פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-ושלוש

הכנסת



3
ועדת הכספים
30/03/2020


מושב ראשון



פרוטוקול מס' 9
מישיבת ועדת הכספים
יום שני, ה' בניסן התש"ף (30 במרץ 2020), שעה 10:00

עדכון מאת אגף החשב הכללי במשרד האוצר

חברי הוועדה: עודד פורר – היו"ר
מיכאל מרדכי ביטון
מיקי לוי
אורית פרקש הכהן

סמי אבו שחאדה
קרן ברק
אופיר סופר
מנסור עבאס
מיכל שיר סגמן

רו"ח עמית מרזאי - ממונה ערבויות מדינה, החשב הכללי, משרד האוצר

שגית אפיק
שיר שפר להד

טמיר כהן

אירית שלהבת


עדכון מאת אגף החשב הכללי במשרד האוצר

אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הכספים. היום יום שני, ה' בניסן התש"פ, 30 במרץ 2020. נפתח את הישיבה בהצעות לסדר עד שכל הנושא הטכני של הזום ייפתר.

אני חייב לומר בפתח הישיבה, ואגיד את הדברים האלה גם לנציג של החשב הכללי שיעלה, ביקשנו דיווח כבר כשהחשב הכללי הציג את אותה קרן מפורסמת. אחת השאלות המרכזיות שעלתה מולו, כשהוא סיפר לנו שמוגשות אליו 300 בקשות ביום, שאלנו אותו כמה אושרו. הוא אמר שהוא לא יודע כמה אושרו, אבל זה בסדר כי הוא גם לא יודע כמה נדחו. זה היה המנגנון וזה מה שמשודר לציבור, בשבוע שעבר כבר, כשאנחנו נמצאים כבר שבועות בתוך המשבר הזה. חלף ועבר לו עוד שבוע ואתמול נחשף – נשמע את הנתונים מן החשב הכללי – שהוגשו כבר 3,000 בקשות, אבל הם גם יודעים כמה אושרו עד עכשיו: 20 בקשות, ויש עוד אולי 20 בבדיקה.

כפי שאמרתי, אני אומר את זה כבר תקופה ארוכה, הממשלה הזאת מנותקת ממה שקורה בשטח. שר האוצר וראש הממשלה ושר הכלכלה צריכים להבין שבכל יום שעובר המשבר הזה הולך ומעמיק, ובהתנהלות שלהם הם מעמיקים אותו עוד יותר.

אם אני שומע – כמובן מפרסמים כך באמצעי התקשורת – שמנכ"ל משרד הבריאות עכשיו מעריך שלא תחודש שנת הלימודים אחרי פסח, על זה בדיוק דיברנו. כל אחד מוציא איזשהו push, איזו חצי כותרת. אף אחד לא יודע מה קורה. אתם פשוט מתעלמים מאזרחי המדינה. אתם מתנהלים לכם על הסיפון של הטיטניק, מסדרים את הכיסאות לתזמורת ולא רואים את הקרחון שאנחנו בדרך להתנגש בו. האבסורד הוא שבסוף מי שמשלם את המשכורות של כל פקידי משרד האוצר וכל פקידי הממשלה ושל חברי הכנסת ושל השרים יושב בבית ולא יודע אם תהיה לו פרנסה למחרת.

במקום לייצר את המנגנון שיאפשר את היציאה מן המשבר אתם רק מעמיקים אותו. חבר'ה, תתעוררו. אני באמת אומר לפקידי הממשלה: תתעוררו. אני לא יודע איפה אתם חיים. אתם פשוט לא מבינים איפה אתם חיים. בסוף מה שמציל את היכולת שלנו לקיים דיונים זה איזו אפליקציה חופשית, אפליקציית זום. אז אולי תעשו זום על העסקים הקטנים, תעשו זום על האזרח הקטן, תעשו זום על העצמאים, תבינו מה קורה כאן. אנשים לא יודעים מה יקרה איתם מחר בבוקר, ואתם עסוקים באיזו כותרת אתם תקבלו באתר כזה או אחר. ירדתם מן הפסים לחלוטין. אין דרך אחרת להגדיר את זה. מעולם לא ראיתי פקידוּת, ממשלה שכל כך מנותקת ממה שקורה בשטח. אני אומר לכם, זה לא קשור לפוליטיקה ולאיזו מפלגה נמצאת שם. זה פשוט קשור לזה שאתם לא עושים את הדבר הבסיסי שצריך לעשות, וזה לנהל את האירוע הזה, לנהל אותו, עם גורם אחד שמוציא הודעות מן הממשלה, עם תרחיש ייחוס ברור לפי מה הולכים, גם אם מעדכנים אותו על הנתיב. מי שמשלם את המחיר בסוף זה אזרחי ישראל. אין דרך יותר קצרה להעביר את המסר הזה.

המסר השני שאני רוצה להעביר מפה הוא לראשי המערכת הבנקאית. אמרנו את זה אתמול בדיון והוצאנו את זה גם בסיכום הדיון. זה גם נחשף היום בכתבה באחד העיתונים. ראשי הבנקים – אגב, אנחנו שומעים שהמערכת הבנקאית מאוד איתנה ומאוד יציבה והמשבר הזה הוא לא משבר פיננסי – מנצלים את המשבר הזה כדי לטפס עוד קצת על הגב של האזרח הקטן. מגדילים את הריביות על מסגרות אשראי, מגדילים את הריביות בכלל, מה שנקרא ריבית דריבית על משכנתה, מה שדיברה אתמול חברת הכנסת מיכל שיר, ולא מבינים גם הם את האירוע. נכון שהסיכון עכשיו גדל, אין ספק, אבל כפי שאתם מצפים מבעלי העסקים שיידעו שיש להם איזו רשת ביטחון ויתנהלו ולא יסגרו את העסקים שלהם מחר בבוקר, כי הם פונים עכשיו לממשלה, ועל זה אנחנו דנים, הרי הממשלה לא תיתן לבנקים כאן ליפול וגם היא תיתן את אותה רשת ביטחון. יש לכם אחריות. אתם לא יכולים לחיות במגדל השן של המשכורות הבלתי נתפסות האלה, ועכשיו עוד לבוא לאזרח, שלא יודע מה יהיה מחר בבוקר, אזרח שמשלם מידי חודש את התשלומים שלו, מידי חודש – אני לא מדבר עכשיו על מי שלא עומד בתשלומים אלא על מי שעומד בתשלומים – ולהעלות לו את הריבית באופן חד-צדדי.

