פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-ושלוש

הכנסת



2

29/03/2020


מושב ראשון



פרוטוקול מס' 7
מישיבת ועדת הכספים הזמנית
יום ראשון, ד' בניסן התש"ף (29 במרץ 2020), שעה 10:00

סקירת מנהל רשות המיסים מר ערן יעקב – בהתייחס להתמודדות עם משבר הקורונה

חברי הוועדה: עודד פורר – היו"ר
מיכאל מרדכי ביטון
אחמד טיבי
מיקי לוי
אורית פרקש הכהן

סמי אבו שחאדה
קרן ברק
אחמד טיבי
עופר כסיף
אופיר סופר
מנסור עבאס
אלכס קושניר
שלמה קרעי
מיכל שיר

ערן יעקב - מנהל רשות המיסים, משרד האוצר

איריס שטרק - נשיאת לשכת רואי החשבון בישראל

ד"ר רון תומר - נשיא התאחדות התעשיינים בישראל

רועי כהן - עו"ד, נשיא לה"ב – לשכת ארגוני העצמאים והעסקים בישראל

ירון גינדי - יועץ מס, נשיא לשכת יועצי המס

ישראלה מני - סמנכ"ל אגף כלכלה ומיסים, איגוד לשכות המסחר

יוסי אלישע - יו”ר ועדת מיסים, לשכת עורכי הדין

אייל לב ארי

טמיר כהן

אלון דמלה

סקירת מנהל רשות המיסים מר ערן יעקב – בהתייחס להתמודדות עם משבר הקורונה

חברים, אני מתכבד לפתוח את ישיבת הוועדה הזמנית לענייני כספים. היום יום ראשון, ד' בניסן התש"ף, 29 במרץ 2020. הדיון יתחיל עם סקירת מנהל רשות המיסים. אבל לפני כן, כמובן, הצעות לסדר של חברי הכנסת.

יש לך רשימה, טמיר, לפי הסדר?

לא, רק שלמה קרעי.

רק חבר הכנסת קרעי ביקש?

ואחר כך – אחמד טיבי.

כן, חבר הכנסת קרעי. ואחמד טיבי – אחר כך.

ראש רשות המיסים איתנו בהצעות לסדר?

מחברים אותו ב"זום".

אוקיי, כי זה כבר התחיל.

מחברים אותו ב"זום".

אדוני היושב-ראש, ההצעה לסדר שלי נוגעת לתקופת החירום שבה אנחנו נמצאים עכשיו. אני מקבל פניות מאזרחים שבתקופה הזאת יש כל מיני תאריכים שקשורים ורלוונטיים לרשות המיסים – ואני תכף אתן דוגמה – שבגלל מצב החירום התאריכים האלה בעצם נופלים עליהם בצורה שמקשה מאוד מבחינה כלכלית. לדוגמה, יש את התקנות או את החוק שאדם שרכש דירה שנייה לא משלם מס רכישה אם הוא מוכר את הדירה הראשונה שלו תוך שנה וחצי. זה גם איזשהו תיקון. זה היה שנתיים, ובהוראת שעה זה כרגע שנה וחצי. אזרחים שהתאריך של סוף השנה וחצי נופל להם עכשיו, בחודש הזה, בחודש הבא, בעצם תקועים עם הדירה הראשונה, כי המשק כרגע במיתון. אף אחד כמעט – מכירות של הדירות - - -

נדמה לי שמס שבח זה 24 חודשים ומס רכישה שנה וחצי. צודק.

מס רכישה. דיברתי על מס רכישה. שנה וחצי, נכון.
אז אזרחים שקנו דירה שנייה לפני שנה ושלושה-שנה וארבעה חודשים, כרגע מגיעים וצריכים למכור את הדירה. תכננו למכור את הדירה בכל מקרה עד תום השנה וחצי, ובגלל שהמשק צולל הם לא מצליחים למכור את הדירה.

שאלה חשובה.

מה עוד שהדירות שלהם לא מוכנות.

לא, לא. יכול להיות שהדירות שלהם גם מוכנות גם לא מוכנות.

חלק מהן לא מוכנות. הפסיקו לבנות.

כן. זה לא משנה כל כך. אני טוען שכמו שאנחנו מאריכים הצעות חוק, התוקף שלהן מוארך עד לתום תקופת מצב החירום, כל הנושאים שקשורים לרשות המיסים שהם רלוונטיים לאזרחים שצריכים לשלם, אפילו שומות שצריכים לשלם עכשיו, כשהמצב הכלכלי מאוד קשה – לדחות את זה עד לתום תקופת החירום.

הנקודה ברורה. אני רק שואל את היועץ המשפטי. אם החוק מדבר, אז לרשות המיסים יש את הסמכות בכל זאת להיעתר ולתת פה הארכה?

אנחנו העברנו את החוק הזה בפעם הקודמת לשנה וחצי ול-24 חודשים. ואחרי חמש שנים שהיינו אמורים לבחון את זה, התעקשתי שזה יהפוך את שניהם ל-24 חודשים, כי גם ככה - - -

אבל מה המצב החוקי כרגע?

אפשר בהוראת שעה או באישור של מנהל רשות המיסים לבצע דחייה כמו דחייה במע"מ, מה קרה?

אז זהו. לאור המצב יכול מנהל רשות המיסים להחליט שהוא אכן דוחה לאור הנסיבות את מועד התשלום.

לא, לא את מועד התשלום.

אני יודע. את השנה וחצי לשחלוף.

כן.

יכול בעצם מנהל רשות המיסים לאור הנסיבות, עד שיהיה אולי תיקון חקיקה, כן לתת הקלה מיוזמתו. זו שאלה שאפשר לשאול את מנהל רשות המיסים בהמשך הדיון הזה. היה ולא, יהיה צורך באמת לעשות תיקון חקיקה שיאפשר שחלוף בתקופה אפילו בהוראת שעה לתקופה יותר ארוכה לאור הנסיבות הקיימות.

כן. אני רוצה להוסיף על זה: אני מניח שזה לא הדבר היחיד. אלה פניות שקיבלתי.

כן, כן, ברור.

כן, כן. דיברנו על מע"מ, מקדמות מס הכנסה. דיברנו על תשלומי הארנונה.

אני, אגב, פניתי לרשות המיסים. דיברתי בשיחת ועידה עם כמה גורמים ברשות המיסים בשבוע שעבר, והם אומרים שכרגע הם לא מעוניינים לשנות שום דבר.

מצוין. אחלה. נביא להם חקיקה על הראש. נראה אותם.

בדיוק. בדיוק. זה בדיוק מה שאמרתי להם.

ברור. נקודה טובה.

תודה רבה, אדוני היושב-ראש.

שלמה, תודה.

חבר הכנסת טיבי, ואחריו – חבר הכנסת מיקי לוי.

שהוא ימשיך. אני אחר כך.

אני גם אשמח, היושב-ראש. אני, מיכאל ביטון.

את קולך אני כבר מזהה.

חבר הכנסת מיקי לוי?

כן. אדוני, בהמשך למה שאמר שלמה, אין שום בעיה לדחות את זה בהוראת שעה. ואני חוזר על הדרישה שלי: לא לדחות לחודש מקדמות מס ולא לדחות לחודש מע"מ; ממילא אין גביית מע"מ מהאזרחים – אני מבקש לדחות את זה עד יעבור הזעם. העסקים סגורים. מאיפה אתם רוצים שהם ישלמו? אני מדבר אליך, ערן. מאיפה אתם רוצים שהם ישלמו?

מיקי, אני אחדד, סליחה. אנחנו מדברים – כי אני חושב שכל הוועדה מסכימה איתך – רק על העסקים הסגורים. הרי הסופרים, למשל, שפתוחים בוודאי ימשיכו לשלם.

חד-משמעית. אדוני היושב-ראש, גם בפעם הקודמת שהעליתי את זה ביקשתי רק עסקים סגורים. אפשר להביא תצהיר, הצהרה גם מרואה חשבון גם מעורך דין, מה שהם רוצים, כי אין מאיפה לשלם את הכסף. לא זאת ועוד, אני ביקשתי – ואני יודע שזה לא ברשות המיסים – שכל נושא הארנונות לעסקים סגורים יבוטל. זה אומר: עיריות חזקות, והעסק שלי סגור בעיריית תל אביב – יבוטל, הן יחזיקו מעמד; עיריות חלשות – תצטרך המדינה להכניס את היד לכיס ולשלם ארנונה. מה עוד שהעיריות עצמן לא נותנות שירותים באופן מלא: אין פינוי אשפה, אין גני ילדים, אין בתי ספר. אין שום הגיון.

ברור.

יכול להיות שזה קבוע בחוק. כי, למשל, בתי מגורים יכולים לבקש הקפאה של ארנונה לחצי שנה.

תודה, שלמה.

דקה אחת, אדוני, אני מבקש. מכיוון שערן שומע, אני מקווה, אני חוזר על דרישתי לאחד את שתי שנות המס, כדי שניתן יהיה להעביר הפסדים כספיים – אחרת, לא יהיה להם אופק – לשנה הבאה. לא לשנה הבאה, ל-2021, אלא ל-2022. אחרת, יגידו: אין לי על מה להישאר פתוח, כי אני לא יכול לקזז את ההפסדים שלי.

לא רק שלא יהיה להם אופק – לא יהיה להם איך להיפתח מחדש.

נכון. אם תהיה לו אפשרות לגלגל את ההפסדים שלו לשנתיים קדימה ולאחד את דוחות מס הכנסה, זה ייתן לו אופק. זה חייב להיות במיידי, כדי לתת אופק.

תודה.

עכשיו אני לא רוצה לעבור על כל התלונות שקיבלנו על שאין גישה ואין אפשרות, והתוכנית הזו שהגישו היום בעיתון – כל הלשכות מתנגדות. אני ביקשתי גם בפעמים הקודמות: רשות המיסים – כמו שכשהייתי סגן שר האוצר קיימתי כל שלושה חודשים שולחן עגול – תקיימו איתם שולחן עגול. תשמעו ממקור ראשון. לא כל השכל נמצא בממשלה וברשות המיסים. תפתרו את הבעיות בשטח. אני מתחנן: האוצר, רשות המיסים, תעשו שולחן עגול מול לשכת עורכי הדין, רואי החשבון, יועצי המס ולה"ב. אין אפשרות אחרת לצאת מהפלונטר הזה כל פעם בווידיאו קונפרנס.

תודה, חבר הכנסת לוי. אני רוצה רק לבקש מחברי הכנסת – כי אני שמח שסיעת הליכוד הצטרפה לדיונים, שלא היו בדיונים הקודמים – הדיון ב"זום" והניהול הזה של שני חדרים נפרדים הוא לא פשוט, הוא מורכב לכולם. אנחנו רוצים כן לנהל אותו באיזושהי צורה ברורה גם כדי שהמסרים יעברו לאורחים שלנו וגם כדי שמי שצופה בנו יצליח גם הוא לעקוב אחר זה.

אחד – בניגוד אולי לדיון רגיל שכן מתפרצים לפעמים, תשתדלו לא להתפרץ כי גם לא רואים מי מתפרץ כשהוא מבקש. ובחדר השני אני רואה שחברת הכנסת שיר – את יושבת שם על כיסא היושב-ראש. את תהיה החניכה התורנית בחדר השני, את תנהלי שם, כדי שאנחנו ניתן גם לחבר הכנסת מפה ולחבר הכנסת משם. שני החדרים האלה הם חדר אחד, לצורך העניין, שפשוט מתנהל עם וידיאו.

חבר הכנסת לוי, עוד משפט אחד.

בפעם הקודמת דיברתי על חברות התעופה ואמרתי שאל על לא הגישה תוכנית. אז היא הגישה תוכנית מסודרת לפני כשבועיים-שלושה כפי שהאוצר רוצה. וכדי שלא יקרסו כל שלוש חברות התעופה, אני מבקש מהאוצר, מאגף התקציבים: תפסיקו לגלגל את אל על הצידה ואת שאר חברות התעופה. בבקשה, תשבו איתם.

הערה טובה.

אתם הבטחתם לפני שבועיים לשבת איתם, ואתם לא יושבים.

זה טוב לדיון עם הממונה על התקציבים בשעה 12:00, פחות עם מנהל רשות המיסים, לדעתי.

אה, חשבתי שמרידור יושב. אז אני אחזור על הדברים שלי פעם נוספת.

אנחנו עוברים לחדר השני עכשיו. חבר הכנסת מיכאל ביטון, בבקשה.

אדוני היושב-ראש, באמת טוב לראות את הוועדה עם כל הסיעות. על 95% מהמהלכים של ועדת הכספים אפשר להגיע להסכמות. ביקשתי ממך גם בכתב וגם בוועדות הקודמות, ואני רואה שביום ג' סדר-היום לא סגור, ואני חושב שהוועדה שלנו צריכה גם להביא רעיונות ופתרונות.

אז אני מבקש ביום ג', אם תסכים, להעלות שלושה נושאים. אחד – המודל שאנחנו רוצים לקדם: מתן שכר, שיפוי שכר למעסיק במקום אבטלה, כך שיישמרו הזכויות התעסוקתיות וההון האנושי בארגון. יש עסקים וארגונים שרוצים את הפתרון הזה לחצי השנה הקרובה. שכר, שיפוי שכר במקום אבטלה.

הדבר השני – דיון עומק על המגזר השלישי והעמותות. אנחנו חייבים לעזור לעסקים החלשים. חייבים לעזור לרשויות שקורסות. אבל המגזר השלישי והעמותות הם מאות אלפי המתנדבים שמחלקים אוכל עכשיו, בשעות אלה, לבתים ועושים למידה ואין-סוף יזמות, וצריך לעזור להם. דיון שלך, בהובלתך, על המגזר השלישי והעמותות והמסלול שדובר עליו שיסייע להם באופן ייחודי.

הדבר השלישי – מודל שהביאנו עם סמנכ"ל גוגל ואנשי עסקים אחרים לעידוד עסקים לעבור למשלוחים באון-ליין. יש עסקים גדולים במשק של הסעדה, ביגוד ואחרים שלא נכנסו לאון-ליין ולא נכנסו למשלוחים, ואנחנו בהשקעה קטנה של הדרכה ושיפוי יכולים להכניס אותם למשק, וכך להקטין את הנזק הכלכלי. שלושת הנושאים האלה חשובים עבורי, לדעתי, חשובים מאוד למדינה. ואשמח אם תקדיש להם זמן ביום שלישי.

אני כבר מעדכן. יצא עוד עדכון לסדר-היום. אנחנו נקיים מחר דיון עם מנכ"ל הביטוח הלאומי בשעה 12:00. ואני עוד לא יודע להגיד מתי בסדר-היום מחר, אבל גם יהיה עדכון של החשב הכללי, שהוא צריך לעדכן אותנו אחרי הדיון שקיימנו פה בשבוע שעבר. והוא צריך לחזור אלינו גם עם הקרן למפעלים מעל 400 מיליון, גם בנושא של התמיכה בעמותות ובארגוני מגזר שלישי באותו הקשר על אותה קרן והנושאים שהעלית. ובוודאי הנושא שדיברת עליו לגבי חלף דמי אבטלה והנושא של קידום העסקה –בהחלט זה נושא לדיון עם מנכ"ל הביטוח הלאומי.

חברת הכנסת אורית פרקש, בבקשה.

עודד, גם אני רוצה, בבקשה.

כן.

בוקר טוב. תודה רבה.

שתי נקודות אני רוצה להעלות. אחת – אני מבקשת שאנחנו, כמובן, נברר את הדברים האלה מול ראש רשות המיסים. המוקד של נושא העסקים הקטנים במשבר הזה מצוי רובו ככולו אצל ראש רשות המיסים, אבל אדוני יושב-ראש הוועדה, אני בכל זאת סבורה שנושא העסקים הקטנים דורש דיון ספציפי, חתך עומק של הסוגיה עצמה. אנחנו מתבשרים חדשות לבקרים על עוד תוכנית ועוד תוכנית, ורק בליל אחד הימים האחרונים הבנו שראש הממשלה שוב עשה תוכנית כדי שוב לעדכן את התוכנית לעסקים הקטנים. אני חושבת שהדיון היום עם ראש רשות המיסים מאוד חשוב יהיה כדי לתת לנו תשובות. אבל אנחנו כן צריכים לעשות בעניין הזה דיון ממוקד של הנושאים.

ואני ארצה, כמובן, לדעת האם מעבירים כאן תוכנית שגם תיתן – האמת, בהמשך למה שמיכאל אמר – לא רק דחיות מס, אלא גם תיתן תמריצים למעסיקים להשאיר אנשים במעגל העבודה.

הינה, ערן יעקב הצטרף אלינו, לדיון.

כן. וגם תיתן את המענה לארנונות, לדחיות המיסים, מעטפת כוללת, כי האנשים האלה קוראים בעיתונים על הרבה תוכניות.

ברור.

וצריך להדגיש שעד לרגע הזה גם מענק אפילו של ה-6,000 – קשה לצלוח אותו.

תודה.

נושא שני שחשוב לי מאוד – אם אתה מתכנן את השבוע הזה, לזמן לכאן או את המפקח על הבנקים או את נגיד בנק ישראל. תראה, בימים הקרובים הבנקים במדינת ישראל צפויים לעדכן את הריבית. יושב-ראש הוועדה, הבנקים במדינת ישראל עומדים לעדכן את הריבית. ב-31 במרץ הבנקים במדינת ישראל עומדים לעדכן את כל הריבית שבה הם מחייבים בהלוואות וכו' וכו'.

הם כבר עדכנו. הם כבר העלו את הריביות על המשכנתאות.

בדיוק. אני מבקשת דיון ספציפי בנושא הזה. חשוב לי לומר שהבנקים כרגע הם הגופים החזקים ביותר שיש במשבר הזה. הם מחזיקים טריליונים של חסכונות, של פיקדונות של כל הציבור. לא יעלה על הדעת שבתקופה כזאת יעלו ריביות לציבור. יציבותם לא מוטלת בספק. ולא ייתכן שהממשלה תיתן ערבויות במיליארדי שקלים והדבר הזה לא יבוא לידי ביטוי בריסון של הריבית בתקופה כזאת.

