פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-ושלוש

הכנסת



3

30/03/2020


מושב ראשון



פרוטוקול מס' 2
מישיבת הוועדה המיוחדת לענייני רווחה ועבודה
יום שני, ה' בניסן התש"ף (30 במרץ 2020), שעה 10:00

דיווח המוסד לביטוח לאומי על פעילותו נוכח המשבר התעסוקתי .

חברי הוועדה: עאידה תומא סלימאן – היו"ר
בועז טופורובסקי (משתתף באמצעים מקוונים)
מירב כהן
אלכס קושניר
אלון שוסטר
רם שפע

אימאן ח'טיב יאסין
סונדוס סאלח
ג'אבר עסאקלה
טלי פלוסקוב

(משתתפים באמצעים מקוונים)


מאיר שפיגלר - מנכ"ל, הביטוח הלאומי

ניקול דהאן - קואליציית המזונות

טלי אהרנטל - מנכ"ל, "עמותת א.ס.ף"

מהא שחאדה - עמותת "מעכ איתך"

דני גיגי - עמותת "שתיל"

אורנה צח גלרט - לשכת רואי החשבון

בקי קשת - רבנים לזכויות אדם


ערן גולן – לשכת עורכי הדין
מיכל תג'ר – עמותת קו לעובד

תמי ברנע

אתי אפלבוים


דיווח המוסד לביטוח לאומי על פעילותו נוכח המשבר התעסוקתי

בוקר טוב. אני פותחת את ישיבת הוועדה המיוחדת לענייני רווחה ועבודה. זאת ישיבה ראשונה בימים קשים אלה. על סדר-היום: דיווח המוסד לביטוח לאומי על פעילותו נוכח המשבר התעסוקתי.

כולנו מודעים לעצם העובדה שמגפת הקורונה יוצרת את המשבר החברתי הגדול ביותר שראינו מעולם במדינה וגם בעולם באופן כללי.

לפי כל התסריטים שמשרד הבריאות מדבר עליהם וגם בעולם, המגפה עוד תיקח זמן והסגר יכול להיות שיימשך עוד שבועות, אם לא חודשים, אף אחד לא יודע. המשבר החברתי עוד יעמיק. אנחנו כבר התחלנו לשים לב לאותות של המשבר החברתי. בסביבות 900,000 איש ואישה במדינת ישראל איבדו היום את מקומות העבודה שלהם ואפילו אם זה עניין זמני. אף אחד לא יודע איך הכלכלה תתנהג אחרי הקורונה ועד כמה עסקים יוכלו להחזיק מעמד, במיוחד עסקים קטנים, עד שיעבור הזעם ועד שיוכלו לחזור ולעמוד על הרגליים ולתת לעובדים את מקומות העבודה שלהם חזרה.

בכל מקום בעולם יצאו מנהיגים מימין ומשאל והכריזו לציבור בעיקר על שני דברים. הדבר הראשון הוא, שנכנסים לסגר וזה יכול להיות ארוך וקשה. הדבר השני, אל תדאגו לפרנסה שלכם, אנחנו המדינה ניתן לכם גב.

היום נרצה לבדוק האם באמת אנחנו במדינת ישראל יכולים להגיד בבטחה ובקול רם לכל האנשים שיושבים בבתים שלהם היום ומחכים לחזור לחיים הרגילים שלהם, אל תדאגו, אנחנו דואגים לפרנסה שלכם.

אני חייבת להגיד שדבר אחד טוב יוצא מהדבר הזה, שהוועדות והוועדה המיוחדת התחילו לעבוד. אנחנו חייבים את זה לאזרחים שביקשו שנייצג אותם בעבודה הכי קשה של פיקוח ובדיקה של כל התהליכים שהממשלה לוקחת בימים האלה כדי לנווט ולהוציא אותנו מהבעיה הזאת.

הוועדה תנסה כמה שאפשר וכמה זמן שיינתן לה, כדי לעשות את העבודה המוטלת עליה ולבדוק איך המדינה מתכוננת לשמור על האזרחים והאזרחיות שמאבדים את מקום עבודתם ופרנסתם נמצאת בסימן שאלה גדול.

אנחנו גם נדאג, מצד אחד, לנושאים שקשורים בעבודה, אבל אנחנו לא נשכח שמעגל האנשים שמקבלים שירותי רווחה במדינה הוא גדול ועוד יגדל בימים הבאים. אנחנו גם כן רוצים ורוצות לבדוק מה קורה בשירותי הרווחה. את זה נשאיר לישיבה הבאה.

היום הדיון שלנו יתמקד איך הביטוח הלאומי מתפקד בימים האלה? מה כן מבטיח ומה לא מבטיח.

