פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-ושלוש

הכנסת



2

30/03/2020


מושב ראשון



פרוטוקול מס' 3
מישיבת הוועדה המיוחדת להיערכות מערכת החינוך והחינוך המיוחד, לרבות לשנת הלימודים הבאה
יום שני, ה' בניסן התש"ף (30 במרץ 2020), שעה 12:00

הלימוד המקוון – תכנים, קשיים ומשוב

חברי הוועדה: ניצן הורוביץ – היו"ר
עומר ינקלביץ'
יבגני סובה
אורלי פרומן

משתתפים באמצעים מקוונים: שמואל אבואב - מנכ"ל המשרד, משרד החינוך

עופר רימון - סמנכ"ל תקשוב טכנולוגיה ומערכות מידע, משרד החינוך

אתי סאסי - מנהלת אגף א חינוך יסודי, משרד החינוך

יפה בן דוד - מזכ"לית הסתדרות המורים

נמרוד פפרני - יושב ראש, מועצת התלמידים והנוער הארצית

שרף חסאן - ראש ועדת המעקב לענייני החינוך הערבי, ועדת המעקב של ערביי ישראל

זאב גולדבלט - מנכ"ל, הנהגת ההורים הארצית

סמיר מחאמיד - ראש עיריית אום אום אל פחם, מרכז השלטון המקומי

נועה אלפנט - מנהלת קשרי ממשל בגוגל ישראל

מנשה לוי - יו"ר התאגדות המנהלים, התאגדות מנהלי בתי"ס

סמדר מורס - מנהלת בית-ספר, תל-אביב

יהודית גידלי

אסתר מימון


הלימוד המקוון - תכנים, קשיים ומשוב

צוהריים טובים לכולם, שלום לכולם מהכנסת. אנחנו בישיבה של הוועדה המיוחדת לענייני היערכות מערכת החינוך, ישיבה שנייה, אני לא יודע עוד כמה זמן הוועדה הזאת תימשך בראשותי, זה תלוי בקואליציה. בכל מקרה, אנחנו לא מבזבזים את הזמן. היום הדיון השני שאנחנו מקיימים בוועדה, והוא יעסוק בנושא החינוך המקוון.

בתחילת הדיון יצטרף אלינו מנכ"ל משרד החינוך, שמואל אבואב, שכבר נמצא איתנו בזום מהמשרד. שלום שמואל, צוהריים טובים לך.

שלום וצוהריים טובים.

תודה שאתה איתנו. אחר כך יצטרפו רבים אחרים, יש לנו הרבה מוזמנים: אנשי משרד החינוך מורים, רשויות מקומיות, ראשי ערים, תלמידים, מורים, אנשי טכנולוגיה וכו'. אני מקווה שנצליח לשמוע את כולם, כי זה נושא גדול.

הדיון שאנחנו מקיימים כאן היום בכנסת מתקיים בעוד עשרות פרלמנטים בעולם. זאת בעיה שכל העולם מתמודד אתה היום. קיבלנו את הנתון הזה הבוקר ממרכז המחקר והמידע של הכנסת. 186 מדינות בעולם עם יותר מ-1.5 מיליארד תלמידים סגרו את בתי הספר ומערכות החינוך. זאת אומרת, הבעיה שאנחנו מתמודדים אתה קיימת כמעט בכל מדינה ומדינה, ובטח במדינות המתקדמות, שיש בהן מערכת או הבנה או מוכנות של למידה מרחוק.

אני חייב דווקא לומר, לפי הסקירה של הממ"מ, שהמדינה שהכי ערוכה ומקיימת את זה בצורה אולי הכי טובה, לפחות לפי הנתונים, זו דווקא סין. יש שם פשוט תמיכה ממשלתית קודמת בדיגיטציה של חומרי לימוד. יש שורה של חברות עסקיות שעוסקות בחינוך דיגיטלי, ויש גם מסורת סינית מאוד ותיקה של גישות פדגוגיות, שמטפחות שינון ולמידה עצמית, וכל זה היה הבסיס למה שהם הפעילו בתקופת הקורונה. אז אפשר גם ללמוד מהם.

עוד מדינות שעושות את זה בצורה טובה זה פינלנד וגם מדינות שונות בארצות-הברית, אבל לא כולן.

בקיצור, אנחנו בדיוק באותה דילמה שהיום יש להמון מדינות ולהמון מערכות חינוך בעולם, איך לקיים את הלמידה הזאת מרחוק בצורה טובה, איך לתת בה תכנים ראויים, איך להגיע לאנשים שאין להם גישה מרחוק למערכות אינטרנטיות, לציוד מחשבים וכו', ובארץ יש לנו כמה וכמה מגזרי אוכלוסייה כאלה, ואיך מבטיחים את זה לאורך זמן – על כל השאלות האלה אנחנו ננסה לענות היום בוועדה.

יש המון שאלות שמגיעות מהציבור. אני רק אגיד שאת הדיון הזה אנחנו מעבירים גם בערוץ הכנסת, אפשר לראות שידור ישיר, וגם בעמוד הפייסבוק שלי, ושם גם אפשר לרשום שאלות, ומדי פעם בדיון אני אקרא שאלות שמגיעות מהציבור דרך הפייסבוק.

כאמור, אנחנו נתחיל עם מנכ"ל משרד החינוך, שמואל אבואב. שמואל, אולי בהתחלה גם כמה מילים כלליות לפני הלימוד המקוון על ההיערכות שלכם, מערכת החינוך עכשיו בתקופת הקורונה, איך אתם מסתדרים, ואחר כך אולי ספציפית על החינוך המקוון שהוא מוקד הדיון שלנו היום. בבקשה, שמואל.

צוהריים טובים לאדוני היושב-ראש ולכל משתתפי הדיון בוועדת החינוך של הכנסת. ביום שישי, ה-13 במארס, הוחלט לסגור את מערכת החינוך במדינת ישראל, וביום ראשון, הסמוך לכך, ב-15 במארס, המורים התחילו ללמד לימוד מקוון.

אנחנו מדברים על 2.3 מיליון ילדים ששינו את שגרת לימודיהם בבית-הספר, 180,000 עובדי הוראה, 5,100 בתי ספר, 20,000 גנים וכמעט 75,000 כיתות, שהיו מורגלים כולם בשגרת לימודים, ועברו בבת אחת, מיום שישי ליום ראשון, לשגרה אחרת.

פתחת, אדוני היושב-ראש, בסקירה עולמית, ובכל יום אנחנו חלק ממערך מנטר של שיתוף פעולה של מדינות העולם. ידעתי על 184 מדינות ששגרת הלימודים חדלה בהן והן סגרו את כל מוסדות החינוך. יש מדינות מעטות, מעטות בלבד שממשיכות שגרה של לימודים מרחוק באופן מערכתי.

באיזו שיטה מערכת החינוך במדינת ישראל עובדת בלמידה - - - המורים והגננות? שלא נשלה את עצמנו ונשוב ונקבע את זה יותר ויותר בתודעה שאין למידה מרחוק ללא אנשי החינוך.

צריך להביע הערכה גדולה על המעבר החד שהמורים עשו. הם מורגלים בלמידה בד' אמות הכיתה, הם מורגלים בלמידה בשיעורים כפי שהמערכת עובדת 70 שנה, ובתוך ימים ספורים הם עברו ללמד מרחוק.

המרכיב השני בנוי על הקשר של המורה ועל שגרת לימודים מביתו. זה הנדבך השני, מערכת של שידורים לאומית. בנינו בתוך שבועיים 30 אולפנים בתל-אביב, בכפר סבא ובהרצליה, ומיום ראשון, כשהתחלנו את שגרת הלימוד מרחוק, הצלחנו לשדר שיעורים מקוונים בנוסף לעבודת המורים, מכיתה א' ועד י"ב, בעברית ובערבית. היינו צריכים לגייס מיידית מורים, ליצור את האולפנים ולייצר סדר-יום נוסף לסדר-היום של המורים. בכל יום אנחנו שולחים את מערכת השידורים להורים ולמורים, ותיכף נדבר על ההיקפים של הצפיות.

הזירה השלישית אלו אתרים שיש בהם חומר מקוון, שיש בהם חומר דיגיטלי, כשהתלמידים יכולים להיכנס לאותם 24 אתרים ולעשות שימוש מחובר לתכנים הלימודיים, לא רק לחומרי העשרה והרחבת הידע והדעת, אלא לחומרים מקוונים שקשורים לתוכניות הלימוד.

והזירה האחרונה, שעל פיה בנויה האסטרטגיה של למידה מרחוק, זה טיפ המורה. כל מורה מכל מקום יכול להיכנס למרחב הפדגוגי, להיכנס לתיק המורה, להקליד את שכבת הגיל, את תוכנית הלימוד והיא נפרסת לפניו.

מה הצלחנו בשבועיים ויומיים שחלפו מאז סגירת מערכת החינוך? כפי שאמרתי, הקמנו את האולפנים, שידרנו מהם ואנחנו משדרים מהם בזמן שאנחנו מדברים פה, עד עכשיו כ-800 שיעורים. בכל יום צופים ונכנסים לשידורים האלה כ-500,000 תלמידים.

היכן אפשר לצפות? בטלפון, במחשב וגם בטלוויזיות, כשהצלחנו להגיע להסדרים עם חברת פרטנר, עם חברת סלקום, וכעת על המדוכה, ואני מקווה שבתוך יום זה ייסגר, גם חברת הוט, כך שלילד יש שלוש זירות, שלושה מקומות שבהם הוא יכול לצרוך את שגרת הלימודים: פלאפון, מחשב וטלוויזיה. המורים שנרתמו במלוא העוצמה בכדי להעביר את השידורים הם כ-500 מורים.

הזירה השנייה, כפי שאמרתי, זו זירת התוכן הדיגיטלי. כמה נכנסו לאותם אתרים? במצטבר, עד יום האתמול, 12 מיליון כניסות, בממוצע 1.2 כניסות ביום לאותם אתרים, וכאשר מדברים במשתמשים בודדים זה כ-520,000 תלמידים נכנסים לאתרים האלה מדי יום.

ניסינו, זה לא פשוט וזה מורכב לעבור את המעבר הזה, לא לפספס את האוכלוסיות הייחודיות. לכן בחברת המיעוטים, בחברה הערבית, הקמנו אולפנים גם בערבית. לא אמרנו: עד השעה 14:00 לומדים את השפה הזאת ומשעה 14:00, משמרת שנייה, לומדים את השפה השנייה. מדי one. למרות הקושי והמורכבות הקמנו אולפנים דוברי שפה, ומורים דוברי השפה הערבית מתייצבים ומעבירים את השיעורים.

החברה החרדית – אתגר גדול מאוד – הם לא משתמשים בתשתית המקוונת של המחשבים. לא אמרנו שזו בעייתם ואין לנו פתרון, ניגשנו מיידית ללמידה מקוונת באמצעות הפלאפונים, ותיכף אני אסביר את המספרים.

האוכלוסייה השלישית, אוכלוסייה של ילדים במצוקה – מצאנו את עצמנו עם 2,000 ילדים שאין להם משפחה, הם באו לארץ בפרויקט נעל"ה, עוד מאות ילדים אחרים שאין להם עורף משפחתי, הם היו בשגרת חייהם בכפרי הנוער ובפנימיות, ונאלצנו להשאיר את כפרי הנוער ואת הפנימיות, שנכון להיום יש בהם 2,265 ילדים. חלק מילדי נעל"ה שבו לביתם בחו"ל, החלק האחר נותר פה בפנימייה. ואותם ילדים שלא יכולים להישאר בבית כי אין להם עורף, או ילדים שראינו שדברים לא טובים קורים להם, הפנינו אותם מחדש לכפרי הנוער והפנימיות.

האוכלוסייה הבאה זו אוכלוסיית החינוך המיוחד, ועוד נייחד לה דברים נוספים.

אם אני מסכם את הפרק הזה, בנינו את כל המהלך על מורים, על אולפנים משדרים, על אתרים מקוונים ועל תיק מורה נגיש לכל מורה בכל רגע נתון שייחשף לכל התוכניות עצמן.

דיברתי על אוכלוסיית החרדים. קווי הטלפון הייעודיים הם התחליף לאינטרנט של הציבור האחר. כ-200,000 תלמידים משתתפים בשיעורים טלפוניים. יש כ-12,000 חומרי למידה, או שמורה מעביר און-ליין בטלפון את השיעור או שיש שיעורים מוקלטים.

בנוסף לעובדה שדיברתי על ילדים בכפרי הנוער, המשכנו להפעיל 14 מרכזי חירום שבהם יש 250 ילדים, פתחנו 129 מועדוניות בכדי - - - ילדים במצוקה, הילדים שקשה להם לקחת חלק בפעילויות, ב-45 רשויות, שבהן יש 2,000 ילדים.

החינוך המיוחד זה האתגר הגדול והרגיש שמעסיק אותנו מאוד מאוד, איך הילדים שנמצאים בשגרת ימיהם במוסדות החינוך המיוחד ובכיתות של החינוך המיוחד, וכרגע נמצאים בד' אמות ביתם – איך אנחנו מאפשרים לשמור על קשר, איך אנחנו מאפשרים טיפול מרחוק, איך מאפשרים הפגה, שהילדים האלו באים למרכזים, ואיך יוצרים מוקד שאפשר לפנות אליו. על כל הדברים האלה עוד נרחיב, אם תרצה, אדוני היושב-ראש, עם אנשי החינוך המיוחד נמצאים אתי.

הזירה הבאה היא הזירה של השירות של הייעוץ החינוכי והפסיכולוגי. 2,631 יועצים חינוכיים קיבלו הודעות מהמורים. למה הקשר של המורים והלמידה מהמורים היא כה חיונית והיא לא תסולא בפז? אין שום תחליף, לא באולפנים ולא בשיעורים מקוונים, לקשר הבלתי אמצעי שיש למורה. עצם העובדה שהמורה בבוקר יוצר שגרת למידה אצל הילד, הוא יכול גם לנטר ולעלות על בעיות שיש לילדים.

אספנו 33,000 בעיות שנוצרו אצל ילדים: מצוקות של חרדה, של מצב כלכלי של ההורים, מצוקה משפחתית, מצוקה של בדידות. ולכן כל המערך של השירות של הייעוץ החינוכי והפסיכולוגים עושים את זה בצורה מנוטרת, בצורה מקוונת, בשיחות, מכוונים גם את ההורים. הפניות הגיעו אלינו, הן מאנשי חינוך, הן מהורים, ולכן פרסנו את המערך הזה בכדי לתת מענה עד כמה שניתן.

והזירה האחרונה, ובזה אני מסכם, אדוני היושב-ראש, זאת הזירה ההתנדבותית והפעילותית של בני הנוער. זו שעתם המשמעותית והחשובה של בני הנוער, לא רק להיות ספונים בבעיות הקורונה, אלא דווקא לגלות גילויים של מנהיגות ואחריות חברתית, ולכן פנינו לכל תנועות הנוער לעשות שינוי בדרכי הפעלת תנועות הנוער, לעבור לפעולות מקוונות, שכל מדריך ייצור קשר עם החניכים שלו ויעביר פעולות בצורה מקוונת.