תודה.

אי-אפשר גם לקבל כסף וגם להעלות את הריבית לאנשים.

אדוני היושב-ראש, אני שלחתי לך מכתב.

תודה.

לא, לא. אני אמרתי משהו בתחילת הדברים. אני רוצה שכל חברי הכנסת יצליחו לדבר. רשמתי אותך.

ערן, קודם כול, בוקר טוב. אני שמח שהצטרפת אלינו. אנחנו, כמובן, לא שומעים אותך. אתה שומע אותנו, אני רואה, נכון? יופי. אנחנו נתקן את התקלה תוך כדי שחברי הכנסת עושים את ההצעות לסדר. אני אשמח גם אם תתייחס בדבריך לחלק מהדברים שהם אומרים.

מיכל, מי הדובר הבא בחדר השני?

עופר.

חבר הכנסת עופר כסיף.

כן, ממש בקצרה. אני רוצה גם לבקש מיושב-ראש הוועדה להעלות בהקדם לסדר-היום דיון בנושא של הפיקדון של מבקשי המקלט. אנחנו מדברים על קרוב ל-170 מיליון שקלים שנצברו בפיקדון. כידוע לנו, מבקשי המקלט, שלא עובדים היום, כמובן, ברובם המכריע, לא זכאים לדמי אבטלה ולא לפיצויי פיטורים, אלא אם כן הם עוזבים את הארץ, מה שכרגע הם לא יכולים גם לעשות, גם אם אנחנו היינו רוצים שזה יקרה, בלי להיכנס כרגע לנושא הזה.

לכן, אני מבקש לדון בשחרור כספי הפיקדון לטובת מבקשי המקלט. תודה.

תודה.

חבר הכנסת אבו שחאדה, בקשה.

אנחנו הזכרנו קבוצות חשובות כשמחלקים את המשק לכל מיני קבוצות. לדעתי, יש עוד קבוצה מאוד, עודד – האנשים שפתחו עסקים בשנה וחצי-שנתיים האחרונות, אלה שעדיין לא הגישו דוחות. אין כל כך הרבה מספרים ברורים לגביהם, לגבי הנחות שיגיעו אליהם, מה הצפי שלהם לרווחים וכו'.

לדעתי, אנחנו צריכים לחשוב על חבילה שמתאימה לאנשים שכבר עשו יוזמה מאוד חשובה וכבר נכנסו להשקעות והשקיעו את מה שיש להם ויש להם הלוואות וכו', או שיש להם עסקים כבר חודש, חודשיים, שלושה חודשים, או שפתחו בדיוק עם הקורונה. אנחנו צריכים לתת איזושהי חשיבה ספציפית לאנשים האלה, לעסקים החדשים, כדי שיהיו גם תקנות כלשהן וזכויות ברורות בחוק, בתקנות איך להתייחס לקבוצה הזאת ספציפית. אז אנחנו צריכים לתת לזה קצת זמן, לחשוב על העסקים שנפתחו בשנה וחצי-שנה האחרונה, לדעתי.

תודה.

בחדר השני, מיכל, יש עוד חברי כנסת שביקשו?

כרגע, אני מבינה שלא.

לדבר עם ערן או בכלל?

לדבר.

לא, זה כבר עם ערן?

חבר הכנסת אחמד טיבי, בבקשה.

תודה רבה, אדוני. בוקר טוב, ערן. תודה שאתה כאן.

אני אשוב על נושאים שכבר דנו בהם – אני מנצל את העובדה שמנהל רשות המיסים נמצא כאן – ביטול ארנונה, עסקים קטנים, עסקים קטנים שפתחו לאחרונה, בשנה האחרונה. כל התשלומים של המס – יש מקום לדחות אותם עד לסיום המשבר הזה. אנשים קורסים, אין הכנסה גם לשכירים גם לעסקים קטנים גם לכלל הציבור.

לכן השאלה היא למה יש רושם שישראל מוציאה פחות מהכיס בהשוואה למדינות אחרות, למשל, ארצות הברית, מדינות סקנדינביה, צרפת, גרמניה פר אזרח. ומדינת ישראל היא מדינה עשירה, וזה הזמן שהיא צריכה לעמוד לצד האזרח ולצד הקולקטיב והחברה; לעמוד לצידם כדי למנוע קריסה כלכלית גם של האזרח גם של המשפחה הגרעינית גם של החברה באופן כללי. תודה רבה.

תודה, חברים.

עודד, סליחה.

כן?

גם אלכס קושניר.

חבר הכנסת קושניר, בבקשה.

כבוד היושב-ראש, בוקר טוב.

אחד – בנוגע לעולים החדשים, נושא של דמי אבטלה או חלק מדמי האבטלה. נכון להיום, הכלכלנים אומרים שצריך חצי שנה של ותק בעבודה כדי להיות זכאי לדמי האבטלה. יש הרבה מאוד עולים חדשים שהגיעו לארץ לאחרונה ואין להם את היכולת או לא הייתה להם את היכולת לצבור שישה חודשים של ותק, והם כרגע נמצאים ממש מול שוקת שבורה ללא שום יכולת ושום מקור הכנסה. אני פניתי במכתב רלוונטי לשר גלנט, שר העלייה והקליטה, עוד בשבוע שעבר, ביום שלישי, אך טרם קיבלתי תשובה. זה דבר אחד.

דבר נוסף – אני פניתי אליך במכתב ואני יודע שאתה מתכוון לקיים דיון על הנושא – זה כל מה שקשור לאותם עובדים שעובדים בחברות כוח אדם וקבלני השירות. הרי המצב היום הוא שבעצם גם חברות כוח אדם וגם קבלני השירות מהווים את אחד הגורמים המרכזיים לגיוס כוח אדם עבור התעשייה והמפעלים. והמצב שהחברות האלה נקלעו אליו היום הוא כזה שהרבה מהן נמצאות על סף קריסה.

ולמה זה חשוב להזכיר? זה חשוב להזכיר, כי במידה שאנחנו נצא מהמשבר או כשאנחנו נצא מהמשבר, אנחנו נמצא תעשייה ללא יכולת גיוס של כוח אדם, וזה, כמובן, לא יסייע ליציאה מהמשבר. לכן חשוב לחשוב איך אנחנו תומכים באותן חברות וגם באותם העובדים, עובדי הקבלן.

תודה. בעניין המכתב שהפנית אליי, כמובן, שהוא הועבר לשר הכלכלה. וכמו שאמרתי גם קודם, גם נושא של העולים החדשים בהחלט יעלה לדיון שיתקיים מחר עם מנכ"ל הביטוח הלאומי.
ערן, אתה איתנו? ערן יעקב?

שומעים. חוץ ממך. יש בעיה אצלכם.

לא, עכשיו אנחנו גם שומעים אותך. ברוך השם, הצלחנו.

ערן, שמעת את השאלות?

כן. הוא שמע.

מדינת ישראל הצליחה להתגבר לא רק על שליחת לוויין לחלל, אלא גם לחבר את מנהל רשות המיסים, כך שישמע את ועדת הכספים.

אדוני היושב-ראש, אולי תציג בפניו את הנושאים שהעלינו.

עלו כאן כמה דברים עוד לפני הצטרפת אלינו לשידור. אז רק בפתח הדברים אני רוצה להודות לך - - -

רגע, אבל, עודד, גם פה יש לנו דברים לערן.

סליחה, זה היה הסבב הזה. הוא ייתן סקירה, ואחר כך עוד יהיה זמן לשאלות גם של חברי הכנסת משני החדרים, כמובן.

אני רק רוצה לומר עוד כמה דברים, ערן. ראשית, שמענו אתמול את הודעת השר כחלון על כך שאנחנו הולכים לכיוון של אסון כלכלי. אז אני חייב לומר – לא לך, אלא אולי דרכך גם אליו – אני הייתי מצפה לשמוע מה הממשלה עושה כדי שלא יהיה אסון כלכלי. זה ששר האוצר מספר לאזרחים שהולכים לאסון כלכלי זה לא הפתרון. זו אחת הבעיות – זריעת הפניקה, במקום שאתם תפגינו שגם במצב הזה, גם במצב הכלכלי המורכב הזה, הממשלה יודעת איך לנהל את זה כדי שלא יהיה אסון כלכלי, כדי שהעסקים יישארו חיים עם הראש מעל המים וישרדו.

אני יודע שאתה עוסק בזה הרבה. זאת מטרת הדיון הזה. היא לא בשביל לשמוע כל מיני סיפורים, אגב. אתה היית אמנם שותף לדיון שהיה לנו עם מנכ"ל האוצר. הוועדה – אתם לא הייתם שותפים לסיכום – לא הייתה מרוצה בלשון המעטה מהסיכום של הדיון שהיה שם. זה הצביע על חוסר בהירות, נגיד בלשון המעטה, כלפי האזרחים. ראש הממשלה אמר לפני שבוע שתוך יומיים הוא מפרסם תוכנית כלכלית. אנחנו עדיין מחכים לאותה תוכנית כלכלית. אז לפחות בצד של המיסים ובמה שתלוי בך, אני אשמח אם תתייחס.

אני כן רוצה להוסיף לנושאים שעלו כאן עוד שלושה נושאים שהעלו קודם חברי הכנסת וחשוב שתתייחס אליהם בדברים שלך. אחד – העלה חבר הכנסת קרעי את הנושא של הוראת השעה על מס רכישה, מס שבח. העובדה שאנשים שהפטור שלהם מסתיים ממש בימים אלו בעצם נפגעים ביכולת שלהם לממש אותו, כי אי-אפשר למכור דירות עכשיו, כי כל השוק עומד. אנא לבצע איזושהי ארכה של הפטורים האלה לפחות לתקופה הזו. זה אחד.

שניים – הערה שאמר גם חבר הכנסת לוי וגם אני אמרתי אותה בדיונים הקודמים – דחיית המיסים בכמה ימים או דחיית תשלומי המע"מ לעסק שהוא סגור, שאין לו תזרים מזומנים, היא אפילו לא פלסטר. צריך לדחות את התשלום הזה עד יעבור הזעם. לא לכולם, כמובן. חשוב להדגיש את הזה. לעסק שפתוח ועובד עכשיו, ועובד ב-Capacity, ויש לו תזרים מזומנים, אין שום סיבה לדחות, אלא לעסק שניתן לו צו סגירה והוא כבר עומד סגור שבועות ארוכים, אין לו תזרים מזומנים כדי לשלם את המע"מ ואת שאר הדברים.

הדבר השלישי – בעיניי, זה דבר מאוד חשוב, שמצביע על איך צריך לראות את המשבר הזה – זה איחוד שנות המס 2020 ו-2021.

2022. באופן אוטומטי זה 2021.

סליחה, 2022.

בסוף צריך לראות את המשבר הזה כמשבר שהיציאה ממנו תהיה לאורך זמן, וצריך לייצר תוכנית רב-שנתית גם במגוון הפתרונות. עסק צריך שתהיה לו ודאות לשנתיים-שלוש קדימה ככל שהוא יכול.

ערן, ומכאן אני מעביר את המיקרופון אליך.

סליחה, הערה. החסרתי נקודה, אדוני היושב-ראש. לא הזכרתי הפעם והזכרתי קודם את ביטול קנסות, פריסת תשלומים, לעצור עיקולים.

ברור.

וכמובן תשלומי מע"מ וביטוח לאומי.

הכול.

תודה.

כן, קח הכול.

ערן, בבקשה.

אז, קודם כול, שלום, בוקר טוב. אני שמח באמת להיות בוועדה בראשותך. מבחינתי, זו הפעם הראשונה שאני מדבר בוועדה שאתה היושב-ראש שלה. אז באמת, שלום, בוקר טוב.

אני אנסה באמת לענות על השאלות באופן מסודר. אבל לפני זה אני רוצה להגיד כמה מילים, שתדעו גם מה קורה ברשות המיסים. לרשות המיסים יש לא מעט אתגרים בתקופה הזו. אתגר אחד באמת זה האתגר הלאומי, כמו שאתם מבינים, לאפשר המשכיות עסקית למשק הישראלי, וזה באמת חלק ממה שהעליתם, תכף אני אתייחס בדיוק לעניין הזה. והצד השני הוא שלרשות המיסים, כגוף מאוד גדול, יש גם אחריות פנימה לתוכה. זה גוף של 6,700 איש. זה גוף שגם לו יש אחריות גדולה בלתת שירות. אנחנו נותנים שירות לאזרח בהרבה מאוד שירותים. ובממשקים האלה אנחנו עושים באמת, הייתי אומר, לילות כימים על מנת לאפשר לאזרח לקבל שירות טוב. אנחנו בראש ובראשונה משרתי ציבור ואנחנו משקיעים המון כדי לתת את המענה לציבור בימים אלה. ועשינו לא מעט מהלכים, ותכף אני גם אפרט אותם ככל שתרשו לי ותרצו, כמובן, לשמוע.

עניין התוכנית של השר לגבי החוסן, מה שהזכרת, אדוני היושב-ראש – אז אכן באמת בעניין הזה, משרד האוצר, אני אומר לכם, יום-יום יושב, לצערי, גם בסופי שבוע, כדי לתת מענה ולראות איך אנחנו מתמודדים עם התופעה הלא פשוטה הזאת. אתם יודעים, הנגיף הזה לא ממש שואל אותנו מתי לבוא, מתי ללכת. ויחד עם זאת, אנחנו צריכים לאפשר המשכיות עסקית גם למשק הישראלי. כלומר, בסוף תזכרו שהמיסים מאפשרים לכולנו לקנות ציוד, להחזיק את משרד הבריאות, משרדים אחרים. כל זה מתאפשר באמצעות המיסים. צריך לזכור, לצד זה שאפשר לגייס, וגם שם יש גבול עד כמה אפשר לעשות את זה. אז גם המשמעות הזו, בין הצורך שלנו, שאנחנו מרגישים שיש לנו צורך מאוד חשוב בעולם האוצרי לאזן בין הצורך לאפשר למשק להמשיך לעבוד, את המשכיות העסקית, לצד זה שאנחנו צריכים לאפשר הכנסות מצד השני. זה אומר: מצד אחד, להתמודד עם אותו נגיף, עם התופעה העולמית שחובקת גם את מדינת ישראל, לצד הצורך שלנו לאזן את היכולת שלנו בהמשכיות העסקית גם של המשק הישראלי לאורך זמן. אחד הדברים המאוד ברורים הוא שהנגיף לא שואל אותנו מתי לבוא, מתי ללכת. כלומר, חוסר הוודאות הוא גדול.

זה אחד מהדברים שמעיקים מאוד על הסקטור העסקי, ואת זה אנחנו יודעים. לכן אנחנו, עם רגישות מאוד גדולה, מנסים להתמודד עם כל הסקטור העסקי. זה אומר עם העסקים הקטנים והבינוניים, וגם עם העסקים הגדולים, כמובן, כדי לאפשר להם באמת, ככל שניתן, בצורה מאוד טובה, להתמודד. אבל צריך לזכור שכולנו פה משלמים מחיר. צריך ערבות הדדית מאוד מאוד מאוד משמעותית כדי לצלוח את הדבר הזה, שאנחנו באמת לא יודעים מתי הוא יסתיים. ולכן צריך לזכור שהוא התחיל בסך הכול באמצע מרץ ואנחנו לא ממש יודעים מתי הוא יסתיים. ולכן צריך, גם כשאנחנו מנהלים מדיניות, לנהל אותה כך שאנחנו יודעים שזה עוד יכול להימשך הרבה מאוד זמן.

עכשיו אני רוצה להתייחס לשאלות שהועלו. אז אולי להגיד מילה על התוכנית. גם זה נשאל. אנחנו נביא בקרוב תוכנית, שכמובן צריך לאשר אותה קודם בממשלה, כי זה הנוהל, לפני שמביאים אותה לוועדה. היא צריכה לעבור קודם את ראש הממשלה, היא תוצג לראש הממשלה. לאחר מכן, מן הסתם, גם תובא לוועדת הכנסת, לוועדת הכספים.

התוכנית הזאת תישען, הייתי אומר, על שלוש רגליים: אחת – הצורך שלנו לאפשר רשת ביטחון סוציאלית לציבור ולעסקים; הרגל השנייה, הלא פחות משמעותית, היא המשכיות העסקית לעסקים הקטנים והבינוניים; והרגל השלישית היא תוכנית יציאה, זו אסטרטגיית יציאה להמשך, כדי לראות איך אנחנו מאיצים את הצמיחה, כי בסוף אנחנו נצטרך לצאת מהמשבר הזה ולייצר האצת צמיחה כדי לאפשר המשכיות ולצאת כמה שיותר מהר מהמשבר שמדינת ישראל חווה יחד עם כל, הייתי אומר, העולם.

אני עכשיו, ברשותכם, אתייחס למה שנאמר. אבל לפני זה אמר אחמד טיבי – אני אתחיל דווקא מהשאלה האחרונה – שהוא רוצה ביטולים ועיקולים והקלות. אז אני רוצה להגיד כמה דברים שרשות המיסים כבר עשתה, ולא מעט עשתה ביחד עם האוצר, מדחיית מע"מ חד-החודשי – ונכון שחד-חודשי נדחה ל-26 במרץ, ואנחנו כבר עברנו את התאריך הזה, ואני מניח שמרבית החברות העבירו תשלומי המע"מ ככל שהיו. צריך לזכור שבעולם המיסים, לחלק מהמיסים יש מייצב אוטומטי. מה המשמעות של מייצב אוטומטי? שחלק גדול מהמיסים הם תלויי מחזור, הם תלוי רווחים, הם תלויים בהרבה דברים של העסק, לפעמים ב-Leg כזה ואחר של זמנים. אבל לחלק גדול מההתנהלות המיסוי, כמו ההתנהלות הסוציאלית של דמי האבטלה, להכול, יש סוג של מייצב אוטומטי. זה יכול להיות בעניין של המקדמות, זה יכול להיות בעניין של מע"מ וסוגי מיסים אחרים שתלויים בתהליך הזה. צריך לזכור, וזה סוד, כנראה, מאוד גדול, אבל מי שלא מרוויח לא משלם מיסים.

