פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-ושלוש

הכנסת



8
ועדת הכספים
30/03/2020


מושב ראשון



פרוטוקול מס' 10
מישיבת ועדת הכספים
יום שני, ה' בניסן התש"ף (30 במרץ 2020), שעה 11:15

סקירת הממונה על שוק ההון ביטוח וחיסכון ד"ר משה ברקת – בהתייחס להתמודדות עם משבר הקורונה

חברי הוועדה: עודד פורר – היו"ר
אורית פרקש הכהן – מ"מ היו"ר
מיכאל מרדכי ביטון
מיקי לוי

סמי אבו שחאדה
קרן ברק
אופיר סופר
מנסור עבאס
מיכל שיר סגמן

ד"ר משה ברקת - הממונה על ההון, רשות שוק ההון ביטוח וחיסכון, משרד האוצר

ד"ר גיא רוטקופף - מנכ"ל איגוד חברות הביטוח

ליאור רוזנפלד - נשיא לשכת סוכני הביטוח בישראל

ליאור הורנצ'יק - מ"מ נשיא לשכת סוכני הביטוח בישראל

ירון גינדי - יועץ מס, נשיא לשכת יועצי המס

איריס שטרק - נשיאת לשכת רואי החשבון בישראל

דן-מאיר שלוש - מנכ"ל קידום ד.ש. השקעות

מיכה אבני - יושב-ראש איגוד חברות האשראי

עקיבא קלימן - יושב-ראש פורום מנהלי הסדרים פנסיוניים

שגית אפיק
שיר שפר להד

טמיר כהן

אירית שלהבת


סקירת הממונה על שוק ההון ביטוח וחיסכון ד"ר משה ברקת – בהתייחס להתמודדות עם משבר הקורונה

אני רוצה לעבור לממונה על שוק ההון, הביטוח והחיסכון. משה ברקת נמצא איתנו על הקו? אנחנו פותחים את הנושא השני על סדר היום: פעילות רשות שוק ההון והביטוח בתגובה להשלכות הקורונה.

משה ברקת, אנחנו נפתח בהצגה שלך. אני מבקש ממך, תנסה לעשות אותה כמה שיותר תמציתית, ואז נפתח את זה לשאלות של חברי הכנסת והאורחים מבחוץ. בבקשה.

תודה רבה. יש לפניכם את המצגת ואני אעבוד עם המצגת.

השקף הראשון נועד לתת לכם דאטה על היקף הפעילות שלנו.

אין טעם לעבור על המצגת. שלחת את המצגת רק עכשיו. נהוג לשלוח לוועדה מצגת יום לפני. אני מציע שפשוט תיקח לך עשר דקות להעביר את כל הדברים. אם אתה רוצה לעבור לפי השקפים שיש מולך זה בסדר. אין טעם לשלוח מצגת דקה אחרי שהתחיל הדיון. תציג את הדברים בלי מצגת.

אני מציג דברים בצורה מסודרת. המצגת שלי מסודרת. אתה לא חייב לעבור. אנחה אתכם בצורה יותר מסודרת עם המצגת, שמציגה בצורה מסודרת מאוד. עבדנו עליה קשה כדי שתראו את כל הצעדים, את כל הזוויות שאנחנו רואים. אני חושב שזו הדרך הטובה ביותר.

הדרך הטובה ביותר היא שמעבירים את זה לוועדה לפני הדיון, לא אחרי שמתחיל הדיון, כך נהוג.

העברנו עותק מעודכן. אני חושב שזה לא הנושא כרגע.

אני רוצה לתת לכם את ההצגה הכי מלאה, שתבינו את כל ההיבטים.

קודם כול לגבי השוק המפוקח. יש לנו היקף נכסים מנוהלים – כ-1.6 טריליון ש"ח, סדר גודל של פחות 10% ממה שהיינו בתחילת המשבר הזה. פרמיות והפקדות של 145 מיליארד ש"ח בכל שנה.

יש לנו כ-23 חברות ביטוח מפוקחות, 73 חברות מנהלות, כ-13,000 סוכנים ויועצים. יש יותר מ-200 נותני שירותי אשראי מורחב, מהם כ-30 גדולים. אלה גופים ללא פיקוח יציבותי כפי שקיים בבנקים וחברות הביטוח. בנוסף יש יותר מ-2,000 נותני שירותים פיננסיים מוסדרים נוספים, רובם הם בהמשך עיסוק ולא גופים מורשים בפיקוח שלנו.

קודם כול לגבי היערכות הרשות להמשך הפעילות שלה בתקופת החירום.

יש לנו גופים מפוקחים שמוחרגים בתקנות שעת חירום, זה חברות ביטוח, חברות מנהלות, נותני שירותים פיננסיים שסדר האשראי שלהם מעל 200 מיליון: זה בעלי רישיון, סוכנים, משווקים ויועצים שהכנסנו אותם עכשיו לתקש"ר.

מה שאנחנו עשינו, קודם כול הכנו תוכנית פעולה לתקופת החירום, ממנה נגזר כוח האדם החיוני שלנו. הכנו את עובדי הרשות. הרשות למעשה ערוכה כולה לעבוד מרחוק. כמובן יש צורך בקישור עם מערכות התשתית שלנו ועם מערכות האוצר, אז כמובן צריך קישור ושיתוף פעולה עם מערכות האוצר. יש לנו גם את המסלקה שעליה אנחנו מפקחים, שהיא אחראית לכל המידע הפנסיוני, ומערכות שהן חשובות וקריטיות לתפעול הביטוח, כמו הר הביטוח.

בנוסף הקמנו מוקד שכרגע ערוך למצב חירום, לפניות ציבור. המוקד הזה עובד. אנחנו לא מקבלים שטף של פניות ציבור כרגע. אנחנו כמובן מזמינים את הציבור לבוא, לשאול על כל בעיה שהוא נתקל בה. יש לנו מוקד. גם המוקד עובד מרחוק. תגברנו אותו גם מבחינת שעות הפעילות, גם מבחינת המשאבים שלו ואנחנו ערוכים לתת שירות לציבור.

בנוסף הקמנו צוותי פעולה ייעודיים המורכבים מכל חטיבות הרשות. אנחנו גם מפקחים ומנטרים מידע באופן שוטף מן הגופים המוסדיים, עולים על בעיות שקיימות – אם זה בתפעול, אם זה בנושאים של השקעות ונושאים של ביטוח – ואנחנו מנסים לפתור אותן במקום.

עשינו שורה של התאמות רגולטוריות, תיכף אסקור. הוצאנו הוראות ותוכניות לשעת חירום, חלקן כמובן מתהוות. עשינו את הסבב הראשון, יש לנו עוד סבב נוסף וגם תוכניות נוספות שנמצאות אצלנו במגרה ואנחנו פועלים כדי להפעיל אותן על פי ההתפתחויות בשטח.

בנוסף פרסמנו שאלות ותשובות ומנגישים מידע חיוני לציבור. אחד הדברים החשובים שאנחנו מקפידים גם אצל החברות הוא הקשר עם הציבור, שהציבור יהיה רגוע, שיקבל את התשובות שלו. זה אחת המטרות החשובות שלנו.

מבחינת הגופים המוסדיים והגופים המפוקחים האחרים, קודם כול הנחינו אותם להפעיל את התוכניות שלהם להמשכיות עסקית ורציפות בחירום. לא פעם ראשונה שהם מתורגלים בזה. שבועיים לפני המשבר עשינו תרגול אחרון מקיף מאוד והגופים יודעים לעבוד. רובם עובדים מרחוק. סדר גודל של 80% יכולים לעבוד מרחוק במצב הקריטי ביותר. כרגע החרגנו אותם והם יכולים לעבוד בתפוקה של 60%, שזה תפוקה שבה עובדים כמעט באופן מלא.

הקפדנו על רציפות תפקודית מלאה של כל תהליכי הליבה, כלומר תשלום קצבאות, משיכות כספים ופדיונות כספים, העברות כספים בין מסלולים, יישוב תביעות. אנחנו לא מוותרים לגופים היום בכל הנושא של יישוב תביעות וגם פניות ציבור וקשר עם הלקוחות.

בקשר עם הלקוחות אנחנו קודם כול דואגים לצמצום סיכון הידבקות ללקוחות ולעובדים, עושים את כל הצעדים שנדרשים לצורך הזה. צמצמנו קבלת קהל ושירותי קבלת קהל ניתנים היום רק בתיאום מראש ועם אמצעי הגנה וחיטוי. יחד עם זה גם שימרנו את היכולת לתת מענה טלפוני אנושי, בדגש על אוכלוסיות שיש להן קשיים בדיגיטל, לכן אנחנו נותנים מענה ודואגים למענה גם לאנשים האלה.

הרחבנו בצורה משמעותית מאוד את מתן השירותים בערוצים הדיגיטליים. תיכף אדבר גם על שירותים נוספים שאנחנו הפעלנו מרחוק, און-ליין, ואנחנו מרחיבים את השירותים האלה אצל הגופים המוסדיים.

לגבי ניהול סיכונים – אנחנו שמים דגש רב על סיכוני סייבר ואבטחת מידע, בנוסף לכל הסיכונים שנובעים מהשקעות.

לא אפנה אתכם לשקפים אבל יש לכם שקף של רמזור אדום, צהוב וירוק. בסך הכול אין לנו שום אדום, כלומר גופים שלא מתפקדים או פונקציות שלא מתפקדות. אין לנו גופים או פונקציות שלא מתפקדים. יש לנו תפקוד חלקי ב-13% מן הגופים לגבי נושא של שמירה על קשר עמיתים ומבוטחים, ועוד 4% תפקוד חלקי במוקד פניות ציבור. מעבר לזה הכול עובד במאה אחוז, גם בתפקוד של קשר עם עמיתים או מוקד פניות ציבור. זה כתוצאה מאנשים חולים, שמחלקות מסוימות הושבתו, אבל אנחנו מחזירים אותם לפעולה, הם נותנים פתרונות מרחוק וכן הלאה.

אחד הדברים החשובים שאנחנו מקפידים עליו הוא המענה השוטף לציבור, והם יכולים לעשות את זה היום גם מרחוק. אותו דבר סוכנויות: סוכנים יודעים לפעול מרחוק ככל שניתן, בוודאי סוכנויות גדולות, וסוכנים קטנים – בתי סוכן של פחות מעשרה אנשים – כיום יכולים לפעול. אם יוחרף הסגר אז אנחנו החלטנו להכניס אותם אל תוך תקנות שעת חירום. חשוב מאוד שגם הסוכנים ימשיכו לתפקד כדי שיהיה מענה לציבור בתביעות, בחידושי ביטוחים וכך הלאה.

