פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-ושלוש

הכנסת



2

06/04/2020


19/05/2020
08:56
מושב ראשון

פרוטוקול מס' 3
מישיבת הוועדה המיוחדת למיגור הפשיעה והאלימות בחברה הערבית
יום שני, י"ב בניסן התש"ף (06 באפריל 2020), שעה 12:00

אתגרים במניעת פשיעה ואלימות בצל הקורונה - המשך דיון

חברי הוועדה: מנסור עבאס – היו"ר
משה ארבל
היבה יזבק
אימאן ח'טיב יאסין
ע'דיר כמאל מריח
חמד עמאר

משה ארבל
רם בן ברק
קרן ברק
אוסאמה סעדי

תמי כהן - עוזרת מנכ"ל, משרד ראש הממשלה

אליעזר רוזנבאום - משנה למנכ"ל, המשרד לביטחון פנים

איתן הורן - סמנכ"ל אסטרטגיה, המשרד לביטחון פנים

ג'מאל חכרוש - ראש המנהלת לחברה הערבית, המשרד לביטחון פנים

סוריא בשארה - ייעוץ וחקיקה - פלילי, משרד המשפטים

אילנה ירושלמי - פרקליטת מחוז הצפון, פרקליטות המדינה

חגי מויאל - מפקח ארצי (אלימות במשפחה), השירות לרווחת הפרט והמש, משרד העבודה הרווחה והשירותים החברתיים

אלי אלפסי - מנהל מחלקת רישוי סוכנים ויועצים רשות שוק ההון הביט, משרד האוצר

ויאאם קבלאוי - מנהל מחלקה פלילית, משרד האוצר

איריס בן יעקב - מנהלת היחידה למיניות ומניעת פגיעה בילדים, משרד החינוך

נג׳ואה אבו נימר- עבאס - מפקחת על הייעוץ מחוז דרום, משרד החינוך

רות לוין-חן - מנהלת שותפה של מיזם קהילות בטוחות, עמותת יוזמות אברהם

פאטמה יוסף - מנהלת מיזם קהילות בטוחות, עמותת יוזמות אברהם

שייח' כמאל ריאן - מרכז אמאן

מחמוד נסאר - רכז המאבק באלימות בחברה הערבית, הוועד הארצי לראשי רשויות ערביות

סוזן עיסא אסזי - מנהלת המחלקה לשירותים חברתיים

אורן כהן - סמנכ"ל ממשל וחברה משרד רה"מ, משרד ראש הממשלה

איילת רזין בית אור - היועצת המשפטית של איגוד מרכזי הסיוע

אורליאלמגור-לוטן - מרכז המחקר והמידע של הכנסת

לאה קריכלי

אתי בן-שמחון

אתגרים במניעת פשיעה ואלימות בצל הקורונה - המשך דיון

בוקר טוב, חברי הכנסת, אני מתכבד לפתוח את הישיבה השנייה לוועדה המיוחדת למיגור הפשיעה והאלימות. אנחנו מתכנסים היום בדיון המשך לשני נושאים שהעלינו בשבוע שעבר. אלימות בתוך המשפחה בצל הקורונה. הקדשנו את רוב הישיבה ביום רביעי שעבר לנושא. היום אנחנו נשלים את הדיון ונעלה עוד דרישות לגורמים השונים במשרדי הממשלה.

בשבוע שעבר העלינו מספר דרישות בפני ראש הממשלה, השר לביטחון פנים, שר הרווחה, וגם שר החינוך.

התמקדנו קודם בהחרגת העובדים הסוציאליים ורשויות הרווחה מתקנות שעת החירום, וכמובן, להגביר את מערך השירות הסוציאלי, ולתת מענה למשפחות שבמצוקה.

דרשנו גם ממשרד החינוך להפעיל את היועצים החינוכיים לתת מענה למצוקת התלמידים בבית, וגם ליזום מגע ישיר ובלתי ישיר עם התלמידים דרך המורים המחנכים. וכמובן, דרשנו את הגברת האכיפה והמענה של המשטרה ושל גורמי אכיפת הפשיעה הכלכלית.

לנושא השני, אנחנו נקדיש את רוב הזמן היום, ובו נבדוק את השלכות המצב הכלכלי על מפלס הפשיעה והאלימות.

הקשר הסיבתי והנסיבתי מתבטא כאשר אזרחים רבים עצמאים, שכירים, בעלי עסקים לא מוצאים מענה למצוקתם הכלכלית, ולכן, פונים לשוק האפור לקבל הלוואות או למכור צ'קים חוזרים או דחויים, ובחלוף הזמן אותם אזרחים צריכים להחזיר את ההלוואות ולפרוע את השטר.

לרוב הלווים מהשוק האפור לא מצליחים להחזיר את החוב, ועומדים בפני איומים ורדיפות וסכנות על חייהם. מטרתנו להעלות את הנושא בפני גורמי האכיפה, כדי לסכל אפשרות לביצוע פשעים על רקע המצב הכלכלי.

חברים, יש לנו אורחים בישיבה הזאת, גם ממשרדי הממשלה השונים. משרד ראש הממשלה, חינוך, הרווחה, ביטחון פנים, אוצר. גם יש לנו משתתפים רבים מהסקטור השלישי ומהחברה האזרחית. אנחנו נשלים קודם כל את הדיון בנושא אלימות בתוך המשפחה. נוכל להיכנס לנושא השני, ולו נקדיש את רוב הזמן. בסוף נעשה סיכום ונעלה דרישות בנושא.

בשבוע שעבר אנחנו הפסקנו את הדיון עם נג'ואה אבו נימר, מפקחת על היועצים החינוכיים במשרד החינוך. אנחנו נמשיך איתה, ואז ניכנס אל תוך הדיון עצמו.

אני מבקש מחברי הכנסת, לתת הזדמנות שנשמע קודם מה יש לגורמים הממשלתיים להגיד, ותוך כדי גם לשלב את העמותות השונות. הגישו לנו מספר ניירות עמדה בנושא. אחר-כך נוכל ביחד לקיים דיון מעמיק, ולצאת עם מסקנות או דרישות.

בבקשה, נג'ואה אבו נימר. בבקשה. תציגי את עצמך. אנא מכם להיות ממוקדים, אנחנו חייבים לנצל את הזמן בצורה מיטבית ביותר.

יש חברי כנסת באולם השני? לא.

חגי מויאל ממשרד הרווחה נמצא אתנו. העלינו דרישות גם בפני ראש הממשלה וגם משרד הרווחה, להחריג את העובדים הסוציאליים. האם יש תשובה, והאם המערך הסוציאלי עובד במלוא עוצמתו.

בבקשה, חגי. אנחנו פנינו בשם הוועדה לראש הממשלה.

לגבי הנושא של העסקת עובדים סוציאליים, אין לי בשורה לא טובה, ולא לא טובה. הפנייה התקבלה, אבל לא קרה שום דבר מאז שהעליתם את זה, שאני יודע לפחות. מבחינתנו, העובדים הסוציאליים ברשויות המקומיות, עוד פעם, בתחום אלימות במשפחה הם עובדים חיוניים והם נדרשים לעבוד. ב-95% מהמרכזים לטיפול באלימות במשפחה, העובדים אכן עובדים, כמו שהצגתי בפעם הקודמת, עובדים בהתאמה למציאות החדשה.

האם יש נתונים חדשים לפחות לשבוע הראשון. אנחנו קיבלנו נתון מאוד מחריד במרץ על עלייה של 660% באלימות נגד הילדים. האם יש נתונים חדשים על השבוע הראשון של אפריל?

עוד פעם, קודם כל, אני אדבר על הנתונים הכלליים בנושא של אלימות במשפחה. אנחנו רואים מגמת עלייה בפניות שלנו לקו 118. עוד פעם, המגמה היא לא מובהקת, וקשה להסיק ממנה מסקנות, אף על פי שהנחת העבודה שלנו שיש עלייה משמעותית בנושא של אלימות במשפחה, היא רק לא מגיעה עדיין למערכות המטפלות מכל מיני סיבות שאנחנו יודעים גם להסביר אותן. בנושא של הילדים, אני חושב שהשימוש בעלייה הזאת של ה-600% - - - שקשה גם מהם להסיק מסקנות ולהעריך. מדובר ממש במספרים ספורים של עשרות מקרים, שמבחינה סטטיסטית אי אפשר להגדיר את התופעה שיש עלייה של 600%, אבל אכן יש עלייה בדיווחים. אני מקווה שהובנתי.

אנחנו לא עומדים על 10% פה ושם, ולא על 100% פה ושם.

הביטוי שלנו הוא 600%, אבל צריך להיזהר לא להפחיד את הציבור שיש כאן איזה עלייה ב-600% באלימות כלפי ילדים, כי מדובר במספרים קטנים.

אתה יכול לתת לנו את המספרים בבקשה?

חבר הכנסת שואל האם יש נתון?

חגי, נחזור אליך בשאלה הזאת אחר-כך.

בבקשה, תמי כהן, ממשרד ראש הממשלה, עוזרת מנכ"ל משרד ראש הממשלה.

קצת סבלנות חברים. מה שלומך? בסדר.

אני מציעה שאת השאלות תפנו לאורן, הסמנכ"ל שלנו של אגף ממשל וחברה. נמצא יחד אתי ובקיא בכל הדברים. בבקשה.

תודה רבה. רציתי גם להתייחס קודם, אבל אי אפשר היה להתבטא.

שני דברים. לגבי הנושא של החרגת העובדים הסוציאליים, וכל הכוחות החברתיים ברשות המקומית, מהמגבלה של ה-30%, אני רק אעדכן. בעצם התקנות שעת חרום שהממשלה אישרה, הפג תוקף שלהם הוא ב-16 באפריל, למעשה, בסוף שבוע הבא. אנחנו עובדים עכשיו עם נציבות שרות המדינה, משרד האוצר, כל הגופים הרלבנטיים על הארכה של התקנות, ואנחנו ולוקחים בחשבון את הדרישה של למעשה להחריג את כל הכוחות בשירותים החברתיים ברשויות המקומיות, גם אגפי הרווחה, וגם שירותים חברתיים אחרים. אנחנו מבינים את הצורך בזה. אנחנו מקיפים את זה, אני מקווה שבעניין הזה יהיה בסדר.

מה אתה אומר שנחכה עד ה-16 לחודש עד שיחריגו אותם?

אני אומר, התקנות הנוכחיות בכל אופן הן בתוקף עד ה-16 לחודש. אני לא מאמין שבשבוע הקרוב, יחד עם זה שיש חג מחרתיים וכו', הממשלה תספיק לאשר תקנות חדשות לפני שהתקנות הקיימות יפקעו תוקף. אבל לקראת פקיעת תוקף של התקנות האלה, שממילא קורה בשבוע הבא, יהיו תקנות חדשות שבהן אני מקווה שנוכל לפתור את העניין הזה.

אורן, אבל יש לנו נתונים מדאיגים על פשיעה, או בעצם על אלימות בתוך המשפחה. זה לא רק הנתון שהעלינו בקשר לילדים, זה גם בקשר לקשישים, בקשר לנשים במיוחד. גורמי הפשיעה לא נמצאים בהסגר. אתמול היה רצח בכפר קרע, ולכן אנחנו דורשים שוב לבדוק את הנושא הזה ולתת מענה בהקדם האפשרי. כל יום חשוב מבחינתנו.

בסדר גמור. אני אעביר את המסר. אני רק אגיד שבנושא של אלימות במשפחה, הפתרון יהיה לא רק מהכיוון של לאפשר יותר כוחות ברשות המקומית שייתנו מענה. אלא גם ככל שנצליח ליצור מענים שיקטינו את רמת הלחץ והמתח בתוך המשפחות, בעיקר משפחות שיש בהן צרכים מיוחדים מכל מיני סוגים. כי ברור שככל שהסיר לחץ הזה יילך והמתח בתוכו יעלה, אז אנחנו נראה יותר ויותר תופעות כאלה. לכן הפתרון צריך להיות גם מהכיוון של הכוחות ברשויות המקומיות, אבל גם מהכיוון של ליצור מענים שיקטינו את רמת העומס והמתח הנפשי על המשפחות.

אורן, השאלה גם לך וגם לתמי. הייתה לנו ישיבה על הוועדה הבין-משרדית למיגור הפשיעה ואלימות, ואחר-כך ישיבה שנייה עם רונן פרץ, שהוא מנהל את הוועדה הזאת. בקצרה, אנחנו נקיים דיון מיוחד לתכנית שאתם שוקדים או עובדים כדי לגבש אותה. אם תוכל בקצרה לתת לנו איפה אנחנו נמצאים, באיזה שלב. האם יש המלצות, ומתי אנחנו יכולים לעיין במסמכים שיש לכם?

המשבר תפס אותנו בשלב מאוד מתקדם של עבודת המטה. בימים אלו ממש, היינו אמורים לסיים כבר שלב של שיתוף ציבור. רצינו לעשות למעשה בחברה הערבית גם קבוצות מיקוד, וגם מפגש עם כל מיני נציגים של החברה בשביל להיוועץ על כיווני הפעולה המרכזיים, ולקבל פיד-בק על זה. כל המערך הזה היה כבר מוכן, הוא בעצם למעשה כרגע בהמתנה, בגלל שלמעשה אי אפשר להתקהל ואי אפשר לקיים את המפגשים האלה. אשמח להרחיב יותר בישיבה ייעודית של הנושא הזה, אבל הדברים הם ברמת בשלות יחסית מאוד מתקדמת. ברגע שנחזור לאיזשהו שגרת פעילות שהיא לא רק סביב הקורונה, נוכל, אני מאמין, די מהר להציג את תכנית הפעולה למקבלי החלטות, והם יחליטו איך הם רוצים להתקדם עם זה.