בני הנוער נרתמו להפעיל את כל המערך, יחד עם הש"שינים בשנת השירות – את כל המערך של העובדים החיוניים. ביותר מ-60 מקומות היום בארץ יש מערך שמחזיק את הילדים של אותם עובדים חיוניים, שנדרשים להתייצב יום-יום למשמרת העבודה בבתי החולים ובמערכת הבריאות, והם מפעילים את כל המערך הזה. בני הנוער יוצרים קשר עם קשישים ומלווים אותם. מי שצריך קניות, מי שצריך תרופות ומי שצריך סעד וקשר, בני הנוער עושים את זה, ואפשר לגולל יריעה גדולה ורחבה מהעשייה של בני הנוער.

כל האתגר הגדול הוא איך בבת אחת לעבור משגרת חיים שכולנו מורגלים בה למצב שכולם נמצאים בבתים, ובכל זאת מניעים גלגלים של שגרה גם במצב של חירום. סוג של שגרת לימודים מסוימת, לא בת השוואה לשגרה שאנחנו מורגלים בה, סוג של סדר-יום חברתי, סוג של מתן מענה, עד כמה שניתן וצריך. ובזה אני אסיים, וזה מערך הבגרות.

היות שלא תהיה אתנו כל הדיון ונשחרר אותך לענייניך הדחופים, יש לנו פה כמה שאלות. אני אתחיל עם שתי שאלות. אחר כך אם יצטברו שאלות, אולי אפילו נעלה אותך לקראת הסוף, אם תהיה איזו שאלה שנחשוב שאתה יכול לתת לה תשובה, למרות שיהיו אנשים מהמשרד תיכף פה בהמשך.

שאלה ראשונה, וזה דבר שחוזר על עצמו בהמון פניות ציבור שאנחנו מקבלים בנושא הזה, זה פתרונות או היעדר פתרונות ספציפיים לאוכלוסיות שיש להן פער דיגיטלי. זאת אומרת, אתה דיברת על טלוויזיה בעיקר, אבל למשל אם אנחנו מדברים על המגזר הבדואי, דומה שיש שם קושי גדול בנושא הזה. האם תוכל יותר לפרט איך אתם עושים את החינוך המקוון או את הלמידה מרחוק? התייחסת לזה, אבל תן קצת יותר פרטים, כי זה חוזר על עצמו בכל השאלות של הציבור אלינו, שמרגישים שאין מענה מספיק לאוכלוסיות שאין להן גישה למחשבים, לאינטרנט ולדברים מהסוג הזה.

אני רק אביא פה למשל נתון שיש לנו בנושא הזה. ב-24% ממשקי הבית בישראל אין חיבור לאינטרנט, ב-15% אין מחשב. למשל במשקי בית יהודים – 78% מנויים לאינטרנט, לעומת 48% במשקי בית ערבים. איך מסדרים את העניין הזה?

שאלה נוספת שהיא לא בעניין החינוך, הלימוד מרחוק, אבל בכל זאת אני חייב לשאול אותך, כי היא שאלה מרכזית. מה הצפי שלך לגבי חידוש הלימודים בכלל במערכת החינוך? אתמול אמר מנכ"ל משרד הבריאות שהוא חושב שאחרי פסח לא יתחדשו הלימודים. אנחנו מדברים על חידוש לימודים רק בספטמבר, אם כך.

אלה שתי השאלות. תענה וחברי כנסת נוספים ישאלו. תודה.

אדוני היושב-ראש, באשר לשאלתך הראשונה על הפער הדיגיטלי בכלל - - - בפרט. כאשר אנחנו נמצאים כאן בדיון אנחנו צריכים להבין שבפזורה, הבדואים, יש 70,000 אזרחים, 23,000 ילדים שנמצאים בכפרים לא מוכרים. אלה מקומות שבהם אין הכרה של המדינה ואין יכולת לבצע שם בנייה, ואפשר לדון על זה יום שלם. אותה אוכלוסייה שמעסיקה אותנו מאוד מאוד מאוד בשגרה, לא רק במצב החירום, עבורה יצרנו שינוע והבאה שלהם למוסדות חינוך, והקמה של בתי-ספר במוסדות חינוך בקרוונים, כי לא ניתן לבנות בנייה קונבנציונאלית.

בהיעדר תשתית, בהיעדר יכולת להשוות ולצמצם את הפערים, זוהי תמונת המצב. אין מה להתעלם ממנה, אין מה להכחיש אותה. הדבר היחיד שניתן לגשר במצב של הפערים הבלתי נתפסים באותה אוכלוסייה, זה באמצעות הפלאפונים או באמצעות טלוויזיות שעובדות על ידי גנרטורים. אין לנו דרך אחרת, כי אין שם תשתית אינטרנטית, ולכן זוהי תמונת המצב.

האם יש לכם תמונה באילו יישובים, בתוך היישובים לאלה משפחות אין נגישות, אין אינטרנט?

כשהבאתי את הנתונים, נתתי מתוך הזיכרון שלי, ששליש מהבדואים בדרום, ונדמה לי היום בהיקף של כ-250,000 שנמצאים בפזורה, במקומות שלא ניתן לבנות בהם, וזה מעסיק את החברה הישראלית עשרות שנים. בתוך כך מתוך הזיכרון שלי – הנתונים לא לפניי – יש כ-23,000 ילדים. והיכולת שלנו לתת מענה זה בפלאפונים, זה בטלוויזיות. אם יצליחו להסדיר מצב של מחשבים, זה יפתור את הבעיה.

כרגע זה המצב. אני לא מתעלם ממנו, ואני לא רוצה ליצור פה תמונת מצב מיופה, ואני לא רוצה ליצור מצב לא מציאותי. זוהי תמונת המצב.

באשר לחידוש הלימודים. אנחנו עובדים בעבודה צמודה עם ארגוני המורים. אנחנו עובדים צעד אחר צעד בניסיון גדול לאחדות פעולה. זה לא פשוט. זה מורכב. יש תפיסות שונות, אבל בסך הכול אנחנו עושים מאמץ גדול בכדי לייצב את השגרה הזאת בתנאים כל כך מורכבים. איש לא יכול לשער מתי חוזרים ללימודים, ולכן אנחנו נערכים לכל החלופות.

חלופה מס' 1, שלא יחזרו ב-19 באפריל, כפי שמתוכנן, בתום חופשת הפסח. שגרת הלימודים הנוכחית של למידה מרחוק, תוך גיוס גדול ומשמעותי של המורים והגננות, והם מגויסים לזה בכל מאודם. אני לא אומר את זה לתפארת המליצה, אני לא אומר את זה כמס שפתיים. זה מעורר הערכה רבה לראות את כל הגילויים העצומים, כשמורים בתנאים מאוד מאוד קשים, כשיש להם משפחה, יש להם חרדות ויש להם קשיים, מצליחים מהבית לייצר שגרת לימודים. אני מעריך, עם יסוד איתן להאמין בכך, שזה יימשך.

כאשר יחזרו ללימודים, נתחיל בבגרות. אנחנו נערכים לכך, אם משרד הבריאות יאות להעניק לנו את האפשרות לקיים את מבחני הבגרות, בכדי שלא יהיה מצב שהבגרות יורדת לטמיון, שאפשר לקיים אותה עד כמה שניתן. בעת הזאת, משרד הבריאות, אני לא רוצה לדבר בשמו, אבל על פי הנתונים והשיחות היומיומיות שלנו אתם, אני מעריך בהערכה שלי כרגע, והם יהיו אמונים לתת את הנתונים המוסמכים, שניתן יהיה לקיים יחידות של מבחן של בגרות, באינטרוולים, בפעימות של 10 תלמידים. מאוד קשה לייצר את זה, אבל אני מאמין שבהתגייסות הגדולה של כולם, נצליח לתת מענה.

אם יחזרו ללימודים, זה יהיה בהדרגתיות. נצטרך מצד אחד לעסוק במשקעים ובקשיים ובחוויות שהילדים עברו מהתרועעות וקשר לשגרת חיים של הימצאות לבד בתוך הבית. נצטרך לעשות את זה בהדרגתיות, נצטרך לעסוק באתגר של השלמת חומר הלימוד, ונצטרך גם להביא אותם לפעילות מפיגה והנאתית בקיץ.

אני לא רוצה להחזיק אותו עוד הרבה זמן, אז כמה שאלות קצרות של חברי הכנסת. ביקש יוסף ג'בארין. בבקשה.

שלום, שמואל, תקופה קשה עוברת על כולנו. אנחנו מאוד מודאגים מחוסר השוויוניות כרגע בהתמודדות עם המצב. אנחנו יודעים כיום, לפי הנתונים שיש לנו, הנתונים שקיבלנו מוועדת המעקב לענייני חינוך בציבור הערבי עם ראשי רשויות מקומיות – ההערכה שלהם שכ-50%, ממש חצי מהתלמידים הערבים, לא יכולים לקבל את כל השירותים המקוונים, בין אם זה בגלל היעדר תשתיות אינטרנט ובין אם זה בגלל שאין להם מחשוב או אולי מספיק מכשירי פלאפונים בבית.

אני חושב שהסוגיה התקציבית, עם כל הכבוד, ניתן להתגבר עליה. אם אנחנו מדברים על 100,000 תלמידים, 100,000 מחשבים, זה אולי כ-150-100 מיליון. ניתן להתגבר על זה, במיוחד כשאנחנו רואים שזה לא מתקרב לסוף. זו השקעה נדרשת לדעתי בעת הזאת.

לגבי הנגשת הפורטלים, האתרים, גם זה לדעתי נושא בוער וצריך מייד להקדיש משאבים להנגשה בשפה הערבית. זו בעיה שממשיכה עד היום. חלקיות התוכניות בשפה הערבית היא גם בולטת. אגב, אני חושב שצריך לפתוח גם אולפן הקלטה בצפון, כדי שיהיה קרוב יותר למחנכים הערבים, שלא יצטרכו לנסוע לתל-אביב, ולכן זה גם נושא חשוב.

הנושא החשוב בהקשר הזה לגבי טלוויזיה. טלוויזיה – במיוחד התחנות הפרטיות, זה לא מגיע לכל היישובים הערביים. אני חושב שצריכים להיות יצירתיים. יש לפחות שתי תחנות טלוויזיה בערבית שנכנסות לכל בית, תחנת הַלָא, תחנת מוסאוא. לדעתי צריך לחשוב איך גם אליהם מכניסים את התכנים האלה. דיברתי איתם, הם בהחלט מוכנים וזה בהחלט אפשרי.

אנחנו מודעים לקשיים, אנחנו כמובן מחזקים את ידיכם בשעה הקשה הזאת, אבל חשוב לנו שהזכות לחינוך תינתן לכל התלמידים באופן שוויוני ונגיש. אני באמת פונה אליך כדי להשקיע את כל המאמצים ואת כל המשאבים כדי שהתלמידים הערבים יקבלו את חלקם בתקופה הקשה הזאת.

תודה. אנחנו נאסוף כמה שאלות, שמואל, ותענה בסוף. זה היה חבר הכנסת ד"ר ג'בארין. חברת הכנסת עומר ינקלביץ'.

תודה רבה, אדוני היושב-ראש. ראשית, אני יודעת שאנחנו קצרים בזמן, אבל חשוב לי להודות גם למנכ"ל, גם למורים, גם לצוותים. ברור לי שנעשית פה עבודה. זה לא ברור מאליו. אנחנו רוצים כולנו להודות לכם.

אני רוצה שנייה ללכת לצד השני. יש לי ברוך השם חמישה ילדים בבית, אחת לפני בגרויות, כולם לומדים, אחד באוניברסיטה בכלל, אבל כולם כל הזמן סביב המחשבים. דבר ראשון, יש בתים שאין בהם מחשבים וגם אין בהם טלפונים לילדים, וצריך לראות איך נערכים, איך מסייעים ואיך עוזרים.

דבר שני, יש פה איזה הצפה, צריך לעשות סדר בברדק. הם מקבלים כל היום חומרים, לינקים, הווטסאפ מלא בחומרים, שולחים להם חומרים להדפיס, לא לכולם יש מדפסות בבתים, יש איזה הצפה קטסטרופלית. יש פשוט הורים שמתקשרים ואומרים: אני מרים ידיים, אני פורש, שהילדים יסתדרו, יעשו – יעשו, לא יעשו – לא יעשו, אני לא עומד בטירוף הזה.

עוד פעם, אני לא באה חלילה בביקורת, אלא מנסה לראות איך מייעלים את הדבר הזה ואיך מייצרים הנחיה, אולי אפילו הנחיה שתאמר שפעם בשבוע מוציאים איזו הנחיה או טבלה מסודרת. גם ההצפה הזאת מייצרת לחץ קטסטרופלי. נקודה אחת. נקודה שנייה - - -

תיכף יהיו אנשים נוספים מהמשרד ספציפית לגבי דברים יותר פרטניים, גם לי יש פה עוד כמה שאלות לגבי הזום. יהיו פה סמנכ"ל טכנולוגיה, שמשרד החינוך מעלה אותו, ואת השאלות היותר פרטניות נשאיר להם.

בנוגע לבגרות שאדוני דיבר עליה, גם פה חייבים להבין מה קורה עם הבגרויות – הן לומדות בעומס נוראי, הן לא מצליחות לעמוד בקצב. הן בלחץ. הן מנסות לשאול שאלות, אין להן תשובות. צריך להבין מה קורה עם הבגרויות האלה, כי גם ברמה הנפשית יש לחץ קטסטרופלי על הילדים.

דבר נוסף שחשוב לי לומר בנוגע לילדים עם הצרכים המיוחדים. נאמר לנו במשרד שתצא תוכנית, תצא הנחיה מסודרת לגביהם. זה לא יצא לפועל, אין להם תוכנית ללמידה מרחוק. צריך לבדוק את זה. במשרד של אדוני אמרו לנו שאמורה לצאת תוכנית ולא יצאה עדיין. אנחנו רוצים להבין מה קורה עם הדבר הזה.

לגבי החרדים, חשוב לי לומר, מכיוון שאני מקבלת אין-סוף פניות, אתם עושים היערכות נפלאה, אבל צריך לעשות מעקב מה קורה שם. אנשים לא באמת מבינים איך להתנהל, אין לכולם טלפונים חכמים. יש שם כאוס מסוים וצריך לעשות מעקב, לתת הנחיות מסודרות. אני מניחה שבכל אוכלוסיות המיעוטים זה קורה. אני מקבלת אין-סוף פניות, אין להם טלפונים, אין להם מחשבים, צריך לסייע ולעזור, גם אצל הערבים וגם אצל הבדואים.

צמצום הפערים פה הולך ויגדל, ויש חשש מהדבר הזה. אנחנו צריכים לראות איך אנחנו מבקרים את הגלישה המוגזמת באתרי האינטרנט, וגם את הביקורת לאיזה אתרים הם נכנסים.

התכוונת להרחבת הפערים.

שאלה נוספת.

עומר, עומר, עומר. די. תאפשרי - - -

האחרונה. מה קורה לגבי הילדים המבודדים? האם יש להם שירות פסיכולוגי שעובד איתם, יועץ שעובד איתם? בסוף הם נמצאים במציאות לא פשוטה. תודה רבה.

לא על כל דבר המנכ"ל יצטרך לענות, יש לנו כאמור גם אנשים ספציפיים במשרד שיתייחסו. רק דברים, אני אומר לחברי הכנסת, למנכ"ל, מבחינת מדיניות-על ולא דברים יותר טכניים או פרטניים קטנים, כי כאמור אנחנו רוצים להמשיך את הדיון, להיכנס יותר לעומק. חברת הכנסת אורלי פרומן.

