פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-ושלוש

הכנסת



6
הוועדה המיוחדת בעניין ההתמודדות עם נגיף הקורונה
30/03/2020


מושב ראשון



פרוטוקול מס' 5
מישיבת הוועדה המיוחדת בעניין ההתמודדות עם נגיף הקורונה
יום שני, ה' בניסן התש"ף (30 במרץ 2020), שעה 9:30

סוגיית הרכש של מכונות הנשמה וציוד רפואי

חברי הוועדה: עפר שלח – היו"ר
מיקי חיימוביץ'
יוליה מלינובסקי קונין
יואב סגלוביץ'

אחמד טיבי
אוסאמה סעדי
ג'אבר עסאלה
מטאנס שחאדה
איילת שקד

נועה היימן - רכזת בריאות, משרד האוצר

אורלי ויינשטיין - סמכ"לית וראש חטיבת בתי חולים, משרד הבריאות

אבי דדון - ראש מינהל הרכש, משרד הביטחון

אבי בוסקילה - מנכ"ל חברת "שראל"

חנן אברמוב - התאחדות התעשיינים

נועם עמית - התאחדות התעשיינים

ענת כהן שמואל

יפעת קדם



סוגיית הרכש של מכונות הנשמה וציוד רפואי

בוקר טוב לכולם, אנחנו ממשיכים עם הדיונים. אני רוצה להגיד כמה דברים כלליים בפתיחה. אחד, לוועדה הזאת נועדו חיים טיפה יותר ארוכים ממה שחשבנו. אנחנו נמשיך לעבוד בקצב מלא. אני חושב שיהיה לנו מספיק זמן כדי להוציא מסמך מסכם שיהיה מאוד רלוונטי. עכשיו, אחרי דיונים לא רבים שהיו לנו כבר, ברור לנו שיש נקודת הכרעה מאוד משמעותית מיד אחרי פסח, ברור לנו שהמדיניות הזאת של שמיכת הסגר שיושבת גם על המשק וגם על החיים הישראלים תצטרך להשתנות, והגופים שמנהלים את האירוע הזה יצרכו לעצב אסטרטגיית יציאה, בעיני אסטרטגיית ניהול, כי אנחנו לא רואים אסטרטגיה כזאת במהלך הנוכחי. אנחנו נעבוד בקצב מלא כדי לייצר את המידע הזה. אני אעבוד בשעותיי הפנויות כדי לעצב אותו. אני מאוד מקווה שנגיע למסמך מסכם, כמובן בחתימת כל חברי הוועדה, שיהיה מפת הדרכים שלנו להתנהלות מיד אחרי הפסח.

מחר יהיה לנו דיון שיעסוק בהצעות אסטרטגיות של אנשים בעלי ניסיון: ראש המל"ל לשעבר, גיורא איילנד, מפכ"ל המשטרה לשעבר, רוני אלשיך, וגם אמנון שעשוע, ממייסדי "מובילאי". אנשים עם ניסיון במערכות ציבוריות יציעו לנו ממקומם הפרטי אסטרטגיות לניהול המערך הנוכחי ולהסתכלות קדימה, כי אנחנו צריכים לצאת מהמשבר הזה עם תפיסה של התמודדות לאומית אם חס וחלילה תהיה קורונה שתיים או יקרה אירוע דומה בעתיד. חלק מהתפקיד שלנו הוא גם לעצב את הדרכים שבהן אנחנו מסתכלים על זה קדימה. ביום רביעי עוד לא סגרנו בדיוק מה יהיה, אבל ביום חמישי יהיה דיון מיוחד על המגזר הערבי, יוביל אותו חבר הכנסת שחאדה. יכול להיות שנעשה דיון שנוגע למגזר החרדי, שזה סיפור מאוד מאוד גדול.

חייבים לעשות, זה לב המחלוקת, זה לב הבעיה.

בדרך לכאן שמעתי עדות ברדיו של אישה מבורו פארק בניו-יורק שתיארה את מה שקורה שם בימים האחרונים. אני חוששת שהמצב שם מאוד לפתחנו. אנחנו רואים כולם את התמונות, אנחנו רואים את מה שקורה במגזר החרדי. אני חושבת שכדאי, אדוני היושב-ראש, לכנס דיון בנושא הזה, לזמן את האנשים שמשפיעים בחברה החרדית, כדי לחשוב איך מתגברים על הקושי הזה של ההסברה בחברה הזאת, של חלחול ההבנה של הסכנה, כי בסופו של דבר כולנו נצטרך להשתמש באותן מכונות הנשמה. חייבים לעשות שם עבודה יסודית, כי זה ממש לפתחנו. הדיווחים שם מזעזעים - מדובר על ריכוז תמותה מאוד מאוד גבוה. אנחנו יודעים שהצפיפות וההתקרבות שם בין אנשים נמשכות. המחיר יהיה יקר מנשוא.

אין ספק.

איך שאמרנו בהתחלה, מדובר בוועדה חשובה מאוד, במיוחד כשיש ועדת משנה לענייני החברה הערבית. אני מברך על היוזמה שלך, אדוני היושב-ראש, לקיים דיון מיוחד על הקורונה בחברה הערבית. אני חושב שהמספרים מטעים, וזה משום שאין לנו בדיקות. אני רוצה לבשר שסוף סוף, אחרי מאמצים של כל הרשימה המשותפת, במיוחד של חברנו חבר הכנסת אחמד טיבי שהוא יו"ר ועדת הבריאות ברשימה המשותפת, ואחרי פגישה אתמול עם מנכ"ל מד"א, יש את המוקד הראשון של דרייב אין בחברה הערבית שנפתח בוואדי ערה. סוכם שיהיה עוד מרכז כזה בגליל, כנראה בעיר טמרה, ועוד מרכז אחד בנגב, באחד מהיישובים בנגב.

קיבלתי דיווח שיהיה גם באחד הכפרים הבדואים.

בדיוק. אני חושב שהתפקיד שלנו הוא גם לשנות את התנאים של הבדיקה. הבעיה היא שכשאתה עושה את המרכזים האלה, אין הרבה אנשים שניגשים לבדיקות האלו כי צריך תסמינים. אומרים עכשיו שרוצים לעשות 5,000 בדיקות, 10,000 בדיקות, 30,000 בדיקות.

אנחנו נדון במדיניות הבדיקות.

אני קורא לכלל האזרחים הערבים, תמלאו אחרי ההוראות של משרד הבריאות – תהיו בבתים, תצאו רק אם צריך. ודבר שני, תלכו להיבדק במרכזים האלה.

אני מציעה להזמין את כל המנכ"לים לשיחת ועידה, כי יש לנו ביקורת, יש לנו מה להגיד. הם בחזית.

כך יהיה.

ישב פה אתמול מנכ"ל משרד האוצר ובישר לנו שאולי היום בבוקר נשמע על תכנית כלכלית. לא תכנית כלכלית ולא נעליים.

זה אחר הצוהריים.

פורסם שהתכנית נדחתה כי ראש הממשלה עסוק בהקמת הממשלה. עם כל הכבוד, הממשלה זה דבר חשוב, אבל לאנשים בעשירי בחודש יורדים תשלומים.

