פרוטוקול של ישיבת ועדה


הכנסת



3
הוועדה המיוחדת בעניין ההתמודדות עם נגיף הקורונה
31/03/2020


פרוטוקול מס' 7
מישיבת הוועדה המיוחדת בעניין ההתמודדות עם נגיף הקורונה
יום שלישי, ו' בניסן התש"ף (31 במרץ 2020), שעה 09:30

השפעת משבר הקורונה על הרשויות המקומיות
השפעת צמ

חברי הוועדה: עפר שלח – היו"ר
תמר זנדברג
מיקי חיימוביץ'
יוליה מלינובסקי קונין
יואב סגלוביץ'

משה אבוטבול
יעקב טסלר
אימאן חטיב יאסין
אוסאמה סעדי
ג'אבר עסאקלה
אנטאנס שחאדה
איילת שקד

טליה לנקרי - רח"ט עורף, המל"ל

אלי רגב - מנהל מינהל החירום, משרד הפנים

חיים ביבס - ראש עיריית מודיעין, ויו"ר מרכז השלטון המקומי

רון חולדאי - ראש עיריית תל אביב-יפו

יחיאל לסרי - ראש עיריית אשדוד

בני ביטון - ראש עיריית דימונה

עורסאן יאסין - ראש עיריית שפרעם

נעה בן שבת

ענת כהן שמואל

אירית שלהבת


השפעת משבר הקורונה על הרשויות המקומיות

בוקר טוב, אני רוצה לפתוח בבשורה טובה הנובעת מפעילות הוועדה, בעיקר של חבר הכנסת אוסאמה סעדי וגם שלך חבר הכנסת עסאקלה, שהעליתם את זה פעם אחר פעם. קיבלתי עכשיו הודעה ממנכ"ל משרד הבריאות שכבר מכניסים לעבודה את הסטודנטים לסיעוד שסיימו את לימודיהם, נותנים להם איזה סוג של אישור זמני. הם יעבדו אחר כך כמתנדבים ואז תחת צו ואז יקבלו שכר. בזה יכניסו מאות ידיים מתבקשות.

בכמה מדובר?

במאות. אנחנו לא יודעים כמה אבל זה מאות. נראה לנו טבעי לחלוטין שהדבר הזה יקרה לנוכח המחסור בידיים. זה בהחלט דבר שנובע גם מפעילות ועבודה של הוועדה.

לא היה משהו בקשר לסטודנטים?

אני מניח שמשרד האוצר יעביר למשרד הבריאות במסגרת זה שאמרו אתמול שמביאים 10 מיליארד שקל נוספים למאבק בקורונה, אני מעריך שזה יהיה. זה סוּפר מתבקש ואנחנו מברכים על זה.

נערוך היום שני דיונים במסגרת הוועדה, שייתנו לנו, אם תרצו, את הקומה התחתונה ואת הקומה העליונה של הדיון שאנחנו נמצאים בו.

עכשיו נערוך דיון עם ראשי רשויות מקומיות, כשחילקנו את זה גם גיאוגרפית, גם מבחינת האוכלוסייה והאופי של הרשויות, מתל אביב ועד שפרעם או דימונה, ונקבל את התמונה של האנשים שבסופו של דבר מנהלים חלק גדול מן המאבק הזה ברמה היום-יומית ונתקלים בבעיות ובהחרפה של הבעיות היום-יומיות של הרשות המקומית לנוכח משבר הקורונה. זה יהיה דיון עמוס עם לא מעט אנשים. אני מקווה שהטכנולוגיה תעזור לנו לקיים אותו במלואו.

בשעה 12:00 יהיה דיון נוסף, שאני בהחלט מצפה לו. הוא סוג של דיון שיש בו הסתכלות אחרת על המשבר הזה, החל מהצגה של תמונת המצב בעיניים אחרות, אולי קריאת תגר על הצגת המצב שאנחנו והציבור מקבלים מידי ערב ממשרד הבריאות, ואנשים רבי ניסיון – אציג אותם כאשר נערוך את הדיון – שמציגים דרכים לניהול המשבר ולאסטרטגיות יציאה. אני חוזר ומזכיר, בהינתן אורך חייה הצפוי של הוועדה, מבחינתנו אולי המטרה היא לסכם את עבודתה במשהו שיהיה צופה פני הצעדים שאמורים להינקט ושאנחנו חושבים שיש לנקוט בכל הרמות: ברמה הכלכלית, ברמה הבריאותית וברמה הממשלית אחרי הפסח, שזו אמורה להיות נקודת המפנה של הטיפול במשבר הקורונה.

אלה שני הנושאים שבהם נדון היום, נושאים עמוסים, אז בואו נתחיל.

הדיון הראשון הוא כאמור עם הרשויות המקומיות. אני רוצה ברשותכם לפתוח אותו. יחיאל לסרי נמצא על הקו? מי נמצא איתנו מראשי הרשויות? את רון חולדאי כבר שמעתי. רון חולדאי, בוקר טוב.

בוקר טוב.

רון חולדאי, ראש עיריית תל אביב-יפו, אני מבקש ממך אם אתה יכול לפתוח באיזו הצגה של המשמעות של משבר הקורונה בתל אביב-יפו. אילו דברים בעיסוק היום-יומי שלך זה מחמיר, אילו דברים דורשים פתרון?

אני רוצה בשתיים–שלוש מילים להגיד שאנחנו הבנו שאנחנו נמצאים במשבר שהולך להיות דבר גדול ביום שסגרו את בתי הספר. סגירת בתי הספר היא גורם שמשבית את המשק כי כל ההורים נשארים בבית וכתוצאה מזה יש בעיה עם הורים שהולכים לעבודה וכל הדברים האחרים. מאותו רגע עשינו דבר שהוא בעיניי הדבר החשוב ביותר. קודם כול, חתכנו הצעות בצורה מאוד דרסטית, כל מה שרק אפשר. דבר שני, התחלנו להסתכל גם על צד ההכנסות, לראות מה נפגע קודם, מה נפגע אחר כך ואיך צריך להיערך לזה.

איזה אחוז מעובדי עיריית תל אביב עובדים עכשיו?

עד היום עבדו אצלי, למרות שהיה מותר לי 30% עבדו אצלי 26%. צריך להבין שגם פה יש לפי דעתי חוסר התאמה או הבנה או התייחסות, במובן הזה שעירייה שיש לה הרבה עובדים עצמאיים שלה וארגון העובדים חזק היא שונה מעירייה שתלויה בהרבה עובדי קבלן. בהרבה מאוד עיריות הנתון הזה הוא לא לגמרי חלק. אני במקרה, היות ואני מאמין בעבודה מאורגנת ויש לי הרבה עובדים אז כשמדובר על 30% אז הסתדרתי עם 26% למרות שבפנים היו גם את ההחרגות של העובדים הסוציאליים והאחרים. היום אנחנו כבר צריכים להתחיל להיכנס פנימה אם רוצים להגיע ל-15%. בשבילי זו לא הייתה המגבלה.

בסך הכול כל המערכות מתפקדות אבל אם הייתי אומר מה הן הבעיות העיקריות שאיתן אנחנו מתמודדים, זה העובדה שהפכנו ממצב של עבודה לפי נהלים, אנחנו נמצאים בעבודה שהיא לא לפי נהלים. זה מה שנקרא המלחמה. צריך לפתור בעיות אד-הוק מבלי שהנהלים הקודמים עוזרים לך, ולפעמים הם רק מפריעים לך כי המגבלות המשפטיות והחוקיות שמתאימות לימי שלום לא מתאימות לקצבים ולדברים שצריך לעשות אותם תוך כדי עשייה ברמות שדברים קורים, והם קורים בבת אחת.

תציג לנו דוגמה.

אני יכול להציג דוגמאות, למשל על אוכלוסיית הזרים בעיר שביום אחד כולם הפסיקו להיות בעלי הכנסה. בעוד שאזרח ישראלי, ראשית יכול להיות לו איזה חיסכון, ושנית יש לו אולי עזרה מן ההורים ויש לו לאן לשלוח את הילדים, אני לא יודע - - -

ויש לו דמי אבטלה.

לאוכלוסיית הזרים אין דמי אבטלה, אין להם קיום וכן הלאה. במסגרת הדברים אני אעלה גם את הנקודה הזאת כחלק מן הסיפור שנקרא הטיפול בקורונה במקרי קצה שאין להם פתרון-בית-ספר, אין להם נוהל ואין להם חוק. אתה צריך להסתדר ולאלתר. אז במקרה הזה, לפחות עד לרגע זה השגנו תרומות ונתנו להם תלושי מזון לשלושה שבועות, אבל לא נוכל לעשות את זה אם לא יבינו שצריכים לעזור. תיכף אסביר מה צריך לעשות.

רק כדי להבהיר: תרומות זה מאנשים ומחברות פרטיות. באיזה סדר גודל?

עזוב אותי. אני מצלצל לכל העולם, משיג פה 10,000, שם 10,000. אני מגרד מן הגורן ומן היקב. אני מניח שבשפרעם יש בעיה לעשות את זה, למרות שגם במגזר בטח יש התגייסות. אבל לצורך העניין, הייתי צריך למצוא הרבה מאוד פתרונות שהם לא פתרונות-בית-ספר.

ניסית למשל את הבעיה הזאת, קודם כול את הבעיה הכספית לפתור באמצעות משהו ממשלתי?

עשיתי פתיחה ואמרתי איך זה נראה. תיכף אעבור פרט-פרט על הדברים שיש צורך לפתור אותם כרגע. בתוכם נמצא גם הדבר הזה. אבל אם אתה רוצה, אני אגיד.

יש לנו שתי בעיות עם השרים היום, או אפילו הייתי אומר שלוש. הבעיה שלנו היא אם זר יחלה, אין לנו דרך לבודד אותו. אנחנו צריכים שהמדינה תחשוב איך מבודדים את האוכלוסייה הזרה במידה ותחלה. זה דבר אחד.

דבר שני, מה שקורה עם האוכלוסייה הזרה, הם הראשונים להיפגע וזורקים אותם מן הדירות עכשיו. כשזורקים אותם מן הדירה זורקים משפחה עם ילדים. או-טו-טו יהיו לי אנשים ברחוב. אנחנו צריכים איכשהו לייצר במדינת ישראל עיכוב של חצי שנה, שלא ניתן לזרוק אזרחים מן הדירות שלהם. גם הצעירים שנמצאים בתל אביב ושוכרים דירות, בעלי בתים מנצלים את ההזדמנות ואם יש להם איזו בעיה לשלם, ולא לכולם יש אבא שיכול לעזור, אם זה מלצר שהיה חי מעבודת מלצרות ומזה שילם שכר דירה, מגיע מועד שזורקים אותו מן הדירה.

בתי ספר ריקים לא יכולים לשמש כפתרון ביניים? כפי שעשו בכל מיני ערים, לקחו בתי ספר ריקים וניצלו את זה לתקופה מסוימת עד שיימצא הפתרון. להשאיר אותם ברחוב אף אחד לא רוצה.

אני רוצה להסביר לך משהו. מה זה נקרא להעביר אותם לבתי ספר? מי יאכיל אותם? מי יטפל בהם? מי יטפל בענייני הבריאות שלהם?

איפה יתרחצו? יש דברים בסיסיים בחיים.

רגע אחד, אל תתנפלו עליי, חבר'ה. אני מתאר את המצב. אני יודע למצוא פתרונות, ואני מוצא פתרונות. אני מציג בעיות כדי שתבינו אותן. אל תתנפלו עליי למה אני לא.

לא התנפלנו. שאלנו.

איש לא מתנפל.

אני מבקש. אני מתמודד פה עם כל הצרות של העולם. אני יודע על מה אני מדבר. אני מבקש לא לקפוץ. לאט.

הדבר השני, יש פה עניין עקרוני: סוף-סוף הצלחנו להשיג אישור מן המדינה, אני מתעסק עם זה זמן רב, קיבלנו אישור, לפחות את הפיקדונות שהם שילמו, ה-20%, לאורך כל השנים, שישחררו להם חלק מן הכסף ככסף לקיום, כ-2,500 שקל או משהו כזה לחודש כדי שיוכלו להתקיים מן הכספים האלה. זה לא נכון לגבי כולם. בקיצור, צריך לשחרר את זה. עכשיו כבר קיבלו את כל האישורים.

מה זה "לא נכון לגבי כולם"? למי זה כרגע אפשרי ולמי לא?

למי שעובד במקומות מסודרים.

אסביר. זה נכון לגבי אותם אלה שעבדו במסעדות. זה לא נכון לגבי כל האנשים שעבדו.

כלומר למי שהפקידו לו. כל מי שהפקידו לו כרגע אפשר לפתוח את הפיקדונות ולמשוך משם כסף?

אי אפשר כרגע. אני מבקש מוועדת הקורונה – דיברתי אתמול עם מנכ"ל הביטוח הלאומי, פתאום אמרו שאת הדבר הזה צריך להעביר בהליך רגיל בכנסת במקום בנהלי חירום. אולי אפשר לפתור את הדבר הזה לאישור בנהלי חירום ולא להתחיל לזמן את כל ועדות הכנסת, עם כל מה שכרוך בזה.

אני אומר לך עכשיו, אם הדבר הזה יגיע לוועדת הקורונה, ב-24 שעות הוא יאושר פה בשלוש קריאות.

האם ועדת הקורונה יודעת להשפיע על המשרדים?

יכול להיות שלא צריך את ועדת הקורונה. האם אי אפשר להכניס את זה בתוך נהלי החירום?

כן, אבל זאת לא תהיה הבעיה. אם זה לא נכנס בנהלי החירום, היועצת המשפטית של הוועדה מאשרת לי שזה יגיע לכנסת ובתוך 24 שעות זה יעבור פה בשלוש קריאות, זאת לא תהיה הבעיה.

אני אומר לך מידיעה, ניתן להכניס את זה לוועדת החירום. זה פשוט לא דבר שהוא בסדר העדיפות הראשון שכולם מתעסקים בו. זה כל מה שאני אומר. בדקתי את זה.

אנחנו נברר את זה ונדאג שיסודר הצד החוקי של זה.

אי אפשר לבודד עובדים זרים בבתי ספר כי צריך לבודד אותם. יש להבין שבידוד דורש תנאים מסוימים, אני מדבר על מי שחולה. חולה ישראלי משכנים אותו בחדר נפרד בדן פנורמה. לכן אני מבקש להבין שצריך לטפל בעניין הזה.

אני מזהיר ואומר לכולם שאם אנחנו לא נעצור את העניין של שכר דירה אנחנו עשויים בטווח זמן של חצי שנה מהיום לראות הרבה מאוד משפחות ברחוב בלי שיש להן פתרונות דיור. אני חושב שברמת המדינה צריך להתארגן לזה. האם מישהו זוכר את כל הנושא של המאהלים שהיו לי פה בתקופה של 2011? זאת התמונה שתהיה פה.

אם אני עובר לדברים אחרים, אני רוצה להגיד שמוסרים לי שכמות המזון שמשרד הרווחה מממן לא מספיקה לצרכים בשטח. הצרכים הולכים וגדלים מידי יום. יש היום משפחות שבבת אחת עברו למצב שהן נזקקות. יש להן גם בעיית כבוד, שלא תמיד הן מוכנות לבוא, אבל כשהן באות צריך לעזור להן. מה שאנחנו מקבלים הוא לא מספיק.

רגע, אני רוצה לעצור בזה. באופן רגיל עיריית תל אביב-יפו מעבירה מזון למשפחות, במצב רגיל לפני הקורונה?

התשובה היא כן, אני מעביר.

לכמה? באיזה סדר גודל?

יש אנשים שאין להם, וגם יש אנשים שמבודדים בבית וצריך לעזור להם. אני נמצא במצב שיש לי את כל הקצוות, מן העניים ביותר ועד העשירים ביותר. יש לי, כמו בכל עיר, את אותם אנשים בודדים שאין להם רמת הכנסה מספקת ואז הרווחה שלנו מסייעת. אם היא שלחה עד היום 300 או 400 מנות ביום, כבר היום אני מחלק – חילקתי השבוע 7,000 מנות ביום.

הרפרנט שלך, ה-point of contact שלך לזה במערך הממשלתי הוא משרד הרווחה?