תודה רבה, אדוני היושב-ראש. שלום אדוני המנכ"ל, קודם כול, יישר כוח גדול. חיזוק אישי ממני אליך על ניהול המערכת בשעה כל כך קשה לחברה הישראלית. לך, לצוות שלך, ולכל אנשי החינוך באשר הם ברחבי הארץ, יישר כוח גדול ותודה רבה.

יש לי חמש שאלות קצרות. מחר מתחילה חופשת הפסח, זו חופשה שהיא טרום חול המועד, וכבר אין לנו גם בית-ספר של החגים, האם המערכת המקוונת תמשיך לעבוד גם בתקופה זו, טרום חול המועד?

שאלה שנייה, לגבי הנושא של הנגשת הלימודים לתלמידים משולבים, פירוק החומר והנגשה.

שאלה שלישית, יחידות קידום נוער ותוכנית היל"ה – מדובר פה בנוער בסיכון, שהטיפול בו חייב להמשיך ולהיות רציף. אני יודעת שעובדי קידום נוער לא הוגדרו כעובדים חיוניים ברשויות המקומיות ולא הוחרגו במסגרת ה-30%. עם זאת, יש חשיבות גדולה מאוד להמשיך ולטפל בנוער בסיכון.

שאלה רביעית, נושא ארגוני הנוער במובן הכי רחב – כל הארגונים יש להם תפקיד מאוד מאוד חשוב בתקופה הזאת, זה לא רק לימודים, זה גם הפגה, גם קשר אישי.

הוא אמר.

כן, אבל הגיעו אליהם רק 20% מהמקדמה במקום 70%, שכבר יכולה להגיע בתקופה כזאת, כדי שהם יוכלו להמשיך ולפעול ולהשלים את מערכת החינוך הפורמלית.

והשאלה האחרונה זה לגבי גני הילדים – איך זה עובד? איך עוברים החומרים גם לילדים טרום קרוא וכתוב, כל הפעילויות, גם לגיל הרך וגם לגני הילדים, גילאי שלוש עד שש? תודה רבה ובהצלחה.

חבר הכנסת טאהא, יש לך שאלה שעוד לא נשאלה? אני רוצה לאפשר למנכ"ל להשיב.

אני אתמקד ובקצרה. שלום, שמואל. אני רוצה לשאול בהמשך לשאלתו של ג'בארין לגבי פתיחת אולפן בצפון. האם נבחנה אפשרות לפתוח אולפן גם בדרום? זו שאלה אחת.

הנושא השני, לגבי התלמידים של היישובים הלוא מוכרים. אנחנו יודעים שזאת סוגיה משל עצמה. למעשה תלמידים אלה כמעט ולא מקבלים את שירות הלמידה מרחוק, כי עבורם זה בלתי אפשרי. השאלה לגבי היישובים המוכרים, גם בנגב וגם בשאר המקומות במדינה, שהנתונים שם אומרים שכמעט מחציתם, אין להם תשתית לקבל את השירות הזה, השאלה, האם יש בידיכם נתוני אמת על פילוח אחוזי ההשתתפות של התלמידים, גם בדרום, גם במרכז הארץ, גם בצפון, ולכל האוכלוסיות, לא רק לאוכלוסייה הערבית? אז נדע איפה הבעיה הספציפית בעניין. תודה.

נעצור כאן בשלב הזה בשאלות. אני רק אדגיש פה נושא שגם עולה בכל השאלות שאנחנו מקבלים דרך הפייסבוק. קיימנו את הדיון הראשון בנושא החינוך המיוחד, ובעקבות הדיון וגם בעקבות הרבה פניות, אני חושב שיצאו הנחיות שהחריגו את ילדי החינוך המיוחד והמטפלים מבחינת הוראות הסגר. אני מקבל פה הרבה שאלות על כך שזה לא באמת מתבצע.

התחילו עם זה?

כן, התחילו.

אולי נבין ממך בנושא החינוך המיוחד. חופשת הפסח, ששאלה חברת הכנסת פרומן, גני הילדים ופילוח אוכלוסיות. אם אתה יכול, בקצרה, ונשחרר אותך. תודה.

תודה. נשיב לד"ר ג'בארין באשר לאוכלוסייה הערבית והבדואית. אני חוזר ואומר: זה נשמע פשוט, אבל זה היה מאוד מורכב לעמוד על העיקרון שהאולפנים ישדרו בערבית. אפשר היה לתרגם הכול, את כל המורים בעברית, ועמדנו על העיקרון שהמורים של החברה הערבית יתייצבו, הם יעבירו את השידורים והם ילמדו. יש בזה מסר גדול, ואני גם מעריך ואני עוקב אחרי הדברים – אני מעריך ש-70% היום באוכלוסייה הערבית נמצא במערך של למידה בחומרים המקוונים.

אני אבדוק, לא רק אבדוק, אני אעשה מאמץ גדול שההקלטות תתבצענה גם בצפון וגם בדרום, בכדי להנגיש לאותם מורים. אני פוגש אותם באולפנים, אני מעריך אותם מאוד, אני מתקשר אליהם בכדי לעודד אותם להגיע בביטחון, הם לא מורגלים בזה, ולהתייצב בפני מערכת החינוך הערבית ולהביא את אופן הלמידה של החברה הערבית. אנחנו צריכים להתמיד בזה, דיברנו על זה לא פעם, ואני מאוד שמח שזה בא לידי ביטוי.

באשר לבגרות. מה היינו צריכים לעשות? הבגרות מורכבת מ-270 בחינות, שהן גמורות ב-1 במארס, והן נמצאות בכספת. היינו צריכים לקחת את כל 270 המבחנים האלה ולאסוף עשרות אנשים, ואני אומר עוד פעם, לא כמס שפתיים, הם עבדו לילות כימים בכדי ליצור מיקוד. לקחו את כל המבחנים, אי-אפשר לשנות אותם, אי-אפשר להכין אותם מחדש, כי זה התהליך בכדי שלמבחן יהיה תוקף. אני לא רוצה להאריך, יצרנו מיקוד ב-270 מקצועות, שלחנו אינטרוול אחד ביום ראשון, אינטרוול שני ביום חמישי ושינינו את המיקוד ומיקדנו אותו. יש עוד תקלות, נטפל בהן. שינינו את לוח הבגרות. אנחנו צריכים להעביר בסוף את כל הילדים את הבגרות, ואני מקווה שנעמוד בזה.

באנו בדברים עם הצבא, הצבא נאות לבקשה שלנו לדחות את השירות הצבאי, לא לסוף יולי, אלא למהלך אוגוסט בכדי לאפשר לתלמידים להגיע לבגרות.

באשר לנושא של המרחבים הפדגוגיים, ששאלה עליהם חברת הכנסת עומר ינקלביץ'. לכל מורה, ואני אומר את זה בזהירות, כי תהיינה תקלות – כל מורה שמעוניין לפתוח מרחב פדגוגי, אנחנו מעמידים לו את האפשרות לעשות את זה דרך פורטל ההוראה או דרך המוקד שלנו, שמכוון, או דרך הרכז הבית-ספרי. אנחנו מעמידים שש אפשרויות לכל מורה להביא את זה לידי ביטוי, ואנחנו רואים אלפי מורים לומדים ומצטרפים ללמידה בצורה מקוונת.

באשר לשיטת הלמידה, המורה עצמו יוצר את סדר-היום, קובע מה ילמדו, באיזו טכניקה ילמדו ומייצר סדר-יום. גם אם זה עמוס, עדיף מאשר שתהיה נטישה ועזיבה ואי-קשר עם הילדים. ננסה לאט לאט את האובר הזה למתן ולאזן, אבל טוב מאמץ יתר ודאגת יתר מאשר עזיבת הילדים.

באשר לשאלתה של חברת הכנסת אורלי פרומן. המורים במאמץ גדול מאוד ניאותו להמשיך את הלמידה עד יום שישי הזה. ביום שלישי המורים אמורים לצאת לחופשה, הם ניאותו להמשיך את שגרת הלימודים עד יום שישי. בשבוע הבא ליל-הסדר, אחר כך חול המועד, בחול המועד אנחנו ממשיכים לשדר דרך האולפנים ואנחנו יוצרים לזה ממד של הפגה, מעין קייטנת צללים, בכדי לאפשר אופי למידה, אבל גם אופי של פנאי, ועניין, וחוויה וכל מה שקשור בזה לאוכלוסיות המתקשות.

אורלי, אנחנו מקליטים עכשיו שיעורים ייחודיים לתלמידים של אתגר ומב"ר. המורים מגיעים כי החומר הרגיל לא תמיד מותאם עבורם, ובכדי לבטא ביטוי של היכולת שלהם, להביא את עצמם לכדי בגרות או להצלחה לימודית, אנחנו מתחילים את כל המערך הזה וננגיש להם עד כמה שניתן.

כפי שאמרתי, ואני לא רוצה לחזור, תנועות הנוער וארגוני הנוער מגויסים לסדר-היום החדש, המקוון.

באשר לתקציבים, אנחנו כולנו צריכים לזכור שאנחנו שנה וארבעה חודשים בתקופה של בחירות. בתקופה שכזאת הכללים הנקוטים הם כללים שונים לחלוטין – אין תקציב שוטף, אין ועדת כספים שעבדה בכנסת בחודשים האחרונים, ולכן אנחנו נמצאים בסד מאוד מאוד מורכב, עם כל הכללים הנדרשים בזמן בחירות. בדרך כלל הכללים נקבעו לזמן של מספר חודשים בודדים. אנחנו נמצאים שנה וארבעה חודשים בזה, וצריך להתגבר על זה.

גני הילדים בתוך המערך כולו, עם מאמץ גדול של כולם.

ניסיתי בתמציתיות, בשביל לא להאריך.

שמוליק, לסיום החינוך המיוחד. ההחרגה של תלמידי החינוך המיוחד, דנו בזה בדיון קודם, הייתה איזו התפתחות. מה קורה עם זה בתכל'ס?

האם יש תוכנית?

מה אנחנו מכוונים בחינוך המיוחד, תחת המגבלות המאוד-מאוד מחמירות של משרד הבריאות? 1. כל מוסדות החינוך המיוחד שסגרו את שעריהם, ממשיכים בקשר עם הילדים, בקשר מקוון; 2. הילדים שזקוקים לטיפול בריאותי, אנחנו מפעילים דרך חברה עם המינון בכל מקום, עם האפשרות בכל מקום, מתן שירות בריאותי לאותם ילדים, שזה הטיפול הפולשני, ואני לא רוצה עכשיו להאריך בכל התיאורים; 3. מוקד מוניציפאלי יישובי, שיוכל לאפשר למשפחות לפנות; הזירה הבאה, הרביעית, היא זירה של מתן מענה להפוגה של ילדים. ילדים – יתואם אתם, הם יבואו עם ההורים באופן פרטני, משום שאי-אפשר לקבץ קבוצה, ובהדרגתיות יוכלו להגיע להפגה, לסוג של טיפול במרכזים מוניציפאליים. זה מורכב, זה קשה, אבל אין ברירה. אין ברירה וצריך לגייס את כולם להבנה עד כמה להורים קשה להחזיק את הילדים. אנחנו לא נמצאים בשגרה, ואני אומר את זה לא סתם, כי אנחנו צריכים פה לגלות גילויים של גמישות והבנה לאותם גופים מטפלים, עם כל החרדה שיש לכל אחד. קל להגיד את זה כאן, ואני מבין את החרדה שיש לאנשי החינוך, אבל, רבותיי, אין לנו ברירה, אנחנו צריכים לאפשר להורים ליצור סוג של התרעננות, סוג של טיפול לילדים האלה, ולכן נעשה את זה תחת הכללים המאוד מקפידים של משרד הבריאות – ילד לבד, צוות במרחק הדרוש, בכדי לאט לאט להקל על הדברים.

תודה, תודה, מנכ"ל משרד החינוך שמואל אבואב, שהיית אתנו והקדשת את הזמן. יישר כוח בשם כל חברי הוועדה.

תודה רבה.

תודה.

תמסור גם לעובדי המשרד, אנחנו מאוד מעריכים את הדברים ונמשיך בשיתוף פעולה אתכם. תודה.

ועכשיו אנחנו עוברים לדיון יותר דינמי, ונקציב שלוש דקות לכל דובר, ונעשה פה ריץ'-רץ'. אני מדגיש שוב, הדיון היום הוא על החינוך המקוון, מחר יש לנו דיון ספציפי על בחינות הבגרות. פה כבר המנכ"ל התייחס ואמר גם דבר חשוב, שהצבא הסכים לדחות את הגיוסים לאוגוסט בגלל נושא הבגרויות. והבגרויות, ככל הנראה, יאפשרו לקיים אותן בקבוצות של עד עשרה תלמידים. זה חשוב, ואנחנו נפרט בדיון מחר. היום זה על נושא החינוך המקוון.

יפה בן דוד, מזכ"לית הסתדרות המורים אתנו. בבקשה, יפה. שלום, יפה, צוהריים טובים.

צוהריים טובים לכם.

יפה, רק שאלה מנחה. אני מבין שהגעתם להסדר בנושא שכר המורים שמעבירים את הלימוד המקוון. עד מתי ההסדר הזה חל ומה הולך להיות אחרי פסח?

שלום לכולם, אני אענה על שאלתך. קודם ברשותך, אני רוצה לומר מספר מילים. הנושא של הלמידה מרחוק – עובדי ההוראה השקיעו שנים, וגם משרד החינוך, בנושא של השתלמויות רבות, כדי להיות מוכנים לעת הזאת. לכן עובדי הוראה הפעילו בצורה מאוד - - - ובזמן כל כך קצר ותפעלו את כל הנושא של כל הלמידה מרחוק.

אני שמחה גם להצטרף לדבריו של מנכ"ל משרד החינוך. אין תחליף לעבודתם של הגננות ושל המורים, של כלל צוותי ההוראה. שום אולפן לא יוכל להחליף ושום חברה לא תוכל להחליף את עבודתם.

מה נוצר כתוצאה מהלמידה מרחוק? מה האפקטיביות שנתנה הלמידה מרחוק? קודם כול, החשיבות, בראש ובראשונה, של הקשר האישי וההיכרות המוקדמת של עובדי הוראה עם התלמידים. השמירה של הרצף הלימודי, השמירה כמובן על שגרת החירום בבתי ההורים, הפחתת הפגיעה בשגרת הלימודים, מתן מענה רגשי לתלמידים, שמירה גם על קיום מסגרת חינוכית אלטרנטיבית, כמובן התמיכה והחיזוק בחוסן הנפשי.

יפה, אנחנו קצרים בזמן, תנסי לענות על השאלות שעולות לגבי מה קורה עכשיו ובשבועות הקרובים, בפסח ואחרי פסח.

סיכמתי את כל הנושא של הלמידה מרחוק. יש הסכם. ההסכם מדבר על התקופה עד פסח. אני שמחה קודם כול, שגם האוצר היום מבין את מה שהוא לא הבין בתחילה, את הערך ואת האפקטיביות של הלמידה מרחוק, והיום כולם מבינים. וזה המקום גם להודות להורים על ההערכה הרבה והעצומה שלהם כלפי צוותי הוראה, שלצערי לא תמיד נמצאת בשגרת היום, אבל אני סמוכה ובטוחה שזה ימשיך להיות כפי שהיה בלמידה מרחוק - - - גם בעתיד.

ולכן הלמידה מרחוק, כולם מבינים שהיא צריכה להימשך גם אחרי פסח. יצטרכו לעשות הסכם נוסף, לדון בכל הנושא של השכר. יתנהל משא-ומתן, כפי שאמרתי, עם האוצר, בנושא של השכר של עובדי הוראה לגבי הלמידה מרחוק.