אנחנו יכולים לחזור למשרד החינוך.

אני מקווה ששומעים אותי. אני רוצה לפנות לאיריס בן יעקב, מהמטה, כדי שהיא תציג את הוועדה הבין-משרדית שהיא משתתפת בעבודת המטה. ואז אני מבקשת רשות התייחסות למה שקורה ברמת השטח.

בבקשה, איריס בן יעקב, מנהלת היחידה למיניות ומניעת פגיעה בילדים, מאגף תכניות סיוע ומניעה.

ראשית, אני רוצה להגיד שמשרד החינוך נמצא בוועדה בין-משרדית, ועדת יו"רים, בהובלת משרד הרווחה איריס פלורנטין, בנוגע לאלימות במשפחה. אנחנו בימים אלה נפגשים הרבה, ושוברים את הראש איך אפשר להיערך למצב, ומה עוד אפשר לעשות כדי להעלות מודעות. ראשית, לתת עזרה לאותם ילדים שנמצאים בבתים, לאותם ילדים, משפחות שסובלות מאלימות, ואיך אפשר בעצם להגדיר את מודעות הציבור בנוגע למענים שקיימים בקהילה ושיכולים לסייע. חשוב להגיד. אנחנו מאוד עסוקים בימים האלה, בדבר הזה.

בנוסף, אני רוצה להגיד - תיכף נג'ואה תרחיב, אבל היועצות החינוכיות והמחנכות נמצאות בקשר עם התלמידים. המעטפת המקצועית כרגע לא הוחרגה, הווי אומר, המדריכים שעובדים ביחידה שלי, יחידה למיניות ומניעת פגיעה לא עובדים. היועצות החינוכיות, הן אלה שנותנות את המעטפת המקצועית למורים שנמצאים בקשר עם התלמידים, נג'ואה תדבר על זה. בנוסף, אני רוצה רק להגיד, שאנחנו בימים אלה עושים שיעורים מקוונים בנושא של כישורי חיים בנושאים שונים לתלמידים מהגן עד י"ב – ובין הנושאים, זה פנייה לעזרה, זה התמודדות במצבי לחץ ועוד. נושאים שרלבנטיים אולי לילדים, גם כדי להעלות מודעות, וגם בעצם לסמן להם שאנחנו פה הכתובת עבורם.

אני רוצה לתת את רשות הדיבור, נג'ואה תמשיך לספר מה קורה בשטח.

אני לא אתייחס למה שהיה לפני המצב של הקורונה, אבל בתוך הדברים שלי אני כן אתייחס לזה דרך פעילויות קיימות במשרד החינוך, אנחנו התאמנו את זה, בלית ברירה כמובן לכל המצב הזה של הקורונה, עלות של אנשי צוות בבית.

אז כמו שכולם - - - גם על החברה הערבית, גם ברמה של הדרום, וגם בעוד מקומות בצפון, ובחברה הערבית, בתיאום כמובן עם מר עבדאללה חטיב.

בלמידה מרחוק - - - קשיים, ולא רק בפן הפדגוגי ומקצועות הליבה, גם כמו שאיריס אמרה, שיעורי כישורי חיים. שיחות שמתקיימות, שיחות קבוצתיות בזום או בכל אמצעי אחר, בין מחנכי כיתות לבין התלמידים. כמובן עם דיווח יום יומי של המחנך למערכת הבית-ספרית - כמה תלמידים משתתפים וכמה תלמידים לא משתתפים, ויצירת קשר אישי עם כל תלמיד שלא משתתף, על מנת להבין למה התלמידים האלה לא משתתפים.

יש לנו מצוקה, אני חושבת שזה ארצי, לא רק בחברה הערבית, אבל במיוחד בחברה הערבית בדרום, יש מצוקה של כמה אמצעים טכנולוגיים יש בבית. יש משפחות שהן ברוכות ילדים ויש מספר טלפונים, או מכשירים ניידים בבית ואין מספיק לכולם. זאת מצוקה שבעצם עולה כל הזמן, והמשרד מנסה לתת מענה לזה. עכשיו, בימים האלה, אחרי הוועדה הזאת, יש לנו ישיבה של חרום כדי לאתר את אותם תלמידים שלא יכולים להשתתף, בעיקר, שיעורי כישורי חיים, השעות הקבוצתיות, הפגישות הקבוצתיות עם המחנכים, כי מאוד חשוב לנו הקשר הזה המתמיד בין מחנך מבוגר אחראי לבין התלמידים.

כמובן, מעבר לזה, היועצות מלוות את המחנכים בניסיון להמשיך במעקב אחרי משפחות וילדים בסיכון. זאת אומרת, אם היה ידוע לנו מספר תלמידים שהם בסיכון, וסובלים מאלימות במשפחה, או סובלים מפגיעה מסוימת בתוך המשפחה, או גם מחוץ לה, יש גם הנחייה של היועצות, וגם שיחות אישיות שמבצעות היועצות ישירות עם הילדים האלה או עם המשפחה - - -

בבקשה, אם תוכלי להוריד את הווידאו, יישאר רק קולך.

אנחנו כרגע שומעים, את יכולה לדבר. השידור היה מקוטע.

אנסה לשנות מקום, אני מקווה שזה הסתדר.

אני תיארתי שני מצבים. הרכב קבוצתי שנמצא עם היועצת ועם המחנך - - -

את יכולה לשפר את המיקום שלך?

אנסה לשנות מקום, אני מקווה שהסתדר.

האם יש נתונים במשרד החינוך שאתם מקבלים מהיועצים או המחנכים על אלימות שחווים התלמידים בבית?

וגם מנסור, אם אפשר שאלת המשך. אם יש נתונים, אז מה הפולו-אפ? איך ממשיכים, איך מטפלים בילדים?

אם אני אשווה את הפניות של התלמידים, או מספר אירועים חריגים על אלימות שאנחנו מקבלים דרך היועצות כמובן, או דרך המחנכים לזמן הרגיל, אנחנו עכשיו מקבלים פחות. לא מגיעים אלינו באותה תדירות, באותה כמות שהייתה לפני. אבל כמובן זה בגלל שכל המשפחה נמצאת בבית. אני לא רוצה להיכנס ולפרשן למה זה קורה עכשיו, ומה מונע מהילדים. או שיכול להיות - אני לא רוצה להגיד שאין בכלל מקרים, יש כמובן מקרים, אבל כנראה שיש גורמים שמונעים מהם להגיע אלינו. מצד שני, יש כמובן דיווחים, יש כל מיני אמירות של מצוקה אצל ילדים, והפולו-אפ ששאלתם עליו, הוא אחרי שאנחנו מאתרים את הילדים האלה, כמו שכבר אמרתי – ביקורי בית אי אפשר לערוך עכשיו בזמן הזה. אז הקשר היחיד הוא קשר טלפוני – אם המחנך מעורב, אז עם המחנך, ואם לא אז עם היועצת. במידה ואנחנו מזהים שזה משהו שיכול להביא את הילד לסיכון, אז פונים כמובן לגורמי הרווחה, שאנחנו עובדים בצמוד יחד איתם כדי לתת מענה, והיו גם מקרים שדווחו למשטרה, והמשטרה ערכה את הטיפול שלה, או את הביקור, או מה שזה לא יהיה.

יש נתונים כמה הגיעו למשטרה?

לי באופן אישי אין נתונים כמה הגיעו למשטרה. אבל לנו יש סטטוס דרך מנכ"ל משרד החינוך שנעשה כל יומיים על אחוז התלמידים שמשתתפים, אחוז הפניות.

כמה אחוז את יכולה לתת לנו?

אנחנו ברמה של השרות הפסיכולוגי הייעוצי – שפ"י, גם אוספים נתונים לגבי כמה פניות נעשו ליועצות, סוג המקרים שמטפלים בהם, וגם כמובן איזה מענים הם נותנים למקרים האלה.

יש לך אחוזים, בכמה אחוזים אתם בקשר עם תלמידים עכשיו? כי אמרת שיש בעיה של טכנולוגיה, של מחשבים.

זה משהו דינמי, זה לא משהו שהוא עומד למשל על 60% או 70% וזה ככה כל הזמן. כמובן שזה משהו שהוא משתנה. אין לי אחוז מדויק עכשיו לתת לך שתחת כל משתתפים אחוז כזה, או אחר. אלא אחרי כל סטטוס, נעשית עבודה דרך המחוז ודרך המפקחים הכוללים וגם המפקחים המקצועיים לאתר את אותם תלמידים שלא משתתפים. כמו שציינתי, יש עכשיו התארגנות ברמת מטה משרד החינוך, עם הרשויות המקומיות, דרך השר, המנכ"ל לחלק טבלטים ולחלק מחשבים לאותם ילדים שיש להם מצוקה כזאת. אנחנו בדיוק עכשיו בשלב האיתור של אותם ילדים.

שאלה לחברת הכנסת אימאן.

שאלה לגבי קבוצת התלמידים שהם באים מרקע סוציו-אקונומי קשה, ובעצם, הם מוכרים להנהלת בית-הספר, וגם ליועצת בבית-הספר. האם יש תכנית מוסדרת לגבי הקשר עם אותם ילדים שהם בקבוצת סיכון גבוהה, כאילו אלה ילדים שאנחנו לא צריכים לאתר אותם, הם ידועים, קיימים, רשומים. יש תכנית כזאת?

יש בשתי רמות. יש תכנית סדורה כללית ברמת מערכת, יצירת קשר עם כלל התלמידים בבית-הספר, וזה, כמו שאמרתי, בהנחיית מנכ"ל, מנהל מחוז, מנהל בית-ספר, והם עושים את המעקב עם המחנכים. ויש תכנית שהיא לצד התכנית הכללית, שהיא ספציפית לאיתור משפחות, או המשך מעקב וגם איתור. בזמן הזה שחודשים רבים, או שבועות רבים, המשפחה נמצאת ביחד, אז מתווספים אותם ילדים, שהם נכנסים או משפחות שהן נכנסות למעגל הסיכון, אלה שאיבדו את העבודה שלהם, או נכנסו למצוקות כלכליות חדשות. העבודה היא דינמית כדי לאתר, להמשיך לאתר כל הזמן, להיות יחד איתם במעקב, לאתר אותם, ולעזור כמובן במידת האפשר. המצוקה הכלכלית ומצוקת האבטלה, היא מצוקה ארצית של כל אזרחי המדינה עכשיו, אבל אנחנו מנסים כמה שיותר לאתר את אותם תלמידים ולהיות בקשר.

ברשותכם, נעבור לעולא, מעמותת יוזמות אברהם.

רק משפט אחד, חבר הכנסת מנסור. כהמשך לאותה תכנית פרטנית, אנחנו עושים דרך הזום ודרך עוד אפליקציות הדרכת הורים, כדי לתת מענה להורים. ההדרכה היא לא רק לתלמידים. הקשר הוא לא רק עם התלמידים. אנחנו מזמנים כמה שיותר, ומדרבנים הורים כמה שיותר להשתתף בקבוצות האלה, ולתת להם כלים איך להתמודד עם הילדים. איך אני בעצם מארגנת את היום שלי, ומארגנת השיגרה החדשה הזאת שנכנסנו אליה, ולא להגיע למקומות של מצוקה או אלימות או דברים מהסוג הזה בתוך המשפחה.

תודה.

בשם יוזמות אברהם, תדבר עולא נג'מי מיוסף. מנהלת של מיזם קהילות בטוחות.

בתמצית. אני מודה על הפגישה החשובה. יש לנו כמה המלצות וכמה צעדים קונקרטיים. אני לא אחזור על כל הדברים שנאמרו לפניי. זה המקום לבקש ממקבלי ההחלטות לעקוב אחרי יישום החלטת הממשלה 1402. אני אחלק את דבריי לכמה נקודות. עכשיו אני מתייחסת לצד של המשטרה.

נושא הקיצוץ בתקציבים הוא פגע ופוגע עד עכשיו קשות בתחנות המשטרה שנמצאים בחברה הערבית, ולכן, אנחנו לא נותנים את השרות המיטבי ההוגן לתושבים. כל נושא הגשת כתבי אישום, עם כל המשבר, ועם כל מצב החרום הכפול שאנחנו נמצאים בו, מקרי הרצח והאלימות עדיין גוברים, רציחות בחברה הערבית, ולכן חשוב שהמשטרה תפעל להגשת כתבי אישום גם במקרים שאנחנו נמצאים בהם היום. כל ניסיון הנגשת קווי הסיוע לחברה הערבית, הנגשת קווי הסיוע לנשים וילדים שסובלים מאלימות. אם אני מדברת על משרד החינוך או על משרד הרווחה. יש אפשרות ויש הצעה שתמצאו דרך להגיע לאנשים לילדים ולנשים שסובלים מאלימות דרך הנגשת קו הסיוע וסלי המזון שאתם מחלקים בכלל היישובים שאתם מגיעים אליהם.

אני אציין עוד נקודה, שחלק מעובדי הניקיון בבתי-החולים הן נשים והן חוות אלימות, הן במיוחד במעמד סוציו-אקונומי נמוך, וחלק מהן סובלות מאלימות בתוך היישובים שלהן. לכן אני חושבת שחשוב שייצא דרישה מטעם הוועדה למיגור האלימות למוסדות שהנשים עובדות בהם. שישימו עין, שיהיו אוזן קשבת לנשים שעוברות אלימות.

יש נתונים עולא בנושא הזה? יש דיווחים?

כן, אפשר להעביר נתונים.

תודה.

