פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-ושלוש

הכנסת



2
הוועדה המיוחדת לענייני רווחה ועבודה
30/03/2020


מושב ראשון


פרוטוקול מס' 3
מישיבת הוועדה המיוחדת לענייני רווחה ועבודה
יום שני, ה' בניסן התש"ף (30 במרץ 2020), שעה 12:30

דיווח רשויות הרווחה על פעילותן נוכח הנחיות משרד הבריאות ותקנות שעת חירום

חברי הוועדה: עאידה תומא סלימאן – היו"ר
בועז טופורובסקי
מירב כהן
אלכסנדר קושניר
אלון שוסטר

אימאן ח'טיב יאסין
סונדוס סאלח
אוסאמה סעדי

אביגדור קפלן
-
מנכ"ל משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים

מרדכי אלישע
-
ממונה זרוע עבודה, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים

נתנאל אשרי
-
רפרנט רווחה, אגף תקציבים, משרד האוצר

תמי ברששת
-
יו"ר מנהלי מחלקות הרווחה ברשויות המקומיות, המרכז לשלטון מקומי

ענבל חרמוני
-
יו"ר איגוד העובדים הסוציאליים

ורד וינדמן
-
מנכ"לית המועצה לשלום הילד

שחר שומן
-
העמותה למען ילדי פנימיות הרווחה בישראל

תמר שוורץ
-
מנכ"לית רוח נשית

ענת מיימון

תמי ברנע

אושרה עצידה



דיווח רשויות הרווחה על פעילותן נוכח הנחיות משרד הבריאות ותקנות שעת חירום

אני פותחת את ישיבת הוועדה המיוחדת לענייני רווחה. היום 30 במרץ 2020, והיום אנחנו בדיווח רשויות הרווחה על פעילותן נוכח הנחיות משרד הבריאות ותקנות שעת חירום.

נמצא איתנו כמובן מר אביגדור קפלן, מנכ"ל משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים. אני מבינה שגם נמצא איתך צוות המשרד, אביגדור.

נמצא איתי מוטי אלישע, מנהל זרוע העבודה, וישנם כנראה עוד אנשי צוות ששומעים.

מצוין. אני מברכת על הצטרפותכם.

כמובן שנמצאים חברי וחברות כנסת פה וגם בחדר השני של הישיבה. חבר הכנסת טופורובסקי נמצא איתנו בזום כי הוא מבלה את היום האחרון שלו בבידוד. נמצאים איתנו בעזרת זום גם נציגי ונציגות החברה האזרחית שכמובן יקבלו זכות דיבור.

המנכ"ל יפתח בסקירה, ולאחר מכן נאפשר לחברי הכנסת לשאול שאלות, ולאחר מכן ידברו נציגי החברה האזרחית.

לא במקרה הוקמה הוועדה הזמנית הזו. בדרך כלל בכנסת אין לנו ועדות מיוחדות בתקופת מעבר, אבל משבר הקורונה מקשה ומציב אתגרים מאוד גדולים גם מול הממשלה וגם מול האזרחים. המצוקות שמתפתחות, בעיקר בצד הכלכלי והחברתי, חייבו אותנו לחשוב על ועדה מיוחדת שתדון בנושאים אלה.

עד עכשיו כל התקשורת עסקה בהכנות לעניין הבריאות, וזה נכון וטוב כי בסופו של דבר זו הסכנה האמיתית שצריך להדוף אותה, וצריך להגן על האנשים מפני וירוס הקורונה ומהמחלות. אבל אנחנו גם חייבים להיות מוכנים לקראת התחלואה החברתית שהולכת ומתפתחת. אני מאוד מקווה שנשמע עכשיו ממר קפלן, מנכ"ל המשרד, איך בדיוק מתכוון המשרד לענות על כל בעיות האזרחים.

אתם התחלתם את המערכה הזו עם הקבוצות הכי מוחלשות שנמצאות באחריות שלכם כמשרד. לצערי הרב, כנראה ויתווספו עוד קבוצות לטיפולכם.

אני מבקשת לקבל סקירה על העבודה שאתם עושים ואיך אתם מתכוונים לעבור את התקופה הזו, ולאחר מכן נמשיך את הדיון. אדוני המנכ"ל, בבקשה.

תודה רבה, כבוד היושבת-ראש. אשמח אם תאפשרו לי לתת סקירה ברצף, כשאנחנו נעשה הכול כדי לענות בסוף על שאלות שתשאלנה. בחלק השני של הסקירה שלי יסקור מוטי אלישע, מנהל זרוע העבודה, את פעילות זרוע העבודה.

נתחיל עם זרוע הרווחה. אנחנו התחלנו בפעילות חירום באמצע מרץ. המסגרות החוץ ביתיות פועלות כסדרן. יש לנו כ-700 מסגרות חוץ ביתיות, בערך 350 של אנשים עם מוגבלויות, 200 פנימיות ילד ונוער, 110 בתי אבות, דיור מוגן, וגם חסות הנוער, וכל המסגרות האלה פועלות כסדרן.

יש לנו קצת בעיות עם צוותים שמדלדלים משום שחלקם יוצאים לבידוד וחלקם נעדרים מסיבות אחרות, אבל אנחנו מתגברים את הצוותים בעיקר בכל הקשור לאנשים עם מוגבלויות וגם במסגרות אחרות. יש לנו מספר מסגרות שבהן כל המסגרת נכנסה לבידוד. בגדרה היה לנו מקרה שמטפלת הביאה את הנגיף לתוך המעון, ומסגרת אחרת שבה מטופל שחזר מבית החולים נגוע בנגיף. אנחנו מטפלים בכל המסגרות האלה. אלו שנתגלו אצלם סימני מחלה עברו לאשפוז, אלה שצריכים להימצא בבידוד, כל המסגרת נכנסה לבידוד - כך קרה לנו במספר מסגרות, גם בפנימיות ילד ונוער, וגם בבתי אבות.

לגבי נושא איוש צוותים, חיזוק צוותים ומיגון צוותים – כידוע, לגבי מיגון צוותים יש מחסור בכל אמצעי המיגון בכל הארץ ואנחנו עושים את המיטב לרכוש בכוחות עצמנו ולתת לאותם צוותים שנמצאים בבידוד את כל אמצעי המיגון. זו סוגיה שאני מקווה שתיפתר באיזשהו שלב. כרגע הנושא של השגת אמצעי מיגון הוא דבר מאוד מאוד קשה.

במסגרות הקהילתיות אנחנו הוצאנו הנחיות. אגב, אנחנו מוציאים הנחיות לפי התפתחות המצב והחלטות הממשלה. חלק מהמסגרות הקהילתיות פועלות וחלק מושבתות, חלק פועלות בצורה מקוונת. אנחנו היום או מחר נוציא הנחיות לגבי פעילות המסגרות הקהילתיות בחודש אפריל. הבטחנו לכל המסגרות הקהילתיות, למרות שלא כולן פעלו כל החודש, תשלום מלא עבור חודש מרץ. לגבי חודש אפריל טרם הוגשה עמדה, ועל כך אנחנו נמצאים במגעים שוטפים עם משרד האוצר כדי לקבוע עמדה ולהשיג את התקציבים המתאימים בנושא זה.

אנחנו מתאימים כמובן את פעילויות המסגרות - כל אחת לפי המצב. אנחנו מחלקים בימים הקרובים תקציב לכל מסגרת בסך כולל של 6 מיליון שקל לצורכי מיגון וחיטוי. התקציב הזה יירד ביומיים הקרובים. לכל אחת מהמסגרות ייקבע סכום, והן בכוחות עצמן - - -

המסגרות – האם אתה מתכוון למסגרות החוץ ביתיות או גם הקהילתיות?

החוץ ביתיות להן אנחנו מחלקים את התקציב הזה. זה תקציב שבא מוועדת העזבונות וכולו מיועד למטרה הזו, ואנחנו מחלקים אותו ממש בימים אלה.

לגבי אזרחים ותיקים - אנחנו יצאנו במבצע של חלוקת מנות מזון. גייסנו לצורך זה את מפעלי ההזנה של משרד החינוך שהיו מושבתים בתקופה הזו. אתמול חילקנו ל-110,000 אזרחים ותיקים מנות אוכל. אנחנו מחלקים את המנות כל פעם ליומיים. התחלנו לעבור למתכונת של ארבעה ימים עם הקפאה של האוכל. כמובן שאנחנו לקראת הפסח גם נמשיך, ונמשיך את זה עד לאחר הפסח, כולל כל סוגיית הכשרות שנפתור אותה באמצעות מפעלי ההזנה הללו. זה מתקבל כמבצע ענק. אתם יכולים לדמיין לעצמכם מה הפירוש הדבר לחלק מאות אלפי מנות מזון. ככל שאני שומע, יש שביעות רצון מאלה שמקבלים אותן. הקריטריונים שלנו לחלוקת המנות היו אלה שחיים מקצבת זקנה והשלמת הכנסה או שמקבלים קצבת השלמה כניצולי שואה, או מקבלים גמלת נכות בנוסף לקצבת הזקנה. כמובן שהמחלקות לשירותים חברתיים אמונים על החלוקה, כל אחת ביישוב שלו, בעזרת מתנדבים. המבצע עבר עד היום בהצלחה רבה. אנחנו מקווים שבחלוקה של מחר, יום שלישי, יסייע בידנו גם פיקוד העורף בהבאת הארוחות ממרכזי ההפצה לבתי הקשישים.

אנחנו מתחילים גם במה שאנחנו קוראים במבצע איסוף נתונים. אנחנו קוראים לזה מבצע משמרות זהב, בעזרת תוכנה שפותחה למטרה הזו בשבוע-שבועיים האחרונים בהתנדבות רבה של חברת ויקס שעשתה עבודה נפלאה. התוכנה הזו תהיה מבצעית. ירימו טלפון לכל קשיש שעונה לקריטריונים שאמרתי, ישאלו אותו לצרכיו, יתעניינו בשלומו וינסו לסייע בידיו במחסורו על ידי מתנדבים ואם על ידי אנשי פיקוד העורף. המבצע הזה כנראה יתחיל בימים הקרובים. נגיע בהתחלה לכל האזרחים הוותיקים שמוגדרים כזקוקים לסיוע, ובהמשך אולי לאנשים נוספים, אבל נתחיל איתם.

אנחנו הרגולטור לבתי אבות לדיור מוגן. יש לנו אוכלוסייה מועטה בתוך בתי האבות שנתמכים על ידי המשרד שלנו. כפי ששמעתם, ב"נופים" בירושלים היתה בעיה גדולה. יש תלונות על כך שמשרד הבריאות במדיניות הבדיקות שלו, לא הרחיב אותן כך שכל דיירי בתי האבות ייבדקו, וגם כל הצוותים. אני פניתי למנכ"ל משרד הבריאות שבמסגרת שינויי המדיניות שלהם לגבי בדיקות תסמיני קורונה, יבדקו את האוכלוסייה הזו שהיא האוכלוסייה הכי מועדת לפגיעה והכי רגישה, וכמובן בבית אבות כזה. ראינו את זה ב"נופים", זה יכול לפרוץ כאש בשדה קוצים, ומוטב לכלות את זה מה שיותר מוקדם ולטפל באנשים עוד לפני שהדבר מתפתח לממדים שאי אפשר להשתלט עליהם.

לגבי אנשים עם מוגבלויות – כאן אנחנו עובדים סביב השעון. כפי שאמרתי, היו לנו במספר מעונות בעיות, אבל התגברנו על כולן. אנחנו מקימים שלושה מקומות לאשפוז אנשים עם מוגבלות שהמחלה שלהם קלה. משרד הבריאות חילק את החולים לשלוש קטגוריות: המונשמים, אלה שחולים בינוני ואמורים לקבל טיפול תרופתי והם מאושפזים בבתי חולים, אלה שמוגדרים כמאושפזים קלים הנמצאים או בבתי מלון או בביתם. אנחנו מקימים למאושפזים שהם עם מוגבלות והם נמצאים במסגרות חוץ ביתיות, שלושה מקומות ברחבי הארץ שאליהם נעביר אותם. היו לנו כמה כאלה ופינינו אותם לבתי חולים, אבל בהמשך הדרך נסייע למשרד הבריאות באשפוז אנשים אלה במתקנים שלנו. אם כן, אנחנו פותחים שלושה מתקנים לאשפוז חולים שהם אנשים עם מוגבלות שמחלתם קלה. יש לנו 11 מעונות ממשלתיים שיש בהם 1,300 דיירים, והם פועלים כסדרם, הצוותים עובדים כמו שצריך. הגדרנו בכל מעון ממשלתי כזה אזור שבו אנחנו נמקם ככל שנצטרך אנשים שצריכים להימצא בבידוד. בכלל, בכל המסגרות דרשנו וביקשנו מכל מסגרת מכל סוג שהוא שתגדיר אזור בתוך המסגרת ששם יימצאו אנשים מתוך המסגרת שצריכים להימצא בבידוד. כמובן שטיפלנו נקודתית במקרים פרטניים כפי שנדרשנו.