אז חלק מהמייצבים האוטומטיים האלה עובדים גם עכשיו, ונכון, לפעמים ב-Leg מסוים כזה ואחר. ולכן חלק מחובתנו, וזה מה שעשינו – דחינו חלק גדול מהתשלומים. אז, קודם כול, דחינו ל-80% ממשלמי המיסים את תשלומי המע"מ. יותר אפילו מ-80%. דחינו אותם ל-27 באפריל, לעסקים עם מחזור של עד 1.5 מיליון. אלה מרבית העסקים במשק הישראלי, בעיקר העסקים הקטנים והבינוניים. אלה מרבית העסקים, ולהם נעשתה דחייה מאוד משמעותית ל-27 באפריל בתשלומי המע"מ. הסיבה של הדחייה ל-27 באפריל היא כי רצינו גם אחרי החג לתת עוד זמן לא מבוטל שהעסקים יוכלו להתאים את צרכיהם.

ב-27 באפריל זה יהיה גם למי שמשלם חודשי?

לא, לא. אמרתי. אלה העסקים שמשלמים דו-חודשי עד מחזור של 1.5 מיליון. לגבי אלה ששילמו חודשי – הם כבר שילמו. ה-26 כבר עבר.

כן, אבל מה יקרה להם בחודש הבא?

בחודש הבא, כשנגיע לחודש הבא. אתה יודע יש עוד זמן - - -

לא, לא. זו בדיוק הנקודה, ערן. הרבה יותר נכון לכם – במקום להגיע ל-14 בחודש הבא ולדחות את זה אז, תבוא היום ותגידו: חבר'ה, דחינו לדו-חודשי ל-27, דחינו לכולם; נעשה את זה ל-27 במקום ל-15. תגיד את זה היום. אל תחכה. תמיד אתם מחכים ליומיים לפני. אין לזה שום משמעות. אתה גם יודע את זה. אין לזה שום משמעות, כי בסוף כולם כבר נערכו לזה ולקחו את ההלוואות שהיו צריכים לקחת כדי לתת את התשלום.

אבל זה מה שהם רוצים.

אבל זה רק המע"מ, אדוני היושב-ראש. מה עם המקדמות, שהן לא תלויות מחזור? את המקדמות צריך לדחות לגמרי.

נכון.

חברים, לא פתחתי את זה לדיון. ערן, תמשיך.

תנו אופק, תנו אופק.

ערן? הוא ירד לנו מהקו?

הוא בפריז. הוא קפוא.

אדוני היושב-ראש, מה שהוא אומר לגבי מע"מ, זה תלוי מחזור. אין בעיה. זו לא חוכמה. אין מע"מ כשהעסקים סגורים.

ערן, סליחה, נעלמת לנו אחרי שאני דיברתי. שמעת אותי?

עכשיו חזרתי?

חזרת.

השאלות היו כאלה שאלות שהעדפתי להיעלם. אבל טוב, מה לעשות, חזרנו והינה אנחנו פה שוב.

אז בסופו של יום אני רוצה להגיד לגבי מה שאמרת, אדוני היושב-ראש, לגבי הדחייה – אז ראשית, אנחנו בתהליך הזה מסתכלים ובודקים את זה כל הזמן לאורך התהליך. בחלק מהבדיקה של – נגיד היום, שאנחנו דוחים כבר ל-27 באפריל, אני חושב שזה לא נכון במובן הזה שאנחנו באמת – זה עוד הרבה מאוד זמן - - -

זה לא הרבה זמן, ערן.

צריך לזכור שבסוף המיסים האלה מממנים את החלק הגדול מהמשק. אמרת את זה וצדקת, שיש לא מעט חברות שבתקופה הזאת אפילו יש להן יותר מיסים. אז מן הסתם אין מקום כרגע לבצע את הדחייה.

כן, אבל סליחה, ערן. אתה הרי יודע שאם מסיימים את חול המועד פסח, עם החג והאסרו, גם ככה אתה מגיע ל-16-15 בחודש. אתה מדבר בסך הכול על עוד שבוע, שהוא שבוע של התארגנות.

לכן דחינו את זה ל-27.

בסדר, אבל למה אתה לא דוחה לכולם? למה אתה לא דוחה לכולם?

אז אמרתי. אלה תקופות שונות. לגבי מרץ, כבר הסתיים.

מרץ שהוא הסתיים אנחנו יודעים. אנחנו מדברים על אפריל.

רגע, הינה, אני אומר. אז דחינו. מה שהיה צריך להיות במרץ נדחה ל-27 באפריל לאותם עסקים עד 1.5 מיליון. לגבי החד-חודשיים אמרתי: אנחנו נגיע. כדאי שנראה – ואמרת את זה בעצמך, ואתה צודק, שחלק גדול מהעסקים האלה יכולים לשלם מיסים.

חלק מאוד קטן. לא חלק גדול מהעסקים.

בהגדרה יש להם דליי. יש להם דליי בהגדרה.

ערן, סליחה, רגע. אני מבקש מחברי הכנסת – זה נורא מפתה להתפרץ לדבריו. כל זמן שאני היושב-ראש יש רק לי את הזכויות האלה. מאחר שברגע שאתם מתפרצים, זה גם משתיק אותו, אנחנו גוברים עליו בסאונד. אז אנא מכם, מי שרוצה לדבר, יש בחדר השני יושבת-ראש תורנית, שתשלח לי ב-SMS, אפילו בווטסאפ, מי רוצה לדבר – אתם תדברו. אבל כרגע, ערן, דבר.

אז דבר נוסף, לגבי מה שאמרת, גם לחד-חודשיים כרגע זה נדחה ל-23 באפריל, אם אני לא טועה.

בגלל החג.

בגלל החג דחינו את זה עוד קודם. אז יהיה לנו מספיק זמן כדי לראות מה צריך לעשות. היכולת שלנו להבדיל כרגע בין העסקים שנמצאים על דו-חודשי, שזה 1.5 מיליון, שמהווים את מרבית העסקים במשק הישראלי – ממילא דחינו את מרץ ה-27. זה בעניין הזה של דחיית מיסים.

עלו עוד דברים לגבי המקדמות. אני כבר אענה שבסוף המקדמות מתנהלות בסוג של מייצב אוטומטי. את המקדמות יכול המייצג, באופן העצמאי לחלוטין, להקטין. זה נצמא בידיים שלו. לכן אין צורך לעשות שם כלום. הוא יכול להחליט שהוא מקטין את זה או מגדיל את זה – לפעמים גם צריך להגדיל – וזו החלטה שלו בלבד. הוא יכול לעשות את זה דרך המייצג בלחיצת כפתור. הדבר הזה מאוד פשוט.

דברים נוספים שנעשו – אנחנו גם דחינו את מועד הגשת דוחות של 2018 והצהרות ההון מ-31 במרץ ל-30 באפריל. אם יצטרכו עוד דחיות אנחנו כמובן ניתן מענה לדבר הזה. דחינו את המועד להגשת דוחות שנתיים של 2019. דחינו גם לחברות, כמובן.

עשינו עוד מהלכים אחרים לטובת העסקים, גם לטובת שנת 2020. אם זה תיאומי מס – אז גם לגביהם נתנו המשכיות כדי שאנשים לא יצטרכו לבוא לרשות המיסים. אם מדובר בניכוי מס במקור – גם שם אפשרנו הארכה של אותם אישורים שקיימים, כדי לתת ולהקל על המשק גם על חברות וגם על השכירים כשמדובר בתיאומי מס. גם הדבר הזה נעשה כבר מבעוד מועד, כדי לאפשר גם הקלה וגם הגעה דחופה למשרדים היות שאנחנו רוצים שיגיעו אלינו כמה שפחות, וככל שניתן גם שניתן את השירותים מרחוק, בדומה למה שאנחנו עושים כרגע כולנו.

דבר נוסף שעשינו – האצנו את מתן ההחזרים של כמעט מיליארד שקלים, שהחזרנו אותם לחברות. למה עשינו את זה? כדי לאפשר להן תזרים. נכון שחלק גדול מההחזרים האלה ממילא היו מגיעים אליהן, אבל כדי לגשר על פער הזמנים, כדי לאפשר לאותן חברות המשכיות עסקית ויכולת תזרימית. כי חלק גדול מהבעיה במשבר הזה תהיה בעיה תזרימית. בדומה לדחיית המיסים שעשינו, אפשרנו גם ההחזרים בצורה מאוד מאוד משמעותית ומהירה - - - מיליארד שקלים, כדי לאפשר להן לגשר על הפער התרימי, וזה כסף מזומן שמגיע אליהן. נכון שיכול מאוד להיות שהיה מגיע אליהן במשך השנה, אבל הקדמה הזאת מאפשרת באמת גם לעסקים האלה להיערך בצורה יותר טובה ולאפשר להם לגשר על פער התרימים.

צריך להגיד גם שמשרד האוצר עשה עוד לא מעט מהלכים כדי לאפשר לאנשים שיש להם בעיות תזרימיות. העמדנו קרנות של כמעט - - - 8 מיליארד שקלים שמאפשרות לעסקים לקבל הלוואות בתנאי נוחים, נהדרים. היום זה אפילו תוך תשעה ימים אפשר לקבל את הכסף. אנחנו גם ממשיכים לבצע תהליכים והקלות גם ברמת החיתום בתוך אותן קרנות וגם בתנאים ובערבויות. הדבר הזה הוא לא מה בכך. הוא נותן מענה גם לעסקים גדולים גם לעסקים היותר קטנים, שאפשר לקבל הלוואות בתנאים מאוד מאוד מאוד טובים. הדבר הזה ילך וישתכלל. כל הזמן הוא משתכלל ומאפשר בתנאים יותר טובים, וגם כנראה בעתיד, לאפשר גרייס מסוים על ההלוואות האלה. וזה יאפשר מאוד גם לאותם עסקים לקבל ולגשר על הבעיה התזרימית שיכולה להיווצר להם.

דברים נוספים שעשינו – אז כמובן, כמו שאמר חבר הכנסת אחמד טיבי, אנחנו כבר פעלנו לא מעט גם בעניין של העיקולים והקנסות וביטולים והארכות. אנחנו, כמובן, את הדברים האלה עושים בצורה מאוד מאוד מאוד ממוננת, כך שאנחנו לא רוצים להקשות על העוסקים. ואת זה, כמובן, אנחנו עושים, כי זה היה מובן מאליו והוא נעשה. אגב, אדוני היושב-ראש, גם כאלה שרוצים לדחות תשלומים ויש להם קושי בתשלומים, גם אם הוא דיווח של חד-חודשי, יכולים לבוא לתחנה או לעשות את זה בדרך מקוונת באמצעות פנייה לרשות המיסים כדי לבקש פריסות או תהליכים אחרים. כמובן, הדבר הזה ייבחן וככל שזה קשור לאותו משבר קורונה, אז אני מניח שבחלק גדול מהמקרים הם גם ייענו בחיוב, והדבר הזה ייבחן פר מקרה ספציפי. וככל שיש מקום לעשות את זה, אז הדברים ייעשו. כלומר, מעבר לדחיות שנעשו לכולם, אז יש אפשרות גם לפנות באופן פרטני ולקבל מענה, ככל שהדבר הזה מצדיק. גם הדבר הזה נעשה, והודעתי על כך בהודעה לציבור, שכל מי שרוצה יכול לפנות בצורה כזאת כדי לקבל את המענה.

דברים נוספים שנעשו – וזה, אני מניח, יובא ממש ביומיים הקרובים, בתוך אותה תוכנית שהגדיר אותה, וזה כבר פורסם, של אותם 80 מיליארד שאמורים לתת מענה משקי. אז מה יש בתוכנית שתובא, אני מניח, ביומיים הקרובים לאחר שתאושר על ידי הממשלה ועל ידי ראש הממשלה, כמובן? והדברים האלה יובאו, מן הסתם, גם לוועדה הזאת, ויוצגו חלק גדל מהדברים שאנחנו מאמינים שצריכים להיעשות. כמו שאמרתי, זה נשען על שלוש רגליים, כמו שהצגתי קודם – על רשת ביטחון סוציאלית, על אפשרות לתת המשכיות עסקית לעסקים, והרגל השלישית היא אסטרטגיית יציאה ותוכנית האצה, כדי גם להבריא ולהמשיך את המשק ולהאיץ אותו ככל שהמשבר הזה יסתיים. אז אלה הדברים באמת שקשורים לתוכנית.

דברים נוספים ששאלתם פה ואני רוצה להתייחס אליהם – שאלתם גם לגבי הדוח, אז עניתי. לגבי הוראת שעה, שנשאל פה, בעניין של מיסוי מקרקעין – אז הדבר הזה הועלה, קיבלנו פניות. יש לזה לא מעט עלויות מאוד מאוד משמעותיות. כרגע, ברור לכם שאנחנו – הדבר הזה, כמובן, ייבחן. אני גם אומר בצורה מאוד ברורה שזה באמת נמצא על שולחננו וייבחן ברמה האוצרית הכללית.

מתי יתקבלו החלטות? ערן, אני חייב לומר - - -

אני אומר שכרגע - - -

לא, לא. אני חייב – תקשיב, סליחה.

לא, אני רוצה, רגע, להגיד בעניין הזה משהו. כרגע צריך לזכור – מי שעושה את החלפה וקונה, יש לו 18 חודשים. זה אומר שהוא לא חיכה לקורונה, לשבוע הזה, או לשבועיים האלה, כדי למכור, כדי לעשות - - -

חיכה לחודש האחרון, לצורך העניין. זכותו.

אז צריך להגיד את זה שאנחנו, כמובן – אז ככל שהדבר הזה יצטרך, אז הדבר הזה ייבחן. כרגע, צריך לזכור, יש 18 חודשים. הם קיימים. אנחנו נבחן גם את הדבר הזה.

ומי שעכשיו מסתיים התאריך שלו, בחודש הזה, בחודש הבא?

אז אם הוא חיכה, אם מישהו חיכה עד השנייה האחרונה, אז לא היה מוכר גם ללא קורונה.

ערן, ברור. הנושא של איחוד שנות המס 2021, 2022?

אז אמרתי. לאיחוד שנות המס, אז כמובן אתה מכוון, כנראה, ל-2019 ו-2020. אני מוכן לתת לך את איחוד 2021 ו-2022, זה לא ייתן לך כלום, אדוני היושב-ראש. אז כמובן שהתכוונת ל-2019 ו-2020. אנחנו חושבים שכרגע אין מקום בכלל לעשות את זה. הדבר הזה מייצר - - - את מערכת המס ופוגע מאוד במערכת המס. הדבר הזה, אגב, היה קיים. ניסו את זה פעם בארצות הברית וגם שם בוטל.

חברים, שקט.

יש לזה השלכות מאוד גדולות. ואני חושב התרופות שאנחנו ניתן בתוכנית, וצריך לחכות לה, שתהיה תוך יומיים, יתנו מענה מאוד מאוד רחב לחלק גדול מהעסקים במדינת ישראל ויאפשרו לו את ההמשכיות העסקית. צריך לזכור, כולנו, אנחנו נמצאים בתהליך לא פשוט של המשק הישראלי וצריך פה ערבות הדדית. וצריך לזכור שבסוף המיסים, למי שיכול לשלם מיסים, זה חובה לשלם, כי זה מה שיאפשר לנו את ההמשכיות העסקית גם של מדינת ישראל.

זאת אומרת, לפחות אם אני הבנתי מהסוף של הדברים שלך, ביום שלישי תפורסם סוף-סוף התוכנית הממשלתית הכוללת להתמודדות עם המשבר?

אני מקווה. אני יכול להגיד לך שהיא כבר, אני מניח, היום תוצג לראש הממשלה ולממשלה, ומייד לאחר מכן, כמובן, אני מניח שתגיע גם לוועדת הכנסת.

אני מבקש משפט.

אני פותח את זה, חבר הכנסת לוי, גם נרשמו לא מעט חברי כנסת מהחדר השני. אני רק אומר לכם: אנחנו נעשה – ערן, ברשותך, יהיו פה חבר כנסת וגורם חיצוני, אתה תשיב להם וכך כל פעם נעשה שניים-שניים, שניים-שניים, כדי לנסות ולקצר את התהליך.

גם אני רוצה.

אני מבקש מהדוברים לקצר ככל האפשר, כדי שבאמת נוכל לנצל את הזמן הזה.

אני רק אומר לך במאמר מוסגר: אחד – אם אתה אומר שגם ככה דחיתם את הדיווח החודשי של מע"מ ל-23 בחודש ואת דיווח הדוחות שיהיו ב-27 בחודש, למה לא לפשט את התהליך גם שיהיה ברור לאזרחים? אתם צריכים להבין, המציאות כרגע היא שמחוץ למשרדי הממשלה אף אחד לא מבין ולא יודע מה אתם עושים. כל מה שאתה אומר פה אתה יודע אותו, אולי עוד אנחנו יודעים ומי שנמצא עכשיו בשידור. אף אחד לא יודע. אי-הוודאות ששוררת בקרב בעלי העסקים, בקרב רואי החשבון, בקרב יועצי המס, היא ענקית. היא ענקית. ולכן אני אומר: זה לא מספיק שאתם מוציאים הודעה לעיתונות – אתם צריכים לדברר את זה בצורה גדולה, כולל לקרוא לציבור לפנות אליכם גם על הבקשות היחידניות, כי הרבה אנשים אפילו על הבקשות היחידניות, למרות ששלחתם הודעה לכל רואי החשבון, מה לעשות, לא כולם יודעים.