אעבור להתאמות רגולטוריות שעשינו ואנסה להיות תמציתי. קודם כול, יציבות תחילה. עוד טרם המשבר – ואני מפנה אתכם לשקף מס' 8 לגבי עדכון משטר כושר הפירעון הכלכלי, ממוצע סולבנסי 2.

כל הנושא של הסולבנסי – זה דיווח שאתה חייב בו.

אני לא מבין. מה עלה עכשיו? אני מבקש להגיב על זה. אני חבר ותיק פה. להכניס סולבנסי?

זה בדיוק מה שאני אומר. כל הנושא של הסולבנסי הוא לא עניין הדיון. זה נושא בפני עצמו.

אני בכל זאת מבקש להגיד כמה מילים, אדוני. הייתי שותף לסולבנסי, אדוני האחראי על רשות שוק ההון. מ-2010 הסולבנסי מתגלגל במסדרונות הממשלה והכנסת, וב-2013 כסגן שר האוצר הייתי מודע וחשוף לזה עוד יותר. ניהלנו דיונים שנמשכו ימים, שעות רבות במשך שנים רבות, מ-2013, שהייתי שותף להם, ובסופו של דבר התקבלה החלטה כדי שחברות הביטוח יעמידו הון. בכך מנענו מהן שהן יוכלו למשוך דיווידנד עד שהן לא יעמידו הון שיהיה ערובה לתשלום לכל מיני קטסטרופות, כדי להבטיח את פיצוים של אזרחים. בחסות הקורונה, אדוני, אתה לא יכול להביא את הסולבנסי פתאום ככה יש מאין אחרי שאני דן בו, אני אישית, שבע שנים, והמדינה דנה בו עשר שנים, והוועדה הזו דנה בו עשר שנים. פתאום באמצע הקורונה – אני לא מבין, אתה רוצה להקטין את ההון שצריכות להעמיד חברות הביטוח ולסכן את האזרחים? אני מגיש הסתייגות, אני לא מוכן שזה יידון כאן.

זה עוד לא הגיע, הוא לא הביא את זה.

צריך להגדיל את הסולבנסי, לא להקטין.

משה, רק רגע, תיכף אתן לך להתייחס. ראשית, הדיון הוא לא על סולבנסי. הנושא של סולבנסי דורש דיון נפרד. לא נאפשר עכשיו דיון על סולבנסי. זה בוודאי לא מגיע בתוך איזשהו דיון שבו אנחנו מנסים למצוא פתרונות מהירים מאוד למצוקות.

קודם כול, מי שהתבטא עכשיו, חבר הכנסת מיקי לוי, אומר דברים שגויים ולא נכונים.

אבל הסולבנסי נסגר פה, עבר מן העולם. לפתוח אותו עכשיו? זה לא מקובל עליי.

הוא יכול גם לעדכן אותו.

עם כל הכבוד, לא מדובר פה על שינוי המשטר לגבי חלוקת דיווידנד, לא מדובר פה על הקטנת הון וכולי. להגיד דברים כאלה שהם לא נכונים ועוד לפני שקוראים את החומרים, זה לא במקום.

מהיום הראשון שנכנסתי אמרתי לגבי הסולבנסי: יש פה משטר ישראלי, איזו המצאה ישראלית. מה שמקובל זה לעשות את המשטרים שפועלים באירופה, כמו בזל, כך צריך לעשות גם בישראל לגבי משטר סולבנסי 2. יש גוף בשם YOPA שבכל אירופה מכין את הסולבנסי. הוא זה שקובע את המשטר. לא כל מיני המצאות ישראליות. אנחנו כתוצאה מכל מיני התאמות ישראליות בעצם מציגים מצב של יציבות שהוא לא נכון, שפוגע בנראוּת של מצב היציבות של החברות. כרגע אני מדבר רק על נושא ההשוואה.

בנוסף, לא הטמענו את הנדבך המרכזי בסולבנסי כפי שמטמיעים בבזל, הנדבך השני של ניהול ההון. זה נדבך שמחויב לבוא. אי אפשר לאמץ סולבנסי בלי שמאמצים את הנדבך הזה. גם לא נצפתה בעבר סביבת ריבית כזאת. כל הדיונים שהיו, אף אחד לא צפה את סביבת הריבית הנמוכה שמעוותת בצורה משמעותית גם תוצאות של דוחות כספיים וגם את מצב הסולבנסי.

כושר הפירעון בישראל נראה שונה לחלוטין מאשר נראה באירופה, וזה דבר שצריך להבהיר אותו. לא יכולים מבטחי המשנה להסתכל עלינו ולחשוב שבישראל יש חברות שהן במצב יציבות פחוּת ממה שהן באמת.

אז צריך לקחת את הדברים האלה באחריות וגם בעת המשבר הזה אנחנו לא הולכים לשנות עבור המשבר. עשינו את זה חודשים ארוכים ורבים לפני המשבר, מהיום הראשון שאני נכנסתי להיות ממונה אני מדבר על הדבר הזה. אז זה לא קורונה. אני אומר לכם רק שהדברים האלה נמצאים בעיצומם, וטוב שכך, מכיוון שצריך להבהיר שהיציבות של חברות הביטוח היא איתנה ואנחנו צריכים גם להראות את זה, לא רק לומר את זה. זה לגבי הסולבנסי.

אני לא מוכן, עד שלא נגמור את הנושא הזה אני לא מסכים.

זה לא הדיון. נגמר.

אני ממשיך הלאה לדברים הבאים. אני עובר לשקף מס' 10: תמיכה וחיזוק שוק ההון והגנה על החוסכים.

קודם כול, אנחנו הסרנו מספר חסמים כאשר אנחנו בוחנים את שוק ההון נכון להיום, קודם כול מתוך ראייה של טובת החוסכים והגנה על תיק ההשקעות שלהם. גם פה אנחנו חייבים לקבל תמונה של יציבות. אנשים צריכים לראות ולשקול בצורה מאוד שכלתנית ומיועצת ככל האפשר לגבי האפשרויות שלהם, מה ההשלכות של משיכת כספים, ויכולות להיות פה תקלות מס. לכן אנחנו צריכים להעמיד בפני הציבור גם את הידע. הם צריכים לפנות לסוכנים ויועצים ולשאול אותם לפני שהם עושים פעולות שאחר כך הם עשויים להצטער עליהן.

בנוסף יש עיוותים או כשלים מסוימים בשוק ההון שאנחנו מתערבים בהם. למשל היה נושא של נזילות בשוק המט"ח, השוק הדולרי בעיקר, מחסור בדולרים שהיה כלל עולמי אבל השפיע כאן בפרט בגלל הפדיונות של קרנות הנאמנות. פעלנו ביחד עם בנק ישראל, ביקשנו ממנו להגדיל את הנזילות לשוק הזה, ובאמת בנק ישראל נענה ובפעולה טובה מאוד הרגענו את כל חששות הנזילות בשוק הדולרי. אלה לא היו כספים גדולים, 15 מיליארד דולר, שבשוק שלנו זה לא מספרים גדולים מדי. ברגע שזה נעשה בעצם אספקת הנזילות אפילו הייתה נמוכה יותר וזה הרגיע את השוק ופתר את הבעיה.

דבר נוסף שנמצא בחשיבה שלנו הוא כל הנושא של האג"חים הקונצרניים. בנק ישראל התערב כמובן באג"ח הממשלתי אבל באג"חים הקונצרניים אני חושב שקודם כול צריך לדאוג שהשוק יסדיר את עצמו. היו פדיונות גדולים של קרנות הנאמנות, כפי שאמרתי, ויש איזשהו ארביטרז' רגולטורי מסוים בין קרנות הנאמנות לבין קופות הגמל בעניין של התניות חודק. שחררנו את זה למשך תקופה של שלושה חודשים. אנחנו כמובן דואגים לכך שתהיה אנליזה כלכלית מקיפה, פיקוח מלא של ועדות ההשקעות, אבל אפשר למעשה לקלוט את ההיצעים מקרנות הנאמנות של אגרות חוב מתקופה של לפני חודק, שלא כוללות את התניות חודק.

סליחה, מה זה התניות חודק? אם אפשר לתת לנו הסבר, בבקשה.

הייתה ועדה בעבר שכללה תנאים מסוימים לרכישת אגרות חוב, שבין היתר נוגעים להתניות פיננסיות, אמות מידה פיננסיות. השימוש של זה הוא לא תמיד אפקטיבי. עדיין כמובן יש אגרות חוב מלפני תקופת חודק, שלמרות שהן לא עומדות בהתניות האלה עדיין מדובר באגרות חוב של חברות טובות ויציבות. כאשר קרנות הנאמנות מוכרות את אגרות החוב האלה למרות שהתשואות שלהן טובות והיחס שבין תשואה וסיכון דורש בעצם לקנות את אגרות החוב האלה על פני אגרות חוב אחרות שממלאות את התניות חודק אבל פרופיל הסיכון והתשואה שלהן הוא נכון, עדיין המוסדיים לא יכולים לקנות את אגרות החוב האלה בגלל אותן התניות חודק שמהוות אלמנט שרירותי ברכישת אגרות החוב.

אנחנו פטרנו מהדבר הזה למשך שלושה חודשים. פטרנו גם מאנליזת חודק, שהיא למעשה פורמט מאוד קבוע ולא גמיש והוא לא תמיד עונה לאנליזה כלכלית מקיפה. בעצם אפשרנו להם לעשות אנליזה כלכלית מקיפה. כמובן שוועדת ההשקעות תהיה שם ותאשר את הדברים. בצורה כזאת אפשר, על ידי המגבלה הזאת, לקלוט היצעים שבאים מקרנות הנאמנות. קרנות הנאמנות לא מחילות עליהם את כללי חודק.

דבר נוסף, הגדלנו החזקה מותרת בסדרות אג"ח, שוב מגבלה שלא אפשרה הגדלה באגרות חוב שהמוסדיים ראו אותן כהזדמנות. איגדנו רכישה של קרנות סל. קרנות הסל בסופו של דבר מספקות עוד נזילות לשוק.

עד כאן זה ללא מעורבות של בנק ישראל.

