פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-ושלוש

הכנסת



3
הוועדה המיוחדת לענייני רווחה ועבודה
06/04/2020


מושב ראשון



פרוטוקול מס' 6
מישיבת הוועדה המיוחדת לענייני רווחה ועבודה
יום שני, י"ב בניסן התש"ף (06 באפריל 2020), שעה 10:00

אלימות במשפחה בעת משבר הקורונה

חברי הוועדה: עאידה תומא סלימאן – היו"ר
סונדוס סאלח

קרן ברק
היבה יזבק
איימן עודה
פנינה תמנו

אורלי אלמגור לוטן - ראש צוות בכיר (מידע ומחקר), מרכז המחקר והמידע

איריס פלורנטין - סמנכ"לית בכירה, ראש מינהל לשירותים אישיים וחברתיים, משרד העבודה הרווחה והשירותים החברתיים

מיכל - מינהל לשירותים אישיים וחברתיים, משרד העבודה הרווחה והשירותים החברתיים

איריס בן יעקב - מנהלת היחידה למיניות ומניעת פגיעה בילדים, משרד החינוך

אליעזר רוזנבאום - משנה למנכ"ל, המשרד לביטחון פנים

טלי יוגב - הרשות לביטחון קהילתי, המשרד לביטחון פנים

סנ"צ איילת אורנשטיין - רמ"ד נפגעי עבירה ומשפחה, משטרת ישראל

ד"ר אסתי אשל - מנהלת רווחה, אור יהודה, מרכז השלטון המקומי

ענבל חרמוני - יו"ר, איגוד העובדים הסוציאליים

נאילה עואד - מנכ״לית, נשים נגד אלימות

עולה נג'מי - נשים נגד אלימות

גלי עציון - מנהלת מחלקת ייעוץ וחקיקה, נעמת

דינה חבלין דהן - יו"ר, פורום העמותות המפעילות מקלטים

איילת רזין בית אור - היועצת המשפטית, איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות תקיפה מינית

תמי ברנע

טלי רם


אלימות במשפחה בעת משבר הקורונה

בוקר טוב לכולם. אני פותחת את הישיבה של הוועדה המיוחדת לענייני רווחה ועבודה. היום נתמקד בנושא אלימות במשפחה בעת משבר הקורונה. היום ה-6 באפריל 2020, אני רוצה לפתוח בכמה הערות כלליות על נושאים שעלו בדיונים הקודמים שלנו בשבוע שעבר.

אנחנו עוקבים אחרי ההחלטות וההמלצות של הוועדה למשרדים השונים ובקשר די הדוק גם עם משרד האוצר. אתמול הייתה לי שיחה ארוכה עם השר אופיר אקוניס, השר לענייני עבודה ורווחה, דיברנו על כל הנושא של החרגת עו"סים ועו"סיות מתקנות החירום, כך שיוכלו לחזור לתפקד. הדגשתי את המצוקה החברתית הקשה שהציבור עומד מולה כמעט חסר אונים, בנוסף לפחדים מנושא התחלואה וההידבקות מהקורונה, ועל הצורך שהעובדים הסוציאליים ימלאו את תפקידם ואפילו לתגבר את הכוחות של העובדים הסוציאליים, בדיוק כמו שקורה במאבק הבריאותי בבתי חולים ולגבי הצוותים הרפואיים הנאבקים בקורונה.

השר הדגיש שהוא רואה את אותו צורך של העובדים הסוציאליים להיות בשטח, הוא ראה את החשיבות להחזיר אותם לפעול, כנראה הממשלה דנה בנושא הזה. אני מאוד מקווה שלאחר חופשת פסח יוכלו העובדים הסוציאליים לחזור לתפקד, לענות לציבור על הצרכים שלו, לטפל בהשלכות של הקורונה מבחינה חברתית וגם בבעיות שהתקיימו לפני.

אני העליתי גם את נושא מיגון העובדים הסוציאליים ומיגון המטפלות בקשישים. לגבי המטפלות בקשישים הייתה תשובה ממנכ"ל הביטוח הלאומי שכבר ביום חמישי הוציא הוראה שיתחילו החברות למגן את המטפלות עם כל מה שנדרש – ציוד, מסכות, אלכוג'ל וכו'. אני מאוד מקווה שביומיים הקרובים, גם היום וגם מחר, נראה שינוי מהותי בנושא הזה כך שהמטפלות יוכלו להמשיך לטפל בקבוצות הגיל שנמצאות בסכנה גבוהה אבל גם כן לא יסכנו את עצמן ואת הקשישים שהן מטפלות בהם.

המיגון לעובדים הסוציאליים - הבנתי מהשר שיש תקציב שהוקדש למטרה זו ויתחילו גם כן להזרים את המיגון לעובדים הסוציאליים כדי שיוכלו להמשיך לתפקד.

ההנגשה השפתית להודעות משרד העבודה והרווחה – אנחנו הדגשנו מאוד את הצורך בתרגומים והוצאת ההוראות בשפות שונות, כך שהציבור יוכל לדעת מבחינת משרד הבריאות אבל כנראה לא שמנו לב למה שקורה מבחינת הוראות האוצר והוראות משרד העבודה והרווחה. היו הרבה תלונות בתקופה האחרונה שההוראות יוצאות בשפה הערבית או בשפה הרוסית באיחור רב. דיברתי עם השר והוא הבטיח לתקן את המצב, אנחנו נעקוב ונראה אם יהיה תיקון.

עכשיו לנושא שלנו, שהוא נושא אלימות במשפחה בצל הקורונה. לצערנו הרב, זה אחד הנושאים שלא מוחרג בזמן קורונה ולא מושהה בזמן קורונה, אלא להפך. אנחנו רואים שהתחום הזה של אלימות, אלימות במשפחה, עלול להתפתח ולקבל ממדים אפילו יותר רחבים בגלל הסגר בתוך הבתים, בגלל הצפיפות, בגלל רגשות החרדה והפחד שעוברים על הציבור באופן כללי. אבל בנוסף לכך, לצערנו הרב בדרך כלל לגבי אישה או ילד שעובר אלימות בתוך המשפחה, הרבה פעמים הפתרון להרחיק אותו מביתו כי הבית הוא מקור האלימות במקרה הזה.

בעידן הקורונה המשפחה כולה נמצאת בתוך הבית, כולל הקורבן של האלימות וכולל מבצע האלימות או האדם האלים. כולם נמצאים בתוך הבית והרבה פעמים אי אפשר לברוח מהסיטואציה הזאת.

אנחנו רוצים ורוצות מצד אחד גם לנסות לבדוק מה קורה בנושא הזה, עד כמה יש הסלמה ומה אנחנו צופים, ולהבין גם ממשרדי הממשלה איך מתכוננים לטפל בבעיה הזאת, האם יש עכשיו תוכניות שמתפתחות ומה הצרכים הקיימים בשטח.

מרכז המחקר והמידע בכנסת סקר את התופעה לוועדת האלימות והפשיעה באוכלוסייה הערבית, ועדה מיוחדת לבקשתו של חבר הכנסת מנסור עבאס. אולי כדאי לשמוע בשתי דקות האם יש מגמות שאתם כבר רואים אותן. אורלי, בבקשה.

קודם כול, פרסמנו את זה בשבוע שעבר והכל כאן דינמי כך שצריך לקחת את הנתונים בהתייחס ליום שפרסמנו את המסמך. כל מה שאני אגיד נוגע כמובן למה שהיה בשבוע שעבר.

אין לנו נתוני משטרה. לדעתי, גם בדיון הקודם שהיה בשבוע שעבר נציג המשטרה שדיבר על זה לא נתן נתונים במהלך הדיון.

מבחינת הנתונים של משרד הרווחה, מה שראו וגם דובר, מנתוני הפניות אל מוקד 118 רואים עלייה בדיווחים על אלימות כלפי ילדים ונוער, עלייה שבאחוזים היא מאוד משמעותית. אם בחודש רגיל מדברים על 10 דיווחים על אלימות כלפי ילדים ונוער, במרץ ראו 76 דיווחים. לעומת זאת, רואים ירידה בדיווחים על אלימות בין-זוגית, מ-200 דיווחים בחודש ממוצע ל-70 דיווחים שהתקבלו במרץ, והירידה היותר דרמטית היא בדיווחים על אלימות כלפי קשישים. אם בחודש ממוצע רואים 138 דיווחים, במרץ היו רק 3 דיווחים על אלימות כלפי קשישים.

כל ההסתכלות כאן על נתונים - צריך מאוד לשים לב – אנחנו מסתכלים הרבה פעמים על נתונים כדי לראות איזה מגמות אנחנו לומדים מהנתונים שאנחנו רואים. אני חושבת שכאן הנתונים, בעיקר על האלימות הבין-זוגית והעל האלימות כלפי קשישים, אפשר דווקא יותר ללמוד מהם מה אנחנו לא רואים, זאת אומרת מה מוסתר כאן בעצם, שזה קצת חוזר למה שהיושבת-ראש אמרה. יש כאן בעצם כנראה יותר אלימות סמויה כרגע.

לא סביר להניח שיש ירידה באלימות במשפחה. מדברים על זה גם בארץ, מדברים על זה גם בעולם. ארגון הבריאות העולמי - בדף של ההתמודדות עם קורונה יש שם ממש דף שמתייחס לנושא אלימות במשפחה בתקופת הקורונה, זאת אומרת זה משהו שהוא מדובר אבל הוא הרבה יותר נסתר כרגע. אני חושבת שהדבר הסמוי הזה, זה מה שרואים בנתונים.

היו כמה דברים שעלו - שהיו עוד במהלך תהליכי מציאת פתרון בשבוע שעבר – אחד הוא הדגשה של מוקד 118 כדי שאפשר יהיה לפנות אליהם בכתב, בעצם לעשות פניות סמויות, בשבוע שעבר אמרו שמקווים שזה יהיה כבר השבוע.

גם המקלטים, נכון לשבוע שעבר, היו עדיין באיזשהו תהליך של מציאת פתרון של מקלט לנשים מבודדות וילדים.

תודה רבה. נכון, אני גם לפני יותר משבועיים פניתי כבר למשרד, ממש בתחילת המשבר, וביקשתי שיכינו את המקלטים. אנחנו תכף נפנה לנציגת משרד העבודה והרווחה כדי להבין איך מתכוננים.

אני מבקשת מכולם, חוץ ממי שיש לו זכות דיבור, להשתיק את המיקרופונים – הרעשים מגיעים אלינו ומקשים על הדיון.

בהתייחס לדברים שעלו מהמסמך של הממ"מ, בדרך כלל נשים שעוברות אלימות בזמני משבר כלליים ציבוריים, יש להן הרגשה שהן צריכות לדחוק את הצרכים שלהן הצידה ולא להתלונן בשעת משבר כזו, במיוחד אם זה יביא למצב של יציאה מהבית, כאשר הסכנה הכללית מהקורונה נמצאת מחוץ לבית, והרבה נשים שותקות. זה לא במקרה שיש עלייה בדיווחים בעניין אלימות נגד ילדים. אני חושבת שהרבה מהתלונות מתחילות בלהתלונן על אלימות נגד ילדים ואם חוקרים את זה יותר עמוק, מתברר שגם יש אלימות נגד נשים.

אבל גם העניין של אלימות נגד ילדים צריך לתת לנו להרגיש לא בנוח ולהבין מה בדיוק נעשה בנושא הזה. נציגת משרד העבודה והרווחה, איריס פלורנטין, אני מבקשת לדעת איך אתם התכוננתם לתקופה הזאת של הקורונה, האם למשרד יש חידושים בנושא הזה, מה בדיוק מציעים גם לארגונים שמטפלים בנושא אבל גם לעובדים הסוציאליים. אני יודעת שהעובדים הסוציאליים עובדים במתכונת מאוד דלה בגלל תקנות החירום ואי החרגתם. האם יש לכם סטטיסטיקה ברורה בעניין האלימות בתקופה הזאת? בבקשה, גברתי.

בוקר טוב, חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן וכל הנוכחים. אני אתחיל במה שאנחנו עושים עכשיו. אני רוצה להתחיל ולומר שהעובדים הסוציאליים בתחום האלימות במשפחה באשר הם בכל השירותים עובדים. כבר מ-day 1 כשהתחיל התהליך, כשיצא המשק לשעת חירום, אנחנו הגדרנו את כל היחידות שמטפלות באלימות – כמו גם יחידות אחרות – כיחידות שעובדים בהן במאה אחוז, הן לא קוצצו והן לא הפסיקו לעבוד.

הם עובדים מהבית?

הם עובדים בכמה רמות – או מהבית או ביחידות עצמן מרחוק. ניתן גם להגיע ליחידות אם צריך ולעבוד בהתאם להנחיות משרד הבריאות.

אנחנו הוצאנו הנחיות מאוד מפורשות לכל היחידות המטפלות איך אפשר לעבוד ואנחנו דואגים שהדברים הללו יקרו. בנוסף, אנחנו עושים מעקב כל הזמן כדי לראות שבאמת יכולים לעשות את העבודה ועונים על הצרכים בכל נקודת זמן.

