פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-ושלוש

הכנסת



11
הוועדה המיוחדת לענייני רווחה ועבודה
31/03/2020


מושב ראשון



פרוטוקול מס' 4
מישיבת הוועדה המיוחדת לענייני רווחה ועבודה
יום שלישי, ו' בניסן התש"ף (31 במרץ 2020), שעה 10:00

עצמאים במשק - מציאת פתרונות נוכח המשבר הנוכחי

חברי הוועדה: עאידה תומא סלימאן – היו"ר
בועז טופורובסקי
אלון שוסטר
רם שפע

ינון אזולאי
אלכסנדר קושניר

מאיר שפיגלר - מנכל ביטוח לאומי

מירי סביון - משנה למנהל רשות המסים, משרד האוצר

עידו סופר - רכז תעשייה, אגף תקציבים, משרד האוצר

חנן דגן - איחוד הגנים להגשים חלומות

רועי כהן
מיכאל איילון
–
–
עו"ד, נשיא לה"ב
לשכת עורכי הדין

יוסי אלקובי - נשיא התאחדות המלאכה והתעשייה

אביב שזירי - יו"ר התאחדות גני האירועים

ליאור רוזפלד - נשיא לשכת סוכני ביטוח

איריס שטרק - נשיאת לשכת רואי חשבון

ירון רייכמן - מנכ"ל ברית פיקוח ויו"ר ועדת המיסוי הבין-קיבוצית, התנועה הקיבוצית

ניסים סרוסי - יו"ר ארגון חברות ההסעה בישראל

רן מלמד - המרכז לקידום מדיניות של רווחה כלכלית

איתמר אביטן - מנכ"ל ארגון עובדים בקולנוע ובטלוויזיה

ענת מימון

תמי ברנע

הילה לוי


עצמאים במשק - מציאת פתרונות נוכח המשבר הנוכחי

שלום לכולם, אני פותחת את הישיבה של הוועדה המיוחדת לרווחה ועבודה. היום ה-31 במרס 2020. אנחנו נתמקד היום בנושא העצמאים במשק – מציאת פתרונות נוכח המשבר הנוכחי. כל הנושא של העצמאים מקבל נפח גדול בפניות שהגיעו גם לוועדה ומהיכרות אישית של הרבה אנשים בשטח. רואי חשבון שכבר מתחילים לדאוג לעתידם של העסקים של הקליינטים שלהם, העצמאים עצמם שלא מוצאים פתרון אמיתי למצוקה שנקלעו אליה. הם יצטרכו לסגור את העסקים שלהם ובהרבה מקרים אפילו להפסיק כל פעולה בעסקים שלהם. הם חיכו לדעת איזה סוג של פיצוי ואיך הם יממשו את הפיצוי הזה.

בהתחלה דיברו על מענק של 6,000 שקל. אתמול התבשרנו ותכף נרצה לשמוע על מכלול הפתרונות שמציעה התוכנית הכלכלית. מענק של עד 6,000 שקל פירושה שהרבה עצמאים לא יקבלו אפילו את הסכום הזה. לפי מה שנאמר לנו לגבי התנאים לקבלת המענק עצמו, הרבה עצמאים עלולים למצוא את עצמם ככאלה שלא עונים על הקריטריונים האלה ולא מקבלים שום פיצוי. הרבה מהעסקים הזעירים, כל מיני פרילנסרים ואנשים שעובדים בתחום הבידור במיוחד ועובדי סטים – לא ברור מה יהיה בגורלם.

אני יודעת שהתוכנית הביאה עוד שיפור קטן בהבטחה של עוד מענק לחודש הבא וחלק מההקלות בעניין תשלומי מסים וארנונה.

אני רוצה הצעה לסדר, משהו קצר בפתח הדברים בנושא החקלאות. באופן כללי אנשים יושבים בבית, אבל יש מקום שבו יש מחסור בכוח אדם וזה בחקלאות. בנושא החקלאות יש לפחות שני נושאים שכדאי להיכנס אליהם: הראשון הוא מהגרי עבודה ופליטים, שמצבם גם ככה לא פשוט, והם מוכנים לעבוד ורוצים לעבוד. אני מציע לחשוב באופן פתוח ולראות איך משנעים אותם למקומות עבודה. זאת הזדמנות לפתוח קצת את תל אביב. הדבר השני הוא אנשים צעירים שעוסקים בחקלאות. יש כמה וכמה פרויקטים כאלה ברחבי הארץ, שנקראים עמלי. אנשים מקומיים, ישראלים שמבקשים לעבוד ועובדים בחקלאות. יש תקנה כזאת במשרד החקלאות שמוקפאת. במסגרת המיליארדים, צריך לטפל בתקנה הזאת ובכלל בכל נושא העבודה. אנחנו נדבר היום על סוגיות עבודה וזה פשוט נושא שלא נמצא בסדר-היום. חשוב לי שנעסוק בנושא זה בהמשך.

אני אשמח לשמוע על זה יותר למרות שהנושא לא בתחום העצמאים. אני רוצה להבין יותר. אתה אומר שיש מחסור בעובדים בתחום החקלאות. מה הבעיה לגייס עובדים?

יש לנו 25,000 עובדים זרים והישראלים לא רוצים לעבוד, יהודים כערבים. כולם דוקטורים ולא רוצים לעבוד בחקלאות. יש עובדים זרים, יש עובדים פלסטינים. ישראלים כמעט לא עובדים. אנחנו נידרש גם לסוגיית העובדים הפלסטינים שצריך לסייע להם בהלנה שלהם.

בישיבה הבאה נדון בעניין ההלנה.

רק אתמול בערב הוכרזה התוכנית הכלכלית החדשה ואני ארצה לשמוע ממשרד האוצר את מכלול ההצעות והפתרונות שהציעה התוכנית אתמול בעניין העצמאים. אני רוצה שמר גל ברנס יציג את הנושא. אם אתם חושבים שמישהו אחר צריך להציג את זה, תגידו לי.

אני מאגף תקציבים ואני אציג את הדברים.

בבקשה, עידו.

תודה, יושבת-ראש הוועדה. אני רכז תעשייה ומסחר באגף תקציבים במשרד האוצר. אני אפתח ואגיד שברור לכולנו שלצד היותו של המשבר בריאותי, הוא כמובן גם כלכלי ומהווה פגיעה חמורה בפעילות של עסקים רבים. כמו שפתחת בדברייך, יושבת-ראש הוועדה, הממשלה גיבשה תוכנית כלכלית להתמודדות עם המשבר, שכוללת מספר רכיבים, החל מסיוע ישיר להתמודדות הבריאותית, נושא שלא נעסוק בו היום אבל הוא בהיקף תקציבי לא מבוטל, כמובן, וכלה ברשת ביטחון סוציאלית לשכירים וגם לעצמאים. כמו כן, סיוע משמעותי לעסקים בדגש על עסקים קטנים ובינוניים.

אני אגיד בצורה מאוד ברורה שאנחנו בהחלט מקווים שהמשק יחזור לפעילות לאחר פסח, גם אם בצורה הדרגתית. במידה ונתבדה ונראה שהמשבר הזה ארוך יותר, ברור גם לנו שנצטרך לתת מענה נוסף ושהתוכנית הכלכלית שגובשה אתמול לא תהיה התוכנית האחרונה שתוצג. אני רוצה להתייחס למספר רכיבים משמעותיים שרלוונטיים לאוכלוסיית העצמאים בתוך התוכנית הזאת, ואני אחלק את זה לשניים: הראשון הוא הפחתת הוצאות והשני הוא יצירת הכנסות או, למעשה, איזשהו גישור תזרימי שנדרש עבור התקופה הזאת. זה הרציונל שהנחה אותנו ודרך אגב, זה הרציונל בכלל תוכניות הסיוע בעולם – להפחית הוצאות מצד אחד ולסייע ביצירת הכנסות בטווח הקצר.

מבחינת הפחתת הוצאות ניתן לציין מספר דברים. ראשית, הפחתה של הארנונה העסקית. למעשה אנחנו מדברים כאן על דחייה של חודשיים בעת זאת וכרגע נעשית בחינה לביטול של שלושה חודשים עבור עסקים שנפגעו.

אתמול הקשבתי לשר האוצר, כשהכריז על התוכנית, והוא לא דיבר על דחייה של הארנונה. הוא דיבר על ביטול.

אני אסביר. אני מודע לכך שיש תסכול עקב העובדה שעדיין אין פרטים מלאים לכל הצעדים, אבל צריך גם להבין את לוחות הזמנים שאנחנו עובדים בהם.

אבל זה הוכרז בריש גלי על ידי שר האוצר עצמו אתמול. זאת הייתה הכרזה פומבית. אתם באים עכשיו בחדרים סגורים ואומרים לי שזה עדיין לא סגור?

קודם כל, אנחנו לא בחדרים סגורים. אני מדבר בפני ועדת העבודה ובלל לציבור הרלוונטי. בשלב הראשון בוצעה דחייה מיידית של חודשיים וכעת בודקים את הביטול ואת הזכאות. הביטול יהיה יותר משמעותי וגם לתקופה יותר ארוכה. אני שם את זה רגע בצד.

מה זאת אומרת שבודקים את הזכאות? אני לא מבינה.

יהיה ביטול לעסקים שנפגעו למשך שלושה חודשים. הפרטים של זה נמצאים בעבודה סופית והם יוצגו בקרוב. זה מבחינת ארנונה. מבחינת מים וחשמל, גם כאן יש דחיות לעסקים קטנים ובינוניים ואם תרצו ארחיב בהמשך. מבחינת מע"מ, יש דחייה למי שמשלם מע"מ דו-חודשי עד סוף אפריל וגם זה אמור לתת בשלב מיידי אוויר לנשימה. זה מבחינת הפחתת הוצאות. כמובן שמי שיש לו עובדים, המדינה סיפקה מענה בדמות אפשרות להוציא את העובדים לחל"ת. כלל הדברים האלה מספקים אפשרות לבעל העסק להפחית את ההוצאות שלו בצורה מאוד משמעותית, בדגש על הטווח הקצר.

מצד שני, יש את צד ההכנסות וגם כאן יש מספר דברים משמעותיים. ראשית, מענק הסיוע עליו דיברת, יושבת-ראש הוועדה. אני אתן כמה פרטים ואנחנו מקווים שבמהלך היום יפורסם איזשהו דף מידע עם נתונים וקריטריונים כדי לעשות בדבר סדר. מטרתנו היא שלפני פסח הכסף כבר יהיה בבנק ואנחנו מדברים על מענק בסך 65% מההכנסה החייבת החודשית בשנת 2018 עד 6,000 שקלים. הבדיקה של העצמאים היא לפי דוח המס האחרון שהוגש ולכן מדובר על שנת 2018 על הכנסה חייבת מכל המקורות של עצמאי עד 240,000 שקלים – זה הרבה יותר גבוה ממה שנאמר בעבר – ועד הכנסה של משק בית עד 340,000 שקלים בשנה.

אפשר לשמוע את המספרים שוב?

הדברים יפורסמו היום לציבור בצורה יותר ברורה.

אפשר לחזור על ההכנסות שציינת?

אני חוזר. הכנסתו של עצמאי מכל המקורות עד 240,000 ושל משק בית עד 340,000 שקלים. אין מגבלת מחזור וזה למי שמלאו לו 28 שנים ומעלה בשנת הכספים 2019. מי שיעמוד בתנאים האלה יהיה זכאי לקבלת המענק. מבדיקה של רשות המסים מדובר בלמעלה מ-250,000 עצמאים שיהיו זכאים למענק הזה.

אני חייב לשאול שאלת הבהרה. אם ההכנסה שלו ב-2018 הייתה מעבר ל-240,000 שקלים הוא לא זכאי למענק. אני מבין נכון?

אתה צודק. לצד זאת, יש גם פתרונות משמעותיים לבעלי עסקים ומייד אפרט גם עליהם. מרבית העצמאים הם בעלי עסקים ולא רק פרילנסרים.

כמה עצמאים רשומים במדינה?

זאת שאלה כי בביטוח לאומי מדובר על סדר גודל של 400,000 עצמאים. זאת גם שאלה איך את מגדירה עצמאים. אלה סדרי הגודל גם ברשות המסים. לפי הנתונים שיש לנו, יהיו למעלה מ-250,000 עצמאים שיהיו זכאים לקבלת המענק. המענק הראשון יגיע לפני פסח וכל רשות המסים עושה לילות כימים על מנת שהדבר הזה יצא לפועל בזמן. אנחנו רואים חשיבות מאוד גדולה לכך שזה יתקבל לחשבון הבנק לפני פסח. רשות המסים היא זאת שתיתן את המענק.

אלה שני תנאים מצטברים? התנאים לא ברורים.

התנאים מצטברים, אבל אני אבקש לסיים ואז אני אתייחס לשאלות כי לא נצליח להתקדם ככה.

אני מבקשת מהנמצאים איתנו בזום לבקש רשות דיבור ולא להתפרץ. חברי הכנסת יושבים פה ומחכים בסבלנות ולכן תבקשו זכות דיבור ואז נשאל את כל השאלות. בבקשה, תסיים, ואם כבר נעשתה התפרצות זה לא מונע ממך לענות לשאלה.