בימים הקרובים נתחיל במבצע של חלוקת 30,000 תווי קנייה של 300 שקל כל אחד. המבצע הזה נעשה בשיתוף עם אש"ל ירושלים. הוא יגיע לבתיהם של אלה שמוגדרים על ידי מחלקות הרווחה כזקוקים לסיוע שהם אינם אזרחים ותיקים: אימהות חד-הוריות, הורים לילדים עם צרכים מיוחדים שהם מתקשים בתפקוד. כל מי שיוגדר על ידם כנזקק לסיוע, אנחנו נחלק לו את התווים. הרשימות מגובשות ברגעים אלה על ידי הרשויות המקומיות.

אנחנו תגברנו את מוקד 118 שלנו שמקבל הרבה מאוד פניות בימים האלה ומנסים לעזור לכל מי שפונה. אנחנו פותחים מסגרות נוספות לדרי רחוב ולכל סוגי אוכלוסיות שזקוקים למקלט. לדרי רחוב תיפתח בימים הקרובים עוד מסגרת. יש לנו כמה מסגרות, ותיפתח מסגרת נוספת בתל אביב.

הפעלנו מחדש את מעונות היום לפעוטות בבתי החולים, בתיאום כמובן עם משרד הבריאות. כל מה שאנחנו עושים לכל הדרך נעשה בתיאום מלא ולפי הנחיות משרד הבריאות.

ערב התפרצות המשבר והמגפה היו בארץ כמה מאות מתנדבים מחוץ לארץ. חלקם נקראו על ידי הממשלות שלהם לחזור הביתה. בארץ נשארו כ-200 מתנדבים מחוץ לארץ שהעדיפו להישאר בארץ בתנאי שכמובן נסדיר להם את ביטוחי הבריאות ומקום שהייה בעת ההישארות בארץ. שמחנו על כך ש-200 מתנדבים נשארו והם עוזרים לנו בכל המסגרות החוץ ביתיות. המתנדבים בקהילה גם כן עוזרים.

אנחנו רוצים למצוא פתרונות לזרים שנמצאים בארץ וכרגע חלקם שוהים חוקיים וחלקם לא חוקיים, חלקם מתגוללים ברחובות. מנסים למצוא יחד עם מחלקות הרווחה תקציב ייעודי שיועד לאיזשהו פתרון ואני מקווה שאכן נמצא פתרון.

יתפרסם מחר מבחן תמיכה שנקרא "קמחא דפסחא" בסך 9 מיליון שקל לעמותות שמחלקות מזון לקראת החג. הכסף הזה יחולק מהר ככל הניתן מהרגע שהוא רק יגיע.

אנחנו נעמיד לרשות המחלקות לרשות חברתיים, ואנחנו עוד עובדים על זה, ואני מקווה שנצליח גם לרתום את מפעל הפיס לזה, תקציב גמיש לצורך פתרון בעיות נקודתיות מיידיות בלי שום פרוצדורה מסובכת. אני מקווה שאכן מפעל הפיס יעמיד את הסכום לצד סכום מקביל שיהיה מצדנו ונצא לדרך עם הדבר הזה. אלה הם פחות או יותר הדברים של זרוע הרווחה. אם אתם רוצים לשמוע ברצף גם את זרוע העבודה אז מוטי ימשיך.

לפני שנשמע את זרוע העבודה, יש לי כמה שאלות שקשורות ברווחה. חוץ מזה שמגייסים את מפעל הפיס כדי לקבל קצת כסף, האם היתה תוספת תקציבית לשירותי הרווחה להתמודדות עם התקופה הבאה, האם היתה הקצאה מיוחדת מהאוצר? כמה בדיוק, ולמה? שנית, מצבת כוח האדם או האישה - הבנתי שקבעתם שחלק מהעובדים הסוציאליים הם חיוניים. כמה מהצוותים הקהילתיים עובדים כיום כחיוניים? אני יודעת שהם כבר התחילו לקרוס תחת הנטל. כמה עובדים ממצבת האנשים שנמצאים בהנהלה, בפיקוח, במחוזות שאמורים לתת את המענה לעובדי השטח, עובדים או נמצאים כחיוניים וממשיכים לעבוד?

אני לא יודעת למה החלטתם על 300. לצערי הרב, אני חושבת ש-300 זה כלום. בנושא המנות, אמרת, מר קפלן, שלא היו תלונות ושהן הופצו לקשישים. אני יודעת שבאוכלוסייה הערבית יש תלונות על המנות האלה על כך שהן לא מתאימות בכלל למה שאנשים רגילים לאכול, והיתה דרישה לאפשר למרכזים שכבר קיימים וסיפקו מנות לזקנים בימים רגילים כמו המועדונים שאליהם מגיעים במשך היום, שהם אלו דווקא יעשו את הבישול ויפיצו בתוך כל כפר או באזור מסוים.

אענה אחד לאחד. קודם כול, מרכזי היום לקשישים שפעלו בתקופות רגיעה והושבתו בתקופת החירום הזו כדי לא להידבק, ממשיכים לבשל את מנות המזון ולחלק אותן לאותם באי המועדונים האלה, מועדוני מופת, מועדוני מרכזי יום לאוכלוסייה קשישה, והם מחלקים את המזון כפי שעשו את זה בעבר, כך שאם יש מרכזי יום כאלה במגזר הערבי אז הם ממשיכים לתת את אותו אוכל.

אני מוכרח לציין לשבח את שיתוף הפעולה בינינו לבין משרד האוצר. אני יודע שפה משתתף גם נציג משרד האוצר והוא יוכל לתת לכם תמונה יותר מדויק על התקציב התוספתי שקיבלנו. קיבלנו עשרות מיליונים של תקציב נוסף שלא היה בעבר לנושא ההזנה. מפעל ההזנה עולה כל שבוע למעלה מ-10 מיליון שקל, והוא הולך וגדל כל הזמן כך שהתקציב הזה הוא גדול. גם קיבלנו מענים לכל מיני מסגרות חדשות שנפתחות ולכל מיני אוכלוסיות חדשות שצריך לתת סיוע למיגונים, וכן הלאה.

כלומר, מפעל הזנה מקבל תקציב מיוחד עכשיו מעבר ל-10 מיליון?

קיבלנו תקציב מיוחד מעבר לתקציב ההמשכי הרגיל שקיבלנו בתחילת השנה.

כמה?

נתנאל על הקו והוא יוכל לומר לך. האם אתה יכול לומר?

כן, בטח. אנחנו מדברים בשלב הראשון על סדר גודל של 60 - 70 מיליון שקלים בחודש לטובת המשך הפעלת מסגרות חוץ ביתיות במתכונת של 24 שעות ביממה במקום 16. בנוסף לזה, אנחנו פועלים בשיתוף מלא עם המשרד כדי לגבש בצורה סופית גם את התעדוף של המשרד בעת הזו וגם את הרחבת המענים במידה וזה יידרש. כמו שאמר פה המנכ"ל, אני חושב ששיתוף הפעולה בינינו לבין המשרד בעת הזו ראוי לציון, ואנחנו עושים את כל המאמצים לגייס את כל המשאבים שצריך כדי לתת מענה לצרכים שעולים בשטח.

אני מבינה שה-60 - 70 מיליון זה כל מה שקיבלתם מהאוצר לתקופה הזו?

כמו שאמרתי, מדובר ב-60 - 70 מיליון לחודש בשלב הזה. אנחנו עדיין לא סיימנו לגבש את - - -

זה לכל נושא הרווחה או גם העבודה?

לא, רק לעניין הרווחה באופן תוספתי, ובטרם גיבשנו את רשימת כלל המענים שעליה אנחנו עדיין נמצאים בדיונים עם המשרד. המשרד מגבש את המענים והוא מתקדם לינארית עם הגיבוש של המענים, ואנחנו מתקדמים איתו עם מתן מענה התקציבי לכל הנושאים שעולים ובשיתוף פעולה מלא. כרגע אנחנו עומדים בתוך רשימת המענים שהצלחנו לגבש עד כאן, על סדר גודל של 70 מיליון שקל לחודש. אין לי ספק שזה יגדל ואנחנו נצטרך להמשיך לעבוד בשיתוף הפעולה הנוכחי עם המשרד כדי להתקדם בנושא הזה. סך הכול כרגע, ואני בטוח שגם המנכ"ל יגיד, שיתוף פעולה חיובי והיענות גדולה משני הצדדים.

אשמח לקבל לידיי אחרי הישיבה את פירוט התעדוף שעשיתם ל-70 מיליון, ואיפה אתם משקיעים אותם בינתיים.

אני חוזר ואומר, ואמר גם נתנאל, יש בינינו שיתוף פעולה. אנחנו מקיימים צוותי עבודה משותפים, יושבים על התוכניות, מתקצבים אותן, והעסק הזה עובד. הלוואי והוא יעבוד בזמני רגיעה כמו שהוא עובד עכשיו.

לגבי מצבת כוח-אדם - עמדת המשרד, של השר ושלי, היתה שצריך להתייחס למערכת הרווחה, ואני מדבר על זרוע הרווחה, כמו אל משרד הבריאות. הם מטפלים בבריאות פיזית ואנחנו מטפלים בבריאות החברתית והנפשית. ביקשנו שירתקו את כל העובדים שלנו וכל עובדי הרשויות המקומיות כי הם נמצאים בחזית העשייה הרווחתית בשטח. בסיכומו של יום, בתקנות שיצאו והתפרסמו המשרד קיבל 75% מכסת כוח-אדם. אבל צריך להבין, ה-75% האלה משוקללים מ-100% של המעונות הממשלתיים. מטבע הדברים, שם אושרו כל הצוותים כדי לתת את השירותים כפי שהיו. למעשה, בכל שאר המתקנים של המשרד זה סביב ה-50%, ולפעמים במטה או בפונקציות פחות חיוניות אפילו פחות מ-50%. אנחנו שחררנו גם לא מעט מאלה שהוגדרו ככאלה שצריכים לעבוד ולהשאיר ולהנחות וללוות. אפשרנו, למי שיכול היה, לעבוד מביתו.

אני מוכרח להגיד שלגבי הרשויות המקומיות זה לא אחיד. יש רשויות שרואות באגפי הרווחה שלהן כגוף חשוב, אבל בתקנות של משרד הפנים, שלי אין שליטה עליהן, הם נכללו ב-30% של הרשויות. כלומר, אם רצו לרתק יותר במחלקות הרווחה, היו צריכים לרתק פחות במחלקות אחרות, ואז מכניסים את העסק הזה לסד של לחצים במקום להחריג את מחלקות הרווחה בשלמותן מחובת צמצום כוח-אדם. אני מקווה שבאיזשהו שלב, ואני יודע שמשרד הפנים מתכוון שמחלקות הרווחה ירותקו כולן, אבל אני עוד לא ראיתי הנחיות בנושא הזה. אצלנו במשרד, ככל שאני שומע בתקשורת, ואני מקבל פה ושם דיווח, הכוונה היא עוד לצמצם יותר ולא להגדיל בגלל הרצון למנוע את התפשטות המגפה גם במשרד עצמו. גם במשרד עצמו יש לנו בערך 40 איש בבידוד, ויש לנו גם כמה חולים שחלו בקורונה, אבל אנחנו מתפקדים והמשרד עובד עם כוח-אדם בהיקפים יותר קטנים כי מערכות אחרות שהמשרד נמצא איתן בקשר, כמו מערכת בתי המשפט, גם הן עובדות בהילוך נמוך. לכן, יש פה איזושהי הלימה בצמצום כוח-אדם אצלנו וצמצום כוח-אדם במערכות שאנחנו בממשק איתן.

יחד עם זאת, אני חושב, ואני מנצל את הבמה הזו להגיד, שהעובדות הסוציאליות באשר הן עושות עבודות קודש ועבודה מאומצת והן נמצאות בשיא הלחץ היום, וכל הבעיות ברשויות המקומיות נשפכות אליהן. מן הראוי היה לכבד אותן ולהתייחס אליהן ככאלה ולתת להן לעבוד במלואן ולא להכניס אותן עוד לסד את מי לשלוח הביתה ואת מי להשאיר. המחלקות האלה לכשעצמן הן לא גדולות. הן נעזרות הרבה מאוד במתנדבים. ככל שיכולתי ללחוץ על השר שיעלה את זה בדיוני ממשלה, ועל מנכ"ל משרד הפנים שהוא הממונה על הרשויות המקומיות, עשיתי את המרב. אני מקווה שזה יצליח. אני יודע שגם יושבת-ראש איגוד העובדים הסוציאליים פנתה לראש הממשלה, לשר האוצר, לשר שלנו, בדרישה להתייחס בהתאם, ואני תומך עקרונית בדרישה.