משרד הרווחה.

והמשרד לשוויון חברתי לא?

דבר שני שצריך לפי דעתי להיערך אליו, אנחנו עובדים כרגע לצורך הזה של חלוקת מזון על מערך של מתנדבים. למערך של מתנדבים יש בעיות שצריך להיות מאוד ערניים אליהן ולתת לנו point of contact כדי לקבל את האישורים להפעיל אותם במידה ונכנסים למצב של סגר או מצב של הגבלת תנועה. המתנדב הוא סתם אזרח שרוצה לעזור. אני מפנה את תשומת הלב שאם נגיע למציאות חמורה יותר מבחינת הקורונה יקרו לנו שני דברים: אחד, המתנדבים יפחדו להתנדב, ואז יצטרכו להכניס את הצבא, עזרה של חיילים ומכוניות כדי שנוכל לחלק ולטפל באנשים.

עד היום יש לנו סיכום עם פיקוד העורף, שמי שמנהל את המערכה אצלנו זה אנחנו. הצבא מעמיד לרשותנו שירותים. אבל אני פשוט מפנה את תשומת הלב לעובדה שכל הנושא של עבודת הרווחה היום מבוסס הרבה מאוד גם על מתנדבים וגם על עובדי עירייה לא ייעודיים, לא עובדים סוציאליים. אצלנו עושים את זה פקחים וסיירת סל"ע, שבמשך חלק מן היום עושים חלוקה. לכל אחד יש 10–15 משפחות, הוא לוקח את המנות ומחלק.

ארנונה – יש ניסיון של משרד האוצר לגבות גם מן הרשויות המקומיות. אני חושב שהיום להגיד לרשויות המקומיות שהן צריכות לשאת בנטל – אני לא מבין באיזה נטל אני צריך לשאת, כאשר עליי יש רק עוד הרבה יותר נטל. אם המדינה רוצה להטיל עליי נטל אז שתקל עליי בנטל במע"מ ותקל עליי בנטל בדברים אחרים. למה הם באים לקחת כאשר לנו יש רק יותר צרכים?

רק שנייה, אני רוצה להבהיר את הנקודה הזאת. אתמול הודיעו שבמסגרת התוכנית הכלכלית 3 מיליארד שקל מוקדשים בעצם למחוק – יכול להיות שאני טועה במספר ומתבלבל עם מספר החודשים – מוחקים את הארנונה לשלושה חודשים. ההבנה של כל אזרח שצפה בזה היא שמשרד האוצר אומר: אני אממן לעיריות את הארנונה שהן לא מקבלות, כי הרי הארנונה הזאת לא הולכת לשר אלא לרשויות המקומיות.

מה שהבנת הוא נכון. יש בו באג אחד, שמשרד האוצר אומר: רגע, זה נכון לגבי כל הרשויות פרט ל... מה זה "פרט ל..."? פרט לעיריות שהן נטולות מענק, ועליהן אני גם משית חלק מן הקיצוץ הזה. ואז הוא אומר: אני אשפה אותה רק ב-85% או רק ב-90%, ואז 10% מסך כל ההיטל אני צריך לספוג.

עיר כמו רעננה, עיר כמו חדרה – נמצא כאן חיים ביבס, הוא יכול להעיד על מודיעין – בעידן הזה לקחת מאיתנו ארנונה לפי דעתי זה לא נכון.

זה לא לא נכון. זה פשוט...

מה סדר הגודל הכספי של הדבר הזה?

ה-10% הזה, מה זה אומר?

אם לוקחים לי 10% אני מגיע למשהו כמו 70 מיליון שקל, ואם לוקחים לי 15% זה יגיע ל-100–130 מיליון שקל.

לשלושה חודשים?

כן, שלושה חודשים.

אם זה שלושה חודשים – זה סכומי עתק. גם רשויות מקומיות שעומדות ברשות עצמן אין להן ספֵּרים.

אני מבקש להפנות את תשומת הלב ואני מבקש לטפל בזה. זה באמת דבר חשוב מאוד. ראשית, ענף הבנייה, אם משאירים אותו, זה חשוב מאוד, ולהאיץ פרויקטים של תשתית זה חשוב מאוד, ועושים את זה. הלוואי וכאשר סוגרים לי עכשיו צירים הייתי רואה גם הרבה עבודה, כי אני רואה שסוגרים צירים ולא מספיק עובדים, אבל זה כבר סיפור אחר.

אסור לעצור את הבנייה הציבורית לבתי ספר. זו בנייה חיונית, כי אחרת לא יהיו לנו כיתות לילדים בשנת הלימודים הבאה. לכן את הדבר הזה, לא רק שצריך לא לעצור אלא צריך לתגבר כי עדיין לא קיבלנו מימון לכל הכיתות שנדרשות לשנת 2021.

עוד נקודה אחת ונעבור לאנשים האחרים כי יש לנו די הרבה דוברים, בבקשה.

אם אתה רוצה שאחרים ידברו, בבקשה, אין לי בעיה.

אנחנו עוד נחזור אליך, אל תדאג.

יש לי עוד נקודה אחת חשובה באמת. אסור בשום אופן לקצץ עוד בתחבורה ציבורית. יש אוכלוסייה חיונית שלא יכולה להתקיים ולעבוד ולסייע בלי התחבורה הציבורית. אני מדבר על מטפלות של קשישים, אני מדבר על עובדים סוציאליים. בעצירת תחבורה ציבורית אסור לרדת יותר ממה שקיים היום, אחרת לא יגיע שירות לאנשים הכי הכי מוחלשים בחברה הישראלית.

רון חולדאי, תודה רבה בשלב הזה. אני רוצה שנעלה את חיים ביבס, ראש עיריית מודיעין ויושב-ראש מרכז השלטון המקומי. בוקר טוב.

אני רוצה להתחיל מנקודת הארנונה שרון חולדאי העלה, אם אתה יכול לתאר לנו את זה בראיית רוחב, וגם מה המשמעות לעיר כמו מודיעין, שההכנסה שלה, היחס אצלה בין ארנונה שבאה מאזרחים, ממגורים, לבין עסקים הוא קצת שונה מאשר בתל אביב אצל רון חולדאי.

נכון. במודיעין היחס הוא בערך 42% ארנונה מעסקים והשאר ממגורים. אנחנו רשות נטולת מענק, רשות מאוזנת, רשות שמסיימת בכל שנה בצורה מסודרת.

יש במדינת ישראל בסך הכול 257 רשויות מקומיות. יש 29 רשויות איתנות, שאליהן התכוון בהתחלה רון חולדאי. יש עוד 30 רשויות נטולות מענק כמוני, שאמנם הן לא בעודפים אבל הן לא בגירעונות. ויש 197 רשויות שמקבלות מענק איזון מהמדינה.

מה רוצה האוצר? הרי ראינו את ההצגה הגדולה – 3 מיליארד, 3 מיליארד. הרי אתה מכיר את זה, עפר: יושבים נערי האוצר מאחורי הקלעים, אומרים לך: אדוני, לך נגלח 15%, לך 10%. המשמעות היא שמ-3 מיליארד תוריד 6%, שזה נכון, שזה נושא של סופרמרקטים, פארמים וכדומה, אתה מגיע ל-2.82 מיליארד, ומתוך זה אומרים לך: אדוני, אנחנו מגלחים לכם 300 מיליון, זה עליכם. מה זה "עלינו"? צריך להבין שארנונה לעסקים, לא יעזור כלום, לא נוכל לגבות אותה, לפחות לא בחודשיים–שלושה הקרובים, זה צד אחד. צד שני, גם בארנונה למגורים, שאליה אף אחד לא מתייחס, גם שם יהיו ביטולים. זאת אומרת אנחנו, מה-3 מיליארד יש לנו 2.52 מיליארד באמת.

מדובר בחלמאות, ואגיד לך גם יותר מזה: ברשעות של אנשים שמוכרים בלוף. מספרים לכולם על 3 מיליארד, אבל בפועל אין 3 מיליארד אלא בפועל הם רוצים לתת 2.5 מיליארד, או 2.52 מיליארד ליתר דיוק, וכאשר אנחנו שואלים אומרים לנו: לא קרה כלום. אמרתי להם אתמול שבמספרים אנחנו לא מתכוונים לוותר להם. יהיה שיפוי מלא. אני לא רוצה שקל אחד שלא מגיע לרשות מקומית, אבל כל מה שמגיע יגיע כשיפוי.

אנחנו במשך שנה וחצי סוחבים את המדינה הזאת, את האלונקה הזאת לבד. אין ממשלה, אין כנסת, אין שום דבר. אנחנו על עצמנו סחבנו, ובנוסף לכול הם לקחו מן הרשויות החלשות 150 מיליון שקלים שהיו צריכים לחלק בתחילת השנה, שמו בצד ועד עכשיו לא חילקו אותם, אותן רשויות שהן נתמכות מענק – פחות 150 מיליון שקל כדי לייצר להן את הקופה. כך סגרו אותן.

בנוסף לכל זה, באים אליך ואומרים: תיכנס מתחת לאלונקה. על מה בדיוק? אנחנו היחידים שנמצאים מתחת לאלונקה. אף אחד מהם לא נמצא שם. משרדי הממשלה בניהול המערכה הזאת נמצאים הרבה מאחור. אנחנו כשלטון מקומי מובילים, כל אחד ברשות שלו, כל אחד דרך החמ"ל שהקמנו בשלטון המקומי שנותן פתרונות לכל הרשויות, והם כולם משתרכים מאחור. כאשר מישהו צריך לדעת משהו הוא בא אלינו קודם כול.

אציג לך דוגמה מאתמול על החלמאות הכי גדולה במדינת ישראל. אצלי בעיר מודיעין בשכונה שלמה, שהייתה שם הידבקות כתוצאה מסעודת פורים ומשם זה נמשך, עשינו בעצמנו סגר וולונטרי. באנו, עשינו חיטוי, סגר עם כל מה שצריך, זיהינו את החולים, יידענו את כל מי שצריך מסביבם, כל מי שמסביבם נכנס לבידוד, מי שהיו לו תסמינים הלך לבדיקות, עשו את כל מה שצריך. ביקשנו דבר אחד. זו הפעם הראשונה שהשלטון המקומי מוציא מכתב שחתומים עליו 200 ראשי רשויות מקומיות, ואם היה לנו מספיק זמן היינו מחתימים את כל 257 ראשי הרשויות. אנחנו מוציאים מכתב: אנחנו מבקשים שתעבירו לנו את שמות החולים. אנחנו יודעים לנהל את זה טוב יותר מן המדינה, אנחנו עושים את זה טוב יותר.

תעבירו לנו את מה? לא הבנתי.

את רשימת החולים.

כל פעם יצאו בכותרות, שמשרד הבריאות ומשרד הפנים יגיעו להסכמה. אגלה לך סוד: משרד המשפטים עצר את זה כבר מאתמול בלילה, זה לא הגיע לשום מקום. זה חלמאות מארץ החלמאות. חלק גדול מן ההידבקות נובעת מן הבירוקרטיה המטופשת שיש במדינת ישראל במשרדי הממשלה, שחלקם, אני אומר לך באחריות, באירוע הזה מיותרים לחלוטין. שייצאו לחל"ת ואנחנו ננהל את זה לבד ישירות, זה יעבוד טוב יותר.

אני רוצה להבהיר את הנקודה. אתה אומר כך: אם יעבירו לרשויות המקומיות את רשימות החולים, הן את כל מה שנוגע לבידוד של האנשים יודעות לעשות ולטפל.

ברור. לא רק זה, אני מדבר מניסיון. הייתה לי התפרצות של המחלה בשכונה אחת שטיפלתי בה נקודתית: קיבלנו את השמות, העברנו את השמות לסובבים, יצרנו את מעגלי הבידוד הרחבים. הכנסתי 3,468 אנשים לבידוד. כתוצאה מזה היום אנחנו נמצאים כבר כמעט שבועיים אחרי כאשר השכונה נמצאת במגמת ירידה משמעותית. למה? כי אנשים מקשיבים. יש לנו את היכולת לשלוט בזה, לפקח, לבדוק שאנשים לא מפרים את הבידוד וכך בעצם לנהל את האירוע.

אין ניהול אירוע היום. למה? כי אף אחד – ראיתם מה קרה עם חולת הקורונה שהגיעה לבית החולים שניידר כי לא היה המידע לגביה. אם היה את המידע לגביה היא לא הייתה מגיעה וצוות שלם לא היה נכנס לבידוד בגלל זה. אבל יש שם חלמאות שלמה, שעסוקים פקידי הממשלה האם לאשר להוציא מכתב. רון חולדאי, בני ביטון, כל ראשי השלטון המקומי כל שנה מוציאים עדכון לראשי רשויות. ביקשו להוציא מכתב משותף – לקח שבע שעות לאשר אותו במשרד ממשלתי כדי שנוציא אותו. זה שיא החלמאות, ואנחנו נמצאים בתוך אירוע מתגלגל שבו צריך לעבוד מהר, צריך לשים הצידה את הבירוקרטיה. אתה נתקל במחסומים האלה ואתה מבין שזה לא יגיע לשום מקום. השלטון המקומי הוא חוד החנית. תנו לנו לנהל את זה. אנחנו מנהלים את זה טוב.

אני רוצה לאסוף סבב שאלות והערות של חברי הכנסת.

אני רוצה רק הערה אחת.

אני רוצה לדבר לפני חברי הכנסת. מעיר קטנה, לא רק ממודיעין ותל אביב.

כפי שאני אומר מידי דיון, יש לי יתרון אחד על כולכם: אני היושב-ראש פה. נעשה סבב קצר של חברי הכנסת.

עפר שלח, תן פה איזון.

בני ביטון, יגיע זמנך, האמן לי, כל אחד יקבל זמן. יש לנו זמן פה. חברת הכנסת מלינובסקי, חבר הכנסת אבוטבול, חברת הכנסת יאסין ואחר כך נקבל תשובות. בבקשה.

חיים ביבס, אמרת שאתה לא תסכים שהשיפוי לא יהיה של 100%. מה זאת אומרת לא תסכים? מה אתה מתכוון לעשות עם זה? מכיוון שהם צריכים עבור זה חקיקה, שאנחנו יכולים לעשות את זה פה בכנסת, או במסגרת תקנות שעת חירום הם לא צריכים אישור של הכנסת. כשאתה אומר "אני לא אסכים", מה אתה מתכוון לעשות? או מה ניתן לעשות בסיטואציה כזאת?

נאסוף את השאלות ותענו עליהן ביחד.

הבנת לְמה אני מתכוונת?

כן.

כלומר מה הפרוצדורה?

יש לי שאלה נוספת. אני באתי מן השלטון המקומי, למען גילוי נאות. הדבר היחיד שהיום מטפל במדינה זה השלטון המקומי. השאלה היא האם משרדי הממשלה עוזרים בקטע של הנזקקים, מנות מזון וכל מה שכרוך בכך, כי הם מחלקים היום אוכל ממש.

קיבלנו תשובה לא טובה מרון חולדאי.

אני מדברת עכשיו עם חיים ביבס לא כראש עיריית מודיעין אלא כיושב-ראש מרכז השלטון המקומי. אני רוצה לשמוע ממנו באופן גורף מה קורה. האם אתה כיושב-ראש מרכז השלטון המקומי מנהל מגעים עם משרד הרווחה, עם המשרד לשוויון חברתי והאם הם התכנסו לזה? המנגנון שלכם הוא היחיד שיכול היום לספק את התשובות ולתת מענה.

אפשר לענות?

לא, נאסוף את השאלות. אבקש מחברי הכנסת לקצר בשאלותיהם. חבר הכנסת אבוטבול, בבקשה.

חיים ביבס, בוקר טוב. אני חבר הכנסת משה אבוטבול, סגנך בעבר בשלטון המקומי. אני רק רוצה לשאול, חיים, יקירי, דיברת על כך שאתה פינית לבידוד 3,000 אנשים. חשוב לי לדעת ולשמוע ממך לאילו מקומות שלחת אותם. האם בתוך העיר?

זה היה בתוך השכונה.

חשוב לי לדעת האם עשית את זה במבני ציבור או בדברים מן הסוג הזה.

