פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-ושלוש

הכנסת



17

01/04/2020


מושב ראשון



פרוטוקול מס'
מישיבת ועדת הכספים
יום רביעי, ז' בניסן התש"ף (01 באפריל 2020), שעה 9:30

סקירת מנכ"ל משרד הפנים מר מרדכי כהן - בהתייחס להתמודדות עם משבר הקורונה

חברי הוועדה: עודד פורר – היו"ר
סמי אבו שחאדה
מיכאל מרדכי ביטון
מיקי לוי
אורית פרקש הכהן

ווליד טאהא
מיכאל מלכיאלי
אופיר סופר
אורית פרקש
שלמה קרעי
יזהר שי

מרדכי כהן - מנכל משרד הפנים, משרד הפנים

סיון להבי - משרד הפנים

יהודה כתב - סגן נשיא, התאחדות בוני הארץ

ענבל חרמוני - יו"ר איגוד העובדים הסוציאליים, איגוד העובדים הסוציאליים

איתי חוטר - סמנכ״ל כלכלה, מרכז השלטון המקומי

רונן לוי - איגוד המוסכים

חובב צברי - ראש מועצת קריית עקרון

אבי ללום - יור פורום מקרקעין, לשכת עורכי הדין

אורן אבלה - יור פורום התיישבות, לשכת עורכי הדין

שגית אפיק

טמיר כהן

הדס צנוירט



סקירת מנכ"ל משרד הפנים מר מרדכי כהן - בהתייחס להתמודדות עם משבר הקורונה

בוקר טוב. אנחנו בסעיף השני בסדר-היום סקירת מנכ"ל משרד הפנים, במסגרת הסקירות שאנחנו עושים עם בכירי הממשלה בנושא ההתמודדות עם הקורונה.

אני מברך את רשות המיסים בסוף הדיווח הקודם, שנענו לדרישת ועדת הכספים והורידו את גיל היכולת לקבל מענק לעצמאיים מגיל 28 לגיל 23. זו בשורה טובה וחשובה. עצמאי גם בגיל 23, 24 צריך להיות כזה שמקבל – תמיד אפשר לשאול למה, אבל זה הרבה יותר קרוב לגיל ההגיוני של קבלת הפיצוי. אני מברך על העניין הזה ומודה לחברי הוועדה שהובילו את המאבק הזה כדי שנוריד מגיל 28 לגיל 23.

מרדכי, אני מבקש שתתייחס לנושאים נוספים על מה שהכנת – האחד, נושא שיפוי הרשויות המקומיות בגין גריעת הארנונה או הורדת הארנונה לעסקים. אנו רוצים לוודא, שמי שיישא בנטל לא יהיו הרשויות המקומיות אלא הממשלה בסופו של דבר.

בנוסף, נושא של הטבות המס ומפת הטבות המס. יש כאן גם פגיעה בחלק מהרשויות. אני מחזיק בידי מכתב שהוציא ראש הממשלה לראש עיריית עכו ב-29 ביולי לגבי הטבות המס בעכו. הוא כותב שהוא סבור שניתן לתקן את העיוות שנוצר, ומדינת ישראל רואה חשיבות בפיתוח העיר עכו והקצאת משאבים, ולכן הוא אומר שבתקופה זו לא יכול לפעול כי זו היתה תקופת בחירות, אבל כרגע זו תקופה שאפשר לתקן את העיוות שהיה בין העיר עכו לנהריה, שבעבר היו זהות וכיום הן לא. אני מבקש לשמוע את עמדת משרד הפנים, כי נרצה לקדם - הטבות המס זה משהו שעשתה ועדת הכספים ולא דרך הממשלה לצערי. ככל שנרצה, נקדם בעניין הזה.

אני מצטרף לבקשה.

וגם מיכל שיר מהליכוד וגם מיכאל מלכיאלי וגם מיכאל ביטון וגם אופיר סופר. בבקשה, התייחסותך וסקירתך.

תודה. לגבי הארנונה, פעולה ראשונה שמשרד הפנים פעל היתה לדחות את תשלומי הארנונה עד 1 במאי ללא ריבית. כמובן, זה דרש סמכות שר הפנים. היא הופעלה, הובהרה, הרשויות המקומיות, ואכן מרבית הרשויות המקומיות למעט בודדות, כולם עשו שימוש כזה ודחו את תשלומי הארנונה ללא ריבית.

פעולה שנייה היתה הפטור. אנחנו נמצאים ממש בישורת האחרונה. סוכם עם משרד האוצר על היקף החבילה הזו- כ-3 מיליארד שקלים, שתיועד לווין-ווין סיטיואיישן – כלומר מצד אחד, לתת פטורים בהיקף של כשלושה חודשים ארנונה לעסקים – כלומר לכולם, למעט אותם עסקים שממשיכים לפעול כמו בתי מרקחת, מרכולים או משרדי ממשלה, שהממשלה לא תיתן הנחה לעצמה. בחלק מהרשויות המקומיות זו הכנסה משמעותית.

למה אני אומר שאנו בישורת האחרונה – כי סיימנו עם העבודה המסודרת הזו כולל בתיאום מלא עם הגופים המייצגים, מנכ"ל מועצות אזוריות, וכפי שאתם ידועים, הסמכות היא שר הפנים. הוא צריך להתקין תקנות לפטור בארנונה ואז המשימה תושלם. איפה המחלוקות – נציגי האוצר מתעקשים שאחוז מסוים מחבילת הסיוע הזאת בכל זאת תושת על הרשויות. הגופים המייצגים – פורום 15, מרכז שלטון מקומי ומרכז מועצות אזוריות מתנגד – דורש שהשיפוי יהיה מלא. אני מקווה שביום-יומיים הקרובים נסיים את המחלוקת הזאת. לטענת הגופים המייצגים, זה לא הזמן להשית גם על הרשויות החזקוצת שיש להן אפשרות גם לאור המשבר החמור על הקורונה – אין טעם לשמור על העיקרון של השתתפות רשויות ולו גם באחוזים בודדים. את זה נסגור ביום-יומיים הקרובים ואז נוכל לשפות את הרשויות. למה אמרתי ווין-ווין סיטיואיישן – כי מצד אחד, העסקים יקבלו את הפטור בהיקף של שלושה חודשים, אותם 3 מיליארד שקלים, והרשויות המקומיות, התקציב יעבור דרכן ואז הם לא יסבלו מהפגיעה שיש להם כיום, שכבר חלק מהעסקים הפסיקו את התשלומים הקבועים לרשויות המקומיות ונקלעו למשבר תזרימי. כך אנחנו גם נותנים רשת ביטחון לרשויות וגם מסייעים לעסקים הקטנים.

בנושא הארנונה – מה קורה עם עסק ששילם את הארנונה שנה מראש? יקבל ההחזר?

ודאי. הארנונה היא שנתית. לכן אמרתי – כשלושה חודשים. העסקים עצמם לא פועלים בשיטה הזו. הם משלמים את הארנונה שנתי לרשות המקומית, ולשאלתך, ודאי מי ששילם מראש שנתי יקבל את ההחזר בגובה שדיברתי.