התנאים מצטברים, כפי ששאלה איריס. תהיה פעימה נוספת עד להיקף של 8,000 שקלים בחודש העוקב. שני אלה אמורים לתת מענה וזה במסגרת המענה הסוציאלי שניתן. עם זאת, אנחנו מדברים גם על כלים משמעותיים יחסית שיש לבעל העסק. אחד מהם הוא החזר מקדמות על ידי רשות המסים, למי ששילם מקדמות בשנת המס 2020. שר האוצר הכריז אתמול על מענק שיינתן לעסקים בהיקף של מספר מיליארדים, שיהיה לפי מספר העובדים. זה מענק שאת פרטיו אנחנו נפרסם בימים הקרובים ומדובר על כך שניתן סכום משמעותי לעסק כנגד העסקת עובדים. כן, יש כאן רצון לתמרץ את העסקים להחזיר עובדים מחל"ת ולחזור לאיזושהי פעילות כלכלית ככל הניתן. דבר נוסף הוא הקרן להלוואות בערבות מדינה. אומנם אנחנו שומעים המון קולות – אני יכול גם להזדהות עם זה – שיש חשש מבחינת לקיחת הלוואות, אבל זה כלי מאוד משמעותי שנפוץ גם בעולם לסייע לבעל העסק לחצות את התקופה הזאת ברמה התזרימית. יש שם שינוי הקלות מאוד משמעותי, כולל סבסוד ריבית של המדינה. בשנה הראשונה אין ריבית, יש גרייס, כלומר אין צורך לשלם את ההלוואה בשנה הראשונה. לעומת הקרן הרגילה בשנים רגילות, אלה תנאים שהם יוצאי דופן. אני מודע לכך שהיו גם לא מעט קשיים ביורוקרטיים וגם לכך ניתן מענה. צריך להבין שכל מי שקיבל איזושהי דחייה יכול להגיש פעם נוספת וניתן יהיה לבחון את הבקשה פעם נוספת. התוכנית הייעודית נחתמה עם הבנקים זה עתה. אם יש שאלות אני אענה עליהן.

אני מבינה שמר מאיר שפיגלר נמצא איתנו.

כן, אני כאן.

בוקר טוב. תכף אני רוצה לשמוע ממך גם כן, מר שפיגלר, אבל חברי הכנסת רוצים לשאול כמה שאלות את האוצר ואז נמשיך.

עידו שלום, יש נושא שייתכן ויוצג בהמשך, אבל חשוב לי שתדע שהתוכנית הגדולה נותנת פתרונות מעניינים, לא סופיים ולא מלאים. בכל אופן, יש פה התייחסות לשכירים ולעצמאים. יש מגזר אחד של אחוז, אולי אחוז וחצי במדינה, וזה הקיבוצניקים, שחלקם שכירים. יש עובדים שהם במין מצב ביניים, לא יום ולא לילה, הם לא שכירים ולא עצמאים. אין מצב שהם היחידים שייפלו ולא יינתן להם מענה. אלה אנשים שעובדים בתוך ענפי הקיבוץ ויצאו לחל"ת ואין להם מקורות משלהם. אין שום סיבה שהם לא יקבלו או שהקיבוץ לא יקבל בגינם את הסיוע.

חבר הכנסת שוסטר העלה את הסוגיה הזאת והיא נמצאת בבחינה. הבטחתי שאנחנו נחזיר תשובה ואנחנו כמובן נעשה את זה בימים הקרובים. אני לא יודע לתת לך תשובה ברגע זה.

בבקשה, חבר הכנסת קושניר.

עידו, תודה על הסקירה. יש לי כמה שאלות שאני מאמין שלא רק אני לא מבין אלא גם הציבור לא מבין. הראשונה, איך מגדירים עסק שנפגע? מה בדיוק הקריטריונים? דבר נוסף, אתם מתגאים בזה שדחיתם את המע"מ לאפריל. הדחייה היא לשבוע וחצי, מה-15 במרס ל-27 במרס, אם אני לא טועה. אני לא מבין מה פשר הדחייה וכמה זה אמור לעזור. דבר שני, לגבי הקריטריונים שהגדרתם לעצמאים. עשיתי חישוב פשוט: לקחתי 240,000 שקל שדיברת עליהם וחילקתי אותם ב-12 חודשים. קיבלתי הכנסה חייבת של 20,000 שקל בחודש. אדם שמפסיק לעבוד והרוויח 20,000 שקל בחודש או שההכנסה שלו הייתה 20,000 שקל בחודש, אני לא יודע עד כמה ה-6,000 שקלים האלה - ועוד כתוב שזה עד 6,000 שקל – יכולים לסייע לו. לכן אני לא כל כך מבין במה אתם מתגאים בתוכנית שלכם.

דבר נוסף, דיברתם על החזרת מקדמות מס הכנסה בשנת 2020. מה הנוסחה? כמה אחוזים אתם מוכנים להחזיר? האם זה מאה אחוז מקדמות או שיש לכם גם כאן איזשהו חישוב ואיזשהו קריטריון? שאלה נוספת לגבי קרן ההלוואות. קודם כל, לא שמעתי אתמול משר האוצר וגם לא היום ממך מה גובה הריבית. בקרן הקודמת הייתה בעיה בזה שדרשתם ערבות אישית, כולל עסקים שדרשו מהם לשעבד את הבית שלהם, את הדירה שלהם. איפה זה עומד עכשיו מבחינת ערבויות אישיות להלוואות האלה? תודה.

תודה. יש עוד שאלות? לא. בבקשה, אתה יכול לענות.

לגבי גובה המענק, אתה צודק שיש פער בין היקף ההכנסה. אנחנו מדברים פה על מענה במסגרת המגבלות הקיימות ושנית, השכר החציוני של עצמאים לא רחוק מכך, ועל כן זה מענה שהוא בהחלט משמעותי.

עידו, אני מתנצל שאני קוטע אותך, אבל כשאתם אומרים עד 6,000 שקלים אני מבין מזה שמי שיש לו הכנסה - - -

שיש כאלה שעוברים את הסכום הזה.

לא, לא. כשהם אומרים עד 6,000 שקלים, המשמעות היא שהכוונה היא שרק אלה שהגיעו ל-240,000 שקל הכנסה, כלומר 20,000 שקל בחודש יהיו זכאים ל-6,000. מי שהרוויח 10,000 שקל, יהיה זכאי ל-3,000 שקלים. ככה אני מבין, ככה האוצר עובד. לכן, כשאתה אומר לי שזה מענה הולם, אני לא מקבל את זה. סליחה.

הדבר הזה כפוף לאישור משפטי. הפרטים שאני נותן הם הפרטים שידועים בעת זהו. כמובן, הדבר הזה צריך להגיע לאישור סופי ורק מה שייקבע שם הוא הסופי, כמובן, אבל אלה הפרטים שאני יודע לתת לכם בעת זו. מדובר על 65% מההכנסה החייבת או 6,000 שקל ולכן גם לפני ההכנסה שציינת יהיו עצמאים שיקבלו את זה. מדובר על עשרות אלפי עצמאים שיקבלו את המענק המקסימלי של 6,000 שקלים לפי התחשיב הנוכחי.

היו לי עוד שאלות.

לגבי הקרן להלוואות בערבות מדינה, החשב הכלל סקר את זה בצורה מקיפה ואני לא מתכוון להיכנס לכך. אני כן יכול להגיד שהריבית היא בשיקול דעתו של הבנק וחשוב להבין שבמידה ואתה מגביל בנק מלקחת ריבית זה אומר שמחיר ההון גדל בתקופה זו.

סליחה, לא הבנתי. זאת אומרת שהבנק הוא זה שיתמחר את ההלוואה ולא המדינה? עד כמה שאני יודע, קרן בערבות מדינה מכתיבה לבנק את הריביות, אז איך יכול להיות שעכשיו אתם נותנים את זה פתאום לשיקול דעתו של הבנק? לא הבנתי את התשובה שלך, סליחה.

קודם כל, הבנק הוא זה שנותן את ההלוואה וזה לשיקול דעתו. יש שתי מגבלות ששמנו, האחת היא שהציפייה היא שהממוצע לא יעבור את פריים פלוס 1.5 ודבר שני, המדינה מסבסדת את השנה של הריבית, כך שלא תילקח ריבית מבעל עסק בשנה הראשונה. כמו כן ציינתי שיש גם גרייס של עד שנה, כך שהוא לא יצטרך להתחיל להחזיר את ההלוואה בשנה הראשונה.

מה לגבי שעבוד?

גם את זה סקר החשב הכללי ואם אתם רוצים תשובה יותר מפורטת, תפנו אליו. אין לי עבר בנקאי. אני כן אגיד שכשמדובר בעצמאי, יש זהות בין הלווה לבין הערב ולכן אין כאן אישו האם לוקחים ערבות אישית, כן או לא. בוודאי שמי שלווה את הכסף גם ערב לכסף וזה דבר שנהוג בכל הלוואה. הערבות של המדינה ניתנת לבנק על חלקו של הבנק, כמובן, בהלוואה, וזה גורם לבנקים במקום להתכווץ ולא לתת אשראי, לבוא ולתת אשראי בצורה משמעותית

על השאלה הראשונה לא ענית לי – איך אתם מגדירים עסק שנפגע.

אני מניח שאתה מתכוון לעניין הארנונה. ברשותך אני לא אענה על השאלה הזאת. הדבר הזה נמצא עדיין בליבון פרטים אחרונים. ברגע שגורמי המקצוע ילבנו את הדבר הזה ביניהם הם ייתנו תשובה מפורטת.

שנייה, שנייה.

גברתי היושבת-ראש, אני מבקש לציין שלפחות ממה ששמעתי מהרפרנט, התשובות שניתנות פה לא מספקות אף אחד. התוכנית שהוצגה אתמול על ידי שר האוצר לא בשלה, היא לא מוכנה. בואו נזמן לכאן את מנכ"ל משרד האוצר או את ראש אגף התקציבים או את שר האוצר שאולי במקום לדבר למיקרופון, סוף סוף יבואו לוועדה וייתנו לנו תשובות.

יושבת-ראש השאלה, אם יש שאלות נוספות, אשמח לענות.

אני חושבת שחבר הכנסת קושניר ביטא בדיוק את מה שחשבתי כששמעתי אותך. אני מבינה שזה הטווח שניתן לך להתבטא בו, אבל לצערי הרב זה לא מספק אותנו, במיוחד לאחר שהעצמאים מחכים כבר שבועיים כדי לשמוע. אתמול הוכרזה התוכנית הכלכלית הגדולה ודיבר השר בעניין הארנונה. אני שמעתי את השר אומר שזאת החלטה, ועכשיו אומרים לי שעדיין דנים בזה ובודקים את הקריטריונים. אפילו לא משתפים אותנו בקריטריונים הבסיסיים שנמצאים עכשיו בדיון. אני חושבת שזה לא משקף מדיניות שקופה בפני הבית הזה. חברי הכנסת אמורים לבקר את העבודה ולדעת מה קורה, ואנחנו לא מקבלים את מלוא המידע. לצערי, גם הפתרון – כל הנושא של 6,000 שקל כמענק ו-8,000 לחודש הבא – לא פותר את הבעיות באופן אמיתי.

אני רוצה לתת למשתתפים לשאול שאלות ואני מקווה שתישארו איתנו על הקו. בינתיים תנסו לבדוק במה אפשר ליידע את הוועדה הזאת. תנסו לבקש אישור שאתה תיידע אותנו לפחות מה הקריטריונים הבסיסיים שאתם דנים בהם היום כדי לקבוע מה זה עסק שנפגע, וגם מתי תיפול ההחלטה. לא יכול להיות שמצהירים משהו בלילה ובבוקר אנחנו עדיין לא בטוחים.

אני רק אבהיר את הנקודה לגבי אמרתי הארנונה, ואם תרצו בוועדה, אני אתן פירוט נוסף. ראית, אין שום סתירה בין הדברים. יש דחייה של חודשיים מבחינת הארנונה.

לא, לא.

בצד זאת דובר גם על ביטול יותר משמעותי של הארנונה. לכל החלטה יש גם קריטריונים פרטניים ואת הדברים האלה צריך עדיין לסגור בצורה הרמטית. לכן, ברגע שהדברים יהיו סגורים בצורה הרמטית, הם גם יפורסמו החוצה.

סליחה, סליחה, עידו, חכה שנייה. אני מבקשת שתעצור לרגע. אתה לא מדבר עכשיו עם הציבור, אתה מדבר עם ועדת הרווחה והעבודה בכנסת ישראל, שאמורה לעקוב אחרי כל ההחלטות שאתם מקבלים במשרדים בממשלה. אני מקריאה עכשיו מתוך מה שפורסם כחלק השלישי – תמיכה בעסקים, 40.7 מיליארד שקלים. הבשורה הגדולה – אלה המילים שגם השר השתמש בהן אתמול – הבשורה הגדולה מגיעה בכל הקשור לתשלומי הארנונה. האוצר החליט לבטל את תשלומי הארנונה לעסקים שנסגרו לתקופה של שלושה חודשים. אנחנו בוועדה עומדים על זה. ההחלטה כבר נפלה, בישרתם לציבור עליה ואי אפשר לחזור ממנה. בעיניי זאת כבר החלטה שמחייבת את האוצר ואת התוכנית הממשלתית. אנחנו נודיע לכם באופן רשמי במכתב שלא נקבל שום חזרה ולא קריטריונים שמקשים על העסקים. עסקים שנפגעו ונסגרו – ככה נאמר. עסקים שנפגעו אמורים לקבל פטור מארנונה לשלושה חודשים. זה מה שהודעתם לציבור. תעמדו מאחורי ההודעות שלכם כדי שלא יישמע כאילו אתם נותנים הצהרות, אבל בפועל יש משהו אחר.

זה בסדר, אני רק רוצה להגיד רק שאין סתירה בין מה שאת אומרת לבין מה שאני אמרתי. אמרתי שבשלב הראשון הייתה דחייה ויהיה גם ביטול של ארנונה לעסקים שנפגעו. אני לא רואה איפה הסתירה בין הדברים.

אני ראיתי סתירה וכל מי שישב בחדר הזה ראה סתירה. אני חושבת שכל מי שנמצא איתנו בזום ראה סתירה. יכול להיות שאנחנו לא רואים טוב ויכול להיות שאתה לא הבעת את עצמך טוב. העיקר הוא שאנחנו יוצאים מהחדר הזה ומסכימים שמה שהוצהר עליו אתמול, זה ההחלטה. תודה.

בבקשה, חבר הכנסת בועז טופורובסקי.