דבר שני, כשאתה מדבר שמשרד המשפטים תקע את זה, אתה מדבר על משהו חדש מהבוקר, בגלל צנעת הפרט? כי אתמול בלילה עוד פורסם שמהבריאות זה עובר לפנים, ומהפנים זה עובר לראשי הרשויות. אני מבין שהמהלך נעצר באיבו? זה מה שחשוב לי לדעת.

בוקר טוב. למען האמת, אני פונה אליך בתפקידך כיושב-ראש מרכז השלטון המקומי. שלושה דברים עיקריים.

ראשית, בנושא הארנונה – באמת זה נושא כאוב מאוד לכל המועצות והרשויות המקומיות בכל הארץ, במיוחד בתוך החברה הערבית, שם כולם נמצאים במצב של גירעונות.

שנית, לגבי סטודנטים צעירים שגרים בערים הגדולות – גם זה נושא רגיש מאוד וצריך לתת עליו את הדעת, גם באשר לארנונה וגם באשר לשכירות.

דבר שלישי, לגבי מבקשי המקלט – שלחתי כבר לפני עשרה ימים מכתב גם לשר הפנים וגם לרשויות המקומיות הגדולות: תל אביב, חיפה ובאר שבע, שיש בהן התקהלות גדולה מאוד של מבקשי מקלט. אני יודעת שאנחנו בתנועה האסלאמית נתנו יד, ועדיין נותנים יד וסלי מזון למבקשי המקלט, אבל אנחנו לא יכולים לעמוד בנטל הזה. מאחורי מבקשי המקלט יש משפחות גדולות מאוד, ילדים שממילא חיים במצבי חיים קשים מאוד ואי אפשר להפקיר אותם.

הדבר הרביעי שאני רוצה להפנות לכבודך הוא נושא העובדים הסוציאליים. העובדים הסוציאליים בימים הרגילים עובדים בצורה קשה מאוד, גם בתנאים מאוד מאוד מאוד קשים וגם בשכר נמוך מאוד. בזמני משבר הם עומדים בדיוק באותו מקום שבו עומדים עכשיו הרופאים – זה מטפל ברווחה הנפשית וזה מטפל ברווחה האישית. אי אפשר בזמן משבר כזה גדול להוציא חלק גדול מן העובדים הסוציאליים לחל"ת. זה אומר שני דברים: דבר ראשון, שמעמיסים על העובדים שנשארים בתוך הלשכות, מבחינת עבודה. דבר שני, מצמצמים את האפשרות של האזרחים לקבל את השירות שמגיע להם. אנחנו עוד נדע מה יהיה כתוצאה מן הקורונה, לא רק בפן הכלכלי אלא בפן החברתי והנפשי וההשפעה על האנשים.

על כן אני חושבת שצריך לתת את הדעת לנושא הזה ולפנות לכל הגורמים הממשלתיים לתת מענה מיידי בנושאים האלה. תודה.

נשמע עוד שאלה אחת מן החדר השני, או חבר הכנסת שחאדה או חבר הכנסת סגלוביץ', ואחר כך נשמע את חיים ביבס ואחריו את בני ביטון. בבקשה.

אנשי החדר השני ידלגו לסבב הבא.

מאה אחוז. חיים ביבס, בבקשה, תשובות שלך לשאלות שנשאלו.

בואו נעשה סדר. נתחיל מיוליה מלינובסקי בעניין הפרוצדורה. הפרוצדורה בעצם פשוטה מאוד – יש תקנות הנחות בארנונה, שבשעת חירום יכול שר הפנים לתת את ההנחה. לכן כן צריך את העזרה שלכם, את הסיוע שלכם. פה בעצם אין בעיה להיות פופוליסט על הגב שלנו, לקבל החלטה ובסוף אנחנו נישאר עם כל הגירעונות. לכן צריך אתכם מאחורינו בנושא הזה כדי שההבטחה שניתנה על ידי ראש הממשלה ושר האוצר, שיורדת למטה לפקידים, תהיה הבטחה מלאה. תנכו את מה שצריך, אני לא רוצה שהשלטון המקומי יקבל ולו שקל אחד שלא מגיע לו. על מה שמגיע תנו שיפוי. אנחנו בלאו הכי נסחוב על עצמנו את הגירעונות של הארנונה במגורים ועוד דברים נוספים מסביב שירדו. זה בנושא הזה.

לא הבנתי. זה מצריך אישור של שר הפנים בלי אישור הכנסת?

כן.

זה החלטה שלו? הוא חותם?

זה החלטה שלו, כן.

האם הפטור מארנונה כולל בתי מגורים או רק עסקים?

רק עסקים. אני יכול לתת לכם את הפירוט המלא. זה משרדים, שירותים ומסחר, תעשייה, בתי מלון, מלאכה, קרקע תפוסה, קרקע תפוסה במפעל עתיר שטח, קרקע תפוסה לעריכת אירועים, וחניונים. אלה הסעיפים.

מרכולים ובתי מרקחת – הם בתוך ה-6% שיורדים, כי הם פועלים והם צריכים לשלם ארנונה. בנוסף משרדי הממשלה יצאו החוצה – הם מעל ה-3 מיליארד – הם ממשיכים לשלם כרגיל.

מה עם הבנקים?

מה עם מפעלים שממשיכים לעבוד?

חיים, גם חברות ממשלתיות פטרו, גם את חברת החשמל פטרו מארנונה.

לא, לא יהיה פטור לאף אחד, לאף משרד ממשלתי, כולל חברת חשמל. הבהרנו את זה. אני יודע מה אני אומר. אנחנו לא נוותר למשרדי הממשלה ולו על שקל.

ומה לגבי תעשייה שעובדת?

מה עם הבנקים?

בנקים, חברות ביטוח, סופרמרקטים, מרכולים, פארמים.

מה שעובד – משלם.

מה שעובד – משלם. דרך אגב, זה גם נכון.

בואו נמשיך. הבנו את העניין.

לכן אני חושב שפה צריך לקום קול צעקה גם של הוועדה, גם של כולם, כדי שיבינו טוב-טוב: לא מְשחקים מִשחקים של פקידי אוצר, זה לא הכנת תקציב מדינה. מדובר על מצב חירום, שאם אנחנו נקרוס הם כבר לגמרי לא יחזיקו מעמד. זה דבר אחד.

דבר שני, לגבי המזון. יש את המזון, כפי שרון חולדאי אמר, שבני ביטון ואני וכולם מחלקים ביום-יום דרך השירותים החברתיים. על זה יש לנו שיתוף פעולה עם פיקוד העורף. פיקוד העורף שכר חברה שמכינה אוכל מבושל, חברת מילגם. בעצם לכל מי שרוצה מן הרשויות במדינת ישראל, אנחנו פונים אליהם והם באים לתת לנו מה שנקרא סיוע נוסף. אנחנו על זה, האלוף תמיר ידעי דיבר איתי. אם אתה שואל אותי כהערת ביניים – אני כבר למעלה משבועיים וחצי בכל הישיבות שהיו במל"ל אמרתי שהאירוע היה צריך לעבור לפיקוד העורף ביום הראשון. אנחנו יודעים לעבוד איתם מצוין, וחבל שזה לא קרה כך.

לגבי העובדים הסוציאליים – העובדים הסוציאליים מוחרגים, זה אומר ש-1,500 אוטומטית נכנסים פנימה ועוד 5,000. בסך הכול יש 6,500 עובדים סוציאליים. אנחנו יודעים שיש מספר רשויות, לשמחתי מועט, שלא החריגו את כולם. אנחנו עוברים אחת-אחת כדי לוודא שמכניסים את כלל העובדים הסוציאליים, כדי שהם יהיו בפנים.

אני רוצה להעביר את רשות הדיבור לבני ביטון, בבקשה.

בוקר טוב לכולם. אציג את הפן של פורום ערי הפיתוח. אני מכבד מאוד את רון חולדאי ואת היושב-ראש שלי, חיים ביבס. לנו יש צרות בסגנון קצת אחר.

אתחיל קודם כול בארנונה, במה שאמרו עמיתיי ראשי הרשויות. אציג לכם רק דוגמה לדימונה. דימונה בהחרגה של שלושה חודשים ארנונה – זה בערך 15 מיליון שקל.

אבל אם אני מבין נכון, אתה אמור להיות בכיסוי מלא.

בעיר קטנה כזאת של 40,000 תושבים זה אומר שאם אנחנו נהיה בשלושה חודשים, אני לא מסוגל בחודש השני או השלישי לשלם משכורות. תבינו מה זה אומר. אם הממשלה, כפי שאמר ידידי ביבס - - -

רק רגע. להבנתנו בדימונה אתה מן הסתם מקבל מענקי איזון. אתה אמור להיות בשיפוי מלא ממשרד האוצר.

אני מסביר לך. אם אנחנו לא נקבל את הכסף, כפי שחיים ביבס אמר, באופן מיידי – אנחנו מקבלים 100% שיפוי, אנחנו בין 194 הרשויות שמקבלות את מענקי האיזון. אבל אם לא יעבירו את הכסף באופן מיידי – בחודש הזה אין שום בעיה, אנחנו משלמים את המשכורות. אני מדבר על אפריל ומאי. אם לא נקבל את זה במהירות אני מודיע לך שרשויות קטנות לא יצליחו לשלם משכורת.

מה אומרים במשרד האוצר?

אולי גם חיים ביבס יודע: החשב הכללי הודיע תזרימית מתי הכסף הזה יגיע? יחכו לסוף שלושת החודשים ואז יעבירו אותו?

מה אתם מבינים?

לא, לא. מה שהם רוצים לעשות – הם רצו לעשות איזשהו משחק, שגם לו אנחנו לא מסכימים, שיעבירו - - -

להעביר את זה ישירות לעסקים.

20% להעביר לו – אם היו מעבירים לעסקים ישירות זה היה פותר את כל הבעיה. הם לא רוצים, כי הם רוצים "לגלח" אותנו על הדרך. אבל 20% הם רוצים לשלם עד 15 באפריל, שזה בדיחה, הרי ב-15 באפריל אנחנו נמצאים כבר ב-50% מן התקופה, ואז במאי לשלם את ההשלמה ל-80%.

מתישהו.

20% על פי תחשיבים. תעשה את כל הדברים ובמקרה הטוב אם תראה את זה עד דצמבר תגיד תודה.

החשב הכללי יהיה פה באחד הדיונים הקרובים. אנחנו נשאל אותו גם על זה. בני ביטון, תמשיך.

כבר מיצינו את הדיון בארנונה. כפי שאמרת, עפר שלח, כאשר החשב יבוא לכאן תדברו על זה.

הדבר שני, מדברים על חלוקת מזון. אני אומר לכם: בדימונה, עיר של 40,000 תושבים, הגעתי ביום – שימו לב – ל-2,000 מנות חמות שאני מחלק. דיברתי עם שר העבודה והרווחה, דיברתי עם מנכ"ל משרד העבודה והרווחה, דיברתי עם המשרד לשוויון חברתי. אני אומר לכם: אצלנו חבר מביא חבר. זה אומר שחלק שנמצאים אצלנו באגף הרווחה זה בסדר, אבל גם אלה שנכנסו לדמי אבטלה ולא מקבלים משכורת כבר מבקשים את חלוקת המזון שלהם. זה אומר: בעיר בסדר גודל כמו דימונה ל-25% מן האוכלוסייה אני מחלק מזון. אם הממשלה לא תבין את זה – נתנו לנו כרגע ממשרד העבודה והרווחה טיפה בים, 450 מנות מתוך 2,000 שאני מחלק בכל יום. אני לא מדבר רק על דימונה. אני מדבר על דימונה, על קריית שמונה, על ירוחם, על כל פורום ערי הפיתוח, על 40 ראשי רשויות שלא מסוגלים. חיים ביבס אמר שפיקוד העורף ייכנס לתמונה בנושא הזה. עד שפיקוד העורף ייכנס לתמונה הזו התושבים לא יקבלו אוכל.

הסוגיה היא תקציבית, או שהיא סוגיית כוח אדם שיחלק את המנות האלה?

היא תקציבית.

היא תקציבית. עם כוח אדם אין לי בעיה. אגף שפ"ע שלי, הרשות המקומית שלי, כולל המתנדבים, מה שרון חולדאי אמר, יש לי קרוב ל-350 מתנדבים שרצים מבית לבית ומחלקים. תקציבית – זו הבעיה האמיתית שיש לנו.

עפר שלח, אתה צנחן. אני אומר לך: הקמנו שני מטבחי שטח ושם אנחנו מבשלים. שמתי את העובדים שלי, עשיתי להם הסבה מקצועית והפכתי אותן לטבחיות. הם מבשלים אוכל חם.

איפה היתרון שלי כצנחן בעניין, לא הבנתי, אבל בסדר.

מטבח בשטח.

אתה יודע מה זה, נובמבר 77, עפר.

בניגוד לרון חולדאי שהוא טייס, נכון שעשיתי תורנויות מטבח, אבל זה לא עושה אותי מומחה בעניין.

בניגוד לרון חולדאי שרואה אותנו מן האוויר כל הזמן.

זה לגבי אוכל ותרופות. אני ממשיך הלאה.

דבר נוסף שחיים ביבס נתן לו דגש הוא דגש חשוב מאוד. הרי מי שמנהל את זה בשנה וחצי האחרונות זה השלטון המקומי בראשותו של חיים ביבס. באמת זה כל ראשי הרשויות. אתם יכולים לדבר ולעשות, אני לא אומר חלילה וחס, אבל אנחנו האנשים שלכם בשטח ומוציאים את זה לעבודה תכלס. במידה ולא יביאו – לא היום אלא אתמול – את הרשימות של חולי הקורונה ואת הרשימות של המבודדים – אנחנו רוצים לדעת. כך אנחנו יכולים לבודד שכונות.

כמה חולים יש בדימונה?

אתה יודע בכלל?

יש לי 17 חולים בדימונה ו-200 מבודדים כרגע. אנחנו מאוד מאוד מאוד מקפידים. חשוב לנו שראשי הרשויות, כמו בדימונה, שהיא עיר קטנה, שאני יכול לדבר עם כל תושב, עם כל חולה שלי, אני יכול להגיע אליו, לדבר איתו. חלקם בבידוד בבית, חלקם בבתי החולים. אני לא מבין למה מחזיקים את המידע הזה, ממה מפחדים. למה מפחדים להעביר לנו את זה? רון, חיים ואני וכל השלטון המקומי, כמעט 200 ראשי רשויות – יש לתת הנחיה למשרד הבריאות להעביר לנו את המידע הזה באופן מיידי.

מה הבעיה?

סודיות.

זאת אומרת, אפשר לעקוב אחרי הטלפון שלי עם השב"כ בשביל לשלוח לי סמ"ס ואי אפשר שראש העירייה שלי יידע שאני חולה?

אני אומר לך: זו חלמאות רצינית בצורה בלתי רגילה.

לא רואים בכם שותף, זו הבעיה.

הדבר האחרון שאני רוצה להתייחס אליו הוא איך אנחנו מתמודדים ביום-יום בשאר הדברים שעלולים להיות לנו בעקבות זה שלא יהיה כסף לאנשים. זה גנבות, פריצות וכל הדברים האלה למיניהם. חבר'ה, לאנשים עוד מעט לא יהיה כסף לקנות אוכל. המרכולים יהיו פתוחים ולאנשים לא יהיה כסף. כרגע ממשלת ישראל החליטה: 6,000, 5,000, 4,000. חייבת להיות קרן סיוע, מעבר לעסקים הקטנים, שהם חשובים מאוד. הנה אני אומר לך: העסקים הקטנים מניעים את כל הכלכלה שלנו, אבל חשובים גם האזרחים הקטנים והמסכנים שאין להם כסף לקנות תרופות ואוכל. זה דבר חשוב. צריכה להיות קרן סיוע.

נכנסנו בעמותת לב, שאני בדירקטוריון שלה. נמצאים בה שני מנכ"לים של משרדי ממשלה, נמצאת מנכ"לית משרד המשפטים לשעבר, אני מכניס לשם גם את חיים ביבס כי אמרתי שהשלטון המקומי צריך לתכלל את כל האירוע הזה. הוקם מטה בניהולו של חיים ביבס של כל ראשי הרשויות, שמתכלל את זה בצורה הטובה ביותר. תעבירו לנו רק את המשאבים ואנחנו נוציא את זה אל הפועל לאזרחים שלנו.

