסוף דבריו ד"ר מועאוויה כבהה אמר שהוא לא ידע על החמ"ל שיש בשפרעם. אני חושב שזו ההזדמנות להזמין אותו ואת נציגי משרד הבריאות לבוא לכאן, קודם כול לראות את העבודה ולהיעזר בעבודה. ודבר שני גם כן, שמשרד הבריאות ישתתף במימון החמ"ל הזה שנמצא בשפרעם. אני חושב שהוא עושה עבודה רצינית, מקצועית, מקיפה מאין כמוה.

כנ"ל בנושא של ההסברה. אני יודע על איזה משרד הסברה מדובר, ואני לא רוצה לעשות פרסומת, אבל הוא משרד הסברה רציני. אני חושב שיש מקום גם כן לחבר את הדברים שיוצאים ממשרד הבריאות עם הדברים שיוצאים מהנהגת הציבור הערבי, מהכוחות המקצועיים בארגוני החברה האזרחית ברחוב הערבי. שמענו גם את מה שאמרה סמאח מ"סיכוי". הדברים האלה צריכים ראייה מערכתית כוללת, ומישהו צריך לחבר את החוטים על מנת שיהיה מערך הסברה אחד.

אני חושב, חבר הכנסת שחאדה, שמהוועדה הזו, ללא קשר עם מערך ההסברה של משרד הבריאות או לא, שיש מקום, וזה יהיה על דעתנו כוועדת המעקב, לקרוא לציבור הערבי קודם כול להיות מחויב להנחיות. דבר שני, להתרחק מכל השמועות. יש הפצת שמועות זדונית לפעמים שיוצרת בלבולים ויוצרת בהלה. הדבר השלישי, להיפטר מהבושה כביכול. להיות חולה זה לא בושה, להיות נבדק זה לא בושה. להפך, לעודד אנשים לעבור את המחסום הזה.

והדבר הרביעי, לאסור ואפילו אם יש אפשרות להביא לדין אנשים שמפרסמים שמות ללא שרות. זו לא רק צנעת הפרט והחיסיון הרפואי, זה גם כן לפגוע במשפחות ובאנשים ובחברה ובשכונה. ארבעת הדברים האלה צריכים לצאת מהוועדה היום בהודעה מיוחדת, ללא קשר עם התמשכות הדיון והתיאומים המתבקשים.

על כן אני רוצה לומר גם לבסוף, בתשובה לחבר הכנסת אבוטבול: העניין של אנשי הדת –ההתגייסות שלהם היא מופתית. אנשי הדת המוסלמים, אנשי התרבות הנוצרים על עדותיהם, אנשי הדת הדרוזית. פשוט יש קריאה חד-משמעית שאינה משתמעת לשתי פנים, להיות מחויבים, להיות זהירים וכו' וכו'. שיתוף הפעולה עם אנשי הדת הוא פשוט מופתי, כאמור, ואני רוצה לציין את זה.

אני חושב שהיות שהנושא של המחלה הזו ושל הווירוס הזה הוא לא נחלתה של חברה אחת לעומת חברה אחרת, אני חושב שיש הרבה מקום לקרוא לאנשי דת יהודיים גם כן לאמץ את ההנחיות ללא סייג. אני יודע ואני מכיר את האמונות גם של היהודים, גם של המוסלמים, גם של הנוצרים, אני יודעת את המגבלות והרצונות של האנשים להיות מחויבים לאמונתם, אבל כל הדתות שמות פיקוח נפש מעל לכל דבר אחר. ואני חושב שזה הדבר שצריך לפעול על פיו. לפחות בחברה הערבית זה הדבר שאנחנו פועלים על פיו, גם כהנהגה, גם כאנשי דת, גם כאנשי חינוך, גם כאנשי בריאות. ואני חושב שזה יכול להיות מסלול מאוד מאוד בטוח לקצר את חייה של המחלה הזו, לקצר את נוכחותו של הווירוס הזה בקרבנו.

ונשמעים לאנשי הדת?

כמובן. באופן חד משמעי נשמעים להם.

תודה.

אני אומר לך, אני לא איש דתי, אבל זה מחזה כואב. כואב לראות מסגדים ריקים, כנסיות ריקות. אבל אני חושב שהחיים הרבה יותר חשובים לפי כל דת ממילוי של מצווה דתית.

אוקיי. אם יש עוד שאלות משפרעם, לפני שנפנה לד"ר זאהי ונדב. אנחנו ניתן עוד 20 דקות להיבט הבריאותי, אחר כך עוד משהו כמו חצי שעה להיבט הכלכלי. התחלנו באיחור, נסיים באיחור. יש שאלות משפרעם? אחמד, בבקשה.

אני אדבר על דרישות, על מה מבוקש, על מה אנחנו חושבים. אנחנו חושבים על החשיבות של ביצוע סקר של תסמינים וחסמים בתוך האוכלוסייה הערבית. אנחנו רואים שהמספרים אפילו לא מגיעים ל-800 שעשו את הבדיקות בדרייב-אין. צריך לחקור את הנושא ולהבין למה אנשים לא עושים את הבדיקות. האם זה פאנל ידע, מודעות, קיבלו את ההודעה – כן, לא? מהם החסמים כדי לעבור ולשפר את המצב?

אני חושב שיש לנו דרישה אחרת: אנחנו מדברים על בית חולים שדה בנגב ובצפון. שמענו על היוזמה, מברכים עליה.