אני רק רוצה להגיד שאתמול יזמתי שיחת זום עם חלק מארגוני החברה האזרחית. הישיבה ארכה כשעתיים כי היתה הצפה גדולה מאוד של נושאים ושל דאגות. ישנן כל מיני קבוצות מוחלשות שהתכניות הקיימות היום לא מכסות אותם.

איתנו בישיבה, בנוסף לחברי וחברות הכנסת החברים בוועדה, נמצאים בזום מר מאיר שפיגלר, מנכ"ל המוסד לביטוח לאומי וגם חבר הכנסת בועז טופורובסקי. רם שפע נמצא בחדר השני.

אני שמחה שהצטרפתם. כמובן שרבים מהחברה האזרחית יכנסו להשתתף איתנו בדיון דרך שיחת זום.

לפני שמתחילים עם השאלות, אני רוצה לתת את זכות הדיבור למר מאיר שפיגלר, מנכ"ל המוסד לביטוח לאומי, לשמוע ממנו סקירה על איך הביטוח הלאומי מתכונן? איזה רשת חברתית הוא מנסה לפרוס בפני האנשים.

בוקר טוב.

נמצאים איתי כאן גם סמנכ"לית גמלאות גברת אורנה מרקוביצקי ויושב ראש ועדת הכספים של מועצת הביטוח הלאומי, ערן ירק.

שלחנו לכם מצגת. אני מניח שלכל אחד מחברי הכנסת יש עותק.

אעבור בקצרה על עיקרי הדברים, הם מפורטים במצגת. אני אתחיל לדבר לא מהמצגת אלא באופן כללי.

במשך כחודש אנחנו מתארגנים ככל יכולתנו כדי לוודא שכל מי שנפלט משוק העבודה, אם זה כתוצאה מפיטורין או כתוצאה מהפרשה לחופשה ללא תשלום, יקבל דמי אבטלה במלואם ב-12.4 לגבי חודש מרץ. לגבי אלה שיצאו לחל"ת או לפיטורים החל מה-15.3, אנחנו מתכוונים לעשות את הכול כדי להצליח ולהעביר להם מקדמות לפני ערב חג הפסח. מדובר בהיקפי מובטלים שתופחים מידי יום. הם כבר מגיעים לכ-800,000 איש במספר. מספרים שמעולם הביטוח הלאומי לא חווה.

רק כדי להמחיש לכם, במשך ה-30 שנים האחרונות, בשנה טיפלנו בממוצע בכ-200,000 תביעות. בחודש הזה בלבד, אנחנו מטפלים בסדר גודל של כ-800,000 תביעות ואולי יותר. תעשו את המכפלה של פי 4 כפול 12 ומדובר על פי כ-50 מאשר בימים כתיקונם. זה מבלי להתייחס בכלל לגילאי 67 פלוס, שגם לגביהם נתנו את הדעת בעצה אחת עם משרד האוצר, אגף התקציבים.

גם 62, אף אחד לא מדבר על זה.

אנחנו קידמנו את הנושא הזה כדי לתת להם לא דמי אבטלה אלא פיצוי שיהיה נכון לרגע זה, גם לגבי חודשים מרץ ואפריל ובהחלט יאפשר להם להתקיים בצורה סדירה בעת הזאת.

חוץ מזה, הביטוח הלאומי בהחלט לקח לתשומת ליבו את המצב שאליו נקלע השוק ופעל רבות כדי להקל ככל שניתן על כלל המבוטחים, לאו דווקא בנושאים שנוגעים לאבטלה, אלא גם בשאר הנושאים המטופלים בביטוח הלאומי מבחינת הזכויות המלאות של התושבים.

הקלנו איפה שרק ניתן. הארכנו תוקף זכויות זמניות והארכנו אותן למשך מספר חודשים בכדי למנוע את הצורך של אותם זכאים להגיע אל סניפי הביטוח הלאומי, או לייתר את הצורך שלהם להמציא מסמכים, נתונים וחוות דעת.

אנחנו מבינים מה המצב ולכן הקלנו ככל שניתן בכל דבר ועניין כלפי המבוטחים. אנחנו בהחלט משפרים בצורה ניכרת את השירות בתחום הסיעוד שהוא רלוונטי מאוד לתקופה הזאת. מירב המאמצים לקבל החלטות על בסיס מסמכים רפואיים ועריכת שיחת טלפון עם הלקוח, יוזמה שלנו.

כך גם עשינו לגבי המובטלים. פנינו מיוזמתנו לארגונים גדולים על מנת שהם ירכזו את כל הנתונים הנוגעים לכוח אדם שהם מפרישים, או לחופשה ללא תשלום או, לצערי הרב, מוציאים אותם החוצה משוק העבודה עקב פיטורין.