תודה רבה לכם.

תודה לך. אני רוצה לעשות סבב שאלות והערות, גם מהחדר השני, ואחר כך נעלה את עורסאן יאסין, ראש עיריית שפרעם. בבקשה.

חיים ביבס נשאר עדיין איתנו?

כן. אני מקווה שכולם איתנו.

יש נושא ספציפי שאני רוצה להציג לחיים ביבס.

גם לי יש שאלה.

מאה אחוז.

אני רוצה לדלג לסוף הדוברים.

למען האמת, אין לי שאלות ספציפיות לאורחים אבל הייתי מעוניין להבין אם יש כיוון או הערכה לגבי העתיד: רמת ההעסקה ברשויות, גירעונות. האם כבר מצפים שיהיו פיטורים ברשויות מקומיות או ייכנסו למשבר כלכלי לאור המצב הנוכחי?

מאה אחוז, זו שאלה שאני מניח שנוגעת לעורסאן יאסין.

לכולם.

אני רוצה לשמוע מראשי הרשויות, הרי יש מטה של השלטון המקומי ויש מטה של המדינה שמנהל את העניינים. האם הדברים שם מסונכרנים? האם אתם עובדים ביחד? התחושה שלי היא שמתייחסים לשלטון המקומי לא כשותף אלא כמישהו שמורידים עליו הנחתות והנחיות. אני רוצה להבין את זה.

עוד שאלה שמופנית יותר לחיים ביבס, כי הוא דיבר על הנושא הזה. האם יכול להיות כפשרה למשרד המשפטים שמי שכן יקבלו את הרשימות יהיו דווקא העובדים המקצועיים של הרווחה? האם זה ימנע את הבעיה של שמירת צנעת הפרט? הרי עובדי הרווחה יודעים מה קורה בכל בית, גם בנושא כלכלי, גם בנושא של גירושין, גם בנושאים הכי עדינים, אז דבר כזה שהוא מאוד מאוד קלסי, אולי זה יהיה סוג של פשרה, שראשי הרשויות לא ידעו אבל העובדים המקצועיים כן ידעו את זה. בהרבה דברים אנחנו מטפלים כך. אני יודע את זה כראש רשות מקומית לשעבר.

אני רוצה להעיר הערה למשה אבוטבול שהוא ראש רשות מקומית לשעבר. כפי שהעובד הסוציאלי פועל, לפי פקודת הרשויות המקומיות ראש רשות חייב לדעת כל דבר ודבר ברשות שלו. זה פקודת העיריות. אין שום מניעה שראשי הרשויות יידעו את הדברים האלה.

אני חסיד גדול של פרטיות וצנעת הפרט אבל אני ממש לא מבין איך זה קשור לשאלה אם מישהו חולה בקורונה. אני רוצה להעלות על הקו את עורסאן יאסין.

רק שאלה קצרה לרון חולדאי, לגבי ארנונה לסטודנטים בתל אביב שכבר חזרו לכפרים או הערים שלהם אבל הם עדיין שוכרים את הדירה והם חייבים לשלם ארנונה למרות שהם לא גרים שם בתקופה הזאת. האם יתנו הנחה או פטור מארנונה לסטודנטים?

אבל למה רק לסטודנטים? זה לא רק לסטודנטים.

אני שואל על סטודנטים.

בסדר גמור. אם וכאשר נחזור לרון חולדאי והוא ירצה להתייחס לזה, בבקשה. עורסאן יאסין, בבקשה.

אין דבר כזה הנחה בארנונה, לא למי שעוזב, לא למי שהולך. אין דבר כזה.

אגב, זה בחוק.

בחוק מדינת ישראל אין דבר כזה הנחה בארנונה. לכן אנחנו לא יכולים לתת הנחה בארנונה.

יש הנחה בארנונה לפי קריטריונים מסוימים, יש לך רשימה ברורה מאוד למי מגיע. אי אפשר. ומי שאיבד עכשיו עבודה ויושב עדיין בבית?

כבוד חברת הכנסת, אין דבר כזה בחוק הנחה בארנונה. לכן אין הבדל בין מישהו שחזר לכפר או מישהו שחזר לקיבוץ. לצורך העניין, דרך אגב, אם בן אדם לא משלם לי ארנונה כשהוא שוכר דירה, עזב ולא שילם לי, אני דרך אגב יכול לגבות מבעל הבית. יש תהליך שלם סביב הדבר הזה והוא קיים. לכן כרגע אין החרגה בפטורים מארנונה משום דבר.

מאה אחוז. עורסאן יאסין, בבקשה.

בוקר טוב לכם ולכל תושבי מדינת ישראל. אני רוצה לאחל החלמה מהירה לכל האנשים שנגעו בווירוס הקשה הזה.

אני כראש עיריית שפרעם, נכון, אני מסכים עם ידידי רון חולדאי, אנחנו לא עירייה שיש לה תקציב כפי שיש לעיריית תל אביב. אנחנו מנוהלים לפי התקציב ואנחנו מנצלים את כל התקציב עד הגרוש האחרון. תל אביב היא עיר עשירה מאוד ויש לכם הרבה נתונים שאתם יכולים לתמוך.

אנחנו בתוך שפרעם, ברוך השם, קודם כול לא רק לבקש אלא גם צריך להגיד תודה. אני אומר תודה לפיקוד העורף שעושה עבודת קודש בתקופה הזאת.

מה הוא עושה אצלכם בשפרעם? אתה יכול לתאר?

אנחנו מוכנים. יש לנו מוקד שעובד 24 שעות ביממה. יש לנו כמעט 8,000 מסיכות. יש לנו גם כן חליפות על פי התקן. כל זה מתוך התיאום עם פיקוד העורף. זה דבר טוב מאוד. אנחנו גם צריכים להגיד להם תודה רבה. יש לנו מוקד מהטובים במדינה שאנחנו מפעילים אותו 24 שעות ביממה.

אני רוצה להגיד כמה דברים. בשפרעם אנחנו גובים בכל חודש כמעט 5.5 מיליון שקל. אין לנו משאבים. 20% זה מחנויות ומפעלים והיתר הוא מארנונה של תושבים. מה אעשה עכשיו? הייתי גובה 5.5 מיליון שקל והיום אני גובה 400,000–300,000 שקל בחודש. מה אני יכול לעשות? איך אני יכול לנהל את העירייה בדרך הזאת? פה אנחנו מבקשים – יש לנו מדינה שיכולה לעזור, מדינה חזקה, ואני מאמין שהיא יכולה לעזור דווקא בתקופה הקשה הזאת, לתת לנו לצאת מן המשבר הקשה כל כך, ואפשר לעשות.

אני רוצה להבהיר את הנקודה, תגיד לי אם אני צודק. מכיוון שאצלך הרוב זה ארנונה שבאה ממגורים, על הארנונה הזאת אין בהחלטה האחרונה שיפוי, כי השיפוי הוא רק מעסקים. זה פשוט אנשים שלא יכולים לשלם, ואתה שלא יכול לגבות.

בדיוק כך. הם לא באים כי אנחנו בסגר. רק 25% מהפקידים שלנו מתפקדים והיתר הלכו הביתה. אנחנו לא יכולים כרגע להתחיל לגבות כפי שאנחנו גובים בדרך כלל. אז מה עושים? מה הדרך שאנחנו נעבור את התקופה הקשה הזו, שנעבור אותה לא בגירעון? אנחנו כל הזמן מאוזנים, עיר ידועה במגזר הערבי, שאנחנו עושים את הכול על מנת להיות מאוזנים. במצב כזה יש לנו גירעונות.

אני מחזק את ידידי חיים ביבס, הוא אדם שבאמת עושה הרבה למען הרשויות. אני מכיר אותו אישית, הוא ביקר אותנו בשפרעם כמה פעמים. אני רוצה גם את ההתערבות שלו. אדוני חיים, אני לא מדבר רק על שפרעם, אני חושב שבכל המגזר הערבי היום כך – אנשים לא יוצאים, לא משלמים, והעיריות והמועצות צריכות להתקיים. לפי דעתי המדינה שלנו יכולה לעזור לצאת מן המשבר הכל כך קשה.

אני רוצה להגיד לכם בקשר לסל. נכון, יש לנו ארוחות חמות, מגיעות ארוחות חמות לשפרעם, אבל זה לא פותר לנו את הבעיה. ארוחות חמות מיועדות לקשישים. מה עם המשפחות שנמצאות במצב קשה? אני אומר תודה-תודה לאנשי העסקים בתוך שפרעם, באמת אני מודה להם, הם עשו מהלך כל כך אדיר. אנחנו מחלקים מעל 1,000 סלי מזון, כאשר כל סל עולה 400–450 שקל. אלה האנשים שלנו בתוך שפרעם. אנחנו בינתיים, אני אומר לכם, תודה לאל, מסודרים.

יש חולי קורונה או מבודדים בשפרעם?

יש לנו 169 מבודדים. אין לנו חולים. המצב שלנו כרגע בסדר. אנחנו לא יודעים מה יקרה, זה מתפשט בכל העולם.

יש דיבור כללי על כך שבחברה הערבית כתוצאה מתנאי המגורים, זה שמשפחות גדולות חיות ביחד, כולל כמה דורות, יותר קשה לעשות בידוד. אתה נתקל בזה באיזשהו קושי?

לצערי אין לנו מקום אחר – אנחנו עושים את הבידוד בבתים, אבל בתיאום עם המשטרה. למשטרה ידוע על האנשים והם מבקרים אותם יום-יום. זה בטיפול של המשטרה. מפקד תחנת שפרעם באמת עושה את העבודה שלו, המשטרה עושה את העבודה. אנחנו עושים את הבידוד בתוך הבתים והמשטרה משגיחה על כל האנשים שנמצאים בבידוד.

השאלה אם נעשו מספיק בדיקות בשפרעם כך שאנחנו יודעים בוודאות שאין חולים, או שיכול להיות שיש חולים שמסתובבים ואנחנו לא יודעים עליהם.

זו אמת, יכול להיות שיש אנשים שחולים ולא מזוהים. בינתיים אין לנו מרכז לבדיקות. ביקשנו ואני מקווה שנקבל תשובה כי אנחנו רוצים מרכז לבדיקות בתוך שפרעם. אני לא רוצה שיהיה מרכז לכל האזור. אני אומר לכם, אני רוצה מרכז לתושבי שפרעם. אני לא רוצה להעביר מחלות מן החוץ. לנו בשפרעם, ברוך השם, אין חולים. ביקשתי ממד"א.

מדברים על שלושה מרכזי דרייב-אין של בדיקות.

היום יהיה בטמרה, וטמרה ושפרעם הם ישובים קרובים מאוד ויש קשרים הדוקים מאוד בין שני הישובים.

בשביל אני אומר, אני לא רוצה מרכז לכל האזור, אני רוצה מרכז בתוך שפרעם. ביקשנו ממד"א. תקוותי שהם יישמו את הדבר הזה כי זה חשוב מאוד. מה שדיברתם: יכול להיות שיש אנשים שנמצאים במגע עם הווירוס והם לא יודעים, זה יכול להיות.

רציתי לשאול את חיים ביבס. אפשר להעלות אותו? אני יודעת שאתם באים אלינו ומבקשים מאיתנו דברים. לי יש בקשה אליך כיושב-ראש השלטון המקומי. יצאו הנחיות גם מטעם משרד הבריאות וגם מטעם המשרד להגנת הסביבה. דיברת קודם על אותה שכונה שבודדת וביצעת שם חיטוי. יש גם הנחיות של ארגון הבריאות העולמי שאין צורך ואין יעילות בחיטוי סביבתי של פיזור חומרים רעילים, שהם מסוכנים גם לסביבה, גם לבעלי חיים, גם למי תהום. אשמח מאוד אם תוכל להעביר הנחיות מטעמך לרשויות המקומיות להפסיק עם ריסוסים מן האוויר, עם ערפול ברחובות. אין לזה טעם, אין לזה נחיצות וזה מיותר ומסוכן. זאת הבקשה שלי אליך.

בסדר גמור.

אדבר על הנושא הזה. זה חשוב מאוד. הריסוס שאנחנו עשינו הרגיע את התושבים. הגיעו אליי הרבה בקשות לעשות את זה. אז איך אני אתמודד?

חבל שהם נרגעים מזה כי הם צריכים להבין שדווקא הדבר הזה יותר מסוכן להם.

אם אתה רוצה להרגיע אותם תעשה ערפול במים, אז הכול יהיה בסדר. רק מים.

הנה פתרנו בעיה.

יש לנו מחלקת תברואה. אני הולך לפי ההנחיות של מחלקת תברואה. אני אומר לכם: מה לעשות, זה מרגיע את התושבים.

אני מבקשת מאוד. יש הנחיות של משרד הבריאות ושל המשרד להגנת הסביבה. הן ברורות מאוד. אשמח לשלוח לך אותן ואתה תבין שהדבר הזה פשוט מיותר, ולא רק שהוא מיותר אלא הוא מסוכן.

אני חושב שחברת הכנסת מיקי חיימוביץ' צודקת במאה אחוז. תנקו את זה במים. לא צריך לנקות באופן אחר.

שני דברים. אני פונה לחיים ביבס. קודם כול, להבדיל מהדיון שנערך אתמול, שלא היה שם אבא ואימא ולא הבנו מי אחראי על מה, אדוני היושב-ראש, אתה זוכר שהמספרים אתמול עפו מכל עבר: 13,000 מכונות הנשמה, 11,000, 2,000. פה שמת לב למשהו? מה מספר המבודדים שיש לכם? מה מספר החולים שיש לכם? זה ההבדל. שם כל אחד שותף ולא אחראי, ואילו פה יש אחריות. זה ההבדל. אני תמיד דגלתי בכך שיש לתת יותר סמכויות לשלטון המקומי. המערכה עכשיו בעצם מוכיחה שזה נכון. הם יודעים לתפקד והאזרחים יודעים לפנות אליהם ולדרוש חשבון. סביר להניח שעכשיו הם מבקשים אותם נתונים, סביר להניח שבמיוחד בערים קטנות כמו דימונה או שפרעם ראש העירייה יודע כבר מי אצלם מבודד ומי חולה. למה זה חשוב? כי מאחורי אותו מבודד או חולה יש משפחות וצריך לדאוג, כי זה גם פסיכולוגית קשה מאוד.

אתמול מנכ"ל משרד הבריאות, שיהיה בריא, אמר שכנראה אנחנו לא נפתח את שנת הלימודים אחרי פסח. אני הזדעזעתי מזה כי אני חושבת שבמשרד הבריאות הם עכשיו נמצאים בכזאת היסטריה ומרוב הפחד הם מבקשים לסגור הכול, רק שלא יהיה משהו. מה אתם חושבים על זה? איפה אתם נמצאים בדיון הזה? חיים ביבס, הם אמרו שהם לא רוצים לפתוח את מערכת החינוך אחרי פסח, מדברים על שנת לימודים. ראשי רשויות, אני יודעת שבסוף זה ייפול עליכם. איפה אתם נמצאים בעניין הזה? האם מדברים אתכם? אתה חיים ביבס, אדוני ראש עיריית תל אביב, כל ראשי הרשויות: מה אתם חושבים על זה? איפה אתם נמצאים? מה נקודת היציאה מן המשבר מבחינתכם? עד עכשיו מכל היושבים ומדברים לא שמענו מה אחר כך, אחרי פסח, איך אנחנו יוצאים מן המשבר הזה. מה אתם חושבים על זה?

חיים ביבס ורון חולדאי אחריו, בבקשה.

קודם כול צריך לתת כבוד למשה קולר לגבי הפשרה. צריך להבין, זה לא נוגע לעובדים סוציאליים. עובדים סוציאליים מתעסקים בעניינים סוציאליים. זה מידע שדרכו אנחנו מצליחים לבודד. אומר עוד פעם בקצרה: אני באותה שכונה בודדתי 3,468 אנשים, כאשר היו לי 34 חולים אז. כתוצאה מן הבידוד הזה, עברו שבועיים וכבר ירדתי ל-2,000 מבודדים, זאת אומרת כמעט מחצית מן האנשים ירדו מן הרשימה. לצד זה כמובן גם עלינו במספר החולים כי הצלחנו לזהות אותם ואז ידענו לבודד יותר.

