פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-ושלוש

הכנסת



18

31/03/2020


מושב ראשון



פרוטוקול מס'
מישיבת ועדת הכספים
יום שלישי, ו' בניסן התש"ף (31 במרץ 2020), שעה 12:00

סקירת מנכ"ל משרד הכלכלה והתעשייה שי רינסקי - בהתייחס להתמודדות עם משבר הקורונה -

חברי הוועדה: עודד פורר – היו"ר
מיקי לוי
אורית פרקש הכהן
אנטאנס שחאדה

עופר כסיף
מיכאל מלכיאלי
יזהר שי

שי רינסקי – מנכ"ל משרד הכלכלה
בועז סופר – משרד האוצר
יוסי אלקובי – התאחדות המלאכה והתעשייה בישראל
ניר ינושבסקי
דב פרומוביץ – יו"ר ועדת הכלכלה, התאחדות התעשיינים
נועם הדר – ארקיע
שמעון שמואלי – מנהל קשרי ממשלה ומדיניות ציבורית, גוגל
אביב שזירי – התאחדות בעלי אולמות וגני אירועים

שיר שפר

טמיר כהן

לאה קיקיון


סקירת מנכ"ל משרד הכלכלה והתעשייה שי רינסקי - בהתייחס להתמודדות עם משבר הקורונה

שלום לכולם, אני מתכבד לפתוח את הדיון. אנחנו ברצף של דיונים של המשבר. נשמע את מנכ"ל משרד הכלכלה והתעשייה, שי רינסקי, אלא אם כן מישהו מחברי הכנסת רוצה להציע הצעה לסדר לפני כן. אם כן, הבמה היא שלך.

צהריים טובים, תודה רבה על הבמה. אני לא יודע אם המצגת שעשינו עברה אליכם – הפעילות שלנו בחודש וחצי האחרון, העוצמה של הפעילות התרחבה מאוד, למרות שחלק מהאנשים עובדים מהבית וחלק יצאו לחל"ת. בגדול אנחנו, התפקיד שלנו הוא שהמשק ימשיך לתפקד. אנחנו עושים את זה גם ברמה הפרטנית וגם ברמה הרוחבית, ואני אתן לכם תמונת מצב שקשורה לעסקים הקטנים, יצואנים, יבואנים, הייטק, הקלות רגולטוריות שאנחנו עושים, חסמי יבוא שישנם, שרשרות אספקה, ציוד המוקד שלנו, ועוד ועוד נושאים, ואני ארחיב עכשיו.

קודם כל, עבדנו יחד עם משרד האוצר על ניסוח עקרונות לשימור הפעילות הכלכלית וזה התקנות, התקשח"ים שיצאו והרציונל של התקש"ח, אני מזכיר – חלק מהעסקים עובדים ב-100%, ענפים שמוגדרים כחיוניים, אני מזכיר שוב – היה לנו עד היום מצב של מל"ח שזה מלחמה, המערכות תורגלו. פה זה מצב אחר לחלוטין. רק כדי לסבר את האוזן – אם במל"ח למשרד הכלכלה יש כ-300 מפעלים חיוניים פה אנחנו מדברים על היקפים של אלפים. 3,000, 4,000, 5,000 עסקים – היקפים מאוד מאוד גדולים. אז הרציונאל היה קודם כל שימור ליבת פעילות ענפי המשק ב-30%. ענפים שהוחרגו מבחינתנו היו: מזון, פארמה, טואלטיקה. היה לנו חשוב מאוד שהחברות המייצאות, סדר גודל של 2,000 חברות – ימשיכו לעבוד, כי אם היינו מנתקים אותם היו נכנסים אחרים. אנחנו יודעים שסין היום חזרה לעבודה כמעט 95-80% אז אנחנו יודעים שאם אנחנו יוצאים החוצה אנחנו סוגרים את הדלת. דבר נוסף – רציפות שרשרת האספקה – כל המפעלים החיוניים שיהיה להם המשך וחומרי גלם – שנוודא שיש את כל חומרי הגלם. אנחנו עושים את זה ברמה יומית, ואני עוד שנייה אפרט. דבר נוסף – שמי שנסגר, קרי מסעדות וחנויות – יוכלו לעשות את הפעילות און ליין. אלה העקרונות שהינחו אותנו, והאוצר יחד אתנו או הפוך – עשינו את הפעילות הזאת.

מה אנחנו עושים בעסקים הקטנים? התחלנו עוד בתקופה של תחילת תחילת הקורונה לתת ייעוץ בקרן בערבות מדינה. אני יודע שהיתה רשימה אתמול שלשום וכבר יש שינויים, תקנות רגולטוריות משמעותיות שנכנסות היום. אז קודם כל על ידי 44 סניפי המעו"ף שלנו אנחנו בקשר עם העסקים הקטנים. איפה שאפשר לעזור – אנחנו עושים, עוזרים, ובפעילות מול הרגולטורים השונים – כמו בנק ישראל על צ'קים ללא כיסוי, שתהיה הקלה בזה, או כמו בביטוח לאומי – לייצג את העסקים הקטנים מול הרגולטורים. אנחנו מקימים פלטפורמה של זירה עבור עסקים ישראלים לממכר מרחוק יחד עם גוגל, שתעלה בימים אלה. אנחנו בפלטפורמה של חיבור מעסיקים עם מחפשי עבודה. גם פה אנחנו רואים ביקוש ער ובעיקר בעיקר פניות פרטניות. אני יכול לומר לכם שפנו אלינו רק במוקד של העסקים הקטנים כ-10,000 פניות. זה נכון ש-60% מזה זה עבור הקרן בערבות המדינה, אבל היו דברים נוספים. זה לגבי הנושא הזה.

תעשייה. אנחנו בקשר שוטף עם התעשייה בכל סקטור כל יום – אם יש בעיות אנחנו מסתכלים קדימה ברציונאל של חומרי גלם חודשיים קדימה, לראות אם יש בעיות או אין בעיות. אנחנו עשינו דגש ששרשראות הייצור ימשיכו לעבוד. המשמעות של הדבר הזה היא בכמה רמות: אחד, בנמלי הים – כמו שאתם יודעים יש עיכוב כזה או אחר בגלל תקנות של בדיקות קורונה. זה מעכב במעט את כניסת האניות, ובמקרה שאנחנו צריכים הכנסת אניות למוצרים דחופים אנחנו יודעים לתת לזה קדימות. אחת הבעיות ביבוא ויצוא בגז 92-90% מהייבוא והייצוא מגיע באניות אבל הסחורה היקרה מגיעה במטוסים. סגירת השמיים, 50% מהמטענים הגיעו בטיסות תיירים. סגירת השמיים מצריכה חלופות. החלופות האלה מגיעות בשתי רמות: 1. בעבודה מול רת"א, ביצירת יותר מסלולי מטוסי מטען שיטיסו את האספקה הזאת, שתיים – אנחנו רוצים לספק ליצואנים וליבואנים רשת ביטחון ולכן אנחנו רוצים מחר לתת רשת ביטחון למטוסים, שבמידה ואנחנו נראה שאנחנו צריכים להטיס מטוס, להעביר ציוד, חומר מסין, הונג קונג, אירופה – יהיו לנו את המערכות משומנות, ייצאו וידעו להביא את הדברים האלה.

מה הכוונה רשת ביטחון למטוסים? אתה יכול להתעכב על זה שנייה?

סך הכל אנחנו רואים שהשוק יודע לאזן את עצמו. עד היום הגיעו מ-70 יעדים בעולם מטוסים הגיעו מטוסים ובתוכם היו גם ציוד לתעשייה. זה הצטמצם. אנחנו רוצים שיהיו 8-7 מקומות כאלה שלשלם ימשיכו הטיסות ובמידה שאנחנו נראה שמקום מסוים לא מתמלא וצריך להביא ציוד דחוף, המדינה תיתן רשת ביטחון לעמיל המכס, שהוא יידע שהוא יכול למלא מטוס. זו הכוונה לרשת הביטחון.

אוקיי. בלי התייחסות לחברות התעופה עצמן, בעצם?

בלי התייחסות. על כל מטוס – ספציפי. שבעה יעדים עם כל אחד והעלות שלו.

התחלתי לומר על מומחים – ברגע שסגרו את השמיים אנחנו יודעים שחלק מהמכונות נשענות על מומחים זרים שבאים לתקן. הגענו לנוהל עם רשות ההגירה איך שייכנסו לפה עובדים זרים, תיקון, יומיים, וחזרה לארץ המוצא. יש לנו איסור זמני על יצוא על דברים מסוימים מאוד שנכנסו בשבועיים האחרונים – זה מכונות הנשמה, מוצרי חיטוי. אנחנו מנסים גם לעזור בהבאת חומר גלם, שאם יש חומרי גלם שחסרים אנחנו עושים מאמצים לספק לחברות, אנחנו נעזרים בנספחים שלנו בעולם, ב-44 הנספחים שלנו בעולם, ואנחנו רואים פירות לעמלנו. אם לפעמים אומרים שהמוסד הביא – אז חלקם זה עובדי משרד הכלכלה. הם לא מוסד, אבל הם שם. יחד עם זה אנחנו מנסים שציוד דחוף שנדרש פה – לעניין את התעשייה הישראלית, וזה איזשהו קצת אור בקצה המנהרה. אנחנו מצליחים דברים מסוימים כמו שני מפעלים של מסיכות, אחד בשדרות ואחד באלון תבור, שיתחילו לייצר פה בארץ מעבר למכונות ההנשמה.