בתור האדם היחיד במשפחה שלי שהוא שכיר – כולם אצלי עצמאים – אני חייב להגיד כמה דברים. הגיע סוף החודש וכל התשלומים של כל העצמאים יורדים. כל התשלומים הקבועים יורדים כל הזמן. שלא נדבר על מי שיש לו פעוטון, הכול ממשיך. ההורים כבר לא משלמים אבל השכירות עדיין קורית. הכנסות של 240,000 בשנה – אם מדובר על הכנסות כפי שרשום, זה אולי נוגע לאנשים שאין להם הוצאות אבל כל אדם שיש לו חנות, אפילו הכי קטנה, השכירות שלו היא בגובה 10,000 שקלים לפחות.
יש עוד הוצאות קבועות של ציוד, הלוואות וכולי. זאת אומרת שרק חנות או עסק שהיו הפסדיים מלכתחילה, התוכנית הזאת מדברת אליהם. כלומר, כרגע זה לא מדבר לאף אחד מהעסקים ובמשפחה שלי, שאף אחד ממנה לא עשיר גדול, אף אחד לא מבין איך זה נוגע אליו וכולם בעצם על סף פשיטת רגל. זה בנוגע לתוכנית הזאת.

יש מודל שניסינו והוא הוכתר בהצלחה אחרי צוק איתן, מודל הפיצוי לעסקים קטנים. הגישו 30,000 איש, הרבה אנשים קיבלו וזה היה מודל ברור ומוצלח יחסית. אני לא מבין למה לא עושים השוואה למודל שכבר נוסה וטופל לאנשים שנסגרו להם העסקים. בנוסף לכך, אם אני שכיר, וגם אם אני מרוויח 200,000 שקל בחודש, אני זכאי לדמי אבטלה. נכון, יש לי הגבלה ויש לי תקרה, אבל למה התקרה היא לא לכל העצמאים? למה התקרה היא רק לחלק מהעצמאים? כמו שאמרתי, אם תקרת ההכנסות היא 240,000 שקל בשנה, מדובר אולי על עצמאים במקצועות החופשיים. עצמאים שיש להם עסק, לא היו מחזיקים מעמד עם תקרת הכנסות כזאת. חנות קטנה או קיוסק או כל דבר כזה לא היו מחזיקים מעמד כעסק רווחי ביום רגיל עם 240,000 שקל הכנסות בשנה ולכן אני לא מבין לאיזה עסקים בדיוק זה נוגע.

אני יודע שאתם עוברים תקופה לא פשוטה באוצר, אני יודע שאתם עובדים 24 שעות ביממה וגם 26 שעות, אם היו, אבל לפעמים הביורוקרטיה הורגת את הרצון הטוב ואת הכוונות הטובות. אני מתחנן ואנחנו, חברי הכנסת, מבקשים ממך, תנסו לעשות דברים ברורים ופשוטים. הרי אם זה יעלה עוד מיליארד לכאן או לכאן במסגרת 80 מיליארד שקל, זה כבר חלק מהברוך הגדול של המדינה. אם אתם נכנסים לאתר, כל הזמן אומרים: יגיעו הטפסים. כל הזמן אומרים שמשהו יקרה בעתיד, אבל בינתיים יש הוצאות. ההלוואות יורדות מהחשבון, יש הוצאות של הארנונה והגנים – הכול יורד. האזרח הקטן שומע הצהרות, אבל כשזה מגיע לחשבון שלו, כולם עכשיו בברוך גדול. האוצר, שמבין מה זה ושאחר כך לא נוכל לצאת מהסיפור הזה, אני מצפה ממנו ברגע כזה של משבר דווקא להיות הרבה יותר ברור, הרבה יותר מהיר והרבה יותר יעיל. תודה.

תודה, חבר הכנסת טופורובסקי. אני חייבת להגיד שזה לא רק עניין של בהירות ולא רק עניין של מהירות. זה עניין של החלטה מראש האם אנחנו באמת נפצה ונשאיר את האנשים עומדים על הרגליים ויכולים לצלוח את התקופה הזו או נטפטף פיצויים, שאני לא יודעת אם הם באמת יחזיקו את המשק. כמו שזה נראה, אנחנו נהיה בתקופה מאוד ארוכה כזאת.

עידו, אני אשמח אם תתייחס ספציפית למה לא עושים השוואה למודל צוק איתן.

אני רוצה לתת לאנשים שמשתתפים איתנו להשמיע את הקול של העצמאים. ניתן להם גם להשמיע את צעקתם ונחזור לדיון. מר מאיר שפיגלר, יש לך מה לבשר לנו בעניין הזה?

הטיפול במענק שדובר עליו במהלך הישיבה שלך כנראה אמור להיות במסגרת רשות המסים, לא הביטוח הלאומי. אנחנו מקבלים אין ספור פניות כדי לתת נתונים אודות התוכנית הזאת ומטבע הדברים אנחנו ממלאים את פינו מים כי אין לנו שום נתון מעבר למה שכרגע שמעתם ומה שפורסם אתמול בתקשורת. לנו יש שאלות: מה קורה עם אלה שהם מתחת לגיל 28? מה קורה עם אלה שפתחו עסקים בשנת 2019 וב-2020? הם אנשים נוכחים, הם לא נפקדים. ובעיקר, איך הם אמורים ומתי לבצע את כל הפעולות האדמיניסטרטיביות שבסופן אמורים לתת את הפיצוי הזה לעצמאים.

לפני פסח.

אני חוזר ואומר, כרגע זה לא מונח על שולחן הביטוח הלאומי. אנחנו מוצפים בשאלות ואין לנו מענה.

תודה, תודה. אני חושבת שהשאלות ששאלת מאוד חשובות. הרבה מהעצמאים נשארים מחוץ לכל אופציה של פיצוי בזמן הזה. אני מבקשת מנציגי האוצר ורשות המסים לרשום בפניהם את כל השאלות החשובות שעולות כי נרצה שתענו באופן מסודר על השאלות האלה לקראת הסוף.

ערן מביטוח לאומי?

כבוד היושבת-ראש, בוקר טוב לכולם, אני רואה חשבון במקצועי ואני חבר מועצת הביטוח הלאומי, אני יושב-ראש ועדת הכספים. ברשותכם, הייתי רוצה לדבר על שתי נקודות שקשורות בביטוח הלאומי ובקשר בין העצמאים לביטוח הלאומי, ונקודה אחת שהעלה למעשה חבר הכנסת טופורובסקי, אבל אני אתן דוגמה מספרית קטנה בשביל לסבר את האוזן.

סליחה שלא אמרתי בהתחלה, מקסימום שלוש דקות לכל דובר.

אני חושב שאני אסתפק בפחות. שלוש הנקודות הן כדלהלן: נאמר שיש בעל חנות עצמאי שמחזור ההכנסות שלו היה 320,000 והוא משלם דמי שכירות, הוצאות מימון על המלאי שלו כ-80,000 שקל ואז הוא הגיע ל-240,000 כהכנסה חייבת, כפי שציין נציג האוצר. אם ייתנו לו 6,000 שקל, זה אפילו לא יכסה את ההוצאה החודשית וזה לא ישאיר לו ולו שקל אחד למחייה בחודש הזה. כך שהדרך שבה האוצר מנסה לחשב את זה היא לחלוטין בלתי ברורה. אין שום קשר אצל עצמאים בין הכנסה חייבת לבין המענק שהם מצפים לקבל כי יש להם הוצאות שהן גבוהות מאותו מענק. לחיות – לא יישאר להם כלום.

אני רוצה לדבר על שתי נקודות שקשורות לביטוח הלאומי. ראשית, יש פה איזשהו יחס אמביוולנטי שבלשון המשפטית קוראים לזה ממה נפשך או בלשון הפשוטה מחזיקים מקל בשני קצותיו, של איך שהאוצר מתייחס לדמי הביטוח הלאומי של עצמאים. מצד אחד, רוב הזמן מדברים על זה כמו על מיסוי ומנצלים את הכסף שהעצמאים משלמים לכל דבר. אני לא רוצה להיכנס עכשיו לדוגמאות, אבל אתן דוגמה קטנה. הם משלמים עבור ילדים ובסוף השנה כשנשאר עודף בילדים, מעבירים את זה לאבטלה. אבל אומרים להם שזה לא חשוב כי זה מיסוי ובסך הכול במה שמשלמים, משתמשים. גם עודפי הביטוח הלאומי עוברים לנומרטור של האוצר ומשתמשים בהם להוצאות השוטפות של הממשלה. אז אם זה מיסוי רגיל, היה צריך לומר עכשיו שאותם עצמאים שמשלמים כל השנה דמי ביטוח לאומי גם יקבלו. אבל אז, כשהם מבקשים דמי אבטלה, אומרים להם: לא, לא, לא, זה דמי ביטוח ואת הפרמיה לאבטלה לא שילמתם, לכן אתם גם לא זכאים לקבל את דמי האבטלה. כאן אני קורא דווקא לכם, חברי הכנסת, כי זה בדיוק התפקיד שלכם לחוקק את העניין.

הנושא האחרון הוא אותם פרילנסרים שכל הזמן מדברים עליהם. למי שלא לגמרי בקי בניואנס, יש איזשהו צו של הביטוח הלאומי שאומר שאדם שמשלם לסוג מסוים של פרילנסרים במהלך השנה או גוף שמשלם – תיאטרון או בית ספר – משלם בגינם דמי ביטוח לאומי. אלא שלא תמיד יש קשר ישיר בין העובדה שהגוף שילם בגינם דמי ביטוח לאומי לבין העובדה שהם לא בדיוק רשומים כאנשים ששילמו עבורם ולמעשה מגיעות להם כל הזכויות. גם זה נושא שהיה צריך לעגן בחקיקה ולכן הוא נמצא על שולחנכם כחברי הכנסת. תודה רבה על הזכות שניתנה לי לדבר.

תודה, תודה. אני נותנת את זכות הדיבור לרן מלמד, בבקשה.

שלום, בוקר טוב, קודם כל אני רוצה להגיד תודה ליושבת-ראש הוועדה על הדיון המאוד חשוב הזה. אני מייצג פה היום לא רק את עצמי עם המיזם של נקודת מפנה – המרכז לקידום רווחה כלכלית, אלא, ברשותכם, גם את יושב-ראש ההסתדרות, מר ארנון בר דוד, שעמו אני עובד. ישבתי איתו לאחרונה ארוכות ודנו בנושא העצמאים, דבר שמאוד מאוד חשוב לו.


שמעתי היטב את הדברים שאמר נציג משרד האוצר ואת הדברים שהוסיף ואמר מנכ"ל הביטוח הלאומי, שצדק ושאל שאלות לגבי שנת 2019 עם עסקים חדשים. נדמה לנו שיש בעיה גדולה בדרך שבה משרד האוצר מתייחס לעצמאים ולחישוב המענקים שהם צריכים לקבל. אנחנו סבורים שהמענק שצריך להינתן לעצמאים צריך להיות גבוה יותר. צריך לזכור שתקרת האבטלה היום לאדם שכיר עומדת על 10,551 שקלים או 70% מהכנסתו ואנחנו חושבים שצריך להקביל את הדבר הזה למענק כך שהעצמאים יקבלו בדיוק כמו כל שכיר אחר. הדבר הנוסף, אנחנו חושבים שצריך להבטיח מראש שהמענק לא יינתן לחודש או לחודשיים, כפי שאתמול הוצג על ידי שר האוצר, אלא יינתן לתקופה של שלושה חודשים לפחות ואולי אפילו יותר מזה, ככל שיידרש. זה לגבי נושא דמי הקיום או המענקים.

נקודה שנייה וחשובה שאנחנו מבקשים להעלות היא תזרים המזומנים וסיוע באשראי. עם כל הכבוד, אני חושב שהנקודה המרכזית הראשונה שצריך לדבר עליה היא למה קרן הלוואות בערבות המדינה לא הופכת לקרן הלוואות של המדינה. המדינה לא צריכה לתת לבנקים לעשות רווחים על חשבון העצמאים או על חשבון אוכלוסיות אחרות. אם למדינה יש 4 או 8 או 10 מיליארד שקלים שהיא רוצה לשים כערבויות, שתשים אותם כהלוואות קודם כל. בצורה הזאת היא יכולה לשלוט בגובה הריבית, אלא אם כן היא תחליט שהיא מגבילה את גובה הריבית של הבנקים. אגב, לגבי עצמאים שמוגדרים כעוסקים פטורים, הייתי מציע להתקשר עם מה שנקרא עוגן – האגודה הישראלית להלוואות ללא ריבית, שזה סוג של בנק חברתי שפועל כבר יותר מעשרים שנה ויש לו הרבה מאוד כספים שהוא מסוגל לחלק לעצמאים. הוא נותן הלוואות לחמש שנים ללא ריבית ואחוז הדיפולט שלו מאוד נמוך. אני חושב שהמדינה, אם היא רוצה באמת לסייע, יכולה ללכת לכיוון הזה.

הדבר השני בנושא הזה הוא שערבות המדינה צריכה להיות הרבה יותר גדולה. להוריד ככל הניתן את הערבות האישית הנדרשת מהעצמאים ולתת ערבות מדינה הרבה יותר גדולה.

הנקודה השלישית מתחברת לדברים שאמר חבר הכנסת טופורובסקי, והיא פיצוי למעסיקים על פי המסלולים שהיו בצוק איתן ובאירועים ביטחוניים קודמים. אלו הדברים ואני מניח שיושב-ראש ההסתדרות יעלה אותם גם בשיחות שהוא מקיים עם שר האוצר ועם גורמים נוספים. אני חושב שהמדינה צריכה להתחיל לחשוב ללכת בכיוונים האלה. תודה.

תודה, רן. אני רוצה לתת את רשות הדיבור לעורך הדין כהן, מלה"ב, ארגוני העצמאים. אתה איתנו? לא. רשות הדיבור למיכאל איילון מלשכת עורכי הדין.