פעולות נוספות. זה בא גם מוועדת הכספים וגם מהרשויות המקומיות, בקשה לסייע תזרימית לרשויות המקומיות. שר הפנים הנחה אותי, והקדמנו את מענקי האיזון מיוני לרשויות המקומיות, לכאלה שמקבלות - כ-200 רשויות מקומיות שמקבלות מענק איזון. הקדמנו להם את יוני כדי שיוכלו להתנהל תזרימית. כפי שאמרתי, קטנו ההכנסות לרשויות המקומיות. תזכרו שיש גם ארנונה למגורים, וחלק מהרשויות החלשות נשענות עליה כי אין להם מספיק עסקים. גם פה נתקלנו בתופעה של הפסקת הוראות קבע לרשויות המקומיות על ארנונה למגורים. לכן הקדמנו את מענקי האיזון לרשויות המקומיות, כדי לפתור להם בעיה תזרימית ושחררנו מסגרות שעברו אותה פרוצדורה של ועדת חריגים – שוב, הכול מתוך מגמה להזרים כל כסף שקיים כיום במערכת לרשויות, שיוכלו להתמודד תזרימית עם המצוקה שהם נקלעו אליה. בהמשך נסכם על חבילת סיוע תוספתית לרשויות לאור המשימה ששר הפנים הטיל על משרד הפנים, שזה טיפול ממוקד בחברה הערבית ובחברה החרדית להתמודדות עם אותם מבודדים שאין להם תנאים הולמים בבית. כמובן, זה ישית עול עלינו ועל הרשויות המקומיות. צריך להעמיד מתקנים עבור אותם מבודדים, צריך לספק להם מזון. אנחנו לא מתכוונים ששקל- - - על כמה עשרות-מיליוני שקלים- - - מיידית מאגף תקציבים רק כדי להניע את המהלך הזה, ובהמשך זה ייעשה בצורה מסודרת. אני מתאר לעצמי שאתם כוועדת כספים, תהיו מעורבים ותאשרו את המהלך הזה, כי המטרה היא באמת לסייע למניעת התפשטות המגפה. יש לנו חולים מאומתים ומבודדים, בכלל בארץ ובדגש על החברות הערבית והחרדית שאין להם תנאים הולמים בבית לבצע בידוד מהסוג הזה, ולכן הם ממשיכים להדביק את הסביבה והמשפחה. לטובת העניין הזה הממשלה מינתה את השר דרעי להיות פרויקטור לטובת שתי הקבוצות הללו, וזה מה שאנחנו עושים.

ייאמר לזכות ראשי הרשויות הערביים שהתארגנו והקימו חמ"ל כדי לרכז את הנתונים אצלם. אנחנו עושים את זה גם בחברה החרדית, ויש לנו את הכלל – את החברה הכללית, שגם מולה אנחנו נעבוד, לטובת אותם מבודדים - נערכנו, במשרד הפנים יש מינהל חירום, והוא נערך לכל הפעולה הזאת בתיאום מלא עם המל"ל ופיקוד העורף.

בנוסף, מכיוון שנדרשת פה העברת מידע מרשות לרשות, יש רשויות מקומיות שהתארגנו על כל מיני פעולת שיכולות לסייע, הגדרנו מספר דברים: אחת, אפשרות, נוהל שמאפשר לרשויות לסייע אחת לשנייה. הקמנו גם אתר דיגיטלי שכל הרשויות המקומיות חברות בו, ומעבירות מידע אחת לשנייה על פתרונות שהן מייצרות, ויצרנו מהלך בתיאום עם משרד המשפטים, שמאפשר דחיית פעולות שמקשות כרגע מאוד על הרשויות המקומיות. הארכה של שלושה חודשים, נהלים, כללים שיש למשרד הפנים שעלולים לפגוע בתפקוד הרשויות המקומיות, ואת כל הפעולות האלה הארכנו בשלושה חודשים כדי שהרשויות המקומיות לא ייתקלו בקושי.

יש משימה אחת שנוגעת אליכם, לוועדת הכספים, שעדיין לא השלמנו אותה – יש קושי בהתכנסות בתנאם שמשרד הבריאות קבע – אני מדבר על מועצות העירייה, לאשר תקציבים ודברים מהסוג הזה. הם חייבים לפעול לפי הכללים הקיימים. הכנו נוהל חדש. הוא טרם אושר. ברגע שיאושר, הרשויות המקומיות יוכלו להתכנס ולבצע את כל הפעולות החיוניות, כפי שאתם עושים עכשיו בזום, באמצעים דיגיטליים, ולא לפי הכללים הקיימים כיום.

ברשותך, נאסוף כעת שאלות רק מחברי כנסת - כל חבר כנסת שאלה, בבקשה. אני אפתח. אחת, פטור מהיטל הטמנה, הרשויות המקומיות, עולה להם הרבה מאוד כסף, היטלי ההטמנה. זה כסף שהולך לקרן מסוימת. כמות האשפה הפרטית גדלה לאין ערוך ואפשר לפחת בתקופה הזו לפטור אותן מהיטל ההטמנה. אני מבקש לשמוע את עמדתך.

לגבי ארנונה לעסקים, כיצד תתבצע הקפאה, למשל, של חודש אפריל, כי עסקים לא יכולים לעשות את זה.

ואחרון, שוב - לא התייחסת לעניין הטבת המס לעכו – פנייה גם של ראש העיר שמעון לנקרי, גם של ממלא מקום זאב נוימן. בעניין הזה לא נרפה. גם נקיים על זה דיון.

אתה צודק. העמדה של השר דרעי מאוד ברורה והוא הביע אותה – תמיכה מוחלטת. היתה לו גם שיחה בזמנו עם ראש העיר לנקרי, ראש העיר עכשיו.

לגבי ההטמנה, אני מכיר את הסוגיה. יש שיג ושיח עם השר אלקין וגיט סמט מהמשרד להגנת הסביבה. אתה מדבר על הקרן לשמירת ניקיון. זה כספי הרשויות המקומיות. יש לזכור זאת. זה כספים שהן מעבירות לאותה קרן. המטרה שלה – מחזור וכו'. הם גם פנו אלינו. היום בשעה 17:00 יש לנו שיחת ועידה עם חיים ביבס וצוותו, עם אגף תקציבים ועם גיא סמט כדי לראות כיצד ניתן לפתור את הבעיה הזאת.

לגבי אפריל, אין משמעות לחודש. ההיקף הוא כשלושה חודשים, אבל בסופו של דבר ההנחה היא שנתית, לכן אין משמעות לחודשים עצמם. בסוף העסק מקבל הנחה שנתית. זה נקרא פטור, אך זו הנחה שנתית של כ-25% ולא פטור.

תודה. אני אוסף את השאלות ואז תענה במרוכז. חבר הכנסת מיכאל ביטון, בבקשה.

מרדכי, תודה על הדברים שאתה עושה. שני דברים לא אמרת, ואני מודאג. בצוק איתן העברתם לרשויות חצי מיליון, מיליון שקל מיידית בזמן המלחמה כדי לטפל בבעיות שעולות בתוך העיר עם גמישות תקציבית לביצוע ולאחר מכן דיווח על ההוצאה. חייבים לשלוח לרשויות כסף לבעיות חירום. ירוחם מגייסת תרומות כדי להאכיל אנשים - 300 מנות כל יום. חייבים לשלוח לכל העיריות כסף קטן, כפי שאמרת, לסוגיות של הזנה, פתרונות מקומיים, טיפול בילדים בסיכון שחזרו הביתה, טיפול נפשי וכן הלאה.

שנית, אנו מקדמים פה בוועדה רעיון של חלף דמי אבטלה – לעודד מעסיקים לשמור על העובדים. ברשויות הוציאו לחל"ת עובדים רבים, ואם אנחנו נשפה אתכם כמשרד הפנים, האם עמדתכם תהיה לפתח את הרעיון הזה של שימור עובדים מול שיפוי – נגיד, על כל חודש שמעסיק מתחייב לשלם שכר, נשפה אותו בעוד חודש?

תודה. חבר הכנסת ווליד טאהא.

תודה. לגבי אנשי עסקים שלא שילמו את שנת הארנונה, ברור שידאגו לעצמם כשילכו לשלם, אבל מה לגבי אלה ששילמו? האם הם צריכים לגשת לעיריות, ולדאוג לעצמם כדי לקזז את הרבעון הזה?

תודה. חבר הכנסת אופיר סופר.

שלום. יכול להיות שהשאלה שאני מפנה אליך לא צריכה להיות מופנית אליך אלא לאחרים, אבל אני רוצה לשאול: כלל נקוט בידינו הוא שאין שיקול דעת ללא דעת. התחושה שלי, שאנחנו נמצאים במשבר קשה – זו המציאות - ובסופו של יום יש משמעות למי שצועק יותר. מי שצועק יותר ומצליח לנהל קמפיין, הוא זה שפניותיו ייענו.