אני מזכיר שזה אחרי שאמרו "עוד 48 שעות".

זה היה 48 שעות לפני שבוע. עכשיו אנחנו נמצאים בסיטואציה בלתי נסבלת. אני לא מבקשת, אני דורשת, אני דופקת פה על השולחן, שימו את הדברים האלה כרגע על השולחן. קודם כל תכנית כלכלית, כדי לתת פתרונות לבעלת צהרון, למדריך תיירים, לספרית. האנשים פשוט בהיסטריה. הם לא ימותו מקורונה, הם ימותו מהפחד הכלכלי הזה, מהפחד שהם יגיעו למצב שלא יהיה להם כסף לקנות אוכל כי אין להם מסגרת אשראי.

מדברים על זה שצריך להקפיד על הנחיות בכל המגזרים כולל במגזר החרדי, כולל במגזר הערבי, כאשר אתמול התבשרנו על כך שיועצת ראש הממשלה לענייני חרדים חלתה בקורונה. אנחנו יודעים שהיא בילתה עם ראש הממשלה, עם האחרים בלשכתו, ביום חמישי האחרון. אני חושבת שזה יהיה מוסרי, שזו גם תהיה דוגמה אישית שראש הממשלה ויו"ר הכנסת ייכנסו עכשיו לבידוד אחרי שהם ישבו איתה שעות רבות. אי אפשר לדרוש מהאזרחים לקיים את התנאים הקשים של בידוד כאשר בלשכת ראש הממשלה חושבים אם להיכנס בכלל לבידוד. לא צריך לחשוב, פשוט צריך לקיים את מה שדורשים מהאזרחים.

אחד, יש מודיעין. אמנם זה מודיעין חלקי, אבל כרגע הפעילות היא לא לפי המודיעין. אני חושב שצריך לקרוא להם מכאן לפעול לפי המודיעין.

שניים, הנושא של היכולות הלא מנוצלות. אני ממליץ להזמין את אלוף פיקוד העורף, לשמוע מה הם מסוגלים לעשות.

פיקוד העורף הוא רגליים על הקרקע. בדיון השני שלנו היום על בריאות קשישים נראה אם פיקוד העורף נכנס כמו שהבטיח לנו מנכ"ל משרד הבריאות.

אני יודע שפיקוד העורף לא נכנס במתארים שהוא יודע להיכנס. אומרים פה כולם שמגזר הקשישים הכי נפגע, הכי פחות מטופל.

הבדיקות, כמו שאמרו לפניי, כמעט ולא מתקיימות בחברה הערבית. היינו אמורים להיות עם 700,800 נדבקים - אני מאמין שיש יותר בתוך הישובים שלנו. הבדיקות לא מתקיימות בישובים הערבים. אתמול התבשרנו שייפתחו מרכזי בדיקה - אני מקווה שזה יקרה מהר. מנכ"ל מד"א הצהיר אתמול שתי הצהרות מנוגדות. בצוהריים הוא אמר שלא יעשו בדיקות, בערב הוא אמר משהו אחר. אני רוצה שנבטיח שיהיו מרכזי בדיקות בכל האזורים.

אחד העניינים המשמעותיים ביותר שצריך לשים לב אליו הוא עניין הסטודנטים שעדיין נמצאים בחו"ל ומנסים להגיע לארץ. המדינה צריכה לקחת אחריות על העניין הזה. אמנם חברי הרשימה המשותפת עושים מאמצים מול חברות תעופה, הם מנסים להביא את האנשים ארצה, אבל זה תפקידה של המדינה. המדינה לא עושה פה את התפקיד שלה. מתוך אלה שחזרו, ישנם כאלה שנדבקו. אני חושב שלסגור בבתי מלון את כולם יחד זה רק מדביק את כל מי שלא נדבק עד עכשיו. פיקוד העורף צריך לטפל בעניין הזה במהירות.

הנושא המרכזי לצד נושא הבדיקות הוא נושא המוכנות. אני לא רוצה לדבר רק על האוכלוסייה הערבית, גם על כל הפריפריה במדינת ישראל - המוכנות שלה לנגיף הזה היא לא ממש גדולה. בדרום, לפחות לפי התקשורת, יש 361 מכונות הנשמה. בצפון - 443. בירושלים -155. במרכז, לעומת זאת, יש 1,012. באזור שבו אני גר, שזה הגליל, יש כמה בתי חולים. אחד המרכזים של האוכלוסייה הערבית הוא בנצרת. בנצרת המצוקה מאוד מאוד קשה - בית חולים שמתמחה בטיפול בילדים ומתבקש להיות מוכן לקורונה, נמצא עם מכונת הנשמה אחת בלבד. בכל אחד משני בתי החולים שנמצאים בנצרת יש שש מכונות, כאשר הצורך בכל אחד מהם הוא של 20 מכונות.

בבתי החולים הפרטיים קופות החולים וביטוח לאומי עדיין גובים את מס הבריאות. הייתה הוראה לעצור את כל הטיפול האקלקטי, שזה אומר שכבר לא מקבלים צילומים, לא מקבלים שום דבר - אין להם הכנסות. מצד שני, הם נדרשים להיות מוכנים לקורונה. עוד פחות משבוע הם לא יוכלו לשלם משכורות אם יימשך המצב הזה. משרד הבריאות צריך לקחת על עצמו את האחריות - כמובן במימון קופות החולים - על כך שכספים יזרמו לבתי החולים האלה.

הנקודה לגבי מכונות ההנשמה מביאה אותנו לדיון של עכשיו. המגפה יוצרת מצב שבו צריך לעבור לאיזו שהיא מתכונת חירום על משהו שברור לחלוטין שמדינת ישראל לא יכולה להחזיק אותו בשגרה. הותווה לנו קו של 5,000 חולים מונשמים. סביר להניח שלמדינת ישראל אין 5,000 מכונות הנשמה בשגרה. מספר המונשמים בשגרה לא עולה על 1,000, אולי פחות מזה. קיבלנו כמה נתונים מדאיגים מאוד במהלך הדיונים של הוועדה. אמר לנו מנכ"ל משרד הבריאות שיש 2,800 מכונות הנשמה בכל מדינת ישראל, שזה כולל בתי חולים פרטיים, כולל צבא.

כולל וטרינרים.