עובדים פלסטינאים – עוד סוגייה. אנחנו נדרשים אליה. בסך הכל יש תעשיות שנשענות עליהם, כמו החקלאות, אבל גם אצלנו בתוך התעשייה יש דברים מסוימים, בעיקר במזון או במשחטות של העופות – היינו צריכים למצוא מנגנון שיאפשר את שהיית הפלסטינאים שהיא היתה כפולה. גם שם עשו סגר וגם פה עשו סגר. היינו צריכים למצוא מנגנון. בעטרות יש לנו 2000 עובדים פלסטינאים שעובדים בתעשיית המזון, משחטות העוף נשענות על העובדים הללו. בסך הכל זה עובד, מצאנו את הפתרון, וזה עובד טוב. יש לנו כל יום טיפול אד הוק בתעשייה כזו או אחרת שאנחנו נותנים לה מענה בטיפול פרטני, ממש פרטני.

היבואנים. אנחנו אתם בקשר רציף בעיקר מה שהיינו יכולים לעשות זה הקלות רגולטוריות, ועשינו לא מעט, גם במכון התקנים, גם בסיווג קבוצות תקינה פחות מחמירות ועוד אלמנטים כדי לעזור בעת הזו –הארכת תוקף של תקנים, איפה שיכולנו להקל, הקלנו, וגם מול רגולטורים ממשרדים אחרים. בסך הכל אנחנו רואים שנותנים כתף – גם משרד הבריאות, גם משרד הגנת הסביבה, בסך הכל האוזן קשבת, כולם מבינים את הצורך, צורך השעה.

לא הבנתי – מה הצעד הכי משמעותי שעשיתם מול יבואנים? תפרט. רק תקנים?

אני אפרט: הארכת מועדי כניסה לתוקף של תקנים ואישורי מעבדות, הקלות במשטר הבדיקות. אם מוצר מסוים היה בקבוצה 2 ואחר כך עבר ל-3 אז יותר קל לו להוציא את הסחורה. אם הצלחנו לעבוד מול משרד הבריאות – שהבדיקות יהיו בתדירות נמוכה יותר. זה מאפשר להם לשחרר את המוצרים מהר יותר. דוגמאות – חלק מהדברים, מעבר מתצהיר להצהרה של המנכ"ל – לא צריך עורך דין, עוד גורם שייכנס פה באמצע. נתתי דוגמאות.

לגבי הקמעונאים – אנחנו אתם בקשר רציף לוודא שיש על המדף את כל המוצרים הנדרשים. במידה ויש חוסר אנחנו בקשר עם משרדים רלבנטיים, בעיקר חקלאות, לראות איך משחררים מכסה בלי מכס – להביא את זה לפה מהר. אתם שומעים את זה על הביצים. יש התנהלות כזו ואחרת. דבר נוסף – פתרון במשלוחים לקמעונאים, בעיות של כוח אדם – לעזור מול שוק התעסוקה, בתוספת של עובדים שיתנו להם פתרונות, וגם מול משרד הבריאות. סתם דוגמאות – שאם חולק קורונה נכנס לסופר ואז כל העובדים מושבתים, לתת לזה פתרונות איך אנחנו במינימום פוגעים.

ענף ההייטק – בסך הכל כמו שנראה הוא הפחות פגיע. לכן אני חוזר להתחלה – הוא חלק מהיצואנים. הוא מהווה 46% מהיצוא, 13% מהתל"ג. הוא כרגע עובד, ברובו מהבית, אבל גם שם אנחנו מתחילים לראות ניצנים של דברים שאם לא נדע לטפל בהם אז תהיה לנו בעיה, וזה בעיקר מקורות המימון שלו. זה בעיקר הגיע עד היום מבחוץ. יש עצירה. יש עצירה עולמית של תנועה של כוח אדם שמגיעה לפה, בכלל, קשיים בשרשרות אספקה שאנחנו נותנים להם מענה. אבל אני שם את זה ככוכבית. בסך הכל החברות היצרניות עובדות עם תפוקה די מלאה, אבל אני שם את זה ככוכבית שאנחנו נצטרך לראות שהענף הזה נותן מענה ולא נפגע.

יש לנו שלושה מוקדים, למעשה. יש לנו את המוקד המשרדי שלנו בתוך המשרד שהתקבלו לפה עד היום כ-3,500 פניות. יש לנו גם מוקד לעסקים קטנים עם 10,000 פניות, יש לנו גם את המוקד בפיקוד העורף, יש לנו כ-10 אנשים שיושבים שם ונותנים עזרה לכל הטלפניות שם וגם שם מדובר על סדר גודל של 25% מהפניות שהם בנושא עסקים. אז אם הייתי צריך באופן גס, עכשיו, בדקות האחרונות לתאר את הפעילות – תיארתי בבריף מאוד מהיר, ואם יש שאלות – אשמח.

אני רוצה להעלות שני דברים בפניך- אחד, יש המון שאלות שמגיעות אלי לגבי היתרי עבודה, היתרי חירום. למי יש, למי אין, איך הם יכולים לברר אם מותר להם לעבוד או לא. אתן לך דוגמה של שאלה ספציפית שהגיעה אלי: חדר כושר שרוצה להעביר שיעור למתאמנים שלו בזום. הוא שואל האם מותר לו לפתוח את חדר הכושר ולהביא מדריך אחד לשם כדי להעביר את השיעור. בנוסף- בנושא גנים פרטיים ומעונות היום. הרי בצו שהוציא מנכ"ל משרד הבריאות הוא החריג פעילות של ילדי עובדים חיוניים מגיל לידה עד שלוש. השאלה שעולה: בחלק מהמחוזות אומרים ששני ההורים צריכים להיות עובדים חיוניים כדי שהילד יוכל לשהות במעון. בחלק אחר אומרים –מספיק שהורה אחד יהיה. מאוד לא ברור לאזרחים מי הכתובת לנושאים האלה.

מבחינת היתרי עובדה –אין היתרים. זה בניגוד למל"ח. במל"ח בתקופה הפרה-היסטורית היה לכל מפעל שם של אדם עם תעודה שיצאה. פה זה לא עובד ככה. אם האדם נכנס בצו הוא רשאי לעבוד. היו לנו לא מעט שאלות בנושא הזה, גם פניות של שוטרים שעצרו. אנחנו באנו בדברים עם המשטרה. בעיקרון, במוקד שלנו – התשובות ניתנות. גם באינטרנט, דרך אגב. אם אנחנו לא יודעים – בודקים. אם זה נניח מעונות, שזה קשור למשרד העבודה – אז אנחנו שואלים וחוזרים לאותו אדם ששואל. על פניו, לגבי חדר הכושר – עוד לא בדקתי את זה ספציפית, אבל ברגע שהוא נותן שירות מבחוץ, לא אמורה להיות בעיה, להבנתי.

גם להבנתי – אבל אין מוקד מרכזי של הממשלה שנותן את התשובות בעניין הזה.

לא, יש. המוקד של פיקוד העורף הוא מוקד מרכזי. יש שם מאות טלפניות עם חיבור לכל המשרדים, שנותנים תשובות.

הם לא מסונכרנים אם המשטרה, אבל.

זו פעם ראשונה שאני שומע את זה. תוציאו הוראות מסודרות, הבלגן חוגג. זה גם משליך על בעלי עסקים. גם התכנית הכלכלית שיצאה אתמול – חוץ מהכותרות שיצאו אף אחד לא יודע מה התוכנית באמת, מה מותר, למי זה מגיע, למי זה לא מגיע – אתם חייבים להיות יותר ברורים. דווקא בתקופה שבה שום דבר לא ברור, לפחות ההודעות שהממשלה מוציאה צריכות להיות ברורות. זה באמירה כללית. אבל בהחלט נתחיל להפנות אנשים למוקד של פיקוד העורף.

יש לי שאלות. תודה על ההסבר. שתי שאלות – ציינת שני מוקדים עם עשרות אלפי פניות. זה סוג של פניות שמבקשות אינפורמציה? או שאתם מטפלים שם בבעיות? ואם אתה יכול לתת דוגמאות או סיווגים של הבעיות שאתם מטפלים בהן. שאלה אחת ספציפית – היו אמורים לעבור 50 מיליון שקל מהרשות לחדשנות לטובת מיזמים בתחום הקורונה. יצא קול קורא, נרשמו כמה עשרות חברות, זה אמור לצאת לדרך ברגע שאתם תעבירו את הכסף המדובר. איפה זה עומד?

התשובה לגבי המוקד – כן. האם אני חיוני, כן או לא – יש לא מעט שאלות, הלוואות ומענקים – איך מקבלים, זה במוקד של הסוכנות שלנו. ולגבי הרשאה של ה-50 מיליון שקל התשובה היא חיובית.