אבל זה תלוי במציאות, אחמד.

של מי היוזמה הזאת?

תלוי במציאות, אבל להתחיל להיערך ליישום גם בצפון. אנטאנס, אנחנו מדברים על יותר ממחצית מהאוכלוסייה הערבית שגרה בצפון. אם מוסיפים את אזור ואדי ערה לצפון, אז אנחנו מדברים על 800,000 עד מיליון אנשים שחיים באזור הזה, לתת להם פתרונות. על מלונות ופתרונות בידוד, בידוד אפקטיבי, עדיין אין לנו תשובה לנושא הזה. זה מאוד מאוד מאוד חשוב.

גם יש לנו את הפנייה למשטרה, להתייחס אחרת. אבו סעיד דיבר על זה, הזכיר מה שקרה ביפו. ואנחנו חושבים שצריך להיות בקשר עם הנהגת החברה הערבית ולתאם את המצב, כדי שלא יקרה עוד פעם. יש עוד דברים אחרים של רשויות מקומיות, שהבנתי שתהיה ישיבה מיוחדת לנושא הזה. תודה.

תשאיר לרשויות המקומית, נכון. אנחנו נפנה לד"ר זאהי, בבקשה. ואחר כך מר נדב. בבקשה, ד"ר.

אני רופא משפחה, עוזר מנכ"ל הכללית. אני הצטרפתי למערך ההסברה באופן עצמאי, כשראיתי שהמגיפה התחילה, וכשראיתי שיש בעיה בחברה הערבית כעוזר מנכ"ל. וראיתי שיש צורך פה להתגייס ולהתחיל לעשות את ההסבר.

נכון, זאהי, אתה עוזר מנכ"ל בקופת חולים כללית?

אני עוזר מנכ"ל הכללית לענייני החברה הערבית. אני כבר בתפקיד הזה כמעט שנתיים, ויש לנו ועדות שמתקיימות. אני עובד גם מול כל הרופאים וכל האנשים המובילים בחברה הערבית וגם מול משרד הבריאות. התחלנו בתהליך של צמצום פערים. מהמקום הזה ראיתי את החובה שלי להיכנס, וזיהיתי את הצורך במידע ואת הקשיים של החברה הערבית: חוסר המודעות, האדישות שלי זה לא יקרה ואת הסטיגמה מהמחלה. ולכן ראיתי חובה שאני אכנס לתהליך ולהתחיל לתת הסברים. ובהמשך כל כולי, כל המשרה שלי, אני כמעט כל יום מ-05:00 בבוקר עד 23:00 בלילה עוסק - - -

תספר לנו האם יש שיפור? מה עשיתם במשרד לגבי הסברה בחברה הערבית? בבקשה, ד"R.

ולאחרונה הצטרף משרד מזאוי, דובר של משרד הבריאות, ואנחנו עובדים בשיתוף פעולה מאוד יפה. זה לא רק תרגום, אנחנו עשינו מאות סרטונים, עשינו מאות כתבות בעיתונות. אפשר להיכנס לראות כמה כתבות וסרטונים בוצעו על כל ידיעה של משרד הבריאות שיוצאת. ויזמנו הרבה סרטונים. אפילו הסרטון של המגע, שאתה יוצא מהבית, אני עשיתי לפני חודש סרטון כזה בערבית.

בימים האחרונים, אתה אומר, יש שינוי, יש שיפור במערך ההסברה לאוכלוסייה הערבית?

אכן זיהינו את הצורך. קודם כול בוא נגדיר את הבעיה. ברפואה היום אנחנו מתייחסים לרפואה מותאמת אישית. לא עושים רפואה לערבים כמו ליהודים, כמו לכל מקום. אני טוען שהרפואה צריכה להיות מותאמת אישית באופן כללי. כך אני עובד כרופא משפחה, כל חולה מקבל ממני יחס אישי מותאם אליו. וגם ככה במקרה הזה צריך שתהיה רפואה מותאמת אישית, מותאמת חברתית. הערבי רואה את הדברים, מבין את הדברים בצורה אחרת. יש את העניין של הסטיגמה, של הבושה. למשל, דיברתי עם אלי בין על כך שאמבולנס מגיע לכפר ואז כל הכפר מדבר על זה, הוא הבטיח מיד שיתחיל לשלוח רכב.

אנחנו צריכים לזהות את החסמים. במקום שאנחנו כל הזמן נעביר ביקורת, אנחנו צריכים לעבוד ביחד, לחשוב - - - את החסמים. מה מונע מהאוכלוסייה הערבית לפנות? ובניתוח של הבעיה אני אעשה לכם קצת סדר. יש לנו בעיה עם החברה הערבית, את הבעיה של הסטיגמה. אנשים פשוט לא התקשרו. חוסר הבדיקות נבע דבר ראשון מאי התקשרות של אנשים. עכשיו, למה לא התקשרו? בגלל סטיגמה, בגלל חוסר ידע, בגלל כל מיני סיבות. ובנוסף גם הייתה בעיה - - - של מגן דוד, שגם זה בטיפול.

אז כשמנתחים את הבעיה, רואים מה הגורמים, מטפלים בהם. הסוגיה של הסטיגמה, אנחנו עובדים עליה מאוד חזק, כל הארגונים עובדים עליה מאוד חזק. אגודת הגליל, אני עובדת איתם בשיתוף פעולה מאוד חזק. כל הרופאים שנמצאים שם, אני בקשר איתם, אנחנו מעבירים מידע. עם ד"ר מוחמד חטיב אנחנו בקשר יומי כמעט. גם בזמן שלא, כשאני נמצא בטלוויזיה, הוא גם מעדכן אותי.

