פרוטוקול של ישיבת ועדה


הכנסת



2

26/03/2020

הכנסת העשרים-ושלוש

הכנסת



29
הוועדה המיוחדת להתמודדות עם נגיף הקורונה
26/03/2020


מושב ראשון



פרוטוקול מס' 2
מישיבת הוועדה המיוחדת להתמודדות עם נגיף הקורונה
יום חמישי, א' בניסן התש"ף (26 במרץ 2020), שעה 9:00

דרכי התמודדות עם משבר הקורונה - דיווח מנכ"ל משרד הבריאות, מר משה בר סימן טוב

חברי הוועדה: עפר שלח – היו"ר
תמר זנדברג
מיקי חיימוביץ'
יוליה מלינובסקי קונין
יואב סגלוביץ'
אוסאמה סעדי
אנטאנס שחאדה

אורנה ברביבאי
צביקה האוזר
אימאן ח'טיב יאסין
אחמד טיבי
מיקי לוי
ג'אבר עסאקלה
אנדרי קוזינוב
עאידה תומא סלימאן

משה בר סימן טוב - מנכ"ל משרד הבריאות

נעה בן שבת

ענת כהן שמואל

אסתר מימון


דרכי התמודדות עם משבר הקורונה - דיווח מנכ"ל משרד הבריאות, מר משה בר סימן טוב

בוקר טוב לכולם, אני פותח את הישיבה בהערות קצרות ואחר כך נעביר למנכ"ל משרד הבריאות, שאנחנו מודים לו שהתפנה מפיקוד על המערכה ובא להיות איתנו פה.

האיש העסוק ביותר במדינה עכשיו.

האיש העסוק ביותר במדינה.

גם התגובה הראשונית של כל הגופים שאנחנו צריכים לבוא איתם במגע ושאנחנו נפקח על פעולתם היא חיובית. אף אחד לא עושה לנו טובה, ככה זה צריך להיות, ואני בטוח ששיתוף הפעולה בינינו לבינם יהיה מטבי. אנחנו נשתדל מאוד לעשות את זה בהתאם ללוחות-הזמנים שלהם, גם כי הם אנשים עסוקים וגם בגלל מגבלות הפעולה בימים האלה. זה נדיר שאדם נמצא פה באופן אישי, שזה כמובן הרבה יותר טוב, אבל יש היענות מוחלטת לבקשות שלנו עד עכשיו וקדימה.

אני יודע שמרגע שהוכרז על הקמת הוועדה מתחילה להצטבר אצל כולכם, כולל אצלי, כמות אדירה של פניות מהציבור, שרואה בנו – ברסי, אתה יכול להתפטר, יש מי שיחליף אותך. כמו שאמר פעם פוליטיקאי, יש לך יורש, וזו ועדת הקורונה, היא תטפל בבעיות של כל האזרחים - - -

הוא ישמח.

כן. כתוצאה מזה החלטתי אתמול שאחד מימי השבוע יוקדש להציג לציבור טיפול שלנו בבעיות של אזרחים. כל אחת ואחד מכם יאסוף את זה אצלו, יטפל בזה אצלו, בכל הכלים. כמובן אני עומד לרשות הדבר הזה, גם אני וגם הצוות שלי, הן כחבר כנסת פרטי והן כיושב-ראש הוועדה.

השעה הנוכחית תהיה עם מנכ"ל משרד הבריאות, אחריה יהיה איתנו, באמצעות זום, ראש המל"ל, שעד עכשיו לא היה. אתמול הוא הופיע חמש דקות במסיבת העיתונאים של ראש הממשלה, אבל לראשונה כאופרטור של ראש הממשלה יעמוד מול השאלות שלנו. לצערי בגלל בעיות שנובעות גם מזה שנכנס כל הלו"ז של בחירת יו"ר הכנסת אנחנו קצת כרגע בהתבחבשות עם הלו"ז של מנכ"ל האוצר, שהיה אמור להיות אחריהם והוא נכנס לדיון אצל ראש הממשלה. מכיוון שישיבת המליאה להבנתי תהיה ב-16:00 אנחנו ננסה מתישהו בין 11:00, כשנסיים עם מאיר בן שבת, לבין 16:00 להכניס גם אותו לדיון ב"זום".

אני מבקש שנפתח בפרזנטציה של מר משה בר סימן טוב. יהיו שאלות, אחר כך מעט שאלות שלי שנוגעות לנושאי מקרו. אנחנו נפתח את זה אחר כך לשאלות שלכם שנוגעות לנושאי מקרו. לזה יש לנו רק שעה. אני מבקש שלזה יוקדש רוב הזמן. אם יש מיקרו שמייצג את המקרו, בוודאי, אבל תזכרו: יש לנו עוד הרבה זמן, ואנחנו נקדיש הרבה מאוד זמן ופעולה לפתרון בעיות של אזרחים, בהיותנו, כמו שהגדרתי את זה אתמול, "כיכר העיר של הקורונה" בכל המובנים. ברסי, בבקשה.

תודה רבה, בוקר טוב. אני אתחיל בתמונת מצב. אנחנו מודים לכם על המעורבות שלכם. אני אתן לכם תיכף תמונת מצב במספרים ואומר לכם למה בראייה שלנו אנחנו נמצאים בעיתוי קריטי.

אנחנו היום עובדים על 2,495 מקרים, כ-2,500. אני נותן לכם את הנתונים. אלה הנתונים מדקות אלה ממש, מהערכת המצב היומית שמתקיימת גם במשרד הבריאות. 495 מקרים חדשים שנוספו ביממה האחרונה, 41 מתוכם במצב קשה, חמישה נפטרו ו-66 החלימו.

כשאתם מגדירים "קשה", האם זה מונשמים?

קשה זה מונשמים או במצב קשה אחר. לצורך העניין כמעט כולם מונשמים, אולי בודדים מתוכם במצב קשה ולא מונשמים.

אם אני מסתכל על הקצב, אנחנו בין ה-21 ל-22 במארס היינו בכ-1,000 מקרים, את רף ה-2,000 חצינו ב-24, שלושה ימים אחרי זה, ואם נלך שלושה ימים קודם, היינו ב-500. כלומר, אנחנו נמצאים במצב שכל שלושה ימים מספר החולים מוכפל.

סליחה שאני מפריע לך בשלב המוקדם הזה. השאלה שכל אדם, נדמה לי, שואל את עצמו: 1. האם זה באמת התפשטות אקספוננציאלית של המחלה או התפשטות אקספוננציאלית של הבדיקות? אנחנו פשוט בודקים יותר ורואים יותר?; 2. אני מבין שיש על זה ויכוח גם בתוך המשרד – האם יש לכם הערכה, על פי נתונים כמה חולים באמת יש? הרי אנחנו ב-2,500 כי הבדיקות הגיעו ל-2,500. האם זה מייצג 10,000, 50,000? אני שמעתי את המספר 40,000, שפרופ' גרוטו כאילו נקט בו באיזה מקום. כמה באמת חולי קורונה יש?

בהמשך לשאלה של עפר על המספרים, האם יש פילוח של המספרים האלה לפי מגזרים? למשל אנחנו, החברה הערבית, תאמין לי, אנחנו לא יודעים כמה יש. אני מבקש פילוח.

נשתף אתכם בכל הנתונים ובכל ההערכות שיש לנו. אני אומר לכם איזה מספר בעיניי הוא המספר החשוב להסתכל עליו, והוא המספר לצורך העניין – הסטיות בו בין המספר שלנו לבין המספר האמיתי הן מאוד מצומצמות – וזה מספר החולים הקשים. כלומר, יכול להיות שאני טועה בסדר גודל במספר החולים שאני מזהה. ייתכן, אני לא יודע, אני לא חושב שאני טועה. שוב, אני לא חושב שהעולם יודע יותר. תיכף אני אומר לכם כמה מאפיינים חשובים מאוד של המחלה, אבל אני מסתכל על מספר החולים הקשים ועל קצב העלייה במספר החולים הקשים.

באקטואריה של המחלה, שהיא שצריכה להכתיב את ההחלטות שלנו, 40 חולים קשה, ובואו ניקח עוד חמישה מקרי מוות, זאת אומרת, סדר גודל של 50 חולים קשה, המצריכים טיפול או חס וחלילה נפטרים. האם זה מתוך 10,000 או מתוך 50,000? זה סופר קריטי להחלטות.

זה בעיקר סופר קריטי למצב שלנו מבחינת מכונות הנשמה.

בדיוק בגלל זה.

יש כמה דברים בנוגע למחלה הזאת שאנחנו לא יודעים היום, וספק אם נדע גם לאחר שהיא תעבור, וזה כמה מהחולים חווים את המחלה בצורה א-סימפטומטית באופן מוחלט. ההערכות הן שזה לפחות רוב החולים, יש כאלה שמדברים על 80% מהחולים. א-סימפטומטי זה אומר שהם נדבקו, מדביקים אנשים אחרים, ולא מודעים לכך בכלל. אולי את חלקם אנחנו יכולים לאתר כי הם במגע - - -

בכלל. הם לא חולים קל, בלי חום, בלי שיעול, בלי כלום.

לא חולים, חלקם גם חווים את זה בסימפטומים מאוד קלים שאנחנו נוטים להתעלם מהם, קצת כחכוך בגרון, דברים מהסוג הזה, קצת שיעול. אלה דברים שאנחנו מתפקדים איתם, וכנראה חלק מהאנשים האלה גם מדביקים אנשים אחרים. אנחנו לא יודעים מה השיעור של האנשים האלה, אנחנו לא יודעים מה רמת ההדבקה של האנשים האלה, אבל אנחנו יודעים בוודאות שיש אנשים כאלה, ולכן אנחנו לא באמת יודעים מהו המכנה האמיתי.