מה זאת אומרת? זה צריך לעבור דרך הוועדה או שזה עובר בלי ועדה?

התקציב המדובר אמור להעלות לדיון בוועדת החריגים מחר, ולאחר מכן הוועדות יתכנסו והדברים האלה - - -

אוקיי.

אדוני היושב-ראש, תודה. אדוני המנכ"ל. העלית את הנושא של היתרי חירום. אני יודע שיש איזה חוסר בהירות והייתי רוצה לשמוע ממך כמה דברים, שאני יודע שהמשטרה עצמה לא קיבלה עד עכשיו הנחיות. אתן כמה דוגמאות: נושא של חלוקת אוכל – קמחא דפסחא, לאנשים שעומדים בכל התנאים, זאת אומרת: מקום פתוח, לא בהתקהלות של יותר אנשים ממה שמשרד הבריאות הגדיר, ועדיין המשטרה אומרת – אוקיי, האדם שמגיע לאותה חלוקה, מתפעלי אותה עמותה, אין לו איזה אישור שהוא מראה לשוטר. השוטר לא מאמין לו. הוא מקבל קנס. דבר שני, מאפיות – אז יש להם אישור של מפעל חיוני. בדרך כלל יש אנשים שלא קונים ממאפייה אלא מתארגנים בחבורות בשכונות. כמובן – מספר האנשים שיהיו במאפייה זה על פי הכללים של משרד הבריאות, אבל האדם שהולך למאפייה – השוטר עוצר אותו בדרך. אין לו אישור להראות לשוטר.

קיבלנו הבוקר מייל מענף היהלומים שנמצאים תחת אחריות משרד הכלכלה שהבנקים מצמצמים מסגרות אשראי לענף. הם שלחו לנו לוועדה מכתב. צריך לתת על זה את הדעת. לא מגיעים להם כספים מבעלי חברות מחו"ל, דבר שמכניס אותם למצוקה. האם זה יכול לתת השלכות נוספות? תודה רבה.

אני לא מכיר שמצמצמים ליהלומנים. אני מכיר דבר אחר – גובה האשראי היא כ-900 מיליון דולר לענף היהלומים. הם מבקשים להרחיב את זה בעוד 15%. אנחנו, אחרי שאתמול התכנית הכלכלית פורסמה, נבוא בדברים עם האוצר לראות איך אפשר לעזור לענף הזה, גם כן. הענף מעסיק כעשרת אלפים עובדים ויש שם קיטון של כ-80% בסחר.

לגבי משטרה – אני לא יודע לתת תשובות מטעם המשטרה את מי עוצרים ואת מי לא. הם צריכים להכיר את ההנחיות. הם עובדים אתנו בקשר הדוק, היועצת המשפטית שלהם מול שלנו. אם אנחנו רואים שיש בעיות שהם עוצרים עובדים שאמורים להגיע למפעלים, אז אנחנו נותנים לזה ביטוי.

לגבי מאפיית מצות – בעיקרון המאפיות עובדות. העובדים הקבועים עובדים. לא צריכה להיות שום בעיה.

זה לא קבוע, זה רק לפסח מפעילים את זה.

המאפיות של המצות, לפחות ממה שאני שומע כל פעם, עובדות כל השנה.

לא הגדולים, של קהילות פרטיות. קהילה שמכינה לעצמה מצות. יש הרבה אנשים שלא קונים בחנות.

אני מזכיר שלפי התקנות – שני אנשים אסור להם בכלל לצאת החוצה, אז אני לא יודע בכלל - - -

נכון. הולכים אחד אחד.

מבחינת מפעלי המצות, אנחנו אתם בקשר רצוף, עובדים, יש אספקה, אין בעיה.

אם אני מבין נכון – כשם שיש מגבלות על תפילה במניין גם בעניין הזה יש מגבלות. מה שאפשר היה לעשות בדרך כלל אולי - - - זו לא מאפייה מסודרת, אתה מדבר על אפייה בחברותא. זה חלק מהמגבלה.

שני אנשים ביחד. מה אתה אומר, אין היתר לקיום מאפיית מצות פרטית?

אני מציע שתפנה לשר הבריאות שתשמע ממנו מה ההוראות.

תודה על העדכון. יש לי שתי שאלות. דבר ראשון, בעצם, המגזר שאנחנו שומעים את קולו המתוסכל הכי הרבה בתקופה האחרונה זה מגזר העסקים הקטנים. המגזר הזה חוסה תחת כנפי משרד הכלכלה. אני הייתי מצפה שבתקופה כזו אתם לא רק תשבו ותגידו – זה מוקד של פיקוד העורף, אלא תקימו ממש כמו איזו מפקדה קטנה בתוך משרד הכלכלה, שנותנת מענה לאנשים, נותנת תשובות – שמשל עוקבת כרשות ממשלתית ספציפית על מה קורה עם הקרן הזו. אנחנו כבר מבינים שאנחנו בשבוע השלישית פנימה. הקרן מתניעה מאוד מאוד לאט, משנה את הכללים תוך כדי, מספר הפונים אליה נמוך ביותר ואני חושבת שבתקופה כזו מספר פניות כל כך נמוך מעיד על זה שמשהו לא עובד, לא מעיד על זה שמשהו לא בסדר. אני רוצה לדעת למה אתם כגוף ביצועי שבאמת המגזר הזה חוסה תחת כנפיו, צריכים להיות בחוד החנית של המלחמה של היישום בפועל. כי מה שאני חושבת שבסוף, החולשה הכי גדולה של ניהול המשבר הכלכלי הזה עד כה זה האכיפה של ההחלטות למטה לשטח בצורה מהירה. בצורה הזו אתם יכולים להיות איזשהו גוף מטה, להקים איזשהו גוף מטה חירומי שינהל את הכל.

דבר שני, אני רוצה לשאול לגבי ההיערכות שלכם בתחום המזון. מדברים כבר על מחסור במזון שצפוי או עלול להתרחש ככל שהמשבר ייקח יותר ויותר זמן. האם אתם בודקים את הדבר הזה? האם אתם בודקים באופן מחקרי את הדבר הזה? מה קורה בכלכלות אחרות? על איזה תחומים אנחנו נסמכים? באיזה תחומים אנחנו יכולים לסמוך על עצמנו? הבנתי שיש מחסור בביצים. בדבר הזה צריך להיערך מראש, והייתי רוצה לדעת כיצד. זה כמובן קשור ליוקר מחייה ולסמכות שלכם להכין תוכניות מגירה של פיקוח על מחירים. שמעתי בתקופה האחרונה ששר הכלכלה מדי פעם ניהל איזה שהם דיאלוגים עם חברות השיווק וביקש מהם בצורה וולונטרית שלא להעלות מחירים. אני גם מבינה שבאופן כללי המחירים גם לא עלו, כי המכירות גם מאוד עלו, אבל אתה יודע שיש לכם את הכלי הזה של פיקוח על מחירים שצריכים להיות ערוכים אליו במיוחד במקרים של מחסור במוצרים. או אז הוא צריך ללכת, וגם החוזק הזה של הכלי של פיקוח על מחירים הוא בזה שהוא חל על כולם flat, לא רק בשיח עם רשתות השיווק, הוא חל על כולם – גם על מכולות קטנות.

קודם כל, אני מקבל את הרציונאל שאנחנו צריכים להיות גוף מטה שמרכז, ואנחנו עושים את זה. כמו שפתחתי ואמרתי – יש לנו מוקד ספציפי לעסקים קטנים. התקבלו בו עד היום 10,000 פניות, מתוכן כמעט 4,000 זה רק על קרן ההלוואות, ואנחנו נותנים טיפול פרטני לבעלי העסקים שמבקשים את התמיכה ואת העזרה שלנו.

אתה יודע שרק 40 בקשות אושרו עד לרגע זה.

27.

אז אולי תעשה איזו בדיקה מחדש את אופן הסיוע ש - - -

אנחנו כחלק מלייצג את העסקים הקטנים ביקשנו כמה שינויים. דיברת על שינוי תוך כדי תנועה אז נכון, כי אנחנו לומדים תוך כדי תנועה את הבעיות, את הרגולציה, את לקצר את התהליכים. ומהיום, התהליכים שנעשו בשלושה השבועות האחרונים שונו, פתחנו את זה לכל הבנקים. היה גוף באמצע שעבד, עשה סינון כזה או אחר, הוצאנו אותו החוצה. נעשו כמה מהלכים על מנת להקל. את צודקת, המספר של 27 שאושרו עד כה – לא מתאים בתקופה הזו, ואני מקווה שמהיום זה ישתנה.

לגבי מחסור במזון. אין מחסור במזון. אנחנו ברמה היומית עם המפעלים לראות שיש להם חומרי גלם, יודעים לספק, יש להם עובדים, וברמה יומית עם הסופרים, ומסתכלים חודשיים קדימה. צריך לזכור – 95% מהמזון במדינת ישראל נשען את הייצור המקומי. אין לנו בעיה. לגבי בדיקות והשוואות בין לאומיות – אנחנו עושים כל הזמן, ולכן הסוגייה של פיקוח מחירים נבחנה על מוצרים מאוד ספציפיים ואנחנו מכירים את הכלי. אנחנו לא צריכים את זה כרגע. לגבי ביצים – זה נכון. יש מדי פעם חוסר, גם בירקות מסוימים. אנחנו בקשר עם משרד החקלאות על הדבר הזה, הדוק ברמה יומית. נכון לעכשיו המדינה שמה יד בכיס כדי להביא עוד ביצים מאוקראינה.