אנחנו גם פרסמנו תוכנית של כלים דיגיטליים לעבודה מרחוק. שני כלים שאנחנו הולכים להפעיל בתקופה הקרובה – כלי אחד הוא להעביר שאלון שהנשים או הגברים בביתם יוכלו לענות עליו ונוכל להבין באמצעות טכנולוגיה ייחודית האם הם באמת במצוקה מכיוון שמדובר במצב שקשה להם מאוד לדבר ולפנות, וגם חדרי צ'אט מאובטחים, לעומת הזום שדרכו אנחנו מדברים עכשיו שהוא לא מאובטח. אנחנו עכשיו מפתחים את שני הכלים הללו.

השאלון הזה, איך יופץ? למי יופץ? מתי יהיה מוכן בכלל?

הטכנולוגיה הזאת מוכנה. אנחנו נמצאים בפיילוט שמתחיל ממש היום עם נפגעות תקיפה מינית לבדוק את היכולת להשתמש בזה. זהו שאלון שמעביר שאלה או כמה שאלות לאישה – בעיקר לנשים בשלב זה שאנחנו מכירים כי יש כרגע את עניין החיסיון – אנחנו מהבוקר בודקים את ההיתכנות שלו ואז נוכל לצאת איתו לדרך.

ואז זה יופץ לכלל הנשים במדינת ישראל?

לכלל הנשים בתחום האלימות במשפחה.

מה זאת אומרת בתחום האלימות? כלומר, המוכרות?

בשלב ראשון אנחנו נפיץ את זה לנשים המוכרות מכיוון שיש כאן עניין של חיסיון. כל אישה מוכרת, אני יכולה לתת לה מענה באמצעות השאלון הזה. הניסיון להגיע כרגע לנשים שלא מוכרות הוא באמצעות קו 118 שממש נפתח בימים אלה בקריאה השקטה, שמאפשר סמס.

אמרת שאתם מנגישים את הטיפול מרחוק. יש אוכלוסיות שקשה להן ואין להן גישה לכל מיני אמצעים טכנולוגיים – כמו חרדים, מבוגרים, נשים בדואיות בדרום – וחוץ מזה, אנחנו יודעים שכאשר האישה או הילד נמצאים עם מקור האלימות בתוך הבית, איך עוברים את הטיפולים האלה?

כרגע בשלב הזה אנחנו גם מנגישים באמצעות טלפון ושיחה מרחוק. ההנחיה לעובדים שלנו היא להרים טלפון או באינטרנט לכל אחד מהאנשים לפי היכולת. אנחנו עושים את הכול כדי להנגיש את זה לכל האוכלוסייה. ההנחיה היא מאוד ברורה להרים טלפונים לכולם.

יש לך עוד מה להוסיף?

אני רוצה לומר שלצד המחלקות לשירותים חברתיים, יחידות האלימות כולן עובדות, כמובן המקלטים לנשים מוכות כולם עובדים. כל השירותים בקהילה, כולל לנשים ולילדים בסיכון, הכול עובד. ההנחיה היא להמשיך לתת שירות ואנחנו עוקבים כל הזמן באמצעות מערכת ממוחשבת על היעדרות של עובדים מהעבודה. לא צריכה להיות היעדרות של אנשים מהעבודה בשלב הזה.

איריס, אבל אלה עובדי רשויות מקומיות של הלשכות? כי מה שנאמר לי, אחת הבעיות העיקריות זה שהרשויות המקומיות לא החריגו את העובדים הסוציאליים, הן הוציאו אותם.

זה לא אותם עובדים. ה-30% של העובדים הסוציאליים זה עובדים סוציאליים בתקן. העובדים הסוציאליים במרכזי אלימות במשפחה, רובם לא עובדים סוציאליים בתקן וזה תקציב שהמשיך לעבוד והוחרג במסגרת הצו לשעת חירום. כולם עובדים, זה לא נכנס ב-30% של הרשויות – מובהר בכל המסמכים.

אוקיי.

אני כן רוצה להוסיף ולומר שאנחנו מפעילים את הוועדה הבין-משרדית, אנחנו נפגשים בפגישת זום פעם בשבוע 22 נציגי כל הממשלה ואנחנו עוקבים גם אחרי הנתונים. נכון שאנחנו לא יכולים כרגע להצביע על עלייה בנתונים מכיוון שכרגע זו אלימות שנמצאת בתוך הבתים, היא עוד לא פרצה. אנחנו מנסים לראות איך נוכל לקבל את הנתונים אבל אנחנו כל שבוע נפגשים כדי לשכלל את המערכות, לשכלל את שיתופי הפעולה. יש לנו טבלה מלאה של כל שיתופי הפעולה והעבודה המשותפת שאנחנו עושים עם המשרדים. כל שבוע דברים מתוקנים ומתקדמים קדימה.

תודה. היו מקרים שדובר בהם על שחרור צעירות פוסט טראומתיות עם הפרעות אכילה ממוסדות כדי לפנות את המוסדות האלה. מה ידוע לך על הנושא הזה?

אנחנו לא מפעילים מסגרות כאלה במשרד. אני יכולה להגיד לגבי מסגרות המשרד – אף אדם, מטופל, אישה, ילד, לא שוחרר מהמערכות שלנו. ההנחיה היא להמשיך לקלוט ואנחנו נותנים להם את כל האמצעים לקלוט.

תודה. תישארי איתנו בבקשה כי יש הרבה ארגונים והרבה גורמים שבטח יעלו שאלות, נצטרך לשמוע מהמשרד תגובה עליהן. תודה לך. איתנו המשרד לביטחון פנים, מר אליעזר רוזנבאום. שלום.

בוקר טוב.

בוקר טוב. בדיוק קראתי הודעה שהמשטרה הודיעה שיש עלייה חדה בכמות עבירות המין במשפחה שנחקרו בחודש שעבר. אנחנו יודעים טוב מאוד שבמקרים של אלימות במשפחה במצבי חירום כאלה, יכול להיות שפונים, יכול להיות שלא פונים אבל אני יודעת שהיו מקרים של פנייה ובגלל עומס המשטרה לא הצליחה לחקור עד הסוף. נרצה לשמוע ממך איך אתם מתכוננים בתקופה הזאת בנושא אלימות במשפחה. האם אתם מפעילים אמצעים מיוחדים? האם יש לכם סטטיסטיקה שאנחנו צריכות להיות מודעות לה – אם זה עלייה, אם זה התפתחויות שאתם חושבים שכדאי לדון בהן? בבקשה.

בוקר טוב. נמצאת איתי גם איילת ממדור נפגעי עבירה, אני מבקש לאפשר לה גם להתייחס ולהציג את הפעולות הפרטניות שהמשטרה נוקטת בהן.

הנושא של אלימות במשפחה – את מכירה גם בכנסת הקודמת כשעמדת בראש הוועדה – הוא בסדר עדיפות גבוה מאוד במשרד, אצל השר, וכמובן ביחידות הרלוונטיות במשרד וגם בגופים שלנו.

לגבי הפעולות שננקטו, ואותן אנחנו מקדמים. מבחינת הנתונים – לפחות מה שאנחנו מבינים – בנושא של אלימות במשפחה אנחנו מזהים עלייה של בין 4% ל-15% בהיקף התלונות. איילת אני מניח תתייחס גם לזה וגם לאפשרות שבמשטרה ניתן להגיש תלונות מרחוק באמצעות טפסים מקוונים. הנושא הזה כבר מבוצע. בכלל, מערכת המוקדים של המשטרה שודרגה והוכנסה מערכת מוקדים חדשה.

לגבי הנושא של מוקדים נוספים שביקשת, אכן, בנושא של עבירות מין יש בהחלט עלייה. מה-1 בפברואר עד ה-22 במרץ אנחנו מדברים על עלייה של 32% - בעבירות נגד אדם יש עלייה, בעבירות נגד גוף.

עלייה באיזה סוג של עבירות?

אמרתי. יש עבירות מין, עבירות נגד אדם ועבירות נגד גוף. לגבי אלימות במשפחה, ההערכה שלנו היא בין 4% ל-15%. אנחנו כמובן מודעים לכך ונוקטים את הפעולות.

15% עלייה בתלונות על עבירות מין או באופן כללי? יש לכם סטטיסטיקה יותר ספציפית לכל תחום?

אלימות במשפחה, אני מדבר, אבל אני מציע שניתן לאיילת לדבר באופן יותר פרטני על נתוני המשטרה.

אוקיי.

אנחנו ברמת המשרד עושים כמה פעולות. דרך אגב, עשינו השוואה בין-לאומית, לקחנו את צרפת, שם יש עלייה של 30% באירועי אלימות במשפחה, גם ברמה הבין-לאומית משבר הקורונה פוקד אותם וגם שם ניתחנו את הנתונים ואת הפעולות שהם נוקטים.

זאת חברת הכנסת פנינה תמנו שטה. אם אתה מזכיר כבר את צרפת והצעדים שנקטה מרלן שיפה, השרה לשוויון מגדרי, שם נקטו בכמה וכמה צעדים שנשים יוכלו גם להתפנות למלונות בתקופה הזאת, ומעבר לכך, שגם בבתי המרקחת יהיה ניתן לבוא באופן דיסקרטי.

נכון. יש שם קוד.

יש שם קוד, אני מנסה להבין איפה אנחנו נמצאים. הצעדים שלהם נורא חיוניים וחשובים, השאלה אם אנחנו לוקחים משם משהו.

מה שציינת לגבי בתי המרקחת, אכן זה מופיע גם בניתוח שלנו ובממצאים שהעלינו מהניתוח שעשינו. בתי המשפט כן מאפשרים לקיים דיונים פרטניים ולעסוק באותם מקרים שהם מוצאים לנכון שנכון לדון בהם ולא רק בהגשת תלונה מרחוק. הנושא של מקלטים להגנה על נשים, הם מקבלים שמירה על כללי הריחוק החברתי.

בעניין המקלטים ואפשרות להתפנות למלונית גם העליתי את זה אתמול עם השר, הבנתי שזה עדיין בדיון. אני אשמח אחר כך לקבל מאיריס תשובה בנושא הזה כי כבר עלתה האופציה הזאת לפני יותר משבועיים במכתב ששלחתי אליכם. בבקשה, אליעזר.

מבחינת הנגישות והקשר, ראשית לא צריך להגיע לתחנה ואפשר להגיש תלונות מקוונות לתחנה, זה בהחלט שיפור משמעותי.

מקוונות, הכוונה ממש לשבת ולמלא טופס?

כן, ולשלוח אותו במערכת למוקד 100, בהחלט.

זה לא מין הודעה קטנה - אני עוברת אלימות - אלא לשבת ולמלא.

להגיש תלונה.

ממש להגיש תלונה.

צריך לראות את הטופס. גם זה תהליך של סיכון - אישה שנאלצת לשבת מול מחשב, שאולי חלילה בן זוגה יתפוס אותה. ומה עם ילדים? האם אנחנו משתמשים למשל בפלטפורמה כמו טיק טוק, דברים שנגישים לילדים, והם נמצאים תחת אלימות או התעללות מינית?

תכף אני אגע בנושא של הילדים כי יש לנו גם את 105. אם יורשה לי, אני אפרט מה נעשה שם. זה לגבי הנושא של התלונות.

אבל השאלות שעלו, אליעזר, הן חשובות. אנחנו לא במצב רגיל עכשיו שהבן זוג או האדם האלים מרביץ, יוצא מהבית ואז האישה יכולה לשבת ולכתוב. אני לא מדברת עכשיו מה עובר על אישה שעברה בדיוק עכשיו אלימות, אם יש לה את הכוחות לשבת ולכתוב בימים רגילים. עכשיו היא גם בלחץ שהוא נמצא בדיוק בבית איתה, שהילדים מסביב, שהיא עברה את האלימות ברגע זה, והיא צריכה למלא טופס? אין לכם שיטה יותר קלה?

אם יורשה לי להתייחס. איילת אורנשטיין, ראש מדור נפגעי עבירה ומשפחה. כמובן שהפנייה המקוונת לא אמורה להחליף פניות חירום, להתקשר ל-100. הפנייה המקוונת היא לא למקרה חירום שאישה חוששת מאלימות או שעבירת האלימות בוצעה כרגע. תמיד אפשר להתקשר ל-100, זה לא מחליף את התגובה המשטרתית – המסורתית, נקרא לה – זו עוד דרך שתאפשר פנייה למשטרה כבקשה להגשת תלונה, שבנושא אלמ"ב לא תמנע שום פעילות כמו שאנחנו מכירים אותה, הפעילות המשטרתית על פי הנהלים, כולל חקירת החשוד, כולל זימון האישה לעדות בתחנה, כולל כל הפעולות שאנחנו מכירים, הרחקה וכו'. זה לא במקום. זה כלי נוסף לנשים ובכלל לאזרחים לפנייה למשטרה מרחוק.