אז, אדוני היושב-ראש, אני אגיד לך יותר מזה. גם הם בעצמם דיבררו את זה בצורה מאוד משמעותית לכל הציבור. כך שגם אנחנו הוצאנו את זה וגם יועצי המס ורואי החשבון דיבררו את זה לציבור. כך שאני אומר לך בוודאות כמעט גמורה: המשק יודע מזה. ואני גם מוכן לקחת את מה שאתה אומר לתשומת ליבי. יכול להיות שצריך להשתפר בעניין הזה. כך נעשה ונדברר את זה בצורה יותר טובה, אם אתה חושב שזה טעון שיפור. אז אנחנו, כמובן, נעשה את זה.

בנוסף, רק אני אומר לך עוד הפעם: אתם חייבים להגדיר לוחות זמנים, גם להודעות שלכם. אתם באים לפה ואומרים: אנחנו נבחן, אנחנו נראה, אנחנו נעשה. התחושה היא כל פעם שעוד יום עובר ועוד יום עובר, שבוע הבא זה ערב פסח. לבעלי העסקים אין מושג כרגע מה יהיה. גני ילדים פרטיים שגם צריכים להחזיר כסף ללקוחות שלהם הרבה פעמים. הם גם מחזירים את הכסף ללקוחות שלהם וגם צריכים לשלם ואין להם שום דחייה. חוגים וכיוצא באלה.

אני פותח את זה לדיון. חברת הכנסת מיכל שיר ואחריה – יוסי אלישע מלשכת עורכי הדין.

עסק קטן, עסק פטור, עצמאים הם, אני חושבת, הרוב של העסקים הקטנים. כאלה שמתפרנסים ב-10,000-7,000 שקלים בחודש, טובים להם עם זה. מזה הם חיים. הם גם הרי לא זכאים כרגע לדמי האבטלה. אין להם שום מענה, אבל הם כן צריכים להמשיך ולשלם את המיסים באופן שוטף.

חברה גדולה או אפילו עסק בינוני או אפילו עסק שמוגדר כעסק קטן, הרי עסק קטן זה לא העצמאי, זה לא אותו יועץ תקשורת, זה לא אותו מוסך קטן, זה לא אותו ספר שכרגע מתפרנס מכמה לקוחות שנכסים אליו. בסוף הם אלה שצריכים לקחת את היד, להכניס עמוק לכיס ולהתחיל להוציא משם את הכספים. עכשיו, יש גם את העסקים שלא יסגרו לגמרי, שעוד איכשהו בתקופה הזאת יצליחו להתגלגל.

עכשיו, אתה אומר שמיסים זה דבר חשוב. אני גם מסכימה איתך. מיסים זה דבר חשוב. אבל אותו עסק זעיר, קטן, שבאמת מנסה לשרוד איכשהו בתקופה הזאת והצליח איכשהו למצוא איזשהו הסדר עם עצמו שזה ימשיך להתגלגל – עדיין ישלם את המיסים. האם יש כאן מקום לשקול כן להפריד ביניהם ואולי כן לעשות איזושהי הפחתה של המס? איזשהו משהו לבוא לקראת אותו עסק שגם המעט שהוא מצליח לעשות – זה יגמור אותו?

תודה.

יוסי אלישע, לשכת עורכי הדין.

כן. בוקר טוב. שומעים אותי?

שומעים.

אני שמעתי את ערן. הנושא הזה של התשלומים תלויי מחזור – אני רוצה להתייחס לזה בקצרה. אנחנו מדברים על הפעילות במהלך חודש ינואר-פברואר שגם אם הייתה נורמלית, במרץ-אפריל יש דעיכה, יש הפסקה לגמרי. זה אומר שאנשים צריכים את הכסף הזה בשביל לשרוד עד מאי-יוני. אנחנו צריכים את הכסף בשביל שלאותם שכירים יהיה לאן לחזור אחרי שייגמר המשבר.

עכשיו הדחייה בשבוע ימים, לחודש ימים, היא לא עושה כלום. הדחייה צריכה להיות פשוט לחודשי הקיץ. נכון שאנחנו מדברים על מרץ-אפריל שתהיה ירידה משמעותית, אבל בסך הכול הכספים שנמצאים עכשיו צריכים להידחות למועד מאוחר יותר.

לגבי ה-18 חודשים – אני לא כל כך מבין את העניין, שזה עניין חוק מיסוי מקרקעין. אותם אנשים שכאילו חיכו עד הרגע האחרון – לא מדובר באנשים שחיכו עד הרגע האחרון. למכור דירה זה לא עניין פשוט. אנשים עכשיו נמצאים במשבר. אני לא מבין איזו עלות יש לזה. אין לזה עלות, מפני שהרשות הניחה שאנשים האלה יהיו פטורים ממס, כי יעמדו במועדים. לכן אני לא מבין כיצד יכולה להיות לזה עלות.

עכשיו, ראינו את התקנות של יום שישי. יום שישי, התקנות האלה הן בדיוק או עיקרן בכלל הן דווקא לרשות המיסים. כל המועדים שלכאורה אמורה הייתה לעמוד בהם גם רשות המיסים, אם זה הוצאת שומות, אם זה התיישנות של שנים, הכול נדחה רטרואקטיבית, דרך אגב, משבוע לפני, גם למי שלא הספיק עד המועד האחרון. מבחינת רשות המיסים, הוא קיבל ארכה מספיקה, למרות שגם שם אפשר לעבוד בצורה מקוונת, אפשר לעשות את כל הדברים. אבל הם דאגו בעצם לארכה שתאפשר להם לפעול באופן נורמטיבי גם לאחר המשבר בלי שהמשבר בעצם יעיב על זה. וזה לא בסדר. זה חוסר איזון מול המשק.

אם ניקח עכשיו את כל מי שעשה עסקאות במיסוי מקרקעין בתחילת חודש מרץ או בסוף חודש פברואר, נדרש היום לדווח. אין לו דחייה ולו של יום אחד. למה? המשרדים סגורים, אין לו עם מי לדבר. הוא צריך לעשות שומה עצמית. הוא צריך לפנות לאנשים שכבר אין לו עם מי לדבר ואין דחייה. לא רק שאין דחייה, אין אפילו אמירה שלא יהיו קנסות.

עכשיו, אם יורשה לי, כבוד היושב-ראש, אני רוצה רגע, מעבר לעניין הזה של להכניס יד לכיס ולהזרים כסף לציבור, זה הזמן גם לחשוב על פתרונות יצירתיים בשביל להביא כסף למדינה. יש לנו בבתי משפט היום 26 – ערן, לפי הצהרתך – 26 מיליארד שקלים בסכסוך עם נישומים. אולי זה הזמן קצת להתכנס, לשבת בוועדות מיוחדות ולראות איך סוגרים את רוב התיקים האלה. התיקים שאפשר לקדם ולסגור – לסגור אותם ולהביא כסף למדינה.

כנ"ל לגבי הוראת שעה לעניין חלוקת דיבידנדים. היו שנים מצוינות למשק – 2017, 2018, 2019. אם תהיה הוראת שעה, יכול להיות שאנשים יעדיפו עכשיו, או לפחות החברות הגדולות, לחלק את הכספים האלה. להביא את הכסף למדינה. יש פה ארבעה-חמישה מיליארד שאפשר לגבות באופן מיידי.

יש פה נושא של קיזוז הפסדים אחורה. יש נושא של ניכוי פחת מואץ בשנת 2019-2018. אני מבין שאנחנו אמורים להיפגש לדון בכל הדברים האלה בקרוב עם רשות המיסים. אני מקווה שנוכל להביא בשורה גם בעניין הזה.

תודה, יוסי.

ערן יעקב?

כן. אז ראשית, כמו שאמרתי, לגבי העניין של הארכה לגבי אותם בעלי דירות, הדבר הזה ייבחן, הוא נמצא על שולחננו. אכן הייתה פנייה ואנחנו נבחן את זה גם ברמה האוצרית. יש הטוענים בתוך האוצר שיש לדבר הזה - - -

מתי תיתנו לנו תשובה על זה?

אז אני אומר: בזמן הקרוב.

השבוע?

אני רוצה גם לבוא עם כל המשמעויות וההשלכות.

השבוע, לדעתך? כמה זמן ייקח לכם לבחון את השלכות הרוחב?

רגע, אני אומר: אנחנו לפחות נוציא את התוכנית, ואחר כך באמת נידרש לעניין הזה ונראה.

לגבי הדברים האחרים, לגבי קיזוז הפסדים ולמה שנאמר פה, אני חושב שכבר התייחסתי ואמרתי את דעתנו.

לעניין ההוראה של השומות שאמר יוסי - - -

אבל מה עמדתכם, ערן? מה עמדתכם? לא אמרת לי מה.

אז אני אומר שזה חד-משמעי מאוזן. חד-משמעי זה טוב גם לרשות המיסים וגם לעוסקים. הדבר הזה מאוזן לחלוטין. כי מי שרוצה להגיש השגה, אז ודאי שאנחנו רוצים לאפשר לו את התהליך הזה. לכן אנחנו עוצרים ומקפיאים. הדבר הזה מאוזן גם ברמה התפיסתית אל מול כל הציבור. ואני חושב שנכון היה לעשות. אין דרך אחרת לעשות את זה, בטח ובטח לא בתקופה הזאת. ומהסיבות שגם אמר חבר הכנסת אחמד טיבי שחלק גדול מהדברים שאנחנו מקלים ואנחנו מורידים את הלחץ שלנו מהעוסקים, וזה נכון.

אז בדיוק מהסיבה הזאת אנחנו גם חושבים שזה נכון להקפיא את התהליך הזה ואת המרוץ הזה, כדי לאפשר גם לנו וגם לצד השני, שיוכל עדיין להשיג את השגותיו ולומר את דברו, ולא להפריע לו. אני חושב שהדבר הזה הוא מאוד מאוד מאוזן בעולם השומות.

דברים נוספים שעולים פה בהתייחסות לעסקים - - -

ערן, אין איזון על הדיווחים. אני דיברתי על הדיווחים.

אילו דיווחים? של מה?

הדיווח למיסוי מקרקעין מרגע שנעשתה עסקה לא נדחה. לא רק שלא נדחה, אלא שלא ניתנה שום הוראה בעניין הזה.

נכון, ל-30 יום. נכון, אין שום סיבה לדחות את זה, יוסי.

למה לא?

חבר'ה, בואו.

כמו ש- - - ומיסוי מקרקעין כמעט הכול מקוון – הכול מקוון.

גם אצלכם במשרדים הכול מקוון - - -

אתה מכיר – אתה לא מבין.

זה לא דיאלוג, יוסי. יוסי, סליחה.

אתה רואה מה קורה? אם הם ישבו בשולחן עגול עם כל הלשכות, כל השאלות האלה יהיו מיותרות, ערן.

ברור. אני מסכים איתך לגמרי, מיקי. זה לא דיאלוג.

ערן, תמשיך.

אז אני חושב שעניתי על זה.

לגבי העסקים הקטנים שדובר עליהם פה מקודם, שאין מענה – אז אני מניח שהתוכנית שתוצג בקרוב תיתן מענה לחלק גדול מהעסקים, ובכלל זה לעסקים הקטנים והבינוניים. אני חושב שהמענה אפילו יהיה מענה טוב. והוא ישרת חלק גדול מהעסקים, כמו שאמרתי, מעבר לתת את הביטחון ואת הרשת הקיימת, אלא גם לתת להם מענקים כאלה ואחרים שיאפשרו להם באמת, מעבר לגשר על הפער התזרימי, גם כסף שיוכלו להמשיך, בעצם מעבר למה שעשינו עכשיו, שהאצנו החזרת החזרים. אז גם יינתנו – בקרוב גם יוכרז על זה, מן הסתם – מענקים לאותם עסקים קטנים ובינוניים, כדי לאפשר להם באמת להתמודד יותר טוב עם הבעיה הלא פשוטה הזו. וצריך להגיד: העסקים הקטנים והבינוניים, וגם אחרים, דרך אגב, חווים תקופה לא פשוטה לחלוטין. אנחנו מבינים את זה היטב. ואנחנו משקיעים המון מאמץ ומחשבה איך לבוא לקראתם ואיך לעשות התהליכים שיעזרו להם באמת ויאפשרו להם את ההמשכיות העסקית. אנחנו משקיעים הרבה מאוד זמן, ואני מקווה שהפתרונות שנביא באמת ייתנו פתרונות בכורח הנסיבות שכל המשק חווה, לא רק המשק הישראלי, כדי באמת לאפשר להם להתמודד יותר טוב. ובאמת ליבנו איתם. לא פשוט.

חברת הכנסת קרן ברק ואחריה – רועי כהן.

יש לי סדרת שאלות. אז, ערן, תקשיב, בבקשה.

קודם כול, אני אתחיל בזה שהעסקים הקטנים והעצמאים זה משהו שאנחנו כמדינה רוצים שימשיך להתפתח, ולכן אנחנו לא עושים להם טובה. יש את היום שאחרי המשבר הזה, וביום שאחרי המשבר הזה עדיין אנחנו צריכים לחיות כמדינה מהכנסות של המיסים שהם נותנים לנו. לכן זה לא שאנחנו נותנים להם משהו – אנחנו צריכים אותם כאן. ואתם, האוצר, כשאתם החלטתם על כל ההגבלות הכלכליות והסגר, הייתם צריכים לקחת את כל ההשלכות, ולפי זה לגזור האם באמת אתם רוצים סגר כזה, כזה, כזה או כזה. אם לסגור את כל המדינה, אם לא. אבל הייתם צריכים מראש לקחת את המשמעויות הכלכליות של האירוע הזה לפני שסגרתם, לא אחרי שסגרתם. כי, שוב, אתם לא עושים טובה. זו החלטה של המדינה, ונגזרת של החלטה של המדינה היא גם לדאוג שהמדינה תתקיים יום אחרי. והמדינה תתקיים יום אחרי, אם העסקים הקטנים יתקיימו יום אחרי וימשיכו למלא את קופת המדינה.

לכן נורא חשוב לי – הגישה לאירוע הזה: אנחנו זקוקים לעסקים הקטנים והעצמאים, ולא הפוך, ולא אנחנו עוזרים להם, אלא הם עוזרים לנו. לכן אנחנו מחיים אותם.

בהקשר הזה, יש לי כמה וכמה שאלות לערן. אחת – אני מבינה שאת היוזמה של האיחוד שנת המס של 2020-2019 – יש לך קושי גדול איתו ועל זה אתה תיתן, כנראה, את הדעת באיזושהי הזדמנות, כנראה, גם עכשיו. אבל האם יש אופציה שבה אתם פשוט יכולים להקטין את תשלומי מס החברות של 2019. זאת אומרת, פשוט להגיד: מס החברות היה – לא זוכרת כמה, 24, 25 או 26 – להקטין אותו לגבול - - - הרי זה שולם, המקדמות כבר שולמו. ברגע שהמקדמות שולמו ואתם מורידים את המס לחברות, אז נוצרת אופציה שפשוט לא צריך להשלים את התשלום הלאה. וזה יכול להיות פתרון, כי זה כבר שולם, מצד אחד. מצד שני, אתם עוזרים לעסקים לא להוציא עכשיו Cash Money החוצה. אז את זה אני מבקשת שתשקלו ותגיד לי האם זה אפשרי.

השאלה השנייה – גילאי הפנסיה, הרי אנשים שנמצאים בפנסיה כבר ניתן עליהם את הדעת ברמת השכירים, שיש כאלה שאפשר להוציא אותם לחל"ת, ובאמת הביטוח הלאומי נתן לזה פתרון. אבל מה עם העצמאים שנמצאים בפנסיה? זאת אומרת, מצד אחד, הם כביכול לא זכאים למענק שיינתן – ה-6,000, 12,000, אני לא יודעת איזה סכום יינתן – הם לא זכאים לזה, כי הם כאילו בגיל פנסיה. מצד שני, הם גם לא שכירים ואז הם לא זכאים לחל"ת. אז צריך לתת למגזר הזה של עצמאים בגיל הפנסיה, להחריג אותם או לתת להם את המענקים כאילו הם עצמאים שאינם בגיל פנסיה. האם נתתם על זה את הדעת? ואם לא, אני מבקשת תיתנו על זה את הדעת.

והדבר הקריטי והאחרון, שעל זה אני השקעתי הרבה מאוד מחשבה וגם כתבתי אין-סוף מכתבים – על קרן הלוואות בערבות המדינה שכמו שאתה יודע, ערן, וכמו שכל בכירי האוצר יודעים, שגם בימים כתיקונם שני אחוזים מהעסקים הקטנים משתמשים בה. כי היא קרן בלתי אפשרית להחזרה ובלתי אפשרית בכלל לקבלה, מבחינת הביורוקרטיה שצריך להשקיע בה ומבחינת הערבות האישית שכל אחד נותן מאה אחוז ערבות אישית. ואז בעצם מה הועילו - - - אם ממילא אתה נותן את מאה האחוז ערבות אישית. אז האם באמת נתתם? אתה אומר פה שפישטתם את זה. אני מבקשת ממש לקבל תוכנית מה זה הפישוט. מה זה תוך תשעה ימים? כי בדרך כלל, זה שלושה-ארבעה, בין שלושה חודשים לחצי שנה לקבלת הערבות. ופה אנחנו צריכים לקצר את הזמנים, שלא תהיה ערבות אישית, שלא יהיו מתווכים באמצע שגובים על זה כסף, שתקופת החזר הלוואה תגדל מחמש שנים לשבע שנים וגם תקופת הגרייס - -

תודה.

שנייה, רגע.

- - ושגם הביטחונות יקטנו משמעותית, כדי שבאמת יוכלו לקבל את זה. אז אני מבקשת מערן שיגיד מה הם הולכים לעשות עם זה. תודה רבה.

רועי כהן מלה"ב נמצא על הקו?

אני נמצא על הקו.

יופי. תודה, רועי.

רק לפני כן, ערן, תרשום עוד נושא שעלה פה גם בדיונים הקודמים וגם בסיכומים של ועדת הכספים, שתתייחס אליו – הפעלת קרן מס רכוש, כדי לתת את הפיצויים פשוט באופן מיידי ולא למרוח את הזמן הזה עד שהעסקים ימותו.

