פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-ושלוש

הכנסת



31
הוועדה המיוחדת להיערכות מערכת החינוך והחינוך המיוחד, לרבות לשנת הלימודים הבאה
06/04/2020


מושב ראשון


פרוטוקול מס' 6
מישיבת הוועדה המיוחדת להיערכות מערכת החינוך והחינוך המיוחד, לרבות לשנת הלימודים הבאה
יום שני, י"ב בניסן התש"ף (06 באפריל 2020), שעה 10:00

פעילות החינוך הבלתי פורמלי בצל הקורונה

חברי הוועדה: ניצן הורוביץ – היו"ר
איתן גינזבורג
עומר ינקלביץ'
יבגני סובה
אורלי פרומן
עידן רול

אימאן ח'טיב יאסין
אורי מקלב
יזהר שי
קטי קטרין שטרית (באמצעות הזום)

חגי גרוס - מנהל מינהל חברה ונוער, משרד החינוך

אורלי ליימן עיני - רפרנטית חינוך, אגף תקציבים, משרד האוצר

נחום עידו - מנהל שירות ילדים ומתבגרים, אגף בכיר קהילה, מינהל משרד העבודה והרווחה

מיכל מנקס - סמנכ״ל חינוך רווחה וחברה, מרכז השלטון המקומי

הדר אליהו - מנהלת מחלקת צעירים ונוער, מרכז השלטון המקומי

צופית גולן - יו"ר ההנהגה העירונית ברחובות, הנהגת ההורים הארצית

נפתלי דרעי - מזכ"ל, מועצת תנועות הנוער

רונית שניר - מזכ"לית השומר הצעיר, מועצת תנועות הנוער

שלומי קסטרו - מנכ"ל, מועצת ארגוני הילדים והנוער

רם שמואלי - מייסד משותף, הקבינט הציבורי לחינוך

רועי לוי - ראש עיריית נשר, עיריות ומועצות מקומיות

איריס האן - מנכ"לית, החברה להגנת הטבע

רונן קובלסקי - סמנכ"ל חברה וקהילה, החברה למתנ"סים

עופר נוימן - מנכ"ל ארגון הנוער הגאה בישראל (איגי)

מיקה אייזנשטיין

שנת שירות

עומר חן

שנת שירות

יהודית גידלי

אסתר מימון
פעילות החינוך הבלתי פורמלי בצל הקורונה

בוקר טוב. אנחנו מתחילים בישיבת ועדת החינוך כאן בכנסת. הישיבה משודרת באתר ועדת החינוך, שנכנסים אליו דרך אתר הכנסת, ועוד דקה יעלה גם בפייסבוק שלי. אותו שידור מאתר הוועדה יעלה גם בפייסבוק. אפשר יהיה לראות בפייסבוק, וגם לרשום הערות ותגובות. אנחנו ננסה להבין כאן חלק מהשאלות והתגובות במהלך הדיון.

יש לנו הרבה משתתפים בדיון הזה על החינוך הבלתי פורמלי, אני מקווה שכולם יצליחו לדבר. כדי שכולם יצליחו לדבר אני אגביל את הזמנים. יהיו שלוש דקות לכל דובר. תנסו להתמקד בדברים חדשים ולא לחזור אחד על דברי השני, כדי שנוכל פה באמת להגיע לתכל'ס ולא לבזבז את הזמן.

אנחנו מדברים היום על החינוך הבלתי פורמלי בתקופת הקורונה. החינוך הבלתי פורמלי כולל בתוכו מגוון גדול של פעילויות. מי שאחראי על זה כרגולטור זה מינהל חברה ונוער במשרד החינוך. זה כולל חוגים ופעילויות במסגרת החינוך הבלתי פורמלי, תנועות נוער, ארגוני נוער ודברים כאלה.

בתקופה הזאת של הקורונה ארגוני הנוער ותנועות הנוער סובלים מקשיים מאוד מאוד גדולים. כמעט כל הפעילות וירטואלית. נדבר על פעילויות שהן גם לא וירטואליות, כמו קייטנות לילדי עובדים וכו'.

יש פגיעה בתקציבים, יש בעיה עם תשלומי הורים, יש ביטול של מפעלים ואירועים, כמו מסעות לפולין ומפעלי קיץ – כל הדברים האלה יוצרים קשיים גדולים מאוד עם סימן שאלה גדול לגבי ההמשך.

אנחנו נתחיל בדיון. שוב, ניתן שלוש דקות לכל דובר. תנסו לעמוד בזמנים ולהתמקד במה שלא נאמר על ידי אחרים. הראשון – נפתלי דרעי, שהוא מזכ"ל מועצת תנועות הנוער. בבקשה.

תודה רבה, יושב-ראש הוועדה, חבר הכנסת ניצן הורוביץ, חברי הכנסת והמשתתפים. שלום לכולם. אני אדבר די מהר כדי להספיק את כל מה שאני רוצה בשלוש דקות.

מועצת תנועות הנוער היא ארגון גג של כל תנועות הנוער בישראל, והיא מייצגת גם שישה ארגוני נוער. הסיפור הזה תפס אותנו במצב של הכנות לפורים, מפעלי פסח ומסעות לפולין. כל הדברים האלה התבטלו כמובן, והנזקים הם מיליוני שקלים, אבל ניגע בזה אחר כך.

לא. אין לך זמן. תתמקד. אמרתי בלי סקירות כלליות, כולם כאן מתוך התחום, מכירים את הנושא. תתמקד בבעיות ומה צריך לעשות. זו עצתי לכל הדוברים, כי אם כל אחד יעשה סקירה כללית, לא נתמקד לשום מקום. כולם כאן בתוך העניין.

אני רק אומר שאנחנו ממשיכים את הפעילויות שלנו, כמו שאמרת, באופן וירטואלי, ובנוסף להן מבצעים מפעלי התנדבות גדולים, גם מקוונים וגם פיזית פעילויות עם קשישים, הפעלת קייטנות לילדי צוותים רפואיים וכו'.

לאחרונה התחלנו לקבל מקדמות, ולזה אני חייב לומר תודה למינהל חברה ונוער, בכלל על שיתוף הפעולה, על כל מה שקורה.

הקושי העיקרי שלנו נמצא ביום שאחרי. אנחנו נכנסים לשנת פעילות, אנחנו מתקרבים לאמצע שנת הפעילות כשאנחנו לא יודעים מה הולך להיות בקיץ, אנחנו לא יודעים מה הולך להיות בתקציבים. אנחנו מדברים על גופים שהם גופים נתמכים. אנחנו מכירים מכתב שיצא, שמדבר על גופים נתמכים שלא מקיימים את הפעילות, לא לתקצב אותם. אנחנו כן ממשיכים את הפעילות ומשרד החינוך יודע את זה. היינו מצפים שתהיה קריאה של הוועדה גם לאוצר וגם לחינוך להכיר בפעילות של תנועות וארגוני הנוער, להבטיח את תקצובם בשנת 2020, גם ביום שאחרי הקורונה, כשנחזור לפעילות, כדי שנוכל להמשיך את כל מה - - -

תפרט. תפרט. תהיה יותר ספציפי. מה ספציפית אתם מבקשים? אני מבקש שהדיון יהיה תכליתי. כולם כאן מתוך העניין ומכירים את הנושא.

היינו מבקשים לדעת כבר עכשיו, שתקציב תנועות וארגוני הנוער מובטח לשנת 2020, ולא יהיו שום התחשבנויות אחרי – כן עבדתם, לא עבדתם, ולהתחיל לבדוק כל מה שקורה, גם לש"שינים, גם לתנועות וגם לארגונים. זאת הדרישה העיקרית.

הדבר השני, לראות איך מפצים על הסיפור של מסעות פולין. אנחנו מדברים על יותר מ-1,200 חברים בתנועות הנוער שהיו צריכים לצאת בתקופה הזאת לפולין, התבטלו המסעות ונגרמו נזקים של עשרות מיליונים.

אני רוצה לשאול לגבי הנושא הזה, יש הרבה שאלות לוועדה. אתם מחזירים את הכסף לתלמידים, למשפחות ששילמו על המסעות לפולין?

כרגע עוד לא הגענו לשלב הזה. למפעלי הפסח כן החזרנו את הכספים, או לפחות את רוב הכספים התנועות החזירו. ומה שלא, יהיו התחשבנויות אחר כך על מפעלי קיץ ומפעלים נוספים שנעשה. ברור שפעילות שלא התקיימה צריך להחזיר עליה את הכסף.

על המסעות לפולין, שתלמידים שילמו 6,000 שקל, משהו כזה, אתם תחזירו את הכסף?

אנחנו צריכים לראות איך מפצים על הדבר הזה, אבל בעיקרון אחרי החזרת הכסף נגרמו נזקים של מיליונים.

אלו שני דברים שונים. פעילות שלא התקיימה, הכסף צריך להיות מוחזר להורים. עכשיו צריך לדבר על פיצוי בגין הפגיעה בכם, בהתחייבויות שלכם מול זכיינים וכו'. אבל כסף להורים חייב להיות מוחזר, כי הפעילות לא התקיימה.

אני מבקשת להוסיף - - -

רגע. לא, לא, לא, לא, לא. זה שאורלי התפרצה, לא עכשיו כולם יתחילו. כאמור מה שלא התקיים, צריך להחזיר את הכסף. נגרמו לכם הוצאות בגלל זה, אתם צריכים לקבל פיצוי.

בהנחה שיש גם פיצוי - - -

זו בקשתכם, לפצות אתכם.

צריך לראות שהנזק שנגרם לא מושת רק על תנועות הנוער, אלא יש גם עזרה לדבר הזה.

צריכה להיות אמירה ברורה שלכם, שכל מי ששילם על דברים שלא מתקיימים, כספו יוחזר.

נכון. זאת הכוונה וזה מה שאנחנו רוצים לעשות. אנחנו צריכים לראות איך אנחנו יכולים לעשות את זה, ולא מתמוטטים אחר כך.

מאה אחוז. הדובר השני - - -

אני מבקשת רגע להגיב - - -

לא. יש לנו סדר. זה לא ילך ככה.

אבל זאת נקודת ראייה.

את רשומה לרשות דיבור בתורך.

אדוני היו"ר - - -

לא. סליחה, לא. זה לא עובד ככה בכנסת, שכל אחד מדבר מתי שהוא רוצה. יש סדר. את רשומה לרשות דיבור, את תדברי בתורך. שלומי קסטרו, מנכ"ל מועצת ארגוני הילדים והנוער.

שלום לכולם.

שלום. בוקר טוב.

שלום ליושב-ראש הוועדה הנמצא, שלום לחברי וחברות הכנסת ולכל הקוורום, מועצת ארגוני הנוער, ארגון הגג הראשי של ארגוני הנוער בישראל, בין השאר גם נבע מתקנת ארגוני הנוער ותקנת - - -

שלומי, אנחנו מכירים. שוב, אני מצטער, בלי סקירות כלליות בהתחלה. אנחנו יודעים, מכירים אותך. כולם כאן בתוך העניין, בוא תתמקד. שוב אני מבקש מכולם להתמקד בנושאים ספציפיים. יש לנו פה הרבה נושאים. מה אתם צריכים? מה הבעיות? איך אפשר לפתור ולעזור?

בהקשר הזה, בפעילות ארגוני הנוער – זה חשוב, כי תיכף אני אשלים את זה – 94% מהפעילות נמצאת בפריפריה. אני אומר את זה, כי רגע לפני שנגיע גם לאתגרים פיננסיים וכו', צריך לומר שיש אתגר מאוד מאוד גדול בתקופה הזאת, מה שנקרא "reaching out דיגיטלי", להגיע דווקא לחניכים שנמצאים בפריפריה בלי אמצעי מחשוב, בלי דיגיטל, ואנחנו משקיעים מאמץ מאוד מאוד גדול בעניין הזה. אני שם זרקור גם על סוגיית החברה החרדית, ששם האתגר הוא על אחת כמה וכמה, גם במימוש ההנחיות וההעברה אליהם וגם בהמשך הפעילות החינוכית.

מבחינת הפגיעה, כפי שאמר חברי, נפתלי דרעי, באמת הפגיעה בארגוני הנוער ותנועות הנוער היא פגיעה קשה מאוד, קודם כול ביכולת שלנו להפיץ פיזית את הפעילות כמו בשאר המדינה, בישראל, דבר שמן הסתם גם משית אתגרים מאוד גדולים ברמה הפיננסית, שמתכנס למיליוני שקלים.

הוא כבר אמר. כאמור, הוא אמר.

אני אוסיף. הקושי שאנחנו צופים, ואנחנו גם בדיאלוג על זה עם מינהל חברה ונוער, ואני מבין שיש נכונות לעניין הזה, ושווה לציין את זה, זו היכולת למצות את תקנות התמיכה בהקשר של הפעילות האחרת והחדשה.

ראינו את המכתב שהוציא חנן ארליך ממשרד המשפטים - - -

שלומי, תסביר את הנקודה הזאת, את תקנות התמיכה.

בעיניי זה מכתב חשוב. תקנות התמיכה מגדירות את הפעולה החינוכית שארגוני הנוער, תנועות הנוער והש"שינים יכולים וצריכים לעשות, ועל פיהם הם נתמכים. במצב המיוחד שבו אנחנו נמצאים, ביחד עם מינהל חברה ונוער במשרד החינוך, ככל הנראה נצטרך להתקין אותן או לכל הפחות לתת להן פרשנות מרחיבה, על מנת שנוכל למצות את התמיכה ולא תיווצר פגיעה ומשבר פיננסי עמוק יותר.

אולי אני אסביר. היות שאני חושב שלא הסברת מספיק, אני אחדד. הבקשה היא לעדכן או לפרש את תקנות התמיכה כך שגם למשל פעילות וירטואלית או דיגיטלית תוכר כפעילות לצורך תמיכה. נכון? תגידו דברים ברורים, כי אנחנו רוצים שיהיו מסקנות ברורות.

נכון. אנחנו מבינים שיש נכונות לזה.

אני רוצה להצביע, כבוד היושב-ראש, על אתגר, על צפי בירידה משמעותית בהכנסות, לא רק בשנת 2020, אלא גם על שנת 2021, שנובע מפגיעה בכל האקוסיסטם הפיננסי שבו אנחנו פועלים.