הטענות שלי הן לראשי המערכת הבנקאית, אבל קודם כול למפקחת על הבנקים ולנגיד בנק ישראל. חבר'ה, הממשלה צריכה לנהל את האירוע הזה גם ברמה הזאת, גם ברמה מול הבנקים. אחר כך הם באים לפה לדיוני הוועדה ומסבירים לנו כמה מתערבים להם ברגולציה ו"אל תעשו עלינו רגולציה". למה שלא נעשה עליכם רגולציה, כאשר במשבר שבו כל אחד צריך להכניס את הכתף מתחת לאלונקה ולקחת חלק בעניין הזה אתם מתנהלים כאילו אנחנו באיזו מסיבה?

אפתח את הדיון להצעות לסדר ונעשה את זה בשרשור בין החדרים. חברת הכנסת אורית פרקש הכהן, בבקשה.

אין לי הרבה להוסיף, אדוני היושב-ראש. אני חושבת שכל מילה שאמרת מבטאת את התחושה שלנו חברי הוועדה. זה באמת לא עניין של פוליטיקה.

בנושא של הבנקים, ההצעה שלי לסדר הייתה לקיים דיון דחוף ובהול, כי הדברים האלה עם הריבית קורים עכשיו. הבנתי מן הדברים של ראש אגף התקציבים אתמול פה בוועדה שיש הכרה על מה שקורה, אבל לא הבנתי מה עושים בעניין הזה, מעבר להגיד לנו: "אנחנו לא יכולים לומר לבנקים מה לעשות". ובכן, אני חושבת שבתקופה כזו יש מספיק כלים ומנופים ויש אתגר גדול לקרוא לגופים הללו ולדרוש מהם את מה שצריך לדרוש.

רציתי לייחד דיון לנושא הזה, זאת הייתה ההצעה לסדר שלי. רציתי פשוט לשמוע אם אנחנו צפויים לשמוע את המפקח על הבנקים וללחוץ עוד בנקודה הזאת, כי יש כאן באמת סוג של סקטור שיושב על טריליונים של שקלים שלנו משלמי המסים. הוא לא מצוי בסיכון פיננסי באירוע הזה, ויש לו יכולת להירתם באירוע כזה ככלי שיכול להיזכר לטובה בימים האלו. השאלה היא איך אנחנו מיישמים את זה בוועדה הזו לאיזה אקט קונקרטי כדי לייצר תוצאה.

תודה. אדווח גם לחברי הוועדה, מאחר והממשלה כבר שבועות ארוכים לא נותנת שום תשובה, אז ברגעים אלה בחוף הצוק דרום כבר מתחילים להתרכז בעלי עסקים ועצמאים, מסעדנים שיוצאים להפגין ושיירת מכוניות שמתארגנת לעלות לירושלים. אני מתבייש שבתקופה הזאת האזרחים שבאמת נושאים בנטל צריכים לצאת להפגין מול הממשלה כדי להגיד לה: תנו לנו פעם אחת רשת ביטחון. האנשים האלה בכל שנה, במשך כל שנות חייהם שילמו מסים בזמן, שילמו לביטוח הלאומי, התייצבו למילואים כשקראו להם, שירתו בצה"ל או בשירות לאומי, ובסוף ברגע המשבר הזה המדינה נעלמת להם, פשוט בורחת מהם, ברמה שדווקא בתקופה שאנחנו רוצים שאנשים יישארו בבית הם צריכים לצאת בשיירת רכבים לירושלים. הבושה באמת גדולה.

חבר הכנסת מיכאל ביטון.

שלום. איתנו נמצאים גם סמי אבו שחאדה ואופיר סופר, שבטח ירצו כל אחד מהם להגיד משהו.

תעביר לי, כפי שעשינו בפעם הקודמת, בהודעה כתובה מי רוצה לדבר ואנחנו נשלב את זה, כי הדיון נערך בשני חדרים. מיכאל ביטון, בבקשה.

קודם כול, היושב-ראש, אתה צודק. מתחילים את הבוקר בכבוד הדדי והומור, אבל זאת שעת חירום, והמבחן של משרד האוצר והממשלה הוא מהירות תגובה. מהירות דיבורים ראינו – ראינו פה את מנכ"ל משרד האוצר שדיבר מהר ולא הבנו כלום, וראינו את מנכ"ל משרד הרווחה שדיבר לאט, הבנו וראינו שהוא עובד. יש פה מה לעשות באופן דחוף.

אני מבקש להעלות לסדר היום את הדרישה והבקשה שלי – שזה הבנה גם שלך – שחייבים מידית להקדיש לפחות שעתיים לדיון על המגזר השלישי והעמותות, שמחזיקים 14% מן השכירים בישראל ו-6% מן התמ"ג, והם נושאים בנטל של החוסן הקהילתי. כאשר לגבי נערים בסיכון סוגרים מוסדות של כפרי נוער, הם באים הביתה לערים והעיריות פונות לעל"ם ולמתנ"סים ולגופים של נוער בסיכון, לעמותות: תצילו אותנו. אנחנו צריכים לרומם את העמותות ולשמור על המגזר הזה כי הוא קריטי בחוסן הלאומי ובחוסן הקהילתי. אני מבקש ממך, היושב-ראש, להקצות לכך דיון חירום בוועדה, באופן הכי מהיר שניתן.

הדבר השני, לא ייתכן שידברו על עסקים באותה שפה. ספר שמרוויח 100,000 שקל מעבודתו היחידה ומאצבעותיו וידיו לא דומה לשום עסק של חמישה עובדים או לנדל"ן או לכל דבר שיש בו חסכונות. אם הספר לא עשה תספורת באותו יום אין אוכל בבית. ביקשנו מתווה פשוט לאותה קבוצה קטנה של עסקים קטנים שנאבקים על הקיום.

הם גם לא קטנים.

תודה. חבר הכנסת מיקי לוי, בבקשה.

הבעיה המרכזית שלגביה פונים אליי בימים האחרונים, שהקרן שהועמדה על ידי הממשלה לא מתפקדת: אין בה מספיק כסף, האחוזים שרוצים לתת הם בסדר גודל של 8% מן המחזור וזה לא מספיק, או 10%, ואנחנו מדברים על בין 14%–16% כדי להפריח את השממה ולתת לעסקים איזשהו אופק.

עמד כאן מנכ"ל משרד האוצר ואמר: אל תדאגו, יש חברות שמטפלות בזה, רק תבואו ותגישו, תוך שבעה ימים הכסף יונח בתוך חשבונו של הפונה. מסתבר שאותן חברות שהממשלה שמה, והבטיחו לנו לתגבר אותן, אומרות: לא, במקרה הטוב אנחנו נצליח לבדוק את זה בתוך שבעה ימים, במקרה הטוב. זה אומר: במקרה הפחות טוב בין 10 ימים ל-14 ימים הכסף יגיע לחשבונו של הפונה. זה לא לפי ההתחייבות, זה לא מה שראש הממשלה אמר, זה לא מה שמנכ"ל משרד האוצר אמר. תתעשתו. העסקים הקטנים צריכים כסף. אני לא מבין אתכם. גם העסקים הגדולים צריכים כסף. בבקשה, בבקשה תעשו שידוד מערכות. העניין הזה לא פשוט.