אני ציפיתי שדווקא תהיה דרישה לתגבור העובדים הסוציאליים והלשכות הקיימות, כי בסופו של דבר ייפול עליהם הנטל הגדול לטפל באנשים שנפגעים מבחינה חברתית.

חברת הכנסת מרב כהן.

שלום. מאוד חשוב לי להתייחס לנקודה הזו. בואו נשים את הדברים על השולחן. מדינת ישראל מזלזלת בעובדים ובעובדות הסוציאליות תמיד. זה מתבטא בתנאים שלהם בשוטף, בשכר, וזה תמיד קורה. זה מגיע לשיא האבסורד סביב סיפור הקורונה. דווקא בשעה הזו שבה יש הכי הרבה פניות מצידם של המטופלים השוטפים, ויש גם את הקשישים, את האימהות חד-הוריות, את הנוער בסיכון, שעכשיו המצוקה שלהם עוד יותר חמורה, מודיעים להם שהם צריכים לצאת לחל"ת, צאו לחופשה, דווקא במצב הכי קשה.

כמו שאביגדור אמר בשפה מנומסת מאוד, בגדול, כל רשות מקומית עושה מה שבא לה. יש נתונים שהם לא יאומנו. בעיניי, זו בדיחה גרועה. יש מקומות שדווקא בעת העת הזו 70% מהעובדים והעובדות הסוציאליים ברשויות המקומיות הוצאו לחל"ת. במקומות כמו חבל מודיעין – 30% עובדים, בנתיבות רק 30% עובדים, בלוד רק 30% עובדים, בשוהם רק 30% עובדים.

זה לא הגיוני שבעת כל כך קשה שולחים את העובדים הכי חיוניים והכי מצילי חיים, לחל"ת. זה פשוט הזוי. זה כמו שנצא למלחמה ונגיד לחיל הרגלי: צאו עכשיו לחופשה. האם זה הגיוני? האם מישהו היה מעלה בדעתו שבשעה כזו היו אומרים לכל הרופאים לצאת לחופשה? לא, כי ברור לכולם שהם מצילי חיים. כדאי שלמישהו ייפול האסימון שגם העובדים הסוציאליים הם מצילי חיים.

מתקשרים אליי יום יום ללשכה אנשים מבוגרים ואומרים שהם רוצים למות. כן, עובדת סוציאליות שתגיע אליהם הביתה תציל את החיים שלהם. אני ממש רוצה שמהוועדה הזו תצא קריאה, קודם כול, שזה לא שיקול דעתה של הרשות המקומית. זה לא בסדר שאם יש מנהל רשות אחד שחושב שזה חשוב, הוא ישאיר את העובדים הסוציאליים, ויש כאלה שלא ישאירו את העובדים הסוציאליים. זה שירות חיוני ביותר. לא רק שלא צריך לצמצם, חייבים כבר עכשיו לראות איך מתגברים אותם כי הבעיות רק ילכו ויגדלו וייערמו, וכדאי שנתכונן לזה עכשיו ולא אחר כך כשזה יהיה מאוחר מדיי. אין מקום יותר לזלזול בתפקיד החשוב הזה.

תודה.

נפתח את הדיון לענייני רווחה ונחכה עם עניין העבודה. בואו ננסה לשאול את השאלות.

אני רוצה להעלות עוד נקודה שארצה שיתייחסו אליה, מעבר לעניין תגבור כוח-האדם ברשויות המקומיות של העובדים הסוציאליים. אביגדור, התייחסת לזה שיש עכשיו מבצע של מיפוי של הצרכים בקרב האוכלוסייה המבוגרת. האם תוכל לחדד לי מי קהל היעד? כלומר, למי יתקשרו ולמי לא. הוא אמר שהם הולכים לעשות מבצע טלפוני כדי לבדוק את הצרכים של כל האוכלוסייה המבוגרת. אני רק רוצה לדעת מי הקהל שהם יתקשרו אליו, איך הם מגדירים את זה.

אוקיי.

חבר הכנסת שוסטר, בבקשה.

ראשית, אני כמובן מצטרף לאמירה שלא יעלה על הדעת לשחרר את מי שעוסק בחירום. לא כל העובדים בשירותים החברתיים במחלקות הרווחה ברשויות המקומיות עוסקים בליבת התחומים. בוודאי שכל מי שקשור באוכלוסיות מיוחדות עם צרכים מיוחדים ועם קשיים אחרים, חייב להיות מסוגל לעבוד.

אפשרות של עבודה מהבית היא חשובה כדי לשמור על הבריאות. בסך הכול, אנחנו צריכים לעבוד ולשמור על בריאות במקביל. זה הקושי, זו המורכבות הגדולה.

אני רוצה להזכיר את אותה אמירה של 100% עובדים, ורק כאלו שבאמת עוסקים במבצעיות, בקשר, בהצלת חיים. אבל יש אלה שעובדים במיקור חוץ. יש עובדים סוציאליים שעובדים במיקור חוץ וגם אותם צריך לכלול במסגרת ה-100%.

במועצות האזוריות יש בעיית ניידות גבוהה כי אין תחבורה ציבורית ומטפלות לא יכולות להגיע, הן לא יכולות לשלם עבור מוניות. אני מבקש שיינתן מענה לתשלום עבור ניידות בתחום הזה. אני מקבל פניות על סגירת מסגרות של אוכלוסיות בסיכון. אם כבר סוגרים ואם כבר קורה הנזק הזה, אז לפחות לא לגבות כסף על אותן מסגרות מההורים.

תודה, חבר הכנסת שוסטר.

חברת הכנסת סונדוס, בבקשה.

אני גם כן מצטרפת לתהייה ולמחשבה איך אפשר במצב חירום להוציא את העובדות הסוציאליות. אנחנו עובדים על שימור בריאות הציבור, וזה גם כן משמר את הבריאות החברתית, ובמיוחד שימור הבריאות החברתית של האוכלוסיות המוחלשות. צריך לתגבר את המספר ואת התקנים ולחלק. אני גם יודעת שחלק מהעובדות הסוציאליות הן אימהות והילדים שלהן נמצאים בבית. צריך למצוא נוסחה להוספת תקנים ועובדות סוציאליות, ולחלק את הנטל בין כולם. הרי תוספת תקציב יש, וכפי ששמענו יש תוכניות שבאות לעזור לאוכלוסיות המוחלשות, אבל צריך שאנשים ינתבו את התוכניות ויביאו את התקצוב הזה לתוכניות בפועל.

השאלה שלי היא מהי התוכנית לגבי איתור אוכלוסיית נוער בסיכון. צריך לאתר האם בני נוער בסיכון נמצאים בסיכון עוד יותר גבוה משום שהם לא נמצאים במסגרת טיפולית, ואני מדברת על גילאים מ-0 עד 18. יש קטינים וילדים שנמצאים במצוקה בביתם שנגרמת מגורם אחד או אחר. האם יש פיקוח ובקרה על האנשים האלה? האם מזהים סכנה בתוך המשפחות ובתוך הבתים? האם יש תוכנית לעבוד איתם גם בתוך הבתים?

תודה.

חברת הכנסת אימאן ח'טיב.

כמובן שגם כעובדת סוציאלית אני מצטרפת לבקשה, וכבר שלחתי גם בעניין הזה ואמרתי שאי-אפשר להוציא עובדים סוציאליים לחל"ת בתקופה הזו, אלא צריך לתגבר אותם.

לגבי המתנדבות והמתנדבים שעובדים בתקופה הזו – אני חושבת שאנחנו שולחים את הצעירים והצעירות שלנו בתקופה הקשה הזו ללא כל הכנה, לעבוד ולעשות עבודת קודש. לכן, צריך לקחת את הנושא הזה במשרד הרווחה ולתגבר אותו בכל הרמות, ובראש ובראשונה, בשמירה על אותם מתנדבים ומתנדבות וגם במתן סיוע והדרכה לגבי העבודה שלהם בכל הקשור לבטיחותם ולבריאותם בתקופה הזו.

בנוסף, אני חושבת שגם העובדים הסוציאליים צריכים לקבל מענה וליווי מקצועי מרחוק, וקווי חירום שיופעלו, גם לעובדות הסוציאליות וגם לאנשים ונשים שנמצאים בתקופה הזו בתוך הבתים מבודדים בצורה מאוד קשה, עם אמצעי מחייה מאוד דלים. המצב הזה רק יגביר את מצב האלימות ואת מצב העוני כשאחוז ניכר ממנו הם ילדים. כל זה מחייב התערבות, ולא רק ראייה כוללת שתיקח בחשבון את כל הדברים, אלא התערבות מיידית בנושאים האלה, כי אחרת נמצא את עצמנו במצב של אלימות ופשיעה. צריך במיוחד להתייחס לנשים שנמצאות עכשיו בבתים וסובלות מאלימות, ובנקודת הזמן הזו הן במצב של הפקר.

תודה, אימאן.

חבר הכנסת קושניר, בבקשה.

אדוני המנכ"ל, יש לי כמה שאלות. ראשית, לגבי אוכלוסיית המטפלות. כולנו יודעים שיש בעיה מאוד קשה של ציוד מיגון למטפלות. השאלה היא האם משרד הרווחה נערך לנושא הזה ומסייע להם?

כבר דיברו לגבי הסעות עבורן, ולכן לא אחזור על זה.

דבר נוסף, דיברת על מיפוי קריטריונים. השאלה היא האם אתם משתפים פעולה גם עם משרד העלייה והקליטה וגם עם משרד השיכון והבינוי. אנחנו יודעים שיש הוסטלים ומקבצי דיור שנמצאים באחריותם של שני המשרדים האלה. אני מקבל המון המון פניות מאנשים שנמצאים שם שלא מקבלים שום סיוע, לא במזון ולא בתרופות. האם יש שיתוף פעולה, כן או לא?

לגבי הנושא הנוסף - אני חושב שנגעת בזה, אבל אני מבקש באמצעותך להעלות את הנושא שוב בממשלה, באמצעות השר שלך, של בדיקות קורונה לאותם קשישים שחיים בהוסטלים, במקבצי דיור ובבתי אבות. אנחנו מבינים שזה דבר שיכול להציל חיים ושיכול להקדים תרופה למכה. השאלה היא האם העליתם את הנושא הזה, איפה זה עומד, והאם יש התקדמות בנושא. תודה רבה.

מר קפלן, בעודי יושבת אני מקבלת לידיי מכתב שיצא לשר בעניין החזרה מיידית לעבודה של כל מנהלי התחומים שאינם עובדי סוציאליים בזרוע הרווחה. אני מבינה שמנהלי התחומים שהם הסמכות המקצועית שאמורה לתת תשובות לעובדים הסוציאליים בקהילה, לכל העובדים הסוציאליים במסגרות, על דילמות מקצועיות ותשובות לפתרונות לבעיות שהם נתקלים בהם עכשיו, הוצאו בתקופה הקשה הזו לחל"ת או שהם מתנדבים דרך המחויבות שלהם. האם זה המצב? האם לא דרשתם להחזיר אותם מיידית לעבודה? זה עלול לדרדר את כל השירות למצב מאוד מסוכן, במיוחד בימים כשהבעיות הולכות ונערמות.

אני אענה על השאלות, אחת לאחת.

חבר הכנסת טופורובסקי, בבקשה.

אני אשמח שהמנכ"ל יענה גם על השאלה שלי. אביגדור, תודה רבה. אתם עושים עבודה נהדרת, ואני בטוח שזו תקופה לא פשוטה, אבל היא מאוד מאוד חשובה. אני רוצה להעלות שני נושאים: האחד הוא נושא עמותות המגזר השלישי, כמו שהמדינה דואגת להקים קרן שעוזרת לעצמאים ולעסקים קטנים. השאלה היא האם במשרד הרווחה יש איזשהו רעיון, רצון או ניסיון להקים קרן כזו שעוזרת שעכשיו סובלות גם מירידה בכמות התרומות, גם מירידה בתקציבים מהמדינה, ודיברנו קודם על "קמחא דפסחא" כדוגמה, ומצד שני, המון המון פניות ואנשים שנזקקים וצריכים עזרה.