כן, רועי כהן.

עודד, קודם כול, תודה על ההזדמנות לדבר בפני חברי הוועדה, ובוודאי בפני ערן יעקב.

אני רוצה להזכיר שאנחנו נמצאים 120 שעות אחרי 48 שעות שבהן נאמר שתהיה תוכנית כלכלית שבעצם תוריד את כל הלחץ מציבור העצמאים והעסקים. ואנחנו מוצאים את עצמנו ללא תוכנית, רק עם כותרות וסיסמאות.

אבל אני רוצה לפנות לערן באופן אישי ולהגיד לו: איך לא מבינים שם בדיוק את מה שאתם בוועדת הכספים מבינים? שהמענק הזה של ה-6,000 שקלים, הוא בעצם לא מענק של 6,000 שקלים. צריך להגיד את האמת. רוב העצמאים מרוויחים בין 8,000-6,000 שקלים, 60% מהם. הם יקבלו רק 3,000 שקלים, כי ערן יעקב, לא יודע מי מהמשרד שלו, באגף התקציבים, הכניסו בצורה כזאת או אחרת, איזה עז לתוך הדבר הזה, למרות שזה לא מה שדובר איתי ולא נאמר. הכניסו את זה שיהיה עד 50% מאותם 6,000 שקלים. כלומר, רוב העצמאים בישראל יקבלו 3,000 שקלים. מזה הם יצטרכו להמשיך לשלם את ההוצאות שלהם. אף אחד לא מבין שהכנסה של העצמאים היא אחרי קיזוז ההוצאות שלהם. ופה, מה שהולכים לתת להם זה בעצם מענק שממנו הם יצטרכו להמשיך את השכירויות, את הביטוחים, את המחיה. זה פשוט בלתי הגיוני. בשביל זה דרשנו שיהיה מינימום של 6,000 שקלים ולא יפחת שקל אחד ממנו. זה יכול רק להיות יותר למעלה.

אנחנו דורשים דמי אבטלה מלאים, ויש אפשרות למדינה לעשות את זה. דמי אבטלה לעצמאים בדיוק כמו לשכירים. אנחנו לא אזרחים סוג ב'. אין לנו דם אחר. אנחנו לא באים למכולת ושואלים אותנו אם אנחנו עצמאים או שכירים. לא יכול להיות שתהיה פה מדינה אחת לשני עמים – שכירים שיהיו בביטחון כלכלי, שתהיה להם חל"ת, דמי אבטלה, ימי חופשה, ימי מחלה; ועצמאים שיהיו מופקרים לגורלם.

אני פונה לערן יעקב: אנחנו אלה שמרימים את המשק; אנחנו אלה שמשלמים לכם את המיסים ואת המשכורת ואת כל מה שזה. אנחנו העצמאים. אנחנו אלה שבסופו של דבר, כל השנים האלה שילמו את המיסים והביטוח הלאומי, ואנחנו אלה שמרגישים שהמדינה מפקירה אותם, לא נותנת להם מענה. זו ההזדמנות שלכם לתקן את הרושם הזה. לבוא ולומר לאותם עצמאים: אנחנו איתכם; הייתם איתנו בזמן שהיה טוב, אנחנו איתכם בזמן שקשה. לא יכול להיות שיבואו לאנשים ויגידו להם: תשמעו, תצטרכו להסתדר מ-3,000 שקלים לחודש. זו בדיחה עצובה.

שוחחתי עם כל מי שצריך כדי לגרום להם להבין שיש באמת חוסר הבנה מה זה חייו של העצמאי. העצמאי בסופו של דבר זה משהו אחר משכיר. שכיר שהורדת לו 30% מהשכר שלו יודע בצורה כזאת או אחרת להסתדר. העצמאי שגרמת לו בן-רגע גם להוריד סדר-גודל של 50% מהכנסה שלו ולהמשיך לתת לו את ההוצאות, השארת אותו עם אולי 10%-20% מיכולת ההישרדות שלו.

תודה.

לכן אני קורא לוועדת הכספים לתת את הדעת על הדבר הזה. דמי אבטלה מלאים לעצמאים בדיוק כמו לשכירים. יש אפשרות חוקית לעשות את זה. לפי סעיף הביטוח הלאומי, שבשעת חירום אפשר לתת זכויות שלא קיימות בחוק הביטוח הלאומי. ובנוסף, ללכת על מנגנון של פיצוי למי שירד לו יותר מ-25%.

תודה.

לתת לו פיצוי של 50% לפחות. אני קורא לערן יעקב לתת את הדעת על הדבר הזה. לא נסכים ל-3,000 שקלים ממוצע כמענק לעצמאים. אנחנו לא נסכים לזה.

תודה, רועי. חד-משמעית, הנושא הזה של דמי אבטלה לעצמאים – חשוב שתעלה אותו בדיון שיתקיים מחר עם מנכ"ל הביטוח הלאומי.

חבר הכנסת עופר כסיף ואחריו – נציגת איחוד לשכות המסחר, ישראלה מני. ואחרי זה, ערן ישיב.

אני אשמח לשאול גם.

כולם רשומים. כל מי שמיכל העבירה לי – רשום.

תודה רבה. הבוקר פורסם שמשרד האוצר ורשות שוק ההון רוצים להוציא תקנות שיאפשרו לעצמאים להשתמש בכספי הפנסיה שלהם. עכשיו, אני תוהה מאיפה הרעיון הזה. אנשים שמוצאים את עצמם, כפי שנאמר קודם, בפני שוקת שבורה ומיובשת – עכשיו גם רוצים שבעצם הם יחיו על בסיס של כספי פנסיה. זה דבר בלתי נסבל.

עכשיו, במקום זה אני מעלה, שוב, את הסוגיה שהועלתה על יד כמה דוברים קודם – איחוד שנות המס 2020-2019. הרי ברור לכל בר דעת שאיחוד שנות המס הללו יאפשרו לאלה שמפסידים עכשיו לקזז עם הרווחים של שנה שעברה.

ברור, ברור.

עכשיו זה דבר קריטי. אני לא מבין את פשר ההתנגדות, ערן. ואני גם חושב שלהתנגדות הזאת אין מקום. כלומר, יש הכרח, כחלק מהכלים של הצלת השוק ובראש בראשונה האנשים שנפגעים מהמשבר – זה על ידי איחוד שנות המס 2020-2019 לטובת הקיזוז שהזכרתי.

עוד שני דברים בקצרה. הלוואות הרי צריך להחזיר. אם לבנקים לא תהיה ודאות, אם הבנקים לא ידעו שהם יקבלו החזר על הלוואות שהם נותנים, הם לא ייתנו הלוואות. אף אחד לא יקבל הלוואות. זה יהפוך להיות בלון ריק. כלומר, הדרך היחידה להתמודד עם המשבר והאסון שרובץ לפתחם של מאות אלפי אנשים ומשפחות בארץ, זה על ידי מה שעשו במקומות שונים, כמו צרפת, כמו יפן, כמו שבדיה.

ואלה שני דברים שאני רוצה להזכיר ובזה אני אסיים. אחד – מימון משכורות של 100% למפוטרים השכירים. זה דבר שנעשה, וזה דבר שאפשר גם לעשות אותו פה. צריך להכניס את היד עמוק לכיס.

תודה.

והדבר האחרון, לגבי העצמאים – דמי אבטלה לעצמאים. זה נאמר כבר קודם ואני מחזק את זה. תודה.

תודה.

ישראלה מני.

שלום, בוקר טוב. תודה רבה. שלום, ערן.

קודם כול, צריך להבין שהעסקים חווים כרגע לא רק אי-ודאות – הם חווים פחד. המילה היא פחד. אנחנו מקבלים עשרות טלפונים ביום.

אני אציין רק שאת מאיגוד לשכות המסחר.

נכון, אני סמנכ"ל כלכלה באיגוד לשכות המסחר. אוריאל פשוט מופיע כרגע בוועדת הקורונה, ולכן הוא לא מופיע אצלכם כרגע.

בכל מקרה, מה שאני אומרת הוא שכרגע העסקים חווים פחד. זאת המילה.

עכשיו, הדבר הבסיסי שאנחנו מצפים כרגע מהמדינה לעשות הוא שני דברים עיקריים: אחד – להכניס מיידית את מודל הפיצויים. המדינה יודעת לעשות את זה. המודל סגור וברור. הפעילו אותו מ-2006 לאורך המבצעים הצבאיים שהמדינה חוותה. המודל עובד על בסיס הפסד מחזורי בגין המע"מ. אז אפשר לקבוע שחודש ראשון, בגלל אי-הוודאות של המדינה לגבי ההוצאות וכמה כסף היא תצטרך, אפשר לקבוע שהסף יהיה X. אבל חייבים לייצר – וכרגע המדינה לא מייצרת – סוג של ודאות למגזר העסקי. אני אומרת לכם, יש לחץ אימים.

דבר נוסף חשוב לי להבהיר לגבי העסקים הקטנים והבינוניים – הם מאוד חשובים. אבל בל נשכח גם את העסקים הקצת יותר גדולים, כי אנחנו עובדים במעגלים. אם עסק גדול אחד נופל, הוא מפיל פה עשרות עסקים קטנים ובינוניים.
הדבר השלישי שחשוב לי להגיד כרגע הוא שיש הרבה מאוד ניסיון שנצבר בתוך המגזר העסקי. אם משרד האוצר היה מזמין את המגזר העסקי כמו שהוא עשה ב-2006, ויושבים ודנים ביחד, גם אם זה דרך ה"זום", ומנסים יחד למצוא פתרונות – אני חושבת שהפתרון יהיה הכי נכון.

הדבר האחרון שאני רוצה להזכיר לעניין העצמאים – יש דרך נוספת שאפשר לתת כסף לעצמאים, והיא באמצעות רשות המיסים ולא באמצעות הביטוח הלאומי. אם אנחנו נעביר דרך המנגנון של מס הכנסה שלילי - - - למעשה יש את כל הנתונים של כל העובדים והעוסקים במשק. ולצורך העניין, יכול לבוא אותו עצמאי שיש לו 30 דירות, ויכול לבוא אותו מנכ"ל שיש לו בקושי דירה אחת, ורשות המיסים תדע – ולא תדע בדיוק כמה מגיע לכל אחד ולא תהיה עסוקה אם זה יהיה קצבה של 6,000 שקלים או, כמו שרועי כרגע אמר, שבפועל מ-6,000 שקלים יהיה 3,000 שקלים. מנגנון של מס הכנסה שלילי לעצמאי ספציפי יכול לתת תשובה ומענה שהיא יותר נכונה ויותר טובה לכלכלת ישראל לטווח ארוך. תודה.

תודה.

ערן, בבקשה.

אני אנסה לענות לפי הסדר כדי שאני לא אשכח כלום. אז ראשית, לגבי הסגר, מה שאמרה חברת הכנסת קרן ברק בעניין הסגר. אז נכון, הסגר נכפה על כולנו – לא סגר, אבל המגבלות שקבע אותן ראש הממשלה. ראש הממשלה הגדיר בצורה מאוד שהדבר הראשון במעלה הוא העניין הבריאותי, קודם כול. וזה מה שעומד לנגד הממשלה, וכך אנחנו פועלים, ואנחנו תוצאה של הדבר הזה. ואנחנו, כמובן, גם עצמאים בעסק הזה, אומרים את דעתנו על הצורך לשמר על האיזון בין הכלכלה לבין הצורך הבריאותי, כמובן, שהוא הראשון במעלה, כמו שהגדיר ראש הממשלה. ואנחנו, כמובן, נשמעים ועושים את הדברים ומתאימים את עצמנו להחלטות הממשלה וראש הממשלה בעניין הזה.

לגבי איחוד שנות המס, אני חושב שזה עלה כבר כמה פעמים, אז אמרתי באמת. בסוף תזכרו שהיכולת המדינה לקבוע ודאות תקציבית היא אחת מבסיסי היכולת של המשכיות של מדינה, וחלק מהאפשרות לאפשר ודאות של מדינה בגביית המיסים היא הדבר הזה. ואיחוד שנות המס פוגע ומה שהוא עושה הוא בעצם מפורר את העניין הזה ויכול לגרום לבעיות לא פשוטות בהתמודדות של מדינת ישראל וביכולת וביציבות שלה עצמה. צריך לזכור שהתשלומים התבצעו לגבי שנת 2019 – ולכן חוסר הוודאות הזה יכול מאוד מאוד להקשות על היכולת של מדינת ישראל בגביית המיסים ובכלל. אני חושב שחלק גדול מהפתרונות שיינתנו הם יהיו פתרונות שיהיו מספיק טובים כדי לתת גיבוי להמשכיות עסקית.

דבר נוסף שהועלה פה הוא לגבי הקטנת מס חברות, ומס חברות היום הוא אכן 23%, לא 24% או 25%. והעניין של הגדלה או הפחתה זו תפיסה של מדיניות המס. כרגע אנחנו לא עוסקים בעניין הספציפי הזה, בעניין של מדיניות המס. אנחנו כן עוסקים באיך לנסות ולאפשר המשכיות לעסקים האלה, אם באמצעות מענקים, אם באמצעות רשת סוציאלית, אם באמצעות תהליכים, כדי להיערך לתהליך הצמיחה העתידית שגם מאוד מאוד חשוב.

צריך לזכור שמדינת ישראל נכנסה למשבר הזה בתנאים מאוד טובים. זה אומר: חוב-תוצר בסביבות ה-60%; אבטלה מאוד נמוכה, היסטורית, הייתי אומר, כמעט תעסוקה מלאה. בהרבה מובנים מאקרו כלכליים נכנסנו טוב למשבר הזה. ועכשיו אנחנו מגיעים למצב שהצמיחה או הצפי הוא בירידה מאוד משמעותית, ואנחנו צריכים לדאוג שנוכל לחזור לאותו מקום, כי אחרת יהיה מאוד קשה לכולנו. ואני חושב שזה חלק מהדברים שצריכים גם להעסיק אותנו לא מעט ויעסיקו אותנו, אני בטוח, לא מעט.

לגבי גיל 67, פנסיונרים – יינתן מענה בתוכנית גם לאותם אנשים. מענה שיאפשר להם, לאלה שעבדו אחרי גיל 67, ובנסיבות כאלה ואחרות הפסיקו לעבוד ושאין להם באמת יכולת הישענות מעבר לביטוח הלאומי ואחרים. אז לגביהם יינתן מענה והדבר יובא בקרוב, אני מקווה, ממש בימים הקרובים, ויוצג. לגבי אותם אנשים בגיל הפנסיה, מעל גיל 67, שגם הם יקבלו מענה, לאותם אנשים שעבדו או פוטרו או בחל"ת.

קרן הלוואת – נכון קרן הלוואות הקודמות, אני מסכים שלא פשוט הרבה פעמים, כי יש את העניין של גם הערבויות וגם של החיתום, שעובדים ביחד. ולפעמים הצורך בלתת ערבות אישית של 100% היא מאוד מקשה. אני אומר לכם שהחשכ"ל בתהליך עשה כברת דרך מאוד מאוד ארוכה. והיום ההלוואות שניתנות גם עד 100 מיליון וגם עד 400 מיליון, הגדיל אותם, הם בתנאים הרבה יותר מקלים עם הערבויות מאוד משמעותיות של המדינה, שבסך הכול 10%, בשונה מ-25% שהיו קודם, של בעלי העסקים. וגם לעניין החיתום מתבצעים שינויים כדי לאפשר תשואה הרבה יותר קלה. צריך בסך הכול – לא צריך הרבה מדי מסמכים; הורידו מאוד את הביורוקרטיה בבקשת ההלוואות, ככל שמדובר בהלוואות שנגרמו או בעיות שנגרמו לעסק כתוצאה ממשבר הקורונה. אז התבצעו לא מעט הקלות. אני גם מבטיח שיתבצעו עוד.

לגבי המתווכים – הורידו את כל התשלומים למתווכים. אין עלויות בכלל בלקיחת ההלוואות האלה. אין שום עלויות. הכול על המדינה. ויינתנו עוד הטבות שיובאו בקרוב על ידי החשב הכללי. ואני חושב שזה ייתן מענה מאוד טוב לאנשים שרוצים לגשר על הפער התזרימי שנוצר להם באמצעות הלוואות. ונכון, זה לא פשוט. וחלק גדול מהחסמים האלה - - - פשוט גם במונחי מחיר ריבית גם במונחי גרייס, שיינתן זמן של תשלומים, שהמדינה תיקח את זה על עצמה, גם במונחי הערבויות וגם במונחי העלויות של הפתיחה או קבלת ההלוואה, שגם היום יש לא מעט עלויות כשאתה מגיע לבנק. גם בעניין העלויות האלה הדבר הזה יוקל בצורה מאוד משמעותית. זה על עניין הביורוקרטיה והערבות האישית, ולגבי השאלה של קרן.

לגבי מס רכוש, גם הדבר הזה הועלה – אז לעניין מס רכוש, צריך לזכור שיש חוק מס רכוש. הוא מאוד ברור, עם תכליות מאוד ברורות של טרור ומלחמה. אין שם עיסוק בעניין שאנחנו עוסקים בו כרגע. ולכן הפתרונות שיינתנו הם כאלה ואחרים. אבל אני חושב שאין קשר בין מס רכוש לזה. כמובן שאפשר להחליט על מנגנון פיצוי כזה ואחר, דומה או שונה. אבל לא קשור למנגנון פיצוי של קרן מס רכוש או לקרן מס רכוש, שיש לה מטרות ותכליות מאוד ברורות ואחרות, צריך להגיד.

- - - מטרות.