מבחינת הסיוע ומה שאנחנו חושבים שצריך לעשות, אנחנו אוהבים להגיד את המושג הזה, ואנחנו חושבים שצריכים להתחיל לעבוד עליו במה שנקרא "גיבוש אסטרטגיית יציאה" אל מול התרחישים השונים שיהיו, וזה צריך להיות בשיח - - -
אנחנו מבקשים מהוועדה, כמובן מהמשרד שאנחנו בעבודה ובשיתוף פעולה אתו, להתחיל ולגבש את אסטרטגיית היציאה. זה דבר אחד. ודבר שני זה תוכנית סיוע פיננסית רב-שנתית. כלומר, יש פה צורך בוודאות, אבל יש פה גם הזדמנות לייצר תוכנית רב-שנתית, שתגדיר את מצב התקציבים להפעלת תנועות וארגוני נוער.

תודה. חברת הכנסת, את רוצה לדבר עכשיו או שנשמור לך את רשות הדיבור לזמן אחר?

רציתי נקודתית לדבר לגבי המסעות לפולין, בלי קשר לשאר הדברים. הבנתי את הבעיה, פניתי גם למל"ל וגם לרב רפי פרץ, שר החינוך, והם לא התכוונו להשיב את הכספים, אלא רק חלק מהכספים לגבי המסעות לפולין. הם כרגע דנים בסוגיה, כך שזה לא ברור מאליו שיושבו הכספים, וצריך לפעול בנושא הזה בצורה קונקרטית ועניינית.

תודה. אורלי פרומן בחדר השני.

אני רק רוצה לומר אמירה כללית לגבי הדוברים שיגיעו אחר כך. צריך להתייחס לשלוש תקופות: הראשונה, זה מייד לאחר חופשת הפסח. כרגע לא מתוכננים להחזיר את בתי הספר ללימודים סדירים, אז היערכות והתארגנות. תקופה שנייה זה אסטרטגיית יציאה כמובן עם החזרה לפעילות. ונושא שלישי, אדוני היושב-ראש, אני חושבת שצריך להקדיש לזה ישיבה מיוחדת, וזה נושא הקיץ. איך ייראו חודשי הקיץ אם אנחנו רוצים לאפשר למשק, בתקווה שנגיע לשלם, לאפשר למשק לחזור לעבודה סדירה? אין מצב שהילדים ישבו בבית – בתי ספר של החופש הגדול לכל הילדים, קייטנות, מפעלים, אינני יודעת, אבל צריך תוכנית מסודרת שכל ילדי ישראל, לפחות עד כיתה ו' או עד סוף חטיבת הביניים, תהיה להם פעילות לימודית, חינוכית, חברתית, מסודרת, אחרת המשק לא יוכל לחזור לפעילות מסודרת.

אם יוכלו הדוברים, להתייחס ליכולת לחזור לפעילות ביום שאחרי, בהמשך לדבריה של חברת הכנסת אורלי פרומן. אנחנו מנסים להבין אחרי כל הפיטורים, החל"תים, אלפי המדריכים והאנשים שיצאו לחופשות או לפיטורים, עד כמה הארגונים, התנועות וכל מי שתדבר אתו, יכולים לחזור לשגרה. באיזה קצב ואיך הם מסתכלים על זה בשנה הקרובה?

תודה. רונן קובלסקי, סמנכ"ל חברה וקהילה בחברה למתנ"סים. שלום לך, בוקר טוב.

בוקר טוב לכל חברי הוועדה. החברה למתנ"סים, בכמה מילים, עושה את הפעילויות הבאות: האחד, אנחנו מפעילים מיזם מאוד גדול של מתן מענה לקשישים באוכלוסיות עם צרכים מיוחדים, עם הרבה מאוד מתנדבים; אנחנו עושים פעילות מקוונת לנוער בסיכון בתחום למידה; ואנחנו עושים פעילות מקוונת לתוכניות של צרכים מיוחדים לפגועי נפש בקהילה ולאוטיזם; כמו כן, אנחנו מפעילים מיזם של חברים מיוחדים, שבו 1,000 בני נוער, שנמצאים בקשר עם נער עם צרכים מיוחדים.

לגבי הנושא הכלכלי והתזרימי. קודם כול, אנחנו פועלים ב-192 מרכזים קהילתיים בהיקף של 3 מיליארדי שקלים. זה אומר שיש אובדן הכנסות מאוד מאוד גדול, בהיקפים מאוד מאוד גדולים.

למרכזים הקהילתיים יש אובדן הכנסות מההורים על חוגים ופעילויות, וברור שהחברה למתנ"סים והמרכזים הקהילתיים יחזירו את כל הכספים להורים, ויהיה פה אובדן מאוד מאוד גדול של הכנסות.

יש גם הכנסות מתוכניות ממשלתיות, שהרגע הוקפאו, והכנסות מהרשויות המקומיות, שגם הן נמצאות בקשיים מאוד מאוד גדולים.

יש הוצאה של עשרות אלפים של עובדים לחל"ת מהמרכזים הקהילתיים.

זה מייצר בעיה תקציבית ותזרימית קשה מאוד.

גם בחברה למתנ"סים מתוך 6,000 עובדים הוצאנו בערך 90% לחל"ת, ובחברה יש גם בעיה תקציבית וגם בעיה תזרימית. הבנקים לא נותנים אשראי כפי שנתנו, ויש קושי מאוד מאוד גדול, גם במרכזים הקהילתיים וגם בחברה, לשלם משכורות.

צריך לציין שהתקופה הזאת מחוברת לתקופה שאין תקציב ממשלתי, כשהחברה למתנ"סים נשענת עליו די הרבה.

לשאלתו של חבר הכנסת לגבי החזרה לפעילות. הוצאנו את העובדים לחל"ת ולחופשות, וברגע שתהיה הנחיה לחזור לפעילות, יש לנו יכולת להחזיר את העובדים וליישם פעולות, כמובן גם בקיץ וכדומה.

דבר אחרון. שתי תוכניות גדולות, תוכנית קרב ותוכנית סל תרבות שהוקפאו, בפעילות הזאת מדובר על אלפי מדריכים ועובדים שיצאו לחל"ת. לעומת זאת, תוכנית היל"ה, שהיא תוכנית לנוער בסיכון, פועלת בצורה מקוונת, ואנחנו ממשיכים לעבוד בנושא של נוער בסיכון.

תודה. מיכל מנקס, סמנכ"ל חינוך רווחה וחברה במרכז שלטון מקומי.

שלום ליושב-ראש, תודה רבה - - -

שוב אני חוזר על בקשתי מכל הדוברים, אם אפשר להימנע מסקירות כלליות על הגוף שאתם מייצגים ופעולתו הרגילה, כי אנחנו מכירים; להתמקד בבעיות ובבקשות הספציפיות שלכם, שנוכל למקד את הדיון. הנושא מאוד רחב, כולנו יודעים שיש השבתה – מה כל אחד צריך ואיך אפשר לעשות את זה?

ודאי. אני רק ביקשתי להעביר את זכות הדיבור לראש עיריית נשר, מר רועי לוי, שנמצא אתנו.

בסדר. מר לוי מנשר.

בוקר טוב.

בוקר טוב לך.

בוקר טוב לכל החברים. תודה רבה על ההזדמנות להציג את הבעיות הספציפיות של השלטון המקומי, אבל אני שומע שהחברים די הציגו את המנעד. דבר אחד שאני מבקש לציין, שהמרכזים הקהילתיים, חלקם דרך החברה למתנ"סים וחלקם עצמאיים ברשויות, מה שאומר בסופו של דבר שהרשויות המקומיות בפועל ממנות את תקציב המתנ"סים, וכמובן ההשפעה על אחוז הגבייה שיהיה בעתיד מול המימון, שיהווה בעיה לשנה הקרובה.

מה שאנחנו מבקשים ספציפית כרגע זה קודם כול להכניס את המרכזים הקהילתיים או את המתנ"סים – להכניס אותם למנגנוני ההלוואה שקבעה הממשלה עבור המשק הפרטי, כדי שיוכלו לקחת הלוואות באותם תנאים ובאותם היקפים. הסיבה המרכזית היא שכרגע רוב המתנ"סים נקלעו לבעיה תזרימית ותשלום לספקים כולם משלמים, שוטף פלוס 40, פלוס 60, פלוס 90. הגיעה שעת התשלום, ומצד שני אין הכנסה והרשויות לא מסוגלות היום לעמוד בזה. מה שבפועל יביא לדומינו – אי-תשלום לספקים, כי משכורות אתה חייב לשלם וכו'.

הדבר השני, לקבוע מנגנון פיצוי זהה למשק ולתת תיעדוף לאותם גופים. מאחר שהגופים האלה כולם הם עמותות ללא כוונת רווח, זה אומר שבפועל אין רווחים כספיים. זה לא עסק שאתה יכול להעמיד אותו break-even וכן לתת לו את האוויר לתקופה הקרובה. כאן מדובר במתנ"סים שחיים מהיד לפה, חודש בחודשו. כולם באותו מצב, אף אחד כאן לא מרוויח, אלא כולם מפסידים.

הדבר הנוסף שחשוב להדגיש, רוב המתנ"סים הוציאו את העובדים לחל"ת או לחופשות, אבל עדיין ממשיכים לשלם משכורות, בטח ובטח לחלק מהעובדים, אם זה המנכ"לים, אם זה שצריכים לשלם את המשכורות. בכל מתנ"ס יש את הגרעין הזה. מה שמיוחד לקורונה, ניצן, שבדרך כלל – שוב לא בכל מקום – בדרך כלל המתנדבים מאוגדים ומאורגנים דרך המתנ"סים הקהילתיים, דרך הבלתי פורמליים. אלה אותם עובדים שמתכללים את נושא המתנדבים, הם ממשיכים לעבוד, בטח לפני פסח, לחלק מזון ולעשות את כל הפעולות הנדרשות. אלה ארבעת הדברים המרכזיים.

הדבר הנוסף שחשוב לתת עליו דגש גם בוועדה הזאת, זה הנושא של ילדים בעלי צרכים מיוחדים. מי שהיום נותן את המענים שמשרד החינוך קבע שאנחנו אמורים לתת, זה אותם מתנ"סים, אותם גופים בלתי פורמליים, שאליהם מגיעים הילדים עם הצרכים המיוחדים, להפוגה של מספר שעות.

אני יודע. זה נושא הדיון הבא. כבר קיימנו על זה דיון בשבוע שעבר, יש לנו דיון מעקב בישיבה הבאה היום.

מה שאני מבקש לציין בעניין הזה שצריך מישהו שישלם את המשכורות האלה. זה הדבר היחיד. מישהו צריך לשלם להם משכורת. תודה רבה, ניצן.

תודה רבה לך, ראש עיריית נשר. חזק ואמץ. עידן רול, בבקשה.

תודה, אדוני היושב-ראש, כבר עולה פה תמונה שהיא יחסית ברורה. יש הסתכלות עכשיו בתקופת המשבר על החינוך הבלתי פורמלי, שהיא קצת קו ישיר של ההסתכלות על החינוך הבלתי פורמלי בתקופת שגרה. כאילו זה nice to have. זה נחמד וזה אקסטרה, זה משהו שאם יהיה כסף למשרד החינוך אז יטפלו בו, וזה לא ככה.

זה נכון לתמיד, אבל דווקא עכשיו בתקופה כזאת, מסגרות חברתיות, ילדים שתקועים גם ככה בבית, ומסגרות שעוד עושות התנדבות בקהילה ובחינוך מיוחד ונותנות אורך רוח מנטלי לילדים זה must. אני חושב שיש פה הסתכלות שצריכה להשתנות. משרד החינוך חייב להסתכל בכל תקצוב ובהיערכות המשברית הזאת בתחום החינוך – הוא חייב לכלול הפעם בצורה חד-משמעית את החינוך הבלתי פורמלי, שלא ייתנו להם לבוא ולקושש עזרה, אלא שיבינו במשרד החינוך ובמשרד האוצר שזה חלק. מדברים על פירמידת הצרכים של מאסלו, זה שם. זה לא שעכשיו דאגנו רק לבריאות ודאגנו ללמידה מרחוק פיזית והסתפקנו בזה. לא, הילדים האלה חייבים עוד שמץ של נורמליות, והשמץ של נורמליות הם מקבלים מהחינוך הבלתי פורמלי. זה חייב להיות בסל הכלים ההכרחי של החירום כרגע שאנחנו נמצאים בו.

תודה, עידן רול.

ניצן, יש לי שאלה. האם יהיה מישהו מטעם משרד החינוך? עדיין לא פגשנו אף אחד. אנחנו מדברים לעצמנו.

לא. למה אתר מעיר לפני? שאלת, אז עכשיו יעלה מישהו ממשרד החינוך. עכשיו עולה מישהו ממשרד החינוך.

כשתיתן לי את רשות הדיבור, אני אפנה אליו שאלות.

מאה אחוז. חגי גרוס, מנהל מינהל חברה ונוער במשרד החינוך, שהוא הגוף שאחראי על הנושא שאנחנו מדברים עליו. שלום. בוקר טוב, חגי.

בוקר טוב.

כבר עלו פה כמה וכמה נושאים. ההתייחסות שלך בבקשה.

בוקר טוב לכולם. משרד החינוך, כמו שנאמר פה, הוא אחראי על כל החינוך הבלתי פורמלי במדינת ישראל. הוא נמצא בקשר שוטף, גם בשגרה וגם בחירום עם כלל ארגוני החברה האזרחית, תנועות הנוער, ארגוני הנוער, המתנ"סים, גם תנועות הבוגרים, שזה הש"שינים, המכינות הקדם צבאיות וכו' וכו'.

עם פרוץ המשבר המשרד נערך להנחות את כלל גופי החברה האזרחית לשני צירי פעילות מרכזיים. הציר הראשון הוא העברת כל פעילות החינוך הבלתי פורמלי למישור הווירטואלי. אני רוצה לציין לטובה ולחיוב את תנועות הנוער, ארגוני הנוער והמתנ"סים, שאת כל הפעילות שהיו אמורים לעשות בצורה פיזית העבירו לצורה מקוונת. אנחנו מקבלים דיווחים. המדריכים נפגשים עם החניכים, יש פעילויות וירטואליות, והדבר הזה קורה בפועל.