יש אוכלוסיות מן הסתם שאולי פחות קריטיות למשק כדי לייצר צמיחה, יש שיותר. אני שואל, בשיח בינך לבין האוצר לבין משרד הכלכלה ומשרדים אחרים – למשל, העסקים הקטנים, הרי שהם מושפעים גם משווי רכב – מדבר על מיסוי, גם מחילוף, יש לזה משמעות לביטוח לאומי, חלף אבטלה. יש כל מיני אלמנטים אחרים. האם יש רציונל? ואם כן, מהו? ניקח כדוגמה רק את העסקים הקטנים, אפשר לקחת את העסקים הקטנים בפריפריה, בעלי השליטה לצורך העניין שהם גם שכירים. האם תוכל לשתף אותנו ברציונל שנוגע לאיך מביאים את הצמיחה?

תודה. חברת הכנסת פרקש.

שלום. קודם כל, תודה רבה על העדכון. השאלה שלי נוגעת שוב ליישום. האם במשרד הפנים יש לכם לוחות זמנים לחלוקת 3 המיליארד שקלים? הסיפור כאן הוא כסף. אנחנו בוועדה הזו מרגישים ששלושה שבועות לתוך המשבר יש הרבה מאוד תוכניות, אבל הביצוע בפועל הוא לקוי, ובהקשר הזה של היישום אני רוצה להעלות את סיפור נהריה. מי כמוך יודע – אנחנו כאן בוועדה הזאת אישרנו בתיאום עם הממשלה פיצוי של 11 מיליון שקלים לעסקים בנהרייה שנפגעו מהשיטפון הגדול, שנפגעו במסגרתו עסקים, קניון ארנה בנהריה. לפי מיטב ידיעתנו, עד היום הם לא קיבלו שקל, וכך הם נכנסו למשבר הקורונה. השאלה שלי היא היישום, ומה אתם מתייחסים לנושא העיר נהריה? האם היא מקבלת פיצוי מוגבר בגלל המכות הכפולות שניחתות עליה? תודה.

חבר הכנסת מלכיאלי.

תודה, אדוני היושב-ראש, על קיום הדיון וגם לך המנכ"ל. לפני שאשאל אני רוצה לומר שבזמן שלצערי הרבה עושים סיבוב על בני ברק, ובני ברק נהפכה למשל, במשרד הפנים המנכ"ל בהנחיית השר ירדו למקום והקימו בית מלון גדול מאד, שיכול להכיל מאות אנשים. מפואר. השקיעו שם הרבה. מגיע לך המנכ"ל הרבה מילים טובות על העבודה. אנשים שנמצאים שם אומרים שלא חסר שם דבר – ראוי לשבח.

אנחנו מקבלים הרבה תלונות, בעיקר של אנשים חרדים, שיש להם בעיה של הודעות סמ"ס. צריך לחשוב עליהם לפתרונות טכנולוגיים מותאמים לציבור החרדי, כי אין אינטרנט והודעות. האם אתם ערוכים או חושבים למצוא פתרונות לאותם אנשים?

תודה. מרדכי, בבקשה.

אתחיל עם מיכאל חברי. מיכאל, אתה צודק. ריכזנו תמונת צרכים של הרשויות המקומיות. אני מדבר על צרכים בסיסיים, חיוניים, כפי שהצגת אותם, וגם לזה תהיה חבילת סיוע לרשויות. לא מדובר בכספים גדולים, אבל אני רוצה להוציא מזה הוצאה מאוד מסוימת שלא נטפל בה כרגע, כי היא הוטלה על משד הרווחה, ולמיטב ידיעתי משיחות עם אביגדור קפלן - טופלה. בכל הקשור לעד הבית, זה פרויקט שהוטל על משרד- - - בהיקפים קטנים. היום זה מתרחב להיקפים גדולים. דווקא במצב הזה הקשה אנחנו לא רוצים לעלות משרד על משרד.

קפלן היה פה ואמר שהוא בעד. עכשיו המבחן זה סינרגיה בין משרדים. זה מהירות תגובה.

אני מקבל את ההערות של החברים בוועדה וגם של מיכאל. המבחן הוא ביישום ולא דיבורים. משרד הרווחה נכנס ליישום. אני לא רוצה לדבר בשמם. יש להם נתונים מדויקים. אני לא רוצה לדבר בשמם. יש להם נתונים מדויקים של מצרכי המזון שהם מספקים לקשישים ואוכלוסיות בעלות צרכים מיוחדים. אנחנו לא הגוף שיתפעל את זה. אנחנו כן נעמיד תקציב לרשויות המקומיות לפעולות קטנות, כפי שאמרת, מיכאל. יש לנו סיכום על מסגרת עם משרד האוצר, ובימים הקרובים נתפעל את זה.

לגבי ההערה של אורית – למה אתם לא מזרימים – אמרתי: הזרמנו כבר 120 מיליון שקל מקדמות יוני לרשויות ועוד 150 מיליון שקל בגין החלטות ממשלה ומסגרות אחרות שאישרנו אותם בוועדת חריגים וזה הוזרם לרשויות המקומיות, כולל פיתוח, ביניהן כל הרשויות שנמצאות תחת החלטות ממשלה.

אני לא רוצה להטעות ולכן את נהריה אבדוק מייד בתום השיחה. אבל למשל, אתמול שחררנו 45 מיליון שקל בגין החלטת ממשלה דרוזית. כל תקציב שמגיע לרשויות, אנחנו פותרים את זה מול ועדת חריגים, ומזרימים מיידית את הכסף. נהריה – אכנס לעובי הקורה ואטפל בזה.

לגבי נהריה- תשלחו עדכון בכתב לוועדה. לא צריך דיון בשביל זה.

אין בעיה. לגבי עסקים, אמרתי שאין צורך. עסק לא צריך לבוא. ברגע שיש תקנת פטור מארנונה או הנחה, זו הנחיה לרשות המקומית. היא זו שחייבת לפעול, ואנחנו עושים על זה בקרה. עסקים לא צריכים לעלות לרגל לרשויות המקומיות ולטפל בזה. זו פעולה אוטומטית שמתבצעת על-ידי הגבייה- -

אבל אתם צריכים לוודא שזה קורה.

ודאי. ברגע שזה ייחתם, אנחנו עושים בקרת ביצוע באמצעות המחוזות שלנו.

מי שמשלם על בסיס חודשי או דו-חודשי, עסק, יכול לא לשלם – הכוונה לעסק?

ההערה היא במקום. כפי שאתם יודעים, כל רשות מקומית יש לה צו מיסים משלה והסדר תשלומים משלה מול העסקים. זה לא עניין אחיד. לכן ההנחה היא שנתית, ואז כל רשות מקומית מתרגמת את זה לפי ההסדרים שלה.

עשינו עוד פעולה, וכפי שדחינו בפעם הקודמת תשלומים ל-1 במאי, כדי חלילה לא ליצור מצב שבתום ההנחה הזו עסק ייקלע לפי ההסדר שיש לו עם הרשות המקומית לקפיצת תשלום דומה, נשלב בין הנחה לדחייה נוספת עד יולי-אוגוסט כדי שלעסקים לא תהיה קפיצה גדולה לתשלום ארנונה מיידי. אבל ההנחה היא אחוזית, לפי השנה.

לגבי התמרוץ לעסקים. אני לא רוצה להתיימר לייצג גופים אחרים, אבל אנחנו במשרד הפנים אין לנו אחריות כוללת על העסקים הקטנים. אנחנו עוסקים ברשיון העסק ובתחום הארנונה. אלה משרדים אחרים. יש משרד הכלכלה שמטפל בתמרוץ עסקים. זה לא תפקידו של המשרד - לכן יש משרד הכלכלה.

ענית חלקית. לקחתי דוגמה את סוגיית העסקים. האם בשיח שלך מול משרד הכלכלה או משרד האוצר היו עקרונות שאתה מקל על העסקים הקטנים בסוגיות מסוימות?

אמרתי - המנדט שלנו היה רק באותה מסגרת שנקראת פטורים והנחות לארנונה. אותם 3 מיליארד שקלים, וגם מיכאל שהעיר על זה בצדק וגם אורית. המבחן שלנו יהיה בישום.

כלומר אתה אומר שאתה פועל בעניין העסקים הקטנים בלי להיות מתואם עם משרד הכלכלה. זו נקודה חשובה. אנחנו יכולים להתנהל בצורה פופוליסטית. אני מקבל כל 24 שעות האחרונות פניות מהשולמנים, מהשכירים בעלי שליטה ומכל מיני גורמים. בסופו של יום אם אנחנו בוועדת הכספים לא נקבל מפה שלמשל, העסקים הקטנים מקבלים תמיכה – שלושה או ארבעה משרדים יכולים להשפיע – לא נדע.