לגבי - - - כבר אמרתי לא מעט והזכיר את זה רועי את הדברים. הוא דיבר גם, אני חושב, על פחת מואץ. וזה משהו שכמובן יישקל בתוכנית האצה ובצורך שלנו לצאת באסטרטגיית היציאה. וזה משהו שחובה יהיה לשקול אותו אין ספק, רועי, ולראות האם נכון לתת פחת מואץ. כמובן שאנחנו לא פוסלים את הדבר הזה. הוא מאפשר – בתוכנית היציאה, כשאנשים יתחילו לעשות השקעות, כדי לאפשר באמת להשקיע יותר במכונות ובדברים מחוללי צמיחה. הדבר הזה, כמובן, יישקל, ואני מניח שגם בחיוב ככל שהשר שיהיה יאפשר ויאשר את הדבר הזה.

דברים נוספים שנשאלו – לגבי הוודאות, אכן צודקת ישראלה, שחלק גדול מהסקטור העסקי רוצה ודאות, ודאות עסקית. אבל אנחנו כולנו נמצאים בעולם של חוסר ודאות, לצערנו הרב, לצער כולנו. והנגיף הזה לא מאפשר לנו, לא נותן לנו שום ודאות בהתנהלות שלו, באיך שהוא פועל. אנחנו מנסים לייצר ודאות כזו ואחרת, אבל פועלים מתוך מקום של לתת מענה או לעסוק בתהליך של בלימה לפני האצה. אנחנו למעשה עכשיו בתהליך של בלימה של התדרדרות מאוד משמעותית. מה שקורה הוא שיש פה משבר בריאותי שגורר אחריו משבר כלכלי. ולכן אנחנו בתהליך בלימה של התדרדרות הכלכלה כדי לאפשר את זה. ולאחר שנסיים את תהליך הבלימה, אנחנו מקווים, כולנו, ואנחנו בטוחים שנעבור לתהליך האצה ולשלב את הכלכלה ולאפשר להחזיר את הכלכלה לפסים שבהם היא הייתה, ואני מקווה גם טוב מכך. וזה לא פשוט. צריך לזכור, מדובר במשבר עולמי מאוד מורכב, שיש משבר בריאותי שעוקב אותו, כמובן, משבר כלכלי. ולכן אנחנו נערכים לדבר הזה כדי לתת מענה.

לגבי העסקים הגדולים – צודקת ישראלה שלחלק גדול מהעסקים הגדולים יש משמעות מאוד מאוד חשובה בכלכלה הישראלית. המעסיקים האלה מעסיקים לא פעם 4,000 ו-5,000 עובדים מעסיק אחד. יש להם חשיבות מאוד – הם משלמים לא מעט מיסים למשק הישראלי, והם חשובים מאוד כדי לאפשר את ההמשכיות ואת אותם שכירים, את אותם כמעט 4 מיליון שכירים במשק הישראלי, שכרגע נתנו להם פתרון, אם זה בחל"ת או אם זה בדמי אבטלה. אבל יש משמעות מאוד מאוד מאוד חשובה לאפשר את ההמשכיות העסקית גם שלהם. ולכן אנחנו נערכים לדבר הזה, אם זה באמצעות קרנות ההלוואה, אם זה באמצעות פתרונות פרטניים שאנחנו נותנים ככל שהדבר הזה נדרש, אם זה לעולם התעופה ואם זה לעולמות אחרים, כדי לאפשר את הפגיעה המינימלית שתהיה במשק הישראלי לאחר סיום המשבר הזה.

מס ההכנסה שלילי – אנחנו פועלים גם במגזר הזה. צודקת ישראלה שזה יכול להיות בסיס או פלטפורמה מאוד טובה לאנשים שלא פשוט להם ביום-יום, בטח ובטח בזמנים האלה. ולכן אנחנו פועלים כדי להקדים את תשלומי מס הכנסה השלילי בצורה כזו שתאפשר לקבל את מלוא הסכום כבר ביוני. ואני מקווה שהדבר הזה יתאפשר אולי קצת לאחר מכן, כי יש עוד כל מיני בעיות ביורוקרטיות שלא מאפשרות את זה. אבל הכוונה היא לאפשר לאנשים האלה לקבל חלק גדול מהסכום ולהקדים אותו בצורה מרוכזת כבר בזמן הקרוב.

תודה.

אתם חושבים שתשלמו - - -

מי זה הדובר שמתפרץ?

אופיר.

הרגע אמרו לי שאתה מסיר את הבקשה שלך.

נכון. אבל הוא דיבר על מס הכנסה שלילי וחשבתי שהוא הולך להגיד עוד משהו. אני יכול לשאול?

אם זו שאלה.

אני שואל על הנקודה האחרונה של מס הכנסה שלילי. רציתי לדעת – הרי בסוף אין עבודה. זאת אומרת, חלק נכבד מהמשק לא עובד עכשיו. אז איך זה משפיע? הרי אנחנו מוציאים, מן הסתם, הרבה פחות גם בהקשר הזה, לא?

לא, לא. יש תשלומים, מס הכנסה שלילי. יש תשלומים שאנשים הגישו בעבר, ולכן הכסף מגיע קדימה, הוא צופה פני העתיד. אז לכן, כדי לאפשר לאנשים האלה להיפגש עם הכסף שמגיע הרבה יותר מהר, אנחנו, כמובן, נעשה מאמץ ונקדים את התשלומים בצורה מאוד מאוד משמעותית, כדי לאפשר להם להיפגש עם הכסף הזה כמה שיותר מוקדם, שוב, כדי לאפשר להם את היכולת התזרימית הלא פשוטה. ואני מסכים איתך שגם להם לא קל.

חברת הכנסת אורית פרקש, בבקשה.

ערן, תודה על הדברים.

אבל אני חייבת להגיד לך משהו. אמרת הרבה מאוד דברים כלליים. לא שמעתי כמעט שום דבר קונקרטי. לא שמעתי לוחות זמנים. מהדברים שלך נשמע, לצערי, שממשיכים במדיניות של הלוואות. כלומר, דחיית חובות. ולהכניס את היד לכיס למגזר כדי לשמר אותו, כדי לעודד תעסוקה, כדי לייצר, למנוע כסף הרבה יותר גדול, לדעתי, בגלל הצעדים שאתם מתמהמהים איתם – אני לא שומעת. שמעתי מאוד על ההלוואות. שמעתי הרבה מאוד על טיפול פרטני של מי שיש לו בעיה שיפנה לרשות המיסים. אבל אני חוזרת על זה פעם אחר פעם: אני חייבת להגיד לך – אני גם הוצאתי מכתב אליכם בעניין הזה, לרגולטורים הפיננסים וספציפית אליך בנושא הזה – שאתם מעדיפים ללכת במדיניות פרטנית שבה האזרח הבודד, בנוסף לכל הסטרס שהוא נמצא בו, התחיל להתעסק מולכם, ואין החלטות כוללות שמקלות עליו.

הייתי שמחה בכל זאת לבקש ממך לוחות זמנים למעשים, לא, אתה יודע, לסיסמאות: נדחה, נבחן, נבחן. די. צריך לקבל כבר החלטות. ערן, מי כמוך יודע. אתה פה גורם מפתח סופר מרכזי כרשות המיסים.

והבקשה האחרונה אליך – אני מבקשת ממך שתיקח דוגמה של עסק קטן ודוגמה של עסק גדול, ואתה כראש רשות המיסים תשב איתם ותתקשר בעילום שם אליך, לרשות המיסים, תנסו למלא את בקשת המענק, תנסה את הדברים. תשב לידו. אני חושבת שזה יפתח לך מאוד את העיניים, כי לפעמים כשיושבים במשרדים למעלה, ואני הייתי שם, ושוקלים שיקולים כלליים של מדיניות המיסים לטווח ארוך ושמס רכוש זה למלחמה בטרור וזה לא האירוע, ולא רוצים לפתוח פרצות לתקדימים.

ברור.

אני מבינה אותך לחלוטין. תעשה את המעשה הזה. אני חושבת שייפתחו לך העיניים. תודה רבה.

תודה.

אנחנו אוספים שאלות, ברשותך, ערן.

אני עוד רוצה לשאול, עודד. אתה יודע את זה.

אתה רשום, מיכאל, באמת. אנחנו עושים גם – אני צריך – בין החדרים, בין חברי הכנסת, לבין הגורמים מבחוץ.

רון תומר, נשיא התאחדות התעשיינים.

אהלן, שלום, כולם. לצערי, בחלק מהדיון נפלתי. ל"זום" יש יתרונות ויש חסרונות.

אני אגיד בקצרה. צריך לזכור דבר אחד, שנזילות היא בעיה מאוד מאוד חשובה וקשה במשק, ולהרבה מהתעשיינים שלנו בעיית הנזילות היא קשה.

דיברנו הרבה על הנושא של דחיית מע"מ. אני יכול להגיד לערן יעקב דבר אחד: הבעיה פשוטה; הרבה העסקים היום לא משלמים; הרבה העסקים היום, שהם בעצם הלקוחות של התעשיינים שלנו, דוחים תשלומים. אם פעם היה שוטף 90 או שוטף 120, מה שמקובל במשק – מבטלים צ'קים, דוחים צ'קים וכו'.
את המע"מ אנחנו צריכים לשלם במיידי. חייבים לחשוב מה עושים עם זה, כי זה לא הגיוני שהממשלה מצד אחד תזים נזילות עד אין קץ, ואנחנו רוצים שתזרים נזילות עד אין קץ ותובעים את זה, ואני יודע שלפחות בנושא נזילות התוכנית הכלכלית תיתן מענה מסוים ותיתן אפשרות להלוואות. אבל לא ייתכן שישלחו תעשיינים לבוא ולקחת הלוואות מצד אחד, ומהצד השני לבוא – איך אומרים – שאנחנו נלווה למדינה את המע"מ, שהיום אנחנו כבר לא מקבלים אותו, גם לא בתנאי האשראי של קודם. כנ"ל גם לגבי חובות אבודים. ייקח עוד זמן להכיר בחובות האבודים. אבל התשלומים האלה מגיעים באיחור, ולכן זה מאוד מאוד בעייתי.

חייבים לחשוב על זה. אני מבין את המורכבות. ואני יודע – העצמאים הם בליבנו ומאוד חשוב לעזור להם, אבל זה הרבה יותר רחב מהעצמאים. זה סכומי העתק, תשלומי המע"מ לעסקים הבינוניים-גדולים, והכסף לא זורם. האשראי מתרחב. אז אם לא יהיה פתרון במטרת האשראי, אל תשלחו אותנו מצד אחד לקחת הלוואות ואז, במירכאות, להלוות למדינה.

ערן, חייבים למצוא פתרון לזה, עם כל הקושי. גם בנושא של תשלומים אחרים שפחות קשורים לרשות המיסים, כמובן, צריך לטפל.

עוד שני דברים. מקדמות, אני לא יודע ולא שמעתי, אולי ערן אמר את זה. אני מקווה שיבוטלו המקדמות כולם השנה. ואנחנו בהחלט קוראים – מכוון שהרבה עסקים ייכנסו לבעיית רווחים, אני יודע שזו החלטה לא פשוטה – לאחד את שנות המס 2019 ו-2020.

חד-משמעית, ביטול מקדמות.

עוד פעם, אל תיתנו לנו ללכת עם הפסדים צבורים כדי לקזז אותם קדימה מהשנים הבאות, שאז יהיה טוב.

צריך לבטל את המקדמות. לא יעזור כלום.

הנזילות תהרוג את כולנו. צריך פה החלטה אמיצה, לא פשוטה, לאחד את שנות המס ולתת לנו. לא לשלם עכשיו על חשבון הרווחים של העבר ושתהיו חייבים לנו כסף על חשבון ההפסדים של היום.

חד-משמעית.

כך ששני המקומות הם המשקולות הגדולים, עודד וערן, שאני מבקש לדון ולנסות להחליט על פתרון יצירתי שכן יאפשר לדחות את תשלומי המע"מ גם לעסקים בינוניים וגדולים, ואיחוד שנות המס 2019 ו-2020. שוב, בשני המקרים שלא אנחנו נלווה למדינה, אלא שהמדינה תלווה לנו. תודה.

תודה.

חבר הכנסת קושניר ואחריו – איריס שטרק, נשיאת לשכת רואי החשבון.

קושניר יצא ואני הייתי לפניו.

קושניר יצא, מיכאל ביטון קיבלת. חבר הכנסת ביטון, בבקשה.

מנהל רשות המיסים, קודם כול, תבורך. תעבדו ביום ובלילה ובסופי שבוע ותעשו טוב לאזרחים.

מגזר אחד שלא התייחסת אליו בכלל ואני מבקש לשאול לגביו שתי שאלות ספציפיות ועוד שאלה על העסקים. לגבי המגזר השלישי והעמותות – הם נדרשים לשלם מס שכר ומס מעסיקים, שהוא דומה ומקביל להוצאות של מס הכנסה ומע"מ. האם תוכלו לדחות את התשלומים של מס שכר וממס מעסיקים בחודש-חודשיים, להקל עליהם? הם גם נפגעים מהיעדר הכנסות, מהעדר פעילות וכן הלאה. מגזר של מיליארדים. חשוב למשבר הזה, לחוסן הקהילתי.

לתוך מהגזר הזה – שאלה שנייה – זה הטבות מס לתורמים. התורמים נרתעים, אין להם רווחים והתרומות נעלמות, והמשבר עבור העמותות כפול ומכופל. האם השנה באופן מיוחד תוכלו לתת הכרה במס של 50% לצורכי סעיף 46? זה לא השיעור הרגיל של 30%. וגם האם תוכלו להכיר בכך שאדם שתרם היום יזוכה בהטבת המס שלו גם בשנה הבאה? אם השנה אין לו רווחים והוא תרם, אז התרומה לא עזרה כלום במיסוי. אם תרשו לו להגיש את התרומה הזאת גם בשנה הבאה לצורך הטבות במס, יש לו מוטיבציה, כי אולי שם יהיו לו רווחים.

תודה.

רגע, השאלה השלישית. אני מבקש ממך להסביר לנו באופן ספציפי את המקרים המיוחדים שבהם עסק קטן זה עסק של עצמו. המקרה הפשוט ביותר זה ספר. אם הוא מספר, הוא מרוויח 100,000 שקלים או 150,000 או 200,000. אם הוא לא מספר, הוא בבית. האם לאדם שאין לו עובדים, שעבודתו תלויה באמנותו, בעיסוקו הישיר – האם לא תוכלו לבנות מסלול מיוחד לאנשים האלה כדי לסייע להם לעבור את המשבר? הם הקטנים והנפגעים ביותר, ללא חסכונות, ללא שומנים, ללא תזרים. מה שהוא עובד, זה מה שיש.

תודה.

איריס שטרק, נשיאת לשכת רואי החשבון, בבקשה.

אני חייבת להגיד שאני רואה פער אדיר בין כאילו פתרונות לבין המצב. אני ממש חושבת שאין שום בשורה לשום דבר. אני חושבת שהגיע הזמן להיות אמיץ ולדחות את כל התשלומים. והתשלומים העיקרים הם גם הניכויים לעובדים, המשכורות. אגב, גם לעובדים בחל"ת מעבירים ביטוח לאומי עד יולי. ואף אחד לא יכול להגיד – הקרנות והכספים מהלוואות – ייקח הרבה זמן לקבל אותם. רק דחיית תשלומים תקל על תזרים מזומנים, אחד. הדבר השני – כל הרעיון של להמציא מענק ולהמציא פיצוי כזה או אחר – לא צריך להמציא את התורה. המנגנון של חוק מס רכוש זה הפתרון שניתן ב-2006, בנושא מלחמת לבנון - -

חד-משמעית.

- - צריך לכלול, חד-משמעית. ואז זה פותר לכל העסקים. יש שם שלושה מנגנוני פיצויים: דרך הכנסות, דרך הצעות, דרך עובדים. הוא גם יתמרץ להחזיר עובדים לעבודה. זה המנגנון היחידי שאפשר. כל פעם מנסים להמציא את הגלגל. השבוע חולף ועוד שבוע ואין שום פתרון ממשי. זו הדרך היחידה להיות באומץ.

הדבר השלישי שנאמר לגבי התרומות ולגבי מלכ"רים – יש רק שני דברים: אחד – לא להגביל, יש פילנתרופים עשירים. לא להגביל זיכוי תרומות בכלל. ושניים – כל מי שתורם עכשיו ברכוש, בציוד, בשווי ערך, נפטור אותו ממע"מ על זה למלכ"רים. גם זה פטור לא רגיל. כשצריכים לשלם מע"מ, שולחים לך עכשיו ציוד הנשמה לבתי חולים.

אלה שלושת הדברים המיידיים שאפשר לעשות. ירגיעו את המשק. ייתנו שלווה, יחזירו את הצמיחה העסקית, יחזירו פעילות עסקית ולא יחנקו את כולנו.

תודה.

ערן, בבקשה.

נשאלו באמת הרבה שאלות. אני דווקא אתחיל עם הדבר האחרון שאיריס אמרה ואעבור אחרי זה לכל הדברים האחרים. אני חושב שלדחות את כלל תשלומי המס – בסוף גם המדינה צריכה המשכיות עסקית. ולדחות את כלל תשלומי המס – מי שלא יודע, מדינת ישראל גובה בחודש סביב ה-27-26 מיליארד שקלים. אז אם למישהו יש פתרונות איך אפשר להתנהל ללא תשלומי מס, אני אשמח לשמוע, ואני מניח שהרבה אנשים גם ישמחו לשמוע. אני חושב שיש קושי מאוד גדול.

ערן, אתה יודע שכשייסגרו פה העסקים ואתם תצאו מהמשבר עם העסקים סגורים, אתה לא תוכל לדחות את תשלומי המס. פשוט לא יהיה מי שישלם מיסים.

בדיוק.

אז רגע, תן לי סיכוי. יש הרבה עסקים שמשלמים ואנחנו רואים את זה גם ממש בדיווח שהיה במרץ, שלמרות שחלק גדול מהטענות שהיו לגבי המקדמות ואחרים, חלק גדול מהעסקים הגדולים המשמעותיים, שבחלקם הרוויחו אפילו יותר מתקופה רגיל, העבירו את תשלומי המס. וזה מאפשר לנו לתת לאחרים. צריך לזכור שבאמת נפגעים ונכון, חלק גדול מהם זה גם העסקים הקטנים והבינוניים שאנחנו רוצים לאפשר להם המשכיות עסקית. וזה מה שיכול לאפשר את הדבר הזה.

