פרוטוקול של ישיבת ועדה


הכנסת



5

06/04/2020

הכנסת העשרים-ושלוש

מושב ראשון



פרוטוקול מס' 7
מישיבת
יום שני, י"ב בניסן התש"ף (06 באפריל 2020), שעה 12:30

ישיבת מעקב בנושאים: 1. היערכות מערכת החינוך ללימוד המקוון במגזר הערבי 2. הטיפול בתלמידי החינוך המיוחד בצל הקורונה 3. היערכות ההשכלה הגבוהה.

חברי הוועדה: ניצן הורוביץ – היו"ר
עומר ינקלביץ'
יבגני סובה
אורלי פרומן
עידן רול

קארין אלהרר
סעיד אלחרומי
יוסף ג'אברין
וואליד טאהא
ע'דיר כאמל מריח
סונדוס סאלח

(משתתפים באמצעים מקוונים)




הדר ירדני - דוקטור, הממונה על התפתחות הילד, משרד הבריאות

אבי קמינסקי - איגוד המחלקות החינוכיות ברשויות המקומיות, משרד החינוך

מימי פלאטשי - ממונה על חינוך מיוחד בבתי''ס, משרד החינוך

חוסאם דיאב - מפקח ארצי לקידום הישגים לימודיים משרד החינוך

עופר רימון - סמנכ"ל תקשוב טכנולוגיה ומערכות מידע, משרד החינוך

נועה שוקרון - רפרנטית תעשיה והשכלה גבוהה באג"ת, משרד האוצר

ויסאם סואלחה - מפקח פדגוגי למגזר הערבי, אגף בכיר הכשרה מקצועית, משרד העבודה והרווחה

מיכל מנקס - סמנכ״ל חינוך רווחה וחברה, מרכז השלטון המקומי

רון לוטקין - אב לילד בחינוך המיוחד

ענת בן-סימון - מנכ"לית, המרכז הארצי לבחינות והערכה

דבורה מרגוליס - ראש מינהל ור״ה, ועד ראשי האוניברסיטאות

שלומי יחיאב - יו"ר התאחדות הסטודנטים הארצית, התאחדות הסטודנטים

רויטל לן כהן - יו"ר, קואליציית הורים לילדים עם צרכים מיוחדים

שרון מישקובסקי - פעילה חברתית ואימא לנער עם צרכים מיוחדים, מוזמנים נוספים

יהודית גידלי

אתי אפלבוים

1. היערכות מערכת החינוך ללימוד המקוון במגזר הערבי2. הטיפול בתלמידי החינוך המיוחד בצל הקורונה 3. היערכות ההשכלה הגבוהה

צהריים טובים. אני פותח את ישיבת הוועדה המיוחדת. על סדר-היום:
1. היערכות מערכת החינוך ללימוד המקוון במגזר הערבי.
2. הטיפול בתלמידי החינוך המיוחד בצל הקורונה.
3. היערכות ההשכלה הגבוהה.

כמובן שהדברים משולבים זה בזה. יש גם חינוך מיוחד במגזר הערבי, סטודנטים ערבים בהשכלה גבוהה. הדברים משולבים אבל ניסינו לחלק כך.

הנושא הראשון הוא נושא קשה במיוחד ועוסק בחינוך המיוחד. מאז השבוע שעבר קיבלתי יותר מ-500 פניות מהורים. אני רוצה להגיד מילה אחת בהתחלה בנושא הזה ותכף נדבר מימי פלאטשי הממונה על החינוך המיוחד.

אני יודע שההורים צופים בנו ועוקבים כי המצב קשה מאוד. ברור שהפתרון הוא פשוט להחזיר לתפקוד את מוסדות החינוך המיוחד, את בתי הספר, את הטיפולים, את כל המסגרת. כל מה שהוא לא יהיה זה יוצר בעיות, כי אי-אפשר לתת את מלוא הטיפול ואפילו לא את רוב הטיפול כשכל המוסדות האלה סגורים. את זה צריך להבין. במגבלות האלה אנחנו מנסים לתת פתרון, מה בכל זאת כן אפשר לעשות בחינוך המיוחד.

בדיון הקודם שהיה דיון רציני מאוד עלו כמה וכמה דברים. קודם כל, ההחרגה בתקנות, אפשרות לצאת מהבתים להתאווררות, אפשרות למטפלים מתנדבים להגיע לבתים, הקמת מתחמים או מקומות ברשויות המקומיות ששם כן אפשר לקיים מפגשים מצומצמים בין המטפלים והתלמידים וכדומה.

היו פה נקודות ספציפיות שעלו. נתחיל עם נציגת משרד החינוך, מימי פלאטשי, הממונה על החינוך המיוחד בבתי הספר.

שלום רב. אני מפקחת באגף לחינוך מיוחד. למעשה, אנחנו כמובן ערים ומייחלים לחזור לשגרה. גם צוותי החינוך מאוד היינו רוצים וכולנו בציפייה לחזרה הזאת. בהינתן והדבר לא אפשרי בשל המשבר שאנחנו נמצאים בו, אנחנו פועלים בכפוף להנחיות משרד הבריאות. בכפוף להנחיות האלה, באמת בנינו מגוון מענים שמאפשרים לנו במציאות הזאת לקדם רצף חינוך טיפולי. אנחנו כמובן המשכנו את הלמידה מרחוק.

רק רגע. כבר קיימנו על זה דיון בפעם שעברה. הבעיה שהדברים שאת אומרת ועוד תגידי, ממה שאני שומע מההורים ומהשטח, רובם כמעט לא מתקיימים. אין טעם בלסקור את כל מה שהכנתם ואת מה שאתם רוצים אלא להתייחס לבעיות. הלימוד מרחוק עבור חלק גדול מהתלמידים שבהם אנחנו מדברים הוא לא כל-כך רלוונטי. המפגשים עם המטפלים רובם לא מתקיימים. מתחמי מפגש ברשויות המקומיות, ברוב הרשויות אין.

אבקש להתייחס ספציפית לבעיות.

אני בהחלט אתייחס ואומר מראש. אין היתכנות לתת מענה במפגשים פנים אל פנים לכלל התלמידים. נכון להיום 1,170 תלמידים ב-52 רשויות קיבלו במהלך שלושה ימים מענה במפגשים שהתקיימו במוקדים הרשותיים.

אבל זה מתוך רבע מיליון.

לא. אנחנו מדברים בעיקר על כ-140,000 תלמידים.

עדיין.

אתה צודק, זה מענה מאוד חלקי. עיקר המענה הוא מענה באמת בקשר אינטנסיבי של צוותי חינוך. המענים פנים לפנים הם בכפוף להנחיות משרד הבריאות והם ניתנים באופן מאוד מאוד מבוקר, בהקפדה יתרה על מניעה וצמצום של התקהלויות. על כן, האפשרות בכל יום, בטווח שהקמנו את זה, היא היתה מאוד מסוימת, כולל מענה בבתי התלמידים שניתן גם הוא לכ-500 תלמידים. צוותי חינוך טיפול הגיעו לבתי התלמידים.

אני אומר, שאנחנו כבר נערכים להרחבת המענים לאחר החופשה. דרך אגב, חלק מהמענים פועלים עד ה-7.4, אבל אנחנו כבר נערכים וגובשה תכנית נרחבת, ככל שתתאפשר, בכפוף להנחיות משרד הבריאות.

מימי, תיראי. כבר ברור לנו שאחרי פסח לא חוזרים ללימודים, אז אין מה להגיד. לא נחזור, זה די ברור שלא נחזור, אז אין מה להשאיר את זה באוויר. ברור שאחרי פסח לא חוזרים לצער כולם.

שנית, 1,100 או 2,000 תלמידים מתוך 140,000 זה כלום, זאת טיפה בים.

היא אמרה שזה 52 רשויות. איזה רשויות? באיזה מקומות? באיזה אזורים?

לא להתפרץ, אנחנו תכף נברר.

בואו נעלה גם את דוקטור הדר ירדני, ממשרד הבריאות, מנהלת המחלה להתפתחות הילד.

הדר, שלום. תראי, דיברנו בדיון הקודם והבנתי שיש נכונות מצדכם לעשות איזו החרגה כדי לאפשר את המפגשים.

היא בוצעה. ההחרגה בוצעה בשיתוף עם הנציבות.

אז איפה הבעיה? שימי את האצבע על הבעיה.

מבחינתי אין בעיה. במוסדות שלנו הכול עובד כמו שאמרתי בישיבה הקודמת. מבחינת משרד החינוך, לא פנו אלי וביקשו עזרה או ציינו שיש איזה בעיות. אנחנו אישרנו את ההחרגה וזה יצא באותו יום או יום למחרת, אני לא רוצה להתחייב.

נברר את העניין הזה.

מימי פלאטשי, אז איפה הבעיה? למה לא מצליחים להרחיב את מעגל התלמידים שמקבלים טיפול או מענה?

אדוני היושב ראש, אפשר להבין גם איזה מענה הם מקבלים? הם יוצאים מהבית? אני לא כל-כך מבין מה הם מקבלים בפועל.

מימי.

אני לא כל-כך יודעת על איזו החרגה דוקטור הדר ירדני קיבלה כי אנחנו עובדים מול הרפרנטית שלנו במשרד הבריאות לגבי ההחרגות. כתבנו את הנהלים הן להגעה לבתים והן למוקדים הרשותיים בכפוף להנחיות משרד הבריאות שהיו מאוד מאוד מוקפדות להגעה של איש צוות אחד לבית התלמיד. צריך לקחת בחשבון, שגם לא כל ההורים גילו רצון או עניין שיגיע אליהם איש צוות.

מתוך רבע מיליון הורים, אני בטוח - - -

תנו לה לסיים, כל אחד ידבר אני מבטיח לכם. אנחנו מנסים לברר את העניין.

אני לא אומרת שכל מי שרצה קיבל, אבל עדיין אנחנו מדברים על החרגות של כניסה של איש צוות אחד.

עכשיו שמענו שיש אישור והחרגה לאיש צוות להיכנס לבית ולתת טיפול. יש אפשרות גם לקחת את הילד לאיזה מקום ברשות המקומית ולעשות שם מפגש. יש אפשרות תחת הנחיות משרד הבריאות, זה בסדר. השאלה, למה כל-כך מעט ילדים מקבלים את זה?

אני חושבת שיש כאן גם אילוצים של כוח אדם והתארגנות וגם החופשה של פסח שהגיעה לפתחנו היתה הדרגתית ברצון הרשויות להיערך להקמת המוקדים. כפי שאמרתי, אנחנו נערכים להרחבת המענים מייד אחרי חופשת הפסח. שוב, הרחבת מענים נוספים ככל שיינתן באישורים הנוספים של משרד הבריאות. והיה והאישורים יהיו להמשיך לפעול באופן הזה, אנחנו נערכים להרחבת המענים הן במוקדים הרשותיים להפעלת יותר מוקדים בכל רשות והן להגעה לבתים. היה ויינתן אישור להרחיב בכלל מענים במוסדות החינוך, אנחנו נערכים בתכנית בכפוף להנחיות משרד הבריאות. אנחנו בקשר גם עם נציגי הורים שיושבים ושותפים לגיבוש ההפעלה.

