פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-ושלוש

הכנסת



26

31/03/2020


מושב ראשון



פרוטוקול מס'
מישיבת ועדת הכספים
יום רביעי, ז' בניסן התש"ף (01 באפריל 2020), שעה 9:30

סקירת מנכ"ל משרד התיירות מר אמיר הלוי – בהתייחס להתמודדות עם משבר הקורונה

חברי הוועדה: עודד פורר – היו"ר
מיקי לוי
אורית פרקש הכהן

עופר כסיף
מיכאל מלכיאלי
מיכל שיר סגמן
יזהר שי

אמיר הלוי – מנכ"ל משרד התיירות
דיקלה כהן שינפלד – משרד התיירות
רעיה עדני – רכזת תקשורת ותיירות באגף התקציבים
אמיר חייק – נשיא התאחדות המלונות בישראל
ליאור רביב – מנכ"ל רשת
אביה מזרחי מגן- מנכ"לית רשת
טלי לאופר – מנכ"ל התאחדות משרדי הנסיעות
מאיר יצחק הלוי – ראש עיריית אילת
ד"ר אופיר מילר – התאחדות האטרקציות התיירותיות בישראל
יוסי פתאל – לשכת מארגני תיירות

שיר שפר

טמיר כהן

לאה קיקיון

שלום לכולם, אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הכספים. היום יום שלישי, ו' בניסן, תש"פ, 31 במרץ, 2020. אנחנו נפתח עם סקירת מנכ"ל משרד התיירות, מר אמיר הלוי, בהתייחס למשבר כתוצאה ממשבר הקורונה בענף התיירות.

לפני כן אני חייב להגיד כמה מילים. ראשית, אתמול סוף סוף פורסמה איזושהי תוכנית כלכלית של הממשלה, אבל לצערי היא מאוד דומה לכל מה שראינו פה בסבב הדיונים שראינו, אוסף של כותרות לא ברורות, לא מייצרות שום ודאות גם לבעלי העסקים. אם מישהו ציפה לתוכנית הזאת וצפה במה שהציגו אתמול הוא בוודאי לא יודע מה מותר לו ומה מגיע לו מחר. יש כמה אבסורדים בתוכנית הזאת. אחד זה המגבלה, ובעצם האפליה בין עצמאי לבין שכיר שאת העצמאיים מגבילים מבחינת היכולת לקבל פיצוי, גם בסכום וגם בגיל. זאת אומרת, אם אנחנו ניקח חייל משוחרר, למשל, שפדה את כספי החיסכון שלו והקים אחרי השחרור שלו עסק עצמאי ועבד חמש שנים, והוא היום בן 27 והעסק עובד והוא נקלע היום למשבר הקורונה – הוא, מבחינת מדינת ישראל לא קיים. הוא לא נחשב, הוא לא נספר, הוא לא מקבל את הפיצוי.

אני כן רוצה להעביר מכאן מסר לאוצר – אנחנו בהחלט הבטחנו מסלול ירוק לאישור כל התוכניות שיגיעו אלינו, לכשיגיעו. אגב, עדיין לא הגיעו – אנחנו נעלה אותן לדיון באופן מיידי. אבל אני לא יכול להיות ערב לכך שהתוכניות האלה יעלו להצבעה ולאישור אם לא יהיו בהם התיקונים הנדרשים, כולל התיקונים האלה. אגב, כולל הפיצוי והמסלול, וזה גם בהקשר של הדיון שאנחנו נקיים עכשיו – לענפים מסוימים שנמצאים בקריסה ממש. מדינת ישראל תמצא את עצמה בלי ענף תעופה מקומי אם לא יתעשתו שם בקרב מקבלי ההחלטות וימשיכו למשוך את הזמן עוד ועוד. להקים חברת תעופה מאפס הרבה יותר קשה והרבה יותר יקר ממה שיעלה היום לשלטון לשמור את החברות הקיימות באיזושהי רמה של עסק חי, עם הראש מעל למים. אף אחד לא מצפה לא להזרים להם כספים ולא לתת להם מענקים בלתי מוגבלים, אבל בהחלט – לתת להם את מסגרת האשראי הנחוצה.

לכן אני קורא לממשלה, אל"ף, להביא את התוכניות או את התקנות והחקיקה הנדרשת כמה שיותר מהר. אנחנו לא נעשה את זה כחותמת גומי. אתם תצטרכו לעשות שינויים לא מעטים בתוך התוכניות שתביאו, שגם ככה מגיעות לכאן מאוחר מדי. צריך להבין את לוחות הזמנים: אנחנו נמצאים היום שבוע לפני ערב פסח. יש פה תהליך שעוד נדרש, אין מה לעשות, גם פרוצדוראלית, גם בממשלה, גם בכנסת. לצערי אני לא רואה איך העסקים יוכלו לראות שקל ראשון לפני הפסח בכלל. גם במקרה הטוב הם יראו את זה רק שבוע אחרי הפסח ולצערי זה עלול להיות ללא מעט בעלי עסקים מאוחר מדי, וגרירת הרגליים של הממשלה תעלה בזה שלא מעט עסקים ימותו.

אנחנו נפתח בהצעות לסדר. הצעה לסדר של חבר הכנסת מיקי לוי.

תודה רבה, אדוני היושב-ראש. רק אחרי שמנכ"ל משרד התיירות יגיד את דברו אני אפנה גם שאלות בנושאי תיירות, אבל ראיתי אתמול כמו כל עם ישראל את מסיבת העיתונאים על התוכנית הכלכלית של המשק, והאמת היא – המצגות היו עם צבעים נהדרים, אדום וכחול וירוק. באמת אני חייב להדגיש את זה. אבל אני לא רואה פה תוכנית אמיתית, אני רואה רק איזשהן כותרות לתקשורת. אתמול יצרו אתי קשר גם המייצגים, ויצרתי קשר עם נציגים במשרדי הממשלה ולא ברור לי כיצד תוספות התקציב עתידיות להגיע לכל המערכות ובפרט למערכת הבריאות ששנים יבשו אותה. תוכנית סיוע צריכה לכלול תקנות וצווים שוועדת הכספים תאשר אותם. אי אפשר לבוא ולהגיד - - -

אין תוכנית, יש מסיבת עיתונאים, מיקי. זה מה שיש.

אתה צודק, אדוני. ואני אומר – שום דבר לא ברור. אנשים שמתקשרים, לא ברור מה. הכל כל כך איטי, כל כך לא רציני. ואיך אמר אדוני? אולי אחרי הפסח אנשים יקבלו את הכסף ואפילו לא יודעים כמה. בדקתי עם נציגי הארגונים, עם בכירים במשרדי הממשלה. איך אומרים? אין כלום כי לא היה כלום. אז אני מבקש – תפרטו. כל ענף חייב לדעת מה הקריטריונים. תפשטו את הקריטריונים. לא צריך 20 דפים לכל הנושאים האלה. וכבר דשנו בכל הנושא של תוכנית הסיוע של ההלוואות. כדי להגיש בקשה להלוואה – שתי חברות אומרות: רגע, ייקח לנו בין שבוע ל-10 ימים כדי לבוא ולבחון את ההלוואה. חברים, אלא שעם האצבע על השאלטר – תפשטו את העניין, תסבירו יותר.

ואני פונה אליך, אדוני היושב-ראש, נראה שאין מנוס, שהוועדה הזאת, אם לא תהיה ברירה נקדם הצעת חוק שתכריח את אלה שאוחזים בהגא לפעול. תודה רבה.

תודה, אדוני. תראה, אני חייב לומר גם בהקשר של הצעות החוק: לצערי, אני לא חושב שיש לנו רוב מגובש בוועדה, וגם מבחינת התהליך, הליך החקיקה הוא ארוך יותר. אבל יבואו לכאן נושאים. הממשלה חייבת להבין – חלק מהנושאים שעליהם היא החליטה אתמול יבואו לדיון בוועדה. וכמו שאמרתי, שם אנחנו בהחלט נתפוס את הממשלה במקום רגיש, ונכריח אותה לעשות את השינויים הנדרשים בתוכנית. אבל אני אבהיר, בפעם אני לא יודע כמה, את המסר החשוב הזה לממשלה: תוציאו הוראות ברורות. תפסיקו עם המסיבות והחגיגות האלה כל ערב, שבסופן אנחנו מקבלים מבול של שאלות כי אף אחד לא יודע מה קורה. האנדרלמוסיה חוגגת. אני מקבל אס אם אסים מבעלי עסקים שהגישו בקשה בבנק אחד, אחרי שהם סיימו את כל הליך הבקשה, שבוע שלם של עבודה אומרים להם: לא, מעכשיו הבנק הזה לא נותן, תעברו לבנק אחר. אני מחבר את זה, כמובן, לנתונים מהחשב הכללי - - -

עוד משהו – אני לא יודע מתי נזמין את בנק ישראל ואת הממונה על הבנקים – מגיעים לשולחני הרבה מאוד טענות כנגד הבנקים. הבנקים מנצלים את המצב, במקום לתת כתף. תגדילו את מסגרת האשראי בעוד כמה אלפי שקלים.

אני קיימתי שיחה אישית עם נגיד בנק ישראל ועם המפקחת על הבנקים. הם אל"ף, מאוד מאוד מחוברים לאירוע כרגע. הם גם הבטיחו להעביר לנו, לוועדה, נייר מסודר כדי שגם לנו יהיה, מבחינת ההנחיות וההקלות שהם נתנו לבנקים, ואז גם נוכל להתקדם עם העניין הזה, ואז בהקדם להגיע לכאן. אני מקווה שאולי בשבוע הבא נוכל לראות אותם.

מצויין. יפה. כל הכבוד על היוזמה. אדם שהיתה לו מסגרת מסודרת כי הוא עבד כל הזמן ועם מסגרת X – תגדילו אותה בעוד 30-20% לא יקרה לכם כלום, לא תפשטו את הרגל בגלל העניין הזה, עד יעבור זעם. תודה.

תודה רבה לחברי הוועדה, לחבר הכנסת עודד פורר, היושב-ראש, באמת תודה על ההיענות בזימון.

אנחנו נמצאים בשעה מאוד מאתגרת. אני חייב להגיד שאחרי שיאי תיירות ב-2019 כשהגענו ל-4,6 מיליון תיירים, כמעט הכפלה במספר שנים – היינו כבר בקצב של ינואר-פברואר שהתקרבנו לרמה של 5 מיליון תיירים וקרה מה שקרה. מבחינתנו זהו שעה מאוד מלחיצה ומאתגרת. זו תעשייה שמעסיקה מאות אלפי עובדים במישרין ובעקיפין. יזמים שבשנים האחרונות אחרי שאף פעם במדינת ישראל תיירות לא היתה עסק שרצו אליו עסקי הנדל"ן הרגישו טוב טוב את הבום בתיירות, העסקים גייסו עובדים, אנחנו פה באמת - - הבלון הזה התנפח חזק מאוד, ולכן אנחנו כל כך מוטרדים מהמצב שאנחנו נמצאים בו עכשיו, כשהמטרה המרכזית שלנו כרגע היא לראות איך אנחנו במצב הזה מצליחים לשמר את התשתית הזאת – ואני אומר לשמר את התשתית, יש לנו פה מספר זרועות, אם זה המלונות, אם זה מארגני התיירות, מורי הדרך, כל האטרקציות, כל אמצעי הלינה שהתווספו בשנים האחרונות. נכנסנו פה באמת למעגל מאוד גדול ורחב, אין דוגמה לתעשייה שכמעט הכפילה את עצמה במספר כל כך מצומצם של שנים. ולכן האתגר היום הוא לראות איך אנחנו משמרים. כי צריך להבין. אנחנו בחודש האחרון היינו עסוקים בדבר אחד: היינו עסוקים בלראות איך לעזור, באמת, למשדר הבריאות ולכל הגורמים שהיו עסוקים בלהוציא את התיירים מישראל. אני חייב פה בהזדמנות הזו להגיד תודה לכל השותפים, למלונאים, למארגנים. היינו פה במצבים בלתי אפשריים של אוטובוסים שהסתובבו פה עם תיירים, בלי להזכיר את השמות של המדינות שהתייחסו אליהם כמצורעים. היה צריך לראות איפה מלינים אותם. נעשתה פה עבודה מדהימה של עובדי המשרד וכל התעשייה הזו והגענו לאן שהגענו.

השאלה היא אם נדע עכשיו לתפוס את עצמנו, ולא כמאמר ראש אגף תקציבים שבא ואמר – לא תהיה פה תיירות בשנה הקרובה, אלא לראות בדיוק מה עושים בעולם, להבין שאנחנו צריכים לשמר את התעשייה הזו, להבין שאנחנו צריכים לתת את רשת הביטחון ואת חבל ההצלה למלונאים שהשקיעו, שעבדו על תוכניות הרחבה, שאנחנו אתם במענקים אבל קטנים – ונצטרך לחשוב איך מגדילים אותם. 20% מענק לא יספיק כאן. נצטרך להגדיל את המענקים, נצטרך לתת פה עזרה שיווקית – בטח למארגני התיירות כי הם המנוע שמביא לפה עשרות מיליוני דולרים, והם אלה שבסוף מביאים לפה את כל האוטובוסים ומעסיקים את כל מורי הדרך. אנחנו היום במצב שהמשרד עובד על תקציב אפס בשיווק כתוצאה מהאין תקציב, ואנחנו אפילו את מיליוני השקלים שאנחנו רוצים עכשיו בלהגדיל את הקרן עדיין לא הצלחנו לקבל כדי שהם ישמור על התשתית. צריך להבין – אם מארגני התיירות יעבדו עכשיו, אז כנסים או קבוצות שהיו צריכות להגיע באפריל, מאי ויוני הקרוב – יזוזו בחצי שנה או שנה. זה מה שהעולם עושה. 21 המשרדים של משרד התיירות בחו"ל עסוקים עכשיו בלשמר קשר. הוצאנו מכתבים מהשר לוין לחברות התעופה, למארגני התיירות, כדי שכולם בכל העולם יידעו שאנחנו בעסקים, אנחנו מחכים לחזרה, והמבחן יהיה מי שיידע להיות הראשון ולדעת איך להחזיר את חברות התעופה – שזה ציר מאוד מאוד חשוב, פה לא תהיה תיירות חו"ל ותיירות נכנסת בלי חברות תעופה.