מה הסיבה למחסור בביצים? שאין מספיק ייצור מקומי? מה הסיבה?

אני לא ממשרד החקלאות, אבל אני מניח שבגלל שהשוק מתוכנן, ותמיד בפסח יש בעיה. אי אפשר לתכנת את התרנגולת בפסח לתת יותר ביצים. אז בדרך כלל אם היו - - הכפילו את כמות הביצים משנים עברו, 100 מיליון ביצים - - -

רק לסבר את האוזן, המדינות שמביאים מהן את הביצים זה ספרד, איטליה, פורטוגל, ואם באיטליה יש בעיה אז זה משפיע גם פה. לכן מחפשים מדינות אחרות.

איגוד לשכות המסחר – ישראלה מני. נמצאת אתנו? לא. יוסי אלקובי, בבקשה.

אני אדבר כמו שדיברתי בישיבת הוועדה הבוקר על הדבר החשוב שבאמת באמת קורה – וזו צעקה גדולה של העסקים אותם אני מייצג. כפי שאתה מכיר, 40,000 בעלי מלאכה, 10,000 קוסמטיקאיות, 16,000 מספרות, 4,000 איפור קבוע. כל אלה היום נמצאים 90% בבית. מוציאים תוכנית כלכלית – לא יודעים מה אומרים – 8 מיליארד, למי? מי נותן? איך עושים? איך לוקחים הלוואות? 7 ימים נותרו לחג. אני אומר לכם – לא נספיק להיכנס. הבנקים סגורים, באינטרנט קשה להגיע אליהם, לא מקבלים שום דבר, כלום. מתוך 3,440 בקשות, 25 אושרו, בוועדה שלך זה נשמע אתמול. ואני אומר לכם שהמצב הוא גרוע כי אנשים חורגים. חרגו מהנושא של הכספים שלהם, חרגו בבנקים. הבנקים מחזירים צ'קים, מקשיחים עמדה, לא רוצים להיכנס לסיכון. אני חושב שבנק ישראל והממשלה צריכה לתת הוראה לבנקים להתחשב, לתת חריגות בנושא האשראים עד שיחלוף זעם. כי בסופו של יום יגיעו צ'קים, אנשים יוגבלו – למרות שלי הבטיח מנכ"ל בנק ישראל לי אישית שהם לא יגבילו אנשים שיחזרו להם הצ'קים ולאחר שבוע התקבלה הוראה אחרת – לא, הוועדה לא מסכימה לדבר הזה, לאנשים יירשמו כוכביות והם לא יוכלו לפתוח חשבונות כרטיסי אשראי.

אני אספר לכם דבר עצוב – מצלצל אלי בעל מלאכה ואומר לי: אני בהיפר עומד עם עגלת הקניות, נותן את הכרטיס אשראי שלי ומקבל סירוב. החזרתי את כל המוצרים למדפים עם דמעות בעיניים. חייבים לתת יד לנושא הזה, להגדיל את האשראי ולהעביר אותו על בסיס אשראי מאושר, ולא על בסיס חריג. היום אנחנו נמצאים במצב מאוד קשה. הרבה עסקים קטנים סגרו. אין אנשים, לא שומעים, אין הזמנות, אנשים לא משלמים, דוחים תשלומים. אנשים בעסקים כמו שאני מייצג לא יכולים לשאת את העומס הזה ונמצאים ממש תחת קריסה טוטאלית. אני לא יודע – בבוקר חלוף המגפה הארורה מה יקרה. אני אומר לכם. אני אומר לכם – תהיה אבטלה ענקית, וחבל. מה שתשקיע מדינת ישראל בנו – היא תקבל את זה בריבית דריבית. אין מה לעשות, זו שעת מבחן של מקבלי ההחלטות, שעת מבחן שצריך לתת יד. שעת מבחן שצריך לקום ולעזור לעסקים הקטנים שמייצרים 53% מהתוצר הלאומי. הגיע הזמן. כל הזמן שילמנו מסים, תעזרו לנו היום. תצילו את הטיטאניק, כמו שאמר ראש הממשלה, מטביעה. והיא, כמו שאני רואה, כבר במצולות.

אני אנסה למצות את מה שאתה אומר ומה שאומרים פה כל הזמן בעלי העסקים למשרד האוצר, בעיקר, עידו סופר שנמצא אתנו על הקו. הם צריכים עכשיו אמבולנס. אתם בונים תוכניות ותוכניות, צריך עכשיו טיפול נמרץ. אחר כך מוציאים את כל הפרוטוקולים האחרים. קודם כל תביאו טיפול נמרץ לעסקים.

אדוני המנכ"ל – שלום לך. מצד מנכ"ל הביטוח הלאומי עלתה לאוצר הצעה להוציא עובדים לחל"ת חלקי. במקום חל"ת של 70% מהשכר המדינה תעניק חלק מהסכום הזה למעסיקים שלא יפטרו עובדים כי יש גם עסקים שצריך להחזיק אותם. זה גם יהיה יותר זול למדינה, זה גם אותם עסקים שעדיין מורשים לפעול במקום לפטר את האנשים, שלא ייכנסו לפאניקה ויאבדו את מקור לחמם. האוצר משום מה מתנגד, ככה נמסר לי, ואני מבקש לשאול אותך – האם אתם שוקלים את הצעד הזה והולכים לקיים משא ומתן עם האוצר? כי זה בכל זאת להציל את האנשים וגם לתת לחלק מהעסקים להמשיך ולנשום. זה אחד.

שתיים, ענף הבנייה הוחרג כדי שהנזקים המצטברים לא יהיו עד הסוף, ולכן אני מאוד מבקש לדעת אם אתם נושאים את עיניכם לכל נושא אספקת חומרי הבנייה בצורה שוטפת לשוק, כי אסור להפסיק את ענף הבנייה. הנזקים שהצטברו הם נזקים איומים.

רק להרחיב את שאלתו של חבר הכנסת לוי – הנושא של מימון עסקים, במקום באמת להוציא אנשים ושיקבלו על חשבון הביטחון הלאומי, קורה גם בארצות אחרות, כולל גם בארצות הברית - השאלה אם שקלתם את זה כחלופה לתשלום דמי אבטלה.

לגבי השאלה של יוסי – אין ספק שהמצב לא פשוט. העסקים הקטנים חוטפים. אנשים לא יוצאים החוצה, נשארים בבית. הסיפור הוא באמת לא פשוט ואני מניח שעידו עוד רגע יפרט קצת יותר על התוכנית הכלכלית ועל המענקים שהולכים לתת, ואיך זה יתבצע. לכן אני לא ארחיב בזה, אבל כן, כן אני יודע שיצאה הוראה מהחשב הכללי להתחשב בקשיים של העסקים הקטנים לבנקים. זה אחד. ושתיים, הסיפור של הגדלת האשראי – אם עד היום היינו במספר מצומצם, ההנחיה כרגע היא לעשות את זה עם כל הבנקים. ההתקשרות צריכה להיעשות בין החשכ"ל לבנקים. אנחנו ביקשנו לזרז את התהליך. אני מניח שהם עובדים על זה וזה יהיה ממש אוטוטו.

לגבי ענף הבנייה – הוא מוכרז כמוחרג, וגם כל האספקה של חומרי הגלם שלו, גם המפעלים שלו – אז כרגע אנחנו יכולים לעבוד ולא אמורה להיות בעיה. לגבי חל"ת חלקי – כן, יש לנו דין ודברים עם אגף תקציבים. עוד לא סיימנו את זה אבל אני מניח שעידו ישמח לפרט פה.

אחד, גם לציין לדבריה של חברת הכנסת פרקש הכהן – משרד הכלכלה הוא כמובן חלק אינטגרלי מגיבוש התוכנית והוצאתה לפועל, וכמובן שגם בשלב היציאה מהמשבר המשרד, בכלי הסיוע שהוא מפעיל כדרך קבע – יהפכו להיות הרבה יותר משמעותיים. זה אחד.

דבר שני, לגבי הקרן חשוב לומר: הקרן פעלה במתווה ורצון לתת מענה, למעשה עד עכשיו – בתנאים שלא מותאמים לרמת הסיכון, וגם לא בתנאים המטיבים מבחינת בעלי העסק. אנחנו צופים שיהיה שינוי מגמה מאוד משמעותי בשבוע הקרוב, בשבוע –שבוע וחצי הקרובים, וכאן באמת הקרן תיבחן. ביצענו התאמות בהובלת אגף החשב הכללי יחד עם משרד הכלכלה והסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים, מאוד מרחיקות לכת, וזה אמור לשאת פירות בזמן הקרוב.