השקנו לראשונה את טופס 100 שמרכז את הנתונים שנוגעים לעובד אצל המעסיק. הם מעבירים לנו את הנתונים בצורה מרוכזת. כלומר, אנחנו מקלים בצורה משמעותית על המעסיק שרוצה לעזור לעובד וכמובן גם על העובדים שכרגע נדרשים לקבל דמי אבטלה.

אם אתם רוצים שאני אפרט בצורה ספציפית כל דבר ועניין, אני אשמח לעשות את זה.

אני חושבת שכדאי להתייחס לכמה נקודות באופן יותר מפורט. אנחנו נרצה גם להעלות שאלות יותר ספציפיות. רציתי לדעת בעניין דמי ביטוח. הרי אנשים לא רק מקבלים מהביטוח, הם בעיקר גם משלמים, במיוחד העצמאים והמעבידים. האם החלטתם החלטה ברורה בעניין תשלומי דמי ביטוח? האם דוחים אותם? מה בדיוק קורה עם זה?

קודם, בתקנות שעת חירום שעברו ביום שישי שבוע שעבר, התשלום של העצמאים בסך של כ-600 מיליון שקלים מתחלק שליש לטובת ביטוח בריאות ושני שליש לטובת הביטוח הלאומי. זאת אומרת, 200 מיליון שקלים אמורים לעבור לטובת קופות החולים. 400 מיליון שקלים זאת גבייה של הביטוח הלאומי. התשלום שהם אמורים להעביר לטובת הביטוח הלאומי וקופות החולים ב-15 לאפריל, יידחה כרגע ל-15 במאי.

מעבר לזה, הקלנו מבחינת האכיפה והטלת עיקולים בצורה ניכרת. הקפאנו את האכיפה ומעבר לזה, כרגע אנחנו לא מטילים עיקולים על מי שלא עמד בתשלומים על-פי לוחות הזמנים. ככל שיש פניות אל סניפי הביטוח הלאומי בנושא גבייה, אנחנו מתנהלים על-פי בית הילל. מקלים, מתחשבים מזדהים עם המצוקות של העצמאים ושל המעסיקים, כי אנחנו יודעים באיזה מצב אנחנו נמצאים.

אני מניח שהחל מהחודש הבא תהיה הפחתה ניכרת של התשלומים שאנחנו נקבל, לא רק מהעצמאים אלא גם מהשכירים, כי מי שהופך להיות מובטל הוא מחויב בתשלום מינימום לביטוח הלאומי. זה מייד משליך על הסכומים שאנחנו מקבלים לטובת ההתנהלות השוטפת שלנו.

האם נשאר לך משהו שהיית רוצה לדבר עליו באופן ספציפי מהמצגת? לצערי קיבלנו את המצגת רבע שעה לפני שהתחלנו את הדיון וחברי הוועדה עוד לא הספיקו לראות את המצגת. חבל שהיא נשלחה ברגע האחרון. אם יש נושא שאתה חושב שכדאי מאוד להאיר אותו לפני שעוברים לשאלות של הח"כים ושל המשתתפים, אני אשמח.

אני אפנה אתכם לעמוד שהכותרת שלו היא "הקלות הביטוח הלאומי בעת המשב".

אפשר לקבל את המצגת?

תכף נשלח לכם.

הישיבה מתנהלת בשני חדרים אז נעביר לכם תכף.

כבוד היושבת ראש, לכם יש את המצגת?

כן, לנו יש.

בעמוד שהכותרת שלו היא "הקלות הביטוח הלאומי בעת המשבר" ישנם עשרה נושאים מפורטים שבהם בעצם הביטוח הלאומי נקט בפעולות עשה של הקלה, של הליכה לקראת. אלה דברים שהם ברוח מה שאני דיווחתי בתחילת דבריי. אם אתם רוצים לשאול על זה, אני אשמח להרחיב.

יש כאן גם נתונים לגבי תובעי דמי אבטלה, גילאים, אחוזים. יש כאן נתון מאוד מדהים: ישנם מעל 15% של תובעי דמי אבטלה בתא משפחתי שהם גם בן וגם בת הזוג. כלומר, שני בני הזוג יחד הגישו תביעה לדמי אבטלה. זאת אומרת שניהם נושלו מהעבודה שלהם - יותר מ-15%.

בסוף יש לנו את הנושאים שאנחנו חושבים לנכון שצריך לתת עליהם את הדעת מבחינת תיקון עיוותים וחקיקה נדרשת. הם מפורטים בתשעה נושאים בעמוד אחד לפני האחרון. הכותרת היא: " הצעות הביטוח הלאומי לאור משבר הקורונה". אני יכול כמובן לקרוא אבל זה מונח לעיניכם. אני אשמח לענות על מה שלא ברור מאשר סתם להקריא.