הציר השני הוא ציר ההתנדבות. משרד החינוך אחראי על הפעלת המתנדבים, מתנדבי הנוער בחירום. המודל הוא מודל שעובד ברשויות המקומיות, ופה יש לנו שיתוף פעולה הדוק עם השלטון המקומי. מנהל יחידת הנוער ברשות הוא זה שמפעיל את המתנדבים ונותן מענה לצרכים של הרשות המקומית. שם הוא מפעיל במכלול החירום שלו גם את המתנדבים המקומיים, שזה המד"צים והנהגת הנוער המקומית, וכמובן גם את כלל השותפים, שזה התנועות, הארגונים, מכינות קדם צבאיות וכו' וכו'.

יש גם משימות לאומיות ארציות. למשל מרכזי החינוך, מה שנקרא "השמרטפיות", אבל אנחנו קוראים לזה "מרכזי החינוך לעובדים החיוניים של מערכת הבריאות". המשרד היום יחד עם השלטון המקומי אחראי להפעלה של 116 מוקדים כאלה כיום, על ידי מתנדבים, על ידי תמיכה פדגוגית. זה בגדול מה שהמשרד נערך אליו בתקופת החירום.

לגבי הסוגיות שעלו פה. קודם כול, כמו כולם אנחנו יודעים שהמשק כולו נמצא במשבר. המגזרים כולם, הפרטיים והציבוריים, נמצאים בתקופה קשה. הרבה מאוד עובדים יצאו לחופשה, כולל עובדי השירות הציבורי, ומטבע הדברים הדבר פוגע גם בכל הגופים שפועלים בחינוך הבלתי פורמלי.

בנוגע לתקנות אנחנו נערכים יחד עם משרד המשפטים להרחבה ולמתן פרשנות מקסימלית, על מנת שהתקנות יכללו כמה שיותר פעולות שאולי מלכתחילה לא היו כלולות בתקנה עצמה. אני מדבר על תקנות התמיכה. הבאתי את הדוגמה של תנועות הנוער. אם תנועות הנוער אמורות לפגוש את החניכים, אז הפרשנות המרחיבה שאנחנו ניתן ומשרד המשפטים יאשר, שהמפגש לא חייב להיות מפגש פיזי, אלא גם מפגש וירטואלי יכול לבוא בחשבון.

יש גבול לכמה שנוכל למתוח את התקנות. ולכן למשל, אם יש איזה תנועה או ארגון שכל מהות הפעילות שלהם היא טיולים ופעילות בשטח, אז פעילות וירטואלית יהיה קשה לכלול. אבל שוב, אנחנו עושים את המאמצים. אני חושב שכלל הגופים יודעים שאנחנו נמצאים בצד שלהם ופועלים יחד אתם.

חגי, תבינו שכולם היו רוצים לעשות את הפעילות הרגילה שלהם, הם פשוט נאלצים לעשות את זה וירטואלית, וכדי שהתנועות האלה לא יקרסו, וכדי שכאשר נחזור לשגרה יהיו פה תנועות במדינת ישראל, צריך להבין את זה. לכן פה החשיבות של התמיכה ושל התאמת התקנות למצב המיוחד הזה.

אנחנו בנושא הזה כתף אל כתף יחד עם התנועות והארגונים. אתה מוזמן לשאול את הדוברים שלהם. אנחנו פה יחד אתם. אני לא רוצה להגיד מול, אבל מצד משרד המשפטים יש נכונות להגמיש ככל האפשר. אני מקווה באמת שנמצא את השפה המשותפת. האינטרס של משרד החינוך הוא שאותם גופים שעובדים יעמדו על הרגליים, לא רק בשגרה, אלא גם בחירום. כי כמו שאמרו קודמיי, באמת אחד הפתרונות לחינוך ולרווחת הילדים הוא החינוך הבלתי פורמלי.

נכון. לגבי הנושא של המסעות לפולין, המפעלים ויוזמות אחרות, שכבר שילמו עליהם, והתנועות או הארגונים צריכים להחזיר את הכסף, והם כבר התחייבו לספקים, הוציאו הוצאות, והם צריכים להחזיר את הכסף. האם אתם יכולים לשפות אותם על העניין הזה, כי זה לא באשמתם? הם נקלעו פה למצב בלתי אפשרי.

הסוגיה הזאת של מסעות פולין והחזר התשלומים היא סוגיה כואבת ורגישה. בנושא הזה אנחנו כמו כל המשק ממתינים להנחיות של משרד האוצר. משרד האוצר אמור לתת הנחיות לכלל משרדי הממשלה והגופים הממשלתיים, איך משפים אנשים שנפגעו. זה לא רק פולין, זה בכלל אזרחים שסגרו כל מיני עסקאות ופתאום העסקאות לא יצאו לפועל. מי משפה אותם? אנחנו במשרד החינוך ממתינים להנחיות של משרד האוצר. אנחנו נפעל בהתאם להנחיות של משרד האוצר והמל"ל, כמו כל משרדי הממשלה.

מאה אחוז. גם אנחנו נפנה למשרד האוצר מטעם הכנסת בנושא הזה. אני שמח שדעתך כדעתי, כי פה באמת התנועות עלולות לקרוס. תיכף נשמע גם את התנועות עצמן. חבר הכנסת ווליד טאהא. בבקשה, אתה ברשות דיבור.

תודה, חגי. רציתי לשאול לגבי התקציבים שאמורים היו להיות מועברים לרשויות המקומיות במסגרת תקציב החינוך הבלתי פורמלי. אני יודע שמהשרד ביטל את כל התוכניות של החינוך הבלתי פורמלי מול הרשויות המקומיות, אני גם יודע – תקן אותי, אם אני טועה – שהמשרד הוציא לחל"ת את המפקחים בחינוך הבלתי פורמלי, הרשויות המקומיות הוציאו לחל"ת את כל כוח-האדם הקשור למחלקות הנוער, למעט אולי את מנהל המחלקה. האם נערכתם בעניין הזה לגמישות והמרת תקציבים עבור תוכניות שהוכנו כבר לביצוע? תוכניות אגב שיכולות להיות מותאמות גם לתקופות של קורונה. אנחנו יודעים שכל הגופים שהפעילו את החוגים, את התוכניות, הקורסים, וכל מה שהיה קשור בפעילות הבלתי פורמלית, הגופים האלה מובטלים לגמרי כיום, וגם להם אין מענה. מה אתה יודע להגיד לנו על הדברים האלה?

חגי, אל תענה. אני מבקש שמי שמקבל רשות דיבור, שלא ישאל רק שאלה, אלא שיגיד מה שהוא רוצה להגיד בנושא הזה באופן כללי, כי זה רשות דיבור, ויש לנו פה כאמור הרבה דוברים.

רציתי להגיד שצריך לעשות המרה בכספים האלה לטובת תוכניות שכבר קיימות בחלק מהרשויות והן מותאמות לתקופת הקורונה.

חבר הכנסת אימאן, בבקשה.

שלום לכולם. דבר ראשון, רציתי להביע תודה ענקית לכל הגופים והארגונים שעובדים בתחום הבלתי פורמלי, בראשם החברה למתנ"סים ומינהל חברה ונוער.

דבר שני שרציתי להעלות פה זה הנושא של מתן מענה בשוטף, בתקציב המובנה של הממשלה, לפעילות בתוך המתנ"סים בימים הרגילים ולא בתקופת החירום. אם אני מסתכלת על הפריפריה החברתית במדינת ישראל, ומדינת ישראל מחשיבה את עצמה כמדינת רווחה, אני חושבת שהחינוך הבלתי פורמלי הוא דבר שהוא must בחיים שלנו, ושיש זכות לכל ילד וילדה לקבל את החינוך הזה.

נזכרה כאן נקודה לגבי הלוואות למתנ"סים. כולנו יודעים שהמתנ"סים מקבלים את הסבסוד או את התקציבים שלהם דרך החברה למתנ"סים, מי ששייך לחברה למתנ"סים בעיקר, השכר של המנהל או המנהלת ותוכניות שמופעלות בתוך המתנ"סים, אבל לגבי שאר העובדים, במיוחד אם אנחנו מדברים על הפריפריה החברתית, זה תמיכה דרך הרשויות המקומיות. וכאן יש בעיה רצינית, שעכשיו תחמיר עוד יותר בגלל שכל ההכנסות, גם של הרשויות, נפגעו. כמובן כל התוכניות של החוגים הופסקו.

עכשיו אנחנו מדברים על הצורך לתת בכל זאת את השירות, ומוצעת כאן אלטרנטיבה של הפעילות הווירטואלית. נכון, זה נדרש, זה צודק, זה הוגן, זה מחויב, אבל מצד שני, שוב אני חוזרת לפריפריה החברתית, יש הרבה ילדים והרבה בתים בפריפריה הזאת שאין להם את הנגישות לשירות הזה. וזה מביא אותנו לשאלה, שכל פעם שאנחנו מגיעים לחירום ואז צפות הבעיות בצורה קשה מאוד ונוראית. השאלה, מה האחריות והמודעות של הארגונים, של המוסדות ושל הממשלה לנושא הזה, אחרי הקורונה, שזה יהיה הנורמה ולא לחכות שוב עד לחירום?

תודה. יבגני סובה.

גם הערה קטנה וגם שאלה לנציג משרד החינוך, חגי. הוא התחיל לדבר על המסעות לפולין. עד כמה שידוע, ההחלטה של שר החינוך לבטל את המסעות התקבלה עוד בסוף פברואר, היום אנחנו בתחילת אפריל. אני רוצה גם לשמוע מחגי אם יש לו תשובה, מה אתם מציעים מלבד זה שאתם מחכים להחלטה של שר האוצר או משרד האוצר, כשכל המדינה מחכה למעשה? מה ההצעה שלכם? הרי ככל שתודיעו מוקדם, גם להורים וגם לחברות שעוסקות בזה, עלות הביטול נמוכה מזה. אם זה שלושה שבועות, זה 400 שקל, אם זה שבוע לפני זה, זה יכול להגיע גם ל-2,000 שקל. זו השאלה, האם התכוננתם ומה עשיתם בחודש וחצי האלה?

דבר שני, זה יכול גם להקרין לשנה הבאה. תחשבו שהיום, ההורים שמשלמים כסף, או משרד החינוך שעובד עם הספקים, צריך להביא את זה בחשבון גם לשנה הבאה, לא בגלל שתהיה חס וחלילה קורונה. הדבר הזה הוא בלתי נתפס, ההורים משלמים כסף, מתבטלים מסעות, וההורים צריכים לשלם את הביטול הזה. זה נשמע הזוי, כי בסך הכול מדובר שהמדינה מעוניינת שהילדים, התלמידים, ייסעו למסעות האלה. אני אשמח מאוד לשמוע מה התשובה. מה נעשה בחודש הזה במשרד החינוך בשביל למצוא פתרון ולא רק לחכות לתשובה של משרד האוצר? תודה.

תודה. לפני שאני עובר לדובר הבא, מי רצה בחדר השני? יזהר שי?

כן, תודה, אדוני היושב-ראש. שאלה קצרה לחגי ממשרד החינוך.

יזהר, תגיד מה שאתה רוצה. זה לא שאלות-תשובות. אנחנו כאמור בדיון נמשך. בבקשה.

תודה, אדוני היושב-ראש, דרושה הבהרה ממשרד החינוך. הם עושים עבודה נפלאה, וכל הכבוד להם על כך, יש שאלה ביורוקרטית, שגם אתה ענית עליה, אדוני היושב-ראש. האם הם יודעים ספציפית מיהו האדם שצריך לאשר או מהו התהליך שבו מאשרים מפעלים שונים, למשל דיגיטליים אל מול פיזיים וכן הלאה? כדי לחתוך דרך העניין הזה, אני מדבר עם עמותות, אני מדבר עם ראשי ארגונים, אני מדבר עם תנועות נוער, כולם תקועים באותו סעיף תקנוני, והשאלה האם במשרד החינוך כבר יודעים איך לפתור את הבעיה הזאת ולשחרר תקציבים שכבר קיימים בתקציב, רק צריך לשנע אותם בסעיף התקציב הרלוונטי?

הנקודות ברורות. כבר התייחסנו, אבל אולי נחדד יותר גם בנושא פולין וגם בנושא התקנות. חגי, בבקשה.

אני אשתדל לענות על כל השאלות שנשאלו אחת לאחת. לגבי התקציבים לרשויות הערביות, ששאלת אותי חבר הכנסת הנכבד.

ווליד טאהא.

קודם כול, זה נכון. תקציב תוכנית אתגרים נעצר בגלל שהרוב המוחלט של התקציב מבוסס על חוגים, חוגים פיזיים, וכרגע החוגים הפיזיים לא מתקיימים. אנחנו כן נערכים ליום שאחרי בנושא של הסטת התקציבים. זאת אומרת, אנחנו נערכים לקחת את התקציבים שנשארו – הם לא הולכים לאיבוד – כדי לעבות את הפעילות של הנוער בחברה הערבית בתקופת החופש הגדול, זאת אומרת, לתגבר את החוגים, ננסה לארגן איזה קייטנות. התקציבים לא הולכים לאיבוד. לשם אנחנו מכוונים.

נשאלתי שאלה גם לגבי כוח-האדם ברשויות המקומיות. יש פה את נציגי השלטון המקומי, הם יכולים להיות שותפים לתשובה. אני יכול להגיד שברוב הרשויות המקומיות, לפי החשבון שלנו הרוב המוחלט, מנהלי יחידות הנוער שאחראים על פעילות הנוער לא יצאו לחל"ת, יש רשויות בודדות שבהן כן, וגם שם נמצא תחליף. אנחנו בקשר עם כל מי שהשלטון המקומי שם, וכפי שציינתי אנחנו בשיתוף פעולה הדוק עם השלטון המקומי כדי להפעיל את הנוער.

הייתה פה הערה או שאלה מחברת הכנסת לגבי התקציב החינוך הבלתי פורמלי בשגרה.

זו חברת הכנסת אימאן ח'טיב.

