פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-ושלוש

הכנסת



6
הוועדה המיוחדת להיערכות מערכת החינוך והחינוך המיוחד
31/03/2020


מושב ראשון



פרוטוקול מס' 4
מישיבת הוועדה המיוחדת להיערכות מערכת החינוך והחינוך המיוחד, לרבות לשנת הלימודים הבאה
יום שלישי, ו' בניסן התש"ף (31 במרץ 2020), שעה 10:00

בחינות הבגרות - אופן צמצום חומרי הלימוד, ודחיית גיוס

חברי הוועדה: ניצן הורוביץ – היו"ר
עומר ינקלביץ'
אורלי פרומן
עידן רול

דסי בארי - מנהלת אגף א' חינוך על יסודי, משרד החינוך

דוד גל - מנהל אגף בכיר בחינות, משרד החינוך

אסף שירמן - מנהל תחום, אגף השכר והסכמי עבודה, משרד האוצר

מיכל מנקס - סמנכ״ל חינוך רווחה וחברה, מרכז השלטון המקומי

שלום בן משה - יושב-ראש ועדת חינוך וראש עיריית ראש העין, מרכז השלטון המקומי

אבי קמינסקי - יושב-ראש איגוד מנהלי מחלקות חינוך ברשויות המקומיות

רותי אנזל - מנהלת האגף לחינוך על יסודי עירית תל אביב, איגוד מנהלי מחלקות חינוך

רויטל שפירא - מנהלת אגף חינוך רעננה, איגוד מנהלי מחלקות חינוך

תא"ל אמיר ודמני - רח"ט תומכ"א, צה"ל

רם שמואלי - מייסד הקבינט הציבורי לחינוך

מנשה לוי - יושב-ראש, איגוד מנהלי בתי הספר

אריק קפלן - יושב-ראש, ארגון ההורים הארצי

נמרוד פפרני - יושב ראש, מועצת התלמידים והנוער הארצית

יהודית גידלי

טלי רם


בחינות הבגרות - אופן צמצום חומרי הלימוד, ודחיית גיוס

בוקר טוב לכם מהכנסת. אנחנו ועדת החינוך המיוחדת והיום על סדר-היום נושא בוער שמטריד המון אנשים, במיוחד את התלמידים שנבחנים – י"א, י"ב – בחינות הבגרות, מה קורה עם בחינות הבגרות בקורונה. אנחנו מקבלים על כך המון שאלות.

הדיון הזה משודר באתר הוועדה, אפשר להיכנס ולצפות בשידור חי וגם בפייסבוק בדף שלי. אני יודע שבשידור בפייסבוק לא שומעים טוב את הסאונד כי זה צילום בטלפון רגיל, אז פשוט אפשר לצפות באתר הוועדה ולשאול שאלות בפייסבוק, ואם יהיו שאלות טובות והערות רציניות אני אביא אותן כאן בדיון ונקבל תשובות.

יש לנו היום כאן במוזמנים את אנשי משרד החינוך, נציג צה"ל בנושא דחיית הגיוס, נציג משרד האוצר, מרכז השלטון המקומי, איגוד מנהלי מחלקות חינוך, כאמור עיריות, מועצות מקומיות, מנהלי בתי ספר, הורים, תלמידים ומוזמנים נוספים.

בניגוד לאתמול, שהייתה לנו סקירה ארוכה של המנכ"ל, הפעם אנחנו נעשה את זה קצר, קולע וממוקד, יש שאלות ספציפיות שצריך לקבל עליהן תשובה – מה תאריכי הבחינות? על כמה אחוז מהחומר? איך יעשו את הבחינות? מה יקרה אם לא יהיו בחינות? מה לגבי עבודות הגמר? איך מכינים את החומר? וכו', הרבה שאלות ספציפיות. אנשים נמצאים וצופים בנו ומחכים לתשובות.

חברת הכנסת פרומן, ביקשת הערה.

בסיכום שמוציאה הוועדה הייתי מבקשת במקומות שרלוונטי לציין גם לוח זמנים. נתנו אתמול כמה הערות על דברים שעדיין לא עובדים ולא נכנסים. לוח זמנים – שבוע, שבועיים – לנקוב, כדי שנוכל לעקוב אחר ביצוע העניין.

דבר שני, שהוא קריטי בעיניי. נאמר פה אתמול שאם לא יתחדשו הלימודים לאחר הפסח, כרגע, נכון לרגע זה אין הסכם בין הסתדרות המורים והאוצר, משרד החינוך, לגבי הלמידה מרחוק.

נכון. אמת.

אלו הימים הקריטיים. ביום רביעי, כמדומני, ערב ליל הסדר. אם בימים הקרובים לא ייסגר ההסכם, בחול המועד בדרך כלל לא עובדים במדינת ישראל ומייד לאחר מכן אנחנו עוד פעם מתחילים ללא למידה מרחוק.

אני מבקשת שנדרוש תשובה עד יום שני הקרוב – אולי ניתן את פרק הזמן הזה – לבקש דין וחשבון על התקדמות משא ומתן ואולי על סגירת משא ומתן, כשאנחנו יודעים שאם לא מתחדשים הלימודים, הלמידה מרחוק תתחדש. תודה.

אוקיי, מאה אחוז. הדובר הראשון היום בדיון הוא דוד גל, מנהל אגף בכיר לבחינות במשרד החינוך. שלום לך. בוקר טוב לך, בבקשה.

בוקר טוב. אני דוד גל, ראש אגף בחינות במשרד החינוך. אני אתן סקירה קצרה לגבי מועדי הבחינות במהלך חודשי קיץ 2020.

ברמה העקרונית, מאז התפרצות הקורונה אנחנו נדרשנו אצלי באגף להיערך בהתאם, ולמעשה שינינו את לוח הבחינות. אנחנו מדברים על 270 בחינות בגרות שאמורות להתבצע בחודש מאי ובחודש יוני.

אנחנו ביצענו לוח בחינות חדש לאור ההיערכות בצל הנגיף. אנחנו בנינו את לוח הבחינות כך שלמעשה יהיו לנו בחינות קטנות, מיעוטי נבחנים. לקחנו בחשבון שלא נוכל להכניס בחודש מאי הרבה תלמידים לבתי ספרי ולכן שינינו את הלוח כך שהבחינות הקטנות יתבצעו בחודש מאי והבחינות היותר גדולות, היותר מסיביות שבהן נבחנים לפחות 150-100 אלף תלמידים ביום בחינה, לפעמים בשעה נתונה, יתבצעו בחודש יוני, ככל שנתרחק מהאירוע. אנחנו לא יודעים כרגע איפה זה עומד.

במהלך חודש מרץ הוצאנו מיקודים לבתי הספר, הוצאנו את זה בשני באלקים שמיקדו באיזה נושאים יהיו בחינות הבגרות מצד אחד, והדבר השני, אני דרשתי יחד עם המינהל הפדגוגי מהמזכירות הפדגוגית אצלנו לעשות מיקוד נוסף למיקודים, וביום חמישי הקרוב אנחנו הולכים להוציא מיקודים נוספים לתלמידים על מנת להיות יותר מפוקסים לקראת בחינות הבגרות.

יש לי כמה שאלות, דוד. קודם כול, האם הבחינות יהיו על כל החומר או כפי שפורסם, רק על 75% מהחומר?

הבחינות, כמו שהן הוצגו וניתנו לתלמידים, בחלק מהמקומות היו יותר מ-75%, ולכן בשבוע הזה אנחנו עושים התאמות רציניות מאוד כדי לעמוד באזור ה-75%, 80%. אני לא יכול להתחייב על מספר מדויק אבל אני יכול כן להגיד שיש מאמץ מאוד גדול שנעשה כרגע במשרד ללכת לקראת האמירה של 75%.

עוד שאלה אחת ואז אם ירצו חברי הכנסת לשאול - יש לנו כאמור הרבה דוברים פה, אז לא יותר מדי זמן עם כל אחד. מה יקרה אם אי אפשר יהיה לעשות בחינות ביוני? זאת אומרת, הסיפור של הקורונה יימשך, מה עם התלמידים, מה עם תלמידי ה-י"ב, מה יהיה? על איזה פתרון אתם חושבים במידה ואי אפשר יהיה לעשות את הבחינות הגדולות ביוני?

דסי, את רוצה להתייחס?

שלום וברכה, דסי בארי, אני מנהלת את החינוך העל-יסודי בארץ. אנחנו נערכים לכל סוגי התרחישים - קודם כול בתיאום מלא עם משרד הבריאות - כדי כן לקיים את בחינות הבגרות באופן כזה או אחר ככל שיינתן לפי ההנחיות.

אנחנו עובדים בשיתוף פעולה מלא עם האוניברסיטאות בישראל וביחד איתן אנחנו עוברים על התרחישים השונים ומחפשים פתרונות לכל תרחיש אפשרי. החתירה המרכזית שלנו היא לקיים באופן כזה או אחר, בהיערכות של כיתות קטנות, קבוצות קטנות או כל מיני אפשרויות אחרות, את בחינות הבגרות ובמקביל אנחנו מדברים ודנים גם בתרחישים מקבילים אחרים.

איזה תרחישים? על זה בדיוק שאלתי. אתמול הבנו פה בוועדה שהלימודים כנראה לא יתחדשו אחרי פסח, וכנראה ישבתו עד הקיץ ואולי המערכת בכלל רק תחזור בספטמבר. המחשבה שהקורונה תהיה איתנו עוד כמה חודשים היא בהחלט סבירה, אז איזה תרחישים – אני שואל כי בהחלט יש אפשרות שאי אפשר יהיה לעשות זאת ביוני כרגיל – על איזה תרחישים אתם חושבים ובאיזה כיוונים אם אי אפשר יהיה לעשות את הבחינות כרגיל?

קודם כול, ככל שיהיה אפשר לעשות אותן שלא כרגיל, אנחנו נעדיף לעשות את זה, בין אם זה בקבוצות קטנות או דברים אחרים.

אני לא רוצה להוציא כאן הצהרות שהן עדיין לא ברמת סיכום, אבל במקביל, אנחנו כן לוקחים בחשבון שיכולים להיות שיבושים כאלה ואחרים. אנחנו בשיח מאוד מאוד אינטנסיבי עם משרד הבריאות כדי לראות מה יתירו ומה לא יתירו ובכל מקרה כולנו שותפים בדיאלוג עם האוניברסיטאות שלא יקרה מצב שהתלמידים ייפגעו.

חברת הכנסת עומר ינקלביץ', ביקשת שאלה.

תודה רבה. ברשותכם, יש לי מספר שאלות. פרקטית, אני מבינה – גם בתי בי"ב ועוברת בגרויות עכשיו – יש חוסר בהירות בנוגע למועדים ולתאריכים. אני חושבת שצריך לעשות הסברה מסודרת לגבי הדבר הזה.

נוצר מצב שהקדמתם לחודש יוני את המבחנים הקשים – מתמטיקה, אנגלית – מבחנים מאוד קשים שקשה להיערך אליהם, למועד של סוף החופש הגדול דחיתם את המבחנים הקלים יותר, לפחות מבחינת בני הנוער – זו התגובה, עשיתי אתמול משאל בכיתות של ילדיי – והתחושה היא של חוסר הוגנות. אין יכולת להיערך, לא למתמטיקה, לא לאנגלית, נורא קשה להם ללמוד בזום, הם לא יכולים לשאול שאלות – זה כבר דיון אחר אולי בהמשך – אבל הם מרגישים שהם לא יהיו מוכנים וזה מפעיל לחץ נוראי.

אותו דיון לגבי החופש הגדול, שיש חשש לגבי תוכניות. החופש הגדול פה מתבטל, מה קורה? צריך לתת איזשהו לוח ברור ומדויק.

דבר שני, הלימודים מאוד קשים להם בצורה הזאת. יש דרישה מאוד גדולה ללימודים פרטניים, פשוט צריך למצוא איזשהו פתרון. בקבוצה הם לא מצליחים לשאול שאלות, הם לא מצליחים לקבל תשובות, הנוער בתסכול מאוד גדול וצריך לראות איך מוצאים לדבר הזה פתרון.