בידוד ביתי כמובן.

בדיוק.

להבדיל, במגזר הערבי קל יותר לבודד כי יש להם בתים גדולים ואפשר לייצר את זה. במגזר החרדי זה קטסטרופה, לכן צריך להוציא אותם החוצה ולהעביר אותם למקומות אחרים לבידוד. אם ידרשו ראשי הרשויות הערבים, מה שכרגע לא דורשים, שנעמיד לרשותם את כל מה שצריך, אנחנו כבר מצאנו ארבעה מוקדים בבתי חולים שדה או אזורים לבידוד במגזר הערבי, אם זה בזמר או באום אל פחם, וצפונה יותר לכיוון שפרעם וכדומה. לזה אנחנו ערוכים.

עדיין אין מספרים גדולים ולכן אין צורך במרכזים.

נכון, אני מסכים אתך. זה לגבי הנושא הזה.

אתה צריך גם לחשוב על הרשויות החרדיות, כי עכשיו אנחנו רואים שכל אדם שלישי שנבדק בבני ברק הוא חולה.

ניסינו לפתור את זה. שר הפנים הכשיר שם מוסד ענק עם 200 חדרים.

לא נתחיל על זה ויכוח. חיים ביבס, בבקשה.

לגבי הנושא של שנת הלימודים – זה הא בהא תליא. זאת אומרת, הסיפור של הבידוד אל מול האירוע, כפי שצריך, מכאן ואילך יקבע אם ייפתחו הלימודים מיד אחרי פסח או לא ייפתחו. אם ימשיכו בתהליך שלא מעבירים מידע ולא כלום והם מבודדים והכול מה שנקרא תוהו ובוהו, אז לא תהיה פתיחת לימודים. אם אנחנו נעשה את הסדר הזה, נבודד את מי שצריך – תראה מה קרה בטאיוואן, מה קרה בסינגפור, מה קרה בדרום קוריאה. הצליחו להגיע לאוכלוסייה, לבודד אותה ולשחרר את כולם ללימודים, לעבודה. כל מי שבסדר – לשחרר אותו. אז קודם כול תבודדו מגילאי 60 ומעלה, או 65 ומעלה, תבודדו אותם קודם כול, תייצרו את הדבר הזה ונוכל להיכנס פנימה למצב שמיד אחרי פסח נוכל לשחרר הרבה מאוד אוכלוסיות. אם יעשו את זה מהיום – נוכל. כרגע כולם יורים באפלה וכל אחד עושה מה שהוא רוצה ואין סדר בתהליך.

זה סיכום עבודת ועדת הקורונה עד עכשיו, שאין סדר בתהליך.

רון חולדאי, אני רוצה לשאול אותך בהקשר הזה: אם תהיה החלטה – ולא שאני מנהל אתך משא ומתן אלא תוך כדי תנועה – שבשנת הלימודים חלק מן התלמידים, על ידי יצירת רווח ביניהם וכן הלאה, יהיו בבתי ספר וחלק מהם יהיו בבית און-ליין. האם עירייה כמו עיריית תל אביב ערוכה לאפשרויות שונות שמאפשרות חזרה ללימודים?

תראה, אגיד כאן משהו שהוא קצת חריג. אני מתחילת המהפכה הזאת הבנתי שאני נמצא במלחמה, וכאשר אני נמצא במלחמה אני לא נותן יותר מדי עצות. יש פיקוד עליון ואני חייל של המהפכה. צריך להבין את זה: עדיף להמשיך ולעשות כל מה שיגידו לי כי אחרת יש אנרכיה. במציאות הזאת חייבים שיהיה קו אחיד. אני יוצא מתוך הנחה שיש מספיק חכמים לא פחות ממני כדי להעיר הרבה מאוד הערות על איך מנהלים את המשבר הזה. אני לא רוצה להגיד.

שאלתי אם אתה ערוך.

אני מסביר: אני ערוך לכל דבר. מה שיגידו לי – אני יודע לעשות. עד עכשיו יש לי את הכלים.

עכשיו אגיד משפט אחד כדי שתבינו מה זה ראש עיריית תל אביב בתוך הסיפור הזה ולמה הסיפור של השלטון המקומי שדיברו עליו. תראו, חבר'ה, שפרעם זה 41,000 איש. נכון? נכון. דימונה זה 41,000 איש. אצלי יש 40,000 זרים. יש לי את דימונה ויש לי את שפרעם – זה רק זרים.

עיר שלמה.

והם אנשים שאין להם ביטוח בריאות ואין להם זכויות ואין להם שום דבר והם נמצאים, ואני צריך לטפל בהם. מה המזל שלהם? המזל שלהם שיש להם אותי ואני מטפל בהם. לעומת זה בשפרעם אין מי שמטפל, זה הסיפור.

לא הבנתי למה.

לגבי הזרים האלה, כשאני מדבר עם הרשויות, הם אמורים להיות - - -

בואו נדייק. המזל שלהם הוא שבתל אביב יש אוכלוסיות חזקות מאוד והרבה מאוד משרדים ולכן יש לך אמצעים לטפל בהם.

זה מה שאמרתי.

אמרת: המזל שלהם שיש להם אותך.

אמרתי: המזל שלהם שהם נמצאים בתל אביב ויש להם אותי.

לעומת זה, כשהם נמצאים ואני צריך לטפל אז אני לא יכול לפנות כמו חיים ביבס או כמו בני ביטון לשר הרווחה שייתן לי משהו, כי אין להם זכויות. לכן אני אומר לכם שאני צריך מלון מיוחד לחולים מפני שאין לי ברירה כשאני לא יכול לבודד אותם. אני צריך מלון דירות או בית חולים למבודדים.

מאה אחוז. רון, נעצור לרגע. אני רוצה להעלות את יחיאל לסרי.

רק רגע, אני רוצה לדבר על החינוך, רק על נקודה אחת. יש לי הרבה מה להגיד על החינוך. אני רוצה להגיד כאן דבר אחד: חייבים לטפל בנושא שנקרא חינוך מיוחד. הם נמצאים בבית והורים פשוט משתגעים. חייבים לעשות החרגה לגבי סייעות, שיוכלו להגיע לבתים של ילדי החינוך המיוחד ולעזור להורים, למרות שיש בידודים.

אתה צודק במאה אחוז. יש ועדה שעוסקת בחינוך המיוחד, בראשות חבר הכנסת ניצן הורוביץ.

זה דבר חשוב מאוד ספציפית.

מאה אחוז. אני רוצה בבקשה לשמוע את יחיאל לסרי, התייחסות לאותן נקודות מזווית ראייה של עיר כמו אשדוד. אחר כך אנחנו נעלה את מנהל מינהל החירום במשרד הפנים, אלי רגב, ונתחיל לקבל אולי תשובות. יחיאל לסרי, בבקשה.

שלום עפר. החברים שלי, גם רון חולדאי, גם חיים ביבס, גם עורסאן יאסין ראש עיריית שפרעם וכמובן בני ביטון מדימונה האירו את עיניכם בסוגיות העיקריות מול השלטון המרכזי. אני מחרה ומחזיק אחריהם ומחזק גם את הדברים האחרונים של רון חולדאי, בעניין זה שאנחנו ערים גדולות, אנחנו ממלאים את ההוראות של השלטון המרכזי ויודעים להסתדר ולתת מענה כמעט לכל בקשה ולכל הנחיה שאנחנו מקבלים.

אבל אני כן רוצה לחדד, גם בהמשך לשאלה של חברת הכנסת יוליה מלינובסקי וגם לדברים האחרונים בנוגע למערכת החינוך, אני רוצה לחדד דבר אחד חשוב מאוד. הרי באיזשהו שלב נצא מן המשבר הזה בצורה כזאת או אחרת. אפשר להניח שגם אחרי שתהיה בלימה מסוימת ויחליטו להקל על הסגר הזה ויחזירו את המשק בחזרה אטית לעבודה, אנחנו עדיין נידרש במשך החודשים הארוכים הבאים, אולי שלושה חודשים, אולי חצי שנה, לשמור ולבודד את בני ה-65 ומעלה. זו נקודה חשובה מאוד כי היא זו שעלולה אחר כך למוטט את השלטון המרכזי. להחזיק בני 65 ומעלה בבתים שלהם ולספק את כל הצרכים שלהם – זה דורש לוגיסטיקה מאוד גדולה ומשמעותית כדי לחזור.

כשאתה מסתכל על האפשרות הזאת, מה אתה צריך היום מהשלטון המרכזי אם באמת תהיה החלטה להתחיל לשחרר בגילאים הצעירים יותר ואילו את בני ה-65 ומעלה להחזיק בבידוד?

מה שאני צריך עכשיו, שפיקוד העורף, צבא ההגנה לישראל ייכנס להיערכות מידית במתן מענה לפי גודל הרשויות. למשל באשדוד יש לנו 41,000 אנשים בני 65 ומעלה. הם יישארו בבתים שלהם. כרגע אנחנו דואגים ממש בימים אלה ל-14,000 שהם בלי עורף משפחתי, מתוך 6,000 אנשי רווחה. אבל כשה-41,000 האלה לא יוכלו לצאת החוצה נצטרך לדאוג לכולם, גם לאלה שהם פוטנטיים, שהם חזקים ויכולים לצאת, אבל הם לא יוכלו לצאת כי אנחנו נבודד אותם.

מכל הרשויות, לך, שלא בטובתך, יש בטח קשר טוב עם פקע"ר בגלל המצב הביטחוני. אתה מסונכרן איתם? אתה מכיר אותם, את אנשי פיקוד העורף שאמורים לתת לך תשובות?

אני מדבר איתם בכל יום. יש נציג שלהם שנמצא אצלי בעיר, אבל הם אומרים לי: אין לנו יכולת לעזור לך. ביקשתי עזרה ברכבים ומתנדבים. אתה יודע כמה קיבלנו? 25 חיילים וארבעה רכבים. אנחנו צריכים 500–600 מתנדבים ולפחות 50 רכבים. לסבר לך את האוזן, עכשיו אנחנו מסתדרים, באמת מסתדרים, אבל בעוד שלושה חודשים, חמישה חודשים, כשיחליטו לבודד בני 65 ומעלה למדינה צריכה להיות תוכנית מגירה. זה מה שאני מנסה לחדד בפני הוועדה המכובדת הזאת, לחשוב על מה יקרה בהמשך הדרך.

לך גם יש אוכלוסייה חרדית יחסית גדולה למדי.

הוא צודק מאוד ועל זה דיברתי בהתחלה. צריך להכין את פיקוד העורף ללוגיסטיקה.

מסכים. אמרתי שאני מחרה מחזיק אחריך, רון.

יחיאל, לך באשדוד גם יש אוכלוסייה חרדית גדולה יחסית לעיר שלא נחשבת חרדית מובהקת כמו ירושלים או בני ברק. האם אתה נתקל בבעיות מן הסוג שנתקלות בהן למשל ירושלים או בני ברק?

למרבה המזל, הרבה פחות. אנחנו עם 25% מן האוכלוסייה חרדים, מתוך 260,000 תושבים. תעשו את החשבון. מתחילת הדרך, אולי בגלל הרקע הרפואי שלי, נתנו להם תשומת לב מיוחדת מאוד, ולמרות שהם אינם חשופים למדיה החברתית ולתקשורת בטלוויזיה אנחנו דאגנו לתקשורת ברמה האישית של הקלטות. הם לא יכולים לראות את הסרטון אבל הם קיבלו אותו בטלפון בבית, הודעה קולית בלבד. שלחנו לשם אנשים לבתים. אפילו עשינו כריזות ברחובות בשעות אחרי הצוהריים. אני חושב שהצלחנו לא רע בכלל. היום בכל אשדוד, מתוך 260,000 תושבים יש לנו 81 חולים, יחסית בסדר, ו-881 שנמצאים בבידוד. אני חושב שאנחנו שם בשליטה לא רעה. אין לנו את המראות שאנחנו רואים בבני ברק ובירושלים. אני מחכה לראות את התוצאות של הימים הקרובים כי מדובר על הדבקות של לפני עשרה ימים או שבועיים, אבל בגדול אני חושב שאנחנו בשליטה טובה למדי בשלב זה.

מאה אחוז. נעשה עכשיו, ברשותכם, סבב חברי כנסת.

בכל זאת אולי תוכל לתת לי לומר עוד משפט אחד בנושא הכלכלי. אני חושב שהתוכנית הכלכלית שהוצגה אתמול בכנסת על ידי שר האוצר וצוותו התעלמה כמעט לחלוטין מן השלטון המקומית, וחבריי עמדו על זה. אני רוצה לסבר לך את האוזן בנוגע לאשדוד. עשינו בדיקה פשוטה מאוד של המשמעות הכלכלית. התקציב שלנו הוא 1.8 מיליארד שקל. התוכנית הכלכלית קובעת שאולי יינתן במשך שלושה חודשים פטור מארנונה, באפריל, מאי, יוני וכן הלאה. בהנחות שנתקבלו אנחנו עלולים להגיע לקיטון בהכנסות ב-2020 בסדר גודל של בין 100–150 מיליון שקל לפחות, וזה בלי נושא המגורים, כי גם במגורים כתוצאה מן האבטלה והקושי בתשלום ארנונה – עשינו שלושה מדרגים. נניח שהעסק יוצא מן המצב הנוכחי ב-1 במאי, ב-1 ביוני וב-1 ביולי. היום אנחנו ב-97% גבייה בארנונה למגורים, שזה חסר תקדים לאוכלוסייה בדירוג סוציו-אקונומי 5. נניח שייצאו ב-1 במאי – אנחנו מעריכים שזה יהיה 92% גבייה; ב-1 ביוני – 85% גבייה; ב-1 ביולי – 80% גבייה. המשמעות היא קיטון של עוד 100 מיליון שקל. כלומר ב-2020, אם התוכנית פועלת כפי ששמענו, אנחנו צפויים לפגיעה בסדר גודל של 250 מיליון שקל בתקציב עיריית אשדוד ל-2020.

בנוגע לכוח אדם – בלי קשר, לפני הקורונה הלכנו לתוכנית קיצוצים של 20% מן העובדים שלנו, זה חסר תקדים, בשיתוף פעולה עם ההסתדרות וכולי, הכול בסדר, בשליטה ובשקט, עם פרישה מרצון וכן הלאה. אבל עם כזה קיטון זו תהיה קריסה טוטלית. צריך לתת על כך את הדעת.

אני מסכם שני דברים: הנושא של בני 65 ויותר בראייה קדימה, והנושא של החוסן הפיננסי שלנו בראייה קדימה. תודה רבה לכם.

יחיאל לסרי, תודה רבה.

סליחה, אני מבקשת שנייה, אני בטוחה שתשמחו לשמוע בהתאם להערות שעלו כאן.

טליה, אנחנו מיד נפנה אליך, אני מבטיח לך.

בהמשך לדברים האחרונים של יחיאל לסרי, הרי ברור לכולנו שהסגר הכלכלי הזה לא יוכל להימשך לתאריכים שהוא דיבר עליהם: יוני, יולי וכן הלאה. זה ברור.

אנחנו נעשה עכשיו סבב של חברי הכנסת, ואחר כך נשמע שני אנשים: גם את טליה לנקרי, רח"ט עורף במל"ל, וגם את אלי רגב, מנהל מינהל החירום במשרד הפנים. ננסה לשמוע תשובות לדברים שנאמרו פה. חבר הכנסת יואב סגלוביץ', בבקשה.

אעלה ארבע נקודות שאני מקווה שתענו עליהן.

הנקודה הראשונה שאתם מתייחסים אליה היא ההחלטה של הממשלה מאתמול להקטין ב-15%, שזה בערך הפוך לנתונים של החולים, בוודאי החולים הקשים.

הנקודה השנייה שעלתה פה, אני רוצה לשים את הדברים בצורה הכי ברורה: האם אתם העליתם בשולחנות השונים, גם בממשלה, גם מול המל"ל, שאתם רוצים שפיקוד העורף ייכנס לתמונה? יש להם את כל המכלולים, הם יודעים לעבוד מולכם בחירום בעִתות אחרות. פה כולם מדברים על זה אבל הפיל נמצא בחדר – יש מי שיעשה עבודה טובה יותר. השאלה אם זה עלה מכם בעוצמה.