בעמוד האחרון יש הערכה שלנו לגבי תוספת העלויות שלנו, ללא קשר להפחתה בהכנסות. ככל שפני הדברים יהיו כפי שאנחנו רואים אותם כעת, אז הביטוח הלאומי יידרש במהלך מרץ ואפריל לשאת בתשלום כספי נוסף מעבר לזה שתוכן מלכתחילה לפני פרוץ המשבר, בסך שיהיה כ-7 מיליארד שקלים, גם לנושאי אבטלה וגם לנושאי הפיצוי של גילאי 67 פלוס.

זה לחודשיים?

חצי חודש מרץ וחודש אפריל. אגב, לגבי חלק מהם, זה מהתחלת חודש מרץ.

האם אתם תקבלו שיפוי על ההוצאות האלה שלא היו מתוכננות מהאוצר, או שהביטוח הלאומי עם כל הקרנות שיש לו יצטרך לעשות את זה ונעמוד מול קריסה בעוד שלושה או ארבעה חודשים?

קודם כל, בחודש מרץ אנחנו מטבע הדברים נמצאים עם האצבע על תזרים המזומנים שלנו כדי לוודא שאנחנו מסוגלים לעמוד במלוא ההתחייבויות שלנו כלפי המבוטחים. חודש מרץ אנחנו מסתדרים. ראוי לדעת, הביטוח הלאומי לא מעביר את תוצרי הגבייה, לא את הריבית וגם לא את האג"חים שנפרעות למשרד האוצר. אנחנו משאירים אותם בביטוח הלאומי כדי לוודא שנוכל לעמוד במלוא ההתחייבויות שלנו, גם בחודש מרץ וגם בחודש אפריל. סה"כ בשנת 2020, מדובר על סדר גודל של 23 מיליארד שקלים, שכוללים כ-300 מיליוני שקלים עודפי גבייה, כ-8.1 מיליארד שקלים ריבית שאנחנו אמורים לקבל וכ-13 מיליארד שקלים זה פירעון של אג"חים שהם בפריסה למשך כל השנה.

לא הבנתי, זה המקורות שיש לך? ה-23 מיליארד הם מקורות שיש לך כרגע ביד אל מול סדר גודל של כ-5 מיליארד חודשי שאתה צריך. כלומר, אתה צריך לשנה הזאת איזה 50 מיליארד ויש לך 23 מיליארד. זה סדר הגודל?

תראה, אנחנו לא יודעים כיצד יתפתחו פני הדברים. כרגע אנחנו מתייחסים לחודש מרץ ואפריל. יש לנו בהחלט גם אומדן של מה אמור להיות אם פני הדברים ישתרכו על חודשים נוספים כמו יוני ויולי וכך הלאה. בגדול, הביטוח הלאומי מאז שנת 1980 העביר את עודפי הגבייה למשרד האוצר. אנחנו נמצאים בדין ודברים איתם. הם בהחלט מודעים לכך שככל שנידרש מעבר לסכומים שציינתי לפני כן, לקבל שיפוי על הוצאות נוספות, משרד האוצר בהחלט יעביר את הכספים הנדרשים לביטוח הלאומי.

ברור לי שעד עכשיו אנחנו מדברים על 7 מיליארד, כאשר העודפים, עודפי גבייה, אגח"ים וכדומה זה 23 מיליארד. אתה אומר שאתם תשתמשו ב-23 מיליארד עד שיסתיימו ואז אם תצטרכו עוד זה חייב בשיפוי מהאוצר?

נכון.

לא צריך להשחית את זמננו וזמנכם בירידה לפרטים. אתם מכירים יותר טוב מכולם, יחד עם רווחה ואחרים והארגונים האזרחיים מה קורה.

השאלה מה החששות? האם אתה עונה על כל הצרכים? האם אתם מזהה צרכים לא ממולאים. מנית במצגת מה הם הצרכים. האם יש צרכים משמעותיים שלא מולאו? זאת נקודה אחת.

נקודה שנייה קשורה לשאלה של יושבת הראש. האם זה נכון, מבחינת התכנון של היציבות הכלכלית הכספית שלכם להשתמש בעודפים? האם התכנון הפיננסי, היציבות שלכם, לאורך השנה הזאת, האם זה נכון להשתמש בחסכונות או במקורות הפנימיים ולא בהעברות ישירות מהאוצר?

הביטוח הלאומי נמצא בדיוק כדי לתת מענה לביטחון הסוציאלי של התושבים גם ובעיקר בעתות שכאלה. הכספים עברו מ-1980 וזה לא מהיום. ברור שהכספים שייכים לציבור במדינת ישראל, לציבור המבוטחים. זאת מעין פרמיה ביטוחית. ברור שכאשר המבטח נדרש לעמוד בתשלומים למבוטחים, אז כספים שלכאורה הצטברו בצד, אמורים לשמש לטובת העניין הזה. לכן, הכספים השוטפים ואם יידרש כספים שנמצאים במעין פיקדון או מעין הלוואה במשרד האוצר, יוחזרו לביטוח הלאומי כדי שנעמוד במלוא התחייבויות שלנו.