גם לגבי הציון הסופי, צריך לנסות לראות מה קורה עם ציוני המגן, הם לא מצליחים להיבחן במגן, שזה בסוף כמדומני 50% מהציון – את בטח יודעת טוב ממני – צריך גם למצוא פתרון למבחני המגן, לייצר איזשהן עבודות. גם מעבודות יש חשש שזה ייצור עומס מאוד גדול, אבל צריך למצוא לדברים האלה פתרון.

אולי תשאירי גם שאלות להמשך. אנחנו לא הולכים מכאן, לא גומרים.

אני אוסיף לשאלה. שלום דסי, זו אורלי. השאלה שלי, האם באותה הזדמנות שנפלה עלינו הקורונה, ננסה להוציא גם מהלימון לימונדה ונחזור לאחת התוכניות שדנים בה, ודנים בה כבר שנים, ונבחר רק שלושה-ארבעה מקצועות לבחינות חיצוניות – נצמצם את הבעיה – ושאר המקצועות יוערכו על ידי עבודות גמר, ציונים בית ספריים, את מכירה כמוני את המסלול הזה.

דבר שני, איפה כל נושא ההכנה, ההכנה האינטנסיבית, ימי המרתון, כל מה שאנחנו רגילים לפני בחינות בגרות לתלמידים רגילים בכלל ולתלמידים המשולבים, לתלמידים עם הבעיות המיוחדות, עם הכיתות המיוחדות שצריכים קל וחומר הנחיה הרבה יותר צמודה לקראת בחינת הבגרות?

אורלי, תנו להם להשיב. שאלתם כבר עשר שאלות. אנחנו עכשיו מפנים את זה לאנשי משרד החינוך, דסי ודוד. בבקשה.

אני רוצה להתייחס קודם למה שאמרה אורלי באשר ללוח הבחינות. יש לוח בחינות שיצא ופורסם לכל בתי הספר. אגב, אני כופר בטענה שהבחינות הקשות הוקדמו – זה ממש לא נכון וזאת אמירה גם לא מדויקת. יש פה מנהלים בפורום שעכשיו נמצאים איתנו בפגישה שיכולים להעיד – הבחינה במתמטיקה נדחתה בחודש, הבחינה באנגלית נדחתה בחודש.

ליוני, וכל השאר לאוגוסט.

נכון. הבחינה במתמטיקה הייתה צריכה להתבצע במאי - - -

עומר, אני מבקש לא להתפרץ, אי אפשר לנהל כך דיון. אני מבקש, אני נותן לך רשות דיבור כשאת רוצה, את לא יכולה להתפרץ. בבקשה ממך, את שאלת, הוא עונה, קצת אורך רוח.

לכן, באיזשהו מקום ביצענו התאמה. לגבי נושא של שלושה או ארבעה מקצועות, אני מניח שככל שנתקדם ונידרש לעניין הזה, יכול להיות שזאת הזדמנות באמת – כמו שמועלית פה – אבל זה משהו שיצטרך להיסגר ברמת מדיניות של המשרד עם המנכ"ל.

לגבי השאלות האחרות?

אני אשיב על השאלות האחרות. אני אתייחס לשאלה על הלמידה. קודם כול, מורי ישראל ומנהלי ישראל מפעילים למידה מאוד מאוד מרשימה בימים הללו וב- no timeהם נערכו. אף אחד לא ידע שהקורונה עומדת להגיע פתאום. המורים, מבלי שהם קיבלו בהתחלה הנחיות ובלי כלום, מעצמם, המנהלים, קמו והרימו מערכות לימוד מאוד מאוד מרשימות וקודם כול צריך להצדיע לדבר הזה.

אפשר להגיד גם מה לא קיים ותכף נתייחס לזה, אבל בראש ובראשונה צריך לעמוד ולהסתכל ולדבר על הוקרת מורי ישראל. במקביל, משרד החינוך נתן גיבוי גדול למי שקשה.

אני רוצה להקדיש את 20 השניות האלה גם מפה בפורום החשוב הזה להגיד הוקרה עצומה למאמץ העצום שקורה בבתי הספר – הוא מקצועי מאוד, הוא מעמיק מאוד – כל מקום שאנחנו מגיעים אנחנו מוצאים אותו קורה.

יפה.

אנחנו מצטרפים להערכה ולתודה, אין ספק.

חברים, אנחנו לא נצליח לנהל ככה אם כל אחד יתפרץ. מה השאלה ששאלת ולא קיבלת תשובה?

הילדים מתקשים ללמוד, הם צריכים שיעורים פרטיים. צורת הלמידה הזאת לא מאפשרת להם לשאול ולקבל תשובות.

אני אחזור על השאלה.

אני מבטיחה לענות.

ולא להודות למורים כי אנחנו מודים להם, אנחנו יודעים להעריך.

עומר, אני מבקש להפסיק להתפרץ כל הזמן. אי אפשר ככה, אנחנו לא באותו חדר, הם לא שומעים. בבקשה, דסי.

בכל אופן, הרגשתי צורך להגיד שקורה פה דבר מרשים מאוד, וחשוב לומר אותו. אפילו קיבלנו פנייה ממועצת התלמידים.

עכשיו אני רוצה לענות שאנחנו מודעים לכך שלמרות המאמץ המרשים הזה והמקצועי שמתקיים, הלמידה מרחוק לא יכולה בעת הזו – כשהיא לא קיבלה הכנה מספקת – לענות על כל הצרכים, אנחנו מודעים לכך. אנחנו גם מודעים לפער בין יכולת הצריכה של תלמידים שונים את הלמידה מרחוק. יש תלמידים שזה בא להם יותר בקלות ויש תלמידים שזה קשה להם יותר.

כל הדברים האלה התחילו לקבל מענה במסמך ראשוני שהוצאנו – אני כבר אגיד מהו – קיבלו גם קצת מענה במיקוד בהבנה שלנו שאנחנו לא מצפים שישלימו את כל החומר דרך הלמידה מרחוק. אנחנו כאמור – כפי שכבר דוד ציין – עומדים להוציא עוד חידוד ודיוק של המיקוד. ברור לכולנו שבלמידה מרחוק לבדה, ככל שהיא מקצועית, לא ניתן יהיה למלא את כל הפערים.

אוקיי. זאת התשובה.

לצד זאת, הוצאנו אתמול מסמך גדול של ציונים שבו גם נתנו הנחיות איך אפשר לעשות חלופות ללמידה שאיננה מתקיימת. זה כבר עונה על השאלה השלישית.

יצא אתמול נוהל, הנוהל בא לתת תוקף גדול ללמידה בבית הספר באין מתכונות. הנוהל מסייע לבתי הספר להפעיל שיקול דעת שהוא סטנדרטי ואחיד בכל הארץ כך שתוקפו של הציון השנתי לא יהיה מוטל בספק ונותן תוקף ללמידה שהתרחשה בבתי הספר גם אם לא התקיימו מתכונות.

בתי הספר בשגרה עושים הרבה מאוד אירועי הערכה במהלך הלימודים ויש להם על מה להתבסס, בבתי הספר יש בדרך כלל צוותים מקצועיים שיודעים להתבסס. לטובת אלה שצורכים עזרה, הנוהל נתן מתווה כדי לעזור להם איך לבנות נכון את הציון השנתי כך שהוא יהיה תקף וסטנדרטי.

יש לי שאלה, דסי, ואז אנחנו עוברים לנציג צה"ל, אלא אם כן יש פה עוד שאלה לאנשי משרד החינוך. נאמר שאם לא יהיו בחינות במקצועות מסוימים, יעשו שקלול של הציונים מבית הספר ומרכיבים נוספים. איזה מרכיבים נוספים בדיוק?

אני מרגישה שזאת שאלה שמוקדם ולא נכון כרגע להתייחס אליה. לא הייתי רוצה להוציא פה אמירות פופוליסטיות שאחר כך לא יעמדו במבחן המציאות. אני מודה להם על השליחות העמוקה שאנחנו נמצאים בה תמיד, ובעת הזאת יותר.

אנחנו קיבלנו החלטה אסטרטגית שתלמידים לא ייפגעו. איך בדיוק יתנהל המנגנון שתלמידים לא ייפגעו במקרה שממש ממש לא תהיה היבחנות, אנחנו לא יכולים כרגע עדיין לומר, זה מוקדם מדי.

אני מחזק אתכם בהחלטה הזאת שהתלמידים לא ייפגעו בכל מקרה. מאה אחוז, וכך צריך לנהוג. חבר הכנסת עידן רול, בבקשה.

ראשית, באמת אני מביע המון הערכה להיערכות למצב החירום הזה של משרד החינוך אבל אני חושב שצריך לזכור גם את הקונטקסט של הדברים.

כולנו מדברים על התלמידים כאילו הם נמצאים בסופו של דבר באיזושהי סביבה יחסית סטרילית ומנסים להשוות אותה למצב רגיל. קודם כול, למידה מרחוק כפי שצוין פה זה לא תחליף ללמידה אמיתית, למידה פיזית באותה כיתה, בטח לא כשזה לא דבר מתורגל. ב. התלמידים נמצאים בסביבה שהיא גם ככה לחוצה, בתקופה של בגרויות. ההורים סביבם לחוצים, כולם בבית, הם לא יוצאים החוצה, יש פה עניין מנטלי, ועניין מנטלי שאליו נוספת אי ודאות של מתי הם ידעו האם יתקיימו הבגרויות.

אני חושב שנדרשת החלטה אמיצה מראש של משרד החינוך שבאה ואומרת – אנחנו נמצאים במצב שלא קרה פה כנראה מאה שנה, של השבתת המשק, ולכן גם השנה תתקבל החלטה אמיצה בנושא הבגרויות לא לקיים בגרויות במתכונת הרגילה, וכבר עכשיו ללכת לאלטרנטיבה של חלופה בצורה של עבודות, מדדי הערכה אחרים.

אני מבין שמנסים למשוך את זה עד הדקה האחרונה כי זה נכון, רוצים לשמור על המתכונת הרגילה. אנחנו לא בשנה רגילה ואני חושב שתלמידים צריכים לדעת כבר מעכשיו לקראת מה הם הולכים. אני לא הייתי רוצה לדעת שתלמידים שבוע לפני עוד לא יודעים באיזו צורה הם ייבחנו.

הם בבית עכשיו, הם לחוצים, הם גם מפחדים מהקורונה, גם הם עכשיו עסוקים במאה דברים. אני עשיתי 4 יחידות מתמטיקה עם המון שיעורים פרטיים – אני אומר לכם שאני היום בסביבה הנוכחית, במצב הנוכחי במדינה, לא הייתי מסוגל לעשות בגרות בהצלחה. אני חושב שאנחנו צריכים לחרוג טיפה מגישת הביצועיות והנהלים ולהתחיל להסתכל עליהם כחבורה של צעירים בגילאי העשרה שיש להם אלף ואחת דברים בראש, ועכשיו יותר מתמיד, ולבוא בהחלטה כבר עכשיו.

והשאלה שלי באותה הרוח היא מה הדד ליין, מתי תיפול ההחלטה האם לא מבצעים בגרויות במתכונת הרגילה וכמה זמן התלמידים ידעו לפני בחינת הבגרות הראשונה.

דסי, זאת הייתה השאלה האחרונה אליכם, אז תני תשובה מסכמת. זאת שאלה חשובה.

דוד, רוצה להשיב?

עידן, קודם כול, מבחינתנו זה מוקדם מאוד לקבל החלטה בנושא הזה. אנחנו מבחינתנו נערכים, ואגב אנחנו שומרים את הילדים בסוג של שגרה. בחינות הבגרות הן סוג של שגרה והן מוליכות ילדים להתכוונות ללמידה לקראת משהו. באיזשהו מקום גם המיקודים וגם המיקודים של המיקודים ימשיכו לתת לילדים איזשהו הכוון לאן אנחנו הולכים.

אתה נבחנת לפני כמה שנים ב-4 יחידות. לי יש ילד שלומד כרגע בבית ספר לבחינות הבגרות. הם לומדים, החבר'ה לומדים. נכון, יש ילדים באזורים מסוימים שאנחנו יודעים שיש להם קושי מאוד גדול בלמידה מרחוק, יש כאלה שגם לא מתחברים לזה אבל לשאלתך, אנחנו לא ממהרים לקבל החלטה. אנחנו כן מתכוונים, יש בנו התכוונות מוחלטת לקיים את הבחינות אבל אנחנו גם לא נתגרש מהשכל הישר. אם לא יהיה אפשר לבצע את הבחינות נודיע על זה מוקדם ככל שניתן להודיע לתלמידים. אני חושב שבסמוך אחרי פסח נדע לקבל החלטות יותר מושכלות.