לעניין דברים אחרים שנאמרו פה, אני רוצה באמת לא לשכוח שום שאלה שנשאלה פה, כדי באמת לא לפספס שום דבר.

הוא ענה על המלכ"ר? ערן, ענית על המע"מ על המלכ"ר? מה שאיריס - - -

רגע, רגע.

הוא דיבר על איריס.

הוא עונה על הכול.

שאלה אורית לעניין מה עושים לגבי בכלל הביורוקרטיה בקבלת מענקים וכו'. אז אחד – אנחנו כמובן מבינים את הדבר הזה ואכן לקחנו את זה לתשומת ליבנו, וככל שראש הממשלה יאשר את התהליך שאנחנו רוצים לעשות לגבי העסקים הקטנים והבינוניים, התהליך יתבצע בצורה מאוד פשוטה, ללא ביורוקרטיה בכלל. הוא יכנס לאתר, לאזור האישי שלו, כל עצמאי יוכל להיכנס לאזור האישי שלו, ודרך האזור האישי שלו בצורה מאוד מאוד פשוטה לבקש את המענק ולקבל אותו ישירות אליו לחשבון בלי שום התערבות. ואני מקווה מאוד, ככל שהדבר הזה יתאפשר, שהוא גם יהיה לפני החג או ממש סמוך אליו. אני מקווה מאוד שהדבר הזה יתאפשר. הוא יהיה ללא ביורוקרטיה לחלוטין ומאוד מאוד פשוט, דרך האזור האישי שאנחנו, רשות המיסים, העמידה לכל אזרח במדינת ישראל. דרכו יוכל להיכנס ולקבל את הכסף בצורה מאוד פשוטה ישירות לחשבון הבנק שלו. וזה יחסוך הרבה הרבה מאוד ביורוקרטיה. וגם אנחנו, בטח ובטח בתקופה הזאת מחפשים לעשות כמה שיותר תהליכים מקוונים, קלים וברורים לנוכח המגבלות שיש גם לנו בעולם הציבורי.

לגבי מה ששאל רון – אז רוב העסקים היום במשק הישראלי, כמעט מעל 90%, עובדים על בסיס מזומן ולא מצטבר במע"מ. זה אומר שהעניין המצטבר לא חל עליהם. הם עובדים על בסיס מזומן, ולכן לא אמורה להיווצר להם בעיה, וגם לא חובות אבודים, מן הסתם. כשעובד על בסיס מזומן זה מקטין גם את החובות האבודים. וזה גם חשוב להגיד.

ועדיין יש לא מעט עסקים גדולים שאכן באמת לא עובדים על בסיס מזומן, אלא על בסיס מצטבר. אבל עדיין בהסתכלות של גם של הדחיות וגם של מה שנעשה וגם של הקרנות שהועמדו ככל שיש בעיה תזרימית, אז הדבר הזה מתבצע. צריך לזכור שמע"מ במהותו – אתה לוקח כסף, אתה מאבד צינור להעברת הכספים, ויש תקופה שבה אם אתה בא על בסיס מצטבר אז אתה גם מקבל את התשומות שלך לפעמים הרבה יותר משאתה מעביר את התשלום. זה תלוי בעסק עצמו. אז גם הדבר הזה, אני חושב שבחלקו הלא מבוטל הוא פתור.

אני לא מבין את התשובה. הרי לכם הם משלמים על בסיס מזומן ובחודש שבו החשבונית מופקת. אבל מהלקוחות שלהם הם מקבלים את המע"מ הזה הרבה יותר מאוחר על בסיס השוטף פלוס 120 או יותר מזה.

נכון.

לא, אבל הם מתקזזים, היות שמע"מ בנוי על קיזוז מצד אחד של תשומות ומצד השני של הכנסות שאתה גובה.

בוא נניח שההכנסות הן הרבה יותר מההוצאות.

נכון. אנחנו מקווים שרוב העסקים באמת עם ערך מוסף חיובי, אבל לא תמיד הדבר כך. אבל ככל שערך המוסף שלך הוא חיובי, כמובן, צריך לזכור שאת הכסף שאתה גובה אתה גובה מהצרכן הסופי. אז אתה מתקזז עליו, מן הסתם. ופערי הזמנים לא קיימים בעסק שעובד על בסיס מזומן. ומרבית העסקים במשק הישראלי, מעל 90%, עובדים על בסיס מזומן. אז כך שלחלוטין אין להם בעיה. לפעמים יש להם יתרון, כי הם יכולים להתקזז עוד לפני שהם מעבירים את תשלומי המע"מ שהם גבו, שהוא לא שלהם, כמובן, כן? אז אני חושב שבעניין הזה הבעיה היא פחותה. וכן נעשו דחיות לגבי חלק גדול מהעסקים, גם כמעט 80% מהעסקים ישלמו את תשלומי המע"מ של מרץ רק ב-27 באפריל.

עכשיו, דבר נוסף אני רוצה להגיד. דיברה אורית שלא עשינו דברים. אז ראשית, נכון, אני מקווה שתוך באמת שבועיים העניין של העסקים הקטנים יתבצע ואנשים יכולים לקבל, ככל שהדבר הזה יאושר –אחרי זה הוא צריך לעבור אישורים – יתבצע לתוך חשבון הבנק של אותו עצמאי באופן ישיר בצורה מהירה וישירה ופשוטה, וגם תהליכים נוספים שאנחנו רוצים לעשות גם בענייו המקדמות. אני רוצה להגיד עוד משהו, כי זה עלה לא פעם, עניין המקדמות. בסוף עניין המקדמות, אולי צריך להגיד את זה, וזה תפקיד של רואי החשבון. מן הסתם, הם המתווכים הכי משמעותיים של העסק, והם ודאי ובוודאי, ויועצי המס יודעים שאת המקדמות ניתן הקטין בלחיצת כפתור כשמדובר במייצג. כשמדובר בעוסק, הדבר קצת יותר מורכב. אכן כשאין לו מייצג הוא צריך לבוא באופן עצמאי ליחידה ולעשות את זה ולהקטין. אבל היום, בגלל הקורונה, אנחנו מאפשרים לעשות את זה גם בתהליך מקוון. גם העוסק בעצמו יכול לבקש ולפנות בצורה מקוונת להקטין את המקדמות. אז הדבר הזה ניתן, ניתן לעשייה. המייצג יכול לעשות את זה ממשרדו בלחיצת כפתור. זה מייצג אוטומטי לחלוטין.

לגבי מקדמות שכבר שולמו, אני מקווה שאנחנו ניתן פתרונות גם לעניין הזה, למה שאמר רון, כדי להקל על העסקים, ולראות איך אנחנו באמת מנסים להתחשב גם במקדמות ששולמו. אנחנו מסתכלים על זה בפרספקטיבה, ברמה שנתית, כי במס הכנסה ההסתכלות היא שנתית ולא חודשית, בשונה ממע"מ. אז גם לדבר הזה אני מקווה שנביא פתרונות שייתנו מענה לא מושלם, אבל מענה כזה שיאפשר לגשר - - -

סליחה, אני חייב שאלת הבהרה.

רגע, אתה גם תקבל רשות דיבור תכף. אתה מקבל רשות דיבור אחריו.

לגבי מלכ"רים בסעיף 46 – אנחנו, בגלל העצימות הנמוכה שבה גם רשות המיסים עובדת כתוצאה מהחלטה של תקנות לשעת חירום, אכן לא נתנו שירותים בכל מה שקשור למלכ"רים. ואני עכשיו, כמובן, נתתי הוראה ואנחנו ניתן ביטוי ונטפל גם בכל מי שיש לו סעיף 46.

לגבי הזיכוי – אז ודאי שאפשר. זה בחוק, יש זכות לזיכוי, שככל שהוא לא נוצל אפשר לגלגל אותו שלוש שנים קדימה, כמובן, בכפוף לתנאים שנמצאים בחוק. אז אפשר לעשות את הדבר הזה, הוא זכאי לו. לעניין שאלת הזיכוי, אז כמובן שאפשר, בכפוף למה שכתוב בחוק. ואפשר לעשות את זה שלוש שנים לאחר מכן. אז גם עם הדבר הזה אין בעיה.

לגבי אותו ספר – הדבר הזה נשאל, נכון?

רגע, מה עם מס המעסיקים לגבי העמותות? המגזר השלישי.

אתה מתכוון למס שכר. לגבי מס שכר כרגע – במדינת ישראל אנחנו גובים מס שכר בערך כ-10 מיליארד שקלים מכל המשק.

אנחנו מדברים כרגע על העמותות בלבד. עמותות והמגזר השלישי.

אז לגבי העמותות כרגע – העניין מאוד מורכב מבחינת רשות המיסים. נעשה איזשהו תהליך של דחייה. אנחנו נבדוק אם הדבר הזה מתאפשר. אם הוא תאפשר, אנחנו ניתן את דעתנו על הדבר הזה.

הרבה יותר מורכב לשלם כשאין הכנסות.

בסדר, אבל, חברים, אנחנו באמת, חלק גדול, מנסים גם מצד אחד לאפשר את ההמשכיות העסקית של כולם, ובפרט של העסקים, וגם של המשק הישראלי. אנחנו מנסים לאזן בין כל הדברים האלה עם סדרי העדיפויות, שבסוף מי שקובע אותם, כמו שאתם יודעים, זה ראש הממשלה והממשלה, לאחר מכן גם הוועדה. אז אנחנו מביאים את ההצעות שלנו, מקווה שהדברים האלה יתקבלו.
לגבי אותם עסקים גם גדולים וגם קטנים – צדק מי שאמר לגבי אותו ספר והעסקים אחרים שביום-יום שלהם, נכון שחלק גדול מההוצאות שלהם קטנו, יש שם לא מעט הוצאה שנחסכת מזה שאין להם פעילות, אבל יש להם לא מעט הוצאות קבועות שמוטלות עליהם. והדבר זה לא פשוט לאותם עסקים, אנחנו מודעים לכך. לכן אני מניח שבקרוב, ממש בימים הקרובים, אנחנו ניתן פתרונות. נתנו את הפתרון של דחיית הארנונות, לדוגמה, ואני מקווה שאנחנו ניתן פתרונות יותר טובים גם בעניין הזה, שיאפשרו לאותם עסקים לחסוך חלק גדול מההוצאות הקבועות שמוטלות עליהם ולהתמודד עם המשבר הלא פשוט שיש להם. אנחנו מבינים את זה, ואנחנו חושבים על לא מעט תהליכים כדי לעזור לאותם עסקים קטנים-בינוניים, וזה יקרה במיידי, כן? לשאלתה של חברת הכנסת פרקש. אני מקווה שהדבר הזה יינתן במיידי.

זה אומר שחלק גדול מהעלויות גם הקבועות שיש לאותם עסקים יופחתו או לחלוטין יידחו לעולם, כך שהדבר הזה יאפשר להם התמודדות יותר טובה עם המשבר הלא פשוט שכולנו חווים אותו.

לגבי דברים נוספים שנשאלו – אני מסתכל אם יש משהו ששכחתי.

מס שכר ומס מעסיקים.

קרן מס רכוש.

אמרתי לגבי מס שכר.

חברים, על מס שכר הוא התייחס.

לא התייחסת לגדולים. נראה לי לעסקים הקטנים - - -

לא שמענו כלום.

לגבי קרן מס רכוש לא התייחסת.

לא, על מס שכר ומס מעסיקים לא שמענו.

הוא ענה על זה, מיכאל. הוא לא צריך לחזור על זה עוד הפעם.

אני פה. לא, גם דיברתי על התייחסות כללית למגזר השלישי, על הטבות מס, תרומות.

הוא דיבר על זה. דיבר.

אבל אמרתי לך. דיברתי על זה בדיוק. אמרתי לגבי סעיף 46, שאנחנו משקיעים מאמצים - - -

לא צריך לחזור על זה, ערן.

אוקיי.

עוד הפעם, לא התייחסת לדברים של איריס שטרק לגבי קרן מס רכוש.

אני התייחסתי קודם כששאלת, אדוני יושב-ראש. שאלת ועניתי. אמרתי שלמס רכוש יש מטרה ותכלית מאוד ספציפיות להן הוא נועד.

כן. אבל, אוקיי.

לגבי עצם המנגנון, אנחנו בוחנים הרבה מנגנונים. ואני מקווה שלגבי העסקים הקטנים והבינוניים יינתן מנגנון שכבר בקרוב יאפשר לאנשים האלה לקבל לתוך חשבון הבנק שלהם. נכון, אמר רועי עד 6,000 שקלים, לקבל סכום כזה ואחר בהתאם להכנסה החייבת של אותו עסק. יש אנשים - - - 2018, ואני מניח שמנגנונים נוספים יאפשרו לעסקים באמת להמשיך.

תודה.

אני רוצה לעשות סבב אחרון של שאלות. אני, ברשותך, אתחיל אותו אולי רק עם שאלה קצרה על פריסת תשלומים למי שיש לו חובות היום לרשות המיסים, גם אלה שמתנהלים מולכם עם חובות. מדוע אתם לא אומרים: אוקיי, בתקופה הזאת אנחנו עושים פריסה קצת יותר גדולה? תרשום את זה כשאלה הראשונה. ואני עושה סביב אחרון של שואלים שאחריו אתה תשיב.

חבר הכנסת קרעי ואחריו – ירון גינדי מלשכת יועצי המס.

תודה, אדוני היושב-ראש. שלום, ערן.

אדוני היושב-ראש, רק לפני השאלה לערן, הזכירה קודם חברת הכנסת פרקש את הנושא של הבנקים והריביות שעלו בתקופה האחרונה. שלחתי לך מכתב בנושא בשבוע שעבר, לזמן דיון בנושא הריביות של הבנקים. אני מקווה שנראה את הדיון בקרוב. תודה.

כמה דברים. לגבי מס רכישה – אמרת שאלה שהיו צריכים למכור את הבית הראשון שלהם, למשל, הייתה להם תקופה מספיק ארוכה לעשות את זה. ומי שחיכה לחודש האחרון לא מעניין אותנו. אני חושב שזה לא מקובל. אני חושב שאנשים הרבה פעמים - - -

רגע, רגע. צריך להזכיר. לא אמרתי שלא מעניין אותנו.

זה פחות או יותר. אני מתרגם את זה.

רגע, רגע, אני יודע בדיוק מה אמרתי. אני יודע שגם הדבר הזה – בואו נהיה מדויקים בעניין הזה. אמרתי בצורה מאוד ברורה. לא אמרתי חודש, אנחנו בסך הכול אמרנו שאנחנו בסיפור הזה מאמצע מרץ. זה דבר אחד שאמרתי. דבר שני שאמרתי הוא שהדבר הזה נבחן ונבחן ברגישות. אז לא אמרתי בשום מקום את מה שאתה אמרת.

אוקיי. אז כדאי לדעת. כי אם יש אנשים ששבוע הבא מסתיים התאריך שלהם, של ה-18 חודשים או של ה-24 חודשים, הם צריכים לדעת אם משלמים את אותו מס רכישה או את אותו מס שבח או שאנחנו דוחים.

אני חושב שמרגע שהתחלנו זה כבר לא שבועיים, זה לא רק מאמצע מרץ. אנחנו כבר למעלה משבועיים, כמעט מתחילת מרץ בסיפור הזה של הקורונה. לאט-לאט נכנסנו יותר ויותר להסגר יותר עמוק, וככל שהדבר הזה מתרחש, אנשים לא מצליחים למכור את הדירה שלהם בחודש או בשבועיים או בחודשיים שנותרו להם.

אם רשות המיסים תאמר לנו שאתם לא מתכוונים לאפשר ולדחות עד לתום תקופת החירום את התאריך, תעדכנו אותנו בהקדם, כי נצטרך להביא את זה לחקיקת בזק כאן ולדון על זה בחקיקה ראשית. זה דבר אחד. אני חושב שאסור לנו להשאיר את האזרחים פתאום עם הוצאות מאוד משמעותיות או להוריד את מחיר הדירה שהם רוצים למכור במאות אלפי שקלים, כדי להצליח למכור בתקופה הזאת. זה דבר אחד.

הדבר השני – הזכרת משהו קודם, ואני חושב שהוא פתרון טוב לנושא המקדמות. רק אם אתה מאפשר להתחשב בתשלומים הראשוניים, זה בעצם יכול להיות הפתרון. כי אתה אומר שאדם יכול עכשיו להקטין את המקדמות שלו בחצי. זאת אומרת שאם אני עכשיו שילמתי שלושה חודשים מקדמות מס הכנסה על 2020, ועכשיו אני מקטין בחצי בגלל המצב. אם אני מקטין בחצי, זה אומר ששלושת החודשים הבאים – אפריל, מאי ויוני – אני לא אצטרך לשלם מקדמות מס הכנסה, אם אני מאפשר לקחת בחשבון את ינואר, פברואר, מרץ. כי בינואר, פברואר, מרץ שילמתי 100% מהמקדמות - -

תקצר, שלמה.

ועכשיו אני מתחיל - - -

רגע, רגע. אני חייב להגיד. רגע, תכיר את המנגנון. לא בחצי. הוא יכול לאפס את המקדמות. הוא יכול גם לאפס אותן.

הוא יכול גם לאפס את המקדמות. זאת אומרת, כל מה שהזכרנו קודם לכן – לבטל את המקדמות – זה נתון בידיו של אותו בעל העסק או של אותו בעל חברה. הוא יכול לאפס את המקדמות עכשיו ולעדכן את זה בתום תקופת החירום.

כן. כמובן, הכול בכפוף לסעיף 190.

שמה זה אומר? בוא תסביר לנו, האנשים הפשוטים. מה זה אומר "בכפוף לסעיף 190"? הוא יכול או לא?

שבאמת הוא צופה שזה המצב האמיתי שלו, כי אחרת יחולו עליו, כמובן, ריבית וקנסות.