וכמות המידע שעוברת לחברה הערבית, גם בטלוויזיה – "הלא" ופאנט – גם בערוץ הראשון במכאן, אני לא חושב שבטלוויזיה הערבת קיימת. אני בעצמי נותן כל יום שעתיים בשידור ישיר, ועוד הרבה רופאים בערוץ פאנט והרבה ערוצים. אני מתראיין לכל הערוצים בארץ ובעולם, כמעט כל היום מהבוקר עד הערב ראיונות והסברים.

ד"ר, הבעיה שאנחנו לחוצים בזמן. את הנקודות העיקריות. כן, דקה בבקשה.

ואני כל יום מופיע בחדשות בערוץ מכאן בערבית, כל יום מתייחס להנחיות. זה לא סתם להעביר את ההנחיות, לדקלם אותן. אנחנו גם מנתחים אותן, אנחנו גם מעבירים דברים. ותאמין לי, יש שם תוכן, שאני יכול להגיד לכם שאפילו עולה על הערוצים היהודיים שיש לנו במדינה. אנחנו מביאים הרבה מומחים, גם פוליטיקאים, גם רופאים, כל יום במכאן מ-19:00. ואם יש הודעה של משרד הבריאות, כמו אתמול, אנחנו נשארים עד סוף ההודעה, מנתחים אותה, מסבירים אותה לאוכלוסייה הערבית. אנחנו מנסים לתת את המידע כמה שאפשר.

צריך ליידע את החברה הערבית, שיש כל יום במכאן בחדשות אפשרות לשמוע את ההנחיות בערבית, עם תרגום, עם הסבר. אתמול למשל הדגמתי גם את המסכה, גם את הכפפות בערוץ הלא וגם בפאנט. יש לנו את המידע, אבל אנחנו מסתירים את המידע מהאוכלוסייה. במקום שאנחנו נתקוף, אנחנו צריכים להגיד: חבר'ה, יש מידע אחד, שתיים, שלוש, תנצלו אותו. ואם מישהו רוצה להוסיף – מבורך. כל המוסיף מבורך. ואנחנו צריכים עוד הרבה כוחות.

תודה, ד"ר. אז אתה אומר שיש הסברה בעברית, יש שיתוף פעולה עם אגודת הגליל, ויש משרד פרסום, וזה מתקדם בהיבט הזה. מצוין. אתה נשאר איתנו. מר נדב בן יוסף, מרכז בכיר תוכנית התערבות ותקציבים. בבקשה, נדב.

אני מנהל האגף לפיקוח על מערך האשפוז באגף תקציבים במשרד הבריאות. אני קודם כל רוצה להודות להירתמות ולהתגייסות של כל בתי החולים שנמצאים בריכוזי האוכלוסייה הערבית, בין אם זה בנצרת, בין אם זה במזרח ירושלים. עם פרוץ המגיפה פנינו לכל בתי החולים הציבוריים, גם בנצרת, גם במזרח ירושלים, וביקשנו מהם להכשיר מחלקות מתפרצות, בעצם מחלקות שהן בתוך בית החולים, מבודדות לחלוטין, מנוטרות מרחוק. וכל בתי חולים התגייסו בצורה מעוררת כבוד.

אנחנו באופן אישי ליווינו אותם גם בשלב הבינוי, גם בשלב המעקב התקציבי. אנחנו בקשר לפחות פעם ביום עם כל אחד מבתי החולים. ועד כה נפתחו בעיר נצרת 100 מיטות עבור מטופלי קורונה, שהן ייעודיות ומבודדות, בהשקעה של 8 מיליון שקלים.

נדב, כל הנושא של בתי חולים בחברה הערבית, אמרנו שנעשה דיון מיוחד. אז אם תדבר באופן כללי יותר, ונשאיר את זה, כי יהיו איתנו מנהלי בתי חולים באותה ישיבה. בבקשה.

אוקיי. אז באופן כללי הושקעו, על מנת להתמודד עם המגפה בתוך מערכות האשפוז, 12 מיליון שקלים באופן נקודתי.

בבתי החולים בישובים הערביים 12 מיליון?

נכון. גם במזרח ירושלים במקאסד, אוגוסטה ויקטוריה וסנט ג'וזף.

12 מיליון כולל מזרח ירושלים?

כולל.

מתוך כמה?

סך הכול הושקעו עד היום 120 מיליון שקלים בכלל בתי החולים, 12 מתוכם אושרו בבתי החולים בנצרת ובמזרח ירושלים.

10%. בבקשה, תמשיך.

במקביל לזה פורסם גם מבחן תמיכה. הרי אחת מההנחיות הייתה גם שיעבו את המלאים, האנשים גם במרכזים הרפואיים, גם קופות החולים. אנחנו פרסמנו מבחן תמיכה, שהוא כבר נותן איזשהו גישור תקציבי לאותם מוסדות, ואנחנו ממשיכים.