אני חוזרת ואומרת שהחשיבות הגדולה שלא תהיה פגיעה בשכרם של עובדי ההוראה. שכרם של עובדי הוראה גם כך נמוך, ואסור לנו לפגוע בצוות ההוראה המסור והיקר שעושה עבודת קודש ביום-יום ובמיוחד בשעה הקשה הזאת של כולנו.

האם יש לחברי הכנסת שאלות ליפה בן דוד?

יפה, אני שוב מחזק את ידיכם בצוות החינוך, המחנכים, המורים, היועצים. אני רק אפנה את תשומת ליבך לפניות רבות שאני מקבל מאנשי החינוך הערבים לגבי בעיות בתקשוב וחוסר נגישות של תוכניות בשפה הערבית, ולכן אני מרגיש שהם, לא הייתי אומר בפניקה, אבל אני מרגיש את הקושי שלהם כרגע עם היעדר שוויוניות בהנגשת החומרים גם בשפה הערבית.

יפה, קודם כול, תודה רבה, תודה לך ותודה לכל הצוותים ואנשי החינוך. לא נחזור על השאלות שהפנינו למנכ"ל משרד החינוך, הן גם רלוונטיות לצד שלכם, כדאי לשים לב.

אני מבקשת שוב, בהמשך לדיון שנערך בשבוע שעבר, לשים דגש על הילדים המשולבים במערכת, אלו שנמצאים במערכות הרגילות. לילדי החינוך המיוחד יש מענה אחד, אבל לילדים המשולבים, גם בנושא של בגרויות, גם למידה מקוונת – כל הטיפול שלהם. לא לשכוח אותם.

כן, יפה.

קודם כול לשאלה ולהערה שהעלה חבר הכנסת - -

חבר הכנסת ד"ר יוסף ג'בארין.

- - בנושא של החברה הערבית. יש הרבה תוכניות שעובדי ההוראה אצלנו המציאו, היצירתיות שלהם. זה המקום ליצירתיות של עובדי הוראה שהכינו בעצמם את כל התוכניות. וכן, נכון, יש מקומות שעדיין זה לא עובד. כבר ציינתם את הנקודות, העליתם את זה גם בפני המנכ"ל, והמנכ"ל אמר שהוא ימצא את הפתרונות גם לכך. זה פתרונות שמן הסתם צריך משרד החינוך למצוא.

בנושא של אורלי, מה שדיברת על הילדים המשולבים. יש מענה גם לילדים המשולבים, אני יכולה להעיד גם על עצמי באופן אישי, גם הילדה שלי היא גננת שילוב, וגם היא מכינה תוכניות לילדים ונמצאת אתם בקשר מאוד אישי. בפרט הילדים האלה, כל כך זקוקים לתמיכה הרגשית, אפילו יותר מהלימודי. הקשר הזה מאוד מאוד מאוד חשוב להם, עם צוותי ההוראה. גם צוותי ההוראה של החינוך המיוחד עושים עבודה נפלאה. בכלל, אני חושבת שכולנו, כל עם ישראל היום, כל מדינת ישראל היום צריכה להוקיר תודה ענקית לצוותי ההוראה.

בהחלט. פתחנו בזה, ועדיין אנחנו רוצים לוודא שעד אחרון הילדים מקבל את מה שהוא צריך לקבל, ואנחנו מודים עד לאחרון המורים.

רק אני אדגיש פה את הנקודה, יפה בן דוד, שאמרת שלגבי מה שקורה אחרי פסח עדיין אין הסכם עם המורים. אין הסכם.

הרי הושלם הסכם השכר ביניכם, נכון? אם אני לא טועה.

עד פסח.

רק עד פסח.

זאת אומרת שאין היערכות בכלל לאחר הפסח?

נושא השכר הוסדר, כולל חופשת הפסח – למידה מרחוק.

זאת אומרת שאתם לא נערכים בכלל לקראת הפסח. זאת אומרת, אחרי הפסח יש מצב שאנחנו נתקעים, הלימודים המקוונים ייתקעו ונהיה בסיטואציה שהיינו בה לפני שבועיים. זה מה שאת אומרת לנו בעצם?

לא. המגעים נמשכים עם האוצר. האוצר היום, כפי שאמרתי, מבין את החשיבות של הלמידה מרחוק. כמובן כולנו רוצים וחפצים להמשיך את הלמידה מרחוק. רק בנושא של הסוגיה של השכר יצטרך להתנהל משא-ומתן עם האוצר, ואני מקווה שבזמן הקרוב אכן יתנהל המשא-ומתן ונסגור גם הסוגיה הזאת.

תודה ליפה בן דוד. אני רק אוסיף ואני אחזק אותך בכך שאין שום ספק שמורים שמלמדים בלימוד מרחוק צריכים לקבל שכר. והרעיון הזה שעלה – אנשים השמיעו אותו, כולל אנשים בכירים – שהיות שזה מהבית, וזה מהמחשב, לא צריך לשלם שכר, זה מופרך. לפעמים דווקא העבודה שמורה משקיע בלמידה מרחוק ובהכנה של מערך השיעור זה יותר ממה שהוא משקיע בשיעורים הרגילים שהוא כבר מוכן אליהם וכו'. לכן צריך לשלם את השכר כמו שצריך - -

יש לנו נציג אוצר?

- - ולא לעשות זילות במעמד המורה. לנוכח דברייך גם נקרא בסיכום פה להאיץ את המגעים אתכם, כדי שלא נשאיר את הסיפור של אחרי הפסח פתוח, ואז נגמור את החופש ושוב לא יהיה הסכם, ושוב יצטרכו כמה ימים בשביל לחדש את זה, עד שיסגרו אתכם את ההסכם. את זה צריך לעשות כבר בהקדם.

שההסכם יכלול גם את המוכר שאינו רשמי ולא רק את החינוך הרשמי.

ברור.

תמיד מדברים על כל המערכת.

כן, על כל המערכת. תודה ליפה בן דוד. עכשיו אנחנו רוצים לשמוע את ד"ר עופר רימון, שהוא סמנכ"ל תקשוב, טכנולוגיה ומערכות מידע במשרד החינוך, ואחראי על מערך התקשוב והלמידה מרחוק. אתה בעצם איש המקצוע שלנו, ואתך אפשר יהיה יותר לרדת לפרטים.

כבר עולה שאלה טכנית, אבל היא חוזרת על עצמה הרבה. היות שהמורים מקיימים את זה בזום אישי, אז המגבלה בזום היא 40 דקות. זאת אומרת, הלימוד המקוון מתנתק אחרי 40 דקות, והבקשה כאן היא לתת למורים את המייל הארגוני של משרד החינוך, כדי שלא כל אחד יצטרך לפתוח שיחה בזום ויתנתק לו אחרי 40 דקות. זה נראה לי די מובן מאליו, אבל זו אחת מהמון שאלות שעולות.

אולי תיתן אתה בכמה משפטים, אבל באמת בקצרה, את הזווית שלך, ואז נשאל שאלות בהתאם. אני אפנה גם כמה שאלות שהצופים בפייסבוק מעלים. בבקשה.

ניצן, אני דווקא חושב שיהיה נוח להתחיל מהשאלה ששאלתם על העבודה של המורה מהבית. אנחנו מתחילים להבין מה התפקיד של המורה העתידי במערכת החינוך. אנחנו הבנו את זה כבר לפני 20 שנה. התפקיד שלו לא יורד כשהוא עובר ללמידה מרחוק, התפקיד שלו גדל. אסביר למה.

כבר יותר מעשר שנים אפשר לקבל כמעט את כל התכנים בכל מקצוע, גם באוניברסיטה, גם במערכת החינוך – לקבל הרצאות מוקלטות, אוניברסיטות כמו קורסרה או אֶדֶקְס עם פלטפורמות אחרות מאפשרות אין-סוף דרכים של למידה מרחוק. ועדיין, אם תבדוק בקורסרה, כמה אנשים מתחילים קורס וכמה מסיימים אותו, זה פחות מ-10%.

כשאנחנו התחלנו להיעזר בפלטפורמות כאלה, הבנו שבמאה ה-21, התפקיד של המורה זה לא לעמוד מול הכיתה ולהרצות, יש לו עוד הרבה מאוד תפקידים.

עופר, סליחה שאני קוטע. אני מתנצל מראש. היות שאנחנו גם קצרים בזמן ויש המון שאלות ספציפיות לגבי מה שקורה עכשיו, אם תוכל, תתייחס לבעיות. הרי עכשיו המערכת הזאת מופעלת זה מספר ימים.

אין בעיה, אני אענה לך ספציפית על השאלה שלך לגבי - - -

ספציפית למצב כרגע, כי יש הרבה שאלות, ולא לדיסציפלינה הכללית של למידה מרחוק.

אולי, עופר, תשים דגש על הבעיות שאתה צופה כרגע, ואיך אתם מתכוונים להתגבר עליהן.

בשמחה, אורלי, ותמיד כיף לשמוע אותך. אנחנו מכירים הרבה שנים, עוד מתפקידך במשרד החינוך.

ניצן, בקשר לחדרי הזום. זו חברה שיושבת באמריקה, בפאלו אלטו, והיא אחד משישה או שבעה פתרונות שאנחנו נותנים למורים ללמידה מרחוק. אכן חדרי זום הם חדרים שנסגרים אחרי 40 דקות, בגלל שאם אתה רוצה לקבל את גרסת הפרימיום צריך לשלם כסף.

לפני כמה ימים יצרנו קשר עם חברת זום כדי שנוכל לקבל את המוצר שלהם בחינם לכל המורים במדינת ישראל, והם אכן הסכימו לשמחתנו, ואנחנו עכשיו רק בשאלות של דומיין, איך הם יצליחו לזהות את כל המורים ולתת להם את ההטבה הזאת. אבל זום זה לא ההטבה היחידה, כי לסיסקו יש את המוצר וובקס, וגם הם נתנו לנו את המוצר בחינם. ויש לחברת קלטורה את המוצר שלהם, שנקרא "קלטורה קלאסרום". את כל המוצרים האלה עכשיו, בזמן חירום, אנחנו מקבלים בחינם. ועל זה נוסיף את הסביבה של גוגל ושל מייקרוסופט. גוגל היא חינמית, עם מייקרוסופט אנחנו בהתקשרות, וכל המורים יכולים להשתמש. חברת משוב למשל, גם היא מעמידה היום חדרים וירטואליים לבתי הספר שמשתמשים בתוכנה שלהם, ומציעים אותה גם לבתי ספר - - -

עופר, השאלה אם המורים יודעים איך להשתמש בכלים האלה.

גם על זה אני אענה לך. יש לנו פורטל עובדי הוראה, יש שם חומרי הדרכה טובים מאוד איך עושים את זה. אם זה לא עוזר, יש לנו מוקד מאויש ב-100 טלפוניסטים שעברו הדרכות ויכולים לתת את ההדרכה למורים. ואם גם זה לא עזר, אנחנו מעבירים את הקריאה וסוגרים אותה לקו שלישי, כשהקו השלישי הוא מדריכים ורכזי התקשוב. הכול מנוהל אצלנו במערכת crm, ככה שאף אחד לא נופל בדרך.

מעבר לזה, הקמנו עוד מוקד מקצועי בבזק בין-לאומי, שהוא ספק שלנו, שהוא יודע לייצר פתרונות של אינטגרציה אם האינטרנט שלך בבית לא עובד, אם יש לך פיירוול. ולכן בעניין הזה מבחינתנו, אני חושב שאנחנו ערוכים בצורה הטובה ביותר, ואני מקווה שעניתי לך בתמציתיות.

לוחות-זמנים אם אפשר לגבי המערכת שהוא מדבר עליה.

לגבי מה?

לוחות-הזמנים למערכת שבועיים אחורה. היא כבר עומדת באוויר וכל מורה יכול להתקשר ולקבל את כל התמיכה.

תודה.

שאלות נוספות מחברי הכנסת. חבר הכנסת ג'בארין.

הוא אחראי על התקשוב. על סוגיית הנגישות דיברנו עם המנכ"ל, נשמח לשמוע גם ממך. האם יש התקדמות? חייבת להיות התקדמות. מה הקשיים? הכוונה היא נגישות לשפה הערבית.

המילה נגישות היא מילה מאוד רחבה, אני אודה לך אם תהיה יותר ספציפי.

התכוונתי נגישות כל המערכת המקוונת לשפה הערבית, מבחינת תכני המערכת, מבחינת שפת ההפעלה, האולפנים.

קודם כול, אני חייב להגיד לך שאם תסתכל על כמות ההשקעות שאנחנו נותנים במהלך הזה למגזר הערבי – אני חושב שיהיה נכון להגיד שאולי באופן יחסי אנחנו נותנים תקציבים יותר גדולים למגזר הערבי מאשר למגזר היהודי, ואני אסביר גם למה.

אם תיקח למשל את מערכת השידורים שהקמנו, אומנם האוכלוסייה הלוא היהודית, נגיד הם באזור ה-20%, מבחינת ההשקעה באולפנים, אנחנו משקיעים 50% מהתקציב לאולפנים בעברית, 50% לאולפנים בערבית. אנחנו לא עושים כאן חשבונות, אלא אנחנו רוצים להנגיש את המערכות האלה לכל התלמידים.

מהידע שיש לנו לגבי המגזר הערבי, כמעט לכל הבתים יש טלפונים וטלוויזיות בבתים. אנחנו לא רואים את האוכלוסייה הערבית כאוכלוסייה נחותה או שנמצאת אחורה, ואנחנו גם רואים את כמות התנועות במגזר הערבי בטלפונים, בערוצי הטלוויזיה שפתחנו ובערוצים האחרים. באופן יחסי אנחנו רואים אפילו יותר שימוש. אנחנו מאוד גאים במשרד החינוך, אנחנו לא משאירים אף אחד מאחור.

יש לנו רק אוכלוסייה אחת כרגע שאנחנו מנסים לייצר לה פתרונות, כי היא מאוד מאתגרת, והיא האוכלוסייה החרדית. אני לא צריך להסביר לכם כמה מורכב להנגיש כלים בלמידה מרחוק לאוכלוסייה שאין לה סמארטפונים, אין לה מחשבים ובהרבה מקרים גם אין לה טלוויזיות ואין לה אינטרנט, לחלקים גדולים ממנה, לחלקים יש אינטרנט מאובטח.

בתום עבודת חשיבה של שבועיים, יש לנו כמה פתרונות מאוד יצירתיים, רשת אודיו ועוד כמה פתרונות. היום נציג את זה למנכ"ל, ואם נקבל את ברכת הדרך של המנכ"ל, אנחנו נתחיל גם להרים את התוכנית הזאת, ובזה אנחנו מעמידים בתוך שבועיים תוכנית שמכסה את כל האוכלוסייה במדינת ישראל.

כמובן כשאני אומר "כל האוכלוסייה במדינת ישראל" תמיד בקצוות תוכלו להביא דוגמאות, נגיד הפזורה הבדואית, שלחלקה אין אינטרנט, למרות שיש פלאפונים. לא הכול מושלם, אבל אני חושב שנכון לזמן הזה, אם היה לי זמן להציג לכם את כל המרכיבים של תקופת - - -

לא הכול מושלם, לא רק לפזורה.