בסדר. זאת אומרת, עכשיו, כרגע, אנחנו צופים שבתקופת מצב החירום אין לנו הכנסות. עסק שסגור עכשיו, בגלל ההוראות של הממשלה, צופה שכרגע כל עוד המצב נמשך אין לו הכנסות. לכן הוא יכול לאפס. ברגע שיסתיים מצב החירום, הוא יכול להגיד: אני צופה מחדש.

הנקודה ברורה, שלמה.

אלה שתי הנקודות העיקריות: הנקודה של מס רכישה והנקודה של המקדמות, שזה משהו שאולי צריך להבהיר לציבור, שמי שרואה בעצמו שהעסק שלו סגור, יכול לאפס את המקדמות שלו.

ברור.

ירון גינדי ואחריו – חבר הכנסת קושניר.

שלום, עודד. תודה רבה. שלום לערן יעקב.

אני מודאג מבין השורות של המילים שלך. ואני רוצה לשאול אותך, בבקשה. האם בתוכנית החדשה גם העסקים מעל 1.5 מיליון יקבלו פיצוי או שלפי דעתך גני אירועים, מסעדות לא נפגעו מהמשבר הזה לחלוטין, ו/או לפי דעתך אם הם לא יקבלו פיצוי זה לא ייפול כדומינו על העסקים הקטנים?

האם בתוכנית החדשה שלך גם עסקים גם עצמאים שהם עשירים גדולים שמרוויחים 15,000 שקלים ברוטו, שזה אומר 10,000 שקלים נטו, הם לא זכאים לפיצוי מהמדינה כי הם עשירים, ואילו שכירים שמרוויחים 30,000 שקלים ברוטו כן זכאים לדמי אבטלה מלאים של 10,500 שקלים?

האם עסקים שפתחו בשנת 2019 זכאים לקבל פיצוי או שהם לא זכאים לקבל פיצוי לחלוטין?

והאם אתם מבינים שאי-אפשר לחכות לסוף המשבר? כי אם אתם תחכו לסוף מהשבר, אתם תפצו אנשים מתים, עסקים מתים. ואם לא יהיו פה עסקים בסוף המשבר, לא יהיה מי שיחזיר את המשק לפעילות מלאה. ואם לא נחזיר את המשק לפעילות מלאה, אתם מחזירים אותנו לתקופת האבן. האם את זה אתם מבינים? והאם אתה מבין שאם לא תפצו את העסקים לפי חוק מס רכוש וקרן הפיצויים, הם לא יקומו על הרגליים?

ודבר אחרון – אני רק רוצה לשאול אותך. אתה מודע לזה שבתקופה מאוד מאוד קצרה, בצדק רב, עשו הקלה לשכירים: אחד – כל הנושא החל"ת; הוצאתם אותם לחל"ת בלי שהם ינצלו את ימי החופשה שלהם. בשנייה תיקנתם את התקנות ועשיתם את זה. טיפלתם באנשים בגילאי 67. גם כן הקטנתם את תקופת האכשרה של השכירים לעניין דמי האבטלה. ועד לרגע זה לא עשיתם שום דבר למען ציבור העצמאים. כלום לא עשיתם למען ציבור העצמאים.

אני רוצה להגיד לכם שכל הפעולות שלכם מנותקות לחלוטין מהמציאות בשטח. ואתם תובילו את עם ישראל לאסון, אם אתם לא תשנו את הקונספציה מחר בבוקר ותחליטו שכל המגזר העסקי מקבל פיצוי לפי חוק מס רכוש וקרן הפיצויים, ותעמידו פה אנשים על הרגליים. לא תהיה להם תקומה. שים לב למה שאמרתי לך. אנחנו לא במשק בתעסוקה מלאה. הקונספציה שלכם שהמשק בתעסוקה מלאה נפלה והתפוצצה לכם מול הפנים. ערן, תתעוררו ותעיר שם את כל הגורמים. תודה רבה.

יישר כוח. תודה, ירון.

חבר הכנסת קושניר.

ערן, אני רוצה לשאול אותך שאלה על העבר, היא בעצם צופה פני העתיד. זה שהקורונה תגיע לישראל היה עניין של זמן וכולנו ידענו את זה. השאלה היא האם ברשות המיסים ובכלל במשרד האוצר מישהו התכונן לזה. כי איך שזה נראה היום, אתם עסוקים בלהדביק פלסטרים. ואני שואל את זה גם לגבי העתיד. הרי הקורונה תסתיים מתישהו ואנחנו נצטרך לשקם את המשק ולהחזיר אותו לפעילות מלאה. האם יש לכם איזושהי תוכנית מסודרת או לפחות אתם עמלים על תוכנית מסודרת כדי שהדבר הזה יקרה? זה דבר אחד.

ועוד שני דברים. אחד – כולנו מבינים שהרבה מאוד משקי בית ייכנסו וייקחו הלוואות בתקופה הזאת. האם שקלתם להכיר בהוצאות ריבית כהוצאה מוכרת גם עבור פרטיים? אני חושב שזה דבר מאוד מאוד חשוב, כי הרבה מאוד אנשים הולכים למנף את ההוצאה שלהם. זה דבר אחד.

מה? מה? מה הוצאה מוכרת?

הריבית.

הריבית, כן.

ודבר נוסף – נכנסתי לאתר שלכם, והאתר שלכם לא מתורגם לשום שפה בצורה נורמלית, פרט לעברית ולערבית. ואני חושב שזה הזמן גם להנגיש את המידע לשאר הציבור, שזקוק לקבל מכם מידע גם באנגלית גם ברוסית גם בצרפתית. אני מאוד מבקש שתענה לי על שני הדברים האלה. תודה.

תודה.

יוסי אלקובי ואחריו – אמיר חייק. יוסי נמצא איתנו? יוסי אלקובי, נשיא התאחדות בעלי התעשייה והמלאכה? הוא איתנו?

לא.

לא. אמיר חייק איתנו? אמיר חייק, אתה איתנו? לא.

ערן, תענה בינתיים על הדברים. אם הם יחזרו, ניתן להם. ואם לא, נסכם את הדיון. בבקשה.

אני אתחיל מהשאלה האחרונה, אחרון ראשון, של חבר הכנסת קושניר לגבי התוכנית. אכן יש תוכנית שכבר פורסמה של כ-80 מיליארד שקלים שהוכרזה. אני חושב שגם ראש הממשלה כבר אמר את זה. איך התוכנית תהיה, איך היא תתפרס, אז כמובן זה עוד צריך לעבור, כמו שאמרתי כבר קודם ואין טעם לחזור על זה בשנית. אני מניח שהיא תיתן מענה גם בגזרת ההלוואות וגם בגזרות אחרות. אמרתי שהיא מורכבת משלושה חלקים: רשת ביטחון סוציאלית, המשכיות עסקית וכמובן תוכנית האצה כדי לאפשר גם אסטרטגיית יציאה ממה שאנחנו חווים. זה בעניין הזה.

לגבי ההלוואות – אז הריבית, כמובן, לעסקים מוכרת, מן הסתם. את זה, אני מניח, אתה יודע, אלכס.

דיברתי על הפרטיים, לא על העסקים.

כן, לגבי הפרטיים – מדינת ישראל עובדת בשונה ממדינות שבהן לפעמים מוכרות ריביות כאלה ואחרות. אין לנו חובת דיווח כללי. אני חושב שהדבר כרגע הוא מאוד גם בעייתי וגם לא נכון בשיטת המס הישראלית. אבל כן, אני יכול להגיד לך שההלוואות שיינתנו כרגע לעסקים גם הקטנים וגם הגדולים, לאחר שההצעה תוצע, יהיו בתנאים כאלה שהם באמת יאפשרו תנאים מאוד מאוד נוחים, תהליך מאוד קל של לקיחת ההלוואות כדי לגשר על הפער התזרימי, עם גרייס כנראה מאוד ארוך - - - מדינת ישראל תיקח על עצמה את החלק הגדול מהריבית, כדי לאפשר באמת לעסקים האלה לחזור לחיים, וכמו שאמר גינדי, שלא יהיה אסון כלכלי, כולנו מקווים. וצריך לזכור - -

ומה עם הערבות האישית?

- - שלכולנו יש את אותו משק ולכולנו יש את אותה מטרה וכולנו רוצים את היכולת של המשק הישראלי להתמודד עם זה. אז אין פה "אנחנו" ו"אתם". אני חושב שבמקרה הזה כולנו באותו מקום, כולנו מנסים לעשות את המרב כדי שהמשק הזה יוכל להמשיך ולחזור פעילות עסקית כמו שהוא היה.

עודד, תשאל אותו מה עם הערבות האישית.

ערן, אבל יש לך פתרונות של תיאום מס.

ערן, סליחה, חברת הכנסת קרן ברק וחבר הכנסת קושניר לא קיבלו תשובה על הנושא של הערבות האישית.

בהלוואות.

אמרתי. לגבי הערבות האישית, אמרתי שבהצעה שתבוא, דיברתי – הערבות האישית באה ליד ביטוי בחיתום של ההלוואה, אוקיי? ואמרתי שגם העניין של הערבות האישית יקבל הקלה כזו ואחרת. ואני מניח שהחשכ"ל יציג את זה ממש בקרוב, כחלק מאותה תוכנית גדולה שראש הממשלה, כמובן, צריך לאשר אותה.

אתם חייבים להבין משהו, ערן. בקמצנות שאתם נוהגים אתם פשוטים דורסים - - -

אבל אתה עוד לא יודע מה הצענו.

רגע, רגע. גם ממה שאני שומע. ותאמין לי אני כבר יודע להריח קצת את התוכניות הממשלתיות.

אתם צריכים להבין שישנה קבוצה מאוד מאוד גדולה שפשוט נדרסת מתחת לגלגלים של המשבר הזה. קח שני שותפים, למשל, בחברה בע"מ, שהיא לא חברה גדולה, שהיא חברה קטנה. הם שניהם ערבים אישית בכל מקום שהם הולכים – גם בבנקים גם בכל המקומות האחרים. הבנקים מתחילים עכשיו, מה שנקרא, לחנוק אותם. לא יכולים לחיות. דמי אבטלה אין להם. נשארים ערומים לגמרי מול המשבר הזה. ערומים לגמרי.

אני לא אכנס עכשיו להבדל שיש בין עצמאי לשכיר ויש לא מעט הבדלים. לשכיר בסוף גם יש - - -

הם שכירים בעלי שליטה, לצורך העניין.

רגע, אני רוצה להגיד. יש יתרונות ויש חסרונות. גם לעצמאי יש לפעמים יתרונות טובים מאשר אותו שכיר. ואני מסכים איתך שנכון שאין לו דמי אבטלה, והדבר הזה מקשה לא מעט כנראה בתקופה הזו. אנחנו ניתן פתרונות גם לדבר הזה, כמו שאמרתי, פתרונות מהירים. וכנראה שזה יהיה הרבה יותר 1.5 מיליון מחזור, כמו שאמר גינדי, הרבה יותר. וגם ההכנסה החייבת אולי תהיה שונה. אז הדבר, כמובן, יובא כבר בקרוב. אני מקווה שהכסף כבר יהיה אצל העסקים, בחשבונות הבנק עוד לפני החג. אני ממש מקווה שהדבר יעלה בידינו להביא. זה לא פשוט. יש פה עניין טכנולוגי שאנחנו צריכים עוד לצלוח אותו לאחר אישור ראש הממשלה, ואני מקווה שהדבר הזה יקרה.

אני חושב שבעניין הזה באמת התייחסתי לרוב השאלות שהועלו.

חברים, ראשית, אני רוצה להודות לערן על הזמן ולהודות לחברים על ההשתתפות, וגם לכל מי שנמצא איתנו בדיון הזה באמצעות ה"זום".

ערן, הסיפור הזה הוא לא איזה משהו קל. ונראה, אני חייב לומר – ופה לא משנה קואליציה, אופוזיציה, לא שיש כזאת כרגע בכנסת – אבל אני יכול להגיד שבכל סיעות הבית ברור לחלוטין שכרגע התחושה היא שאין פתרונות ושהממשלה לא מספקת פתרונות. אמרו: יהיו תוך יומיים. עבר שבוע. אומרים לנו: יהיה בעוד יומיים. אגב, יכול להיות שיהיה. אבל חוסר הוודאות הזה הוא גרוע מאוד. ואני רוצה ככה, אם לסכם את זה - - -

סליחה, עודד, אפשר לשאול אותך משהו? אתה ביקשת כבר פעמים מהממשלה - - -

אני באמצע סיכום, עופר. אני רוצה לסכם את הדיון הזה וגם לקבוע את המועדים למעקב.

אז כמובן, כמו שאמרנו, אין לממשלה פתרונות כרגע. אנחנו שומעים רק תירוצים.

אנחנו דורשים מרשות המיסים להפסיק לתת פלסטרים ולהתחיל להעניק מכונות הנשמה לעסקים, כי זה מה שצריך כרגע. מאז פרוץ המשבר, נראה שהזניחו את העצמאים ואת המגזר העסקי. ואם רשות המיסים – ואני חוזר פה על הדברים שאמר ירון גינדי, ואני מסכים איתו לגמרי – אם רשות המיסים והממשלה לא ישנו את הקונספציה ויעניקו פיצוי מיידי לעסקים, הם יחריבו את המשק והכלכלה הישראלית.

אנחנו דורשים לדחות תשלומים לעסקים שנסגרו. ואני אומר לך עוד פעם, דגש, עסקים שנסגרו בצו. מי שפתוח ועובד ומרוויח – הכול טוב ויפה. עסקים שנסגרו בצו – צריך לדחות להם תשלומים עד לחודשי הקיץ.

אנחנו דורשים להודיע כבר עכשיו על איחוד שנות המס 2020-2019 בדיווח, לאפשר ככה את הקיזוז ולתת איזשהו אופק לעסקים.

אנחנו דורשים להפעיל את הפיצוי דרך מנגנון קרן מס רכוש. זה נכון שאתם יכולים להגיד לי: זה לא מקרה מלחמתי ולא עומד בדיוק – בסוף, חבר'ה, הרי יש גם אירועים מלחמתיים שהיו יכולים להיות ולהיראות ככה. צריך למצוא את הפתרונות ולא להשים את הבעיות. צריך לשמור את העסקים האלה חיים כדי שהם יוכלו להניע מחדש לאחר מהמשבר.

אנחנו דורשים לבחון ולהוביל איזשהו פטור ממס או הקלות במס או דחייה במס השכר שמשלמות העמותות לעובדים שלהן. העמותות האלה נמצאות היום בחזית, ממש בחזית הפעילות עם קפיצה של פי עשרה ופי חמישה-עשר הרבה פעמים במה שהן צריכות לספק לדורשים. ומצד שני, בלי שום תקציב גם בגלל בעיות אחרות של תקציב המדינה שנמצא באחד חלקי 12, למשל.

הוועדה דורשת מהממשלה – וזה נכנס לסכום, ערן – וקודם כול, מרשות המיסים, כי אתה יושב פה, אתה יכול לעשות את זה, זה בסמכותך – להקים שולחן עגול מול כל ראשי הארגונים הכלכליים. והשולחן העגול הזה צריך להתכנס לפחות פעם בשבוע. לא יכול להיות שאנחנו צריכים לזמן את ועדת הכספים כדי שיתחיל להיות קשר ישיר בין רשות המיסים לבין כל הארגונים האלה. הדברים האלה חייבים לעלות בשולחן העגול שכזה. והשולחן העגול הזה גם חייב להתכנס תדיר. בתקופה הזאת אין דרך אחרת.

אנחנו נקיים, ואני מבקש ממנהל הוועדה לקבוע דיון מעקב ביום חמישי. אני מבקש מרשות המיסים – זה לא חייב להיות אתה, זה יכול להיות מישהו מנציגיך, שחייב להופיע בדיון הזה ולתת תשובות גם לשאלות האלה שעלו כאן וגם לדברים אחרים שאתה אמרת, כמו, למשל, הנושא של מיסוי מקרקעין ושאתם תיתנו תשובות תוך ימים ספורים. עד יום חמישי זה ימים ספורים, ונראה לי שבהחלט אמורות להיות לכם תשובות עד אז.

תודה רבה. סיימנו את הפרק הזה בישיבה. תודה, ערן.

תודה רבה.

אדוני היושב-ראש, עוד מילה אחת.

כן, חבר הכנסת קרעי.

לגבי הפתרון שאפשר לאפס את המקדמות – למעשה, בעיקר דיברנו הרבה על דחיית המקדמות. וראש רשות המיסים אומר שאפשר לאפס את המקדמות בהנחה שהמצב הזה נמשך. אז זה משהו שצריך להביא אותו לידיעת כל העצמאים והחברות. וכל מי שמשלם מקדמות מס שידע שהוא יכול בלחיצת כפתור לאפס את המקדמות שלו, ולא לשלם עד יעבור הזעם.

תודה.

עודד, אפשר, בבקשה, משהו קצר לסיכום שלך?

כן, חבר הכנסת כסיף.

בהמשך למה שאמרת על השולחן העגול, אני מבקש שגם יוזמנו נציגי עובדים, אם זה ההסתדרות, אם זה כוח לעובדים, אם זה ארגונים אחרים.

בנשיאות הארגונים הכלכליים גם ההסתדרות לוקחת חלק. זה כולל גם את ראשי המגזר.

וגם ארגונים נוספים, כפי שאמרתי.

בוודאי.

יש בכלל ארגוני עובדים, גם כאלה שלא מוזמנים, בדרך כלל. אז, לדעתי, יש הכרח להזמין אותם כחלק מאותו שולחן עגול.

בסדר.

יש חברי כנסת שמבקשים ממני הפסקה בווטסאפ. חבר'ה, אין מה לעשות. הדיון הזה מתמשך. תצאו, תחזרו. ככה זה עובד. אין דרך אחרת.

הערכת זמנים?

אנחנו נמשיך ככל שיידרש.

אנחנו עוברים לחלק השני.

הישיבה ננעלה בשעה 12:20.