אנחנו כן מסתכלים על מספר החולים הקשים. כלומר, ההערכה שלנו שלמסה אדירה של מספר חולים אני אדע לתת מענה. למסה אדירה של חולים קשים, יש לי בסוף מגבלה מאוד מאוד אפקטיבית לכמה אני אוכל לתת מענה, ולכך אנחנו מכוונים את ההיערכות שלנו ואת המאמצים שלנו, וכל האסטרטגיה מכוונת לפי זה.

אם מספר החולים בכלל מכפיל את עצמו עכשיו כל שלושה-ארבעה ימים, מספר החולים הקשים אותו דבר? זאת השאלה.

חולים קשים זה נגזרת של מספר החולים?

אני לא יכול להראות לכם, אבל מן הסתם כולכם מכירים את האתר "worldmeters", שיש בו הרבה מאוד מספרים שלא שווים הרבה, כי אי-אפשר להשוות, אתה אף פעם לא יודע מה המונה ומה המכנה, ויש התפלגות גילאים שונה ודברים מהסוג הזה.

אנחנו היום נמצאים לצורך העניין ב-35 חולים מונשמים, 40 חולים קשה. היינו ב-22 במארס, לא ממש מזמן, ב-15 חולים כאלה, וב-19 לחודש, לא הרבה יותר מוקדם, היינו בשישה כאלה. אני מעריך ששבוע מהיום נהיה ב-200 או מספר יותר גבוה של חולים כאלה. כלומר, גם העקומה של החולים הקשים נמצאת באיזה אקספוננט.

למה אני מתייחס בכל זאת לתקופה המורכבת שבה אנחנו נמצאים עכשיו? נקטנו הרבה מאוד צעדים. בכל צעד שאתה נוקט עוברים בין שבוע לשבועיים, אולי יותר, עד שאתה רואה את התרומה שלו לעקומת התחלואה. בסוף יש למחלה תקופת דגירה של עד שבועיים, כשמרכז הכובד שלה נגיד הוא חמישה ימים, אז אנחנו לא יודעים מה היה האפקט של מה שעשינו.

יש הרבה מאוד הערכות אופטימיות לגבי האפקט. כלומר, יש די קונצנזוס שעשינו דברים משמעותיים ושהציבור הפנים את זה, אבל יש שני דברים שמאוד מטרידים אותנו.

הדבר הראשון זה מה יקרה אם לא. כלומר, אם אנחנו נמצא את עצמנו בעוד שבוע-שבועיים כשהמספרים עלו הרבה יותר. שוב, המטרה שלנו היא לכבוש את העקומה. מה זה אומר לכבוש את העקומה? להוריד אותה ממקדם תחלואה אקספוננציאלי למקדם תחלואה לינארי. זה נשמע שתי מילים מפוצצות, אני אסביר.

במצב שבו כל חולה מדביק יותר מחולה אחד, אנחנו במכפלות. זה נראה מעט, ובתוך שלושה ימים זה נהיה עצום. ויש הדימוי המוכר, אם זה אולם כדורגל לצורך העניין, עומד פה אדם, בשנייה הראשונה אני מטפטף טיפת מים, אחרי זה שתי טיפות מים, ארבע טיפות מים וכו', אז אחרי 35 שניות - - -

אנחנו חברי כנסת, אנחנו יודעים את ההבדל בין טור גיאומטרי - - -

אני חייב לומר, גם אני לא מפנים את זה. ההבחנה בין ליניארי לאקספוננציאלי - - -

אני רוצה לקדם את זה הלאה. הרי בסוף מחלות כאלה נעצרות כשזה מגיע למקדם הדבקה במספר מסוים של חולים, מה שנקרא "חסינות עדר". אם חסינות העדר הזאת - - -

או שכן או שלא. אתם חושבים שיש חסינות עדר לווירוס הזה?

אני לא יודע מה פוטנציאל האנשים שיכול להידבק במדינת ישראל. יש לי אין-סוף מודלים עם אין-סוף הנחות, כמובן המציאות לא תתנהג לפי אף אחד מהמודלים, את זה אנחנו יודעים בוודאות, אבל הם כן כלי לתכנון.

אני שוב אומר, המטרה שלנו היא לקדם את מקדם ההדבקה למקדם הדבקה ליניארי. אפשר להגיע למקדם הדבקה ליניארי. אתם רואים, כל המדינות בסוף מגיעות לזה, השאלה היא באיזה מצב הן נכנסות לזה. מה זה אומר מקדם הדבקה ליניארי? אדם אחד מדביק אדם אחר. אם נכנסתי לזה עם 10,000 חולים או 20,000 חולים, אז זה 20,000 חולים שידביקו 20,000 חולים אחרים, ואז אני אהיה בתקופה מאוד מאוד ארוכה עם לחץ מאוד גדול על המערכת כדי שתשמור את עצמה במקדם הדבקה ליניארי. אם אני אגיע למקדם הדבקה ליניארי כשאני נמצא על 5,000 חולים, או 2,000 חולים, או 3,000 חולים, מצבי יהיה יותר טוב, ואז בפרק הזמן הזה אני - - -

השאלה אם תגיע אליו ב-5,000 חולים.

בכדי להגיע לזה, האם הדבר הכי נכון לעשות עכשיו זה לקחת את כל האנשים בארץ שנמצאים באיזה סימפטומים ובמצבי סיכון ולעשות להם את הבדיקות? אז באמת אתה תוכל להסיק מזה - - -

והנושא הלא פתור ביחס להדבקה.

אני אתייחס.

יש כמה נושאים לא פתורים.

אבל זה קריטי.

שום מדינה לא בודקת את כל התושבים שלה - - -

לא את כל התושבים. לא אמרתי את כל התושבים.

חברת הכנסת חיימוביץ', אני אתייחס לכל. יש בכל רגע במדינת ישראל אחוז מהאוכלוסייה שסובל מסימפטומים, כ-100,000 איש בקירוב. היכולת לבדוק את כולם בכל מדינה היא בלתי אפשרית.

טכנית.

טכנית וגם מעשית.

תיאורטית, אם היית יכול, היית מעדיף לעשות - - - לכל האוכלוסייה.

אני אסביר רגע מה הבדיקה שאנחנו עושים ומה המגבלות שלה. אנחנו עושים בדיקה שקוראים לה "pcr", זה משטח גרון לצורך העניין. יש הרבה מאוד מגבלות תוקף לבדיקה הזאת, והמגבלה העיקרית זה שהיא נותנת לך תמונת מצב בנקודת זמן שבה ביצעת את הבדיקה. זה יכול להיות אחרת יום קודם, זה יכול להיות אחרת כמה שעות אחר כך.

כלומר, יש לה false negative.

לא. בלי קשר לכל - - -

יכול להיות שבן אדם יש לו את הנשא - - -

זה לא false negative. יכול להיות שעכשיו אני לא חולה או עכשיו אני לא עובר את הסף, ה- viral load שה-pcr יכול לגלות, ומחר אני אעבור.

מחר ברור. יכול להיות שאתמול היית והיום לא, או שרגע מסוים אם נדבקת - - -

תמי, אנחנו במגבלת זמנים.

במדינת ישראל, בשיעור מהאוכלוסייה, אנחנו היום כנראה מבצעים יותר בדיקות מכל מדינה אחרת. שוב, ככל שאני יודע מה עושות מדינות אחרות. כבר הגענו ל-5,000 בדיקות, נגיע בתחילת השבוע הבא לכל המאוחר למעל 10,000 בדיקות ביום.

אם אנחנו משווים את עצמנו לכל מדינה שתבחרו, אתם רוצים את דרום קוריאה – דרום קוריאה מבצעת 20,000 בדיקות ליום, למיטב ידיעתנו, והיא גדולה מאיתנו בין פי חמישה לפי שישה; גרמניה, אם משווים את זה לסדרי הגודל שלנו – נכון לשבוע שעבר, יכול להיות שהם יעלו הרבה מאוד – מבצעת 2,500 בדיקות.

אבל זה לא רלוונטי - - -

הכלי הזה של הבדיקות הוא כלי מאוד מאוד מוגבל ביכולת שלו.

והשאלה אם - - -

תמי, תמי, תמי.

- - - את הבעיה לאידיאולוגיה. אם אתה אומר לנו: אין לי מספיק, כמה שהיה לי, הייתי מבצע, סבבה. אבל אם אתה מתחיל להסביר למה לא צריך בדיקות, אז אנחנו מתחילים להיות מודאגים.

אני רוצה בבקשה לקדם את הדיון. בתשובה שלך לחברת הכנסת זנדברג, אתה יכול להתייחס למחלוקת, אפילו בתוך המשרד, בסוגיה של הרבה בדיקות או לא הרבה בדיקות, כי שמענו עמדות כאלה ואחרות, כולל של אנשים מסביב לשולחן. שמעתי אתמול את שוקי שמר - - -

זה לא הרבה יותר - - -

מיקי, אנחנו צריכים לנהל את הדיון כמו דיון שמתקדם קדימה.

באותה נשימה תן לנו את התסריט שלך, לא תרחיש קיצון. היות שלכל הדבר הזה, ונתעסק בזה בהמשך היום, יש מחיר כלכלי בלתי נסבל, שיכול לעלות בחיי אדם בטווח הארוך – ואני לא אומר שהשיקולים זרים לך, אתה גם בא מהעולם הזה, אתה מכיר את זה – תיתן לנו את התסריט להתפתחות המחלה ולצורך בצעדים, התסריט הסביר, תרחיש הייחוס. לצורך העניין אני יודע שאין תרחיש ייחוס רשמי, אבל תרחיש הייחוס שלך כמה זמן ואיזה צעדים, כדי שאנחנו נהיה במגבלות שלכם.