עורכי הדין העצמאים לגמרי רלוונטיים והם בתוך התמונה כעת. הנתון שמדבר על מגבלת 240,000 שקלים אינו בשורה מבחינת עורכי הדין העצמאים. זה אומר שמדברים על עורכי דין עצמאים שלא יכולים להרשות לעצמם ביום-יום להעסיק מזכירה, בטח מתמחה או עורך דין. לכן אנחנו מחוץ ללופ בעניין הזה. אנחנו חושבים שמה שיותר נכון בהקשרים האלה נוגע בעיקר לעורכי דין שעבודתם נגזרה מענפים שנכחדו או הופסקו כרגע והם לא מקבלים שום מענה. אלה עורכי דין עם מחזורים קצת יותר גבוהים, אבל עם רווחים הרבה יותר קטנים ולכן מבחינתם אין בשורה. הקו שצריך להיות לפחות מטעמנו, מבחינת הלשכה, הוא כזה שיהיה נגזר מפגיעה במחזור ולמעשה לפצות את עורכי הדין העצמאים או את העצמאים בכלל בדיוק בשווה ערך לנגזרות הקורונה ולפגיעה שנגרמה להם כתוצאה מהקורונה. זהו פיצוי פחות או יותר באופן יחסי ועם איזושהי קורולוציה הגיונית לפגיעה עצומה במחזור שנגרמה שלא בעטיים. זה למעשה מחזיר אותנו ומאוד דומה למודל הפיצוי שהיה בצוק איתן, שהיה תלוי מחזור ולא באופן רנדומלי קביעת מספר של 240,000 שמוציאה את מרבית העצמאים מחוץ לתמונה ובלי בשורה. אני יכול להגיד באופן ודאי שלא יכול להתקיים עורך דין עם מחזור כזה ולכן, מן הסתם, גם אם הוא מעסיק עובד אחד שמרוויח פחות מהשכר הממוצע במשק, התקנות לא חלות עליו. לכן, מבחינתנו אין בשורה בעניין ואין זיקה ישירה לפגיעה במחזור. אני חושב שאנחנו מדברים על עורכי הדין העצמאים וזה שווה ערך לכל העסקים בסדרי גודל דומה. מבחינתנו, בבשורות החדשות אין בשורות.

תודה רבה. איתמר אביטן נמצא איתנו? בבקשה. אתה מארגון עובדי קולנוע וטלוויזיה.

תודה רבה לוועדה, שלום רב לכל הנוכחים. אני מאיגוד עובדי הקולנוע והטלוויזיה ואנחנו גם נמצאים תחת ההסתדרות. חלק מהמסמכים שקיבלתם מההסתדרות כוללים גם אותנו. אני שומע את החברים ובעצם כולם מעלים בערך את אותן בעיות. צריך לדעת שיש הרבה פרילנסרים בשוק שהם פרילנסרים בכפייה. מה זאת אומרת? אומרים לאנשים: אם אתם רוצים לבוא לעבוד אצלנו, אתם חייבים לעבוד עם חשבונית ולא עם תלושי שכר. הם עובדים לכל דבר ועניין וכך גם עובדי מקצועות הסט שעובדים בקולנוע ובטלוויזיה. במשך שנים סירבו לתת להם תלושי שכר והיום הם נמצאים ממש על סף בעיה כלכלית. כי הם לא עסק, הם עובדים ואין להם משרד. הם פשוט באים ומוציאים חשבונית כדי לקבל את השכר שלהם.

פנינו לביטוח הלאומי במסגרת צו סיווג מעסיקים, שאמור לתת דמי אבטלה גם לפרילנסרים כמו שחקנים ומרצים. הביטוח הלאומי באמת הרים את הכפפה והמנכ"ל שם ראה שעובדי מקצועות הסט הם עובדים לכל דבר ועניין והם באמת צריכים לקבל דמי אבטלה. בסוף 2018 אושר במינהלת הביטוח הלאומי שאנחנו ניכנס תחת הצו. לצערנו, הכנסת התפזרה ולא ניתן היה לאשר את ההכנסה שלו לצו. עכשיו ביקשנו שיכניסו אותנו לצו במסגרת תקנות החירום. כפי שאתם רואים, תוכניות האוצר מנותקות מהמציאות אז גם החמלה של האוצר מנותקת מהמציאות והם לא מוכנים בשום פנים ואופן לממש את החלטת הביטוח הלאומי מסוף 2018 ולהכניס אותנו לצו.

כרגע, כל הפקות הטלוויזיה והקולנוע הופסקו ברגע אחד. הכול נפסק וכולם נשלחו הביתה. הפקה של 200 עובדים שנטפליקס עשו בישראל, ביום אחד האמריקנים ברחו לחו"ל. כל 200 העובדים נמצאים כרגע בבית. הפקה של 50 עובדים של נטפליקס שהייתה צריכה להגיע לארץ ולהתחיל במאי, העובדים כבר לא עובדים שלושה חודשים קודם לכן כי הם בעצם חיכו להפקה. אי אפשר לעבוד הפקה-הפקה. זאת אומרת שיש אנשים שכרגע לא יעבדו שבעה-שמונה חודשים. לא תהיה להם הכנסה. אנחנו ביקשנו להיכנס תחת הצו כמו השחקנים. כשהופסקה עכשיו הפקה של הוט, השחקנים באותה הפקה, למרות שהם פרילנסרים, מקבלים דמי אבטלה, והסאונד-מן, שהוא עובד לכל דבר ועניין, בגלל שהוא נאלץ להפיק חשבונית, לא מקבל דמי אבטלה.

אין אדם שלא דיברתי איתו באוצר. אפילו יושב-ראש ההסתדרות דיבר עם ראש אגף תקציבים ולא מוכנים לעזור לנו ולא מוכנים לתת דמי אבטלה ל-1,500-1,000 עובדים שהם עובדים לכל דבר ועניין. כמובן, הם נפגעים מאוד. ההפרש שאתם שומעים עליו הוא הפרש מאוד מאוד משמעותי. מי שעובד ומרוויח בממוצע 15,000 שקל בחודש בממוצע, המענק שניתן הוא 60% מזה, זאת אומרת, מדמי האבטלה שהוא יכול היה להיות זכאי לקבל. לכן אנחנו פונים לוועדה לעזרה מול האוצר, ואני חושב שגם הביטוח הלאומי ירצה את העזרה כי הוא גם מבקש מהאוצר להכניס אותנו תחת הצו ולתת פתרון.

אני חושבת שהבנו את הנקודה. אני מודה לך כי יש עוד רבים שרוצים להעלות נושאים.

נקודה אחרונה, ברשותך, הנושא של הארנונה לא משפיע עלינו כי אין לנו משרדים וגם הנושא של הוצאת עובדים לחל"ת. גם זה לא משפיע עלינו.

תודה רבה. חבר הכנסת ינון אזולאי, בבקשה.

גברתי היושבת-ראש, תודה רבה לך על הדיון החשוב הזה ועל חלק מהדיונים שעוד יהיו. אני שומע הרבה עצמאים שהבנקים מנצלים את החולשה הזאת וסוגרים בפניהם את הברזים של ההלוואות. גם אם מישהו לוקח הלוואה, מעלים לו את הריבית באופן משמעותי. אני חושב שצריכה להיות עזרה וקודם כל לתת הוראה לבנקים להקפיא לשלושה חודשים את כל התשלומים, ולאחר מכן שימשיכו את זה בסוף התשלומים שלהם. אין שום סיבה כרגע להכות בעצמאים, שממילא מוכים היום כשהעסק שלהם נסגר ואנחנו לא יודעים מה יהיה. יש בעיה של ארנונה, שאני מקווה באמת שהיא נפתרה. יש קרן הלוואות שעדיין לא פעילה. אולי היא פעילה, אבל ממש במינון נמוך. העצמאים מתלוננים שהם עדיין לא מצליחים לפעול והביורוקרטיה קשה שם.
צריך לייעל את זה כמה שיותר על מנת לעזור לאותם עצמאים שחוטפים וגם ככה יש להם בעיות גם עם תשלום דמי השכירות שהם אמורים לא לשלם לפי החוק. צריך לראות איך אנחנו יכולים להקל עליהם לפחות בדברים האלה, שתלויים בנו ובמשרד האוצר, ואנחנו צריכים לשים על זה את כל הדגש.

תודה רבה. תוך כדי הדיון ואני מקבלת הודעות מאנשים, שמבקשים לשאול שאלות. אחת השאלות היא מה עם עצמאים שיש להם חובות או שיש להם הסדר תשלומים עם מסים או עם כל מוסד ממשלתי אחר. האם יקוזזו החובות האלה מהמענק, כשהוא יגיע? אני חושבת שהפנייה שלנו היא שלא ייעשה כל קיזוז מהמענק הזעום הזה לחובות. כמו שאנחנו מבקשים מהבנקים שיקפיאו בינתיים את התשלומים, המינימום שאפשר לבקש מהמדינה הוא שהיא לא תיתן ביד אחת ותיקח ביד השנייה. כלומר, להקפיא את כל ההסדרים, את כל תשלומי החובות של העצמאים מול המדינה עד שיסתיים המצב הזה.

כשדיברתי על הלוואות הכוונה לא למשכנתאות אלא להלוואות בנקאיות רגילות.

הלוואות רגילות. היו אנשים שפנו אליי וביקשו: תנו לנו לנשום ותגדילו לנו קצת את האשראי, לפחות כדי שנעמוד בהוצאות הקבועות הרגילות שלנו, עד שנבין איך מגישים את בקשת ההלוואה, מה התנאים וכולי. גם זה עדיין לא נגיש.

הבנקים בסוף יפילו את הלקוחות שלהם.

אני חייבת להגיד שמה שמבהיל אותי ומפחיד אותי הוא שאם הבנקים או המדינה לא יפתחו בפניהם את הדלתות, הם יצטרכו לפנות לשוק האפור. ואז באמת תהיה קריסה של הרבה עסקים.

רשות הדיבור לחנן דגן, מאיחוד הגנים להגשים חלומות. אני יודעת שמישהי ממשרד האוצר ביקשה לדבר. אני מעכבת את רשות הדיבור שלכם כדי שתשמעו את כל השאלות ואחר כך נשמע אתכם. בבקשה, מר חנן דגן.

שלום ותודה ליושבת-ראש הוועדה על כך שהיא מעלה את הנושא החשוב הזה. הדבר הראשון שחשוב לקחת בחשבון הוא שהוצאות של עצמאים הן הוצאות שוטפות מאוד מאוד גבוהות. כשאנחנו מדברים על שכירות זה דבר אח. תשלום משכורות בדרך כלל נעשה רטרואקטיבית, חובות, השקעות בעסק. העסקים הקטנים מגיעים הרבה פעמים לעשות אלפי שקלים בחודש והגדולים מגיעים גם למאות אלפי שקלים. 6,000 השקלים האלה הם בעצם לעג לרש. אי אפשר להתמודד עם זה, זה לא נותן כלכלה למשפחה בתקופה הזאת, ובטח זה לא עוצר את התשלומים. גם בעלי הנכסים לא מוכנים להמתין והם אומרים: לא מתאים לנו. אתם שוכרים עסק? תשלמו. אם לא תשלמו, אנחנו זורקים אתכם מהנכס. זה לחץ קבוע על העסקים.

אנחנו חייבים לקחת בחשבון שגני הילדים עצמם הם בעצם המפתח לשיבה למשק. אם לא יהיו גני ילדים, העובדים לא יוכלו לחזור למשק. אם זה ימשיך מעבר ל-17 באפריל, וכבר אני שומע שזה ימשיך, הענף הזה יקרוס לחלוטין כולו. אין שום ביטחון, אין שום דבר שאנחנו יכולים להתקדם בו. אנחנו חייבים לשים את הדגש על זה שהענף הזה הוא המפתח.

אני חייבת להגיד שגם אתמול, מול משרד העבודה והרווחה, העלינו את זה וביקשנו שיהיה סוג של פיצוי למפעילי הגנים והמעונות.

יש מעונות של התמ"ת שקיבלו את המבנים מהמדינה ולכן הם לא צריכים לשלם שכירות. הוא מדבר על אותם גנים ומעונות שצריכים לשלם שכירות וזאת המפלה הכי גדולה שלהם. אשתי מנהלת מעון וגם אותה הוציאו לחל"ת. אני מכיר את זה ואני יודע שהמקומות האלה משלמים שכירות וההורים באים ודורשים את הכסף.

ברור. אני מכירה את זה ואני חייבת להגיד שבאוכלוסייה הערבית אין כמעט מעונות מטעם המדינה. הרוב בשכירות והם כבר בקשר איתי בנושא הזה.

אני רוצה להוסיף שבתוך ההתנהלות לכל אורך הדרך אנחנו צריכים לדעת, שכאשר בעל נכס משכיר דירה לגן – גם ככה יש עיוות בחוק מבחינת תכנון ובנייה – המחיר קופץ פי שתיים. אנשים חושבים שבסך הכול הוא שוכר בית, אבל שכר הדירה בחודש מגיע לכ-30,000-20,000 שכר דירה בחודש. שלא נדבר מה קורה במכרז ובאזור תל אביב. כדי שזה יהיה קל צריך לעשות חלוקה לפי מספר הילדים. גן שיש לו מספר מסוים של ילדים יקבל סכום מסוים פר ילד וגן גדול יותר יקבל סכום גדול יותר וכך אנחנו נוכל לשרוד. אני אשמח שתעלי בהמשך את קרן אויס שהיא יושבת-ראש האיגוד, של גוף שהוא קולגה שלי. היא תמשיך את הדברים ותיתן לכם נקודות נוספות וחשובות בנושא.

תודה לך, חנן. קרן, בבקשה, בקצרה.

תודה ליושבת-ראש הוועדה שנותנת לנו מקום ובמה לנקודה הספציפית והכואבת הזאת של המדינה. אצלנו מתחנכים כ-75% מהילדים בגיל לידה עד שלוש במגזר הפרטי. מדובר על כ-350,000 ילדים, 100,000 מטפלות, 600,000 הורים שנמצאים עכשיו בבית וכולנו בתוך ואקום מאוד מאוד גדול, שעומד בפני סכנת קריסה. אנחנו מסתכלים דווקא על העתיד של המדינה ורוצים לראות את חצי הכוס המלאה. אנחנו רוצים להיות בישורת הראשונה לחזור לפעולה, לפתוח את הדלתות שלנו, לאפשר להורים לחזור לעבודה ולאפשר למטפלות שלנו לחזור למקום העבודה שלהן.