אני מודה לך אבל הכוונה הייתה לגבי הכלי הזה שפותח לימים האלה, כמה הוא יעיל וכמה הוא עונה על הצורך בגישה מהירה, סודית וקלה לכל אישה. אני כמובן עוד לא התחלתי לשאול אם הטפסים האלה, יש בהם גם הנגשה שפתית, כלומר האם הם תורגמו לשפות. האם כל אישה יכולה למלא את הטופס הזה בשפה שלה?

כרגע הטפסים הם בעברית. כמובן שהכוונה וההתכווננות בהמשך גם לשפות נוספות.

מה זה בהמשך?

בהמשך, אחרי הקורונה.

אחרי הקורונה, בדיוק.

אני חושבת שהנגשה שפתית מובנת לכולם – ברגע שמעלים משהו זה צריך לעלות כבר בכמה שפות ולא להעלות כמו שעושים משרדי הממשלה היום, מעלים כל מיני הוראות ותקנות והסברה לציבור בשפה העברית ואחרי שבוע יוצא משהו בשפה אחרת.

ואנחנו גם לא כל כך מקבלים תשובות לגבי ילדים, שזה מאוד מאוד מטריד כי הרבה מאוד מהילדים חווים אלימות משני צידי ההורים, וצריך לחשוב. עד עכשיו אני לא ראיתי משהו, חוץ מ-105, וגם לא כל הילדים מודעים לזה. צריך ללכת לפרסום אגרסיבי גם בתוך הפלטפורמות שהן מאוד נגישות לילדים – כמו שאמרתי, טיק טוק, אולי אינסטגרם – משהו שבא ואומר להם: אתם במצוקה, אתם יכולים לפנות בצורה הכי נגישה שיש.

ראינו בשבוע שעבר - גם אני וגם את, גברתי היושבת-ראש, לפחות זה מה שנאמר בוועדה למיגור האלימות – שיש עלייה של 660% לגבי ילדים שנפגעים?

בתלונות, כן.

בתלונות. זה נורא ואיום.

לא. הנתון שהוצג הוא נתון של הרווחה ולא של המשטרה. אין עלייה של מאות אחוזים בפניות של ילדים.

זה הנתון שנאמר לנו בוועדה, זה לא משנה אם זה דווח לרווחה או דווח למשטרה.

כל הזמן אנחנו יודעים שמה שמדווח לרווחה הוא לא בהכרח אותו דבר שמדווח למשטרה. אולי זאת הזדמנות שהמשטרה תעשה לנו סדר במה שמדווח למשטרה, במספר התלונות למשטרה מתחילת המשבר הזה עד היום. כמה תלונות קיבלתם ואיפה זה עומד מבחינת הממוצע של תלונות בזמנים רגילים? האם יש לך את זה?

כן, בהחלט. כפי שגם אליעזר ציין, מבחינת תלונות באלימות במשפחה יש עלייה של בין 4% ל-15% בעבירות, גם במשפחה בין בני זוג, שזו עלייה מסוימת, זאת לא עלייה דרמטית.

אני לא מבינה, מה זאת אומרת בין 4% ל-15%? זה טווח מאוד גדול.

אני אתייחס יותר במפורט. כשאנחנו מסתכלים בכלל העבירות בין בני זוג, במרץ האחרון לעומת מרץ הקודם יש עלייה של 16% בכלל העבירות. אם אנחנו מבודדים מזה רק את עבירות אלימות אדם, גוף, מין, כולל עבירות איומים, מדובר על עלייה של 10% בתלונות על עבירות אלימות במשפחה בין בני זוג.

כשאנחנו מסתכלים על כלל בני המשפחה, תלונות של עבירות אלימות במשפחה, מדובר על עלייה של כ-7% בתלונות.

אז בעצם התלונות במשטרה מעידות על עלייה דווקא באלימות בין בני זוג ולאו דווקא כמו שהראו בנתונים של הרווחה, שזוהי עלייה לגבי ילדים.

זה גם הגיוני מאוד. ילדים פחות יפנו למשטרה, ככה אני חושבת, זה מאוד מרתיע אותם. צריך להיכנס לנפש של ילד, לשפה שלו.

גם אנחנו חוששים שישנן יותר עבירות מאשר מדווחות כיום, מאשר מגיעות למשטרה כיום.

ברור.

ודאי של ילדים, שכיום אין מבוגר נוסף שרואה אותם – ילדים שנפגעים במשפחה, הכוונה – כגון: המסגרות, בתי הספר, החוגים. הנתונים מצביעים על עלייה מסוימת, אנחנו חוששים כמובן שבתנאים ובנסיבות הקיימות ישנן יותר עבירות מאשר פניות.

אני רוצה לשאול שאלה ונצטרך לחזור, יש לנו הרבה משתתפים ואנחנו רוצים לשמוע מהם כי בטח יעלו שאלות. אני רוצה לדעת האם, מעבר לדברים שנאמרו – הפנייה המקוונת, בעצם רק תלונה דרך האינטרנט – האם יש עוד צעדים שאתם החלטתם עליהם באופן חריג עכשיו בתקופה הזאת?

כן, בהחלט. אני מבקש רק לתת לי להשלים את הדברים. בנושא של המשטרה, כמובן שיש רגישות רבה והנחיה לעשות בפרקי זמן קצרים יותר את השולחנות העגולים שהקמנו אותם כבר לפני תקופה ארוכה, של רווחה, אנשי הרשות המקומית, המשטרה, וכמובן לראות איפה הדברים עומדים. בנוסף לזה, כמובן להיות בקשר עם אותן נשים שהן בהערכת סיכון גבוהה על מנת שלא יהיו לנו אירועים חריגים לאור המצב המשברי שבו אנחנו נמצאים, וזה גם מטופל.

כמה יש כאלה בכלל?

בכלל במשטרה?

כן. מה ידוע לכם, כמה נשים נמצאות בסיכון גבוה?

אולי איילת יודעת.

הנתון לא בפניי כרגע אבל מתקיימים - לפי נוהל הטיוב שמוכר גם מדיונים קודמים - דיונים קבועים בכל הרמות לגבי כל אישה במסוכנות גבוהה.

אני לא מבקשת לדעת את המספר בסטייה של אישה אחת או שתיים. אפשר להגיד זה בסביבות 1,000, זה בסביבות 2,000, בסביבות 2,500 – אני לא אחזיק אותך על המילה, אבל לפחות שנדע באיזה קבוצה מדובר.

נעביר בהמשך את הנתון לוועדה, הוא פשוט לא בפניי כרגע.

אוקיי, אנחנו נחכה לתשובה הזאת.

דבר נוסף, לגבי שחרור אסירים, ההחלטה של השר לא להוציא אנשים, לא לחופשה ולא לקצר לעבריינים או אנשים שמרצים עונש בפועל על עבירות אלימות במשפחה, אותם אנשים לא להוציא אותם טרם זמנם, טרם הקיצור המינהלי.

בנושא של 105 אנחנו פועלים בכמה מישורים. קיימנו עד היום ארבע הרצאות באמצעות הזום, הורים וילדים, על כל נושא האלימות, כל נושא פגישה בטוחה, ואני מדבר כרגע על אלימות במרחב המקוון. יש בהחלט השתתפות יפה, יש הרצאות שבהן משתתפים למעלה מ-100 נציגים, בין אם זה ילדים והורים ואנחנו מרחיבים את הנושא הזה. אנחנו מתכוונים להמשיך הלאה באותן הרצאות רלוונטיות כדי לעודד כמובן אם אכן קורים אירועים, שידווחו ל-105.

אנחנו אמורים להחליט היום. צריך לזכור ש-105 מטפל באלימות במרחב המקוון. יש כוונה להרחיב את זה גם לאלימות הפיזית. אני מקווה שהנושא הזה יסוכם היום או מחר כי צריך לצאת בפרסום אגרסיבי, אם יש ילדים שנפגעים בתא המשפחתי כמובן לאזור אומץ.

אליעזר, כאשר אתה מדבר על פרסום וכאשר אתה מדבר על קמפיינים אגרסיביים, באיזה שפות מדובר?

בכל השפות. אם אנחנו יוצאים ברשתות החברתיות, מכניסים את זה בכל השפות. אני חושב שב-105 אנחנו לא מקפחים – לא בשפה הערבית ולא - - -

אני מבינה שאתם עוד לא יצאתם בשום קמפיין כזה.

לגבי האלימות ברשת אנחנו פעילים כבר תקופה ארוכה.

כן, זה מוכר מימי השגרה.

יותר מחצי מהעובדות הסוציאליות ב-105 נשלחו הביתה.

אני אעדכן בנושא הזה. בתוך מוקד 105 יש דסק שותפויות. בדסק שותפויות - עובדי הבט"פ מאה אחוז, עובדי החינוך - מאה אחוז, ברווחה - עובדות רק שתיים, פלוס ראש תחום. אנחנו מטפלים בזה כדי שיחזירו בחזרה את שלוש העובדות הסוציאליות לדסק שותפויות.

אתם מדברים על העובדות הסוציאליות בתחנות המשטרה?

ב-105.

ב-105 חסרות כרגע שלוש עובדות שלא החריגו אותן, אנחנו מטפלים בזה.

מתוך חמש. זה אומר יותר מחצי.

מתוך חמש, שתיים פעילות וראש התחום פעיל.

מבחינת תקנים לטיפול בנושא הזה – אם זה עובדות סוציאליות, אם זה עובדי יחידות בקווים – מה בדיוק המצב היום? האם חלות עליהם תקנות החירום או החרגתם? מה בדיוק קורה?

בדסק שותפויות, במוקד 105, חסרים לנו שלושה עובדים של הרווחה - אנחנו מטפלים להשלים אותם – יש שם שניים ואני מקווה שהנושא הזה יטופל.

לגבי עבודה ברשויות המקומיות, אנחנו אפשרנו לכל הרשויות המקומיות, הודענו להם, שלחנו להם מכתבים שהם רשאים – רק הם צריכים לעדכן אותנו – להפעיל את כל כוח האדם שאנחנו קבענו ב-2020 לפעול ברשויות המקומיות. העובדים הסוציאליים עובדים. יש שם מספר, תכף יעדכנו, של עובדים סוציאליים, הם לא עו"ס משטרה אלא עובדים סוציאליים ברשויות.

אנחנו בתוכנית העבודה 2020 מפעילים כ-1,700 עובדים של המשרד לבט"פ ברשויות המקומיות, עם מצ'ינג שברשויות מממנים.

ועדיין, המתכללות של 105, אותן עובדות סוציאליות חיוניות לא נמצאות. הוא אומר אנחנו עובדים על זה, אני לא מצליחה להבין מה אמור להיות העיכוב פה.

חברת הכנסת, אני אומר עוד פעם. בדסק שותפויות עובדים כולם, למעט שלוש עובדות סוציאליות.

אבל נאמר לי שיש חמש עובדות סוציאליות. שלוש מהן לא עובדות, אז איך אפשר להגיד שכולם עובדים חוץ מהשלוש האלה? כלומר, רק שתיים עובדות.

לא, אבל יש שם עוד חמישה עובדים של החינוך ויש של בריאות, זה לא רק רווחה. בדסק שותפויות ב-105 יש נציגים של רווחה, חינוך ובריאות, והמשרד לבט"פ, ובנושא הזה אנחנו מטפלים. הפער שלנו עם שלושה תקנים של משרד הרווחה ואני מקווה שהם ישלימו אותם במהרה.

לגבי העבודה ברשויות המקומיות, אנחנו אפשרנו להפעיל את כל כוח האדם שמוקצה לרשויות המקומיות – בין אם זה עובדים סוציאליים עו"ס משטרה, בין אם זה עובדים סוציאליים קהילתיים – ואנחנו עושים באמת כל מאמץ בנושא הזה.

כמה מתוך ה-1,700 האלה עובדים?

מתוך ה-1,700, לא הכול אלה עובדים סוציאליים. יש שם מדריכי נוער וכו'.

לא חשוב. כמה מהם עובדים?

כ-670 עובדים פעילים ברשויות המקומיות.

ככל שאני מבינה, ברשויות יש רק 30% מכוח האדם של העובדים הסוציאליים.

לא. 30% מכלל העובדים של הרשות. זה אומר שיכול להיות שעובדים סוציאליים זה פחות מ-30%.

ובמטה הכללי של משרד הרווחה זה 43%, משהו פה לא נורמלי. הרי העובדים הסוציאליים הם העובדים הכי חיוניים בתקופה הזאת.

ברור.

החריגו אותם.

פתחתי בזה שאתמול הייתה לי שיחה עם השר וביקשתי להחריג את כל העובדים הסוציאליים.

עם איזה שר?

עם שר הרווחה אקוניס. הוא אמר שזאת גם עמדתו והוא פועל ולוחץ כדי שאחרי פסח כבר כל העובדים הסוציאליים יחזרו. השאלה היא גם כן – אלה הם עובדים של הבט"פ ברשויות המקומיות, ואני שאלתי כמה מהם עדיין פועלים. הבנתי שמדובר ב-670, זה לא ממש מבהיר לנו את התמונה אם הם פרוסים בכלל הרשויות המקומיות או לא. אם הם נמצאים ברשויות המקומיות, זו ירידה של יותר מ-50%, זה משהו בסביבות 30%, 40% מהעובדים.