דבר נוסף שהייתי רוצה הוא התייחסות שלכם, אם תוכלו, לגבי סוגיית בתי האבות שנמצאים בגזרתכם. פשוט היה פה אתמול דיון בנושא הקשישים. בצורה קצת בוטה: כולם אומרים שדואגים לקשישים אבל בפועל אין התייחסות עומק לנושא הזה בכלל, לא עושים בדיקות קורונה בתוך הספינות הנייחות האלה, ש-300 כאלה נמצאות בערים השונות.

והדבר האחרון, לגבי מה שעלה פה בעניין הודעה לרשויות על חולים בתחומן – אני רוצה להציע משהו. תראו, להתגבר על מכשולים משפטיים בטח אפשר, אבל אפשר לעשות את זה אפילו ברמה הטכנית, אפילו באותה הודעה שמקבלים שאתה חולה קורונה אפשר להוסיף שתי שורות שאומרות: "האם אתה מאשר שייצרו אתך קשר מהרשות המקומית?" בכך יפתרו לפחות ב-90% את הבעיה.

תודה רבה. קודם כול, אני רוצה לחזק את ראשי הערים שנמצאים בקו הקדמי מול התושבים. אני יודעת, גם דיברתי היום, יש ראשי ערים מבוגרים שצריכים בעצמם להיות בבידוד ולא פשוט לנהל הכול בשלט רחוק. אז קודם כול, שתהיו חזקים בקו הקדמי.

שמעתי קודם את חיים ביבס. עפר שלח, אנחנו די תמימי דעים פה, אני חושבת, שברור שאחרי פסח הממשלה צריכה להתחיל לשחרר את האנשים. לשמור עדיין בבידוד כל מי שמעל גיל 65 אבל לשחרר אנשים לשוק העבודה ולהעלות משמעותית את היקף הבדיקות.

צריך להבין, במשרד הבריאות כרגע עומדים על 6,000 בדיקות ביום. אם באמת יצליחו להעלות את זה ל-30,000 אז אין שום סיבה לא לשחרר את המשק, ולהשאיר בבידוד את מי שהוא מעל גיל 65, ולעשות סגר מקומי על ערים נגועות או על שכונות נגועות.

לא הייתי בהתחלה. שאלתי את יואב סגלוביץ' על כל נושא שיפוי הארנונה. הבנתי את כל הדיון הארוך. רציתי לדעת מחיים ביבס ומראשי הערים האחרים אם הם "סגורים" מול האוצר, אם בשיחות שלהם עם בעלי העסקים הם רואים שהתוכנית הכלכלית שהוצגה אתמול נותנת אוויר לנשימה או שהם חושבים שצריך לעשות צעדים אחרים.

אני מבקש להעלות עכשיו את טליה לנקרי ואלי רגב. יוליה מלינובסקי, תכניסי את ההערות שלך אל תוך השיח איתם, אני לא דואג לך וליכולתך להיכנס לדיון.

טליה לנקרי, אני רוצה להתחיל איתך. נלך שאלה-שאלה לפי מה שנראה לי שהם תחומי האחריות שלך. קודם כול לסוגיית פיקוד העורף. פיקוד העורף עלה בכמה הקשרים, הן במידי, בצורך של הרשויות לצרכים כמו חלוקת מנות מזון שהולכת וגדלה באופן שהרשויות מתקשות לעמוד בו, לפחות חלקן, והן בראייה קדימה, כפי שעלה מן הדברים של יחיאל לסרי, לקראת אפשרות של בידוד נקודתי אבל נרחב לאוכלוסיות וכן הלאה. איפה הדבר הזה עומד?

אתייחס. ראשית, לפני כשבועיים ויותר קיבל פיקוד העורף מהמל"ל הנחיה לתכנן את הטיפול באוכלוסייה של בני 65 ומעלה. עשו תוכנית. שמה של התוכנית הוא "משמרות זהב". חלק גדול מראשי הערים מכיר את התוכנית הזו. "משמרות זהב" היא תוכנית של בידוד בית של בני 65 ומעלה, כפי שאמר פה ראש העיר לסרי, כאשר יש להם תמיכה מלאה. כלומר אדם מקבל אוכל, הוא מקבל תרופות, הוא מקבל תמיכה מנטלית מלאה דרך פיקוד העורף. פיקוד העורף איגד בתוך הפיקוד עצמו את כלל העמותות שרוצות לעשות טוב כדי שאפשר יהיה לקבל גם את המתנדבים, וקיבל מצה"ל סיוע גדול מאוד, גם של רכבים, גם של כוח אדם.

בשבוע שעבר הנחה ראש הממשלה את צה"ל להפעיל את תוכנית "משמרות זהב". כדי שאפשר יהיה להפעיל את תוכנית "משמרות זהב" עסקנו בתקציב. נכון להיום התקציב "נסגר" ופיקוד העורף כבר החל, כחלק מן התהליך שלו אל מול ראשי ערים, לסייע בחלוקת מזון, כפי שנאמר פה על ידי חלק מראשי הערים.

התקציב כולל את מנות המזון עצמן או רק את החלוקה שלהן?

כן, הוא כולל את תקציב המנות עצמן. המנות עצמן – זה בהמשך למה שעשה משרד הרווחה עד כה. אני יודעת גם להגיד את שם החברה עצמה, חברת "מילגם", היא אותה חברה שעושה את האוכל לצוהרונים. היא יודעת לעשות כמויות גדולות מאוד של אוכל. כלומר המזון קיים וגם תקציב למזון קיים. זה לא היה הסיפור, הוא היה קיים מלכתחילה, עד 200,000 מנות מזון, ואפשר עוד להגדיל את זה.

מה גם שהם פנויים כעת בגלל הצוהרונים אז יש להם יותר יכולות.

נכון מאוד.

אני גם רוצה לחלק מזון קשה, כלומר מזון לשבוע עבור אדם שמתקשה ולתת לו את המזון הזה: חלב עמיד, קופסאות שימורים, דברים כאלה ואחרים כדי לאפשר לו לחיות. אבל הוא גם רוצה לדבר בטלפון, שלא נהפוך מבידוד לבדידות, שזה גם נושא משמעותי מאוד אל מול אלה שלא מקבלים תמיכה משפחתית. כלומר הסל הזה הוא סל מלא.

"משמרות זהב" הוא מענה שלם לאוכלוסייה של כמיליון וחצי אנשים, כאשר יש גם את ריכוזי הדיור, גם הם אמורים לקבל מענה דרך "משמרות זהב".

סדר הכוח של פיקוד העורף, הנוכחי ומילואים, מספיק לדבר הזה או שהוא יצטרך תגבור גם מאגפים צה"ליים אחרים?

הוא צריך תגבור מאגפים צה"ליים אחרים, והוא מקבל תגבור מאגפים צה"ליים אחרים. כלומר ה-must הוא שנותן את הפקודה המלאה לפיקוד העורף, כולל הרכבים, כולל התקציב הצה"לי, כולל כוח האדם, כולל כל מה שנדרש. הציגו בפיקוד העורף תוכנית שלמה לנושא הזה.

אני אומרת שוב, אחד הנושאים המורכבים הוא לצאת עכשיו בהסברה ובהנחיה לאנשים בגילאי 65 פלוס להישאר בביתם כאשר הם מקבלים את התמיכה הזאת. זה דרך הרשויות ודרך ההסברה בתקשורת.

מי עושה את תוכנית ההסברה הזאת?

פיקוד העורף. פיקוד העורף גם מקבל תקציב מהאוצר לכל תוכנית ההסברה. זאת אחריותו מקצה אל קצה.

כולל בשפות שונות?

כולל בשפות שונות. יש תוכנית מגירה. רק צריך להחליט שעכשיו יוצאים ומנחים את האוכלוסייה הזאת להיכנס לבידוד והתוכנית הזאת יוצאת אל הפועל גם כן.

ברגע זה ממש יושבים במשרד האוצר ביחד עם פיקוד העורף. תיכף אעלה איתם לשיחת ועידה. נראה שהתקציב "סגור" לחלוטין. התוכנית מוכנה ממש לדקת קריאה ליציאה לאוויר. ה-יקל"רים שנמצאים ברשויות המקומיות יידעו גם להגיד את הדברים האלה לראשי הרשויות.

יקל"רים, למי שלא מכיר, זה יחידת קשר לרשויות. זה מהלקחים של מלחמת לבנון השנייה.

נכון מאוד, אדוני. זה בדיוק הנושא שעולה על הפרק.

אני מניחה שבמהלך היום הנושא הזה יתבהר יותר ואנחנו נראה את זה בתקשורת ונראה את זה בשיח עם הרשויות המקומיות. זה לא מוציא כמובן את משרד הרווחה. משרד הרווחה חילק 80,000 מנות במהלך השבוע האחרון לאוכלוסייה שנמצאת באחריותו, צריך גם את זה לומר. אנחנו פשוט ממשיכים.

אני לא מטיל ספק במה שאת אומרת אבל שמענו פה ראשי רשויות שאומרים שהם עשו את זה, בין אם על חשבון הרשות ובין אם מתרומות של אנשי עסקים. יש איזשהו פער, שיכול להיות שהוא תוצאה של ההתארגנות. האם את אומרת שבזמן הקרוב בסופו של תהליך השלטון המרכזי – יהיה הרווחה, יהיה פיקוד העורף – תופס פיקוד מלא על כל נושא חלוקת המזון, כולל הכסף?

זה בדיוק מה שאני אומרת.

בשום אופן לא, בשום אופן לא. חברים, עד שאנשי פיקוד העורף ילמדו את מה שמנהל התפעול שלי יודע בקצה הציפורן זה ייקח להם שנה. צריך להכפיף את פיקוד העורף לעיריות. אין פה צורך בפיקוד העורף לבניינים נופלים ולכל הדברים. גם לא צריך לפתוח מוקדים בנוסף למוקדים העירוניים. אנחנו מתורגלים בקבלת הבקשות, אנחנו מתורגלים. יושב פיקוד העורף על יד ראש העיר. ראש העיר רואה ביחד עם פיקוד העורף את הצרכים אבל אנשי העירייה ביחד עם ראש העירייה, אנחנו מנהלים.

אדוני ראש העיר, זה לא סותר. גם פיקוד העורף, אתה יודע את זה כמעט כמוני אם לא טוב יותר, בסוף לבנת היסוד בטיפול בתושבים היא אך ורק הרשות המקומית. פיקוד העורף מסייע, הוא לא מחליף את הרשות בשום אופן.

אני רוצה שזה יהיה ברור, פיקוד העורף לא לוקח פיקוד על העיר.

הוא לא לוקח פיקוד. יש לו את כל החבילה והוא מאפשר לרשות המקומית לממש את אחריותה אל מול תושביה.

אני שמח שהגדרת את זה עכשיו נכון. קודם אמרת אחרת. אמרת: פיקוד העורף לוקח פיקוד. אמרתי: בשום אופן לא.

אדוני היושב-ראש, שמעת את ההבדלים?

הדבר עכשיו אושר ויש עליו חותמת פרלמנטרית.

אלי רגב, השאלה הבאה היא אליך והיא השאלה שעולה מסיפור רשימות החולים, היכולת להעביר מידע לרשויות. האם הדבר הזה מצריך איזו עזרה של חקיקה שאנחנו יכולים לתת אותה בכנסת? אנחנו מבינים שככל שהרשויות יודעות יותר היכולת שלהן לטפל, גם בבידוד וגם בכל הדברים הנלווים, היא הרבה יותר טובה.

ראשית, השאלה נכונה והדרישה-הבקשה של ראשי הרשויות היא בהחלט מוצדקת. אומר מה עשינו עד עכשיו. אני יכול לדבר גם כראש רשות וגם כמנהל מינהל החירום של משרד הפנים כך שאני יכול לראות את זה משתי הזוויות. אני ראש הוועדה הקרואה בירכא ומנהל מינהל החירום במשרד הפנים.

אנחנו עוסקים בעניין הזה. החסם כרגע הוא משפטי, כמובן גם של חיסיון רפואי וגם של הגנת הפרטיות. אחרי השיח של אתמול בין שני מנכ"לי המשרדים, גם שלנו וגם של משרד הבריאות, סוכם שמשרד הבריאות יעביר את השמות האלה. אנחנו כבר התמקדנו בשני מקומות: בבית שמש ובבני ברק, מטעמים ברורים, וראשי הרשויות קיבלו את השמות, בעיקר של החולים משום שאנחנו רוצים להוציא אותם מן הקהילה באופן מובן על מנת לעצור את ההדבקה, אבל קיבלו גם את השמות של המבודדים וכבר מתחילים לעבוד עליהם בשני המקומות האלה.

יש כרגע בעיה שאנחנו מנסים לפתור אותה, בעיה טכנית, משום שנוהל העברת השמות צריך לעבור בקובץ מוצפן, בגלל הרגישות של העניין, ואנחנו כמשרד הפנים לא יכולים לעשות את זה אלא דרך משרד הרווחה. זה משהו פרוצדורלי שאנחנו "נסגור" אותו היום.

סליחה, אני איתך.

אני אומר שזה משהו פרוצדורלי שסביר להניח שאנחנו "נסגור" אותו עוד היום.

רגע, סביר להניח או שזה יהיה היום? אנחנו כבר שומעים, אנחנו פתאום שומעים את השינוי בצליל. היום, סביר להניח או אתמול?

אני אומר שוב, אנחנו כמשרד הפנים לא הכתובת "לסגור" את זה משום שזה לא בסמכותנו.

זה לכל הרשויות או רק לרשויות ספציפיות?

אנחנו יכולים לקבל את זה אבל אנחנו לא יכולים להעביר את זה לרשויות משום שאנחנו לא מוסמכים להעביר את זה אלא בנוהל מסוים. לכן מצאנו לנכון לעשות את זה דרך מי שכן יכול לעשות את זה, וזה משרד הרווחה. ממילא הרשימות האלה עוברות למחלקות הרווחה של הרשויות, בעיקר לגבי המבודדים. אני מקווה שנבקיע את העניין הזה היום. זה עניין שאמור להיות טכני ואני מקווה שנפתור אותו עוד היום.

זה מה שהסברתי לך, בני ביטון, בתחילת הדיון, שדרך הרווחה זה מעין סוג של פשרה, שבעצם הרווחה זה אנשי המקצוע והם יכולים לפנות ולטפל בדברים האלה.

לנו ממש לא אכפת מי יודע בעירייה.

בדיוק. הכוונה לאלה שרגילים כל השנה לטפל בזה.

משה אבוטבול, שיהיה פשוט מישהו שיקבל את זה, לא משנה מי.

ברור. אני רק אומר לך שזה ימנע את משרד המשפטים להתערב בנושא.

מצוין.

טליה לנקרי, אם אפשר, אני רוצה לשאול אותך עוד שאלה שנוגעת לפיקוד העורף, כי שמענו דאגה מסוימת מסוגיית הפרות החוק והסדר, שבהחלט יכולה להיות אם המצב הכלכלי יחריף לרמה שאנחנו נראה הפרות חוק וסדר הרבה יותר מאשר אנחנו רגילים. האם זה אפשרי משפטית? האם זה מטופל משפטית? תגבור של המשטרה – האם זה בכלל על השולחן?

חוק וסדר – אני לא צריכה להגיד את זה ליושבים כאן – הם לגמרי של משטרת ישראל. ה-פּוֹש של האירוע הזה הוא משטרת ישראל. את משטרת ישראל אתם מכירים. אתמול בהחלטת ממשלה הוחלט על תגבור של 700 חיילי צה"ל למשטרת ישראל לטובת אכיפה של התקש"חים, לא של סדר ציבורי. סדר ציבורי הוא לגמרי של משטרת ישראל. אני מבינה, לפחות ממה שהם הציגו לנו, יש להם תוכנית לנושא הזה גם כן. צריך לדבר איתם, לשמוע מהם את הדברים, אבל זה לא קשור לפיקוד העורף.

רח"ט עורף במל"ל – האם זה נוגע גם בזה?

כן, נוגע.