הסיפור הוא למצוא עכשיו את המתווה, וכבר עכשיו להכין אותו, עם התקציבים לזה, ושלא יהיו אגרות ושיהיו תמריצים כמו שידענו לתת, במקומות מסוימים ובעיר אילת שתכף אתייחס אליה. כל זה דורש פעולה מקדימה וממוקדת. נצטרך לעשות הסכמי שיווק עם החברות האלה. לזה צריך תקציב נזיל במשרד התיירות, תקציב מזומן. האמירות של אגף תקציבים שלא תהיה פה תיירות שנה הן הזויות, הן לא מבינות את המציאות הכלכלית. במיוחד אני חייב להגיד, מהניסיון שלנו ב "צוק איתן". ב "צוק איתן" מה שלמדנו זה שקמפיין לשיווק תיירות פנים ולפה העולם ילך – קודם כל יש תיירות פנים, מיידית. אנשים אחרי המצור שנכפה עליהם יחפשו את נקודת המוצא. נקודת המוצא תהיה בדמות תיירות פנים, בדיוק מה שאנחנו אומרים כל הזמן – שזה עוגן מאוד חשוב לתעשיית התיירות המקומית ולאטרקציות, למורי הדרך ובטח למלונות. זה יהיה הבסיס. אנחנו נשמע גם אחר כך מלונאים שיסבירו את זה. לכאן אנחנו נערכים בשלב הראשון.

במקביל, כדי להחזיר את התיירות חו"ל צריך להיערך כבר מהיום בשורה של צעדים, ולזה צריך תקציבים. עכשיו אנחנו צריכים להבין: מה שהיה ב "צוק איתן" זה שקמפיין אחד גדול של משרד התיירות – "דווקא עכשיו חופשה בישראל", ב-2014, עורר את כל השוק, עורר את כל הקניונים. אנשים חזרו לקנות, חזרו לבלות, חזרו לאכול בחוץ, אחרי 50 יום של כמעט מצור. אני לא משווה את התקופה ההיא לתקופה היום, היום אנחנו בתזרים אפס, ואז היה טפטופים – במלונות היו עיתונאים מחו"ל, היו קצת אנשי עסקים, קבוצות תגלית, היו ביקורי סולידאריות. עכשיו המצב פה חמור. המלונות בתזרים אפס. כל עסקי התיירות סגורים. שלחו הביתה את כולם, וכדי לשמר את התשתית הזאת אנחנו לא צריכים סיסמאות. אנחנו צריכים פה באמת כלים ברורים שיתנו למשרדי הממשלה, ובטח לנו בתיירות – את הכלים כדי לשפות, את הכלים כדי להחזיק את התשתיות האלה חיות. אחרי שהשקיעו כל כך הרבה מתוך אמונה שהשוק הצומח הזה ימשיך לפרוח, אנחנו חייבים לתת פה היום את המענה, ושהתעשייה תחזיק את העובדים, שהתעשייה תשמור, שתדע לממן את כל ההלוואות שלקחו פה ואת כל המימון שצריך פה, עם מלונות שרק נפתחו. אני הסתובבתי בשבוע שעבר בארץ, גם בצפון וגם בדרום בעסקי התיירות. זה שובר את הלב. אבל אתה רואה אנשים חדורי אופטימיות, ואני חייב להגיד עוד דבר שצריך להגיד: הם באים בחלקם במצב יותר טוב ממה שהם הגיעו למשבר האחרון ב-2014. אבל בגלל האמונה בכל הבום שהיה בתיירות נכנסו פה להשקעות מאוד גדולות, ולזה אנחנו חייבים לתת מענה.

אני רוצה בפירוש לקרוא פה, לבקש מהוועדה לקבל את התמיכה ואת העזרה שלכם ושאנחנו נקבל באמת תקציב עם תוכנית עבודה שאנחנו עובדים עליה, אנחנו לומדים מה שקורה בעולם. אני מבקש שכאשר אני אסיים דיקלה, כהן שינפלד, ראש המטה שלי שהכינה סקירה על מה שקורה בעולם תיתן משהו ממצה, כדי שנבין כמה אנחנו נמצאים מאחור. מדינות כבר שפכו כסף לתיירות. יודעים שזה התחום שאם לא משקיעים בו הוא יחזור אחרון, נערכות כבר עכשיו איך להחזיר את חברות התעופה. אנחנו בקשר אתם ואם אנחנו לא נדע לתת מענה ברור – אנחנו נאבד אותם, ואנחנו נלך לסוף התור. אם אנחנו רוצים להיות כמו מדינות מתקדמות בעולם שכבר נתנו מסלולים – גם לתיירות פנים, גם לחברות תעופה, בשביל זה צריך תקציבים ושנדע שאנחנו יכולים להבטיח להם שביום שאפשר לחזור אז יש פטור מאגרות בנתב"ג, ושהחברות שמגיעות ראשונות יזכו לזה, כי אחרת – עם שמיים יבשים אנחנו לא נוכל לעשות כלום.

אני רוצה ברשותכם להתמקד בעוד עיר אחת שהיא עיר מרכזית. לצערי, כשאנחנו באנו עם התמריץ לטיסות לאילת אנחנו הסברנו שאילת היא עיר התיירות של מדינת ישראל, עם מספר חדרי המלון הכי גדול, אבל אם אנחנו לא נדע לטפל בה נכון ולעודד את הטיסות, ולבנות שם תשתיות תיירות – וזה מה שמשרד התיירות עושה – אנחנו נהפוך אותה לעיר ביטוח לאומי. לצערי, כמו שאומרים – אשר יגורתי בא לי. אילת, אם לא יהיה בה טיפול ממוקד, וכל הערים וכל המדינה נפגעו מהמצב החדש, אבל אילת היא עיר שבלי תיירות היא תהיה עיר ביטוח לאומי. אם 90-80% מהעסקים שחיים מהתיירות – התעסוקה היא שם תיירות. אני קורא פה לוועדה לעשות טיפול ממוקד באילת כי אילת בלי תיירות – תימחק. היא לא תוכל לשרוד את זה.

אנחנו במשרד עסוקים, באמת, גם ללמוד מה קורה בעולם, גם לראות איך מעודדים את תיירות הפנים. אנחנו העמדנו פה דרך החממות שלנו, תוכנית הטורבו – שורה של מסלולי סיוע ליזמים כדי לצלוח. אנחנו עושים הרבה הרצאות בדיגיטל, נותנים ייעוץ בחינם איך להתמודד עם המשבר הזה, רק אני באמת מקווה שנגיע מהר לוודאות, כמו שהזכיר יושב-ראש הוועדה, ונדע באמת שהתוכנית הכלכלית הזו ברורה, שיודעים איך לקחת הלוואות, שהפטור מארנונה הוא ברור, הוא ארוך, בטח לעסקי התיירות שיצטרכו את זה ליותר זמן, איך שומרים על עובדים. אני מקווה שבאמת - - - צריך להיות אופטימיים, אנחנו למודי משברים. צריך להפוך את זה ליתרון. העולם לא יודע להתמודד עם משברים, אין לו את הניסיון שיש לנו. ככל שאנחנו נהיה ברורים ונקבל את הכלים והתקציבים ממשרד האוצר אני בטוח שהצוות שידע לשבור שיאים יידע גם להיות הראשון שיקפיץ את תעשיית התיירות הישראלית, ונדע לחזור למספרים הגדולים שאנחנו כל כך צריכים אותם.

אם תוכל להגיד – במשפט, מה הסכום שאתם צריכים, משרד התיירות, כדי שהעסק הזה יישאר מעל למים. זאת אומרת – כמה כסף אתם היום צריכים מאגף תקציבים כדי שאנחנו לא נראה פה רשת של בתי מלון קורסת ולא נראה פה את כל מה שנבנה באמת בעמל רב – נסגר, אלא פשוט נשאר ברמה מסוימת כדי להתאושש, כפי שציינת.

תראה, אנחנו היום במצב שכמו שאמרתי – אנחנו עם תקציב אפס בשיווק. כדי לארגן תמיכה של כמה מיליונים ממקורותינו אנחנו עדיין לא - - -, ואני חושב שפה, אם אנחנו רוצים שבמרכז ההשקעות יהיה מסלול שייתן לכל העסקים, ואנחנו נשמע את זה יותר מאוחר, המלונות ממשיכים לבנות. הם מאמינים בתעשייה הזאת. אנחנו צריכים פה להכפיל את מרכז ההשקעות שלנו שהיום עומד על 200 מיליון שקלים, לתת פה רשת ביטחון בדמות של עוד 200 מיליון שקלים. תקציב השיווק שלנו צריך להיות – כבר עכשיו מדינות עושות קמפיינים, שומרות על קשר עם התעשייה. אנחנו חייבים לזה אמצעים, ולהיות מוכנים ליום שאחרי. ולכן אני חושב שתקציב של חצי מיליארד שקל שיהיה פה לכל התוכנית הזאת – ושוב, אני לא רוצה להתחייב, אבל אנחנו בדיאלוג עם אגף תקציבים. הבעיה שמה שאנחנו שומעים כרגע מאגף תקציבים שלא תהיה פה תיירות בשנה הקרובה. ואני אומר עוד פעם – זה חוסר הבנה מוחלט שהתיירות היא זו שיכולה לעורר את המשק, היא זו שתחזיר את הקניונים לעבודה. אנחנו ראינו את זה ב "צוק איתן", וכשעם ישראל ייצא החוצה אז זה יהיה האות לסיום המשבר, שוב – בתנאי פתיחה מאוד קשים, אבל אין כמו ענף התיירות לעשות את זה. לכן מאוד חשוב, ולכן אנחנו צריכים שיהיה פה חלק – בטווח הקצר של התקציב, חלק שאנחנו נדע בהרשאה להתחייב לעמוד בו, בטח מול המלונאים, בטח מול מארגני התיירות שיידעו להעסיק את העובדים שלהם, כדי שביום אחרי נדע ישר לעלות מאפס ל-100 קמ"ש, ולשמור על הנכסים הגדולים שיש לנו.

אגב אסטרטגיה שלנו עשה בדיקה באמצעות שני ארגונים בין לאומיים שאנחנו חברים בהם – ארגון התיירות העולמי של האו"ם וה- OECD, ובעצם כל מדינה מילאה את הסיוע הכלכלי שהיא נותנת למשק באופן כללי ולתיירות בפרט. הדבר שאנחנו רואים באופן בולט, חד משמעי בכל המדינות זה העניין של עובדים. ככל שעסק תיירותי מבטיח שלא לפטר את העובדים שלו המדינה מממנת בין 75 ל-90% מהשכר, מתוך מחשבה שברגע שאתה מפטר או שולח לחל"ת את העובדים, הסיכוי שהם יצליחו לחזור ביום שאחרי הוא יותר נמוך. המטרה היא בעצם לשמר את העובדים בעסקי התיירות כדי להצליח לאושש את השוק הזה מרגע שזה יתאפשר. בהרבה מדינות זה ככה. מדינה כמו בלגיה - - -

את יכולה רגע להתעכב על זה? זאת אומרת – משאירים את העובד עובד בחברה, והמדינה נותנת את רשת הביטחון. במקום לתת לו סתם ביטוח לאומי - - -

נותנים למעסיק. בעצם, המדינה משלמת למעסיק ככל שהוא מבטיח לא לפטר את העובד. בחלק מהמדינות זה תשלום של שכר מינימום, בחלק מהמדינות - - -

דיברנו על זה כמה פעמים פה, בוועדה. זה חצה את כל הדיונים.

אני לא ראיתי את זה. דיקלה, בתוכנית שפורסמה אתמול, תקני אותי אם אני טועה – אין בכלל את השיטה של עידוד השארת עובדים במשק.

לא. לא. אצלנו זה חל"ת, וגם בנושא הזה, כשאנחנו ביקשנו חל"ת גמיש, כדי לאפשר חזרה לתעסוקה של חלק מהעובדים – זה לא התאפשר.

אחת הבעיות, ורואים את זה בעיקר – אני מניחה שיוסי פתאל ממארגני התיירות ידבר על זה, כשאתה מעסיק עובד והוא רוכש את הידע לאורך הרבה שנים, ברגע שהוא הולך הביתה התיירות לא תחזור לאותה רמה כמו שהיא היתה, מייד בתום המשבר. ברגע שהוא הולך הביתה ייקח הרבה זמן עד שהוא יוכל לחזור לשוק התיירות, ואם הוא ימצא עבודה אחרת הוא ילך לעבודה אחרת, קצת יותר בטוחה וקצת פחות שברירית מתעשיית התיירות. יהיה מאוד קשה לשחזר את הידע שלו. לכן, הרבה מדינות מבינים את זה ורוצים לשמר את העובדים דווקא בתעשייה הזו כדי שהם יוכלו לעזור לעבוד. אז זו נקודה שהיא מאוד חשובה.

נקודה נוספת, מדינה למשל כמו בלגיה הקצתה 5 מיליון יורו כדי לעודד תיירות של בני נוער ובתי ספר מתוך מחשבה שזה קהל יעד שהוא פחות בסיכון ויוכל לצאת לטייל הרבה יותר מהר. לכן הם משקיעים בזה כסף ושמים קרן נפרדת רק עבור הסגמנט הזה.

אבל עכשיו? בתקופת הקורונה? התוכנית הזו היא כרגע, בתקופת ההסגר?