מאה אחוז. תודה לאנשי משרד החינוך.

תודה רבה.

תודה ויישר כוח.

נזכרתי בעוד שאלה אחת קטנה ששאלו פה, אני קיבלתי מהציבור. איך יעריכו את עבודות הגמר למי שעושה עבודות גמר במקום בחינה?

יש כמה אפשרויות. קודם כול, אנחנו שואלים את עצמנו האם אנחנו לא יוצרים אחידות ושוויוניות כלפי כל הנושאים שהם ברי הערכה אצלנו. לא יכול להיות שבמקום אחד נבטל בחינות ונעשה עבודות, אנחנו רוצים לשמור על איזושהי סטנדרטיזציה. ואם כן תהיה אפשרות שנבחן תלמידים על עבודות הגמר, את זה אפשר לעשות באמצעות זום, על ידי בוחן, על ידי המורה, על ידי התלמידים שנמצאים, בדיוק כמו שאנחנו מקיימים עכשיו. יש רק בעיה בפרויקטים בעולם הטכנולוגי, שהפרויקט, המוצר, עדיין לא מוכן ולא מספיק, כי הילדים עזבו במרץ את בתי הספר והם לא המשיכו לעבוד במעבדות על המוצרים, אבל כן חוברת העבודה קיימת, היתר לא קיים ואז נצטרך לראות איך מתייחסים אבל את זה דווקא ניתן כן לעשות באופן מתוקשב.

יופי. דוד גל, דסי בארי ממשרד החינוך, תודה רבה לכם ושוב יישר כוח על כל המאמץ. אנחנו עוברים לנציג צה"ל, תא"ל אמיר ודמני, בוקר טוב. תציג את עצמך ואת התפקיד ואיתך אנחנו מדברים מוועדת החינוך על האפשרות של דחיית גיוס לתלמידים שלא יספיקו להיבחן בזמן בגלל הקורונה.

תודה. שמי אמיר ודמני, תא"ל, אני ראש חטיבת תכנון במינהל כוח אדם בצה"ל. אנחנו, בתיאום עם משרד החינוך, נערכנו עוד טרום מציאות הקורונה לשינויים שאפשרו מרחב בין סוף מועד בחינות הבגרות לבין הגיוס, שיאפשרו חופש יותר גדול לתלמידים, וכמובן שהמציאות הזאת קצת שינתה את התוכניות שלנו.

בפועל, במידה ומשרד החינוך יחליט לקיים את מועדי הבגרות כפי שהוצג בתוכנית ממש האחרונה, ובעצם הבגרות האחרונה מתקיימת ב-27 ביולי – שזה מועד ב' במתמטיקה – בהתאם לזה אנחנו נערכים להתחיל את הגיוס באיחור של שבועיים. אנחנו נתחיל לגייס את המתגייס הראשון ב-2 באוגוסט, כאשר למעשה אנחנו מקיימים תהליך גיוס שאורכו כחודש וחצי, כך שבפועל זמן המינימום יהיה חמישה ימים – כמובן היינו רוצים יותר אבל פה כבר יש לנו אילוצים של הכשרות שלנו, בעיקר הכשרות הלחימה.

המסה המרכזית תתגייס כבר באזור ה-9 באוגוסט, כך שלצורך העניין הם ייהנו מחופשה של כ-12 עד 14 ימים, כמובן תלוי פה במועד הגיוס שלהם, אבל בשורה התחתונה אני יכול להגיד שאנחנו עשינו את ההתאמות הנדרשות ובמידה ואכן אלה יהיו מועדי הבגרות כפי שמשרד החינוך מציג, אנחנו מתאימים את מועד הגיוס שלנו – כפי שאמרתי, 2 באוגוסט, בהתאם.

אתם כבר מודיעים על זה למתגייסים? אנשים עושים כל מיני תוכניות, אתה יודע, כולם בלחץ מהסיפור הזה.

חבר הכנסת הורוביץ, אנחנו קודם כול עדיין נמצאים עכשיו בתוך תהליך גיוס של המחזור הנוכחי ואנחנו גם בו עושים הרבה מאוד התאמות ושינויים לאור המצב, כך שבאמת אנחנו ממוקדים בעניין הזה.

אנחנו את ההודעות למתגייסים והמועדים הסופיים אמורים ומוציאים פחות או יותר במהלך חודש מאי, כמובן זה בכפוף לתמונת המצב שתהיה בהמשך, אבל המועדים המדויקים יוצאים בהתרעה בסדר גודל של חודשיים לפני המועד המקורי. צריך לדעת שאנחנו נמצאים גם באיזושהי בעיה – שאנחנו פותרים אותה – שהרבה מאוד גיבושים ליחידות שהיו אמורים להתקיים בחודש מרץ והם בעצם פלטפורמה לגיוס שמתקיים באוגוסט, אנחנו לא קיימנו אותם, ביטלנו אותם, ולמעשה אנחנו עכשיו בודקים אל מול תמונת המצב מתי נוכל לחדש אותם.

זה מאוד משפיע עלינו, כך שהתמונה שלנו היא טיפה יותר מורכבת, ולכן מה שאני כן יכול להגיד בוודאות זה שבמידה ומשרד החינוך אכן מדבר על מועדים כפי שקיבלנו אותם, אנחנו יודעים לעשות את ההתאמה כפי שהצגתי אותה. זה בשלב הזה. מועד ההודעה יהיה כ-60 יום לפני מועד הגיוס.

מאה אחוז, תודה על העדכון. האם לחברי הכנסת יש שאלות לנציג צה"ל? לא. תודה לך, תא"ל ודמני, ושיהיה בהצלחה לכל המתגייסים.

תודה רבה.

עכשיו נדבר עם נציג משרד האוצר.

הוא צופה והוא ידבר במהלך הדיון.

תתקשרי אליו כי אפשר גם לשאול אותו עכשיו את השאלה שאורלי שאלה בהתחלה לגבי ההסכמים – מה שעלה אתמול – כי זה עניין קריטי.

בינתיים אני רק יכול להגיד שמגיעות פה שאלות – כמו שדיברנו אתמול – בנושא הלמידה מרחוק לגבי תלמידים שאין להם מחשב בבית ואין להם אינטרנט ויש להם בעיה בהכנות שלהם לבגרות, מה עושים איתם.

אם אפשר להוסיף לגבי המבחנים, אנשי משרד החינוך. חלק מההיערכות היא גם בנושא בידוד – מה קורה אם ישנם ילדים שיהיו בבידוד, בהנחה שיחליטו לעשות את זה בקבוצות של עשרה. אלה דברים שצריך לחשוב עליהם.

ובנוגע ללמידה, בנוסף למה שעידן רול אמר, בבתים גם יש ילדים, יש אחים. יש עומס.

- - -

אבל הם לא יכולים, אנשי החינוך.

אבל הם צריכים לענות, יש תחושה של חוסר ודאות, הכול באוויר. צריך תשובות, צריך להבין איך הם אמורים ללמוד.

לא תהיה ברירה, צריך יהיה לשנות. עומר, צריך יהיה לנצל את ההזדמנות לשנות את מתכונת בחינות הבגרות עכשיו. זאת ההזדמנות לעשות משהו ששנים חלמו עליו במלחמות ויש היום תירוץ טוב לעשות.

אנחנו רוצים לשמוע תשובה איך נערכים.

סליחה. כל המערכת היא באי ודאות, זה לא רק נושא בחינות הבגרות. אנחנו בכלל לא יודעים מה יקרה פה מחר ואיזה סוג של סגר יהיה פה, אז הם מתמודדים עם אותן שאלות. צריך להבין, הם לא יכולים לתת תשובה כרגע בדיוק מה יהיה עם הבחינות לכל ילד. אנחנו מנסים לברר את זה וכבר שמענו פה כמה דברים מעניינים.

אני רוצה להתייחס לדברים של עומר. חבר'ה, אנחנו לא בכזה כאוס כמו שעומר מציגה את זה. אני מבין את המצוקה האישית ואת הכאוס שמנסים ליצור. אנחנו לא בכזאת דרמה, אנחנו כן בשליטה מוחלטת במשרד והתחושה שלנו שכן ניתן לעשות את המהלך הזה, אבל יחד עם זאת אנחנו לא עושים את זה בכל הכוח ואנחנו גם לא ממהרים לקבל החלטה שהיא לא אחראית מבחינתנו. אבל לומר שיש כאוס ושלא יודעים, יש חוסר ודאות – דווקא אני רוצה לומר שחוסר הוודאות פה הולך ומצטמצם.

אדוני, בשביל זה אנחנו בוועדת חינוך. אנחנו מודים ומעריכים ומוקירים אבל ועדת חינוך נמצאת פה בסוף כדי לבקר, מה לעשות. זה תפקידנו, אנחנו לא בהתנצחות.

אני מקבל את הביקורת, זה בסדר, אבל יחד עם זאת שהביקורת תהיה מחוברת למה שבאמת קורה.

יש לנו ילדים בבתים, אני מחוברת.

אני מבקשת להגיד משהו על הלמידה. אנחנו מודעים לקושי של חלק מהתלמידים, אמרתי את זה ואני רוצה לחזור. אנחנו יודעים שלא בכל בית יש מחשבים לכולם, אנחנו מודעים לקושי. אנחנו מבטיחים שאנחנו מחפשים ונותנים מענים ולא ניתן שהתלמידים ייפגעו. אנחנו מכירים את הלמידה הזו, יודעים שהיא לא תהיה מסוגלת להשלים.

מאה אחוז. זה כבר נאמר, דסי. תודה.

אדוני יושב-ראש הוועדה, מדבר יושב-ראש ועדת החינוך של השלטון המקומי, ראש העיר ראש העין, שלום בן משה, קצין חינוך ראשי לשעבר.

אדוני, בוקר טוב לך. אנחנו לא רואים אותך.

אתמול שמעתי אתכם בקשב רב שעתיים ולא הצלחתי לדבר, וגם עכשיו לא, ואני ברשותך רוצה לומר כמה מילים כמייצג את כל הרשויות המקומיות במדינה.

קודם כול, לגבי הדיון שהיה אתמול. ראשית, הלימודים שמתבצעים בבתים על ידי המנהלות והמורות בעצם יוצרים סוג של לימוד כאילו לומדים רגיל בבית ספר. יש בזה יתרון גדול מאוד. מתקיימים כל יום לימודים בין המורה הספציפית של הכיתה לבין התלמידים שלה, עם משימות יומיות ועם קשר אישי עם התלמידים, ואני רוצה בהזדמנות זאת לברך מאוד את המנהלות ואת המורות בכל הארץ.

מאה אחוז.

זה כמובן בשיתוף של אגפי החינוך שנמצאים בעיר, שהם אלה שנושאים בנטל הגדול.

לגבי בחינת הבגרות, יש בבחינת הבגרות מושג שנקרא שק"ד, שזה שקלול דיפרנציאלי – בית ספר שמגדיר את הפער בין הציון שהתלמיד מוגש בו לבין הציון שהוא מקבל בפועל.

מה שאני מציע, כמי שיש לו ניסיון גדול מאוד כמה שנים טובות, שבית הספר יוכל לקבל על ידי משרד החינוך אפשרות – וחברת הכנסת פרומן מכירה מצוין את העניין – הפער הוא כיום בן 25-20 נקודות של בית ספר, נוצר פער גדול יותר, שבית הספר לא ייענש על כך. מכיוון שיש תלמידים שנמצאים במב"ר ובאתג"ר וגם תלמידים שלומדים בכיתות רגילות, בית הספר יודע על הקשיים המיוחדים שלהם. באותם מקרים, בתיאום עם בית הספר התלמידים האלה שלגביהם הפער בין ההגשה לבין הציון הוא גבוה מדי, שבית הספר לא ייענש – ויש עונשים כבדים מאוד, בצדק.

אוקיי.

ההצעה מאוד קונקרטית ואם תהיה החלטה, הביצוע שלה יכול להיות על ידי משרד החינוך בקלות רבה מאוד.