הפנייה שלי לגבי מיזם משותף ליצירת קהילת חדשנות בטכנולוגיית בנייה. משרד הכלכלה פרסם מכרז להמשך פעילות של 14 קהילות חדשנות בכלל התחומים. התאחדות בוני הארץ הקימה לפני כ-3 שנים קהילה שנקראת קומטק. תחת הקהילה הזו יש היום 150 סטארט-אפים, חברות צעירות, שמתמודדות עם משבר גדול מאוד. יש להם מאות אם לא אלפי עובדים, והם בעצם חסרי אונים. אלה גופים מאוד מאוד חלשים. הקהילה שלנו מתמקדת כרגע בלסייע להם לשרוד את האירוע, דרך הדרכות, דרך סיוע בכל מיני צורות. המכרז שיצא נדחה כרגע, לא ברור לי מתי בדיוק ואם הוא ימשיך, תחת כל הקשיים. אנחנו הוצאנו מכתב לשר לפני כשבועיים שבעצם מציע להקפיא את המכרז, לאפשר להתאחדות לממן את הפעילות המשותפת – זו פעילות משותפת עם משרד השיכון ומשרד הכלכלה, מיזם משותף – להמשיך לממן, שההתאחדות תממן עוד ארבעה חודשים את הפעילות, תחת זה שהחוזה יוארך עד סוף המשבר ומשרד הכלכלה או כשהדברים קצת יירגעו – יחזיר, בעצם, את הכסף להתאחדות. לא קיבלנו עדיין מענה והסטארט-אפים האלה במצב קשה. אני מבקש לקבל התייחסות – האם אפשרי – 1. להקפיא את המכרז 2. להסכים בעצם למימון זמני של ההתאחדות תוך הארכת החוזים.

השאלה שלי מופנית לעידו סופר, וגם כמובן למנכ"ל משרד הכלכלה. שמעתי כל הזמן בימים האחרונים שלא רק שלא מכבדים את המדיניות שקשורה לצ'קים שלא מכובדים, או שחוזרים, אלא שגם במקום שכבר מכבדים את העובדה שיכולים להיות צ'קים שחוזרים, עדיין הדבר הזה נכנס להיסטורית האשראי של האנשים. כמו שאתה יודע, מדינת ישראל העבירה חוק במסגרת רפורמת הבנקים, ועדת שטרום, שהבנקים מתחילים לייצר מאגר של credit history כמו שמקובל בעולם אצל לקוחות של בנקים, ולא יעלה על הדעת שבתקופה כזו היסטורית האשראי של לקוחות הבנקים תוכתם בגלל אירוע שהוא בהגדרה כוח עליון כלכלי, ואני רוצה לשמוע באופן קונקרטי מה הכלים שלכם לוודא שהדבר הזה מופסק באופן מיידי, כי זה לא קורה, זה לא קורה. זה דבר אדיר שצריכים עסקים קטנים. הם לא צריכים גם את הסטרס הזה שמעכשיו הם נחשבים ללקוחות סוג ב' בבנקים על לא עוול בכפם.

אנחנו מבינים את הנקודה הזו לחלוטין. מן הראוי להפנות את השאלה הזו לבנק ישראל שרואה את התמונה היותר רחבה בעניין המערכת הבנקאית וההתנהלות הפיננסית.

כן, אבל אתה הרפרנט של העסקים הקטנים, אז תרימו את זה. תגדילו ראש, תפנו אתם למפקחת. תוודאו שזה קורה.

גם אנחנו וגם אתם, וכמובן שאנחנו רוצים לעשות את הכל, את כל מה שניתן, ולספק גב לעסקים קטנים. יחד עם זה צריך גם לבוא ולראות את התמונה הכוללת. אני לא יודע מה עמדתו של בנק ישראל בנושא, אבל אני כן חושב שיהיה לא אחראי מצדי לתת תשובה לנושא הזה, לא בשם הצד הזה ולא בשם הצד הזה.

אני מצטרף למה שאמר עידו אני רק אוסיף שאנחנו מבחינתנו כן הפנינו את הנושא הזה למפקחת, לראות איך לא רק את ההגבלה – לא להגביל, אלא גם את ההיסטוריה, אבל כמו שעידו אמר – זה אצל המפקחת על הבנקים והוועדה צריכה גם לפנות לשם.

פניתם בכתב? יש תיעוד לפנייה שלכם?

כן.

אפשר לקבל העתק מהפנייה הזו?

כן.

תעבירו בבקשה לוועדה.

אני מבקשת מכם שתפנו שוב בנושא הזה, אם זה בסדר. עידו.

לגבי הקבלנים – זה מכרז שנמצא באוויר, נדחה בגלל הסיטואציה לחודשיים. אנחנו, משפטית, מה שניתן לעשות אנחנו עושים. אני מניח שמי שפה מדבר יוצא מתוך נקודת הנחה שהוא גם יזכה אחרי זה. אני לא בטוח. משפטית מה שניתן להיעשות – ייעשה.

אני יושב-ראש ועדת הכלכלה בהתאחדות התעשיינים, ואני בעצמי תעשיין. ראשית, אנחנו מודים על כל מה שמשרד הכלכלה עושה. דבר אחד, נושא המע"מ. לקחו אותו פעם אחת בצורה לא מהותית, אבל היום נוצר מצב שתעשיינים מממנים את מע"מ. בדרך כלל תנאי התשלום בארץ הם שוטף פלוס 90, ואנחנו משלמים מע"מ שוטף פלוס 15, כך שאנחנו מממנים את המדינה ב-75 יום במצב שהוא בלתי סביר לחלוטין, וצריך לטפל בזה.

דבר שני זה נושא ההלוואות. עד היום זה לא קרה, ואני לא בטוח שזה יקרה כי הבנקים משום מה יש להם נטייה לראות איך לא נותנים הלוואות. אני יודע היום שחברות גדולות וחזקות מחזיקות קווי אשראי לא מנוצלים שהם משלמים עליהם, אבל, ואני יודע גם שהבנקים מנסים לדחוף את הכסף הזה, את ההלוואות לחברות האלה שהן חברות גדולות וחזקות. צריך לעשות עם זה סדר ולבדוק שבאמת החברות שצריכת את זה יקבלו את הכסף ומהר.

לגבי ביטוח אשראי. המשק ממש במצב מסוכן. גם לתעשיינים מאוד קשה – אנחנו עובדים ומוכרים, אבל ביקשנו שהמדינה תהיה איזשהו מבטח משנה לחברות ביטוח האשראי כי גם הן פוחדות ולא רוצות לתת ביטוח ללקוחות. דבר שלישי זה נושא הארנונה. דובר אתמול שנותנים פטור מארנונה לשלושה חודשים. אני מבין שזה לעסקים שלא עובדים, וסגורים. התעשייה עובדת, אבל היא מאוד מאוד נפגעת, ויש לה ירידה מאוד גדולה במחזורים. גם אנחנו צריכים סיוע בארנונה. במקרה הזה, גם אם זה לא פטור מלא, כי אנחנו עובדים – אבל איזה שהוא סיוע, חלק – דחייה, חלק – ויתור, כי אנחנו לא עובדים ב full capacity. עכשיו הורידו את זה גם ל-15% את האפשרות לעבוד, וזה אומר שאי אפשר לעבוד באופן מלא.

דבר נוסף זה מתווה פיצויים שלא דבר עליו, שאנחנו מבקשים שהוא יהיה כמו שנעשה, עוד פעם – במלחמת לבנון, לפי ירידה במחזורים, ולא רק למי שנסגר. גם מפעלים שעובדים נפגעים מאוד. אז מה קורה עם מתווה הפיצויים? הדבר האחרון זו שאלה: דיברנו אתמול על הנושא של ירידה מהמשבר. הוקצב 4,8 מיליארד שקל ליציאה מהמשבר, לצמיחה, ולא ברור מה זה כולל, מה הולכים לתת.

תודה, אדוני היושב-ראש, אני רוצה להעלות נושא למנכ"ל משרד הכלכלה. פורסם לאחרונה שמשרד הבריאות שוקל לחייב כל יציאה מהבית בלשים מסיכה. השאלה היא האם אתם ערוכים כבר להגביל את ההתייקרות של הדבר הזה, כי בנושא של הג'ל למשל – נזכרתם קצת מאוחר וכבר המחירים התייקרו בין 200 ל-300%, ממה שאני ראיתי. השאלה היא האם עכשיו, מבעוד מועד, גם כשכבר חסר, אבל לתת איזשהו צו בנושא של המסכות על מנת שלא ייקר את המסכות האלה, לפני שמשרד הבריאות ימליץ לצאת רק אתן מהבית.

לגבי חיוב מסיכה – אני לא יודע איפה זה עומד, מבחינת משרד הבריאות. אני רק אומר שיש מלחמה בעולם להשיג את המסכות. אנחנו הצלחנו להקים פה בזמן מאוד קצר שני מפעלים בזמן מאוד קצר, אבל היכולת של שני המפעלים הללו לא תספק את מה שמדינת ישראל צריכה. זה לגבי המסכות.

השאלה היא לגבי פיקוח המחירים של הנושא הזה.