כן. כן. בתקופת ההסגר. לא בכל המדינות בתי הספר סגורים. בהרבה מדינות גיל הרך, למשל, נשאר פתוח כדי לאפשר להורים לצאת לעבודה. אבל אני ספציפית רוצה להתרכז בתיירות, כי זה מדהים שאצלנו התוכנית הכלכלית לא הזכירה בכלל את התיירות, ומדינה למשל כמו סינגפור – שימו לב לצעדים שהם הציגו: ויתור על דמי רישיון למלונות ולמארגני וסוכני תיירות, ויתור על מס רישיון עסק, סיוע בשכר למעסיקים ב-90% לעוסקים בתיירות, לכל העובדים, קורסים ממומנים על ידי המדינה בתחומים של שיווק דיגיטלי. יש צוותי חשיבה ממומנים בתחומים שונים בעולם התיירות – הן בתיירות הכנסים שספגה ותספוג מכה מאוד קשה, הן בעולם המלונות. הרי התייר הולך להשתנות. היום תיירים ביום שאחרי כבר יחשבו חרת על היגיינה, על ניקיון. איך זה ישפיע על תחזוקה של מלונות, על תחזוקה של אטרקציות? יש צוותים ייעודיים שבסינגפור יושבים וחושבים על איך זה ישפיע על התעשייה. מורי דרך – הם תומכים. גם שם יש את חוק מורי הדרך, גם שם כל קבוצה חייבת מורה דרך. כל מורה דרך קיבל אלף דולר לסיוע. הם פטורים מתשלומים של חידוש רישיון, וכו'. הם ביטלו מסים, אפשרו הלוואות, תשלומי מע"מ מוחזרים – אלה צעדים שמדינה כמו סינגפור - - - אני יודעת שמדינת ישראל, אנחנו יותר טובים מכולם ואנחנו אור לגויים, אבל אולי סינגפור גם יודעים דבר או שניים על תיירות, והם פשוט הקצו סעיף שלם בתמיכה למשק רק לתיירות. שווה להסתכל על זה.

גם קרואטיה רואה בתיירות כחלק מענפי הייצוא ולכן כל עסק תיירותי זכאי להלוואה בערבות מדינה. יש תקופת חסד של 12 חודשים של תשלומי מסים. מדינות כמו דנמרק, קפריסין – מממנות את העובדים. בקפריסין חברות קטנות ומשפחתיות – הרבה בעולם התיירות זה חברות קטנות, לא כל כך גדולות – 6-5 עובדים, קפריסין הקדישה להם סעיף מיוחד ומשלמת להם את שכר העובדים בנוסף להקלות כלכליות, וכך זה ממשיך בעוד ועוד מדינות. אנחנו מכינים דו"ח הרבה יותר מפורט שירד לעומק לכל כלי הסיוע. בעיקר אני חושבת שזה מדגיש, אדוני היושב-ראש, את ההתעלמות של משרד האוצר מתעשיית התיירות בישראל שהעסיקה בערך 250 אלף עובדים, רבע מיליון מעסיקים שהם כרגע מובטלים, וביום שהמשבר הזה ייגמר – רק מי שיכין את עצמו היטב עכשיו בתקופת המשבר יידע לצאת מהמשבר הזה טוב יותר. חשוב לציין, אמיר ציין קודם את עניין התעופה – נורבגיה עושה צעדים מדהימים: ביטול אגרות, ביטול מסים למשך כל שנת 2020. הם מעכשיו הודיעו שהם מבטלים את מסי הנמל ומסי הנוסע לשנת 2020. השר לוין קיבל היום מכתב מוויזאייר שמפרט את כל ההטבות שכבר מדינות התחילו לפרסם, על מנת שוויזאייר ימשיכו לטוס ויבחרו במדינה שלהם כיעד הראשון אליה הם מחדשים את הטיסות. מדינת ישראל הרחק מאחור גם בתחום הזה.

תודה רבה. תראו, הופץ גם לחברי הכנסת ואני מניח שגם אחרים ראו אותו – מחקר של מרכז המחקר והמידע של הכנסת, שמפרט גם את המשבר בענף וקצת גם מה מדינות אחרות נותנות. רעיה עדני מאגף התקציבים נמצאת אתנו? אם אפשר בבקשה את תגובתך, גם לדברים שאמר המנכ"ל, גם למה שהציגו שעושים בעולם, ונשמח לשמוע אם יש תוכנית מקיפה, באמת, איך מאוששים את הענף הזה. אני רק אגיד: כמו שזה ענף שנפגע ראשון הוא גם הראשון שיתאושש.

אני אתייחס, אין שום בעיה. כרגע אנחנו בונים תוכנית כלכלית בשלושה שלבים שונים. השלב הראשון הוא הטיפול המיידי במשבר. זו התוכנית שפורסמה בפירוט יותר גדול על ידי שר האוצר, כשהוא גם ציין שתהיה תוכנית לעתיד ברגע שבו אנחנו נזהה או נצליח להרים קצת את המגבלות ולהוציא את הענפים מהסגר, אז יש דברים שמתאימים לשלבים האלה. בשלב הזה, הניסיון הוא לנסות ולהקל - -

אתם בכלל לא חושבים כרגע על העתיד, את אומרת.

רגע.

- - על הפעילות השוטפת של עסקים בכלל בישראל – גם כל מי שנפגע באופן רחבי מקבל את הסיוע המיידי, ברמה של תוכנית האצה ותוכנית יציאה מהמשבר. זו תוכנית שעוד נבנית בימים אלה ואנחנו נצטרך לראות איך משלבים את ענף התיירות בתוך התוכנית הזאת. אבל כרגע, מאחר ואין תיירות – לא תיירות פנים, בהוראת משרד הבריאות, ולא תיירות חוץ – אז הרבה מאוד מהדברים שצוינו כאן הם לא רלבנטיים ל - - -

כן, אבל סליחה – אנחנו כבר שבוע מדברים על זה שחלק מההתמודדות עם המשבר היא יצירת ודאות על איך יוצאים מהמשבר. זה נכון שלא יוצאים מהמשבר מחר, גם לא בעוד שבוע, וכנראה גם לא בעוד שבועיים, אבל כשאת אומרת לעסק – יהיה לך קשה, מחר יהיה טוב, בעוד כך וכך זמן יהיה טוב, חלק מהתוכנית המיידית שאתם צריכים לשים על השולחן היא גם תוכנית היציאה. אתם לא יכולים להפריד את זה ולהגיד – כשנגלה שהמשבר נגמר, נראה לכם את תוכנית היציאה, כי בצורה הזו לא יהיה לכם למי להראות את תוכנית היציאה.

אז אני אחדד: אנחנו תומכים כבר היום בכל העסקים במשק שנפגעו מהמשבר. אם תרצה אני אפרט באריכות בדיוק מה - - -

כן, אני אשמח. תפרטי.

אז אני אגיד – הפחתה בארנונה, למשל, שהיא רלבנטית במיוחד למלונות, בשיעור של 25%. כלומר, שלושה חודשים המלונות לא ישלמו ארנונה. כידוע, ארנונה זו הוצאה מאוד מאוד כבדה על מלונות בגלל שהם עתירים בשטח. המלונאים יודעים את זה היטב.

לא ישלמו בכלל.

לא ישלמו. 25% הפחתה ברמה השנתית זה אומר ששלושה חודשים לא תשולם ארנונה בכלל – לא דחייה, לא - - - אלא הפחתה מלאה.

כי בוא נראה – עד יעבור זעם, שלושה זה יפה.

הגיוני, שלושה חודשים.

- - -

זה לא מספיק, אבל - - -

לא משנה. זו היתה הדרישה שלנו.

זו היתה הדרישה שלנו. בואו נראה בעוד שלושה חודשים.

- - - בשעה הזאת. הדבר השני יהיה מענק לעסקים שהוא רלבנטי לעוסקים בענף התיירות בגובה של 5 מיליארד שקל.

5 מיליארד שקל מענק? כמה זה לעסק?

הוא מותנה בהיקף העסקת העובדים. עוד עובדים על הפרטים, אני מקווה שיתפרסם ביום-יומיים הקרובים האופן שבו יחולק המענק הזה. זה גם רלבנטי לענף המלונאות.

חוץ מזה יש הלוואות חדשות – קרן הלוואות מדינה, ערבות מדינה - - -

את זה אני מציע שלא תזכירי פה. במקרה פשוט ישבנו על הקרן הזו כמה דיונים. עדיף שלא תזכירי את זה פה. מתוך 3,500 בקשות - - -

אני לא יודעת בדיוק לאיזה קרן אתה מתייחס - - -

קרן הלוואות מדינה, 6 מיליארד שקל. נתנו 25 הלוואות עד עכשיו.

זה נכון, ובגלל זה היה שינוי בימים האחרונים, בתנאים שנדרשים לקבל את הלוואות. יש הפחתה משמעותית של הביטחונות שנדרשות בקרן, וזה כדי לראות יותר עסקים משתמשים בכלי הזה.

פשוט מנותקים.

מעבר לזה יש את כל הנושא של דחיית תשלומים – דחייה של תשלומי מע"מ, של חשמל ומים, של אגרות ממשלתיות.

כמה דחיתם את תשלומי המע"מ לבתי המלון?

קודם כל – בתי המלון, לחלק אין תשלומי מע"מ כי תיירות נכנסת פטורה ממע"מ, ויש דחייה – אני לא זוכרת, זה של רשות המסים, לדעתי של חודשיים בתשלומי המע"מ - -

אז לא, אין.

- - וגם יש החזר על מקדמות, שזה אומר שגם עסקים ששילמו - - -

- - -

- - - שהעריכו שיהיו להם רווחים השנה, ואין להם יכולת להמשיך עם הדבר הזה, והם הבינו שהשנה - - -

אני חייב לומר לך: זה לא כל כך רציני. אנחנו ישבנו כאן בדיונים ארוכים, גם עם מנהל רשות המסים, גם עם הממונה על התקציבים, גם עם החשב הכללי. הנתונים שאת אומרת לא מדויקים בעליל, בעיקר בנושא של המע"מ. אגב, הצליחו, באמת עשו דחייה מדהימה בנושא המע"מ, דחו מה-15 לחודש ל-26 לחודש, למי שמשלם מע"מ חודשי. דחו רק למי שמשלם דו חודשי, ורוב אלה שבתיירות זה לא תשלומים דו חודשיים. אז באמת, אם את לא מכירה את פרטי התוכנית אז תגידי לנו שאת לא מכירה.

התוכנית פורסמה אתמול בערב.

מה שפורסם אתמול – אף אחד מבעלי העסקים לא יודע מה מגיע לו, חוץ מזה ששר האוצר כחלון לא ימשיך בתפקיד אחרי הרכבת הממשלה, זה מה שיודעים מהתוכנית אתמול.

הנה, אני מפרטת את הפרטים של התוכנית. זה לא הדברים שאתם כבר מכירים ודנתם בהם בעבר, אלא מדובר על פרטים חדשים של התוכנית, ובאמת נעשתה מחשבה, וגם שמענו מכלל הגורמים במשק, ממומחים, גם מחברי הכנסת – נעשתה פה חשיבה ארוכה. אלה דברים חדשים. אני לא מתייחסת לדברים שפורסמו לפני כן, אלא לדברים שפורסמו אתמול בערב. הנה, אני מפרטת אותם למקרה שזה לא היה מאוד ברור. אני מפרטת מה נעשה. אז כן יש פה ניסיון לסייע לעסקים שבמשבר. שוב, עם היציאה מהמשבר וההבנה שמבחינה בריאותית אנחנו נוכל להתחיל להפעיל מחדש את המלונות - - - דרך אגב, אחד הצעדים שמתוכננים כאן זה מענק דרך משרד הכלכלה להתאמות של עסקים למצב החדש, כי ברור לנו שזה לא יהיה מאפס ל-100 ביום אחד, אלא תהיה כאן תקופה, מה שדיקלה הזכירה לגבי התייחסות חדשה להיגיינה ולחיטוי, ולכן העסקים יוכלו לפנות ולקבל מענק כדי להתאים את העסק שלהם לפעילות תחת מגבלות מסוימות של משרד הבריאות. כרגע אין הסרה של מגבלות, וענף התיירות – שהמגבלות האלה מאוד משמעותיות לו ולא מאפשרות לו לעשות שום פעילות, ענף התיירות לא עושה משלוחים הביתה כמו ענף המסעדנות, למשל – אין טעם לתת - - -

הוא גם יהיה הענף האחרון שיחזור לעבוד.

הוא ככל הנראה יהיה גם הענף האחרון שיחזור לעבוד, מהסיבה הפשוטה שהוא גם תלוי מאוד בפעילות בעולם ובהתקדמות של מדינות אחרות - - -בהתמודדות עם מחלת הקורונה. זו הנחת העבודה שלנו, אני חושבת שקשה לערער עליה. יהיה מאוד קשה, זה לא שאנחנו לא רוצים שהתיירות תתאושש, פשוט התיירות תלויה במידה רבה בגורמים שהם לא תלויים בנו. זה לא משהו שאנחנו יכולים לעשות. אנחנו ננסה לסייע במהלך המשבר הזה ולראות איך אנחנו עוזרים להאיץ מייד כשהמשבר הזה - --

אדוני היושב-ראש, אם אפשר במשפט אחד להתייחס – כי עוד פעם אנחנו רואים שאת אגף התקציבים לא מעניין שזה יתאושש, ואפשר בפירוש לסגור את המדינה בכלל, לא רק את ענף התיירות. אנחנו עשינו כבר הכנה. למשל, אם יהיו הקלות בסגר, אם אנחנו רוצים להוציא את עם ישראל קצת להתאוורר – אפילו בפסח או ביום העצמאות, להתחיל לווסת את האוכלוסייה – א' עד ו', חצי יום ראשון. ו' עד י' – חצי יום שני, ככה כל השבוע. למקד אנשים לשמורות טבע, שיתוף פעולה עם רט"ג – צריך לעשות את התוכניות האלה. את זה אפשר לעשות בקמפיין. ברגע שאפשר יהיה לשחרר לחץ אנחנו נהיה מוכנים לעשות את זה. המצב היום שלתיירות אין תקציב נזיל כתוצאה מהמשבר התקציבי וכתוצאה ממה שיש עכשיו – הוא יעלה לנו ביוקר. אנחנו נדע לתת מענה אם יהיה לנו בפירוש את הבסיס התקציבי שאנחנו נוכל לעבוד אתו. ועוד פעם אני נותן את דוגמת "צוק איתן". יש לנו את הניסיון, רק שיתנו לנו את הכלים ואת התקציבים.

תודה. רעיה, תודה לך. אני מבקש שתישארי כדי לשמוע גם את ההערות של האנשים.