אני רק רוצה לציין שתקציב משרד החינוך לחוג לכל ילד הוא כ-84 מיליון שקלים. זאת אומרת, זה תקציב שמדבר על חיזוק הצפון, על החברה הערבית, על יוצאי אתיופיה, על החברה החרדית, על עוטף עזה. זאת אומרת, הרבה מאוד ילדים זוכים. יחד עם החברה למתנ"סים, יש לנו שיתוף פעולה אתם בחוג לכל ילד במימון של משרד החינוך. אני מדבר פה על השגרה. זאת אומרת, משרד החינוך ומינהל חברה ונוער בהחלט רואים את הסיפור הזה של החינוך הבלתי פורמלי וההעשרה של הילדים בראש סדר העדיפויות.

אני רוצה לסיים בנושא של פולין. אני אומר שוב, מדובר על נושא כואב. קודם כול, מינהל חברה ונוער, ברגע שהמסעות הודיעו על ביטול – ושוב, שר החינוך לא הודיע את זה מעצמו, זה היה לאחר התייעצות עם המל"ל. התקבלה החלטה ברמה הלאומית שעוצרים את כל המשלחות לחוץ-לארץ – המצב הזה יצר פה סיטואציה שהרבה מאוד משלחות כבר שילמו את רוב הכסף או לפחות את חציו. זאת סוגיה שמדובר בה על פיצוי. מייד לאחר מכן נערכנו באיזה חשיבה, ואנחנו ביוזמתנו ביטלנו את כל סבב הקיץ עד לנובמבר 2020. זאת אומרת, אין מצב שעכשיו אנשים נרשמים למסעות וחלילה הם ייאלצו לשלם פיצוי. עשינו הערכת מצב וקיבלנו המלצה לבטל. בקיץ לא יצאו יותר משפחות. לגבי הסתיו, נהיה בהערכת מצב. אם נראה שהעסק משתנה או משתפר לטובה, נתחיל לשחרר לאט לאט משלחות, ואנחנו נערכים לתגבר יחד עם אבטחה של השב"כ, יחד עם אגף הביטחון של משרד החינוך – נערכים לתגבר את כל הכוחות שלנו בפולין, על מנת שכמה שיותר תלמידים יוכלו לצאת בסבב הסתיו והחורף בשנה הבאה.

אני חוזר שוב על הסוגיה של הפיצוי. אנחנו פה לצערנו נמצאים בעמדת המתנה. אין לי כרגע תשובה. אני לא יכול להגיד: משרד החינוך ייתן פיצוי, כי מדובר על סכומים גדולים שכרגע אין למשרד. אנחנו, כמו כל המשק, מחכים להנחיות של משרד האוצר. ברגע שמשרד האוצר ייתן את ההוראות, אנחנו נקיים אותן ככתבן.

אנחנו נעשה בעניין הזה מעקב ונצרף את משקלנו לעניין הפיצוי.

לא קיבלנו תשובה לגבי המרת תקציבים, אדוני היושב-ראש.

אני חושב שאני עניתי. אמרתי שהתקציבים בחברה הערבית, אנחנו שומרים - - -

לא. אני מדבר על התקופה הזאת. לא שומרים אחרי שמסיימים את התקופה. אני מדבר על התקופה הזאת. למה לא עושים המרת תקציבים לטובת תוכניות שכבר הוכנו ברשויות רבות לביצוע מותאם לתקופת קורונה? למה לא לעשות את זה.

היושב-ראש, בינתיים גם 10,000 הורים צריכים לשלם את התשלומים של פולין, כי הם לא קיבלו - - -

אני לא יודע מי מדבר. מי שלא בתורו, שלא ידבר. אתה רוצה להתייחס? אני רוצה לעבור לדוברים נוספים. אתה נשאר אתנו, חגי, תוכל גם להתייחס בהמשך. אתה רוצה להתייחס כרגע?

אני נשאר לאורך כל הדיון. לגבי הסוגיה של המרת תקציבים, אני מציע שרשות שרוצה להעביר את התקציב, שתעבור דרך ג'לאל ספדי, שהוא מנהל תוכנית אתגרים שלנו, ואחראי על כל החברה הערבית במינהל חברה ונוער, תציע את ההצעה, ואנחנו נבחן אותה.

אדוני היושב-ראש, לגבי סכום הפיצוי, האם אתם יודעים במשרד החינוך מהו סכום הפיצוי?

יבגני, זה לא הולך ככה. סליחה.

רק רציתי לסיים עם השאלה הזאת.

הוא לא יודע. הוא אמר שהוא פונה למשרד האוצר. הוא עוד לא יודע. אין לו מידע באיזה אופן מקבלים פיצוי או שיפוי.

הערכות לפחות. בין מה למה?

יש לך הערכה, חגי?

תחדד את השאלה. כמה פיצויים ההורים יקבלו? זה תלוי במה שמשרד האוצר יחליט.

לא הבנתי את התשובה. הוא לא יודע אם יתבטל גם בקיץ או בסתיו – לא הבנתי את זה. תמצא פיצוי מתאים.

רונית שניר, מזכ"לית השומר הצעיר. בבקשה, רונית שניר.

שלום לכולם ובוקר טוב. אני רוצה להתייחס לכמה נקודות משמעותיות כי אנחנו לא נמצאים בשעת חירום רגילה. תנועות הנוער וארגוני הנוער רגילים לפעול במדינת ישראל בשעת חירום לצערי, יש לנו הרבה מאוד ניסיון בהפעלת פעילות חירום, כשיש מבצע בדרום, אבל השעה הזאת היא לא שעה רגילה, והיא דורשת מענים חדשים.

קודם כול, החירום הוא כלפי כל החניכים שלנו. זה לא אזור ספציפי בארץ, ואין לאן להוציא את החניכים, להעביר אותם. צריך לתת מענה לכלל החניכים. זאת תקופה שמעלה קשיים גדולים מאוד גם ברמה הנפשית, גם ברמה של המשמעות. אנחנו, כתנועות נוער, ניצבים בפני האתגר הזה, וייצרנו בתקופה קצרה מאוד מגוון רחב מאוד של מענים, גם מקוונים - -

ספרי לנו.

- - וגם נוספים. זה כוח חלוצי ומשמעותי שמתגייס למשימות לאומיות מרגע המשבר. דוגמה אחת שאנחנו תיכף נראה היא הדוגמה של הפעילות של ילדי הצוותים הרפואיים, שאנחנו מפעילים החל מהשבוע הראשון של המשבר.

היינו רוצים גב של המדינה, כדי לאפשר לנו גם לקיים את הפעילות הזאת בחירום וגם בחזרה לשגרה. צריך להבין שכדי להצליח לחזור לשגרה ביום שאחרי, אנחנו בתנועות הנוער לא הוצאנו אחוזים גבוהים של עובדים לחל"ת. מרבית העובדים שלנו עדיין עובדים כדי לקיים את הפעילות המקוונת וכדי להיערך ליום שאחרי. הכספים ממשיכים לצאת.

אגב, זה צריך להתבטא בשני דברים ברורים: האחד, זה מחויבות לתקנות, משהו ממוסמך, לא מסמך כמו שקיבלנו עד כה שאומר שאולי הפעילות שלנו לא נחשבת ולא נספרת.

דיברנו על זה. הזכרנו את זה.

הדבר השני זה מענה לגבי תקצוב פעילות החירום. היום, כשאני עושה קייטנה לילדי צוותים רפואיים בחדרה, כמו שתיכף נראה, ההסעות לפעילות הזאת, אלה הוצאות שהתנועה מקיימת. אם אני רוצה להפעיל מד"צים ליישוב ולהביא את הש"שין שלהם לשם, זו הסעה שאני מוציאה עליה כסף היום. האם יכול להיות תקציב לפעילות החירום הזאת? בסופו של דבר אלה משימות לאומיות, שאלפי מתנדבים של תנועת הנוער פועלים בהם היום. זו בעיניי המחויבות שאנחנו דרושים לה מהמדינה היום, ואני אשמח להראות.

העלינו לשיחה מדריכים, ש"שינים שנמצאים כעת בפעילות בחדרה, והם ישמחו להביא את נקודת המבט של השטח, שתוכלו לראות את הפעילות בעיניים ולשאול אותם.

בואו נשמע מישהו אחד מהם.

מיקה אייזנשטיין.

היא ש"שינית, מדריכה.

היא ש"שינית שלנו.

מה היא מפעילה?

- - - בקייטנה בחדרה.

איזה קייטנה?

קייטנה לילדי צוותים רפואיים.

שלום לכם, בוקר טוב, אתם בשידור לכנסת. תספרו לנו מה אתם עושים בדיוק?

אנחנו כרגע בקייטנה בחדרה, מפעילים שבעה ילדים של רופאים.

ביום-יום אנחנו קומונרים בקיבוצים בגליל העליון. כל אחד מאתנו על שני קיבוצים.

עכשיו אנחנו גרים בחדרה. במקור אנחנו גרים בקיבוץ שמיר, זה בשנת השירות שלנו, אבל עכשיו בחדרה, בגלל שאנחנו עובדים בקייטנות ביום-יום. אנחנו שמונה – ארבעה עושים קייטנה בגן מסוים, אנחנו ארבעה שעושים בגן אחר, שתי משמרות של בוקר וצוהריים, שבעה ילדים עם מסכות וכפפות כל הזמן, שומרים על ההנחיות, ומביאים את הרוח של תנועת הנוער לילדים, עושים להם משחקים, שרים אתם שרים - - - לפני האוכל, ודואגים לשמור על קודים של קבוצה, שזה אחד מהקודים של התנועה שלנו.

אלה ילדים של צוותים רפואיים. אתם עושים את זה כדי שההורים יוכלו לעבוד בעבודה שלהם? זה הרעיון?

לגמרי.

לא רק אנחנו. יש יותר מ-20 רשויות שזה מה שקורה בהן עכשיו. הבוגרים שלנו התחילו לעשות את זה כבר לפנינו, כמו שרונית אמרה, עוד ממש בשבוע הראשון. בנוסף, אני ועומר עכשיו במשמרת מ-07:30 עד 12:00, ואחר כך נמשיך מהבית לעשות את הפעילות המקוונת בקנים שלנו.

נכון. התחלנו הרבה מאוד לפני. אנחנו רק שבוע עכשיו בחדרה, אבל את הפעילות המקוונת כבר התחלנו מרגע שבו השגרה שלנו הפכה משגרה של להגיע לקיבוצים ביום-יום לשגרה שהיא בבית ודרך המחשב, שזה גם אנחנו וגם מדריכים שאנחנו מפעילים. הם לגמרי אתנו בזה, וזה מרגיש כמו שליחות, גם להפעיל את הנוער דרך המחשב, להתעסק אתו ולשמוע אותו, ולראות אותו דרך המחשב וגם מפגש עם החניכים פה, עם הילדים של הרופאים, זה גם מרגיש ממש כמו משימה לאומית, שאנחנו עובדים פה עם ילדים, ובאותו זמן ההורים שלהם עובדים, עוזרים להציל חיים.

מאה אחוז. חבר'ה, באמת היה כיף לשמוע אתכם. אתם עושים עבודה מהממת. תודה מיקה ועומר.

יש לנו מסר שהיינו רוצים להעביר בכללי לאנשי ונשות חינוך, בעיקר למורים, אולי רגע לשחרר מהחומר שצריך ללמד ולהתרכז בנפש של הילדים. זה משהו שאנחנו עושים, ואנחנו מזהים שממש צריך לעשות אותו עכשיו.

צודקים לגמרי. חבר'ה, תודה. חזק ואמץ. רונית, חזרה אלייך לסיכום העניין הזה, רונית שניר, מזכ"לית השומר הצעיר. ראינו פה למשל דוגמה של פעילות שאתם עושים, קייטנה לילדי צוותים. תמקדי מה זה מטיל עליכם מבחינת עלויות וצורך בתמיכה. רונית שניר. בבקשה, משפט אחרון. סיכום.

קודם כול, כל השגרה של תקנת שנת השירות, של קומונות כמו ששמענו, של אש"ל שהם מקבלים ונסיעות, אנחנו ממשיכים לשלם באופן רגיל. מעבר לזה, יש פה הוצאות נוספות, אני חייבת להגיד: הרבה מאוד על ציוד מיגון, כדי שהחבר'ה האלה, שמתנדבים בקייטנות, יוכלו לשמור על עצמם כמה שיותר, על אף הסיכון. דבר שני, הרבה מאוד הוצאות של נסיעה, כי אנחנו לא יכולים להשתמש בתחבורה הציבורית כמו בשגרה, אז הרבה מאוד מוניות והסעות שמובילות אותנו לשם, למוקדים שבהם אנחנו מתנדבים. מעבר לזה, כמובן הוצאות מזון ודברים כגון אלה. אני חושבת שההוצאה המרכזית ביותר היא תהיה הוצאות של ציוד מיגון והוצאות של הסעות. מבחינתנו זו הוצאה גדולה. תחשבו שבמגבלות, אפילו אם אנחנו מוציאים רכבים של התנועה, לצאת עם שני אנשים ברכב במקום רכב מלא זה כמה וכמה נסיעות כדי להביא את המדריכים האלה לנקודה. אלה באמת הוצאות גדולות מאוד.

זה ברור, רונית. תודה וכל הכבוד לשומר הצעיר. עומר ינקלביץ', בבקשה.

חשוב לי להודות לצוותים מקרב לב. אני חושבת שהדקה וחצי שדיברו פה בני הנוער עשתה את שלה, ואנחנו רוצים להודות לכם כולנו. אנחנו פה בכנסת, אתם עושים את העבודה האמיתית ויישר כוח גדול לכם.

לגבי מה שדיברנו על האוצר, בלי תוכנית רלוונטית אין פה הרבה משמעות לשבת עם האוצר. צריך להכין תוכנית מסודרת ורלוונטית ולגשת איתה לאוצר. ואני מבקשת ממשרד החינוך לייצר את התוכנית הזאת. אנחנו צריכים אסטרטגיה מסודרת של חזרה לשגרה ושל ההתמודדות עכשיו, וכדאי לעשות את זה בהקדם.

אני מבקשת לומר דבר שלא דיברנו לגביו, וזה על בסיס הדיון הראשון שלנו לגבי ילדי החינוך המיוחד. הם לא מקבלים בשלב הזה את הפעילות הבלתי פורמלית, וצריך למצוא גם לדבר הזה פתרון. בהמשך לדבריה של חברתי פה לגבי האוכלוסיות המודרות והפריפריאליות, אז כן, יש את החרדים, יש גם את הבדואים ויש גם את הדרוזים, שאין להם נגישות, וצריך למצוא להם פתרונות. תודה רבה.