כאן נמצאת הנציגה הרלוונטית של משרד הבריאות. יש אישור ממשרד הבריאות לקיים את הדברים. אני חייב להגיד לך. את מדברת על חופש פסח. זה לא באמת חופש. הילדים לא יוצאים מהבית, אין טיולים, אין פעילויות. היה חופש בשנה שעברה. הפעם זה כאילו שההשבתה נמשכת גם בשבועות הקרובים להם את קוראת חופש פסח. עבור הילדים האלה שאנחנו מדברים עליהם, אין משמעות לזה שזה חופש פסח. סתם הם יושבים כמה שבועות בלי שום מענה כי כאילו זה נחשב חופש פסח.

שוב אני אומר. אחרי האין חופש פסח הזה ההשבתה תימשך. זאת אומרת, כבר צריך עכשיו להגיד שממשיכים עם המענים אחרי פסח כי זה מה שיהיה. חבל למרוח.

לומר שמרחיבים את המענים אחרי פסח.

אני רוצה ברשותך, להתייחס. המענים כפי שהם מופעלים עכשיו, ברירת המחדל היא, שהיה ולא תשתנה ההנחיה, מענים אלה יורחבו, היישום שלהם יורחב. היה וההנחיה תשתנה והאישורים ישתנו, נפעל במסגרת אחרת רחבה יותר.

לגבי חופשת הפסח, מכיוון שאנחנו ערים לזה, המשכנו את הפעלת התכנית גם עד ה-7.4.

מי מחברי הכנסת רוצה לדבר.

גברתי, מבירור שערכו בלשכה שלי, ניתן היתר ל-50,000 ביקורם. את אומרת שיצאו רק 1,400. ההורים משתגעים. לפי ההבנה שלי ומתשאול שערכתי, הבנתי שגם המטפלים חוששים לצאת החוצה. לכן אנחנו צריכים למצוא לדבר הזה מענה ולא לומר שיש הורים שלא מעוניינים. ההורים משתגעים, הם מטפסים על הקירות. אם באמת המטפלים לא רוצים לצאת, צריך לפתור את הבעיה הזאת נקודתית ולראות איך מגנים עליהם. אבל מתוך 50,000 להוציא 1,400 במצב שבו ההורים האלה נמצאים, אנחנו חייבים למצוא פתרון.

דבר נוסף, אני רוצה להבין מה קורה עם הטיפולים הפארא-רפואיים? אנשים פה ברגרסיה. הילדים הולכים ונסוגים והפארה-רפואי זה חרום ואי-אפשר לחכות עם הדבר הזה ולא להמתין עד אחרי פסח.

גברתי, אני לא מגיע מעולם החינוך המיוחד. אני אודה לך אם תוכלי לפרט יותר על הפרוצדורה, כי אני מקבל המון פניות. עכשיו יש משפחה שהילד שייך לחינוך המיוחד. לאן היא פונה? מה הקריטריונים כדי לקבל סיוע? מה הקריטריונים כדי לצאת ולקבל סיוע בפעילות בחוץ? מה הקריטריונים כדי לקבל סיוע בבית?

אני אוסיף על מה שאמרה חברתי עומר ינקלביץ. חייבים להפסיק להתייחס לחינוך מיוחד כאילו שזה חינוך רגיל ואקסטרה. זה משולב בפארא-רפואי, זה משולב ברפואי. אם צריך למגן סייעים וסייעות כמו שממגנים רופאים, אז צריך לעשות את זה, אבל אנחנו לא יכולים להעלים עין מהעובדה שמדובר פה גם במקרים פרופר רפואיים.

אני גם מזכיר שכבר קיימנו על זה דיון. כל הדברים האלה שאנחנו אומרים עכשיו כבר אמרנו לפני שבוע. הייתם אמורים לבוא עם תשובות לכמה דברים ספציפיים, שאני רואה שהם לא ממש מתקיימים.

חבר הכנסת יוסף ג'אברין, בבקשה.

גברתי, אנחנו מקבלים אין סוף פניות. העיקר הוא שאנחנו מזדהים עם הפניות האלה במובן הזה שיש מצוקה מאוד קשה ומאוד כואבת. בינתיים אני לא שומע בשורות טובות גם אחרי חופשת הפסח, כי ההיקפים שאת מדברת עליהם לא כל-כך ברורים וזה לא נשמע שאכן יהיה שינוי משמעותי. הנושאים שעלו בדיון הקודם עדיין תלויים ועומדים. לדעתי זה עדיין לא משביע את הרצון וחבל שזה כך.

בדיון הקודם השתתף נציג ההורים רון לוטקין, אבל לילד עם צרכים מיוחדים. רון, מה השתנה או לא השתנה מאז הפעם הקודמת? יש שיפור? יש שינוי?

כמו שאתם יודעים, גם ההגעה לבתים וגם ההצעה לפתוח את המרכזים הקהילתיים היא אכן יצאה לדרך בשבוע שעבר ביום רביעי. למיטב ידיעתי, המספרים שם מאוד נמוכים והסיבה היא פשוטה. משרד החינוך לא יכול לחייב לא את הצוותים החינוכיים ולא את הצוותים הטיפוליים לקחת חלק בזה. זה על בסיס התנדבותי בלבד. לא יכולים לחייב אותם. אני מניח שלא מעט מאנשי הצוות חוששים כי יש סיכון בריאותי כלשהו אבל זה לשיקולים בלבד ואי-אפשר לכפות עליהם לקחת חלק בזה.

אני יכול לומר לכם שבעיר שלי, נכון ליום רביעי האחרון, התנדב מטפל אחד בלבד מכל המקצועות. יש רק מטפל אחד, שהוא מטפל רגשי. במרכז הקהילתי שפתחו אין קלינאי תקשורת, אין מרפאה בעיסוק ויש רק מטפל רגשי אחד.

איפה אתה גר?

אני גר באשדוד

בואו נחזור רגע למימי פלאטשי.

מימי, באשר לנקודה שמעלה רון לוטקין בשם ההורים. יש לך נתון כמה מהעובדים לא מוכנים לעשות את זה? באיזה אחוז מדובר? הבנו שאי-אפשר להכריח אותם לעשות את זה.

יש לי נתון שאומר כמה פעלו במוקדים הרשותיים. לא דווח לנו על מצב שהיתה מצוקה בהזמנת עובדי הוראה, לא לבתים ולא למוקדים הרשותיים. כל רשות שבחרה להפעיל את המוקדים, המוקדים אוישו. נכון להיום פעלו במוקדים כ-464 צוותי חינוך, כולל בביקורים בבתי התלמידים. בכפוף להפעלה במוקדים, לא קיבלנו פנייה שישנו מוקד שלא מופעל על רקע היעדר צוות.

אנחנו שומעים שהרבה מאוד אנשי צוות לא מוכנים לעשות את זה מחשש הדבקה. זה נכון?

החשש ברור לכולנו.

אבל בכמה מדובר? רוב העובדים חוששים או שמעט חוששים?

אני אומרת שוב. אני לא יודעת לתאר את החששות של העובדים שמן הסתם קיימים. אני יודעת לומר שרשות שבחרה להפעיל את המוקד בשיתוף פעולה עם המפקחים שלנו במחוזות, המוקדים אוישו. מדובר בכל סוגי עובדי ההוראה ממקצועות בריאות, אבל הם אוישו ככל שניתן על-ידי עובדי הוראה. מדובר במרפאים באמנות, פיזיותרפיסטים.

נשמע את מיכל מנקס, סמנכ"ל חינוך רווחה וחברה במרכז השלטון המקומי. היא היתה איתנו גם בדיון הקודם. היא לא על הקו.

מדבר אבי קמינסקי.

יש לך נתונים על החינוך המיוחד? בכמה רשויות ובאיזה היקפים ניתנת פעילות לילדי החינוך המיוחד?

אנחנו עובדים לפי הפורמט של משרד החינוך, על-פי הנחיות שלהם בכל הרשויות. כרגע אנחנו פועלים לפתוח מוקדים נוספים.

נתונים, אבי. בכמה מדובר?

אני יכול לבדוק כמה מוקדים נפתחו.

זה הנתון שאנחנו רוצים. הבנו שמיום רביעי זה התחיל.

סליחה שאני מתפרצת. הנתון נמסר ואני מוכנה לחזור עליו. המוקדים הופעלו ב-52 רשויות, 67 מוקדים.

זאת אומרת שב-200 רשויות עדיין אין.

מימי, מה עושים לגבי הרשויות בהן זה עוד לא קיים?

כפי שציינתי, מכיוון שההפעלה החלה באמת בסמוך לאחר הישיבה הקודמת ובהמשך אליה, הגענו בסמוך, שוב, להארכת שנת הלימודים כשעלתה שאלה האם הארכת לימודים תתקיים. משהוחלט לקיים אותה בגשר עד 7.4 יותר רשויות גילו עניין מיידי. אחרי חופשת הפסח, אנחנו כבר נערכים להרחבה של המוקדים ברשויות נוספות. כבר אפשר לראות שבחלק מהרשויות יש יותר ממוקד אחד.

שוב אני אומר, 7.4 זה מחר. נכנסנו כבר לחופש הזה המיותר, הלא קיים, הפיקטיבי. כשיסתיים החופש שהוא איננו חופש, לא יחזרו הלימודים. רק צריך עכשיו לחשוב מה עושים כשזה חוזר.

בהחלט, אנחנו על זה.

אנחנו דיון מעקב ותנסו לומר דברים שעדיין לא נאמרו.

סעיד אלחרומי, חבר הכנסת, בבקשה.

תודה אדוני היושב ראש. רציתי לשאול באופן מחודד לגבי האוכלוסייה הבדואית בדרום, במיוחד הכפרים הלא מוכרים. האם יש תשובה בעניין הזה?

חברת הכנסת סונדוס סאלח לא נמצאת. חבר הכנסת יבגני סובה.

אדוני היושב ראש, אמרת שאתה מתפלא שמשבוע שעבר לא נעשה שום דבר. צר לי לאכזב. אתה מכיר את הבית יותר טוב ממני אז הרבה דברים לא נעשים משבוע לשבוע.

רק רציתי להגיד שאנחנו כחברי כנסת וגם חברי הוועדה מוצפים בפניות של ההורים שלא יודעים מה לעשות, הם חסרי אונים. התקווה הזאת שבעוד שבועיים אחרי פסח אולי הם יוכלו ואנחנו נוכל לעזור להם להחזיר את הילדים למסגרות, זאת התקווה היחידה שיש להם ביד כי שום דבר אחר לא נשמע. אנחנו לא שומעים איזו תקווה שהמצב ישתנה. אנחנו יודעים שיכול להיות שלא נחזור לשנת הלימודים עד ספטמבר. אני רק משתגע שאני נכנס לתמונה של אותה משפחה שיש לה ילד עם מוגבלויות. אני לא מצליח להבין מה ההורים צריכים לעשות עם זה? עד חודש ספטמבר? אנחנו מדברים על שבועיים שהם קריטיים.

אני חושב שאנחנו צריכים לתת פה תשומת לב יתרה לנושא הזה. עם כל הכבוד לפקידים, ואני מכבד את הפקידים, לא לצפות יתנו פתרון. הדבר הזה הוא בלתי נתפס בעליל. צריך להתייחס לזה כמו לכלכלה. כשהכלכלה לאט לאט תצא, בואו נמצא את נקודת היציאה מהמשבר ונתחיל לדבר. עוד שבועיים שלושה הבעיות יהיו יותר חמורות. זה מה שיש לי להגיד. אני מוצף בפניות האלה כמו כל חבריי לוועדה.