השאלה השנייה היא לגבי מקומות שבהם באמת אין ברירה ואתם מוציאים עובדים לחל"ת. יש הרבה מאוד מסגרות שהקשר האישי בין אותם עובדים לבין האוכלוסייה שהם עוזרים להם, בין אם זה אוכלוסייה בסיכון, ובין אם זה אוכלוסייה עם צרכים מיוחדים, הקשר אישי הוא קריטי ועצום. השאלה אם אתם מוודאים שגם אם עובד יוצא לחל"ת הקשר האישי נמשך, כי הניתוק שלו, ולא משנה מה הסיבה, יכול לגרום לבעיות הרבה יותר חמורות שגם כשנצא מקורונה לא נוכל לפתור אותן. תודה.

חבר הכנסת אוסאמה סעדי, בבקשה.

אדוני המנכ"ל, שלום. לא הייתי מתחילת הדיון כי יש עכשיו ועדת קורונה במקביל, ושם דנו על עניין מצב הקשישים בדיור מוגן, וגם העלינו בדיוק מה שהעלה חברי קושניר שעדיין לא מתבצעות בדיקות יזומות לכל הקשישים ששוהים בדיור המוגן, וראינו שחלקם הלכו כבר לעולמם ונפטרו.

אדוני המנכ"ל, אנחנו קיבלנו מכתב שמיועד לכבוד שר העבודה והרווחה והשירותים החברתיים מיום 26 למרץ, ובטח דיברתם על זה.

העליתי את זה.

אני סמוך ובטוח שהעלית את זה. נמצאת בו אולי גם השרה המיועדת לתפקיד שרת העבודה והרווחה. נכון שאנחנו קיבלנו 17 עמודים ויש את כל הפעילות, ודיברתי ביום חמישי שעבר גם עם השר אקוניס על מה שאתם עושים כמשרד. אני רוצה להתרכז פה על מה שאתם עושים במגזר הערבי, ביישובים הערביים, במיוחד כלפי האוכלוסיות החלשות. אנחנו יודעים, ואני בטוח שחבריי וחברותיי דיברו על זה, ש-50% נמצאים מתחת לקו העוני. כל היישובים שלנו במצב סוציו-אקונומי מ-1 – 3. אנחנו מקבלים פניות רבות מאזרחים קשישים, משכבות חלשות, שאין להם מה לאכול. אנחנו מקבלים פניות מהיישוב ג'סר א-זרקא שהוא היישוב הכי חלש שיש, שמה שאתם נותנים למועצה המקומית בקושי מכסה אולי עשרות בודדות משפחות, ויש מאות משפחות שאין להם פת לחם לאכול. מה אתם עושים כמשרד רווחה בעניין הזה?

תודה. בבקשה, מר קפלן.

אשתדל לענות. חלק מהשאלות - לא כל כך בסמכותי לענות עליהן, אבל אני אענה עליהן ואנסה לענות ולומר מה הגישה שלנו.

קודם כול, חברת הכנסת מרב כהן, לשאלה מי אוכלוסיית היעד לברר על הצרכים שלה - אנחנו מתחילים עם אוכלוסיית האזרחים הוותיקים הרשומים במחלקות לשירותים חברתיים וממשיכים כי יש גם כאלה שהם מתחת לקו העוני בהגדרות הביטוח הלאומי ולא רשומים במחלקות הרווחה ונגיע גם אליהם. קיבלנו את הרשימות מהביטוח הלאומי והכוונה להגיע לכל אחד מהם ולשאול לצרכיו ולנסות לעזור ככל שרק ניתן כדי למלא את הדברים שהם בצורך הבסיסי שלו, כמו להביא לו תרופות, מזון, ונושאים אחרים שיעלו.

החוזר שחזר ונשנה לגבי צמצום בעבודת העובדים הסוציאליים והצורך בתגבור - אני תומך תמיכה מלאה בקריאה הזו שכל העובדים הסוציאליים, ללא יוצא מהכלל, יימצאו בעבודה. צריך גם להבין את הנסיבות להוצאת התקנות האלה שכל תכליתן הוא להגן על האנשים כדי שלא ידביקו האחד את השני. אבל יחד עם זאת, היו צריכים להתייחס לאוכלוסיית העובדים הסוציאליים כמו שמתייחסים לרופאים ולאחיות ולכל שאר האוכלוסיות שמטפלות בבני אדם. לכן, אנחנו נמשיך ללחוץ. עזרתכם בעניין הזה להחזיר אותם לעבודה, וגם לתגבר, היא בהחלט נופלת על אוזן קשובה, אצלי בכל אופן. אני רוצה להעיר שבזמנים שבשגרה יש היום מחסור של עובדים סוציאליים ברשויות המקומיות, יש המון תקנים פנויים, אז כל שכן בחירום אלה שנשארים צריכים לעבוד כולם, ולא לשלוח חלק מהם הביתה.

איפה זה נופל בין הכיסאות? איך זה שרשות מקומית אחת עושה ככה ורשות מקומית עושה אחרת? האם לא ניתן לחייב את כל הרשויות?

האם יש אופציה לכל מקום להחליט על כמות העובדים?

ההוראות של משרד הפנים היו שהמחלקות לשירותים חברתיים נחשבות כחיוניות, ובמיוחד העובדים הסוציאליים על פי חוק: יש עובד סוציאלי לחוק נוער, עובד סוציאלי לחוק סדרי דין, וכן הלאה. העובדים הסוציאליים לחוק הוצאו מהספירה והיתרה נשארה בספירה. ברגע שהיתרה נשארה בספירה והאילוץ של ראש רשות מקומית הוא 30%, אז ברור שהוא נכנס כאן לסד שהוא בלתי אפשרי מבחינתו. לדוגמה, רשות מקומית שיש לה 20 עובדים סוציאליים במחלקה: חמישה מהם הם עובדים סוציאליים על פי חוק, אז הם מרותקים ואין שום בעיה בספירה שלהם, ה-15 האחרים - אם הוא ישאיר מעל חמישה, הוא יצטרך את העשרה הנוספים להוריד במחלקות אחרות של הרשות המקומית – זה ההוראות של משרד הפנים. לכן, אני חושב שההוראה הזו איננה נכונה. היו צריכים את כל ה-20 להוציא מהספירה של ה-30%, ולאפשר לכולם לעבוד. אני יודע שזו המגמה היום ואני מקווה שהיא תצא לדרך.

מי קיבל את ההחלטה הזו שהם לא יהיו חלק מה-30% ושהם יהיו מופרדים ומוגנים?

צריך להיאמר במפורש בתקנות שעת חירום שהעובדים הסוציאליים ברשויות המקומיות ובמשרד הרווחה הם עובדים חיוניים שצריכים להיות נוכחים במאה אחוז בעבודה.

לגבי הציוד והמתנדבים – אנחנו ערים למה שקורה בשטח. אחד הדברים שמדירים שינה מעיניי זה אותם אלה שנמצאים בבתיהם ויש להם שעות טיפול סיעודי בביתם, נניח אלה שמקבלים רמה 6 ומקבלים 36 שעות, או שיש להם מטפלת צמודה או עובדת זרה והם עריריים, ויש כאלה ודומה להם לא אזרחים ותיקים סיעודיים אלא כאלה שהם גם נכים למיניהם. כל המטפלים בהם, עובדי הסמך שלנו, עובדי הסיעוד של הביטוח הלאומי, כל אלה מגיעים היום לבתים של המטופלים הללו בתחבורה ציבורית. אני התרעתי, וחזרתי והתרעתי, שישאירו את התחבורה הציבורית אפילו בהיקף יותר קטן, שאם לא כן לא תהיה להם דרך להגיע לביתם של אנשים ואז כמובן עלולה להיות מעמסה בלתי רגילה בטיפול באנשים האלה שהיא צריכה לקבל תשומת לב מיוחדת. אני מקווה שהקול קורא שלי לא להפסיק את התחבורה הציבורית לגמרי תיפול על אוזניים קשובות.

לגבי ציוד מיגון למטפלות – אנחנו לא מספקים ציוד מיגון. מטפלות ממומנות על ידי הביטוח הלאומי.

הביטוח הלאומי הודיע בישיבה שהתקיימה לפני שעה שהם מכינים ערכה לכל המטפלות, ובימים הקרובים הם יוציאו את זה לפועל.

מה עם צוות הפנימיות בנושא הזה?

זה מה שרציתי לשאול אתכם. מי ממגן את צוותי הפנימיות ואת העובדים הסוציאליים בקהילה כאשר הם באים במגע ועושים את עבודתם?

אנחנו קונים ערכות מיגון כמה שאנחנו יכולים וכמה שנמצא בשוק. כרגע אנחנו מחלקים בעדיפות ראשונה למטפלים במסגרות חוץ ביתיות, ובהמשך הדרך נחלק גם לכאלה שממלאים תפקיד בקהילה. אין לנו אמצעי מיגון לחלק לכולם. אמצעי המיגון האלה הם חד-פעמיים. צריכים כאן לחלק עשרות אלפים, אם לא מאות אלפים, מסכות וכאלה דברים. אין לנו את אמצעי המיגון כשלעצמם. ככל שיהיו לנו, אנחנו נחלק אותם.

אני יודעת שיש מחסור כללי, אבל זה נשמע לי קצת הזוי. מצד אחד, המדינה אומרת שרוצים להוריד את העקומה, רוצים להגן ורוצים להפסיק את ההידבקות, אבל האנשים הכי חיוניים במשבר הזה לא מוגנים. איך נעצור את המגפה הזו?

אני לא רוצה לגלגל את האחריות מאחד לשני, אבל לגבי כל הסוגיה של מיגון מפני התפשטות מגיפה, עם כל הכבוד, אני לא חושב שמשרד העבודה והרווחה היה צריך להתארגן מראש לזה. זה לא מתפקידו. אנחנו מנסים, למרות הכול, למגן את מי שרק ניתן בסדר עדיפות מסוים. פנינו למשרד הבריאות שיחלקו. גם הם חסרים באמצעי מיגון, אתם רואים את זה בתקשורת. אני אנסה לעשות את המרב בגבולות היכולת שלי.

ברור. אני לא מאשימה אתכם, אבל - - -

לשאלתו של חבר הכנסת קושניר על מקבצי הדיור – אנחנו מנסים לתאם עם משרד השיכון ועם משרד הקליטה לגבי חלוקת מזון במקבצי הדיור. צריך להבין שבמקבצי הדיור גרות גם אוכלוסיות רווחה וגם כאלה שהן אינן אוכלוסיות רווחה. נצטרך לראות איך אנחנו מטפלים בזה יחד איתם. למעשה, האחריות היא שלהם, אבל אנחנו לא מתנערים מאחריות גם בעניין הזה. לגבי אוכלוסיות הרווחה – בוודאי שלא.

כבוד יושבת-הראש, אני מבקש ממך להזמין לוועדה נציגים של משרד העלייה והקליטה היות וועדת הקליטה לא קיימת כי אנחנו במצב זמני, על מנת שהם יתנו לנו דיווח איך הם מטפלים גם בקשישים וגם בעולים החדשים שהם עד שנה בארץ.

בסדר גמור. אנחנו נגיע לזה אם נישאר כוועדה מיוחדת, אין שום בעיה.

עוד לא קיבלתי תשובה לשאלה שלי לגבי קרן לעזרה לעמותות המגזר השלישי.

התשובה היא שאנחנו יושבים עם משרד האוצר ומנסים לחשוב איך אנחנו מסייעים לעמותות כך שהן תשרודנה גם ביום שאחרי. ב-2008 הייתה קרן כזו שהקימו בזמנו. אני חושב שיש אוזן קשבת לראות איך אנחנו מוצאים פתרון גם הפעם. הבעיה שלנו היא בעיקר עם אלה שפועלים בקהילה, אלה שנותנים שירותים בקהילה, שבעל כורחם נאלצו להפסיק אותם. היום אנחנו מפעילים אותם באופן חלקי ונשתדל לשלם להם גם עבור החלקיות הזו כסדרה. אבל הנושא הזה עוד לא פתיר. הוא על סדר-היום בעדיפות גבוהה במציאת פתרון איך לעזור לעמותות, למגזר השלישי, למגזר האזרחי, לא משנה איך אתם קוראים לו, לשרוד גם אחרי שהמגפה הזו תסתיים.