אנחנו כן חושבים ומייצרים תוכניות נוספות למעורבות בשוק אגרות החוב, בשיתוף פעולה עם בנק ישראל. אני חושב שאפשר יהיה לתת עוד נזילות לשוק הזה ועוד תוכניות שיתמכו בשוק הזה.

בכל זה כמובן אני מדבר רק על פתרון של בעיות נזילות. התוכניות שלנו לא באות לתמוך בבעיות סולבנטיות של חברות. חברות שיש להן קשיי חדלות פירעון זה סיפור אחר.

אתה צריך לדבר אלינו כמו לסטודנטים לכלכלה שנה ג', לא כאל מי שלומד דוקטורט במקרו כלכלה. תסביר לנו מה אתה אומר. סולבנטים – זה נשמע כמו סוקולנטים. תדבר איתנו קצת, תהיה נחמד.

הוותיקים מבינים.

סולבנטיות זה נושא של קשיי כושר פירעון.

מיכאל ביטון, זה לא נושא הדיון. אני מתנצל.

שידברו עברית בוועדה שלך. יש לי שאלה לממונה.

הם ידברו עברית, אבל החזרת אותנו לנושא שהוא לא נושא הדיון ולכן אני רוצה שימשיך. אני רוצה שתוכלו לשאול שאלות.

אני לא מתכוון לדבר על סולבנסי יותר. הוא דיבר על הסולבנטיות – קשיי כושר פירעון של חברות ציבוריות בישראל.

חברות שנמצאות בקשיים פיננסיים כאלה יפתרו את הבעיות מול המשקיעים. אנחנו לא נגענו. פה אנחנו דורשים מן המוסדיים שינהלו את הפוזיציות שלהם מול אותן חברות בשכל, שיקפידו. אנחנו דורשים מוועדות ההשקעות לעשות כימותים יותר רחבים של - - -, שיסתכלו איפה שצריך הסדרים, שינהלו את הדברים בצורה זהירה, שמרנית, שיגיבו ושינהלו את החוב כפי שצריך. אנחנו דורשים מהם בעצם הסתכלות מלאה על החובות הבעייתיים שלהם. איפה שיש חובות שצריך להכניס אותם להשגחה מיוחדת והיכן שצריך לפעול, שהם יהיו עם יד על ההדק ויפעלו היכן שצריך בזמן. אני חושב שהיום התעשייה של הגופים המוסדיים היא בוגרת, מבינה את הכשלים שעברנו בעבר ויודעת לפעול בתחום הזה הרבה יותר טוב מאשר בעבר.

זה לגבי התמיכה וחיזוק של שוק ההון שנדרש גם בימים האלה.

אחר כך אני מדבר על נושא של הקלות והטבות לציבור בנושא חיסכון ופנסיה. כפי שאמרתי, אחד הדברים החשובים לציבור הוא נזילות. חוסכים שרוצים לפרוע את חסכונותיהם מנסים למשוך כספי חיסכון מכיוון שהם נמצאים במצוקת מזומנים. זה עלול לגרום לתקלות מס קשות, מיסוי בגובה 35% או 45%. העדפנו להגדיל את זמינות האשראי לאותם חוסכים. כמובן מי שרוצה למשוך את החיסכון שלו וזה כדאי לו אז אחרי שהוא עשה חשיבה ובדק את הדברים והוא עושה את זה בשכל אז כמובן - - -

מיקי לוי, תרשום את ההערות שלך. אי אפשר שרק אתה תתייחס באמצע. תן לו לסיים.

רשום. זה כסף של האזרחים, אז אתה לא יכול לפטור אותם מהריבית הזאת?

תקבל רשות דיבור בהמשך.

אנחנו פרסנו את החוב לציבור משבע שנים ל-15 שנים וגם מי שיש לו מקור הכנסה קבוע, אם זה קצבה וכולי, אפשר לקבל גם גמישות במתן הלוואות. שוב, צריך לזכור שהמטרה שלנו היא לא לגרום לכך שאנשים ימשכו את הכסף בלי מודעות וייגרם להם נזק כספי בל יתואר, בגובה 35% או 45% מס וגם יְקַבעו הפסדים לתקופה מסוימת שהשוק בירידות שערים. אז צריך לעשות את הדברים, כל אחד יעשה את החשבון שלו. כפי שאמרנו, אנחנו מפנים את הציבור לייעוץ, אבל צריך להימנע מפעולות חפוזות שעשוי להיות נזק בסופן.

אנחנו גם עושים כמה צעדים כדי להאריך את הכיסויים הביטוחיים. קודם כול עובדים בחל"ת, עובדים שהופסקה ההעסקה שלהם, אנחנו מאפשרים להם הארכת הכיסויים מחמישה חודשים, כפי שנמצא היום בתקנות, עד שנה, שהם יוכלו למעשה להיות מכוסים לאובדן כושר עבודה וביטוח חיים.

אמשיך. אפשר לשאול אותי אחר כך שאלות לגבי הכול.

הקלנו גם עם העצמאים, גם לגבי הנושא של בחינה שהם עושים, טיפול בהפקדות, וגם רק כדי להתארגן אפשרנו בעצם לא להטיל עליהם – לא שינינו שום דבר מבחינת העמידה שלהם בחוק, הם צריכים לעמוד בחוק, אבל אם עצמאים ייתקלו בקושי בנושא של הפקדות והתארגנות בתקופה הזאת אז אנחנו בוחנים אולי לא להטיל עליהם ריבית פיגורים לתקופה של שבועיים. עדיין זה נמצא בבחינה. זה בכל מקרה דבר שאנחנו מדברים עליו עם משרד האוצר.

אדוני היושב-ראש, מה זה שבועיים ריבית פיגורים? נו, באמת, זה בדיחה.

מיקי, יהיה לך זמן לדבר.

לאנשים האלה אין כסף כדי ללכת לסופרמרקט, מיליון אזרחים בלי עבודה. שוקלים שבועיים לא להטיל עליהם ריבית פיגורים. נו, באמת.

מדובר רק על הנושא של ההפקדות לטווח ארוך, לא מדובר על משיכת כספים בעניין הזה. מדובר רק על הפקדות של מעסיקים – זה לא קשור לגופים המוסדיים אלא רק לשם הגברה.

אפשרנו הקפאת ביטוחים, להשבית פוליסות ביטוח למשך תקופה שיבחר המבוטח, והוא כמובן ייהנה מהחזר כספי של הקפאת הביטוח הזה. אפשרנו גם חידוש ביטוחים אוטומטיים ללא גבייה. זאת אומרת היום יש אפשרות כזאת עד 21 יום. אנחנו הפעלנו את האפשרות הזאת, הנחינו את החברות והם יכולים לעלות מעל 21 יום.

תעדכן אותנו גם איך פרסמת את הדברים האלה. מי יודע על ההקלות האלה פרט לחברי ועדת הכספים?

כל זה נמצא באתר שלנו ועשינו הפצה במקומות שונים. דאגנו גם להפיץ את זה בתקשורת. אבל באתרים שלנו, גם באתרים של משרד האוצר, אפשר להגיע ולראות את המכלול המלא של ההוראות שלנו.

לחברות הביטוח יש סמסים. שישלח את זה לחברות הביטוח, שזה יהיה להן.

זה לגבי הנושא של ביטוחים.

אני ממשיך. גם חידוש ביטוחים אוטומטי. שימו לב שזה נעשה ללא גבייה. בואו נניח שחוּדש לך הביטוח, עבר חוֹדש וחברת הביטוח לא יצרה אתך קשר. אז קודם כול אתה מכוסה. אם אחר כך לא תרצה להמשיך את הביטוח יש לך אפשרות לא להמשיך את הביטוח. בתקופה הזאת למעשה חברת הביטוח תקלוט אותה על חשבונה, היא לא גובה ממך. כמובן שהכוונה היא לא לתת ביטוחים חינם - - - אבל כאשר אין קשר עם מבוטח המבוטח יכול להרגיש רגוע, יהיה לו כיסוי ביטוחי גם ללא גביית פרמיה. אני מדגיש שזה לגבי ביטוחים מסוימים כרגע. זה לא לגבי ביטוח חובה. בביטוח חובה חייבים לשלם, חייבים לתת פרמיה. מי שעושה דרך ה-פּוּל אז כנראה שיכול להיות פתרון דומה, יש קשר ואז אפשר אולי לעשות חידוש אוטומטי דרך ה-פול, אבל כל מי שעושה דרך חברת הביטוח, אין לנו אפשרות כזאת. זה מגבלה חוקית, זה לא כפוף לחברות עצמן. לגבי ביטוח חובה צריך לשלם את הפרמיה כדי שהביטוח יתחדש. זה דבר שהציבור צריך לשים אליו לב.

הקלנו גם בהגשת תביעות סיעוד ואובדן כושר עבודה. עמדנו על העניין של טיפול בתביעות וגם אם רופא לא יכול להגיע לראות את המבוטח לא הסכמנו שהדברים האלה יידחו. כאשר יש תביעות סיעוד או תביעות אובדן כושר עבודה, לא הסכמנו לחכות בזמן הזה שרופאים יכול להיות שלא יכולים להיות עם המבוטח ולבדוק אותו כפי שצריך. היכן שאפשר אנחנו עושים בדיקה על בסיס מסמכים כדי לא לדחות תביעות סיעוד ואובדן כושר עבודה, כדי להמשיך ולטפל בהן, אז עושים את כל המאמצים. גם רופאים – צריך לומר מילה טובה – מתגייסים ובאים ועושים את הבדיקות, לפעמים תוך סיכון אישי. אנחנו רואים את העסק הזה עובד ותביעות לא נדחות. למעשה אנחנו פועלים פה בשגרה. אני מקווה מאוד שגם אם יוחרף הסגר עדיין נוכל לתת את השירות הזה למבוטחים שצריכים את הכסף לתביעות סיעוד ואובדן כושר עבודה.

גם לעובדים הזרים אנחנו דאגנו והבטחנו נגישות של ביטוח רפואי ללא צורך בביצוע חיתום רפואי. עובדים זרים שפוטרו, הכיסוי שלהם מחזיק 90 ימים. אנחנו אפשרנו להאריך את זה ללא צורך בביצוע חיתום רפואי.