אני לא יודע אם הוא הכניס את הווטרינרים פנימה. הדבר השני שהיה יותר מדאיג, אולי אפילו מדהים, זה שלמרות שב-20 בינואר ארגון הבריאות העולמי הכריז שהמחלה הזאת עוברת מאדם לאדם, זאת אומרת שהיא בסכנה להיות מגיפה, עד יום חמישי שעבר, ואני מניח שעד היום, לא נוספה ולו מכונת הנשמה אחת בישראל. אני רואה כותרת ראשית היום ב-y-net: "המוסד הביא 30 מכונות הנשמה". הייתי חבר ועדת המשנה לשירותים חשאיים שש שנים, אני מכיר טוב את היכולות של המוסד. לא בשביל זה אנחנו מחזיקים את המוסד, לא בשביל 30 מכונות הנשמה או כל דבר אחר. אל הדבר הזה, ואני אומר את זה באופן חיובי, לא באופן שלילי, נשאבו הרבה מאוד גורמים פרטיים שהם ברגיל סוחרים בפריפריה הזאת של הציוד הבריאותי. שני הדברים שהם במחסור כאן הם מסכות ומכונות הנשמה. יש קונצנזוס בוועדה הזאת על כך שצריכה להיות פה חזרה לשגרה ולמקומות עבודה. במקומות שעשו את זה, כמו למשל בסין, אנשים הולכים עם מסכות, המסכות הפכו להיות פריט יום-יומי. צריכים להיות פה מיליונים על מיליונים של מסכות כדי שנוכל לנהל את שגרת חיינו. יש מדינות, למשל יפן, שאנשים הולכים באופן קבוע עם מסכות.

כל נושא הרכש של הציוד מנוהל על ידי שני גופים עיקריים: משרד הבריאות, באמצעות הזרוע שלו "שראל" שהיא הזרוע שלו לרכישת ציוד רפואי בימים כתיקונם, ונכנס לזה משלב מסוים מינהל הרכש במשרד הביטחון, מנה"ר, גוף שאני מכיר טוב מעבודתי האחרת. רק בטלפון, על הנייר, יכולתי לרכוש איזה 15 מיליון מסכות בסוף השבוע מטלפונים שהגיעו אלי. ברור שלא כל הדברים האלה הם תקניים, ברור שלא כל הדברים האלה ראויים, אבל גם ברור שמדובר פה על זמן חירום שבו התהליכים הבירוקרטיים הרגילים לא עובדים ולא יכולים לעבוד. כדי לברר את הדבר הזה, כדי לאפשר את התרומה שלנו לזה שתהליכים יזורזו ונהיה מוכנים, אם אנחנו מדברים על הנקודה המכרעת של אחרי הפסח, של פתיחה, של מעבר למדיניות יותר דיפרנציאלית וכן הלאה, גם הדברים האלה צריכים להיפתח. ביקשנו מנציגי משרד הבריאות, מראש מנה"ר וממנכ"ל "שראל" להיות איתנו.

אספתי נתונים, פשוט עשיתי חיפוש בגוגל לגבי מה שקורה. אתמול פורסם שאיזה פילנתרופ רכש 20,000 מסכות ב-400,000 שקל. אנשים תורמים מכספם למערכת, למרות שאתמול שמענו ממשרד האוצר שאין מחסור בכסף, שהכל בסדר. דיברנו אתמול על כך שאנשי צוות רפואה תורמים מסכות מכספם האישי, שהלכו והזמינו 900 מסכות. יש פה בלגן - משרד הבריאות רוכש וגם משרד הביטחון נכנס לתמונה. יש גם את המחסנים לשעת חירום, שלא ברור מה קורה שם. קיבלתי אתמול חוות דעת מהיועצת המשפטית בנוגע לשאלה אם לוועדה יש מנדט להתעסק בזה. בהתחלה היא חשבה שכן, אבל אחרי התייעצות משפטית התברר שזה לא בסמכותנו בכלל. אם ראש הממשלה רוצים שמל"ל ירכז את הנושא, הוא חייב לתת לו מנדט משני עם הגדרות מאוד מדויקות מה בסמכותו לעשות. פורסם אתמול בתקשורת, ואני חייבת לציין שהיא עושה עבודה מצוינת, שיש חברה ישראלית שיכולה לייצר מכונת הנשמה ב-1,000 דולר. היא כבר מוצפת בפניות מחו"ל. מה קורה איתנו? רק בשבת יצרו איתם קשר ממשרד הבריאות. יש בשדרות אחלה מפעל לציוד רפואי, אבל משרד הבריאות כבר כמה שנים מעדיף לקנות את הציוד הרפואי בסין. המפעל בשדרות שעבד בשליש כוח התחיל עכשיו לעבוד.

הייתי בקשר עם מנכ"ל מפעל "שיאון". הוא קיבל עכשיו את המכרז לייצר את המסכות. הוא נתקל בבירוקרטיה בנוגע לייבוא של חומרי גלם. קישרתי אותו עם גורמים פרטיים, כדי לעזור לו לפתור את הבעיה הזאת ולהביא אותם. כל האנשים האלה נתקלים באותו מחסום בירוקרטי.

יש הרבה שאלות לגבי איך מזמינים ציוד, למה לא תומכים בכחול לבן, מי אחראי על הרכש. מתברר שיש יותר מידי גופים.

יש תת בדיקות בחברה הערבית, אבל גם אין יוזמה של מי שיש לו סימפטומים להתקשר ל-101 כדי לבקש בדיקות כנדרש, ולכן דרשנו, הרשימה המשותפת, ועדת הבריאות של הרשימה המשותפת, ועדת המעקב של הבריאות, ראשי הרשויות, שמשרד הבריאות יקים מרכזי אבחון. שוחחתי אתמול עם השר ליצמן, עם המנכ"ל בר סימן טוב. נפגשתי גם עם מנכ"ל מד"א, אלי בין, במרכז מד"א בירושלים. בעוד כשעתיים תתחיל לפעול תחנה ניידת בוואדי ערה, בערערה. מחר תיפתח התחנה בטמרה. בעוד כמה ימים תיפתח בנגב, באחד הישובים הערביים בנגב. הוחלט לפני שעה קלה שבתחנה בערערה יהיו ארבעה מסלולים במקום שני מסלולים, ועל כך מגיעה לאלי בין מילה טובה.

יהיה דיון מיוחד על המגזר הערבי. אבי בוסקילה, האם יש הוראות מיוחדות שניתנו לך על ידי משרד הבריאות לגבי תקינה והעברת תקינה של ציוד רפואי שמגיע לא ממקורות שלכם לנוכח המשבר שבו אנחנו נמצאים?

מאחר ואנחנו עוסקים בתחום הזה בשגרה עם יצרנים וספקים שאנחנו עובדים איתם, יש בוודאי את התקינה. דברים שהם לא איתם, למרות שקיבלנו את כל הניירת, בנוהל מאוד מזורז בדקנו. יש דברים שהעברנו למשרד הבריאות והצוות המקצועי בדק ופסל, יש הרבה דברים שאושרו.

אם נתמקד בנושא של מסכות ומכונות הנשמה, איזה רכש עבר דרככם? כמה ממנו הגיע? כמה ממנו צפוי להגיע בעתיד הקרוב? האם אתה יכול לנקוב במספרים מדויקים?

אנחנו כרגע עם כ-1,400 מכונות הנשמה פנויות לבתי החולים. בנוסף, יש לנו 400 מכונות הנשמה מהאגף לשעות חירום - כמעט כולן הועברו לבית החולים. יש לנו כ-70 מכונות הנשמה בבתי החולים הפרטיים שאותן נייעד לאירוע ככל שיהיה צריך. לצה"ל יש כ-900 מכונות הנשמה.