אני שואל את מנכ"ל בתי המלון בארץ: תגיד, יש הלוואות? הוא אומר: איזה הלוואות? כל מה שביקשנו בכלל לא עולה על השולחן, הכול נדחה. לא מצליחים לעמוד בעומס.

אני יכול להמשיך עוד רבע שעה אבל אני רוצה לתת לאחרים.

תודה, אדוני.

בשביל זה חזקיהו בא לדבר איתנו.

לא חזקיהו אלא נציגו, אבל כשיעלה הנציג שלו, ואולי הוא צופה איתנו דרך אתר האינטרנט, הוא צריך לדווח על מה שקורה אפרופו שבוע שעבר.

ולמה אין הלוואות. בדיוק בשביל זה באנו.

שיא האבסורד הוא, ואני אומר את זה גם מכאן לממשלה, יושבים שרי הממשלה, יושב ראש הממשלה ונותן הנחיות לאזרחים ורוצה שהאזרחים יאמינו לו ורוצה שהאזרחים יישמעו לו בהנחיות הבריאות, שהן חשובות מאין כמוהן. אבל באותו מעמד הוא גם נותן אמירות לבעלי עסקים ונותן אמירות לאזרחים. הוא אומר: בעוד יומיים אני אעשה תוכנית. זה היה כבר לפני כמעט עשרה ימים. הוא אומר: יש קרן. ישב פה החשב הכללי, בוועדת הכספים, ואמר לפרוטוקול: יש קרן, היא תיתן, אנחנו משחררים, תראו איך הקלנו, תראו איך הקלנו.

הפניות שאנחנו מקבלים הן פשוט אבסורדיות. הנתונים שהוצגו אתמול ונחשפו בתקשורת הן שערורייה. עכשיו סימס לי אדם שהגיש בקשה לקרן. התשובה שהוא קיבל: הקרן אישרה, המדינה עוד לא. אבל הרשימה נסגרה ביום חמישי שעבר. מתי זה יעלה לוועדה? אנחנו לא יודעים. אולי ב-7 באפריל, בעוד שבוע. אני מזכיר לכם, 7 באפריל הוא יום לפני פסח. אם יאשרו לו את הכסף הוא יראה אותו אולי אחרי פסח. צריך להבין, כשהוא יראה את הכסף הזה כבר לא יהיה לכסף הזה לאן להיכנס, אין לזה משמעות.

אולי בגלל זה הם אומרים שבעה ימים, אבל הם דוחים את ההכרזה כדי שייכנס פסח ואז שבעה ימים יהפכו לחודש.

הם לא דוחים שום דבר. אין מי שבודק. הנתונים עד כדי כך אבסורדיים, לפחות מה שהוצג אתמול, שלא רק שרק 20 בקשות אושרו אלא יש אולי רק 20 בקשות בבדיקה מתוך 3,000 בקשות.

אני יודעת את זה. אני מתעסקת בזה יום וליל.

אני פשוט לא מצליח להבין מה אנשים חושבים לעצמם שם.

מהחדר השני נשמע עכשיו את אופיר סופר, בבקשה.

אני רוצה להדגיש את החשיבות. אמרתי את זה אתמול אבל נראה שהדברים פחות הובנו. אמרתי את זה כאשר דיבר פה מרידור.

הצורך להניח תוכנית הוא נושא קריטי. כאשר אתה מניח תוכנית אתה שם את האסטרטגיה, גם אם היא לא הכי מדויקת, גם אם היא לא הכי משופרת, אבל יש משהו שהמערכת כולה מתכווננת אליו, שהדרגים למטה מתכווננים אליו. לכן חשוב שהדבר הזה ייעשה בהקדם. שמענו אתמול שזה יכול לקרות תוך שעות. הבוקר גם כן שמענו שאולי התוכנית תונח אחר הצוהריים. אני ממש מבקש לזרז את העניין הזה, כי בסופו של יום זה מה שיעזור לכל המערכת להתכוונן ולהוריד טיפה מהאי-ודאות הקיימת.

דבר נוסף, אני רוצה להצטרף לחברי מיכאל ביטון בדרישה לערוך דיון לגבי ארגוני המגזר השלישי. ארגוני המגזר השלישי היום מהווים נפח מרכזי בשוק, לא כזה שאפשר להתעלם ממנו. מלבד התרומה שלהם לחברה כולה, יש לזה גם משמעות כלכלית לכל דבר. יש ארגונים שדומים באופיים לעסקים, ועדיין חלק נכבד מן המענים שיינתנו לעסקים הקטנים לא יינתנו לארגוני המגזר השלישי. לכן הדיון הזה חשוב שיתקיים ממש בהקדם.

תודה. חברת הכנסת מיכל שיר, בבקשה.

אני שוב חוזרת לנושא העצמאים. זה דבר שחוזר על עצמו בכל פעם. אתמול ישבתי במקרה עם מספר עצמאים שסגרו את העסק שלהם. הלכתי לקנות ירקות והם פשוט ישבו שם בחוץ, 100 מטר מן הבית, שני מטרים האחד מן השני, הכול טוב ויפה, אבל בדיכאון המחץ. באמת מה שמטריד אותם, ואנחנו דיברנו על זה אתמול ארוכות, הוא כל נושא חוסר הוודאות. אם הם היו יודעים שבמאי הם כן יקבלו משהו אז התגובה שלהם היום הייתה אולי טובה יותר. אם הם היו יודעים שביוני יהיה להם אופק אז יכול להיות שהתגובה שלהם הייתה הרבה יותר מתונה. אבל כרגע הם מתנהלים משקל לשקל – אנשים שסגרו את העסקים שלהם ממאה לאפס, עם הפסדים של מאות אלפי שקלים. בין אם זה נהג מונית, שיש ברשותו מספר מוניות, שפשוט סגר. הוא אמר לי: אני בחודש מפסיד רבע מיליון שקל. מי יחזיר לי את זה? אנשים לא מוכנים לעבוד למרות שעדיין מותר למוניות לעבוד. כלומר גם עסקים שמותר להם לעבוד, אנשים פוחדים כבר פסיכולוגית לצאת מן הבית, הם לא מעוניינים בזה.

צריך לתת את הדעת, יש לנו תוכניות מגרה של מלחמה, יש לנו תוכניות מגרה של כוח עליון. זה הזמן להשתמש בהן וזה הזמן לפתוח את הברזים ופשוט להזרים כספים למשק, כי משק וכלכלה זה קודם כול פסיכולוגיה, הדבר הזה ידוע.