קרן, אני מאוד מתנצלת. כולנו מבינים ובאמת כולנו שותפים לדאגה הזאת, אבל בואי נהיה ענייניות. תגידי מה את הבעיות.

אני מאוד עניינית ואני אגיד לך מה אנחנו מבקשים. בדברים של שר האוצר ושל החשב הכללי ראינו שייעדו סכומים לדברים לא נודעים בסך 70 מיליון שקלים. כתחום מאוד מאוד ייחודי של הגיל הרך אנחנו רוצים לקבל הקצאה מיוחדת לעזרה, לשמור על הגנים כדי שיוכלו להיפתח אחרי המשבר. כמו שציין חנן, עזרה בשכירות. שמעתי אותך ואני מסכימה איתך לעניין ביטול הארנונה לפחות לשלושה חודשים. כמובן שהקלה במיסוי ולא דחייה כי דחייה רק תזיז את הקץ קדימה. מי שאין לו, גם לא יהיה לו. לכן אנחנו לא רוצים תשובות של דחייה לשבוע-שבוע וחצי. אנחנו מבקשים הקלות ופטורים וכמובן, פטור מארנונה ועזרה בשכר דירה. אני סומכת עלייך שתעבירי את המידע.

תודה, תודה. ירון רייכמן, מהתנועה הקיבוצית.

תודה רבה על ההזדמנות. אני רוצה להתחבר לדברי חבר הכנסת אלון שוסטר. יש פה פתרון מאוד חלקי. נותנים פתרון למעגל העובדים ובעצם יש קבוצה אחת שנשארה בחוץ. יש פתרון לשכירים, יש פתרון לעצמאים ויש את חברי הקיבוץ, שהם לא שכירים ולא עצמאים. אנחנו מאוד מבקשים לראות איך לשלב גם את חברי הקיבוץ בפתרון. אני שוב אומר שזה פתרון מאוד מאוד חלקי. הבוקר שוחחתי עם נציג מקיבוץ עין גב, שאני רוצה לתת אותו כדוגמה. זה קיבוץ שנגרם לו נזק של 4 מיליון שקלים בחודש. יש לו חמישים חברי קיבוץ שעובדים במגזר התיירות. גם אם הם יקבלו את הפיצוי המלא, וזה 6,000 שקל בחודש, זה אפס קצהו וזה לא מכסה אפילו את הקצה של הנזק. כמובן, צריך להיות פתרון גם למעגל העסקי. אנחנו מאוד מבקשים לא להשאיר אותנו בחוץ. זאת קבוצת אוכלוסייה קטנה.

כמה היא קטנה?

קטנה מאוד. זה 1.5% מאוכלוסיית המדינה ואנחנו מדברים על קבוצת החברים שיצאו לחופשה כפויה. מהענפים שנפגעו במשבר זאת קבוצה מאוד מאוד קטנה והפתרון הוא חלקי ולא מספיק. המגזר הזה תורם הרבה מאוד למשק המדינה והוא מהווה היום 9% מהתעשייה במשק. לא צריך להשאיר את האנשים האלה בחוץ. כמו שנותנים פתרון לעצמאים, צריך לתת פתרון לחברי הקיבוצים. תודה רבה.

תודה רבה. יש לי הרגשה שהרשת שנפרסה, החורים בה גדולים והרבה קבוצות נופלות מתוכה ולא נשאר להן. ככל שמדברים יותר ויותר, אנחנו מגלים עוד ועוד קבוצות שנפלו מתוך הרשת הזאת. ואני אומרת את זה לצערי.

ליאור רוזפלד מלשכת סוכני הביטוח, בבקשה.

שלום לך. קודם כל, אני מודה לך על האירוח אצלך בוועדה, ואת מנהלת אותה בצורה מכובדת. תודה לך. אני רוצה להודות לראש רשות שוק ההון, ד"ר משה ברקת, שהכיר אתמול בסוכני הביטוח כמקצוע חיוני. אני חושב שזאת אמירה ברורה וחשובה כי אנחנו החומה שעומדת למול כל הציבור. כל אחד פה מייצג את המגזר שלו, אנחנו מייצגים את כל עם ישראל ואת כל העצמאים כי אנחנו פועלים למול קרנות הפנסיה, החסכונות הפנסיוניים והביטוחים בכלל של כל הציבור. אני לא יודע אם נציג האוצר עדיין נמצא איתנו.

הם אמורים להיות איתנו.

אני לא רואה אותו.

אני מקשיב, כמובן.

תודה. ההטבות שפורסמו אתמול לא נוגעות לחברות בע"מ, שבהרבה מאוד מקרים גם בהן המחזור הוא של 3-2 מיליון שקל. אם אני לוקח את זה לענף הביטוח, סוכני ביטוח שהם סוכנויות תאגיד, חברות בע"מ שהמחזור שלהן הוא כפי שציינתי, לא נכללים בהטבות או במענקים. מדובר בעסקים שמעסיקים 12-10 עובדים ובסדר גודל כזה אנחנו יודעים מה המחזור. אנחנו גם יודעים מה נשאר בסוף וזה לא הרבה יותר מאשר עוסק מורשה קטן. חשוב לתת את הדעת גם על הנושא הזה. אני אשמח לקבל את התשובה שלך.


בלי קשר הגשנו בקשה לראש רשות שוק ההון שנמצא אצלכם להקל על סוכני הביטוח בכל מה שקשור לפעולות שאנחנו עושים למען הציבור בימים האלה, למען כמעט מיליון מובטלים שיצאו לחל"ת או פוטרו מהעבודה ומבקשים לבצע שינויים בקרנות הפנסיה שלהם או בביטוחי המנהלים. אני מניח ומקווה שידוע לך שאותן פעולות כפופות למילוי מסמך הנמקה, שאורכו 12 דפים שלמים. כדי לבצע שינוי בקרן פנסיה אתה צריך למלא 12 דפים ולשבת יותר משעה עם כל אדם. אני חושב שבזמנים כאלה צריך להפחית קצת את הביורוקרטיה, לרדת מהרגולציה ולאפשר לאותם מובטלים לבצע התאמות נכונות. מי הם אותם מיליון איש? הם בעלי עסקים קטנים, שגם ככה כובד המשקל כבד עליהם. בואו תקלו גם עלינו לעזור להם.

נצטרך אחר כך לשאול כמה הקלות יעשו חברות הביטוח לאנשים בתשלומים שלהם.

גברתי היושבת-ראש, את מכירה את הפעילות שלנו ואת יודעת שכבר פעלנו בנושא הזה. אנחנו פעלנו כדי שחברות הביטוח יקלו גם על הלוואות ממוצרים פנסיוניים. אני מכיר את הבשורה מאתמול, שניתן יהיה לפדות 20% או 30% מהחסכונות הפנסיוניים ללא מס. אני לא חושב שזה הפתרון. אני חושב שכולנו צריכים לעודד את אותו ציבור לא לגעת בחסכונות הפנסיוניים שלו כדי לא להיפגע בעתיד, גם אם הוא נפגע כרגע במשבר הנוכחי.

בקשה אחרונה היא לנציג האוצר שיסייע לנו לפעול מול רשות ההון. אנחנו מבקשים להשאיר את ציבור העצמאים בכיסוי מלא למשך מספר חודשים ללא תשלום, כלומר לבצע דילוג על התשלום בפרמיות הביטוח בכל מה שקשור לכיסויי הריסק, אובדן כושר עבודה, ביטוחי הבריאות והחסכונות הפנסיוניים של ציבור העצמאים. בואו תעזרו לנו להקל עליהם כדי שלא יגיעו לפתרון הקל שהוא פשוט להפסיק את קרן הפנסיה והחיסכון הפנסיוני. זה לא הפתרון. תודה רבה לך.

תודה, תודה. אני רוצה לתת את זכות הדיבור לניסים סרוסי, ארגון חברות ההסעה בישראל.

שלום ותודה על ההזדמנות. יש לנו כ-20,000 כלי רכב ו-25,000 נהגים. במצב שגרתי אנחנו מסיעים עובדים במפעלים, מסיעים תלמידים, מסיעים תיירים, מסיעים כל מה שזז והוא לא תחבורה ציבורית. יש לנו למעלה מ-1.2 מיליון נוסעים ביום. מאז התפרצות נגיף הקורונה נקלענו למצב שבו אנחנו מסיעים רק את עובדי המפעלים החיוניים ונאלצנו לפטר אלפי עובדים. נותרנו עם 2,500 נהגים, שמסיעים בבוקר ומחזירים בצוהריים את אותם עובדי מפעלים חיוניים. יש לנו הסכם קיבוצי עם צו הרחבה של משרד העבודה, שבו אנחנו חייבים בימים שגרתיים לשלם מינימום של שעות עבודה ובפועל נהג עובד רק שעתיים. פנינו לכמה גורמים ואנחנו פונים אליכם עכשיו ואומרים שבעיקרון, אם אני מעסיק אדם שעתיים ביום ואני נאלץ לשלם לו על שמונה-עשר שעות עבודה ביום, אין ספק שאנחנו לא כלכליים אבל אנחנו עדיין חייבים לשרת את אותם מפעלים חיוניים. זה כולל בתי חולים וכולל את משרד הביטחון.

במקום לשחרר את כל העובדים לחל"ת ולהגיד שאין יכולת, באנו למדינה והצענו הצעה: אנחנו נשלם חלק גדול מהשכר, המדינה תעזור לנו בחלק מהשכר. כך המפעלים האלה עדיין יוכלו לקבל שירות ולא כולם ייפגעו. במקום לשלוח אותם לחל"ת והם יקבלו תמורה מלאה, נוכל לחסוך למדינה ומצד שני להמשיך לתת שירות. אתמול הייתה ישיבה של ועדת הכספים והיושב-ראש פנה גם לאוצר וגם למשרד העבודה – שני הנציגים נמצאים פה – ושאל איך נותנים פתרון לאותן חברות, לאותו תחום ייחודי שנאלץ לעבוד שעתיים ביום ועדיין לשלם משכורות של 10-8 שעות ביום. השאלה שלי היא האם הוועדה יכולה לעזור לנו למצוא פתרון לעניין הזה והאם משרד העבודה והרווחה יודע למצוא פתרון לעניין של הסכם קיבוצי מצד אחד, שמחייב לתת 10-8 שעות ביום ומצד שני אנחנו מעסיקים רק שעתיים ביום. תודה בכל מקרה על ההזדמנות לדבר.

תודה, תכף נרצה לשמוע את התגובות של האוצר. כמובן שאתם קבוצה שצריך לראות איך אפשר לעזור לה ואנחנו נתגייס גם בנושא הזה. אני רוצה לתת את זכות הדיבור ליוסי אלקובי מהתאחדות המלאכה והתעשייה.

תודה, גברתי היושבת-ראש, אני מייצג 40,000 בעלי מלאכה מעובד אחד עד 20 עובדים. עם זאת, אני מייצג גם 10,0000 קוסמטיקאיות, 16,000 מספרות, 4,000 איפור קבוע ו-600,000 עובדים תחתינו. אני שומע השכם והערב ששואלים מה לתת, איך לתת. הזמן קצר ובעוד שבעה ימים מגיע החג. יש אנשים שמקבלים סירוב בכרטיס האשראי בשביל לקנות אוכל מהסופר. דיבר איתי אתמול בטלפון אדם בעל עסק קטן והוא פרץ בבכי כשסיפר שהוא בא לתת כרטיס אשראי וקיבל סירוב. אני חושב שהטיפול הראשוני צריך להתבצע היום, הרגע. שתצא הוראה ממשרד האוצר לבנק ישראל ובנק ישראל ינחה את הבנקים להגדיל את האשראי שיש לעסקים הללו. אין ברירה. תזרים המזומנים ירד, הזמנות אין, עסקים נסגרים. מכת מוות לעסקים הקטנים. אני לא יודע אם מחר בבוקר נקום ליום שבו לא יהיו עסקים והאבטלה תכה שוק על ירך את המדינה.

צריכים לתת הוראה לבנקים. זאת שעת מבחן של המדינה. פניתי לשר האוצר וביקשתי ממנו לתקן את חוק מס רכוש ולנצל את קרן הפיצויים שיש שם לטובת סיוע לאלפי עסקים קטנים. הכול דיבורים כמו חול ואין שום דבר מה לאכול. אני אומר לכם, זאת השעה. יש עוד שבעה ימים לחג. 3,444 בקשות להלוואות בערבות מדינה הוגשו ורק 25 אושרו. יש עוד בתור שמתקשרים לבנקים, אבל הבנקים לא עונים לטלפונים. הבנקים סגורים וזה פשוט לא לעניין. אני חושב שההתנהלות הזאת היא התנהלות כושלת. כל מה שנאמר אתמול על ה-80 מיליארד – לא יודעים למי, למה, איך מקבלים, מה מקבלים, איזה טופס.

חברים, אני אומר לכם שאני מייצג סקטור שהולך להתפרק. קוסמטיקאיות שאין להן איך לעשות את החג, ספרים שאין להם איך לעשות את החג. אני חושב שזאת שעת מבחן של המדינה. חייבים לצאת ולתת יד בנושא הזה. לא ייתכן לשבת יום ולילה במשרד האוצר ולנסות לדון על 6,000 שקל למי לתת, מה לתת. זה לא ניתן והמצב קשה מאוד. אדוני ראש הממשלה, תקום, תצא ותראה מה עושים. ועכשיו. הרגע.