פיקוח מחירים על מה, על - - - בעולם?

אני אגיד לך משהו - מה שקורה כרגע זה שכל גורם ממשלתי מוציא איזושהי אמירה שמכניסה לוונטילציה את המשק. כשמנכ"ל משרד הבריאות אומר – אנחנו שוקלים לחייב מסיכות, אוטומטית כל אזרחי ישראל נכנסים לאינטרנט באותו רגע, לנסות לקנות מסיכות, שולחים את מי שהם מכירים לכל חנות כזו או אחרת להשיג מסיכות, כמובן שהמחיר קופץ. באלכוג'ל הבנתם באיזה שלב שאתם צריכים להתערב והתחלתם לפקח על המחירים בסיפור הזה, לפחות כך פורסם. חבר הכנסת מלכיאלי, ואני חושב שהבנתי אותו נכון, אומר - האם אתם ערוכים להתחיל לפקח על המחירים של המסכות, כי ברגע שמנכ"ל משרד הבריאות זורק בלון לאוויר, בסוף, הפרפר הזה שמנפנף בכנפיו במשרד הבריאות עושה רוח באילת.

אז התחלתי להסביר. בניגוד לאלכוג'ל, שיש תעשייה מקומית שמייצרת, היתה בעיה של הבאת אלכוהול אבל בעיקרון המפעלים יודעים לייצר את כל הביקוש. במסכות – אין.

לא נכון. שי, לא נכון.

במסכות – אין מפעלים שיודעים לספק את הדרישה.

לא בהכרח את המסכות של ה- 95-N, אבל לפחות מהאמירה של מנכ"ל משרד הבריאות, הוא אמר – תשימו איזושהי מסיכה. אני יודע היום על מפעלים קטנים שמייצרים מסיכות. אני לא יודע לגבי - - -לא זוכר את השם של המפעל בשדרות שמייצר ציוד רפואי - - -

שיאון. שיאון. זה אחד המפעלים שאנחנו הצלחנו שייצר אבל הוא לא הצליח לייצר מה שצריך. רק כדי לסבר את האוזן – הכמות שנמכרה כרגע לבתי החולים תגיע עוד שבועיים-שלוש דרך שיאון. בעיקרון אין לנו מספיק תעשייה כאן, אם בכלל, שמייצרת מסיכות. לכן, אם נפקח על המחיר יכול להיות שבכלל גם לא נצליח לייבא את זה, כי יש מלחמה עולמית על המסכות הללו. אבל אנחנו כן עם יד על הדופק ובודקים את הנושא הזה. הצלחנו, בכמות המיוצרת פה בישראל, להגיע למחיר שהוא 10 שקלים ל-3 מסיכות.

לעניין המסיכות אני חושב ששי ענה בצורה נכונה. פיקוח מחירים – צריך לזכור, במידה שתהיה כאן איזושהי עליית מחירים עולמית וכאן המחירים יהיו מפוקחים, זה אומר שאף יבואן לא יביא את המסכות, וצריך גם לזכור את זה. פיקוח מחירים זה לא פתרון קסם. בדרך כלל הוא גורם יותר נזק מאשר תועלת.

שני דברים שעלו קודם, לגבי ביטוחי אשראי – אנחנו מכירים את הנושא, וככל שתהיה בעיה אנחנו עוקבים אחרי הנושא הזה יחד עם בסס"ח ואשרא – ככל שתהיה בעיה אנחנו נדע להתערב גם בזה, בין אם במנגנון top-up שהיה בעבר ובין אם במנגנון אחר. לגבי הארנונה – כרגע יש דחייה גורפת של חודשיים ויהיה גם פטור למרבית המשק לשלושה חודשים, ובהחלט חושבים גם על התעשייה והנזק שנגרם לה, הירידה בפעילות שנגרמה לה במסגרת השיח הזה.

אתם כל פעם מספרים, ובהקשר למה שאמר דב, ואתה נציג האוצר, בסוף. אמר לנו גם פה החשב הכללי לפני שבוע – נתתי הנחייה לשלם מיידית בלי ימי אשראי. ופעם אחר פעם עולים אנשים בוועדה וגם עכשיו אנחנו, חברי הכנסת, מקבלים הודעות – שיש ימי אשראי. גם לרשויות המקומיות, גם לספקים החיצוניים של הממשלה. הרי הכלי הכי פשוט לקצר ולתת ימי אשראי לעסקים זה פשוט שהממשלה תשלם את מה שהיא חייבת להם – לא בזמן, אלא תקדים. במקום לשלם תוך 30 יום, שתשלם היום.

אז כמו שאמר החשב הכללי – ברגע שחשבונית מעובדת, ההוראה היא לשלם באופן מיידי. מקרים פרטניים נשמח, וכדאי להפנות אותם לאגף החשב הכללי, שבאמת עושה מאמץ כדי שהכספים האלה ישוחררו בהקדם האפשרי, וכל החשבים בכלל המשרדים נרתמו מתחת לאלונקה בעניין הזה. נצטרך לדון בדברים קונקרטיים, בפניות שמגיעות, קונקרטיות, ונראה מה אפשר לעשות.

אני מבקש להודות לוועדה על תשומת הלב. קודם כל בהתייחס לדיון שהיה לפני כן בוועדה בנוגע לתיירות, וגם הדיון הנוכחי, אני קצת רוצה להביע דאגה מהעובדה שתעשיית התעופה, שהיא תעשייה מאוד מסיבית בהיקפים שלה – היא קצת בתחושה שהיא נופלת כרגע בין הכיסאות של התיירות, התחבורה, הכלכלה – ואנחנו מרגישים שאנחנו מתקשים לקבל מענה מכתובת אחת ברורה לעניין הזה. זו הערה כללית.

אני אומר שההערה הזו נכונה לגבי כמעט כל הענפים.

יכול להיות. ענף התעופה באופן כללי, והפנים ארצי בפרט, אין ספק שהוא גלגל שיניים משמעותי בצמיחה של התיירות, שזה מתקשר מאוד לכל העסקים הקטנים והבינוניים. עד כמה שאני מבין, אנחנו נופלים בעסקים הגדולים וזה מתקשר לזה, לאילת בפרט, שדובר עליה בדיון הקודם. אבל חברות התעופה הן חברות שמחזיקות מכונות ייצור מאוד יקרות שכרגע עומדות, וככל שהן עומדות העלות להחזיק אותן היא מאוד יקרה על מנת שאפשר בסוף המשבר, בתהליך היציאה מהמשבר אפשר יהיה להתחיל להניע אותן חזרה. אנחנו צריכים סיוע מהיר ודחוף. אנחנו מדברים על ערבויות, אנחנו לא מבקשים כרגע כסף ממש. הבנקים מוכנים לכך, אנחנו לא מבינים מה מעכב את התהליך.

אם יורשה לי בתור אזרח, לא קשור לעולם התעופה, בהתייחס לסוגיית המסכות שנאמר כאן – ממה שאני קורה מחומרים שמתפרסמים, ואני לא מומחה לרפואה, אני חושב שתעשיית הטקסטיל בישראל יכולה להירתם, או אולי אפשר להניע תהליכים כאלה, שמייצרים מסיכות מבד, נותנים מענה אולי של 80-70% בהשוואה למסכות תקניות. זה יכול מאוד לצמצם מאוד את ההשפעות. ככה אני מבין.

אפרופו הנושא של תעשיית הטקסטיל – הרי מדינת ישראל פוטרת יבוא ממע"מ עד 75 דולר. זאת אומרת, אנחנו עדיין מסבסדים את התעשייה הסינית כשישראלי רוכש מסין מוצר, ואנחנו פוטרים אותו ממע"מ עד 75 דולר. האם זה לא הזמן דווקא בגלל שכולם עברו למכירות באינטרנט כמעט בישראל, אולי לעשות את זה בתקופה הקרובה – לפטור ממע"מ מכירה באינטרנט דרך אתר ישראלי למי שמייצר בישראל, שמשלם כאן מסים, שמשלם ארנונה? למה אני צריך לפטור ממע"מ את היצרן הסיני?

חשבתי שתעלה את ההצעה ההפוכה – מדוע לא לבטל את הפטור, סוגייה שעסקת בה בעבר.

זה אחת מהשתיים. אתה לא יכול לייצר מצב שבו התחרות היא לא הוגנת.

יו"ר הוועדה יודע מה עמדת הגורמים המקצועיים במשרד.

זה שאני יודע זה לא מספיק. אני חושב שאתם צריכים להגיד לפרוטוקול. לפחות אם לא תבטלו את הפטור על היבוא – לפחות תנו פטור למי שמייצר כאן.

אנחנו סבורים שהפטור על מע"מ יבוא אישי מייצר עיוותים בשוק ושיש מקום לטפל בכך.

לגבי ארקיע – זה לא התחום שלנו, זה משרד התחבורה. אבל כפי הבנתי יש שם דיבור. אבל אני לא רוצה להתערב, אני לא מכיר את הפרטים, אבל הבנתי שיש התייחסות מצוינת. אבל זה אגף התקציבים והחשב הכלכלי שמתעסקים בזה, אני לא מכיר את הפרטים.