אנחנו גם מנטרים במהלך כל התקופה הזאת את המצב הפיננסי של כל השחקנים, במטרה לראות איך הם – בכל זאת היה פה היקף ירידה מאוד גדול של פעילות. אנחנו דואגים לזה שאנחנו אוספים את הנתונים, מדווחים אותם לשותפים שלנו במשרד האוצר. ואנחנו גם פועלים כבר ליישם כלים רגולטורים, כמו למשל להקדים את שוטף תשלום לאותם מוסדות, פרסום מבחן שיהווה איזושהי תמיכה מיידית של המדינה באותם מוסדות.

במקביל לזה נשלחו לכל בתי החולים אמצעי מיגון. נשלחים בפולסים, כל שבועיים נשלח מלאי לבתי החולים. וגם נעשתה חלוקה של תקנים של כוח אדם וסטודנטים, כאשר אנחנו מנסים לווסת את זה, שזה גם לקהילה וגם למערכת האשפוז.

תודה.

סטודנטים בבתי החולים בנצרת למשל או רק מגן דוד?

לא, הסטודנטים יהיו בכל בתי החולים בארץ. קופות החולים – זה תלוי בריכוז האוכלוסייה, אבל הם מחולקים לכל בתי החולים.

וזה כולל בוגרים שמחכים עכשיו לעשות את המבחן של ההסמכה?

אז יש באמת את כל הנושאים של הסטז'רים ומתמחים. אז גם הם מגיעים לבתי החולים. שוב, הם לא מוגדרים כרופאים, זה קצת סיפור שונה מהאחיות, אבל הם כן ככוח עזר שעוזר. הרי בסופו של דבר הם סטודנטים, שכבר מסתובבים בבתי החולים, הם מסייעים לרופאים ומתגברים את כוח האדם.

אני שואל על בוגרי חו"ל.

אז אם בוגרי החו"ל נמצאים בארץ, והם יכולים להסתובב בבתי החולים, הם כוח עזר מצוין, ואנחנו אוספים את כל כוח האדם שיכול לעזור.

אוקיי. תודה, נדב. ומשה בחדר השני מחכה לתשובה מד"ר אבני. אז אני אתן לד"ר אבני שתיתן תשובה, כי הוא חייב לצאת, לגבי השאלה על - - -

זהויות בחברות.

לא זהויות, על השונה והמשותף בין החברה הערבית לחברה החרדית. ונפנה לעלאא גנטוס, אם כבר התחלנו לדבר על כלכלה ותקציבים. ואחר כך דור בלוך ממשרד האוצר. עכשיו ד"ר אבני תיתן תשובה למשה, ואחר כך עלאא משפרעם, אחר כך אוצר. בבקשה, ד"ר, בקיצור.

אני חושבת שמה שמשותף, והוא יותר אולי מדאיג אותנו, זה שמדובר באמת במשפחות שרובן הגדול בישובים סוציו נמוכים, בצפיפות גדולה, ומשפחות עם הרבה נפשות. הן אוכלוסייה צעירה, גם החברה החרדית וגם החברה הערבית, ואז לגבי צעירים אנחנו פחות מודאגים מבחינת תחלואה ותמותה, אבל הם יותר מדביקים. מה ששונה זה שביישובים הערבים באמת יש יותר מחלות רקע מיישובים חרדים. כלומר, זו אוכלוסייה שיש לה יותר מחלות רקע, ולכן המבוגרים בהם יותר בסכנה.

ולעניין עבודה מול קובעי דעת קהל, אז אנחנו עושים גם וגם. כלומר, בחברה הערבית, לצורך העניין, עם פורום של אימאמים בנגב, ובחברה החרדית אנחנו עובדים עם מועצת חכמי תורה, ועובדים מול רבנים מכל הזרמים וכן הלאה. אנחנו יודעים לעשות גם וגם.

האם יש מדיניות ברורה לגבי בתי אבות בכלל, ובחברה הערבית בפרט? מה המדיניות לגבי בתי אבות?

נכון, שלחו לנו שאלות בנושא הזה. יש ארבעה בתי אבות.

המדיניות מאיזו בחינה?

מבחינת בדיקות – לבדוק, לטפל. מה קורה?

יש תעדוף עכשיו של בתי אבות, גם מבחינת בדיקות בבתי אבות או מסגרות חוץ-ביתיות בכלל. כשיש נגיד מקרה של הדבקה, ואז כל הצוות נאלץ להיכנס לבידוד, אז אנחנו מתעדפים שם את הבדיקות, ואז בודקים גם צוות וגם חולים. וגם יש תעדוף של המסגרות האלה, שהן הכי חלשות, במיגון.

אתם מצליחים להגיע לכולם? זה מה ששאלתי. האם יש נגישות לכולם? אתם עושים כרוזים? לדוגמה, בחברה החרדית עשו אפילו ביידיש כדי להגיע לאחרון האנשים.

משה, יש ישיבה מיוחדת ביום ראשון.

כן, לכן אני רוצה להחכים ממנה.

אז אולי, חבר הכנסת, אם תרצה, אני אשמח לחבר אותך להסברה אצלנו, והם ישמחו לתת לך את כל המידע.

תודה רבה.

תודה. עלאא גנטוס בשפרעם. הוא יועץ בוועד ראשי הרשויות בתחום הכלכלי. הישיבה הייתה אמורה להיות עד 14:00. אנחנו ניקח עוד עשר דקות.

אני היועץ הכלכלי של ועד ראשי הרשויות הערביות. אני אדבר על ההיבטים הכלכליים של המשבר בשני היבטים. קודם כול, בהיבט של משקי הבית, ההשפעה של המשבר על משקי הבית; וההיבט השני הוא ההשפעה על העסקים ועל המערכת הכלכלית בחברה הערבית.