זה מצוין, כך זה צריך להיות.

רק עוד מילה אחת. לגבי כל ההחלטות שהתקבלו עכשיו בתקנות שעת חירום, שהם מטבע הדברים גרמו לתוספת בהוצאות של הביטוח הלאומי, זה לא יבוא מהכספים שעברו מהביטוח הלאומי למשרד האוצר. על זה יש שיפוי ישיר אחד לאחד של משרד האוצר, כי מדובר בהוצאות שלא היו בבסיס ההתחייבויות של הביטוח הלאומי כלפי המבוטחים.

זאת בדיוק הנקודה. אני מסכים לחלוטין עם הגישה העקרונית, שמה שנצטבר מ-1980 לצרכים השוטפים, הביטוח, מה שהתחייבת, מה שמופיע בפוליסה – מצוין. זה מה שצריך. אבל בשום פנים ואופן, לא להכניס פנימה על חשבון הביטוח הלאומי אירועים אחרים. שהמדינה תצטרך להכניס את היד לכיסים שלה והיא צברה שם.

אני חושבת שקודם כל אנחנו עדיין בשלב הזה שצריך להתמקד יותר במה כן חובתו של הביטוח הלאומי. אני חושבת שעדיין לא ממלאים את החובה עד הסוף. בסופו של דבר, האזרח שילם כל חייו לביטוח הלאומי בשביל ימים כאלה, בשביל מצוקות כאלה, כדי שהביטוח הלאומי יוכל באמת לפרוס את היריעה הכי גדולה שהוא יכול.

ביקשתי ממרכז מחקר ומידע של הכנסת לערוך לנו מחקר השוואתי של מה המדינה מציעה היום לעובדים ולשכירים וגם לעסקים ולכלכלה באופן כללי, כפתרונות למשבר החברתי. המחקר אומר בצורה הכי ברורה שעדיין לא הגענו אפילו למקום קרוב למה שמדינות אחרות מתקדמות מציעות לאזרחים שלהן. תכף נעלה כל מיני נושאים.

השאלה האם עומדים במה שהביטוח הלאומי התחייב לנו? זה קודם כל.

השאלה מה זאת אומרת התחייב? הרי יש החלטות לימים רגילים ויש החלטות למצבי חירום. אם לא נתנהל טוב במשבר זה, הביטוח הלאומי עלול להיות תקוע אחרי הקורונה עם מאות אלפים של מובטלים, כי לא טיפלנו במצב הכלכלי בצורה נכונה. האנשים האלה לא יוכלו לחזור לעבודה. משרד העבודה והרווחה עלול להיות תקוע עם אוכלוסיות שנפלו מתחת לקו העוני בגלל שלא נתנו להן רשת ביטחון חברתי מספקת כדי לעבור את התקופה הזאת. אחד הדברים שברורים וחייבים לשאול עליהם, זה כל הנושא של דמי אבטלה. אני יודעת שהיו הקלות של 6 חודשים.

הפחתת תקופת האכשרה לשישה חודשים במקום שנה.

יש אנשים רבים שהתחילו את העבודה שלהם לפני ארבעה חודשים, לפני שלושה חודשים. מה איתם? למה לא אומרים שכל מי שהיום אין לו מקור הכנסה, הביטוח הלאומי נותן לו להתקיים לפחות במישור של מינימום. יש, למשל, גם צעירים מתחת לגיל 20 שהם עובדים ואין להם היום ביטחון שהם יקבלו דמי אבטלה. הם לא יקבלו אלא אם תשנו את הקריטריונים הקיימים. אלה אנשים שלא יצאו לעבוד כי בא להם. זה לא טיול אחרי תיכון. הם יצאו לעבוד כי הם באים ממשפחות שממילא נמצאות במצוקה כלכלית. אז הם יצאו לעבוד למען המשפחה. היום לא רק שהם הפכו לנטל אלא הם גם איבדו את ההכנסה שלהם.

אני מעדיפה שנשאל את כל השאלות, אם לא אכפת לך מר שפיגלר. חברי הכנסת, נעשה סבב שאלות ותוכל לענות.

כבוד היושב ראש, אני רוצה אם אפשר אני רוצה להתייחס לדברייך ואחר-כך אענה לשאלות.

בדוח העוני של הביטוח הלאומי לשנת 2018, שפורסם בסוף שנת 2019 צוין בצורה מפורשת היכן נמצאת מדינת ישראל ביחס לממוצע של מדינות ה-OECD. זה לא סוד, אנחנו משקיעים בנושא בריאות ורווחה הרבה פחות מאשר בממוצע ממדינות ה-OECD. אם הרפרנט של מדינות ה-OECD הוא 100, אנחנו נמצאים ב-22% מזה. זאת אומרת, סדר-גודל של כחמישית.