תודה רבה לך, שלום בן משה, יו"ר ועדת החינוך במרכז השלטון המקומי וראש עיריית ראש העין. מיכל מנקס, סמנכ"ל חינוך, רווחה וחברה במרכז השלטון המקומי, בוקר טוב.

שלום, בוקר טוב. אני שמחה על הדיון ומנצלת את המעמד להודות למשרד החינוך על שיתוף הפעולה. אנחנו עובדים יד ביד ימים ולילות ואני חושבת שהתוצאה בפועל באה לידי ביטוי.

יש רגיעה. אני רואה רגיעה, אני שומעת מרשויות רבות, מתלמידים רבים, ממנהלי אגפי חינוך, מראשי רשויות – הילדים מחכים לשיעורים. אני חושבת שזה המקום גם להודות על ההנגשה השפתית והתרבותית שהיא לא מובנת מאליה. המגזר הערבי צורך את השירות הזה.

כל הדברים האלה, אנחנו דיברנו ובאמת העלינו, אז באמת רק אם יש לך לחדש, להוסיף, בבקשה כי אין לך הרבה זמן ואין צורך בהקדמות הכלליות.

אני חושבת שאלה הם ימים שצריך להוקיר תודה יותר מתמיד.

ואני אקצר ואומר – העניין הלוגיסטי של בחינות הבגרות, אנחנו עומדים לרשות משרד החינוך ונקבל החלטות מותאמות בהתאם, וכולי תקווה שנצליח גם להיות יצירתיים ולצלוח את המשבר הזה מהר. תודה.

תודה רבה לך. משרד האוצר.

משרד האוצר עוד לא עלה על הקו.

אבי קמינסקי, יו"ר איגוד מנהלי מחלקות החינוך ברשויות המקומיות. שלום, בוקר טוב.

שלום ובוקר טוב. אני רוצה להעביר את זכות הדברים לשתי חברות: מנהלת האגף לחינוך על-יסודי בעיריית תל אביב, רותי אנזל, וגם לרויטל שפירא.

תודה, אני אעביר לה. רותי אנזל, מנהלת אגף לחינוך על-יסודי, עיריית תל אביב.

בוקר טוב. אני רוצה להגיד ששמענו פה הרבה דברים טובים על היערכות אבל המנהלים שעובדים מאוד קשה והמורים – לפחות בחינוך העל-יסודי – מאוד מודאגים. הם מודאגים כי במקצועות החובה, התחושה שלהם שהבחינות היו כתובות והמיקוד נלקח מהבחינות הכתובות ולכן אנחנו רואים שבחלק מהמקצועות 95% מהחומר נשאר וזה מאוד מאוד מקשה בתקופה הזאת.

אני רוצה גם להגיד שיש פה הזדמנות באמת נהדרת, כמו שאורלי אמרה, לעשות חשיבה אחרת. דסי בארי פתחה קבוצה למנהלים ומתנהלות בה שיחות מדהימות – דסי גם מאוד מאוד קשובה להן – ואני חושבת שיש פה באמת הזדמנות פז לנסות שינוי אסטרטגי מהותי שנדרש כבר הרבה זמן.

אני חושבת והמנהלים חושבים שצריך לתת בחירה השנה בבחינות הבגרות של רבי המלל. הרי התלמידים למדו כבר את מרבית החומר ויכול להיות שצריך להתחיל בלהפחית את מספר הבחינות. הדברים קורים בשטח מאוד טוב גם דרך המערכות. נכון שיש אתגר גדול מאוד עם תלמידי אגף שח"ר, תלמידי חינוך מיוחד, תלמידים שאין להם הרבה אמצעי קצה בבית, משתמשים גם הרבה בטלפונים, אבל הייתי מזמינה את משרד החינוך – גם דסי וגם דוד הם אנשים יצירתיים והם פתוחים – ואני חושבת שזאת השעה לעשות משהו אחר וכן להתכונן.

אמרת שיש את האתגר של תלמידי החינוך המיוחד ואנחנו כבר שומעים על זה פה כמה ישיבות והרבה הורים גם פונים. אוקיי, לא מספיק להגיד יש אתגר. את מנהלת האגף לחינוך העל-יסודי בעירייה גדולה ביותר, עיריית תל אביב, מה אתם עושים בעניין הזה?

נכון. לנו יש 35 בתי ספר על-יסודיים, יש לנו בתי ספר להזדמנות שנייה גם. מלבד זה שאנחנו גם דואגים עכשיו לדבר הבסיסי כמו אוכל, אנחנו מנסים גם לדאוג לאמצעי קצה לתלמידים. אנחנו בקשר מתמיד עם המנהלים, גם מייצרים שגרות למידה, גם מעבירים חומרים, גם עושים שיתוף קהילה בין המורים ובין המנהלים וכל אחד מעלה רעיונות מאוד פורים ולכן דברים טובים מתרחשים, אבל אופי הלמידה הזה בהחלט מצריך לעשות חשיבה השנה. המנהלים ממש ביקשו שאביא את קולם בעניין הזה ובטח גם מנשה יביא את הקול של המנהלים מכל הארץ בעניין של חשיבה מחוץ לקופסה כי באמת יש פה הזדמנות – כמו שאורלי אמרה – לעשות משהו שמדברים עליו המון שנים וזאת ההזדמנות שתיתן גם מענה, גם לרווחה הנפשית של התלמידים. צריך לזכור שגם התלמידים הטובים וגם התלמידים המעולים, כמו התלמידים שיותר מתקשים, נמצאים עכשיו בתקופה של חרדה, בתקופה נפשית חשובה.

ברור. עוד משהו שאת רוצה להוסיף בנושא אחר? לא דברים כלליים, משהו לחדש לנו מבחינת עיריית תל אביב.

אני אומרת שיש הרבה אפשרויות להתמודד עם זה מלבד סידור מחדש של לוח בחינות הבגרות.

למשל? תני רעיון.

יש כמה רעיונות. רעיון אחד, לתת בחירה באשכול מקצועות ההומניסטיקה, שתלמיד יעשה נאמר שניים או שלושה מקצועות במקום חמישה וזה יפחית את הלחץ, להגביר את הבחירה בתוך המבחן עצמו – במקום לעשות מיקוד להגיד שהוא צריך לענות על חלק מהפרקים ואז הוא ממקד בעצמו בדברים שהוא יותר שולט בהם והוא למד אותם יותר. אפשר גם להעלות את אחוז הציון. יש את ה-30% הערכה בית-ספרית – זה כבר הסתיים ברוב בתי הספר – בשנה כזאת אפשר להעלות את זה אולי ל-40%.

יש כל מיני הצעות שעולות מהשטח ויכולות לסייע. המנהלים באמת שיתפו את דסי בזה ואני חושבת שחשוב לתת את הדעת על הדברים האלה כרגע.

מאה אחוז, רותי, תודה מתל אביב.

תודה רבה, רותי.

מנשה לוי, יו"ר איגוד מנהלי בתי הספר. בוקר טוב.

ראשית, כנציג מנהלי בתי הספר העל-יסודיים אני קודם כול רוצה להודות להנהלת משרד החינוך על הקשר הישיר שיש לנו גם עם שוש נחום, גם עם דסי וגם עם דוד גל, וזה בסדר, אנחנו בתקשורת.

אבל – אבל – אני חייב להודות ביושר, בשם הרבה מאוד מנהלים, שהאפקטיביות של ההוראה והלמידה מרחוק מול תלמידים רגילים היא יחסית בינונית מאוד, ואם אנחנו מדברים על אוכלוסיית התלמידים המתקשים, האפקטיביות לצערי היא מאוד נמוכה. התלמידים המתקשים יגיעו הרבה פחות מוכנים לבחינות הבגרות אם הן תתקיימנה.

אני חושב שצריך להיערך ברצינות, עכשיו – לא בעוד שלושה-ארבעה שבועות אלא עכשיו – לאפשרות של ביטול בחינות הבגרות, לא כולן, אבל ביטול רוב בחינות הבגרות. אני מצטרף לעמדה של חברת הכנסת אורלי פרומן שדיברה על שלושה מקצועות: עברית/ערבית זה מקצוע אחד, אנגלית ומתמטיקה, כאשר את כל שאר מקצועות הבחינה להעביר לאחריות בתי הספר. ולהדגיש פה – זאת ההזדמנות שאורלי דיברה עליה – להדגיש את האוטונומיה של בתי הספר ולהדגיש את העובדה שהנהלת משרד החינוך והציבור סומכים על מנהלי בתי הספר והמורים, נותנים בהם אמון וסומכים עליהם שיפעילו שיקול דעת מקצועי ענייני כאשר הם יתנו את הציונים הסופיים לתעודת הבגרות בכל המקצועות שהם יהיו פנימיים ולא חיצוניים.

אני מאמין ביושרה של רוב רובם של המנהלים והמורים ואם נסמוך עליהם אנחנו נראה את התוצאות. משרד החינוך יעשה את הבקרה באופן שיוודא שאכן אין כאן חריגות, ואפשר לבדוק את זה. וגם אם פה ושם בתי ספר מסוימים ינצלו לרעה את האמון, עדיין 99% מהמנהלים והמורים בבתי הספר, ניתן לסמוך עליהם. אני אומר את זה באחריות מלאה.

עכשיו לגבי המיקוד. גם כאן, המיקוד הראשון יצא, הייתה ביקורת קשה מאוד של מנהלים שהעבירו אליי מכל רחבי הארץ, העברתי את ההערות השונות לשוש נחום, לדסי בארי, הנושא הזה מטופל. אני שמח שיצא מיקוד על המיקוד. אני חושב שהאוזניים של הנהלת משרד החינוך כרויות והם מקשיבים לשטח – אני באמת שמח לומר את זה. כשיש לי ביקורת, אתם יודעים, כל מי שמכיר את המאטריה, אני יודע למתוח ביקורת מאוד קשה. בעניין הזה אין ביקורת, יש תשבחות ואני מברך על העידן החדש הזה של תקשורת ישירה, מהירה וזורמת.

מנשה.

דאגה אחרונה – אני מבטיח לך, ניצן, שני משפטים. אני מודאג מאוד ממה שקורה בסקטור הערבי. לכמעט 50% ממשקי הבית הערביים אין חיבור לאינטרנט.

נכון.

אני מודאג מאוד מהאינטראקציה החלקית מאוד שיש לנו, אנחנו לא כל כך מצליחים. אנחנו חושבים מה לעשות מול התלמידים המתקשים, ולכן כל הסיפור של ההוראה והלמידה מרחוק, צריך לשים את הנושא הזה שאני מאוד בעדו בפרופורציה המתאימה. ואני מאוד מודה שוב להנהלת משרד החינוך, שקשובה לשטח.

תישאר איתנו. אנחנו רגע נחזיר את דסי בארי. דסי, שמעת את מנשה?

כן, שמעתי את מנשה, שמעתי גם את האחרים.

יפה. פה יש באמת נקודה שהיא דרמטית. אומר מנשה שהאפקטיביות של ההוראה מרחוק – עם כל המאמץ ועוד השיפור שיהיה, ואנחנו מקווים שיהיה, דיברנו על זה אתמול – עדיין היא בינונית. זה לא כמו הוראה רגילה, ועבור תלמידים שמתקשים זה אפילו עוד יותר בעייתי, הסיפור של ההוראה מרחוק, ולכן הוא אומר – אם יהיו בחינות בגרות, התלמידים האלה יהיו בבעיה גדולה.

לכן הוא מציע פה, וגם חברת הכנסת פרומן דיברה על זה, לבטל את בחינות הבגרות או לבטל חלק מבחינות הבגרות, להשאיר את הבחינות בעברית/ערבית, אנגלית, מתמטיקה, וכל השאר להעביר לבתי הספר כדי להדגיש את האוטונומיה של בתי הספר, דבר שכבר מדברים עליו, האמת, הרבה זמן והוא חלק מרעיון יותר גדול אבל זאת ההזדמנות לעשות, אולי בגלל הכורח שאנחנו נתקלים בו עכשיו.