אני אתחיל בנושא של משקי הבית, כי כל הזמן מדברים על הסיוע לזקנים וסיוע למשפחות המוכרות לרווחה. ועל פי ההערכות שלנו, לפחות מהנתונים שאנחנו מקבלים מהרשויות, עשרות אלפי משפחות ערביות יצטרפו למעגל העוני כבר בחודש הקרוב, בחודש אפריל. אם אנחנו מדברים על 300 משפחות, כש-20% על פי ההערכה שלנו ייכנסו למעגל הזה, אנחנו מדברים על סדר גודל של 60,000 משפחות, שאנחנו מעריכים שתהיה להם בעיה אפילו בסלי מזון ובמוצרים הבסיסיים בתקופה הקרובה.

אנחנו יוצאים מתוך הנחה שאם ממוצע השכר בחברה הערבית הוא קרוב ל-6,000 שקל, אז משקי הבית האלה בוודאות אין להם עודפי מזומנים כדי לפרנס את המשפחות שלהם בתקופה הקרובה. וזה נושא שלדעתי צריך לשים אותו עכשיו בראש סולם העדיפויות של הממשלה, איך אנחנו מטפלים בתופעה הזו.

ה-500 שקל לא יפתרו את הבעיה? מענק ה-500 שקלים?

מענק ה-500 שקלים יכול לפתור בעיה קטנה מאוד, אבל לדעתנו היקף הבעיה הולך להיות הרבה יותר קשה.

בצחוק אני אומר את זה.

אנחנו מרגישים את זה בשטח. וזה מצריך כבר עכשיו מחשבה איך אנחנו מטפלים. אתמול העליתי את הנושא הזה בפני מנכ"ל משרד הפנים. הוא הודה שלא חשב על הנושא הזה והוא צריך לבדוק את זה. אבל זה נושא שלדעתי מטריד את ראשי הרשויות ומטריד את הרשויות המקומיות, איך להתמודד עם כמות כזאת גדולה של מבקשי סיוע במזון ובתרופות ובמוצרים בסיסיים.

הנושא השני שאני רוצה לדבר עליו הוא נושא של האבטלה והפתרונות למובטלים. ההיקף הוא עצום, הגענו ליותר מיליון מובטלים במדינה. ולדעתי שיעור המובטלים מהחברה הערבית יהיה הרבה יותר גדול, כי הם בדרך כלל עוסקים במשרות שהן זמניות ולאו דווקא משרות קבועות. ככה שההערכה שלנו שיש בעיה מאוד גדולה בשיעור המובטלים.

יש בעיה למשל ייחודית לחברה הערבית, היא הנושא של בני 18 עד 20. כל אלה עכשיו שנכנסו למעגל האבטלה, החוק לא מאפשר להם לקבל דמי אבטלה. הפנינו אתמול בקשה או דרישה בשם הוועד לממשלה, ואנחנו מקווים שהוועדה שלכם תלווה את הנושא הזה, שיכניסו את הקבוצה הזאת למעגל מקבלי האבטלה.

אנחנו גם מזהים שיש היעדר מודעות לנושא של מיצוי זכויות בתקופה מצד המובטלים. היינו מצפים שבתקופה הזאת – פועלים בחברה הערבית, בישובים הערביים, מרכזי ריאן, שהתפקיד שלהם הוא עידוד התעסוקה – היינו מצפים שבגלל ההיעדר של התשתיות או משרדי ביטוח לאומי בכל הרשויות, שמרכזים אלה יתוגברו, וייקחו תפקיד נוסף לסייע למובטלים במיצוי זכויות, ובעיקר אלה שלא מצליחים להתמודד עם כל הלחץ ועם הדרישות של הנושא של אבטלה. במקום זה אנחנו ראינו שאפילו המדינה הורתה לקצץ דווקא עכשיו 20% מכוח האדם הפועל שמה, במקום לתגבר את המרכזים האלה על מנת לתת פתרונות.

אני רוצה לעבור לנושא של העסקים. אני מדבר עכשיו על הנושאים הקריטיים, הקרדינליים, שצריכים להיות בטיפול מיידי. המצוקה הכי כבדה שאנחנו מרגישים אותה היום היא הנושא של ההתאכזרות של המערכת הבנקאית כלפי הלקוחות בחברה הערבית. ממש סגרו את השיברים. אתמול היה ה-31 בחודש, בדרך כלל הצ'קים שנותנים העסקים הם בסוף חודש. זה סוף החודש הראשון בצל המשבר. אתמול התקשרתי לשלושה מנהלי סניפים. היקף החזרות הצ'קים עומד היום על כ-50%. 50% מהצ'קים בחברה הערבית חוזרים. ובמקום שהבנקים יבינו את המצוקה, הם פשוט סגרו את השיבר. הבעיה המרכזית, שמרבית העסקים הקטנים, האשראי העיקרי שלהם הוא ניכיון צ'קים. הבנקים היום הפסיקו לנכות צ'קים. גם אם למישהו היו צ'קים טובים ביד - - -

עלאא, זה מאוד חשוב, מה שאתה אומר, בסוגיות הללו פנו אלינו. אבל נעשה דיון פרטני מיוחד לעסקים.