יוסי, אני מבינה שאתה מדבר מדם ליבך. לצערי, אני לא מצפה לכך שראש הממשלה צופה בדיון הזה ובסופו של דבר ההחלטות מתקבלות בממשלה. חלק מהניסיון שלנו הוא לתקן את המעוות ודווקא את הקבוצות שנשכחו. כפי שאמרתי, הרשת שנבנתה עד עכשיו, יש בה הרבה חורים גדולים והרבה קבוצות, במיוחד של עצמאים, נופלות. אני מבינה אותך. אתה מדבר על הרחבת האשראי, אתה מדבר על זה שמענק של 6,000 שקל לא יעזור לכם בכלום. חלק מהדברים שנצטרך לעשות זה ישיבת עבודה מהירה עם האוצר כדי לקדם חלק מהנושאים, כולל של המגזר שלכם. תודה לך יוסי ואנחנו ננסה לשמוע עוד מעט מהאוצר.

האם יש איתנו עוד אנשים שנמצאים איתנו ורוצים לדבר?

כן, אני ביקשתי לדבר.

כן, איריס, פניתי אלייך לפני זמן מה וכנראה לא שמעת אותי.

אני מצטערת. אני חושבת שהבעיה הראשונה שיש לנו כאן היא חוסר בהירות מוחלט. אנחנו 15,000 רואי חשבון שעומדים בפני ציבור העסקים ולא יודעים מה להגיד. אוסף של מידע שהוא לא מבוסס, וראינו את זה גם בתשובות שלא באמת ברור מה הקריטריונים. אי ודאות – עדיף לא לצאת בכלל עם פרסום עד שיודעים מה באמת יש. או לצאת עם דבר אחד כדי שנדע מה שיש.

הדבר השני זה כל נושא המענק, שמבוסס על דוחות 2018 ולא באמת משקף. קיים מידע בביטוח לאומי וגם בדמי לידה אישה עצמאית יודעת כמה היא תקבל לפי ההכנסות שלה. יש מידע עדכני שלמר שפיגלר יש אותו בוודאות והוא יודע כמה מקדמות ביטוח לאומי משלם כל אחד כי הוא מצהיר על הכנסה. לפי המידע הזה היה אפשר לעשות אותו דבר כמו שיש לשכירים עם תקרה, לתת לעצמאים את האבטלה לפי מה שהם דיווחו לצורך ביטוח לאומי. הכול היה יכול להיות פשוט לגמרי במקום להמציא כל יום מנגנונים חדשים.

דבר נוסף, כל הנושא שהוזכר פה לגבי בעלי חברות. מה זה משנה אם החלטתי לפעול כעצמאי או החלטתי לנהל את העסק שלי כחברה. אני נענש כי אני חברה בע"מ ואני מנהל את החברה, עם כל האחריות ולא נמצא בלופ הזה לגמרי. אני חושבת שהמצב הזה לא סביר ואי אפשר להפקיר את העסקים שבחופש ההתאגדות בחרו לפעול כחברות.

היום זה היום האחרון שבו אפשר להגיש את הבקשה לחל"ת לשירות התעסוקה רטרואקטיבית מ-15 במרס. אנחנו יודעים איזה עומס יש ואני מבקשת להאריך את זה מיידית ולתת עוד ימים, לפחות עד פסח, כדי שאפשר יהיה להגיש וזה ייחשב מ-15 במרס.

כל הבקשות להיתר לנשים בהריון, שאי אפשר להוציא אותן לחל"ת בגלל שהן בהיריון, ביטוח לאומי, בגלל העומס אצלו לא מסוגל לענות. יש נשים בהיריון שנשלחו הביתה כי כבר אין עבודה לעסקים. הן לא זכאיות לחל"ת, בעלי העסקים גם הם נמצאים בכאוס נוראי והם לא קיבלו היתר בעניין.

רבותיי, ראינו אתמול ש-25 בקשות אושרו בקרן של ערבות המדינה. אנחנו רואים במפורש שהקרן לא מסוגלת לעמוד. כלומר, אם לא יהיה פתרון תזרימי, הכול יהיה מאוחר מדי. לא נראה לי שנדע בימים הקרובים מה הפרשנות והקריטריונים של התוכנית. לכן הצעתי שצריך אלטרנטיבה של דחייה גורפת של תשלומי המס.

תודה, איריס. אני חושבת שהצעת כמה הצעות מאוד מאוד טובות כהרגלך. אני מבקשת שתשלחי אלינו את ההצעות. אני יודעת שבעניין הנשים בהיריון אמר מר שפיגלר שהיו 4,000 בקשות להיתרים להוציא אותן לחל"ת. בדרך כלל הבקשות לשנה לא מגיעות ל-4,000 אלא ל-1,200 בקשות. הפעם היו 4,000 בקשות תוך 15 יום וכמובן, הם קורסים תחת הנטל הזה. מר שפיגלר, אני מבקשת שתאריך את התקופה. אתה בעצמך דיברת על כך שיש אנשים שלא הצליחו עדיין להוציא אישורים מהמעסיקים שלהם. אולי באמת תודיע עכשיו על הארכה להגשת בקשות לדמי אבטלה.

כבוד היושבת-ראש, אנחנו לא חוסמים הגשת בקשות. אנחנו מודעים למצב ומתחשבים בו. מי שלא הצליח להגיש בקשה עד כה, שיגיש. הדבר היחיד שעלול לקרות הוא שלא נצליח, ככל שהבקשות יוגשו לקראת ערב חג הפסח, להעביר את המקדמות. כל בקשה שתוגש בהתאם לתאריך הקובע שבו האדם יצא לחופשה מאולצת ללא תשלום או שפוטר מעבודתו, הוא יקבל את מלוא דמי האבטלה המגיעים לו.

רטרואקטיבית, מהתאריך שהוא מציין?

כמובן.

אז אפשר להגיד שמי שירצה את הכסף שלו לפני פסח, שיגיש מייד, אבל מי שלא מצליח לעשות את זה, התאריך שהצהרתם עליו בהתחלה יידחה. יש הארכה. אתם לא חוסמים אף אחד.

כבוד היושבת-ראש, לא אנחנו קיבלנו תאריכים. כפי שציינתי, הביטוח הלאומי מזדהה לחלוטין עם מי שפוקד את כל אותם עובדים שהפסיקו להגיע למקום עבודתם. אנחנו בהחלט ניתן מרחב גדול ככל שניתן כדי להיענות לצרכים של המובטלים.

אני מודה לך. אני חושבת שזה מאוד חשוב לציבור העובדים שלא הצליח להוציא את האישורים המתאימים מהמעסיקים. אני מאוד מודה לך על הגישה המתחשבת הזאת.

יש מסלול מיוחד בכל הנוגע לחל"ת של עובדות בהיריון. יש מסלול מיוחד שאנחנו עובדים לפיו. הוגשו בקשות וגם התקבלו היתרים. נקודה נוספת שחשוב לחדד בהקשרים האלה לכולם, היא שאת הבקשות האלה ניתן להגיש עם היתר לתחולה רטרואקטיבית ביום הגשת הבקשה. צריך לציין את זה בבקשה וברגע שזה נוגע לחל"ת, לעבור במסלול שנקבע במיוחד להן.

סליחה, סליחה. אנחנו לא ניכנס עכשיו לפרטים. כל מי שעושה את זה יודע איך לעשות את זה, אבל תודה על ההבהרה.

שתי שאלות למר שפיגלר, אדם שמרוויח שכר מינימום והיום חותם אבטלה, יוצא שבעצם הוא אמור לקבל היום פחות משכר המינימום. אנחנו יודעים מה המצב היום במשק ויכול להיות שזה זוג שיצא לחל"ת וקיבל שכר מינימום. הם מגיעים לפת לחם וממילא היו על סף פת לחם. מה המענה שלכם לזה? אולי כדאי להגדיל את זה באופן חד-פעמי עד סוף המשבר למאה אחוזים? דבר נוסף, יש כאלה שלא מקבלים דמי אבטלה אבל הם זכאים להבטחת הכנסה או להשלמת הכנסה ולפעמים הפרוצדורה מאוד ארוכה ומורכבת. אומרים להם להביא תדפיסי בנק ולא לכל אחד יש אינטרנט. האם יש לכם מענה גם לזה בזמנים האלה כדי לנסות ולהקל מעליהם את כל הביורוקרטיה?

אני אתחיל מהסוף. אנחנו בהחלט פישטנו את התהליכים והפחתנו רגולציה וביורוקרטיה שלא לצורך בהגשת בקשות לקבלת הבטחת הכנסה או השלמת הכנסה. לגבי שאלתך הראשונה, לצערי הרב אנחנו מחויבים לפעול לפי החוק והחוק לא מאפשר לנו לסטות מטבלת הזכאות לדמי אבטלה, שנגזרת, בין היתר, מגילו של המובטל ומרמת הזכר שהוא היה זכאי לה ערב יציאתו משוק העבודה. כלומר ערב הפיכתו למובטל.

תודה. אני חושבת שכדאי מאוד כנציג של הקואליציה, חבר הכנסת אזולאי - - -

חכי, עוד לא נבנתה הקואליציה.

כשיבנו אתם תהיו בפנים. אני חושבת שאתה תתגייס לעזרתי ולעזרת אנשים לדחוף לכיוון של תקנות וחקיקה שתאפשר לפצות חלק מהאנשים האלה.

בשמחה רבה.

יש לי שאלה לנציג האוצר אבל קודם אומר מילה. בכל פעם אנחנו רואים את המליאה, כל אחד ממקומו, ושומעים בכל פעם שהממשלה מודיעה על תקנות חירום כאלה ואחרות בהינף יד. מזכירת הכנסת מקריאה את כל התקנות. כל הדברים שאתה, ינון, דיברת עליהם ושאנחנו דיברנו עליהם כאן, אנחנו לא שומעים עליהם שם. נכון, אפשר לעשות את זה בחקיקה, אבל אנחנו יודעים שבמצב שהכנסת נמצאת בו היום, חקיקה היא כמעט בלתי אפשרית, אלא אם כן הממשלה רוצה משהו. הכלים נמצאים אצל הממשלה והיא יכולה לעשות את זה באמצעות תקנות חירום או באמצעות חקיקה ממשלתית. זה נמצא שם ואני חושב שבנושא הזה אין קואליציה ואופוזיציה, וכולנו צריכים להתגייס כדי לעשות את זה.

אני רוצה לשאול את נציג האוצר את השאלה שהוא לא ענה לי עליה. דיברת על זה שיש החזרה של מקדמות מס הכנסה לשנת 2020 עבור חודשים ינואר ופברואר. ואני שאלתי אותך מה גובה ההחזר – האם אתם מסוגלים להחזיר מאה אחוזים מהמקדמות או אחוזים מסוימים. אני מאוד אשמח אם תענה לי.

אני אתייחס באופן כללי לשאלות שעלו. לגבי השאלה הזאת, אם יש נציג של רשות המסים שנוכח בדיון אני אשמח שהוא יענה. אם לא, אני אחזיר לך תשובה מפורטת בהמשך. אני לא יודע לענות לך על השאלה הזאת ברגע זה.

אני תכף אתן למירי סביון מרשות המסים לענות על השאלה.

מירי סביון היא הגורם הרלוונטי שיכול לענות על השאלה הזאת. ברשותכם, אם אתם רוצים, תנו לה לענות בבקשה.

בינתיים אתה יכול לתת תשובות הקשורות לאוצר בנושאים שקשורים לך.

אני אתייחס לשני דברים שנאמרו. דובר על כך שהמענק לא מכסה את הוצאותיו של העסק. הדבר נכון, כמובן, ולא נעלם מעינינו. יש כאן מענה משולב: זה מענק שנועד לאיזושהי תכלית סוציאלית ומדובר על 6,000 שקל ופעימה נוספת בחודש הבא. לצד זה סט אחר של פעולות ייעודיות לעסקים קטנים שנועדו לתת להם אוויר לנשימה, בין אם זה בהפחתת הוצאות כפי שפירטתי ובין אם זה בקרן הלוואות בערבות מדינה או סדרה של מענקים אחרים. לכן, ביחד זה פתרון שהוא הוליסטי.

לגבי קרן ההלוואות בערבות מדינה, נשאלה שאלה למה המדינה לא נותנת את ההלוואות האלה וגם צוין שיש כלים שבהם שיעור אחוז הפירעון נמוך. המדינה לא יודעת לתת הלוואות. מנגנון החיתום של הבנק הוא המנגנון הנכון. אנחנו עושים את כל הפעולות הנדרשות – אגף החשב הכללי הוא זה שמוביל את זה – על מנת שהסרבול הביורוקרטי עם הגופים המתאמים יוסר ויהיה אפשר גם לפנות באופן ישיר ולקבל הלוואות.

מתי? מתי תתחיל קרן ההלוואות לעבוד כי היא עוד לא התחילה. מתי היא תתחיל?

היא התחילה ואנשים מקבלים.

באחוזים בודדים.

יש סט של פעולות שבוצעו בעקבות כמות הפונים. זה בוצע על מנת שהאשראי יתחיל לזרום החוצה בצורה הרבה יותר מהירה. אנחנו צופים שבימים הקרובים נראה כבר את המגמה הזאת קורית.

עידו, אני רוצה לשאול האם אתם דנים בכלל בכמה מהקבוצות שהעלינו עכשיו עם הבעייתיות שיש במצבן כמו חברי הקיבוצים, כמו המפעילים של גני הילדים והמעונות וכן על חברות ההסעה. האם התחלתם לדון? האם זה הגיע אליכם? איפה זה נמצא?

הפתרונות הם רוחביים שמתאימים למרבית אם לא לכלל האוכלוסייה.

עידו, אני מתנצלת. תקשיב לי קצת. אנחנו שמענו את המשפטים האלה, אבל אני התייחסתי לקבוצות ספציפיות, שבינתיים זה לא עונה להם על המינימום שבמינימום או שלא עונה בכלל. חברי קיבוצים הם לא שכירים ולא עצמאים. האם הבעיה הזאת הגיעה לפתחכם? האם התחלתם לדון בה? אני רוצה לדעת.