אופיר, זה מנכ"ל משרד הפנים. מי שאחראי על העסקים הקטנים זה משרד האוצר ומשרד הכלכלה. זה לא במנדט שלו, ואתה מעלה פה בעיה ניהולית קשה מאוד שיש היום בממשלה בעיקר בהקשר הזה של העסקים הקטנים. אני יודע שמרדכי צריך לעזוב, ונשאר אתנו סיון להבי.

לחלוטין. אתם כוועדת כספים – ועודד מכיר את זה היטב – צריכים לדרוש את התמונה הכללית. אנחנו רק עוד גורם אחד שרלוונטי לעסקים הקטנים. אנחנו לא הגורם המתכלל של כל עולם העסקים הקטנים.

למיכאל, לגבי העובדים שהוצאו ברשויות המקומיות לחל"ת או לחופשה על חשבונם – דרשנו שמה שנכון לממשלה, יהיה נכון לרשויות המקומיות, וכפי שאתם יודעים, כפי שבמשרד הפנים הוגדרו 30% עובדים חיוניים ולא 15%, אותו דבר נכון לגבי הרשויות המקומיות – 30% מהעובדים ברשויות המקומיות הוגדרו חיוניים בנוסף לקבוצות מיוחדות מאוד שהחרגנו אותם כמו עובדים סוציאליים על פי דין, כמו מי שעוסק בכל הקשור- - -

אבל אתם לא אוכפים את זה.

למיכאל אני אומר – הרעיון הזה נכון, ונתגייס לכל מהלך שמאפשר סיוע לאותם עובדים. רק נתתי את המסגרת. ברשויות המקומיות זה 30% עובדים חיוניים. לגבי העובדים הסוציאליים, אנחנו עושים בקרה, ואם תרצו, אעביר לכם נתונים - יש כ-60 רשויות מקומיות מתוך ה-257 שלא הקפידו בנוהל שהוצאנו, ופעלו כך שלא הגדירו חלק מהעובדים הסוציאליים כעובדים חיוניים. מיפינו את הרשויות האלה, ואנחנו אוכפים ועובדים מולן. עדיין, יש צדק בטענה – לא כל הרשויות - 60 רשויות מקומיות מתוך 257 לא פעלו לפי הכללים שקבענו, ונאכוף את זה. זה בטיפול אצלנו, גלית וידרמן שמטפלת בזה ישירות מול הרשויות המקומיות.

מרדכי, תודה. עוד נשלח לך גם סיכום. גם נשאר אתנו הסמנכ"ל שלך. תודה על הזמן. אני יודע שאתה צריך לרוץ כדי להכין את מקומות הבידוד.

סיון להבי יחליף אותי.

מרכז שלטון מקומי – איתי חוטר, בבקשה.

מנכ"ל משרד הפנים מצייר פה תמונה קצת ורודה ביחס לפערים שקיימים בינינו כרגע, למודל השיפוי בנושא ההטבות בארנונה. אתמול יצא מכתב שחתומים עליו 190 ראשי רשויות לראש הממשלה ושר האוצר, 190 איש רשויות, שמסביר שאנחנו עדיין מצויים בפערים מאוד משמעותיים, על אף שמשרד האוצר מכוון לשיעורי מאצ'ינג שלכאורה השתתפות עצמית שהיא בשוליים. יש פערים שהם עוד יותר גדולים במודל עצמו, באיך אנחנו מעריכים את היקף ההטבה שתינתן לעסקים בעניין הזה אל מול השיפוי שהרשויות הולכות לקבל. אז קודם כל לשים את הדברים כהווייתם.

נמצא פה גם סיוון ממשרד הפנים. אנחנו נמצאים בשיח. אני מאוד מקווה שנצליח בימים הקרובים לסגור את הפערים. כרגע זה לא נראה כך. רק לשים את הדברים על השולחן.

עוד דברים שאני מעלה כבר דיון שלישי בוועדת הכספים וזו הזדמנות – חבל שמרדכי לא נמצא – אבל לבקש שוב ממשרד הפנים שיירתם אתנו לסייע תזרימית לרשויות המקומיות בפניות. הזכרת את הנושא של היטל ההטמנה – זה אחד מיני פניות רבות שביצענו למשרדי הממשלה השונים.

לא הבנתי מה המחלוקת עם משרד הפנים.

המחלוקת היא על כסף. כולם רוצים לשלם פחות, והממשלה רוצה שישלמו יותר. אתן לך בהמשך.

אדוני היושב-ראש, היטבת להגדיר את המצב. שוב אחזור על בקשות קודמות שלנו – ביצענו פניות גם למוסד לביטוח לאומי, גם לחשב הכללי, גם לראש רשות המיסים. קיוויתי שתהיה לי הזכות לדבר בחצי השעה הקודמת ולחזור על בקשתנו. גם הרשויות המקומיות מבקשות לדחות את התשלומים למס ההכנסה, לרשות המיסים, עם כל הפרשות המעסיק כדי לאפשר הקלה מסוימת בקושי התזרימי שהרשויות המקומיות נכנסות אליו בימים האלה. תודה.

תודה. עו"ד אבי ללום, לשכת עורכי הדין.

מבלי להיכנס לכל הדברים שעלו, אני רוצה להבין דבר אחד מהותי - אנחנו מדברים על פטור, הנחה פרוסה לשנה, תלוי ברשות המקומית. יחד עם זאת, לא ברור, ואנחנו קוראים את הדברים בצורה ברורה – על מי באמת יחול הפטור? האם זה יוגבל לסוגי עסקים? האם ההגדרה שאם הנכס סגור חלקית או פתוח – תהיה לזה השלכה? זה דבר מאוד מהותי. הציבור – גם עורכי הדין, אבל ציבור גדול רוצה לדעת, כי הפרטים שהוצגו לא באופן מלא מייצגים את התמונה כפי שהיא, לפחות לפי הפרטים שאנחנו מקבלים – זו שאלה ראשונה.

שאלה שנייה, שאנחנו נשאלים רבות – מה קורה אחר כך. אנחנו מדברים פה על פריסה שתיתן שלושה חודשים. אמרת בדיונים קודמים שצריך להסתכל על איך יוצאים מהמשבר. זה חשוב מאד. העסקים אומרים: הקלתם עלינו שלושה חודשים - איך אני חוזר אחר כך מהמשבר זהה? האם המדינה נותנת פתרון? משרד הפנים רואה מה הולך להיות כאן אחר כך?

נקודה אחרונה – אנחנו רואים היום מגדלים ריקים, ובעקבות זה שההגדרות לא ברורות, ואנשים רוצים להשתמש בסעיפי חוק כמו סעיף 330 לפקודת העיריות, בפועל אנשים לוקחים את הציוד שלהם ומפנים נכסים. אני חושב שאם משרד הפנים לא יפעל מהר, נמצא עצמנו במצב רע מאד. תודה, אדוני.

תודה. סיון, בבקשה תשיב על שתי השאלות ואז נמשיך.

בוקר טוב. ראשית, ביקש המנכ"ל שאעדכן את חברת הכנסת פרקש בנוגע לנהריה. אתמול הועברו 2.8 מיליון שקל לעירייה. אנחנו ממתינים למסמכים נוספים, ונעביר את יתרת הסכום בהקדם האפשרי.

סליחה, אבל זה הפיצוי הייעודי לבעלי עסקים בעקבות השיטפון? חלק מה-11 מיליון שקלים שהחליטו לתת להם? כי כסף לעירייה, איני יודעת לאן הוא מיועד.

בהחלטת הממשלה הסכום שעובר דרכנו הוא 5 מיליון שקלים עבור העירייה לשיפוי בגין נזקים של השיטפון – זה מה שמונח על שולחננו, ויותר ממחצית הסכום הועבר אתמול לעירייה.

מתי יועבר החצי השני?

כאמור, אנחנו ממתינים למסמכים נוספים אחרונים מהעירייה. אני מקווה שבימים הקרובים תועבר יתרת הסכום.