מה עם השאלות לגבי האוכלוסייה הערבית? אני מוסיפה לזה גם את אלו שחיים בנגב ואת הציבור שחי בכפרים בלתי מוכרים, שממילא לא קיבל ולא הייתה לו הנגשה לשירותים החברתיים, ועכשיו מצבו מוחרף יותר ונהיה הרבה יותר קשה

אנחנו מחלקים מזון ללא הבחנה בין מגזרים. אנחנו היום גם הגענו עם רשות הבדווים לאיזשהו הסדר לחלק ערכות היגיינה לכל אלה שנמצאים בפזורה הבדווית, אבל אנחנו לא יכולים להגיע לכל אחד ואחד. אנחנו משתדלים לעזור כמיטב יכולתנו. אנחנו נעזרים חלקית גם בעמותות שעוסקות בחלוקת מזון בהתנדבות. יש אוכלוסייה הרבה יותר גדולה מ-110,000 בתי אב שזקוקים למזון, ולאו דווקא אזרחים ותיקים. יש גם כאלה שזקוקים לסיוע הזה והם אינם אזרחים ותיקים. אנחנו עושים את המרב במסגרת המגבלות שמעמידים לרשותנו, ואני אומר שזה ללא הבחנה בין מגזר כלשהו. כולם מקבלים אותו היחס. ננסה לעזור כמה שאפשר וכמה שיעמידו לרשותנו.

מר קפלן האם במסגרת הדיונים עכשיו עם המל"ל, עם ראש הממשלה ועם שר האוצר, אתם כמשרד הרווחה לא מבקשים תוספת תקציב על מנת להעביר למחלקות הרווחה במועצות המקומיות על מנת שהן יגדילו את מה שהם נותנים עד עכשיו? הרי אנחנו יודעים שעכשיו יש הרבה מובטלים והרבה אנשים שיצאו לחל"ת, ואני לא יודע מתי הם יקבלו כסף מהביטוח הלאומי. בינתיים למשפחות האלה אין מה לאכול. למה אתם לא מגדילים את התוספת למחלקות הרווחה ברשויות המקומיות שיש להן את כל הרשימות?

אמורים לשלם את דמי האבטלה לחל"תים למיניהם, על זה יש פרסום. צריך לתת להם מספיק כסף מזומן בשביל לכלכל את עצמם כפי שהיה להם בזמנים שבשגרה. אנחנו מנסים לחלק לאוכלוסיות רווחה שהן מתחת לקו העוני. אנחנו מעלים את הצרכים. הצרכים ידועים, הם מגיעים עד כל אלה שקובעים את המדיניות. הם לא נעלמים מעיניהם. אנחנו עושים את המיטב עם המשאבים שהם מעמידים לרשותנו.

אני מתנצלת, אבל אי-אפשר להבין מהתשובות מה בדיוק נעשה, ואיך הולכים לעשות את זה. אני יודעת שאתם מוגבלים בתקציבים, אני יודעת שלא מזרימים לכם. 60 ו-70 מיליון בחודש זה תוספתי ועד עכשיו לא הבנתי איך חילקתם אותם. אנחנו מקבלים תשובות עמומות לשאלות שאנחנו שואלים. לצערי הרב, אנחנו לא מצליחים באמת להבין מה קורה.

למה את אומרת את זה? אני אומר במפורש, הרי חלוקת מזון לבד זה 10 מיליון שקל לשבוע. אנחנו נותנים את הנתונים, זה לא שלא נותנים אותם. אם תרצי אז - - -

אבל חלק מחלוקת המזון היא מהמסגרות שאתם הפסקתם לחלק בהן מזון, כמו: לילדים, לילדי הרווחה בבתי הספר, לצהרונים, והעברתם את הכסף הזה כדי להעביר לבתים. אני לא אומרת שזה לא בסדר, אני שואלת גם בנושאים אחרים שקשורים. למשל, שאלתי האם אפשר להסב את חלוקת המזון הקפוא ולתת משהו אחר, במיוחד לזקנים עריריים, או זקנים שיש מישהו שיכול לבשל להם, וגם לא קיבלתי תשובה.

אני לא שיתקתי את מפעלי ההזנה. אנחנו לא משרד החינוך, זה משרד החינוך. אנחנו ננסה למצוא פתרון. אני יודע שהמנות המבושלות הן לא לטעמם של כל סוגי האוכלוסיות. אנחנו נשתדל לראות אם אפשר למצוא פתרון של סלי מזון לכאלה שרוצים לקבל את הפריטים ולבשל בעצמם. כרגע אין לנו גוף שמסוגל לארגן את זה. עמותות המזון שמארגנות את החבילות, אם הן מארגנות 10,000 - 15,000 מנות חד-פעמיות, זה לא פותר את הבעיה כולה. צריך לראות אם אנחנו נוכל לארגן לאוכלוסייה הערבית את סלי המזון במקום מנות מזון, ולאוכלוסיות הרווחה בלבד, כי אני לא מסוגל לחלק מזון לאלה שאינם אוכלוסיות רווחה רק משום שהם כרגע מובטלים. בשביל זה יש את הקצבה שהם מקבלים או יקבלו ובזה הם צריכים למצוא פתרון לעצמם.

אני רוצה לשמוע מענבל חרמוני יו"ר איגד העובדים הסוציאליים. בבקשה, שלוש דקות.

קודם כול, אני רוצה להתחיל בהערכה למנכ"ל משרד הרווחה, וכמובן לעובדים ולעובדות הסוציאליות במשרד ובשאר משרדי הממשלה שבהם הם עובדים וגם ברשויות.

בשבועיים האחרונים אנחנו מוצאים את עצמנו נלחמים במדינת ישראל כדי שהיא תאפשר לכלל העובדים הסוציאליים לעשות את מה שהם אמורים לעשות תמיד, וספציפית עכשיו שזה אבסורד בפני עצמו. אני חייבת לומר שלא מפתיע אותנו שלמנכ"ל משרד הרווחה אין את כל התשובות כי הרבה מהתשובות צריכות להגיע ממשרד האוצר וממשרד הפנים.

אני חושבת שבדיון כזה, ויש לי הערכה כבוד לנתנאל, אבל היה ראוי שגם מנכ"ל משרד האוצר היה יושב. זה חשוב לא פחות מהדיונים האחרים שבהם הוא נמצא.

סימן השאלה הגדול שגם אני מנסה לחקור הוא מי אמור במדינת ישראל לאכוף דברים שמשרד הפנים מנחה את הרשויות. למעשה, יש מכתב מאוד מאוד ברור שחתום עליו יושב-ראש מרכז השלטון המקומי ומנכ"ל משרד הפנים בכבודו ובעצמו שהוא לא דמות פוליטית, בניגוד לחיים ביבס, הוא דמות שאמורה להיות לה איזושהי סמכות. הם הוציאו מכתב שבו כתוב בצורה מפורשת שבתוך ה-30% יש להכליל בצורה חד-משמעית את כלל העובדים הסוציאליים של הרשות. אבל כשאני מדברת עם משרד הפנים הם אומרים לי: המחלקה המשפטית שלנו לא מאפשרת לנו וטוענת שאנחנו לא אמורים לאכוף את זה. אז אם משרד הרווחה שאני יודעת שאין לו את הסמכות לאכוף את זה, ולמשרד הפנים אין את הסמכות לאכוף את זה, אז למי כן יש סמכות לאכוף הנחייה מאוד מאוד ברורה שכן יצאה ממשרד הפנים?

אנחנו עושים למעשה קרבות מאסף ברשויות. בימים כאלה שאין לי כוח ארגוני כאיגוד מקצועי, זו שעתה של הדיפלומטיה, של הפוליטיקה, של המקל והגזר - - -. יש לנו גם כמה הישגים, אבל אני רוצה לציין שבלוד עובדים 50% מהעובדים, בראשון - אותו הדבר, בחבל מודיעין - 30%, ברמלה - 53% מהעובדים, במרחבים - 50%, באופקים וירוחם - 60%, בנתיבות – 30% מהעובדים והעובדות, ב- - -

ענבל, אי-אפשר לעבור על כל הערים.

נכון, את צודקת. אבל אני באמת רוצה להדגים את זה כי מדובר גם במקומות שגם בימים כתיקונם הצרכים שם עולים על מה שאפשר לספק.

ראשית, הייתי שמחה שמהוועדה הזו היה יוצא איזשהו סעד שמחייב את משרד הפנים לאכוף את ההנחיה של עצמו על הרשויות המקומיות. אני גם חושבת שעדיף שיחריגו את כלל העובדים הסוציאליים מה-30% כדי שהסד על הרשות המקומית לא יהיה צפוף מדיי. עם זאת, יש כבר הנחייה שאמורה להחריג את העובדים. זה לא קורה בשטח. אני רודפת אחרי כל הגורמים הרלוונטיים וכל אחד זורק אותו מהאחד לשני.

אני רוצה לציין שיש בעיה עם צעירים וצעירות חסרי קורת גג ששייכים לתוכנית שנקראת "יתד". אין להם שום פתרונות ברגע שהם צריכים בידוד. זה צעירים ללא עורף משפחתי ואין להם מקום מגורים קבוע.

בנוסף, בחלק מפנימיות הרווחה כן חלק מכוח-האדם נשלח הביתה, ובוודאי ובוודאי שצריך תגבור במקומות האלה כי יש סיכוי שהאנשים האלה גם יחלו, חס וחלילה, וזה כנראה יקרה. צריך להתכונן לזה.

אני רוצה לדבר על נוער במצבי זנות שגם בימים כתיקונם הטיפול בהם קשה ומורכב. אנחנו בסימני שאלה לגבי התוכניות שלהם בקהילה, וגם לגבי תוכניות נוספות בקהילה, מה שנקרא תקציבי פעולה כשיש חוסר ודאות. זאת אומרת, חלק מהרשויות המקומיות עצרו כרגע חלק מהתוכניות בקהילה כי אין להן ביטחון בוודאות שמשרד הרווחה כצינור כמובן, משרד התקציבים אמור להעביר את הכסף, יעביר את התשלומים האלה. חייבים לייצר בהירות בתחום הזה כשהבהירות צריכה להיות לכיוון 100% כמובן.

דבר אחרון, ואני חושבת שגם אביגדור ציין את זה, מתוך עובדי משרד הרווחה שהוגדרו 75%, חייבים להחריג מתוכם את 1,300 עובדי המעונות הממשלתיים שהם 100%, ולכן הם נוגסים לכאורה מהשאר. שירותי מבחן, למשל, עומדים על 30% - - -

איזה מעונות? האם הכוונה למסגרות החוץ ביתיות? הוא כבר אמר שהם מוחרגים.

המעונות הממשלתיים זה גם של בעלי המוגבלויות, ולא רק. 1,300 עובדים שהם עובדי משרד הרווחה מוחרגים להיות 100%, וזה בסדר.

הוא אמר שהם מוחרגים.

לא, הם לא מוחרגים. הם מוגדרים כ-100% והם נוגסים בשאר יחידות המשרד שנאלצות להתקזז ולהיות 30%, 40%, 50% - זו הכוונה.

אלה הדברים שאנחנו נאבקים איתם ביום יום, ונשמח שהוועדה תסייע כמובן לפתור אותם.

תודה. חברים, עוד לא שמענו מאגף העבודה, ואני מבינה שדווקא ארגוני השטח רוצים להשמיע.

ענבל אמרה משהו שהוא מאוד מוזר בעיניי, שדווקא בהוראה שיצאה אמרו לא לכלול את כל עובדי לשכות הרווחה בתוך ה-30% של המועצות, ומה פתאום עכשיו ההתנהלות היא אחרת, וגם שמעתי מהמנכ"ל שדווקא זה לא מה שנעשה. כלומר, אתם מכירים שהיו הוראות, אבל נעשה משהו אחר. נצטרך לקבל איזושהי הבהרה.

נציג משרד העבודה והרווחה, הממונה על זרוע העבודה, תן לנו סקירה מאוד מתומצת כדי שנוכל להמשיך את הדיון, בבקשה.

בוקר טוב לכולם. אשתדל לעשות את זה קצר. ראשית, כאחראים על חוקי העבודה, העברנו חקיקה שמאפשרת למעשה לתת מענה בזמן מצב חירום, וכרגע כל החוק התייחס למצב מל"ח, לחירום, לזמן מלחמה או חירום אזרחי, וזה חירום בריאותי, אז עסקנו גם בזה, ולמעשה יש חוק כזה, והעברנו תקנות כאלה.

מה"ט הוא זה נושא של הכשרה לטכנאים והנדסאים. מאחר והתלמידים לא מגיעים לשם, ובכל הארץ יש 30,000 סטודנטים כאלה, אז כמעט בין 60% ל-70% מתנהלים באמצעות למידה מקוונת, ואנחנו גם בפיקוח בעניין הזה וגם בקשר חזק עם המכללות. כמעט 60%- 70% בממוצע בכל המכללות לומדים בכלים מקוונים. את הבחינות דחינו על מנת לתת הזדמנות שווה לכולם כי אנחנו עדיין לא חושבים שהלמידה מקוונת היא ברמה של למידה פרונטלית. הנושא הזה כן יידחה.