רק עוד הערה, דסי. הכוונה היא באשר תבחרו ארבעה מקצועות שבדרך כלל דיברנו עליהם, והשאר בהערכה חלופית – לא רק ציון בית ספרי – בהערכה חלופית. לצד זה לשקול שוב את המינון ואת האיזון בין הערכה בית-ספרית והציון הסופי שהיום הוא 30:70, ל-40:60, ל-50:50, וכל זה חייב להיות מתואם עם ההשכלה הגבוהה כי הילדים במחזור קורונה יגיעו אחר כך לקבלה לאוניברסיטאות.

אני אשמח להתייחס. קודם כול, אני רוצה להגיד שגם בימי השגרה משרד החינוך נותן הרבה מאוד קרדיט ללמידה בבית הספר, ו-51% מהציון החיצוני בסוף נקבע על ידי בית הספר. כפי שמנשה הציע, רק במקרים שבהם הניטור מראה שההערכה הבית-ספרית לא הייתה בסדר אז יש איזשהו איזון.

אנחנו מאוד מאוד מוקירים ומחזקים את הלמידה בבית הספר. גם האיגרת שהוצאתי אתמול – נוהל ציונים שנתיים – נתנה הרבה מאוד משקל ללמידה הבית ספרית.

בעינינו – ואני לא חולקת בעניין הזה לא על מנשה, בוודאי לא על אורלי שעוד יש לי הרבה זיכרונות טובים מהעבודה המשותפת במשרד החינוך בזמנו – הלמידה בבית הספר היא עיקר העשייה, ורוב המורים בארץ יודעים להעריך נכונה את תלמידיהם דרך תהליכי הלמידה וההערכה המרובים שהם אספו לאורך השנים.

מצד שני, אנחנו כמשרד החינוך אחראים על התלמידים, לא רק לתת להם תעודה אלא גם לתת להם תעודה שהיא בעלת ערך כזה שבאמת יפתח להם דלתות בכל מחזור רגיל שבוגר מערכת החינוך. אנחנו לא רוצים שבגלל החלטות שאנחנו מקבלים פה יהיה איזשהו מישהו שיפקפק בערכה של התעודה ואחר כך התלמידים יצטרכו לעשות עוד תהליכים או שתעודתם לא תיחשב.

אני רוצה להגיד שתעודת הבגרות היא אחד מהכלים הכי מצמצמי פערים ושוויוניים בארץ, הם מאפשרים לכל ילד להגיע לבגרות. עוד יש פערים אבל בסוף זהו כלי חשוב מאוד.

ולכן, אני שוב רוצה לא לחזור ולהגיד פה רעיון כזה או אחר. אנחנו אספנו את כל הרעיונות, אנחנו שומעים אותם, הם מאוד חשובים. אנחנו עושים דיונים רבים מאוד במשרד החינוך, בהנהלת משרד החינוך, המנכ"ל עצמו יושב שעות רבות על הנושא הזה ואנחנו בסוף נביא אני חושבת את הפתרון הכי טוב, כזה שלא רק ייתן תעודת בגרות.

אני רוצה להתייחס להערכות חלופיות בעת הזאת. להטיל היום על התלמידים בעת הזו הערכה חלופית משמעותית מבלי שהם קיבלו הכנה, מבלי שנגישים להם כל החומרים, זה שוב ייצר מצב שרק מי שנגיש ללמידה מרחוק או ליכולת לצרוך למידה מרחוק באופן טוב, יכול להצליח בזה.

ולכן, להטיל היום מטלות תוספתיות הוא משהו שאנחנו לא נוכל לעשות אותו, הוא לא כל כך ריאלי. אולי לעתיד. העת הזו תזמן לנו עוד דיונים.

ילד בי"ב עבר כל כך הרבה הערכות חלופיות במהלך 11 השנים, ואם לא – אבוי לנו.

דסי, כאמור, הרעיון הזה קודם כול עולה גם בימים של שגרה, אז עכשיו, היות ואנחנו נתקלים פה בקשיים – תכף נדבר פה עם נציג משרד האוצר – בכלל לא ברור מה יקרה עם הלמידה מרחוק אחרי חופש פסח, אין עוד הסכם עם המורים, יש כל מיני בעיות, אנחנו יודעים שיש מגזרים שלא נגישים בכלל ללימוד מרחוק – איך אותם יכינו, איך הם ייבחנו; חינוך מיוחד בכלל לא דיברנו – אבל תראי, השאלה פה של ביטול חלק מהבחינות היא שאלה מתבקשת. אנחנו מבינים מה את אומרת אבל את מבינה שיש כאן צורך מאוד עמוק.

אני לא שללתי אותה, אמרתי שאני לא רוצה להתייחס אליה עד שאין לנו איזה מתווה סופי עם האוניברסיטאות. רק רציתי להגיד שאנחנו כרגע לא רוצים להטיל מטלות נוספות אלא יותר להתבסס על הקיים ולראות איך ממנו אנחנו מוציאים את המקסימום.

בכל מקרה תרחיש יצטרך להיות, יש גם לפעמים אפשרויות דרך הזום ודברים אחרים. כרגע, להמיר בחינות בהערכה חלופית מהירה אחרת חדשה – לא בטוח שזו העת. להמיר בחינות בכל מיני אמצעים כאלה ואחרים זה לא דבר שאנחנו שוללים מכול וכול, אבל זו לא העת להתחיל להפעיל פה כל מיני דברים שלא חושבת שאנחנו יכולים לעמוד בהם או להתחייב להם.

חברת הכנסת ינקלביץ'.

הפעם זאת לא שאלה, זה רק לומר שצריך אולי לנסות לעשות איזשהם איזונים ובלמים פה, וכן, בחלק מהמקצועות לייצר איזושהי חלופה כי חייבים לומר שכמות מדי גדולה של עבודות בכל המקצועות זה גם כרגע עומס שהוא עלול להיות מעל ומעבר למה שהם יכולים לעמוד בו.

וכן חשוב לי לומר עכשיו בסוף הדברים – אני מניחה שתכף היושב-ראש יסיים עם משרד החינוך – אז כן להודות כי שוב, בתור אימא לילדים אני באמת מודה לכם על המאמצים ועל ההשתדלות, ולמורים. דרך אגב, גם המורים, בתת תנאים, עם ילדים מקפצים סביבם, עובדים ועושים את שיחות הזום האלה, אבל גם כמו שאמר כרגע חברי עידן רול, הוא אומר, אנחנו פה, קשה לנו להתנהל עם הזום הזה – סליחה שאני מצטטת אותך אבל אתה פה לידי – קל וחומר למי שלומד והעומס גדול ויש אינסוף שאלות.

אז לכן, מחזקים אתכם ומאוד מבקשים שתשתדלו בישיבה הבאה להגיע עם תשובות קצת יותר סדורות כי או-טו-טו פסח.

דסי, בחינות של תלמידי י' וי"א אתם תדחו לשנה הבאה?

לכיתות י' אין בחינות בגרות חיצוניות. דוד, אתה רוצה להתייחס לי"א?

אין שום כוונה לדחות את הבחינות של י"א. אם אנחנו מבצעים בחינה במתמטיקה יבואו תלמידים בי"א ויבואו תלמידי י"ב, אין פה בחינה לי"א ולי"ב. לכן, אנחנו לא נוכל לעשות את זה לשכבות שונות.

מאה אחוז. תודה על התשובה. תודה לאנשי משרד החינוך. אסף שירמן ממשרד האוצר.

אנחנו רק נשמע אותו.

שלום לך, בוקר טוב, אסף, איתך אני מניח פחות נדבר על בחינות הבגרות אלא על הנושא של ההסכם עם המורים. מה שעלה פה בוועדת החינוך הוא שההסכם – אמרה את זה גם יפה בן דוד, גם המנכ"ל – ההסכם עם המורים הוא עד פסח, זאת אומרת תכף הוא נגמר ולגבי אחרי פסח אין הסכם.

אנחנו גם שמענו שהלימודים לא יתחדשו אחרי פסח, זאת אומרת סיפור החינוך המקוון איתנו לעוד הרבה זמן, לצערי. אנחנו לא רוצים להגיע למצב שאנחנו יודעים שאין הסכם, יעבור הפסח, ואז תתחילו להתדיין עם המורים ועוד פעם יעבור זמן, בזבוז זמן. חבל.

אומרים פה חברי הכנסת ואני מחזק אותם, שצריך עכשיו לעשות מאמץ לסגור את ההסכם הזה כי אנחנו יודעים, פה אנחנו יודעים בוודאות שנצטרך את החינוך המקוון גם אחרי פסח.

ראשית כול, ההסכמים – אומנם יש הסכמות לגבי הלמידה מרחוק עד פסח, אבל חשוב לציין שההסכמים עדיין לא נחתמו. אנחנו עומלים על ניסוח ההסכמים, חילופי טיוטות עם הארגונים – זה בצד של עד פסח, אבל כרגע כולם מקיימים את ההבטחות שלהם שבעל פה ובכתב, והכול בסדר מבחינה זו.

במקביל, אנחנו נערכים לקראת היום שאחרי פסח. זה לא רק בהיבט של מערכת החינוך, זה נגזר בהיבט המשקי ובהיבט של המגזר הציבורי. אנחנו בוחנים את כל האלטרנטיבות ואת כל התרחישים שיכולים להיות לקראת היום שאחרי פסח. אגב, גם ההסכמים הקיבוציים קובעים שיהיה איזשהו חיתוך מצב אחרי פסח כדי שכל הצדדים יכוונו לשלב שבו יהיו או לא יהיו לימודים, תהיה חזרה חלקית, מלאה לעבודה. יש הרבה דברים שהם לא ברורים והם משתנים כל יום בהתאם להערכות מצב שנעשות יחד עם משרד החינוך.

כן, אבל כרגע הערכת מצב היא שלא יהיו לימודים אחרי פסח. זה קצת למרוח, זה די ברור שלא יהיו – אמרו את זה כאן די במפורש – וחבל להשאיר את זה ככה באיזה ערפל.

ברור. בגלל שהלמידה מרחוק מתקיימת כבר קרוב לשבועיים, יחד עם משרד החינוך אנחנו בודקים את האפקטיביות של הלמידה מרחוק, את הרלוונטיות של הלמידה מרחוק, כדי שבהתאם לתוצאות שיהיו של בחינת התהליך הזה – זה תהליך מאוד חדשני, אנחנו שומעים ביקורות מצד אחד מאוד מאוד חיוביות על זה, ומצד שני יש הרבה בעיות ואנחנו מנסים גם לטייב את זה ביחד עם משרד החינוך ולתת את הפתרון ואת המענה המיטבי.

אבל צריך לזכור, המצב הנוכחי של למידה מקוונת הוא עדיין לא תחליף מלא ללמידה פרונטלית, ללמידה בכיתות, בטח בשלבי גיל מסוימים. במסגרת ההיערכות שלנו אנחנו צריכים לבחון את הרלוונטיות של הלמידה מרחוק בכל שלב גיל כדי שאנחנו ניתן את המענה האידיאלי. כמובן שאנחנו עובדים בלחץ זמן מאוד מאוד גדול כי ברגע שיהיו לנו האלטרנטיבות – ואנחנו מניחים שגם ניכנס לתוך חופשת חול המועד במסגרת הזאת הכול משתנה לנו מדי יום, ההערכות משתנות. יכול להיות שיש מצב של סגר, אין מצב של סגר.

שאלה לחברת הכנסת אורלי פרומן.

שלום, אסף. אני חושבת שיש דברים שהם באמת לא רלוונטיים לדבריך. מה זה הרלוונטיות של למידה מרחוק? כרגע מתבצעת למידה מרחוק, גם אם היא לא במאה אחוז והיא ב-90%, לילדים יש סדר יום, יש שיעורים, יש להם מה לעשות. מה זה רלוונטי שהאוצר יבדוק את הרלוונטיות של משרד החינוך?

יש גוף מקצועי שבודק את זה. אנחנו יודעים שהילדים עסוקים וככל שנוקפים הימים סיר הלחץ המשפחתי הולך ועולה. ממילא יש שבוע של חול המועד שתהיה איזושהי הרפיה ואולי רק עם הפעלות של הפגה. מיד עם החזרה מפסח, ואם לא חוזרים לבתי הספר – וזה התרחיש כרגע – הלמידה מרחוק חייבת, חייבת מיידית להתחדש.