רק עוד שאלה, נכנסתי טיפה באיחור ואני מתנצלת. את אומרת שזה אקסטרה. הוא מדבר על הבט"פ שזה אקסטרה. אלה עובדים סוציאליים של הבט"פ. על זה הוא מדבר. נכון? זה לא קשור לעובדים הסוציאליים של משרד הרווחה.

זה עובדים סוציאליים, מדריכים, כל מיני.

אבל כשמדברים על כך שברשויות המקומיות יש עובדים סוציאליים, זה אקסטרה להם. יש עוד עובדים סוציאליים של העיריות, נכון?

נכון.

לא הייתי פה כי הייתי בוועדת הכספים וגם אצטרך לחזור לשם, אבל העובדים הסוציאליים של הרשויות המקומיות – בלי קשר לבט"פ – הם מטפלים עכשיו במשפחות?

לפני שנכנסת, איריס ממשרד העבודה והרווחה אמרה שהיחידות שמטפלות באלימות עדיין פועלות כרגיל, והן הוחרגו. אנחנו נצטרך לוודא את זה.

זה של הרווחה, אבל של הרשויות המקומיות? יש רשויות מקומיות ויש רווחה.

אני יודעת. רשויות מקומיות, אנחנו יודעות מה המצב שלהן. אמרתי - רשויות מקומיות, ראש העיר או המועצה המקומית החליט איזה 30% מכלל עובדי הרשות, הוא רואה בהם חיוניים.

יש כאלה ששמו דגש על עובדים סוציאליים, יש כאלה שלא שמו דגש, יש בלגן שלם שם. אנחנו טוענות שצריך להחזיר את כולם.

היחידות שמטפלות באלימות, שהן פרוסות בחברה והן לא של הרשות המקומית – איריס ונציגי המשרד אומרים שהם פועלים כרגיל והוחרגו. נשאר העניין של עובדי הבט"פ שנמצאים ואנחנו מבינים שמדובר על 670 מתוך 1,700, זאת אומרת כ-1,000 לא עובדים עכשיו ורק 670, ואנחנו עוד לא מבינים איך הם פרוסים.

אני מבקשת לקבל לידיים שלנו לאחר הדיון הזה דיווח בדיוק איפה ה-670 עובדים, באיזה רשויות מקומיות והאם יש רשויות מקומיות שבעצם לא מפעילות בכלל את השירות הזה בנקודת הזמן הנוכחית.

ועל זה ברצוני לחזור צעד אחד אחורה. זה מאוד חשוב לי.

אני יודעת שמאוד חשוב להרבה אנשים. בואו נקצר, לתת לציבור.

מאוד קצר, זה גם כדי להפנות אחר כך למשרד החינוך. דיברנו על מוקד 105 ועל זה שכנראה אנחנו נצא לפרסום מסיבי ברשתות החברתיות, ואני אמרתי, אני קוראת שאלה יהיו באמת דברים שמונגשים לילדים. אבל יש לי שאלה אחת פשוטה, ואני רואה את זה גם מהילדים שלי.

המורים והמחנכים לרוב עושים את השיחות עם הילדים בזום ובצורה שכבתית וכיתתית. אני רוצה לדעת איפה התפקיד של המחנך, האם הם עוברים שיחות עם הילדים אחד על אחד כי לפעמים בשיחה אחד על אחד, יכול להיות שהם יגלו מצוקה של ילד.

או היועצות בבית הספר.

לכן אמרתי, זאת הייתה פנייה שלי לשר החינוך כבר לפני שבוע. אין חוזר מנכ"ל כזה עדיין.

חברות הכנסת, אני מבקשת.

אז תבקשי חוזר מנכ"ל כזה.

אני שמעתי את ההצעה הזאת. אני חושבת – ויסלחו לי כלל המורים והמורות, שאני מאוד מכבדת את העשייה שלהם – לא כל מורה ומורה יכולים לטפל או להגיב למקרים של אלימות אבל יש את היועצים ואת היועצות בבתי הספר.

כל מורה יכולה - - -

אבל מורה יכולה לזהות.

אנחנו לא נתווכח בינינו.

אינני מסכימה. כל מורה יכול להרים טלפון.

אוקיי, את לא מסכימה. שמעתי אותך, חברת הכנסת פנינה.

כל מורה יכול להרים טלפון.

אני מביעה את דעתי עכשיו, כמו שהקשבתי לך אני מבקשת שתקשיבי. אני אומרת, יש יועצות ויועצים בבתי הספר שזה בדיוק התפקיד שלהם. אומנם יש מחסור גם בבתי ספר. אפשר לבקש שלפחות היועצים והיועצות – תכף נפנה גם לנציגי משרד החינוך שנמצאים איתנו, לשאול אם הם תכננו משהו מיוחד לתקופה הספציפית הזאת מבחינת בתי הספר.

אני בטוחה שהארגונים שנמצאים איתנו, יש להם הרבה נקודות להעלות, והם אלה העוסקות והעוסקים ביום-יום בנושאים האלה. האם יש עוד משהו, מר רוזנבאום, שאתה רוצה לעדכן?

יש עוד נושא אחד, הנושא של כלי ירייה. אנחנו הוצאנו הנחיות מאוד ברורות, מי שיצא לחל"ת או הופסקה העסקתו, להחזיר את הנשק. הנחינו את חברות האבטחה לאסוף את הנשקים ולא להשאיר אותם בידי אנשים שיצאו לחל"ת או שסיימו את העסקתם. ההנחיות מאוד ברורות, גם באתר האינטרנט, גם הוצאנו סמסים לאנשים עצמם וחידדנו את כל נושא אחזקת הנשק ושילדים לא יתעסקו, להרחיק אותם מהילדים ולהחזיק בכספות.

אבל הייתה הצהרה מהשר ארדן, הוא נתן הוראה לאסוף את כל הנשקים שנמצאים אצל המאבטחים שלא נמצאים בעבודה עכשיו. זה מה שאתה אומר.

אמת.

השאלה האם הם נאספו כבר.

אנחנו הנחינו אותם, זה בתהליך. יצא מסמך בצורה מסודרת לכל החברות וזה בתהליך של איסוף הנשקים. להגיד לך את המספר והאם זה הסתיים עד הכלי האחרון, אני לא יכול להגיד כרגע. בכל אופן, ראש אגף כלי ירייה נמצא, הוא יוכל להוסיף אם תרצי, אבל בנושא הזה אנחנו בהחלט עוסקים בזה ועוקבים אחרי ההתנהלות בצורה קפדנית.

תודה רבה.

יש את ראש הרשות דני שחר, אם תרצי נשמע קצת יותר על העו"סים ועל העובדים שלו.

אבל ממש בקצרה.

הוא לא פה.

טלי, בבקשה.

שמי טלי ואני גם בביטחון פנים ברשות. אני מבקשת לחדד לגבי עו"סיות משטרה שמופעלות על ידי הרשות, שלמעט שתיים שנמצאות בשמירת הריון כולן עובדות, מכסות 35 יישובים. אני יכולה להגיד שמבחינת הנתונים שלהם, אנחנו רואים בחלק מהיישובים עלייה ובחלק מהיישובים ירידה. אנחנו כן יכולים כבר ממרץ להצביע על עלייה ברורה בקרב התושבים הבדואים בדרום.

עלייה בתלונות?

עלייה בתלונות – תחנת ערוער, רהט, עיירות - כל אלה תחנות בדרום ושם יש עלייה ברורה.

את יכולה להעריך כמה העלייה?

אני יכולה להגיד בדיוק, לא להעריך. אנחנו מדברים על עלייה של 66% במקום אחד, ואפילו של 100% בתחנה אחרת – אני מדגישה, זה ביחס לאותו חודש, לחודש מרץ 2019 – חודש מול חודש.

אפשר במספרים ולא באחוזים?

יש לנו מספרים. ברהט אנחנו מדברים ב-2019 על 24 מול 40 היום, בעיירות על 36 מול 80, ערוער – אין לנו מספר של שנה שעברה כי נכנסה לנו עו"סית חדשה עכשיו, אנחנו מדברים כרגע על 38.

יש לכם איזושהי פעילות בכפרים הבלתי מוכרים?

יש פעילות – מה שלייזר דיבר קודם – שהיא הפעילות השוטפת של הרשות, זה לא רק העו"סיות אלא זה בעיקר מדריכים, עו"סים קהילתיים ומדריכי מוגנות שפשוט נמשכו לטובת משימות של חירום במקום המשימות השוטפות שלהם.

ואתם שמים לב ששם יש עלייה?

אני אמרת, מה שהצבעתי זה על דיווחים בעלייה שהם דיווחים לתחנות המשטרה שבעטיים נפתחו תיקים שמזוהים כתיקי אלמ"ב.

תודה רבה. זה מעיד על זה שאנשים קוראים לעזרה ורוצים את הסיוע ומודעים לאפשרות הזאת, אבל השאלה כמה באמת מקבלים מענה בתקופה המאוד חריגה הזאת אם העו"סים בקהילה של הרשות המקומית הוצאו ממעגל הפעילות שלהם.

אני מודה לכם. אפשר לעבור הלאה לנציגים מהציבור או מארגונים שביקשו לדבר. אני מבקשת מנציגי המשרדים להישאר איתנו כדי שיוכלו לתת מענה לשאלות שעולות.

את משרד החינוך לא שמענו.

אני תכף אתן. איגוד העובדים הסוציאליים. ענבל, את נמצאת איתנו?

תמיד.

עו"ס ענבל חרמוני, יו"ר איגוד העו"סים. אני מאוד מבקשת עד שלוש דקות כדי שנוכל להתקדם. בבקשה, גברתי.

קודם כול, בואו נעשה קצת סדר. זה נכון שהעובדות והעובדים של השירותים הספציפיים שמוגדרים כאלימות במשפחה, העובדים הסוציאליים, באמת הוחרגו כבר מהיום הראשון.

עם זאת, הסיפור הוא מערכת שלמה שעוסקת בעצם גם ביום-יום באיתור – בין אם מכוון ובין אם זה כאיזושהי תוצאת לוואי – כלומר, להניח שרק העובדות הסוציאליות של מרכזי האלימות במשפחה יצליחו להתמודד בשעת החירום הזאת עם ההיקף הזה, ויצליחו לאתר למעשה את כל מי שצריך לאתר גם בצורה של outreach, בצורה של איתור מכוון, זו פשוט הנחה שהיא לא נכונה מיסודה.

ולכן, אנחנו חוזרים לאותו סיפור. אין הנחיה ברורה ומחייבת בתוך התקנות לגבי עובדים ועובדות סוציאליות בתוך הרשויות המקומיות, ואני אוסיף ואומר – לא רק המתוקננים, כלומר יש עובדים סוציאליים שעובדים בשירותי ליבה ברשויות המקומיות, שמתוקצבים במה שנקרא תקציבי פעולה, לא יושבים על תקן. יש מסמך, חוזר מנכ"ל, שיצא ממשרד הרווחה שמגדיר למעשה את אחוזי התפעול של אותן תוכניות בקהילה. הן לא תוכניות שקוראים להן אלימות במשפחה אבל אנחנו יכולים להבין שאם סוגרים למשל כל מיני תוכניות – כמו תוכנית עדין לנערות במצוקה, מפעילים אותה רק ב-40%; תוכנית צל"ש, צעירות לקראת שירות צבאי, אבל זה לא משנה, אלה עובדות שנמצאות בקשר עם הצעירות הללו באופן יומיומי ועכשיו קיצצו אותן ל-40%; מרכזי הורים ילדים ונתיבים להורות; טיפול משפחתי.

ענבל, אני חושבת שהרעיון ברור.

אני אומרת בכוונה את השמות כדי להבין שמסביב לעובדות בתחנות לאלימות במשפחה יש עוד שירותים שקוצצו – בין אם ל-40% או ל-70%. הם קוצצו בשני אופנים: אחד, בכוח האדם, ושנית, בתקציבים הקונקרטיים לסיוע.

זאת בעיה, וזאת בעיה שאני חושבת שגם אם משרד הרווחה מעוניין שהמספרים יעלו, בסוף מי שמחליט זה משרד ראש הממשלה ומשרד האוצר שמאוד מאוד מעורב, ויכול להיות שמסתכל על כל האירוע כאיזושהי הזדמנות למכירת חיסול של כל השירות הציבורי. זה אף פעם לא הזמן, בוודאי לא עכשיו, וזה המצב שצריך לתקן אותו.

אני רק אגיד, עאידה, לסיום. יש צורך לא רק במאה אחוז פעילות של כלל העובדים – לא משנה איך הם מתוקצבים עכשיו, זה לא מעניין – והעובדות הסוציאליות ברשויות ולא ברשויות, יש צורך בתגבור.

הדבר הנוסף שאני אגיד הוא לגבי שירותי מבחן לנוער ומבוגרים, שמטפלים באותם אנשים אלימים או שעלולים להיות אלימים, ירדו ל-30% ול-40%, וזה שירות שהוא ספציפית בתוך משרד הרווחה. איך זה יכול להיות?