היום - - - הודיעה על פלטפורמה לדיווח מקוון.

עוד משהו, זה במחלקות של הקורונה או בכלל?

בכלל, ובמיוחד בתקופה האחרונה במחלקות של הקורונה.

חשוב לציין עוד נקודה. המשטרה הודיעה על פלטפורמה לדיווח מקוון, שנשים שסובלות מאלימות, ילדים שסובלים מאלימות, לדווח בצורה מקוונת. אני מבקשת, אם הפלטפורמה הזאת תעבוד, שתהיה חסויה, כמו קו הסיוע 1202, שיהיה חסוי, שאי אפשר לחזור לתיעוד של הפנייה.

בנושא החינוך והרווחה, אני לא אפרט את כל הדברים שנאמרו. אבל אגיד נקודה אחת. הלימוד המקוון, באמת פסח על החברה הערבית. קודם צריכים להנגיש את השרות, שיהיה מחשב לכל ילד, או כל פלטפורמה אחרת, ולאחר מכן, להציע שיעורי כישורי חיים. שיהיו מחשבים לילדים, או פלטפורמה מסוימת שילדים יוכלו להשתמש בה.

בנושא של הפרטת השירותים החברתיים והחינוכיים. אנחנו יודעים שחלק ניכר מהצעירים שהם אלימים או עוברים אלימות בחברה הערבית, נמצאים בבתי ספר טכנולוגיים, שהם או שייכים למשרד הרווחה, או ששייכים למשרד העבודה במקרה שיש הפרטה. אני חושבת שכל מי שמתייחס למערכת החינוך, לא מתייחס לאנשים, לצעירים ולנוער שנמצאים בבתי-ספר - - - וכל המסגרות האלה. אני חושבת שיש מקום באמת להתייחס אליהם, ולחשוב ביחד איך אפשר להגיע לילדים, במיוחד שנמצאים בסיכון.

נושא הנגשת ההון והאשראי לחברה הערבית, במיוחד, ד"ר מנסור, אחרי משבר הקורונה. אנחנו יודעים – כשזה יהיה, אנחנו נראה את המשבר אחרי המשבר. זה הזמן להשקיע בו.

תודה. זה הנושא השני בישיבה.

שייח' כמאל ריאן, ממרכז אמאן נמצא אתנו?

אם איילת נמצאת, אז בבקשה.

שלום, בוקר טוב, אני היועצת המשפטית של ארגון מרכזי הסיוע לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית, ותודה על זכות הדיבור. אני רוצה להתייחס לאותם קורבנות - - - כל אותן אלה שלא מצויים בטבלאות ב-ynet ואמצעי התקשורת, שסובלים מאלימות סמויה וגלויה, בעיקר, כרגע לתחושתנו נסתרת מעיניהם של הרשויות.

שאלת לגבי נתונים. אתמול התפרסם בארץ שיש עלייה של 41% ביחס לתקופה מקבילה בשנה שעברה בעבירות מין במשפחה. באלימות במשפחה יש עלייה בדיווחים של 16% - אלה נתונים של המשטרה. זה מתכתב היטב עם הנתונים שלנו בארגון מרכזי הסיוע שמהם עולה ש-40% מהפגיעות המיניות בילדים מתחת לגיל 12, מבוצעות על-ידי אחד ההורים או האחים, כלומר קרוב משפחה שמתגורר בתוך הבית. המדינה שמה את הילדים, את כולנו בעצם בחזרה בבית – ביתנו הוא מבצרנו, נהוג לומר. אבל יש הרבה מדיי ילדים ונשים שבשבילם הבית הוא לא מבצר, הוא שבי. הוא מקום שבו נתונים ונתונות לטרור ואלימות מכל הסוגים.

יש לכם כמדינה אחריות לדאוג ולטפל ולהושיט להם יד, גם מבחינת תקציבים וגם מבחינת איוש כוח אדם מקצועי.

את יכולה להתייחס. אמרת שיש עלייה של 41%. את יכולה לתת לנו מספרים?

אלה נתונים שפורסמו אתמול על-ידי ג'וש בריינר ב"הארץ". אני יכולה להקריא לכם מהכתבה, שלחתי את זה לעוזר שלך.

יחסית לשנה שעברה בתקופה הזו – 34 מקרים לעומת 24 מקרים. לגבי אלימות במשפחה, זה לא עולה לי. אבל בכל מקרה, מה שאני רוצה לומר, גם זה, זה קצה הקרחון, כי אלה הנתונים המדווחים. אנחנו יודעים שגם מנתוני מרכז המחקר והמידע של הכנסת, שרק 6% בעצם מדווחים על אלימות במשפחה, כך שהרוב לא מדווח. נתנו אחריות של כל המשרדים להושיט יד ולתת כתובת מקצועית אמינה לאותם אנשים שכלואים בבית.

אני רוצה להתייחס למספר בעיות נקודתיות שאנחנו זיהינו מתוך פניות שקיבלנו בתשעת מרכזי הסיוע שפועלים בימים אלה ללא תקציב, אני חייבת לומר, אבל כן באיוש מלא של מרכזי החרום. נושא אחד, זה באמת לגבי הרווחה - העדר מענים, בין אם העדר מלא, או העדר מצומצם של מענים טיפוליים. למשל, מה שאנחנו מקבלות, לא מקבלים אימפקטים חדשים במסגרות הרווחה. כלומר, לא מקבלים אנשים חדשים לטיפול. אפשר רק לחשוב מה יקרה כשנפתור את משבר הקורונה, ואז בעצם הצטברו מענים – צוואר הבקבוק הזה, נצטרך לתת מענים לאוכלוסייה מאוד גדולה שכרגע לא מטופלת.

כל המענים – שמענו את זה עכשיו בדיון שהיה בוועדה מקבילה, כל המענים בעצם שקשורים לטיפול, ופוגעים באלימות מינית, וכל סוגי האלימות לא מקבלים מענה היום. אין תסקירי מעצר. כל הפרוצדורות סביב מעצר של אנשים שחשודים בעצם הוחרפו וצומצמו, מה שאנחנו משערות מביא לירידה במעצרים והמשך שהייה של פוגעים בתוך הבתים. כל הנושא של ביטוח לאומי, הפרוצדורות לקבל קצבאות לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית בעצם מאוד מסורבלות. היום המשמעות של אי קבלת קצבת נכות, היא בעצם - אין כסף, אין מענה.

יש תלונות בנושא הזה?

כן. דיברתי עם כל מרכזי הסיוע. ארגון מרכזי הסיוע, ארגון הגג של תשעת מרכזי הסיוע. אלו דברים שפנו אלינו לגביהם. אנחנו מנסות לטפל הן ברמת השטח.

נקבל התייחסות מהמשטרה.

לגבי חדרים אקוטיים – משרד הבריאות, הגיעה אלינו פנייה של נערה שעברה אונס קבוצתי, היא נמצאה על-ידי שוטרים. נלקחה לחדר האקוטי. לקח למעלה משלוש שעות עד שהגיע כונן, ובעצם, היא ברחה מבית-החולים ולא קיבלה טיפול על כל המשתמע מכך. כל הנושא של מחלקות ייעודיות לנפגעות תקיפה מינית, בעצם, או שלא פועלות, או שהנפגעות פונו. שמענו, למשל, על באר יעקב. יש שם נשים שביטויי הטראומה אצלן מהקשים ביותר, ויש חשש אמתי של ניסיונות אובדניים.

התייחסנו קודם לפלטפורמה החדשה של המשטרה להגשת תלונה מקוונת, זה מצוין. אבל זה לא בהכרח מתאים לנושא של עבירות מין ואלימות, זה אולי מתאים לפריצה לרכב או לבית, ונדרשות לעשות את ההתאמות האלה.

חברת הכנסת קרן ברק, היא דיברה על זה בשבוע שעבר, וזה היה בשיתוף אתנו. נעשתה פנייה לשר לביטחון פנים, שהנחה לעשות בדיקות יזומות במקומות שבהם יש אינדיקציות של המשטרה שיש אלימות בבית בעצם, ואנחנו מאוד היינו רוצים לקבל דיווחים לגבי הדבר הזה, ושזה כמובן ייעשה ביחד עם המעטפת של הרווחה. תודה.

האם שייח' כמאל ריאן נמצא אתנו? מרכז אמ"ן. אחר כך נעלה את המשטרה, ותהיה הזדמנות לחברי הכנסת לשאול שאלות.

גילוי נאות לפרוטוקול. אני ושייח' ריאן למדנו תואר שני במשפטים ביחד.

אעשה זאת בקצרה. אני רוצה לתת עצה, ד"ר מנסור. הרי אם אנחנו נמשיך בדיונים, אולי ייקח לנו עוד עשר שנים להגיע למסקנות, למה לנו? יש לנו את המסקנות של כמה מפגשים חשובים, התחילו בכנסת ב-2015. הייתה ועדה למיגור האלימות בחברה הערבית.

תעלה את המסקנות ואת הדרישות.

אני חושב לא צריך לעשות עוד פעם מה צריך לעשות. יש לנו מה לעשות. יש לנו המלצות של ועדת המעקב. יש לנו את ההמלצות של הכנס שעשתה אותו התנועה האיסלאמית. יש לנו הוועדה למיגור האלימות של מכללת בית ברל, זאת אומרת, אנחנו יודעים מה צריך לעשות. צריך לקחת כל ההמלצות, כל ההחלטות, ולמיין אותן ולסנן אותן. למיין אותן לפי משרדים, ולהתחיל לתת למשרדים מה עשיתם בהמלצה הזאת, מה התקדם כאן, מה לא התקדם כאן.

שייח' כמאל, אנחנו כרגע מתמקדים באלימות בתוך המשפחה בצל הקורונה, עכשיו האנשים יושבים בבית. אחר-כך כמובן, אנחנו נשקוד על הנושא של פשיעה ואלימות בצורה רחבה, ונביא את כל הדברים. הנושא שלנו היום הוא ממוקד. אלימות בתוך המשפחה בתקופה הזאת, כי יש מספרים שהם מדאיגים מאוד בנושא הזה.

מה שקשור לאלימות במשפחה, או מחוץ למשפחה, או בכל הכיוונים יש המלצות. חבל לחזור על הדיונים, צריך לקחת את ההמלצות, את ההחלטות, ולהעביר אותן ממשרדי הממשלה שיתנו תשובות. לא צריך להתעמת עוד ועוד בסוגיה. הסוגיה ידועה, אנחנו יודעים מה קורה עכשיו. דרך אגב, לא השתנה הרבה באלימות בתוך המשפחה בצל הקורונה. המצב גרוע בלי הקורונה ועם הקורונה.

תודה רבה, שייח כמאל ריאן.

בעניין האלימות בתוך המשפחה. הערוץ היחידי שאנשים עכשיו חשופים אליו זה תקשורת בכל מיני פלטפורמות. צריך עכשיו להביא את ערוצי התקשורת, כל ערוצי התקשורת מה הם עושים כדי לשדר לתוך התא המשפחתי, לתוך האנשים האלה, ולשדר מניעה, לשדר הורדת לחץ מכל הדברים האלה.

ולכן, אם אנחנו רוצים יותר להשפיע על האנשים האלה, להשפיע על המשפחות, להשפיע על התלמידים, להשפיע על ההורים, להשפיע גם על אנשים מבוגרים, אני חושב שזאת עכשיו הפלטפורמה הנכונה של ערוצי התקשורת השונים, וכל מיני פלטפורמות, גם באינטרנט, גם בפייסבוק, גם בתקשורת הערבית, גם בתקשורת הישראלית, להכין תכניות ייעודיות ולשדר אותן באופן אינטנסיבי, ולהימנע מכל מיני תכניות שיכולות דווקא להיות טריגר לכל מיני פעילות אלימה בתוך המשפחה. אני חושב שהקטע הזה של ערוצי התקשורת הוא מפוספס באופן מאוד רציני בה התמודדו באופן כללי על האלימות. אבל עכשיו, בנושא של אלימות במשפחה, לדעתי, זה משהו שצריך להתרכז עליו, ולהכריח אותם לעשות את זה.

אנחנו נדרוש, זאת נקודה מאוד מעניינת.

נעלה את אנשי המשרד לביטחון פנים, המשטרה. ניצב חכרוש נמצא אתנו.

שמעת את הדיון, אנחנו כבר כמעט שעה מעלים נקודות, וחלק מהתשובות נמצא אצלכם במשרד ובמשטרה. בבקשה.

צהריים טובים לכולם, קודם כל, צריך להזהיר את עצמנו מלהפיץ דברים שמסתמכים על הערכות, ועל מה אנחנו מרגישים. לגבי אלימות במשפחה בתקופת הקורונה, אני לא יודע מאיפה מביאים את הדברים. הנתונים המדויקים, העובדות שאפשר להסתמך עליהן. אי אפשר לבוא ולהגיד, יש עלייה בתקופת הקורונה. מנתונים מדויקים אצלנו 6% שזה לא משקף, זו תקופה קצרה. מספר לא גבוה. אבל כמו ששייח ריאן התייחס, אני לא מתייחס שיש עלייה בתקופת הקורונה, אבל הבסיס הוא גבוה. הבסיס גם קודם היה גבוה, אבל בזה צריך לטפל באופן כללי, אי אפשר להאשים את התקופה הזאת. אבל השמועות שמוציאים על תקופת הקורונה, ולהלביש את החליפה לתקופת הקורונה, זה יכול לגרום לנו נזק. גם שמעתי איזה גוף שאמר – פגיעה בילדים פגיעה בילדים 600%, 700% - מאיפה הנתון הזה אני לא יודע. אין בסיס לנתון הזה. אין עלייה בפגיעה בילדים.