אורלי, את כל הנתונים האלה קיבלנו ממנכ"ל משרד הבריאות בשבוע שעבר. אני רוצה להתמקד בדלתא, באיך מגדילים את זה, במתי זה צפוי להגיע.

5,000 בני אדם יהוו שליש מהאנשים שיצטרכו להיות מאושפזים בבתי החולים. המספר הזה מושתת על תרחישים שבונים מתמטיקאים, סטטיסטיקאים. קיבלנו היום עוד תרחיש, עדיין לא הספקנו להסתכל עליו. התרחישים האלה קיימים מעת לעת, כדי שיהיה לנו מספר יעד.

גם הוועדה יכולה לתת לכם תרחישים. מה הצפי של מכונות הנשמה? האם את יכולה להיות מדויקת במספרים? כמה הזמנתם? מתי הן יגיעו?

כרגע נמצאות במערכות הרכש עד 11,000 מכונות הנשמה שהזמנו.

מה זה מערכות הרכש?

מערכות הרכש של משרד הביטחון.

האם את יכולה לתאר לי מה זה אומר?

אנחנו נמצאים בעולם שבו צריך מכונות הנשמה. ברור לנו שלא כל 11,000 תגענה במועד, עד שיא המגיפה שאנחנו צופים שיהיה חודשיים.

כמה מתוך זה הוא ייבוא שאנחנו מביאים מבחוץ וכמה אנחנו בונים פה?

אנחנו בודקים את צפי ההגעה של המכונות, את צפי העלייה במספר המונשמים. יש הזמנה של מעל 11,000, כמעט 12,000 מכונות הנשמה; הזמנה של 7,400 מוניטורים, שגם הם יכולים מחוברים למטופל, ומעל 21,000 משאבות עירוי שכל מטופל גם הוא זקוק להן. אלה שלושת המכשירים העיקריים שחולה מונשם צריך להיות מחובר אליהם. האתגר בקטע הזה הוא צפי ההגעה של הציוד הזה כדי שיהיה מתאים לגדילה במספר המונשמים.

את יכולה לפרק את זה למה יגיע ומתי?

אני יודעת בכל נקודת זמן מתי יגיע כל מוניטור, מתי תגיע כל משאבה. אנחנו כרגע עדיין בפער של מכונות לעומת הגעה, לכן עשינו מספר צעדים נוספים.

אני לא מצליח לקבל ממך מספר. כמה מכונות הנשמה וכל הציוד הנלווה יהיו בישראל בעוד שבועיים?

כל המספרים האלה נמצאים בגרף.

אם את לא זוכרת - רע מאוד. זה הדבר הכי קריטי שמשרד הבריאות צריך לעסוק בו. זה כמו שיגיד לך מפקד אוגדה בצה"ל שהוא לא יודע כמה טנקים יש לו.

אני כן יודעת, פשוט הגרף הזה לא מולי כרגע.

את יכולה להגיד סדר גודל?

כמו שד"ר ויינשטיין אמרה, יש גרף. אנחנו בקשר יום יומי עם הספקים. אנחנו אמורים לקבל גם מהם תמונה מלאה.

אבי, עם כל הכבוד, אתה מספר לי על הצרות שלך, ואני מבין אותן. הרי הדברים האלה הם דברים פיזיים שנוסעים ממקום למקום, יש שלבים ברכש שלהם, הם מתי שהוא עולים על מטוס או על אונייה. האם אתה יכול לפרט לנו את זה?

בזמנים של שגרה אתה יכול לפרט ולהציג גרף, בתקופה הזאת אנחנו נמצאים בקשר עם הספקים שבעצמם מתקשים לתת תמונה מדויקת. במהלך אפריל אנחנו יודעים שאמורים להגיע סדר גודל של 400 מנשימים. אנחנו עובדים יום ולילה מול הספקים כדי לקבל תמונה יותר מדויקת לגבי זמן אספקה. הכוונה היא שמרבית המנשימים שנצטרך יגיעו במסגרת שבעת השבועות הקרובים.

אתה יכול להגיד משהו על ייצור עצמי, על מה שמתכוונים לייצר? ראינו אתמול ידיעה בעיתון שדני גולד ומפא"ת נכנסים לתוך הדבר הזה. יש אפילו כוונה להסב תעשיות ביטחוניות מסוימות. אתה יכול לתת איזה שהוא צפי לייצור עצמי בישראל?

הצפי הוא בין 4,000 ל-5,000 מכונות הנשמה ישראליות.

באיזה טווח זמן?

חלק מהן הגיעו כבר אתמול. מספר קטן שלהן הגיע כבר אתמול.

כמה?

מאיפה הגיעו? זה ייצור מקומי? מתחילים לייצר?

אלו שהגיעו אתמול הן מייצור עצמי?

כן.

את יכולה להגיד איפה ייצרו אותן?

חברת "פלייט".

איזה סדר גודל זה? כמה זה?

הגיעו 27 מכונות, ובשבועות הקרובים יגיעו עוד ועוד. מהחברה הזאת יש צפי של 2,000 מכונות, ומהחברה הישראלית השנייה – בין 2,000 ל-3,000.

כמה זמן לוקח לייצר מכונה כזאת?

זאת שאלה שאני לא יודעת לענות לך עליה.

ימים? את אומרת שמאותו מפעל יש צפי של 2,000. אם הוא מייצר 20 ביום, זה ייקח 100 ימים אבל אם הוא מייצר 100 ביום, זה ייקח 20 יום.

כמו שאמרת, המפעלים האלה מקבלים סיוע מהתעשיות הביטחוניות, לכן קצב הייצור הולך לגדול באופן משמעותי.

זה לא שיש לו עכשיו את כל חומרי הגלם, את כל העובדים. כרגע, בשלב הראשון, על בסיס חומרי הגלם והעובדים שיש לו, הוא מייצר בין 50 ל-100 מכונות. למיטב ידיעתי הוא ביטל כמעט את כל ההזמנות שהיו לו בחו"ל. עכשיו הוא משיג את כלל חומרי גלם. ככל שיעבור הזמן הגרף יראה גידול משמעותי ביכולת הייצור.

כמו שאתה אומר, חסרים לו חומרי גלם. כרגע, וזה ממה שאתה אומר, הוא יכול לייצר 50, 100 מכונות.

זה לא מה שאמרתי.

מה לא הבנתי?

בשלב הראשון הוא מייצר בין 50 ל-100 מכונות. הוא הולך, גם מבחינת יכולות הייצור, להגדיל את הקצב באופן משמעותי. יש אצל אורלי את הצפי שהוא נותן. יש סבירות שהוא יעשה מאמץ להגדיל את פס הייצור.

האם בשיאו של פס הייצור אתה יכול להגיד כמה מכונות הוא יוכל לייצר ביום או בשבוע?

אני לא מכירה את התפוקה היומית שלו.

נגיד שייקח לו שבוע או שבועיים כדי לייצר את 50, 100 המכונות שהוא יכול לייצר עכשיו. האם חומרי הגלם שהוא צריך בשביל להמשיך לייצר הם בדרך אליו? האם יהיה מצב שהוא יעמוד בגלל חוסר בחומרי גלם?