דברים נוספים זה הנגשת שירותים און-ליין, למשל כתב שירות באון-ליין. בעבר אי אפשר היה לשווק בסטנד-אלואן, אז אנחנו מאפשרים כתב שירות באון-ליין וב- - -. לגבי אשפוז ביתי – משרד הבריאות לא רוצה שיהיה קיפוח של המערכת הציבורית.

אם אני מעביר לך בוואטסאפ - - -?

אנחנו לגמרי בנושא הזה. אנחנו קודם כול נדאג שהמערכת הציבורית תקבל את כל מה שצריך. לכן כרגע אנחנו משהים את הדבר הזה. אם נמצא דרך שזה יהיה בנוסף אז זה יהיה בנוסף, אבל כמובן קודם כול שהמערכת הציבורית תפעל כפי שצריך. אנחנו פה הולכים עם משרד הבריאות כדי שיהיה מענה מלא דרך המערכת הציבורית.

לגבי הקלות מסוימות שאנחנו עשינו גם בעולמות הסוכנים והיועצים – אפשרנו קיום שיחת ייעוץ טלפונית חלף חובת פנים אל פנים. אנחנו מאריכים את הזמן לקיום שיחות שירות משבעה ימים ל-21 ימים. הקלנו על הדירקטוריון, למשל על ידי פגישות מרחוק. אלה דברים שיש בהם היגיון. מן הצד השני, כן הקפדנו, כפי שאנחנו מקפידים עם ועדת השקעות עכשיו יותר על נושא של חובות בעייתיים וחברות בקשיים, גם לגבי הדירקטוריון. כל הנושאים שקשורים במשבר ותפקוד ופעולה ומענה מול הלקוחות – שם אנחנו מקפידים יותר, אבל בנושאים פרוצדורליים שוטפים שלמעשה נוגעים לדיווח אלינו וכן הלאה אנחנו קצת מרגיעים בתקופה הזאת. כאשר נחזור לתקופה נורמלית אנחנו כמובן נעשה קטץ'-אפ לכל הדברים האלה. זה לא שאנחנו מחריגים איזו דרישה רגולטורית מהותית, אבל אנחנו נותנים ריווח בזמנים ביחס לפעולות שוטפות כדי לתת דגש על הפעולות הנדרשות עכשיו במשבר.

לגבי נותני אשראי בהיקף משמעותי – הגדרנו אותם חיוניים בתקש"ח ויש לנו גם רעיונות בהמשך לעודד מתן אשראי לעסקים קטנים ובינוניים, אם באמצעות מוסדיים ואם באמצעות אותם גופים נותני אשראי. אפשרנו גם נגישות לשירותי פינטק כאשר פרסמנו הסדרה שעוסקת בחובת זיהוי פנים מול פנים באופן דיגיטלי. זה התאפשר בשיתוף של רשות איסור הלבנת הון.

זה תמצות של הצעדים שעשינו עד עכשיו. אשמח מאוד לכל שאלה שתבוא.

אני מזכיר לחברי הכנסת וגם לך, משה ברקת, הנוהל הוא: אנחנו שומעים ארבע שאלות מארבעה דוברים ואז אתה עונה עליהן במרוכז. כך נעשה כמה סבבים. זה יהיה כל פעם: חבר כנסת, אורח מבחוץ. גם פה אדלג בין החדרים. ראשון הדוברים הוא חבר הכנסת מיקי לוי ואחריו גיא רוטקופף מאיגוד חברות הביטוח.

תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אדוני הממונה על שוק ההון, שלום לך, בוקר טוב.

אני חבר ותיק בוועדת הכספים ולקראת הישיבה הזאת בדקתי כל מיני נושאים. אני חבר ותיק פה ושומר את כל הנושאים שלי בקובץ. פתחתי את הקובץ הבוקר וראיתי שלפני כשלושה חודשים הוועדה הזו הביאה בפניך, שאדם שמגיע לגמלה – אסביר: צריך לטפל בדמי הניהול שלו. זאת אומרת, אדם שמגיע לגמלה אינו יכול לנייד את הגמלה שלו בין הקופות. הוא למעשה לקוח שבוי וקופות הניהול מנצלות את זה ונוגסות בדמי הניהול שלו. למעשה אין לו אפשרות לעבור מקופה לקופה, אין לו שום מנוף. זה נדון לפני שבעה חודשים ואתה הבטחת לטפל בזה. בינתיים האזרחים משלמים דמי ניהול מופקעים. אני מבקש לדעת מה אתה עשית, כי לאזרחים אין שליטה.

השאלה השנייה, בימים טרופים אלה שהפרוטה אינה מצויה בכיסו של האזרח, חלקם פוטרו, חלקם יצאו לחל"ת, אני מבקש לתת אפשרות לאזרח למשוך חלק מכספו מקרן ההשתלמות למרות שהקרן לא הגיעה לפרקה. אני רוצה להסביר למי שצופה בנו ולכם חבריי, זה כסף של האזרח, לא של אף אחד אחר. זה לא יעלה למדינה אגורה שחוקה. אני מדבר על משיכה של עד 60% או 50% מכספי הקרן. לא מעניין את האזרח שכרגע יש ירידה בבורסה. אני מבקש ממך לפטור אותו מקנס המשיכה של קרן ההשתלמות. תחליט: עד 30%, עד 40%, עד 60%. זה כסף של האזרחים. תפטרו אותם מן הקנסות האלה. זה לא יעלה למדינה אגורה שחוקה.

ושאלה אחרונה, אדוני היושב-ראש, בנק ישראל הודיע שירכוש אג"ח בסכום של עד 50 מיליארד שקלים, ובנוסף הוא הודיע שהוא שוקל למשוך גם אג"ח קונצרני, הוא שוקל את זה באופן חיובי. אני מבין שאתה מתנגד. אם תגיד שאתה לא מתנגד – באתי על סיפוקי, אבל אם אתה מתנגד – אשמח לשמוע ממך הסברים.

בהזדמנות זו אני רוצה להודות לך ולאנשי רשות שוק ההון, כל הצוותים המקצועיים, על מה שאתם עושים. תודה רבה.

תודה. גיא רוטקופף ויתר על זכות הדיבור שלו. חבר הכנסת מיכאל ביטון, בבקשה, ואחריו ליאור רוזנפלד מלשכת סוכני הביטוח.

אני רוצה לשאול את הממונה על שוק ההון האם אנחנו לא עושים פה טעות של פגיעה באינטרס האישי בטווח הארוך מול פתרונות בטווח הקצר? אנחנו מקלים על חוסכים שחסכו את הפנסיה שלהם ואת הקרנות שלהם, או גם עצמאים שיש להם קרנות, ואומרים להם: נקל עליכם לפדות את הכספים עכשיו כדי שיהיה לכם תזרים, אבל אנחנו נפגוש את האנשים האלה בעתיד במשבר כלכלי. האם אין לכם סייגים כלשהם? למשל שלא ניתן לפדות את קרן הפנסיה אבל כן, כפי שאומר חברי מיקי לוי, ניתן לפדות קרן השתלמות ללא קנס של מיסוי גבוה בטרם הגיעה למועד הפירעון החוקי שלה. האם בכלל אתם נותנים את הדעת איך לא לפגוע באינטרס של האזרח בטווח הארוך על חשבון הטווח הקצר? בטח שהממשלה תרצה שהאנשים יוציאו חסכונות עכשיו ולא תהיה להם בעיה תזרימית, אבל אנחנו נפגוש פגיעה עתידית באזרחים ובעצמאים הקטנים.

זה לא פנסיה. אין שום בעיה.

תודה. ליאור רוזנפלד, נשיא לשכת סוכני הביטוח, בבקשה.

בוקר טוב חבר הכנסת פורר, בוקר טוב לחברי משה ברקת. אני רוצה, חבר הכנסת פורר, קודם כול להודות לרשות שוק ההון שנענתה לפניות שלנו, לבקשות שלנו ובהחלט מתוך הבנה, וגם אצטרף לחבר הכנסת ביטון שאמר: מי שעומד כרגע כחומה אל מול הרצון של הציבור לפדות ולשבור ולהוציא כספים מקרנות הפנסיה וקרנות ההשתלמות אלה סוכני הביטוח. גם ברשות הבינו את זה ואני מודה.

אני גם מודה לד"ר בקרת שהכיר בסוכני הביטוח כמקצוע חיוני, שיוכלו לעבוד גם בעת חירום, כי אנחנו השכפ"ץ של הציבור, אנחנו הכתובת של הציבור. תודה על זה.

אני רוצה לציין, מעבר לטיוטת ההוראות שהוציאה אתמול רשות השוק ההון, אנחנו עדיין נותרנו עם מספר בעיות. מתייחסים פה רק לציבור השכירים. אנחנו צריכים להתייחס לציבור העצמאים ולתת לעצמאים אופציה לא לשלם במשך שלושה–ארבעה חודשים את הפרמיות לביטוחי הפנסיה ולהשאיר את העצמאים בכיסוי מלא ללא תשלום של מספר חודשים לביטוחי הפנסיה, כדי שהם יוכלו להתנהל נכון. אותו דבר בפוליסות הסיכונים, פוליסות החיים, הבריאות, הסיעוד – לאפשר לציבור להקפיא תשלומים למספר חודשים ולאחר מכן לדלג על אותם תשלומים ולקבל אותם ללא הצהרת בריאות. כלומר לא להחשיב את התקופה הזאת שהם לא שילמו. זה דבר חשוב מאוד.

לגבי השינויים שמתבקשים כרגע – אמר חבר הכנסת מיקי לוי, ובצדק: יש כרגע כמעט מיליון מובטלים. עוד מעט נגיע למספר של מיליון מובטלים. למובטלים האלה אנחנו מבצעים כרגע שינויים, לכאלה שיצאו לחל"ת, לכאלה שרוצים להקטין פרמיה, לכאלה שרוצים לבצע שינויים כאלה ואחרים בקרן הפנסיה שלהם או במוצרים הפנסיוניים האחרים. אני לא יודע אם חברי הוועדה יודעים או מעודכנים: היום כדי לבצע שינוי כזה אנחנו צריכים להחתים את המבוטח על 12 טפסים שונים. יש לנו חובת הנמקה, ובחובת ההנמקה אנחנו צריכים להחתים את המבוטחים על 12 טפסים שונים. היום כשהמבוטחים לא יכולים להגיע למשרדי הסוכנים, כשהסוכנים לא יכולים להגיע אליהם בעקבות סכנת ההידבקות, אנחנו מצפים מרשות שוק ההון שתקל עלינו, סוכני הביטוח, תמזער את הטפסים האלה לטופס אחד בודד שנוכל לשלוח אותו במייל למבוטח, המבוטח יחתום, יסרוק ויחזיר לנו את אותו טופס ולא נסתובב עם ספרייה או עם בית דפוס שלם כדי לבצע את השינויים האלה, לפחות לתקופת הקורונה.