על מנת לתת מענה למפעלים ולעסקים, הגדרנו היתר חדש שכולל העסקה מעבר ל-12 שעות. כלומר, היום יכולים לעבוד עד 90 שעות בממוצע לעומת 67 שעות שהיו, - - -. אנחנו חושבים שזה נותן מענה.

איך משלמים על זה? טוב שנתתם להם היתר, אבל מה עם תנאי השכר?

השכר לא נפגע. בגדול, הם מקבלים שעות נוספות. זה לא כמו במצב חירום שהם לא מקבלים את השכר העודף בלי שעות נוספות. פה הם ממשיכים לקבל את השכר העודף. כלומר, העובדים לא נפגעו. ההיפך, זה שומר על שכרם והם מקבלים את השעות הנוספות.

אה, הם מקבלים את זה כשעות נוספות, לא רגילות.

כן, כן. חלק מהמטרה שלנו היא לשמור על העובד וכמובן על זכויותיו.

לגבי נושא ההסברה - אנחנו מוצפים בהמון המון טלפונים. השארנו את כל המוקדים שלנו פעילים, זה מוקדים בשירות קנוי. המוקד של משרד הרווחה 118 מאוד תומך בנו כי יש ממש הצפה גדולה, זה משהו שאי אפשר לצפות אותו. תרגמנו הרבה שאלות ותשובות בנושאי יחסי עבודה ובנושאים אחרים, וגם תרגמנו לשפה הערבית. כל נוסח שיוצא יוצא מתורגם לשפה הערבית על מנת שהם יוכלו לקבל את המידע הנכון והעדכני.

אנחנו עובדים עם "כל זכות" ביום יום, ויש לנו חברים במועצה הזו או בגוף הזה במשרד המשפטים. יש להם מעל 6 - 7 מיליון פניות בשנה. אנחנו יודעים שזה המוקד המיידי לכל עובד. לכן, סגרנו עם מנכ"ל "כל זכות" שאנחנו מפנים אליהם את התשובות, וכל שאלה שהוא לא יודע לענות בהיבט של יחסי עבודה שהוא הנושא שעליו אנחנו אחראים, הוא מקבל במיידית תשובה, כך שיש כאן סנכרון די יפה.

עשינו דבר נוסף בנוגע להכשרה מקצועית. בגדול, בצעירים יש לנו מספר פנימיות שאין להם עורף ביתי. פנימיות שיש להן עורף ביתי, שלחנו אותם הביתה כמו הנחיות משרד החינוך והנחיות משרד הבריאות. אבל פנימיות שאין להן עורף ביתי, ויש בודדות כאלה, השארנו אותן אצלנו, והן ממשיכות לעבוד באמצעות הכשרה בתוך המוסדות. יש לנו שתי פנימיות, השאר הלכו הביתה.

ברשותכם, אני מדלג כי אני יודע שאין הרבה זמן. אגיע לדברים היותר חשובים. מעונות יום - פתחנו מספר מעונות לבקשת משרד הבריאות עבור הצוותים הרפואיים על מנת לתת להם מענה, כי היו שני ההורים עבדו במערכת הרפואית והם לא היו יכולים להשאיר את הילדים. פתחנו באופן מיידי, ובאופן גם חוקי העברנו תקנות, ובדרך זו נפתחו מספר מעונות יום כדי שהצוות הרפואי יוכלו לשים בהם את ילדיהם.

כל הכבוד, כולנו רוצים לתמוך ברופאים ובאחיות שמנסים להציל חיים בימים אלו. אבל יש גם עובדים בענפים אחרים ששני ההורים נחשבים לעובדים חיוניים והם אובדי עצות בשאלה מה לעשות עם ילדיהם. מה מתכננים להם?

נכון. אגב, אנחנו אחראים לגילאים מ-0 עד 3. אני יודע שגם משרד החינוך פתח גנים מגיל 4 ומעלה. דבר נוסף שאנחנו עושים, לבקשת משרד הבריאות, זה לא פורסם, אבל אנחנו למעשה עובדים על ריתוק של הסטודנטים לסיעוד. הם ביקשו מאיתנו לעזור להם לרתק על-פי צו של השר את הסטודנטים העובדים בתחום הסיעוד כי המערכת הרפואית לא מכילה את האירוע הזה. פנינו לאוניברסיטאות ואנחנו מקבלים את הנתונים. למעשה, נרתק את הסטודנטים בתחום הסיעוד והרפואה לטובת מערכת הבריאות.

יש סטודנטים לסיעוד שהיו צריכים לעבור את מבחן ההסמכה ב-6 לאפריל. בדרך כלל, אלו סטודנטים לסיעוד מהארץ, כש-85% מהם בדרך כלל עוברים את הבחינה ומקבלים הסמכה. מאחר ונדחתה הבחינה, אולי כדאי מאוד לשקול לתת להם, כמו שעשו בהרבה מדינות, הסמכה זמנית ולהכניס אותם למעגל מערכת הבריאות.

אני מבקשת להוסיף את כל הסטודנטים שהיו אמורים לגשת למבחן הקרוב ולא רק אלה שלמדו בארץ.

כבוד היושבת-ראש, זה לא בסמכותנו אלא בסמכות משרד הבריאות. כמו שאמרתי, כן דחינו את הבחינות אצלנו. אני מאמין שפנייה מכם למשרד הבריאות תיתן מענה לנושא הזה.

בסדר.

ברשותכם, מינהל האוכלוסיות – יש לנו מרכזי הכוון לאוכלוסייה הערבית ולאוכלוסייה החרדית בכל הארץ. יש לנו עלייה מאוד מאוד מסיבית של מספר הפונים אלינו בעידן וביום הזה. מאחר ואי-אפשר שכולם יגיעו על-פי הוראות משרד הבריאות, הפכנו את כל מרכזי ההכוון באמצעות כלים מקוונים שכולם עובדים. אתמול דיברתי עם אחד ממרכזי ההכוון ויש הצפה. הם לא מגיעים לשירות התעסוקה כי אנחנו אחראים על השמת האוכלוסיות האלה וזה המקום שהם מכירים. כל מי שיצא לחל"ת או פוטר חלילה, חוזר אלינו ומקבל כרגע שירות. העלינו לשם הרבה קורסים מקוונים על מנת להעסיק ולהכשיר אותם, אבל כרגע זה טיפה בים. ההערכה שלי שנדרשת השקעה תהיה מאוד מאוד גדולה.

יש ארגונים שמפעילים מעונות יום. מה יהיה עם החלק שבו אתם מסבסדים את מעונות יום האלה? האם אתם מעבירים להם את הסבסוד? מה עם מנהלות המשפחתונים?

ראשית, אתמול עברו קרוב ל-50 מיליון שקל למעונות, ולמעשה זה להורים. אנחנו מסבסדים את ההורים. אנחנו לא מסבסדים את המעונות. אנחנו - משרד העבודה, והמדינה - מעודדים הורים, נשים, לצאת לעבודה. כלומר, אנחנו מעבירים את הכסף, את ההשתתפות, לכל אימא שרשמה את הילדים. אנחנו עזרנו להורים כי המעונות לא רצו להחזיר את הכסף. בגלל שזה מחצית, הסברנו למעונות שהיתה מחצית מהפעילות, ואנחנו נחזיר מחצית מהחודש, ולעומת זאת, חידדנו להם שלפי משרד הכלכלה והרשות להגנת הצרכן אי-אפשר לחייב. כרגע המעונות רוצים, והיתה פגישה אחת עם משרד האוצר.

אבל אתה מבין שהארגונים האלה ימשיכו לשלם שכר דירה למעון שבו הם נמצאים ברוב המקרים.

לא, הם פטורים. כמעט לכולם יש פטור מארנונה, ורובם הגדול לא בשכירות. כלומר, חלק לא קטן זה מעונות שלהם, והם פטורים לגמרי מארנונה לפי חוק.

ומה עם החלק של השכירות שצריך להמשיך לשלם? הרי נכון שזה לעידוד נשים, אבל בסופו של דבר אם לא משלמים את זה מהעלות הכוללת של המעונות, המעונות יכולים לקרוס.

את צודקת. היינו בדיון בנושא הזה בישיבה עם אגף התקציבים באוצר. עמדת האוצר היא שהם כמו כל עסק שנתקל בדיוק באותה בעיה של שכר דירה ושכר פועלים. אנחנו המלצנו להוציא אותם מייד לחל"ת, ואנחנו גם מפעילים כלים מקוונים, קורס מטפלת, כך שכל מי שתסיים קורס מטפלות המעון יקבל בגינה 2,000 שקל, כך שזה גם סכום שיעזור להם לשרוד את התקופה הזו. זה לא הרבה ולא מספיק, אבל כרגע הם מדיינים עם האוצר לקבל תוספת וסיוע בעניין הזה.

ומה עם מנהלות המשפחתונים?

זה מה שאמרתי, הן למעשה עצמאיות. אם הן לא תחת גג או עמותה כמו: ויצ"ו או נעמ"ת וכאלה, אז הן בסך הכול מוגדרות כעצמאיות, ואז הן נכנסות לקורס שלנו.

למה לתת לי תשובה כזו? הרי אתם יודעים טוב מאוד את הוויכוח הקיים בעניין עצמאות מנהלות המשפחתונים. יש היום 3,700 נשים שאתם הגדרתם אותן עצמאיות, לא אכנס לוויכוח הזה עכשיו. מגדירים להן את כל פרטי העבודה שלהן, הוצאתם אותן. הן לא יכולות להיות בחל"ת והן לא יכולות לקבל מענק עצמאיים, והן נופלות בין הכיסאות. איזו תשובה אתם מתכוונים לתת להן?

עאידה, כמו שאמרתי, אנחנו מעורבים במשא-ומתן עם האוצר. היה כבר דיון, ויהיו עוד דיונים. אבל בסופו של דבר אנחנו מסובסדים על ידי האוצר אך ורק בגין הסיוע להורים או לאימהות העובדות. אין לנו שום תקציב, או אפילו שליטה על תקציב, בנושא הזה. לכן, היינו בפגישה עם האוצר

האם העברתם את החלק שלכם בחצי החודש הראשון של מרץ בסבסוד המשפחתונים?

כן, העברנו מלא. העברנו מלא עבור חצי החודש הראשון.

העברתם מלא, אוקיי. אתה אומר שהתשובה באוצר. אני גם כן מעורבת במשאים-ומתנים האלה, אבל עד עכשיו לא הגענו למצב שבו אנו מקבלים באמת את התשובות הסופיות.

היה דיון לפני כשבוע בעניין הזה.

ובינתיים זינוק מאוד גבוה בקרב העובדות במשפחתונים החיות מתחת לקו העוני.

אני מבינה שאתם לא שוקלים להעביר לפחות את הסבסוד שלכם עבור התקופה הזו.

לא. ראשית, מי שמנחה בעניין הזה ומי שמתקצב, זה משרד האוצר. בנוסף, אנחנו גם עובדים על- פי הסכמים ועל-פי כללים. אנחנו לא יכולים בהחלטה של אדם אחד או החלטה כזו או אחרת בלי תקצוב, לבוא ולשלם או לאשר סכומים כאלה.

לא, התקצוב קיים אצלכם וקיבלתם מעליו 70 מיליון שקל. התקצוב הזה מאושר למשרד העבודה והרווחה חודשית.

נכון, אבל האוצר הוא בסופו של דבר זה שמנחה והוא מאוד שותף למה שקורה במעונות היום. הוא מאוד הדוק על העניין הזה, ואין לנו שם מילימטר, לא על הבינוי ולא על הסבסוד. הסבסוד נועד להורים. ברגע שלא היתה פעילות בגנים או במעונות אז כרגע האוצר הנחה לא לשלם את זה. יש כרגע דיון עם נציגי המעונות בעניין החזרה, איך חוזרים ומה מתקצבים.

דבר נוסף - הסדרת עיסוקים, וכל הסטאז'. כל מי שלא עושה סטאז' ברצף, לא מוכר לו. הוצאנו הנחייה שכל מי שנוצרה לו הפסקה לעניין הסטאז', אנחנו נכיר לו. למרות ההפסקה הוא יקבל למעשה הכרה, והוא יוכל להירשם בפנקס המהנדסים, ההנדסאים וכו'.