יש תהליך של חומרי גלם ושל הגדלת יכולת הייצור במפעל כך שהוא יוכל לספק 2,000 ואחר כך בין 2,000 ל-3,000.

מי אחראי על זה שזה נוסע ממקום למקום ומגיע? הוא אחראי על זה כאדם פרטי?

אנחנו עובדים מולו יחד עם משרד הביטחון. הקשר איתו הוא יום יומי - זו ההסכמה בינינו.

ביום שישי מנכ"ל המשרד ואני ביקרנו בחברת "פלייט". הם מסוגלים לייצר 600 יחידות בחודש. הם תלויים בכמה פרטים שאנחנו מנסים לסייע להם להשיג, בעיקר חלקים בתחום הטורבינות.

הרי החוליה החלשה בשרשרת היא זו שתקבע בסוף אם הוא יכול לייצר או לא. האם אתה יודע להגיד מה היא החוליה החלשה בשרשרת הייצור שלו ואיך אתם מטפלים בזה שהוא לא יעמוד בגלל איזה רכיב שהוא צריך שחסר לו?

ביום שישי, כשהיינו בחברת פלייט, היה חשוב לנו להבין מה הם צווארי הבקבוק. הבנו שיש חברה אמריקאית שצריכה אישורים כדי להוציא את הפריטים האלה. אנחנו מנסים למצוא פתרונות דרך תעשיות מקומיות, אפילו חברה שנמצאת בקיבוץ מרום גולן, חברת "בנטל". ברגע שהדברים האלה יעלו על איזו שהיא מסילה, ייתכן ו"פלייט" תוכל לייצר מעל הקצב שלה היום, שזה קצב שנע בין 60 עד 100 ויגיע עד 600 בחודש. זה מה שהם הציגו לנו.

זאת אומרת, היום הם מסוגלים לייצר 60 בחודש.

נכון, זה מה שהוצג על ידי החברה ביום שישי.

אנחנו בתקווה שאם האמריקאים ישחררו והתעשיות הביטחוניות יעזרו בטכנולוגיה אז יהיו 600.

כן, אם לוקחים את כל המשתנים, זו הסיטואציה לעכשיו.

כמה חברות כמו "פלייט" יש לנו?

יש עוד חברה ברעננה שיודעת לייצר מנשימים מזן אחר שהוא פחות איכותי. בצוק העיתים הוא יכול לסייע.

זו תמונה מדאיגה מאוד. אתה כרגע אומר שיש חברה שיש לה 60, ויש המון סימני שאלה לגבי עצם היכולת שלה לייצר מעבר לחומרי הגלם הרגילים ולגבי היכולת שלה לייצר בקצב שאנחנו צריכים. זה מדויק מה שאני אומר?

כן, זו תמונת המצב כפי שלמדנו אותה ביום שישי. אולי אבי יכול לתקן אותי או להוסיף, הוא יותר בקי בעולמות האלה.

ממתי מנה"ר בתמונה?

אנחנו במשרד הביטחון נכנסנו להערכת מצב ב-13 במרץ. הדרישה מאיתנו להתחיל לסייע בעולם הרכש הייתה באותו ערב. ב-19 במרץ הוצאנו הזמנה ל-2,500 מנשימים מחברת "אינוויטק" ברעננה.

מה זאת אומרת "הזמנה"? אפשר גם להוציא הזמנה ל-50,000 שאנחנו שומעים שהם לא יכולים לייצר ממילא.

נרתמנו כגוף ביצוע אל מול פנייתו של משרד הבריאות. ההצעות נבחנות על ידי משרד הבריאות מבחינת מחיר ותקינה, רק אז אנחנו מוציאים הזמנות ועוקבים אחר הביצוע.

אני רוצה לשאול לגבי השוק הפרטי. אני קורא בתקשורת שוועד העובדים בבית חולים זיו בצפת אסף כסף וקנה מכונת הנשמה. גם בבית חולים בגליל המערבי ראש המועצה תרם מכונת הנשמה שהוא קנה בשוק הפרטי. האם יש שוק פרטי?

אני אתייחס מתוך מה שאני יודע. יש מכלול שלם שכולל הרבה מאוד גורמים - הוא כולל גופי ביצוע כמו משרד הביטחון ומוסד שמתעסקים רק בסיפור הזה של להשיג את המנשימים. יש הזמנה, כמו שנאמר, של מעל 10,000 מנשימים. לא פונים רק אל המנשימים בארץ, יש חברות שונות בחו"ל. ההזמנה של המנשימים לא נמצאת רק במקום אחד. עכשיו בוודאי יש את התובנות של סיפור ההנשמה, אבל ההתנהלות של הווירוס הזה שפוגע במבוגרים בכלי הנשימה היא התנהלות חדשה. מתוך זה קבעו את התובנות לרכש שמיום ליום גדלו היעדים שלו באופן משמעותי. יש צוות של לא מעט אנשים שמקבל את כל הפניות - כולל רופאים, כולל איש שלי שהוא איש הנדסה רפואית שמתעסק ביום יום בביטוח הרפואי. יש טבלה מסודרת של כל הפניות שמקבלים. בוחנים מה מאושר מקצועית, מה מאושר לא מקצועית, ובהתאם לזה מקבלים את ההחלטות. אנחנו, ולא רק אנחנו, מוצפים באלפי פניות של הרבה גורמים שמצד אחד רוצים לעזור, מצד שני רוצים על הדרך כל מיני דברים שבינם לבין הנשמה אין שום דבר, אין שום קשר, ואנחנו בכל זאת מקבלים ומתייחסים. 80%,90% בסוף קונים דרך הספקים המקצועיים. 80% מהזמן שלנו מעסיקים אותנו הרבה מאוד אנשים שלא מכירים את התחום, שהם מתווכים, שהם לא מבינים שום דבר בתחום הזה - מחנויות נעלים, עד מחזיקי מפתחות, מוכרי מסכות, מוצרי הדברה.

אבי, הייתי מקבל לחלוטין את מה שאתה אומר אם התמונה שהיינו מקבלים הן לגבי הייבוא והן לגבי הייצור העצמי לא הייתה כל כך מדאיגה. כרגע אנחנו מדברים על אפשרות לכמה עשרות בייצור העצמי ועל הזמנות של 11,000, שקשה לך, ואני לא אומר את כטענה, להגיד מה מהן יגיע ומתי.

יש הזמנות של אלפים.

11,000, נאמר לנו.

ד"ר וינשטיין, אנחנו יודעים את המצוקה שיש בכל אירופה.

אני מבין שאנחנו במצב כאוטי עולמי. עושה רושם שהמדינות הכי עשירות בעולם הולכות להיות המדינות הכי מוכות בעולם - ארצות הברית מצד אחד, סעודיה מצד שני. המדינות האלו קונות כל דבר. אני מבין שאנחנו בתחרות. יכול להיות שפחות צריך להקפיד בשעת סכנה על מי האדם, יותר צריך להקפיד האם אנשים מסוגלים להביא מכונות הנשמה כשנצטרך אותן.