הרי בשגרה משרתים חיילים במשטרת ישראל, יש מה שנקרא ימ"לים, יש אלפי חיילים בשירות סדיר שמשרתים במשטרת ישראל. אנחנו במצב חירום בהרבה מאוד מובנים. אנחנו עלולים להיות במצב חירום בנושא הזה. אני שואל האם הנושא עלה על השולחן. יכול להיות שלא צריך אותו.

בעיקר יש בעיה של סמכויות, מה הסמכויות שבכלל ניתנות להם. לבוא עם נשק? בלי נשק?

נושא הסדר הציבורי לא עלה כמוקד כרגע לטיפול, לא במל"ל, אבל כן עלה לגמרי הנושא של הסמכויות והתגבור של משטרת ישראל לכל הצרכים שלה במסגרת ההתמודדות עם הקורונה. לגבי אחריות וסמכות – אני מזכירה שהאחריות והסמכות, כרגע החיילים שנמצאים במשטרת ישראל הם חיילים בתנועה. כלומר אין שום חיילים שעוסקים בסדר ציבורי. נכון שיש בהסדרה – את זה אני אומרת לכם מתפקידי כרמ"ח הגנה בחטיבת מבצעים לא לפני זמן רב – כן יש יכולת לתת לחייל סמכויות מסוימות של שוטר, למשל של עיכוב, אם יש איזשהו עניין כזה או אחר, אפשר להסדיר את זה. זה לא עלה על השולחן כמוקד לשיח בהקשר לסדר ציבורי כי זאת משימתה של משטרת ישראל ממילא ביום-יום. אם תרצה תגבור של הצבא אפשר יהיה לדון בזה ולעסוק גם בסמכויות שיטור למיניהן.

הבנו. מיקי חיימוביץ, בבקשה.

אני רוצה להפנות שאלה גם אל טליה לנקרי וגם אל ראשי הרשויות. הדיון סביב סוגיית המסכות הולך וצובר תאוצה ואנחנו היום בשלב שבו מבינים בישראל שאם כל האוכלוסייה תסתובב עם מסכות אנחנו נצליח בכל זאת לצמצם את מקרי ההידבקות. אני רוצה לדעת האם יש כבר היערכות. אתמול קיבלנו דיווח על כך ש-10 מיליון מסכות נמצאות בדרך, צריכות להגיע למדינת ישראל. האם יש איזו היערכות לגבי חלוקת המסכות האלה לאזרחים?

זאת הנחיה שצריכה לצאת ממשרד הבריאות, להגיד שיש יעילות מלאה לנושא הזה ולראות אם באמת יש הנחיה לעניין הזה. זאת הנחיה בריאותית לחלוטין, אין לה עניין בשום מקום אחר. אני לא מכירה הנחיה כזאת של משרד הבריאות. אני קוראת בכל כיום את הדברים. רק אתמול יצאה הנחיה על ההיבט של טיהור למרחבים ומה המשמעות של הדבר הזה. לגבי המסכות עוד לא ראיתי. אשמח לבדוק.

מכיוון שזה כבר קרה במדינות אחרות ומכיוון שרוכשים – דווקא על מסכות קיבלנו תשובה אתמול, שמיליוני מסכות אמורות להגיע כבר בשבוע הבא.

מה שהיא אמרה הוא נכון. הבעיה היא שמשרד הבריאות, סיגל סדצקי לא מאמינה שזה הכרחי ונחוץ, למרות שרואים נתונים לפי מחקרים בעולם.

במשרד הבריאות מתחילים להפנים את החשיבות.

בעולם רואים נתונים, שזה מוריד הדבקה בין 5%–10%. אז משרד הביטחון קנה את המסכות. היום משרד הביטחון קיבל, אם אני לא טועה, כמה מיליוני מסכות.

אני אומר כבר את מה שאגיד בסוף. זה הדיון שבו אנחנו מקבלים את התשובות הכי מסודרות מאז שהתחלנו את הוועדה, ואולי לא במקרה. היה ויחליטו בישראל, כפי שנעשה במדינות אחרות, ובהינתן שיש מסכות, שתהיה יציאה לעבודה או שחרור של החיים הכלכליים ויורו לאנשים לחבוש מסכות, האם אתם ערוכים לחלוקת המסכות האלה או לשיווק שלהן, למרות שזה לא יהיה בכסף? האם יש תוכנית איך הדבר הזה ייראה, בהינתן שמיליוני אזרחים במדינת ישראל ייצאו החוצה עם מסכות?

אתה שואל אותי?

כן. אם התשובה היא לא אצלך, תגידי לי.

אין תוכנית. בואו נראה קודם שיש לנו מסכות.

יש. שר הביטחון פרסם שהגיעו לישראל 8 מיליון מסכות.

בסדר. כדאי לראות תוכנית. אני גם ראיתי את הנתונים האלה, אני מחזיקה אותם אצלי. אני רק אומרת שבסוף כדי שתהיה תוכנית צריך להתחיל מראשית הצירים של משרד הבריאות, שיש לזה אפקטיביות וזה מה שמנחה משרד הבריאות. התוכנית לחלוקה בסוף היא, בינינו, לא הסיפור הגדול. בואו נראה שזאת ההחלטה, בואו נראה שאנחנו מצליחים לחלק לכולם, או לא לכולם, נגיד בצורה דיפרנציאלית אל מול אוכלוסיות שאנחנו מבינים שיש איזשהו פער ואל מול זה לראות. חברים, יש כרגע פער במקומות כמו דיור מוגן כזה או אחר למיגון מלא לעובדים, אז בואו נפתור את הסוגיה הזאת.

את צודקת שיש פערים בהרבה מאוד דברים. ההצעה של הוועדה היא שתיערכו לזה לפחות במובן התוכניתי, כי כבר ראינו חלוקת מסכות, או כל מיני דברים אחרים – צריך להיות מוכנים לדברים האלה. יכול להיות שזה ייפול עליכם מהיום למחר אם זאת תהיה ההנחיה של משרד הבריאות.

אני מקבלת את זה. נשים את זה על השולחן.

מאה אחוז.

אני רוצה לשאול את אלי רגב, למקד אותו עכשיו בסוגיית העובדים הזרים, מבקשי עבודה, תקראו לזה איך שאתם רוצים, בתל אביב כפי שהועלתה במלוא חריפותה על ידי רון חולדאי. האם יש לך תשובות בשבילו לעניין הזה?

לא, לצערי אני לא בקי בתחום הזה ואני לא יודע לענות.

מי אחראי עליו?

זה רשות האוכלוסין ולא אנחנו.

רשות האוכלוסין אחראית בשגרה לדבר הזה. כרגע יש בעיה. היא הוצגה, ואם תרצה אעלה את רון חולדאי עוד פעם, ותאמין לי שאתה תשמע אותו בלי הזום, במלוא חריפותה, של עשרות אלפי אנשים שאיבדו במכה אחת את מקום עבודתם, שאין להם שום רשת ביטחון סוציאלית כמו שיש לאזרח ישראלי רגיל, שסוגיית הדיור שלהם, הבידוד שלהם, הטיפול הרפואי בהם ואפילו ההסעדה שלהם, שנעשית עכשיו כמעט באלתורים, כל הדבר הזה מונח לפתחנו. מי אם לא אתה אמור לתת לו מענה?

הסוגיות שעלו פה הן יותר סוגיות רווחה, לדעתי, למעט הנושא של הבידוד. אנחנו עוסקים כרגע בבידוד אנשים שאין להם יכולת בידוד עצמית. אני מוכן לבדוק את זה. אנחנו כרגע עוסקים בשתי אוכלוסיות ממוקדות ונוכל להתעסק גם בעניין הזה.

גם בידוד חולים וגם בידוד לבידוד.

עם בידוד חולים אין בעיה כי זה בתיאום גם עם משרד הבריאות והם אמורים להיות במלונות, לא משנה אם זה עובד זר או אזרח ישראלי באופן רגיל. כך שאם יש בעיה כרגע של חולים שצריך להוציא אותם מתוך הקהילה אז אנחנו יכולים לעסוק בזה – למרות שלא אני עוסק בזה באופן אישי – ביחד עם פיקוד העורף ומשרד הבריאות. יש מלונות לטובת העניין הזה ולא אמורה להיות בעיה לגבי חולים מאומתים. לגבי אנשים שזקוקים לבידוד – גם פה אני מוכן לבדוק את הסוגיה הזאת. אנחנו התחלנו אתמול לטפל במבודדים בקהילה שהם חסרי יכולת בידוד. התמקדנו כרגע בשתי אוכלוסיות מסוימות, אבל לא רק, ונוכל להתמקד גם באוכלוסייה הזאת באותו הקשר של בידוד.

לגבי בעיות הרווחה והמצוקות האחרות שאתם העליתם, שהן נכונות, כרגע אין לי תשובות לתת. אני מוכן לבחון את זה.

רון חולדאי, מול מי אתה עובד בעניין השאלות האלה? כשאתה בא לשלטון המרכזי, עם מי דיברת? מול מי אתה עובד על הסוגיות שנוגעות לעובדים הזרים? עם מי דיברת בשלטון המרכזי?

אני עובד מול שר הפנים, שר הרווחה. אני עובד מול כולם, מנסה בדרכי. הרי אין להם הגדרה חוקית אז אני מתמרן.

אלי רגב, התחושה היא שזה פשוט נופל בין הכיסאות.

זו בדיוק הבעיה. הם אנשים חסרי מעמד.

זו פצצת זמן מתקתקת.

הם יכולים גם להדביק אחרים.

זו בעיה מהותית. לא רק זה, הם גם מרוכזים במקומות. הם לא מפוזרים בתל אביב, הם מרוכזים במקומות. אנחנו מכירים את זה מהיום-יום כשאין קורונה. במקומות האלה יכולה להיות בעיה על אחת כמה וכמה.

זה גם יכול להידרדר לפשיעה כי המצוקה תהיה כל כך גדולה.

אני רוצה להרגיע את כולם. כרגע אני מדבר על צורך בפתרון בעיה כשתהיה. כרגע אין לי בעיה, כרגע אין עדיין מגפה, כרגע אין בעיית פשיעה וגם ההתנהגות בחיי הרחוב היא סבירה לחלוטין. אנחנו רק צריכים לתת את הדעת כי אנחנו מאתרים את הבעיות ואומרים: א', אנחנו רואים משפחות עם ילדים שהולכות להיזרק לרחוב, ב', אנחנו רואים צורך לתכנן את האפשרות לבודד אנשים חולים ולבודד אנשים שאמרו להם להתבודד. לזה אנחנו צריכים לקבל פתרונות, עם אמירה ברורה איפה ואיך עושים את זה. עד היום לא קיבלנו.

אבל יש שאלה של מוּכנוּת.

אבל זה רק בתל אביב. מה עם שאר הערים? צריך פתרון כולל לכולם, לא רק במקום אחד או בעירייה אחת.

השאלה מופנית גם לגורמים המקצועיים במשרדי הממשלה, אבל בעיקר לראשי הרשויות. ידוע שבכל רשות – אני מכיר את זה מעברי כראש עירייה במשך שנים – יש הרבה ארגוני חסד מקומיים. זה מאוד חשוב. זאת גם ההזדמנות להודות להם, אם צריך. בכל מקום, באשדוד, בכל עיר ועיר. האם הם מטים כתף? האם הם מנוצלים? האם הם עוזרים בדברים שהם יכולים? חשוב לי לדעת גם את הנושא הזה, ברשותכם. אולי נתחיל עם לסרי.

אני יכול לספר שבאשדוד אנחנו בקשר עם כל הארגונים האלה, עם כל העמותות. אנחנו משתפים פעולה. הם מורידים מעלינו את העומס בנוגע למנות ולחלוקה שלהן. בסך הכול יש שיתוף פעולה יוצא מן הכלל, לפחות אצלנו באשדוד.

תודה רבה לכם.

אבל צריך להבין שכל המקורות שלהם, שהספיקו לימי רגיעה, מידלדלים במהירות ואו-טו-טו הם באים אלינו: תנו לנו כסף כדי לעשות את העבודה. זאת הבעיה במצבי משבר.

וגם גיוס התרומות עכשיו קשה מאוד כי אי אפשר לנסוע לחו"ל.

הארגונים האלה מתאימים לווליום מסוים והיום גם הם מתקשים לעשות את מה שהם היו רגילים לעשות מפני שגם להם יש חסרון-כיס.

השאלה אם אתם מסייעים להם. למשל, אותם פוטרים אותם מארנונה בתקופה הזאת?

גם כך הם לא משלמים אם זה עמותות.

לא, אנחנו לא יכולים. אין לנו סמכות, כפי שרון חולדאי אמר קודם, אין לנו שום סמכות, לא לפטור מארנונה ולא לתת הנחות בארנונה, אלא רק על פי החלטת ממשלה.

חבר'ה, מספיק כבר. נניח שארגון כזה משלם לי לארנונה, זה מה שמשפיע על העבודה שלו?

זה גם לא מרכיב מרכזי היום, לא מרכיב כזה קריטי. בראייה ארוכת טווח, כפי שאומר רון חולדאי, גם הם כבר לא יחזיקו מעמד ולא יוכלו לסייע לנו. צריך שהמדינה תיקח אחריות ביחד איתנו על כל העתיד, לגבי בני 65 פלוס.

רבותי, השאלות שלי עכשיו הן לכולם ובבקשה תתייחסו. השאלה הראשונה היא יותר לראשי הרשויות, יותר לחיים ביבס, כי אני מבינה שהוא מרכז את כל העניין. סביר להניח, פרט לבעיות של ארנונה לעסקים, שעל זה כבר הבנו שיש בעיה, עוד מעט, כפי שאמרת אדוני ראש עיריית אשדוד, עוד מעט גם משפחות שאיבדו עבודה ויקבלו עכשיו לא-ברור-מה לפי תוכנית כלכלית, העדיפות האחרונה תהיה לתשלום ארנונה. הם יקנו אוכל, הם יקנו דברים חיוניים והארנונה תחכה. האם אתם לוקחים את זה בחשבון במשא ומתן שלכם עם משרד האוצר? השאלה הזאת מופנית יותר לחיים ביבס. כי זה יקרה, זה בוודאות יקרה, אולי פחות בתל אביב אבל באשקלון, באשדוד ובדימונה, בוודאות.

שאלה נוספת, היום ראיתי מכתב של ראש עיריית רמת גן שזועק, צועק, דורש לעשות בידוד, במקרה שלו זה לבני ברק. אתה יודע, כבר אי אפשר להסתיר, כל אדם שלישי שנבדק בבני ברק נמצא חולה. איך אתם רואים דבר כזה? במקרה שלו זה הערים השכנות, רמת גן ובני ברק, אבל אצלכם למשל באשדוד יש לך שכונות שלמות. אני מבינה שאתה מסתדר שם אבל סביר להניח שיש גם פלגים כאלה או אחרים שדורשים טיפול אחר, למשל בידוד שכונתי.

לכן החשיבות של קבלת הרשימות של החולים כדי לדעת. לי באשדוד זה קריטי מאוד כי בסך הכול האוכלוסייה החרדית נמצאת ברבעים מסוימים מאוד. אם אראה את הכתובות של החולים מרוכזים במקום מסוים יכול להיות שאבקש לעשות סגר על מקום מסוים. זה לא המצב כרגע אבל זה חשוב מאוד.

האם אתה רואה את זה כדבר נכון, לעשות מין בידוד שכונתי, מה שחיים ביבס עשה במודיעין? אני רוצה לשמוע התייחסות לשאלה הזאת מן המל"ל ומשרד הפנים כי ההוראה בעצם צריכה להגיע מלמעלה לדעתי. לך ברור כי אתה גם כן מבין את זה ואתה גם רופא, ויש לך אגב הרבה חברי מועצה באשדוד שיכולים לסייע בתחום, למרות שעדיין יהיו שם פלגים כאלה ואחרים שלא כל כך יתייחסו.

אלה שתי שאלות.

אני חושב שבאשדוד המצב נסבל. אהיה יותר חכם היום כאשר אקבל את הרשימה. אני מעריך שבמספרים האלה, של 81 חולים בכל העיר, אני לא צריך לעשות שם סגר, אבל המידע הזה חשוב מאוד, לעוד יומיים, לעוד שבוע, על פי ההתפתחויות. הוא פשוט קריטי ליכולת שלנו לבלום את התפשטות הקורונה.