יש דבר נוסף מאוד בעייתי אצלנו. במינהל ההסדרה יש לנו אלפי פניות לחל"תים ופיטורי נשים בהיריון, פשוט הצפה מטורפת. יש לנו 1,200 פניות בשנה וקיבלנו כמעט 4,000 בשבועיים. בעניין הזה פניתי גם לאוצר וגם לנציבות, והוספנו על המפקחים הקיימים קרוב ל-40 עובדים. תגברנו אותם. הגענו להסכמה גם עם הביטוח הלאומי ושירות התעסוקה שאנחנו נדווח להם רטרו עד ה-7 לאפריל. כלומר, עדיין מי שהגיש לפני ואנחנו מזינים עד ה-7 לאפריל אז כולם יקבלו את דמי האבטלה, וזה נושא מאוד מאוד חשוב.

נושא מינהל הבטיחות – יש בנושא זה הרבה הרוגים. אני שמח - - -

אנחנו מקיימים דיון מחר בנושא עובדי הבניין ומינהל הבטיחות, ואני ארצה שתרחיבו אז בנושא הזה.

אוקיי, אז אדלג הלאה.

בוא נעבור לחברה האזרחית. הם אולי יעלו נושאים ואז תענה להם.

אוקיי. יש לי עוד נושאים, אבל אני אענה בשמחה.

העניין הוא שיש לנו פה בעיה עם הזמן.

אין בעיה, אני איתכם.

יופי. אני רוצה לליאור גבאי, מנכ"ל נאות מרגלית את זכות הדיבור. ליאור, האם אתה איתנו? אוקיי, עוברים הלאה.

תמר שוורץ, מנכ"לית רוח נשית, בבקשה. כמובן שתי דקות.

עאידה, קודם כול, ברכות. אני מאוד שמחה שאת עומדת בראש הוועדה. אני זוכרת אותך עוד מימי הוועדה לקידום מעמד האישה, ואני בטוחה שתעשי פה עבודה נהדרת.

תודה.

באמת כמה מילים קצרות. קודם כול, אנחנו עוסקות בשיקום כלכלי תעסוקתי לנפגעות אלימות. כמובן העבודה נמשכת במלוא המרץ. לא הוצאנו אף אחת לחל"ת ולא פיטרנו כי אנחנו ממשיכות באמצעים מקוונים כל הזמן לתמוך במטופלות שלנו. מצד אחד, נפתחו הכשרות מקצועיות ונפתחו אפשרויות השמה במפעלים חיוניים וכו', ואנחנו יכולות לעזור להן. מצד שני, גם העבודה עברה להרבה תמיכה רגשית, מיצוי זכויות, ואפילו עזרה קונקרטית עם סלי מזון כי חלקן פוטרו, הוצאו לחל"ת, והן במצב נפשי מאוד קשה, חרדה מאוד גדולה. אני בטוחה שכולכם שמעתם באמצעי התקשורת שהאלימות עולה. את הרוב אנחנו עוד לא יודעים ויודעות, נשמע על זה אחרי שהקורונה תיגמר, כמו שאחרי חגים יש עלייה בדיווחים. העלייה שקיימת עכשיו בדיווחים היא עוד כלום לעומת מה שקורה בבתים.

מותר גם להגיד דברים טובים. אני מאוד רוצה לשבח, אני שמחה ש - - -

תמר, את בטוחה שאני תמיד עושות עבודה מדהימה, ואת יודעת עד כמה אני מעריכה, אבל הזמן שלנו מוגבל. תנצלי את העובדה שמנכ"ל המשרד והאחראי על אגף העבודה נמצאים מולך.

חשוב לי להדגיש שההתקשרות שלנו עם משרד הרווחה נמשכה. כל הכבוד לאיילה מאיר ולצוות שלה שתחת איריס פלורנטין וחגי מויאל שאפילו הקדימו לנו את התשלום, הבינו את המצוקה.

לגבי זרוע העבודה – הדבר הראשון שהם עשו זה שהם הפסיקו את ההתקשרות שלנו, לצערי הרב, והיו מאבקים. רק ממש עכשיו קיבלתי הודעה שההתקשרות חוזרת. אני לא יודעת למה ההבחנה הזו בין זרוע העבודה לזרוע הרווחה, אנחנו עוסקות עם שיקום תעסוקתי שזה עבודה, עם נשים נפגעות אלימות שזה רווחה, אבל זה אותה אוכלוסייה, והמצוקה רק החריפה. לא ברורה לי ההבחנה בין שתי הזרועות במקרה של האוכלוסייה שלנו.

אז אני מבינה שהכול טוב ויפה. החזירו לכן את ההתקשרות ואתן עושות עבודה נהדרת, נכון?

כן, אבל חשוב לי שיובהר ההבדל בין שתי הזרועות. אני לא מבינה למה ההנחיות הן שונות ביחס להמשך ההתקשרות או הפסקת ההתקשרות.

כי זה משרד ממשלתי וזה שתי זרועות, מה לעשות? בימים כהרגלם יש לנו את הקשיים שמתייחסים לשאלה איך כל זרוע עובדת.

תודה, תמר.

איילת רזין - אני מציעה שאיגוד מרכזי הסיוע יחכה ליום רביעי כי יש לנו דיון מיוחד בנושא: אלימות מגדרית על כל סוגיה, מול המשרד.

אני רוצה לשמוע ממאירה מנעמ"ת. מאירה, האם את איתנו? עו"ד מאירה, תפעילי מצלמה ומיקרופון - לא.

ורד מהמועצה לשלום הילד, איתנו? בבקשה.

כן, אני איתכם. שלום, ורד וינדמן, מנכ"לית המועצה לשלום הילד. הדבר החשוב ביותר שצריך לדבר עליו עכשיו הוא מה שפתח איתו מנכ"ל משרד הרווחה ואנחנו הוצאנו כבר למל"ל מכתב לפני שמונה ימים. במקום שירדפו אחרי רשות מקומית כזו או אחרת, הדרישה להחריג את כלל העובדות הסוציאליות שעומדות בחזית המאבק, במיוחד ילדים בסיכון - אותן צריך להחריג, ומייד, וזו העבודה של התקנות לשעת חירום. אני יודעת שעובדים על תקנות לשעת חירום כל יום, כל היום. את זה צריך להסדיר באופן מיידי, ולהחזיר את כל העובדות הסוציאליות ברשויות המקומיות לעבודה מיידית כי בכל יום שעובר הצרכים גדלים. אני רוצה שנחשוב איך כל אותם ילדים שנמצאים עכשיו בבית כשאנחנו רגילים לחשוב שהבית הוא המבצר והמקום המוגן, אבל לילדים האלה אין היום למי לפנות, אין מערכות אוניברסליות שרואות אותן, לא מסגרות חינוך, לא מסגרות בריאות.

אנחנו במועצה לשלום הילד מקימים עכשיו ומגבירים את קו הסיוע שלנו כדי שילדים ונוער יוכלו לפנות אלינו. אבל צריך שיהיה מי שיקבל את הפניות האלה בתוך הרווחה, ויהיה מי שמוכן גם לעשות ביקורי בית. בשביל שתהיה עובדת אלימות במשפחה ובשביל שתהיה נערות במצוקה, צריך להחריג את כל העובדות הסוציאליות כעובדות חיוניות, וזה הדבר הראשון שצריך לעשות. אמר בצדק מנכ"ל משרד הרווחה, אבל צריך שהמל"ל ומשרד האוצר ישמעו אותו. הם אלה שנמצאים בחזית בקהילה.

אמנה בקצרה כמה נושאים, לא ארחיב: ראשית, ילדים ונוער שנמצאים ברחוב. חייבים להחזיר את כל עובדי קידום הנוער כדי שהם יהיו ברחוב יחד עם הנוער האלה, כדי לדאוג לכל אותם בני נוער שאין להם בית לחזור אליו ואין להם קורת גג. עובדי קידום נוער צריכים להיות איתם כדי לאתר אותם. אם לא נעשה reaching out, אנחנו נמצא את עצמנו במצבים מאוד מאוד קשים.

ישנן מסגרות שנועדו לילדים בסיכון שנסגרו. יש ילדים שהוחזרו הביתה, ילדים שלא הוצאו בצו אלא הוצאו בהסכמה. הילדים האלה נמצאים היום בבית, ואני שואלת מי בודק מה המצב שלהם, ובכלל למה הם נמצאים לא בתוך המסגרות.

אנחנו יודעים שיש עוד צרכים פיזיים מאוד משמעותיים לא רק בקהילה אלא גם במסגרות, גם צרכים של הזנה, גם צרכים של היגיינה, וגם צרכים של חבילות גלישה לילדים ונוער שאין להם אינטרנט. לא לכולם יש אינטרנט. יש צורך בכך כדי לנהל קשר וגם כדי לפנות לעזרה.

אומנם משרד הרווחה הקצה הזנה בוואוצ'רים לרשויות המקומיות, אבל זה לא מספיק. יש את מה שנקרא "העניים החדשים" וגם את מי שקיבל הזנה עד עכשיו במועדוניות שנסגרו.

הנושא האחרון הוא הצורך לעשות reaching out לכל אותם ילדים בסיכון שאנחנו לא יודעים עליהם, וצריך שתהיה גם אפשרות לנהל קו חירום עבורם. יש גם מסגרות לילדים נפגעי תקיפה מינית שצריכים טיפול והם עם מוגבלויות. בתום מאבק שניהלנו הם הוחזרו לפעילות, אבל חלקית, ואין שום סיבה שלילדים עם צרכים מיוחדים שצריכים טיפול, ולו מקוון, המסגרות הללו ייפתחו רק באופן חלקי. כל מה שצריך להיעשות באופן מקוון, צריך להיעשות באופן מקוון ולהחזיר את כל אותם עובדים מחל"ת חזרה לעבודה, כי יש עבודה, ויש הרבה עבודה לעשות.

תודה רבה.

רמי הוד מקרן ברל כצנלסון, האם אתה איתנו? לא.

רינת חכים, מנהלת תחום חינוך ורווחה, מרכז המועצות המקומיות, איתנו? האם מישהו מהמרכז לשלטון מקומי? תמי ברששת? אבי גרובר? התייאשתם?

עאידה, תמי ברששת פה, היא פשוט על mute.

אוקיי, אז אחרי שחר תדבר תמי.

ראשית, אני מצטרף לברכות על תפקידך. שנית, אני רוצה לציין שצוותי הפנימיות, שאנחנו מייצגים את מרביתן, בשירות ילד ונוער של משרד הרווחה קוראים לכנסת או למנכ"ל ולשר להביע גם הערכה לפעילות השוטפת הלא פשוטה שלהם בימים אלו.

בהנחה שמשרד החינוך ימשיך לחדש את פעילותו, יש צורך בהצטיידות, כפי שאמרה ורד וינדמן. יש צורך בגיבוי ההצטיידות גם בהיבט של מחשבים בפנימיות כי אין להן יכולת לנהל למידה מרחוק ללא ההצטיידות הזו.

יש משהו מאוד לא ברור בהקשר של יציאה לחופשות. היום בבוקר קיבלנו חוק חדש לשעות חירום שאמור להתקבל בנושא חופשות. לצד הדבר הזה יש בפנימיות מסגרות קהילתיות שפועלות ומכניסות יום יום צוות וילדים לשערי הפנימיות, כך שלא ברור איך, מצד אחד, יש רצון לבידוד של הילדים ולאי-הוצאתם הביתה לתקופה ארוכה, יש לזה השלכות מאוד כבדות משקל, ולצד זה ממשיכות להתנהל פנימיות יום שמכניסות ומוציאות ילדים מתחומי המסגרת. לא ברור לי איך לגשר את זה.

בחלק מהפנימיות יש בתי ספר שסגרו את שעריהם. אני חושב שמשרד הרווחה צריך לעבוד בתיאום עם משרד החינוך כדי לנסות ולהחריג את המסגרות הללו כדי לסייע לצוותי הפנימיות שכפי שציין המנכ"ל עובדים בצוות מלא וחלק מהם מבודדים כבר - זה דבר מאוד חשוב.

הדבר האחרון - נושא המיגון שאליו התייחס גם המנכ"ל. אני חושב שחייבת להיות התייחסות לכך, וזאת לפני שנקבל מקרים כמו שהיו ב"נופים" ובמסגרות אחרות. בואו נעשה את זה קודם ולא נחכה עד שהעובדים הסוציאליים, הילדים והצוותים, יידבקו. תדאגו לזה עכשיו. לא ברור בדיוק מה קורה. הצוותים מסכנים את עצמם יום יום ושעה שעה עם הילדים. הם עושים את זה באהבה ובמסירות, אבל צריך לתת התייחסות לנושא הזה. תודה.

תודה.