חברים, דברים שלא נשמעו. אנחנו בדיון מעקב שהוא רק חלק מהדיון ועוד כמה דקות אנחנו צריכים לעבור לנושא הבא.

ווליד טאהא, בבקשה.

אני מוותר.

חברת הכנסת סונדוס סאלח.

בצל המשבר הזה חוק חינוך שווה לכולם אנחנו רואים שזה לא מתקיים. אני שואלת מה עם התלמידים שלא נמצא בידם כלים לתקשר עם המורים שלהם ולבצע למידה מרחוק?

אנחנו עכשיו ספציפית בנושא החינוך המיוחד.

את אמרת כלים טכנולוגיים לילדים שמוגבלים.

קארין אלהרר.

תודה אדוני היושב ראש. אני יודעת שהיה דיון קודם. אני רוצה לשאול שני דברים. העברתי ליושב ראש פנייה שהיא גם בשם שרון מישקובסקי ועוד הורים לילדים עם מוגבלויות בנושא חידוש הלימודים בחינוך המיוחד. אני לא צריכה לספר לאדוני. יש משפחות שנמצאות במצב מצוקה של ממש. הילדים מתפרעים, הם יוצאים מהשגרה שלהם. אני מבקשת לשמוע מהמשרד תשובות לגבי מה תכנית הפעולה. הבנתי שאי-אפשר כרגע, הבנתי שאנחנו לקראת פסח. לא הבנתי מה תכנית העבודה. בדבר הזה אי-אפשר לחכות בלי איזה יעד ואיזו מטרה.

עניין קונקרטי יותר, לעניין הציוד המחשובי לתלמידי החינוך המיוחד. האם זה חולק גם לתלמידי השילוב? אם לא, מדוע?

איך אנחנו בכל זאת מאפשרים את הלימוד המקוון לתלמידי השילוב בצורה מיטבית יותר? כרגע הדבר הזה לא נותן מענה.

אלה השאלות והן חוזרות על עצמן כי אין לדברים האלה מענה.

לגבי המוקדים, לא היה ברור לנו היקף המוקדים.

ב-50 רשויות.

לא. היה מדובר על שעה אחת ביום. אני מבין שההורים לא יתארגנו בשביל שעה אחת. גם זה בעייתי.

עורכת הדין רויטל לן מקואליציית ההורים לילדים עם צרכים מיוחדים.

שלום לכם. אני מבקשת להעלות את נושא התלמידים המשולבים מהבחינה הזאת שאנחנו מבקשים להגדיר את המשלבים כעובדים חיוניים. אנחנו מבקשים שיחריגו אותם מאחר ומשרד החינוך מגלגל עיניים לשמיים בטענה שהם לא עובדי משרד החינוך ואין לו שליטה על הרשויות המקומיות. הרשויות המקומיות טוענות שהן מוחרגות על-ידי משרד הפנים רק לגבי עובדים חיוניים והן לא יכולות להעסיק אותם.

לגבי תלמידים משולבים שצריכים לגשת לבגרויות. אין הנגשה לא של הלמידה כרגע ואין גם חשיבה איך הם יוכלו לעשות את הבגרויות. שאלנו את זה גם בפעם הקודמת לגבי הנגשת הלמידה, חומרי הלמידה ודרכי ההיבחנות.

שרון מישקובסקי, שחברת הכנסת אלהרר כבר התייחסה אליה. היא אימא לילד עם צרכים מיוחדים.

מאות הורים לילדים עם צרכים מיוחדים נמצאים היום ללא מענה טיפולי וחינוכי לילדים המורכבים שלנו. יש ילדים ששיעורים מקוונים, חוברות צביעה וספורט לא מתאים להם. כמו, למשל, נער בן 16 שקם בעשר בלילה, זרק את כל הסירים מהמקרר והשליך ספרים מהקומה השישית. כמו ילד בן 8 שברח מהבית כי הוא צריך מענה תחושתי. הוא חיפש לעצמו גן שעשועים וזה הגיע לזה שהוא ברח מהבית. ילד שכל היום עסוק בלפרק שקעים חשמליים בבית שלו וההורים שלו בעצמם כבר לוקחים תרופות פסיכיאטריות. כמו הבן שלי שאחרי שלוש שנים של ניסיונות של איזון תרופתי שהצליחו לנו בחודשים האחרונים, מאבד את זה וחוזר אחורה אפילו אחרי התקופה שבה היה מאושפז.

יש לי עוד עשרות מקרים של הורים שפונים אלי. הקמנו קבוצה של מאות הורים ולמעלה מ-1,000 הורים חתמנו על מכתב לראש הממשלה, לשר הפנים, לשר החינוך, לשר הבריאות, שאנחנו מבקשים לפתוח את מסגרות החינוך המיוחד. הילדים שלנו זה חרום, הילדים שלנו זה בריאות הגוף, בריאות הנפש. זה מצב חרום וצריך להגדיר את העובדים שעובדים עם הילדים שלנו כעובדים נחוצים לשעת חרום, כמו שמגדירים שעובדים היום בהוסטלים או עובדים עם קשישים, או כמו שמגדירים אנשים שנותנים שירות לילדים של רופאים. יש לנו בקבוצה אימא שהיא רופאה בעצמה שלא מקבלת שירותים עבור הבת שלה שהיא בתפקוד מאוד מאתגר.

אני מאוד מתרגשת והקול שלי רועד כי אנחנו בסביבות חמישה ימים במקום הזה, בעצם בפעילות החברתית הזאת. הסיפורים האלה, למרות שאני חיה את זה, מדירים שינה מעיניי. אני חושבת שצריך לשים את הכול בצד, להגדיר את עובדי החינוך המיוחד כעובדים חיוניים ולתת לילדים שלנו את השירותים שמגיעים להם בזכות, כדי שלא יתפרקו ולא נגיע למצבים הרבה יותר מסכנים.

אתמול פנתה אלי אימא ושאלה אותי לאיזה בית חולים פסיכיאטרי אני ממליצה לה להגיע עם הבן שלה. זה מה שהיא רוצה לדעת ממני.

חברת הכנסת אורלי פרומן.

שאלה למימי ממשרד החינוך. דיברת על הרחבת מוקדים ברשויות המקומיות. אנחנו בשעת חרום. כל הילדים נמצאים תחת חוק חינוך חובה. גם הקמת המוקדים, בעיניי, שווה ערך לאותו חוק שמחייב את כל הילדים לקבל אותו ומחייב את המשרד להעניק אותו. לכן 52 רשויות מתוך כ-260 רשויות, מה קורה עם ה-200 האחרות? זה צריך להתקיים במיידי.

דבר נוסף. אנחנו שומעים ומקבלים הרבה מאוד פניות על נסיגה משמעותית בתפקוד הילדים, התמודדות עם התנהגויות מאתגרות, על ייאוש בתוך המשפחה, על קשיים נפשיים. האם באמת אי-אפשר להחזיר את מערכת החינוך המיוחד בפורמט מיוחד לפעילות? אני לא משוכנעת שהתשובה היא לא.

אני קוראת פה למשרדי החינוך והבריאות למצוא את המנגנון שיחזיר במיידי את ילדי החינוך המיוחד והילדים עם הצרכים המיוחדים לפעילות שוטפת, מיוחדת, מותאמת, מוגנת כמתבקש בתקופה הזאת.

אדוני היושב ראש, אני חושבת שזאת צריכה להיות הקריאה של הוועדה למשרדים הרלוונטיים.

אני רק אוסיף, שבמחקר שעשה לנו מרכז המידע והמחקר של הכנסת, מצאנו שיותר מ-185 מדינות השביתו את מערכות החינוך שלהן. יש היום 1.5 מיליארד ילדים בעולם שלא לומדים. הרבה מדינות דווקא את מוסדות החינוך המיוחד השאירו פתוחים. חלק מהמדינות השאירו גם את הגנים אבל את זה נשים בצד כי מחר יש לנו דיון.

אולי צריכה להיות כאן אמירה שהראשון שיחזור לפעילות זה החינוך המיוחד.

אני פונה להדר ירדני, אולי תאמרי על העניין הזה. מכל מה שאני שומע בדיון הזה וגם בדיון הקודם, היכולת לתת את הטיפול כשהילדים של החינוך המיוחד נמצאים בבתים היא מוגבלת ביותר. כל עוד המוסדות לא ייפתחו, אז בעצם לא יהיה לנו מענה סביר לילדים ולמשפחות האלה.

אני יכולה לומר רק את דעתי. אני רוצה להזכיר שאנחנו כפופים להנחיות של הממשלה, כך שמי שצריך לשנות את הנושא זה הממשלה.

אתם הגורם המקצועי הממליץ.

אם ישאלו את דעתי אני כמובן אתמוך בחשיבה שצריך לתת עדיפות לילדי החינוך המיוחד. צריך לזכור שיש גם ילדים שנמצאים בשילוב. צריך לחשוב שאם באמת יימצא מענה ותהיה החרגה, צריך כמובן יהיה לתת גם להם מענה. אני מאוד אשמח לשלב את כל ילדי מעונות היום השיקומיים בהחלטה הזאת, למרות שהם לא חינוך אבל הם עדיין ילדים עם מוגבלות ונמצאים במסגרות של הרווחה והבריאות. זאת דעתי, כמו שאמרתי.

זה לא עניין של דעתך. בתור מנהלת מחלקה במשרד הבריאות את חלק מהממשלה. צריך להגיד שהחינוך המיוחד צריך לקבל עדיפות, קדימות בחזרה לפעילות על פני כל מגזר אחר. אין דרך לתת לילדים האלה אפילו רבע ממה שהם צריכים במצב הנוכחי, אין דרך.

אין לנו ויכוח על הנושא הזה. כמו שאמרתי, דעתי האישית היא בהחלט בעד. אני מדברת במגבלות המשרד שבו אני עובדת והחלטות הממשלה.

מימי פלאטשי. מה ההיתכנות פה? אל תגידי לי הנחיות משרד הבריאות, כולנו בהנחיות משרד הבריאות. לבוא למשרד החינוך ולהבהיר את הצורך בלהחזיר לפעילות חלק מהמוסדות. אולי בהדרגה, קודם היותר קשים או יותר דחופים, אבל לפחות לתת לילדים האלה איזה מענה מינימאלי.

כנראה שלא הייתי ברורה ואני אחזור ואומר. אנחנו בגיבושה של תכנית שזה בדיוק העיקרון שלה. ברגע שיוחלט שמתאפשר, אנחנו יותר ממעוניינים - - -

סליחה, זה לא מספיק, זה ממש לא מספיק.

לא להתפרץ.

מתגבשת תכנית בהחלט להפעלה כפי שיתאפשר באופן מבוקר, באופן מדורג, עם מיגון, עם צוותי חינוך הוראה וטיפול. אנחנו מעוניינים בקיום של התכנית שתאפשר את חזרתם של התלמידים לשגרה אחרת, אבל לשגרה יותר אינטנסיבית, יותר משמעותית, בהיקפים גדולים יותר של התלמידים. אין חילוקי דעות עם מה שנאמר פה.

באיזה תאריך מדובר פחות או יותר?

אנחנו מגבשים את התכנית ברגע שיאושר לנו להפעיל.