אתה לא יודע מה קורה שם כי אין לך שם בדיקות. רגע, אני לא מסכימה אתך. אתה לא עושה שם מספיק בדיקות כדי לדעת. כשבבני ברק התחילו לעשות בדיקות גילו מה שגילו, ואין הבדל באוכלוסייה בשכונה החרדית בבני ברק ובאשדוד.

בעיר אשדוד עשינו כמעט 1,000 בדיקות בכל יום בשבוע האחרון ואלה התוצאות: 8–9 חולים ביום. זה בסדר. אני חושב שאנחנו בשליטה.

מחזקים את ידיך, יחיאל.

אני מבקשת לשמוע את התשובות מחיים ביבס, זה יותר נכון. זה גם עלה לגבי בידוד שכונות.

ג'אבר עסאקלה, ונבקש מחיים ביבס לענות גם על השאלה של יוליה מלינובסקי.

נושא הבדיקות עולה כל הזמן. אני חושב שבחלקי הארץ, בעיקר בפריפריה עדיין יש מחסור בבדיקות ולכן מספר הנגועים לא מדויק היום. יכול להיות שבאשדוד המצב סביר. אני חושב שבאזורים אחרים – שמענו על שפרעם – כמעט ואין בדיקות.

הדבר השני שאני לא רוצה שיישאר מאחור, העלינו את זה, הוא עלה על ידי ראש עיריית שפרעם. חבר'ה, המועצות החלשות, העיריות החלשות, ש-80%–90% מן ההכנסה שלהן מארנונה היא מארנונת מגורים, הן יצליחו לגבות בקושי 20% עכשיו. אם יצליחו לגבות – המוצלחים יגבו אולי 25%. למעשה הרשויות האלה יקרסו. אנחנו נחזור למצב של לפני כמה שנים, שלא מצליחים לשלם משכורות. אני חושב שאת הסיפור הזה צריך מישהו לקחת לידיים. אנחנו כוועדה צריכים להציב את זה מול משרד האוצר לטיפול מאוד מאוד דחוף כי זה יקרה, אם לא באפריל אז במאי.

לפחות לפי הדירוג הסוציו-אקונומי של הישוב. בדירוגים נמוכים צריך שהמדינה תתערב ותיתן שיפוי.

נכון.

דבר אחרון, אני חושב שהעניין של מהגרי עבודה ופליטים הוא נושא משמעותי מאוד.

אני אומר לך כראש עיריית שפרעם תודה רבה. באמת אתה נגעת בדבר כל כך חשוב. האוכלוסייה החלשה מאוד מאוד – יש לנו בעיה בקשר לגבייה כי הרוב הם בתים, אין לנו אזורי תעשייה כפי שצריך ואנשים לא עונים, לא משלמים. יש לנו בעיה. העלית את הנושא הזה, כל הכבוד, אתה נגעת בדבר חשוב מאוד. תודה רבה.

משפט אחרון לגבי מהגרי עבודה ופליטים בתל אביב. חבר'ה, יכול להיות שעד עכשיו לא נתגלו. גם שם השאלה אם עושים בדיקות. ביום שיתחילו לעשות בדיקות אני חושש שאנחנו נגלה מצב אחר לגמרי. לכן, אדוני ראש עיריית תל אביב-יפו, עכשיו זה עניין שאתה וכולנו צריכים להיות מוכנים ולא לחכות עד שיתחילו לגלות שם מקרי הדבקה. תודה רבה.

חיים ביבס, אם אתה רוצה לענות תשובה לשאלה הראשונה שהעלתה יוליה מלינובסקי.

אני אענה לגבי הארנונה, לגבי מה שהיא העלתה, וזה נושא חשוב מאוד. אמרתי בפתיח שלי בהתחלה שאת הארנונה אנחנו רוצים שהממשלה תעביר לנו באופן מידי. תקבלו החלטה. לא לחכות. אם אנחנו נחכה לקבלת הארנונה, כפי שאמר חברי יחיאל לסרי, אנחנו נשבוק.

אני רוצה להעלות הצעה אופרטיבית מאיפה להביא את הכסף.

אתה מדבר עם השלטון המרכזי?

גם למגורים וגם לכול, בלי יוצא מן הכלל. אני רוצה להעלות הצעה אופרטיבית. יש הרבה מיליוני שקלים במשרד להגנת הסביבה.

זה הזמן להוציא מן הרזרבה, זה הזמן.

יש כסף, עפר שלח. יש כסף במשרד להגנת הסביבה בנושא היטל הטמנה. תשחררו את הכסף הזה של היטל הטמנה, תעבירו אותו לרשויות המקומיות ואנחנו לפחות בזמן הקצר נפתור את הבעיה. הרבה מאות מיליונים של שקלים נמצאים שם ולא יודעים מה לעשות עם הכסף הזה במשרד להגנת הסביבה. אם אין לך פתרון – זה בטווח הקצר.

כרגע אנחנו לא בדיון על מקורות.

עפר שלח, יש לי שאלה על המסתננים. היא לא כל כך לחולדאי, היא יותר למל"ל. אשלח אותה למל"ל אבל תרשום אותה, אולי בכל זאת ראש העיר יודע את התשובה. אם יש היום מסתננים שרוצים לעזוב מרצון בגלל המצב הקשה, בגלל שאין עבודה, האם יש להם אפשרות לעזוב?

אין טיסות. איך יעזבו? אפילו לשחות אסור.

אני שואלת. מוציאים טיסות ייעודיות לצרכים מסוימים.

את אומרת: לזרוק אותם.

אני לא אומרת לזרוק, סליחה. אני לא אומרת לגרש. סליחה, יש - - -

ראשית, אל תצעקי עליי. שנית, אני מציע שלא ננסה לפתור עכשיו את סוגיית המהגרים הסבוכה, שמוכרת לכולנו, דווקא בהקשר של הקורונה. כרגע יש בעיה. צריך לטפל בה, ואפילו אם יהיו 1,000 או 2,000 שיעזבו בהקשר הזה, זה לא משנה את הבעיה היסודית שרון חולדאי הציג.

41,000.

אני מסכימה. אני רק אומרת שאם יש כמה מאות שרוצים לעזוב אז המדינה יכולה לארגן טיסות, בדיוק כפי שעושים את זה לצרכים אחרים.

שלפני כן המדינה תביא גם את האזרחים שלה מחו"ל.

חברים, בואו נעזוב את הדיון הזה. לי לא ידוע על כאלה שרוצים לעזוב. אם מישהו יודע על כאלה שרוצים לעזוב נא לתת לי ידיעה על זה.

יכול להיות שזה לא מגיע אליך בגלל צנעת הפרט.

עכשיו זה הצלת נפשות, חברים וחברות.

אני רוצה להעלות את סוגיית בתי האבות שהעלה קודם חבר הכנסת סגלוביץ'.

אפשר להעלות עוד נקודה אחת?

רון חולדאי, תתחיל אתה עם זה.

הדיורים המוגנים ובתי האבות.

בתי אבות – זה בניהול של משרד הבריאות. לנו אין שום מגע עם בתי האבות. כל הנתונים, כל הניהול וכל הדברים לגבי בתי אבות זה אך ורק משרד הבריאות ולא עיריית תל אביב.

אני רוצה להעלות עוד נושא אחד חשוב, שאעלה אותו גם בפני חבר הכנסת הורוביץ אבל אני מציע שגם אתם תעלו אותו. יש דבר שנקרא רפורמה בחינוך המיוחד. במציאות של היום לא ניתן לתכנן לקראת השנה הבאה. הכול תלוי באמירות של המורים. צריך לקבל החלטה מידית שמשהים את הרפורמה בחינוך המיוחד. יש לנו גם השגות על עצם הרפורמה הזו, אבל במציאות הזאת לשנת הלימודים הבאה צריך להשהות את הרפורמה הזאת ולחיות כפי שחיינו במשך כל השנים.

כאמור, יש ועדה מיוחדת בכנסת שעוסקת ממש בנושא הזה.

יש עוד חבר כנסת שרוצה להעיר הערה קצרה לסיום? אנחנו עומדים לסיים.

אם ביבס חזר אשמח לשמוע את תשובתו.

הוא לא חזר, מה אעשה.

אני רוצה להפנות משהו כללי לרשויות, שיהיה בסיכום של הוועדה.

הנושא של הארנונה הוא נושא רגיש מאוד וצריך לקחת אותו בחשבון ולפנות למשרד האוצר ולמשרד הפנים בעניין, כי משפחות שקורסות עכשיו בלי הכנסות יהיה להן קשה מאוד לעמוד בעניין עוד מעט.

בנושא הריביות של הבנקים, גם זה זועק לשמיים ואנשים פונים אלינו בתלונות.

זה רק לא בדיון הנוכחי.

כל הנושא של אמצעי מיגון ברשויות המקומיות – אני מקבלת פניות. גם לעובדים בתוך הרשויות שנמצאים עכשיו בחזית אין לרשויות אפשרויות לקנות את אמצעי המיגון הנכונים. זה גם נושא שמצריך טיפול.

הנושא השלישי הוא העובדים הקבלניים, במיוחד בתברואה ובניקיון. אני יודעת שרוב הרשויות, בחברה הערבית לפחות, יש להן חברות קבלניות ועכשיו הם לא עובדים בצורה סדירה. זה יכול להביא לזיהום שיגרום למחלות נוספות ואולי גם להתפשטות הקורונה.

נושא הבדיקות הוא נושא מאוד מאוד קריטי, במיוחד בחברה הערבית, שעכשיו התחילו להביא את הניידת הזאת בכל יום למקום אחר. היא לא תספיק לתת את השירות לכלל האוכלוסייה, ובינתיים עד שהיא תגיע למקומות שצריך לערוך בהם את הבדיקות אז יש עוד נדבקים והמחלה מתפשטת עוד יותר.

אני רוצה להודות לראשי הרשויות. מגיע להם המון יישר כוח, לכל ראשי הרשויות בכל הארץ שעושים עבודה קשה. אנחנו מחזקים את ידיכם. הוועדה היא למענכם פה בעצם.

דבר אחרון לחיים ביבס, למרות שהוא לא נמצא. אני חושבת שיש צורך בעבודה ממשקית בין ראשי הרשויות והישובים הצמודים שכבר התגלו בהם מספר נדבקים גבוה. למשל אני יכולה לדבר על יפיע, שהיא בין נצרת למגדל העמק. במגדל העמק מדווח כבר על 60 מקרים, פרט לאלה שבבידוד. בנצרת אותו דבר. יש יחסים יום-יומיים. כך גם בשפרעם ובטמרה, כך גם בדיר חנא.

גם בבני ברק וברמת גן.

בדיוק. לכן זו סוגיה שמצריכה טיפול מידי, אחרת תהיה התפשטות לרוחב וגם לעומק ונהיה במצב שאי אפשר לטפל בכול.

חיים ביבס, אני שמח שאתה שוב איתנו. יוליה, 30 שניות שאלה, דקה תשובה.

שאלה. האם אתה נערך למצב שגם במגורים תאבד ארנונה? סביר להניח שלאנשים יהיה חשוב יותר לקנות אוכל מאשר לשלם ארנונה.

השאלה היא האם אתה נערך למצב שבו גם דירות מגורים יפסיקו לשלם ארנונה, פשוט מפני שאנשים ייכנסו למצוקה כלכלית ותשלום ארנונה לא יהיה בהכרח הדבר הראשון שהם ישלמו.

ושאלה שנייה לגבי בידוד של שכונות וערים.

הוא עשה בידוד של שכונה, הוא סיפר לנו קודם.

איך הוא רואה את זה והאם הוא מקדם את זה מול מל"ל? כי זה פתרון.

אני מבקש לענות רק לשאלה הראשונה ואנחנו נסכם.

בסדר גמור. לגבי הארנונה למגורים – ברור, אנחנו רואים ביטולים. יהיה לנו תהליך מאוד מאוד לא פשוט לגבות את זה בחודשים הבאים, בטח ובטח אחרי שהכול ייגמר. גם זה על הפרק. לכן בנושא של שיפוי הארנונה העסקית עמדתנו מאוד ברורה ונחרצת. גם ייצא מכתב מסודר היום של כל ראשי הרשויות שאומר: רבותי, שיפוי מלא. הבטחתם 3 מיליארד שקל, תורידו את ה-6%, תנו את ה-2.82 מיליארד שקל. אם מישהו מתכוון "לעשות עלינו סיבוב" – אנחנו במצב שלא נהסס. נמצא פה גם יושב-ראש פורום ה-15, גם פורום ערי פיתוח, גם ראשי רשויות מן המגזר וגם בכלל. לא נהסס אם צריך גם לעצור את השלטון המקומי היום. לא ישחקו איתנו משחקים. נגמרו המשחקים. אנחנו סוחבים את האלונקה הזאת למעלה משנה לבד ולא ניתן לפקידים "לעשות עלינו סיבוב", לא במשרד האוצר ובטח לא במשרד הפנים.

תודה רבה. הדברים ברורים.

אני רוצה לסכם.

ראשית, אני רוצה להודות באמת לכל ראשי הרשויות וגם לנציגי המל"ל ומשרד הפנים.

זה היה, ולא בכדִי, אמרתי את זה קודם, הדיון הכי מדויק שלנו. שאלנו שאלות, קיבלנו תשובות. היה ברור שיש פה אנשים שהרגליים שלהם הן על הקרקע, שעוסקים בדברים. זה היה דיון מדויק. חוץ מלהודות לכם, אני לוקח את זה למישור של מסקנות הוועדה.

1. לא רק שצריך ליישב את המחלוקות. אני טוען שהוועדה רואה שכל שקל שמושקע בשלטון המקומי שווה אחר כך אני לא יודע כמה שקלים במורד הדרך, כי השלטון המקומי יודע לפתור בעיות. אני מחבר לזה את סוגיית המידע. צריך לזרום אליו המידע. אם יש קשיים משפטיים, אם צריך את הוועדה בשביל להתגבר עליהם, אנחנו נתגבר עליהם. כל מידע, כל כסף, כל הסדרה שבאה לשלטון המקומי עוזרת לשלטון המרכזי לפתור בעיות. על אחת כמה וכמה הידע שלכם ברור, היכולות שלכם ברורות.

2. סוגיית מהגרי העבודה – התחושה שלנו היא שהסוגיה נופלת לחלוטין בין הכיסאות. במובן הזה – אני לא יודע אם רון חולדאי עוד על הקו – אנחנו נעשה את הבירורים שלנו, לנסות ולראות, לקשור פה קצוות שהוועדה תנסה לקשור בשבילכם. אם לא נמצא את זה אנחנו נתכנס פה לדיון נוסף בסוגיה הזו ממש. אני שונא את הביטוי "פצצת זמן" ביחס לדבר הזה, אבל זה בהחלט יכול להיות כך.

3. המל"ל מדבר על תוכניות בפיקוד העורף וכן הלאה. הצבא הוא ארגון מסודר, תוכניות הוא יודע לעשות. צריך לעשות באחריות המל"ל ומשרד הפנים את התפירה של זה אל תוך הרשות המקומית, מתוך הכרה בדברים שאמר רון חולדאי קודם, שהרשות המקומית בסופו של דבר מנהלת את האירוע. פיקוד העורף נותן לה כוח, נותן לה חיילים, נותן לה רכבים, נותן לה כל מה שצריך, אבל היא זאת שהידע הוא שלה.

4. יש להיערך לסוגיית המסכות. מסכות כנראה כבר יש. ביום אחד קרוב לוודאי תהיה פה החלטה. את הדבר הזה יצטרכו לחלק ולהוביל אותו.

לחלק, לא למכור.

הערך שלו, אם המדינה תעשה את זה על חשבונה, הערך של זה שאנשים יחזרו לעבוד – בחמש דקות עבודה של המשק כיסינו את כל הדבר הזה, חד וחלק.

נפל בין הכיסאות הנושא של הירידה בגביית ארנונה ברשויות החלשות.

המדינה צריכה לכסות הכול.

אני שוב מודה לכולם. אנחנו מתכנסים פה שוב ב-12:00. תודה רבה לכולם.


הישיבה ננעלה בשעה 11:30.