הנושא שמצריך עכשיו טיפול מיידי הוא התערבות של בנק ישראל ברגולציה, כדי לפרוס רשת ביטחון לבנקים על מנת להרחיב את מסגרת האשראי. ויבינו את המצב שנוצר, בעיקר בהרכב האובליגו שהם מעניקים ללקוחות, ושיעניקו להם אובליגו שהוא לא מבוסס ניכיונות צ'קים אלא אובליגו פתוח, ושהמדינה תעמוד מאחורי הדרישה. אני אתמול אפילו אמרתי לאחד ממנהלי הסניפים: אתם עושים פוגרום. יש לי גם משרד עצמאי, כמעט כל הלקוחות שלי התקשרו אתמול, הם סובלים, ויש כאלה שבוכים מאיך שהמערכת מתאכזרת. היא ממש מתאכזרת בצורה שהיא בלתי מתקבלת על הדעת.

הנושא של הלוואות בערבות מדינה – יש מלא גם פגמים שחוסמים את העסקים בחברה הערבית. מדברים על החברה הערבית – 90% מהעסקים בחברה הערבית מוגדרים כעסקים הקטנים. והם עסקים שממונפים בצורה משמעותית מבחינת המערכת הבנקאית, יש להם הון עצמי נמוך מאוד, והצורך שלהם בהלוואות בערבות מדינה הוא קריטי וקרדינלי בתקופה המיידית. התנאים כפי שהיום מטפלים, על אף שהם הקלו לכאורה את הדרישות, עדיין חוסמים את מרבית העסקים הקטנים. מספיק שיש לך צ'ק שחזר לפני שנה, אתה כבר פסול.

וכשאנחנו מדברים על העסקים שבלאו הכי מקרטעים מבחינה פיננסית, אז חלק גדול מהעסקים האלה לא יקבל. גם אלה שקיבלו לפני שנה או לפני שנתיים הלוואה בערבות מדינה, גם אלה מנועים מלקבל. שלא לדבר על הבירוקרטיה הגדולה, שנותנים לבנקים עכשיו לנהל את אירוע לבד, כשהמדינה היא לא שותפה, היא רק גובה מהבנקים. והבנקים היום, כפי שאמרתי בהתחלה, לא נותנים אשראים לעסקים בחברה הערבית.

אני חושב שהמודל שמוצע עכשיו בהחלטת הממשלה, שבנוי על הלוואות, הוא לא מותאם, הוא לא יציל את המצב. הבעיה תהיה כפולה ומכופלת מבחינת הצורך של העסקים בחברה הערבית שלא יעמדו על הרגליים. בשביל זה צריך כבר עכשיו להתחיל לדבר על פיצוי, לכסות מחזורים, כמו המנגנון שנהגו בעיתות מלחמות, כי זה המנגנון היחיד שיאפשר להציל חלק גדול מהעסקים.

יש עוד נושא אחד שאנחנו זיהינו אותו. אפילו כשהתחילו לדבר על פתרונות וסלי מזון ושוברים למזון, הם שכחו, פשוט דילגו על כל העסקים. כל רשתות המזון הפועלות בחברה הערבית, ונתנו זה ל"רמי לוי" ול"ריבוע הכחול" ולכל הרשתות, ודילגו - - - על הנושא של החברה הערבית ועל העסקים.

גם מדברים על תקופת חגים עכשיו.

גם אם למישהו יש שובר ממג'דל כרום, אין לו סניף "רמי לוי" ביישוב, הוא יצטרך לנסוע מחוץ ליישוב כדי לממש את השובר.

אני רוצה להסתפק בדברים האלה. יש לנו גם נושאים עתידיים, אני מניח שיהיה לנו גם זמן לדבר על זה. אבל אני מצפה כבר לשמוע תשובות על הנושאים המיידיים, בעיקר המעורבות של בנק ישראל וההתערבות המיידית הנדרשת, כדי לעצור את מה שאני קורא לו פוגרום בעניין של ההתאכזרות של המערכת הבנקאית.

עלאא, ברור שאנחנו צריכים ישיבה עם נציגים מבנק ישראל, מהממונה על הבנקים, מכל הגופים האחראים, אבל זאת תהיה ישיבה, אינשאללה, בשבוע הבא. יש לנו דובר האחרון ממשרד האוצר, וניתן לכם לסכם, חבר'ה.

אתה שומע אותי, אנטאנס?

מוחמד ברכה, בבקשה.

אני רוצה לחזק את דבריו של עלאא, ובהמשך לדברים האלה, אתה, חבר הכנסת שחאדה, וגם חברת הכנסת תומא סלימאן הייתם שותפים לפני כשבועיים לכינוס שעשינו בנצרת של בעלי עסקים וגם של אנשים איגודים מקצועיים.

ויש ועד חירום לכלכלה. לכן אני רציתי דיון מיוחד בהיבט הזה.

יפה. ואנחנו ממשיכים לפעול בתוך המסגרת הזאת של ועד החירום. הנושא של הלוואות – אני מחזק את דבריו של עלאא – הם לא פתרון לעסקים קטנים ביישובים הערביים. זה עסקים מעין משפחתיים של שלושה, ארבעה, חמישה עובדים, שקשה להניח שהם יעמדו מחדש על רגליהם לאחר המשבר. והתקופה הזו היא מעין חור שחור. לא שיש עשייה כלכלית, שאתה בונה משהו שיניב פירות בעוד חודש, בעוד חודשיים, אלא זה חור שחור שפשוט אתה גם לא יכול לעמוד בהחזר של ההלוואות. ולכן הסיפור של ההלוואות הוא לא סיפור מעשי לעסקים קטנים.