איריס האן, מנכ"לית החברה להגנת הטבע. אחריה – חברת הכנסת קטי שטרית.

האם יש החרגה בתקנות? אנחנו דמים בתקנות הרגילות, האם נתבקשה החרגה לתקנות חריגות כי אנחנו בתקופה חריגה?

אנחנו אמרנו את זה, וזה התבקש. הוא כבר התייחס לזה. אני מבקש לא להתפרץ, גם ככה קשה לנהל דיון בצורה הזאת. איריס האן, מנכ"לית החברה להגנת הטבע.

אני רק אגיד שהצטרפתי לשיחה. אני מאגף התקציבים, ממשרד האוצר.

תודה לך.

לא הוזמנו לשיחה. סיימתי שיחה אחרת במקום, אני אשמח אם תפנו אליי שאלות - - -

מאה אחוז. יש כמה שאלות. תקשיבי בינתיים לדוברים, ונפנה אלייך בהמשך. תודה. איריס האן, בבקשה.

תודה רבה. תודה על הדיון החשוב והמשמעותי ותודה על זכות הדיבור. אני אציג בקצרה את המטרה, היעד מבחינתנו, את הקושי העיקרי שאנחנו נתקלים בו, וארבע דרכים שבהן אנחנו מקווים לקבל מענה ופתרון.

מבחינתנו המטרה, כמו הדוברים הקודמים, היא באמת להיערך ליום שאחרי. וכמו בתחומים אחרים במשק, מה שנדרש זה לשמור את התשתית, התשתית לפעילות הלא פורמלית, לחינוך הלא פורמלי. אצלנו כמובן זה פעילות חינוכית, חוגי סיור, פעילות בחברה הערבית – כל מה שקשור ביציאה החוצה. כמו שדיברו החבר'ה הצעירים לפניי, זה הנשמה, האוויר, וזה לא מותרות, כמו שנאמר קודם. והתשתית בתחום הזה של הפעילות החינוכית הלא פורמלית, התשתית היא ההון האנושי – המדריכים, הרכזים, כל מי שעובד, עובד עם הילדים ועובד עם הנוער. אז היעד הוא לשמור את התשתית האנושית, את ההון האנושי ליום שאחרי.

הקושי העיקרי, מעבר לקשיים הכלכליים שהוזכרו כאן – הקושי העיקרי שאנחנו נתקלים בו הוא הפער הצפוי, כפי שאנחנו רואים את הדברים עכשיו, תקופה שבה מסתיימת תקופת הזכאות לדמי אבטלה של העובדים הרבים שהוצאנו לחל"ת – מדריכים, רכזים, כל עובדי ההדרכה, כמה מאות בחברה להגנת הטבע – לבין המועד שבו אנחנו סבורים שנחזור לפעילות, שכמובן יש אי-ודאות בעניין הזה, אבל אנחנו צופים שיהיה פער.

רוב ההון האנושי בתחום הזה או חלק גדול ממנו הוא אנשים צעירים. תקופת הזכאות שלהם לדמי אבטלה היא קצרה, ואנחנו חוששים שאם המצב הזה יימשך, כל ההון האנושי הזה שאנחנו משקיעים בו שנים רבות, יום-יום, יתפזר לנו, ייעלם, וביום שאחרי הוא כבר לא יהיה אתנו.

כדי שנוכל לשמור את התשתית הזאת אנחנו מבקשים סיוע ותמיכה בכמה דברים. אנחנו רואים כמובן בעבודה שלנו תשתית שהיא תשתית חיונית. נאמר קודם שהיציאה החוצה היא לא מותרות, זה משהו שאני גם מקווה, בהתייחס גם לשלוש התקופות שהוזכרו קודם של החזרה לשגרה, שזו תהיה אחת הפעילויות הראשונות שתתאפשר. היציאה החוצה כמובן בקבוצות קטנות, בטבע, מרוחקים אחד מהשני, אבל שזה יהיה משהו שנוכל לחזור אליו בהקדם.

הסיוע שאנחנו צריכים הוא בארבעה מישורים: האחד, הסיוע לנו, כמעסיק, לשלם לעובדים, להחזיר עובדים למעגל העבודה באופן מקוון, בכל דרך שתהיה, כדי לא לאבד את העובדים הללו, כדי לא לאבד את ההון האנושי הזה, ושלא נעמוד ביום שאחרי בלי מדריך.

הדבר השני, והוא נאמר כאן על ידי קודמיי, אני מצטרפת אליו, תקנות התמיכה. תקנות התמיכה מותנות בפעילות, אנחנו נספרים ונמדדים לפי פעילות. אנחנו עושים פעילות מקוונת, אבל היא מוגבלת. יש מסמך של משרד המשפטים, שהוזכר קודם, לגבי ההגמשה של הפרשנות של התקנות. זה קריטי, זה חיוני. בלי ההגמשה של התקנות אנחנו, כמלכ"ר, כארגון, פשוט לא נשרוד את התקופה הזאת בפעילות החינוכית.

הדבר הראשון זה החזרת עובדים, כדי לסגור את הפער בין החל"ת לבין החזרה לעבודה, הדבר השני, הגמשת התקנות.

חזרה לפעילות, כל פעילות – זה נאמר קודם על ידי קודמיי – גם מפעלי קיץ, גם אסטרטגיות שונות לחזרה לשגרה. אנחנו, החברה להגנת הטבע, נשמח לשתף פעולה בכל רעיון שיעלה ליום שאחרי, בהתאם לשלוש התקופות שהוזכרו קודם, כי הדבר שאנחנו רוצים יותר מכל, זה לא כסף, אלא לחזור לפעילות.

והדבר האחרון, שאולי מצומצם יותר, אבל אני כן מניחה שהוא משמעותי, גם לעמותות נוספות שנמצאות כאן, זה פטור מארנונה או סיוע בכל דרך אחרת, שתסייע לנו כמלכ"ר לשרוד את התקופה הזאת, עם היכולת, החוסן והאפשרות לחזור למה שאנחנו עושים, במהרה בימינו, לאהוב את הטבע, לטייל בטבע ולחנך עוד דורות של ילדים לאהבת הארץ ולשמירה עליה. תודה.

תודה איריס, וכל הכבוד על הפעילות בשגרה ובחירום. כולם אוהבים את החברה להגנת הטבע. תודה, איריס. חברת הכנסת קטי שטרית בזום. בבקשה, קטי.

תודה. ראשית, אני רוצה לשבח ולהלל, חד-משמעית להלל את העשייה הנהדרת של ארגוני הנוער ושל תנועות הנוער, בעיקר בשכונות ובעיירות הפיתוח, ששם ממש נדרשת עבודה, והתרומה הרבה של הפעילות שלהם ניכרת בכל מקום.

לגבי השכונות ועיירות הפיתוח שכרגע נמצאים במצב קשה מאוד, ואני מגדירה "קשה מאוד" בגלל הבתים הקטנים, הצפיפות, משפחות מרובות ילדים וחוסר עשייה בבית, זה יוצר בעיות רציניות ביותר.

ולכן אני מציעה הצעה, שאם אפשר יהיה להמשיך פעילות, או מקוונת או אפילו פעילויות בטלפון, באמצעים אחרים, כדי להמשיך את הפעילות השוטפת של אותם ילדים שהיו מגיעים אחת לשבוע, אחת לשבועיים, שזה דבר מעולה. דווקא אותן אוכלוסיות חלשות, שם הבעיה הרצינית. אני לא דואגת לאוכלוסיות אחרות, כי אני בטוחה שנעשית עבודה גם משפחתית וגם של תנועות הנוער והארגונים.

דבר נוסף, האם יש לכם תוכנית אסטרטגית של יציאה מהמשבר? רצוי שתעשו אותה בשיתוף פעולה עם הארגונים, בכדי לדעת את הצרכים מהשטח. כמי שהייתה פעם ראש המטה של שר החינוך, לפעמים אנחנו נמצאים במצב כזה שאנחנו לא כל כך יודעים מה קורה בשטח. ולכן דווקא מתוך הארגונים הייתי מבקשת את התוכנית, בשיתוף פעולה יחד עם אותם ארגונים שעושים עבודה בשטח. להקשיב להם, לשמוע מה הצרכים ליום שאחרי המשבר, וכמובן להצמיד את זה גם לתוכנית תקציבית. תודה.

תודה. תודה, חברת הכנסת קטי שטרית. את צודקת, אני מצטרף לדברייך. עוד מעט נחזור לאנשי משרד החינוך וננסה גם לחדד את העניין הזה לתוכנית ליציאה מהמשבר, כי כולנו רוצים להגיע לשם ולהגיע לשם טוב.

נשמע עכשיו את נציגת ההורים, את צופית גולן, יושבת-ראש הנהגת ההורים העירונית ברחובות. בבקשה. רשות הדיבור שלך.

תודה רבה. קודם כול, בוקר טוב ותודה רבה על זכות הדיבור. אנחנו רוצים להפנות את תשומת לב הוועדה לתחומים נוספים של החינוך הבלתי פורמלי ולפן הכלכלי, מבחינתנו ההורים.

קודם כול, לחוגים. אנחנו מבקשים שיפסיקו את הגבייה החל מחודש אפריל, ולבדוק כיצד ניתן לזכות במיידי עבור החודשים שלא התקיימה בהם פעילות, אם לא ניתן לבטל חיובים. אנחנו מבקשים לאפשר ביטול רישום של החוגים עד סוף מאי ולא עד סוף מארס, כמו שהיה מקובל, ולקבל החזר מלא על שירותים שלא נצרכו, ולאפשר להורה, אם תהיה השלמה של החוג, או הפעילות שהוא נרשם אליה, לבחון האם הוא מעוניין לצרוך אותה או לקבל זיכוי כספי, כי השלמה כנראה תהיה ביולי, או באוגוסט, ולא בהכרח ההורה ירצה. אנחנו גם מבקשים שתהיה סגירה של החשבון בתוך שבועיים מרגע החזרה ללימודים, סיום שנת הלימודים, מה שלא יהיה.

לגבי תנועות הנוער, יש גם החלק היחסי של העלות שלנו, ההורים, בדמי ביטוח, חברות וכו'. הילדים כרגע לא נהנים מהפעילויות האלה, לא כולם יכולים לצרוך אותם בזום, לא לכולם זה מתאים, ועבור חלק מההורים ההוצאה הזאת היא מאוד מאוד גדולה, כי יש תנועות נוער שהעלות בהן היא מאוד מאוד גבוהה.

נושא נוסף שהוא חשוב לנו זה הצהרונים, שגם הוא סוג של חינוך בלתי פורמלי. יש הסכם עם המש"מ בנוגע להפסקת חיובים לחודש אפריל, וצריך לוודא קודם כול שהוא מתקיים בכל הרשויות, ושככל שתימשך פה ההשבתה הוא יימשך גם לחודשים הבאים, גם פה לבטל את הרישום עד סוף מאי, ולא עד סוף מארס, כמו שהיה מקובל. לבטל רישום לשנה הבאה ולקבל החזר על מקדמות, אם שולמו, וגם פה, סגירה של חשבון בתוך שבועיים, מרגע שאנחנו מבינים איפה אנחנו עומדים. הכסף הזה הוא מאוד מאוד קריטי להורים, וחשוב לנו לקבל אותו.

תודה, צופית גולן, יו"ר הנהגת ההורים ברחובות. בהחלט נקודות חשובות. נשמע התייחסות של משרד האוצר, כי זה חוזר על עצמו, גם השיפוי על המסעות ומפעלי הקיץ וההחזרים להורים, וגם פיצוי על רישום לחוגים ודברים מהסוג הזה, וכמובן תמיכות וכו'. אורלי ליימן, שלום לך. בבקשה.

רוב ענייני ההחזרים של התשלומים, שהתייחסת אליהם, הם סוגיות בין ההורים לבין החברות, ספק, תלוי בנושא. צהרונים זה הרבה פעמים הרשויות המקומיות. כל נושא באופן פרטני. מבחינה תקציבית אין פה כל כך עניין שלנו. משרד החינוך הוציא הנחיות ברורות לגבי תשלומי הורים שקשורים למוסדות חינוך, שזה בסמכותו. מעבר לזה, כל התקשרות היא בהתאם לחוזה ההתקשרות הפרטני.

למשל, הורים שילמו על המסעות לפולין, אלה תשלומים כבדים, אלפי שקלים לילד, והמסעות בוטלו השנה. אמר לנו נציג משרד החינוך, חגי, שהוא פונה אליכם כדי להבין איך הם אמורים להחזיר את הכסף הזה. נאמר, תנועה כמו דרור ישראל, או בית ספר שגובה כספים, וכבר שילמו על טיסות ושילמו לספקים, וצריך להחזיר כסף להורים, כי מי ששילם על משהו שלא מתקיים צריך לקבל את הכסף חזרה, נדרש פה שינוי, ופה אתם נכנסים לתמונה.

אני בהחלט מבינה את המורכבות, בעיקר סביב הנושא של המסעות לפולין, שמדובר בסכומים - - -

לא רק. יש גם כל מיני דברים אחרים, אבל זאת דוגמה.

הסיטואציה התקציבית, אני חושבת, ברורה לכולם. אנחנו נמצאים באמצע משבר, אנחנו כל הזמן במיפוי של הצרכים אל מול התקציבים השוטפים. יש תקציבי עתק שהולכים לבריאות, גם לחינוך יש תקציבים נוספים שצריכים להגיע. אנחנו כל הזמן בבחינה מתמדת. כרגע עוד אין התייחסות ספציפית לפיצויים לנושאים פרטניים מעבר לתשלומים שהמשרד הפסיק כלפי החברות השונות.

תצטרכו לבחון את העניין הזה, כי פה יש לנו המון פניות. מדובר בתנועות, ארגונים, ארגוני נוער, גופים, עמותות, רשויות מקומיות, אין-ספור של גופים שמפעילים פעילויות. אנשים שילמו על פעילויות, כולל כבר לפעילויות קיץ, שכנראה חלקן יתבטלו, ואנשים צריכים את הכסף חזרה.

הנושא ממשיך להיות בבחינה. אני אדגיש שיש פה גם סוגיות תקציביות של משרד החינוך שהוא צריך לבחון, יש פה גם סוגיות משפטיות בהקשר של כל החוזים שצריך לבחון, ויש פה גם סוגיות תקציביות שאנחנו בוחנים ביחד עם המשרד באופן תדיר.