יש פה שאלה, עופר. אתם עשיתם לפני זמן מה, לפני כמה ימים, איזה תרגיל בנושא הזה של הלמידה מרחוק בכיתה - -

אני אענה לך. בקשר לסביבת אופק אני אענה לך.

- - כל הדיווחים בתקשורת שהתרגיל נכשל והמערכת המקוונת קרסה.

אני אענה. אני מכיר בעל פה את כל הממצאים. אני עובד על זה, תאמין לי, אני מכיר כל ביט שרץ שם.

כל הפתרונות שאנחנו מעלים היום בתפיסת הפתרון של משרד החינוך ללמידה מרחוק הם פתרונות שנבנו בעשר השנים האחרונות, מאז שיצאנו בתוכנית התקשוב, עוד לפני עשר שנים. קח לדוגמה את הנושא של מרחבים כיתתיים, אם תסתכל על המסמכים שלנו, כבר לפני עשר שנים הייתה לנו תפיסת הפתרון של מרחבים כיתתיים. נכון שלא היו אז חדרי זום, אבל זה - - - קונספט היה.

אנחנו עושים תרגילי חירום, ובתרגילי החירום אנחנו מכירים את נקודות החולשה שלנו. כשבסך הכול, במרכיבי הפתרון שלנו, יש שלושה רכיבים: רכיב אחד זה הכיתות הווירטואליות, רכיב שני זה מערכת השידורים ורכיב שלישי זה תוכן דיגיטלי.

בתוך התוכן הדיגיטלי יש 50% שזה תוכן פתוח, ו-50% שזה תוכן סגור על ידי מנויים שאנחנו נותנים לבתי הספר.

יש לנו 24 ספקי תוכן. בתחילת האירוע, כשיצאנו לחירום, אחד הספקים שלנו, מט"ח אופק, היה לו עומס על האתר שלו. בסך הכול היו יומיים שמתוך 450,000 תלמידים שניסו להיכנס, 400,000 נכנסו, 50,000 נשארו בחוץ. לא טרגדיה. היה פקק גדול, אנחנו ניתבנו את המורים ואת התלמידים לעוד 20 או 30 אתרים אחרים.

בשבועיים האחרונים עבדנו עם מט"ח על הנושא שנקרא "concurrent" – מי שלא מכיר, כמה אנשים בו-זמנית יכולים להיכנס לאתר – התחלנו את האירוע הזה של הלמידה מרחוק עם 8,000 שיכולים להיכנס בו-זמנית – אל תבלבלו בין כמה יכולים להיכנס בפיק לבין כמה יכולים להיכנס בסך הכול. שים לב, התחלנו לפני שמונה ימים ב-8,000, אנחנו נמצאים כבר היום באזור ה-40,000, ובנינו להם תוכנית לגדול תוך שבוע מהיום ל-140,000 שייכנסו בו זמנית. כלומר, הכפלה של פי 15. ואני מדבר רק על רכיב אחד מתוך 50 רכיבי למידה מרחוק, תוכן דיגיטלי, וזה רק שליש מתפיסת הפתרון. אז ניקח את הדברים בפרופורציה.

יש לי שאלה אחרונה מבחינתי - - -

לא שזה היה בסדר. הייתה פה פשלה - - -

אני מבין. השאלה היא, זו גם שאלה ששואלים אותי פה הרבה, היא מגיעה פה לוועדה, איזה פיקוח בדיוק יש לכם על כל המערכת הזאת, על מה שהמורים מעבירים? האם יש לכם אמצעי פיקוח?

אני מבין למשל שיש מורים שאומרים: תעשו עכשיו מעמוד זה עד עמוד זה את התרגילים, וניפגש עוד חצי שעה, ויש מורים שמעבירים את זה יותר בצורה של הרצאה או דיבור. איך אתם יודעים מה קורה במערכת הזאת מבחינת מה שמתבצע בה בפועל?

השאלה הזאת, ניצן, אם תחשוב על זה מבחינה גם פילוסופית וגם פרקטית, היית יכול לשאול אותי גם כשהמערכת עובדת באופן פיזי. יש מורה אחד שמרצה מול הכיתה, יש מורה אחד שאומר להם לעבוד בתוכניות קבוצתיות, יש אחד שאומר להם: תלמדו את זה בבית, נעשה כיתה הפוכה.

בשביל זה יש מנהלי בתי ספר.

דקה. דקה. דקה. למה אתה לא שואל את השאלה איך אנחנו יודעים בזמן נתון, כשהמערכת הרגילה עובדת, מה קורה עם כל ילד וילד?

זו שאלה טובה, אגב.

לא. אבל אני רוצה לחדד - - -

- - -

חבר'ה, לא להתפרץ.

עופר, אני חושבת שהכוונה של היושב-ראש, כפי שאני מפרשת את זה, זה שוב, צמצום הפערים. יש כאלה שמקבלים תכנים בצורה מסודרת, תכנים רבים יותר, ויש כאלה: שבוע עם החוברות. שאלתו היא, איך אנחנו דואגים שלא יהיה פער קריטי? מספיק שהוא קיים בגלל המערכות וכו'. איך אנחנו דואגים שכולם יקבלו, לפחות באופן שוויוני, את התכנים?

גם זה. עופר, ביום-יום, הרי כשבית-ספר פעיל ועובד, ויש מנהלים ומורים, ונכנסים ויש פיקוח שמגיע, אנחנו יודעים שזה אחרת. השאלה היא, איך זה ברמת הפיקוח, פר מורה, פר כיתה? האם הם נדרשים אולי לדווח על מה שעשו? פשוט כדי שזה יגיע לכלל ילדי ישראל.

אם אני ברשות דיבור, אני מוסיפה עוד שתי שאלות: האחת, כל הזמן דיברנו על הפער הדיגיטלי בפזורה הבדואית, אבל זה לא רק בפזורה הבדואית. לכן גם שאלתי את המנכ"ל האם יש מיפוי לפי יישובים, ולכל יישוב פר משפחה, כדי לדעת לאן צריך להגיע. וזה כמובן באמצעות הרשויות המקומיות.

שאלה שנייה, אני מבינה שהאולפנים שהקמתם, של Lnet בכפר סבא ומט"ח ברמת אביב, אלו האולפנים שעובדים היום. איך זה מתיישב עם אנשים שנוסעים? קראתי על זה תגובות בפייסבוק של מורים שצריכים להגיע מהצפון ומהדרום.

על זה המנכ"ל, אורלי, אמר שהם ינסו לעשות אולפן - - -

הוא לא ענה על זה. יש פה שני דברים: האחד, התאמה של כל האולפנים – כי אני יודעת איך האולפנים נראים, כל החדרים שם קטנים – התאמה של כל האולפנים למצב של הקורונה.

שאלה אחרונה, עופר, האם יש חומרים – שאלו את זה גם בישיבה הקודמת – מונגשים לעיוורים, לחרשים בשפת הסימנים?

בתקווה אופטימית לתחום שלך, אולי מהלימון פה תצא לימונדה מהתקופה הכול כך קשה הזאת. כשרוצים לקדם את המערכת כל כך קדימה, בשימוש באמצעים טכנולוגיים מתקדמים, אז באה עלינו הקורונה, והכניסה את כולנו בכוח, וזה יעזור לך להמשיך ולקדם את כולם.

תודה, אורלי.

כן, עופר. הרבה שאלות. תעשה כמיטב יכולתך.

קודם כול, אורלי צודקת. המצב הלאומי הוא קטסטרופלי והכול, אבל מבחינת התפקיד שלי, עשר שנים - - -

אנחנו יודעים, עופר, אנחנו לא באים - - -

אנחנו לא באים בטענות.

כולנו פה באותה סירה, אין בעיות. אל תרגיש מותקף.

לא אמרתי את זה כטענות. אני רק אומר, ניצן, שבתפקיד שלי, כמי שאחראי על כל נושא הלמידה מרחוק, זו תקופה של פריחה, אנחנו רואים בזה הזדמנות מאוד גדולה.

מהמקום המקצועי שלי, בשלושה שבועות עשינו דברים שאנחנו לא עושים בשלוש שנים. המערכת שם, כל הרכיבים כבר היו מהונדסים ומוכנים. רק לדוגמה, יש לנו משחק שמכון ויצמן פיתח, הוא נקרא "פלתורה", שמקדם חשיבה אלגוריתמית. העלינו את המשחק הזה לכל הבתים בישראל, בתוך יומיים, כבר 30,000 ילדים משחקים בו.

שמעתי על זה, האמת. מישהו סיפר לי.

יש לנו דשבורד, שכל ילד וכל בית-ספר יכול לראות את המיקום שלו. ומכאן אנחנו הולכים בעוד שבוע-שבועיים, להכניס עוד משחקים, ומצד שני, להעלות עוד שלבים.

יש לנו פה עשרות פרויקטים שאנחנו מריצים, שהיו אצלנו במגרה, וזו הזדמנות מצוינת. יש לנו מעבדת ניסוי מטורפת.

עופר, אנחנו רוצים לשחרר אותך, אז לשאלות.

לשאלותיה של אורלי.

לסוגיית המיפוי.

יש לנו כבר שלושה מתחמים של אולפנים, הקמנו אחד במט"ח, אחד בכפר סבא וכבר הקמנו את האולפן השלישי בהרצליה, כדי לשפר את יכולת השרידות שלנו.

הדבר השני שאנחנו עושים, אנחנו כל הזמן עושים שידורים בלייב, ובמקביל 50% מהשידורים, אנחנו בונים מחסנית, למקרה שאחד האולפנים ייסגר ונצטרך לתקופה מסוימת לעבוד רק עם שניים. עכשיו, כשגם האולפן השלישי באוויר, אני יותר רגוע.

הדבר השלישי, אנחנו מפתחים יכולת גם לצילום של מורים מהבית. זו יכולת שלוקחת זמן. צריך לשנע ציוד צילום לבתים של המורים. אנחנו עובדים, כמו שהמנכ"ל ציין קודם, להקים עוד שני אולפנים בצפון ושני אולפנים בדרום. ואל תשכחו שכל זה, הקמה של 36 אולפנים עשינו בשבועיים. עכשיו האולפנים עובדים. להרים אולפן זה לא רק להקים אולפן, להביא מפיקים, להביא צלמים ולהביא מורים שישדרו, למצוא את המכרזים המתאימים וכו', אלא זה גם לייצר חברות שיודעות לקחת את השידור ולעמוד בעומסים, גם אם 600,000 ייכנסו לשידור בו-זמנית. ואת כל זה לעשות בזמן אפס. זה לא מורכב, אבל לא הכי פשוט בעולם.

אנחנו כל הזמן בונים את זה תוך כדי תנועה, בונים ומשפרים, בונים ומשפרים, וזה היופי של התקופה הזאת.

מבחינת המיפוי של האוכלוסייה. אנחנו נמצאים בעידן, שוב אני אומר, שלמזלנו כמעט לכל ילד יש מחשב בבית, שזה הפלאפון שלו, יש מחשב או יש טלוויזיות, ולכן דווקא אם היינו מרימים את הפרויקט הזה לפני 15 שנה הוא היה כמעט בלתי אפשרי.

היום האוכלוסיות שנשארות בקצוות, שאין שום פלאפון בבית, שום מחשב בבית ושום טלוויזיה הן מאוד מאוד קטנות, והיינו יכולים לשאול את השאלות האלה בימים שלא היינו בחירום.

אני רוצה רק הערה אחת.

בסדר, לחרדים יש טלוויזיה.

לא חרדים.

אנחנו חייבים להתקדם.

ניצן, זה היה עכשיו לא פייר, זה לא קשור לחרדים. אני רק שואלת שאלה, ועוד פעם, רק הערה - - -

על החרדים אמרתי שאנחנו - - -

לא חרדים. במשך שלוש השנים האחרונות למה לא הייתה היערכות לשעת חירום, לאו דווקא לקורונה?

מי אמר שלא הייתה היערכות? אני מצטער על מה שאת אומרת.

רק דקה, עופר.

אתה חושב שאני שואלת רק על חרדים - - - אני לא שואלת רק על חרדים.

רגע. רגע. הכול בנחת. לא צריך להיות בלחץ. עופר, תן לחברת הכנסת ינקלביץ' לשאול את השאלה. בבקשה.

עוד פעם, אני שואלת שאלה, אני יודעת שזה לא מייעל כרגע את המצב, אבל במשך שלוש השנים האחרונות יכולנו להיערך לשעת חירום. אתה יודע מה, זה לא קשור לקורונה בכלל, זה קשור למצב הביטחוני, והיו צריכים להיות יותר מוכנים, זה לא שעת אפס.

עופר, תענה לי על שפת הסימנים בבקשה.

קצת סדר. שאלה חברת הכנסת ינקלביץ' על היערכות מוקדמת.

אני יכול לענות על זה?

בבקשה, ועל שפת הסימנים, ונסיים.

חברת הכנסת הנכבדה, מה שאת אומרת, שלא נערכנו בשלוש השנים האחרונות, הוא פשוט לא נכון. לא בשלוש השנים האחרונות, בעשר השנים האחרונות אנחנו נערכים למצב הזה. לא היה לנו סיכוי בחיים להעלות אופרציה שכזאת בשבועיים אם לא היינו עובדים על זה מאוד מאוד מאוד קשה בעשר השנים האחרונות. רק מה קורה? בגלל שהיינו ערוכים בצורה כזאת, אנחנו מקבלים תיאבון, ומעלים עוד פתרונות ועוד דברים שהיו אצלנו, חלקם ניסינו. אנחנו מקבלים עוד ביטחון, מעלים עוד דברים שהכנו.

את יכולה לדמיין שבנינו מערכת של כבישים, שהיא כבר עובדת, פועלת, חיה - -

לא הופקו לקחים, אבל בסדר, בואו נתקדם.

- - אנחנו מעלים עליה עוד מכוניות.

זה קצת טיוח, כי לא הופקו לקחים משנים קודמות, אבל נתקדם.

עומר, אי-אפשר ככה. אנחנו צריכים להמשיך.

סליחה, אדוני היושב-ראש. סליחה.

אי-אפשר ככה. עופר, שאלה אחרונה לגבי מה ששאלה אורלי, הנגשה לעיוורים ולחירשים.

אם יש דבר שאני לא עושה, אני לא מטייח, אבל זכותך להגיד כל דבר שאת חושבת.

במקרה העוזר שלי ניסה להשיג אותך אתמול בנושא הזה ולא הצליח.

די עם זה. אי-אפשר, אנחנו צריכים להתקדם.

אי-אפשר היה להשיג אותי, ובגלל זה את אומרת שאני מטייח?

שפת הסימנים, עופר.

שפת הסימנים, הנגשה לעיוורים וחירשים, ובזה נסיים.

כשאתה עולה בתוך שבועיים, הדבר הראשון שאתה עושה, אתה מנסה לייצר פתרון ל-80%, דבר ראשון, ואת זה אנחנו ביססנו. מכאן אנחנו עוברים למגזר החרדי, אנחנו רוצים לייצר את הפתרון כמה שיותר מהר, בשבוע הקרוב. אחרי שנפתור למגזר החרדי, נתחיל לעבור לאוכלוסיות חירשים ועיוורים. כשאתה מרים מערכת בסדר גודל כזה, אתה צריך להחליט – למרות שאתם יודעים, כמובן אנחנו לא רוצים ששום תלמיד יישאר מאחור, אבל חוץ מהעיוורים והחירשים, אני יכול להצביע לכם עכשיו על אוכלוסיות נוספות שאני יודע שיש - - -

האם יש מלוא הנתונים על האוכלוסיות השונות?