אני כן אגיד שיש שיח ער עם חברות התעופה בניסיון להגיע לפתרון. אנחנו מקווים שבימים הקרובים הדבר הזה יישא פרי. זה לא אירוע שהוא פשוט, ועל כן כלל הצוותים והגורמים הרלבנטיים מנסים להגיע לפתרון.

אני רק מבקש לחדד שהאירוע הוא לא פשוט ודאי לחברות גדולות, לחברה הגדולה בישראל. בחברה שלנו אני חושב שהאירוע הוא די - - -

אני חושב ואני אומר את זה לחברי הוועדה. מה שאנחנו רואים פה בוועדה בשבוע האחרון זה את הבלגן בחלוקת האחריות בין משרדי הממשלה. חלק מהבלגן נובע מריבוי משרדי ממשלה. כולם נורא אוהבים לדבר על זה שאם תהיה לנו ממשלה של 36 שרים – איך זה נראה, זה סיפור אחד ברמה של מראית עין אבל זה לא רק למראית עין, זה גם עניין של יעילות עבודה – כשמתחילים לפזר כל כך הרבה משרדים ואחד דורך על השני אז יש לך שלושה משרדים שעוסקים בתיירות, שלושה משרדים בנושאים שקשורים למשרד התעשייה והמסחר, ואז אנחנו מתחילים ליפול בין הכיסאות, במיוחד באירועים כאלה.

נמצאת אתנו נועה מגוגל, שביקשה רשות דיבור?

אני נמצא במקומה. אני מנהל קשרי ממשל ומדיניות ציבורית בגוגל. רציתי לשתף לגבי כמה דברים שאנחנו עושים בהקשר של עסקים קטנים ובינוניים, ואם למישהו יש הצעה או בקשה או שאלה של הרוצים להצטרף למאמצים שלנו אנחנו נשמח.

אני חייב להבין: באת לשווק את המוצרים של גוגל?

לא, אני לא אדבר על המוצרים של גוגל. אני אדבר על כמה מהמאמצים שאנחנו עושים כדי לסייע. אם זה לא רלבנטי מבחינתך אז תעצור אותי ואני אכבד את דעתך, כמובן.

אנחנו עובדים יחד עם משרד הכלכלה על פתיחה של פלטפורמה לעסקים קטנים ובינוניים בישראל כדי לתת להם במה באינטרנט כדי שיגיעו ליותר לקוחות. הפלטפורמה הזו תושק בשבוע הבא. לא רק שכל העסקים יהיו ישראלים, גם יהיה שם אזור של עסקים שמייצרים כחול לבן בלבד. יש לזה היענות מאד גדולה וזה קורה בשבוע הבא. במקביל, החברה העולמית הכריזה על גרנטים, על הלוואות לעסקים בכל העולם בשווי של 340 מיליון דולר. אנחנו עובדים, בין השאר גם בהתייעצות עם משרדי הממשלה השונים איך להביא את הגרנטים האלה לישראל. אנחנו מקווים שנצליח להביא נתח כמה שיותר גדול מהדבר הזה, ושזה יעזור לעסקים.

יש לכם רישיון למתן הלוואות?

לא, אנחנו לא נעשה את זה בעצמנו, כמובן. על כן יש לנו התייעצויות מה הדרך הכי נכונה לעשות את זה בישראל.

אני לא בטוח שזו הבמה. אם יש לך נושאים שקשורים במשרד הכלכלה, ברגולציה או נושאים שאתה רוצה להעלות מול הממשלה, זו הבמה.

אז אולי הערה אחרונה – שאנחנו מנסים ליותר עסקים להגיע ליותר לקוחות, כדי שעסקים יוכלו להשתמש באינטרנט כאיזשהו צינור חיים. יש את השאלה של ההגבלה על משלוחים ועד לאן היא תגיע. כמובן שזה יכול או להרחיב או להגביל את היכולת של העסקים לעבוד. זה הכל. אם למישהו יש איזו הצעה עבורנו אז אנחנו נשמח לשמוע.

תודה רבה על ההזדמנות. אני אך לא מזמן השתתפתי בוועדה אחרת יחד עם מירי סביון ויחד עם עידו סופר. אני רוצה לומר שהלכתי לישון אתמול בלילה עם חיוך ואני קמתי בהלם מוחלט, פשוט מופתע מהדברים ששמעתי. אני שוב – למי שלא שמע אותי, אני יושב-ראש התאחדות גני אירועים ואולמות, 500 במספר. אנחנו, בעלי האולמות, משלמים מע"מ חד חודשי ולכן לא קבלנו דחיית מע"מ כמו אלה שמשלמים דו חודשי. בעלי אולמות לא מקבלים מענק בגלל גובה המחזור של ההכנסות שלהם. אני רוצה לשאול למה האפליה הזו.

למה, כי הוא גבוה מדי? כי הוא גבוה יותר מהתקרה?

זה הרבה עסקים לא רק הם, שיש להם מחזור גבוה והם לא זכאים.

אני רוצה לשאול למה האפליה הזו. יתרה מכך. אני, כשכיר בעל שליטה לא זכאי לפיצוי של שקל. חברים, יש פה אפליה שהיא פשוט מדהימה. האם צבע הדם שלי שונה משל אחרים? האם אנחנו, בעלי האולמות חסינים לנגיף הקורונה? ותסלחו לי על הציניות: כשנגיע חס ושלום למכונות ההנשמה – האם חלילה גם שם תעשו אפליה בין עצמאים לבעלי חברות? חבר'ה, יש לנו ענף שהיה ראשון להיכנס למשבר הזה, יחד עם ענף התיירות. לצערי נהיה אחרונים לצאת ממנו בגלל היישום של איסור התקהלות. בתוכנית שהוצגה אתמול אין שום בשורה לענף האירועים שנפגע אנושות מתחילת המשבר. נבהיר – קיבלנו אפס פיצויים לענף שרמת ההכנסות שלו ירדה ב-100%. ירדנו לאפס הכנסות וקיבלנו אפס פיצויים. יש לנו בתעשייה 40 אלף עובדים, יש לנו הרבה מעגלים סביבנו שעלולים גם לאבד את ההכנסה, הרבה ספקים, ירקות, בשר, דגים, מפיקים, דיג'יאים וספקים – ואני יכול לדבר על זה עוד שעה.

אם לא נקבל חבילת סיוע או שהחבילה לא תשתנה – יהיה כאן מצב קטסטרופלי. אנחנו דורשים מהממשלה באופן מיידי, לפני שיהיה מאוחר: אנא מכם. אנחנו רוצים פיצוי מלחמה. פיצוי על בסיס אובדן הכנסה. כלומר, מנגנון מס רכוש במסלול פיצוי לעסקים. חברים, כמו שמדינת ישראל זקוקה לאל על, כך אתם צריכים שמפעל השמחות של ישראל ימשיך להתקיים. אנחנו לא רוצים הלוואות. אנחנו רוצים פיצוי, ועכשיו.

אני חושב שלגבי התוכנית הכלכלית של אתמול, פרטים יותר מסודרים תקבלו מעידו.

אני אתייחס ספציפית לדבריו של אביב. אחת, מגבלת המחזור לא תהווה בעיה מבחינת סיוע לעצמאים. לא תהיה שם מגבלה של מחזור אלא רק של הכנסה חייבת במס. זה פעם אחת. פעם שנייה, מבחינת ארנונה – הצעד הזה כמובן שחל גם על דחייה כרגע, וגם הפטור שהתגבש אמור גם לתת להם מענה, כמובן, ושם יש להם למיטב ידיעתי שטח משמעותי ותשלומי ארנונה משמעותיים. דבר נוסף זה גם מענק שיינתן לכלל העסקים לפי מספר העובדים באיזושהי פונקציה מסוימת. יהיה סט של דברים שכן יהיו רלבנטיים גם להם. יחד עם זאת, אני אומר – ועם אביב ישבתי באופן פרטני, יש ענפים שנפגעים ופעילותם ירדה בצורה משמעותית מאוד, וכמובן שלא ניתן לבוא ולהחזיר אותם ל-100% מהפעילות. אני מזכיר שאנחנו נמצאים פה באירוע מתגלגל. זה אירוע שיש לו פוטנציאל להיות ארוך, וגם אנחנו כמדינה נדע להגיב בהמשך, אבל אנחנו צריכים לבוא וללמוד בצורה הנכונה והאחראית לגבי זה.

עידו, לא הבנתי את התשובה. באמת סליחה. זה שזה אירוע מתגלגל אנחנו יודעים, אבל אנחנו כבר מגולגלים בתוכו שלושה שבועות. יש כאן ענף שאנחנו מכירים אותו מאוד טוב בוועדה וגם אתה יודע –בעקבות המצב הביטחוני בדרום הרבה מהחבר'ה האלה ניזוקו מאוד וסבלו מאוד מאוד בגלל העיכוב בפיצוי שהם קיבלו בעקבות המתיחות שהיתה בישראל. אני לא יודעת להגיד אם לשמחתנו או לצערנו – המתח הביטחוני מעט שקט כרגע בגלל המשבר בריאותי, אבל מה התשובה לחבר'ה האלה? הם תמיד אחרונים, תמיד עונים להם בסוף. מה אתם מתכוונים לעשות, ומה יש בתוכנית שפרסמתם אתמול באמת באמת?