אדוני, זה לא אצלם, זה במשרד הבריאות. יש פה אמירה לא מובנת - - -

אי אפשר להתפרץ כי אי-אפשר להבין. שמעתם מה שהיא אמרה. אם יש משהו חדש לומר, אז בבקשה.

צריך תכנית סדורה מכיוון שמבחינתנו מדובר פה בהצלת חיים. כשם שהרופאים יש להם את האישור לצאת לבתי החולים, מבחינתנו הצוות הרפואי הזה זה הצלת חיים. צריך למצוא את דרכי המיגון ולהוציא אותם החוצה. גברתי, תודה רבה על המאמץ וההשתדלות, אבל יש תחושה, במחילה מכבודך, שהתשובות הן טיוח. אנחנו צריכים מענה.

אנחנו דיברנו על החזרת פעילות של המוסדות של החינוך המיוחד.

הוצאת צוותי הוראה, מבחינתנו זה פתיחת בתי חולים.

חבר הכנסת עידן רול. רק אם זה משהו חדש.

אני עדיין לא הבנתי איפה עומד מה שמסתמן כרגע הפתרון הכי ישים לטווח המיידי, המרכזים הקהילתיים, עוד לפני החזרה לשגרה.

זה כבר נשאל.

חברת הכנסת קארין אלהרר.

אדוני היושב ראש, אני מבינה את הדברים. משרד החינוך אומר שהוא מגבש את התכנית וכשיאשרו לו הוא יפעיל אותה. אני חושבת שהכתובת הראשונה צריכה להיות משרד הבריאות ולא הדר ירדני, כי לא היא קובעת מתי יוצאים ומתי לא.

אני מבינה שבחול המועד אין דיונים של הוועדה. אני מבקשת שבדיון הראשון אחרי חול המועד, שיגיע מנכ"ל משרד הבריאות ושייתן לנו את התשובה מתי לדעתו לאפשר לילדי החינוך המיוחד להגיע למסגרות. משרד החינוך יידע להתמודד עם האתגרים כאשר משרד הבריאות יסמן לו את קווי הגבול. כרגע אין אפילו קווי גבול לעניין. זה הדבר החשוב. לדעתי, אחרת לא נצא מזה.

יוסף ג'אברין.

לא היתה התייחסות למכשירים טכנולוגיים שאפשר לחלק אותם לילדים. דיברת על חינוך משווה בעולם. קראתי שבמרבית המדינות המפותחות כן סיפקו מכשירי קצה טכנולוגיים שמותאמים לחינוך המיוחד. לא שמעתי התייחסות לזה כאן.

עכשיו מילות סיכום, מימי פלאטשי על כל מה שנשאל.

בהתייחס למה שחברת הכנסת קארין אלהרר ציינה, זה בהחלט מה שקורה וזה מתרחש כבר עכשיו. אנחנו מקיימים שיח עם משרד הבריאות בהחלט לבניית קווי המתאר, ככל שהמידע עומד היום בפניהם ובפנינו להיערכות למענים באופן נרחב יותר לאחר חופשת הפסח.

שוב, היה וזה לא יינתן, אנחנו נרחיב בשיתוף פעולה עם השלטון המקומי ועם אגפי החינוך את הפעלת המוקדים הרשותיים והמענים בבתי התלמידים.

לגבי חלוקת משאבים. ככל שידוע לי, קיים קשר אינטנסיבי להרחבת מתן התמיכות הטכנולוגיות ככל שניתן, גם לתלמידים שאין באפשרותם מכשירים זמינים. זה כמובן לא נותן כיסוי מלא אבל גם בנושא הזה ניתן מענה מסוים.

לגבי התאמות לתלמידים בשילוב אישי, אני אומרת שזה בהחלט אתגר שהשקענו בו גם קודם לכן ואנחנו משקיעים בו גם כיום. מתקיים שיח עם מורות השילוב ועם מחנכים בחינוך הרגיל על-מנת להיערך להתאמות אוניברסליות, להיערך להתאמות בהתייחס לתלמידים שלומדים בכיתתם. העמדנו לרשות העניין את צוותי החינוך המיוחד, הן בהתרמה והן בעשייה ובשיח עם התלמידים.

מה לגבי הילדים המשולבים? אני מבקש התייחסות לכל ה-250,000.

התלמידים בשילוב אישי בשגרת הלימודים והן עכשיו, צוותי החינוך של החינוך הרגיל עם צוותי החינוך המיוחד עובדים בשיתוף פעולה. גם עכשיו בימים האלה נעשה חיבור באמצעות מומחי התחום, על-מנת ככל שניתן להיערך להתאמות כדי שהם יוכלו להשתתף בלמידה שמתקיימת במרחבים השונים בתקופה הזאת.

מה עם אלה שצריכים לגשת לבגרויות? אלו הכי דחופים? איך מכינים את הילדים המשולבים לבחינות הבגרות? הם צריכים את התיווך של הלמידה. זה לא ייעשה בהוראה מקוונת.

גם בנושא הזה, ככל שניתן, הן מורות השילוב והן מחנכות החינוך הרגיל נדרשות למשימה בלמידה מרחוק. זה לא משהו שמתקיים במוקדים הרשותיים למיטב ידיעתי. המוקדים הרשותיים והמפגשים בבית התלמיד הם יותר מפגשים בעלי אופי טיפולי, גם אם הם נעשים בקשר עם מחנכת הכיתה.

הנהגת ההורים הארצית לא קיבלה את רשות הדיבור.

אני מתנצל, אנחנו צריכים רגע לסכם את העניין הזה. יש לנו עוד שני נושאים. הרבה אנשים מחכים, הרבה רוצים לדבר. אני מנסה להגיע גם לתשובות. הנושא הוא קשה כי ברוב הדברים אין תשובות. גם הפעם לא קיבלנו תשובות, או קיבלנו מאוד חלקיות.

לא היתה שום תשובה על המשולבים. לנסות זה יופי. מה הלאה?

נכון.

לכן אני אומר כשנחזור אחרי חול המועד נעשה שוב פעם דיון מעקב בנושא הזה שהוא הכי קשה מכל הנושאים.

רשמנו לפנינו שהמוקדים עובדים רק ב-52 רשויות. אני רוצה לשמוע אחרי פסח שזה הורחב לעוד רשויות.

דבר שני, שזה העניין היסודי שעולה, כי רק זה בעצם יהיה הפתרון. אתם, מימי, לא תגידו דעה אישית. תבואו אותם בתוקף הגורם המקצועי להנהלת משרד החינוך והנהלת משרד הבריאות ותגידו שמוסדות החינוך המיוחד צריכים בהדרגה לחזור לפעילות. כך עושים גם במדינות אחרות, אגב. אנחנו לא מבקשים פה לעשות משהו שלא קיים. זה קורה במדינות אחרות.

סליחה, זאת לא דעתי האישית. זה בהחלט מה שקורה עכשיו.

יפה, אז צריך לחץ.

מגובשת תכנית ליישום.

אני מבין. הכוונות של כולם טובות. אני לא יודע מי הגורם המחליט. אנחנו נפנה למנכ"ל משרד הבריאות ספציפית בנושא הזה ואם יהיה צורך, נפנה לראש הממשלה.

אני מבקשת שהמנכ"ל יגיע לדיון הבא.

מי שמקבל החלטה, יקבל את החלטה על החזרה הדרגתית של מוסדות החינוך המיוחד לפי קריטריונים מסוימים שאתם תקבעו, אבל רק החלטה כזאת בפועל תיתן את הפתרון. כל עוד הם בבתים, גם טכנולוגיה, גם הגעה הביתה או מוקדים ברשויות, זה לא נותן את המענה שצריך במקרים האלה.

אנחנו כעת בדיון נוסף. אנחנו נסכם את זה ונשלח לכולם. בינתיים אני רוצה להגיד תודה. אני יודע שקשה, אני יודע שאתם עובדים קשה. אנחנו מתוסכלים וההורים במיוחד. אין כאן האשמה אישית. אנחנו מודעים למה שאתם משקיעים ומאוד מעריכים את זה. פשוט יש מצוקה מאוד גדולה ואנחנו מנסים לבטא מאות פניות מהורים, כולל סיפורים קורעי לב. מכאן נובעת עוצמת חריפות הדיון. מימי תודה, הדר תודה. נחזור אליכם אחרי החג ושיהיה חג שמח.

במסגרת המעקב שאנחנו עכשיו אין שום התייחסות לנושא הבגרויות. אני עוקב אחרי זה ומדבר עם מועצת התלמידים ואין התקדמות ממשית. בגרויות בכלל הארץ.

לא היום. יש לנו מעקב על דברים אחרים.

אפשר להקדיש לזה עשר דקות?

לא פנינו, לא.

מימי תודה, אנחנו משחררים אותך ונהיה בקשר.

בנושא החינוך במגזר הערבי. ישנו דוקטור חוסאם דיאב, ממונה קידום הישגים לימודיים במגזר הערבי. האם הוא נמצא איתנו? לא.

עופר רימון, סמנכ"ל תקשוב במשרד החינוך. ננסה להעלות אותו.

אחד, הנגשה של הלימוד המקוון למגזר ושיפור התשתיות, מציאת פתרונות חינוך. בואו נתחיל בעניין הזה.

ניצן, אפשר לדבר בנושא הזה?

רצינו את הנציגים שמשתתפים אבל בבקשה.

אני רוצה לחדד סוגיה מאוד חשובה בנושא של הלימוד מרחוק והמחסור העצום בתשתיות, במיוחד בכפרים הלא מוכרים בנגב. בשבועות האחרונים המדינה מדברת על זה וגם מנהלי בתי הספר. מנסים לעשות משהו עם זה אבל דומני שהסיפור ממש עגום ואין מה לעשות עם זה. זה גם מחסור בתשתיות, בעיקר חשמל וגם תשתיות אינטרנט.

בגלל זה אנחנו עושים מעקב. זה הנושא שאנחנו מנסים לקדם. זאת הבעיה שעליה דיברנו בדיון הקודם.

צריך לחשוב על משהו יצירתי בתחום הזה. עכשיו אנחנו כאילו בחופשה אבל כשחוזרים אחרי פסח גם החופשה במגזר הערבי מסתיימת. בתקופה הזאת צריך לחשוב על משהו יצירתי אחר כדי לתקשר עם התלמידים ושהצוותים הלימודיים יוכלו לעבוד.

נעבור לנושא הבא ונחזור אח"כ לנושא.

ניצן, אני לא מצליחה להבין. באתי בשביל הנושא הזה. מה זאת אומרת שנעבור לנושא הבא? איפה המומחים שהוזמנו?

הם לא על הקו.

יש כל-כך הרבה שאלות. עושה רושם שבמגזר הערבי - - -

גברתי, אני יודע. זה מה שאנחנו מנסים. אני מתוסכל כמוך. אנחנו מנסים להעלות אותם על הקו. יש 70 אנשים בזום וברגע שהם יהיו אנחנו נחזור אליהם.

יש גם את נושא הסטודנטים, מגורי הסטודנטים והתשלומים באוניברסיטאות. בספיר, לפחות, שמעתי שהם מתעקשים שישלמו שכר דירה על המעונות.

נעבור להשכלה הגבוהה וברגע שיהיה מישהו מהחינוך הערבי נחזור.

מי נמצא איתנו?

אמרו לנו שנשיאת האוניברסיטה הפתוחה תהיה.