אנחנו מנסים לטפל בכל, אבל אי-אפשר הכול בו-זמנית.

עופר, האם יש פילוח נתונים לגבי אוכלוסיות שונות או עדיין אין?

יש פילוח נתונים לגבי אוכלוסיות. השאלה למה אתה קורא פילוח נתונים?

באיזה רשויות אין תשתית אינטרנטית? ובתוך הרשות, לאיזה משפחות? את זה צריך לעשות באמצעות הרשויות המקומיות.

ניצן, יש התייחסות של ועד המנהלים - - -

לא, חבר'ה. לא. די. די, מספיק. במילה לגבי פילוח, ואנחנו משחררים אותך.

כל בית-ספר, גם בית-ספר לעיוורים, גם בית-ספר לחירשים – כל בית-ספר בארץ מייצר את הפתרונות שלו. אנחנו, כמשרד החינוך, מתחילים לייצר פתרונות לאומיים שתומכים בפתרונות המקומיים. לא ביטלנו את כל בתי הספר ואת כל המורים, ועכשיו אנחנו לוקחים את כל המערכת אלינו, אלא אנחנו מייצרים תשתית שמסייעת למורים ללמד בעת הזאת.

פתרונות יש בכל מקום. התשתית הלאומית כרגע נוגעת בכל האוכלוסייה הלא יהודית, היהודית, החרדים – אנחנו עובדים על זה – וכשנגיע, נתחיל לייצר פתרונות לאומיים נוספים לעוד אוכלוסיות, ככל שנוכל להגיע אליהם.

תודה לך, עופר.

עופר, יישר כוח, חזק ואמץ, יש לך תפקיד משמעותי מאוד בתקופה זאת.

תודה. תודה רבה.

חבר הכנסת מקלב, בבקשה. בבקשה, רשות הדיבור שלך.

תודה רבה. אני כבר אתנצל מראש שלא שמעתי את הדוברים הקודמים, ואני מבין שחברת הכנסת עומר ינקלביץ' התייחסה לציבור החרדי.

לקראת הדיון הזה התקשרתי לשני אישים, שני מנכ"לים של רשויות החינוך הגדולות בציבור החרדי. האחד זה הרב סורוצקין, שעומד בראש מערכת החינוך העצמאי, שיש בה 110,000 תלמידים, למעלה מ-300 בתי ספר, שפרוסה בכל הארץ. צריך לציין שהיא מערכת הטרוגנית, היא לא מערכת סיסטמתית, הומוגנית, כל בית-ספר בכל עיר הוא בית-ספר אחר לגמרי בתכנים, באופי של התלמידים, ובכל מה שכרוך במסגרת החינוך של אותה רשת. שאלתי אותו: איך אתה התמודדת? כששמעתי שיש גם בעיות טכנולוגיות. הוא יצא מנקודת הנחה שיש מחשב. יש מחשבים, אבל הוא רוצה לתת מענה לכולם, גם לכאלה שאין להם. נעשתה מערכת באמת מיוחדת, והתרגשתי לשמוע שהיו מעל 10 מיליון, 10,500,000, דקות שתלמידים נכנסו. זה רשום במערכות האלה.

איך הם נכנסו?

הם נכנסו דרך הטלפון.

זה לא סמארטפון, זה טלפון - - -

טלפון כשר, טלפון מבזק, טלפון בבית. דרך אגב, אדוני היושב-ראש, העלית נקודה. אני לא יודע אם שמת לב, אבל אני מוצף בשבועיים האחרונים במאות בקשות. עירבתי גם את שר התקשורת בכך שנפנה לחברות הסלולר להגדיל את החבילות, או שלא ישלמו קנסות על גלישה מעבר לדקות שמוקנות לך במסגרת הסכם של חבילה. כפי שידוע היום, עם רוב חברות התקשורת אתה מגיע להסכמים שיש לך חבילת דקות, 2,000 דקות, 3,000 דקות בחודש, ועל כך אתה משלם, סתם לצורך הדוגמה, 50 שקלים. אם אתה חורג מהדקות האלה, אתה משלם יקר הרבה יותר, זה מין קנס כזה על אותן דקות. כולם גלשו, מכיוון שמערכת החינוך, כפי שאני עכשיו מציין זאת, עובדת דרך הטלפונים, ויש תור, ואני מקווה שזה לא מגיע למריבה, בין הילדים, מי קודם. מדברים על מערכת שיעורים עדכנית בלייב, כל יום. יש קוד בית-ספר ובכל כיתה המורה או הגננת מעבירים שיעור עם תכנים.

אורי, היות שזו הזדמנות להצביע על מה שחסר או מה שאולי לא עובד, תגיד מה הבעיות.

קודם כול, כדי להחמיא להם, הדבר הזה עובד באופן בלתי רגיל. הילדים יגיעו לחג הפסח עם הידע, כולל בגני הילדים.

דיברתי עם מר ישראל גולומב, שעומד בראש רשת גנים. בסך הכול הגנים בחינוך החרדי, אני מעריך כ-150,000. הוא עומד בראש מערכת שיש בה 12,000 תלמידים ותלמידות. הוא אומר שקווי התוכן מעודכנים ליום-יום, כל ילד או כל ילדה, גם בגנים, נכנסים לקו שלהם, לגננת שלהם, והם שומעים את הגננת, והם מעבירים מסרים ותכנים, שעות ריכוז, דברים שהם עושים ביום-יום.

בטלפון. הכול בטלפון.

הכול דרך הטלפון לפי התור.

בכל אופן, הנושא הזה בהחלט יכול לשמש מודל לתרגול גם של המערכות שלנו. יש מוטיבציה מאוד גדולה של צוות ההוראה. ואני חושב שצריך לציין את זה, שצוות ההוראה משתף פעולה באופן בלתי רגיל. 10,500,000 במשך שבועיים. התיישבו על מערכות שלא היו קיימות אצלם, הם היו צריכים הכול מחדש. אומנם התיישבו על פלטפורמות שלקחו מארגונים אחרים שעובדים דרך הטלפון, אבל צריך לחשוב שהמערכת הפרטית הזאת ידעה להתארגן ולהעביר תוכנית לימודית.

אורי.

עוד מילה אחת. המערכת הכללית גם נתנה הוראות, כולל הוראות על התנהגות בימים האלה, לתלמידים. כששומעים את זה, המנהל אומר את זה, המורה אומר את זה, זה גם נשמע בנוסף למה שההורים אומרים, כללי זהירות וכללי התנהגות.

עוד מילה אחת. מה הפקת הלקחים? צריך לתרגל את המערכות האלה בימים של שגרה, אם רוצים שהן יצליחו, ואני חושב שגם חברת הכנסת ינקלביץ' העלית את זה. משרד החינוך צריך לקבל על עצמו להראות שהמערכות האלה יעבדו גם בימי השגרה, כולל בשביתות או הפסקות לימודים בגלל סיבות כאלה או אחרות. בעתות חירום או באזורים מסוימים בארץ גם יכלו לתרגל דרך המערכת הזאת.

הדבר החינוכי, מה שלי אמרו, מתברר שצריך לעשות את זה במנות קטנות, כי התלמידים לא יכולים לשמוע שיעורים ארוכים או מסרים ארוכים. זה צריך להיות היום, בדור הזה ודאי – זה צריך להיות בקבוצות ובמנות קטנות על כל נושא, ואז יש קשב גדול.

אנחנו נמצאים היום בעולם של ניגודים. מצד אחד אנחנו לא יודעים להתגבר - - -

אורי, אורי, אנחנו חייבים לעבור הלאה.

כן, אני מסיים בזה. אני רק מדבר על עולם הניגודים. מצד אחד – אני יושב בכל אופן בחדר של ועדת המדע והטכנולוגיה – נמצאים בטכנולוגיה בלתי רגילה, מתפתחת, אתמול ניהלנו ישיבה של המגזר השלישי, אולי קרוב ל-1,000 משתתפים דרך האפליקציה של זום, בצורה נפלאה, כמעט ללא תקלות, ומצד שני, על איזה וירוס בגודל מיקרוסקופי אנחנו לא יכולים להתגבר. יש לך תשובה לדבר הזה?

מאה אחוז. חבר הכנסת סובה, בבקשה.

קודם כול, בהתייחס למה שאמר חבר הכנסת מקלב. היום, כל בן אדם שנכנס למסעדה, ברוב המסעדות, כבר לא נותנים לו תפריט רגיל, נותנים לו טאבלט. רוב התפריטים הם בטאבלטים. אולי פיקוד העורף צריך לחלק טאבלטים למקרי חירום. אתה מדבר על משהו שבסופו של דבר אתם – מערכת החינוך החרדית – תגיעו לזה שלילד יהיה מחשב, טאבלט.

לפני 20 שנה, כשראש הממשלה היה בנימין נתניהו, הייתה תוכנית "מחשב לכל ילד", נכון? ילדים ממשפחות עניות קיבלו מחשבים. אני זוכר, הייתי אז סטודנט צעיר, עשיתי תוכנית 'פר"ח', אני זוכר שילד קיבל מחשב, וזה היה דבר מדהים. אנחנו עברנו 20 שנה. האם לא הגענו לסיטואציה שהיום, גם אם אתם – אני מדבר על המנהיגים של המגזר החרדי – רוצים להגביל מחשיפת יתר, אין היום אמצעים טכנולוגיים להגביל את זה? טאבלט זה דבר בסיסי.

אם היה לכל ילד טאבלט היום, ב-400-300 שקל, אפילו טאבלט שמערכת החינוך מתחזקת, לא היינו מדברים על כל הסיפורים האלה. אתה מתחבר כמה שאתה רוצה, ויש לך אפשרות ללמוד.

אין לי התנגדות.

חבר'ה, אחד אחד.

מערכות החינוך יודעות לתת מענה. אנחנו מוכנים לקבל את זה.

יש רושם שיש לכם התנגדות עקרונית.

ממש לא.

דיברתי עם כמה - - -

אם זה יעמוד בכללים.

אני לא מצליח להבין. חברים, אתם בחדר אחר, אנחנו לא באותו חדר, אז אורך רוח. יבגני, סיימת?

רציתי להגיד שממש לפני חודשיים דיברתי עם אחד מחברי הכנסת של יהדות התורה, אני לא רוצה להגיד את השם. שאלתי אותו: למה אתם מפחדים? למה אתם מפחדים משימוש במחשבים, משימוש בטכנולוגיה? הם לא רוצים שילדים ייחשפו לדברים רעים. אמרתי: אבל היום יש אופציות להגביל את הילדים. אפילו אצלי במשפחה, כשילדים בטאבלט, יש אפשרות להגביל, אפילו להוציא תוכניות, יוטיוב להוציא.

אני מציע שכל אחד יתרכז במערכת החינוך שלו.

במקום להתנגד, אולי אפשר למצוא פתרון טכנולוגי.

עצות אני יודע לקבל, אנחנו יודעים לנהל את מערכת החינוך. שכל אחד יתמקד במערכת החינוך שלו. יש מספיק מה לתקן במערכת החינוך הכללית.

לא דיברתי על התוכן, דיברתי על הטכנולוגיה שצריכה להיכנס למערכת.

במאמר מוסגר, המערכות קיימות, יש מערכות מחשוב בבתי-הספר, יש לימוד מחשב. המתכנתים הטובים ביותר שקיימים היום במערכת החינוך הם במערכת החינוך החרדי.

לא אמרתי שום דבר נגד חרדים, אדוני היושב-ראש, רק אמרתי שטכנולוגיה היום זה דבר זול, יותר זול מנייר.

אין ספק בעניין הזה, והיא משולבת במערכת החינוך החרדי. היא משולבת, היא נלמדת.

חברים, נא להפסיק. חבר הכנסת מקלב, נא להפסיק.

אני מוכן לקבל טאבלטים.

בסדר, נא להפסיק.

יפה מאוד. הינה סוף-סוף הוא אמר מה שהוא אמר, אדוני היושב-ראש, הוא מוכן לטאבלטים, אז בואו נתקדם, שלכל ילד יהיה טאבלט.

- - -

כולנו בעד טאבלט לכל ילד, אבל זה לא יקרה כרגע.

- - - ויכוח על התכנים.

רבותיי, אני אסגור לכם את המיקרופונים, מספיק עם זה.

אין שום התנגדות לטאבלט.

מספיק עם הוויכוח. אי-אפשר, אנחנו גם לא יכולים לשמוע - -

ל-80% מהמגזר החרדי יש מחשב בבית.

- - כשאתם מדברים זה עם זה. בבקשה כל אחד בתורו. זה כנסת, אנחנו רגילים שיש פה דעות שונות, זה חלק מההוואי. נמצא אתנו נמרוד פפרני, יו"ר מועצת התלמידים הארצית. בבקשה.

צוהריים טובים. אני אתחיל ואגיד תודה רבה לצוותי ההוראה והבריאות שפועלים למעננו בלי הפסקה. חשוב מאוד לציין את זה.

אני אעשה את זה מאוד קצר כי רוב הנקודות כבר נאמרו, אבל יש פה כמה דברים שאני רוצה לחדד. כמיליון בני ובנות נוער נכנסו בשבועיים האחרונים לשגרת למידה שונה לחלוטין. בני נוער רבים מתקשים להתמודד ולהסתדר עם הלמידה המקוונת במתכונת הזאת.

הדבר הראשון שצריך לתת עליו את הדעת זאת הסביבה הביתית, שהיא לא כיתה, ולכן יש קושי לעצב את אותה סביבת למידה, ואי-אפשר לדרוש מהתלמידים את אותם הדברים. יש מערכות של 11 שעות. יש לחץ והחוסן הנפשי מתערער מאוד בגלל המצב.

כדאי לכם לזכור שחוץ מהלימודים יש בחוץ מגפה עולמית שמערערת את הנפש של התלמידים, של כולנו, וזה משהו שלא נותנים עליו הרבה יותר מדי תשומת לב, כמו שהיה צריך להיות.

הלמידה כרגע מתבססת בעיקר על משימות, הרבה מאוד. יש הצפה של משימות ומועדי הערכה שיוצרים לחץ רב על התלמידים בכמות שאי-אפשר לעמוד בה. בתור תלמיד אני יכול להגיד שקיבלתי ממורה משימה להיום ועוד מורה. אתה יכול להגיע למצב של עשר משימות הערכה ביום, דבר שבלמידה רגילה אי-אפשר להתמודד אתו, גם לא בלמידה בחירום.

מערכות משרד החינוך קורסות בתדירות מאוד מאוד גבוהה, וקשה מאוד להשתמש בהן באופן יומיומי כמו שאנחנו רוצים ומייחלים שנוכל להשתמש.

משהו ספציפי, נמרוד?

דבר מאוד מאוד חשוב שאין שום הנחיה שמסדירה את אופן הלמידה. מנכ"ל משרד החינוך מר שמואל אבואב לא חזר אלינו בנושא על אף בקשתנו, ויש הצפה של כלים וחומרים.

אנחנו מבינים שזמן ההכנה של הדברים היה מאוד קצוב, אבל יש פה דברים שצריך לטפל בהם. כמו שאמרתי, מועדי ההערכה, הצפה של משימות התלמידים והקשר האישי שצריך להישמר פה גם בצורה מקוונת. תודה רבה.

לפחות אל תזניח את המטלות שנתנו לך. תעשה את השיעורים כמו שצריך. באיזה כיתה אתה?

י"ב.

בהצלחה בבגרויות. מאיפה אתה בארץ?