אני חייב לומר, על פניו, ואנחנו כמובן נראה מה יהיה בסיכום הדיון – אני מאוד לא מסכים עם הנחות היסוד של אגף התקציבים. אני מאוד לא מסכים עם הדרך שבה אתם מנסים לייצר ודאות לעסקים בכל התחומים, בטח בתחום הזה. אי אפשר להגיד – אנחנו נתכנן תוכניות, אנחנו נראה. צריך להגיד לעסקים – חבר'ה, זה השרטוט. אפשר להעריך היום מה יקרה בהמשך. אני יכול, בלי להיות יותר מדי מעריך גדול – תהיה פה תיירות פנים. ברגע שישחררו קצת לאנשים את החבל מהצוואר, נקרא לזה, אני מניח שבקיץ אנחנו נראה פה הרבה מאוד אנשים שהיו אולי רגילים לטוס לחו"ל, אז הם לא יטוסו לחו"ל, אבל תהיה פה תיירות פנים מאוד מאוד גדולה. אפשר להניע את הענף הזה ואפשר להניע אותו מאוד מאוד מהר. הרי ברור לכולם שכנראה כאשר יתחילו להוריד את הסגר הזה – יתחילו מהגילאים המבוגרים, ישאירו אותם יותר זמן בבידוד, יעשו איזושהי אלימינציה, תהיה איזושהי אוכלוסייה שתהיה אולי קצת יותר זמן בבידוד ואחרת שפחות. אלה שפחות כן ירצו לצאת ולהסתובב. אבל הבסיס, כדי לייצר פה כלכלה, זה לתת איזושהי תקווה. אני חייב להגיד לכם שמשרד האוצר נוטע ייאוש במקום לתת תקווה. המשק הישראלי חזק ויתאושש, כל הענפים, גם ענף התיירות. ותפסיקו להגיד שאין פה תיירות ולא תהיה פה תיירות.

בהקשר הניהולי דווקא, שמעתי קצת איך רשת ישרוטל התמודדה עם המשבר מבחינה ניהולית ברגע שהוא פרץ. נמצא אתנו מנכ"ל רשת ישרוטל, ליאור רביב?

כן, אני פה.

אני אשמח, ליאור, אם קצת תפרט. אתם רשת גדולה ומוכרת. אני אשמח אם תפרט קצת איך אתם מתמודדים עם המשבר ומה אתם עשיתם, ובסוף גם להגיד מה אתם הייתם צריכים מהמדינה, אולי, כדי לשרוד את המערכת הזאת. אחר כך אני אתן גם, לשם האיזון, גם לרשת פתאל, כמובן.

טוב, בכמה מילים: אנחנו מעסיקים מעל 1,500 עובדים.

אתה נשמע משובש. אני מציע שתתחבר מחדש. אביה מזרחי מגן מרשת פתאל, אם תוכלי את לספר לנו איך אתם מתמודדים עם המשבר.

אז קודם כל כ-5,000 עובדים מרשת פתאל יצאו לחל"ת. למעט שני בתי מלון שלנו כל בתי המלון שלנו סגורים. שני בתי המלון שנותרו פתוחים – אחד בתל אביב, שזה הרודס תל אביב ואשדוד, שיש שם בעיקר תיירות עסקית של פרויקטים שנחשבים למפעלים חיוניים, שממשיכים להגיע בחלק מהטיסות של חברות התעופה. כמובן שפרויקטים, שיפוצים, כל מיני דחיות של תשלומים שכרגע הכל מוקפא. אנחנו משחררים, כמובן, בהתאם לתזרים. זה בגדול.

יש מספר נקודות שאם עכשיו זה הזמן הייתי שמחה להעלות אותן, לשאול. עלה כאן הנושא של הגמישות בחל"ת. לא כל כך הבנתי מה התשובה שניתנה לגבי האפשרות של העסקה חלקית, כמו בחלק מהמדינות באירופה. ניתנו כאן כמה דוגמאות, גם על גרמניה, שיודעים שאפשר לתת חל"ת שהוא חלקי. בהולנד המדינה מפצה עד 90% מהשכר. בעצם נשאלת השאלה האם עובד שנמצא בחל"ת ואנחנו רוצים אותו ליומיים – שזה יתאפשר. שאפשר יהיה למשוך כמה ימים בחודש, שכשאנחנו נרצה אותו ליומיים אנחנו נוכל לקחת אותו ובשאר הימים – הוא ימשיך להיות בחל"ת ולקבל את התשלום מהמדינה.

הנושא שאתמול דיברו עליו, וגם הנקודה הזו לא כל כך מובנת לי - הסיפור של העובדים שעברו את גיל 67. תראו, רק ברשת פתאל, ואני מניחה שאצל החברים גם קיימים עובדים שעברו את גיל 67 - - -

אני יכול לתרום לך בעניין הזה, וכן יש סידור לאלה שעברו את גיל 67 דרך הביטוח הלאומי.

זאת אומרת שמה? שהם יהיו זכאים לחל"ת כמו כל עובד רגיל?

התשלום הוא לא מלא, אבל יש סידור שהמדינה נתנה דרך הביטוח הלאומי.

המדינה נותנת מענק שאמור לבוא בתוספת לקצבת הזקנה שלהם. זה מענק מופחת מהסיבה הפשוטה שהם כן מקבלים קצבת זקנה. זה תלוי במבחני הכנסה, וכו', אבל מדובר בסדר גודל של עד 4,000 שקל.

אז זה לא השתנה, כי אתמול אמרו שהם יוכלו לצאת לחל"ת, אז אם אנחנו מדברים על המענק - - -

זה לעובדים מעל גיל 67 – בחל"ת.

אני מדברת על אלה, כן. אני מדברת על העובדים מעל גיל 67. הם יקבלו – קצבת הזקנה היום עומדת על 2,200 שקלים ומעבר לזה יש תוספת מענקים. היא לא מלאה כמו דמי אבטלה לשאר האוכלוסייה, בגלל הרובד הבסיסי, אבל היא כן נותנת בערך את היקף דמי האבטלה שמקבים גם אחרים.

אוקיי, נמתין להבין מה הם הקריטריונים.

דבר נוסף לגבי החל"ת – ידוע שהתקרה של החל"ת זה עד 10,000 שקלים. רצינו לדעת האם יש איזשהו מנגנון שעומד על סדר היום – מה קורה לגבי מנהלים שיש לנו שמרוויחים יותר? זה, על מנת לדעת איך אנחנו מצמצמים את הפגיעה ביכולת ההשתכרות. זו התקרה?

האם מתוכננת תוכנית עידוד לקליטת עובדים מהיום שאחרי, דוגמת התוכנית שהופעלה אחרי מלחמת המפרץ, שהמדינה עזרה בכרבע מעלות שכר העובד? שאלה נוספת לגבי מנגנוני הפיצוי – עלה כאן, ואני יודעת שלא על הכל עדיין יש תשובות, אבל חשוב שנשמע על מנגנוני הפיצוי האפשריים לענף – לדוגמה, כמו שדובר כאן על הפיצוי שניתן בתקופת "צוק איתן", שמדבר על הפרש ההכנסות מול התקופה בשנה שלפני כן, שבעצם נתנו מקדם של 60% מהירידה, שזה בעצם המקדם של ההוצאה הנחסכת. ההלוואות בערבות המדינה ולא בערבות אישית, כמו שעד כה מפרסמים וידוע. גם הנושא הזה הוא מאוד חשוב. עובדים זרים ועולים חדשים – כיצד החוק מתייחס אליהם, ומדוע לא מאפשרים סיוע כלשהו באמצעות שחרור סכום הולם חודשי מקופת הפיקדון של העובד על מנת לאפשר להם להתקיים בכבוד ולא להגיע למצב של פת לחם?

לגבי העובדים הירדנים, שכרגע הגבול סגור, והם עובדים אצלנו במלונות, באילת. מאוד חשוב שביום שאחרי שלא נישאר בלעדיהם, וגם לגבי הפיליפינים, שכרגע זה מוקפא, אבל לכשזה יחזור שנוכל לחזור למתן ה - - -

זה בדיוק אותו השרטוט של נתיב יציאה. מה יקרה ברגע שנתחיל לצאת. על זה אנחנו מדברים.

אני רוצה להגיד כמה מילים. קודם כל, אני לא רוצה שהענף הזה ייתפס כמסכנים, כי בסך הכל אמר את זה אמיר קודם – היו לנו הרבה שנים טובות, עשינו הרבה כסף. גם בשנת 2019, פרסמנו דו"חות, זו היתה שנה מעולה, כך שכל החברות היתה להן תקופה מאוד טובה. אני יכול לדבר בשם ישרוטל – אנחנו נשרוד את התקופה הזאת בלי שום בעיה, ככל שהיא תימשך, עד כמה שזה לא קל.

אנחנו בעצם רוצים לדבר היום על היציאה מהסיפור, איך יוצאים מזה. היינו עם 5,000 עובדים עד לפני כמה שבועות. ירדנו מ-100 לאפס. כלומר, ירדנו מ-5,000 עובדים ל-50 עובדים in no time. 95 מהעובדים שלנו בחל"ת, חלק מהם עובדים זרים, וכן הלאה. אנחנו מסתכלים כרגע על איך אנחנו הולכים הלאה ואיך אנחנו יוצאים מהסיפור הזה. זה מה שמעניין אותנו כרגע. חשוב מאוד שיבינו באגף התקציבים וכן הלאה שאנחנו חייבים, חייבים לקבל תמיכה מאוד מאוד משמעותית ביום שאחרי. אנחנו כרגע לומדים את התוכנית. קיבלנו אותה, ראינו אותה, הבנו אותה, אנחנו נלמד מה שיש שם. אביה העלתה רשימה של נושאים שהם חשובים, אבל אני רוצה לומר שחייבת להיות הפנמה מאוד מאוד משמעותית שהענף הזה הוא במשבר אדיר, עצום, שלא היה כמותו מעולם. אמיר אמר את זה. אנחנו נחזור בהדרגה. אנחנו עובדים על תוכניות איך לחזור בהדרגה מהסיפור הזה.

הדבר שהכי מדאיג אותי היום זה העיר אילת. ראש העיר נמצא פה ואני חושב שהוא יכול לפרט. אילת היא עיר שנשענת רק על תיירות. זה קריטי, קריטי לדבר על אילת. אין פה מהלכים מעבר למה שאביה אמרה. אני רק רוצה לומר שאנחנו חזקים, אנחנו איכותיים, אנחנו טובים. אני רוצה לומר שהכי חשוב זה להשקיע בתיירות, להשקיע משאבים גדולים מאוד בקמפיינים, בשיווק. הערכת העבודה שלנו היא שעד אמצע 2021 לא תהיה פה תיירות נכנסת. חייבים להשקיע פה כסף ומשאבים בתיירות פנים. אמרתי בסקירה שעשיתי לצוות משרד התיירות שחייבים לקחת כמו בחו"ל – לעשות מנהל לשכה לכל אזור ולטפל בכל אזור באופן פרטני, ביחד עם ההתאחדות, ביחד עם ראשי הערים, לשים כסף ולדחוף את תיירות הפנים.

אני רוצה לומר עוד דבר: ביחד עם ההסתדרות צריך להכין חבילת הטבות – וזה לאגף התקציבים ולאוצר. להכין חבילת הטבות לגופים ישראלים וחברות ישראליות לנפוש בארץ. אני רוצה להגיד עוד דבר אחד, אולי לפני אחרון: היתה פה תופעה של גופים ממשלתיים שיצאו לחו"ל בכמויות מטורפות. אני מדבר על עובדי מדינה שיצאו לחו"ל ולא נפשו בארץ. אנחנו חייבים, חייבים הפעם להעביר את זה באיזשהו סוג של חקיקה או בכל צורה אחרת, שלא תאפשר יציאות לחו"ל לעובדי מדינה בשנתיים הקרובות. נופשים – אך ורק בישראל. אין שום סיבה שאנחנו עם 5,500 עובדים, עם מחזור של מיליארד וחצי שקל מחזור שמתוכם מיליארד שקל מושקע בישראל – בעובדים, ספקים וכן הלאה, שעובדי מדינה ועובדי ממשלה ייצאו לחו"ל. אנחנו חייבים אותם עכשיו בארץ, זה צו השעה.

תודה. אני אתן זכות דיבור לראש עירית אילת, מאיר יצחק הלוי, ואחרי זה חבר הכנסת עופר כסיף רצה לדבר.

בוקר טוב ליושב-ראש הוועדה ולכל חברי הכנסת, ולך מיקי לוי, שמשמש כפורום ידידי אילת, מכיר את אילת לפני ולפנים. כפי שנאמר כאן, העיר אילת היא עיר שכל כלכלתה, כל תעשייתה מושתתת על תעשיית התיירות. כאשר התעשייה הזו נפגעת, כל החוליות בשרשרת המזון – זה מקרין עד החוג האחרון במתנ"ס, כולם, בלי יוצא מן הכלל נפגעות. בנקודת הזמן הזו כל בתי המלון סגורים, כל האטרקציות סגורות, כל העסקים המשיקים לתעשיית התיירות סגורים, אין מוניות, אין שום דבר. הדבר החמור ביותר – ובהמשך אני אבקש מאלי לנקרי, סגן ממלא מקום ראש העיר שאמון על כל הנושא הכלכלי לתת פרטים. אנחנו מגיעים היום למצב שהוא מצב מבחינתי בלתי אפשרי, שקרוב ל-80% ממשקי הבית באילת – ותקשיבו טוב לנתון: 80% ממשקי הבית בעיר אילת, פרט אחד או שניים, מפרנס אחד או שני המפרנסים נמצאים במצב של אבטלה. זה כאוס שאי אפשר לעמוד מולו והלחץ הוא לחץ בלתי נסבל. אני מסכים לגמרי עם מה שאמר מנכ"ל משרד התיירות: היה ולא ניתן מענה מהר, נכון, בכסף מוגדר, לא במשהו וירטואלי – נהפוך להיות עיר של ביטוח לאומי, ואף אחד לא רוצה את הדבר הזה.

הדבר הנוסף שחשוב לי להסביר – יש גם עירייה. העירייה חיה ונושמת מהארנונה. גם את זה אלי יסביר בהמשך. המשמעות של אי קבלת ארנונה זה גם לשתק את העירייה, והנגררות ברורות. אין צורך להכביר במילים, אדוני היושב-ראש. אתה מבין לגמרי את המשמעותיות. צריך לזכור עוד דבר. לפני שבועיים וחצי תפסה אותנו סופה שלא השאירה חוף אחד שלא חוסל, כולל המרינה. רק זה לבד מוערך במעל ל-100 מיליון שקל נזקים שהעיר הזו חטפה, שזה אומר איזשהו משאב שאנחנו רוצים להציע אותו לתייר ביום שאחרי.