תודה. חבר הכנסת אבו שחאדה, בבקשה.

בוקר טוב. התקשרו אליי גם אתמול וגם היום שני אזרחים. אני באמת לא יודע מה לעשות ואיך כי חלק גדול מן המשק לא עובד אבל החבר'ה בשוק האפור כן עובדים, הם ממשיכים את הגבייה שלהם.

הם גם עובדים ביעילות, אין ספק.

הם עוד יגדלו.

לצערי הרב התקשר אליי אתמול מישהו מאזור טמרה, היום התקשר מישהו מאזור אום אל פחם. פשוט כואב הלב. בשני המקומות יש משטרה קרובה שרושמת דוחות לאזרחים שמפרים את ההוראות, שזה טוב, זה אומר שיש משטרה והמשטרה עובדת, רק שעכשיו אנחנו עוזבים חלק גדול מבעלי העסקים המסכנים שהסתבכו איכשהו עם האנשים המסוכנים האלה, וגם חלק מן האנשים הפשוטים שהסתבכו בחובות קטנים, והמשטרה לא עושה כלום בנושא. האנשים אפילו לא רואים שהמשטרה היא כתובת להכניס אותה לנושא. אני באמת לא יודע, יש חלק גדול מן האנשים שאנחנו לא מדברים עליהם. מדברים פה על בעלי העסקים שמנסים לקחת הלוואות. יש כאלה שהסתבכו כבר לא עם בנקים. השוק האפור הזה ממשיך לעבוד בצורה פשוט מזעזעת, האנשים חיים פשוט בטרור כל הזמן. הם מתקשרים ומתקשרים שוב ושוב. הדבר הזה מתסכל. אני באמת לא יודע מה לעשות, אני לא יודע למי לפנות.

תודה. נעלה את זה גם בדיון עם הממונה על שוק ההון. זו בהחלט נקודה חשובה.

חברת הכנסת קרן ברק, בבקשה.

אעשה את זה בקצרה. אני רוצה להצטרף אל כל מה שנאמר וממש לבקש ממך, היושב-ראש, שתכנס את הדיונים האלה. חברת הכנסת שיר סגמן אמרה פה שצריך לשלוף מן המגרה את תוכניות המגרה. לצערי הרב רק לבנקים יש תוכניות מגרה מיוחדות, ברורות, מסודרות, הם יודעים בדיוק איך הם פועלים, והם פועלים לפי ההנחיות של עצמם למצבים כאלה, ואנחנו רואים שהם באמת עושים את זה כפי שצריך. לכן מה שאמרה פה חברת הכנסת פרקש הכהן נכון – אנחנו חייבים לטפל בעניין הבנקים כמה שיותר מהר, ועם המפקחת עצמה, ולקבל תשובות ברורות.

אני מרגישה שאנחנו חוטאים לתפקידנו כוועדת הכספים, לא בגלל שאנחנו לא רוצים אלא בגלל שהם לא יושבים פה, הם לא יושבים איתנו בדיון. הם עולים לשידור, יורדים מן השידור, ממשיכים להתנהל עם עצמם כאילו: "הו, עכשיו התור שלי". הם בטח יושבים עכשיו במשרדים: "עכשיו התור שלי לעלות, עכשיו התור שלי לעלות". אני לא מרגישה שאנחנו מהווים עבורם באמת את גורם הלחץ שאנחנו אמורים להוות.

אולי כדאי שאנחנו בעצמנו נכין איזו תוכנית מגרה ונגיש אותה, אפילו טופס של איך מאשרים הלוואות ב-48 שעות. כשהם אומרים "שבעה ימים" ובכל יום הם דוחים את ההכרזה – כפי שאתה אומר, אדוני היושב-ראש, ב-7 בחודש, ביום שלישי הבא נכנסים אל תוך פסח, זאת אומרת, הם ידחו את זה עד מחר, ועד-7 בחודש זה יהפוך להיות 21 ימים, כי יש שבועיים פסח באמצע. תחשוב, אפילו במנגנון של עצמם איך הם דוחים לעצמם את הזמנים האלה. זה לא באמת שבעה ימים. אז אולי כדאי שאנחנו נעסיק – אם יש לנו תקציב – יועצים שיְפשטו את התהליכים האלה ונגיש את התוכנית שלנו כוועדת כספים, איך אנחנו עוזרים לציבור. אחרת, גם אנחנו יושבים פה ומדברים ולא קורה כלום אחרי כן.

כפי שאמרת אתמול, ואחזור על זה כמו קאטו, כל הזמן אחזור על זה: אף אחד לא עושה טובה. המדינה זקוקה לעסקים הקטנים כי יש את היום שאחרי. זה לא שהם נותנים מתנה לעסקים הקטנים. העסקים הקטנים הם מה שמחייה פה את המשק. הכלכלה תקרוס אם לא יהיו. אנחנו חייבים להידרש פה אמיתית כזרוע ביצועית, עודד. אני מקווה מאוד שנעשה את זה.

תודה. ראשית, לצערי אנחנו לא זרוע ביצועית.

אבל אנחנו חייבים להתמודד עכשיו.

היכולת שלנו לעשות את זה היא ברמת חקיקה. ביקשתי גם מהיועצת המשפטית לנסח הצעות חוק שיקלו על התהליך הזה. אני מקווה שהשבוע כבר נעביר אותן בין חברי הכנסת.

תמיד הפעילות של הכנסת תהיה אטית יותר מהפעילות של הממשלה. התפקיד שלנו פה הוא קודם כול לחשוף את ערוותה של הממשלה בעניין זה.

אבל אולי אם אנחנו נעבוד מהר ובלחץ אז הממשלה גם תיכנס לפעילות.

אנחנו עובדים פה, גם ברמת היקף הדיונים, בצורה מאוד מאוד מהירה, אבל כדי להניע צריך פה הצעת חוק. אנחנו צריכים שוט על הממשלה.

אתה יודע שבגרמניה לא סגרו את המדינה.

הטענות הן לא לכנסת. יש לי טענות גם לכנסת, שסגרו את הכנסת, גם על העניין הזה יש לי טענות. אני חושבת שהכנסת, שמוגדרת כמפעל חיוני, לא פועלת כמפעל חיוני ומקשים על חברי הכנסת בפעילות שלהם. אנשים לא יודעים את זה אבל כשאנחנו מזמנים לפה – אתמול מנהל רשות המסים והממונה על התקציבים היו מוכנים לבוא לוועדה אבל מנכ"ל הכנסת סירב לאפשר להם להיכנס. זה שיא השערורייה בעיניי כי זה חלק מן העניין.

גם במליאה אפשר לנצל את כל היציעים ולהכניס את 120 חברי הכנסת.