אני אתייחס גם לשאלת הבדיקות וגם כמובן לשאלת התרחיש. אני מנהל את ההמלצות שאני ממליץ לפי מחיר הטעות, זה רלוונטי גם לבדיקות וגם לדברים אחרים. מכיוון שאנחנו לא באמת יודעים את התוקף של הבדיקות, אז אני אומר: בואו נבדוק כמה שיותר, נקודה. אנחנו מגבירים את כושר הייצור שלנו - - -

- - -

חייבים לתת לו לענות. חבר'ה, אנחנו מתקדמים.

השאלה ששאלת היא שאלה יותר חשובה. יותר חשוב מכמה בדיקות בודקים זה את מי בודקים. זה הדבר היותר חשוב, ולכן אנחנו מרחיבים את כושר ייצור הבדיקות. שום דבר באירוע הזה הוא לא פשוט. הלוגיסטיקה היא נורא נורא מסובכת, החל מלדאוג למטושים, למבחנות ולנוזל שיש בתוך המבחנה, לראות שהמעבדות עובדות בצורה נכונה - - -

כמדיניות, את מי בודקים היום?

כמדיניות, בדקות אלה ממש יש שני צוותים שחושבים את מי עוד צריך לבדוק. בהתחלה התחלנו עם רקע אפידמיולוגי, כלומר, אנשים שהיו בחו"ל ויש להם סימפטומים, או אנשים שהיו במגע עם חולה קרוב. הרחבנו את זה לחולים קשים עם רקע לא מוסבר, מונשמים/דלקות ריאה, הרחבנו את זה - - -

אלה בבתי החולים.

בבתי החולים כאיתור מלא. כלומר, כל אדם כזה נבדק.

- - - הרחבנו את זה - - -

האם היום קשיש בבית אבות - - -

אני מבקש. רבותי, רבותי, זה לא יתקדם ככה.

עופר, אני בחדר השני, הדיון פה מאוד קשה. אנחנו נמצאים רחוק ואנחנו בשקט. תנסה לנהל את הדיון כשאתה שואל שאלות את השאלות. אחרת אפשר גם דרך החדר הזה להחיל לשלוט - - -

אתה צודק, צביקה, ועוד מעט אני מעביר את זה - - -

זה נורא קשה כי יש גם דיליי בין התמונה לבין הדיון.

מאה אחוז. אני עוד מעט מעביר את זה אליכם.

לא. אתה לא תעביר, תנהל את זה. היושבים בחדר השני ישמרו - -

מעכשיו לא להתערב - -

- - על אותם סטנדרטים כמו ששומרים בחדר הזה.

- - כמה שזה בוער לכל אחת ואחד מאיתנו. בבקשה.

לכן חשוב גם את מי בודקים, ואמרתי שאנחנו בודקים תחלואה לא מוסברת, תחלואה קשה בבתי החולים. התחלנו גם לבדוק, וזה עניין של דגימה, את התחלואה דמוית השפעת ודלקת ריאות בקהילה כדגימה, אנחנו בודקים אנשי צוות.

מה זה דגימה?

סקר. יש מרפאות "זקיף" מה שנקרא, מרפאות sentinel, יש 36, העלינו את זה ל-70 מרפאות, שבודקות את האנשים שמגיעים לשם עם תחלואה דמוית שפעת.

מקופות החולים?

בקופות החולים, בקהילה, במרפאות, וכך אנחנו מנסים לייצר תמונת מודיעין יותר רחבה. עכשיו אנחנו הולכים לבצע גם כמה סקרים עם מכון ויצמן ועם גופים אחרים, כדי לקבל תמונה יותר מלאה, גם של האוכלוסייה הכללית וגם של כיסים או סגמנטים באוכלוסייה, אם זה חלקים מהאוכלוסייה הערבית, חלקים מהאוכלוסייה החרדית, משהו כללי בכלל באוכלוסייה ודברים אחרים.

האם מתוך זה, ואני אעבור לעוד נושא אחד כללי - - -

- - -

אוסאמה, שנייה אחת. עוד נושא אחד כללי שזה מכונות ההנשמה, ואחר כך אנחנו נפתח את זה לדיון.

מטרת הבדיקות היא כמובן לאתר חולים. לא פחות מזה, היא אמורה לייצר, ואתם מתייחסים לזה בראיונות, תמונת מודיעין. הקורונה הארץ-ישראלית, כי אנחנו הרי שונים ממדינות אחרות – אנחנו לומדים מהן, אבל שונים מהן, כולל ציבור ערבי או ציבור חרדי או ציבור כללי וכן הלאה – הקורונה הארץ-ישראלית, קווים לדמותה. מתי תהיה לכם להערכתך תמונת מודיעין שתאפשר אסטרטגיית מדיניות כזאת שגם תאפשר משחק יותר מאוזן אולי בין הרפואי לכלכלי?

הסיבה שאנחנו רוצים לקחת את הצעדים הקשים עכשיו זה כדי לייצר לנו דרגות חופש לאחר חג הפסח, לנסות לשחרר מעט את הכלכלה באופן מנוהל, מבוקר, בלי שתהיה פה עוד התפרצות. זאת האסטרטגיה. אנחנו רוצים להרוויח כמה שיותר זמן, להוריד כמה שיותר את מספר החולים, בעיקר להוריד את מספר החולים הקשים, ועכשיו אנחנו רוצים לייצר לעצמנו דרגות חופש להוריד את התחלואה, לכבוש את התחלואה באופן משמעותי, ולהגיע לאחר חג הפסח ליכולת לקחת קצת סיכונים.

למה אני מוטרד ולמה אני רוצה את זה? השבועיים שאנחנו נכנסים אליהם עד חג הפסח מאוד מאוד מטרידים אותנו, כי הפוטנציאל של התפרצות תחלואה הוא מאוד קשה. אנחנו עכשיו סוחבים את פורים. פורים בראייה שלנו יצר התלקחות. אנחנו מאוד מפחדים מפסח, אנחנו מאוד מפחדים מהרמדאן, שמגיע ב-24 באפריל. הדברים האלה שאנשים יוצאים מהבית, מתקהלים, נפגשים אחד עם השני, זה הכי מסוכן שיש. אני לא רואה שאנחנו בחרדה, אבל אנחנו בחשש מאוד מאוד גדול מה יקרה סביב חג הפסח – ההתחממות, מזג האוויר, האביב וכל הדברים האלה, ורוצים לקנות בגדים, כלי בית וספרים ואני לא יודע מה – זה נורא מסוכן.

אנחנו מסתכלים על השבועיים הקרובים כשבועיים קריטיים מאוד להצלחה שלנו בהתמודדות עם התחלואה.

עוד שאלה אחת כללית, ואחר כך אני אפתח לשאלות של חברי הכנסת. אני מבקש שתתייחס לסוגיית מכונות ההנשמה. האם אתה יכול פעם אחת, אם אפשר, לנקוב במספרים מדויקים? כמה מכונות יש לנו? כמה מהן תפוסות עכשיו ונתפסות ברגיל על ידי חולי הנשמה "רגילים"? מה הרזרבות שלנו? ומה נעשה בעניין כדי לייצר רזרבות?

אחד הצירים העיקריים שאנחנו עובדים עליהם זה כל ציר הציוד של מיגון ומכונות הנשמה. זה בסוף ציר קריטי-אקוטי. אנחנו מדברים על מכונות הנשמה, אבל בסוף כל דבר שיורדים לפרטים שלו הוא יותר מורכב מזה. כלומר, מכונת הנשמה זה לא משהו שהוא גנרי במערכת.

יש לנו את התמונה של אתמול, אני אנסה שישלחו לי אותה. יש לנו במלאי שלנו מעל 1,500 מכונות הנשמה שמישות וזמינות עכשיו.

לא נכון.

אנחנו לוקחים את המלאים גם מהצבא. אנחנו בודקים - - -

משרד הבריאות עכשיו פרסם 1,436.

הוא עיגל את זה.

דחפנו מלאים ממחסני החירום לשם, יש עוד מכונות הנשמה שאנחנו לוקחים מהצבא. אנחנו בודקים מה בדיוק יהיה מתאים. יש עוד 70 מכונות הנשמה שנמצאות במערכת הפרטית שנשתמש גם בהן, ואז יש מאמצים להגדיל את המלאי הקיים, שהם בכמה צירים.

התחלנו להזמין כבר די מזמן מכונות הנשמה, לפני מספר שבועות. אנחנו עם גרף הזמנה. כרגע יש לנו זמינות, אם אני סופר את כולן, של 2,864, בהנחה שכולן תקינות ומתאימות, ודברים שבסוף מגלים שהם מתנהגים קצת אחרת.

כמה יש בשימוש?

זה לא בשימוש.

זמינות. מעל מה שבשימוש עכשיו.

מעל מה שבשימוש עכשיו.

לא הבנתי. איפה הפער בין ה-1,500 הזמינות לבין ה-2,800?

אני אסביר. יש לנו מכונות בצבא.

1,400 זה רק במערכת הבריאות האזרחית?

1,479 זה במערכת הבריאות האזרחית.

1,437.

עוד 70 זה במערכת הבריאות הפרטית, ויש לי עוד סדר גודל של 900-800 מכונות מהצבא, שאני מקווה שכולן תהיינה זמינות.

כמו שאמרתי, אנחנו נמצאים בעוד כמה מאמצים. מה הם שלושת המאמצים המרכזיים? הראשון, זה לרכוש מחו"ל. אנחנו פתוחים עם אלפים רבים מאוד של הזמנות, עם איזה גאנט שמראה מתי הן יגיעו. אני לא יודע כמה באמת יגיעו. בסוף אנחנו רואים כל מדינה סוגרת את הגבולות שלה לייצוא מכונות הנשמה.

אנחנו שומעים כל הזמן את הסיפורים על אמריקנים, סעודים, שמסתובבים עם כסף וקונים כל דבר.

אנחנו בדיון פתוח?

כל מכונה שזזה.