אתה צודק לחלוטין. המערכת נערכת להנשים 5,000 אנשים. 2,000 מכונות כבר נמצאות בבתי החולים. עכשיו אנחנו מדברים על רכש חדש של 3,000 מכונות הנשמה שאמורות להגיע. לגבי 3,000 מכונות ההנשמה האלו ההזמנות נמצאות בדרך. למרות שצריכים לרכוש 3,000 מכונות, יש הזמנות בדרך של 13,000 מכונות. ברור לנו שבגלל ניהול הסיכונים שכולם מנהלים לא כל ההזמנות יגיעו. בדיוק בגלל שברור שמחו"ל יש יותר סיכויים אז המדינה נערכה. התעשיות הביטחוניות ומפא"ת התגייסו לעזור ליצרנים מקומיים להגדיל את בתי הייצור שלהם, כדי שנוכל להתבסס על ייצור מקומי.

האם התקציב מבחינתכם נוסע במובן זה שלא יהיה מצב שתיעצר רכישה של מכונה כי הכסף לא נמצא? אני גם מבין שבענף הזה משלמים מזומן ומראש.

עד עכשיו ניתנה תוספת תקציבית למערכת הבריאות של 4.7 מיליארד שקל להתמודדות עם הוצאות הקורונה. 3.2 מיליארד שקל מתוך זה הועבר דרך מנה"ר כדי לבצע רכש של מכונות הנשמה וציוד מיגון - מסכות, כפפות וסרבלים שהצוותים הרפואיים השונים משתמשים בהם. כרגע אין בעיות רכש או בעיות תקציב שמעכבות הזמנות.

מההופעה של מנכ"ל משרד הבריאות שבוע שעבר ועד היום, כמה מכונות הגיעו לארץ?

הבעיה היא לא תקציבית. ייאמר לזכות משרד האוצר שאת הכסף הוא שחרר. גם את ההזמנות הצליחו להשיג. הבעיה היא רק האספקה. מה לוחות הזמנים לאספקה?

הם לא יודעים.

האם אתם מנסים לבדוק אפשרויות לרכישת מוצרים כחול לבן מטעמי מהירות והתייעלות ומטעמים של חיזוק התעשייה הישראלית? רק אתמול ראיתי כתבה באחד הערוצים שחברה ישראלית מוצפת בפניות מחו"ל כי היא יודעת לייצר מכונת הנשמה ב-1,000 דולר. אני לא מצליחה להבין מי הפיקוד העליון בכל המערכה. יש את זה שמזמין, את זה שקונה, את זה שעושה, אבל מי האחראי? מי יודע להגיד מספר מדויק או יודע לשאת באחריות על המספרים האלה - האם יש כזה בן אדם?

מתוך כל המספרים שאומרים לנו, מדברים על אלפיים ומשהו מכונות הנשמה ישראליות.

2,800. הן קיימות עכשיו.

אותן מכונות נשענות גם על מכונות הנשמה בצבא. חלקן, אנחנו יודעים, הן מכונות ידניות שצריך להסב אותן - זה מה שנאמר לנו בזמנו. מה המשמעות מבחינת הזמן שזה לוקח? מתייחסים אליהן כאילו הן מכונות שיש לנו, אבל אם הן לא שימושיות, זה לא משהו שאפשר לסמוך עליו.

מנה"ר מסייע. יש לנו גם את יחידת השינוע שמטפלת בתפוקה האווירית בעולם בכל הקשור להטסת משלוחים, שחרור צווארי בקבוק, שחרור במכס. אנחנו חד משמעית מסייעים, מוציאים הזמנות בכפוף למשל"ט שהוקם, כפוף להוראות של משרד הבריאות והמשטרה.

מי האיש שעל שולחנו כל בוקר מונח דוח מצב של מכונות הנשמה - תהליך ההזמנה והייצור שלהן, לוח הזמנים הסביר לזה שיגיעו עוד?

הוא נוצר אצל מנכ"ל משרד הבריאות. למשל"ט זה מוצג כמה פעמים ביום, כי משם מנהלים את תהליך הרכש.

את יכולה לענות לגבי סוגיית המכונות הצבאיות שצריכות לעבור הסבה?

אנחנו צריכים לקבל את האישור הסופי למספר שלהן. הן לא צריכות לעבור הסבה. צריך להכין פילטר מיוחד שרכשנו. הן יכולות להיכנס לבתי החולים, הן לא צריכות לעבור הסבה. אתה מתכוון לתהליך החדש כרגע, להפיכת מכונות.. למכונות הנשמה פולשניות.

אני מניח שהמכונות הצבאיות האלו נמצאות בבסיסים צבאיים, בבסיסים של חיל הרפואה או מה שזה לא יהיה. יש לכם תכנית לאן הולכות המכונות הצבאיות שנמצאות במחנה כזה או אחר? יש לכם את הפריסה של זה?

יש 1,400 מכונות בבתי החולים.

ויש עוד 1,400, כש-900 מתוכן הן של הצבא.

יש עוד 400 של אגף לשעת חירום במשרד הבריאות, ויש עוד 900 של צה"ל. לשאלתך - אין עדיין תכנית סדורה להעברתן לבתי החולים.

למה אין?

כי אנחנו ממתינים להחלטה של צה"ל לגבי כמות המכונות שהוא יוכל לתת לנו. ההחלטה הזאת תתקבל בימים הקרובים, רק אז נוכל להחליט.

אני מציע שתפני לשר הביטחון, אפילו לשר הביטחון היוצא, והוא יגיד לצה"ל לתת לכם. צה"ל הוא הגוף הכי היררכי במדינת ישראל - כשאומרים לו, הוא נותן.

הם מתבססים על המכונות האלו לצרכים צבאיים.

שמה הם? תזכירי לי באיזו מלחמה אנחנו נמצאים עכשיו.

דיברתי עם שר הביטחון בנושא הזה, הוא אמר שיש מאות מכונות הנשמה שהצבא יכול להעביר עכשיו למשרד הבריאות.

אתם מכירים את זה?

אנחנו מכירים את זה שהם מוכנים להעביר לנו מכונות הנשמה במיידי, רק הם עוד לא החליטו על המספר.

מי האדם האחראי, מה שמו?

מי האיש שקם בבוקר והתפקיד שלו זה שיהיו מכונות הנשמה? אם בצה"ל יש כמה מאות מכונות הנשמה שכבר אפשר להביא, אז הוא ידאג שתהיה תכנית מאיפה לוקחים אותן, איפה שמים אותן. איך קוראים לאיש הזה?

יש מערכת, אבל אין אחראי.

לי קשה להתייחס לשאלות כל כך בוטות.

בוטה? תאמיני לי, אני הכי נחמד שהייתי השבוע. אני חושב שמי ששומע אותנו מרגיש דאגה גדולה לנוכח הדבר הזה. מי האיש? קצין מכונות הנשמה נקרא לו, אחראי מכונות הנשמה.

אני לא מדברת בשפה הזאת.

זה כאילו לברוח מהתשובה.