אפשר לשמור על מרווח של שני מטרים, אנחנו עושים את זה היטב בין שני החדרים ומנהלים את הדיון.

עודד, אותנו אתה לא צריך לשכנע.

אבל יש משמעות לכך שהממונה על התקציבים יגיע לוועדה ולא יהיה רק בזום, כי אין מה לעשות, הזום הוא אמצעי טוב לניהול ישיבות אבל הוא קצת מרוחק וקצת מקשה.

אנחנו צריכים להחריג, שדמות המפתח תמיד תהיה פה, האחת והיחידה.

נכון.

ברשותכם, אנחנו באיחור של שעה מבחינת מה שרצינו להשיג. נמצא איתנו הנציג של החשב הכללי, עמית מרזאי. שלום לך.

בוקר טוב.

ניהלנו אתכם דיון בשבוע שעבר. הבטחתם לנו תשובות על כמה נושאים. הראשון, אמרתם שתוך ימים ספורים – כך אמר החשב הכללי ביום שלישי שעבר – תובא לאישורכם הקרן להלוואות מעל 400 מיליון שקל. מאז שבוע עבר. עוד לא קיבלנו בוועדה, נכון להיום, עד לרגע זה לא התקבל דבר. אשמח לדעת איפה זה עומד. האם הימים הספורים הם 30 ימים או 60 ימים, או ימים ספורים כפי שאנחנו חשבנו, כלומר תוך שבוע מקסימום?

דבר שני, בדיון אמרתם שמוגשות 300 בקשות ביום. שאלנו כמה אושרו אך לא ידעתם להגיד לנו כמה אושרו וכמה נדחו. ביקשנו לקבל את הנתונים הללו מכם ואני מצפה לקבל אותם עכשיו. לפחות אתמול הפרסום בתקשורת היה מטריד מאוד.

דבר נוסף, פניתי בשבוע שעבר בכתב אליכם לבקש לקבל את הנתונים על כל ועדות החריגים שקוימו בחשב הכללי, בדומה למה שנעשה בפעמים קודמות כאשר היינו בתקציב של 1/12, אגב בהתאם לאמור בחוק על הדיווח שאמור להיות, והדיווח הזה אין ראוי ממנו שיתקיים בוועדת הכספים. גם על העניין הזה טרם קיבלנו תשובות. תודה.

ברשותך, לגבי ועדת החריגים לא הכנתי את עצמי, וגם מן המידע שקיבלתי מכם לא התבקשתי להכין משהו.

המכתב נשלח לחשב הכללי. תעבירו לנו תשובה בכתב היום או מחר.

אוקיי, בסדר גמור.

בואו נתחיל לפי הסדר. למיטב זיכרוני היו עוד כמה דברים שביקשתם ואציג אותם גם, ברשותך.

לגבי קרן הלוואות גדולות – אנחנו באמת עובדים עליה. היא עדיין לא הסתיימה. כפי שאמר החשב הכללי, אנחנו ננסה לסיים את העבודה בהקדם אבל מה שקרה בשבוע שעבר, בהמשך להערות שלכם ולתהליכים שקרו אצלנו בקשר לקרן של העסקים הקטנים והבינוניים, לא הגדולים, הדבר הזה הכריח אותנו לעשות תהליך מחדש גם סביב הקרן לעסקים קטנים ובינוניים וזה גזל את עיקר המשאבים גם בסופ"ש.

אני רוצה להציג את השינויים, וגם אדבר על הכמויות, כפי שביקשת.

דיברתם בפעם הקודמת על מסלול ירוק, דיברתם על בירוקרטיה ועל טפסים, דיברתם על זמני טיפול מרגע שמקבלים את הבקשה ועד הרגע שנותנים מענה. אני רוצה לפתוח ולדבר על כל אחד מהם.

לגבי המסלול הירוק שדיברתם עליו קודם, 150,000 שקלים – אנחנו נפתח את המסלול הירוק עבור כל ההלוואות, אפס עד 20 מיליון. לא יהיה גוף מטעם המדינה בקליטת הבקשות ובעיבוד המסמכים. נאפשר לעסקים לפנות, להזין תשעה שדות רלוונטיים והבקשה תשוגר ישירות לבנק. אגב, הלקוח גם יוכל לפנות ישירות לבנק ולקבל את אותו שירות דרך נציג הסניף. שוב, מסלול ירוק לכל ההלוואות בלי הגופים מטעמנו – זה אומר שגם אין בירוקרטיה של מסמכים, שאלון, תוכנית עסקית וכל מה שעלה בדיון הקודם. הכול עובר לחיתום בנקאי בהתאם לסטנדרט הבנקאי. זה דבר אחד.

זה אומר שירדו מהדרישה לתוכנית עסקית? רק שאלת הבהרה.

אנחנו לא מבקשים שום דבר בנקודת הפתיחה. מכיוון שמדובר בהלוואה והבנקים יודעים להעמיד הלוואות אנחנו מעבירים אליהם את השרביט והם אלה שיבקשו. יכול להיות שיש להם כבר את הנתונים על הלקוחות ואז הם לא יבקשו, ומאלה שאין להם הם יבקשו.

אבל אתם נותנים את הערבות? אתם אמורים לוודא שלא מבקשים מהם תוכנית עסקית. מה זה "הבנקים"? אתם מקציבים מיליארדים בערבות ממשלתית. לא נתתם הנחיה לפטור אנשים מתוכנית עסקית או מתזרים מזומנים עתידי? זו אחת הטענות העיקריות שמגיעות אלינו.

- - - הוא אומר: העברנו את זה לבנקים.

אבל זו לא תשובה.

חברים, אני רוצה לחדד. דיברנו בשבוע שעבר ביום שלישי. אמרתם: לא יכול להיות שמגישים שאלון ותוכנית עסקית. עכשיו אנחנו אומרים לכם: לא מגישים שאלון ותוכנית עסקית. אתם אומרים לי: איך יכול להיות שלא מגישים שאלון ותוכנית עסקית?

לא אמרנו כך.

לא זה מה שאמרתי. רציתי לוודא שאכן לא מגישים.

אני מציג את התהליך. אם יש הערות ביניים מן הסוג הזה אולי נחכה איתן.

חברי הכנסת, הדיון באמצעות הזום אי אפשר לנהל אותו עם הערות ביניים. אין ברירה, אתם תצטרכו להאזין לו עד הסוף. תרשמו לכם את ההערות ובסוף תתייחסו.

לגבי המסלול הירוק – זה התהליך. בהמשך להערת הביניים, וזה המשפט הבא שלנו: אנחנו מבצעים בקרות מכיוון שבתוך התהליך הזה אנחנו משאירים נציג ציבור מטעמנו שנמצא בוועדות האשראי ועושים בקרות גם על תיקים שנדחו. אנחנו נמצאים בתוך התהליך ואז אנחנו בטח מבינים את הסיכון – למי שזרק קודם הערה על הסיכון. כמובן שאנחנו מבינים את הסיכון. מצד שני, אנחנו מניחים על השולחן הסכם שגם מגדיר את הסיכון עבור הבנקים.