אני רוצה להגיד עוד משפט. שמעתי את רעיה עדני מהאוצר. המשפט שאומר – "גורמים שאינם תלויים בנו" זה משפט שאני לא מוכן לקבל. אם אנחנו לא ניקח את המשבר לידיים ואם נהיה תלויים בגורמים שאינם תלויים בנו, אז בואו נסגור את הבסטה. אין דבר כזה. להפך. בעיתות משבר צריך למצוא את ההזדמנויות, והזדמנויות – יש הזדמנויות רבות: לעודד תיירות פנים, לעודד סמינרים בערי תיירות בעיר אילת, לעודד הכרה במס לצרכי - - - יש הרבה מאוד אימפרוביזציות שניתן לעשות, כדי לא לקחת את פת לחמם של תושבי העיר אילת. אני עסוק היום רק בדבר אחד: בלחלק מזון לתושבים שלי. שם אני עסוק. זה היום העיסוק שקורה אצלנו בעיר אילת, וחשוב שנבין את זה. אני לא מדבר על 5%, אני מדבר על מעל ל-50% של להעניק פת לחם לתושבים. זה המצב. סליחה שאני נסער. המטה שלי עוסק היום רק בזה. לכן, אם לא יבואו פה תשובות – לא מתחמקות, לא וירטואליות, לא נראה מה יגידו השכנים – אלא כמה כסף שמים כדי שנוכל לצאת מזה, מצבנו יהיה איום ונורא, ואני מציע שנשמע את סגן ממלא מקום ראש העיר כדי שיציג באמת את עומק הצרה. ותודה רבה לכם.

אז תודה רבה על הדיון החשוב הזה. אני רוצה להגיד כמה דברים. קודם כל, במירכאות, התוכנית שהוצגה אתמול שהיא לעג לרש, מה שמכונה "התוכנית הכלכלית", שזה קשור, כמובן, לנושא שאנחנו דנים בו – הוא כפי שאמרתי במקרה הטוב לעג לרש. קודם כל, ה-80 מיליארד שכביכול מדברים עליהם, שהם כביכול קרובים ל-6% מהתמ"ג זה למעשה שקר אחד גדול משום שמדובר בדרך כלל בדחייה של תשלומים, מדובר בהלוואות. חלק אחר מהכסף זה בכלל מהביטוח הלאומי. זה לגבי כל הנושא של הכספים. במקום מענקים, במקום חיזוק גם של התחום שאנחנו מדברים בו, ובכלל – ותכף אני אתייחס קצת יותר, לאלו בתחום שלנו, של התיירות למה בדיוק צריך לשים את הלב, אבל אנחנו גם יודעים שהאוצר למעשה מעודד, במירכאות, מה שמכנים בשפה המכובסת "התייעלות" כשהכוונה היא בעיקר כמובן לנושא של פיטורין, חל"ת. למה אין המשך העסקה? למה אין העברה של כסף כך שתתאפשר המשך העסקה כפי שנעשה במדינות מתוקנות? אז ברור לגמרי שהנושא הזה של פיטורין – למשל באל על, יש דרישה אפילו מפורשת. היתה דרישה מפורשת מטעם האוצר מהחברה באל על לפטר ולהתייעל, במירכאות, כאמור.

כנ"ל לגבי המענקים לעצמאים. הסכומים שהוצגו אתמול, ומעבר לסכומים – כל התוכנית, כל מה שמעבר לסכומים, מה שלכאורה מועבר לעסקים קטנים ולעצמאים, זו בדיחה רעה מאוד, בדיחה עצובה, הייתי אומר. כל זה כמובן קשור גם לנושא של התיירות. התאחדות המלונות בישראל הוציאה לפני יומיים מסמך ששם יש פרטים שמפרשים גם או שעומדים על מה שצריך כרגע בדחיפות להעביר. אז קודם כל יש אובדן הכנסות ממוצע של מיליארד שקל לחודש. מיליארד שקל לחודש, זה דבר שהוא לא יעלה על הדעת. זה דבר שצריך – שתפקיד המדינה, האוצר, להעביר את הכסף מיידית. מתוך 42 אלף עובדים בתחום המלונאות בלבד, 37 אלף או פוטרו או שנמצאים בחל"ת. 37 אלף מתוך 42 אלף. לא יכול להיות שהדבר הזה ממשיך כאילו שום דבר לא קרה. עכשיו, אנחנו מדברים על תיירות פנים. בואו נחשוב רגע מעבר לאף – אותם אנשים, המשבר עבר, נניח. הלוואי. האנשים שאנחנו בונים עליהם שהם יהיו תיירי הפנים, מאיפה בדיוק הם יוכלו להיות תיירי פנים? מאיפה בדיוק הם יוכלו לממן גם בעצמם כשהמשבר מחריף, כשהאבטלה גואה, כשאין את הזרמת הכספים לעסקים? מאיפה לאנשים בכלל יהיו את המשאבים ללכת הלאה?

אני אנסה לקצר. קודם כל – אמרתי, בנושא של המלונות, ספציפית, צריך חקיקה מהירה שתעביר למשרד התיירות תקציב ייעודי של מיליארד שקל לסיוע דחוף, מיידי, למלונות. זה דבר אחד. דבר נוסף שלא הוזכר – כל הנושא של סוכנויות הנסיעות. חוץ מהחברות היותר גדולות - - -

ברור, הם גם ידברו כאן עוד מעט.

רוב סוכנויות הנסיעות או סוכני הנסיעות זה עסקים קטנים שגם נמצאים היום בפני שוקת שבורה ומיובשת. לשם גם צריך להעביר כספים מיידית. כל הנושא של הלוואות וכל הנושא של דחיות – הוא דבר שלא פותר כלום. אז הדרישה כאן צריכה להיות מענקים ותזרים מיידי. יש את הכסף. יש 140 מיליארד שקל מתקציב המדינה שמופנה לרזרבה לשעת חירום. יש 250 מיליארד שקל שהמדינה חייבת לביטוח הלאומי.

רעיה? תגובתך.

אני אתייחס לכמה דברים. 1. בנוגע למה שאמר ראש עירית אילת – אנחנו ערים למצב הקשה של עירית אילת. מתגבשת באוצר תוכנית ספציפית לעירייה באילת, גם צוות פנים. אני מניחה שראש העיר מכיר על מה אני מדברת, על מנת לסייע לעירייה עצמה שהיא בסוף עומדת מול התושבים, ולקבל כסף ממוקד לעירייה הזו כי אנחנו מבינים את עומק המשבר שם.

רעיה, הרי יש כסף שהמדינה חייבת לעיריית אילת – אני בטוח, בלי לבדוק. ברור לחלוטין שהיא צריכה לשלם אותו רק שהיא מושכת ימי אשראי, כמו שהיא חייבת להרבה מאוד ספקים במשק. מדוע כל התשלומים – זה נכון, אגב, לגבי כל השוק – כל התשלומים של המדינה שאמורים לצאת החוצה, במקום שייצאו בשוטף 30 או שוטף 45 – בהתאם להסכמים, לא ייצאו כבר? כולל לרשויות המקומיות.

יש הנחייה של החשב הכללי כן להעביר תשלומים בצורה מיידית. שוב, המדינה עומדת בכל המחויבויות החוקיות שלה, והיא תקדים את התשלומים דווקא לעסקים, ודווקא כן יש קיצור של ימי אשראי, ממה שאני מכירה. אבל שוב, זה יותר פרטים שהחשב הכללי מצוי בהם. - - - ולהחזיר לוועדה תשובה יותר מפורטת.

מעבר לתקציב הייעודי של עיריית אילת שהיא תקבל אנחנו גם נערכים לסייע לה באמצעות משרד התיירות. אנחנו מבינים את הצורך לשקם את הנזקים בטיילת במיוחד כהכנה לצמיחה מחודשת של התיירות. לכן אנחנו כן נקדים תשלומים שמיועדים לעיר אילת וכן נסייע לה לצאת לשיפוצים בצורה מהירה ולשקם מחדש את הטיילת.

לגבי השאלות של אביה על פרטי התוכנית – יש המון פרטים, והיו המון המון שאלות. אני יכולה לעשות כאן סקירה, אבל זה נראה לי דברים שהם נורא טכניים ופרטניים ובאמת - - -אם יש שאלות רוחביות ספציפיות אני אשמח לענות.

איפה יש פרסום טכני? בהקשר הזה של התוכנית, איפה אפשר לראות את כל פרטי התוכנית, כולל לוחות הזמנים, כולל המחויבויות של הממשלה?

אני חושבת שפורסמה הודעה - - -

לא, לא הודעה לתקשורת. תוכנית.

התוכנית מפורטת גם במצגת, לדעתי, שעלתה לאתר של משרד האוצר. כן, יש עדיין פרטים שעוד לא - - -בצורה רחבה. אני אבקש להעביר את מה שיש לוועדה, אין בעיה.

השאלה מופנית על רעיה ואל ליאור – זה בעצם מתכתב עם כל מה שאמרנו בוועדה. התוכנית לא כוללת, למעשה, עידוד שמירת עובדים במעגל התעסוקה כרגע. אז רציתי לדעת מעבר לזה שאנחנו קובעים דעה, האם שקלתם את הדבר הזה ובעצם קיבעתם עמדה שבה אתם מעדיפים שמבחינה כלכלית עובדים ייצאו לחל"ת ויחזרו אחר כך. כלומר, האם זה נעשה בצורה פשוט מושכלת, של מדיניות מסוימת? ואם כן, מה הדעה שלך, כלומר של משרד האוצר.

ולליאור, שהוא נציג של תעשיית המלונאות – מה דעתך שלך בסוגייה הזו כמעסיק? אני רוצה להבין את השיקולים, את היתרונות, את החסרונות מהצד שלך כמעסיק בלקבל למשל מנגנון כזה. האם אתה מעדיף שהמדינה תוציא לחל"ת ותשלם, או שבאמת תיתן לך את היכולת באמצעות זה שהיא תממן לך 90% מהשכר וכו' וכו' כמו שנעשה בעולם לשמר עובדים במעגל הזה ככלי להתרומם הרבה יותר טוב אחר כך? שאלה שנייה, לרעיה. כללית, רוחבית – קרן ההלוואות לעסקים שאנחנו רואים שהיא מאוד מאוד מתקשה בעבודה בפועל – הבנקים לא נערכים עם כוח אדם מספיק, הגופים המתווכחים רק - - - אנחנו רואים את זה פשוט בכמות הבקשות לעומת כמות ההלוואות.

אגב, החשב הכללי מתחמק מלהעביר את הנתונים לוועדה.

כן. ממה ששמענו אתמול הוגשו אלפי בקשות לסיוע – שוב, ממאות אלפי עסקים, שזה גם סוג של בעיה, ונבחנו עשרות ואושרו 20 ומשהו או 40, אני לא זוכרת. המספרים מדברים בעד עצמם. כשאני עברתי על המסמך של אישור בדבר העברת ערבות מדינה, שאתם במשרד הוצאתם, וכשמסתכלים בעצם על סעיף 7 שלו, למרות שההכרזה החגיגית בפתח הדברים היא על הלוואה של מיליארדי שקלים, בסוף, כרגע, מקצים לקרן הזו רק 480 מיליון שקלים. את בטח מודעת לזה.

זה מה שעשינו פה, זה מה שאישרנו פה. זה ערבות מדינה כדי שבקרן יהיו 6 מיליארד שקל הלוואות. הם בכיף היו יכולים להקצות קצת יותר והיה לכם 10 ו-12 מיליארד שקל.

אבל אני רוצה לחדד משהו: ערבות המדינה כולה היא רק 480 מיליון שקלים, כשבעצם ההכרזה היתה על קרן שתעמיד ערבות בסכום של 4 או 6 מיליארד – אני לא יודעת, זה כל פעם משתנה. אז רציתי להבין את הפער הזה, והאם הוא נובע רק בגלל המצב התקציבי כרגע.

שלום. אני מקשיבה לכל מה שנאמר ואני חייבת רגע לפנות למשרד התיירות ולהגיד שפשוט אנחנו חשים תסכול, כעס וייאוש מזה שבכל פעם שמשרד התיירות מדבר על כל גופי התיירות שניזוקו וכל הנושאים, הוא לא מתייחס לנושא משרדי הנסיעות והתיירות היוצאת. אני רוצה להגיד בעניין הזה שמקודם נאמר שבלי חברות תעופה לא תהיה כאן תיירות נכנסת. אז אני רוצה לומר שבלי משרדי נסיעות ובלי תיירות יוצאת לא יהיו כאן חברות תעופה. אני חושבת שכל פעם מתעלמים מהעניין שתיירות זה מכלול. זה מכלול של כולם – של בתי המלון, של התיירות הנכנסת, של התיירות היוצאת, של חברות התעופה ושל כולם.

ענף משרדי הנסיעות שכולל גם תיירות נכנסת וגם תיירות יוצאת היה הראשון ראשון שחטף את המכה, ואני אסביר למה: עוד לפני שבוטלה הטיסה הראשונה שתנחת כאן, במשרדי הנסיעות בגלל מה שקורה בעולם כבר חטפו את המכה. הראשונים שיצאו לחל"ת, הראשונים שנמצאים בקריסה ושסגרו את המשרדים, והאחרונים שייצאו מהמשבר הזה. כי גם כשאולמות האירועים כאן יחזרו לפעול, המסעדות ונהגי המוניות ובתי המלאכה - -

ברור, ברור.

- - טיסה לחו"ל ייקח הרבה מאוד זמן. הענף הזה בקריסה וחייב סיוע מיידי. לא יכול להיות שתהיה הבחנה בין תיירות נכנסת ותיירות יוצאת ושלא יינתן מענה.

הדבר הראשון שאני מבקשת, מהבחינה הזאת – ורק לציין גם, אנחנו בחזית בלתי פוסקת לבד. אנחנו מול כל הצרכנים.

תודה. תתמקדי בנושא.