פרופסור יפה זילברשץ נמצאת?

אנחנו עושים הפסקה לחמש דקות.

אני מחדש את הישיבה.

מיכל נוימן, אנחנו בדיון מעקב. העברנו לך את הנקודות.

חלק מהדברים הם דברים שיהיה נכון לשמוע את המוסדות. היתה בעיה נקודתית לגבי האוניברסיטה הפתוחה. בימים האחרונים יו"ר התאחדות הסטודנטים יחד עם הנהלת האוניברסיטה הפתוחה מקיימים ביניהם שיח. אני חושבת שנכון לשמוע אותם כי באמת מדובר בבעיות שנוגעות פרטנית לבחינות של סטודנטים. אני חושבת שיינתן מענה.

זאת היתה הנקודה האחרונה. יש לך מה לומר על זה ספציפית?

לא. אני חושבת שהמורכבות של הנושא מובנת גם להתאחדות הסטודנטים וגם בתוך האוניברסיטה הפתוחה. הדבר הוא חשוב. יש ביניהם שיח. אני מניחה שיו"ר הסטודנטים ואנשי האוניברסיטה הפתוחה יתנו תשובות הרבה יותר טובות. התקיים שיח, עזרנו לחבר בין הצדדים. אני מאמינה שיימצא פתרון מטבי לסטודנטים.

מה לגבי סטודנטים שאין להם אמצעי תקשוב והם יקבלו מענה במקום לימודיהם. זה נעשה? זה קורה? זה מקודם?

למיטב ידיעתנו ומהבירורים שערכנו עם המוסדות, הדברים מטופלים. סטודנטים מקבלים מענה. אני יכולה לתת דוגמה של תכנית אחת שנקראת "שער לאקדמיה" עם סטודנטים בדואים שלומדים בתכנית הזאת. הם קיבלו מענה עם המחשבים הניידים שלא היו להם. צריך להבין שזה לא הסטודנטים שנכנסו לשנה א' אלא טרום שנה א'. זאת שנה שיש בה נשירה יחסית גדולה וצריך לקחת את הדברים האלה בחשבון. למיטב הבנתי, אושרה רכישה או שכירה של מחשבים ניידים וניתנו פתרונות. אני יודעת שניתנו פתרונות גם במקומות אחרים.

על כמה סטודנטים מדובר?

יניב, ראש אגף תקציבים שלנו נמצא על הקו.

200 מחשבים, אבל הפתרון הזה לצערנו לא יכול להיות פתרון כולל לכל יתר הסטודנטים שחסר להם ציוד קצה מטבע הדברים. אנחנו ממצים את השיח מול המוסדות למציאת פתרונות אחרים.

נקודה נוספת, חלופות לבחינות. יש החלטה בעניין הזה?

הסיפור של בחינות, גם הסברתי בישיבה הקודמת, זה לא משהו שהמועצה להשכלה גבוהה אומרת למוסדות איך לעשות את הבחינות. יש הבדלים בין המוסדות. יש הבדלים בין תחומי לימוד, יש הבדלים בין קורסים. יש קורס שנקרא חדווה יסודות במתמטיקה - - -

תראי מיכל, אנחנו לא יכולים לפנות לכל מוסד ומוסד. אנחנו רואים בכם נציג. אפשר לרכז את זה ולתת תשובה כוללת, זה יעזור לנו.

הפנייה שלנו נעשתה למוסדות והם נותנים פתרונות לסטודנטים. כל מוסד פר הסטודנטים שלו, מול האגודות, מול הסטודנטים עצמם. הדברים, למיטב ידיעתנו, מקבלים מענה. אנחנו מבינים שהבעיה היותר קשה היא באוניברסיטה הפתוחה, אבל זה נושא אחר.

תכף נגיע לאוניברסיטה הפתוחה.

אנחנו כן יודעים על פתרונות שניתנו לסטודנטים במוסדות השונים.

אני עובר לנקודה שלישית ונדבר עם נועה שוקרון מהאוצר לגבי דרכים לסיוע לסטודנטים באופן כלכלי. דיברנו על אפשרות להכליל את הסטודנטים בחבילות הסיוע, אולי קרן מענקים, הקלות לסטודנטים, הפחתה בשכר לימוד, בשכר דירה, ארנונה, דמי אבטלה לסטודנטים. כל מיני דברים שיכולים לתת מענה לציבור הזה שלגמרי נפל בין הכיסאות.

אני רפרנטית להשכלה גבוהה באגף התקציבים, משרד האוצר.

בימים האחרונים ואנחנו מתכוונים להמשיך לעשות את זה לאורך חול המועד, נמצאים בתקשורת גם עם התאחדות הסטודנטים גם עם ות"ת בניסיון לרתום את המוסדות לדבר.

חשוב לנו מאוד להבין לעומק את הבעיות כדי שנוכל לייצר פתרונות שהם נכונים וטובים וגם באמת יהיו רלוונטיים ויגיעו למי שצריך אותם. העבודה הזאת לוקחת זמן. אנחנו נמצאים כרגע במהלכה. ברגע שנסיים אותה אנחנו נוכל לייצר פתרונות, אבל כרגע אנחנו בשלב הבחינה של הדברים שנעשה כמובן בשיתוף פעולה עם כולם.

את יודעת שהמשבר נמשך כבר כמה שבועות וזה לא מאתמול. אנחנו כבר באפריל. אין כסף. תחשבי על כל הסטודנטים בעבודות מזדמנות וחלקיות. הם צריכים לשלם שכר דירה, הם צריכים לשלם תשלומים אחרים, הם צריכים לקנות אוכל. זה אנשים שגם ככה לא הרוויחו הרבה. עכשיו הם נזרקו לגמרי. הם לא מקבלים חל"ת, דמי אבטלה, לא מענק לעצמאים, הם לא מקבלים כלום.

אני חושבת שאת הסיוע הראשוני שהוא בשורה באמת חשובה הצלחנו לייצר והוא הפריסה של תשלומי שכר לימוד כאיזה סיוע ראשוני. הוא באמת ניתן באופן מאוד מהיר ויעיל. לגבי אוכלוסיות אחרות שציינת, חשוב להבין שזה אוכלוסיות בחתכים מאוד מסוימים. מדובר על סטודנטים מתחת לגיל 20, לדוגמה, שלא זכאים לביטוח לאומי בשל דמי אבטלה, אחרת הם כן זכאים אבל בשיעור נמוך יותר. לכן אנחנו צריכים באמת ללמוד ולסווג את האוכלוסיות האלה על-מנת שנוכל לייצר להם מענה נכון.

העבודה הזאת אורכת זמן. כפי שכבר אמרתי, הטמענו אותה והיא נעשית בשיתוף פעולה גם עם הסטודנטים וגם עם ות"ת. אנחנו כן מאמינים שנוכל למצוא את הפתרונות המתאימים.

חבר הכנסת ג'אברין.

אנחנו שומעים שלגבי הסוגיות שהעלינו עדיין אין תשובות והדברים עדיין נשקלים. הדוגמה האחרונה שהזכרת, סטודנטים בגילאי 18 עד 20 שלא זכאים לדמי אבטלה ובינתיים גם לא זכאים לשום מענק, להבדיל לגבי החלטה שהיתה לגבי אזרחים עובדים מעל 65. התמיכה כאן מתבקשת ולכן לאוצר תפקיד מאוד חשוב בעניין הזה. זה גם משתלב עם המצב הסוציו אקונומי הקשה שהסטודנטים נקלעו אליו והתמיכה שנדרשת גם לגבי שכר לימוד, גם לגבי סיוע בשכר דירה. הרבה מהם בכלל לא משתמשים בשירותים שניתנים בתוך המוסדות להשכלה גבוהה. לכן אני מקווה שיהיו לך תשובות יותר ברורות מבחינת כמה באמת אתם באים לקראתם של הסטודנטים.

קיבלתי פניה לאחרונה בעניין מלגות פר"ח. הדרישה שלנו היא לא לפגוע גם אם יש בעיות בשעות הפרקטיקה והחונכות שהם צריכים לעשות, מתוך תקווה שאפשר גם אחר-כך לעשות את זה אחרי המשבר.

נועה, את רוצה להתייחס?

לגבי מלגות פר"ח, אם למיכל יש התייחסות, אני אשמח. אני לא מכירה את הנושא, אבל ככל שיש בעיות נשמח שהן יעלו לתשומת לבנו. נלמד אותן ונבין איך אפשר לסייע.

לגבי הנושא של האוכלוסייה הערבית, אין ספק וזה ברור שמרבית הסטודנטים מתחת לגיל 20 הם מהאוכלוסייה הערבית. אנחנו מבינים את זה. כמו שאמרתי, זאת אוכלוסייה אנחנו כרגע לומדים את הצרכים שלה ואנחנו נוכל לתת מענה באופן יותר ברור בהמשך.

גברתי, פניתי בשבוע שעבר למשרד האוצר ולביטוח הלאומי בסוגיה של צעירים ודמי האבטלה. אלה שזכאים מתחת לגיל 28 זכאים בערך 20%-30% פחות ממי שעבר את גיל 28. האם יש אפשרות לנסות ולקדם מתווה לדבר הזה לפחות לתקופת המשבר, של השוואת אחוז הזכאות לדמי אבטלה בין צעירים עד גיל 28 וצעירים מעל גיל 28?

יש פה שאלה רוחבית הרבה יותר מאוכלוסיית הסטודנטים וחשוב לציין את זה. הרציונל בתקופות שגרה הוא ברור. יש אוכלוסייה שיותר קל לחזור לשוק העבודה, שאנחנו יותר רוצים לדחוף אותה לשוק העבודה. כעת אנחנו נמצאים במצב שהוא באמת קצת חריג. אני לא אחראית על ביטוח לאומי באגף. אני גן יכולה להעביר את המסר וכמובן שאנחנו ננסה לייצר מענה לכל. חשוב לומר שיש פה סוגיה שהיא רוחבית גם מעבר לסטודנטים.

אני מאוד אודה לך אם תוכלי להעביר את זה לגורם הרלוונטי.

נועה, אני חייב להגיד לך. לא קיבלנו שום תשובה בנושא של סיוע או הקלות לסטודנטים מבחינה כלכלית. הסטודנטים לא נמצאים בקבוצות שתכנית הסיוע הממשלתית מתייחסת אליהם. הם מצאו את עצמם בלי כלום, פשוט בלי כלום. אמנם חבר'ה צעירים אבל עדיין יש להם הוצאות והם צריכים לחיות. הבנתי את התשובה.

אני רוצה להגיב בנושא פר"ח. פר"ח ממשיכים. המלגות ממשיכות להיות מחולקות. אין שום עיכוב, אין שום הערמת קשיים בגלל שלא מספיקים או לא מצליחים להגיע למחויבות. אנחנו לא מכירים בעיה, המלגות משולמות במלואן.

אנחנו עוברים לנושא של הבחינות הפסיכומטריות. פה דווקא יש חידוש בכוח המלצת הוועדה מהדיון הקודם.

ענת בן סימון ממרכז בחינות והערכה. היא לא נמצאת. הם מסרו שהם יתנו לפחות שלושה שבועות התראה לפני בחינה. מי שרוצה להיבחן לא יהיה לו לחץ. הם קיבלו את המלצת הוועדה, תודה רבה.