אני לא מבינה, הוא אומר אין בסיס, אז אין בעיה - - -

אנחנו יכולים לקבל נתונים מהמשטרה?

יש לנו את הנתונים. אותם גורמים שהוציא 700% עלייה בפגיעה בילדים - - -

אף אחד לא אמר 700%. אנחנו 41% פגיעות מיניות - - -

אנחנו יכולים לקבל נתונים מדויקים מהמשטרה. אתה הסמכות, אנחנו רוצים לקבל נתונים.

לא, הנתונים המדויקים לא אצל המשטרה, כי זה לא מגיע למשטרה.

לא, הנתונים שמגיעים למשטרה.

ניצב חכרוש, השאלה המרכזית היא האם באמת המשטרה כרגע יכולה לאכוף פחות בשל המצב הנתון. האם ישנם פחות מעצרים. האם ישנם פחות הבאה לדיונים במקרים חמורים כאלה של אלימות, אלימות מינית בתוך המשפחה?

זה שיש פחות מעצרים כן. אבל אי אפשר לבוא ולהגיד פחות מעצרים, בגלל שיש פחות תלונות או יותר תלונות. אין יותר תלונות.

אבל הגיוני שיהיו יותר תלונות. גם אם לא יהיו תלונות גילו יותר פשע בתחום הזה של האלימות.

מאיפה המצאת את זה?

כי הם סגורים בתוך הבית. זה אנשים אלימים שסגורים בתוך הבית ולא יכולים לצאת. גם הילדים והאנשים לא יכולים לצאת. גם אם רוצים, אין להם שום מפלט אחר. ההיגיון שאנשים סגורים ולא יכולים לצאת, וגם ככה יש שם אלימות, כי אנחנו יודעים שאלה משפחות שיש בהן אלימות, אז זה הגיוני שהאלימות פורצת עוד יותר בתוך הבית, וגם אין דרך לצאת החוצה לברוח. נשמע לך הגיוני התיאור הזה?

בואו ניתן לניצב חכרוש להשלים. אחר כך נשאל.

אני לא רוצה לדבר לא על הערכות, ולא אולי ומה ההיגיון אומר. אני מסתמך על הנתונים שיש. על מספר התלונות שהוגשו.

מה הנתונים?

פלטפורמה מקוונת עשינו גם לדברים האלה. זו פלטפורמה שמאושרת על-ידי היועץ המשפטי שהיא חסויה, באה לטובת האזרח שמוגבל מלהגיע לתחנה ולהתלונן, והוא יכול להתלונן, וזה גם נכלל בתלונות שקיבלנו. יש משתמשים בזה, וזה רעיון שהצליח. משתמשים בפלטפורמה הזאת, והיא באה לטובת האזרח. לכן אנחנו עדיין לא תקופה ארוכה מבחינת הגשת תלונות בתקופת הקורונה. יכול להיות שאחרי שהסתיים הנושא של הקורונה, נגלה שהיו באמת יותר תלונות שיבואו והתלוננו בדיעבד, אבל אני יכול רק להביא לידיעת הציבור דברים מדויקים, אני לא יכול לבוא ולהגיד הערכה, ואולי. זה לא רציני.

ניצב ג'מאל, מה הנתונים שיש בידכם? כמה יש תלונות על אלימות בתוך המשפחה, או הטרדה מינית?

יש בתקופה הזאת תלונות בתוך המשפחה באופן כללי במדינת ישראל קרוב ל-18% עלייה בתקופה הקצרה הזאת. בחברה הערבית 6%, זאת אומרת, פחות מהממוצע הארצי. אם התלונות שאנחנו מקבלים הם משקפים או לא משקפים, אני מדבר על תלונות - - -

אני ראש צוות במרכז המחקר והמידע של הכנסת.

בדיון שהיה קודם בוועדה של חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן, התייחסות ספציפית לא התייחסו, איילת נתנה נתונים שבאמת היו דומים למה שאתה אמרת. דיברה על זה 16% עלייה בכלל עבירות אלימות בבני זוג במרץ 20, לעומת מרץ 19. 10% בעבירות אלימות במשפחה שהם אלימות פיזית ואיומים וכו'. היא לא דיברה על כלל המגזר הערבי, אבל היא כן דיברה, לא זוכרת אם היא, או דיברה מישהי אחרת מהמשרד לביטחון פנים על עלייה יותר משמעותית ביישובים בנגב. גם אם אני זוכרת נכון ברהט, וגם בעיירות, לא נסתכל על זה באחוזים, בגלל שזה מספרים לא גדולים. הייתה קפיצה ברהט מ-24 ל-40, ובעיירות מ-36 ל- - -

וזה רק מה שדווח.

אני דיברתי באופן כללי 6%. יש מקומות שיש ירידה, יש מקומות שיש יותר. באופן כללי 6% עלייה.

איך אנחנו נערכים לבלום את העלייה הזאת? זאת השאלה המרכזית.

לבלום את העלייה הזאת צריכים לקבל את התלונות. לכן, הפלטפורמה שהמצאנו, התלונה המקוונת שיכולים מבלי להגיע, מבלי להיחשף לבוא ולהתלונן, אנחנו לוקחים את זה בחשבון. אני מקווה שהפלטפורמה הזאת תעזור לנו, ותשקף את השטח, מה שיש בשטח, ואז או נאשר את ההרגשה של חלק מאתנו שיש יותר תלונות, או נאושש את זה, נגיד שזה לא נכון, זה המצב.

כמה זמן היא פועלת הפלטפורמה?

כבר מזה כמעט שבועיים.

יש אינדיקציה? העלייה היא לפי התלונות בפלטפורמה הזו המקוונת?

לא.

היא נגישה לכולם?

אנשים יודעים על זה? כאילו היה פרסום.

אנחנו פרסמנו ונמשיך לפרסם שאנשים יגיעו לפלטפורמה הזאת, ולא יהססו, ולא יפחדו שזה לא חסוי, זה חסוי. אנחנו נמשיך בפרסום שלנו.

האם הפלטפורמה הזאת קיימת בשפות השונות – עברית, ערבית, רוסית, אמהרית?

התחילה בעברית, ואנחנו דואגים גם להביא אותה לשאר השפות. אני חושב או-טו-טו ייצא גם בערבית, וגם באמהרית לכל השפות אנחנו נדאג.

חברים, בוא נשלים את התמונה עם משרד הרווחה.

נמצאת סוזן אסזי, לשכת הרווחה. אחר-כך נפתח את הדיון לחברי הכנסת.

שלום רב לכולם, צהריים טובים.

הגברת סוזן, האם יש עלייה בנתוני הפשיעה והאלימות, במיוחד בתוך המשפחה בלשכות הרווחה?

קודם כל, אני רוצה לברך על הקמתה של ועדה שכל כך הרבה זמן חיכינו לה, ושהיא מראה על שינוי בתפיסה, והתייחסות של המדינה בכלל לכל התופעה ולמיגור התופעה בחברה הערבית. אני רוצה להגיד, שהתופעה של אלימות בכלל במשפחה, ונגד נשים בפרט, היא מדירה שינה מעינינו. אנשי המקצוע, המטפלים באופן יום-יומי מתמודדים עם התופעה הזאת.

תציגי את עצמך בבקשה.

אני סוזן אסזי, מנהלת המחלקה לשירותים חברתיים בדיר אל-אסאד. אני גם חברה בארגון המנהלים הארצי, בפורום מנהלים ערבים, ואני פה רוצה להשמיע את הקול של עמיתים שלי עובדים ועובדות סוציאליות בשטח.

אנחנו כן במציאות העכשווי שאנחנו חיים בתוכה – הקורונה, אנחנו כן מתחילים להרגיש שיש עלייה במקרי אלימות. אנחנו מתחילים לקבל פניות ממשפחות שלא היו מוכרות לנו מקודם, ובנוסף, להחמרה והסלמה במקרי אלימות שהיו מוכרים ומטופלים לנו מלפני במחלקות לשירותים חברתיים.

אני רוצה להדגיש שאנחנו במקומות שיש בהם מרכזים למניעת אלימות, ויש עובדים סוציאליים ייעודיים למשימה הזאת, כן הם היום שומרים על הקשר והרצף הטיפולי למטופלים שלהם, ברור בפלטפורמות טכנולוגיות שונות, אם זה בזום או בטכנולוגיות אחרות. משם אנחנו גם עדים להחמרה והסלמה באלימות בתוך המשפחה. מצד שני, צריך להגיד שזה לא נמצא בכל יישוב. לא בכל יישוב יש מרכז למניעת אלימות, ועובד סוציאלי שהוא מומחה לתחום הזה. הרבה מזה באוכלוסייה הערבית שאין שם עובדים סוציאליים ייעודיים.

לצד זה, אני צריכה להעלות גם מה שקורה בשטח. אנחנו כיום מתמודדים עם הרבה משימות, עם הרבה מטלות שמושלכים עלינו. מטלה אחרונה הייתה – הטיפול במבודדים ובחולים של קורונה. כל יום מתווספת עוד ועוד מטלה. בצד זה, אני כל כך תוהה ומופתעת מההחלטה שהייתה שלא מחריגים את העובדים הסוציאליים ודווקא מצמצמים מכוח האדם החשוב והנחוץ הזה.

אני פה מפנה למה שאמר מנכ"ל משרד הרווחה, שהוא אמר שעובדים סוציאליים הם מעין חדר מיון חברתי, שהם לא פחות חשובים בתקופה הזאת מרופאים, מאחיות ומכוחות הביטחון, ששם השרים וכל הנשים בחברה מהללים ומשבחים אותם.

פה אני רוצה להפנות התייחסות למה שאמר מר אורן כהן, שהוא אומר שלפני 16 לחודש, לא בא בחשבון לשנות את התקנות. לדעתי, זה זמן מאוד יקר שבתוכו אנחנו מחמיצים את הטיפול הנחוץ באופן מיידי למקרי האלימות הקיימים והצצים החדשים. כמו-כן, צריך להגיד שזמן ילד, זה שונה מזמנו של מבוגר, וייתכן ויהיו פגיעות ונזקים שיהיה קשה לנו לטפל ולרפא אותם בעתיד. ולכן, מבחינתי, המצב הקיים כיום בשטח לא פשוט, ואנחנו לא יכולים להשאיר את זה לרצונם של ראשי הרשויות, שחלק מהם כן מבינים את החשיבות של עבודתם של עובדים סוציאליים ואחרים פחות. ולכן היום יש הרבה מהמחלקות ומהאגפים שכמעט חצי מהעובדים הם לא קיימים בשטח.

אני רוצה שוב לחדד את הפנייה הזאת לשרים שיפול האסימון, ושיבינו שאם אנחנו רוצים לטפל, צריך לתגבר דווקא בתקופה הזאת את עבודתם של העובדים הסוציאליים הנמצאים. אני מנצלת את ההזדמנות כדי להצדיע לכל עובד ועובדת סוציאלית בכל מקום שהוא, על עבודת הקודש שהם עושים. על כך שהם המגן החברתי לאוכלוסייה, המצפן והמצפון.

ברשותכם, עוד סוגיה שלא התייחסתם אליה בצורה מספיקה, והוא הנושא של האסירים המשתחררים, שעל פניו ישוחררו, או שוחררו אסירים הלא מסוכנים. אבל אני צריכה להגיד, שעצם חזרתם הביתה של אסירים ודווקא בתקופה הזאת, זה מהווה מצב משברי בפני עצמו, ומחייב הסתגלות. קל וחומר בצל משבר הקורונה. לזה יש גם השלכות על התשתיות הרווחתיות והקהילתיות, שעכשיו הם הולכים ומצמצמים אותם עוד ועוד.

תודה, סוזן.

חבר הכנסת חמד עמאר.

שמענו הרבה נתונים כאן. אחד הדברים שאנחנו צריכים להתייחס אליהם, שאנחנו צריכים לחכות עד 16 לחודש, עד שעוד פעם ידונו בקשר לעובדים הסוציאליים אם מחזירים אותם, מחריגים אותם. לכן אני חושב שהוועדה חייבת להוציא מכתב למשרד ראש הממשלה שיחריג אותם כבר עכשיו, אפילו לפני החג. זה חשוב מאוד. אני שמעתי אותו – אולי ב-16 בחודש נחריג אותם, נעבוד על זה, נראה איך אנחנו עושים את זה. זו נקודה אחת שאנחנו חייבים לטפל בה כאן כוועדה ולהעלות אותה על סדר היום.

נקודה שנייה – בקשר למשרד החינוך. הרבה במגזר הערבי שאין להם את הטכנולוגיה של מחשבים. אין להם את היכולת בלימודים. כשמדברים אתנו על 60%, אני בטוח שהמספר הוא פחות בהרבה – שילדים משתתפים בלימודים מרחוק, לכן גם את הנקודה הזאת צריך להעלות אותה, ולבדוק איך אנחנו יכולים לעזור בנקודה.

נקודה חשובה. למשרד החינוך, למחנכים, לבתי הספר, יש להם את כל הנתונים על כל הילדים שחווים אלימות בתוך המשפחה. גם למשטרה חלק מהתלונות שמגיעות לבית-הספר, יש למשטרה. גם את הנקודה הזאת צריך לבדוק למה לא הצלחנו לקבל כאן נתון מדויק ממשרד החינוך בקשר לאלימות בתוך המשפחה. אין מיפוי לנושא הזה, ולא עשו מיפוי למשפחות, להיות איתם בקשר לאותם ילדים, להגיע אליהם, ולבדוק כל ילד וילד בקשר לאלימות.