אני מרחובות.

תודה, נמרוד, יו"ר מועצת התלמידים הארצית. זאב גולדבלט מהנהגת המורים הארצית. בבקשה. זאב, בקיצור ורק דברים שלא נאמרו. אין צורך לחזור על מה שנאמר.

קודם כול, שלום רב לכולכם. בכל התרגולים שהיו במהלך השנים האחרונות היו כשלים. כבר בשבוע הראשון שהופעלה המערכת היא כשלה. עצם העובדה שהחוויה של 90% מהתלמידים וההורים שנכנסו למערכת הייתה של כישלון, זו בעיה.

אם נביא בחשבון שבמערכת הזאת, כל נושא הלמידה מרחוק, הושקעו בה מאות מיליוני שקלים לאורך השנים, ואם נביא בחשבון שהמערכת הזאת צריכה להיות זמינה בכל רגע, כי היא נבנתה בעיקר למצב של קריסה ביטחונית שבה כל הילדים יישארו בבית – הקורונה זה לא בדיוק הסצנריו שאליו נערכנו, נערכנו למצב שהתלמידים יהיו במקלטים ובממ"דים – אם במצב כזה המערכת לא עמדה בציפיות, יש לנו קצת בעיה.

השיעורים המוקלטים לא מציגים את הלימוד כפי שאפשר היה לעשות במאה ה-21, אפשר היה להגיע לתוצאות הרבה הרבה יותר טובות, אם זה לקחת את המורים הטובים ביותר שיש במערכת ולהקליט, להכין שיעורים מראש, להעמיד לרשותם את המערכת התומכת עם סרטונים, הטובה ביותר, כדי ליצור עניין ורצון של התלמידים לראות את השיעורים.

המורים והגננות לא תורגלו בכלל. זה אומר למשל שבגני ילדים, הגננות לא נערכו לזה, לא מוכנות לזה, הן מאלתרות. רוב הגננות מאלתרות מה לעשות עם הילדים במערכת הזאת, ואין תוכנית סדורה של משרד החינוך לגננות.

עצם העובדה שמזכ"לית הסתדרות המורים דיברה על היצירתיות של המורים, זה מראה שאין מערך סדור ואין תורה סדורה כדי להעביר את השיעורים במערכת של חירום מהסוג הזה.

זאב, אנחנו כל הזמן קוראים ליצירתיות וליוזמות. אל תבטל את זה.

אני בעד זה, שלא יהיו אי-הבנות, אבל אני גם רואה את הפן השני, של מורה שאין לה יצירתיות, ואז אין שם לימוד מרחוק. חלק גדול מהמורים והגננות, אין להם את הכישורים הטכנולוגיים ולא הוכשרו לזה לאורך השנים. זה דבר שמהווה כרגע, בשעת המבחן הזאת, כשל אמיתי.

זו עכשיו גם הזדמנות לכולם ללמוד.

זו הלימונדה.

בדיוק. זו ההזדמנות של כולם ללמוד.

תרשו לי רק להשלים. ראיתם שהייתי בשקט, לא דיברתי, לא הפרעתי לאף אחד. אנחנו לא חושבים שיש מניעה שמורים וגננות יתרגלו חצי שעה, שעה בשבוע, או פעמיים בחודש, את כל נושא הלימוד מרחוק ועל ידי זה יגיעו למיומנות, גם טכנית וגם מבחינת ההכשרה והכישורים איך להעביר את השיעור באמצעות המחשב או הטלפון.

חלק גדול מהמורים, דיבר על זה גם קצת נציג מועצת התלמידים, הסתפקו בהנחיה של קריאה מעמוד עד עמוד, "תעשו תרגילים כך וכך".

חלק מהתרגולים או המערכות שהמדינה מעמידה לרשותנו באמצעות זום, אני מדבר על הזום ברמה הארצית – לא הזום הכיתתי, אלא הזום הארצי – מוגבלות ל-300 כניסות, ל-300 משתתפים בו-זמנית, ומה לעשות, ברגע שפותחים אותה, המערכת נסגרת בתוך שניות, כי ישר - - - את אותם 300 אנשים שנכנסים.

כמו שדיברו לפניי, ואני חייב להעלות את זה, כי זה קריטי, אין מענה אמיתי לילדים עם צרכים מיוחדים. כמה שלא נדבר על זה, אין לזה מענה אמיתי, וחבל.

על מחשב לכל ילד דיברו, כנ"ל לגבי המורים.

אנחנו חושבים שחייבים לגבש תורה, ממש תורה סדורה איך להתגבר ואיך לפעול במצבי חירום, ולא רק במצב של קורונה, וכמובן בקרה ומעקב.

בשגרה יש לנו מערכת שלמה של מפקחות ומנהלים שמשגיחים על כל מורה מקצועי וכל מחנכת, במערכת חירום, כשהמורה או המחנכת, מצפים ממנה לעבוד מול הכיתה, אין לנו כרגע מערכת אמיתית שיכולה לבצע בקרה ומעקב האם המורה עומד מהבחינה האקדמית בדרישות המקצוע וגם מבחינת השעות שבהן הוא צריך ללמד.

עם כל זה, שאפו ענק למורים מסוימים שבאמת עומדים באתגר, וכמובן שאפו למערכת הבריאות. תודה.

תודה לך, זאב גולדבלט מהנהגת ההורים הארצית. אנחנו מתכנסים לסיכום. יש לנו עכשיו - - -

אני מצטער על ההתפרצות, אבל אני עוד לא אמרתי את דבריי.

יש עוד הרבה שלא אמרו.

יש שני ראשי רשויות, יו"ר ועדת החינוך של מרכז שלטון מקומי וסגנו מאום אל פאחם, שפינו את היום. לא יכול להיות שאין להם זכות דיבור.

אנחנו מנסים לתת זכות דיבור לכולם ונגיע גם אליכם. אף אחד פה לא מפלה, ואין צורך לבוא בטרוניות.

זה בסדר. אנחנו רגילים שאנשי החינוך הם בסוף.

ד"ר שרף חסאן, שהוא ראש ועדת המעקב לענייני החינוך הערבי. בבקשה, אתה איתנו. שלום לך, צוהריים טובים. בקיצור נמרץ. בבקשה.

שלום. אנחנו נכנסנו למשבר הזה כשיש פערים ברורים בין יהודים לערבים, בין מערכת החינוך בחברה הערבית ליהודית. לצערי הרב אני מזהיר ומתריע שהמצב כיום, לאור הכשלים של הלמידה מרחוק, יתרחב, יש כשלים בעיקר בשל אי-הנגישות של הלמידה מרחוק להרבה תלמידים בחברה הערבית.

ההערכה שלנו שיותר מ-50% מנותקים מהלמידה מרחוק, שאין להם את הכלים הטכנולוגיים: מחשבים וטלפונים חכמים. אנחנו מדברים על כשליש לפחות, לפי סקר שערכנו, מיפוי של הרשויות המקומיות ובתי-הספר, אבל יש גם חסמים נוספים שמונעים מתלמידים להתחבר, תשתיות אינטרנט ביישובים ערביים.

דיברנו על זה, אז אם אתה יכול לחדד דברים שלא נאמרו. אמרנו את זה כבר כמה פעמים. אם תוכל, דברים ספציפיים.

מערכת האולפנים משתפרת, אבל עדיין יש פער בין שתי המערכות. יש שיפור בימים האחרונים, אבל הפער עדיין קיים. בתי-ספר לא מקבלים בשפה הערבית חומרים חינוכיים והוראות הקשורות גם לקורונה אבל באופן כללי. אפשר לראות את זה גם בפורטלים ובפלטפורמות השונות של משרד החינוך. זה מעמיק את הפערים החינוכיים.

הקשבתי למנכ"ל ולדוברים של משרד החינוך. זה שיש הסברים לכל מיני בעיות זה לא מקובל, זה לא פוטר את משרד החינוך מאחריות, כי בסופו של יום נתח גדול מהתלמידים לא מקבלים חינוך שוויוני, ואת זה צריך לפתור לאלתר. לחפש פתרונות זה התפקיד של המדינה, ויש אפשרות לעשות את הדבר הזה.

אני מצטרף לבקשה לעניין מחשב לכל ילד. נכון שלפעמים בבית אחד יש מחשב אחד, אבל מה לעשות שיש שלושה-ארבעה תלמידים? זה לא פותר את הבעיה שיש למשרד החינוך את המערכות הכי מתוחכמות בעולם, ועדיין אנחנו רואים שיש לא מעט חולשות בעניינים האלה.

על משרד החינוך לגבש תוכניות שמתאימות למצב בשטח. נכון, המורים הם בחזית, והם עושים עבודה טובה, ואני מצטרף לחיזוקים למורים, כי בלעדי המורים אי-אפשר לקיים שום למידה מרחוק.

ביום שאחרי אני חושב שמשרד החינוך צריך להניח מראש שהוא צריך לפעול לפיצוי על החומרים האלה בכדי להכין את התלמידים לבחינות. אי-אפשר לבנות כאילו כולם קיבלו אותו חינוך, צריך לחשוב על תוכנית לתקופת ביניים שמכשירה את הקרקע אחר כך, לשגרה.

אני מבקש ממך לסיים. משפט אחרון ותודה.

לגבי הבגרויות וכו', עוד רעיון שאני מעלה והעלינו, לחשוב על מועדים נוספים, לחשוב על אפשרות של שימוש בציון השנתי גם בבחינות החורף, לא רק עכשיו לתלמידים בי"ב.

אני עוצר אותך. מחר יש לנו דיון, פה בוועדה, רק על הבגרויות. נתייחס גם לעניין הזה.

תודה רבה.

תודה. תודה, שרף. ראש עיריית אום אל פאחם, ד"ר סמיר מחאמיד.

ראש העיר שלי.

ראש העיר של חבר הכנסת ג'בארין. שלום לך, אדוני, צוהריים טובים.

שלום לכם. דבר ראשון, לרוב הדברים כבר התייחסו.

20% מהתלמידים לא משתתפים בכל בגלל אמצעי קצה. אם אני מדבר על העיר שלי, אז יותר מ-20%, כמעט מגיעים ל-25%, לא משתתפים בכל החוויה הזאת של למידה מקוונת.

למה לא משתתפים?

אמרתי, בגלל מחסור באמצעי קצה, אם זה מחשבים, אם זה אינטרנט, אם זה חשמל.

אני אקרא לך עכשיו הודעה שקיבלתי מאימא, שיש לה שתי תאומות, הן משתמשות בפלאפון שלה ואין להן מחשב. מצד שני, צריך גם להעריך את העשייה שעושים המורים. הם עושים עבודה מאוד מאוד יפה עם המנהלים. אני גם מנהל לשעבר, אז אני יכול להחמיא למנהלים ולמורים בסוגיה הזאת.

הפלטפורמה ושפת הפלטפורמה הן בעברית. מר רימון עושה עבודה מהממת, אבל לצערי הרב יש המון חוסרים ויש המון השלמות שצריך לעשות בכל הנושא של שפת הפלטפורמה שהיא בעברית וגם ההוראות להורים. בדרך כלל ההורים הם אלה שעוזרים לילדים, והשפה צריכה להיות נגישה.

דבר נוסף, בגיל הרך הדברים לא עובדים, אלא קשר אישי.

במה שקשור לחינוך המיוחד, אני יכול לדבר גם מניסיון אישי, בדרך כלל ההורים הם אלה שעושים את החיבור, וצריך להתחנן וממש למשוך את הילדים לעשייה.

אלה הסוגיות שאנחנו מתמודדים אתן יום-יום.

ד"ר סמיר, איזה דרישה אולי ספציפית צריך להעלות כרגע מול משרד החינוך?

מה שהעלה ד"ר ג'בארין, הנושא של המחשבים. עכשיו הייתי צריך לדבר עם יושב-ראש ועדת צדקה בעיר כדי לאתר 25 מחשבים שאני צריך עכשיו, והוא הולך להביא לי אחרי הצוהריים 25 מחשבים, לילדים שפנו אליי אישית.

הנתונים שלו עוד טובים לעומת נתונים מיישובים אחרים. 25% זה מצב טוב לעומת 70% בכסייפה, 50% בלקייה.

אתה צודק בהחלט.

ד"ר סמיר מחאמיד, ראש העיר אום אל פאחם, תודה רבה לך ויישר כוח על מה שאתם עושים. באמת תודה. נשמע עכשיו את המשתתפת האחרונה שלנו בדיון הזה. זו הזדמנות קצת להרחיב דעת. נועה אלפנט, מנכ"לית גוגל ישראל. שלום לך.

שלום שלום.

היות שאנחנו ועדת החינוך, אולי נשמע משהו קצת על מה שאתם עושים בעולם. לסיום תרחיבי את דעתנו ומה כמובן אתם יכולים לתרום לנו כאן.

תודה, אדוני היושב-ראש, אני לא מנכ"ל גוגל ישראל, אולי כשאני אגדל, אבל אני אחראית על המדיניות הציבורית, ולכן אני פה אתכם.

אני יודעת שיש הרבה דוברים עם דברים משמעותיים מאוד, ושמחתי להקשיב. קודם כול, כפי שאמרת בתחילת הדברים, כמובן שזה מצב עולמי, וברחבי העולם מערכות חינוך נדרשות לתת מענה של למידה מרחוק, לכן בכל העולם יש לגוגל פלטפורמה של למידה מקוונת, שנקראת "קלאסרום". הפלטפורמה הזאת זמינה כעת בחינם, כולל אפשרות לשיחות וידיאו עד 250 משתתפים ללא שום מגבלת זמן, ועם יכולת למורה להשתיק, לנהל את השיחה ולנהל את הכיתה בצורה מקוונת.

הפלטפורמה הזאת לאור המצב זמינה בחינם. אנחנו מאוד מאוד רוצים להטמיע אותה גם בישראל. אנחנו יודעים שיש כבר היום הרבה בתי ספר שמשתמשים בה, אבל מצד שני יש הרבה בתי ספר שלא מכירים או לא יודעים איך וזקוקים לתמיכה, גם בשינוי הפדגוגי וגם בשינוי הטכנולוגי. לכן הכנו חומרי הדרכה שתורגמו, הם קיימים גם בעברית וגם בערבית, ואנחנו מרחיבים מעבר לחומרים שקיימים. יש לנו תיבת דואר אלקטרוני ייעודי לצורך תמיכה בשטח, ואנחנו מתכוונים בשבועות הקרובים להרחיב עוד את התמיכה, גם בהדרכות למורים, במענה טלפוני ובאי-מייל למי שזקוק לתמיכה בשטח. אני מאוד מקווה שיחד עם השותפים כאן ועם משרד החינוך נוכל להתניע - - -

אתם חברה מסחרית, אתם לא גוף חינוכי או ממשלתי. אני אשאל בשפה פשוטה, מה יוצא לכם מזה? למה אתם עושים את זה?

אני חושבת שגוגל היום – אני לא אגזול זמן להרחיב על כל הפעילות שלנו – מכיוון שאנחנו עוסקים בכל כך הרבה תחומים הקשורים לאינטרנט ולתקשורת, והם כל כך חיוניים בימים האלה, אנחנו מוצאים את עצמנו פועלים בהרבה מאוד מישורים. אני יכולה להפנות אתכם לחומרים על זה, החל מתמיכה בעסקים קטנים, בעמותות, דרך התמיכה הזאת בתחום החינוך ועד שאלות של תשתית וניהול תשתית ומתן מידע לציבור. אני חושבת שזה חלק מהאחריות שלנו כשחקן כל כך משמעותי ברמה הגלובלית, ואני מוקירה תודה על הזכות להיות הנציגה של זה פה בישראל. ומבחינתי כמה שיותר נוכל להביא לישראל, כך יבורך.