לגבי הביטוחים האלמנטריים – הזכיר ראש רשות שוק ההון שהם לא כוללים ביטוח חובה. יש את הפקודה, את חוק הפלת"ד. אולי חברי הכנסת יוכלו לתת פתרון על ידי הוראת שעה או על ידי חוק זמני, זה כבר נתון בידיכם, שגם ביטוחי החובה יוכלו להיות מחודשים באופן אוטומטי כמו ביטוחי הקסקו, המקיף והצד ג'.

דבר נוסף שד"ר ברקת לא התייחס אליו הוא הביטוחים העסקיים. אין שום אמירה בטיוטות שיצאו אתמול לגבי חידוש אוטומטי של ביטוחי העסקים. היום כשאלפי עסקים סגורים, נעולים – אלה עסקים שעבדו בשיטת הדלת המסתובבת: הכניסו מלאי ומכרו מלאי. הם נותרו כרגע עם מלאי בתוך העסקים, מלאי שנעול שם ולא כל בעלי העסקים יכולים כרגע לחדש את הביטוח. מה הדין לגבי בעלי העסקים בנושא הזה?

עד כאן. אתן לד"ר ברקת לענות.

חברת הכנסת אורית פרקש הכהן ואחרי כן ד"ר משה ברקת.

אם אפשר להוסיף רק עוד הערה אחת.

אנחנו עובדים לפי זכות דיבור. אי אפשר עכשיו. תודה.

משה ברקת, תודה רבה שאתה מפנה לנו את הזמן ומדבר על כל הדברים החשובים שעשית. יש לי אליך שתי שאלות שפחות ראיתי התייחסות אליהן במצגת. זה נוגע לכספי הפנסיה של המבוטחים.

אני חייבת לומר שאני תומכת בעמדה המקצועית שלך, שבעצם אנחנו לא רוצים לעודד אנשים להתרוקן מכספי הפנסיה שלהם בתקופה הזאת ולכן צריך מדיניות מאוזנת, שלא תעודד אנשים לרדת מנכסיהם, או מכסף שהם שומרים לתקופת הזִקנה שלהם. אבל בכל זאת יש לי שאלה.

הרי קרנות הפנסיה שמושקעות כרגע בכל השווקים שקורסים או סובלים מטלטלה מאבדות מערכן, מאבדות את שווי התיקים שלהן, ובהתאם בעצם הציבור הרחב, בטח בקופות הצוברות או בהיבטים אחרים, יקבל בתמורה פנסיה הרבה יותר קטנה בגלל המשבר. הייתי רוצה לשמוע את התפיסה שלך לגבי הכלים שיש לך כראש רשות שוק ההון בנושא הזה. האם יש לך דרך למשל לקבוע כללים להקטין פגיעה בכספי פנסיה? למשל עדכון כללי ההשקעה בהוראות שעה, לגעת בדמי הניהול. איך אתה רואה את הנושא הזה? לגבי זה לא שמעתי תשובה.

מה שאתה הצגת מתיישב עם כל התפיסה שאנחנו רואים מכל הנהגת משרד האוצר, ואתה בתוכם. מקלים על ריביות, דוחים, עושים דברים מן הסוג הזה, אבל לא באמת נוגעים במהות של שמירת ערך הכסף.

האם שקלתם לתת כלי וולונטרי שלכם, מין מוקד שנותן ייעוץ לאנשים עם פנסיות שכרגע הגיע הזמן שלהם לפדות כספים, ולא רק פנסיות, או למשוך כספים? מין מוקד שנותן מידע לאנשים בתחום כזה, שמה שמאפיין אותו הוא שהציבור לא מבין בו הרבה, מוקד שאומר מה קורה לכסף שלהם אם הם מושכים עכשיו, מה קורה לכסף שלהם אם מעדיפים כך או אחרת, מה הכלים, מה האופציות שאתם נתתם להם. אני כמישהי שקצת יותר מבינה לא יודעת מה כל האופציות. אני חושבת שדבר כזה, למרות העומס שהוא יטיל עליכם, יכול לעשות הרבה הרבה טוב בתקופה כזו של חוסר ודאות.

אלה שתי השאלות שלי. תודה רבה.

סליחה, רק אשלים. לגבי השאלה הראשונה, האם יש מקום להגן על כספי הרוכשים בכללי השקעות? זה במיוחד בגלל שאפשר לזהות סוגים מסוימים של חברות שקורסות עכשיו. אז אולי פה להגיד להם: תצאו קצת, תשנו את התמהיל. אני יודעת שהסיטואציה מורכבת. זו השאלה.

תודה. משה ברקת, בהתייחס לשאלה של חבר הכנסת מיקי לוי על קרנות ההשתלמות, האם נתתם את הדעת על האפשרות לקחת הלוואות מן הפנסיות, מן ההפרשות לפנסיה? אפשר להגיד שתוכל לקחת עד 20% ממה שהפרשת לפנסיה כהלוואה, שוב, כדי להזרים מהר כסף לשוק. בבקשה.

אענה על כל שאלה. ראשית, לחבר הכנסת מיקי לוי. קודם כול, תודה על התמיכה שלך ברשות שוק ההון.

לגבי הנושא של ניוד קופות בגמלאות – ראשית, זה נכון, הייתי בוועדת הכספים. הנושא של ניוד פנסיונרים הוא דבר שעלה לוועדת הכספים והוחלט להשהות אותו. הביאה את זה הממונה הקודמת. הוחלט לדחות את הדיון בנושא הזה. הפרידו אותו מנושא ניוד קופות גמל להשקעה. אנחנו החזרנו לוועדת הכספים את הנושא של ניוד קופות גמל להשקעה ואפילו החרפנו את האפשרות של הניוד לחוסכים שיש להם הלוואות. למעשה הגופים השתמשו במתן הלוואות כאיזשהו אמצעי שימור. אמרנו: לא מקובל עלינו. מי שיש לו הלוואה אפשר יהיה לנייד גם את הלוואה לגוף האחר. למעשה יש תקנות שמרחיבות את אפשרויות הניוד.

זכור לי שהייתה ישיבה אתך, שבאמת עדכנת ואמרת שבתוך חמישה ימים תביא את התקנות האלה, אבל למיטב ידיעתי הן לא הגיעו אלינו עד היום. הישיבה הייתה לדעתי כבר לפני שלוש כנסות אבל לנו אין נוסח של תקנות על השולחן שעוסק בעניין הזה כרגע. כי אמרת שזה מונח לפתחה של הוועדה, אז רק נדייק.

שגית, את צודקת, אבל אני רוצה להוסיף עוד תוספת לדיוק הזה: הגשנו את זה ללא מכתב חדש של שר האוצר ולכן בעצם החזרתם לנו. ביקשתם מכתב חדש ואז זה נעצר אצל הייעוץ המשפטי במשרד האוצר. אני מקווה מאוד שבזמן המהיר ביותר נוכל להחזיר את זה ונעלה את זה לוועדת הכספים.

התחייבתי – וכאשר אני מתחייב אני נוהג לעמוד בהתחייבויות שלי – לגבי נושא הניודים. לנו יש תוכנית שאנחנו עובדים גם מול השוק, תוכנית ניוד הרבה יותר רחבה ממה שיש היום, והיא יכולה לכלול ניוד פנסיונרים. אבל צריך להבין את הסיכון הרב שכרוך בניוד פנסיונרים. בקרן פנסיה יש איזשהו הרכב דמוגרפי מסוים, יש הרכב מסוים של אוכלוסיות חזקות וחלשות. זה כל הרעיון בביטוח הדדי, שזה בעצם קרן פנסיה. תארו לכם שנאפשר ניוד במצב כזה שבו למעשה כל הגורמים החזקים ייצאו מקרן הפנסיה ויישארו רק הגורמים החלשים. למעשה זכויות הפנסיה של אותם גורמים שנשארו יישחקו בצורה מאוד דרמטית, ואפילו יכולים ליצור גירעון בקרן הפנסיה. בוודאי שאנחנו לא רוצים את הדבר הזה.

לגבי ניוד גמלאים אנחנו חושבים על פתרונות. כרגע ועדת הכספים אמרה לנו: תחכו עם הדבר הזה, תחזרו בחזרה עם רעיונות. אני אמרתי דבר מפורש מאוד, שאם נצליח לעשות את זה נוריד את תקרת דמי הניהול לפנסיונרים מ-0.5 ל-0.3 או מספר קרוב. אני מתכוון לעמוד במה שאמרתי ואנחנו נראה את זה בזמן הקרוב.

לגבי משיכת כסף מקרן השתלמות למרות שלא הגיעה לפרקה, כלומר קרן השתלמות לא נזילה – קודם כול, קנס משיכה הוא לא קנס שאני מטיל אותו, זה רשות המסים, יש פה מיסוי. אני חושב שיש צדק מדוע ממסים. זה חיסכון לטווח בינוני או לטווח ארוך ואי אפשר תוך כדי המשבר להפוך סדרים שקיימים ולדאוג לנושא החיסכון הפנסיוני. קודם כול, דיבר פה גם חבר הכנסת מיכאל ביטון על הנושא של טווח ארוך מול טווח קצר. צריך לנהל גם את הטווח הקצר וגם את הטווח הארוך. קל מאוד לנהל רק לטווח קצר או רק לטווח ארוך. החוכמה הגדולה היא לאזן בין השניים. אנחנו רוצים לספק פתרונות לאנשים בטווח הקצר, אבל לא לשבור עקרונות של הטווח הארוך כאשר אחר כך אנשים יישארו מול שוקת שבורה.

אנחנו מציעים פה בעצם דבר שימנע את המשיכות, בעיקר המשיכות המוטעות, וזה על ידי מתן הלוואות. אז אנחנו מרחיבים את אפשרות מתן ההלוואות, נותנים לאנשים אפשרות ליהנות מנזילות על חשבון פעילות הפנסיה שלהם.

אבל הנקודה הזאת לא מדויקת.

מי התפרץ לדיון? סליחה, בכל הכבוד, זה לא עובד כך. בפעם הבאה שאתה תתפרץ נצטרך להוריד אותך מן הדיון.