לגבי מתווה הארנונה, יש להבין שמדובר בנתונים מאוד גדולים של כלל הרשויות בנוגע לארנונה. אנחנו מנסים להיות כמה שיותר מדויקים בהקשר הזה כדי לא לגרום למצב שרשות תיקלע לקשיים בעקבות ההנחה שהיא תיתן, שלא תקבל את השיפוי שמגיע לה. לכן ייקח לנו עוד 24 שעות או זמן קצר לסגור יחד עם משרד האוצר והשלטון המקומי את כל הנתונים כדי להיות בטוחים שאנחנו מדייקים בנתונים. מה שאמר איתי הוא נכון - התקבלה אתמול פנייה מצד ראשי רשויות רבים שמבקשים לדייק את הנתונים ולקיים דיון בנושא השתתפות הרשויות המקומיות. הנושא הזה ייסגר, אני מקווה, במהלך היום לשביעות רצון כולם כדי לאפשר את הסיוע הגדול הזה.

בתחילת הדרך הסכומים שדיברנו עליהם לשיפוי לעסקים ולרשויות היו סכומים נמוכים משמעותית. העובדה שהממשלה החליטה לתמוך בעסקים דרך הרשויות המקומיות בסדרי גודל כל כך גדולים גם טובה לרשויות, כי הרשויות יקבלו עכשיו בלוחות זמנים קצרים תזרים טוב כשיפוי על אחוזי הנחה שייתנו, תזרים שלא בטוח שהיה מתקבל לולא התמיכה של הממשלה בעיריות, וגם זה בשורה מאוד גדולה לשלטון המקומי, ויש לתת על כך את הדעת.

לגבי השאלה של משרדי עורכי דין - אנחנו לא מבחינים בין משרדים כאלה ואחרים. משרדים יקבלו הנחה. יש סיווג ראשי בתקנות ההנחה שנקרא משרדים שירותים ומסחר, והוא כרגע בתוך המתווה ויקבל הנחה.

לגבי ההערה של נציג לשכת עורכי הדין לגבי עסקים שכביכול מציגים עצמם כעסקים ריקים או הרוסים, אני חושב שהרשויות יאכפו את זה. אם נכס אחר אכן סגר את העסק והוא ריק, תקנות הארנונה יודעים כיצד לשפות אותו בתחום הארנונה.

לגבי פריסת תשלומים, כפי שציין המנכ"ל, הסדרי התשלומים נמצאים בסמכות העיריות, ולכן את הפריסה של התשלומים הם יבצעו. בהחלט נוציא אמירה ברורה ממשרד הפנים, שאנחנו קוראים לרשויות לבוא לקראת העסקים ולדחות את התשלומים לפי המתווה שיצרנו – לשלושה חודשים, וגם את הפריסה במחצית השנייה של 2020 להתחיל בהחזר נמוך יותר ולהעלות אותו לקראת סוף שנה כדי באמת לאפשר עסקים להתאושש ולחזור להתנהלות תקינה.

תודה. חבר הכנסת אבו שחאדה.

לגבי הוויכוח בין השלטון המקומי למשרד הפנים – יש פה שתי תמונות די שונות אחת מהשנייה. אני לא מבין על מה בדיוק הם כל כך חלוקים.

תודה. ח"כ שלמה קרעי ואז עו"ד אבלה.

במשפט האחרון שלו הוא די חידד את הדברים, אני רוצה חידוד נוסף – הוא אמר שמפצירים ברשויות לדחות את התשלומים לשלושת החודשים הקרובים, ולהתחיל לגבות רק מעוד שלושה חודשים. זה בדיוק מה שאנחנו רוצים – שבשלושת החודשים הקרובים לא יגבו בכלל, ולא יגבו 75% מהתשלום. שלא רק יפצירו ברשויות אלא שיעבירו נוהל מסודר.

גם הנוהל המסודר – נבקש את זה. אנחנו רוצים שבעיקרון אתה יכול לבקש דחייה עד 1 במאי, ואז לעשות את כל ההתחשבנות מתוך הנחה שעד 1 במאי התמונה תהיה יותר ברורה.

אבל אנשים שילמו כבר.

יצטרכו לקבל החזר. עו"ד אורן אבלה.

תודה רבה על הדיון. השאלות משותפות לכולם. הרי כל הזמן מדברים על רשויות. יש הרבה רשויות איתנות, והשאלה אם רשויות איתנות היום יכולות לפטור בצורה יותר מיידית את בעלי העסקים מארנונה. אם אני עושה משהו ספציפי של עורכי הדין - סגרו את בתי המשפט, סגרו את הועדות המקומיות, סגרו את ועדות ערר. סגרו את כולם בעצם. לכן כן פתוח, לא פתוח – יש פתוח שהוא מת. פתוח לבוא ולהיות בעסק רק כדי להשאיר אותו, זה לא המשמעות. המשמעת העסקית, שהכול מת, שקט. העובדים לא מגיעים, וגם עכשיו אני במשרד לבד מתוך שמונה אנשי צוות. השאלה, איך מסתכלים באופן מיידי, כבר מחר יורדים התשלומים של 2 באפריל, איך מסתכלים בצורה המיידית על כל נושא הארנונה? זו השאלה המשמעותית הראשונה.

השנייה, הרי הרשויות המקומיות לא נותנות היום את רוב השירותים המוניציפליים, ונשאר עודף תקציבי, אז למה לא להקל עוד יותר, ולא רק בהלוואה ובדחייה? את הדחיות האלה צריך לשלם. לא ניתנים שירותים מוניציפליים רבים – מחגיגות יום העצמאות ועד חוגים וענייני ספורט ברמה היום-יומית והיסעים וכל הנגזרות מהם. למה לא להקל על העסקים שקורסים לחלוטין נוכח המצב ונוכח המשבר?

תודה. חובב צברי, ראש המועצה קריית עקרון.

אדוני היושב-ראש, יישר כוח על הוועדה. ראשית, אני מפה מבקש מוועדת הכספים שתשלח ברכה וחיזוק לכל ראשי הרשויות שכבר שנה וחצי עובדים ללא לאות למען התושבים בכל הארץ. בנוסף יש לזכור שגם באירוע הקורונה הזה כולנו שם. יש במרכז שלטון מקומי היום חדר מצב, שעובד ונותן מענה לכלל התושבים בכל הארץ. אנחנו מחזקים גם את העסקים, כי יש לזכור שהרשויות המקומיות גם מאפשרות לעסקים לפעול בשגרה, נותנות להם רשיונות ומאפשרות להם לפתוח את העסקים שלהם ולכן אנחנו בנושא הזה יד ביד.

הרשויות היום עובדות כמו כל המשק 30%, וחלק מהדברים שאנחנו דוחים אותם ונצטרך לטפל בהם בהמשך, אבל יש לזכור שהרשויות המקומיות הן אבן היסוד שמטפלת באוכלוסייה בכל הארץ היקרה שלנו.

אני רוצה לציין את העובדים הסוציאליים, שעושים עבודה מדהימה מול היקרים לנו, אותם ותיקים מגיל 65, שעשינו להם מיפוי, יחד עם פיקוח העורף שמסייעים בעניין. אנחנו רואים גם את הקב"טים, גם את אנשי החינוך שלנו. בכלל, כל עובדי הרשויות, למרות הצמצום, עושים עבודה מדהימה אל מול הרשויות. פה אני קורא לוועדת הכספים לחזק את הרשויות המקומיות. יש פה הזדמנות מצוינת לומר: אנחנו יודעים שראשי הרשויות עם העובדים המצוינים שלהם עושים עבודה מול התושבים, ו-וועדת הכספים צריכה להכניס יד, ולומר: עכשיו נותנים עוד כספים לטובת הרשויות כדי שנוכל לטפל כמו שצריך בכל התושבים וגם בכל העסקים שנמצאים בגזרות שלנו.

אנחנו מטפלים בכל נושא של אכיפה. נכון, השלב הראשון הוא לדאוג לבריאות, אבל השלב השני הוא לדאוג ליום למחרת, ויש פה הזדמנות. תודה רבה וחזקו את הרשויות.