הדבר השני זה לייצר ייצור מקומי בארץ. עובדים על זה במלוא המרץ עם חברות ישראליות. אני מקווה שזה ייתן לי עוד כמה מאות. אני מתכנן ל-3,000-2,000, אבל - - -

תסביר את הפקק. אני בא מהעולם של ועדת החוץ והביטחון, והייתי שם יו"ר הוועדה שפיקחה על התעשיות הביטחוניות. אתה מסתכל על תעשייה ביטחונית, זה נראה לי - -

אין תעשייה ביטחונית במדינת ישראל.

- - מַסְגֵּרוּת די פשוטה בשבילה.

לא. אין תעשייה ביטחונית. אין כוח במדינת ישראל שלא מגויס למשימה הזאת של ייצור עוד מכונות הנשמה או לקנות לנו עוד מכונות הנשמה – כולם. כולם, כולם, מפא"ת וכל התעשיות שאתה יכול לחשוב עליהן.

הצפי שלך שזה יניב בטווח הנראה לעין מאות, לא יותר.

כמה זמן לוקח לייצר מכונה כזאת?

זה לוקח. לא פשוט. למכונה יש מוניטור ומכשיר טפטוף ויש ריאגנטים ויש ציוד רפואי. בפרטים כל דבר מורכב. תראו כמה מורכב לעשות בדיקות pcr. בסוף אתה צריך שלושה דברים שיתאימו אחד לשני ועוד הרבה לוגיסטיקה לפני והרבה לוגיסטיקה אחרי. זה לא פשוט. אנחנו בודקים עוד כמה כיוונים. אפרופו יכולות מקומיות, אז יש איזה יוזמה שנדע מה קורה איתה בעוד סדר גודל של שבועיים, של המרה של מכונות מסוג אחד למכונות חודרניות. אם יקרה לי הנס הזה, אז גם יהיה לי עוד פוטנציאל. אני מנסה לקנות מכונות חד-פעמיות, אני מנסה לעשות הרבה מאוד דברים. כלומר, יש אין-סוף ניסיונות, אין-סוף מאמצים, יש לנו חמ"ל ציוד, לוגיסטיקה, מכונות הנשמה, שעוסק רק בזה, עם הכוחות הכי - - -

אני מסכם את הקטע הזה ופותח שנייה לשאלות.

יש תקציב?

אין מגבלות תקציב.

יש מגבלות צוות להפעיל את מכונות ההנשמה האלה.

אני אתייחס גם לזה.

אני מסכם. כרגע, כשאתה אומר 2,800 ויש לנו מעבר לזה, האם 2,800 זה כולל את הצוות המלא? אם אנחנו צריכים חס וחלילה, היום יש 2,800 חולים, האם יש לנו 2,800 יחידות שמטפלות?

במקביל אני מכשיר צוותים. יש לנו צוות שעובד על הכשרת צוותים. שוב, אנחנו פה במרוץ מסחרר לעשות catch up למציאות. אנחנו עובדים גם על זה. אני לא יודע להגיד לכם על שום דבר שאנחנו רגועים, מוכנים וערוכים.

אני פותח לשאלות מהחדר השני. חבר הכנסת צביקה האוזר, בבקשה.

תודה. שתי שאלות, ברסי. כיוון שהגעתי ב-09:05, אולי פספסתי. הייתי רוצה להבין את ראשית הצירים, מכיוון שזאת הישיבה הראשונה שלך כאן אתנו, אני מניח שלא האחרונה. מתי החלה ההיערכות של משרד הבריאות להתמודדות עם נגיף הקורונה? האם אתה יכול לתת לנו נתונים באשר למכונות ההנשמה? כפי שאמרת, מה הייתה מצבת המכונות ב-1 בינואר, ב-1 בפברואר? קיבלנו עכשיו את המצבת העכשווית.

שאלה נוספת, לצד המכונות הזכרת את נושא הצוותים, האם יש ציוד נוסף שהולם את אותו מספר או האם יש חוסרים כלפי מטה אל מול המצבת של מכונות ההנשמה? למשל מוניטורים, מיטות צוותים. זאת אומרת, איפה הפערים בתוך אותו סל שמאפשר החייאה של בן-אדם מעבר לשאלה של מכונות ההנשמה, שהיא כמובן השאלה שמדוברת היום גם בתקשורת?

קיבלתי הצעה מחברת הכנסת מלינובסקי לאסוף עוד שאלה מהחדר השני. מירב כהן חזרה?

כן.

מירב, בבקשה.

תודה. קודם כול, אני אגיד שזו סיטואציה שאנחנו יודעים שאתם עושים ככל יכולתכם, וזה חשוב לי, והצלחתכם זו הצלחתנו. תיקח את הדברים בהקשר הזה.

אני רוצה להביא דוגמה של בית אבות "מגדל נופים", אני רוצה להביא דוגמה של ההתנהלות שם, כשזה משליך על הרבה מאוד מוסדות שבהם נמצאים אנשים מבוגרים, ולהעלות את השאלות שנגזרות מזה.

"מגדל נופים", אם אתם יודעים, זה המקום שבו רשמנו את הנפטר הראשון ממחלת הקורונה. 170 דיירים בדיור מוגן, עוד 14 במצב סיעודי. 14 דיירים חלו שם, שניים כבר נפטרו, ארבעה חולים נמצאים עדיין במוסד וטרם פונו, חמישה בבתי חולים ותשעה עובדים נדבקו. סך הכול 20 אנשים נדבקו במחלקה במוסד הזה.

עברו שבועיים וחצי מאז שהחולה הראשונה אובחנה שם, ומאז משרד הבריאות לא עשה בדיקות לכל הדיירים במקום, אין ציוד מיגון מספק, כוח-האדם שהוכנס לבידוד לא הוחלף. מה שהוצע למנהל המוסד זה להתקשר לאחת מחברות הסיעוד הפרטיות ולבקש עובדים. את זה הוא כבר יודע וכמובן ששום חברת סיעוד לא רצתה להביא עובדים. וכמו שאמרתי, ארבעה חולים נמצאים במוסד וטרם פונו. זו כמובן סכנה ענקית.

ברור שאנחנו בצונאמי לאומי, אני לא מזלזלת בזה, אבל התחושה היא שההבנה שהאוכלוסייה המבוגרת מצריכה תוכנית עבודה לאומית לא חלחלה.

תבינו את המספרים. יש 45,000 אנשים במוסדות שונים בדיוק כמו "מגדל נופים", והם לא ערוכים, לא מבחינת ציוד ולא מבחינת כוח-אדם. איך מתמודדים עם זה? אני בתחושה שאין פה היערכות. זו השאלה הראשונה.

מירב, אני מבקש אם כך, שזו תהיה כרגע השאלה היחידה, כי כבר עברנו את חצי השעה. יוליה מלינובסקי, אוסאמה סעדי, ואחר כך תענה.

תודה, אדוני היושב-ראש, בישיבת ממשלה ב-2 בפברואר 2020, חודשיים מהיום, זו הייתה הפעם הראשונה, פחות או יותר, שראש הממשלה סיפר לנו על הקורונה ומה הולכים לעשות. ראש הממשלה שיתף אותנו שהוא נתן הנחיה לפתח חיסון לקורונה, למצוא חיסון מיידית. מי שמבין קצת בדבר הזה יודע שזה בלתי אפשרי לפתח חיסון למשהו תוך זמן קצר ומיידי. בדוח מבקר המדינה שפורסם רק השבוע, ניתן לראות כי מנכ"ל משרד הבריאות מינה עוד ב-2018 ועדת היגוי לבחינת הקמת מפעל לחיסונים שהצפי לבנייתו זה שש שנים. זאת אומרת, ראש הממשלה נתן הנחיה מיידית, ב-2018, אתה אדוני, מינית צוות היגוי, בהבנה שהדבר הזה ייקח לפחות שש שנים, אבל הדיון הראשון בנושא הזה התקיים בינואר 2019, כנראה לא היה זמן, והייתה שאלה איך להקים אותו, האם פרטי או ממשלתי - - -

יוליה, אני מבקש לקצר ולהפוך את זה גם לשאלה אם אפשר.

אני מנסה להסביר לחברי הוועדה, לצוות, שאנחנו נמצאים באירוע הזה מחודש פברואר. היה מספיק זמן גם להיערכות. זו רק דוגמה אחת על המפעל שאמור לקום מתישהו בהוראות המיידיות.

אני מגיעה למכונות ההנשמה. דיברו פה רבות על כך, ואספתי נתונים מכלי תקשורת, מהודעות של משרד הבריאות, ותיכף תבינו, חברים, באיזו סיטואציה אנחנו נמצאים. המספרים פה עפים מכל עבר, אני כבר לא יודעת מה האמת, שמענו עכשיו משהו אחר לחלוטין.

שר הביטחון אמר אתמול שיש לנו כרגע 3,000 מכונות הנשמה, מתוכן 1,500 בשימוש. לפני יומיים אמרו לנו שיש רק 50 מכונות הנשמה פנויות. בתגובה לדוח המבקר אתה, אדוני, כתבת שיש לך אלפי מכונות הנשמה. אלפי אני אוהבת – זה 1,000? זה 2,000? מה זה "אלפי"? פורסם ב-20 במארס שמשרד הביטחון הולך לרכוש 2,500 מכונות הנשמה, אחר כך אתם פרסמתם שבמחסנים שלכם יש מאות מכונות הנשמה, ראש הממשלה ב-18 במארס הנחה - - -

יוליה, הבנו את הנקודה. אנחנו חייבים לקצר.

אני מסיימת.

- - - הנחה לרכוש עוד 1,000. עכשיו המשרד פרסם הודעה שיש לך 1,437 פנויות, והרגע אמרת משהו אחר.