אותו דבר חקירות ילדים, שבעצם מטפלים בכל הנושא של פגיעות, וספציפית פגיעות מיניות בתוך הבתים מגיל אפס עד 14. ה-capacity של שלושת התחומים האלה ירד לבין 30% ל-40%. אלה שירותים ישירים של משרד הרווחה ומדובר בשערורייה, לא פחות.

זה פשוט לא נורמלי. להוריד ואז לומר אין. האלימות גואה אבל אנחנו לא כל כך מצליחים לאתר. פשוט תעלו את מספר העובדים.

אנחנו צריכים לצאת בדרישה כי בשירותים האלה זה לא יכול להיות. כמו במשטרה.

אני חושבת שהיא מעלה שני דברים. בעניין התקנים אנחנו כבר העלינו את הדרישה להחזיר את כל העובדים הסוציאליים לתקינה שהיא בימים רגילים, ואנחנו עוד נדגיש ונלחץ לכיוון הזה.

עכשיו יש את התוספת הזאת, הבנתי מענבל שיש קיצוצים בתקציבים. כלומר, הממשלה לא משקיעה אלא מקצצת מפרויקטים ומעבירה לפרויקטים אחרים כמו מזון.

אני ארצה עוד מעט לקבל תשובה מאיריס בנושא הזה. אני מאוד מבקשת, איריס, תרשמי בפנייך שאנחנו רוצים תשובה איזה פרויקטים עברו קיצוץ תקציבי ומה אתם מתכוונים בעניין התקינה. תודה, ענבל. אני רוצה לתת למרכז השלטון המקומי ואחר כך לארגוני המקלטים. בבקשה, מרכז השלטון המקומי, ד"ר אסתי אשל.

קודם כול, אני מחזקת את דבריה של ענבל ואני רוצה להוסיף שאני ממש מתפלאת שעד היום עדיין העובדים הסוציאליים מוחרגים מעבודה בתוך הרשויות. הרי ידוע שבעצם מי שעושה את כל העבודה ולאו דווקא בעניין של אלימות שהולכת וגואה ובענייני ילדים בסיכון שהולך וגואה, וכמובן כשאנחנו מדברים בענייני קשישים, אנחנו עסוקים במשימות שהמדינה מטילה עלינו – לגבי מבודדים, לגבי המחלות – ועדיין אנחנו בוויכוח של כן עובדים סוציאליים מוחרגים או לא עובדים סוציאליים מוחרגים.

אני מבקשת שהוועדה הזאת תעביר מסר חד וחלק לגבי העובדים הסוציאליים באשר הם, בכל התחומים, מבקשת שיחריגו את כל העובדים הסוציאליים.

כמו משטרה וכמו רופאים, אותו דבר. זה מה שאנחנו צריכים להגיד – כמו משטרה ורופאים, כוחות חירום.

אנחנו עובדים חיוניים ואי אפשר לעשות סלקציה. אני, כמנהלת אגף וכמייצגת את השלטון המקומי, שומעת מהרבה מאוד מנהלים שאנחנו לא יכולים להיות תלויים בראש רשות או במנהל כוח אדם, כשגם לרשות עצמה יש צרכים והיא חייבת לקצץ, שלא באשמתה, גם בנו כי אנחנו נחשבים בתוך העיריות כמחלקות הגדולות ביותר ואין ברירה. אז יש רשויות שבאמת נותנות לכל העובדים לעבוד ויש רשויות שלא, וזה לא נכון לעשות את זה, בטח לא במצב הזה המטורף שאנחנו כעובדי הרשות המקומית, העובדים הסוציאליים, עושים את העבודה העיקרית עם התושבים. זה המנדט שלנו. לכן, אני מבקשת שהוועדה תעלה את הטענה הזאת.

ד"ר אסתי, ההוראות שקיבלתם לרשויות המקומיות, הם צריכים להוריד את מספר העובדים ברשות ל-30%. ראש הרשות המקומית החליט מי חיוני עבורו והגיע למספר של 30%. האם נתתם להם איזושהי הכוונה שייקחו בחשבון כמה שאפשר להשאיר את לשכות הרווחה מתפקדות, מעבר לחלוקת מזון ועובדים שעסוקים כל היום בפרויקטים האלה? האם אתם נתתם הוראות לקחת בחשבון את הנושא הזה, כי בסופו של דבר ראש הרשות מחליט. אנחנו נדרוש החרגת עובדים סוציאליים, אבל האם אתם נתתם להם איזשהו כיוון?

ברור. כל מנהל אגף מדבר עם ראש הרשות כי לא רק העבודה שלנו היא בחירום במה שמטילים עלינו בנושא אוכל, תרופות וכל מה שצריך, אלא בלי עין הרע, המשפחות חיות והבעיות שקיימות הולכות ומחריפות.

ברור, אבל אנחנו יודעים שראש רשות, יש לו תפיסה מסוימת או צרכים מסוימים וכל אחד עושה את סדר העדיפויות שלו. זה לא הוגן לשים את המנהל בתור אחד שנלחם את מה שהמדינה צריכה מראש לדעת.

תודה רבה. פורום העמותות המפעילות מקלטים, דינה חבלין דהן, בבקשה. אני מאוד מבקשת, מתומצת.

תודה, עאידה. המקלטים מוגדרים כמפעל חיוני ועובדים באופן מלא. לבקשת משרד הרווחה, עיבינו את צוותי המקלטים והתאמנו את השירות שניתן במקלטים לנוהלי משרד הבריאות. ההתאמות כוללות בעיקר תוספת כוח אדם – בעיקר מדריכי ילדים, אימהות בית, רכש מוגבר של חומרי חיטוי ומזור, והפעלה מאוד מתוגברת של מסגרות פעילות לילדים.

אנחנו הגשנו לפני כשבועיים למשרד הרווחה בקשה מפורטת ומנומקת לשיפוי המקלטים כי מדובר בהוצאות תוספתיות נוספות של כ-30,000 שקלים בחודש לכל מקלט. עדיין לא קיבלנו תשובות ברורות האם וכיצד המדינה תממן את העלויות הנוספות האלה.

ידוע לי שכבר ב-18 במרץ, ביוזמת משרד הרווחה, כל הפנימיות קיבלו הודעה מאוד ברורה איזה צוותים הם נדרשים לתגבר וכיצד המדינה תשלם להם. ואני שואלת למה אנחנו לא מקבלים תשובות ברורות.

תודה. האם קיבלתם פרוטוקול ברור במקרה ויש אישה שצריכה בידוד? האם אתן מצליחות לעשות את זה? כי אחת הדרישות שאני העברתי לפני שבועיים לשר זה להקים איזשהו אתר לנשים החדשות שמגיעות, לאלה שיש חשש שהן נדבקו, ועד עצם היום הזה לא קיבלתי תשובה מאוד ברורה. אומרים שזה בהכנה. האם אתם יודעים על מצב כזה? יש לכם פרוטוקול ברור?

עאידה, אשמח להגיב ולהגיד שאני יודעת שהמדינה, בשיתוף עם ויצ"ו, פועלת להקמת מקלט ייעודי לנשים בבידוד. אני יודעת שזה כרגע עוד לא קורה אבל זה בתהליך, ואני תוהה אם זה יקרה כשתיגמר תקופת הקורונה או ממש בקרוב.

במקלטים עצמם, נשים שלפי הנחיות משרד הבריאות לא נדרשות להיות בבידוד ואין להן סימנים לקורונה, עדיין נקלטות. ואנחנו נדרשות לעשות להן הפרדה חברתית משאר הנשים, לשם הזהירות. זה דבר מאוד מורכב וקשה לעשות. אנחנו משתדלות מאוד ולא בטוח שזה ייתן את המענה המלא והמתאים.

אני לא מבינה מה כל כך קשה לבוא ולהגיד, יש מקלט אחד לכל הנשים שעכשיו נכנסות, המקלט עצמו ינוהל בצורה אחרת והמקלטים האחרים יוכלו להמשיך לתפקד.

או כמו צרפת עם המלוניות. יש כל כך הרבה מקום פנוי.

יש מלוניות, יש גם אפשרויות לכל מיני אתרים. בתי המלון סגורים. כמו שמשקיעים ולוקחים בידוד לחרדים בגלל המצב הצפוף בבתים, יעשו אותו דבר עם הנשים שסובלות מאלימות. תכף נשמע מאיריס תשובה בנושא הזה.

נקודת אור ששכחתי קודם לציין בהקשר של הילדים. המועצה לשלום הילד, מגיע להם שאפו ענק. אתמול הם יצאו בקמפיין דיגיטלי שפונה לילדים ברשתות החברתיות ולדעתי כדאי מאוד שגם משרד החינוך וגם משרד הרווחה יישבו עם המועצה לשלום הילד כדי שיגדילו את זה. בינתיים הם דווקא הגדילו את הצוות שלהם כדי לקבל את הפניות, אבל הנה, מי שהרים פה את הכפפה זה באמת המגזר השלישי.

כבר אמרנו את זה כמה פעמים. במגזר השלישי יש יוזמות מדהימות, הממשלה צריכה להתחבר אליהם. במקום לדוש ולדון איך לעזור, תתחברו ליוזמות האלה, תעבירו להם תקציבים כדי שיוכלו לעשות את העבודה כמו שצריך ולהתקדם הלאה. חברת הכנסת סונדוס סאלח, ביקשת זכות דיבור. בבקשה. תודה, דינה.

אם העובדים והעובדות הסוציאליים הם לא עובד חיוני בשלב זה ובמשבר זה, אז מי כן עובד חיוני? משבר הקורונה עבר את הגבול שהוא משבר בריאותי בכלל. הוא משבר כלכלי, הוא משבר חברתי, הוא משבר פוליטי, וצריך להתייחס אליו בהתאם. מזמן עברנו את זה שהוא משבר בריאותי.

להיפך. צו השעה הוא להחריג את כל מחלקת הרווחה בכל הרשויות המקומיות ולא רק העובדות הסוציאליות. כל מה שנדרש כדי שהעובדת הסוציאלית תקיים את העבודה שלה, צריך להחריג אותו, וצריך להחריג את האישור הזה שהוא בידיהם של ראשי רשויות. זה צריך להיות החלטה שמחריגים, נקודה. וצריך להוסיף את התקציבים ולא עכשיו להתחשבן עם הרשויות על התקציב ולהתחשבן מה לקזז, מאיפה להעביר. צריך להשקיע, זה הזמן להשקיע במשפחות.

עוד נקודה שאני כל הזמן שומעת. תמיד מתעסקים במשפחות שהן מוכרות לרווחה. מה עם המשפחות שהן לא מוכרות לרווחה? חבר'ה, אנחנו במצב שקיימים עכשיו כל האלמנטים בפני כל משפחה להיות משפחה במצוקה. הבידוד, הבידוד בתוך הבתים, הצפיפות, המשבר הבריאותי, המשבר הכלכלי, אלה אלמנטים לקרקע פוריה למצב משפחתי במצוקה.

צריך לעשות מיפוי שלם בכל יישוב ויישוב ולראות מחדש איזה משפחות נמצאות במצוקה ומה אפשר להגיש להן. תודה.

תודה. אני רוצה לתת זכות דיבור לנאילה עואד מנשים נגד אלימות, בבקשה.

בוקר טוב. אני כן רוצה להתייחס לאמירות לגבי העלייה בנגב. שמענו את זה לפני שבוע וחצי והעלינו את זה גם בשולחן העגול שיזמה הממשלה. מר אליעזר, ציינת גם שיש עלייה ב-30% של תלונות למשטרה בכלל, וכן רציתי לדעת מה נעשה מאז, מה התוכנית של המשטרה לטפל בעניינים האלה, איך היא מתמודדת עם זה ומה היא עושה, במיוחד בנגב, והאם הם פותחים גם תיקים ויש רישום של תיקים.

עאידה, שאלת בעניין הפצת החומרים והקמפיין של המשטרה על כל העניין החדש של להתלונן מרחוק. יש את הסרטון בעברית, אין את זה בערבית. אני חושבת שהגיע הזמן שבאותה עת, באותו רגע, כל החומרים שיופצו דרך משרדים ממשלתיים, יהיו בכל השפות. לא לחכות שבוע, שבועיים, שלושה שבועות עד שמפיצים את החומרים האלה.

בעניין 118, דובר כאן ואיריס ציינה שזה הודעת סמס. אני ניסיתי את זה, כתב לי Not delivered, זאת אומרת שלא קיים כזה דבר. אני לא יודעת, יכול להיות שיש בעיה טכנית, וחשוב לי גם לדעת האם יש צוותים מוכשרים שיטפלו בנשים ערביות וניתן לשלוח את הסמס בערבית. זה מאוד חשוב ונחוץ, וגם לפרסם את כלל מרכזי הסיוע שהם נתמכים על ידי משרד העבודה והרווחה וכל החומרים שאתם מוציאות ומוציאים.