תישארי אתנו בדיון כי ייתכן שנפנה אלייך שאלות נוספות. בעניין הזה, אני חייב להגיד, התשובה לא מספקת, כי יש כאן בעיה גדולה ואמיתית, וצריך לפתור אותה, וגופים כמו תנועות נוער, גם ככה לא נהנים מרזרבות, ואם הם עכשיו יצטרכו לעשות החזרים על תשלומים שהם כבר שילמו והם יצטרכו לחזור להורים, הם עלולים לקרוס.

נמשיך. נשמע עוד נציג של ארגון חשוב, עופר נוימן, ארגון הנוער הגאה, איגי. שלום עופר, בוקר טוב, טוב לראותך אותך. עופר, בבקשה.

האמת שלראות אותך יושב בכיסא יו"ר הוועדה זה כיף גדול.

חן חן.

גם אם אני חושב על זה בעיניים של הנוער שלנו, הנוער הגאה, אני חושב שלראות את ניצן הורוביץ יושב בראש ועדה זה דבר שהוא מרגש.

חן חן.

המציאות היא מציאות מאוד מאוד מאוד בעייתית, כשאנחנו באים להתעסק בנוער שמטבעו הוא נוער קצה, נוער שוליים, נוער בסיכון, איך שתבחרו לקרוא לו. נוער להט"בי – כל מחקר יוכיח שכל כולו לצערי עדיין הוא נוער בסיכון.

החצר האחורית של הקורונה חוטפת מכה איומה וקשה עליה – איך אוהבים היום להגיד? "אקספוננציאלית" – אקספוננציאלית. במקרה הלהט"בופוביה בתוך הבית: ההשפלות, המכות, איומים בהתאבדות. לצערי הרב אנחנו מטפלים בחמישה מקרים של הגעה לאשפוז פסיכיאטרי בשבועיים האחרונים מהקבוצות החרדיות והערביות שלנו. העולם הזה, לפעמים אפשר לטעות שכולנו נהנים מאימוני זום ומשיחות בזום לקראת הפסח, אבל יש נוער שיושב בבית, חוטף מכות, חוטף השפלות, סגור בחדר, לא יכול להשתתף. מבחינתי זו משימה דרמטית מאוד בשבועות האחרונים. העברנו את כל מערך הפעילות שלנו לזום ומשתתפים בו בסביבות 1,500 ילדים בשבוע, אבל אנחנו יודעים משיחות של המדריכים שלנו, בעיקר באוכלוסיות הערביות, החרדיות והדתיות – אנחנו שומעים מצוקה נוראית של מי שהבית עבורו הוא פשוט בית כלא.

יש איזה פער מוזר. משרד החינוך עושה לתחושתי לילות כימים כדי להתייצב ולהתגייס לסיטואציה, ראיתי שחגי גרוס פה, אני לא יודע אם הוא מאזין, אבל אני חושב - -

הוא מאזין.

- - שמה שקורה מבחינת משרד החינוך והיכולת לעמוד, לפחות בתחושה שלי, לצד הארגונים בשלב הזה זה דבר חשוב ונכון.

בתוך כל זה קיבלנו בשורה מאוד מאוד מאוד לא מוצלחת ממשרד הרווחה, שהודיע לנו שהוא יקצץ, לפחות בחודש אפריל, אם לא קדימה, באופן משמעותי את כל ההתקשרויות שהוא עשה, שהן התקשרויות חוזיות מאוד מאוד רציניות, ואנחנו מתכוונים לעשות כל מה שניתן, כדי שהרבה כסף עבורנו, ובואו נגיד את האמת, מעט כסף עבור המדינה, לא ילך דווקא מהראש ומהלב של נוער שחווה עכשיו חוויה מאוד טראומתית בשבועות האחרונים.

מי הגורם שאמרת שהודיע לכם על קיצוץ?

לא רק לנו. לכל העמותות שעובדות עם משרד הרווחה. שני חוזרי מנכ"ל ומכתבי רמ"ט, שמודיעים על קיצוצים משמעותיים מאוד בחודש אפריל. אני מקווה שתהיה התעשתות, כי על מארס הייתה התעשתות. הודיע לנו במארס על קיצוץ, התעשתו ואמרו: הבנו, אתם עושים את כל מה שאתם צריכים, גם עכשיו בתוך החוזים, אנחנו מאוד מקווים שגם באפריל תהיה הבנה מחודשת של המציאות. תודה.

תודה לעופר נוימן, מנכ"ל איגי, תמשיכו לעשות עבודה טובה. נשמע את משרד העבודה והרווחה לפני שמפצלים אותו לשני משרדים, הבנתי לפי המשא-ומתן.

ניצן, אני מחכה.

אורלי פרומן, בבקשה. ואז נעבור למשרד העבודה והרווחה.

כמו שאנחנו שומעים, חשוב שכל הגורמים שאתנו, גורמי הממשלה, יבינו שהפעילויות שאנחנו מדברים עליהן, מה שנקרא "החינוך הבלתי פורמלי", שהן לא רק הנשמה היתרה של החינוך, הן עמודי החוסן של החברה והקהילה, והן חלק מובנה מחינוך ילדי ישראל. זה לא שונה מהחינוך הפורמלי, הילד הוא אותו ילד. נהפוך הוא, האמצעים והכלים שיש לחינוך הבלתי פורמלי הם המפתח לקידום אוכלוסיות ולצמצום פערים.

לצערי גם בשגרה הם לא מצליחים להגיע לכלל ילדי ישראל, אבל זה בהחלט היעד. וחשוב כאשר מדברים על קיצוצים ועל תמיכות או מקדמות שלא מגיעות בזמן, חגי נקב ב-84 מיליוני שקלים – חגי, זה אולי הרבה כסף, אבל זה לא מספיק כסף כדי לטפל בנפש של הילדים, בתחום הכי חשוב לקידומם האישי. וזה משפיע כמובן על היכולת הלימודית שלהם אחר כך בשעות הבוקר בבתי ספר.

האחת, מנהל מחלקת הנוער ועובדיו, שכבר נגעו בזה, הם חייבים להיות עובדים חיוניים, אם אנחנו מבינים את חשיבות הפעילויות שלהם, וברשויות החלשות זה לא קורה. ודווקא שם צריך סיוע מיוחד, במיוחד בתקופה כזאת כמו בכל ימות השנה.

השנייה, זה הילדים עם הצרכים המיוחדים והאוכלוסיות המיוחדות, כמו למשל מה שעופר נוימן נגע בו. צריך דגש בתקופה הזאת, ואני קוראת למקבלי ההחלטות להחזרה מיידית לפעילות אמיתית, הן פורמלית והן בלתי פורמלית, של האוכלוסיות בעלות הצרכים המיוחדים. הנזק המצטבר שקורה בתקופה הזאת, שהם לא מקבלים כמו הילדים הרגילים, לא את ההוראה המקוונת ולא את הטיפולים, וכבר דיברנו על זה, קל וחומר הפעילויות האלה, הבלתי פורמליות. חייבים בתנאי ההגנה הנדרשים להחזיר במיידית את הפעילות לילדים עם הצרכים המיוחדים ולאוכלוסיות המיוחדות.

השלישי, זה כל הנושא של פעילות חודשי הקיץ. אדוני היושב-ראש, אני מבקשת שנקבל תוכנית מסודרת, שהיא יחידה אחת. החינוך הפורמלי והחינוך הבלתי פורמלי, מגיל הגן עד סוף התיכון, לפעילות חודשי הקיץ, יולי-אוגוסט מלא. אני מזהירה ומזכירה זה מותנה ומתנה את חזרת המשק לפעילות רגילה.

ודבר רביעי ואחרון. אני מבקשת נתונים כמה ילדים ובני נוער נהנים בתקופה הזאת מהפעילויות שתוארו עד כה, מה מידת הפיקוח שיש על הפעילויות הווירטואליות, צריך לכמת גם את הכסף, על מה מדובר, כמה קיצצו, כמה צריך להוסיף, כמה מדובר בנושא של פיצוי. אנחנו חייבים מול האוצר וועדת הכספים לדבר במספרים שאנחנו יודעים, לא רק באמירות כלליות.

דבר אחרון. תודה רבה לכל אנשי החינוך הבלתי פורמלי באשר אתם, מהמשרד עד השטח, על כל הפעילות הברוכה שאתם עושים למען ילדי ישראל.

תודה, חברת הכנסת אורלי פרומן. אנחנו עוד נחזור לנציג משרד החינוך עם הנקודות הטובות שלך. נציג משרד הרווחה, נחום עידו. נחום, שלום לך, בוקר טוב.

שלום, בוקר טוב לכם.

העלה כאן עופר נוימן, מאיגי, אבל זה דבר שגם נכון לגבי ארגוני נוער אחרים, את הנושא של קיצוץ תקציב אפריל. נשמח לשמוע את ההתייחסות שלך לנושא הספציפי הזה ובכלל.

באופן כללי, הקביעה של המשרד שלנו הייתה שבכל השירותים שלא ניתנים או שניתנים בצורה מקוונת, הפחתנו את העלות, זאת אומרת, את ההשתתפות של המשרד שלנו. המשרד שלנו ירד אפילו עד 15% למקרים שבהם ברור לחלוטין שהשירות נסגר לחלוטין, הוא שירות שניתן רק בצורה מקוונת. החלטת המנכ"ל הייתה לתת לכולם רק 40% ולא יותר מזה. אנחנו פתוחים לזה שיש שירותים שאולי ניתנו ברמות כאלה ואחרות ברמות גבוהות יותר, לאפשר להם. בשלב הזה, אחרי כל הבדיקות שנעשו על ידי הנהלת המשרד שלנו, ההחלטה הייתה לאפשר 40% בלבד, למי שפועל בצורה מקוונת בלבד.

נחום, אתה מבין פה את הקושי. כשאתם מקצצים 60% מהתקציב של ארגונים כאלה, שהם כן מקיימים את הפעילות הזאת, הווירטואלית, וכן מדריכים שלהם עובדים, וכן מכינים מערכי שיעור, חוגים וכו', זה קולע אותם לקושי פשוט בלתי אפשרי. הם לא יוכלו להשתקם אחר כך במצב כזה.

אנחנו מדברים על סכומים אדירים של כסף, וההתקשרויות של המשרד שלנו הן במאות מיליוני שקלים, אפילו יותר ממיליארדים בעניין הזה, והיינו צריכים לעשות סדר בכל השירותים הללו, ולקבוע אלו שירותים באמת ניתנים בצורה כזאת שאנחנו יכולים לתת כסף ובאלו פחות. ייתכן שהשירות הזה במקרה נפגע, או שירותים אחרים נפגעו, ואנחנו כמובן פתוחים לעשות עוד מחשבה ועוד חשיבה לגבי הדברים הללו. בהחלט יש כוונה שהנספח הזה, שהיה בחוזר המנכ"ל האחרון, ישתנה בהמשך בהתאם לאופי השירותים שניתנים.

פה אנחנו מדברים על ארגונים שעוסקים למשל בנוער שהוא בדרגות סיכון מסוימות, והמערכת הזאת, הווירטואלית, הקשר הזה עם הארגון, עם המדריכים, איזה סדר של פעילות, הוא חיוני, פשוט חיוני.

העלות של קשר וירטואלי היא לא אותה עלות של קשר שאתה עושה פיזית. זאת אומרת, אנחנו לא נחזיק את הבתים ואת הדברים האלה. נכון שזאת עלות מסוימת שצריך לספוג, אבל העלות היא לא אותו דבר, וכאשר מדובר פה על הוצאה של כל כך הרבה עובדים לחל"ת, לא ייתכן שהמדינה גם תממן את החל"ת בצד דמי אבטלה וגם תממן את העובדים כשהיא נותנת להם את הכסף, אבל הם בעצם הוצאו לחל"ת. לצערנו הרב בהרבה מאוד ארגונים הרבה מאוד אנשים הוצאו לחל"ת, המדינה מצד אחד מממנת אותם בדמי אבטלה ומצד שני מממנת אותם מטעם המשרדים. אנחנו צריכים לעשות את האיזון הזה בין הדברים הללו, ואנחנו נמשיך ונעשה את זה, אני מניח גם בהמשך.

אולי כדי להבהיר את הנקודה הזאת, אולי נחזיר לרגע את עופר מאיגי, שיתייחס ספציפית למה שאמרת מבחינת ההוצאות שיש לארגונים גם בתקופה כזאת. עופר, תתייחס ספציפית למה שהוא אמר. בבקשה.

אני מאוד שמח לשמוע שהמשרד מוכן לשקול שוב את הקיצוצים שלו בחלק מהמקומות, ואנחנו נעשה מה שצריך כדי להסביר למשרד איפה הדברים עומדים מבחינתנו.

רק למען הדיוק, המשרד לא משלם על הבתים, אנחנו כעמותה משלמים על הבתים שבהם אנחנו פעילים בפעילות שהמשרד בצדק דורש לקיים. זה לא ממש חלק מהמכרז. כל עמותה במובן הזה מאוד שונה מרעותה. מה שכן, העובדים הסוציאליים, אנשי הטיפול, הקווים החמים שצריך להחזיק כל היום, אנחנו לא יכולים להפסיק ולפטר. ואני אגיד בכנות, אנחנו גם לא יכולים לעשות אתם 40%, כי 40% מהיום זה בדיוק השעה שבה הם חוטפים מכות, ו-40% מהיום זה בדיוק השעה שבה לא זורקים מהבית וצריך לעבור לשלטר שגם הוא מבודד עכשיו. העובד הסוציאלי שלי צריך לעשות את החיבור בין הילד מכפר בצפון לבין המקלט הרלוונטי, שלא כרגע מבודד, ולא כרגע חסום לכניסה של עוד אנשים בתל אביב. כמובן אנחנו עמותה אחת מיני כמה, אבל לכל עמותה יש את האירועים החירומיים, שהם לא קורים רק ב-40% מהפעילות, הם קורים איפה שהם קורים, ולכן אנחנו מאוד מאמינים שהמשרד צריך להמשיך את הפעולה. הפעולה היא פעולה משותפת שלנו ושל המשרד. אנחנו ספקי שירותים של המשרד. נכון, המשרד יכול להחליט ברגע נתון שהשירות הזה פחות מעניין אותו, אבל אנחנו צריכים לדעת שזה המצב. אם המשרד אומר לנו "60% קיצוץ", אז הוא אומר לנו 60% מהשירות הזה שאנחנו מעניקים היום למשרד מטעמו פחות קריטי לנו בעת הזאת.