חברים, אני חושבת שכל ההיסטריה שאנחנו רואים, ובזה אני מסיימת, זו תוצאה של הפקרות של שנים רבות אחורה. בגלל זה אנחנו נמצאים בסיטואציה הזאת. יש אנרכיה מוחלטת, אף אחד לא יודע מה קורה, ובגלל זה עכשיו יש את הלחץ הזה מקריסת מערכת הבריאות, כי אני מאמינה שאדוני המנכ"ל יודע היטב את כל הליקויים של מערכת הבריאות.

מאה אחוז. יוליה, תודה. אוסאמה סעדי, שאלה קצרה, תשובות, ואחר כך עוד סבב.

לפני השאלות אני מנצל את ההזדמנות הזאת להודות למנכ"ל על המאמצים שלו ושל משרד הבריאות ולהעביר דרכו הערכה לכל הצוותים הרפואיים, הרופאים, האחיות, כל העמלים, טכנאים בבתי חולים, ערבים ויהודים כאחד, שעומדים בחזית. תעביר להם בבקשה.

שאלתי על הפילוח, לא קיבלתי פילוח של המספרים. האם יש לכם, כמשרד הבריאות, נתונים על האנשים שנדבקו, אזרחים ערבים שנדבקו? מתוך 2,495 כמה מהחברה הערבית? זה מתקשר להסברה ולעניין שאמרת של הרמדאן וכל הדברים האלה. האם אתם מתכננים הסברה - - -

אני מציע שאת נושא ההסברה נשאיר למאיר בן שבת, כשהוא יהיה פה. בואו נתמקד בנושא בריאות.

לעניין הבדיקות – מאתמול, אחרי שהכרזנו על הקמת הוועדה, אנחנו מקבלים המון פניות – לעניין הבדיקות אמרו לי שכאשר מישהו פונה לקופת חולים עם סימפטומים, אומרים לו: אנחנו צריכים לקבל אישור של רופא מחוזי, על מנת שתעשה את הבדיקה.

זה גם במגזר היהודי.

לא. במגזר היהודי אמרו שישר מפנים אותו למד"א.

זה לא נכון. ממש לא. מד"א לא מגיע.

מד"א לא מגיע, אבל קופת חולים מפנה לרופאים של מד"א.

המנכ"ל יבהיר את המדיניות לגבי בדיקות.

בדיוק. מה המדיניות אם מישהו פונה לקופת חולים?

לגבי המכשירים והכשרת צוותים, פנינו אליך, אני וחבריי ברשימה המשותפת, יש בעיה של מאות בוגרים שלמדו צילומי רנטגן, יש בעיה של הכרה במקצוע הזה מבחינת משרד הבריאות. אני חושב שאפילו מתוכננת לנו פגישה ב-1 באפריל אתך. אני לא יודע אם זה יתקיים או לא, אבל אני חושב שזו הזדמנות לקחת את הבוגרים האלה, כ-200 בוגרים, שלמדו שלוש שנים, להכשיר אותם ושיעבדו על המכונות האלה. אני חושב שזאת הצעה מצוינת.

אוקיי. ברסי, בבקשה.

אני אתייחס לדברים שעלו פה. שאלו מתי התחיל האירוע מבחינתנו. האירוע התחיל מבחינתנו ב-20 בינואר, אז ארגון הבריאות העולמי הכריז שהמחלה עוברת בין בני-אדם. עד אז התפיסה הייתה שזאת מחלה שעוברת בין בעלי חיים לאדם והיא הייתה אירוע יותר אנקדוטלי בסין מאשר אירוע שמתייחס אלינו. אנחנו התחלנו להיערך אז.

אתה יכול לחזור על התאריך?

20 בינואר.

20 בינואר. אני חושב שכבר שבוע אחרי זה סגרנו את השמיים והתחלנו בפעולות משמעותיות מאוד כבר אז, גם ברמה של רכש, מלאים ודברים מהסוג הזה.

האירוע הזה הוא צונאמי שאי-אפשר להיות ערוכים אליו. אני יכול לעבור חזית חזית ולומר לכם מה אנחנו עושים ומה יהיו הפערים בהיערכות שלנו. אני אומר את זה כי זה נכון גם לגבי ציוד, אתם רואים מה קורה בארצות-הברית, אתם רואים מה קורה במדינות אחרות – אין ציוד. בסוף אנחנו נצטרך להתמודד עם מה שיש. אנחנו עושים את המאמצים העילאיים ביותר כדי להשיג. כמובן גם קצב השימוש בציוד - - -

כבר שנים מדברים על התפרצות צפויה של מגפה מהסוג הזה.

מדברים על שפעת פנדמית. עם שפעת פנדמית היינו יודעים להסתדר היטב. שפעת פנדמית זה משהו שמתחיל ונגמר. שפעת רגילה תופסת 10% מהאוכלוסייה, שפעת פנדמית תופסת 20% מהאוכלוסייה.

ביל גייטס דיבר על וירוסים מהסוג הזה, לא על שפעת פנדמית.

ביל גייטס, יש לו בהחלט הרבה זכויות ויכולת לחשוב על מה יהיה, אבל זה משהו שלא היה כמותו בעת המודרנית, אתם יודעים את זה. לפחות 100 שנה, אולי הרבה יותר. זה אומר שלרוב הדברים אנחנו נערכים תוך כדי תנועה. אגב, תסתכלו, ככה גם כל המדינות האחרות בעולם, לא משנה איזה מערכת בריאות יש להם, יותר משופעת במשאבים, פחות משופעת במשאבים. לא משנה כמה משאבים היו לנו, זה צונאמי, ועם צונאמי מתמודדים לא באמצעות זה שעושים שובר גלים, אלא מפנים את התושבים מקו החוף. ולכן המאמץ המרכזי הוא פשוט למנוע או לרדד ככל הניתן את העומס שצפוי על מערכת הבריאות, לא משנה איזה מערכת יש לך.

ברסי, מה הייתה מצבת המכונות ב-20 בינואר?

המצב שנתתי פה הוא בסך הכול מצבת שמשקפת אולי במאות בודדות את מה שהיה אז. אני לא יכול להגיד לך את התאריך המדויק שהתחלנו לרכוש מכונות הנשמה, אבל די מהר הבנו שאנחנו צריכים לרכוש גם הרבה מאוד מכונות הנשמה.

שני חלקי המשפט לא כל כך מסתדרים אחד עם השני. אם ב-20 בינואר המצבה הייתה דומה למה שיש עכשיו, זאת אומרת שבחודשיים לא רכשנו כמעט כלום.

רכשנו הרבה מאוד בחודשיים, יגיעו כנראה בתקופה הקרובה כמה מאות. אבל בואו גם נבין, ב-20 בינואר גם אופי המחלה לא היה ברור.

מה הייתה נקודת ההתחלה של המלאי?

צביקה שואל אותך, מה הייתה נקודת ההתחלה?

אני אתן לכם את התשובה מה היה ב-20 בינואר, תבינו שלא ידעו. גם כשאמרו שהמחלה עוברת בין בני אדם, זה לא שידעו שהמחלה הזאת מגיעה בסוף ל-X עומס תחלואה של אנשים שצריכים מכונות הנשמה.

מה שאנחנו מבינים מהתשובה שלך, שלא חל שינוי משמעותי במצבת מכונות ההנשמה מה-20 בינואר עד ה-25 במארס.

אני אתן לכם את המספרים המדויקים, גם מתי התחלנו לרכוש מכונות הנשמה ומה הצפי של ההגעה. בסוף יש לנו גאנט מסודר לעניין הזה. שוב, תזכרו שמה שאנחנו יודעים, אנחנו עדיין יודעים מעט מאוד, לא ידענו את זה לא ב-20 בינואר וגם לא ב-20 בפברואר. אנחנו לומדים על המחלה הזאת תוך כדי תנועה.

ההיערכות היא מורכבת באין-סוף זירות. דיברה חברת הכנסת מירב כהן על הקשישים. יש לנו מאות אלפי אנשים במסגרות דיור עם רמת פגיעות מאוד גבוהה, עם הרבה מאוד מטפלים שהם במעמד לא ברור, שעובדים ביותר ממוסד אחד, משמרות כפולות, אנחנו מאוד מוטרדים מזה. יש לי הרבה נקודות של דברים שאני מאוד מוטרד מהם. כלומר, כשאני מסתכל בסוף מאיפה יכולה להתפרץ הסכנה, היא יכולה להתפרץ מהמוסדות, היא יכולה להתפרץ - - -

אתה מתאר סכנות. מה שמירב אומרת לך, שהסיפור של "נופים" הוא סימפטום לטיפול לקוי, שאם הוא יקרה, אתה בפנדמיה הרבה יותר גרועה.

מה אנחנו יכולים לעשות עם מקום כמו "נופים"? - -

עם ה"נופים" הבא. גם ב"נופים" הזה וגם ב"נופים" הבא.

- - מה שאנחנו מנסים לעשות עכשיו זה להכניס את פיקוד העורף למוסדות האלה. אבל שתבינו את סדרי הגודל, אנחנו מדברים על מוסדות גריאטריים של הממשלה, שהם מוסדות סיעודיים, ויש לי 26,000 מיטות. אם אנחנו מסתכלים על הדיור המוגן, להערכתי אנחנו כבר חוצים את קו ה-100,000 בקלות. אם אני לוקח את מוסדות הרווחה, אנשים עם אוטיזם, אנשים שהם נכי נפש בקהילה, אני מגיע למאות אלפים של אנשים שצריך לשים עליהם פוקוס מיוחד. ביקשנו ממשרד הביטחון, ומשרד הביטחון נעתר - - -

כמה חיילים מקצה לכם פיקוד העורף לטובת העניין?

אנחנו יושבים על זה גם תוך כדי שאנחנו מדברים.

אבל גם במקרה הזה אנחנו יודעים שהאוכלוסייה הקשישה היא הרבה יותר רגישה.

לא רק הקשישה. כל האוכלוסיות שנמצאות במוסדות האלה הן אוכלוסיות הרבה יותר פגיעות.