אני רוצה להתייחס גם לנושא של עצמאים בהקשר הזה. אנחנו למעשה עובדים על תיקון תקנות, שבהן מאפשרים לעצמאים – על עצמאים כבר הוסכם, רק לא הותקנו התקנות, הוסכם שהם את חלק מכספי הפנסיה יכולים לקחת כדמי אבטלה. זה יכול לעזור להם בתקופה הזאת.

תפסיקו להגיד את הפיקציה הזו. הפנסיה היא לא דמי אבטלה. אם רוצים לתת להם דמי אבטלה – יהיה פה אחר כך מנכ"ל הביטוח הלאומי – דמי אבטלה נותן הביטוח הלאומי, לא הפנסיה שמישהו הפריש. הפטנט הזה, כאילו הפנסיה הופכת להיות דמי אבטלה, שמעתי את הסיסמה הזאת כשאלי כהן ניסה לחוקק את זה פה בכנסת. התנגדנו לזה. גם כששמו את זה בחוק שמאפשר לגעת בכספי הפנסיה ורצו להכניס שם את הביטוי "חלף דמי אבטלה" – זה לא חלף דמי אבטלה, זה לא במקום זה, לא קשור. אם אתה מאפשר להם לקחת את כספי הפנסיה בתנאים מסוימים כאלה או אחרים זה לא דמי אבטלה.

אוקיי, אז אני יורד מהטרמינולוגיה הזאת כי זה באמת לא התחום שלי. מה שחשוב לי, שעצמאים יכולים - - -

אני לא מכיר את זה שהשכיר שיצא עכשיו לחל"ת ומקבל דמי אבטלה מביטוח לאומי זה יורד לו מכספי הפנסיה, אלא אם כן אתה מכיר מציאות כזאת. לא, זה יורד מכספי ביטוח לאומי. אז תפסיקו להגיד "דמי אבטלה".

אוקיי, אני ארד מן הטרמינולוגיה של דמי אבטלה. הנקודה שחשובה מבחינתי היא שאותו עצמאי יוכל ליהנות מנזילות על חשבון קרן הפנסיה שלו. כמובן שוב יש לזכור שצריך לאזן בין ניהול לטווח הקצר ובין הטווח הארוך. אז עצמאי יכול למשוך גם מקרן הפנסיה שלו לצורך הקיום הזמני, אבל צריך לזכור, לא סתם החלנו חובות פנסיה. אנחנו רוצים בסופו של דבר שלציבור יהיה חיסכון לטווח ארוך.

כך גם לגבי קרנות ההשתלמות. צריך לזכור שהאחוז של ההפרשות לפנסיה בישראל בסך הכול, אם אנחנו משווים אותו, כולל קרנות ההשתלמות, אנחנו במצב טוב ביחס לעולם, אבל אם אנחנו מורידים את ההפרשות של קרנות ההשתלמות מן המשוואה אז אנחנו כבר לא במצב איי-איי-איי. אם אנחנו מתעלמים מקרנות ההשתלמות אז בעצם יכול להיות שצריך לעשות איזשהו מהלך להגדלת ההפרשות לפנסיה. לכן גם צריך להפסיק להתייחס אל קרנות ההשתלמות כאיזשהו כלי השקעה לטווח קצר. קרנות ההשתלמות מהוות היום מרכיב משמעותי מאוד, ואנחנו רואים את זה, אנשים לא מושכים את קרנות ההשתלמות, יותר ויותר משאירים אותן עד לפרישה, ולפעמים עוד יותר. קרנות ההשתלמות הן גם כן מרכיב בחיסכון הבינוני ואפילו ארוך הטווח של האזרח ולכן צריך להיזהר מלפגוע בו גם בראייה כזאת.

צריך לזכור שאחרי שש שנים קרנות ההשתלמות הן נזילות ושם אין קנסות מבחינת המשיכה ברמת הנזילות. כמובן קרנות ההשתלמות נותנות לאזרח עדיין את היכולת ליהנות מהטבות מס בהמשך ההשקעה דרך המסלול הזה.

לגבי בנק ישראל והאג"ח הקונצרני – לגבי תרבות של בנק ישראל, בסופו של דבר זה כספי משלמי המסים כולם. אסור לנו להתערב במקום שאין כשל שוק. לכן אני לא מעוניין שבנק ישראל יתערב במקום שאין כשל שוק. צריך לראות היכן יש בעיה של נזילות, היכן יש מקום שאנחנו יכולים לעודד את השוק – שם צריכה להיות התערבות, וההתערבות צריכה להיות בשכל, מדודה. אנחנו עובדים על תוכנית. יש לנו מתווה שיכול לספק נזילות לעסקים בישראל, לחברות ציבוריות. בנק ישראל יוכל לעזור ולהתערב. דיברתי אתמול עם הנגיד על התוכנית הזאת. יש לו אמירה עקרונית, שהוא מוכן לבחון את הדברים. זו יכולה להיות תוכנית מוצלחת מאוד שתיתן נזילות לעסקים ותעזור לעולמות האג"ח הקונצרני, אבל ההתערבות צריכה להיות קודם כול של השוק. אנחנו צריכים לדאוג שהשוק יתפקד ויסדיר את עצמו, ולהתערב היכן שיש כשל שוק. סתם לזרוק כסף על שוק האג"ח הקונצרני – אני חושב שזה לא מדיניות בריאה ככלל.

לגבי השאלות של חבר הכנסת מיכאל ביטון – התייחסתי לנושא הטווח הארוך והטווח הקצר. אנחנו לא רוצים לעודד משיכת כספים על חשבון הפנסיה ארוכת הטווח, יש לזה השלכות מס, יש לזה השלכות אחרות. צריך לזכור: היינו במשברים. אנחנו פרסמנו לציבור למעשה אפילו דוגמאות מספריות שמראות שמי שנכנס לשוק ערב המשבר של 2008, שהיה משבר קשה עם תשואה שלילית של שנת 2008, אם אני זוכר נכון: סדר גודל של מינוס 16% ויותר, ולמרות זאת אם הוא חסך עד היום אז הוא יכול היה להניב על כספו תשואה של כ-5% ומעלה לשנה, אפילו 5.9% במידה והוא היה מפקיד באופן רציף. אז משברים כאלה באים והולכים, ואם השוק בריא ואם הכלכלה בריאה אז אפשר להתאושש מהם. לכן אני חושב שכל אחד צריך לעשות את החשבון כמובן מבחינת צרכי הנזילות שלו, ובהחלט יכולים אנשים להיות במצוקה, אבל לנסות להשיג מקורות נזילות, לא כאלה שיפגעו בנו אחר כך בטווח הארוך.

ליאור רוזנפלד שאל לגבי ציבור העצמאים – התייחסתי קודם לכלי אחד שנתנו להם.

דבר אחר, לגבי ביטוחים לעסקים – זה פשוט לא נכון. החוזר שאנחנו פרסמנו נוגע גם להקפאת ביטוחים לעסקים עצמאיים. אנחנו בפירוש חשבנו גם על התנאים בעניין הזה ואפשר להפסיק ביטוחים גם לעסקים.

לשבועיים בלבד, לפי מה שראיתי במצגת.

לא לשבועיים בלבד. אנחנו נתנו אפשרות בלתי מוגבלת לעשות השבתה כזו. כן, בהחלט אפשר להשבית לעסקים.

לא דיברנו על השבתה. דיברנו על חידוש אוטומטי, כמו ביטוח רכב לעסקים.

ליאור, דיברת על נושא של הקפאה ואני עונה.

לא נתתי לליאור רשות דיבור.

לגבי הנושא של חובת הנמקה וכולי – אם אפשר היה את כל הטפסים שנדרשים להפוך לטופס בודד הייתי עושה את זה גם בתקופת שגרה, לא רק בתקופת חירום. למרות המצב אנחנו רוצים שהציבור יקבל את השירות שמגיע לו, ואם הוא מנייד מסלול ואם הוא עובר מסלול וכולי צריך לפעול בנאמנות כלפיו וצריך לקיים את כל הדרישות. איפה שאפשר להוריד בירוקרטיה – נוריד, אבל צריך להבין שאנחנו לא רוצים להקל איפה שחשוב לציבור לקבל שירות טוב.

לגבי ההערות של אורית פרקש הכהן – תודה רבה על התמיכה שלך ברשות שוק ההון.

לגבי כלים להקטנת הפגיעה בפנסיה – ראשית, אנחנו מנסים לעודד את שוק ההון היכן שאפשר ולתמוך בו, ובמידה ותסתמן איזו פגיעה באנשים שממש עכשיו או בתוך זמן קצר יחסית צפויים לפרוש והם עשויים להיפגע מהשלכות המשבר הזה אז יש לנו כמה רעיונות. אנחנו עדיין מגבשים אותם. אנחנו לא רוצים להיות לא אחראיים ולהוציא את זה ביוזמתנו. יש גורמים נוספים במשק שמעורבים. אנחנו נגבש תוכניות, כפי שגיבשו במשברים אחרים. אני בטוח שאנחנו ניתן מענה ראוי לציבור בהקשר הזה.

לגבי נושא של יועצים לפנסיה – צריך לזכור שאנחנו כרשות, ראשית, המוקד שלנו פתוח ואנחנו מזמינים אנשים לפנות אל המוקד, אבל אנחנו לא מוסמכים להיות, כרשות רגולטורית אנחנו לא יועצים לפנסיה. מה שאנחנו כן מנסים זה לעודד ייעוץ לפנסיה לאנשים. יש לנו היום תוכנית חדשנית מאוד, בעידודה של הג'וינט. אני מקווה מאוד שנקבל את הכספים דרך תורמים דווקא, אבל אנחנו נייצר פלטפורמה שתאפשר ממשק בין הציבור לבין יועצים פנסיוניים וסוכנים פנסיוניים כדי שיינתן לציבור ייעוץ בחינם, בעיקר לבעלי הכנסות נמוכות. אני מקווה מאוד שנוכל לצאת עם הדבר הזה. כרגע זה בהתהוות, זה תלוי כמובן בתרומות שנקבל, אבל כמובן שאם היינו יכולים היינו נותנים ייעוץ לציבור. אנחנו אישית כרשות שוק ההון, כרגולטורים, לא יכולים לתת את הייעוץ הזה.

תודה רבה.