תודה. סיון, אם תוכל להתייחס למה שעלה פה לגבי העובדה שיש צמצום בהוצאות הרשויות – העלה גם חבר הכנסת קרעי. זה נכון, גם משקי הבית לא מקבלים את השירותים שבדרך כלל מקבלים. ברגע שיצאו המון עובדים במערכת החינוך שנמצאים ברשות המקומיות לחל"ת, הכסף הזה נחסך מהרשות המקומית.

גם אני אשמח להתייחס, אדוני.

אני חושב שלצייר את התמונה הכוללת לגבי 2020 יהיה יומרני מצד כולנו. אנחנו בראשית האירוע, והתמונה התקציבית הכוללת של 2020 עוד קשה לקבוע אותה.

אנחנו מקבלים דיווחים, מכיוון שאנשים נמצאים כרגע בהסגר בבתים, יש עלייה, למשל, בהוצאות פינוי האשפה – כי יש צריכה ביתית גדולה יותר, ותקציב העירייה מאוד קשוח בנוגע - מרבית ההוצאות הן קשיחות כמו הוצאות שכר, תשלום פנסיה תקציבית. העובדה שלא יתקיימו השנה אירועי יום העצמאות בסדרי גודל שהיו נהוגים בשנים קודמות לא בהכרח מפנה תקציבים משמעותיים לרשויות מקומיות. יש לקחת זאת בחשבון.

שנית, בצד ההכנסות גם יש האטה. יש האטה של עסקים וסגירתם. יש קושי של התושבים, אולי ייכנסו למצב שתהיה להם זכאות להנחה בארנונה לאור מצבם הכלכלי. לומר עכשיו שיש רווחה כלכלית ברשויות המקומיות זה לא מדויק. כפי שתיאר המנכ"ל, אנחנו חושבים שצריך להידרש לתקציבים תוספתיים, לסייע לרשויות בעת הזאת. נטפל בזה אחרי שנסגור את מתווה הארנונה.

אני חוזר לשאלה שעולה שוב לגבי הסדר פריסת התשלומים – ההסדר הזה הוא בסמכות העירייה. זה קבוע בחוק. השר לא יכול לקבוע בתקנות הסדר שיגבר על החקיקה הראשית. לכן אנחנו נוציא הנחיות מטעם משרד הפנים ומשרד האוצר, איך אנחנו רואים את הדברים. זה כן סמכות העירייה, ואנחנו מאמינים שכולם יבואו לקראת העסקים. אל תשכחו שהעסקים הם המנוע של העירייה. העסקים מחיים את העירייה, הארנונה של העסקים טובה לעירייה, וכל ראש עיר ודאי ידאג לעסקים שבתחומו ויבואו לקראתם.

רונן לוי מאיגוד המוסכים.

בוקר טוב, אדוני היושב-ראש. תודה על זכות הדיבור. התחושה שלנו כרגע, שהכשל מקבל הכשר. אני מכיר את פועלך, לכן אני מבקש ממך להחזיר את הדיונים האלה לבסיס. לי יש עסק ואני מייצג אלפי עסקים ומקבל המון פניות. אני גם מקבל המון סיפורים. כרגע המצב הנוכחי מנותק לחלוטין מהדיון כאן. עסקים כאלה, חוזרים להם צ'קים של לקוחות, ואז הצ'קים שלהם חוזרים. הם בפאניקה מוחלטת. המוסכים שפתוחים ברובם אין להם לקוחות – שבוע, שבועיים, והם בפאניקה טוטאלית.

כדי להכניס את האנשים לסדר לא צריך שתפרקו לנו אלפי הסדרים שאף אחד מהציבור שלי לא יודע להתנהל מולם. האנשים שלנו צריכים לנהל את העסקים שלהם, את הבתים שלהם כרגע, ואתם צריכים לייצר סדר, שנקבל סדר מרואה החשבון שלנו, מעורך הדין שלנו, ואנחנו צריכים לדעת מה לעשות. כרגע צריך להקפיא את כל התשלומים, לומר: אנחנו עוצרים הכול – אתם תמשיכו בחיים שלכם. מה שאתם עושים מבחינת משרד האוצר זה לומר לנו: אל תדאגו, תבואו אחר כך לסדר – זו נהירה מטורפת של כל האנשים שרוצים לקבל עכשיו פתרונות בעיריות, ברשות המסים. נגיד, רואה החשבון שלי מקבל עכשיו 50 פניות ביום. הוא לא יודע מה לעשות קודם. עורכי דין - אותו דבר. כרגע צריך לעצור הכול, צריך לעשות סדר, מתווה פעולה, אחד אחרי השני. כרגע מי שלוחם בשטח זה לא משרד האוצר ולא העיריות אלא מי שצריך לקבל סיוע זה אותם עסקים קטנים, אותם אנשים שצריכים לדאוג למשפחה שלהם, אותם עובדים שלנו. צריכים לוודא שיש להם כסף למכולת. ראיתי השבוע באיגוד אנשים מתפנים מהבתים שלהם כי לא יכולים לשלם שכירויות. בא לך לבכות. אתה הולך ברחוב בתל-אביב ורואה משאיות הובלות של אנשים שמתפנים מבתיהם, פוחדים כי לא יודעים מה לעשות. ועכשיו במקום לתת ודאות אנחנו ממקבלים פה סדרה של כל מיני הנחיות שאנחנו לא יכולים להכיל אותן ולהבין אותן, כי אנחנו לא פנויים אליהן. כרגע צריך למקד את האנשים בלשרוד, במה עושים בשבוע הזה, בשבוע הבא, לפני פסח, וגם אחריו, גם בעסקים, גם שסגורים ושם שפתוחים ואין להם כרגע עבודה. גם הבתים - זו משימת הוועדה, ואתה צריך להחזיר את האנשים האלה לבסיס, כי הם בורחים. אנחנו מדברים עם העירייה – יש לה מספיק תקציב לעוד מיליון פה ועוד מיליון לפה. כשאנחנו מתחילים לרדת לפרטים ולהמשיך את הכשל הזה, להתעסק בדברים הקטנים – לדעתי, אדוני, אתה צריך לחזור לבסיס ולוודא שהוא מתחיל לעבוד. לקחת הכול אחורה. עסקים קטנים לא צריכים לרוץ לרואה החשבון שלהם ולעורך הדין שלהם ולא צריך להתעסק ולרוץ לאלף רשויות ולהיכנס לאלף אתרים ולאלף קישורים. זה לא נורמלי. לא הגיוני, לא נכון, לא מנוהל. את זה צריך להפסיק.

תודה. הדיון הוא עם משרד הפנים. ערכנו פה מספר דיונים עם האוצר. לא נעים לי לומר, אבל האמת היא שאין בסיס. הממשלה לא מנהלת את המשבר הזה בצורה ברורה, לא מוציאה הנחיות ברורות. לא הוציאה עד רגע זה תוכנית ברורה. הוועדה בכל סיכום מהסיכומים שיצאו פה בשבוע האחרון פעם אחר פעם דרשה את זה מהממשלה. הפתרון שצריך להיות לעסקים הוא פתרון פשוט: הפעלת חוק מס רכוש, קרן הפיצויים. אנשים יידעו מה הם מקבלים ואיך הם ייצאו מהמשבר. על זה אנחנו מדברים כל הזמן - לשרטט דרך ותוכנית.

ההערה שלך ברורה ומקובלת, רק תוך זה שהממשלה לא עושה מה שהיינו חושבים שהיא צריכה לעשות, היינו רוצים שאת מה שהיא עושה, שתעשה טוב יותר.

זה אותו דבר במשרד הפנים. שיעצרו כרגע את תשלומי הארנונה לעסקים ואחר כך יטפלו בעניין. אנחנו צריכים לקבל משפט אחד: אל תשלמו, תמתינו.

לפחות בנושא הארנונה האמירה היא: יש לך דחייה עד 1 במאי, ואז גם פטור על שלושה חודשים, אז מכל מניפת הפתרונות זה עוד יותר טוב.

בעלי עסקים בטוחים שמחר בהוראת הקבע יורידו להם את הארנונה. הם לא מאמינים. צריך לומר אמירה ברורה. מרוב אלף אמירות, צריך לומר: אל תשלמו ארנונה - אנחנו מטפלים בכם. זה הכול.