אין בעיה. אז הדבר הראשון שאנחנו מבקשים – שבכל פיצוי, סיוע, הזרמה, חמצן – בכל נושא שמדובר פה כשמדובר ספציפית על ענף התיירות, יינתן מענה ספציפי ובאופן ברור גם למשרדי הנסיעות וגם לגופי התיירות היוצאת.

הדבר השני, ואני אתמקד – הדבר השני זה שהענף, כמו כל ענף התיירות אבל גם בענף הספציפי של משרדי נסיעות ומארגני תיירות יש גופים קטנים, יש גופים גדולים, יש פרילאנסרים, יש משרדים ענקיים, יש הכל.

ברור. את לא צריכה לפרט את כל העוסקים בענף. הנקודה ברורה.

אני צריכה, בגלל שאחר כך יש התעלמות מהם. בגלל זה אני מרגישה צורך לפרט את כל העוסקים בענף. כל מה שאני רוצה להגיד זה שכשמדובר על הקרן בערבות מדינה אני מבקשת שבאופן דחוף יינתן מענה גם לגופים הגדולים, גם להיקפי מחזורים יותר גדולים, על מנת שכולם יקבלו מענה.

שאלה לאגף תקציבים – שאלתי כבר את הממונה על התקציבים האם יש פילוח לפי צרכי העסק, מצב נתון שבו הוא נמצא, חודשים קדימה ותוכנית יציאה? כל עסק שהוא יש לו תוכנית עסקית. יש תוכנית שהיא מדויקת ומפורטת. האם יש לפי כל ענף למה הוא זקוק? כי מה שאני שמעתי ממך היום, רעיה, זה איזושהי תוכנית שמתאימה כמעט לכל עסק. זה משהו שהוא מאוד מאוד כללי. האם יש פילוח פר ענף, פר עסק, שיודע גם להעריך לא רק מצב נתון – למה הוא זקוק, אלא גם חודשים קדימה, וכמובן – תוכנית יציאה?

שאלה שנייה – לגבי ערבות מדינה. העלינו את זה שוב. זה גם קשור לעסקים הקטנים, ולאו דווקא לבתי המלון. שוב – זה עניין של צרכים. בתי המלון יש להם צורך גבוה יותר בערבות מדינה, בעוד שעסקים קטנים אם הם ייקחו את ערבות המדינה ל 6-5 שנים, למרות שאין את הריביות, לפי הבנתי, בשנה הראשונה – עדיין, עסק אחרי שנת קורונה, החזר של כ-2,000 שקלים הלוואה ל 6-5 שנים זה משהו שיכול מאוד להכביד. האם יש מקום להרחיב או להגדיל את השנים שבהם לוקחים את ההלוואה כדי לא להעמיס בתום המשבר הזה תזרימית, על אותם עסקים שנקלעו לקשיים?

מה שמאוד מטריד זה בעצם מה שחושבים באוצר. אני לא יודע מה אצלנו בישראל יודעים שבאף מדינה אחרת לא מבינים, משום שבכל המדינות כולם משקיעים בנושא של התיירות ורואים בזה חשיבות רבה. אנחנו העברנו – ואנחנו - - - בצורה מפורשת: יש לנו עשרות אלפי הזמנות לסתיו ולחורף הקרוב ששוות 600, 800 מיליון דולר. הגשנו תוכנית פשוטה וצנועה של 50 מיליון שקל והיינו מוכנים להתחייב על ההכנסות למדינה, תשואה מובטחת. ואנחנו מקבלים כתף קרה, כאשר האוצר כרגע אומר – אני כרגע לא מתייחס למה שיהיה ואני עסוק רק בפיצוי של הקיים. אני מבין את זה. כמובן שהבעיות המידיות הן חשובות. אבל אנחנו אומרים – התיירות העולמית לא תקרוס. ההנחה שלא תהיה תיירות נכנסת מנותקת מהעובדות. אין לנו חדרים פנויים כרגע לחורף הקרוב במדינת ישראל עבור קבוצות. הענף הזה נכנס אל המשבר במצב של עודף ביקושים אדיר בכל העולם. זה הענף היחידי שאמור להכפיל את עצמו תוך 20-15 שנה. אין השקעה יותר בטוחה מזה. זה הענף הייצוא השישי בגודלו במדינת ישראל, שמייצר 6-5% ממקומות העבודה. אני לא מבין מתמטית את ההתנהלות של האוצר מולנו. ביקשנו שהנושא של שיווק – אנחנו לא מדברים על פיצויים, לא על מה אחרי. עשרות אלפי הזמנות שקיימות ודורשות המון טיפול, כי לא ברור מה יהיה עם התעופה. לא ברור מה יהיה עם הקבוצות, מה יהיה ההרכב שלהן, אבל אף אחד לא מבטל כרגע, או הרבה לא מבטלים. ביקשנו שהמדינה תמשיך לשווק את עצמה כפי שעושים כולם. אמרתי את זה בהזדמנויות אחרות בוועדה: כדאי שנהיה אור לגויים, לא כדאי שנסנוור אותם. כל המדינות בעולם - - -

יוסי, בכמה כסף מדובר, עבור שיווק לחורף הקרוב?

אנחנו דיברנו על 50 מיליון והבטחנו שאנחנו נביא לפחות 600-500 מיליון דולר בחזרה.

תודה רבה. אני מבקש שהאוצר - - -

היא תגיב גם לזה, במרוכז.

אין ענף שעובר - - - ומדינת ישראל עברה ממאות מיליונים שהוכיחו את עצמם, לאפס. לא סביר, לענף שהוכיח את עצמו מבחינת תרומה כלכלית. לכן אנחנו מבקשים שהוועדה תבקש מהאוצר להתייחס לנושא הזה מתוך עובדות, ומתוך ההזמנות. העברנו להם גם דוגמאות של הזמנות, הזמנות שאנחנו יכולים להתחייב. אגב, זה גם קיים בהחלטה לשימור רצף פעילות, לשימור תשתית ארגונית שאנחנו לא כל כך נמצאים שם.

בנושא של חל"ת, אני רוצה לחזור - - -

אין טעם לחזור. אל תחזרו. סליחה שאני קצר רוח כלפי הדוברים. אל תחזרו על דברים שנאמרו פה עוד פעם ועוד פעם.

החל"ת הגמיש – אף אחד לא מתייחס אליו.

העלינו את זה. העלינו את זה בתחילת הדיון יחד עם מנכ"ל משרד התיירות, וזה גם ייצא בסיכום של הוועדה.

אני רוצה להעלות עוד שני דברים, לפני שאת מגיבה רעיה. חשוב שתתייחסי אליהם. כמו אילת יש גם עוד עיר – טבריה. שם אין ראש עיר נבחר והעיר הזו גם ככה נמצאת במצוקה מאוד מאוד גדולה. היא גם עיר תיירות, לא פחות, וגם שם תעשיית התיירות היא קריטית. בנוסף גם – וזה בהתייחס גם לאילת וגם לטבריה, אנחנו מאוד מדברים על רשתות בתי המלון הגדולות. כ-605 מבתי המלון זה בתי מלון קטנים שלא נמצאים עם אותו אורך נשימה שיש, אולי, לפתאל ולישרוטל. איך אתם עוזרים להם להתגבר?

לגבי ארנונה, ואנחנו נראה את זה אולי מחר בהרחבה בדיון עם מנכ"ל משרד הפנים – זה שנותנים פטור מארנונה זו היתה יוזמה של הוועדה. ביקשנו את זה, וזה מבורך. אבל הוועדה גם ביקשה שיפצו את הרשויות המקומיות – האוצר צריך לפצות את הרשויות המקומיות על אותה ארנונה.

השאלה אם יש לה תשובה גם לגבי בתי מלון שהתפוסה שלהם 15-10% ובכל זאת לא סוגרים, כי יש כאן אנשים שזקוקים גם לפתרון הזה. אז תקבעו קריטריון – האם עד 10% תפוצה גם משוחררים מהארנונה? בקשה.

אני אנסה להתייחס להכל. בקשר לשאלתה של חברת הכנסת פרקש הכהן – המנגנון הסוציאלי שנועד לסייע לעובדים. הוא נועד לסייע קודם כל, בראש ובראשונה לעובדים ולא לבעלי העסקים. זו התפיסה, אני חושבת, שהנחתה את כל מי שבנה את המנגנון הזה, ואנחנו מנסים לשמר אותו ככזה. עובדים במלון שיש לו כדאיות כלכלית להעסיק עובדים ויש לו פעילות לתת לעובדים שלו, שמייצרת לו הכנסות – הוא זה שאמור לספוג את שכרם. אני מזכירה גם שבהוראת מנכ"ל הביטוח הלאומי לא קוזזו ימי החופש של העובדים כמו במצב רגיל. כלומר, עובדים שיצאו לחל"ת הם עובדים שעדיין מחזיקים בימי החופש שלהם. אני מזכירה שכל עובדי המדינה שלא הוגדרו כחיוניים – משתמשים בימי החופש האלה. כלומר, החל"ת הוא אקסטרה. אפילו עובדי המדינה לא ניהנו ממנו. אנחנו חושבים שלא נכון במקומות שיש כדאיות כלכלית להעסיק עובדים – אין סיבה שהמדינה בסוף - - - בואו, המשאבים פה הם מוגבלים. אנחנו נמצאים גם ככה במצב - - - לא התחלנו במצב משובח תקציבית, יש המון המון צרכים שצריך להיענות להם ולכן נכון למקד את הפתרונות במקומות שממש דורשים פתרונות.

לגבי קרן ההלוואות לעסקים ומה שדובר כאן, על המימוש שלה. אנחנו ערים לבעייתיות שבקרן ולכן גם יש הפחתה משמעותית של הביטחונות שנדרשים. אם בעבר היה צריך ביטחונות בהיקף של 25% מההלוואה –היום כבר הורדנו את זה ל-5% מההלוואה ביטחונות, היקף מאוד מצומצם שיאפשר להרבה יותר עסקים לעשות שימוש בקרן הזאת. המנגנון של הקרן הוא לא מנגנון של מענק. כלומר, המדינה היא ערבה להלוואה אבל היא לא מכסה 100% מההלוואה. לכן, כל סכום תקציבי שניתן לקרן אפשר למנף אותו בצורה טובה, ולתת יותר ויותר הלוואות. אנחנו נשמח לראות שיש שימוש בכלי הזה. כרגע, ההיקפים של הקרן נראים לנו - - - מהנתונים שאנחנו מכירים. אנחנו נשמח לראות שיש בקרן שימוש מיטבי, ואם יהיה צורך להגדיל אותה בעתיד אני בטוחה שאנחנו נשקול את זה, אבל כרגע פשוט אין צורך להגדיל אותה.

לגבי השאלה של חברת הכנסת שיר על ההסתכלות הענפית – אז כן, אנחנו עושים את הניסוחים הענפיים לכל ענף, גם לתיירות וגם לענפים אחרים במשק, להבין איפה הם נפגעו ואיפה חסמי היציאה שלהם מהמשבר ומה יהיה אפשר לעשות בעתיד, אם יימשכו המגבלות.

יהיה אפשר להציג לנו את התוכנית הזאת?

כרגע זה בעבודה. אלה ניתוחים שאנחנו עושים בשוטף. כשיהיה משהו מסודר לגבי תוכנית היציאה מהמשבר – אני בטוחה שזה יגיע לוועדה.

אין להם תוכנית.

כרגע ההבנה שהמצוקה היא רוחבית ולכן נכון להתייחס אליה בצורה רוחבית.

פרולה, פרולה.

שוב, אין טעם להשאיר 100% מעובדי ענף המלונאות בפעולה כי אין פעילות בענף המלונאות. ולכן, אין טעם לתת סבסוד למעסיקים. קיימנו על זה - - - בתי המלונות טוב ממני, אבל אין טעם להחזיק את המלון ב-100% תפוסה של עובדים כי אין מה לעשות עם 100% מהעובדים.

לגבי מה שאמר יוסי פתאל – אנחנו ערים לבעייתיות של התיירות הנכנסת. אני חושבת שיש כבר היום למשרד התיירות את קרן השיווק שנותנת מענה מסוים, יכול להיות שאנחנו נוכל לעשות שם איזה שהן התאמות בשבי לנסות לסייע, אבל ברור שהענף הזה – אי הוודאות לגבי היציאה מהמשבר קיימת, וגם אם כרגע לא מבטלים לחורף הקרוב, אף אחד לא יודע עדיין איך המשבר הזה מתגלגל ומתי יהיה אפשר לצאת. לכן, לא נכון יהיה כרגע להשקיע כספים. אנחנו נשמח כשהתמונה תתבהר קצת להבין איך אפשר לעשות את ההתאמות הנדרשות בשביל לוודא שהענף הזה חוזר למה שהוא היה.

לגבי השאלה של היושב-ראש על טבריה – את אילת אני מכירה לא רע. אני חייבת להגיד שאת טבריה אני לא מכירה מספיק טוב, את התמונה של הרשות המקומית. אני מוכנה ללכת לבדוק - - -

מישהו באגף מכיר?

כן. בדרך כלל מי שמתעסק עם זה זה משרד הפנים, ו - - - פנים.

אבל אני מדבר כרגע ברמה התיירותית.

אני אשמח להתייחס לטבריה.

אין בעיה, אמיר מכיר טוב ממני. המענה שבדרך כלל ניתן זה מענה שניתן דרך הרשות המקומית ולכן העבודה היא הרבה פעמים מול הרשות המקומית. אני אבדוק, כמובן אצלנו. אצל אילת זה שילוב – המענה ניתן בשילוב של צוות תיירות וצוות פנים, כלומר, גם לעירייה וגם לענף התיירות.

אוקיי. לגבי מלונות קטנים?

אני פחות מכירה את זה בהיבט של טבריה.

לגבי המלונות הקטנים, אנחנו ערים לזה שהמצב שלהם הרבה יותר קשה. דרך אגב, בגלל זה גם דחפנו את משרד הביטחון שבהתחלה, אם מי שזוכר, בחר להתקשר עם הרשתות הגדולות לגבי השיכון של כל מיני צרכים של המדינה במלונות. המדינה מוציאה עשרות מיליוני שקלים בחודש על שיכון מלונאי בעת הקורונה. אנחנו דחפנו שזה ייפתח לכלל המלונות ולא רק למלונות דן, או לרשתות בכלל, אבל אנחנו נשמח שהתחרות תהיה שוויונית וכל המלונות יוכלו ליהנות מרעיון הזרימה לשוק בשביל להיענות לצרכים שלה.