הניצב דיבר על הפלטפורמה שנמצאת רק בשפה העברית עכשיו. שאתה מעלה פלטפורמה במצב הנוכחי, במצב החריג הזה, אתה צריך להעלות בכל השפות – גם בשפה הערבית, גם בשפה הרוסית, גם בשפה אמהרית, בכל השפות. האלימות לא נמצאת רק אצל אנשים שמדברים את השפה העברית.

שנית, רוב המשפחות שיש להן אלימות, אלה משפחות קשיי יום, ואין להן את היכולת גם של הטכנולוגיה, גם של המחשבים. חלקם של המתלוננים לא יכולים להגיע ולהתלונן, אין להם נגישות לפלטפורמה שמדברים עליה מהמשטרה. לכן גם את הנקודה הזאת אנחנו צריכים לבדוק איך באמת מגיעים. שמעתי בדרך לכאן בחדשות, אחד השופטים שיחרר נהג שהשתמש באלימות מינית נגד שני צעירים לקויים בשכלם ושיחרר אותו. למה? בגלל המצב החריג, בגלל הגיל שלו. אם זו ההתייחסות לאלימות מינית, אז איך תהיה התייחסות לאלימות בתוך המשפחה? הוועדה הזאת חשובה מאוד. אנחנו צריכים לדאוג שהוועדה הזאת תמשיך לפעול גם אחרי הקמת הממשלה, כי היא יכולה לגעת לא רק במגזר הערבי, בכל המגזרים במדינת ישראל. היא חשובה שתפעל כאן בכנסת.

תודה, חבר הכנסת חמד עמאר.

חבר הכנסת איימן.

כבוד היושב-ראש, מנסור עבאס, יישר כוח על האינטנסיביות, על הרצינות, ועל הנושא הכול כך חשוב הזה. חברים, אני מאמין שהווייה מייצרת תודעה. האנשים שנמצאים פה מייצגים קבוצות של מוחלשים אם זה "חמאד", אם זה "רדיר", אם זו "קרן", אם זה "אם אלשחאדי", אם זה היבה, ואם זה משה. או שזה נשים, או שאלה קבוצות שבאות ממקום עני מוחלש. אבל קברניטי המדינה נמצאים במקום אחר לגמרי, אפילו הם לא מבינים על מה מדברים. לא מבינים, לא יודעים מה זאת אומרת בן-אדם שאין לו לתת כסף לבן שלו. אף פעם לא חוו את הדבר הזה, הם לא מבינים. הם לא מבינים על מה מדובר בכלל.

בשביל זה אנחנו פה.

וכאשר מדברים על כסף שמועבר לטייקונים, ואחר כך מטפטף, זו המלה, מטפטף לחלשים, אני חושב אם יש דבר שכולנו צריכים לעשות ולאחד כוחות, זה שאנשים שמייצגים מוחלשים - לא חשוב מאיפה באת, אלא להתאחד יחדיו בתקופה הזו, ולהיאבק למען שיפור מצבם, או תגמול לפחות, של הקבוצות המוחלשות הללו. אנשים שעובדים מדי יום, אפילו לא משתכרים בחודש, אלא מדי יום, מיום ליום, אלה אנשים שהכי נפגעים בתקופה הזו. אני מתאר לעצמי, אותם אנשים נמצאים בבית כל הזמן, ורוצים אוכל, ואין אוכל - יש עצבנות, מתרגזים. אני חושב שעל הדבר הזה לתת את הדגש בתקופה הזו.

בקשר לשוק האפור. חברי, מנסור עבאס, אנחנו נאבקנו נגד אלימות ופשיעה, בין היתר נגד השוק האפור. השוק האפור יחגוג בתקופה הזו, בעוד שבועיים, בעוד חודש.

הוא לא חוגג עכשיו אתה חושב? הוא חוגג גם עכשיו.

בעוד מספר דקות ניכנס לנושא הזה.

בבקשה, חבר הכנסת משה ארבל.

אדוני היושב-ראש, חברים, אני באמת רוצה קודם כל לברך על עצם קיום הדיון. ועדה חשובה ביותר. נושא קריטי, והתהליכים שאנחנו שמענו כאן – אני קודם כל רוצה להציע הצעת ייעול. לגבי משרד החינוך והמוגבלות הטכנולוגית שישנה לבתי-הספר. קיימת פלטפורמה, היא לא מושלמת, אבל קיימת פלטפורמה של המגזר החרדי שלא מתחברת לטכנולוגיה מבחירה – פלטפורמה טלפונית. הילדים שלי, שלומדים בבתי ספר חרדיים, לא נחשפים לאינטרנט בחשיפה מלאה, כמובן, רק לאינטרנט מוגן וכו'. השיעורים שלהם מבתי הספר הם באמצעות הטלפון. מחכים בתור, כל אחד יש לו תור מתי הוא מתקשר לקו ייעודי, בקו הזה המחנכת של הכיתה מוסרת שיעורים מוקלטים לתלמידים. אם אין את הפלטפורמה של מחשב לכל תלמיד בינתיים, לא לחכות, לא לבזבז זמן, להשתמש בפלטפורמה חלופית.

הימים האלה ימים קריטיים. ימים שהתלמידים נמצאים בהם ולא לומדים, וחבל על כל יום שעובר. בנושא האלימות, אני מברך קודם כל את ההשתתפות של ניצב חכרוש בדיון הזה. אני חושב שצריכים לעשות הכול כדי שכמות הבאת האנשים החשודים לדיוני מעצרים לא תפחת. האפשרות לנטרל מזירת פשיעה, מזירת אלימות, אלימות מינית או אלימות משפחתית את המפגע הפוטנציאלי עובר לעבירה, מיד אחר העבירה היא קריטית ליצירת אמון של הנפגע. הנפגע, ברגע שהוא יודע שהעבריין מסתובב עדיין באותו בית, באותה חצר, ואין שום אפשרות להביא אותו לפני שופט, או לדיוני מעצרים, ישנם דיוני מעצרים בווידאו-קונפרנס, אסור כרגע להביא למצב שהאנשים האלה ימשיכו להסתובב חופשי, או שתהיה הפחתה בכמות הבאתם לדיוני מעצרים. תודה רבה.

משה, בקשר לפלטפורמה הטלפונית. זה שיש מורה שמדבר ישירות עם תלמיד, או שמפיצים מין שיעור למספר - - -

יש שיעור מסוים עם מספר טלפון שמתחברים אליו למערכת המוקלטת. המורה באותה כיתה מעביר שיעור לכל התלמידים.

זה יכול להיות פתרון, נשאל את משרד החינוך.

חברים. האמת, נתנו עוד זמן כפול לנושא הזה.

בואו ננסה לתמצת את הדברים שנוכל להיכנס לנושא של השוק האפור.

מנסור, קודם כל, חשוב שהמשכנו בדיון גם לישיבה הזו. אבל אני רוצה לציין שיש דבר מרכזי שמפוספס כאן - עניין הטיימינג, עניין התזמון. יש תפקוד שכאילו אנחנו במצב רגיל. חבר'ה, אנחנו במצב של טיימינג של חרום, אי אפשר לבוא ולדחות את ההחלטה בנוגע לעו"סים, והחרגת העו"סים עד עוד שבועיים. אי אפשר שמפעילים קו להגשת תלונות מקוונות, כבר שבועיים והוא לא מופעל ואין פרסום.

אני חושבת מנסור, שאחת ההמלצות של היום תהיה מול המשטרה, שיהיה פרסום מידי, יהיה קמפיין. חייבים שיהיה קמפיין. יש לנו שתי עובדות עכשיו בשטח. עלייה ברמת הדיווח על אלימות במשפחה ונגד ילדים וקשישים ונשים, ואנחנו רואים את זה מהנתונים של הרווחה, וגם של העמותות והארגונים המקצועיים, ומול העובדה הזו, יש לנו צמצום בכוח, ובעובדים, אשר יכולים לטפל במצוקה זו. לכן, אנחנו צריכים ישירות לצאת גם בהמלצה למשטרה שחייבים לצאת בקמפיין רחב לציבור הרחב.

חברת הכנסת אימאן. בבקשה.

אני כמובן לא אחזור על אותם דברים שדווקא עכשיו אמרה אותם היבה, אבל אני רוצה להוסיף עוד נקודה אחת בנושא של אלימות נגד קשישים. ידוע שיש חברות סיעוד שלא נותנות, הקשיש משלם עבור לחצנים, שזה כמו שעון, שבעיניי זה יכול להוות פתרון אידיאלי לנושא של הקשישים, במיוחד שבתקופה הזאת הם קבוצה שנמצאת ברמת סיכון גבוהה מבחינת המגעים איתם. זה בתשלום על ידי הקשישים, חשוב מאוד להעלות את הנושא כהמלצה, לחלק את לחצני המצוקה האלה לכל הקשישים בארץ, ולא רק זה, אלא לחבר את הלחצנים האלה לא רק למוקדים של חברות הסיעוד, אלא למוקדים הרלבנטיים, כמו משטרה וכמו רווחה.

מיותר לחזור על הנושא של העובדים הסוציאליים, במיוחד בנושא של האסירים המשוחררים. מדובר בקרוב ל-500 אסירים שהשתחררו עכשיו, וזה מחייב התארגנות מאוד רחבה. בנושא הזה, בנושא של האסירים, אני רוצה לשים פה עוד נקודה, למרות שאני לא בטוחה שזה המקום. לגבי אסירים שנמצאים בבתי הסוהר, והם מתלוננים על מחסור באמצעי מיגון, ועל חשש להידבקות, ואין את האפשרות לבדוק או לפחות להיות מוגנים בנקודה הזאת.

בבקשה, קרן.

יכול להיות שאני חוזרת על דברים, אני גם לא הייתי מתחילת הדיון. הוועדה הזאת, אני מתייחסת אליה מאוד ברצינות. אני גם מבקשת שהצעדים שייצאו ממנה גם יהיו צעדים אופרטיביים, ולא רק לשם הדיון. מה שקורה היום, זה שאנחנו כולנו מתעסקים בבריאות, וכל האירוע הוא בעצם איך אנחנו שומרים על אנשים שלא יחלו ושלא ימותו, כשבפועל אנחנו מקריבים את אותם ילדים ונשים על מזבח הבריאות. כי אותם נשים וילדים שנמצאים בתוך הבתים האלה, שאלוקים ישמור מה קורה שם בתוך הבתים האלה, כי הם סגורים, הם לא יכולים לקפוץ לא לפארק, לא לחבר, לא יכולים למלט את נפשם מהתופת שעלולה לקרות בתוך הבתים האלה. זה קשה. זו סכנת חיים לא פחות מסכנת הקורונה. ולכן, אנחנו נמצאים כאן – כל הזמן דנים בבריאות, אבל אנחנו צריכים להציל את הנפשות של הילדים והנשים האלה בתוך הבתים. יש כאן שלושה מוקדים שאנחנו צריכים אליהם ולדרוש מהם צעדים אופרטיביים.

1. הרווחה – כמו שנאמר פה. הרווחה נמצאת ב-30% של עבודה, במקום לדרוש שהם יהיו כמו הרופאים, וכמו המשטרה. הם גופי החרום של מדינת ישראל, ולכן, אנחנו צריכים לדרוש עכשיו שיחזירו אותם ל-100% עבודה. לא 30%, הם בדיוק כמו כולם.
2. חינוך – המורים צריכים להרים טלפונים, לא בזום, ולא בשיחות חבר'ה, לטלפונים לילדים,
לעשות שיחה ממש של רבע שעה, חצי שעה, להיכנס לתוך הקרביים, ולהבין מתוך הטונים מה קורה שם בתוך הבתים. הם הזרועות שלנו להבין מה קורה בתוך הבתים.
3. משטרה – זה לא עוזר מה שהוא אמר. אנחנו יודעים מה קורה בתוך בתים כאלה. המשטרה,
כמו שדרשנו, וכמו שהבטיחו שיעשו. צריכים ללכת עם רשימות של הרווחה, לדפוק בדלתות, להבין מה קורה שם. לראות, לשאול לתשאל. אותם שוטרים שעושים סגר, ועוצרים, ונותנים קנסות, שפחות יתנו קנסות, ויותר ייכנסו לבתים, וידפקו בדלתות עם הרשימות ויבררו מה קורה.

לכן, אני מבקשת ממך, היושב-ראש, זה שלושה דברים מאוד אופרטיביים. רווחה – לחזור לפעילות. משטרה וחינוך, זה מה שאני מבקשת. תודה רבה.

ביקשת ביום חמישי. אנחנו כבר פנינו מיום חמישי לראש הממשלה, לשר הרווחה, לשר החינוך ולשר לביטחון פנים.

יש תשובות או עדיין לא?

אין תשובות.

זה מה שאני אומרת, לחץ, צריך תזכורת, וצריך לחץ.

חבר הכנסת רם בן ברק. למרות שאנחנו נמצאים באמצע הדיון, שלחנו כבר מין דרישות כאלה.

זו באמת ועדה חשובה, והיא חשובה כי אתה רואה איך היא - - - ממצב שגם חברת הכנסת קרן, וגם חברת הכנסת יזבק וגם אני, ויש עתיד, כולנו מסכימים בעצם על אותו דבר, שיש כאן בעיה מאוד גדולה. אני בעצם לא רוצה לחזור על מה שאמרה חברת הכנסת יזבק, וחברת הכנסת קרן, אבל השילוב של שניהם זה הדבר הנכון. בצד אחד, חייב להיות קמפיין אגרסיבי מאוד שמסביר לאנשים שיש להם למי להתלונן, ומפיץ טלפונים. היום לכל ילד, לכל אשה כמעט יש את הטלפון שלה. היא יכולה להתלונן, ואת התלונה הזאת צריך לגבות במשהו פיזי - שמגיע שוטר, שמגיע רווחה, מגיעים ועושים את הביקורת בבתים האלה. אין ספק שהמצב המלחיץ הזה יכול לגרום להרבה מאוד בעיות.