לגבי גילאי 18-20 וגם לגבי הנושא של תקופת האכשרה שהיא מתחת לחצי שנה, אנחנו בהחלט אומרים את הדברים שנוגעים לביטחון הסוציאלי בכל הזדמנות שרק נקרית בדרכינו. ברור שבסוף, נקבע זמן מסוים. אם זה היה נקבע לשלושה חודשים, היו שואלים מה לגבי אלה שעבדו חודשיים? כך גם לגבי גילאים. אם זה היה נקבע לגבי גילאי 18, היו שואלים לגבי גיל 17. לכל אחד יש את הסיבות הרלוונטיות עבורו. בסוף אנחנו פועלים על-פי חוק. אנחנו הצענו לא מעט דברים שהם לעניות דעתנו מחויבים גם דיון וגם שינוי כי הם מעוותים והם פוגעים שלא כדין בכל מיני סקטורים, בכל מיני אוכלוסיות. ראוי ונכון לתת עליהם את הדעת ולקדם את החקיקה הנדרשת כדי להביא את המצבים האלה לכדי פתרון.

אנחנו רואים שבזמני חירום לא מחכים לחקיקות ומוציאים כל מיני הוראות שהן מעצם העובדה שאנחנו נמצאים במצב חירום. אני חושבת שלכלול עובדים מתחת לגיל 20 לא מחייב עכשיו חקיקה. אפשר לבוא בהחלטה כזאת ולבקש שמייד תשתנה ההוראה ולתת לכל מי שעבד מתחת לגיל 20 לקבל דמי אבטלה.

כבוד יושבת הראש, אנחנו בסוף שומרי חוק והגורם המוסמך הוא אך ורק כנסת ישראל או תקנות לשעת חרום. אנחנו בוודאי נאמר את דברינו. אנחנו מכוונים לביטחון הסוציאלי, לסיוע ולעזרה כלפי כל התושבים, אבל הסמכות היא שלכם.

חברת הכנסת אימאן ח'טיב, בבקשה.

שלום לכולם. בהתייחס לאותה נקודה, אני רוצה לרדת לרזולוציה יותר מדויקת לגבי סטודנטים ולגבי צעירים, שלפחות אם אין להם מאיפה להתקיים, שלא יהיה להם את התשלום לביטוח לאומי וביטוח בריאות. הדבר הזה יילקח בחשבון והם לא יחויבו לשלם גם דמי ביטוח ובריאות בתקופה הזאת. הם סטודנטים, לא עובדים. גם המשפחות שלהם נמצאות בתקופה קשה. זה נושא אחד.

הדבר השני שאני רוצה להציע. אנחנו נמצאים לקראת חגים. יש את חג הפסחא, יש פסח ויש רמדאן עוד מעט. האם הביטוח הלאומי חשב לתגבר מענק מסוים למשפחות כדי שיוכלו להתקיים במינימום שבמינימום בתקופה הזאת? הילדים גם נמצאים בבתים וזה אומר שזה גם מגדיל את ההוצאות שיתווספו בגלל השהות בתוך הבית.

הדבר השלישי זאת הסוגיה של כל הנשים המוחלשות, שממילא נמצאות במצב מאוד קשה ואין להן הכנסות. אנחנו גם מדברים על עסקים קטנים. לרוב זה נשים שבבעלותן עסקים קטנים שגם הם נסגרו. כל הנושא של נשים צריך לשים אותו תחת המשקפת ולעבוד עליו בצורה ממוקדמת ולתת יותר תשומת לב לנושא כי מאחורי האנשים עומדות משפחות שלמות.

אנחנו נעבור עוד שלוש חברות כנסת שרוצות להעלות שאלות. סליחה, מחברי הכנסת בחדר השני, בדיוק ברגע הזה קיבלתי את הרשימה שלכם.

בואו נעבור על כל השאלות. אם לא אכפת לך מר שפיגלר, תרשום את השאלות וניתן לך סבב תשובות בסוף.

חברת הכנסת מירב כהן, בבקשה.

קודם כל, תודה רבה על העשייה. אני יודעת, מאיר, שאתה והצוות שלך עושים לילות כימים בתקופה הזאת וזה ניכר.

כמה שאלות אופרטיביות. לגבי האוכלוסייה המבוגרת. הרי הוחלט על מענק. זה לא המסלול הרגיל של דמי אבטלה. אני מקבלת הרבה פניות של אנשים שעדיין לא מוצאים את הטופס ולא יכולים להירשם. החל ממתי הם יוכלו להירשם והחל ממתי הם יוכלו לקבל את הכסף?