תפסיקו לשחק עם אזרחי ישראל. זאת שעת חירום, יש תקציבי חירום, תכינו אותם מראש. גם לבגרויות שעליהן אנחנו מדברים צריך יהיה תקציבים, גם לארגוני הנוער צריך לשחרר תקציבים. חבר'ה, זו המשמעות של שעת חירום. תפסיקו לחשק את כולם ולהוציא את המיץ לאזרחי מדינת ישראל. הילדים, המורים, צריכים מענה עכשיו, לא להתחיל את הדיונים אחרי שהם לא יתחדשו. תודה.

אני אתייחס, ברשותך, חברת הכנסת. אף אחד לא מתכוון למרוח ולא רוצה למרוח. מערכת החינוך בהיבט הזה היא מערכת ייחודית, ואני אסביר מדוע.

לגבי המגזר הציבורי החליטו שעד 30% מעובדי המגזר הציבורי – מלבד מספר חריגים, למשל המערכת הרפואית וכדומה – יכולים לעבוד, ויתר העובדים במגזר הציבורי, 70% מהם כרגע יושבים בבית על חשבון ימי החופש שלהם והם לא עובדים.

לעומת זאת, במערכת החינוך ובמערכת ההשכלה הגבוהה כן מבינים את החשיבות של הלימודים מרחוק ואת המשך הפעילות של המערכת הזו, ולכן בניגוד ליתר המגזר הציבורי, אנחנו כן פועלים שהלמידה תימשך ככל הניתן, וכן, אנחנו גם משלמים שכר בהתאם.

אבל צריך לזכור שבמצב הנוכחי שבו רוב עובדי המגזר הציבורי לא עובדים וימי החופשה שלהם נגמרים, במערכת החינוך יש סיטואציה שהיא טיפה שונה – החופשות שלהם זה משהו שהוא טיפה שונה, יש להם גם את העניין של הלמידה מרחוק שהוא עוד איזשהו פקטור, יש אילוצים תקציביים כמובן - - -

- - -

אבל צריכה להיות אמירה ברורה שכל עוד הלימודים מושבתים יש לימוד מרחוק, זאת אומרת אם הלימודים יהיו מושבתים אחרי פסח – וזה מה שיקרה, לצערי – אתם צריכים להגיד בבירור, הלמידה מרחוק תימשך כסדרה אחרי פסח, כך שזה יהיה ברור לאנשים.

אגב, אני רוצה להעיר הערה. זה לא בדיוק שיהיה עכשיו חופש פסח. הרי זה לא חופש. הילדים תקועים בבית, הם לא יכולים לצאת לטיולים בחוץ, לשחק, חופש פסח כמו חופש. הרי בעצם זה לא באמת חופש, כמו שעכשיו זה לא חופש. יש בידוד וסגר, יהיו תקועים בבתים. ואני חייב להגיד פה – לוקחים כמובן מאליו שלא תהיה למידה מרחוק בחופש פסח. זו טעות בעיניי. מה הילדים יעשו חודש שלם בבית בחופש כביכול?

הרי זה לא חופש, ואני גם קורא לכם לעשות מאמץ לקיים לפחות חלק מתוכנית הלמידה מרחוק גם בחופש פסח, כי זה לא חופש פסח וצריך להעסיק את הילדים האלה. ההורים משתגעים, המשפחות בסיר לחץ פה.

אני מסכים ובגלל זה גם התייחסנו לזה. בהסכמות הסתדרות המורים כן הארכנו את הלמידה מרחוק גם לתוך החופשה. החופשה המתוכננת הייתה אמורה להתחיל בעצם היום, ובפועל - - -

הארכתם בכמה ימים.

ממשיכים עד יום שישי, מאותה סיבה שציינתם. ההסכמות עם הסתדרות המורים שהלמידה מרחוק תמשיך עד יום שישי, אל תוך החופש.

את זה אנחנו יודעים.

נקודה שנייה, ההחלטה האם תתבצע למידה מרחוק או לא תתבצע למידה מרחוק היא לא החלטה של אגף השכר במשרד האוצר, זו החלטה של משרד החינוך, של הממשלה. מה שאנחנו כן עושים זה לתת את המענה, נקרא לזה את הפתרונות של כוח האדם, של התעסוקה של עובדי ההוראה, אל מול ההחלטה שהלימודים יתקיימו. זו לא החלטה שלנו האם לקיים או לא לקיים.

ההחלטה היא לא שונה מעכשיו, אסף.

אנחנו שוב מרגישים שחוזר הפינג-פונג, אנחנו כבר למודי ניסיון – משרד החינוך לאוצר, האוצר למשרד החינוך, משרד החינוך לאוצר. צריך לעשות איזושהי הפרדה בין עובדי המערכת הציבורית לבין עובדי מערכת החינוך, המורים, זה משהו אחר, חייבים לעשות סדר, ומעבר לזה, להחריג את החינוך מהחשיבה המשקית. זה משהו אחר. הילדים נמצאים בבית בתוך סיר לחץ, יש כאלה שיש להם תת תנאים להתנהל. חייבים את מערכת הלמידה הזאת, זאת לא שאלה וצריך להגיע להסדר לפני הפסח.

אנחנו מבקשים מהיושב-ראש לסיים היום את השיחה איתך ואת הדיון פה עם סד זמנים מדויק לקבלת מענה לדבר הזה.

תודה. עידן רול.

זו התייחסות שהיא רלוונטית גם לעכשיו אבל אני אשמח שהגורמים הרלוונטיים במשרד החינוך יוכלו להשיב. צריך לתת את הדעת על החינוך המיוחד, במיוחד על התלמידים המשולבים. כל יום שאנחנו ממשיכים בלמידה מקוונת, הפערים של התלמידים המשולבים שאין להם את הכלים ואת הסיוע שיש להם בשגרה, הולכים וגדלים.

אנחנו מדברים פה על בגרויות, אנחנו מדברים פה על הארכת הלמידה מרחוק גם לאחר פסח, אולי אפילו עד תום שנת הלימודים. גם בנגזרת של האוצר חייב להתקיים תקצוב שייתן להם את המעטפת הזאת באיזושהי צורה. אני לא יודע להגיד באיזו צורה מרחוק, אולי שיעורי סיוע פרטניים בזום לאותם תלמידים משולבים, אבל אם אנחנו נקבל את ההחלטות האלה רק בעוד חודשיים הפערים יהיו כאלה שכבר אי אפשר יהיה לסגור אותם בשנת הלימודים הנוכחית.

כן, זה נושא דרמטי שעולה בכל הישיבות. אני אקיים על זה מעקב בימים הקרובים. אני רוצה להזכיר גם לצופים שאנחנו מדברים על 250 אלף ילדים בחינוך המיוחד והמשולב – 250 אלף ילדים, ויש להם הורים ובני משפחות, וכל הדבר הזה, כשהכול נמצא בבית ואנחנו יודעים מה הקשיים בטיפולים, דיברנו על זה כאן. זה קשה מאוד מאוד, זה אולי הנושא הכי קשה עכשיו, הכי קשה.

אני רוצה להגיד עוד משהו לאסף. אסף, ההחלטה אם יהיו לימודים מקוונים לאחר פסח היא הרי שאלה היפותטית. אם אין לימודים בבתי ספר, יש לימודים מקוונים - -

כן.

- - ולשם אנחנו מבקשים שאתם תהיו ערוכים ועד תחילת שבוע הבא, לפני ליל הסדר תהיה הסכמה ביניכם לבין משרד החינוך וארגוני המורים.

דבר שני, לגבי הנושא של 30%. בתוך ה-30% יש עובדי חינוך, יש עובדי קידום נוער והיל"ה שהם מקבלים אומנם שכר מהרשויות המקומיות אבל הם עוסקים בנוער בסיכון. זה נזק לילדים האלה, זה נזק לחברה כולה והם לא הוחרגו.

חברים, כמו שאמרת, מערכת החינוך היא באמת שונה. היא נוגעת לכל בית אב במדינת ישראל, היא הסיר לחץ. גם אנשי השירות הציבורי שיושבים בבית יושבים על אותו סיר לחץ של הילדים שלהם. ופה צריך להיות פתרון יוצא דופן, תקציבית, מהפתרונות הרגילים.

וכבר אני אומרת, אם לא חוזרים ללימודים, הנושא שנדון היום סביב הבגרויות – תכינו תקציב כי בחינות בגרות כשאין לימודים סדירים ידרשו תקציבים מיוחדים כדי לקיים אותן, קל וחומר לאוכלוסיות של הילדים המשולבים.

ולא – זה המשבר הבא במשק.

אז כבר תיערכו ולא כשנגיע. חברים, כשנגיע זה יהיה מאוחר. פעם אחת מדינת ישראל יכולה לעשות תכנון ארוך טווח כמו שצריך לחצי שנה הקרובה למערכת החינוך, שהיא מערכת שונה, שהיא נוגעת לכל בית אב, והיא דורשת פתרון – לא על גב השכר של המורים והמנהלים. תנו להם אחריות, הם יעשו את זה.

תודה, אורלי. סיכום שלך, אסף, בבקשה.

תודה לחברי הכנסת על ההערות הנכונות, וטוב ששמים לב ודוחפים לזה. אנחנו כן באמת משתדלים ככל הניתן לתת את המענה המיטבי ביחד עם משרד החינוך כדי שהילדים וההורים ידעו שאחרי הפסח יהיה להם פתרון. זו המטרה שלנו.

תעשו מאמץ, אסף. תעשו מאמץ, הרבה אנשים מסתכלים – אני אומר לך – עכשיו כשאתה מדבר כותבים לי אנשים זועמים.

אני יודע. לא בכדי מערכת החינוך מוחרגת.

תאמין לי, אם אתם תגידו – אנחנו עושים הכול, יהיה חינוך מקוון כל עוד תהיה השבתת לימודים, אנחנו מבטיחים – תאמין לי, זה יוריד מאנשים הרבה לחץ, הרבה מאוד לחץ. אנשים נמצאים בסיר לחץ. אני אומר לך, זה קשה. הסיפור הזה הוא קשה.

ברגע שהממשלה תחליט שזה מה שהיא רוצה נוכח כל האילוצים שיש והערכות המצב שיש, אני מבטיח לך שאנחנו ניערך. אנחנו ניערך עוד לפני ואנחנו נערכים לכל תרחיש. שוב, אם הממשלה תבוא ותקבע שיהיו לימודים מקוונים באופן מלא, באופן חלקי או אולי יהיו לימודים פרונטליים בקבוצות מצומצמות, אנחנו נערכים לכל התרחישים שיש. כמובן, ברגע שתהיה לנו תשובה נוכל להתקדם מול ארגוני המורים ולהסכים איתם לגבי איך ישולם השכר בהתאם ללימודים שיתקיימו.

תודה לך. בטח עוד ניפגש בהמשך. אריק קפלן, יו"ר ארגון ההורים הארצי. בבקשה, בוקר טוב.

אני יו"ר ארגון ההורים בירושלים. קודם כול, בסיפה הדברים של דסי נאמר הקשר למל"ג. אני חושב שכל מה שאנחנו מדברים עכשיו חייב להיעשות יד ביד עם המל"ג. אני לא חושב שאפשר לעשות איזשהו שינוי שאחרי זה יתברר שהמועצה להשכלה גבוהה לא מקבלת את זה וכל מה שנעשה איננו מקובל עליהם.

כן, זה ברור.

אריק, אמרנו את זה.

אני חושב שהם היו צריכים להיות פה ולהביע את דעתם או לפחות שנשמע דברים ברורים מהם.

יש על זה דיון מיוחד שלם מחר.

ומשרד החינוך בקשר עם המל"ג.

בדיוק. רק על המל"ג.

דבר שני, אין דין תנ"ך וספרות כדין פיזיקה, כימיה ומתמטיקה בלמידה מרחוק, וצריך לחשוב ולמצוא פתרונות ספציפיים לבעיות של המקצועות באמת המיוחדים האלה, במיוחד עכשיו כשאנחנו לפני פסח.

בדרך כלל לפני פסח התלמידים היו מגיעים לבית הספר, מקבלים השלמת חומר, נמצאים שבוע בבית הספר אך ורק - הבן שלי סיים את זה בשנה שעברה, אני זוכר את זה מאוד טרי.