בנושא של הלימודים המקוונים. אני לא הייתי הולך - - - לחברה החרדית. החברה החרדית היא מהדור הקודם, לצערי הרב. צריך ללכת למה שיש היום, ומה שיש היום זה - - - ויש זום ויש תכניות לימוד. צריך לצאת בקמפיין, ולדעתי, צריך לצאת בקמפיין, ולדעתי, יהיה לזה היענות גדולה, ולהגיע למצב שלילדים יש מחשבים, ושלכמה יותר ילדים יהיה מחשבים. אתם חושבים את הקמפיין הגדול שיהיה מחשב לכל ילד בזמנו. יש היום הרבה מאוד מחשבים שאנשים יכולים לתרום אותם, הם קצת ישנים, אבל הם יכולים את הפעולה הזאת לעשות מצוין, וצריך לצאת בקמפיין. לדעתי, משרד החינוך צריך להרים את זה, או איזושהי עמותה להרים את זה, ולהגיע למצב שלילדים האלה יש את האפשרות ללמוד מרחוק.

אני רוצה להגיד לכם. הקמנו את הוועדה הזאת לפני הקורונה. אנחנו דנים עכשיו כמובן במצב המשברי שיש לנו. אבל אם רוצים לטפל בסיפור הזה מהשורש, ואני הולך להגיד משהו שבטח לא יאהבו לשמוע. אבל אני אגיד בכל זאת. אנחנו לא צריכים לטפל ביתושים, אנחנו צריכים לטפל בביצה. העניין הזה, העניין התרבותי – ואני אקח את המשפחה שלי בתור דוגמה.

אבא שלי היה מקבל מכות מסבא שלי, כי זאת הייתה התרבות בזמנו לפני 90 שנה, ככה הם חינכו. אני כבר, לשמחתי הרבה, חינכו אותי בצורה אחרת. אני לא מעלה על דעתי בכלל להפעיל אלימות כנגד הילדים שלי. עכשיו יש בארץ עוד איים של חברות, או איים של מקומות שלדעתי התרבות הזאת של חוסך שבטו שונא את בנו, של כבוד המשפחה, מעמד האישה, איך מפרשים את כבוד המשפחה, ואתם רואים את הרציחות על רקע כבוד המשפחה. בעניין הזה, צריך לטפל טיפול שורש. אנחנו צריכים לעשות שינוי תרבותי במקומות מסוימים כדי שיבינו שהאלימות היא לא אופציה. אלימות היא לא אופציה, להוקיע את זה לאנשי דת, לאנשי חינוך, ראשי עיריות, כולם צריכים להוקיע. אסור לתת לדבר הזה מקום, כי אנחנו חייבים לייבש את הביצה.

יש תרבות אלימות במדינה. מדכאים עם שלם, זו אלימות קשה.

צריכים להוקיע כל דבר שקשור לאלימות.

רם, על תרבות ואלימות עוד נדבר. אבל כרגע, אנחנו מדברים על אלימות מתוך מצוקה.

תודה רבה. חברים, אנחנו בסוף הישיבה נעשה סיכום לנושא הזה של פשיעה ואלימות.






































השפעת המשבר הכלכלי על הפשיעה – הלבנת הון, הלוואות והמחאות בשוק האפור, גביית דמי חסות דיון

הנושא השני לא פחות חשוב מהנושא שאנחנו דנים בו עכשיו. חברים, אם הממשלה וגם הבנקים,
וגם הגורמים שמנהלים את הכלכלה במדינת ישראל, לא יתנו מענה לבעלי עסקים, לשכירים, לעצמאיים, ואני מבין שגם בוועדת הקורונה וגם בוועדת הכספים התנהל היום בבוקר דיון על הנושא של עצמאיים, והתכנית הכלכלית וכו'. אם אין מענה לאנשים האלו, הם יפנו לשוק האפור. השוק השחור בוא נקרא לזה.

הם פונים כבר.

הם פונים. קודם כל, בוא נפנה בשם הוועדה לאנשים, לא לפנות לשם. זאת לא כתובת ראויה. ההשלכות מאוד חמורות. גם האזרחים חייבים לקחת אחריות בנושא הזה. אבל מצד שני, אין ספק שאנחנו נמצאים בנושא הזה במחדל. השוק הזה מגלגל מיליארדים, חברים. בדוח שהוגש לנו ממרכז המידע והמחקר, יש שם נתונים מאוד מחרידים בנושא הזה. גם רשויות האכיפה והביקורת מרשות ניירות ערך, וגם הפרקליטות והמשטרה, עדיין לא השלימו את המערך, מערך הביקורת על הנושא הזה.

נעלה אנשים ממשרד האוצר. בבקשה, אלי אלפסי.

מנהל ברשות שוק ההון.

הנושא שאנחנו מעלים היום, קשור לרשות שוק ההון, כי אתם אמורים לפקח, ומצד שני, גם לתת רישיונות לאנשים שמנהלים את נותני שרות מטבע ונותני שרות - - -

אנחנו שומעים אותך מקוטע. אם תרד מהווידאו, לפחות נשמע את קולך.

מה השאלה?

הרשות אחראית גם על מתן רישיונות לנותני שרות מטבע, ונותני שרות פיננסי, במיוחד, זה בכלל בחברה, גם ערבית וגם בחברה בכלל. יש את השוק האפור, שחלק מנהליו הם נמצאים תחת הפיקוח של הרשות. בדוח שהוגש לנו ממרכז המחקר והמידע, עדיין הבנו שאתם לא השלמתם את המערך של הביקורת ואכיפה בנושא הזה. זה נושא קשור ישירות להגברת הפשיעה והאלימות. אנשים לווים בשוק הזה, ואין להם מענה כמובן בבנקים, ובעזרה מהממשלה. כמובן, יש את הנושא של הצ'קים החוזרים והלא חוזרים וגבייתם. כל הנושא הזה קשור לתופעת הפשיעה והאלימות. אנחנו דורשים את התייחסותכם, ואחר כך נעלה את הדרישות שלנו ישירות לרשות. אבל קודם אנחנו רוצים ללמוד מה אתם עסוקים בתקופה הזאת. איך אפשר למנוע את השוק הזה, זה פשע כלכלי, זה גם פוגע בכלכלה ובמסים וכו'. מה ההתייחסות שלכם לנושא הזה.

במשפט אחד. איך אתם מונעים "גבייה משכנעת", קרא לזה פעם ד"ר אחמד טיבי – גבייה משכנעת.

קודם כל, ניתן רקע קצר. נותני שירותים פיננסיים מוסדרים, אנחנו מפקחים על כ-2,500 גופים – אנחנו נתנו רישיונות בסביבות 300 רישיונות, כל השאר הם מבקשי רישיון שבסביבות כ-1,000 רישיונות הם בסטטוס של המשך עיסוק, בתקנות המעבר של החוק, הם קבעו שמי שפעל לפני כניסת החוק לתוקף, יוכל להמשיך לפעול.

עד שהוא מקבל רישיון.

האם יש תקרת זמן מתי חוקק החוק?

החוק חוקק בשנת 2016, אין תקרת זמן, אבל יש תקרה שאנחנו חייבים לתת טיפול תוך 70 יום מרגע שכל המסמכים הוגשו אלינו.

ואם הם לא מגישים בקשה, אז יש להם אשראי של שנים?

לא. יש שני מסלולים, או שהם הולכים למסלול רישוי, והם מגישים את המסמכים בזמן, ואז הם הולכים איתם להליך רישוי. או שהם לא מגישים את המסמכים, ואז אנחנו דוחים אותם על מה שנקרא מסלול להגשת מסמכים, או שאנחנו דוחים אותם מתוך חומרים שאנחנו מקבלים מרשויות אחרות - - - או אם יש להם כל מיני עברות פליליות או שהם קשורים לגורמים עבריינים, אנחנו דוחים אותם.

רק לסבר את האוזן, שאנחנו מדברים פה על מאות גופים שיש להם קשרים כאלה, ואנחנו רק בשנה האחרונה פועלים כנגד לפחות 200 גופים שהולכים להליך דחייה בשביל להוציא אותם מהשוק. חשוב לציין, שהממונה על שוק ההון מר משה ברקת, הוא לא סובלני בכלל לכל הנושא של עבריינות. כל גוף שאנחנו נמצא ושקשור לעבריינים באיזושהי דרך אם בהלבנת הון, או בכל דרך אחרת, בדגש על כל הנושא של גבייה אלימה או בתהליכים אחרים שקשורים לתחום העיסוק שלו, יוצא מהשוק לאלתר.

לפי דבריך בעצם המצב הוא אוטופיה, אין שוק אפור בישראל.

אני לא אמרתי את זה. מה שאמרתי זה שהשוק הזה הוא שוק חדש, שרק נכנס לתהליך מבחינת רגולציה בשנת 2016. בנינו את כל תהליך הרישוי וכל תהליך הסינון של הגופים הוא מאוד מורכב שמשלב מספר רשויות, אם זה מדובר על משטרת ישראל, אם זה מדובר על הפרקליטות, אם מדובר על גופי אכיפה אחרים שכולם משלבים ידיים בשביל לבוא ולהפוך את השוק הזה משוק אפור או שוק שחור, לשוק לבן, לגיטימי. אני רוצה לציין שהשוק הזה הוא אחד - - -

אדוני היושב-ראש, בינתיים עד שהוא יחזור לקו, רק לציין שלפי החוק בשוק החוץ-בנקאי, גובה ריבית הפיגורים נמוכה משמעותית מגובה ריבית הפיגורים בבנקים. הבנקים זכו כנראה לייצוג מאוד מיטיב בוועדת הכספים שאישרו את החוק הזה. והבנקים זכאים לריבית פיגורים הרבה יותר גבוהה מאשר ריבית פיגורים שמותר בחוק בשוק החוץ-בנקאי מה שנקרא. זה מוביל את האנשים בלית ברירה למקום זול יותר.

יש עוד אנשים ממשרד האוצר?

ארבע שנים כבר החוק נמצא, ועדיין לא השלימו את מערך הבקרה. מדברים על שני פקידים, שלושה פקידים שנמצאים שם....

בבקשה, חזרת אלינו אלי.

אם שאלת לגבי הנושא של אורך הזמן שלוקח לבצע פעולה כזאת. חשוב לציין, ותבינו את התהליך, הוועדה המכובדת פה חייבת להבין את התהליך. תהליך של דחיית בקשה, מאחר ואנחנו רשות מינהלית שפועלת על פי חוק בתקופת תהליכים משפטיים, דחיית בקשה יכולה לערוך שנים. אם זה לוקח את כל הנושא של גיוס, איסוף המסמכים וחומרי הגבייה, יכולים לקחת חודשים לבניית התיק. אחרי בניית התיק, אנחנו יוצאים לתהליך של שימוע. לאחר מכן, אנחנו חשופים לביקורת שיפוטית מאוד קפדנית מתוך תפיסה שאנחנו פוגעים בחופש איסוף. הרי אף אחד לא רוצה לבוא ולכרות את מטה לחמו של מישהו בטעות. אנחנו לוקחים את העבודה שלנו מאוד ברצינות. אנחנו נעשה את הפעילות שלנו, נהיה מאוד אגרסיביים כלפי גופים שקשורים לגורמים עבריינים. אבל צריכים להאמין שאנחנו רוצים לעבוד - - - שלא לפגוע באנשים שזה מטה לחמם ובטעות אנחנו פוגעים בהם.

האם השלמתם את מצבת העובדים במחלקה לרישוי ולבקרה ברשות עצמה. הפקידים שאמורים לעבוד במחלקה לבקרה ולאכיפה ברשות ההון בנושא הזה?

אני אסביר. קודם כל, המחלקות של הרישוי תוגברו בצורה מאוד משמעותית מאז שפרופ' משה ברקת נכנס לתפקידו. אם לפני כן היה מדובר על שישה עובדים, היום מדובר פה בסביבות 15. אבל אני רוצה להסביר, שגם היום התקינה היא מאוד דלה ביחס למשימות. אני רק אסביר לכם. אני לפני התפקיד שלי הייתי מנהל מחלקת רישוי של סוכנים, שכל נושא של תחום ההפצה משך שבע שנים ניהלתי את התחום של הרישוי. אם היה שנה שהיה בה חמש דחיות של תחום ההפצה, זאת אומרת, סוכני ביטוח, יועצים פנסיוניים, משווקים פנסיונים – זו הייתה שנה קטלנית נקראת. רק השנה הוצאנו קרוב ל-200 הליכי דחייה, ואנחנו רק באמצע הדרך.

אני לא מסיר מעצמי אחריות, אנחנו הולכים לפעול בכל הכוח, בהנחייתו של הממונה על שוק ההון, בשביל לנקות את השוק הזה ולסנן אותו היטב, כדי שלא יהיו גורמים עבריינים. אנחנו מבינים את מה שאתם מדברים עליהם שאנשים - - - בנוסף, בצד ההרתעה אנחנו פועלים להוציא חוזרים שיטפלו בכל הנושא של אשראי צרכני הוגן. יצאה טיוטה בשבוע שעבר על נושא של אשראי צרכני הוגן. יצאה טיוטה על שמירת מסמכים, זה אומר שאנחנו נוכל לעשות ביקורות על כל הנושא של שמירת המסמכים. יצא חוזר יושר ויושרה, שלמעשה, נותן לנו עוד כלים לבוא ולבחון שלא רק של הגופים עצמם, אלא - - - ועל פי זה לבחון את הבקשות. חשוב לציין שאנחנו לוקחים בכובד ראש את המשימה שלנו. אנחנו משתמשים בכל הכלים שיש לנו. מבחינת התקינה, אני מודה היא לא מספיקה למשימה שיש לנו. היו חמש דחיות - היו לי שישה עובדים, לא מדובר על - - - דחיות שאנחנו רוצים לפעול. אנחנו מפעילים מאמצים כבירים לנושא הזה. אבל כמו שנאמר, יש עוד הרבה מה לעשות.