מה עושים מחר בבוקר או היום עם "נופים"? האם אנחנו דנים אותם למוות? זאת השאלה. כרגע יש מקום שאין לו שום סיכוי לחיות. מה עושים עם הזקנים שנמצאים ב"נופים"? האם דנים אותם למוות? בואו נגיד את זה על השולחן.

אנחנו נדגום את אוכלוסיית "נופים" באופן מלא. אנחנו נערכים לדבר הזה.

מתי?

חברים, יש מגבלות. יש לנו מגבלות של בדיקות, יש לנו מגבלות לוגיסטיות.

מדובר פה בעשרות אנשים. מה הייתה הבעיה לעשות את זה עד עכשיו?

אלה קשישים שנמצאים בבידוד וניטור – יחסית שם אני יותר רגוע מאשר מה קורה במוסדות אחרים. צריך להבין את זה. יש פנס שהואר על מקום מסוים. יש עוד אין-סוף מקומות כאלה שנמצאים - - -

במקרה אימא של ידיד שלי נמצאת שם, היא בחדר עם שלושה חולים. האם זה להיות בניטור, אישה בת יותר מ-70, בחדר עם שלושה חולים?

אתה חושב שאפשר לשנות מציאות כזאת - - -

אני שואל אותך.

ללא מיגון וללא כוח-אדם שיודע לטפל בה.

ולא נבדקה עדיין.

התשובה היא שכל מה שאתם רואים שם זו תופעה נפוצה בכל מערכות הדיור המוגן לקשישים ומוסדות הסיעוד לקשישים.

זה מדאיג מאוד מה שאתה אומר.

זה מדאיג מאוד בלי קשר לקורונה, אבל זה המצב.

לפחות שיבדקו אותם.

בסוף אנחנו מסתכלים עם מערך כוח-האדם, האנשים שעובדים במקומות האלה - - -

למה לא להכין כוח משימה מיועד לדבר הזה, שכבר היה צריך לפעול והיה צריך להיכנס לכל המקומות האלה? לעשות בדיקות לכולם ושנקבל תמונת מצב מדויקת של מה שקורה שם.

בדיקות – אנחנו נעשה כמה שצריך - -

לפחות אלה שלא חלו, ניקח אותם הביתה. אבל נעלו אותם.

- - אם את חושבת שבדיקות יעזרו לנו לדעת בצורה יותר טובה מה צריך לעשות, התשובה היא לא, כי בסוף, אם אני מסתכל על פוטנציאל האנשים במקומות האלה, 60% מתשומות העבודה במוסדות הסיעודיים זה של אנשים חסרי מעמד כאלה או אחרים - -

הם הולכים למות שם, 180 איש.

- - אם זה דרום תל אביב והאריתריאים, אם זה אנשים שהגיעו מאוקראינה, ממדינות אחרות ועובדים פה, אף אחד לא יודע מי הם, אף אחד לא מכיר אותם, ועוד כמה מאות פלסטינים שמגיעים לארץ. אני מניח שאף אחד מהם לא יבדוק את עצמו ויגיד לנו כשהוא מרגיש לא טוב, והם פוטנציאל - - - מה אפשר לעשות עם זה? אנחנו נעשה מה שאפשר, אבל צריך להבין שזו סכנה מאוד מאוד גדולה באזור הזה.

אותו דבר אגב – ברשימת הדאגות שלי, היא לא רשימה קצרה, אבל גם הפלסטינים מדאיגים אותנו מאוד מאוד מאוד, כי הפלסטינים ואנחנו זה כלים שלובים אפידמיולוגית, ומה שיקרה שם - - -

זו הגדרה מרחיקת לכת.

- - -

חבר'ה, אני רוצה שיהיה עוד סבב.

זה משני הכיוונים.

אנחנו מתכננים, אנחנו נערכים, אנחנו ופיקוד העורף. דיברתי אתמול על זה עם שר הביטחון, אין לי טענות לאף אחד, אנחנו מנסים לתת לדבר הזה מענה. אבל תחשבו שוב. איזה מענה אפשר לתת? אפשר לשלוח לשם - - -

מה זאת אומרת? בבתי האבות בדיקות. מי שבריא היום, יכולה המשפחה לקחת אותו הביתה עד יעבור זעם, או לפחות להציע את זה. מי שלא, יכולים להיות חולים ביחד ולא להדביק בריאים.

אני לא יודע אם לשים אותו בבית זה דבר נכון לרבים מאוד מהם.

לפחות נדע מה המצב.

את תדעי מה המצב בנקודה שבה את בודקת אותו.

נכון.

חבר'ה, הבנו את התמונה.

בגלל זה - - - לבדוק את המקומות האלה.

אני לא יודע לבדוק מיליון איש כל יום.

אנחנו פה נשכחים.

הבנו את התמונה. אני מבקש שתענה לשאלות של חבר הכנסת סעדי, ואנחנו נעשה עוד סבב אחד. נספיק עוד סבב אחד.

עפר, על השאלה שלי הוא לא - - -

צביקה, אני מציע שחברי הוועדה הם אלה שישאלו את השאלות ולא האורחים, עם כל הכבוד.

סליחה, אני יכול לשאול פה שאלה בדיוק כמו חברי ועדה. רק ביקשתי לענות תשובה.

צביקה, ואף קיבלת את ההזדמנות. לא לכל הדברים אנחנו מקבלים תשובות מספקות. אנחנו חייבים עוד סבב. אני מבקש תשובה לחבר הכנסת סעדי ואחר כך יהיה עוד סבב.

יש לנו פילוח לפי יישובים, אין לנו תיוג של אדם אם הוא ערבי או יהודי.

של חולים או רק בבידוד? יש חולים לפי יישובים?

חולים.

כמה מתוך - - -

אני יכול להביא לך רשימה. אין לי עכשיו. לא ספרתי יישוב יהודי, יישוב ערבי.

לגבי מה שהצעת להכרה במקצוע, אני אבדוק את זה, אם אפשר לשלב גם אותם. אנחנו מגייסים את כל הסטודנטיות והסטודנטים לסיעוד ורפואה.

הם כבר בוגרים - - -

אנחנו עוצרים כאן.

הייתה שאלה על הפילוח, חבר'ה.

התשובה היא שיש פילוח לפי מקומות יישוב ולא לפי מגזרים. אם נבקש נתונים לפי מקומות יישוב, לפי זה אני מניח שאחוז היהודים באום אל פאחם הוא לא גבוה מדי, גם את זה אפשר יהיה לראות.

חבר הכנסת יואב סגלוביץ, אחריו – חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין, ואחר כך פה בחדר – תמר זנדברג ומיקי חיימוביץ'.

הייתי רוצה לקבל תשובה, מדוע לא בודקים את הצוותים הרפואיים? אם נקודת הכשל המרכזית האפשרית היא בתי חולים, מדוע לא עושים את זה מייד? כל רופא יכול להדביק עוד הרבה. זה עלה הרבה פעמים, לא קיבלנו מענה.

הדבר השני, ואני לא מצפה לתשובה עכשיו, אבל אני מקווה שממש בקרוב תוצג תוכנית ממשלתית. אני לא יודע אם אתה תעשה או מישהו אחר, מה עושים עם האוכלוסייה הקשישה? זה שזו בעיה, כולנו יודעים. פתרון צריך לקבל עם לוחות-זמנים. מה התוכנית? האם פיקוד העורף יטפל בזה? באיזה שיטה וכו'? אני מבקש לקבל תוכנית שתוצג פה, שנדע מה התוכנית לגבי הקשישים. תודה.

אימאן ח'טיב יאסין, בבקשה.

סאלם עליכום. שלושה דברים, בבקשה. הדבר הראשון בקשר לחדרים של המונשמים שנפתחו בבתי החולים בנצרת. דוגמה אחת, למשל בבית החולים של המשפחה הקדושה. נפתח שם חדר, 20 מיטות, ויש שם רק שש מכונות הנשמה. מה עושים עם הדבר הזה? כמובן יש צורך ביותר מזה.

הדבר השני, בקשר ל-70 המרכזים שנפתחו לגבי הבדיקות. כמה מהם נמצאים בחברה הערבית, לאור המצב שהרבה סטודנטים ערבים חזרו מחו"ל ולא כולם נמצאים בבידוד? זה מצב מאוד קריטי ובעייתי, ויכול לסכן את כל החברה, ולא רק את החברה הערבית.

הדבר השלישי, למרות שזה לא משהו בריאותי, אבל בכל זאת אני שמה את זה על השולחן. הרבה אזרחים עדיין פונים אלינו ומבקשים לחזור ארצה. עכשיו פנו אליי שני אזרחים מניו-זילנד, שמבקשים לחזור לפה.

אימאן, את זה אנחנו נעלה מול ראש המל"ל בישיבה הבאה. זה לא שייך לבר סימן טוב.

אז אני מחכה. בינתיים רק שני הדברים האלה.

תמי זנדברג, בבקשה.

קודם כול, אני ממש רוצה להצטרף לתודות ולשבחים. אנחנו רואים אותך ואתכם כל יום, עוקבים בדאגה. באמת, מחיאות כפיים דיגיטליות.

שתי שאלות ממש קצרות. האחת, התייחסת לנושא של השבועיים הקרובים, חופשת פסח, הרמדאן וכל הדברים האלה. האם יש לכם יעד איפה להיות בתום הפסח לדוגמה, כדי לדעת איך לנהוג משם והלאה? מה התוכנית? יש איזה גרף שאם נהיה בו נוכל להתחיל לשחרר, אם לא אז נמשיך וכו'? זו שאלה ראשונה.