אני רוצה להעלות על הקו את נועם עמית. נועם, האם אתה יכול לספר לנו את הסיפור שלך בנוגע לציוד רפואי והבעיות הבירוקרטיות שנתקלתם בהן?

אני מתעסק עם המזרח ב-20 השנה האחרונות. חברת "טרייד" ב-10 האחרונות מעבירה למזרח פלסטיק למחזור. בשנה האחרונה, בגלל ה-green fence, בגלל המהומות בהונג קונג והקורונה בסין, החברה צמצמה פעילות. המשרדים בסין לא נסגרו. בתקופה האחרונה קיבלנו פניות מרופאים בארץ שאמרו שנלקחות מסכות ממחסני החירום שלהם. ניסינו לחפש מאיפה אנחנו יכולים להביא. התחלנו בתורכיה, שיש לנו שם בסיס פעילות, ומשם המשכנו לתאילנד, שגם שם אנחנו מכירים, אבל אז ראינו שאין ייצור של מסכות. הגענו עד לסין. בסין אמרו לנו בהתחלה שאין אפשרות לייצר. מצאנו שם מפעלים שמייצרים מסכות N95 ומסכות אחרות שניסינו להביא. יצרנו קשר עם בתי החולים. אנשי "שראל" דיברו עם אחד האנשים שלנו.

האם כשיצרתם קשר עם בתי החולים הבנתם שלבתי החולים יש צורך מיידי במסכות האלו, שזה לא לאיזה מלאי?

היה מחסור מיידי, היה להם מחסור עצום. למרות שאנחנו לא בתחום הזה, התחלנו לחפש ומצאנו חברות שאנחנו יכולים לשים אנשים שלנו שם, אנשים שעובדים בשבילנו, כדי להגיע למפעלים, לראות שה-FDA זה FDA, שכל האישורים שיש להם הם אישורים חוקיים, שהמפעל באמת מייצר, ושזה לא איזו חנות נעליים שפתחה קו ייצור חדש. שלחנו לשם אנשים. "שראל" משכו אותנו ב"תשלחו דוגמאות", "תבואו עוד יומיים". אני לא יודע למה לא היה שום דבר עם זה, אבל זה המצב שנוצר. התחלנו לייבא באופן פרטי לכל מיני מקומות בעולם שכן ביקשו את זה.

אתה מוכר את המסכות האלו היום במקומות שונים בעולם?

אנחנו נותנים לפי מכרזים במקומות שונים בעולם.

אתה יכול להגיד לנו כמה זה עולה? ברור שהמחירים של מסכות כמו המחירים של מכונות ההנשמה עלו. בכמה אתה מוכר? בכמה את יודע שמייצרים ומוכרים פה בארץ?

זה משתנה כל הזמן. עלות הקנייה שלנו למסכות נעה בין 25 סנט ל-33 סנט.

אתם עושים פה סלט בין סוגי המסכות. אתה מדבר על מסכות פשוטות ורגילות. חבר הכנסת שלח, אתה לא רוצה שיציפו את שדה הקרב בשכפ"צים לא חסינים. יש כאלה שרוצים למכור כמה שיותר. אם יכניסו לכאן שכפ"צים שלא מגינים על חיילים, זה יהיה הרבה יותר גרוע.

אני מקבל לחלוטין, אבי, רק אני אגיד לך איפה הפער. אתם צריכים, לטעמנו, לעבוד במתכונת חירום גם על היכולת שלכם לבדוק את התקינה, לבדוק שהשכפ"צים האלה אכן תקינים, ואז לרכוש אותם מכל המקומות שמצאתם אותם תקינים ובמחיר סביר.

רכשו כבר למעלה מ-20 מיליון מסכות N95, שזה הרבה מעל היעד השנתי.

רכשו רכישות ענק של מסכות N95, שהן מסכות תקניות, שמכירים אותן. הדבר הכי גרוע זה שאיש צוות יסתובב ויחשוב שהוא מוגן, כשבעצם הוא לא מוגן.

אתה צודק במאה אחוז. אתה יכול לתת לנו פירוט כמה מתוך ה-20 מיליון יש בידינו וכמה יהיו בידנו בעוד איזה שהוא זמן?

יש 15 מיליון שמגיעות השבוע. משלוח של 10 מיליון מגיע היום.

התאחדות התעשיינים, אתם ארגון כבד וסולידי. ספר לנו על המאמצים שלכם.

התעשיינים בארץ התגייסו בצורה מדהימה מהיום הראשון של המשבר הזה - גם יצרנים שכבר מייצרים מוצרים שצריכים, כמו חומרי חיטוי, חומרי ניקוי, מסכות, וגם יצרנים שסייעו בתחום מערך הבדיקות. התעשייה הישראלית התגלתה במלוא העוצמה שלה. כרגע נראה שמערך הרכש מסתדר, אבל חווינו בחודש האחרון הרבה מאוד מקרים שהיה קשה לתרגם להזמנות. אני מצטער, אבי, אבל לא כולם שרלטנים, יש הרבה מאוד אנשים טובים שהתגייסו למאמץ הזה.

למה היה קשה?

הם לא יכולים להצטייד בחומרי גלם במיליוני שקלים בלי שהם יודעים שיש לזה גיבוי. אני רוצה לדבר על הנושא של מסכות. עם כל המאמץ של הייבוא, ואני שמח שיש מאמץ כזה, אני לא רואה בחוץ אנשים עם מסכות. מי שלמד את המודל שקיים במדינות אחרות שהצליחו במלחמה בקורונה, למשל בדרום קוריאה, ראה ש-100% מהאנשים ברחוב מסתובבים עם מסכות.

זה בגלל שמשרד הבריאות אומר שהוא לא מאמין בזה.

אני מדבר על האנשים שהולכים לסופרמרקט ולבית המרקחת. גם אם המסכה הזאת לא מושלמת בהגנה עליך, היא מגינה מצוין מפני ההדבקה שלך של אחרים. אם 100% מהאנשים חובשים מסכות, זה לא משנה עם היעילות שלהן היא 99% או 55%. אני לא מדבר על צוותים רפואיים, אני מדבר על כלל האוכלוסייה. מאחר ופה הלקוח הוא לא משרד הבריאות אלא מי שצריך לייצר, מישהו צריך להוציא את הכפתור הזה שכרגע עושה פקק. יש יצרנים שיכולים להיכנס לייצור.

כמה התעשייה הישראלית יודעת לייצר? שמענו על שני מיליון ב"שיאון".

ל"שיאון" יש מכרז של משרד הבריאות. יש חברות אחרות שיכולות לייצר מסכות, גם אם הן כרגע לא בתקן של N95 אלא כמעט. זה יכול למנוע מצב של 10,000 מונשמים, לא של 5,000 מונשמים.

מי הרפרנט שלכם - האם "שראל", מנה"ר, משרד הבריאות?

בנושא הנשמה יש הרבה מאמץ לבוא לקבוצת היצרנים בישראל כדי לספק את כל נושא החמצן. צריך לזכור, גם התשתית בבית חולים לחמצן וגם הלוגיסטיקה הכרוכה בזה - אלמנט לא פשוט. הוא נמצא בטיפול, רק חשוב לציין אותו.