סיון, רוצה להתייחס?

אנחנו מטפלים בכם. הממשלה הקציבה סכום משמעותי להנחה בארנונה. מרבית העיריות דחו את התשלום עד 1 במאי. אחרי שייסגר המתווה, הדחייה תתאפשר לשלושה חודשים.

אני יכול לומר לציבור שלי: אל תשלמו ארנונה?

אתה צריך להנחות את האנשים שלך שכל אחד צריך לפנות למחלקת הגבייה ברשות שלו ולוודא שהסדרי התשלום התקבלו לפי הנחיית משרד הפנים ונדחו התשלומים.

סיון, אני חייב לומר – ולצערי אנחנו אומרים את זה לכל משרד - במקום להוציא הודעה לתקשורת, תוציאו נוהל מסודר, בזמן שאתם מוציאים את ההודעה לתקשורת, שאנשים יידעו לאן ללכת ואיך זה עובד. גם בדיון הקודם שהיה לנו עם רשות המיסים - למה לומר מההתחלה: גיל 28, ואז כשקמה קול צעקה על נושא העצמאיים, מורידים את זה לגיל 23. עכשיו ישאלו למה גיל 23, שזו גם שאלה נכונה. תוציאו נוהל מסודר, שיגיע לכל בעלי העסקים. זרימת המידע לשטח היא קטסטרופלית. כל אחד מוציא חצי כותרת, שולח הודעה לעיתונות. האזרחים לא יודעים מתי מתחילה שנת הלימודים, מתי יכולים לשלם ארנונה, מתי יצטרכו להגיש דוחות לרשות המיסים. כל שעתיים יוצא משהו אחר. חבר הכנסת מלכיאלי.

סיון, יש לי הצעת ייעול. אנחנו שולחים את האנשים למחלקת הגבייה באותה רשות מקומית. רוב הרשויות לא עונות לטלפון עכשיו, נראה לי. מה שאני מציע – אתם משרד הפנים תפרסמו באתר שלכם אילו רשויות הגיעו אתכם להסדר, ואז נגיד: תיכנס לאתר של משרד הפנים. אם אתה ברשות מקומית כמו רובם, כפי שאתה אומר, אל תשלם ארונה. רשות מקומית מהמעט, תלחצו על ראש העיר שיצטרף לרוב, ואז נחסוך מאנשים את כל הזמן הזה.

איתי, בבקשה.

רציתי להתייחס לטענה של החיסכון הגדול בהוצאות ברשויות המקומיות בימים האלה. הטענה ממש לא נכונה. אני מזכיר למשתתפי הדיון – קודם כל, בהתאם להסכם קיבוצי שנחתם בעת הזו ביחס לעובדי המגזר הציבורי, הרשויות המקומיות ממשיכות לשלם רגיל את השכר לעובדים למרות שרבים מהם יושבים בבית ושורפים ימי חופשה. זה מהות ההסכם של המגזר הציבורי. במרבית הרשויות המקומיות כמעט 50% ובחלק אפילו יותר – מתקציב הרשות המקומית, זה תקציב שכר – זה פעם אחת.

פעם שנייה, הזכיר סיון את העלייה הדרמטית באשפה. חלק מהרשויות מדווחות על עלייה של עשרות אחוזים בפינוי אשפה. זה עולה יותר כסף. אנחנו מדברים על תגבור של תשלומים לעובדים סוציאליים, לצוותי שפע וחירום. אנחנו מדברים על משרד הממשלה. אמנם אין מערכת חינוך, אבל כל מה שהוא לא כוח אדם, משרד החינוך לא מעביר לרשויות המקומיות, אז זה תקציבים שאמנם נחסכו מהרשויות המקומיות, אבל ההשתתפויות גם נחסכו ממשרדי הממשלה. לכן אין פה חיסכון לרשויות המקומיות. אין פה כסף שהתפנה.

ודבר אחרון – לא לשכוח שגם הרשויות המקומיות נדרשות להוצאות מיוחדות בעת הזו לחיטוי ולהצטיידות של המרחב הציבורי וערכות מיגון לצוותים שכן באים במגע עם הציבור וכדומה. לכן הטענה אינה במקומה, לא ראויה, ועוד לא הזכרתי את ההפחתה בהכנסות, שזה החשש הכי גדול שלנו שעלול לקרות מעבר לעניין של ההכנסות לספקים.

תודה. בבקשה.

אדוני היושב-ראש, אני שומע שוב את הדברים. אני רוצה לדיון הזה ולדיונים הבאים שיהיו אצלך להודיע – יצא מכתב – כמו שאמרת – כותרות לתקשורת על-ידי החשב הכלכלי כדי לפטור את המדינה מכל מיני תשלומים לעתיד. הוא קבע שלמעשה המצב הנוכחי לא מהווה כוח עליון. לא היתה סמכות להוציא את המכתב, ואנחנו מתנגדים לפרשנות מבחינה משפטית. זה חשוב לדיון הזה ולדיונים הבאים.

תודה. סיון, מילות סיכום שלך.

אני מצטרף לדרישה של חברי הכנסת מלכיאלי וקרעי בנושא מידע. באמת יש חוסר אחידות במידע. יש מידע שהרשויות מקבלות מכל עבר. בוודאות נוציא מסמך מאוד מסודר, ברגע שהמתווה יסוכם, לראשי הרשויות, בצורה מאוד ברורה, ונדייק עד הסוף את מועדי תשלום ואת ההנחיות, החקיקה הרלוונטית. נציין בדיוק מה ההסכמות שהגיעו אליהם מרכז השלטון המקומי, שלא יישאר ספק לאף אחד.

גם בנושא הבקשה שלכם אני פונה למרכז שלטון מקומי לסייע בנוגע לפרסום מידע – אילו רשויות שינו את הסדרי התשלומים שלהם וכיצד כדי לתת ודאות יותר גדולה לעסקים. המגזר העסקי לא יכול להתנהל בעולם של חוסר ודאות. הוא מעדיף לקבל בשורות רעות ובתנאי שיידע בדיוק מה הבשורות וכיצד לכלכל את צעדיו.

לסיכום, אנחנו עושים לילות כימים כדי לסייע לרשויות מבחינה תקציבית, גם בקידום מענקים, גם בשחרור אשראים, גם בגיוס תקציבי ממשלה לתמיכה. אנחנו מקבלים פניות רבות, ומשתדלים לענות על כולן באופן המיטבי וכך נמשיך לעשות כדי שהרשויות יוכלו לצלוח את המשבר הזה ולהמשיך לתת שירותים מוניציפליים מיטביים לתושבים. תודה על הדיון.

כל מי שפנה לוועדה קיבל רשות דיבור.

לא נכון. פנינו אתמול, יושב-ראש איגוד העובדים הסוציאליים. פנינו למזכירת הוועדה, היא רשמה אותנו. עשינו את זה בהליך המקובל.

בבקשה.

תודה רבה. בקצרה - יש רשימה ארוכה מאוד של רשויות מקומיות, שלמרות שיצאה הנחיה ברורה ב-22 בחודש ממשרד הפנים, חתונה על-ידי מר מרדכי כהן מנכ"ל המשרד, שיש לכלול בתוך 30% הרשויות את כלל העובדים והעובדות הסוציאליות של הרשות, זה לא קורה. חבל שמר כהן ירד מהשיחה. דיברתי עם גלית. היא אמרה לי בפירוש: המחלקה המשפטית שלנו אמרה לנו לא לאכוף את זה. אנחנו לא אמורים לאכוף את ההנחיה הזו לגבי עובדים סוציאליים. חבל שהוא לא נמצא כאן כדי לתת לי תשובה על זה, כי אני לא יכולה להיות הגורם שאוכף את זה למרות שאני מנסה. זה אחת.