עופר, תודה. אני אומר לנחום עידו ממשרד הרווחה: תבואו בדברים עם הארגונים ותנסו לראות איזה פעילויות דווקא בקבוצה כזאת, וירטואליות דווקא, אולי אפילו אפשר לא רק לשמור באותו היקף, אלא אפילו להגביר. למשל קו חם, למשל מוקדי מצוקה טלפוניים – דברים כאלה זה בדיוק הזמן לעשות, לא רק בגלל שאי-אפשר לעשות דברים אחרים, אלא פשוט בגלל שהמצוקה עולה וארגונים ספציפיים כאלה, צריך להתחשב בהם מבחינת התקצוב של אפריל וגם כנראה מאי, כי כנראה נהיה בהשבתה גם בחודש הבא.

אני בהחלט מסכים שאנחנו צריכים לעשות את זה, אנחנו עושים את זה לאורך כל הזמן. אינני מכיר את העמותה כי התפקיד שלי הוא אחראי על הנושא של ילדים עם מוגבלויות, ואני חייב לציין שבתחום הזה אנחנו עושים את העבודה הזאת ואנחנו משתדלים. אני מכיר היטב את הדברים, ואני מאוד שמח דרך אגב על תנועות הנוער שעוזרות מאוד לילדים עם מוגבלויות. בתחום הספציפי הזה של הקהילה הלהט"בית אני לא בדיוק מכיר, אבל אני בהחלט אעביר את זה לגופים אצלנו במשרד, שאחראים על הנושא הזה.

בבקשה, חבר הכנסת אורי מקלב. אתה גם יכול להתייחס לנושאים אחרים, אם אתה רוצה, אבל בקיצור, כי אנחנו כבר לקראת סיכום.

אנחנו מאוד מתרשמים מהעבודה שעשיתם, כפי שגם ציינת, אבל בכל אופן יש נושאים שהתעלמתם מהם, כמו נוח"מ בקהילה, אם אתה מכיר את הפרויקט הזה, שהוא פרויקט מאוד מאוד ספציפי, דרך הרשויות המקומיות. מדובר בבני נוער שנמצאים גם ברקע חרדי, גם לומדים במוסדות, לא הפורמליים, הרגילים, מה שאנחנו רגילים לקרוא לזה "מוסדות חרדים", אלא מוסדות שבאים בעיקרון למנוע נשירה ולעשות התאמות גדולות מאוד באופן כללי, ובתקופה הזאת להם יש חשיבות יתרה. את הנוער הזה להכניס למסגרת זה לא פשוט, ולצאת – הוא יוצא מאוד מאוד מהר.

כל הפעילות הזאת של המוסדות האלה – הרשויות המקומיות נתנו את האפשרות ונתנו תוכנית איך אפשר להמשיך - - - ובכל אופן אני שומע מראשי רשויות מקומיות, כולל גם מראש מועצת בנימין שאומר לי: לשאר הדברים נתתם מענה, לזה אין שום תכנון, לא התייחסתם לזה והפסקתם את הפעילות בתקופה הזאת.

אני חושב שדווקא בפעילות הזאת שהיא מאוד רגישה, שהבנייה שלה מאוד קשה, לשמור על המסגרת קשה מאוד. ההפסקה בפעילות בזמנים האלה היא הרבה יותר אקוטית, יש לנו משמעות הרבה יותר גדולה. זה נראה חצר אחורית, שבסדר, עשינו. זה לא אקסטרה, זה אולי בא אחרי מאמצים שהם לא נמצאים, אבל אי-אפשר להתייחס לזה כתוספות. עד שהכנסנו את זה, זה צריך להיות חלק ממרכז הפעילות. בסופו של דבר הופסקה הפעילות.

אני חושב שצריך להחזיר את זה לפעילות. יש קשיים, אבל אתם יודעים להתגבר וצריך להתגבר על הקשיים של הימים האלה.

תודה. חבר הכנסת מקלב. נחום, אתה רוצה להתייחס?

יש הערה, בהקשר של משרד הרווחה.

הערה קצרה.

תודה, אדוני. ושוב, כבוד למשרד הרווחה על העבודה הטובה שאתם עושים. בימים האחרונים אני בקשר עם הפורום הציבורי של כפרי הנוער והפנימיות, חלקם תחת פיקוח משרד הרווחה. יש כ-10,000 ילדים ובני נוער בפנימיות שבפיקוח משרד הרווחה, רובם נשלחו הביתה. יש עוד כ-20,000 בפנימיות האחרות, גם שם רובם נשלחו הביתה. השאלה הספציפית שלי, האם מישהו דואג שהילדים האלה יקבלו מחשבים וגישה ללימודים המקוונים? התשובה דרך אגב היא לא, לכן אני שואל, האם יש איזה ניסיון במשרד הרווחה לשתף פעולה עם האוצר ועם משרד החינוך, כדי לטפל באלפי ילדים שנשלחו הביתה? אין להם גישה לחומר המקוון והם ממשיכים לייצר פערים או להגדיל את הפערים הבלתי נתפסים בינם לבין התלמידים האחרים, שבדרך כלל נמצאים איתם ביחד.

תודה, יזהר. נחום, תתייחס לשאלות של שני חברי הכנסת. יש לנו עוד כמה דוברים בקיצור. בבקשה.

כמו שאמרתי קודם, גם בנושא שהזכיר חבר הכנסת אורי מקלב, אנחנו מדברים על הרבה מאוד תוכניות וכל אנשי המקצוע שלנו כל הזמן בקשר עם הרשויות המקומיות כדי לבדוק את התוכניות ולראות מה אנחנו יכולים עוד לתת וכיצד אנחנו יכולים לשנות את ההחלטות האחרונות, ואני מניח שגם בנושא הזה נעשה חושבים, ואם יהיה צורך לתת יותר מ-40%, ניתן יותר מ-40%.

בנוגע לנושא של המחשבים, התחלנו לעבוד על הנושא של המחשבים כדי לאפשר לאנשים מכל מיני גופים גם לקבל כסף ולתת מחשבים. אני לא מכיר את הנושא הספציפי של בני הנוער. אני יודע שבנושא של מוגבלויות עשינו עבודה עם הביטוח הלאומי, עם קרנות הביטוח הלאומי, וגם עם דברים אחרים, כדי לתת לאנשים מחשבים. אנחנו בהחלט חושבים על זה, ובחלק מהדברים גם חילקנו מחשבים, אני מניח שזה יהיה גם בעתיד. עד כמה שנוכל לאפשר לחלק מחשבים, נעשה את זה, אבל מדובר פה על איגום משאבים, גם של מתנדבים, גם של המשרד וגם של האוצר כדי לאפשר את הדברים הללו.

תודה, נחום עידו, עוד נהיה בקשר. יש לנו דוברים אחרונים, ואז נשמע שוב את נציגי משרד החינוך והאוצר. רם שמואלי, קבינט החינוך. בבקשה, בקיצור אם אפשר. בבקשה.

בוקר טוב. אנחנו כרגיל מקיימים בלילה לפני ישיבת הכנה עם כל השותפים שנמצאים פה: תנועות הנוער, ארגוני הנוער. אני רוצה לסכם את הדברים: קרה פה פיגוע כלכלי גדול מאוד שפגע בכל הגורמים הבלתי פורמליים, ואני חושב שזה עלה פה מדוגמאות רבות מהשטח. אני רק אתן דוגמה, אני אישית, אתמול ב-06:30 בבוקר, התנדבתי בארגון השומר החדש, שאני חלק ממנו. מגיעים 40 חניכים בשלושה אוטובוסים. למה? כי אלה הדרישות. מה שברור הוא שהפיגוע הכלכלי הוא גדול, אבל הוא בעיקר, כמו שאמרה חברת הכנסת פרומן, הוא בעיקר ביישובים החלשים, וזה גם נאמר על ידי חברת הכנסת מהחברה הערבית. היישובים החלשים נאלצו להוציא את רוב עובדי הנוער שלהם לחל"ת או לפטר אותם, ולמעשה אין שם תשתית, גם מאותה תשתית שקיימת בימים כתיקונם. ולכן אני ממליץ לך, ניצן, שהוועדה תקרא למשרד החינוך לאפשר לכל עובדי הנוער, בעיקר ביישובים במצב סוציו-אקונומי נמוך, לא להפסיק את עבודתם, כדי שהם יוכלו - - -

יש עלייה של 660% בבעיות של אלימות בקרב בני נוער, וזה נתון שאומר דרשני.

אני רק מחזק. זו נקודה ראשונה.

דבר שני, בתור איש צבא לשעבר, החינוך הבלתי פורמלי מתגלה בעת חירום, גם בסוגיה של חוסן וגם בסוגיה של התנדבות, ולכן יהיו משברים גדולים גם בעתיד, ואנחנו צריכים לחשוב על תוכנית אסטרטגית, כמו שאמר שלומי קסטרו מארגוני הנוער – תוכנית אסטרטגית איך אנחנו רואים את החינוך הפורמלי והבלתי פורמלי ביחד, בבסיס התקציב. כי אתה נתקל פה, ניצן, בשאלה למה מקצצים ראשון בבלתי פורמלי? אם אנחנו אומרים שהוא נותן הכי הרבה חוסן לאומי, אם אנחנו אומרים שהוא נותן הכי הרבה חוסן נפשי ויכולת של פעילות בחירום, הוא מקוצץ ראשון. לכן אני ממליץ לך מאוד לקרוא לתוכנית אסטרטגית בנושא החינוך הבלתי פורמלי. אנחנו, בקבינט הציבורי לחינוך, וזה משפט הסיום – בתוכנית האסטרטגית שנגיד לממשלה הבאה בעוד מספר שבועות, שלושת הנושאים האלה של תקצוב דיפרנציאלי של החינוך הבלתי פורמלי, לשים אותם בבסיס התקציב בשביל לחבר את הפורמלי והבלתי פורמלי בראייה אחת, זאת ההזדמנות של המשבר, ואת הדבר הזה נעלה בתוכנית אסטרטגית, תוכנית חומש לחינוך, שנציג לממשלה הבאה.

תודה, רם שמואלי. דוברת אחרונה. אני אתן אחר כך הערות לחברי הכנסת, ואז משרד החינוך יסכם. הדר אליהו, מרכז השלטון המקומי.

שלום, שלום. צוהריים טובים.

בקיצור נמרץ, ורק דברים שלא נאמרו בבקשה.

רק בהתייחס לכמה דברים שנאמרו. האחד, במדינת ישראל 256 רשויות, כמדומני 28 רשויות בלבד שלחו לצערנו את מנהלי מחלקות הנוער שלהם לחל"ת, כך שבאמת הרוב השאירו. זה כתוצאה ממהלך משותף יחד עם משרד החינוך, עם מינהל חברה ונוער ועם משרד הפנים, להכניס כמובן את מנהלי מחלקות הנוער כעובדים חיוניים בתוך הרשימה. נשאלת השאלה, מה באמת קורה עם כאמור כמעט 30 הרשויות האלה? אנחנו מדברים על רשויות בעיקר פריפריאליות וערביות לצערנו הרב, שנמצאות במצוקה כלכלית גם כך בשוטף באופן כללי.

האם תוכלי להעביר לנו את הרשימה של הרשויות?

הרשימה מצויה בידי מינהל חברה ונוער. אין לי בעיה להעביר את זה. אני חושבת שנכון שתקבלו את זה, בוודאי.

תעבירי לוועדה.

עוד בעניין הזה. דובר פה על רכזי נוער. רכזי נוער לא מתוקצבים ממשרד החינוך. יש רכזי התנדבות, שוב הם ממש בתקצוב דיפרנציאלי. רוב רובם של רכזי הנוער לא מתוקצבים, הכול מתקציבי רשות, ואני מזכירה לכם שהרשויות, מעבר למעמסה הכלכלית שיש עליהן, נדרשו לצמצם לכדי 30% מבעלי התפקיד לכלל המשימות שלהן עבור האזרחים, ואנחנו באמת במצוקה.

דבר נוסף. אנחנו מדברים על מגוון פעילויות בקיץ שנעשות ברשויות המקומיות, עם פעילויות לנוער, עם בתי הספר של החופש הגדול, צהרונים שנמשכים וכו'. מה שחשוב לעשות זה לעדכן את התקנות, קודם כול בתוכן שאפשר לעשות, כי המציאות משתנה, אנחנו רואים את זה, וכפי הנראה לא יהיו שינויים מאוד מאוד גדולים עד אז, ונצטרך להשתמש באמצעים שונים ומגוון, והדבר החשוב ביותר הוא לשנות את היחס בין כוח-אדם למספר המשתתפים, שזה בוודאי עתיד להשתנות, גם אם יאפשרו לקיים פעילות כלשהי. אם זה היה מדריך ל-30 חניכים, אני בטוחה שחייבים להוריד את היחס הזה, ואז בהתאם גם לתקצב, אחרת לא נוכל לעמוד במשימה הזאת.

תודה רבה לך.

אמירה אחרונה. אחרונה אחרונה חביבה.

אני מבקש לסיים. רק אם זה משהו חדש, משהו שלא נאמר.

מנהלי מחלקות הנוער מתוקצבים, שוב דיפרנציאלית, לפי אשכולות סוציו-אקונומיים במידה זו או אחרת, מתוקף חוק. נכון לעכשיו הרשויות המקומיות קיבלו רק שליש מהתקציב, ושני שלישים נותרים, שהיו אמורים להיות מועברים בסביבות מארס, אולי גם תחילת אפריל, פשוט נעצרו, ואנחנו מדברים על תפקיד מתוקף חוק, שכאמור ברוב המוחלט של הרשויות עדיין מאויש מהסיבות הברורות מאליהן, כי הם מובילים את החינוך הבלתי פורמלי ברשויות המקומיות, כמובן יחד עם בעלי תפקידים נוספים. עד כאן.

תודה. תודה. הערות קצרות ביותר של חברי הכנסת. קצרות ביותר, בבקשה.