ענת, הבנו שקיבלנו את ההמלצה לגבי התראה של שלושה שבועות. יש עוד משהו לחדש?

לא.

דיברנו על תיאום עם המוסדות להשכלה גבוהה לגבי קבלה. אם הבחינה הפסיכומטרית תהיה רק ביולי, שלא יהיה מצב שיהיה מאוחר להיכנס לשנת הלימודים.

זה לא איתה. ענת, תודה. נקווה שעם כולם זה יעבוד בצורה הזאת והדברים יזוזו. כל הכבוד.

דבורה מרגוליס, ראש מנהל ועד ראשי האוניברסיטאות. יוסף הזכיר את הנושא שאם הבחינה הפסיכומטרית תהיה ביולי, שלא תהיה פגיעה בקבלה של הסטודנטים.

נקודה שנייה, דחיית לוז ההרשמה לשנה הבאה, בגלל דחיית הפסיכומטרי ואפשרויות קבלה חליפיות בגלל ביטול בחינות בגרות או ביטול חלקי.

התשובה לשלושת הנושאים היא די דומה. הכול נמצא על השולחן. אנחנו בוחנים את כל החלופות. כל הגורמים מסונכרנים ומתואמים. אנחנו בקשר עם משרד החינוך, אנחנו בקשר הדוק עם הצבא בנושא של העתודאים. אנחנו בקשר עם כל יחידות הקבלה. כולנו מחכים לראות התבהרות של התמונה. נוציא הודעות מסודרות, כפי שנעשה עם הבחינות הפסיכומטריות. בכל מקום שבו ניתן יהיה להגיד משהו ודאי ולייצר ודאות לנרשמים לאוניברסיטאות, אנחנו נעשה את זה בשמחה גדולה.

נשמע את שלומי יחיאב, יו"ר התאחדות הסטודנטים.

אני רוצה להרחיב מהוועדה הקודמת. הפצנו סקר על מנת לדייק את האוכלוסיות שנפגעו. חלק מהן לא עלו כאן בשיח וחשוב לי לשים אותם על השולחן. אוכלוסייה שלא מקבלת דמי אבטלה הם סטודנטים מתחת לגיל 20 שלא מקבלים דמי אבטלה וסטודנטים מתחת לגיל 28 שמקבלים מענק מופחת. יש סטודנטים שלא צברו 6 חודשים וגם הם לא מקבלים דמי אבטלה. האופי המיוחד של הסטודנטים הוא שהם לא יצליחו לצבור את זה אם הם בשנה א' או אם הם לומדים. זאת קבוצה גדולה שלא מקבלת היום דמי אבטלה והיא חייבת לקבל התייחסות.

קבוצה נוספת אלה הסטודנטים שהם הורים. בתקופה הזאת, מעבר לעומס האקדמי יש גם עומס כלכלי כי בסוף, אם הבעל או האישה נפגעים כלכלית, זה משפיע על כל הפן המשפחתי. זאת אוכלוסייה שחייבת לקבל התייחסות.

לגבי סטודנטים במעונות. תנאי הבידוד במעונות הם לא תנאים שכולם יכולים להתמודד עם זה בצורה טובה. חלק מהמעונות מבודדים וגם להם צריך לייצר פתרונות ולאפשר להשתחרר מהחוזה למעונות, לחזור לבתים ולקבל את הפיצוי.

כמו שנועה אמרה וגם מיכל, אנחנו בשיח עם הות"ת וגם עם האוצר. אני מעריך את העבודה שהם עושים עכשיו. קבענו גם להיפגש בחול המועד. יש נכונות, רק הציפייה שלנו שהפתרונות יינתנו ישר לאחר פסח כי הסטודנטים עכשיו נמצאים במצב כלכלי לא פשוט.

מעבר לסוגיה של האוצר וות"ת, אנחנו זיהינו עוד אוכלוסייה שנמצאת באתגר סטודנטיאלי, אלה סטודנטים שהמעסיקים שלהם לא הוציאו אותם לחל"ת או פיטרו אותם. אלה סטודנטים שנמצאים בכל מיני עבודות שעתיות. המעסיקים פשוט ניתקו את הטלפון. ברור לנו שיש פה שאלה מורכבת של רגולציה אבל גם פה אנחנו מבקשים את עזרת הוועדה איך אפשר לסטודנטים האלה.

האוכלוסייה האחרונה, שאני חושב שהפתרון עבורה הוא אפשרי מאוד, אלה ההנדסאים. הם חיים גם על מלגות של קרן לסיוע. הקרן לסיוע לסטודנטים במוסדות המתוקצבים קיבלו מענה. זאת באמת עבודה טובה ואנחנו מעריכים את העבודה של משרד החינוך והות"ת בנושא, אבל כרגע להנדסאים לא נמצא פתרון וגם עבורם אנחנו מבקשים התייחסות.

תודה שלומי. בכל הנקודות שאתה מזכיר, לא נותר לי אלא להסכים בכל לב. אולי תעבירו את זה לאוצר באופן מסודר לפי הקבוצות שתיארת. אני חושב שזה יעזור להתמודד עם הנושא.

בעניין האוניברסיטה הפתוחה, אנחנו חייבים תשובה. יש הרבה פניות בעניין הבחינות באוניברסיטה הפתוחה.

פרופסור אופיר מינץ מנור, שהוא דיקן לימודים אקדמיים באוניברסיטה הפתוחה.

שלום לכולם. תודה רבה אדוני היושב ראש וחברי הוועדה. ענינו גם במכתב ואני מודה על האפשרות גם להגיד את הדברים פה. אני רוצה להדגיש מהתחלה שהמצב הוא מאוד קשה. הזכירו קודם את האוכלוסייה של הסטודנטים. הסטודנטים שלנו באוניברסיטה הפתוחה חלק גדול מהם עובד ויצא כרגע לחל"ת. חלק גדול מהמורים, אנחנו מודעים לזה, עושים כל דבר כדי לסייע. גם בעניין הזה אנחנו בקשר רציף גם עם אגודת הסטודנטים אצלנו וגם עם התאחדות הסטודנטים הארצית.

אני רק רוצה להסביר בכמה מילים - - -

זמננו קצר וכבר דיברנו על זה בדיון הקודם. רק אם אתה יכול לתת את התשובה לשאלה שבאמת מטרידה את כל הסטודנטים שלכם ופונים אלינו אין סוף בעניין הזה.

התשובה היא שכבר לפני שבוע כל הסטודנטים קיבלו פתרון מוסדר לבעיה שלהם. אלא מאי? שהפתרון הזה לגבי חלק גדול מהם אומר דחייה של המבחנים ליוני ולכן יש פה קושי. בכל מקום שהיינו יכולים להציע פתרונות חלופיים, הצענו.

בעוד שבשאר האוניברסיטאות מדובר במאות סטודנטים בודדים של מועדי ב', אצלנו מדובר ב-15,000 סטודנטים שהמועדים שלהם באפריל ובמאי נדחה. בכל מקום שאפשר היה להציע פתרון אקדמי טוב חלופי הצענו אותו. יש לנו קורסים עם מאות סטודנטים שבהם לא מצאנו שום פתרון נאות, לא אקדמי ולא לטוהר הבחינות ולכן הם נדחו ליוני עם חבילת הקלות והטבות מאוד משמעותית. אנחנו ממשיכים לעבוד על זה עם נציגי האגודה ואני בטוח שנמצא פתרונות מקסימליים שיעזרו לצרכים של כולם.

שלומי, אתה רוצה להתייחס?

כמו שמיכל ציינה קודם קיימנו לפני שעה שיחה משותפת עם נשיאת המוסד, עם מנכ"לית המל"ג, עם אופיר ועם היו"ר הסטודנטים של האוניברסיטה. האתגר של האוניברסיטה הפתוחה הוא ברור אבל גם הצד השני בשיחה, האתגר של הסטודנטיות והסטודנטים באוניברסיטה הפתוחה הוא גם הולך לצד השני. חלק גדול מהסטודנטים אלה סטודנטים הורים שבתקופה הזאת האתגר שלהם להתמודד עם המטלות האקדמיות הוא הכי גדול. מבחינתנו אנחנו יודעים שהם יטפלו נקודתית בדברים אבל חשוב לייצר ודאות לסטודנטים. דחייה של הכול ליוני, ייצר עומס על הסטודנטים. אנחנו כן רוצים להגיע לפתרונות. בשעות האחרונות כן הצלחנו לייצר איזה שיח ואנחנו נמשיך בשיח הזה. אני מקווה שנוכל לתת בשורה לכל חברי הוועדה ולסטודנטים שהפתרונות יגיעו בקרוב.

תודה שלומי. אני שמח על הרוח הזאת, על הקשב ועל ההקדמות.

הנושא האחרון שלנו היום הוא החברה הערבית. אני מקווה שהחברים ממשרד החינוך התחברו. דוקטור חוסאם דיאב, הממונה על קידום הישגים לימודיים במגזר הערבי.

שלום אדוני.

הנקודה הספציפית שעלתה היא של הנגשת הלימוד המקוון בחברה הערבית ושיפור תשתיות ומציאת פתרונות. שמענו שבחיבור לאינטרנט, במחשוב, יש פער דיגיטאלי. איך אנחנו מתגברים על זה, בהנחה שהלימודים לא חוזרים אחרי פסח. אנחנו בסיפור הזה לעוד זמן.

כן אדוני היושב ראש. לאחרונה, בעקבות המגפה של הקורונה והמשבר בבתי הספר ערכנו סקר בקרב הרשויות המקומיות לגבי מחשבים או טבלטים בקרב התלמידים. התברר לנו שכ-41,000 תלמידים הם חסרי מחשב. הם מהווים כ-15% מכלל התלמידים. לדוגמה, באום אל פחם, יש לנו 18,000 תלמידים בכל שכבות הגיל, מתוכם 4,900 תלמידים אין להם מחשב. לעומת זאת, בטייבה ובסכנין יש לנו 10,000 תלמידים בכל שכבת הגיל ורק 350 אין להם מחשב בבית. זאת אומרת, התמונה היא שיש דיפרנציאליות לגבי היכולת להחזיק משרד בבית.

האגף הערבי במשרד מנסה דרך הנהלת המשרד לגייס תקציבים כדי לרכוש טבלטים או מחשבים ניידים ל-41,000 תלמידים חסרי מחשב או טבלט בבית. אנחנו מקווים שאנחנו נצליח כי חובתנו שכל תלמיד בתקופה הזאת כן יקבל את המענה החינוכי לו הוא זקוק.

לעומת זאת, אנחנו בכלל לא הזנחנו את הזירה. אנחנו פועלים. אני מקווה שהמנכ"ל הסביר בשבוע שעבר. אנחנו עובדים בשלושה צירים. יש לנו מערכת שידורים שבועית ויומית והחברה הערבית לא נופלת מבחינת איכות השיעורים המצולמים והמשודרים ממה שקורה בחברה היהודית. אמנם, אני מודע לעובדה ש-15% מהתלמידים אין להם ואנחנו מטפלים ומקווים שכן נגיע לפתרון עבור האוכלוסייה הזאת של התלמידים.

האמת היא שהנתונים שיש לנו הם קצת קשים יותר. אתה דיברת על 15%. הנתונים שבידינו ושגם הוצגו בדיון הקודם, הגענו ל-40% ו-50%, אם נשלב גם היעדר תשתיות אינטרנט וגם מכשירי קצה.