אנחנו יודעים על עלייה של מאות אחוזים לגבי דיכאון, לגבי אלימות כלפי ילדים ונוער, כלפי נשים נפגעות אלימות ובוודאי כל הנושא שקשור לקשישים. אם מישהו חושב שהעובדים הסוציאליים, גם כאשר יחזירו את כולם לעבודה במצב הקיים, כשהמערכת הזאת מראש הגיעה מורעבת ובתת תקינה, כי עובדים ברחו מהמערכת הזו לאורך השנים האחרונות, ויש המון משרות במחלקות לשירותים חברתיים, לכן אם מישהו חושב שכל הצרכים ימשיכו להיות ממולאים על-ידי עובדי הרווחה ברשויות, טועה טעות מרה. נדרש פה עוד תקצוב וגם לחשוב איך מוסיפים כוח אדם שאולי לא מקצועי בעבודה סוציאלית, אבל שיעבוד לצד העובדים והעובדות, ובוודאי להחזיר את כל העובדים במיידי לעבודה בכלל הרשויות, גם אלה שלא יושבים על תקן אלא ממונים על ידי תקציבי פעולה. לכל אחד ואחת מהם יימצא מה לעשות. הקורונה אולי הורגת, אבל המצב הסוציאלי והכלכלי יהרוג הרבה יותר.

אמת. תודה. יהודה כתב, סגן נשיא התאחדות בוני הארץ.

ויושב-ראש ארגון הקבלנים במחוז תל-אביב והמרכז. תודה, היושב-ראש וחברי הכנסת המכובדים. אני רוצה להציע הצעות שלדעתי כולכם תקבלו - אני מכיר את רובכם ואת ניסיונכם. תשמעו את דבריי ותראו שזה ממש פשוט.

המצב של הנדל"ן – לא צריך לספר לכם מה קורה ואילו השלכות רוחביות. אתן לכם כמה דוגמאות. בסמכות משרד הפנים, זה כמו דחיית תשלומי היטלי פיתוח עד קבלת טופס 4. אנחנו לא מתחמקים. נקבל טופס 4, נשלם, זה יעזור לנו תזרימית. כנ"ל תשלום היטל השבחה. אפשר לדחות לנו את היטל ההשבחה עד קבלת טופס 4. זה המקום שגם הקבלן מקבל את רוב הכסף ואז אפשר לעזור לנו בתחום הזה. היום אנחנו רוצים לקבל מימונים ממוסדות מימון. אנחנו צריכים לפנות לוועדות המקומיות והרשויות ולקבל אישור לא למכירה אלא רק לרשום משכנתא כגוף מממן. הם לא נותנים לנו את זה, כי זה חסר לו זה, והשני אחר. אנחנו לא מוכרים – אנחנו רק רוצים לעזור במימון. אני חושב שזה יעזור לנו. זה לא כסף שלוקחים. זה לא מענק או פיצוי. זו רק דחייה.

אותו דבר לגבי רשות המיסים. אנחנו לא מבקשים מענקים ולא רוצים פיצויים ולא נתווכח על שווי רכב כזה או אחר. מכניסים אותנו פה למקום של ויכוחים וזה לא העת. העת כרגע זה לעזור תזרימית. זה לא יפגע בקופת המדינה. כל הסיפורים של ה-80 מיליארד שקל, אם ידחו לנו את התשלומים של מיסוי – תקופה של ארבעה חודשים - אנחנו לא מבקשים פיצוי, לא מבקשים חסדים. רוצים רק דחייה. אם חלילה האסון הזה יהיה ארוך ומייגע, אחר כך נדון בנושא של ארנונה כזו או אחרת. זה לא העת להתכנס לדיונים על שווי רכב או כמה פיצוי מגיע. כרגע לדחות – ולא קורה כלום לקופת המגינה. זה עוזר גם מבחינה רגולטיבית. זו הצעה חכמה וטובה, עם כל הצניעות.

תודה. סיון להבי.

המצב שאנו נמצאים בו כרגע, פקידי ממשלה, למצוא את האיזון בין הרצון לקדם מענקים ולמצוא קיצורי דרך ולעבוד ברגולציה מקלה לבין המצב החוקי הקיים והיכולת שלנו לסייע – היטלי פיתוח בחוקי העזר של העיריות, ויכולת השינוי של הסדרי התשלום בהם נתונים להם. הם צריכים לקבל את ההחלטה במליאה ולהביא לאישור שר הפנים. השר בהחלט ער לצורך הזה ורשות שתרצה רטרואקטיבית להחיל הסדרי תשלום מעודכנים לגבי חוקי העזר שלה – נבחן את זה במסלול מזורז.

יש להבין שכל ההחלטות פה מגובות בהחלטות משפטיות. יש לעשות את הדברים בשום שכל, ולא לעשות קיצורי דרך, שיטילו אחרי זה על הרשויות הנחיות שלא מתואמות עם דברי החקיקה.

לגבי העובדים הסוציאליים, אני לא חושב שיש פה ויכוח. מנכ"ל משדר הפנים מדבר בדיוק באותה דרישה שיושב-ראש האיגוד הציגה. אנחנו ערים לצרכים הסוציאליים החריגים שקיימים כרגע בשטח. משרד הפנים בתחילת המשבר ציין שמחלקות הרווחה צריכות לקבל מענה מיוחד. גם בשיתוף משרד הרווחה החרגנו את העובדים לפי החוק מתוך התקנות. גם ביצענו בדיקה מדגמית ברשויות, שמתוך מכסת העובדים החיוניים שלהם מחלקות הרווחה מקבלות עדיפות, הסתכלות יותר נכונה. אנחנו מתואמים עם משרד הרווחה על כל הצרכים של העובדים הסוציאליים. אני מתקשה למצוא פערים ביניהם.

ככל שיש רשות, כפי שציינת, יושבת-ראש האיגוד, שאינה פועלת לפי ההנחיות, אפשר להעביר את הפנייה לנציגים שלנו, ואנחנו בשיתוף עם הרשות נבחן את הנושא ונראה איך ניתן לסייע למכסות שניתן לחרוג לפי הנחיית מנכ"ל מתוך המכסות שניתנו בהנחיות. אני מניח שיש לך דרכי גישה ישירים למנהלים הבכירים של המשרד כדי להציף בפניהם את הפניות.

תודה. אני מסכם את החלק הזה של הדיון. ראשית, אנו קוראים למשרד הפנים לשפות באופן מלא את הרשויות בגין הפטור מארנונה. הרשויות לא צריכות להיות אלה שנושאות בנטל הזה. זה גם יקל עליהן לתת את הפטור הזה ולהקל על האזרחים. כנ"ל אנחנו קוראים לתת פטור מהיטל הטמנה על התקופה הזו. לא תהיה לזה שום השלכה על תקציב המדינה. זה יקל תזרימית על היכולת של הרשויות להכיל את האירועים הללו.

בנוסף, אנו דורשים שמשרד הפנים יפרסם עד יום ראשון נוהל ברור לעניין הפטור מארנונה – איך אמור להינתן, מי הזכאים, מה ההגדרה של עסק שזכאי לזה שהוא לא סגור, אבל צמצם את פעילותו ל-5% או 10%, מה הזכאויות של כל אחד. הסיפור הזה חייב להיות ברור כולל איך מקבלים החזרים למי ששילם שנה מראש.

אנו קוראים גם למשרד הפנים ודרככם למי שאחראי על זה, כי לצערי עד רגע זה אנחנו לא יודעים מי מנהל את כל האירוע הזה – להורות לרשויות המקומיות דווקא בתקופה הזו להגביר את הקצב של עבודת מחלקות התכנון והבנייה ומתן ההיתרים, מתוך הבנה שברגע שייגמר המשבר זה המנוע שיוכל להרים את המשק חזרה. אין שום סיבה שבתחומים האלה לא ייבדקו תוכניות, לא יקודמו תכנונים. זה גם יקל על מי שיכול לעשות חלק מהעבודה הזו מהבית, להמשיך ולהניע את גלגלי המשק.

אנו מבקשים ממשרד הפנים לבחון סל של דחיית תשלומים שקשורים גם באגרות והיטלים – זה יכול להקל תזרימית על ענף שהוא מנוע צמיחה מאוד חשוב.

כנ"ל לגבי מתן הקלות ברישום משכנתא, הקלות מסוימות - לא מישהו שיש לו חובות מאוד כבדים לרשות המקומית, אבל מישהו שנמצא בפערים מאוד קטנים, ניתן לאפשר לו לרשום משכנתא כדי לקבל את המימון.

תודה רבה סיון, תודה רבה למשתתפים.


הישיבה ננעלה בשעה 10:30.