תודה. נעשה עוד סבב של שואלים. ליאור הורנצ'יק מלשכת סוכני הביטוח, רצית לומר משהו.

תודה רבה, עודד. משה, שלום וברכה. רציתי רק הערה קטנה אחת. אמרת שאתם מרחיבים את מתן ההלוואות לעמיתים למוצרים הפנסיוניים. חשוב לשים דגש, ואנחנו חייבים פה את עזרתך: חלק מחברות הביטוח הוציאו הודעה שהן הפסיקו את מתן ההלוואות בחלק מן המוצרים הפנסיוניים. אנחנו חייבים שתהיה פה התערבות. לא יכולה להיות סיטואציה שכספים של עמיתים, של מבוטחים, כגון במוצר קרן השתלמות, לא ניתנים למשיכה כי יש פה אירוע מס, ופעם שנייה, גם לא ניתן לקבל הלוואה.

לא התייחסת לעניין העצמאים, לעניין ריסק זמני על המוצרים הפנסיוניים של העצמאים.

אלה שני דגשים מהותיים מאוד. תודה רבה.

משה, שלום לך. ברור לכולם שהאי-וודאות מביא הרבה פחד, ואז עם הפחד באות הרבה החלטות לא רציונליות ואנשים דואגים ולא יודעים איך להתנהג. הדברים שהבאת בפנינו חשובים מאוד. אני מצטרף לשאלתו של יושב-ראש הוועדה: האם האנשים יודעים את המידע הזה? האם אתם עובדים להנגיש את המידע הזה גם לאנשים, כדי שהם לא יקבלו החלטות מתוך פחד ובצורה לא רציונלית? זה דבר אחד.

דבר שני, דיברת על עניין השירותים ודיגיטל. לי למשל יש בעיית עיניים וההנגשה הזאת של הדיגיטל בשבילי היא בעייתית מאוד, אני לא יכול לעבוד מול רוב האפליקציות. לאדם כמוני למשל זה לא נותן שירות. אני רוצה לדעת אם יש לכם איזשהו מושג מה אחוז האזרחים במדינה שהשירות של הדיגיטל לא מונגש אליהם? כמה מתוך האוכלוסייה העבודה הזאת מול הדיגיטל ומול האפליקציות לא נגישה אליהם ולא נותנת להם פתרון? השאלה אם יש לנו מושג איזה אחוז הם מהווים. זהו.

שלום, משה. אני נשיא לשכת יועצי המס. אתה דיברת על תקנות לעצמאים. אני רוצה לחדד. חוק פנסיה חובה לעצמאים נחקק ב-2017. אנחנו כבר ב-2020. המתנה הגדולה של החוק הזה הייתה שגם עצמאיים – ואני מסכים בדיוק עם עודד פורר – יוכלו למשוך כספי פיצויים, לא אבטלה, כמו השכירים, על ידי זה שהם יוכלו למשוך שליש מן הכסף שלהם כסכום הוני פטור ממס, מהכסף שהם הפקידו רטרו, כאשר הם סוגרים את העסק שלהם או כאשר הם מגיעים לגיל פרישה. אני מניח שעשרות אלפי עסקים עכשיו יסגרו את העסק שלהם. מה הבעיה? הם לא יכולים לנצל את ההטבה שהמחוקק נתן להם מכיוון שרשות שוק ההון עדיין לא תקננה תקנות. אנחנו ב-2020. ב-2017 נחקק החוק ואין תקנות. מתי יהיו תקנות כדי שהציבור יוכל לנצל את הזכות החוקית שלו?

שאלה טובה.

יש לי עוד דבר קטן להוסיף בעניין הנגשת המידע. האם הדברים שהם מפרסמים יוצאים גם בשפה הערבית? האם יש מישהו שמתרגם את הדברים האלה לשפה הערבית?

תודה. איריס שטרק, נשיאת לשכת רואי החשבון, בבקשה. איריס לא נמצאת איתנו על הקו. איגוד לשכות המסחר – רבים ביקשו לדבר. נתחיל עם עקיבא קלימן, יושב-ראש פורום מנהלי הסדרים פנסיוניים.

בוקר טוב לכולם, שלום עודד ושלום משה.

קודם כול אני רוצה להגיד שאנחנו מקבלים שיתוף פעולה ממש מעולה מרשות שוק ההון. העלינו הרבה נושאים וראינו את התגובה.

רק בקצרה, חברים, אנחנו צריכים לסיים את הדיון בעוד עשר דקות.

יש לי שני דברים להגיד. ראשית, בנושא של האנשים שפורשים היום לפנסיה, לפחות בקרן פנסיה, הם עוברים לאגרות חוב והם לא נשארים בתוכנית הקיימת וזה עלול לגרום לכך שהם יקבלו הפסד. הייתי חושב שהמדינה צריכה להבטיח לאנשים שהם כן ימשיכו להיות בשוק ההון ולהבטיח להם את המינימום של אגרות חוב אם שוק ההון לא יעשה ריבאונד.

זה דוגמה לצעד בקרנות הפנסיה.

תודה. משה ברקת, בבקשה.

לגבי השאלות של ליאור הורנצ'יק – הלוואות לעמיתים: אנחנו גם פועלים כרגע לאיזו תוכנית שמרחיבה את ההלוואות האלה לא רק מן הגופים העמיתים אלא גם מגופי הנוסטרו, לאפשר גם שם, ויכול להיות שזה ינגיש עוד יותר הלוואות לציבור. כרגע יש כמה סוגיות משפטיות. אני מקווה שנוכל להרחיב את זה. שוב, תוך הבטחה שכל ניגודי העניינים האפשריים יטופלו גם כן.

לגבי ריסק זמני לעצמאים – אנחנו בוחנים גם את הנושא הזה. יש לנו כוונה, לכולם למעשה, להבטיח את הכיסויים הביטוחיים.

גם כבוד היושב-ראש וגם ירון גינדי העליתם נקודה נכונה: אותן תקנות לעצמאים לגבי נושא המשיכה. אמרתי: זה דבר שאנחנו מגישים אותו לתיקון ואני מקווה מאוד שנצליח בזמן הקרוב מאוד להעביר את התקנות האלה כתקנות במסגרת שעת חירום או בדרך אחרת. זה דבר חשוב מאוד ונכון ואנחנו כבר פועלים בנושא הזה.

לחבר הכנסת שחאדה – קודם כול לגבי תרגום לערבית: אצלנו במוקד אפשר לקבל שירות בערבית וגם במוקדים של כל החברות. לגבי התרגום של ההוראות שלנו לערבית – אנחנו צריכים לעבוד על זה. עד היום הרשות לא הנגישה בשפה הערבית את כל ההוראות שלה. לצערי גם מה שקיים היום – זה דבר שאנחנו כנראה צריכים לעבוד עליו.

לגבי השאלה האם אנשים יודעים – אנחנו שמים את זה באתרים שלנו, מאפשרים לתת לזה איזו תפוצה, מנסים בתקשורת ליידע אנשים. אנחנו מנסים עוד ועוד ערוצים כדי להנגיש לאנשים את המידע. נצטרך להשתדל יותר, אני מניח.

לגבי שירותים של דיגיטל, און-ליין וכולי – ראשית, אחד הדברים שאנחנו עושים, גם במוקד אצלנו וגם אצל החברות, אנחנו דואגים שיהיה גם שירות במענה טלפוני או בדרך אחרת למי שאין לו אפשרות לדיגיטל. יש הרבה מאוד אנשים מבוגרים שלא מצויים, או עם בעיות מיוחדות כפי שאתה תיארת, ואנחנו מנסים להבטיח שיהיו להם קווים שיופנו לשירות שלהם עם עדיפות. אנחנו עושים את זה במוקד אצלנו, יש חברות שאנחנו מעודדים את זה אצלן. ככלל אנחנו מעודדים, ויש חברות שלוקחות את זה למקום אפילו רחוק יותר. בכל מקרה אנחנו מבטיחים שיהיה מענה גם לאוכלוסייה הזאת ושאפילו תהיה תשומת לב מיוחדת לאוכלוסייה הזאת, כי פעמים רבות אוכלוסייה מבוגרת למשל היא אוכלוסייה שנזקקת יותר וצריכה הסבר מיוחד גם בימים כאלה. אז אנחנו מנסים לעשות את הדבר הזה ולא רק קִדמה ודיגיטל. אנחנו עושים את שני הדברים האחד לצד השני.

אנחנו יודעים מה האחוז של האנשים האלה באוכלוסייה? בדקנו את זה פעם?

מכיוון שקיבלתי פנייה גם מן המשרד לשוויון חברתי, אני מניח שהמשרד הזה אולי יודע קצת יותר. כרגע אין לי נתונים שאני יכול לפרסם. אני יכול לבדוק את זה. גם בלי הנתונים, אני רוצה לעזור לאוכלוסייה הזאת. זאת נקודה טובה, שאולי אנחנו צריכים לראות מה האחוז ובקרה על כמה מהם בעצם מקבלים מענה מלא וכמה עדיין נופלים בין הכיסאות.

(היו"ר אורית פרקש הכהן)

תודה רבה. נעבור לאדם הבא: דן-מאיר שלוש, מנכ"ל קידום ד.ש. השקעות.

(היו"ר עודד פורר)

בקצרה בבקשה.

שלום. אני מנכ"ל ובעלים של חברה שנקראת קידום, שעוסקת כבר 30 שנים בתחום של אשראי חוץ-בנקאי. בניתי את העסק הזה עם תשתית מחשובית וחיתום מתקדם שנתן פתרונות לאנשים שהמערכת הבנקאית הייתה פחות פתוחה אליהם.

דן, בקצרה ובמהרה. אנחנו בסוף הדיון.

זה יהיה קצר מאוד. אנחנו למעשה מממנים רכבים יד שנייה, כולל אוטובוסים ומוניות, זכויות ציבוריות – שזה הרישיון שהמדינה מנפיקה ומוכרת להם, והלוואות כנגד שיעבוד לעסקים על נכסים.

אני רוצה להמחיש לכם את הבעיה שקיימת. הבעיה היא שכרגע המערכת הבנקאית מאפשרת ללקוחות לדחות את התשלומים בהלוואות לשלושה–ארבעה חודשים. אנחנו מנגד קיבלנו מימון מגופים מוסדיים ובנקים ולנו אין את האפשרות כרגע לדחות את התשלומים האלה. נוצר מצב שאנחנו למעשה מממנים הלוואות, המשק סגור ואנחנו נאלצים להמשיך ולפרוע את ההלוואות האלה.