לא התייחסת לא לארנונה ולא לסוכני נסיעות.

אז לארנונה – ההנחה לא תלויה בהיקף התפוסה של המלונות. לזה היושב-ראש מתכוון, אם אני מבינה נכון.

אני גם שאלתי – האם אתם משפים את הרשויות המקומיות בגין הפטור מארנונה.

אז אחד – היא לא תלויה בתפיסה של המלונות ולכן כלל המלונות, להבנתי, אמורים להיות זכאים לזה. ולגבי הפיצוי – כן, המדינה תיתן פיצוי לרשויות המקומיות בגין ההפחתה הזו בארנונה. אין כוונה להשאיר את הרשויות המקומיות ללא מענה, בעיקר לא את החלשות בהן.

ולגבי סוכני הנסיעות?

אני חושבת שהשאלה היתה מופנית יותר למשרד התיירות מאשר אלי, אבל שוב – אנחנו - - - בניתוח לעתיד לפי ענפים אנחנו נעשה את ה - - -

לגבי סוכני הנסיעות – כמו שטלי יודעת, המשרד שעובד מולם הוא לא משרד התיירות. אנחנו נמדדנו על תיירות נכנסת ולשמחתי לא על תיירות יוצאת, למרות שגם שם נשברו שיאים. אני מסכים עם כל מה שנאמר פה על הצורך לחזק עכשיו את תיירות הפנים ולדאוג לחופשות בישראל. אני מבין את המצוקה של הסוכנים, ואנחנו נעשה הכל כדי לסייע. רק צריך לזכור – למשרד התיירות אין רגולציה. הוא לא טיפל בשנים האחרונות בסוכנים. היתה שם פריחה גדולה. זה כואב מאוד. אנחנו נצטרך יחד עם משרד הכלכלה למצוא איך מסייעים לעניין הזה כי ברור שזו פה שוקת שבורה, הרבה אנשים שהם בחוץ, וכל הסיוע הרוחבי שדובר עליו אתמול, ואני מקווה שבאמת יהיה ברור וממוקד, אמור לתת לזה מענה. אני אומר עוד פעם – אנחנו נעשה הכל, אבל צריך לזכור – זה לא היה במנדט שלנו. הם הסתדרו לבד, בניגוד למארגני התיירות, מורי הדרך, מלונות וכו'. אבל שוב צריך לזכור – זה לא אצלנו. זה לגבי הסוכנים, וטלי יודעת את זה.

דבר שני זה לגבי טבריה. זו עיר תיירות, אבל היא במצב שונה מאוד מאילת. היא ירדה ממפת התיירות המקומית כמעט לחלוטין. היא בנויה רק על תיירות צליינית, שכל ההערכות מראות שהשיקום יהיה יותר קשה והוא ייקח יותר זמן, והוא תלוי בטיסות ותלוי במתי התיירות הצליינית – שצריך לזכור, במציאות הקשה שאנחנו נמצאים בה היא יותר מבוגרת, יכול להיות שייקח לה יותר זמן לחזור ולטוס במטוסים. לכן, טבריה תצטרך מענה מיוחד. אני הייתי שם לאחרונה עם ראש העיר הממונה, מוני מעתוק. אני חושב שיש לנו תוכניות מצוינות לטבריה, ויש תקציבים בעיקר לתשתיות. אנחנו עובדים שם כבר על פתיחת לשכת תיירות, אנחנו מנסים להחזיר את טבריה, כי ברור שהאתגר הגדול שעומד לפתחתנו הוא להחזיר אותה למפת תיירות הפנים ולהחזיר את הישראלים לטייל בה. עם קצת תיקון תשתיתי שם ואחרי הרבה שנים של חוסר יציבות פוליטית שיש שם בצורה רצינית לעיר – אז אני מקווה שנעשה את זה. אבל ההערה היא נכונה. טבריה היא עיר שמאוד צריכה את הטיפול הממוקד הזה, ואנחנו נעשה את זה.

אדוני יושב-ראש הוועדה, חברי הוועדה, תודה לכם על הדיון החשוב הזה. במאמר אחד מוסגר של עמדת הארגונים העסקיים בכלל בישראל – התוכנית שהוצגה אתמול מביכה. הוצגו 80 מיליארד שקלים, אין בהם גם לא 40 וגם לא 20, לצערי. אנחנו עדיין נמצאים בזריית חול על מה הולכים ואיך מסייעים לענפי המשק בכלל.

אני רוצה להגיע למלונאות. הענף שלנו הוא ענף שסגור היום ב-98%. 95% מהעובדים שלנו בבית, וכשסוגרים מלון זה לא לסגור וללכת, לקשור אופניים לעץ. כשסוגרים מלון צריכים עדיין להחזיק שם שומרים כי אחרת תהיה פריצה וביזה, צריכים עדיין להחזיק אנשי תחזוקה כדי לשמור על המערכות פועלות וחיות כי אחרת הנזק יהיה יותר גדול מהתועלת. צריך לזכור: כשיש לנו כענף בין 150 ל-200 מיליון שקלים בחודש הוצאות שוטפות, מהם אפשר להוריד את הארנונה, ובאמת ההחלטה על הארנונה מקלה עלינו. אני לא בטוח שזה יעזור כרגע על שלושה חודשים, נגיע לגשר ונעבור אותו. בינתיים זו החלטה נכונה וטובה.

הענף שלנו מחייב התייחסות שונה, כי עדיין יש שכירויות, ועדיין יש עובדים והיינו רוצים לראות פתרון לפי מתווה "צוק איתן", כלומר, הפרשי מחזורים בניכוי לפחות הוצאות, וזה דבר שנגיע אליו במוקדם או במאוחר, רק הוודאות חשובה לנו מאוד מאוד. זה ענף שההתאוששות שלו תהיה מאוד מאוד איטית. תיירות הפנים – נכון, תכסה על חלק מהצרה, אבל אנחנו לא נראה פה מהר מאוד בתקופה הקצרה, לפחות, תיירות חוץ, וכאן כדי לדחוף, אם מדברים על לדחוף את תיירות הפנים הייתי מעביר את הפטור ממע"מ שיש לתיירות חוץ לתיירות פנים עד אשר יעבור זעם, כדי שנוכל גם לתמוך בתיירים שלנו ולדחוף את הישראלים לתוך בתי המלון, כשהמדינה תיתן את חלקה דרך המע"מ.

רעיה עדני דיר על 5 מיליארד שקלים לענף התיירות. אני מאוד מאוד שמחתי לשמוע את זה. אני אשמח לקבל לו"ז מסודר על התוכניות הללו, לאן הולכים 5 מיליארד השקלים האלה, מתי נראה אותם, ואיך הענף יוכל לקבל צינור חמצן דרך 5 מיליון השקלים הללו. לגבי משרד התיירות היינו רוצים לראות מיליארד שקלים שעוברים אל המשרד.

אמיר, רק כדי להבהיר – 5 מיליארד שקל מענק לעסקים.

כשאת אמרת 5 מיליארד שקל, את מתכוונת לקרן? לקרן ההלוואות?

לא. למענק.

כללי לכל העסקים במדינת ישראל.

מענק - - - שיחולק לעסקים לפי היקף העסקת העובדים שלו.

טוב, אז כנראה שהתכוונתם למשהו אחר. אני מצטער כרגע לשמוע את זה. אבל בואו נדבר על 5 מיליארד שקלים. אנחנו הצענו, הוועדה הציעה, גם, לחלק מיליארד שקלים לכל משרד רלבנטי כדי לתמוך בענפי המשק, ביניהם – מיליארד שקלים למשרד התיירות. אם משרד התיירות היה עומד היום עם מיליארד שקלים הוא היה יכול לפתור למלונאים את הדימום בשלושת החודשים הקרובים והיה יכול לפתור את הבעיה של הסוכנים, והיה לו גם כסף לשיווק. זה נכון להעביר את זה וזה נכון להעביר את זה כמה שיותר מהר, רק הבעיה היא שכאשר מקבלים החלטות ומוציאים אותן מהכוח אל הפועל יש הבדל זמנים גדול מדי וזה הורס לנו את הוודאות ולפעול - - -. בינתיים, כשתבואו עם הכסף לא יהיה למי לתת אותו. לכן אני חוזר שוב לנושא של הצעת חוק. אם לא תהיה ברירה בסוף, אגף התקציבים, אני מכיר אותו הרבה מאוד שנים, יפעל רק כשיש איום של הצעת חוק. אז רבותיי, אל תגיעו למצב הזה. תפתרו את הבעיה, ואל תספרו סיפורים ותרימו רימוני עשן. תודה רבה.

דבר ראשון – כבוד היושב-ראש, תודה רבה על ההזדמנות ועל הישיבות החשובות האלה בתקופה הזו. בשם המסעדנים מכל רחבי הארץ, אני רוצה רק להבין. העלו פה כל מיני טענות וסוגיות, אני תומך גם בדבריו של חברי, אמיר חייק, מהמלונאות. יש הרבה מאוד הוצאות נילוות וזה שהעסקים נסגרו זה לא אומר שהפעילות הכלכלית שלהם נגמרה, להפך. היא רק עכשיו מחמירה, גם לאור מצב החומרה באשראי הבנקאי ועוד כהנה וכהנה. כולם מכירים.

אני הייתי רוצה לדעת מהאוצר, לשמוע, איך אפשר, ואני יודע שהאוצר עסוק ואני יודע שכוונתם טובה, אבל מניסיוני רב השנים אני גם יודע – ויסלחו לי כולם, בדרך כלל הם מפספסים בגדול כשזה מגיע להורדה לשטח. בכותרות זה יפה, בתכלס זה לא פוגע. יש פה אנשים, והמשבר הוא משבר עולמי. הודיעו שהולכים לתת את הכספים. אני, בבקשה, רוצה לדעת מה המנגנון ומי האנשים שישבו סביב השולחן כדי לקבוע בסופו של דבר מה המנגנון ואיך הכסף מחולק, איך הוא יורד לשטח, איך הוא מגיע לחשבונות של בעלי העסקים. ההרגשה שלנו היא שהסיוע הוא בסכומים מאוד גדולים ובפועל רוב התעשייה ורוב המגזרים – במיוחד המגזר שלנו, שנפגע מאוד בצורה חמורה, בסוף לא יראה שקל אחד של פיצוי, אבל תמיד יגידו לו – נתנו. אז בבקשה, אני אשמח לדעת איך המנגנון הזה הולך לעבוד, ואם אנחנו יכולים, בעלי העסקים והארגונים, לשבת שם בשולחן בוועדה ולקבוע יחד יד ביד את המנגנון כדי שבאמת הכספים יעברו.

נמצא אתנו על הקו מרק כנצלסון מעמותת תיירות מרפא. בבקשה.

שלום רב. שומעים אותי? תודה רבה על ההזדמנות לדבר על הנושא. ענף תיירות מרפא מביא לפחות פי 4 יותר כספים. כל תייר מרפא שמגיע, יותר מאשר תייר רגיל מתגמל גם את נושא התיירות וגם את מערכת הבריאות של מדינת ישראל. נפגענו ראשונים. מ-12 למרץ אסור להביא לפה תיירי מרפא לבתי החולים. חלק מהתיירים שהיו כבר באמצע הטיפולים או בתחילתם אסרו עליהם לקבל טיפולים, אלה שהגיעו עוד לפני 12 למרץ. היתה מצוקה מאוד גדולה לחולים הללו. חלק מהם חזרו לביתם בלי שקיבלו טפול רפואי כלל, ולא היו בסיכון או בחשד של הידבקות בקורונה. חלק מהם גם היו מוכנים להישאר בישראל ולעבור שבועיים של בידוד – מצב מאוד מתסכל. חובה לציין שאנחנו האחרונים שנתחיל להביא לפה תיירי מרפא, מהנסיבות הברורות שאנחנו מבינים עכשיו שמשרד הבריאות לא נותן לתיירי מרפא להיכנס לבתי החולים במדינת ישראל עכשיו.

אני רק מבקש דבר אחד: אנחנו חייבים להיות חלק אינטגרלי של מקבלי עזרה במשרד התיירות ובמשרד האוצר. אנחנו נעזור למערכת הבריאות של מדינת ישראל להביא את הכסף הדרוש, כשאנחנו מבינים עכשיו עד כמה המערכת הזו פגועה והיא במצוקה. חייבים להתייחס אלינו כי זה ישתלם. אלפי עובדים יושבים בבית, לא עובדים כלל, ומחכים עד שיעבור המשבר הזה. אני מאוד מבקש התייחסות לחברות תיירות מרפא כי זה מאוד חשוב למערכת הבריאות של מדינת ישראל. תודה.

קודם כל תודה רבה על הישיבה החשובה. הייתי קצת מוטרד לפני הישיבה ואחרי הישיבה אני הרבה יותר מוטרד כי אני לא רואה לאן אנחנו הולכים, ואני ממש לא אופטימי. איך אמרו פה הרבה מהדוברים? אנחנו כנראה הראשונים שניפגש במידה והמשבר יסתיים בהקדם, נוכל להיפגש עם כל אותם אנשים שירצו לצאת קצת מהבית ולתת לילדים שלהם קצת נופש וקצת בריאות נפש. השאלה אם אנחנו נשרוד פה אחרי המשבר, זו השאלה. אני חייב להגיד לכם שעם כל התוכניות הנהדרות וכל השיווק הנהדר בחדשות הערב, בסופו של דבר כששאלתי את רוב החברים בהתאחדות מי השיג הצליח להשיג נייר על הלוואה אחת שהמדינה טוענת שהיא נותנת, אף אחד לא הצליח. לאיפה הכסף הזה הולך? איפה הוא נמצא? למה לא יורד לשטח? למה הוא לא יורד לבנקים, למה לא יורד לאותן קרנות שטוענים שהן פורסות. איפה הכסף נמצא? אז אם כולם מדברים על היום שאחרי, לא יהיה פה מישהו שיפעל פה ביום שאחרי, ומשרד האוצר חייב להבין את זה. אתם צריכים לרדת לשטח – יש פה מצוקה אמיתית של האנשים. זה דבר ראשון.