אני מבקשת לשאול את נציג משרד החינוך בנוגע לצהרונים. אני מבינה שכספים מושבים להורים. ראיתי החרגה בסעיף 6 בחוזר שיוצא לגבי המוכר שאינו רשמי. שם יש החרגה ושם לא משיבים את התשלומים להורים, דווקא המוכר שאינו רשמי. מדובר על חברות שבדרך כלל הנושא הכלכלי שם הוא – דווקא חברה במצב סוציו אקונומי שיותר קשה לה להתמודד עם המצב כרגע. אני מבקשת לקבל מענה מדוע הם הוחרגו, המוכר שאינו רשמי, בנוגע לצהרונים?

תודה. עוד הערה, שאלה, לחברי הכנסת?

רק להוסיף לבקשה שלי לנתונים, אלו תוכניות בתקופה זאת לא עובדים לא במקוון ולא בשום דרך אחרת, כמו תוכנית רעים למשל, שהיא קיימת במרכזים קהילתיים לילדים על הרצף האוטיסטי וכדומה? אני רוצה לדעת איזה תוכניות לא עובדות כרגע בשום דרך שהיא.

הערה אחרונה, בבקשה.

תודה, אדוני היושב-ראש, כיוון שאתה לקראת סיכום, אני מבקש להציע שבאחת הישיבות הקרובות יגיע בדחיפות נציג רלוונטי או נציגות רלוונטית של האוצר, כדי לתקף את כל הרצון הטוב שהובע פה על ידי אנשי משרד החינוך, הגורמים השונים, הארגונים וכן הלאה. כולם בעלי רצון טוב, כולם עושים. עד שלא תבוא החותמת מהאוצר, הכול דיבורים באוויר. הם חייבים להתחייב לאפשר העברת כספים שלא דרך התקנה הקיימת, אלא בהגמשתה. הם חייבים להתחייב לתקציב ללמידה מרחוק לילדי הפנימיות, הם חייבים להיות כאן, והוועדה חייבת לדרוש מהם התחייבות מפורשת. תודה.

יש לנו את הנציגה, תיכף נשמע ממנה דברים, אבל אני מצטרף לדבריך. חברת הכנסת ח'טיב, הערה קצרה.

בקשר לתמיכה של החינוך הבלתי פורמלי, דיבר חברי, חגי ממינהל חברה ונוער, לגבי התוכנית חוג לכל ילד. כשאני דיברתי על פריפריה חברתית, לא התכוונתי לפריפריה גיאוגרפית. נכון שרוב הסיכויים שגם שם תהיה פריפריה חברתית, אבל כולנו יודעים שיש עוד הרבה יישובים שהם לא בפריפריה הגיאוגרפית ולא מקבלים את התוכנית, אפילו בשגרה, של חוג לכל ילד.

לכן אני רוצה להציע כאן שהתוכנית הזאת תהיה על בסיס צדק חלוקתי, שתהיה חלוקה דיפרנציאלית לדברים לגבי יישובים שיש בהם מדרג סוציו-אקונומי נמוך. תודה.

תודה. זאת הייתה הערה אחרונה. נחזור לחגי, סיכום שלך בשני משפטים, נציגת האוצר ואני אקרא את סיכום הדיון. בבקשה, חגי.

הקשבתי בקשב רב. שוב, אני רוצה לציין את שיתוף הפעולה המלא שיש לנו עם כלל גופי החברה האזרחית, תנועות הנוער, ארגוני הנוער והמתנ"סים. אנחנו עובדים ביחד. המטרה המשותפת שלנו היא לנסות ולמנוע ככל האפשר את הפגיעה התקציבית, ולצורך כך אנחנו מגמישים את הפרשנות לתקנה ואני מאמין שברוב המוחלט של המקרים נצליח.

ברור לנו שהחינוך הבלתי פורמלי נותן מענה חשוב מאוד, הוא עושה את זה בצורה מקוונת, הוא עושה את זה בצורה של התנדבות, וזה האינטרס של המדינה כולה, וכמובן גם של משרד החינוך.

אנחנו הולכים להנחות את כלל הגופים להגיש לנו תוכנית עבודה ליציאה מהמשבר, שכל גוף יכמת לנו את מידת הפגיעה ואת הצרכים שלו להמשך, ואנחנו נגבש אותם בתוכנית כללית כלכלית אחת ונגיש אותה למשרד האוצר, בתקווה שנקבל מענה. אני מזכיר לכולם שאנחנו נמצאים בתקציב המשך ולא בתקציב מדינה רגיל, אבל יחד ננסה לעשות את המקסימום כדי שהפגיעה תהיה מינימלית.

תודה.

הוא לא השיב לי.

תודה, חגי. אחרונה חביבה, נציגת האוצר אורלי ליימן עיני. בסוף הכדור מגיע אליכם. אני חייב פה הערה שאני מקבל, לגבי המסעות לפולין, סוגיה כאובה. הכסף הועבר לחברת נסיעות שמארגנת את המסע, התנועות עכשיו לא יכולות להחזיר את הכסף וצריך לתת פה פתרון, אבל זו דוגמה ספציפית, אומנם כאובה, לבעיה יותר רחבה. אורלי, התייחסות שלך לנקודות שעלו, ונצטרך לקיים על זה גם דיון מעקב בהקדם. בבקשה.

באופן כללי, גם אנחנו המשרדים, וגם העמותות השונות, פועלים תחת צו בריאות העם ותחת תקנות שעת חירום - -

זה ברור.

- - זה מה שאפשר לעשות במסגרת הקיים. אני כן מציעה שכל הצרכים יתוכללו במשרד החינוך, כדי שלכשיהיה שינוי, אם יהיה שינוי, אם יוארכו התקנות או משהו כזה, הצרכים האלה יוכלו להיות מתוכללים ולקבל מענה ככל שניתן.

זה ברור, אפילו מהדיון הזה, שיש שינוי. כבר אנחנו בשינוי גדול, וכנראה השינוי עוד ילווה אותנו לאורך חודשים, כך שפה נצטרך לעשות תפנית בכל המדיניות, לפחות לחצי השנה הקרובה. אני לא רואה אפשרות אחרת. אני חושב שחייבים להיערך לזה ולהבין את זה, כי, די, עסקים כרגיל, אולי בשנת הלימודים הבאה נחזור איכשהו לזה, אבל בחצי השנה הקרובה לא נראה לי שתהיה חזרה לשגרה, ונצטרך לתת פה מענים לכל המגזר העצום הזה, שדווקא בזמן הזה הוא מגזר קריטי, הבלתי פורמלי. קריטי.

בסדר גמור. באופן כללי אנחנו נמצאים בקשר רציף עם משרד החינוך למיפוי כל המענים הדחופים, הזכירו פה את הלמידה מרחוק ועוד פעילויות דחופות שהמשרד עושה, גם בתחום הבלתי פורמלי. אנחנו נותנים מענה איפה שאפשר, וזה עבודה מקצועית בין המשרדים באופן יחסי.

תודה, אורלי. אנחנו נקיים על זה כאמור דיון נוסף מייד אחרי החג. אני רוצה לומר פה כמה מילות סיכום. קודם כול, תודה לחברי הכנסת מכל הסיעות שהגיעו לוועדה.

הוועדה מברכת את תנועות הנוער וארגוני הנוער על כל הפעילות המבורכת שלהם בימים האלה, פעילות חיונית לפי כל קנה מידה. הוועדה פונה למשרד החינוך ולמשרד האוצר להבטיח את תקציב תנועות הנוער והארגונים לשנות התקציב 2021-2020, כולל ש"שינים.

צריך לוודא שלהורים יוחזר מלוא הכסף עבור פעילות שלא התקיימה, כמו מסעות לפולין או טיולים.

צריך למצוא דרך לפצות את תנועות הנוער על הנזק שנגרם להן בגין ביטול הפעילויות. אם לא יפצו אותן, התנועות יקרסו. חייבים להבין את זה.

צריך להבטיח את יכולת תנועות הנוער וארגוני הנוער למצות את תקנות התמיכה, ולשם כך צריך לשנות את התקנות בצורה שתגדיר גם פעולות וירטואליות כפעולות המזכות קבלת תמיכה, אחרת, שוב, הן יתמוטטו כספית. אני מבין שיש הבנה כזאת, צריך ליישם את זה.

משרד החינוך ירחיב את הפרשנות של תקנות התמיכה, כדי לאפשר לתנועות הנוער לקבל כסף. אני מדגיש שאומנם יש קושי לתת תקציב עבור פעולות וירטואליות, אבל זה נחוץ ונדרש.

הרוב הגדול של הפעילות של החברה למתנ"סים הוא פריפריה, שם גם יש אתגר טכנולוגי. יהיה בור תקציבי גדול. צריך לתת להם תעדוף בהלוואות שיקבל המשק.

נעביר לכולם את הסיכום, ותוכלו לראות בצורה מפורטת.

צריך לתת מענה לילדים עם צרכים מיוחדים. הם מגיעים לפעילויות הפוגה במתנ"סים, וצריך לשלם משכורת לאנשים שעובדים שם.

החינוך הבלתי פורמלי צריך להיות בסל הכלים ההכרחי של התלמידים, קודם כול כדי לשמור על השפיות בימים אלה.

תקציבים שנשארו מפעילות שלא התקיימה יועברו לעיבוי פעילויות בקיץ, כולל במגזר הערבי.

רשמנו לפנינו שמשרד החינוך נערך לתגבר את מסעות פולין בסתיו, ככל האפשר.

בעניין התנועות שמקיימות – שמענו את השומר הצעיר – קייטנות, פעילויות לילדי צוותים רפואיים, עבודה ברוכה, צריך להרחיב אותה.

צריך לספק לצוותים שפועלים בכל זאת, לא וירטואלית, אמצעים למילוי המשימה. שמענו חוסר בציוד מיגון, שיפוי על הסעות, אוכל. אין אוטובוסים, אפילו מדריכים ש"שינים צריכים לנסוע באופן מיוחד. אנחנו פונים למשרד החינוך להכין תוכנית עבור תנועות הנוער, שעם התוכנית הזאת אפשר יהיה לבוא למשרד האוצר ולדאוג לתקציב לתנועות הנוער. כאמור, פיצוי לתנועות הנוער, שיפוי ההורים – את זה אמרנו.

לגבי עובדים בחינוך הבלתי פורמלי שיצאו לחל"ת, ויש הרבה מאוד כאלה, צפוי שיהיה פער זמנים בין תקופת קבלת דמי האבטלה ובין תחילת העבודה. ולכן צריך למצוא פתרון לעובדים האלה לתקופת הפער, כדי שהם יוכלו להבטיח את החזרה שלהם לעבודה הקודמת. אגב, זו נקודה לגבי כל המשק. זה ברוך גדול.

כאמור הוועדה מאפשרת לבטל חוגים וקבלת החזר כספי מלא להורים עבור פעולות שלא התקיימו, שמענו את זה מהנהגת ההורים, החזר כספי יחסי לדמי חבר בתנועות הנוער, החזר כספי על צהרונים וכו'.

שמענו כאן התייחסות מיוחדת לאיגי. תקציב איגי קטן מאוד. דווקא בימים המיוחדים האלה נוער איגי זקוק להתייחסות מיוחדת, והוועדה פונה למשרד הרווחה לא לקצץ בתקציב איגי בחודש אפריל, כפי שלא קיצץ לבסוף בחודש מארס.

הייתה כאן המלצה חשובה ונכונה, נדמה לי של חברת הכנסת אורלי פרומן, שמנהל מחלקת הנוער ועובדיו חייבים להיות מוגדרים עובדים חיוניים, כדי שימשיכו בפעילות, והוועדה קוראת לפעילות מלאה של החינוך הבלתי פורמלי בחודשי הקיץ ולתוכנית ברורה מה הולך להיות בקיץ. אגב, גם בפורמלי וגם בבלתי פורמלי.

עוד מילה לגבי משרד הרווחה. שמענו כאן שהמשרד מעביר רק עד 40% תקציב על הפעילויות עכשיו, משום שהטענה היא שפעילויות וירטואליות זולות יותר. אבל שמענו שהמשרד יבדוק אפשרות לשינוי בעניין הזה עבור פעילות תנועות הנוער וגם ייבדק מתן תקציב לכפרי נוער, פנימיות וכו'. שמענו פה מיזהר שי על אלפי ילדים שנשלחו הביתה, אין להם מחשבים, הם צריכים קשר, ופה צריכה להיות פעולה.

ביקשנו ממרכז שלטון מקומי להעביר לוועדה את רשימת הרשויות שהוציאו לחל"ת את העובדים המטפלים בנוער, כדי שאנחנו נפעל להחזרתם לעבודה, כי זה מאוד חשוב.

רק משפט אחד בקשר להמלצות. בקשר להקלות של ההלוואות למתנ"סים, לא רק הקלות, צריך שתהיה תמיכה תקציבית, כי למתנ"סים אין מאיפה להחזיר אחר כך את ההלוואות.

תודה.

הם לא בעסקים רווחיים שיש להם אפשרות להחזיר את הכסף, הם בקושי מתנהלים במשק סגור.

תודה. זה היה בעיניי דיון חשוב ביותר. נוטים קצת להעלים עין לפעמים מהחינוך הבלתי פורמלי, והדגש כאמור, כמעט תמיד, הוא על החינוך הפורמלי, על המערכות של בתי הספר וכו', אבל החינוך הבלתי פורמלי, דווקא בימים האלה, הוא חשוב במיוחד. יש פעילות אדירה שנעשית בארץ, אדירה, ואוי ואבוי אם כתוצאה מהמשבר הזה והפסקת תקציבים עכשיו, ששמענו עליה, חלק מהגופים האלה יתמוטטו. כולם צריכים לתת כתף ולתת יד כדי שפעילות החינוך הבלתי פורמלי תימשך, הכסף יועבר, וכדי שנצא מהמשבר מחוזקים והארגונים האלה ימשיכו לפעול, כולם, בין אם תנועות ובין אם ארגונים. זה חשוב במידה בלתי רגילה. תודה רבה לחברי הכנסת. יש לנו ישיבה נוספת בעוד חצי שעה, ישיבת מעקב בנושאים השונים שאמרנו: השכלה גבוהה, חינוך מיוחד ומגזר ערבי. נתראה כאן בעוד חצי שעה. תודה רבה לכולם.

הישיבה ננעלה בשעה 11:56.