המשטרה, השר ארדן אמר שיהיו פעולות יזומות ויפנו למשפחות מוכרות. כמה פעולות כאלה נעשו? לכמה משפחות הגיעו עד כה במסגרת הפעולות היזומות האלה?

אלה חומרים שצריך להתייחס אליהם, וגם אני אוסיף בעניין של עידוד מרכזי סיוע כי אני לא רואה, אני לא יודעת אם מישהי נרשמה. בעניין מרכזי סיוע, ועדות תמיכות, עד היום לא הייתה ולא נערכה ועדת תמיכות. אנחנו מתפקדות כמרכזי סיוע בשעת חירום בלי תקציב של המדינה ושל משרד הרווחה. צריך לדאוג לזה שיהיו החלטות.

נאילה, אני רוצה להבין. מתחילת השנה אתן לא מתוקצבות בגלל עניין התקציב?

עוד אין לנו תקציב. עוד אין ועדה שנערכה ואישרה את התקציב של מרכזי הסיוע, ואנחנו כן מתפקדות ללא שום אגורה במרכזי הסיוע.

תודה רבה, תודה על הנקודות שהעלית. אני מאוד מאוד מקווה שאיריס, את עדיין במעקב עם כל השאלות שעלו, וגם אליעזר רוזנבאום. אני אתן לכם בסוף לענות על כל השאלות, אני ארצה תשובות על השאלות האלה.

ברשותך, היושבת-ראש. משרד החינוך, מאוד חיוני לשמוע אותם.

אני נותנת להם. בעצם את רוצה שהם יענו על הנושא הזה, האם הם מקיימים את השיחות האלה או לא.

את לא הסכמת איתי אבל תחשבי שילד, עם מי הכי קל לו לדבר? לא עם יועצת. קל לו לדבר עם המורה שלו, ויש מספיק זמן למורים גם להרים טלפון ברמה האישית, ולפעמים תוך כדי הם יראו את המצוקה.

אוקיי, חברת הכנסת, אני אפנה אבל בינתיים יש גם ארגונים שרוצים להתבטא בנושא, ולצערי הרב, כמה שנרצה להבין מה קורה בשטח, הארגונים בעצם מכירים הרבה יותר טוב מאיתנו. נציגת משרד החינוך עדיין איתנו על הקו, אני תכף אפנה אלייך אבל קודם גלי עציון מנעמ"ת. בבקשה, שתי דקות.

קודם כול, אני חושבת שמה שעלה פה בצורה מאוד ברורה, שאולי יש מאה אחוז לעובדים שאמורים ומתויגים כעובדים בנושא אלימות אבל נושא הרווחה נוגע באלימות בהמון המון תחומים וזוויות, ולכן אני מצטרפת לכל מה שנאמר פה על ידי חבריי שצריך להחריג את כל עובדי הרווחה.

בואו נסכים ככה. כדי לחסוך בזמן, כולנו מסכימות על החרגת העובדים הסוציאליים, אז זה כבר נאמר. בואו תעלו את הסוגיות האחרות שעוד אף אחד לא נגע בהן, רק מחמת הזמן. בבקשה.

שני נושאים עיקריים שאני רוצה להעלות. אחד, יש – ואנחנו גם רואות את זה – יש תת דיווח דרמטי, ואם אני משווה את זה לצרפת זה עוד יותר. יש לנו שלושה ערוצים שאנחנו עובדים איתם כיום. האחד זה פניות בדיני עבודה, אחד בדיני משפחה ואחד זה קווי האלימות.

דיני עבודה מפוצצים, קווי דיני משפחה ככה ככה, אלימות – עדיין מאוד מטפטף, והמשמעות היא שיש המון אלימות, היא לא מדווחת כי אנשים דואגים לענייני כלכלה. ואם אנחנו מדברים על עלייה של 30% בצרפת – כשבצרפת כבר יש חבילות עזרה כלכלית פי כמה מישראל – אז אנחנו יודעים שהמצב שלנו גרוע. אנחנו פשוט לא רואים מה קורה בבתים, זאת המשמעות של הדברים.

צריך להשתמש בקווים. כמו שאמרתי, נעמ"ת כבר מפעילה קו, מפעילה גם קו שקט של פניות בווטסאפ שזה הרבה יותר פשוט וקל להגיע מאשר פניות טלפוניות. צריך להשתמש בקווים שכבר פועלים בשטח, להיעזר בהם ולתגבר ולעשות reaching out.

דבר נוסף שאני רוצה להעלות – יש עוד המון דברים אבל מפאת חוסר זמן – זה בקשר למקלטים. זה משהו שעלה אצלנו, זה נושא חלוקת זמני שהות, מה שאנחנו מכירים בטרמינולוגיה הישנה כהסדרי ראיה, שהוא מאוד מאוד קשה בכלל בימים כאלה ובמשפחות של פירוד והוא הרבה יותר קשה במקלטים.

יש לי איתי כמה דוגמאות. שופטים נותנים החלטות להרחיב הסדרי שהות וזה מאוד קשה במקלט, זה גם קשה מבחינה תפקודית רגילה, זאת אומרת יוצא ילד לפגוש אבא, חוזר למקלט בלי שבעצם יש איזושהי היערכות בנושא בידוד ובנושא הדבקה, דברים שהם מאוד מאוד בסיסיים ובעצם לא נתנו עליהם את הדעת וצריך לתת עליהם את הדעת. אנחנו כולנו בעד קשר עם שני ההורים אבל צריך לתת את הדעת על ההיערכות.

בתחומים אחרים סגרו ביקורים, לא נותנים לצאת, פה ממשיכים להתנהל כרגיל ואי אפשר להתנהל פה ככה, צריך לתת את הדעת על העניין הזה.

כמו שאמרתי, הדבר העיקרי שצריך לחשוב איך מטפלים בו זה התת דיווח והנגשה הנגשה הנגשה של האלימות, של אפשרות לפנייה לנשים שנמצאות במצבי אלימות.

תודה רבה. הנושא של היציאות מהמקלט והחזרה – איריס, נרצה על כך תשובה. בגלל זה אני שאלתי האם יש פרוטוקול ברור, מעבר להנחיות של משרד הבריאות שהוא מכוון דווקא לחיים היומיומיים בתוך המקלט. לגבי המקלטים, וכמובן יש הוסטלים לנערות ויש הוסטל לנוער, האם יש פרוטוקול מיוחד למסגרות האלה להתמודדות? תכף אני אתן לך, איריס, אבל נציגת משרד החינוך, גברת גם כן איריס בן יעקב. איריס, אחר כך אני ארצה שתתני לנו תשובות על הנושאים שעלו עד עכשיו כדי שנוכל להתקדם. בבקשה.

קודם כול, אני רוצה להגיד שהמורים והיועצות החינוכיות עובדים בשטח. המורות בקשר עם התלמידים – אם בשיעורים מקוונים, אם בשיחות, אם בשיעורים בנושאים רגשיים, כישורי חיים – והם כמובן הונחו בראש ובראשונה להיות בקשר עם התלמידים שידוע לנו שהם סובלים ממצוקות כאלה ואחרות. כל אחת בוחרת את הדרך שלה וגם את הדרך שמתאימה לילדים. אתם מבינים שיש מגבלה – הילד יושב בבית, לא תמיד הוא יכול לדבר מול ההורים שלו, ליד ההורים – אז כל אחת בוחרת את הדרך שלה ליצור קשר עם ילדים.

מתוך הנתונים שהגיעו אלינו מפניות של יועצות יש 43,922 פניות של תלמידים בנושאים שונים של מצוקות וחרדות.

תוכלי להגביר את הקול, כמעט לא שומעים אותך.

אני אומרת, מעל 43,922 פניות של ילדים למחנכות וליועצות בית הספר.

התלמיד פונה למחנכת או הפוך?

הם פונים למחנכת או ליועצת.

בואו נגדיר את זה יותר ברור. אני רוצה להבין. יש הנחיות ברורות למחנכות, ליועצות, תתקשרו, תשאלו באופן אינדיבידואלי, או שהמחנכת באופן וולונטרי בגלל שהיא מודעת, בגלל שהיא רגישה? האם יש הנחיות ברורות? אחר כך, מה בדיוק הסטטיסטיקה?

יצא מסמך לאנשי החינוך, למחנכות וליועצות חינוכיות, להמשיך להיות בקשר עם הילדים. אחד, עם הילדים שידועים לנו כילדים שהם בסיכון.

מאנשי חינוך את אומרת? כלומר, זה לא הנחיה מהמשרד?

יצאה הנחיה מהמשרד לאנשי החינוך. לא הבנתי מה לא ברור.

כי לא שומעים אותך טוב.

עאידה, היא טוענת שיצא מסמך ממשרד החינוך, אבל מה הוא אומר?

חברת הכנסת פנינה, אולי היא תסביר את עצמה.

בסדר, היא תסביר, אבל אני שמעתי אותה.

אני מנסה להבין, לא שמעתי אותה. אני רוצה שהיא תגיד את זה.

אפשר להשלים משפט? הדברים די ברורים. הם אומרים להם באופן וולונטרי, הם צריכים להחליט – כל מחנכת מחליטה איך היא פונה לתלמיד ולאיזה תלמידים, למעט שאמרו להם שימו לב לילדים שמוכרים לנו עם בעיות. ובעיניי, הם לא יכולים, במקום להוציא חוזר מנכ"ל מאוד ברור שבא ואומר שכל מחנכת צריכה להתקשר לכל ילד ולבדוק שהכול בסדר, הם אומרים שכל מורה תעשה כראות עיניה.

את יכולה להמשיך.

אנחנו נותנים הנחיה למחנכות וליועצות החינוכיות להיות בקשר עם הילדים, א', שידועים לנו כילדים שהם בסיכון, סיכון גבוה. כל מורה בוחרת לעשות את זה בדרך שמתאימה לילד. יש ילדים שלא יכולים לדבר בתוך הבית ליד ההורים, הם יכולים לדבר בטלפון. יש ילדים שהם כן מדברים בשיחת זום.

ואיך אתם מוודאים שזה נעשה?

המורה בוחרת את הדרך. הן נמצאות בקשר עם הילדים, הן נמצאות בקשר שוטף. בנוסף, אנחנו מעבירים שיעורים בנושא של פנייה לעזרה, בנושא של התמודדות עם מצוקות. אנחנו שוב מדגישים בעצם את המחנכות ואת היועצות ככתובת לפנייה לעזרה.

אני רוצה לציין שהמדריכים שלי ביחידה כרגע לא מוחרגים, אז היועצות, במידה ויש נגיד מצבים של אלימות במשפחה או מצבים מורכבים, הן נעזרות בעובדות סוציאליות לחוק נוער שנמצאות ביישוב או בפסיכולוגים החינוכיים.

מבחינת האיסוף שלנו, נשארו כ-3,000 יועצות והן מדווחות שהן קיבלו פניות. מספר הפניות, הסך הכללי – לא רק של אלימות במשפחה או של אלימות בבית כלפי ילדים – בערך 44,000 פניות שקיבלנו מילדים שנמצאים במצוקה, כל מצוקה. 7,186 פניות שקשורות לקשיים במשפחה. קשיים במשפחה זה לאו דווקא אלימות במשפחה, זה גם יכול להיות ילד שרב עם האחים שלו ונורא קשה לו וילד שנמצא בסטרס בתוך המשפחה כי קשה לו. זה הסיפור.

זה מא' עד י"ב? איזה כיתות?

אנחנו מדברים מא' עד י"ב.

יש לכם מיקוד איזה גילאים יותר פנו? חתך גילאי.

ברור שיותר מבוגרים מתקשרים.

לא, אין לנו חתך כזה.

ברור שבעצם הפניות מעידות על מצוקות מאוד קשות, והמספרים די גדולים. השאלה מה עושים עם זה ואיך מטפלים בזה, והאם אתם ערוכים בעצם, כי לפעמים לפנות ולא לקבל מענה זה מוסיף למצוקה.

אני מסכימה. האמצעים שלנו די מוגבלים כי הילדים בכל זאת נמצאים בבית, וכדי לטפל בילד אנחנו צריכים את האישור של ההורים שלו, מן הסתם, אבל אם יש נגיד מקרים שיש עליהם חובת דיווח או מקרים של משפחות שהן מוכרות לרווחה – ושוב אנחנו חוזרים למשפחות שהן מוכרות לרווחה – אנחנו נעזרים בלשכת הרווחה או באנשים ביישוב.

בלשכת הרווחה, שבינתיים גם כן הם נמצאים בתת תקנים ובינתיים לא יכולים לספק.

מעניין כמה מתוך ה-43,000 קיבלו מענה.

עוד פעם, יש כאלה שקיבלו מענה ויש כאלה שלא קיבלו מענה, זה לא כזה פשוט. הילדים נמצאים ברשות ההורים שלהם ואל תשכחו שהם נמצאים בבית.

מה התפקיד של היועצות בימים כאלה? דיברת על המחנכות. מה התפקיד של יועצות בתי הספר?