מדובר בהלוואה, לא במענק, והיא בטח ובטח נבדקת לפי הקריטריונים שצריכים להיבדק. כאן דילגנו על שלב הבדיקה בהתחלה כדי לקצר את לוחות הזמנים. נציג מטעמנו יישב בוועדת האשראי ויהיה שותף לקבלת ההחלטות. זה ברוב ההלוואות כנראה, יותר מ-50% מן ההלוואות.

בהלוואות הקטנות יותר – ושוב, אתם העליתם את זה גם בדיון ביום שלישי – אתם אמרתם 150,000, אנחנו שמנו 350,000. הסמכות תהיה של הבנק. אנחנו נבצע פיקוח על ההחלטות.

זה בעניין המסלול הירוק – הבירוקרטיה שבוטלה וזמני הטיפול שקוצרו כך שהבנק יעמיד מענה תוך שבעה ימי עסקים ולא תשעה ימים ועוד חמישה ימים כפי שהיה קודם.

מה שהיה הוא או חמישה ימים למי שמטופל בדרך אחת, או תשעה ימים דרך הבנק. זה לא היה תשעה פלוס חמישה, לא כך הצגתם את זה. אתם הצגתם את זה: בין חמישה לתשעה. אז לא צמצמתם אלא שמתם משהו באמצע, שבעה. או שהצגתם באופן מוטעה לוועדה, הטעיתם את הוועדה בפעם הקודמת.

אני מקווה שלא, אבל גם אם הוועדה הבינה אחרת אז אני מבקש לתקן.

הגוף המתאם במסלול הקודם – שכבר לא רלוונטי היום אז אני חושב שלא נאריך בנושא הזה – הוקצו לו חמישה ימים כדי לקלוט את המסמכים, לעבד את הבקשה ולהגיש מסמך מעובד לבנק, ולבנק היו תשעה ימים.

לא כך הצגתם את זה בפני הוועדה במסמך כתוב.

יכול להיות.

לא "יכול להיות". זה מה שקרה. משרד האוצר והחשב הכללי שלח מסמך מוטעה ולא נכון לוועדה.

לא נכון. אני שלחתי את המסמך, אדוני היושב-ראש. זה לא נכון.

גם הצגתם את זה כך בפעם הקודמת. יושבים פה כל חברי הוועדה, מהיועצת המשפטית, דרך מנהל הוועדה ועד כל חברי הכנסת וכולם הבינו שזה או חמישה ימים או תשעה ימים.

אוקיי, אז עכשיו זה שבעה ימים בכל מקרה. בסדר? זה לגבי הבירוקרטיה והזמנים.

שבעה ימי עסקים או שבעה ימים?

ההסכם נמצא כבר אצל הבנקים מאתמול. אנחנו מהבוקר מתקנים את הסעיפים הרלוונטיים שדורשים תיקון בהתאם להערות של הבנקים. בסוף זאת עסקה בינינו ובין הבנקים. אנחנו נחתום על ההסכם היום.

זה שבעה ימי עסקים?

עד שבעה ימי עסקים.

זאת אומרת שלא תתקבל אף הלוואה לפני ערב פסח.

אני לא בטוח מכיוון שכבר כרגע – עוד רגע אתן את הכמויות – יש הלוואות שנמצאות אצל הבנקים, כבר אתמול אושרו עוד הלוואות, ואציג את הנתונים. יכול להיות שיספיקו לפני פסח ויכול להיות שלא, אני לא יודע להתחייב על זה.

הבנקים מאשרים עוד לפני חתימת ההסכם אתכם?

שוב, זאת הלוואה ולא מענק. לא מחלקים אותה כלאחר יד אלא בודקים אותה לפני העמדת ההלוואה.

לגבי הריביות – אנחנו נישא בתשלום הריבית בשנה הראשונה. הריבית כנראה תהיה לפחות ממוצע של 1.5% מעל הפריים לגבי כל אוכלוסיית יעד: קטנים, בינוניים וגדולים. זאת גם בשורה משמעותית מכיוון שזה אחוז וקצת, פחות ביחס לממוצע שאנחנו מכירים היום.

לגבי הכמויות – עד היום הוגשו 3,434 בקשות. אושרו והועברו לבנקים 367 בקשות. הבנקים דנו ב-40 בקשות ואישרו עד כה 25 בקשות בסכום של 7.2 מיליון ש"ח. זה ביחס לפרסום שהיה אתמול.

כמה בקשות הוגשו עד עכשיו?

הוגשו 3,434 בקשות. 367 בקשות הועברו לבנקים ממשרד האוצר.

כלומר 3,000 לא הועברו.

משרד האוצר בדק רק 10% מן הבקשות עד עכשיו. מתוך 10% הבקשות שנבדקו והוגשו פחות מ-10% אושרו על ידי הבנקים בפועל, ועוד 10% נמצאים בבדיקה. אתה יודע, זה מזכיר את הגרף של הקורונה, אני חייב לומר.

אל תתרגשו, כי אם לא נותנים להם זמן פרישֹה, אני לא מכירה עסקים קטנים שיכולים להחזיר בין 1,700–2,000 שקל בחודש. הכול טוב. הם יקרסו רק מן ההלוואות.

לא, הם יכולים לתת שם גרייס.

אנחנו נותנים גרייס של שנה וההחזר הוא תוך חמש שנים, אני מזכיר.

בואו נחזור לנתונים של הבקשות והאישורים: 3,434 בקשות הוגשו.

367 בקשות הועברו לבנקים. דנו ב-40 בקשות ואושרו 25 בקשות בסכום של 7.2 מיליון ש"ח.

זאת אומרת: 3,400 הוגשו ו-25 אושרו, זה החשבון.

במשך כמה זמן כל התהליך שאתה מתאר, כמה זמן הוא נמשך?

עמית, לגבי המספרים יש לי שאלה. אמרת לפני רגע שאתם כבר לא בודקים את הבקשות בכלל אז למה לא העברתם את כל הבקשות? למה לא הועברו לבנקים 3,434 בקשות?

זה בדיוק הנקודה. אנחנו עכשיו חותמים עם הבנק על ההסכם ומיד מעבירים לו את הבקשות. הרי כל עוד אין הסכמים מול הבנקים אני לא יכול להעביר להם את הבקשות בתנאים החדשים.

אז איך העברת 367 בקשות?

קלטנו 3,434 בקשות במסלול הקודם.

אבל בואו נעשה סדר, אדוני היושב-ראש, מכיוון שאני חושב שיש פה כמה נקודות שחשוב לשים עליהן דגש.