תמי ברששת, בבקשה.

שלום, צוהריים טובים. אני תמי ברששת, ואני מייצגת את המחלקות לשירותי רווחה. אני חושבת שנאמר הרבה על הפער ועל המחסור בעובדים סוציאליים. אני כן אומרת שחייבים להכניס עובדים סוציאליים לעבודה במחלקות, וגם אלו שהמסגרות נסגרו, אבל יש שם עובדים סוציאליים והם לא עובדים בגלל שהמסגרות נסגרו וצריך להכניס אותם לעבודה כי העובדים סוציאליים עובדים יום ולילה וסביב השעון.

המישור הראשון הוא כמובן האוכלוסייה הוותיקה. אנחנו כרגע בסיפוק המענים הבסיסיים: אוכל, תרופות וסלי מזון. אנחנו פחות מתפנים, אבל אנחנו רוצים להגיע למצב שנתפנה, לבדידות שלהם. הקשישים מתקשרים אלינו. הם כל כך חרדים שהם לבד בבית. הם רוצים שמישהו יתעניין בהם ושהם לא יהיו לבד.

המענה השני שאנחנו נותנים הוא לכלל האוכלוסייה. נכנסו הרבה אוכלוסיות, וחברת הכנסת מרב קראה להם "העניים החדשים". עקב הקורונה נכנסו לנו בני משפחה שחיים בחרדה, באי-ודאות גם רפואית, אבל בעיקר כלכלית, אבטלה, חוסר תעסוקה. מדובר באנשים שיש להם התחייבויות, משכנתא, חשבונות. אנשים פונים אלינו לסלי מזון, לתווי קנייה.

המישור השלישי הוא האוכלוסייה שלנו שגם כך בשגרה אנחנו מטפלים בה בכל תחומי הבעיות, ובמצב הזה הבעיות רק הועצמו. הבית הפך לסיר לחץ. בתוך הבית יש ילדים בסיכון. כמו שצוין פה קודם, אם היתה קודם אלימות, היא מתעצמת עכשיו. אנחנו נדרשים למענים מאוד יצירתיים.

יש עוד מסגרות שעדיין מוגדרות כמסגרות סגורות כמו: מסגרות לנוער בסיכון ולצעירים, מרכז הורים-ילדים, ואפילו תחנות לטיפול משפחתי נחשבות למסגרות סגורות, אבל רצוי כן לפתוח אותן וכן להמשיך קשר עם המטופלים בצורה מותאמת ומקוונת לחירום דווקא בעת הזו.

כרגע המחלקות נערכות למשמרות הזהב, כפי שאביגדור ציין, ומיפוי של כל האזרחים הוותיקים ביישוב, מעל גיל 60. נערכים גם לשאלה מה יקרה אם יהיה סגר. נצטרך אז עוד יותר לטפל בהרחבה של הקשישים, כי גם אם בן גר באותו יישוב, הבן לא יוכל להגיע לאביו הקשיש להביא לו אוכל, ואנחנו נצטרך למצוא את הדרך לעזור.

אנחנו נערכים גם במצב סגר לעניין המרותקים שהמטפל שלהם לא יוכל להגיע ולכל האפשרויות.

הדבר השלישי, - - -

סליחה, אבל המנכ"ל מנה מה הדברים שנערכים לקראתם. כנציגת הלשכות, אני רוצה לשמוע יותר מה אתם צריכים כדי שתוכלו לעשות את כל הדברים האלה.

קודם כול, אנחנו צריכים יותר עובדים סוציאליים, וזה נאמר כבר על ידי כולם כי כולם מכירים ומבינים את זה. אנחנו צריכים יותר תקציב גמיש, יותר תווי קניות למשפחות כמו שצוין פה. קיבלנו, ואני חייבת לציין את היערכות המשרד שבאמת שומע, מקשיב, קשוב לשטח, ומייד עונה. אנחנו צריכים שיפתחו יותר מסגרות שבשלב הזה הן סגורות כמו: מסגרות לנוער, בית חם לנערה, מרכז ילדים-הורים, שבהם אפשר לעבוד במתכונת ולשמור על קשר עם ילדים בסיכון ולעשות את העבודה בצורה אחרת.

תודה רבה.

נתנאל אשרי, רפרנט תקציבים, אני רוצה להבין איפה עומד נושא מנהלות משפחתונים ונושא מעונות היום, שיצטרכו להמשיך את התשלומים היסודיים שלהם אבל אתם לא מעבירים להם את הסבסוד שהיה.

לצערי, כבוד היושבת-ראש, הנושא הזה הוא לא תחת אחריות אלא תחת אחריות רפרנטים שמתעסקים בעולם התעסוקה ובזרוע העבודה. אני יכול לבקש מהם אולי לעלות, אבל אני לא בטוח כמה מהר זה יוכל לקרות.

אני רוצה לשאול גם בעניין הרווחה. לגבי ה-60 - 70 מיליון שקל, האם אתם מתכננים להוסיף תקציבים מהחודש הבא? האם אתם מודעים לעובדה שחייבים להרחיב באיזשהו שלב את מפעל הביטחון התזונתי?

אני מצטער שהתמונה אצלי כרגע לא עובדת. כמו שאמרתי קודם, אנחנו נמצאים בהידברות צפופה עם המשרד כל הזמן. אני חושב שגם המנכ"ל יוכל להעיד על זה שאנחנו נענים בסך הכול לבקשות שהמשרד מעלה אלינו. אנחנו כן מבינים את פוטנציאל ההתרחבות של התוכנית להזנה. אנחנו גם עסוקים כל העת באיך ובאיזה אופן מאפשרים למסגרות היום להמשיך ולפעול. אנחנו מבינים יפה מאוד את הצורך האקוטי באספקת שירותי רווחה בעת הזו, ואנחנו עובדים בשיתוף פעולה עם המשרד, כדי שנוכל לתת את מה שצריך במקומות שצריך ובאופן שלא מסכן את הציבור.

בגלל שהתקנות משתנות מעת לעת, ובגלל שיש הרבה ערפל וצריך להסתגל למציאות חדשה, זה דורש גם מאיתנו וגם מהמשרד תגובות מאוד מאוד מהירות. אנחנו עובדים על זה, אנחנו שם. אני לא יודע כרגע להבטיח מספרים מעבר למה שכבר אמרתי אותו, רק להגיד שאנחנו מבינים את הצרכים ונערכים אליהם.

תודה.

אני מתנצלת אבל אני חייבת לסיים. מר קפלן, האם תרצה להוסיף לפני שאני מסכמת?

קודם כול, להערתו של שחר - אני חושב שיש לנו הערכה רבה מאוד על מה שנעשה בפנימיות. נעשית שם עבודה נפלאה על ידי כל הצוותים ומנהלי הפנימיות. הם באמת נתונים בהרבה מאוד לחצים. יש ילדים שייצאו עכשיו לחופשת הפסח. הבעיה שלנו היא עם חזרת ילדים ואיך אנחנו מונעים את כניסת הנגיף תוך כדי חזרה על ידי מי מהנערים שחלילה יידבק בעת שהייתו בבית או בקהילה. מכל מקום, נעשית שם עבודה מצוינת.

לגבי כל שאר השאלות והנקודות שעלו כאן, והן רבות, בעיקר לגבי פעילות בקהילה – אנחנו נשתדל להחזיר את הפעילות בקהילה ברמה מקוונת עד כמה שאפשר. זאת אומרת, שירותים מרחוק בדרך של תקשורת ממוחשבת. נעשה את זה היכן שאפשר יהיה לעשות את זה, ונתגבר את זה. זה גם יאפשר לעמותות פעילות ויאפשר להן לקבל תמורה לעבודה ולא להישען אחר כך על קרנות סיוע כאלה ואחרות. כל הדברים האלה נרשמו, ואני חושב שבסך הכול המשרד קשוב, עושה את העבודה ללא לאות.

מעל במה זו אני רוצה להביע תודה והערכה רבה מאוד לכל העובדים במשרד עצמו, וגם ברשויות מקומיות, ומעבר לכל בעמותות שנותנות את השירותים.

תודה רבה, מר קפלן.

אני גם מצטרפת לברכות ולהערכה שהבעת לעבודת העובדים הסוציאליים בשטח וגם לעובדי המשרד, וגם לך כמובן. כולנו עוברים תקופה מאוד קשה, וכולנו מרגישים שאנחנו בחוסר ביטחון כשלא ברור לנו מה יהיה בעוד שבוע, שבועיים או שלושה. בסופו של דבר, השכבות המוחלשות לאורך השנה, הן אלה שסובלות כפליים עכשיו.

אני חייבת להגיד שאנחנו עדיין לא מרגישים שהממשלה ושהמדינה מכניסה את היד עמוק עמוק בכיסים ומוציאה את כל מה שמתחייב בתקופת חירום כזו כדי להבטיח רשת ביטחון חברתית וכלכלית לכלל האזרחים, וניסיון גם כן לצלוח את התקופה הזו מבלי להגיע למצב שנגמור עם הקורונה ונתחיל עם יותר ויתר אוכלוסיות שמוגדרות כמוחלשות ומתחת לקו העוני.

הוועדה חושבת שמפעל הביטחון התזונתי חייב להתרחב בתקופה הזו. צריך להעלות גם כן את מספר המשפחות שנהנות מהמפעל הזה, ואפילו אם זה באופן זמני עד שתעבור התקופה הזו, וגם להגדיל את סל המזון או את הסכום שניתן במקרה הזה.

הוועדה תפנה לאוצר ותבקש את הרחבת התקציב. אנחנו נרצה להבין כמה מהתקציב החירומי שמוזרם בימים אלו לתוכנית הכללית של הממשלה, הולך לרווחה. אנחנו רוצים לדעת מה האחוז, ואנחנו גם רוצים לדעת מהו התעדוף של המשרד בנושאים האלה.

נפנה גם כן למשרד האוצר ונרצה לקבל תשובה מאוד ברורה למרות שאני מעורבת במשא-ומתן בעניין מנהלות המשפחתונים. אנחנו רוצים החלטה ברורה ביום-יומיים הקרובים בעניין מנהלות המשפחתונים. לא יכול להיות שהן יישארו בערפל. לא הן אלה שהגדירו את עצמן ככאלה. הזהרנו שנים שההגדרה הזו תגרום להן ליפול בין הכיסאות, והנה הגיע היום. הן לא עצמאיות והן לא יכולות לצאת לחל"ת ולקבל דמי אבטלה. צריך פתרון מיידי, תוך יומיים, לנושא הזה.

בעניין העובדים הסוציאליים - בלתי מתקבל על הדעת שתצא הוראה שתגיד שכולם בלשכות הרווחה צריכים להיות כלולים בתוך 30% העובדים החיוניים, והרשויות המקומיות יחליטו משהו אחר, והמדינה או הממשלה תעמוד מהצד ולא תעשה. הם מצילים חיים בדיוק כמו עובדים חיוניים אחרים, ואולי יותר מהרבה אחרים.

אני אבקש שגם העובדים הסוציאליים וגם עובדי המשרד שהם על תקן מקצועי במטות, במחוזות, יוחזרו לעבוד כעובדים חיוניים. אני מבקשת שתמצאו את הדרך הנכונה, אם מהבית, או כאלה שצריכים להגיע. אבל גם כל העובדים סוציאליים בקהילה יוחזרו. אנחנו נפנה גם למשרד הפנים ולמשרד האוצר בנושא הזה.

לגבי קרן פיצוי לעמותות - אני חושבת שהגיע הזמן לשים את זה על שולחן הממשלה ואת הצורך באמת לפתח קרן כזו.

לגבי מיגון לעובדים שנשארו בפנימיות או במסגרות החוץ ביתיות ואלה שנמצאים בקהילה - בלתי מתקבל על הדעת לדרוש מאנשים לסכן את החיים שלהם ולא לתת להם את המיגון. אני מבינה שיש מחסור במדינה, אבל אני חושבת שאם אנחנו מכריחים מישהו לסכן את חייו, יש לפחות לתת לו את המיגון. צריך להעביר למשרד הרווחה מספיק מיגון לכלל העובדים שנמצאים בקו הראשון בעימות עם המחלה הזו כך שהם יוכלו לעשות את עבודתם בצורה הכי טובה.

לגבי עניינים נקודתיים שעלו בהקשר של פנימיות ובתי אבות וכו' - אנחנו נישאר בקשר עם המשרד וננסה לקדם את הפתרונות שהוצעו.

אני מודה לכולכם: למר קפלן ולצוות, למרדכי אלישע, ולכלל חברי וחברות הכנסת ולארגונים שהשתתפו. תודה לכולם.

הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 14:30.