הסוגיה של חברי הקיבוצים הועלתה על ידי חבר הכנסת שוסטר והדבר נמצא בבדיקה. לגבי אוכלוסיות אחרות, יש התאמות כאלה ואחרות והן יודעות לפנות לגורמים הרלוונטיים. מתקיימת בחינה בהתאם למגבלות, גם החוקיות וגם מגבלות אחרות. אני לא יודע לתת לך על זה משהו פרטני וניתן להעביר את זה לבדיקה. נוכל להחזיר תשובות לוועדה על כל שאלה פרשנית שקיימת.

בקיצור, לא דנים בזה ואין כלום.

מה עם גני הילדים?

אם יש שאלה קונקרטית ופרטנית אני אוכל לעשות בדיקה ולהחזיר תשובה.

דיברו על השכירות. איך אתם מפצים את גני הילדים הפרטיים והמעונות.

אני רושם את זה ואני אחזיר לכם תשובה.

בעניין חברות ההסעה, אני מבינה אותם לגמרי כי הם מחזיקים את הנהגים שצריכים להסיע את העובדים החיוניים במשק. האם זה הגיע לפתחכם? האם נשקלת האופציה לפצות אותם על שעות העבודה של העובדים?

ניתן לדון בסוגיה הזאת. אני אומר שהיות והתחבורה הציבורית נמצאת בהאטה וחל צמצום, דווקא הסעות אמורות להיכנס בנעלי התחבורה הציבורית ולתת מענה יותר משמעותי. ככל שיש סוגיה פרטנית, הדבר יכול להיות נדון.

יש סוגיה פרטנית ומאוד ברורה שדיברו עליה פה בוועדה. אני מבקשת לקבל תשובה עד מחר בסוגיה הזאת וביתר הסוגיות. אני מבקשת פגישה מחר רק איתכם, עם האוצר ועם רשות המיסים, כדי לקבל תשובות על הסוגיות השונות: גם של הקיבוצים, גם של מעונות היום והגנים, גם של חברות ההסעה וגם של כל מיני עסקים אחרים שדיברנו עליהם היום. בגלל זה ביקשתי שתהיו איתנו, תקשיבו ותרשמו לעצמכם כדי שנוכל לקבל תשובות.

הוא עוד לא ענה על הבנקים. האם אתם נותנים הוראה לבנקים ופונים אליהם שידחו את כל התשלומים, לאו דווקא של המשכנתאות, לשלושה חודשים? שיפסיקו להתנהג כמו בריונים בשוק שלוקחים ריביות גבוהות עד שייתנו להם את ההלוואה, וברוב המקרים סוגרים להם את הדלת. דובר גם על כך שייתנו יותר אשראי. זה ערב פסח, אנשים נמצאים במקום מאוד מאוד קשה והם קרובים מאוד לפת לחם.

אני מציע שחבר הכנסת יפנה את השאלה הזאת לבנק ישראל. זאת סוגיה שהיא כבדת משקל, יש לה הרבה מאוד נגזרות על הפעילות של המשק וראוי שהשאלה הזאת תיענה על ידי בנק ישראל.

אני מקווה שהם יענו. משרד האוצר שלח לי מספר פעמים בשבוע האחרון ולא קיבלתי. לא הכלכלה ולא האוצר.

אני מבינה שלבנקים יש חופש פעולה בזמן חירום. אתם לא מחליטים? אתם לא שותפים בהחלטה הזאת, או לפחות מי שמנהל את מצב החירום הזה?

יושבת-ראש הוועדה, תפרידי בין שני דברים: יש הגדרה בתקנות שעת חירום על פעילות שיכולה להימשך כסדרה או באיזה היקף פעילות, ויש לבוא ולהנחות או להורות לבנקים להקפיא תשלומים או לעסוק בסוגיות פיננסיות כאלה זאת סוגיה שהיא הרבה יותר רחבה וקשורה לאופן פעילותה של המערכת הפיננסית. זה בהחלט תחום אחריותו של בנק ישראל והוא צריך לתת לכך את המענה. יש לכך גם מגבלות כי צריך להבטיח את המשך הפעילות התקינה של המשק.

אני לא מבין איך אתם קוראים לקרן שאתם מנסים להפעיל קרן הלוואות בערבות המדינה.

לפני הקרן, לפני הקרן. אני לא מצליחה להבין איך אומרים לכל אדם מתי לצאת ומתי לא לצאת, אומרים לבתי החולים איך לפעול, סוגרים משקים ויש את היכולת לעשות את כל זה, אבל אין לא להגיד כלום לבנק ישראל איך המערכת הפיננסית שלו תתנהל בזמן חירום? אני באמת שואלת מבחינה חוקית איך זה יכול להיות?

המערכת הפיננסית פועלת ואני אומר שוב, זאת סוגיה מורכבת והיא לא סוגיה כזאת פשוטה. זה שהמערכת הפיננסית תמשיך לעבוד בצורה נכונה - - -

אתה מוכן לא להתייחס בצורה כזאת? אני לא אמרתי דברים פשוטים וזה לא עניין של הבנה פשוטה או הבנה מורכבת שאתם יכולים להבין.

זאת לא שאלה פשוטה שניתן לענות עליה שאנחנו מורים לבנקים לעשות משהו. אני מבקש שתפנו את השאלה הזאת לבנק ישראל שהוא הגורם הרלוונטי העוסק בתחום הזה.

בסדר, אנחנו נפנה.

ברשותך, עוד מילה אחת. לא יכול להיות שאתם אומרים שיש קרן בערבות המדינה ובאותה נשימה אתה אומר שהבנקים הם אלה שקובעים את הריבית. אני הייתי מנכ"ל משרד ממשלתי ובמשרד הקליטה הפעלנו קרן הלוואות לעסקים, וכן קבענו את הריבית לבנקים. לכן אני לא מקבל את התשובה שלך.

אני נמצא בקשר עם יושב-ראש ועדת הכספים הזמני, חברי למפלגה עודד פורר, שעכשיו הודיע באופן מפורש שוועדת הכספים לא תאשר את התוכנית שלכם כי היא לא מפורטת ולא בשלה בהרבה מאוד תחומים. אז אני מבקש שתלכו לעבוד ותוכלו להציג לעם ישראל תוכנית נורמלית, ולא תוכנית PR כמו שעשה אתמול השר שלך, אדון כחלון. תודה.

תודה. אני רוצה לתת את זכות הדיבור למירי סביון מרשות המסים, ואחרי כן לאביב שזירי.

צוהריים טובים, אני רוצה להתייחס לחלק מהדברים בהקשרים שלנו, כמה מילים כלליות לגבי המענק. אני רוצה להסביר שהמענק הזה לא אמור לתת מענה מלא לכל העסקים הבינוניים והגדולים שנפגעו. עשינו מאמצים בתקציב קטן יחסית לתת אותו לעסקים היותר קטנים עד בינוניים כדי לאפשר להם מענק שנוכל לשלם אותו לפני החג אפילו, סוג של מענק קיום. הוא מתבסס באמת על ההכנסות הקודמות שדווחו בשנים קודמות. זה לא מענק שאמור להיות דומה לפיצויים שמשולמים מקרן הפיצויים ולכן לאוכלוסיות יותר חלשות, לא לבעלי הכנסות גבוהות, לא לעסקים מאוד גדולים ולא לחברות. הוא מכוון ליחידים ולעצמאים.

מירי, אני חושבת ששמענו עד עכשיו על המענק הזה, הבענו גם את דעתנו על המענק הזה, אמרנו מה החסרונות במענק הזה. בואי ננסה לענות על השאלות שעלו וקשורות בשאלה איך לתקן את המצב. אנחנו הבענו את דעתנו ולצערי הרב, אנחנו לא מסכימים איתכם שזה מענק שיכול באמת לשרת את הצורך הקיומי שקיים עכשיו אצל רבים, וחושבים שאפשר לשפר אותו. בואי נתקדם לשאלות הקונקרטיות שעלו לאחר שהבנו מה פשר המענק.

לגבי המקדמות, כרגע אנחנו מגבשים סופית את העקרונות ואת המצבים ונפרסם בימים הקרובים גם את המנגנון וגם את המקדמה – האם מדובר בהחזר מלא או שזה יוגבל לאיזשהו שיעור. אני מקווה שעוד היום או בימים הקרובים נודיע מה שיעור המקדמה שיוחזר וגם את הפרוצדורה, את הדרך שבה צריך לעשות. יהיה צריך לבקש את החזר המקדמה מכיוון שיש עסקים ששילמו את המקדמות וימשיכו לשלם וחושבים שהם צריכים להמשיך לשלם את המסים. ההחזר של המקדמה מיועד לאותם עסקים ששילמו את המקדמות בגין בחודש ינואר בעיקר, כי בגין פברואר חלק גדול מהעסקים כבר הקטינו את המקדמות. מדובר בעיקר במקדמות ששולמו בפברואר, עסקים שאחר כך התברר להם שכנראה לא יצטרכו לשלם מס הכנסה השנה.
לגבי העסקים האלה, הם יגישו בקשות ואנחנו נמצא את הדרך להחזיר. אני אומרת שוב שאנחנו נמצאים בגיבוש סופי של הפרטים האלה ואנחנו לא מפרטים כי חשוב לנו דווקא לא לייצר בלבול. ברגע שהדברים יהיו סגורים ובהירים אנחנו נפרסם אותם בצורה מסודרת גם מבחינת הפרוצדורה.

מירי, אני יכולה לשאול שאלה? אנחנו במצב חירום. אנחנו יודעים שאנשים רבים איבדו טוטלית את הכנסתם. אנחנו יודעים שהם יצטרכו לחיות חודש שלם בלי מקור הכנסה. אתם חוזרים ואומרים כל הזמן שאתם מנסים לעשות את הדברים לפני פסח. מה הבעיה להחליט שמחזירים אחוז מסוים לכולם? הרי ממילא הם קשורים איתכם ותוכלו להתחשבן איתם אחרי שנעבור את המשבר הזה. תוכלו לעשות חשבון עם מי שהוחזר לו ועדיין צריך לשלם. תוכלו לגבות את זה אחר כך, אבל תנו לאנשים באמת אוויר לנשימה. אי אפשר להחליט שמחזירים אחוז מסוים מהמקדמות ומתחשבנים אחר כך? מה הבעיה?

אני שומעת את הרעיון ואני מבינה את הרצון. אנחנו כרגע מתנהגים גם בצורה אחראית כלפי קופת המדינה ומה שרשות המסים עשתה בשבועות האחרונים, והרבה מאוד עצמאים ובעלי עסקים הרגישו, היה שהחזרנו למעלה ממיליארד שקלים כהחזרי מס שזירזנו את הטיפול בהם. כל המשרדים שלנו עוסקים בפריסות תשלומים למי שלא יכול לעמוד בתשלומים האלה. גם בנושא של המקדמות, ברגע שתאושר חקיקה כי צריך כאן חקיקה ראשית, אנחנו נעשה את זה בצורה אחראית ובצורה הכי מהירה שאפשר. את כל הצעדים שאפשר לעשות בצורה מהירה ובלי חקיקה, רשות המסים בכל השבועות האחרונים פועלת בצורה מאוד מהירה כדי לשחרר את כל הסכומים שאנחנו יכולים לתת לעסקים ולאזרחים כהחזרי מס.

מתי תהיה תשובה על הנושא של המקדמות?

כפי שאמרתי, בימים הקרובים.

לא, לא. כבר שלושה שבועות אני שומעת שפקידי ממשלה אומרים לי "בימים הקרובים". אומנם לא את באופן אישי, אבל זה באופן כללי. המושג הזה כבר התחיל להיות עמום מדי עבורי. מה זה אומר, בימים הקרובים? זה לפני פסח? זה אחרי פסח? תיקחו בחשבון שיש חופשת פסח ואנשים יצטרכו לחכות בערפל עד אחרי פסח.

אני אסביר. אנחנו מדברים על צעדים שכרוכים בחקיקה, חלק מהם בחקיקה ראשית וחלק בחקיקה משנית. לכן אלה צעדים שצריכים להיות מובאים או לכנסת או לממשלה או גם וגם. אנחנו מבחינתנו עושים את המאמצים, עד כמה שניתן, לזרז את המהלכים האלה. אני אומרת שוב, בית המחוקקים, אתם החברים בו וברגע שהחקיקה תאושר אנחנו נפעל ליישם אותה כמה שיותר מהר.

החזרת המקדמות מחייבת חקיקה?

כן. מדובר פה בחקיקה ראשית וזה צעד מאוד מאוד חריג בדרך שבה רשות המסים גובה מסים. מי שמכיר את עולם המסים, רואי החשבון ויועצי המס, מקדמות המהלך השוטף הוא שבתוך השנה הן נשארות בקופת המדינה. הן חלק מהתקציב שהמדינה בונה עליו. מי שזכאי לקבל החזר בגין מקדמות צריך לחכות בדרך כלל עד סוף השנה להגיש את הדוח, ואם הוא זכאי הוא יקבל חזרה. אנחנו מדברים פה על צעד מאוד חריג שכרוך בחקיקה ראשית ובשינוי מאוד משמעותי במערכות אצלנו, אבל אנחנו במערכות נעשה את זה כמה שיותר מהר ככל שהחקיקה הזאת תעבור. מדובר כאן בחקיקה ראשית מאוד משמעותית ואין לנו סמכות להחזיר את הכספים האלה בלי החקיקה הזאת. אני חוזרת ואומרת שוב שרשות המסים, את כל הצעדים שהם בגדר הסמכויות שלנו ובגדר הסמכויות המינהליות והיכולות התפעוליות שלנו, גם מבחינת החזרת כספים וגם מבחינת פריסת תשלומים, מתחנו את כל היכולות האלה עד הקצה כדי לאפשר לעסקים תזרים עד כמה שניתן בעת הזאת. גם המענק וגם החזר המקדמות כרוכים בחקיקה.

אני לא חושב שאנחנו צריכים לבוא בטענות לרשות המסים כי הם באמת עושים את העבודה. העניין הוא שבא שר האוצר, יוצא קבל עם ועדה בהודעה לתקשורת במסיבת עיתונאים, מספר סיפורים ובסופו של דבר שום דבר לא סגור. זאת הבעיה.