קודם כול, נתנו מענה מהיר לצורך דרך התקשרות קיימת בקרן עסקים קטנים שאתם מכירים. הנחנו שם מסלול ייעודי, שיפרנו שם את התנאים, מתחנו עד הסוף את מה שאפשר במסגרת ההסכמים. 3,434 הבקשות שעליהן דיברנו קודם נקלטו בתהליך ההוא.

יש לנו הסכם שנחתום עליו היום, בלי נדר, מול הבנקים, וכאשר ההסכם הזה ייחתם יעופו קדימה לבנקים 3,400 בקשות, או לצורך העניין הבקשות שעוד לא עברו, 3,100 בקשות. הדברים האלה יועברו מיד לבנקים, וכל בקשה שתיקלט מכאן והלאה תועבר לבנקים ישירות עם תשעה שדות פשוטים של שם העסק ופרטי בקשת ההלוואה, איזה בנק אתה רוצה, באיזה סניף ומה הסכום. אנחנו נשגר את זה לבנק. אם העסק ירצה גם ילך לבנק לעשות את זה.

לבנק כרגע יהיה חופש פעולה בתהליכים, שוב: מבוקר על ידינו. הוא יצטרך לתת מענה ללקוח תוך עד שבעה ימי עסקים. אני מניח שבהרבה מקרים, מכיוון שמדובר בלקוחות של הבנק ממילא, הזמן עשוי להיות אפילו קצר יותר, אבל אני לא רוצה להתחייב, בטח לא בשם הבנקים. אז קחו את הדברים האלה בפרספקטיבה הזאת.

לגבי התקופה שאנחנו מדברים עליה – אלה הבקשות שנקלטו לפני עשרה ימי עבודה, הן הועברו, נידונו וטופלו בעשרה ימי עבודה, אלה המספרים. הכמות היא גבוהה מאוד. עכשיו אני מקווה שגם אפשרנו לעסקים לקבל מענה מהיר יותר. אז קודם הבקשות שנמצאות כרגע יועברו קדימה לבנקים כדי לחסוך את הזמן בהתאם למנגנון החדש שהצגנו עכשיו.

תודה. ראשית, אני רק אומר לחברי הכנסת: זה בסך הכול היה דיווח. יש כאן שני דברים שאנחנו נבקש ממך, גם לדיווח שאנחנו נתחיל לבקש אותו מידי יום.

אחד, ואת זה אני מבקש ממנהל הוועדה: אני רוצה בכל יום לקבל דיווח בכתב מן החשב הכללי כמה בקשות הוגשו. קחו את הגרף של הקורונה. אני לא יודע למה, המספרים פה נראים לי די דומים. מספר הבקשות שאושרו זהה למספר הנפטרים מן הנגיף, ואלה שבבדיקה זה מספר המונשמים. חבר'ה, להגיד: הצלחנו לאשר 25 בקשות במשק הישראלי – עפאס, נראה לי קצת לעג לרש. זה אומר שאתם אישרתם פחות מ-1% ממה שהוגש. אבל לא משנה. ניתן לכם את האפשרות להראות שזה משתנה, אבל השינוי הזה חייב להיות משוקף, והוא יהיה משוקף באתר הוועדה. אני מבקש בכל יום להעלות לאתר הוועדה טבלה: כמה בקשות הוגשו באותו יום, כמה בקשות אושרו באותו יום, וכמובן גם נתון שסוֹכֵם את סך כל הבקשות שהוגשו וסך כל הבקשות שאושרו עד לאותו רגע.

בנוסף אני מבקש ממך לדבר היום עם נציג איגוד הבנקים. נעשה גם על זה מעקב. אבקש להעלות אותו מחר, רק לדיווח מנציג איגוד הבנקים, שיורידו את ימי העסקים לאישור הבקשה לשלושה ימי עסקים. דווקא בגלל שהם מחויבים, ורוב הלקוחות שלהם הם כבר לקוחות של הבנק, אין שום סיבה לעיכוב. תבינו: אנחנו מדברים על שבעה ימי עסקים, אתם תחתמו על ההסכם היום. הפעם הבאה שהעסק יוכל לראות את הבנק תהיה אחרי פסח. אני מניח שלרוב העסקים חשוב לקבל את ההלוואה הזאת לפני 10 בחודש, ואפילו עוד לפני ערב פסח, כדי שהם יוכלו לשחרר את מה שהם צריכים לשחרר לספקים שלהם עוד לפני פסח.

כמובן שאני מצפה לקבל תשובה על המכתב ששלחנו בעניין ועדות החריגים.

אני מבקש לקבל תאריך ותשובה לשאלה מתי תהיה קרן לעסקים מעל 400 מיליון. הרי זה היה אחד הדברים שדיברנו עליו בדיון. נבקש אותו.

אנחנו כבר עובדים על זה.

זה מה שאמרתם בשבוע שעבר.

אמרו לך את זה בשבוע שעבר כאשר היה רעיון על השולחן, ועכשיו אנחנו עובדים בשביל להוציא אותו אל הפועל. זה עדיין מנגנון חדש.

חבר'ה, אתם חייבים להבין את האירוע שאתם נמצאים בו. אתם צריכים להוריד בירוקרטיה. אז תעשו את ההסכמים קצת יותר רזים, אז לא יהיו לכם 200 ניירות בהסכם, יהיו לכם שני עמודים בהסכמים האלה. כולם צריכים להבין את האירוע הזה. האירוע הזה מחייב גם מהירות תגובה. אם לא תגיבו מהר ביכולת לספק אשראי והלוואות לעסקים לא יהיו עסקים אחר כך, זה המשמעות.

אני לא רוצה לפתוח את זה עוד כי זה לא דיון עם החשב הכללי.

החשב הכללי הבטיח לנו קרן מיוחדת למגזר השלישי, מסלול מיוחד תוך יומיים. איפה זה?

נכון. תתייחס לזה, עמית, בבקשה.

לגבי המגזר השלישי אנחנו עושים שני צעדים קדימה. אנחנו נאפשר שני מסלולים מיוחדים לעמותות החברתיות והקטנות בתחומי הרווחה, הבריאות והחינוך. בשני המסלולים האלה נאפשר להמיר את הדרישה לערבויות בהתחייבויות, או לא לדרוש ערבויות כלל, או להעמיד בטוחה מצד ג'. פרשנו כאן את כל האפשרויות בשביל לתת מענה גם לאוכלוסייה הזאת. ישבנו עם הצוות שלנו בעניין הזה ודיברנו גם עם האנשים בשוק. הבשורות האלה אמורות להכניס גם אותם אל תוך הקרן שלנו.