זה מסביר למה אחרי ארבע שנים מחקיקת החוק אנחנו עדיין בתחילת הדרך. יש ממשק עבודה סדורה עם הפרקליטות, עם המשטרה בנושא הזה? או במקרה מתאמים ו- - -

אני אגיד לך את זה ככה. דווקא בדבר הזה אפשר לציין לשבח גם את שיתוף הפעולה גם של הפרקליטות וגם של המשטרה. ניצב גדי סיסו בעצמו נתן הנחייה לגופים, למשטרת ישראל. משטרת ישראל עובדת אתנו. יש מחלקה שמטפלת בנושא הזה בצורה מאוד קפדנית. אני מודה על האמת בתקופה האחרונה, בגלל שיש - - - משאבים לנושא הזה שהוא גם חשוב, אז אנחנו מקבלים טיפה פחות. אבל בגדול אנחנו עובדים בשיתוף פעולה גם עם הפרקליטות, וגם עם גורמים ממשטרת ישראל. אפשר לחזק, תמיד אפשר לחזק עוד, אבל אנחנו עובדים בשיתוף פעולה הדוק.

האם קיימתם ישיבה ברשות ההון, בנושא הזה, ובמיוחד, במצב הכלכלי הקשה הזה, שיכול באמת להביא אותנו למגפה בפשיעה הכלכלית בעוד כמה חודשים. האם שמתם לב לנושא הזה? האם קיימת דיון הארכת מצב איך אנחנו מתנהלים במשבר הזה?

אתה נגעת בנקודה מאוד חשובה ומאוד קריטית. בעצם, אפשר לבוא ולהגיד, שמדינת ישראל מנהלת שתי מערכות אשראי – יש את המערכת הבנקאית, שיש אוכלוסיות מסוימות שמקבלות אשראי. ויש מערכת חוץ בנקאית. המערכת הבנקאית, מקורות המימון שלה הם פיקדונות, יש להם מספר מקורות, אבל חלק מהמקורות הם פיקדונות של הציבור, בשונה מהגופים נותני שירותים פיננסיים מוגבלים, והלוואות מבנק ישראל. שני המקורות האלה למעשה, מקורות לא מתייבשים במצב של משבר כלכלי, הקורונה הוא סוג של משבר כלכלי, גם בריאותי וגם כלכלי. אצל נותני שירותים פיננסיים מוסדרים שהם למעשה מקורות האשראי של המגזר הערבי והמגזר החרדי בתקופה האחרונה, התחרות מאוד התגברה גם במערכת הבנקאית, ולמעשה, גופים אלה נכנסו גם לתחום - - - למעשה, כל השוק הזה, מקורות המימון שלו התייבשו.

בימים האחרונים, אנחנו פועלים לבחון אפשרויות להגדלת ולהרחבת מקורות המימון מגובה האשראי של הגופים החוץ בנקאיים, האשראי הזה השתרשר למגזרים שקיבלו שירותים מהמגזר החוץ בנקאי. חשוב לי לציין, שאנחנו מבינים שיש פה חשיבות רבה למגזרים שקיבלו עד היום את שירותי האשראי מגופים חוץ בנקאיים, ולכן, אנחנו רואים חשיבות רבה לא רק ברשות שוק ההון, אלא גם במשרד האוצר, אגף תקציבים וחשכ"ל, במציאת פתרונות גם לשוק החוץ בנקאי.

תודה לך, אלי.

נעבור לאילנה ירושלמי מפרקליטות המדינה.

שלום, אני פרקליטת מחוז צפון פלילי. האמת, שהרלבנטיות שלי טיפה יותר לנושא הדיון הקודם. לא שיש לנו נתונים יותר מדויקים ממה שחברי ניצב חכרוש הציג, אבל הפרקליטות עצמה מתמודדת עם הנושא של אלימות, בכלל אלימות מינית ואלימות במשפחה באמצעים שקיימים לנו בתקנות שעות החרום בימים אלה. לגבי הנושא הכלכלי – מהבדיקה שלנו לקראת הפגישה הזאת, אין לנו משהו בפרקליטות ספציפית שאנחנו יכולים להצביע על עלייה ברמת הפשיעה הכלכלית בעקבות הקורונה. אני מפרקליטות צפון, ואני ועורך דין ויאאם קבלאוי שנמצא גם אתנו, אין לנו משהו מיוחד בתחום הכלכלי מבחינת הפשיעה בימים אלה.

הבעיה המרכזית, גברתי, ברשותך, אדוני היושב-ראש, שרבים מאוד מהמקרים לא מגיעים לרשויות אכיפת החוק בשל החשש על חייהם של אותם אנשים שחייבים לאותם גורמים עברייניים. צריך להבין, שהפערים במגזר הערבי ביחס לשיעור מחזיקי כרטיסי האשראי לפי הנתונים של בנק ישראל מ-2014, אני לא מאמין שזה השתנה כל כך, הם 30% לעומת 85% בציבור היהודי. זה אומר שהרבה ממקורות המימון של אוכלוסיות מוחלשות כאלה, מגיעים דווקא מגורמים עברייניים, שבעיניי ראיתי כמתמחה בבית משפט השלום ברמלה, לא מעט פעמים שמגיעים לשם ללשכת ההוצאה לפועל גורמים עברייניים, סיפורים שהגיעו לידי רשויות החוק על הטסת אנשים לכריתת איברים על מנת לשלם את חובם. סיפורים כאלה שאנחנו בסוף לא יכולים לקבל את כל המידע דווקא מתלונות של אנשים שסובלים מזה, וצריכים לעשות פעולות אקטיביות כדי להגיע לאותם גורמים עברייניים ולאותם שיטות פעולה מדאיגות מאוד לצמצם את התופעה.

את רוצה להתייחס אילנה?

לא. ככל שהדברים לא מגיעים אלינו, לפרקליטות, אנחנו ניזונים אך ורק מתלונות שמוגשות למשטרה או שמקרים שהמשטרה חוקרת, ואנחנו מטפלים בהתאם לחומר שמועבר אלינו משם, אין לנו יכולת חקירה ואיסוף עצמאי.

את רוצה להתייחס סוריא?

האמת, שאין לי הרבה מה להתייחס. אני חושבת שאלה שאלות שעדיף להפנות אותם גם לפיקוח על הבנקים וגם אולי לרשות איסור הלבנת הון שאני לא יודעת אם הנציגים שלהם נוכחים בישיבה.

משרד המשפטים שלח נציגים רק לנושא הראשון.

המשרד לביטחון פנים, אליעזר רוזנבאום נמצא אתנו, המשנה למנכ"ל?

בבקשה, ויאאם קבלאוי. מנהל מחלקה בפרקליטות.

אני אשלים את מה שאילנה אמרה. אנחנו כמובן ניזונים מהתיקים ומהתלונות שמוגשות על-ידי הציבור. אנחנו בתקופה הזאת, לא קיבלנו אינדיקציה על כך שיש התגברות של תופעת דמי החסות בכלל.

אבל אתם צופים שתהיה עלייה בנושא הזה.

במקרה שתהיה תלונה ויהיו חקירות במשטרה, נתייחס לדברים האלה. ניצול מצב חירום בתקופה הזאת, כמובן תתקל בתגובה מאוד מחמירה מצד הפרקליטות. אני מניח שהמשטרה תחקור בצורה יסודית כפי שהיא עושה בדרך כלל.

נעבור לניצב חכרוש, כדי לשאול את המשטרה. אם הפרקליטות לא יוזמת בנושא הזה, אז המשטרה אמורה להיכנס לעובי הקורה, למרות שאנחנו לא פוטרים את הפרקליטות מהאחריות בנושא הזה. ניצב חכרוש, הנושא הזה מוכר לך מקרוב.

כן, קודם כל אנחנו עדיין מדברים על הערכה, וכנראה הערכה נכונה - התופעה הזאת תגבר. אני לא אומר שאין תופעה כזאת, כרגע יש, וכנראה היא תוגבר בתקופה שיש לחץ כלכלי. כפי שדווח קודם, זה נכון, הפנייה לבנקים וכל אלה שנותנים את הדברים החוקיים שיבוא לקראת האנשים בכדי למנוע מהם ללכת בדרך השנייה, אבל זה לא תחום שאני רוצה להתייחס אליו.

מה שנכון, צריך לפעול הרבה להסברה. הסברה לאוכלוסייה שלא יילכו לכיוון הזה, הכיוון הזה הוא הפוך, הוא יהרוס אותם כלכלית. אנחנו צריכים כולנו ביחד למצוא את הדרך איך לפנות ולהסביר לציבור שזה הרס כלכלי ולא סיוע כלכלי בדברים האלה. מבחינת המשטרה, הבעיה שלנו, אני לא רוצה לסנגר על הפרקליטות פה. יש בעיה לפרקליטות שאנחנו צריכים להביא להם את התיקים עם הראיות. הבעיה בעבירות האלה, קושי בקבלת תלונות. אין תלונות. אנחנו צריכים לפעול מודיעינית בדרכים אחרות, וזה הקושי בתיקים האלה שאתה מביא אותם בלי תלונה, בלי מתלונן, מודיעינית אנחנו יודעים. אני מקווה שסוף סוף אנחנו נפחית בתופעה הזאת. אנחנו ננסה להגיע למוקדים, אלה שמתעסקים בדברים האלה, ואנחנו פועלים, לא מחכים לתופעה שתגדל. הדבר הזה אנחנו יודעים שזה נגע, זו אחת המחלות הרעות, במיוחד בחברה הערבית ההלוואות בשוק האפור, השחור, איך שתקראו לו. והרבה מתופעות הירי והאלימות נגרמות על ידי הדבר הזה. לכן, אנחנו ערים לתופעה הזאת. הקושי שלנו ושל הפרקליטות, שהם מתלוננים שנשלים תיקים ונביא אותם למצב של הגשת כתב אישום.

זה קשור לרמת האכיפה שלכם, על עבירות שכבר נעשו גם כלכליות, גם פליליות. האם קיימתם הערכת מצב, הכנתם תכנית איך להתמודד עם האתגר הזה? אנחנו תמיד מדברים על שלטון והון. היום, השלטון והון מתבטא ברמה החברתית בנושא הזה. בעצם, השלטון הוא קבוצות הפשע, וההון נמצא בידיים שלהם ובידיים של נותני השרות הפיננסי שסוחרים בהחלפת מטבע. שני אלו חוברים ביחד אל מול האזרחים שזקוקים היום למענה כלכלי או תמיכה כלכלית. האם יש תכנית שמטפלת בזה בצורה מערכתית, גם ביחד עם הפרקליטות, גם ביחד עם רשות ההון.

קודם כל, כפי שאמרתי, אנחנו ערים לזה שזו תופעה מסוכנת, תופעה לא פשוטה. תופעה שלא מן הסתם גם הוקמה יחידה כלכלית במיוחד לפעול בדברים האלה, ואנחנו פועלים נגד האנשים שהם נותנים את ההלוואות. היחידה הזאת שקמה בלהב 433 שעושה עבודה מצוינת. מטבע הדברים, לא ביום, יומיים מביאים את החומר לידי הגשת כתב אישום. הרבה עבודה צריכים בנושא הזה, בנוסף לפעולות מניעה שעושים.

היה חשוב שנשמע אותם. שמענו בתקשורת שהוקמה יחידה. האם מצבת כוח האדם שם מספיק, או שאנחנו כמו תמיד מתחילים עם אחד, שתיים, שלוש, ארבע, ואז כל שנה מוסיפים עוד שני תקנים, ואז לא מתאימים את היחידה הזאת לצרכים האמתיים.

זו יחידה מקצועית מאוד, לא כל אחד יכול לעבוד ביחידה הזאת מבחינתנו. נבחרה יחידה מקצועית מאוד שמתמחה בתחום הכלכלה, בתחום הספציפי הזה, ואין חוסר תקנים. עושים עבודה טובה ותוצאות שלה, אני מקווה שיבוא סוף לשטח ולאותה אוכלוסייה שסובלת.

כמה מקרים של הגשת כתב אישום יש לנו עד עכשיו מאז שהוקמה היחידה?

התקלת אותי עכשיו, לא באתי מוכן מספרית, אני אמרתי באופן כללי. אבל יש כתבי אישום. לא פשוט להביא כתב אישום בעבירות האלה מאחר וכמעט בכל העבירות אין מתלוננים. בלי מתלונן להביא כתב אישום זו עבודת נמלים, זו לא עבודה פשוטה.