כפי שאתה יודע, היתה עתירה של ארגון "עדאללה" לגבי התלמידים בכפרים הלא מוכרים בנגב. העתירה לבדה מדברת על יותר מ-50,000 תלמידים. לכן, האמת היא לפי מה שאנחנו מקבלים ורואים בשטח הבעיה היא יותר קשה.

דבר שני. אנחנו כבר חודש אחרי. היתה לנו כבר שיחה עם המנכ"ל ועם אנשי משרד החינוך. אני מקווה שכבר הגיע הזמן לתת פתרונות כי כבר חלף הרבה זמן.

שאלה שנייה. המנכ"ל הבטיח שיוקם אולפן אחד בצפון ודיבר גם על אולפן בנגב, כדי שההורים יוכלו להקליט תכניות בערבית. אני רוצה לשמוע אם יש התקדמות בנושא.

אדוני, נאמר גם שניתנו אישור ל-50,000 טבלטים ומחשבים לחלק אותם לאוכלוסייה. האם זה קרה? האם קיבלתם את הטבלטים ואת המחשבים?

אני אתייחס לשלושת השאלות. לגבי הנתונים שהצגנו, זה ללא מזרח ירושלים וללא המגזר הבדואי בדרום. אנחנו עשינו סקר ל-50 רשויות מקומיות של החברה הערבית במחוז מרכז וצפונה, ללא מזרח ירושלים. הנתונים מראים על 41,000 תלמידים חסרי מחשב או טבלט. המשרד מנסה לגייס תקציבים כדי לתת מענה לכולם, אני מקווה גם לתלמידי הדרום.

לגבי השאלה השנייה. כל סוף השבוע עבדנו בצורה מאומצת כדי למצוא מקום מתאים לכל המאפיינים של הקלטת שיעורים. לשמחתי הרבה היום בשעה 11:00 התחלנו להקליט ולצלם את השיעור הראשון. הוקם אולפן לחברה הערבית בנצרת. נצרת היא העיר הגדולה בחברה הערבית. היא מרכזית ומורים יכולים להגיע בקלות גם מהמשולש וגם מהגליל כדי לצלם שיעורים. אנחנו ניתן מענה לכל המקצועות על-פי הנדרש.

טוב לשמוע. נמצא איתנו ויסאם סואלחה? אתה רוצה להוסיף בעניין הזה?

אני יכול להתייחס לבתי ספר מקצועיים באגף להכשרה מקצועית במשרד העבודה. התחלנו בלמידה מרחוק עם תחילתה של התקופה הזאת. יש לנו השתתפות בין 20%-60% מהתלמידים שמשתתפים בשיעורים דרך אפליקציית זום. הרשתות קנו גם רישיון לאפליקציות שונות כמו סיסקו. אין ספק שזה תפס אותנו לא מוכנים אבל כן מנסים לסדר כמה שיותר את העבודה מול בתי הספר.

בואו נשלים את העניין עם עופר רימון, סמנכ"ל תקשוב וטכנולוגיה ומערכות מידע של משרד החינוך. הוא יעלה עוד דקה.

יש שאלות לחברי הכנסת?

ד"ר חוסאם. דיברת על השיעורים מבחינת הנוכחית של הסטודנטים והאינטראקציה שלהם שהם עומדים על 20% עד 40%. זה עדיין נמוך מאוד?

השיעור מאוד נמוך אבל כן אנחנו מתייחסים לזה ברמת נוכחות תלמידים כמו שאנחנו מטפלים במצב הנורמלי בתוך בתי הספר. אנחנו משלבים גם את הצד הטיפולי פסיכולוגי עם יועצים ומחנכים שמלווים את התלמידים באופן יום יומי.

אגב, בעניין של המכללות והמבוגרים, יש קורסים שמתקיימים במתכונת של זום ולמידה מרחוק גם במזרח ירושלים, גם בדרום, ברמה של מכינות וקורסים. אנחנו עכשיו מכינים קורסים להכשרה מקצועית למבוגרים גם בשיטת הלמידה מרחוק. המספרים נמוכים. אנחנו מודעים לזה. אנחנו מנסים למצוא פתרונות.

אגב, בעניין של הבחינות בסוף השנה, אנחנו כבר יצאנו בהנחיות מפורשות לכל בתי הספר, לכל הרשתות, לכל המכללות. רוב הבחינות יהיו במתכונת פנימית במעמד חיצוני. ננסה להתאים את עצמנו למצב הנוכחי שאנחנו נמצאים בו עכשיו.

אגב, יש אצלכם חופש פסח?

יש פסחא. בערך שבועיים, עשרה ימים.

עופר רימון, שלום. אתה מסכם את הדיון, זה דיון מעקב.

אנחנו מדברים עכשיו על לימוד מרחוק במגזר הערבי אבל אני גם אשאל אותך שאלה כללית. תראה, קיבלנו ים של פניות מהורים שאין בעצם מתודה ברורה. הרבה מאוד פעמים ואנחנו שומעים את זה. אפילו חברות כנסת שיש להן ילדים סיפרו לי, שיש מורים שמשקיעים ונותנים הרצאות ועושים את זה כמו שצריך, לימוד עשיר וחווייתי. יש מורים שפשוט אומרים, תעשו תרגיל כזה וכזה, נתראה עוד שעה. בעצם אין קשר ואין אינטראקציה דרך המערכת. יש לכם איזו יכולת לדעת מה עושים?

שאלנו את זה גם בדיון הקודם ובעקבות זה קיבלנו המון שאלות.

האם יש מערך פיקוח על כל הלמידה או ההוראה מקוונת גם מבחינה כמותית וגם מבחינה איכותית.

יש לנו תפיסת פתרון מאוד ברורה איך ללמד במצב חרום. אנחנו כבר שנים מתרגלים את האירועים האלה, גם באירועים אמיתיים של חרום שקרו בעשר השנים האחרונות וגם תרגילים שאנחנו עורכים. תפיסת הלמידה שלנו היא מורכבת משלושה רכיבים, כפי שהסברתי כבר לוועדה קודם.

הסברת את זה בפעם הקודמת. בעקבות דבריך קיבלנו הרבה פניות על כך שזה בעצם לא מתקיים.

לגבי העניין של הפיקוח, חייבים לזכור ש-70% ומעלה מכוחות הפיקוח שלנו נמצאים עכשיו בבית. אנחנו נמצאים בתקופה מאוד מאתגרת. תזכרו שבתחילת הדרך יצאה הנחיה שהמורים בכלל לא אמורים להשתתף בלמידה מרחוק כי הם בחופש. רק לפני כמה ימים יצאה הודעה שחוזרים ללמידה מרחוק. זה קצת מאתגר לבוא ולדבר על פיקוח כשהמפקחים בבית ולדבר על מה מורה עושה או לא עושה, כשהיה שלב שלם שהנושא הזה לא היה סגור כמו שאתם יודעים והוא רק נסגר לפני כמה ימים. עכשיו אנחנו נכנסים לתוך פסח ולחול המועד.

לכן אני חושב שבעת הזאת, כשאנחנו יומיים לפני ליל הסדר, לבקש לקבל נתונים שקשה להשיג אותם בשגרה, על מערכת שלמה, מי מגיע לבית הספר, מי מלמד ומי לא, זה דבר מאוד מאתגר.

זה ברור ואני מקווה שזה ברור גם לך שאחרי פסח תחזור הלמידה מרחוק. היא לא תיפרד מאיתנו כי הלימודים ימשיכו להיות מושבתים. האם למורים יש הנחייה לגבי מה הם אמורים להעביר, באיזה אופן, בלימוד המקוון?

כן. לזה אני יכול להתייחס אם אתה רוצה לשמוע את התשובה.

המורים קיבלו הנחיות מאוד ברורות מהחזרה מחופשת הפסח לעשות את הפעולות הבאות: אחד, כל מורה צריך לפתוח מרחב לתלמידיו לפי מערכת השעות הבית ספרית. כדי לעשות את זה אנחנו נערכנו בשלושה צירים. אם אתה רוצה אני יכול להסביר.

אם אתה רואה צורך.

אני לא רואה צורך, אני עונה לשאלות שאתה שואל.

אני לא שואל סתם וזה לא אני שואל. פונים לוועדה הרבה הורים.

אני אומר. שאלת האם המורים קיבלו הנחיות והתשובה היא כן. 4,000 מנהלי בתי ספר קיבלו מכתב מאוד מפורט מהמנכ"ל. יש היערכות שלמה בשלושה קווים. קו ראשון זה הפורטל שלנו, קו שני זה המוקד הטלפוני וקו שלישי זה מערך ההדרכה וההטמעה שלנו. הכול ערוך ומוכן לקראת האירוע הזה.

שנית. אנחנו מנגישים לכל המורים תוכן דיגיטאלי עשיר ומגוון. שלוש, לצד זה פועלת מערכת השידורים הלאומית בצורה מאוד רחבה.

אנחנו מזכירים לאדוני שלא היתה היערכות לשעת חירום ולא סתם היו"ר שואל את מה שהוא שואל, כי התחושה היא שבמשך השנים האחרונות לא נערכו כראוי ולכן כן חשוב לנו להבין איך אנחנו נערכים למועד אחרי הפסח. זאת לא סתם שאלה שנשאלה.

אני לא אמרתי שזאת שאלה שנשאלה סתם, עניתי על השאלה.

ההיערכות שלנו כוללת גם את הגנים. יצא מכתב לכל הגננות. אנחנו נערכים גם לתמוך בכל האירוע הזה של הגננות. תפיסת פתרון משולבת, מערך שלם שיאפשר לגננות לפתוח חדרים וירטואליים להם ולילדי הגן בשיתוף כמובן עם ההורים.

שניים, מערך שידורים אינטנסיבי לילדי הגן ואוסף של חומר דיגיטאליים עשיר ומגוון. אותו פתרון לבתי הספר ולגני הילדים.

שאלות נוספות לחברי הכנסת?

עופר, לגבי מערך פיקוח כמותי ואיכותי. אין ספק שאם הלמידה מרחוק תמשיך אחרי פסח וכנראה זה מה שמתבקש. אני לא יודעת אם נסגר ההסכם עם ארגוני המורים ואני מקווה שהוא ייסגר עד פסח. גם לכם חשוב לדעת, כמו לכולנו, כמה ילדים נהנים מהשרות הזה של למידה מרחוק, ברמה הכיתות, רמה בית ספרית, רמה יישובית ורמה מחוזית כדי לקבל באופן טכנולוגי משוכלל את המידע הזה.

אם זה מתמשך, אתם תצטרכו לדגום גם איכותית את מה שקורה.

ההערכה שלנו שבאירוע הזה מעל למיליון תלמידים עושים פעילות של למידה מרחוק. זה עכשיו בתקופה של חצי חופש. אנחנו במערך מלא אחרי חופשת פסח. בכניסה הזאת אנחנו גם נאתר את המידע. כמובן שמבחינה מדגמית זאת לא בעיה. האתגר הגדול הוא באמת איך אנחנו אוספים את האתגר בצורת המניפה שלנו, מנהלי בתי ספר, מחוזות ומטה. את מכירה את המערך הזה מאוד טוב. איך אנחנו מפעילים אותו בשעה שכמעט כל המפקחים וכל המדריכים שלנו בבית. אנחנו נצטרך למצוא פתרונות.

גם הם בדיגיטאלי.