אנחנו חושבים שצריכה להיות ראייה בחתך של כל המדינה, שהמשמעות היא שמקפיאים או דוחים למשל שניים, שלושה, ארבעה חודשים את התשלומים שאנחנו מחויבים בהם, בצו. פתרון כזה הוא גם חתך רוחבי, הוא גם שוויוני והוא גם לא כרוך בבירוקרטיה.

הגופים החוץ-בנקאיים שמהווים תחרות למערכת הבנקאית חשובים לנו מאוד ואנחנו מנסים לראות איך מערבים אותם בתוכניות שונות. כרגע למשל הקרן שאני מניח שדיברתם עליה, אני לא רוצה להכביר מילים, מיועדת למערכת הבנקאית ולא לגופים החוץ-בנקאיים, אבל עמדתי על כך שאם נותנים למשל לכרטיסי אשראי יתנו גם לכל המערכת החוץ-בנקאית. יש להם מקום. אנחנו מחפשים איך לעודד את הפעילות שלהם. גם בימים האלה, צריך לזכור, התחרות חשובה והנגישות לציבור חשובה. לכן לגבי תוכניות קונקרטיות, האנשים שלי משוחחים עם האנשים של האיגוד ואנשים מן התעשייה כדי לראות איך אפשר לסייע ולתמוך בפעילות הזאת.

תודה.

אני רוצה לסכם.

ראשית, משה ברקת, אני רוצה להודות לך על הזמן שהקדשת. אצלך נמצאים לא מעט מן הפתרונות בתוך המשבר הזה.

חשוב להתייחס ושתיתן את דעתך לנושא שעלה פה גם בחלק מן הדיון הקודם, וזה השוק האפור. כתוצאה ממחנק האשראי ומהקפצת הריביות בבנקים ומהעצירה של הצ'קים אנשים, כי אין להם ברירה, רצים לשוק אפור, ושם זה תחילת הסוף, כפי שאנחנו יודעים. אני מדבר על עסקים טובים ובריאים. חוסר הוודאות שהממשלה משדרת לאזרחים, שלא יודעים מה יהיה מחר, גורם לכולם, גם כשיש להם צ'קים לפירעון, לבקש ממך לא לפרוע את הצ'קים. המון בעלי עסקים פונים אליי ואומרים: כל מי שחייב לי כסף אומר לי "על תפרע את הצ'ק עכשיו, אפילו שיש לך צ'ק, חכה איתו עוד חודש, חכה עוד חודשיים כדי שהצ'ק לא יגיע למצב שהוא חוזר" כי אף אחד לא יודע מה יהיה. אתם חייבים לתת על זה את הדעת. אצלך חונה היכולת להזרים כסף למשק באמצעים כאלה ואחרים ולהקל על רבים מאוד.

1) אנחנו מבקשים ממך, נא להורות לחברות הביטוח להוציא סמס ומייל לכל המבוטחים שלהן שמעדכן על ההקלות שאתה הצגת ומנית בפנינו.

2) במקביל אני מבקש לקבל באופן מרוכז דף הקלות שניתן למבוטחים, בין אם זה עצמאים, בעלי עסקים או אזרחים, שיועבר לוועדת הכספים ויפורסם לציבור באתר ועדת הכספים, על מנת שאנשים יידעו מה מגיע להם. אחת הבעיות שאנחנו עדים לה בכל הדיונים שאנחנו מקיימים היא שהציבור לא מכיר מה הממשלה הורתה לעשות, כדי לדרוש את הזכויות, כי כמובן שלא הבנקים ולא חברות הביטוח ולא אחרים נותנים בהתנדבות את הזכויות לאזרחים.

3) בנוסף אנחנו מבקשים לענות לבקשה שהועלתה כאן, לאפשר לעצמאים שלושה חודשים ללא תשלום פרמיה לפנסיה כדי להקל תזרימית על המצב שלהם ועדיין לשמור את הזכויות שלהם. כנ"ל לגבי הפוליסות וגם בבריאות. וגם האפשרות של חידוש הביטוח האוטומטי – אותו חידוש אוטומטי על ביטוחים עסקיים.

4) צמצום טפסים למבוטחים – נכון שאתם לא רוצים לאבד את השליטה ואת הרגולציה אבל אין ברירה, חייבים, גם אם זה יהיה בהוראת שעה, לפחות לתקופה הזאת.

5) לגבי קרנות השתלמות – חייבים לעשות כאן עבודה מול רשות המסים. אני מבין את חוסר הרצון שהר הכסף ילך ויפחת, אז לא חייבים לעשות את זה מאפס, אפשר לקבוע שמי שיש לו קרן השתלמות יוכל לפדות אותה אחרי חמש שנים או אחרי ארבע שנים בלי המיסוי.

6) במקביל יש להקל על מתן ההלוואות ועל מתן האשראי – הסוגיה שהעלה בפנינו ממלא מקום נשיא לשכת סוכני הביטוח בהחלט מטרידה. העובדה שגם כאן, כתוצאה מן הפחד שהממשלה משדרת לשוק, הגופים האלה מפחדים ואז הם נותנים פחות ופחות ומאפשרים פחות ופחות אשראי למשק, דווקא בתקופה שהם המקור שיכול לתת עוד ועוד אשראי. זאת הבקשה. יכול להיות שהפתרון הוא בזה שהממשלה תגיד גם לחברות הביטוח: במידת הצורך אנחנו ניתן את רשת הביטחון לכספי הפנסיות, כפי שמעמידים ערבויות להלוואות, מה שעושים מול הבנקים כרגע, בסכומים שהם מצחיקים מבחינת תקציב המדינה. משרד האוצר יכול לתת את הערבויות גם כאן ולהקטין את הסיכון לכולם. פשוט צריך להזרים כסף לשוק, כסף שייתן ודאות, שיאפשר לאנשים לפרוע צ'קים, שיאפשר לאנשים לשלם את התשלומים שהם חייבים ושהגלגל הזה לא ייתקע.

תודה רבה, משה ברקת.

אני רוצה להגיד לו בשם החדר הריק פה שהוא ממש דוגמה ומופת לסבלנות וייצוג ותשובות.

אמת. אז גם בשם החדר המלא. חבר הכנסת ביטון, אתה מומלץ להצטרף לחדר כאן כי הידלדלה כאן תנועת חברי הכנסת.

מדבר מיכה אבני, יושב-ראש איגוד חברות האשראי. אנחנו נותנים 10 מיליארד שקל אשראי לעסקים בשנה.

תודה רבה. אתה לא יכול להתפרץ לדיון. אנחנו מתחילים את הדיון הבא. נשמח לקבל ממך עמדה. אני מתנצל שלא כולם הספיקו לדבר.

אני חושבת שכדאי שבהמשך, אולי לא עכשיו כי אין עדיין מספיק נתונים, כן נקבל דיווח מן הבנקים כמה צ'קים באמת חוזרים ללקוחות. צריך לראות כמה לקוחות הופכים להיות לקוחות מוגבלים.

נבקש דיון עם המפקחת על הבנקים ועם נגיד בנק ישראל, בדיוק בשביל זה.

מי שלא הצליח לדבר – אני מתנצל. אנחנו כמובן נקיים עוד דיוני מעקב.

מאיר שפיגלר עוד לא עלה לשידור אז עד שהוא יהיה על הקו, מיכה אבני, יושב-ראש איגוד חברות האשראי, אתה יכול כן לדבר בינתיים.

תודה רבה, תודה על ההזדמנות.

איגוד חברות האשראי מייצג את החברות הגדולות החוץ-בנקאיות שמעמידות אשראי לעסקים. החברים שלו מעמידים אשראי לעסקים בהיקף של יותר מ-10 מיליארד שקל בשנה, גלגול של יותר מ-40 מיליארד שקל. עשרות אלפי עסקים קטנים ובינוניים מסתמכים על האשראי הזה. אנחנו נותנים אשראי בטווחי זמן של בין יום לשבוע, הרבה יותר מן הבנקים, הרבה יותר ענייני. זה חוד החנית לאשראי לעסקים קטנים ובינוניים.

במקום להיות איתנו בשיח איך אפשר להרחיב את הדבר הזה, התעשייה נמצאת באתגר של נזילות כי הבנקים והמוסדיים קוראים חזרה לכסף ואנחנו נאלצים להקטין לעסקים הקטנים והבינוניים את האשראי שעומד לרשותם.

המפקח אמר בצדק שמתחילים לבחון נושאים בהקשר הזה. אני רוצה להביא את זה לרמת הוועדה פה, שזה יהיה בשיח שלכם בכלל. בדיונים אחרים התעלמתם מזה לגמרי. פנינו אליכם בכתב והתעלמתם מזה. אנחנו מבקשים להעלות את זה לסדר היום פה בדיון בהמשך, איך מעודדים את התעשייה הזאת כדי להעמיד אשראי לעסקים הקטנים והבינוניים. אנחנו עושים את זה בעשרות מיליארדים, יודעים לעשות את זה הרבה יותר מהר מהבנקים. כפי שדיברתם פה היום, הבנקים קיבלו 3,000 ומשהו בקשות ואישרו 25, וה-25 האלה יצאו אל הפועל בעוד חודשים רבים כי בממוצע בימים כתיקונם לוקח לבנק בין חודש לחצי שנה להעמיד אשראי, ואנחנו עושים את זה בימים ספורים. זה הכלי הכי טוב, הכי יעיל להעמיד אשראי מהיר וענייני לעסקים הקטנים והבינוניים. אנחנו מבקשים להיות חלק מן הדיון.

משה, אתה יכול להגיב? אתה עוד איתנו? לא.

זאת לא הערה למשה ברקת. משה ברקת מטפל בזה במשרד שלו. זו הערה לוועדה שלך, שמשאירה את הנושא הזה בחוץ. זו הערה לדרג המקצועי במשרד האוצר שלא מטפל. במשרד של משה ברקת דווקא מטפלים בנושא הזה והוא צריך את הסיוע שלכם, את הגב שלכם. לשבת עם הבנקים ולנהל שני דיונים כדי לאשר 25 בקשות – זה מה שנעשה בתחום מקביל – זה מגוחך.

תודה. זה יהיה רלוונטי בדיון עם נגיד בנק ישראל והמפקחת על הבנקים.


הישיבה ננעלה בשעה 12:30.