היועצות של בתי הספר, א', גם מקיימות כל מיני שיחות זום עם תלמידים – גם תלמידים שהם מוכרים – עושות קבוצות רגשיות, כל הדברים האלה בזום, והן כמובן המעטפת המקצועית כרגע למחנכות. אני שוב מדגישה, מדריכי היחידה למיניות ומניעת פגיעה כרגע לא מוחרגים, וגם המפקחים על הייעוץ לא מוחרגים, מי שנותן את העזרה המקצועית אלה היועצות ואם יועצת נתקלת בקושי, היא נעזרת בעו"ס לחוק נוער.

זאת אומרת, היום הנוכחות של הרווחה, העובדים הסוציאליים, העובדים לחוק נוער, היא קריטית כי אנחנו פה נעזרים בהם בכל מיני סוגיות מורכבות כשהילד בעצם נמצא בתוך המשפחה ולא תמיד אנחנו יכולים לנהל איתו איזשהו סוג של - - -

אני רק שומעת מה הם לא יכולים. בואו נרגע נחשוב ביחד, עם כל הקושי של התקופה, מה אנחנו כן יכולים – לא לצאת למקום וולונטרי, ללכת למקום של חובה. אנחנו חייבים להגן על הילדים האלה. באמת, זה מטריד אותי לשמוע את הנימה.

מטריד אותי כל הדיון מתחילתו. מטריד אותי המצב שמתייחסים לשירותים החברתיים כסוג של לוקסוס שאפשר להיפטר ממנו דווקא בימים הכי קשים, אבל אי אפשר עכשיו. אם יש הצעה קונקרטית, אפשר להציג אותה. אם אין, אנחנו חייבים – אני מאוד מתנצלת שאנחנו עכשיו בשלב של להציף את הבעיות הקיימות, ואני חושבת שיש עוד המון שלא נגענו בו. זה מעיד איך בדיוק המדינה נכנסה למשבר הזה לא מוכנה בכל המובנים – אם זה בשירותים הבריאותיים, אם זה בשירותי הרווחה ואם זה בשירותי החינוך – כולם מגלים שאנחנו לא מוכנים, ועוד המשבר מכניס אותנו יותר למצוקה.

אבל מה זה נותן לנו בתור מנהיגים ונבחרי ציבור? בואי ניתן פתרונות.

תתני. יש לך הצעה, תתני.

כן. ההצעה שלי, שקודם כול יצא חוזר מנכ"ל שכל מורה מתקשרת לכל תלמיד, לפחות לשאול אותו מה שלומך.

אבל היא אמרה שיש חוזר, פנינה.

אם עולות מצוקות, צריך לחבר את הרווחה וצריך לחבר את הרשות המקומית. אי אפשר להגיד למספרים של 43,000 - - -

חברת הכנסת פנינה, סליחה. זה בדיוק מה שהיא אמרה. עכשיו אני כאילו מגינה על משרד החינוך.

לא, זה לא מה שהיא אמרה. הם לא הוציאו חוזר.

היא אמרה ועוד איך. היא אמרה שיש חוזר.

לא, היא לא אמרה. היא אמרה שהם לא מחייבים את המורות להתקשר לתלמידים. היא אמרה שהם נותנים למורה להחליט.

לא. היא אמרה שיש חוזר שאומר תתקשרו, נותנים למורה לבחור את הדרך שבה היא מתקשרת.

לא. אני אומרת לך – יש לי שני ילדים ביסודי, והמורים מקסימים אבל לא כל ילד מקבל טלפון.

אני חושבת שהבהרתי את עצמי והיא הבהירה את עצמה. כלומר, השיחות יכולות להתקיים, המורה בוחרת, אם זה בצ'אט או אם זה בטלפון – הנה, היא אומרת שזה נכון – ואם זה בפייסבוק, אבל היא יודעת מה המגבלות של כל תלמיד מבחינת אפשרות לתגובה, במיוחד שהוא יושב באותו בית עם האנשים שיכולים להפעיל.

ואני חולקת עלייך, אני מצטערת. הוועדה הייתה צריכה לבוא ולדרוש. אני חולקת עלייך ולכן צריך קריאה נפרדת לשר החינוך.

לא, מבחינתי אני מנהלת עכשיו את הישיבה. אני רוצה תשובה ברורה האם מה שהסברתי היה נכון או לא, ובואו נחליט כך.

זה בדיוק מה שהסברתי פעמיים.

לא נוכל עכשיו לפתור את כל הבעיות של משרד החינוך. אני רוצה להבין, מה שהסברתי היה נכון בעניין החוזר שיצא? זאת הייתה הנחיה או חוזר מנכ"ל?

זאת הייתה הנחיה. את הבנת אותי מצוין.

הנחיה.

בסדר, לא אמרתי חוזר מנכ"ל. הנחיה הייתה.

וולונטרית.

אני מבקשת, תעבירי את ההנחיה למייל של הוועדה בשעה הקרובה, אנחנו רוצים לראות את הפרטים ונגיב לפי זה.

תודה, גברתי.

אי אפשר עכשיו להעביר את כל הנושא על משרד החינוך.

שמתם לב, היא אומרת שיש 44,000 פניות של תלמידים אבל איך בודקים את הטיפול בפניות? איך בודקים שכל התלמידים קיבלו טלפון? יש מקום שהוועדה תמליץ שיהיה סיכום או שאלון קצר או יעשו משהו עם כל תלמיד. יש תלמידים שהם לא מתקשרים, אין להם את האומץ לפנות או לדווח.

אוקיי. תודה, חברת הכנסת סונדוס סאלח, אנחנו נתייחס לזה בסיכום. איריס פלורנטין, בבקשה, תעני לנו קודם כול בעניין הנגב. איך מטפלים בעלייה הדרסטית הזו בתלונות, איזה מענה יש לכם בנושא הזה? בעניין המקלטים, האם היה פרוטוקול? איפה עומד העניין של אתר לנשים חדשות או נשים שצריכות להיות בבידוד? בעניין הקשר המשפחתי, האם פתרתם את זה, כלומר היציאה של הילדים, מה אתם מתכננים? הקיצוצים בתקציבים שקרו בתחומים השונים הקשורים גם כן, והעובדה שהסמס לא עובד עדיין.

אני אנסה לענות על הכול, אם אני אפספס משהו תעירו לי. ראשית, לגבי מה שקורה ברשויות המקומיות. אנחנו עם ההכנה לקראת משק לשעת חירום הכנסנו את מקסימום השירותים שעובדים מול אלימות ותקיפה מינית לתוך השירותים המוחרגים, מה שאומר שכל השירותים במיקור חוץ שנכנסו לצו – ויש רבים מהם, בעיקר בתחום המדובר פה בוועדה – המשיכו לעבוד במאה אחוז מתחילת התהליך ועד רגע זה.

איריס, אני מתנצלת. זאת תשובה מאוד עמומה ורחבה. אני רוצה לדעת – הוזכרו פה כל מיני תוכניות. את יכולה להגיב באופן יותר ספציפי?

אני מתחילה מזה כי אני רוצה להגיד שעם תחילת התהליך אנחנו דאגנו שהמסגרות הללו יהיו במאה אחוז וייכנסו לצו.

בשלב ב' מה שהמשרד עשה זה לקחת את כל המסגרות ברשויות המקומיות שהן במיקור חוץ ולהגדיר אותן כעובדות. בתוך התמהיל הזה הוגדרו מסגרות בין מאה אחוז שעובדות מלא למסגרות שלא עובדות בכלל, שיקבלו 15% מהתקציב. בתוך הטווח הזה יש הרבה מסגרות שיעבדו ב-70%, ב-40% ויהיו כאלה שלא יעבדו.

סליחה, איריס, את זה כבר שמענו גם מאיגוד העובדים הסוציאליים, ובגלל זה אני שאלתי את השאלה, לא כדי לשמוע שיש חלק כזה ויש חלק כזה.

אני יכולה לתת מספר דוגמאות אם זו הכוונה. אני יכולה לתת דוגמה ותתקני אותי אם לא. תוכנית נושמים לרווחה תעבוד ב-70%, כדוגמה.

מתי היא תעבוד? זה לדיון הבא שלנו, הבנתי שהתוכנית הזאת הופסקה בכלל.

לא.

אבל זה לדיון הבא שלנו.

אין לי תוכנית במסגרת אלימות, תקיפה מינית ותוכניות בילדים, שלא עובדים במאה אחוז. הם כולם הוחרגו.

כולל נוער בסיכון?

נוער בסיכון, לא כולם עובדים במאה אחוז.

כולל הבתים החמים של הנערות במצוקה וכל מיני פרויקטים אחרים?

הטבלה הזאת כרגע לא מולי. אני מציעה שבדיון הבא ב-12:00 אנשים יגיעו עם הטבלאות ונוכל להיכנס אחד אחד.

היא מולי. בתים חמים לא במאה אחוז, וגם אני אגיב, איריס, ברשותך, על מרכזי הורים ילדים ועל המרכזים לטיפול משפחתי, הם ב-70%.

אני מבקשת שאנשים שיגיעו לדיון ב-12:00 יגיעו עם טבלה מאוד ברורה, ואם אפשר להעביר לי את הטבלה הזו לפני שאני נכנסת לדיון, שיהיה לנו ברור.

אנחנו נעביר לך את זה.

תודה רבה. מה בקשר לאתר למקלטי נשים?

האתר נמצא בשלבים מתקדמים לקראת כניסה לוועדת מכרזים. אנחנו מדברים על אתר של 12 נשים שיוכלו לבוא ולהיות בבידוד שם.

מילת המפתח – ועדת מכרזים. עכשיו תוציאו מכרז ועכשיו תדונו? זה יסתיים אחרי הקורונה.

לא, לא. אנחנו לפני יומיים עשינו ועדת מכרזים לפתיחה של מסגרת לחולים בפנימיות ילד ונוער – לקח לנו יומיים. אנחנו עובדים מאוד מהר.

אז בעצם כשאתם רוצים אתם עובדים מאוד מהר.

אנחנו מנסים.

אתם מנסים, בסדר. מתי ועדת המכרזים תדון בזה?

אני מקווה שבימים הקרובים אני אוכל לתת תשובה לכל מי שנמצא.

את זוכרת שאנחנו נכנסים לחופשת פסח. זה לפני פסח? כי זה אומר אם כך שאנחנו דוחים את הכול עד אחרי פסח ועד שתהיה ועדת מכרזים, ועד שיכינו את המקום באמת נהיה אחרי הקורונה.

שיחזירו להם את כוח האדם, הם עובדים 18 שעות ביום ואפילו יותר.

בגלל זה אנחנו ביקשנו שיחזירו את כל הצוותים המקצועיים שלהם. זה יהיה לפני פסח, איריס?

אני מקווה מאוד, אני עובדת על זה מאוד חזק. אני אתן לך תשובה אישית.

אוקיי. אני מבקשת לדעת היום. תודה לך.

אני רוצה להתייחס לעוד שני דברים שהועלו.

המסרונים.

קודם כול, לגבי הנהלים. אנחנו הוצאנו גם ב-15 וגם ב-19 הנחיות למקלטים איך לעבוד בתנאי בידוד ואיך לקלוט את הנשים. אנחנו מוציאים תכף נוהל נוסף, אנחנו כל הזמן מנחים איך לעבוד.

זאת הבעיה, שיש הרבה הרבה הוראות. אין פרוטוקול ברור איך מתנהגים. יש מישהי שיושבת לידך, איריס?

היא יושבת בבית שלה, אבל היא יכולה להגיד בהחלט.

לפרוטוקול, אנחנו צריכים לדעת.

גם ב-15 במרץ וגם ב-19 במרץ הועברו הנחיות מאוד מפורטות למקלטים ספציפיים, בנוסף לחוזרי המנכ"ל ולהנחיות הנוספות, ספציפי איך מתנהגים עם אישה חדשה, איך מתמודדים בהתנהלות היום-יומית של המקלט באופן מיוחד על פי משבר הקורונה.

מה עם מפגשים עם ההורה?

נוהל מאוד מפורט בעניין של זמני שהות והגעה של נשים לפנימיות יעבור ממש עד סוף היום.

אתם תוציאו משהו בעניין היציאות של הילדים?

כן, זה מה שאמרתי.

עד סוף היום.

זמני שהות והגעה לפנימיות, יגיע עד סוף היום.

אוקיי. מה עם השיפוי על ההוצאות החריגות של המקלטים?

עוד אין לנו אישור לזה, אני מקווה שזה יתקדם.

תודה. חבר הכנסת איימן עודה, רצית להתייחס.

תודה, עאידה. אני מברך על ישיבה חשובה מאוד ואני קטונתי להוסיף – לך במיוחד בגלל שאת מומחית בנושאים - אבל יש פה דבר מאוד ברור. הוויה מייצרת תודעה. כל מי שדיבר בינתיים הן נשים - אם מדובר על מומחיות כמו מיכל, כמו גלי, כמו איריס, כמו נאילה, כמו ענבל, ואם הנשים שנמצאות פה, אם זה סונדוס או היבה או פנינה, ולא רק נשים אלא מייצגות חברות מוחלשות, אם זה החברה הערבית ואם זה יוצאי אתיופיה.