אורלי, זה לא עניין שהם בדיגיטל. הם לא עובדים, זאת הבעיה שלנו.

המפקחים בחל"ת?

כן. מעל 70% מהפיקוח, 80% מכוחות ההדרכה שלנו הם לא בעבודה. אם הם היו בעבודה מרחוק זה היה סיפור אחרי לגמרי ואת צודקת, אבל המצב הזה שנקלענו אליו הוא מאוד מאתגר ברמת הפיקוח על התהליך. לא שאנחנו לא צריכים פיקוח. את יודעת שדווקא עכשיו פתיחה של חדרים וירטואליים זה אירוע מאוד מאתגר. יש הרבה מורים שהכניסה שלהם למרחב הווירטואלי זה אזור שהם לא מרגישים בו הכי בנוח. את יודעת, זאת הממלכה של הילדים ולא תמיד הממלכה של המבוגרים. יש כל ההכנה של מורים לקראת עבודה במרחב כזה זה אתגר לא פשוט. זה צונאמי, גם מבחינת כמות התמיכה שנצטרך לתת, גם כוח האדם שיש לנו עכשיו, גם היכולת לייצר פיקוח בעת הזאת עם המורכבות הזאת, אבל אני מאמין שנחזיק את כל המערך הזה באוויר.

אני רק רציתי לספר לכם שני דברים מאוד יפים שאנחנו עושים תוך כדי. אחד, אנחנו הכנסנו פנימה את כל הנושא של גיימינג. אני חושב שאנחנו המדינה מהמתקדמות בעולם מבחינת מערכת חינוך שמשלב גיימינג בלמידה. אין דבר טוב יותר מגיימינג בעת הזאת. אני מדבר על משחקים חינוכיים ויכול להראות לכל תלמיד באיזה מקום הוא מדורג בכל בית ספר.

דבר שני. היום עלה "מבצע סבתא המרוץ למיליון". אתגר שלנו להגיע למיליון קשישים במדינת ישראל.

מבוגרים, הסבתות לא קשישות.

מבוגרים, צעירים. גם ההורים שלי נכללים בזה. המטרה שלנו שמיליון תלמידים יאמצו מיליון אנשים מהגיל השלישי. לצורך זה בנינו "דשבורד" וגם תחרות בין בתי הספר, איזה בית ספר יאמץ הכי הרבה. אנחנו שמנו לנו יעד להגיע למיליון כאלה, שהתלמידים שלנו נמצאים איתם בקשר.

יפה מאוד. שאלה אחרונה לחבר הכנסת ג'אברין.

עופר, אנחנו בישיבת מעקב גם סביב הסוגיה של למידה מרחוק ואתה הכתובת כאן. תמונת המצב עדיין מאוד מדאיגה בכל מה שקשור בחינוך הערבי. בדיוק שמענו נתונים שמדברים על יותר מ-40,000 כנראה מהמרכז והצפון. אנחנו מודעים ליותר מ-50,000 בנגב. ביחד זה 100,000 תלמידים ערבים שמנותקים מהפרויקט הזה של למידה מרחוק. זה מאוד בעייתי. אם אני חושב על זה במונחים תקציביים, אני חושב ש-150 מיליון אמורים לפתור את הבעיה ולפחות לספק להם ניידים.

אם אנחנו יודעים שכנראה לא חוזרים ללימודים אחרי פסח והמצב הזה יכול להימשך עד תחילת ספטמבר, אז אנא ממך ומאנשי משרד החינוך. הסיפור הזה חייב להיגמר. אני מקווה שתהיה איש בשורות טובות. 100,000 תלמידים זה אלה שיודעים עליהם. עכשיו הם צועקים לפתרון.

אני אגיד לך מה הפתרון שאנחנו הכנו לתלמידי המגזר הלא יהודים. השקענו משאבים רבים. גם כאן אני חושב שאתם יכולים להיות מאוד גאים במה שאנחנו עשינו לאוכלוסייה הלא יהודית.

למה אתה אומר האוכלוסייה הלא יהודית? האוכלוסייה הערבית. סך הכול יש לך או תלמידים יהודים או תלמידים ערבים. עופר, בחייך.

כשאני אומר האוכלוסייה הלא יהודית, אני מכניס את כל הפעולות שאנחנו עשינו גם למגזר הערבי, גם מגזר דרושי, גם מגזר בדואי, אבל איך שאתה רוצה לקרוא לזה, זה בסדר מבחינתי.

כולם ערבים.

רציתי להגיד שמדובר באוכלוסייה שלמרות שהיא מהווה 20% טיפלנו בה כשווים. מה עשינו? דבר ראשון, בנינו בשבועיים 13 אולפנים עבור המגזר הערבי מגן ועד יב'. עשינו את זה במרץ רב. השקענו בזה המון משאבים. אנחנו מתכוונים להמשיך בשידורים האלה גם אם ייפסק המשבר של הקורונה כדי להכין אוסף שלם של ספרייה בערבית מגן ועד יב' עם כל חומרי הלימוד, כך שהם יהיו זמינים בספרייה למורים ולתלמידים במגזר הערבי.

שניים. אנחנו עבדנו מאוד קשה להציע תוכן דיגיטאלי עשיר ומגוון למגזר הערבי. אנחנו עושים את זה גם באמצעות חברות וגם באמצעות חיפושים שלנו ואתה תמצא חומר מאוד עשיר.

הדבר השלישי, בנינו מערך שלם שבעזרתו כל המורים מהמגזר הערבי יכולים לפתוח חדרים וירטואליים בחינם. המוצרים הכי חדישים והכי יקרים ניתנים בחינם. יותר מזה, בנינו גם חומרי הדרכה וגם מוקדנים דוברי השפה הערבית שיכולים לתת תמיכה גם לגננות וגם למורים במגזר הערבי. כל המערך הזה ערוך ומוכן לתת את כל התמיכה למגזר הערבי. גם עיבינו את כוחות ההדרכה וההטמעה שלנו דוברי הערבית.

מעבר לזה, אנחנו מקפידים שההנחיות המרכזיות יינתנו גם בערבית. הגשנו בקשה למשרד האוצר לקבל תקציב תוספתי כדי לתת אמצעי קצה לאוכלוסיות שידן אינן משגת. כמובן שהאוכלוסייה הערבית תהיה מהראשונות שייהנו מהתקציב הזה. אנחנו לא ביקשנו 150 מיליון שקלים. אם נקבל 150 מיליון שקלים זה יהיה עוד יותר טוב, אבל הגשנו את הבקשה הזאת כי למשרד החינוך אין לצערי תקציב כדי לתת אמצעי קצה לתלמידים שידם אינה משגת. אם היה לו, תאמין לי שהיינו נותנים, לא היינו חוסכים.

עופר רימון, תודה רבה. תודה על המאמץ, אנחנו מאוד מעריכים.

חברים, אנחנו נסכם.

אגב, שלושת הנושאים הם נושאים שנקיים עליהם מעקב כל הזמן, גם אחרי החג.

בעניין החינוך המיוחד, הוועדה רשמה לפניה שבעקבות הישיבה מהשבוע שעבר חל שינוי. נפתחו מרכזים מקומיים וקהילתיים בהם ניתן להעניק טיפולים לילדים עם צרכים מיוחדים אבל רק טיפולים בודדים ניתנים שם בינתיים, גם מחשש של הצוותים להגיע מחשש הדבקה. העובדים מקבלים שכר אבל אי-אפשר לחייב עובדים לעשות את זה אם הם לא רוצים.

שונו הנהלים של משרד הבריאות לגבי הגעת צוותים רפואיים, גם בעקבות המלצת הוועדה. שמענו שהיו 1,170 ילדים שקיבלו טיפולים ב-52 רשויות מקומיות ב-67 מוקדים. זה מעט מאוד וצריך להרחיב את זה. הבנו שיש הכנה להרחבת המוקדים ופתיחת מוקדים נוספים אחרי חופשת הפסח וזה חייב לקרות בקנה מידה יותר גדול כי באמת 1,170 ילדים זה טיפה בים.

אז יש שיפור, שזה הצד החיובי, אבל הוא מאוד קטן.

הוועדה קוראת פה אחד לתת לתלמידי החינוך המיוחד את הטיפולים מהר ככל שניתן ואת המרב האפשרי. לכן החינוך המיוחד צריך להיות הראשון שחוזר לפעילות. צריך שגם אם המשק חלקו ממשיך להיות מושבת וגם אם מערכת החינוך רובה מושבתת, את החינוך המיוחד צריך להחזיר בהדרגה לפעילות כי אחרת לא יהיה פתרון אמיתי לילדים האלה.

בנושא השכלה גבוהה. סטודנטים שאין להם אמצעי תקשוב מקבלים מענה מהמוסדות בהם הם לומדים. סופקו עד עכשיו 200 מחשבים ניידים ומחפשים פתרונות נוספים.

בודקים את העניין של חלופות לבחינות.

אפשרות תמיכה בסטודנטים. בעצם בעניין הזה, שהוא העניין הכי מציק היום לסטודנטים אין עדיין מענה ואנחנו נרצה לקבל תשובות. נרצה לשמוע תשובות גם בנקודה ספציפית של מתן דמי אבטלה לסטודנטים צעירים שהם היום לא בקריטריונים.

שמחנו לשמוע שהתקבלה בקשתנו שהסטודנטים יקבלו לפחות שלושה שבועות התראה לפני המועד של הפסיכומטרי.

בעניין האוניברסיטה הפתוחה, שמענו שיש פתרונות חלופיים לבחינות וכן עזרה כספית ומדברים על זה ממש עכשיו עם נציגי הסטודנטים ואני מקווה שיהיה פתרון מהיר.

היתה הבטחה שלא לפגוע בפר"ח.

היא אמרה שזה ממשיך וכל המלגות ניתנות.

ניצן, לגבי החינוך המיוחד, לדיון אחרי החג. הנציגות שהיו פה אומרות שזה נקבע בממשלה. אם הן לא מבינות שהן חלק מהממשלה, שיבואו בבקשה המנכ"לים או ברי סמכא שיודעים לתת תשובות.

אנחנו גם נפנה לראש הממשלה בעניין הזה כי זה דבר שהוא קריטי וגם למנכ"ל משרד הבריאות.

בנושא החברה הערבית. שמענו של-15% מהתלמידים הערביים אין אמצעי תקשוב. יש גם יותר כי יש כאלה שאין להם אינטרנט.

15% זה בלי הנגב ובלי מזרח ירושלים.

הבנו שזה כמו בחינוך העברי, אבל משרד החינוך שוקד על מציאת פתרונות לתלמידים שאין להם פתרונות מחושב. צריך לתת עשרות מחשבים או טבלטים. אגב, זאת לא הוצאה כזאת ענקית.

הבנתי שפנו למשרד האוצר אז אולי אנחנו נפנה למשרד האוצר.

כן, להאיץ את העניין הזה של העברת מחשבים וטבלטים לילדים שאין להם.

שמענו בשמחה שהוקם אולפן בנצרת לטובת החינוך הערבי. זה טוב מאוד, צריך שיהיה גם בדרום, זה יקל מאוד.

המשרד נערך ללימוד מרחוק כוללני אחרי פסח, זאת המציאות.

אין לנו תשובה אם יש הסכם עם ארגוני המורים.

אין עדיין הסכם.

חברים, תודה רבה. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 14:30.