מדברים פה על למידה אחרי פסח, אני מדבר על פסח עצמו. עמוק לתוך פסח צריכה להיות למידה, כולל מציאת פתרון כאמור לבעיות של פיזיקה, כימיה, מתמטיקה, המקצועות האלה.

אני מסכים איתך. אתה צודק.

שאלה שלא קיבלנו, מה קורה עם כל מיני מקצועות שיש בהם בחינות מעבדות, איך אנחנו נפתור אותם. אני חושב שחייבים לקבל תשובות.

כנ"ל לגבי המיקוד וצמצום החומר. שוב, לגבי מתמטיקה אני לא יודע איך מצמצמים במתמטיקה, כשבעצם זה בנוי שכבה שכבה כל לימוד וכל שלב. צריך לראות איך עושים את זה מבלי לפגוע ושזה יהיה באמת משהו רלוונטי. הלוא דבר מותנה בדבר שם הרבה פעמים.

דבר נוסף, מניסיון, יש חוסר אחידות בקצב הלימוד בבתי הספר. מלמדים לא תמיד באותו סדר את הדברים, ולכן חשוב לוודא שאם מצמצמים את הבחינה לא יתברר שבבית ספר מסוים למדו, אבל לא למדו חומר אחר שאותו לא התכוונו לצמצם כי אותו שמרו נאמר לסוף השנה, כך שיכול להיות מצב שבעצם צמצמת חומר שמישהו למד או מישהו אחר לא למד, ויש פה בעצם עיוות בין בית ספר לבית ספר.

לכן, צריכה להיות פה לדעתנו הרבה יותר בחירה – גם צמצום אבל גם בחירה הרבה יותר גדולה בין השאלות השונות כדי שלא יהיה מצב שמי שלמד או לא למד, ייפגע בגלל צמצום זה או אחר.

אוקיי. דבר אחרון.

עוד שתי נקודות קצרות – מחשבים וגיאוגרפיה. הקדימו בחודש את בחינת הבגרות, האם כל החומר באמת נלמד לקראת הבחינות האלה כי הקדימו בחודש את הלימוד. זה טוב שמרחיקים, אבל מה קורה במקרה שמקדימים בחודש את הלימוד, אני לא יודע אם הספיקו ללמוד את כל החומר הזה.

דבר אחרון, דובר פה על צרכים מיוחדים. זה לא חינוך מיוחד, אני מדבר על ילדים עם צרכים מיוחדים, בדרך כלל במבחנים שלהם נדרש סיוע מסוים, הקראה, כל מיני דברים כאלה. אני לא יודע האם להם מתאים לכתוב עבודה של 20 עמודים כמו כל אחד אחר ולכן פה צריך להתייחס.

שוב, אני באמת מחזק את הדברים של חברת הכנסת אורלי פרומן גם לגבי כל הנושא של קבלת החלטה באמת מהירה לגבי הלמידה מרחוק וגם לגבי התמקדות אולי במספר מבחנים באמת בסיסי פלוס נתינת אמון במערכת כדי לאפשר לילדים שלנו – באמת, מצב שאנחנו לא מכירים אותו.

תודה.

חבר הכנסת הורוביץ, מדבר אבי קמינסקי. אני אשמח שתיתן לרויטל שפירא, שהיא מרכזת החינוך העל-יסודי אצלנו באיגוד, לומר מספר דברים, יש לה כמה הצעות, וגם אם אפשר לרם שמואלי, יש לנו הצעה קונקרטית.

אני רוצה להבין לפני שאנחנו מתקדמים. אורלי, יש לי שאלה. הסיפור הזה של להתמקד בשלושה מקצועות ולהעביר את זה להערכות אחרות, האם זה לא ייצר אי שוויון בין בתי הספר השונים מהמעמדות השונים – פריפריה ולא פריפריה – יש לי איזשהו פחד כשזה לא במעקב וכל בית ספר בסוף אדון לעצמו בצורה יותר רחבה, נורא מפחיד אותי חוסר הפיקוח.

זאת הערכה חלופית, יש אמות מידה ולא כל בית ספר עושה מה שהוא רוצה. אם קובעים למשל הערכה חלופית למקצוע שלא נבחן חיצונית זאת עבודת גמר, אז יש מסגרת לעבודת גמר, יש נושאים.

את מבינה את החשש שלי?

אני מבינה, אבל אנחנו חייבים לתת קרדיט למנהלים ולמורים לרמה ולסף, וגם אפשר שלא את תבדקי את העבודות של התלמידים שלך אלא נתחלף – אני אבדוק את שלך ואת תבדקי את שלי.

אבל חוסר השוויון בסוף ברמת התכנים שהם יקבלו.

לא. התכנים, לא כל בית ספר ימציא לעצמו. אם יש עבודת גמר במקצוע מסוים, זאת תהיה עבודה מסודרת לכל התלמידים במדינת ישראל, כמו בחינת הבגרות – עם הנושאים. יהיה איזשהו קו מתווה לעבודה – היקף העבודה, כל מה שצריך בעבודה – ואת לא תבדקי.

אין פה חשש לאי שוויון, להרחבת הפערים?

לא, להפך. תהיה פה הזדמנות מאוד טובה, וגם לא בהכרח שמורה צריך לבדוק את התלמידים שלו, אפשר לעשות הצרחות בבדיקות, אפשר לעגן את זה בהרבה מאוד דרכים. זה ממקום של לסמוך על המנהלים והמורים שיעמדו ברף הזה ולא יוזילו אותו כי אחרת המחזור הזה ייפגע כשהוא יתקבל לאוניברסיטאות.

את מדברת על טווח רחוק, ומפה החשש.

תודה. רם שמואלי. שלום לך. בקיצור, מייסד הקבינט הציבורי לחינוך.

אבי קמינסקי ואני עומדים בראש הקבינט הציבורי לחינוך. הרבה מאוד מהארגונים שיושבים פה למעשה חברים בקבינט. מכיוון שעלו פה דברים מאוד חשובים אנחנו רוצים לשים על השולחן הצעה – גם העברנו אותה למשרד החינוך – שכל מטרתה להיות טיוטה וחלופה לעזור להם מכיוון שעשינו הרבה קבוצות מיקוד, כולל אתמול בלילה.

ההצעה מדברת על משהו שהוא ממוקד, גם יעמוד בקריטריון שדסי הגדירה בצדק – לדאוג לתלמידים שלא יהיו דור הקורונה שייפגעו בעתיד, אבל גם לפשט ולאפשר להעביר חלק מהסמכויות למנהלים ולמורים, שלדעתי מה שקרה במשבר האחרון, הוכיחו את עצמם בענק כמנהיגי חינוך.

לכן, אנחנו מציעים הצעה שהיא רק לכיתה י"ב. יש גם את נושא י"א אבל בואו נתמקד, אנחנו רוצים להציע משהו אפקטיבי ובר ביצוע. אז רק לכיתה י"ב, נוחה להפעלה וכמובן חייבים לשתף את כל השותפים שנאמרו פה – השלטון המקומי, המל"ג, שאנחנו איתם בקשר כי גם ור"ה וגם ור"מ וגם רמ"ה נמצאים בתוך הקבינט, ארגון המורים, הנהגת ההורים הארצית שיושבת פה, מנהלי בתי הספר וכמובן התלמידים. ואגב, הלבנה המרכזית זה מנהלי בתי הספר, הם יעשו לנו את השינוי.

אנחנו מציעים שתי חלופות – אחת פשוטה וקצרה מאוד, זה החלופה השנייה, ורסיה מקוצרת: אנגלית, מתמטיקה ושפה. החלופה הקצת יותר רחבה, היא רשומה מעל: אנגלית, מתמטיקה, שפה, ומוגבר מדעים או מוגבר הומניסטיקה, בהתאם להיכן שאתה נמצא, ואחר כך מקצוע בחירה ציון בית-ספרי וכו' וכו'.

הכלים, ופה אני מסיים במספר כלים – ושוב, אנחנו מציעים פה טיוטה להתייחסות למשרד החינוך, לעזור לו להצליח ליישר לנו קו ולהבהיר את הדברים.

אז קודם כול, הדבר העיקרי – באמת, מה שקורה לנוער עכשיו זה לא רק ציונים, לא ציונים. יש סוגיות רגשיות וחברתיות שמי שיכול להוביל את זה ועושה את זה זה המנהלים והמורים. הציונים הפנימיים בלבד, הם פוגעים בשכבות החלשות, לכן צריך להיזהר מזה.

כמו שיושב-ראש הוועדה ניצן אמר, סוגיות החינוך של שח"ר וחינוך מיוחד והילדים שיש להם יותר בעיה, הם נפגעים ראשונים. לכן אנחנו ממליצים לך, אדוני היושב-ראש, כשיתחיל השיח שהמשק חוזר באופן חלקי, תתעקש אתה גם, ועדת החינוך, שמי שחוזר ראשון זה חינוך מיוחד, גנים וכיתה י"ב, במיוחד הילדים עם הצרכים המיוחדים.

אני רוצה להעיר, אתמול קיבלנו מחקר של הממ"מ עם השוואה בין-לאומית, ובהרבה מדינות שהשביתו את המערכת - כי השביתו את מערכת החינוך ביותר מ-180 מדינות בעולם - אבל בהרבה מדינות את החינוך המיוחד לא השביתו, גם לא את הגנים, מתוך הראייה הכוללת המשקית וההורים. כי ברגע שהילדים בבית – בטח קטנים – אי אפשר לעבוד וזה קשה מאוד, יש גם נסיגה בכל מיני תחומים אחרים. פה הושבתו גם הגנים וגם החינוך המיוחד.

זה כמובן מה שקרה, אבל אנחנו ממליצים לוועדה לקרוא לכך שאם יתחילו עם שחרור המשק ל-30%, 40%, זה הזמן שהרשימה שאתה הגדרת, ראשונים בחזרה.

אני ממשיך – ילדים מיוחדים. על פי הגדרת המנהלים אפשר להשתמש בכלי שנקרא השאלון המתואם – מי שמבין בחינוך יודע על מה מדובר – זו עוד אלטרנטיבה.

יש גם אלטרנטיבה בידי המנהלים של תעודת בגרות של ציונים עובר ולא עובר. אני לא אפרט כי אין עכשיו זמן אבל מי שמבין בזה יודע וזה כבר נוסה בעבר בדוגמאות שונות גם באקדמיה כשהייתה השביתה הגדולה.

אנחנו ממליצים ותומכים לשנות את הפרופורציות בין הציון החיצוני לפנימי – עוד פעם כי אנחנו מאמינים במנהלים שלנו, הם הוכיחו את עצמם בענק, אגב הם יושבים פה אצלך בקהל, ומנשה כבר ייצג חלק מהמנהלים.

סטודנטים שאינם יהודים ולא משרתים בצבא, יש להם שני אתגרים – אני מדבר בעיקר על ערבים. הם צריכים מחר בבוקר אולי להתייצב בלימודים באוניברסיטאות בארץ ואז הם חייבים גם את סוגיית העברית. שנית, חלקם נוסעים לחו"ל והם צריכים תעודה.

לכן, אנחנו ממליצים לשים את ההצעה הזאת, אנחנו מנסים לוותר על הליגה הארצית – זו שוב קריאה שאנחנו ממליצים לך, תוותר על הליגה הארצית כי היא לוחצת את הרשויות ואת המנהלים לפעמים לא להתעסק בעיקר.

ואם אני מסכם, אני חוזר. הקבינט הציבורי לחינוך שם פה טיוטה להתייחסות, אנחנו לא הגאונים, אנחנו רק מאמינים שחייבים לשתף את כל השותפים שרשומים פה וביחד להחליט הצעה מקוצרת או הצעה מקוצרת פלוס, וכמובן להודיע בבהירות מה עושים במידה ואין לימודים עד יולי או מה עושים אם יש שחרור מסוים של כיתה י"ב לתחילת לימודים או לתחילת בחינות איפשהו בסביבות מאי-יוני. תודה רבה.

תודה. תודה על העבודה. תשלח לנו גם את התוכנית – כבר ביקשתי ממך בטלפון כשדיברנו – אבל תשלח לוועדה את התוכנית ואנחנו נצרף אותה לסיכום. תודה.

שלחנו לפני כמה שעות ונשלח עוד פעם.