אבל, מי שנמצאים בשלטון הם אנשים אחרים לגמרי. הם אחרים לגמרי. הם גם גברים, גם פריבילגים וגם אחרים.

גם באופוזיציה.

והם לא מבינים על מה אנחנו מדברים כי פשוט מאוד, הוויה מייצרת תודעה. יש אנשים שבאו ממשפחות מוחלשות ויודעים מה זה עוני, מה זאת אומרת שאין כסף לתת לילדים, מבינים איך אנשים מתרגזים, מתעצבנים בתוך הבית בגלל מצב כלכלי קשה, ואני חושב שפה כמו שאומרים קבור הכלב. פשוט מאוד, הם לא מבינים על מה אנחנו מדברים.

לכן, יש המישור החברתי של עבודה סוציאלית, מי כמוכן שאתן יוצאות ממקום העבודה הזה, אבל אני רוצה להדגיש את המצב הכלכלי. אנשים פונים אליי ואומרים לי שאין להם כסף לאכול, אין להם. אין להם כסף לאכול, אין להם, פשוט מאוד. אני מדבר על אנשים שמרוויחים כסף מדי יום דרך עבודה יומיומית, לא חודשית אפילו. אם יחסר להם כסף ליום אחד, אין להם איך לאכול למחרת. האנשים הללו הם הנפגעים ביותר מהמצב הנוכחי. במקום לדבר על טייקונים ועל כסף שמטפטף מלמעלה למטה, צריך להעביר את הכסף היישר לשכבות המוחלשות. אני רואה בזה סיבה – אין דבר שמצדיק אלימות, אבל אני מדבר על הוויה קשה מאוד והדבר הזה צריך להיות ההדגש בתקופה הקרובה, בתקופה של היום ושל מחר ושל מחרתיים. תודה.

תודה, חבר הכנסת איימן עודה. יש עוד שתיים שאני רוצה לתת להן לדבר: נציגת איגוד מרכזי הסיוע ועורכת דין איילת, ואחריה – עולה נג'מי, מיוזמות קרן אברהם. אני מאוד מבקשת – מתומצת, ישר לעניין כדי שנוכל לסכם לפני הישיבה הבאה. בבקשה, איילת.

תודה, עאידה. אני לא אחזור על הדברים שנאמרו אבל כמובן שאני מצטרפת לחיוניות של כל עובדי הרווחה, העובדים הסוציאליים. אני אספתי מתשעת מרכזי הסיוע שורה של פניות, שבעצם מציפות את הקשיים ביישום בשטח של הבעיות כפי ששמענו אותן.

אני רוצה לציין את הנתון שאולי לא מוכר לכולן, שקרוב ל-40% מן הפגיעות המיניות בילדים מתחת לגיל 12 מבוצעות על ידי אחד ההורים או האחים, כלומר על ידי קרוב משפחה שמתגורר בתוך הבית, וזה מתכתב עם הנתונים שציינו קודם לגבי מה שפרסמה אתמול המשטרה על זינוק חד בפניות לגבי אלימות מינית בתוך המשפחה.

דווקא במצב הזה אנחנו חייבים תקציבים, חייבים עובדים שידעו להושיט יד, לאתר מצוקות ונורות מהבהבות, נורות אזעקה.

אני רוצה להתייחס בכמה משפטים לתחומים שבהם נתקלנו בקשיים. אתמול התקבלה פנייה של דיירים בבניין משותף שכבר כמה זמן שומעים זעקות כאב וקריאות לעזרה של קול שנשמע של ילדה שככל הידוע מתגוררת עם אביה באחת הדירות. נעשתה פנייה לגורמי הרווחה, ומטעמם נמסר שבעת הזו אין אפשרות לתת מענה, בגלל המגבלות לא ניתן לבצע חקירת ילדים.

לא יכול להיות מצב כזה. אנא העבירו את השם, נבדוק את זה.

אנחנו בהחלט כתבנו פנייה אליכם, במקביל פנינו למשטרה. אנחנו עושות כל מה שאפשר כדי לתאם טיפול משטרתי מותאם בסיטואציה. אני כאן אומר אבל, שככל הנראה ביקרה שם המורה, שזה כבר מראה על איזושהי מעורבות יתרה של משרד החינוך, ואת זה אני כן רוצה לציין לטובה.

יש קושי גדול להבין – כמו שראינו אפילו עכשיו בדיון – אילו מהשירותים כן עובדים ובאיזה פורמט ובאיזה שעות ניתן לפנות ולקבל מסמכים ולהגיש מסמכים. מאוד מאוד לא ברור ואנחנו מבקשים מכל הגורמים שיושבים לפרסם את זה בצורה ברורה ובכל השפות.

הנושא של ביטוח לאומי, בעצם כל מה שקשור לנושאים של נפגעות תקיפה מינית, או מוקפא או נמצא ב-slow motion, ועדות פסיכיאטריות לקביעת נכות, כל הפרוצדורות. צריך להבין מה שאתם יודעים בוודאי היטב – זה לחם ומים לנשים האלה, שחלקן לא יכולות לעבוד, זה בעצם אמצעי הקיום היחיד שלהן.

לגבי מערכת אכיפת החוק, לגבי מה שפורסם היום, אנחנו מברכות על זה. כמובן שיש אפשרויות נוספות להגיש תלונה. לצערי, א', אני לא מצאתי את הקישור הזה; ב', נראה שזה מותאם יותר לשוד או פריצה לרכב ולא לסיטואציה המאוד מורכבת ועדינה של פגיעה מינית ואלימות במשפחה.

אנחנו הצענו, עוד לפני משבר הקורונה, ליצור פלטפורמה מיוחדת כפי שקיים במדינות אחרות – למשל באוסטרליה.

איילת, אי אפשר עכשיו להיכנס לפרטי פרטים.

ביקשתם הצעות פרקטיות, אז אני מתייחסת.

אז מברקים, אחר כך אפשר שתגישו משהו מנומק בכתב. רציתי להגיד לך – תעבירי את התלונות על מקרים ספציפיים שאנחנו נעקוב, ואת ההצעות שיש לך אני מציעה שתגישו בכתב או שבעצם הוגשו עם הניירות שהגשתם לפני הדיון.

כן. עוד שני דברים שמאוד חשוב לי ולא עלו. כל הנושא של היעדר תסקירי מעצר. אנחנו חוששות מאוד מהנושא של מדיניות מצמצמת במעצרים דווקא בתקופה הזאת. הובא לידיעתנו שנדרש אישור של קצין אח"מ מחוזי כדי לעצור אדם. אנחנו מאוד מקוות שהנושא של מין ואלימות בהקשר הזה מסויג. עוד לא קיבלנו מענה לדבר הזה.

דבר נוסף הוא שאין תסקירי מעצר. כשאין תסקירי מעצר אז בית המשפט, חסרים לו כלים כדי להעריך האם להשאיר אדם במעצר או לא. אנחנו עוד לא קיבלנו מענה איך הדבר הזה מטופל ועוד לא קיבלנו נתונים לגבי האפשרות של המדינה להרחיק את אותם פוגעים.

תודה, איילת. סליחה, פשוט נשארו חמש דקות. עולה נג'מי, מה יש לך להגיד, בדקה?

אני מצטרפת לכל מה שנאמר. יש לי ארבע נקודות שאני רוצה לחדד. הנגשת קווי הסיוע לנשים וילדים שסובלים מאלימות במשפחה. אני מציעה להוציא הוראה למשרד הרווחה, בחלוקת סלי המזון להוסיף את קווי הסיוע, פלאייר שנותן לאנשים כתובת לאן לפנות. כך אנחנו נוכל להגיע לעוד הרבה אנשים שסובלים מאלימות בבתים.

אני רוצה להתייחס לעוד נקודה. חלק גדול מעובדות הניקיון בבתי החולים הן נשים, הן ממשפחות ממעמד סוציואקונומי מאוד נמוך. הן סובלות משיימינג ואנחנו רואים את זה בכל היישובים שאנחנו נמצאים בהם, מצד התושבים ביישובים שהן מתגוררות בהם. אני חושבת שחשוב שתצא הנחיה ממשרד הבריאות וממשרד העבודה למקומות העבודה שישימו לב, שישימו אוזן קשבת לנשים שהן עובדות בניקיון, במחלקות הקורונה במיוחד, שסובלות משיימינג ביישוב שלהן.

אני אתייחס לעוד נקודה, כל נושא חלוקת המזון לנשים שאינן מוכרות לרווחה – אימהות חד-הוריות ורווקות מבוגרות בחברה הערבית. חשוב מאוד, עאידה, שפלטפורמת הדיווח המקוון – גם אני נכנסתי וזה לא עובד – אם היא תעבוד, שזה יהיה חסוי. חסוי, כלומר שאי אפשר לחזור לתיעוד של הפנייה, כמו הפנייה למרכזי הסיוע.

נקודה אחרונה שאני מציינת, המדינה הפריטה את השירותים החברתיים והותירה את ארגוני החברה האזרחית להתמודד לבד, כלכלית. היות והם חיכו עד שהממשלה תקום ועד שתהיה כנסת ויאשרו תקציבים, המקלטים היום, ארגוני החברה האזרחית, עובדים באופן עצמאי. כאן חשוב מאוד ממש לתת יד ולתת עזרה לארגוני החברה האזרחית שעובדים לבד. תודה רבה, עאידה.

תודה. עולה, שאלה. העברתם את ההצעות האלה אלינו בנייר עמדה?

כן.

אוקיי. כנראה פספסתי את הנייר שלכם.

אני רוצה לסכם את הדיון. לא שזה תם ונשלם, אני חושבת שיש לנו עוד המון מה לעשות בהמשך העבודה והקשר עם המשרדים.

קודם כול, הבקשות שביקשתי תוך כדי הישיבה, גם ההנחיה של משרד החינוך, גם הפילוח של התלונות משלושת המשרדים והשוואה עם מרץ שנה שעברה כדי שיהיה לנו עם מה להשוות; גם הרשימות של התקנים הפועלים של המשטרה ברשויות, החלוקה של ה-670, איפה זה נמצא ומה בדיוק התפקידים.

אני קיבלתי עכשיו לידיי את הרשימה של משרד העבודה והרווחה לגבי הפרויקטים והקיצוצים שקרו, אנחנו נתייחס אליה בישיבה הבאה.

חשוב מאוד לציין שהגישה שלנו אומרת ככה – מהבנתנו למצב הקיים, יש אלימות, ויש אלימות שעלולה להיות אפילו יותר גבוהה מאשר בימים רגילים. לצערנו הרב, צריכים כוננות מיוחדת והבנה שצריך לחפש בדיוק בחושך הקיים הזה את המקרים ולנסות להושיט יד ולעזור דווקא לא כמו בימים הרגילים אלא בתוכניות מיוחדות ויוזמות מיוחדות שאפשר להנגיש את הסיוע לציבור הרחב.

אנחנו דורשות מייד לצאת באיזשהו קמפיין, בשיתוף פעולה עם החברה האזרחית, לפרסם את כל התוכניות ומרכזי הסיוע וקווי החירום בכל השפות כדי שכל הנשים והילדים והקשישים וכל מי שסובל מאלימות ידע לאן לפנות ויקבל את העזרה שצריך.

אני פונה גם כן לכלל המשרדים. בלתי מתקבל על הדעת שהנחיות בזמן חירום – כשכל שעתיים צריכים לעדכן את הציבור – התרגום להנחיות מגיע אחרי שבוע. באותו רגע שמוציאים את ההנחיות בעברית, צריכים להוציא אותן בשפות שבדרך כלל מוציאים: גם ערבית, גם רוסית וגם אמהרית. אפשר לעשות את זה ואפשר לדאוג שזה יקרה.

מבחינת המלונית לנשים מבודדות או חדשות, אני מאוד רוצה לשמוע שלפני פסח כבר יש לפחות את המכרז ומתחילים לנצל את התקופה של פסח. אנחנו בזמן חירום, אי אפשר לעצור את ההכנות למרות החג, ואני מבינה את זה, אבל צריך במקרה של חירום לעבור על זה מאוד מהר.

אני שוב קוראת למשרד העבודה והרווחה ולשר ולממשלה ולמל"ל להחריג את כלל העובדים הסוציאליים, ישר אחרי פסח לחזור לתפקד במתכונת מלאה. הייתי רוצה לראות שדווקא המל"ל ודווקא הממשלה מבינים שצריך לתגבר את המאה האחוז הקיימים ולהוסיף להם, אבל לפחות שיחזירו עכשיו את כולם לעבודה ולא יקצצו מתקציבים של פרויקטים חיוניים.

נחכה לקבל את התשובות על הדברים שביקשתי ואנחנו נחזור ללחוץ כאשר לא נהיה מסופקים מהתשובות שקיבלנו.

אני נועלת את הישיבה ואנחנו בעוד עשר דקות נתחיל את הדיון הבא שהוא בנושא הפרויקטים.

תודה רבה לכולם, הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 12:05.