סוגיה שנייה, מבוגרים שאין להם אמצעי תשלום של כרטיס אשראי ועד היום שילמו באמצעות בנק הדואר. עכשיו סניפי בנק הדואר נסגרו. אני מבינה שאתם מפתחים איזו פתרון, אשמח אם תפרט עליו.

מה עם תגבור המוקד הטלפוני שלכם? הרבה אנשים מנסים להשיג בטלפון ופשוט לא מצליחים. אני בטוחה שזה קשור לעומסים האדירים אבל אולי נכון בשעה הזאת לתגבר את המוקד הטלפוני בצורה משמעותית? תודה.

אדוני המנכ"ל, אני חייב להגיד לך תודה רבה על התשובות המהירות שלך. כתבתי לך כמה מכתבים והגבת ממש מהר אז תודה רבה על המענה האופרטיבי. .

בכל זאת, יש כמה שאלות. פניתי אליך בנושא של דמי אבטלה לעולים ושמעתי גם את התשובה שלך, שבעצם מדובר בחקיקה או בתקנות לשעת חירום. כאן אני רוצה לפנות ליושבת ראש הוועדה. אני חושב שזה תפקידנו להוציא איזו דרישה לממשלה כדי שיכניסו את הנושא של אלה שלא נכנסים היום תחת קריטריונים של ביטוח לאומי לדמי אבטלה או לחלף דמי אבטלה. אני מחדד את הנקודה לגבי עולים חדשים שהגיעו לארץ ופשוט לא היה להם שום סיכוי לעבוד פה חצי שנה. היום הם נמצאים בעצם ללא שום מקור הכנסה. אנחנו חייבים לגבש את הקריטריונים האלה כאן בוועדה ולשלוח את זה לממשלה כדי שיכניסו את זה לתקנות חרום אחרת אף אחד לא יעשה את זה.

סליחה, אפשר גם לעשות את זה בחקיקה. בדיוק עכשיו אני מקבלת כל מיני הצעות חוקר גורפות ודרקוניות שמוצגות על-ידי הממשלה עכשיו. אני חושבת שאפשר להציע הצעת חוק על-ידי הממשלה, שדווקא תהיה יותר צודקת כלפי העובדים.

אני לא יודע מה יהיה יותר מהר תקנות חרום או חקיקה. אני משער שבמצב הנוכחי זה תקנות חירום ולכן אפשר לעשות את זה הרבה יותר מהר.

מניסיוני הממשלה יכולה לחוקק חוק ביום אחד.

אם היא רוצה.

אם היא רוצה, נכון.

אני חוזר חזרה למנכ"ל. שני דברים. אחד, פנו אלי הרבה מאוד אנשים, בעיקר כאלה שעובדים בחברות הקטנות, שגם המעסיקים שלהם ניתקו מגע בגלל המשבר והם בעצם לא מסוגלים להוציא מהם טופס 100 ולא טופס 1514. מה שיש להם ביד, בדרך-כלל, זה תלושים שלהם ומכתב שמוציא אותם לחל"ת. האם תוכלו להפגין יחס סלחני כלפי האנשים האלה ובכל זאת לשלם להם כדי שלא יהיו תלויים במעסיקים שלהם, בהתחשב בשעת המשבר?

שאלה אחרונה בנושא של מענה בשפות. האם אתם פועלים בנושא הזה? אני יודע שהאתר שלכם מתורגם בצורה מאוד יעילה ומאוד יפה. עוד שהייתי מנכ"ל משרד הקליטה שיתפנו פעולה וזה נראה מאוד טוב. האם יש לכם גם היום מענה אנושי שנותן פתרון בשפות, בעיקר רוסית, אמהרית וצרפתית?

וערבית.

ערבית יש להם, אני יודע.

באזור האישי אין ערבית.

חברת הכנסת סונדוס, בבקשה.

קודם כל, אני משתתפת עם החברים וכל הכבוד למנכ"ל על הסיוע, אבל שוב אנחנו מוצאים את עצמנו בפתח משבר כלכלי צפוי מאוד בקרוב.

קודם כל, כל הכבוד על העשייה למנכ"ל והצוות. בכל זאת, אני רואה ומצפה שאנחנו בפתח משבר כלכלי מדאיג. כשאני שומעת על תשובות של דחיית תשלומים, אני צופה שזה יצטבר לאנשים. זה שאנחנו דוחים את התשלומים זה לא יעזור לאנשים בחודשים אפריל ומאי לעבור את המצוקה הכלכלית.

אני לא שמעתי על מענקי חירום לאוכלוסיות המוחלשות, לקשישים, למשפחות מרובות ילדים, למשפחות חד הוריות. האם יש מענקי חירום. אנחנו חווים מצב חירום וזה מחייב אותנו שיהיו מענק חירום.