תודה. אני רוצה לתת לאביב שזירי, בבקשה.

תודה, חברים. אני פשוט בהלם. שמעתי אתמול כמו כולנו את הצהרת ראש הממשלה ואמרתי: יופי, יש לי ראש ממשלה שדואג לי. עכשיו אני שומע מהנוכחים, עידו סופר ומירי סביון, דברים אחרים לחלוטין. אני שומע שהארנונה לא תבוטל אלא תידחה ואחרי זה נדון; מקדמות מס הכנסה לא יוחזרו, זה בחקיקה וזה ייקח זמן;. המע"מ לא יידחה, אלא רק לדו-חודשי. חבר'ה, אני מייצג את העם. אני בעל אולם אירועים ואני יושב-ראש גני אירועים ואולמות בישראל, 500 במספר. חבר'ה, מדובר פה בעבודה בעיניים. אין לי מילים אחרות להגדיר את זה. אני אומנם מדבר בטונים לא נעימים ובשפה לא ברורה כל כך.

אני חייבת להגיד שאתה עדיין מאוד נעים בדברים שאתה אומר, יחסית לזעם שמצטבר בתוכך.

תודה רבה, זה עומד להשתנות. אנחנו, בעלי האולמות, משלמים מע"מ חד-חודשי ולא קיבלנו דחיית מע"מ כמו הדו-חודשי. בעלי אולמות לא מקבלים מענק בכלל בגלל גובה מחזור ההכנסות שלהם. מירי סביון, עידו ספר, למה האפליה הזאת? האם צבע הדם שלנו, בעלי אולמות, שונה? האם אנחנו חסינים לנגיף הקורונה. ויש לי עוד שאלה קצת צינית, ואני מתנצל, כשנגיע למכונות ההנשמה, חס וחלילה, האם גם שם תעשו אפליה בין עצמאים לבין חברות? מה קורה פה, חבר'ה?

ענף האירועים היה ראשון להיפגע והראשון גם להיכנס לכל הסיפור הזה יחד עם ענף התיירות בגלל איסור ההתקהלות. בתוכנית שהוצגה אתמול אין שום בשורה לענף האירועים שנפגע אנושות מתחילת המשבר. חברים, בתוכנית הזאת קיבלנו אפס פיצויים, אפס פיצויים לענף שרמת ההכנסה שלו ירדה במאה אחוזים. מאה אחוז ירידה בהכנסה לאפס הכנסות ואפס פיצויים. בתעשייה שלנו יש לנו 40,000 עובדים ויחד איתנו יש המון מעגלים של נותני שירותים שעלולים לאבד את הפרנסה שלהם במידה וחבילת הסיוע שלכם לא תשתנה. זאת הממשלה שלנו שבחרנו בה, באופן מיידי ולפני שיהיה מאוחר אנחנו רוצים פיצוי מלחמה, פיצוי על בסיס אובדן הכנסה. כלומר מנגנון מס כמו מנגנון רכוש במסלול פיצוי לעסקים. כמו שמדינת ישראל זקוקה לאל-על, ככה אתם זקוקים לנו, מפעל השמחות שלכם, שימשיך להתקיים. אנחנו לא רוצים הלוואות, אנחנו רוצים פיצוי ועכשיו. עידו סופר, מירי סביון, אבקש את תגובתכם. תודה.

תודה, תודה. רועי כהן, בבקשה.

גברתי, אני רוצה לברך אותך על הדיון הכל כך חשוב. אני באמת רוצה לשקף לכם את מה שקרה אתמול וגם לתת לכם פתרון שמהר מאוד אפשר יהיה לבצע אותו. אתמול נאלצו למעלה מ-5,000 עצמאים להיכנס לרכב שלהם ולצאת להפגנה לגבי ההזנחה של מדינת ישראל את ציבור העצמאים והעסקים הקטנים. בעצם החליטו החלטה מאוד מאוד קשה, לסכן את הבריאות שלהם כי אין להם תשובות לגבי הפרנסה והאוכל לילדים שלהם. לכן אני חושב שהוועדה הזאת כל כך חשובה ואני קורא למדינת ישראל להפסיק עם אותם דברים, כמו שאמרה גברת מירי סביון, שאני מאוד מעריך אותה, שנצטרך חקיקה, נצטרך תיקון. אנשים צריכים תשובות. אנשים צריכים להבין איך מחר בבוקר הם מביאים אוכל לילדים שלהם. סגרתם להם את העסק, גרמתם להם למצב שאין להם הכנסה ויש פה מדינה אחת לשני עמים: שכירים שקיבלו פתרון של דמי אבטלה, חל"ת וימי חופשה, ועצמאים שנשארו מופקרים לגורלם.

אני מציעה לא לקנא בשכירים.

מצאנו סעיף בחוק הביטוח הלאומי, שאת אחראית עליו כיושבת-ראש הוועדה, שמאפשר לשר העבודה והרווחה ולשר האוצר בזמן חירום לתת זכויות גם לאוכלוסיות שאין להם את הזכות הסוציאלית. סעיף 156 בחוק הביטוח הלאומי מאפשר לביטוח הלאומי, אחרי ששר העבודה חתם לשר האוצר, לקבל החלטה ולתת זכויות. לכן אנחנו קוראים לדמי אבטלה לעצמאים בדיוק כמו לשכירים ולנצל את הסעיף הזה. לא צריך אף אחד, לא צריך שום דבר. צריך החלטה של שר העבודה.

איזה סעיף זה, שוב?

אני תכף אבדוק ואשלח לכם. יש כמה סעיפים.

אני מבקשת שתבדוק את זה ותשלח לנו. היועצת המשפטית שלנו גם תבדוק את זה ואם זה יתברר כהמלצה נכונה, אנחנו נשתמש בזה.

אני כבר אתן לכם את הסעיף המדויק. אנשים לא יכולים לברוח מאחריות. ממשלת ישראל, ראש הממשלה קיבל החלטה אמיצה על הבריאות, שייקח גם אחריות על ציבור העצמאים והעסקים. יש לו את האפשרות, יש לו את הכלים לעשות את זה. כרגע רק מורחים זמן ומשאירים אנשים באוויר. אני כבר אתן לכם בשידור חי את הסעיף. תודה רבה.

תודה, תודה. חבר הכנסת רם שפע, בבקשה.

ראשית, לא ראיתם אותי אבל מהרגע הראשון אני יושב בחדר השני ומקשיב לכל הדיון. אני גאה בך, עאידה, שאת מנהלת את זה טוב. היו פה הרבה שאלות קשות והדבר המרכזי שאני רוצה להגיד הוא שמה שמתסכל אותי זה שאתמול עמדו ראש הממשלה ושר האוצר, הציגו לנו תוכנית שהיא ודאי לא מספקת, אבל לפחות היא תחילתה של דרך. אבל אז אנחנו פוגשים פה את עידו סופר, שאני מכיר ומעריך ויודע שהוא עובד קשה יחד עם חבריו באוצר, ואנחנו מגלים שיש פער אדיר בין מה שהציגו לנו ונתנו לציבור תחושה קצת טובה, לבין מה שמתחיל לקרות בפועל. בעיניי זה הדבר הכי קריטי שצריך להטריד את הוועדה, שסיפרו סיפור טוב אבל הוא רחוק מלהתממש. זה נכון כמעט בכל הסעיפים שדיברנו עליהם.

זה תמיד בסיפורים טובים ומאוד קשה שהם יתרחשו באמת.

אני לא יודע אם שמעת, יושבת-הראש הגדירה את זה כרשת ביטחון נפלא עם חורים גדולים.

שמעתי, שמעתי והיא בהחלט צודקת. הדבר האחרון שכולכם קלטתם והוא הטריף גם אותי הוא חוסר היכולת של המדינה לגרום לבנקים מה שהיא חושבת. זה פשוט לא יאומן וחייב להשתנות. עידו, סומך עליך בעניין הזה שתעביר את המסר, אבל גם אנחנו צריכים להעביר את המסר. זה פשוט לא יכול להיות.

תודה, תודה. רשומים לי שני נציגים נוספים שלא שמענו, מאיגוד המוסכים ומהתאחדות סוכני הנסיעות. מי מדבר? רונן לוי, אתה איתנו? טלי לאופר?

אם כך סיימנו ואני רוצה לסכם את הדיון הזה.

גברתי, מדובר בסעיף 159 לחוק הביטוח הלאומי: "שר העבודה בהתייעצות עם שר האוצר ובאישור ועדת העבודה והרווחה רשאי להרחיב את חוג המבוטחים לעניין קבלת דמי אבטלה." זה הסעיף, הוא מופיע בחוק הביטוח הלאומי. יש עוד סעיפים שתומכים את זה. שלחתי את הדברים האלה גם למנכ"ל הביטוח הלאומי והחומר נמצא אצלם. כרגע זה מצריך קבלת החלטה ויש לכם ייעוץ משפטי אצלכם בוועדה שיכול להגיד שכל מה שאנחנו אומרים הוא נכון. צריך בסך הכול לקבל החלטה אמיצה, להחליט על דמי אבטלה לעצמאים בדיוק כמו לשכירים.

אנחנו נצטרך להתייעץ עם הייעוץ המשפטי של הכנסת. בינתיים זאת ועדת רווחה ועבודה מיוחדת ולא הוועדה שנוקב בה החוק, שהיא ועדת עבודה ורווחה. נצטרך להתייעץ האם אפשר שבכל זאת הוועדה תשמש לחוק הזה. אני לא בטוחה. זה טעון אישור של השרים ושל הממשלה וצריך להביא את זה לדיון בוועדה. אולי עד אז תקום ועדת עבודה ורווחה, אבל אנחנו נדחוף לקבלת החלטה כזו. אנחנו נבדוק טוב את הסעיף וננסה לדחוף לכיוון של הרחבת תשלומים של דמי אבטלה. אני מודה לך על שהסבת את תשומת ליבנו.

כפי שאמרתי בהתחלה, כשהקשבתי אתמול להודעות שיצאו מהממשלה, של שר האוצר, למרות שלא ראיתי תוכנית מושלמת שנותנת מענים לכל דבר, אמרתי שהתקדמנו עוד צעד ויש איזושהי רשת ביטחון שנפרסת ואפשר להתקדם. היום אנחנו מגלים שני דברים ברורים: דבר ראשון, שהרשת הזאת עדיין לא תפורה ולא ברורה כמו שזה נשמע אתמול. הרבה מההוראות ומהקריטריונים עוד לא הוחלט עליהם. הוצהר אתמול על תשלומי ארנונה והיום אומרים: לא, מחכים ובודקים. יש תקנות. זה לא מתקבל על הדעת. אתמול זה נשמע כל כך ברור והיום זה הופך למשהו שהוא לוט בערפל וזה לא מקובל. אנחנו רוצים להיצמד לבהירות שהייתה אתמול ואנחנו מבקשים משר האוצר לעמוד מאחורי כל מילה שנאמרה אתמול במסיבת העיתונאים. אנחנו מבקשים שדווקא עכשיו הצוותים של האוצר ושל שאר הגורמים הרלוונטיים יפעלו במהירות רבה לביצוע מה שהוכרז עליו אתמול, שלא יבואו אלינו עם שינויים. כמו כן, לנסות לקבוע תקנות וחקיקה שמאפשרות ביצוע בצורה הכי מהירה.

גילינו אתמול שרשת הביטחון יש בה חורים גדולים מדי, לצערי הרב. היא לא פועלת כרשת ויש הרבה אנשים שנופלים מהחורים האלה ולא מכוסים ברשת הזאת. אני אבקש שתתקיים מחר ישיבה עם האוצר ועם רשות המסים ואולי נפנה גם לבנקים, לדון בקבוצות שהועלו עכשיו והן לא נופלות בקטגוריה כזאת או אחרת. מדובר בחברי הקיבוצים, בסוכני הביטוח, פיצוי לחברות ההסעה, עורכי דין וכולי. אנחנו נדון בזה מחר.

אני מודה למר שפיגלר על כך שהוא הודיע כאן על האפשרות להמשיך להגיש את הבקשות, למרות מה שהוכרז. אני מאוד מכבדת את הגישה המבינה והמקלה עם הציבור בימים קשים אלה, ואני מודה לך על זה. אנחנו גם נתייעץ איתך על הסעיף שנמצא בחוק ביטוח לאומי ונדבר על זה. קיבלנו הצעות מאוד קונקרטיות שמקלות אפילו על תשלומי המענקים האלה, אם זה בעניין של שימוש במאגר של הביטוח הלאומי על הכנסות שכבר מדווחות ואין צורך בסרבול של הגשת בקשות וכולי כדי לנסות לקדם את הנושא במהירות המתחייבת. בכל זה נדון בישיבה שתתקיים.


אנחנו נפנה לשרים ונבקש מהם להשתמש בסעיף שיש בחוק הביטוח הלאומי כדי לזרז את התהליכים. כל מי שמרגיש שעדיין לא נגענו בנושאים הקשורים אליו, אם אלה העצמאים שמתחת לגיל 28 או כאלה שפתחו עסקים ב-2019 וב-2020, גם זה ידון מול האוצר וננסה לקדם את הנושאים האלה. אני מאוד מודה לכולכם.

כבוד היושבת-ראש, רק הערה אחת. כל מה שאמרת נכון לגבי מי שזכאי לדמי אבטלה ומי שזכאי לפיצוי אם הוא עבר את גיל 67. אני מצהיר שכל דבר שנוכל לסייע גם למשרד האוצר כדי לקדם פתרון ולתת מענה לאוכלוסיות שכרגע מתמודדות עם ההשלכות וההשפעות של נגיף הקורונה, אנחנו בהחלט ניקרא לדגל ונעשה את הכול כדי לסייע. שפשוט יפנו אלינו.

אנחנו מאוד מעריכים את הגישה שלך ואנחנו נדאג לעשות את החיבור הזה. תודה לכם, אני נועלת את הישיבה.

הישיבה ננעלה בשעה 12:15.