מאה אחוז. אני לפחות בתפיסה שלי, גם הפוליטית, אני בעד השקעות ציבוריות ופחות בהסתמכות על חברות פרטיות, אבל כל תרומה מבחינת ידע ושיתופי פעולה אנחנו שמחים לשמוע. יש משהו ספציפי שאת יכולה להגיד לגבי ישראל כאן?

אני שמחה. אני יכולה לשתף פה בצ'ט בכתובת המייל לתמיכה ובלינק לחומרים, אם אנשים רוצים להכיר, ונשמח להמשיך ולעמוד בקשר כמה שאפשר כדי לעזור בהטמעה של זה. אני חושבת שזה זמן שכולנו מגויסים כדי לעבור את המנהרה הזאת ולצאת בצד השני.

נועה, קודם כול תודה רבה. האם אתם בקשר עם משרד החינוך? האם יש שיתופי פעולה? המערכת מופצת גם דרך המשרד כעוד אלטרנטיבה ללמידה מרחוק?

ודאי. תודה על השאלה. אנחנו בקשר עם משרד החינוך בעת שגרה וכמובן עכשיו. אנחנו גם תומכים ומסייעים להם במה שקשור למערכת השידורים, שהתחילה ביוטיוב ורצינו להבטיח שתהיה יציבה וזמינה באופן שוטף, וגם בנושא של למידה מרחוק אנחנו בקשר איתם. שוב, אנחנו בקשר גם בשגרה ועכשיו הצורך בוער אף יותר.

ברור. תודה רבה.

תודה, נועה אלפנט. אמרו לי שלא שמענו מספיק אנשי חינוך, אז אחרונה חביבה – סמדר מורס, מנהלת בית-ספר בתל-אביב. שלום, סמדר.

אני ממש מצטער שאני מתפרץ, אבל מה עם התלמידים? קולם של התלמידים לא נשמע.

שמענו את יו"ר מועצת התלמידים, ונא לא להתפרץ. סמדר, מאיזה בית-ספר?

בית-ספר נופים בתל-אביב, אני מנהלת בשבתון ונמצאת 20 שנה בחינוך, מנהלת בית-ספר בדרום תל-אביב, ביאליק רוגוזין ונופים.

יש לך שתי דקות.

אני אנסה למצות את הדברים. קודם כול, יש לי תחושת תסכול גדולה מאוד באופן כללי וגם כרגע, כיוון שהמילים חוזרות על עצמן. יש הרבה שבח והלל למורים ולאנשי חינוך, למנהלים, לצוותים בשטח, אבל אני חייבת לציין שבשטח אנחנו לא מרגישים את כל הגיבוי, את כל העזרה ואת כל התמיכה הזאת. זאת אמירה מאוד מאוד קשה מבחינתי, שחייבים לטפל בה בזמן שגרה ובזמן חירום. השטח הוא עם עצמו, בהרבה חוסר ודאות, וזה לא חשוב אם אנחנו מדברים על הפדגוגיה ועל הלמידה, הרי הלמידה מרחוק היא רק מופע אחד של הדבר הזה. זה דבר ראשון, ויש הרבה חוסר ודאות בשטח.

שמעתי כאן הרבה נתונים, גם ממנכ"ל משרד החינוך, המון המון נתונים שבסופו של יום לא מראים את עצמם בשטח ולא באים לידי ביטוי בצורה אפקטיבית.

ועל מה אני מדברת? יש כאן קודם כול סיפור חברתי כואב ולא חדש. מדברים על למידה מרחוק כאילו היא הייתה מקשה אחת - - -

כן, אבל אנחנו התייחסנו לזה, סמדר. אם תוכלי, דברים שלא נאמרו. אין לנו זמן. אנחנו חייבים לסיים.

בסדר גמור. אני מוטרדת ומודאגת מזה שאין בחינה מדוקדקת של הצרכים, אין חשיבה על המענים בשיתוף עם אנשי חינוך, איפה השטח מתחבר למטה, איפה בונים ביחד תוכנית מסודרת לזמן חירום, מה עושים עם מורים שצריכים עזרה בהנחיה. המנכ"ל מדבר על החשיבות של הקשר עם מורים – איפה זה קורה בשטח? איפה זה קורה בחיים האמיתיים? איפה זה מעבר למילים היפות ולאמירות המסוגננות? איך זה שנפתחים 30 אולפנים והצוותים החינוכיים מעודכנים כמו תמיד דרך התקשורת ודרך המדיה? למה אנחנו לא חלק מזה? למה אנחנו לא שותפים לזה? מי השותפים של משרד החינוך בימים אלה, פרטנר, הוט, יס? למה אנחנו תמיד צריכים לחוות את הכול יחד עם כלל עם ישראל, יחד עם הציבור? כמו גם בנושא של השאלת ספרי לימוד, אני כמנהלת בית-ספר, אתה יודע איפה אני חוויתי את זה? בפרסומות באוטובוסים. ככה אני ידעתי כמנהלת בית-ספר על הנושא הזה. מי בודק מה אפקטיבי ומה לא? זו כרוניקה קשה בעיניי של כשל מערכות, וצריך לטפל בו בדחיפות.

שמעתי הרבה תודות ושמעתי הרבה דברי שבח והלל לשטח, אנחנו לא מרגישים כלום בחיים האמיתיים. וגם הפגישה הזאת תסתיים ועוד פעם נחזור לבדידותנו המזהרת. אני מצפה ורוצה לבקש מעל במה זאת שניתנה לי, ותודה על זה, שוועדת החינוך של הכנסת תיכנס לפעולה רצינית, עמוקה, ולא תשמש רק לשיח הזה, כי צריך לעשות משהו בשטח.

תודה. מאה אחוז. שומעים אותך.

זה הזמן לפעול בחיים האמיתיים, לא רק לדבר, אלא לעשות.

אדוני היושב-ראש, הדברים של סמדר – אנחנו לא יכולים להתעלם ממנה, כי נשמעו פה דברים מאוד נוקבים של מנהלת בית-ספר שחווה צוותי חינוך. יש דרג בין מטה משרד החינוך לשטח, יש דרג ביניים שאמור להגיע לשטח, זה דרג שלם של פיקוח, ויש גם הרשויות המקומיות שמשרד החינוך חייב לשחרר ולתת חבל ארוך למנהלי אגפי חינוך, כי הם הקרובים יותר לשטח. יש פה פער שסמדר מתארת שהוא לא רק בשעת חירום, הוא רק מחריף בשעת חירום, ואי-אפשר לעבור לסדר היום על הדברים שלה.

תודה. אנחנו חייבים לסיים.

זה נורא ואיום וזה דורש טיפול מיידי, ולא רק להסתכל שעכשיו יש למידה מקוונת ויש תנופה טכנולוגית.

תודה. זה בדיוק מה שאנחנו מנסים לעשות. אני רוצה לסכם את הדיון.

רק מילה לפני שאתה מסכם.

לא. די.

האוצר.

- - -

אני רוצה לסכם. היה לנו דיון ארוך, עלו פה הרבה דברים. ברור שהלימוד המקוון הוא צורך חיוני, ויש לנו הזדמנות עכשיו לנצל את מה שקורה כדי ללמוד ולשפר את התכנים ואת הנגישות. צריך להשתמש במשבר הזה כהזדמנות להשקיע בתשתיות מחשבים ואינטרנט במגזרים שיש בהם פער טכנולוגי, לפרוס רשתות תקשורת, חיבור לאינטרנט, להאיץ את המשא-ומתן עם נציגי המורים על המשך ההעסקה לאחר חופשת הפסח, כי כרגע שמענו שההסכם הוא רק עד פסח, ואחרי פסח אין בינתיים פתרון כדי שהלמידה מרחוק תימשך. זה עוד דבר ששמענו כאן, שלא תהיה כאן חזרה ללימודים אחרי פסח, וספק אם בכלל תהיה חזרה ללימודים עד ספטמבר. צריך להביא את זה בחשבון וצריך לייצר תוכנית לימודים מסודרת וברורה, כי זה לא שבוע, ולא שבועיים, זה לא חודש, זה יכול להיות כמה וכמה חודשים, תקופה ארוכה.

לא צריך להסתמך רק על היכולות האישיות של אנשי החינוך, האלתורים והרצון הטוב, אלא לדאוג למינונים של מטלות ושיעורים, תיאום בין המורים למנהלים ויצירת תוכנית חינוך רצינית. ונקודה מאוד חשובה, הנגשה של התכנים בצורה טובה יותר לחינוך המיוחד.

כאמור אנחנו לא יודעים מתי חוזרים ללימודים, אבל כנראה שזה לא יקרה ממש בקרוב, שידע הציבור בישראל ושכולנו נהיה מודעים לזה, שהלמידה מרחוק כנראה הולכת ללוות אותנו עוד תקופה ארוכה.

רשמנו לפנינו את הדברים של מנכ"ל המשרד, ואת זה גם נדגיש בדיון מחר על בחינות הבגרות, שהמשרד נערך לקיים את בחינות הבגרות בקבוצות של עשרה תלמידים, ויש הרבה בחינות, זה לא סיפור פשוט, וגם שצה"ל הסכים לדחות את הגיוסים לאוגוסט למי שאמור להתגייס ביולי, כדי שיספיקו לעשות את הבחינות.

רשמנו לפנינו שנערכים להקמת אולפנים במסגרת החומרים, ההקלטות, השידורים, גם בצפון וגם בדרום, כדי שאנשים לא יצטרכו כל הזמן רק לנסוע לתל-אביב, וגם על כך שבחול המועד פסח יהיו שידורים מהאולפנים.

כאמור אחרי פסח אין עדיין הסכם עם המורים, וכרגע אין לימוד מרחוק אחרי פסח, כי אין הסכם. אנחנו קוראים לאוצר לבוא בדברים ולקדם את העניין הזה, כדי שלא נגיע אחרי פסח כשאין הסכם, ואז ייקח עוד שבוע עד שהוא יתחדש, וסתם נבזבז זמן.

ואגב, אני חייב גם להגיד שחופשת הפסח הארוכה היא הרי לא חופשה רגילה, הילדים לא בפעילויות בחוץ, הם תקועים בבית, ומן הראוי לקיים חלק מהלימוד מרחוק גם במהלך חופשת הפסח, כי היא לא חופשה רגילה.

לפחות עד ליל הסדר.

רשמנו לפנינו את עניין הזום החינמי שייכנס לכולם, כך שזה לא יתנתק אחרי 40 דקות וכל העניינים שעלו פה; צילום מורים מהבית – גם את זה רשמנו לפנינו שהמשרד נערך לצלם מורים מהבית ולא רק שיבואו לאולפנים, יקליטו אותם ויצלמו אותם שם; הנגשה לעיוורים ולחירשים, אין את זה עדיין, זה דבר שעלה בוועדה. חברת הכנסת פרומן הדגישה שאין עדיין הנגשה לעיוורים, חירשים, בעלי צרכים אחרים בחינוך המקוון, וזה דבר שעומד על הפרק. זאת נקודה חשובה ביותר, וגם אין עדיין פילוח מספק של היישובים והמשפחות לפי הצרכים.

אין בכלל.

אני חוזר על מה שנאמר פה בדיון הקודם, ומאז הייתה התפתחות. הובטח לנו ונאמר שיש החרגה לילדי החינוך המיוחד בתקנות מבחינת היכולת שלהם לצאת מהבית עם ההורים או עם מלווים, בין אם לצורך התאווררות – וזה נחוץ ביותר, גם לילדים, גם להורים – והן לצורך הגעה לטיפולים או מפגשים של מטפלים בבית התלמידים, כמובן במגבלות שצריך, אבל שתהיה לזה החרגה בתקנות. נאמר לנו שיש. אני שומע פה תלונות שההורים לא רואים שזה קורה. אומנם זה היה ביום חמישי ושמעתי על זה במוצאי שבת. שוב, אנחנו נבקש ממשרד החינוך הבהרות בעניין הזה בדיון הבא, כדי שההחרגה של ילדי החינוך המיוחד תהיה בפועל. אני לא יודע אם שוטרים היום או פקחים עוצרים, שידעו שלילדי החינוך המיוחד יש החרגה.

לגבי המגזרים השונים, המגזר החרדי והמגזר הערבי במיוחד, אנחנו רושמים לפנינו שאין עדיין פתרונות מספקים. יש כל מיני ניסיונות, יש התקדמויות, אבל אין עדיין פתרונות מספקים לעניין הזה, וצריך להתקדם.

נקודה ספציפית לגבי החינוך מרחוק בחברה הערבית, שפת הפלטפורמה וההוראות להורים צריכות להיות גם בערבית. זאת אומרת, זה לא מספיק שרק מערך השיעור והלימוד עצמו הוא בערבית, אלא גם שפת הפלטפורמה וההוראות בערבית, כדי שאפשר יהיה להיכנס למערכת. לא תמיד הילדים יודעים, ההורים עוזרים להם, ואם זה בעברית, לא כולם יודעים. צריך שזה יהיה גם בערבית. צריך לסדר שההוראות בפלטפורמות יהיו דו-לשוניות. זהו זה.

להוסיף לסיכום שני דברים.

הדיון לא נפתח מחדש.

באמת קצר. ליד ילדי החינוך המיוחד, תמיד להוסיף גם את הילדים המשולבים, כי זה לא באותה נשימה. דבר שני, אני מבקשת לישיבה הבאה שיהיה נציג האוצר, נאסוף את כל השאלות מהדיונים האחרונים ונשאל אותו גם שאלות אוצריות.

תודה על הסיכום, הוא היה מצוין, וגם על ההערה. אני רק מבקשת, המנכ"ל, מר אבואב, אמר שיש לו מספר טלפון לילדי החינוך המיוחד. אנחנו מבקשים לקבל את המספר הזה ולפרסם.

נתנו את זה בישיבה הקודמת.

לא, זה משהו אחר. הם לא עונים, דרך אגב. ההורים פונים אליי שהמוקד הזה לא עונה, לכן צריך להבין מה המספר שעונים בו. זה דבר אחד.

דבר שני, בנוגע לתקשוב, אנחנו צריכים לוודא שלא תהיה קריסה אחרי הפסח, שמפיקים לקחים, ועובדים על זה. בנוגע להחרגה שאדוני דיבר עליה, בהנחה שיהיה או-טו-טו הסדר, שההחרגה תהיה תקפה להסגר. צריך לוודא שהיא תקפה להסדר.

מאה אחוז. חבר'ה, תודה.

דיברת על הפורטל בערבית כמובן, אבל גם שהתכנים יהיו שוויוניים, לא רק חלקיים – תרגום לשפה הערבית. זה נושא מאוד חשוב. לדעתי צריך לאמץ דרישה של מחשב לכל ילד, ולטפל בבעיה של התקשוב.

את זה שמענו. אי-אפשר לקיים למידה מקוונת בצורה מוצלחת מבלי לעשות את החיבור הנכון בין משרד החינוך לרשויות המקומיות, ומכאן גם לצמצם את היקפם של התלמידים שלא מקבלים את השירות של למידה מרחוק.

תודה רבה לכולם. יום טוב, ניפגש מחר ב-10:00 בבוקר. להתראות. תודה, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 14:05.