אין לי משהו ספציפי שאני יכול לחדש בעניין הזה של השוק האפור, גופי האכיפה מתמודדים עם זה. אני רק אגיד שאנחנו כן משקיעים מאמץ שבנושא של כלי הסיוע שהמדינה מעמידה, כמו לדוגמה קרן הלוואות לערבות מדינה כדי שיהיה לזה כמה שיותר שימוש במגזר הערבי, גם על ידי עסקים ערביים, וזה מהווה חלופה הרבה יותר טובה, והרבה יותר בריאה. אנחנו גם חיברנו בין האנשים באגף החשב הכללי שאחראים על הקרן, לבין גם גורמים בחברה האזרחית הערבית שהם מחוברים טוב לשטח, ויכולים לעזור לשווק את הכלים האלה, ולהגביר את המודעות שלהם, כי יש הרבה עניין של הסברה והיכרות, הרי הם עשו במסגרת המשבר הרבה מאוד שינויים והקלות בגישה לקרן ההלוואות בערבות מדינה. אגב, אנחנו יודעים שבימים כתיקונם, סך הכול השימוש במגזר הערבי בקרן הזאת, בימי שיגרה, הוא לא רק. אז יש לנו פה אינטרס גם להרחיב את זה מאוד משמעותית. וככל שיותר עסקים ערבים יפנו למסלול הזה, יהיה פחות שאיפה ופניות למסלולים פחות בריאים.

אורן, אנשי עסקים ערבים או בעלי עסקים מתקשים. בשבוע שעבר בוועדת הכספים, העליתי את הנושא הזה מול החשב הכללי. בקשות רבות נדחות, אז גם ביקשנו דוח מהבנקים, מפקח על הבנקים, מה אחוז ההלוואות שניתנו כבר או שאושרו לאנשי עסקים בחברה הערבית בכלל? אם יש לך נתונים בנושא הזה.

אני יודע שהיה ממש הבוקר עוד דיון בוועדת כספים על הנושא הזה, שלפי דעתי, החשב הכללי השתתף בו, או אנשים מטעמו. אין לי את הנתונים און ליין, וגם ממש משתנה מיום ליום כי השיפורים האחרונים בקרן היא ממש מהימים האחרונים. אפשר לנסות לקראת הדיון הבא להציג. אני רואה שאלי כתב שיש לו נתונים על הקרן בהודעות, אז אולי אפשר לתת לו להתייחס.

חשוב להסביר, נותני שירותים פיננסיים, כשאנחנו נותנים להם רישיונות, הם מבחינתנו יוצאים מחלקת שוק האפור הופכים להיות שוק לבן. צריך להבין, שאנחנו מעבירים את הגופים במסננת מאוד קפדנית, לכן, צריך לעשות הסברה במגזר הערבי או במגזר החרדי, או בכל מגזר שרוצה לקחת הלוואות בשוק החוץ בנקאי, שתבדוק אם לגוף רישיון. אם יש לגוף רישיון, רק אז לקחת את ההלוואות, ולא לקחת הלוואות או אשראי כלשהו מגופים שהם לא מפוקחים ובעלי רישיון.

לגבי קרן לערבות מדינה – להבנתנו, בגלל כל מיני פרמטרים שיש שם, בימים האלה בוחנים אפשרויות לבוא ולעשות התאמות בקרן כדי שיוכלו להיכנס גם - - -

בחברה הערבית ברור לנו שהשוק האפור ממש חוגג שם, וחלק דיי משמעותי בפשיעה ובאלימות קשור לנושא הזה. הזכרת פעמיים את החברה החרדית. האם גם השוק האפור פועל בצורה נמרצת בחברה החרדית?

לגבי הפעילות של השוק האפור, אין לי נתונים על השוק האפור, כי הנתונים האלה הם נתונים משטרתיים. אני מתעסק בכל התחומים של בעלי רישיון, נותני שירותים פיננסיים שהם מקבלים בעלי רישיון. לגבי השאלה הזאת, צריך לפנות למשטרה ולראות האם יש פעילות עבריינית.

מבחינת ההגדרות. אמרת שכבר אם הם מקבלים רישיון, אז הם עוברים לשוק הלבן - זה לא המצב. אנחנו יודעים שחלק משמעותי בנותני ההלוואות, הם נמצאים בשוק הלבן, אולי יש להם כבר רישיונות וכו'. אבל הם חוברים ביחד עם קבוצות פשע, תקרא לזה מה שאתה רוצה, ואז יש לך מין משרד אוצר, במרכאות, או רשות בנקים כזאת אפורה, ויש לך משטרה שהיא במרכאות משטרה, כוח שהוא מפעיל את עצמו כדי לגבות, כדי לקבוע כללים. זה העניין - כאשר אנחנו דורשים שרשות שוק ההון תבקר ותפקח על מה שקורה, זאת הכוונה. כאילו אני לא אומר אנשים שנותנים בעצמם מכספם את ההלוואות הם שעושים את העברות הפליליות, אלא הם חוברים לקבוצות הפשע ומשתמשים בהם כדי לגבות, כדי לקבוע כללים וכו'. זה החיבור.

ולכן, אם נפקח על השוק הלבן, ועל מתן רישיונות ונשים לב, אנחנו נייבש את המקור של הלוואות ושל השוק האפור הזה.

התשובה שלי לשאלות שלך הן כדלהלן. צריך ללכת בתנועת מלקחיים על הדבר הזה. מצד אחד, צריך לבוא ולחזק את הגופים הלגיטימיים בתוך השוק שלנו, בתוך השוק החוץ בנקאי, גם בנושא של ההסדרה, וגם בנושא של הרישוי, וגם בנושא של התמיכות - להכניס אותם לקרן הלוואות מדינה, ולאפשר להם מקורות מימון.

אני אסביר הכול. בשביל שהגופים הלגיטימיים שעברו אצלנו בדיקות ונבחנים אצלנו, ונבחנו אצלנו, יוכלו לתת אשראי, כדי לתת חלופות למגזרים שאין להם גישה למערכת הבנקאית. לגבי נושא האכיפה. חשוב לי להסביר שאנחנו עובדים בשיתוף פעולה גם עם הפרקליטות, וגם עם הפרקליטות.

קיבלו רשיון בייחוד בשימוש אנשים שנראים לגיטימיים, אנחנו מכירים את הפעילות הזאת. אנחנו בשיתוף עם רשויות לזהות אותם, לחשוף אותם, ולהוציא אותם מהשוק. ברגע שאתה מעלה פה, לדוגמה, על פעילות של גופים שקיבלו רישיון עם גופים עבריינים, בייחוד בשימוש - - - למשל, אנשים שנראים לגיטימיים ומאחוריהם עומדים גופים עבריינים, אנחנו מכירים את הפעילות הזאת. אנחנו בשיתוף עם רשויות אחרות. אנחנו פועלים לזהות אותם, לחשוף אותם, ולהוציא אותם מהשוק.

אני רוצה להבהיר משהו. שאלת לגבי הנושא של ארבע שנים, שהחוק חוקק משנת 2016. לגבי החוק שחוקק ב-2016, וארבע שנים, לכאורה, לא בוצעה העבודה. אני רוצה להסביר את הנקודה. רגולציה זה תהליך מאוד ארוך, שעובד כמו מסננת.

סליחה, אלי, אנחנו מאבדים אותך.

סליחה, אני מתנצל.

התהליך של הרגולציה, הוא תהליך ארוך טווח. מה שאנחנו עושים, זה אנחנו מסננים את זה פעם אחר פעם, נמאס לנו לבוא - - -

עכשיו אנחנו פועלים לבוא ולהפוך אותו לשוק לגיטימי שייתן שירותים. יוכל להתחרות עם המערכת הבנקאית בהמון תחומים. בחלק מהמקרים הצלחנו, ובחלק מהמקרים לא. אבל אנחנו פועלים בכיוון בכל כוח. הממונה על שוק ההון, זאת ההנחיה שלו, ואנחנו מתכוונים לעבוד ולקדם את השוק הזה. גם גוף שקיבל רישיון אצלנו, אנחנו ממשיכים לבחון אותו, והרישיון הוא רישיון קצר טווח, רק למשימות שנה, שתיים, או שלוש. בתום תקופת הרישיון הקצוב, אנחנו בוחנים אותו שוב פעם, כניסה של הגופים בשביל לבוא ולקבל רישיון קבוע, הצטרכו לעבור פעם אחר פעם את המסננת שלנו, בשביל להוכיח שהם גופים לגיטימיים ונקיים. החשש שאתה מעלה, הוא חשש שאנחנו מכירים אותו. אנחנו פועלים כדי לקדם את השוק הזה לשוק לגיטימי, בשביל שהציבורים שמשתמשים בשוק החוץ בנקאי יוכלו לקבל שירותי חוץ בנקאיים, לגיטימיים בנקאיים, וגם יש אכיפה – תהיה אכיפה על-פי כללים מסודרים כמו שקיים במערכת הבנקאית.

בנושא הזה, ההרגשה שלי, אנחנו לא מיצינו את כל ההיבטים של הנושא הזה. אנחנו צריכים להמשיך ולעקוב מקרוב. ממש הנושא הזה קשור ישירות, קשר סיבתי וגם נסיבתי למגפת הפשיעה והאלימות. אנחנו לקראת הסוף. אנחנו נגבש כמה מסקנות או דרישות גם בנושא הזה, גם בנושא הראשון. אבל אנחנו ממשיכים לעקוב.

בסדר גמור. אנחנו נשמח להעביר כל מידע וכל בקשה שאתם תרצו.

נעשה סיכום קצר.

אנחנו בישיבה הראשונה, הוצאנו שלושה מכתבים - גם למשרד ראש הממשלה, וגם למשרד הרווחה, וגם למשרד החינוך, וגם למשטרה, בה דרשנו כמה נושאים. אני אשלב את זה ביחד עם הסיכום בנושא הראשון. כמובן, להחריג את העובדים הסוציאליים, כבר דרשנו את זה, ואפילו דרשנו להגביר את מערך השירותים הסוציאליים, ולתת מענה ראוי גם למשפחות במצוקה, וגם למשפחות שנכנסו לאחרונה למעגל הזה.

דבר שני, כמובן, אנחנו נפנה שוב למשרד האוצר ולמשרד ראש הממשלה, בבקשה להרחיב את מקורות המימון.

אני אשאר בנושא הראשון. גם בקשר לנושא של משרד החינוך, אנחנו דרשנו שהיועצים החינוכיים גם יהיו בקשר ישיר, ולהפעיל את המערך הייעוצי, וגם את המורים המחנכים, והלא מחנכים, לבוא במגע ישיר ובלתי ישיר עם התלמידים, כדי לאלתר תלמידים שהם נמצאים בסכנה. כמובן, בנושא של לימוד מרחוק - יש להתגבר על המכשולים הטכנולוגיים. אני לא שולל מה שהציע חבר הכנסת משה ארבל, בקשר לשימוש בטלפונים הסלולריים והקוויים, אבל קודם כל צריך כן לדאוג לספק טכנולוגיה, גם רשת אינטרנט וגם מחשבים ניידים. הובטח לפני שנים שלכל תלמיד בישראל יהיה מחשב. אנחנו לא יודעים איפה אנחנו עומדים בנושא הזה. צריך לספק את הטכנולוגיה הזאת.

גם מהמשטרה הפנינו כמה דרישות, והיום אנחנו גם מוסיפים את הפלטפורמה של תלונה מקוונת, יש לספק אותה גם בשפות השונות – רוסית, ערבית, אמהרית, ולא רק בעברית. למדנו היום שיש עלייה בפשיעה או באלימות ב-18% בחברה בכלל, ו-6% בחברה הערבית. כולנו משוכנעים שזה לא מייצג את נתון האמת. אני חושב שהמשטרה שנמצאת בכוננות מתמדת היום, ונמצאת בשטח, היא יכולה להיות יעילה יותר במתן מענה ישיר לצרכים. בנוסף למה שהציגה היבה יזבק ורם בן ברק, יש לנהל קמפיין אגרסיבי לתלונות, ולהגיע באמת לציבור רחב, ולתת להם את המידע הזה שהם יכולים לפנות בדרכים שונות ולהגיש תלונה. בנוסף, אני מוסיף את הדרישה של חברת הכנסת אימאן ח'טיב, ולהשתמש בלחצני מצוקה בהיקף רחב לקשישים עצמם, אנחנו גם את זה נעלה כדרישה מהמשרד לביטחון הפנים, משרד הרווחה וכו'.

יש עוד כל מיני נקודות שקשורות לנושא של אלימות בתוך המשפחה, אבל אנחנו נתמצת אותם ונפנה אותם לגורמים השונים בממשלה עצמה.

בנושא השני, אני חושב שאנחנו לא מיצינו את זה. אנחנו חושבים שאנחנו צריכים למצוא מערך שיתאם בין המשטרה, הפרקליטות, וגם רשות שוק ההון. הנושא של הפשיעה הכלכלית – אי אפשר לעבור על זה על סדר היום. מה שמתרחש היום, יתבטא בעוד שלושה, ארבעה חודשים. קבוצות הפשע לא נותנות גרייס לשנה, ודוחות את תשלום ההלוואות, ולא מחלקות את התשלומים לחמש או שש שנים, או ארבע שנים.

ולכן, הדרישה שלנו גם ממשרד האוצר, החשב הכללי, משרד ראש הממשלה, יש לתת מענה לאנשי עסקים, או לעסקים הבינוניים והקטנים, לעצמאים וגם לשכירים דרך הביטוח הלאומי. אני לא חושב שמענק של 500 שקלים ימנע זליגה, וימנע אנשים שזקוקים באמת לתמיכה הזאת לפנות לשוק האפור. גם בנושא הזה אנחנו נגבש את הדרישות שלנו, ונעלה אותם, ונדרוש להקל בתנאים למתן אשראי לבעלי עסקים, לעצמאים ולשכירים.

אני נועל את הישיבה. נקבע סדר יום חדש לישיבה הבאה.

תודה רבה לכולם. הישיבה נעולה.






הישיבה ננעלה בשעה 14:15.