כשמדברים על היום שאחרי – אני מבקש. התאחדות האטרקציות מייצגת עשרות אלפי עובדים שכרגע מובטלים, יושבים בבית. אנחנו נהיה חייבים להיכלל בכל תוכנית שתצא אחרי שיסתיים המשבר הזה. אני חושב שמשרד התיירות צריך להכין תוכנית שלמה עם כל הענפים, כבר עכשיו, להגיש אותה למשרד האוצר, שמשרד האוצר יאשר את התוכנית ליום שאחרי, ולא שביום שאחרי אנחנו נעמוד ונתחיל להכין תוכניות של מה שיבוא ויקרה.

דבר אחרון –ונבקש תשובה ממשרד האוצר- חלק מבעלי האטרקציות הם שכירים בעלי עניין. זאת אומרת, הם הקימו חברות, אבל הם שכירים בתוך החברה, ומאחר והם בעלי עניין לא ניתן לשלם להם כסף – לא פיצויים ולא דמי אבטלה. אני מבקש לדעת מה עושים עם אותם האנשים האלה.

השאלה לגבי העניין הזה עולה פעם אחרי פעם לא רק בנושא של האטרקציות. זה חלק מכל הדיל לגבי עצמאים וגם שכירים שהם בעלי שליטה שמוצאים את עצמם ערומים בסיטואציה הזו.

אני אתייחס לגבי האטרקציות – ברובם מדובר בעצמאים. כידוע יש מענק עצמאים שהורחב גם אתמול בערב. המענק הזה יהיה דרך רשות המסים שכבר יושבת היום לגבש את האופן שבו יצטרכו להגיש את הטפסים ולקבל את המענק.

היום היא יושבת לגבש? מדברים על זה שלושה שבועות.

זה נכון שייקח זמן בגלל מגבלות ביורוקרטיות עד שהמענק הזה ישולם, אבל המענק הזה יעבור דרך רשות המסים, יצטרכו לגשת ולקבל מרשות המסים ולהגיש אליהם את החומרים הרלבנטיים.

לגבי האופן שבו יעבדו הקרנות – הדברים האלה מגובשים על ידי אנשי מקצוע. המתווה יפורסם בימים הקרובים, גם של המענקים וגם של הקרנות, ואני בטוחה שכולם יוכלו לגשת ולהעיר הערות. במידה ויהיו דברים שנאלץ לתקן – נתקן אותם.

יש עוד משהו שלא התייחסתי אליו? להבנתי התייחסתי להכל.

לא לגבי המסעדות, לא לגבי תיירות מרפא.

המסעדות מקבלות מענה כמו ששאר ענפי התעשייה. זה באמת יותר בעולמות של משרד הכלכלה ופחות בעולמות של משרד התיירות שבאופן מסורתי לא התייחס לכך. אנחנו ערים למצוקה הקשה של - - -

הבעיה היא שגם משרד הכלכלה לא מתייחס למסעדות. אם תוכלו להגיד באמת – איזה ענף אחראי על ענף המסעדנות?

להבנתי – משרד הכלכלה. אני אשמח להתייחס. אני חושבת שהמענה, גם שהזכיר יו"ר התאחדות המסעדנים, להבנתי הבעיה המרכזית היא שהם לא הצליחו להבין את הפירוט של תוכנית הסיוע. אנחנו בתוכנית הסיוע לגמרי נותנים מענה ומתייחסים גם אליהם.

אני מציע שמשרד האוצר ישיק עכשיו – תעבדו על תוכנית, כי אתם עובדים בעיקר על תוכניות, על תוכנית לקורסים כדי להבין את התוכניות שמשרד האוצר מפרסם, כי אף אחד לא מצליח להבין אותן. אולי ניתן תקציב לקורסים להבנת התוכניות שמשרד האוצר מפרסם. אנחנו צוחקים, אבל אנשים יושבים בבית ולא יודעים מה יעלה בגורלם. אתם מספרים שהתוכניות נהדרות והנתונים והקולות בשטח מראים אחרת.

אני מבינה את המצוקה הקשה. אנחנו מנסים לעשות את המקסימום בשביל לנסות ולהבהיר כמה שאפשר את התוכניות. זה דורש התנהלות מיוחדת של הממשלה. המשבר הזה הוא משבר בלתי צפוי.

אבל אם זה דורש התנהלות מיוחדת של הממשלה אתם חייבים לבזר סמכויות. אתם לא יכולים להשאיר - - -אתם לא מצליחים לעמוד בעומס הזה. אתם לא תצליחו גם. אני אומר את זה עוד הפעם לך, ולך זה לממונה על התקציבים, שאת שלוחתו. אני אומר לכם את זה – אתם צריכים גם לרכז את הסמכויות בנושא קבלת ההחלטות ולקבל החלטות, ואז לבזר את הסמכויות ולתת למשרדים לעבוד. יש לכם מנכ"לי משרדים. יש לכם אנשים שיודעים לעבוד. משרד התיירות יודע יותר טוב מכם איך לתמוך בענפי התיירות. תנו לו את התקציב, הוא יתמוך. משרד הכלכלה יודע איך לתמוך בענפי התעשייה. תנו לו את התקציב – הוא יתמוך. ואתם תישארו, באמת, עם מה שנופל בין הכיסאות. אבל אתם מנסים לנהל את הכל דרך אגף התקציבים. זה לא יילך.

חד משמעית – מדובר בגוף מטה. אף תקציב לא ייצא דרך אגף תקציבים. אין לנו בכלל מנגנון כזה.

כן, אף תקציב לא יוצא דרך אגף תקציבים אבל אף משרד לא יכול להוציא שום דבר בלי שאתם מאשרים לו.

או דרך רשות המסים, או דרך משרד הכלכלה, או דרך משרד התיירות – חד משמעית, מי שיבצע כל אחת מהפעולות שהזכרתי, הם יהיו המשרדים הרלבנטיים.

שני דברים – מכיוון שאנחנו מכירים את משרד האוצר היטב אנחנו בעצמנו מכינים עבודה מעמיקה, יסודית, באמצעות חברת דה –לויד על כל כלי הסיוע שענף התיירות ותעשיית התיירות תצטרך, על כל ענפיה. כלומר, גם הזכיר את זה הנציג מהאטרקציות וגם חברת הכנסת מיכל שיר שאלה על זה – בכל מה שקשור לסיוע על פי ענפי תיירות, כל אחד לפי הצורך שלו – אין דומה מארגן תיירות לסוכן נסיעות, למורה דרך לאטרקציות – כל אחד מהם יש להם צרכים בכירים ודרישות אחרות, ואנחנו נגיש תוכנית מפורטת שאנחנו עובדים עליה היום, בתקווה שמשרד האוצר יסכים לקבל אותה ולהיעזר בה. זה בנוגע לעניין הזה. חשוב להגיד, כי אנחנו כן עם האצבע על הדופק גם כל מה שקשור למדינות אחרות. שמעתם את הסקירה שעשינו. אנחנו באמת בודקים מה אפשר לעשות, ואנחנו מקווים להיות מסוגלים לתת את המענה הזה לענפים השונים.

לפני הסיכום – מנכ"ל משרד התיירות רוצה לומר משהו?

אני חושב שאנחנו נמצאים עכשיו ברגע קריטי, שאם נתעשת ונדע להציב יעדים ותקציבים מידיים ולשמר את התשתית שנבנתה פה בעמל רב ולסייע לתעשייה הזו שהיא באמת חזקה, אופטימית, אבל חייבת היום את גלגלי ההצלה הממוקדים כדי שאנחנו נוכל להיות בטוחים שאנחנו צולחים את המשבר הזה. צריך לזכור שזה ממש לא דומה לשום תעשייה אחרת. החזרה פה תהיה איטית, תלויה במה שיקרה בעולם, ולכן חשוב לנו תקציב גדול, ובכוונה נתתי דוגמה במרכז ההשקעות של סדר גודל של 200 מיליון שקל כדי לשמור פה את עבודות התשתית שכבר עובדות. אנחנו נצטרך פה מענה. הוזכרו פה מסעדות, סוכני נסיעות - הם לא במנדט שלנו. אנחנו מול המסעדות אבל עושים את כל פעילות קידום המכירות שלהם בחו"ל לאורך השנים ואנחנו נרצה לעשות את זה הרבה יותר כשיגמר המשבר, או כל כלי סיוע אחר – מול משרד הכלכלה, הרשות לעסקים, וכו'.

כמו ששמעתם פה – התחלנו עבודה מאוד גדולה של חברת ייעוץ בין-לאומית שתיתן לנון פה מענה לכל הצרכים, יחד עם כל הנתונים ששמעתם מה WTO שזה ארגון תיירות העולמי, אבל בסוף נדגיש פה – באמת חשוב שהוועדה תקרא למשרד האוצר ולאגף התקציבים פה להעמיד תקציב למשרד התיירות, גדול, כפוף לתוכנית שתוגש אליהם בקרוב, בכדי שאנחנו נסייע לתעשיית התיירות, למלונאים, למארגני התיירות לצלוח את התקופה הקשה שנקלענו אליה.

תודה, אמיר.

אני רוצה לסכם. ראשית, תודה לכל מי שהשתתף בדיון ולקח בו חלק. אני חייב לומר שדווקא בדיון הזה- אולי מפה צריך להוציא גם למשק מסר של תקווה. כל הזמן מספרים לנו על האסון הכלכלי, והאסון הכלכלי – המשק הישראלי יידע להתאושש מהמשבר הזה. אפשר לצאת ממנו. צריך לתת אופק לציבור, אופק לאזרחים, אופק למגזר העסקי והכלכלי. לשמוע כל הזמן רק שאנחנו בפני אסון כלכלי, אסון כלכלי – זו לא תוכנית עבודה. אפשר להגיד שיש כאן משבר כלכלי – זה ברור לכולם כשכל העסקים סגורים, אבל עם תוכניות נכונות ועבודה נכונה יש כאן הזדמנות גדולה.
אני מסכים עם מה שאמר מנכ"ל משרד התיירות שדווקא בענף התיירות, ישראל היא למודת משברים מכל מיני אירועים ביטחוניים כאלה ואחרים, יש לנו את היכולת לצאת מהמשבר הזה מאוד מהר ואולי להיות צעד אחד קדימה לפני כל העולם עד שהם יתעוררו ויבינו איך יוצאים מהמשבר הזה. אבל בשביל זה צריך ממשלה מתפקדת ותוכניות, ותוכניות שכוללות גם תוכנית יציאה מהמשבר. אי אפשר רק להגיד – אנחנו עושים עכשיו רק תוכנית להתמודדות מיידית עם המצב. חלק מההתמודדות המיידית היא שרטוט נתיב היציאה. כל מי שמחובר עכשיו בזום אלינו, כל מי שצופה בוועדה באתר האינטרנט רוצה לדעת מה היא תוכנית היציאה מהמשבר, שברגע שההגבלות יתחילו לרדת איך אנחנו יוצאים מהמשבר, וכן – מה יתנו לענפים, איזו תקווה יתנו לענפים, איזה אופק יתנו להם, שהם יוכלו להיות עם חיים קצת יותר קלים בשנה הקרובה כדי להתאושש מהמשבר הזה.

כדי לעשות את זה חייבים לבזר סמכויות. אני קורא לאגף התקציבים לבזר את הסמכויות שלו לכלל משרדי הממשלה, ובוודאי למשרד התיירות. צריך להעניק תקציב של סדר גודל 700 מיליון שקל – אם אני לוקח את הדרישות ששמענו פה מהשטח וממנכ"ל משרד התיירות – שיועברו למשרד התיירות, כדי שמשרד התיירות יפעל על פי התוכניות שלו. אגף התקציבים לא יכול לנהל את המדינה. צריך לתת למשרדים לפעול. 700 מיליון שקל בהתאם לתוכניות – אני בטוח שמשרד התיירות מספיק מקצועי, מספיק אחראי כדי לדעת איך להוריד את הכסף הזה לשטח לאורך תקופה של סדר גודל של שנה, כולל שיווק, ולתת אופק לעסקים, כולל מתן אלטרנטיבה בעסקים מסוימים בתנאים מסוימים – כן להפוך את החל"ת למענק לעסקים כדי שהם ישמרו את העובדים. לנו חשוב שהעובדים האלה יידעו שיש להם מקום לחזור אליו מייד בגמר המשבר.

אמיר, אני רוצה לפנות אליך פה – תרימו את הכפפה במשרד התיירות, קחו את ענף המסעדנות מתחת לכנפיים שלכם. הענף הזה יתום. אין לו אבא ואין לו אמא, זורקים אותו ממשרד למשרד. זה ענף ענק שמגלגל סכומי עתק, וכמו שהוא נכבה מהר בתקופה הזו – הוא גם הראשון שיידלק מהר. אגב, בדיוק כמו ענף התיירות. ואין תיירות אם אין מסעדות. אף תייר לא יבוא לתל אביב אם אין לו את הסצנה של הברים ושל המסעדות והיכולת לבלות שם. גם באילת יודעים את זה מצוין, גם בטבריה יודעים את זה מצוין. קחו את הענף הזה מתחת לכנפיים שלכם, שימו תוכנית על השולחן. אני חושב שצריך להגדיר אותו כענף שנמצא תחת משרד התיירות.

יש לנו דרישה נוספת לאגף התקציבים. אחד, תעבירו בבקשה את כל התוכנית המקיפה. אתם אומרים שיש כזאת, שהיא מפורטת – תעבירו אותה בבקשה לוועדת הכספים. אנחנו נדאג להפיץ אותה גם לחברי ועדת הכספים וגם לחברי הכנסת. אנחנו מוצפים בפניות של אנשים שלא יודעים מה מהגיע להם ומה לא. לעשות הודעה לעיתונות זה לא הסברה לגבי תוכנית חילוץ. תעשו הסברה לגבי התוכנית הזו. אנחנו מבקשים שהתוכנית תהיה מפולחת לפי ענפים. אנחנו רוצים לדעת מה התוכנית לענף התיירות, ואנחנו גם נרצה לדעת מה התוכניות לענפים הנוספים. אי אפשר לעשות את זה רק ברמה הכוללת אלא באמת גם מה כל ענף מקבל ואיך הוא יוצא מהמשבר.

תודה רבה, הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 11:50