שאלה שנייה. מאוד מטריד אותי הנושא של ההיערכות המוקדמת. דיברת על הצונאמי, וזה ברור לנו. ברור שזה צונאמי, והוא שוטף הכול. אבל גם בצונאמי יש ביצורים ברחוב אבן גבירול ומזרחה, ויש חוף שעומד חסר אונים ונשטף. אחד הדברים שאנחנו שואלים את עצמנו – עקבנו אחרי המצב של מערכת הבריאות בחורפים הקודמים, אחרי החולות במסדרון והשפעת הרגילה, לא הפנדמית, שפעת עונתית רגילה שראינו את הקריסה – עד כמה מערכת הבריאות הגיעה עם מערכת חיסונית פגיעה ומוחלשת להתחלה הזאת, ואז ההגבלות על האוכלוסייה? איך אומרים את זה? האוכלוסייה שומרת על מערכת הבריאות במקום שמערכת הבריאות תשמור על האוכלוסייה? עד כמה אנחנו עכשיו עושים catching up לפערים שנוצרו קודם, לא כתוצאה מהצונאמי, אלא כתוצאה מייבוש קודם?

מיקי.

אני רוצה לשאול בנושא הבדיקות. מאוד חשוב לי שתבהיר את הסוגיה הזאת. האם אכן השתנו הגדרות המקרה לבדיקה? האם לא הגיע הזמן שתפסיקו עם העניין הזה של רק מי שחוזר מחו"ל ישר מקבל באופן אוטומטי בדיקה ואתם אכן מתמקדים באוכלוסיות מוחלשות ואוכלוסיות פגיעות שכבר יש להן בעיה נשימתית? כלומר, כל זקן או כל בן-אדם שנמצא בקבוצת סיכון ומראה על סימפטום של שיעול שמייד יקבל בדיקה, ולא יצטרך לרדוף אחריכם. אני חושבת שהגדרות המקרים האלה של מי שזכאי לבדיקה חייבות להשתנות.

הזכרת את הצונאמי, אני רק רוצה להזכיר שאחרי מגפת הסארס, בקנדה למשל, נערכו למגפות מהסוג הזה, הם נתנו עוד משאבים למערכת הבריאות. אצלנו קרה בדיוק הפוך, אנחנו יודעים שכבר שנים מערכת הבריאות מתייבשת.

אני רוצה שתתייחס בבקשה לנושא של גיוס כוח-אדם זמין. אני יודעת שיש כמה וכמה מקרים, גם של בחינת סיעוד שנדחתה, כשהייתה יכולה להכניס עוד כוח-אדם למערכת, כוח-אדם שמגיע מחו"ל, סטודנטים לרפואה שאפשר לגייס. מה אתם עושים לגבי גיוס כוח-אדם?

רופאים בפנסיה.

הדבר שבעיניי מאוד חשוב, מה שיואב שאל, הנושא של בדיקות לצוותים הרפואיים. תודה.

יוליה, בקצרה.

הנושא של אשפוז חולי קורונה. אני שומעת דיווחים שיש לקשים, יש לבינונים, יש למאושפזים ויש לטרם הוחלט. אני לא מצליחה להבין מה זה טרם הוחלט. מה טרם הוחלט? שהם יהיו קשים? שהם ימותו? שהם החלימו? יש גם אשפוז ביתי. אני לא אלך לפי תאריכים, ממש עשינו פה עבודה, אבל אם אני מסתכלת על תאריכים, בכל רגע נתון יש כמו 30% שזה טרם הוחלט, ואני לא מצליחה להבין מה זה. למה מחכים?

יוסבר מייד מה זה טרם הוחלט. חבר הכנסת שחאדה, ואחר כך תשובות.

בוקר טוב. יש לי הרבה שאלות. חבר'ה, אם אנחנו מדברים על מחדל בנושא הקורונה והטיפול בכלל ארצי, נדבר עוד מעט על השערורייה בחברה הערבית, מה שקורה שם. אנחנו אוכלוסייה בסיכון, חבר'ה, כל האוכלוסייה בסיכון בגלל תחלואות המחלות שגם המנכ"ל מכיר. נכון, יש לנו רק כמעט 70,000 זקנים מעל גיל 65, אבל אדם בגיל 50 בחברה הערבית יש לו מחלות כאדם בגיל 70 – בעיות לב, סוכרת, לחץ דם – כל מחלות הרקע שהופכות את כל האוכלוסייה לאוכלוסייה בסיכון.

מה אנחנו עושים? מקימים שני בתי חולים, כפי שפורסם אתמול, בתי חולים שדה, האחד באום אל פאחם והאחד בזמר. השאלה אם זה נכון ואם זה מאושר? זה מאוד חשוב.

לא מכיר.

המבנים שהוצגו שם לא ראויים לבתי חולים.

שנית, מה עושים עם בתי החולים הקיימים בנצרת? אני יודע שאתה מטפל בזה אישית. אתמול הייתה לכם ישיבה, כל מנהלי בתי החולים, אבל יש שם בעיה רצינית של תקציב. בתי החולים האלה אינם מתוקצבים מהממשלה, ועכשיו הטיפול השוטף שמכניס להם כסף כמעט הופסק, והם צריכים להתמודד עם גל שעוד יבוא. עכשיו התחיל טפטוף של חולים ביישובים הערביים. הם אינם מוכנים בציוד או בהדרכה או תקציבית יש להם בעיה חמורה מאוד, וצריכים העברה תקציבית מיידית כדי לעמוד בלחץ הזה, ומבחינת בדיקות בחברה הערבית.

החברה הערבית צריכה טיפול מיוחד, כי התנאים מיוחדים, תנאי היסוד שלהם גרועים יותר. אני מבקש התייחסות. תודה.

תשובות, בבקשה.

בהמשך למה שאמרה מיקי, משה, אני פניתי - - -

אוסאמה, אני מבקש.

יש יוזמה מבורכת, אני רוצה להעלות את זה. פניתי לד"ר שוש גולדברג, והעברנו לה שמות של 400 בוגרי רפואה, או שסיימו ומחכים לבחינה שנדחתה, או בשנה השישית, עם מספרי טלפון מכל הכפרים והיישובים, שהם מוכנים לעזור ולהירתם לכל משימה שתוטל עליהם במשרד הבריאות.

האם יש שיתוף פעולה עם ועד הבריאות הארצי?

עפר, אפשר?

אנטאנס וגם עאידה, אני מבקש. הסתיים שלב השאלות. יש לנו עוד כמה דקות, אני מבקש לשמוע תשובות.

אם תסכים גם פרופ' סדצקי נמצאת ב"זום", והיא תוכל לענות על כמה שאלות.

נשמע אותך, אחר כך כמה דקות נשמע אותה בנקודות שלה, וסיכום, כי דחינו את מאיר בן שבת ל-10:10.

אנחנו בודקים את הצוותים, ותרחיב על זה פרופ' סדצקי. כבר התחלנו לבדוק את הצוותים, אנחנו מזהים אותם כאוכלוסייה יותר פגיעה.

שאלו פה על תוכנית ממשלתית לאוכלוסייה הקשישה. אני חושב שהתוכנית הממשלתית לאוכלוסייה הקשישה היא לראות שכמה שפחות מהאוכלוסייה בישראל נדבקת ולהגן עוד יותר על האוכלוסייה הקשישה ככל הניתן. אי-אפשר לבטל את האינטראקציות שלהן עם האוכלוסייה מסביב.

עלתה פה שאלת המונשמים בנצרת. בגדול, אנחנו מייעדים שליש מהמיטות למיטות למונשמים, ואם המספר הוא 26, שמתוכן שש, זה נשמע הפרופורציה הנכונה.

לגבי סטודנטים בחברה הערבית שלא נמצאים בבידוד, למרות שהם צריכים להיות בבידוד. אנא, אנחנו קוראים לכם, בלי להוריד אחריות מאיתנו, לכם כמנהיגים של החברה הערבית, תדאגו שהם ייכנסו לבידוד, הסכנה מאוד מאוד גדולה. אני חושב שעדיף שאף אחד לא יחזור ארצה בעת הזאת, אבל אם כן, אנחנו עובדים עם המל"ל שהם יהיו במלונות מבודדים לפחות שבועיים.

לפחות שהתנאים במלונית יהיו - - -

זה לא מכל המדינות.

זה לא נופש.

האם מכל המדינות ייכנסו לבידוד? זה פורסם אתמול ויש בעיה. רשמו רק מספר מדינות.

אנחנו חושבים שצריכים להרחיב את זה לכל המדינות. כרגע זה לחלק מהמדינות. אנחנו חושבים שצריכים להרחיב את זה לכל המדינות.

שאלה חברת הכנסת זנדברג מה ייחשב הצלחה. אם אנחנו נראה שמספר החולים ביום נתון או במשך כמה ימים נמוך ממספר החולים ביום קודם, מספר החולים החדשים. אנחנו רוצים לראות, מה שנקרא בעגה המקצועית, את "הברך". אם זאת העקומה האפידמיולוגית שלנו, נתחיל לראות שהדבר הזה משתנה.

אם תגיעו מ-5,000 בדיקות ל-20,000 בדיקות, אז סטטיסטית - - -

זה לא אומר שהם חולים חדשים.

אף אחד לא יודע, כמו שאמרתי, מה המונה ומה המכנה. אני מסתכל בסוף על חולים קשים.

המספר שאתם מפרסמים כל יום הוא פחות רלוונטי. אתה מסתכל מה קורה בבתי החולים.

הוא גם רלוונטי.

לא לזה.

הוא גם רלוונטי. שוב בטח ביכולת להשוות. אם תיכנסו רגע לעומק למספרים בכל מדינה, תראו שיש שם הרבה מאוד discrepancies שאי-אפשר להסביר אותם באמצעים. הם מוסברים גם באמצעות מדיניות הבדיקות, שאנחנו מרחיבים אותה, גם בהלימה לכך שההתערות של המחלה באוכלוסייה עולה, ולכן צריך לאתר יותר אנשים.