לא קיבלתי. נמרוד, שלום, אתה אורח קבוע אצלנו, בבקשה. אתה גם תלמיד י"ב, נדמה לי אמרת לנו, נכון?

נכון.

אתה כבר יודע מה אתה נבחן, מה אתה לא נבחן? אתה מן הסתם לא יודע.

אנחנו כרגע מתכוננים להיבחן בלוח הבגרויות על הכול, מקווה מאוד אבל שאנחנו נצליח להגיע למה שנרצה להגיע אליו, שזה קיצוץ ומיקוד של הבגרויות.

הרוב כבר נאמר אז אני מאוד מאוד אקצר, אני לא רוצה לגזול זמן מהוועדה. מייד לאחר הוצאת לוח הבגרויות הוצאנו במועצת התלמידים והנוער הארצית סקר, פרסמנו אותו לבני הנוער וקיבלנו מעל 1,700 תגובות מבני ובנות נוער, תלמידים, תלמידות מכלל הארץ.

כתוצאה ואחרי ריכוז הסקר הגענו לכמה מסקנות עיקריות. הדבר הראשון הוא צמצום חומר הבגרות. במרבית המקצועות נעשה צמצום על פרקי רקע ואז בעצם לא צומצם פה שום חומר. בעצם הורידו פרקים קלים או כמו שאמרתי, פרקים שכבר למדו קודם, והשאירו את הפרקים הקשים. משמע, הצמצום פה במיקוד של הבגרויות לא היה רלוונטי ולא עוזר לנוער, אם כבר רק מקשה עליו.

יש מקצועות שלא צמצמו, אפילו לא שביעית או שמינית מהחומר, וגם הגיעו אלינו תלונות במקצוע שאפילו הוסיפו חומר. פה חייבים – ואני מבקש מכל הנוכחים שקשורים ורלוונטיים, משרד החינוך, ראש אגף בחינות דוד גל – חייבים שמשרד החינוך יצמצם וימקד עוד את החומר לבגרויות לתלמידים כי רק כך אנחנו איכשהו נוכל להגיע להצלחה בבגרויות.

הדבר השני הוא שינוי לוח הבגרויות. לוח הבגרויות שונה כמובן במטרה לעזור לתלמידים, אבל מספר התלונות ומספר הבעיות והאתגרים שנובעים מהלוח הזה לתלמידי ישראל הוא גרנדיוזי. הזזה של בגרויות החובה והקדמה של בגרויות הרשות מביאה לא מעט תלמידים שלומדים למצב שאין זמן ללמוד. כל תוכנית הלימודים הארצית לא מותאמת כי אם נגיד עכשיו אני לומד ביוטכנולוגיה ויש לי בגרות בקיץ, ומערכת החינוך עד עכשיו הכינה את זה במערכת שאני אהיה מוכן לבגרות עד הקיץ ופתאום מזיזים את זה להתחלה, בעצם מצפים מהתלמידים והמורים ללמוד חומר שבמקור היה אמור להיות כמה חודשים וכמה שבועות, וזה גם בלמידה דרך זום, בלמידה מקוונת. בגרויות רבות מלל וחומר שהוקדמו משמעותית לעומת בגרויות יותר קלות ובגרויות שכולנו ערוכים אליהן שנדחו למועדים מאוחרים יותר, אזרוק כדוגמה את בגרות הביולוגיה – אני לא אפרט כי אין מספיק זמן.

הדבר הבא הוא חסרונות הבגרויות בקיץ. בקיץ יש גם אימונים של הצבא שנדחו, יש סמינרים של בני ובנות שירות, של מכינות, יש מחנות קיץ של ארגונים ותנועות הנוער. לא יהיה לילדים זמן להגיע למיונים כמו שצריך, או להתכונן. בעצם יש פה אולטימטום לתלמיד בין התפתחות אישית של התלמיד – כמו צבא או תנועות נוער – מול בגרות טובה, ויש אפשרות להימנע מזה אם רק יהיה אפשר לשנות את לוח הבגרות ואת אופן ההיבחנות.

כששמים בגרויות בקיץ – כשמורים לא עובדים וגם לא אמורים – בעצם התלמיד, או שייקח מורה פרטית או שילמד לבד. יש פה באמת הנצחה של הפער המעמדי.

משפט אחד לסיום. בתור יושב-ראש מועצת התלמידים והנוער הארצית, בתור בן נוער אני לא רואה אותנו כתלמידים עוברים בגרות במתכונת הנוכחית שלה. אסור לנו, אסור לממשלה, אסור למשרד החינוך לאפשר וליצור דור של קורונה שהעתיד שלו נפגע.

וזאת הזדמנות חד-פעמית לפתוח את הראש ולשנות את שיטות ההערכה והמדידה שמדברים על שינוי שלהן שנים. אי אפשר לפגוע בעתיד התלמידים בשל הידבקות למודל הערכה שלא מצליח בתקופה הזאת להעריך אותנו. תודה רבה.

תודה, נמרוד. אם כי יש לי הרושם שלגביך, אתה נראה לי תצליח בבחינות.

נראה אותך בכנסת.

אני לא דואג עליך, מה שנקרא.

רציתי לומר יותר מזה. יש חבר'ה שנוסעים בשנה הבאה להיות ש"ש בחו"ל ויש הרבה אנשים שכל התוכניות שלהם משתבשות ואין להם מושג מה יהיה והם במתח אדיר. אז אנחנו מסכימים איתך, ויישר כוח ותודה רבה על דבריך.

תודה רבה.

תודה רבה.

נמרוד, קודם כול, יישר כוח גדול על שליטה בחומר, על היערכות, על הכנת הדברים, ואין ספק שאתה מייצג ציבור מאוד מאוד גדול של תלמידים, ילדים, בני נוער, שהם מודאגים.

לגבי כל הנושאים המאוד חשובים שהזכרת, שאמורים להיות במהלך חודש יולי, אין ספק שגם הם יונהגו – כפי שהצבא כבר עשה ודחה את גיוס יולי לתחילת אוגוסט, אז גם הם יצטרכו, בהתאם להתפתחות ההגבלות שתהיינה או תוסרנה, לקיים ולא לוותר על הפעילויות החשובות שאתה ציינת. ואנחנו כולנו מקווים במהרה לימים טובים יותר.

יש חשש שהחופש הגדול יתמוסס להם.

תודה, נמרוד, תודה גם לכל החברים בזום. אני אסכם. יש פה סיכום של הוועדה, אולי אני עוד אוסיף כמה נקודות ואז תשדכו ביניהן.

קודם כול, הוועדה רשמה לפניה שמשרד החינוך הכין לוח בחינות חדש, פורסם מיקוד חדש, והבחינות יהיו על 75% או 80% מהחומר בלבד.

הבחינות עם מספר נבחנים קטן - או במקצועות שנקרא להם פחות גדולים – יהיו במאי, ואלה המרכזיות ביוני, ובקבוצות קטנות.

אבל זה לא קורה דה פקטו.

סליחה, אני קורא סיכום, אי אפשר כל הזמן להפריע.

צריך גם לסכם נכון.

אי אפשר ככה לנהל דיון. הלמידה מרחוק לא עונה על כל הצרכים וזה כבר ברור ויש פה קושי גדול מבחינת ההכנה לבגרויות.

אנחנו שמענו ואנחנו מברכים על העיקרון הבסיסי שאמר משרד החינוך, שיעשו הכול כדי שהתלמידים לא ייפגעו. איך בדיוק, מתי – חלק מזה לא ברור. זה ברור לנו שזה גם לא ברור אבל אנחנו מנסים פה להפיג את אי הבהירות.

למשל, צה"ל, הובהר כאן, נערך לדחיית גיוס של בערך שבועיים, זאת אומרת בכל מקרה אחרי הבחינה האחרונה. גם אלה שיתגייסו ראשונים, יהיה להם כשבוע רווח – זה לא יהיה למחרת – זה לא הרבה אבל זה יותר טוב מכלום, ובכל מקרה המתגייסים יקבלו הודעה 60 יום לפני מועד הגיוס.

אנחנו קוראים למשרד החינוך לשקול שינויים במתכונת בחינות הבגרות, כגון: לצמצם את מספר הבחינות, לשנות את היחס בין בחינות חיצוניות ופנימיות, לאפשר יותר בחירה בתוך אשכול בחינות ובתוך הבחינה עצמה. אלה דברים שכבר דובר עליהם הרבה שנים, ועכשיו דווקא אולי בגלל הצורך, יש הזדמנות לעשות אותם כי באמת יהיה קשה להיערך באופן רגיל.

לגבי הלמידה מרחוק, פה צריכה להיות אמירה ברורה. הוועדה אומרת שמשרד האוצר חייב להגיע להסכמה עם משרד החינוך ועם ארגוני המורים שכל עוד הלימודים מושבתים במדינת ישראל תהיה למידה מרחוק. ואם זה אומר – וזה אומר – שהלימודים מושבתים אחרי פסח, הלמידה מרחוק תהיה גם אחרי פסח.

אנחנו מבקשים ממשרד האוצר – אנחנו נפנה לקבל את הלו"ז, את המועדים למשא ומתן עם המורים ללמידה אחרי פסח, שלא ימרחו את זה ויעבור החופש - אני יודע איך דברים מתנהלים פה, לצערי – יעבור החופש, יגידו נראה מה יהיה. ייגמר החופש, הלימודים ימשיכו להיות מושבתים ולא תהיה למידה מרחוק. וגם, אני מזכיר שהחופש הזה כמו שאמרתי הוא לא חופש ולא חצי חופש, חבל גם שלא עושים למידה מרחוק בכל החופש הזה, וזה בזבוז של זמן.

אנחנו מבינים שמשרד החינוך מבין ונערך לגבי מתן מענה לתלמידים עם צרכים מיוחדים, לתלמידי החינוך המיוחד והמשולב, ואלה אוכלוסיות גדולות, וגם לתלמידים שזקוקים לעזרה בבחינות – כמו הקראה, כתיבת בחינות וכו' – אין על זה עדיין תשובות מוגדרות. אני יודע שיש הרבה אי ודאות, שולחים לנו גם המון שאלות בעניין הזה. אני מקבל אותן, ולכן אני אומר – אנחנו בוועדה הזאת נעשה כל מה שאנחנו יכולים כדי לתת תשובות, לבקש את התשובות מהמוסדות ולהעביר אותן לציבור, ולהבהיר את המצב כמה שרק אפשר.

אני חושב שכבר עשינו פה התקדמות מסוימת היום ואני חושב שהדברים יותר ברורים. אנחנו בימים הקרובים נעשה מעקב.

אני רוצה להוסיף. מחר יהיה דיון מיוחד על האוניברסיטאות, על הסטודנטים, על המל"ג, נתייחס לשאלה הזאת של ציון כניסה כדי שלא חס וחלילה בשנה הבאה מישהו מדור הקורונה ייפגע בגלל הסיפור הזה של הלימודים שלא מתקיימים, ואז ייפגע באוניברסיטאות. נבדוק את העניין הזה, ובכלל מה עושים עם סטודנטים.

אני גם אומר, יש פה בעיה, סטודנטים הם לא רק לומדים, רבים מהם גם עובדים והם לא עובדים עכשיו כי הם פוטרו, אפילו ממשרות חלקיות, וחלקם ממש מתקשים להתקיים. אנחנו גם על זה נדבר מחר בדיון. זה יהיה דיון יותר רחב מאוניברסיטאות אלא בכלל מה קורה עם הסטודנטים שלנו בימים האלה. יש המון קושי ואנחנו ננסה לעזור.

אנחנו נבקש לדעת ככל האפשר - ואנחנו פונים שוב למשרד החינוך – לתת ככל האפשר התרעה מוקדמת ולהגיד לתלמידים מה הצפי לבחינות. תלמידים יושבים בבית לחוצים, לא ממש מתחילים ללמוד כי יש איזה ערפל בסיפור הזה, וחבל על כל יום שעובר.

סד זמנים של חינוך ואוצר. מתי סוגרים?

כן, אמרתי את זה.

תודה לחברי הוועדה, תודה לאנשים בזום. הדיון מחר יתקיים ב-9:00 בנושא השכלה גבוהה. תודה רבה.

הישיבה ננעלה בשעה 11:40.