נדמה לי שמה שעולה אצלנו זה שסוגיית מכונות ההנשמה מצויה בחוסר ודאות מאוד גדול. מה אתם עושים כדי לפזר את חוסר הוודאות הזה?

אני לא מסכימה עם הקביעה שלך שזה בחוסר ודאות גדול מאוד. אנחנו חיים בעולם מאתגר שבו כולם מחפשים את המכונות, כולם רצים אחרי המכונות. יש לנו עזרה מאוד גדולה מאנשי המוסד, משאר החברים. כרגע אנחנו מכירים את הצפי של כל אחת מהחברות, מתי כל אחת מהמכונות מגיעה. אנחנו יודעים שחלק מהן מגיעות במרחק גדול מידי, לכן הזמנו הרבה מאוד מכונות בשביל שנוכל להגיע למספר המכונות המתאים ובזמן המתאים. כמו שנועה אמרה, אנחנו בסוף צריכים להנשים 5,000 אנשים. יש לנו כבר 2,000 מכונות שנמצאות, ויש לנו בין 4,000 ל-5,000 רכש ישראלי שהתחיל להגיע ואמור להסתיים להגיע בחודשיים, שלושה הקרובים. אנחנו עובדים כל יום כדי להגיע ליעד. קנינו עוד 5,000 מכונות הנשמה שתהיינה לנו כגיבוי בצד, שזה חוץ מה-12,000. אנחנו עושים גיבוי על גיבוי על גיבוי.

הצבא נקרא לייצר 5,000 מכונות. הם עשו ניסוי מוצלח על חזיר לפני יומיים, הם אמרו שהם מתחילים ייצור.

כל מספר זוכה.

אורלי, אתם מכירים את ה-5,000 מכונות שהצבא רוצה לייצר בייצור עצמי?

דיברתי על זה. הצבא הציג לנו אתמול שני פרויקטים. פרויקט אחד היה של הסבת מכונת הנשמה לא פולשנית למכונת הנשמה פולשנית. היום נחליט אם אנחנו הולכים לרכוש את הציוד הזה. זה משהו שאנחנו עובדים עליו בכובד ראש. אנחנו נחליט במשך היום יחד עם מנכ"ל המשרד.

כמו שאמר היושב-ראש, כל מספר זוכה. אמרת 13, אחר כך ירדת ל-12. המספרים נעים בין הקירות. צריך להיות בן אדם שהתפקיד שלו הוא לרכז ציוד. תקשיבו, חבר'ה, אלוהים שומר על מדינת ישראל. אם זה המצב, אני לא יודעת איך לא הגענו לקטסטרופה. צריך להיות אחד שמרכז, שאחראי, שיודע בכל מצב נתון כמה מסכות, כמה מכונות הנשמה, כמה חלוקים, כאשר האחרים עוזרים לו בשיתוף פעולה. יש לנו מלא שותפים אבל אפס אחריות.

לא קיבלנו עדיין תשובה על מי הדמות או מי האורגן שאחראי - אנחנו חייבים לקבל אותה. אני מבקש שנקבל דוח כתוב עם כל המספרים, עם כל הרשימות, עם כל הניסויים, כולל הדברים שנאמרו פה לגבי הצבא, כדי שתהיה נקודת התייחסות להמשך הפעילות של הוועדה.

מה שמטריד אותי יותר זה פיזור המכונות, אם זה יגיע בסופו של דבר למקומות שבאמת צריכים את זה.

עם כל הערכה והמאמצים שהאורחים שלנו עושים, אני מאוד מודאג. אני חושב שיש פה בלגן בירוקרטי. חבר'ה, אנחנו במצב חירום - אנשים יום יום מתגלים, נדבקים. יום יום יש לנו אנשים שצריכים את מכונות ההנשמה האלו. אני שומע כבר שבועיים, אפילו יותר, מאות אלפים. כשאני מסתובב בשטח אני לא רואה מכונות. מי שצריך 20 מכונות, קיבל מכונה אחת, שזה דבר שלא יכול לעבור לסדר היום.

אני חושבת שצריך פה שיתוף פעולה הדוק עם הצבא. צריך לפנות לשר הביטחון ולהגיד לו שהצבא צריך למסור את המספר המדויק של מכונות ההנשמה למשרד הבריאות. ממה שאני יודעת, יש יכולת ייצור עצמית גם בתעשייה בישראל וגם בצבא. אני לא ראיתי את זמני האספקה. אורלי אומרת שהם כן יודעים את זמני האספקה.

לגבי המסכות היו זמנים. אני רוצה להודות למוזמנים על המאמצים שהם עושים, על זה שהם איתנו. בהמשך לדברים של חבר הכנסת סגלוביץ', מה שאנחנו רואים פה הם לא מאמצים לא נכונים מצידכם, אלא כשל גדול בפיקוד ושליטה, שזה לאו דווקא במגרש שלכם. אמנם אתם האופרטורים של העניין הזה, אבל אתם גם צריכים לדרוש מלמעלה אחריות אחת ברורה.

מכונות ההנשמה הן לא רק מצילות חיים. כמות מכונות ההנשמה תקבע את הקווים האדומים שלנו כשנחזיר את הכלכלה לעבוד. החשש המוצדק שלנו זה מהרגע האיטלקי המפחיד הזה שבו צריך לבחור את מי מנשימים ואת מי לא. נגיד שנקודת המבחן היא ביציאה מפסח. כמה שנשחרר את המשק לעבוד תלוי בכמות מכונות ההנשמה שיהיו לנו, זו החוליה החלשה שכל האסטרטגיה של ניהול המשבר הזה נהיית דרכה - אנחנו חייבים להתייחס אליה באופן מיוחד.

אנחנו מבקשים לקבל את הנתונים בטווח המיידי, עד סוף השבוע הזה. אנחנו מבקשים לקבל את אותו גרף שעליו דיברו חלק מהמוזמנים שלנו – מה הוזמן, מה אתם יודעים לגבי תאריכי האספקה, מה הוא הזמן בתעשייה המקומית. אנחנו מבקשים לדעת מי מטפל בכל שרשרת הייצור. אם מה שחסר לתעשייה המקומית זה חומרי גלם, מי במשרד הבריאות, ב"שראל", במנה"ר, מטפל בזה שיהיו להם חומרי גלם?

הנקודה הבאה שאנחנו נבדוק תהיה נקודת היציאה בעוד כשבועיים. אני אומר עוד פעם, מכונות הנשמה זה התנאי לכל המדיניות. השאיפה האדירה שלנו זה שלעולם לא יהיה מצב במדינת ישראל שנצטרך לבחור את מי אנחנו מנשימים ואת מי לא. לא יכול להיות שהפתרון של זה יהיה הטלת שמיכת סגר מוחלטת על החיים בישראל ועל המשק הישראלי, כי המחיר של זה, כולל בחיי אדם, עלול להיות יותר גבוה. אנחנו על הנקודה הזאת נשים דגש מיוחד. אני מודה לחברי הוועדה.


הישיבה ננעלה בשעה 11:05.