אז אני מסביר: יש שני צדדים בעניין הטיפול בעסקים. אני עוזב רגע בצד את המרכיב הסוציאלי, ואני עוזב רגע בצד את התקצוב הישיר במה שדיבר משרד הבריאות והגופים הרלבנטיים. יש צד של הפחתת הוצאות ויש צד של יצירת הכנסות או מתן איזושהי אפשרות לגישור, וזה כדי להפחית את ההוצאות, מצד אחד, וכן לבוא ולייצר איזה שהן הכנסות מינימליות או הכנסות מסוימות, כדי שהעסק יוכל להתקיים בתקופת הביניים הזו.

למה הם לא בקרן ההלוואות? תשובה בבקשה. למה הם לא בקרן ההלוואות? למה הם לא עומדים בקריטריונים?

בוודאי שהם עובדים בקריטריונים. הוא דיבר על מענק הסיוע לעצמאים, וגם שם אמרתי שאין מגבלה של מחזור. ולכן, מה שהוא אמר איננו מדויק עד הסוף. אני אגיד משהו לעניין ההוצאות. ראשית, אם יש עובדים – אז העובדים האלה – הוא היה יכול ואני מאמין שהוא עשה את זה – יצאו לחל"ת. למעשה, כיום המדינה נושאת בהוצאות השכר שלהם. זאת הוצאה מרכזית אחת שנחשפה. פעם שנייה זו הוצאת הארנונה. פעם שלישית, יש גם את עניין המים והחשמל. פעם רביעית – העסקים האלה אכן מדווחים מע"מ חד חודשי ומע"מ דו חודשי ולכן לא היה להם החזר. זה גם אומר שהיו להם בעבר הכנסות גבוהות.

מהצד השני, מבחינת יצירת ההכנסות, אז אחד – יש את קרן ההלוואות בערבות המדינה, שכמובן הם יכולים לגשת אליה. פעם שנייה, יש גם את המענקים שדיברנו עליהם עבור עסק, וברמת התכלית הסוציאלית – אם מדובר על עצמאי בהכנסה החייבת הרלבנטית הוא גם יקבל שני מענקים – אחד, עד גובה 6,000 שקלים ואחד נוסף עד לגובה של 8,000 שקלים. וזה בעצם מה שנמצא בתוך התוכנית נכון לעת הזו. ואני אומר – אנחנו כרגע מקווים שהמשק יחזור - - -

עידו, אם הוא בן 26, אותו עצמאי? כי המגבלה היא- אני לא מבין למה עצמאי רק מעל גיל 28 יהיה זכאי לפיצוי.

אחד, גם אם אתה מסתכל על ההטבות של הביטוח הלאומי – יש דיפרנציאציה מבחינת הגילאים, עד גיל 28 ומגיל 28 ויש גם סט של הוצאות מסוימות שאדם לוקח על עצמו בגילאים שונים בחיים, ובמסגרת, כאשר יש - - -

אם אתה משווה את זה לביטוח הלאומי – השוויתם את כל ההטבות, כמו שמקבל מישהו מביטוח לאומי? זה בדיוק יהיה זהה לדמי אבטלה?

לא אכנס לסיפור, לא אכנס לסוגייה, אבל התשלום - - -

בטח שלא תיכנסו, כי אתם טועים פה. אני אומר לך. בוועדה הזו – תעביר את המסר לממשלה דרכך, עידו - -

- - - ואפשר לדבר גם על זכויות לעומת חובות, אבל אני לא חושב שזה המקום להיכנס לזה.

- - אני אומר לך, עידו: בוועדה הזו לא תעבור הצעה שתפלה בין עצמאי לעצמאי, שתפלה בין דם לדם. לא יכול להיות שחייל משוחרר שפדה את כספי הפיקדון שלו, הקים עסק, עובד בעסק הזה חמש שנים ומדינת ישראל תגיד לו – אתה מבחינתי לא קיים. זה לא יעבור פה. לא יהיה פה שתי מדינות לשני עמים.

טוב. אם יש איזו סוגייה קונקרטית שמעוניינים לקבל עליה תשובה – אני אשמח לענות.

רק שאלה אחרונה: האם אתם בכל זאת שוקלים משהו ספציפי לענף הזה של האולמות? כי מה שאתה אומר לי בעצם – הם עסק כמו כל יתר העסקים, ומה שנתנו פיצוי בעולם הביטחון והטרור הוא סט אחר של כלים שבעצם לא מתאים למשבר הזה. זה מה שאתה אומר לי?

אני אומר לך דבר כזה: המדינה פועלת בסט רחב של כלים, חלקם מתאימים יותר לסוג אחד של עסקים וחלקם לסוג אחר וחלקם מתאימים לכולם. עכשיו, לבוא – כמובן שלא ניתן לתת טיפול פרטני לכל ענף והמורכבות שבו, הגם שיש מורכבות לכל ענף. יש מגוון, ולכן יש מגוון כלים, כאשר לא בטוח שכולם רלבנטיים לכולם אבל בוודאי שחלק נותנים מענה לעסקים. אני אומר עוד פעם – במידה ולאחר חג הפסח אנחנו עדיין בתקווה וסבורים שיש מקום לחזרה לפעילות כלכלית לאחר פסח, במידה וזה לא יהיה המצב אנחנו נידרש, כמובן, לנושא פעם נוספת.

ברשותך, לגבי מה שאמר עידו – הארנונה לא בוטלה. הארנונה נדחתה. שיסביר ויגיד את זה.

לא, לא.

לא, בוטלה לשלושה חודשים.

אביב, סליחה. השינוי הגדול – וכן, כשהממשלה כן עושה משהו חיובי צריך להגיד את זה: השינוי הגדול הוא שבאמת הפחיתו את הארנונה ב-25%. המשמעות היא בעצם שלושה חודשים דחייה, בעצם – שלושה חודשים שלא תצטרך לשלם.

ביטול שלושה חדשים.

המנגנונים של איך זה יבוצע – עוד נעבור עליהם, אבל אם יש החלטה נורמלית בתוך סד ההחלטות הלא נורמליות שהתקבלו, זאת בהחלט אחת מהן.

אני חייב לומר – ראשית, חברים, הממשלה חייבת לפרסם מספר אחד, מוקד אחד שיהיה ברור לפניות הציבור, שיפורסם כל עת. הציבור יושב וממתין כל הזמן לאיזושהי מסיבת עיתונאים בשעה 21:00 בערב והוא לא מקבל ממנה שום מידע, והיא רק משאירה אותו יותר מבולבל. זה צריך להיות מוקד שכל עצמאי יודע שהוא מרים את הטלפון, מחייג את המספר הזה ומקבל שם את התשובות. אני שמחתי לשמוע את זה הפעם ממך, שי, לפחות לגבי פיקוד העורף או המוקד של הסוכנות לעסקים קטנים. אבל זה לא מספיק. אתם חייבים להשקיע בזה תקציב לפרסום. זה ינמיך הרבה מאוד מהחששות.

אני חייב לומר שבניגוד להתחייבויות הממשלה לא ניתן פתרון לעצמאים ולעסקים קטנים ובינוניים. הפתרון שניתן הוא פתרון חלקי בלבד. קבוצות גדולות מאוד לא זכאיות לדמי אבטלה, ואם הן זכאיות לאיזה שהוא פיצוי הוא נמוך ממה שהיה מגיע להם. במקרים אחרים הוא גם לא נותן פתרון להוצאות שלהם שממשיכות לצאת, בוודאי בתחום העסקים – אם זה שכר הדירה, אם זה תשלומים לספקים, צ'קים דחויים שיורדים בתקופה הזו. מהצד השני, כל ההכנסות שהיו חלק מהתזרים שלהם פשוט נעלמות, וכחלק מזה גם תוכנית הממשלה לא ברורה. היא לא הוצגה באופן נהיר לאזרחים, ואנחנו דורשים מהממשלה שוב – גם דרשנו את זה בדיון הקודם: תעבירו את התוכנית בבקשה, מפורטת, לוועדה, על כל הסעיפים שלה, על כל הנושאים שלה, כדי שלפחות אנחנו נראה פעם אחת את התוכנית הזאת, ולא אוסף של מסמכים. עדיין אני חושב שהמנגנון הנכון הוא להפעיל את חוק מס רכוש ואת קרן הפיצויים דרכו. זה מנגנון הכי פשוט, הכי קל, נותן בהירות לבעלי עסקים ומאפשר לעסקים להישאר חיים.

אני חייב לומר שמהתחושה שלנו מסבב הדיונים, ממה שאנחנו מסיימים היום – נראה לי שהתעשייה היחידה שתוכל לצמוח פה אחרי שנתעורר מהמשבר הזה – כי בדרך אתם תחריבו ותייבשו את כל מה שיש פה, זו תעשיית הסרטים, כי נראה לי שכולם בממשלה הזו חיים בסרט.

תודה רבה, הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 13:30