הנושא של האבטלה – אחוזי האבטלה שהיום עברו את המיליון בארץ, כנראה שעיקר המכה תהיה ביישובים הערביים. הערבים הם האחרונים שנכנסים למקום העבודה והראשונים שיוצאים. ואנחנו נמצאים בפתחה של תקופה מאוד מאוד מסוכנת מבחינה חברתית ומבחינה כלכלית, ואין מנוס מהתערבות הממשלה בצורה רחבה.

רצינית יותר.

גם כן לשפות עסקים וגם כן לתת מענקים בעת משבר, אבל גם לדאוג למובטלים ולאנשים שהכנסתם, כפי שנאמר, היא מתחת לממוצע הכללי של ההכנסה במשק. תודה.

תודה. דור בלוך ממשרד האוצר.

עוד נקודה שהפנו את תשומת ליבי אליה, אני רוצה מכאן דרככם לפנות למשטרה ולמערכת אכיפת החוק, להילחם בשוק השחור. התקופה הזו של מצוקה היא תקופה של פריחה של השוק השחור, שעלולים להפיל הרבה אנשים והרבה משפחות. לכן יש לפעול עכשיו בתקיפות נגד ארגוני הפשע והשוק השחור, על מנת שלא יטפס על המצוקה האיומה שאנחנו נמצאים בתוכה ושעלולה להחמיר בהמשך ולמוטט חברה שלמה. תודה.

תודה. דור בלוך, בבקשה.

קודם כול, צהריים טובים, חבר הכנסת שחאדה וכל חברי הוועדה, ועלאא והחברים מוועד ראשי הרשויות. מיותר לציין שהאירוע של הקורונה זה אירוע כלכלי בסדר גודל שלא הכרנו כמוהו. אתמול הוצגה לכם בהרחבה התוכנית שגובשה על משרד האוצר, משרד ראש הממשלה, הגופים הממשלתיים הרלוונטיים.

יש לנו הרבה הערות על התוכנית הזאת.

אנחנו חושבים שזו תוכנית טובה ומשמעותית. ועם זאת, אנחנו גם בוחנים אותה כל הזמן. וכמו שאתם יודעים, גם דברים משתנים, קריטריונים משתנים בהתאם לדברים שאנחנו לומדים מהשטח. זה בסוף אירוע של תוך כדי תנועה.

ולכן ככל שיש דברים שעולים מכם או עולים מהשטח שבתוכנית לא מתאימים לרשויות הערביות או לעסקים ערביים או לאנשים שהגיעו למעגל האבטלה מהחברה הערבית, אנחנו כמובן רוצים לדעת מזה, ונעשה כל מה שאנחנו יכולים כדי לפתור את הבעיות ככל שזה אפשרי.

עלאא נגע בחמש בעיות שאני כתבתי לעצמי, אני לא חושב שיש צורך שאני אחזור עליהן. הנושאים שקשורים לבנק ישראל, אני מבין שיש לכם ישיבה עם הבנקים ועם המפקח על הבנקים בהמשך, אז הם יידרשו לזה שם ואנחנו נשמח לסייע. בנושאים האחרים, אנחנו נבחן אותם ונשיב תשובה בהתאם.

דור, אנחנו מודים לך. ברור שאנחנו צריכים פתרונות יותר מותאמים לכלכלה הערבית, בגלל המבנה, המאפיינים, דפוסי ההשתתפות בכוח העבודה והמצב הכלכלי הקשה.

אני ברשותכם אעשה סבב סיכום אצל כל המשתתפים, אתן דקה, ושאלות כמובן או סיכום כאן בוועדה. אני אפנה תחילה לסמאח חטיב מ"סיכוי". דקה, בבקשה, סמאח.

תודה לכל המשתתפים וגם לך. אנחנו כן עדיין מצפים לקבל שחור על גבי לבן נתונים ותשובות לשאלות ששלחנו – ממגן דוד אדום כמה פונים היו באופן כללי וכמה מתוכם ערבים; כמה מתוכם אושר ומה לא. יש לכם את העותק בוועדה. ונושא נוסף, הנושא של ייצוג ערבים מכלל משרדי הממשלה, כמה כל משרד שלח נציגים משלו. וכמובן, ההחלטה המאוד חשובה שאני חושבת, השיתוף האקטיבי והמהותי עם החמ"ל בחברה הערבית.

כן, ד"ר בשארה – הוא לא איתנו. שפרעם, ד"ר מוחמד ואחמד, הערות סיכום או דרישות סיכום. אחר כך נפנה למשרד הבריאות כדי לקבל כמה תשובות סיכום. בבקשה, ד"ר מוחמד.

אני בהחלט חושב, בישיבה הזאת הובהרו הרבה דברים. וגם עלו הרבה דברים שצריכים לטפל בהם. ויש מוכנות, לדעתי, ככה אני חשתי, לשיתוף פעולה. באמת יש הרבה מה לעשות. אנחנו בוועדה כמובן נעקוב אחרי הדברים, ובהתאם לנושאים הספציפיים אנחנו גם נקיים פגישות עם האנשים הרלוונטיים.