אני אומר שוב: שום מדינה לא נוקטת במדיניות בדיקות שונה באופן מהותי משלנו. בסוף אתה בודק capacity של האוכלוסייה, וזה מה שאפשר לעשות. הדרך להתמודד עם המחלה היא בידוד אנשים שהם חולים או בסיכון להיות חולים, או מגעים של חולים, ולנטר אותם ככל הניתן, באמצעים שניתן, וריחוק חברתי או ריחוק פיזי, מה שאנחנו עושים עכשיו.

שאלת על צעדי הביצורים. אנחנו לא מגנים על מערכת הבריאות מפני האזרחים של מדינת ישראל. שמעו אותי הרבה מאוד שנים שאני אומר שמערכת הבריאות צריכה לקבל הרבה יותר משאבים, זה נכון, אבל לא משנה כמה משאבים היו לנו, הדלתא שזה היה מוסיף לנו להתמודדות עם התחלואה הייתה יחסית נמוכה.

אני חושב שבכל מקרה אנחנו מכוונים את עצמנו ומקווים שנדע לתת מענה לסדר גודל של 5,000 איש מונשמים, תלוי גם מתי יהיה הפיק. ככל שהפיק יהיה יותר רחוק, כן ייטב.

5,000 בו-זמנית. מתי?

כרגע אין לנו את היכולת לעשות את זה, אנחנו עובדים על זה. אם זה יקרה עוד חודש, נהיה במצב יותר טוב. אם זה יקרה בעוד חודשיים, במצב עוד יותר טוב. מתי זה יקרה, אני לא יודע.

אם בחודשיים הצטיידנו רק בכמה מאות נוספים, אז איך בחודש נכפיל?

יש מאמץ מרוכז של הרבה מאוד דברים שצריכים להבשיל עכשיו. אני יכול להראות לכם את הגאנט שלנו, של מכונות ההנשמה, של כמה הוא צפוי לגדול, אבל הוא גאנט, הוא יכול להשתנות בהרבה מאוד כיוונים.

שינינו את הגדרת המקרה כבר מזמן, זה לא רק המקרים האפידמיולוגיים. אפשר לתת כאמור לפרופ' סדצקי להתייחס לזה.

סטודנטים לרפואה וסיעוד כבר גייסנו, וד"ר שושי גולדברג שדיברת עליה, היא עובדת על זה. פחות חשוב לי בחינה לא בחינה, ניתן להם את הסמכויות והם יעבדו בכל מקרה, זה לא העניין.

יש צפי לבחינה?

לא. לא תהיה בחינה עד אחרי שתסתיים המגפה. לא תהיה בחינה לא של מתמחים, לא של מומחים, לא של שום דבר. אנחנו נעבור את זה, ואז ניישר קו. מקסימום נמחל לאנשים, וניתן להם רישיונות בלי זה.

אל תיקח את זה ברצינות.

אפשר לתת לאנשים תעודה.

לגבי "טרם הוחלט" – תהליך השיבוץ של החולים הוא תהליך מורכב. בסוף אנחנו צריכים גם לברר את המצב הרפואי שלהם, גם לברר את ההעדפות שלהם. הרבה מאוד אנשים מעדיפים להיות בבית. שוב, אם חולה במצב קשה, הוא מפונה מייד, אם הוא במצב קליני שמחייב הגעה לבית חולים, הדבר הזה נעשה מייד. הרבה מאוד אנשים, בטח בימים הראשונים, חווים את המחלה בצורה מאוד מאוד קלה ורוצים להיות בבית, מסרבים ללכת - - -

רק שהם מידבקים בינתיים.

35% "טרם הוחלט"?

נכון, בכל רגע נתון יש את המספר הזה שהולך וגדל. אגב, השיעור ילך ויעלה. ככל שאנחנו קופצים כל שלושה ימים במספר החולים, יהיה שיעור יותר גדול מזה, שייקח לו זמן להיות משובץ.

בן-אדם שלגביו טרם הוחלט יכול לצאת מהבית.

לא. הוא לא יכול לצאת מהבית.

הוא בבידוד ביתי. מה אתו? מה ההנחיות?

הוא בבידוד ביתי בצו מחייב. הוא חייב להיות בבית, נקודה.

אם אין לו תנאים להיות בבידוד. אם זו דירת שלושה חדרים עם שישה אנשים?

הוא צריך להתאמץ ולהיכנס לאחד משלושת החדרים. אנחנו גם עובדים על נתינת סיוע לכל בתי החולים הציבוריים, לרבות בתי החולים הנצרתיים.

למה לא מכניסים אותם לבתי מלון?

יוליה, אני מבקש.

אין תוכנית לבתי חולים שדה שאני מכיר. נשתמש בבתי החולים שיש לנו. יש לנו בתי חולים לחירום במרכזים הגדולים, שיכולים להכיל אלפי מיטות. כנראה שבתי החולים הכלליים במדינת ישראל יהיו בתי חולים לקורונה. זה בסוף המתאר שיהיה. בערך שליש מתוכם יהיו חולים מונשמים.

אם הם בתי חולים לקורונה, זה אומר שכל החולים האחרים זזים הצידה אל מול תפיסה אחרת שאומרת: בואו נייצר בתי חולים לקורונה במלוניות או דברים מהסוג הזה ונשמר את בתי החולים.

אנחנו מייצרים מלוניות, מייצרים הכול, אבל בסוף אתה רוצה את החולים הקשים לשים במתאר של בית חולים - - -

הקשים זה ברור.

עליהם אני מדבר. בתי החולים בסוף - - -

הבעיה היא שבינתיים אתם מפנים בתי אבות סיעודיים שזו בעיה קשה מאוד.

זו בעיה קשה מאוד, אך היא בלתי נמנעת. אנחנו צריכים לייצר את מדרגת הביניים הזאת בין בית המלון לבין בית החולים האקוטי, ושם הוא בכל זאת מקום שהוא כן עם מתאר של בית חולים. אני מסכים, זו בעיה קשה, אבל אנחנו חייבים לעשות את זה עכשיו.

תסתכלו, תראו גם מה קורה בעולם. אנחנו בסוגיה גלובלית, כל העולם מתמודד עם אותן סוגיות מאוד מאוד קשות, כל העולם יגיע בסוף לצומת שבו יצטרכו להחליט את מי מנשימים קודם. כל העולם מתמודד עם אוכלוסייה קשישה ופגיעה שנמצאת בבתי אבות, אוכלוסייה שרוצה להיות בבית וקווי ביצורים שקורסים. זאת פנדמיה בסדרי גודל שלא היו כמותם בעת המודרנית, ואני חושב שהיא גם תעבור את מה שהיה בשפעת הספרדית מבחינת היקף האנשים שיידבקו. זה משהו אחר לחלוטין.

שם מתו 100 מיליון איש. אנחנו לא שם.

- - -

אני מתנצל בפניה כי אנחנו רוצים להספיק את ראש המל"ל. אני רוצה לסכם את הדיון ממש בקצרה. האחד, במסגרת קווי התקשורת בינינו, חברי הכנסת ירכזו שאלות שהם לא קיבלו עליהן מענה, הנהלת הוועדה תעביר אליכם, ואני מבקש שיהיה קו רצוף של מודיעין שנוכל לקבל תשובות וגם להפיץ אותן, במסגרת תפקידנו להנגיש את כל העסק הזה לציבור. אני מדבר כאן גם על שאלות שלא קיבלו מענה וגם על נתונים שלא קיבלו מענה.

הדבר השני, מה שתיארת שבסופו של דבר אחרי פסח זאת נקודת מבחן – שוב, אני חוזר למה שהתחלנו איתו – כדי לחזות האם ברף הזה של 5,000, אפילו אם ייצרנו לו את התשובה, הוא רף מספיק או לא, איפה העקומה נמצאת. אנחנו נבקש אחרי הפסח ממך, או שתהיה פה פיזית או באמצעי אחר, להציג את האסטרטגיה שלכם, כולל נקודות היציאה במחלה הזאת.

האם מה שקורה עד עכשיו, שבאופן כללי אני יכול לתאר אותו, אולי לא באופן הוגן לגמרי, שמכיוון שאין לנו באמת מודיעין יותר מדי טוב על התפתחות המחלה פה, וההכנות שלנו היו במקום שהן נמצאו – בלי להיכנס עכשיו לוועדות חקירה, אל מול התופעה – אנחנו עכשיו עובדים על השטח, אנחנו עובדים לרוחב, אנחנו עושים את זה גם אל מול האוכלוסייה הכללית בתנאים כאלה.

אנחנו נבקש לראות אסטרטגיה שמראה איך בסופו של דבר מדינת ישראל מתמודדת עם הדבר הזה וגם יוצאת ממנו. אנחנו נבקש נתוני מעקב על כל הדברים ששאלנו פה – על בדיקות, על מכשירי הנשמה, על מיגון צוות רפואי, על תוספת של צוות רפואי, על מספר חיילים בפיקוד העורף שעומד לרשותכם – את כל זה נבקש בזמן הזה.

אני רוצה לסיים ושוב להתנצל בפני פרופ' סדצקי. נעשה את הפעמים הבאות יותר ארוכות. כל הדבר הזה קם תוך כדי תנועה. ושנית, להודות גם לך, שבאת לפה, גם על העבודה. אתה מכיר את זה מחייך, הכנסת היא לא נגד, זה רק התפקיד שלה כמובן לשקף גם את הדאגות, גם את הבעיות וגם את הכשלים, כדי שהם יתוקנו.

אני רוצה להזכיר, כולנו מדברים, כולל אתם, בראש ובראשונה אתם, על אפשרות של קורונה 2 בחורף הבא, ולכן העבודה שנעשית כאן היא קריטית. תודה רבה.

תודה.

אמרת 5,000 מונשמים, לא 15,000?

5,000 מונשמים, 15,000 מאושפזים.

ברסי, תודה.

הישיבה ננעלה בשעה 10:20.