אני רוצה רק לספר לכם נתונים. שאלתם על העמותות גם בישיבה הקודמת. בארבע השנים בהן פועלת הקרן של העסקים הקטנים פנו עד עכשיו רק 160 עמותות ו-93 עמותות קיבלו הלוואות. הן לא השתמשו בכלי הזה. אני ממש מקווה שהן יוכלו להשתמש בו עכשיו בצורה הרבה יותר רחבה כי הנחנו פה כלים הרבה יותר מקלים ביחס לאוכלוסיות הללו.

כמה עמותות פנו עד עכשיו?

עד עכשיו לא פנתה ולו עמותה אחת, למיטב ידיעתי.

ממתי המסלול הזה בתוקף? מתי העמותות יכולות לפנות אליכם?

מרגע שנחתום על ההסכם, היום אני מקווה.

כלומר המסלול עוד לא יצא לפועל, מיכאל.

עמית, מתי יבוא הרגע שהעמותות יוכלו לפנות? ובאיזו דרך?

קודם כול העמותות יכולות לפנות גם היום, גם אתמול וגם לפני שנה. הן לא פנו.

אבל אין להן ערבויות אישיות, הן לא יכולות. אתה אמרת את הבעיה. אמרתם שאתם תנתחו את החסמים.

אני גם פתרתי את הבעיה מכיוון שחלק מן החסמים הוסרו עוד קודם. הן עדיין לא פנו. הן יכולות לפנות כבר אתמול, ואם הן רוצות לחכות למסלול החדש של קרן קורונה אז הן יכולות לפנות החל מהיום בצוהריים, אחרי שנחתום על ההסכם עם הבנקים, ביחד עם כל יתר האוכלוסייה.

הם פונים לבנק או אליכם?

אותו תהליך. הם מזינים בקשה או אלינו או שולחים נציג לבנק ומבקשים הלוואה.

ממחר עמותות ומלכ"רים יכולים לפנות במסלול מעודכן שמותאם להם?

אמרתי: ההסכם ייחתם היום, והחל מן החתימה הם יוכלו לפנות אלינו.

נשמח שתעדכן פה.

תודה, מיכאל. חברת הכנסת קרן ברק, רצית לשאול משהו, ואחר כך מנסור עבאס ישאל והוא יענה.

אני רוצה להבין. היום אחר הצוהריים אתם עושים את ההסכם עם הבנק, שהכול עובר לבנק. מה התנאים הפנימיים? מה התנאים בתוך ההלוואה הזאת? מה מצב הערבות האישית למשל?

התנאים הם: 85% ערבות מדינה, 5% בטוחה של הלווה, במקום 10% שהיו עד היום, ו-10% חשיפה של הבנק. הלוואות עד 500,000, או 8%, לפי הגבוה, ולא יותר מ-20 מיליון שקלים. פתחנו את האוכלוסייה לכל העסקים.

שאלתי על הערבות האישית.

לגבי ערבות אישית – הורדנו את הדרישות ואמרנו את הדבר הבא: שתהיה הקלה כך שהערבויות האישיות לא יעלו על הערבויות האישיות שקיימות ללקוח בבנק. אם אין ערבויות אישיות בבנק אנחנו גם לא נבקש ערבויות אישיות, ואם יש ערבויות אישיות אז הן ממילא קיימות ולא צריך לדרוש אותן בנוסף.

אני רוצה לחדד בעניין הזה, אני רוצה להשיב. מדובר בלפחות 300,000 עוסקים מורשים שהם בהגדרה גם הלווים בהלוואה. שאלת הערבות האישית בכלל לא רלוונטית. השאלה רלוונטית לגבי חברות וגופים מאוגדים אחרים, ושם אנחנו משווים את הדרישה בהתאם למה שקיים אצל הבנק.

תן לי לסיים את השאלות. אני לא מצליחה להבין.

אני רוצה לעבור למשה ברקת, המפקח על רשות שוק ההון והביטוח. זה פשוט לא דיון עם החשב הכללי.

זה מאוד מאוד חשוב. אני רוצה להבין: אם אני צריכה עכשיו למשכן את הבית שלי בשביל לקחת הלוואה, לא אעשה את זה. אתה אומר: מי שאין לו ערבויות לא צריך בכלל ערבויות; מי שיש לו ערבויות הן נשארות. זאת אומרת, אין בכלל הליך לערבות אישית כי מה שיש קיים ומה שאין לא קיים. כלומר זה בכלל לא נכנס לבקשה. זה מה שאתה אומר?

קודם כול, משכוּן של בית זה סוג של בטוחה, וערבות אישית זה דבר אחר. אלה שתי בטוחות שונות. זה לא קשור.

אם זה קיים.

הדבר הנוסף, מה שאמרתי, ואני חושב שהוא די פשוט להבנה: אנחנו מקלים בערבויות האישיות כך שהן לא יעלו על הערבויות האישיות שקיימות ללקוח. זה ברור מאוד.

הן כבר קיימות אז אין בקשה חדשה, זה מה שאני אומרת. מה שיש יש.

כן, קרן. אם יש לו ערבות אישית בבנק אז כבר יש לו ערבות אישית.

ועוד משהו אחד: לא צריך רואה חשבון באמצע? לא צריך מתווכים? לא צריך כלום? כל אחד ממלא משהו פשוט?

זאת הערה חשובה מאוד. התשובה היא שלא צריך אף אחד.

לא רואי חשבון, לא מתווכים, לא חברות, כלום?

לא צריך כלום.

כל אדם ממלא טופס פשוט? בסדר גמור. מעולה.

יש הבדל בין דיווח לבין דיון. חבר'ה, זה דיווח.

הוא צריך לדעת מה שם העסק שלו ומאיזה בנק הוא רוצה לקחת הלוואה.

עמית, תודה. שאלה אחרונה של מנסור עבאס.

חשוב לעשות ביקורת על כל שלב מאז הגשת הבקשה ועד קבלת ההחלטה: אישור או דחייה. אני מסתכל פה ורואה שנבדקו 40 בקשות והתקבלו פחות משני-שלישים.

זה בדיוק מה שאנחנו נעשה כאשר נתחיל לראות את הנתונים מידי יום. יהיה לנו לוח תוצאות.

יותר משליש מן הבקשות נדחו סופית. אז או שאנחנו שולחים אותם לשוק האפור או שאנחנו אומרים להם: תסגרו את העסק ותכריזו על פשיטת רגל.

זה דיון אחר. זה לא מולו ברמת הדיווח.

למה הבקשות הללו נדחו?

ברגע שיהיו לנו הנתונים נוכל לקיים על זה דיון יותר מושכל.

עמית מרזאי, תודה רבה. אני מצפה לקבל את הדברים כתובים כבר בסוף היום, מה אושר ומה לא אושר. תודה.


הישיבה ננעלה בשעה 11:15.