שלושת הנושאים שאני העליתי לגבי ההסברה, בדיקות הקורונה והמידע במובן של נתונים, אני מקווה שייתנו תשובה. אני מניח, על פי מה שנאמר כאן, שמחר תהיה לנו תמונה יותר ברורה, לגבי מה המצב שלנו מבחינת תחלואה, מבחינת מקרים מאומתים בחברה הערבית. תודה.

תודה, ד"ר מוחמד. אחמד, סיכום. בקיצור, אם יש לך משהו להוסיף, בבקשה.

עוד פעם, החשיבות של הסקר, לחקור מה קורה בתוך החברה הערבית, להבין יותר, כדי להתמודד היטב עם המשבר. אני חוזר על הדרישה של מערך הסברתי, קמפיין הסברתי גדול, שינוהל בתוך החברה ויענה על צרכים של החברה. לא מבחוץ.

אוקיי. תודה. אז נעשה את זה עכשיו הפוך לגבי משרד הבריאות. גידי, בבקשה, סיכום.

טוב, שלום לכולם, רק לגבי הסיכום, לא דיברנו גם על הפעולות שנעשות בחברה הבדואית בנגב. חשוב לי לציין שנעשות לא מעט פעולות גם באופן ספציפי כלפי החברה הזאת. מפאת הזמן - - -

אם יש משהו ספציפי להגיד, תגיד בבקשה.

יש לא מעט פעולות שנעשות, גם בשיתופי פעולה עם ארגונים ממקומיים, גם עם משרדים ממשלתיים נוספים שפועלים בנגב – לשכת הבריאות, הגעה ממש גם לכפרים הלא-מוכרים, גם חלוקה של ערכות היגיינה בתוך הכפרים ועוד. נשמח לשלוח התייחסות בנושא הזה.

אני אשמח לקבל. אני אגיד את זה בסיכום. בסדר. תודה, גידי. ד"ר אבני, בבקשה.

תודה רבה לכם על הדברים, אנחנו רשמנו לעצמנו. יש לנו עוד הרבה עבודה לעשות, ונשמח לעשות אותה ביחד. בנושא של הסברה, אם תרצו, אפשר לעשות דיון ייעודי בנושא הזה, ואז נוכל להזמין גם את סמנכ"ל ההסברה שלנו. ובעניין הנתונים, אנחנו נדאג את מה שיש לנו לפרסם. ובנושא של מד"א, אולי שווה גם על זה לעשות דיון ייעודי ולהזמין את מנכ"ל מד"א. תודה לכם.

אוקיי. מישהו כאן? ג'אבר, בבקשה.

אני אומר שמה שהיה חסר קודם זה תיאום, סנכרון העבודה, וכתובת ברורה גם עבור הציבור הערבי וגם עבור משרד הבריאות. כלומר, זה שיש אנשי מקצוע מאורגנים בחמ"ל היום, זה ממש מהווה הזדמנות לשפר את השירות לאוכלוסייה הערבית, במיוחד בזמני משבר כאלה.

תודה, ג'אבר. תודה לכל המשתתפים והמשתתפות.

אני אסכם בקיצור. קודם כול, אני חושב שהדיון היה מאוד חשוב. טוב שהתחלנו בדיון, למרות שזה באיחור. ויש עוד הרבה נושאים שאנחנו צריכים לדון בהם בפירוט בוועדה הזו, שהיא אחת הוועדות החשובות ביותר בתקופה הזאת.

עלו הרבה נקודות, בעיקר בתחום הבריאות, שצריכות המשך. אני מבקש מד"ר שלומית אבני, אנחנו צריכים לעבוד על התיאום בתחום ההסברה בין המשרד לבין עמותת הגליל או חדר המצב. ואשמח לקבל תשובות להערות או דרישות של עמותת סיכוי, זה מאוד חשוב. אם אין לך את הדוח, נשלח לך את הדוח.

קיבלנו נתונים מעניינים לגבי אחוז החולים ביישובים הערביים, כי זה 2% עד כה מכלל הנבדקים. אנחנו צריכים לעקוב אחרי הנתון הזה, ואם זה לא יעלה בשבוע הבא אז אני מניח שנעבור את המשבר הזה במינימום פגיעות וחולים.

אנחנו נשמח, אחמד שייח', לשתף פעולה לגבי סקר החסמים – גם הוועדה תרצה לקבל את זה. וכל הנושאים של בידוד או טיפול בתקלות שהיו במשרד הבריאות ומגן דוד אדום – נטפל בזה, נשלח את זה כתוב.

ולגבי ההעסקה והתחום הכלכלי, עלאא ודור, אנחנו חייבים להמשיך בשבוע הבא. יש לנו את תחום התיירות שנפגע, שותק כליל; תחום המסעדנות שכמעט שותק כליל; סחר קמעונאי גם; תעסוקת נשים נפגעה באופן אנוש; רשויות מקומיות, בתי חולים בנצרת. יש לנו מלא נושאים שנמשיך לטפל בהם. זה דיון ראשוני ונמשיך שבוע הבא.

אני מודה לכולם, נשלח לכם את הפרוטוקול או סיכום של הישיבה לכל המשתתפים. תודה רבה. ואני מודה לעפר על שיתוף הפעולה, ובאמת על הדאגה לכסות את כל הנושאים. תודה רבה לכולם. ותודה מיוחדת לעמותת הגליל, שאפשרה לנו את המתקנים שלה.

הישיבה ננעלה בשעה 14:17.