עוד משהו, הנגשת המידע בשפה הערבית. הקדמת אותי חברת הכנסת עאידה, באזור האישי צריך להנגיש את המידע ושיהיה מענה בשפה הערבית. אני יודעת שאנשים מחכים שעות כדי לקבל מענה בשפה הערבית במיוחד.

אנחנו רואים שהעבודה בכלל היא עדיין בשיטת כיבוי שריפות, אז אנחנו כן מוכנים בחודש מרץ אבל לא יודעים מה עם החודש הבא. האם יש תכנון במידה ויתמשך המשבר ויתעמק יותר? מה יקרה בחודש הבא? איך נסתדר בחודש הבא? הרי מחר מתחילים חודש חדש. המשפחות מודאגות, עוד מעט חגים. המשבר הזה הולך ומתגבר ובד בבד עלייה במשבר הכלכלי.

מה התכנית בשיתוף עם האוצר והביטוח הלאומי להציל את האנשים מהמשבר הכלכלי שאנחנו עומדים בפתח שלו?

תודה.

חבר הכנסת רם שפע.

כמו כולם, יישר כוח לכל הצוות. אמנם יש לנו הרבה מאוד דברים שאנחנו רוצים לומר והרבה אוכלוסיות לדאוג להן, אבל ברור לנו שאתם עושים לילות כימים וגם אני מוכרח לציין את זה. כל אחד מאיתנו נוגע פה באוכלוסייה אחרת שדורשת מענה וברור שבמשבר הזה כמעט כל עם ישראל צריך התייחסות ספציפית או ייחודית מהביטוח הלאומי.

אני רוצה לשאול אותך שתי שאלות קצת מקרו. אם התייחסת לזה בדקה הראשונה ולא שמעתי, אז אני מתנצל. הייתי שמח להבין ממך, בהשוואה לעולם, שכן יש הרבה מאוד מדינות שנמצאות במצב דומה אלינו מבחינת בידוד והרבה אנשים ללא פרנסה, איך אנחנו ביחס לעולם בכמות האנשים שכרגע נזקקים לביטוח לאומי ולא מקבלים, לשיטתך?

דבר שני. הסתכלת חודש וחצי קדימה או עד סוף אפריל. אני רוצה לשמוע מה הנחות המוצא שלך לשנה הקרובה ולשנתיים הקרובות? ברור שאנחנו לא יודעים מתי הבידוד ייגמר אבל אני בטוח שיש לכם איזשהן הנחות עבודה אחרת איפה נמצא את עצמנו בעוד שנה? זה מטריד אותנו מאוד כי כולנו עסוקים בזה בחודש הזה ובצדק. הרבה מאוד אנשים נושאים אלינו עיניים, אבל אנחנו נצטרך לעזור לאותם אנשים גם בעוד שנה. בסוף יש לביטוח הלאומי ולמדינת ישראל משאבים שצריך לחשוב איך מתייחסים אליהם.

תודה רבה.

רם, אתמול בלילה מאוחר קיבלנו מחקר. אתם תקבלו היום מחקר שעשו במרכז המידע והמחקר של הכנסת לבקשתי ולבקשת חבר הכנסת עפר שלח על כלי מדיניות בתחום התעסוקה שנוקטות מדינות מפותחות בתגובה למשבר נגיף הקורונה. זה השוואתי, כך שנוכל ללמוד מהמידע שנמצא שם.

מצוין, אנחנו לא קיבלנו.

תכף תקבלו.

חבר הכנסת בועז טופורובסקי.

שלום לכולם. שלום מהבידוד. היום זה היום האחרון של הבידוד שלי.

נכון, בהצלחה.

מאיר, שלום. אני חושב ויודע שעם ישראל מצפה מביטוח לאומי לעשות מעל ומעבר במיוחד בתקופה כזאת. אני יודע שאתה עובד מסביב לשעון וגם כל הצוות וכל עובדי ביטוח לאומי. אני מאחל לכם ולכל עם ישראל שנצא מהמשבר הזה מהר.

יש שתי אוכלוסיות שאנחנו מכירים, שלהן יש פערים מוכרים לאורך שנים בכל מה שקשור לשירותים של ביטוח לאומי. אחד זה עובדים שהם מעבר לגיל הפנסיה, או שהם בגיל הפנסיה. הקבוצה השנייה זה כל המגוון של העצמאים.

רק עכשיו קיבלתי את המצגת. ראיתי כמה דברים תוך כדי רפרוף בה. אני אשמח לסקירה קצרה ממך, מה מקבלים אותם עובדים שעכשיו יוצאים לחל"ת והם בגיל הפנסיה ולא זכאים לדמי אבטלה. הבנתי שיש איזה מענק בדרך, אשמח לקבל פירוט.

שניים, מה מקבלים העצמאים? מעבר למה שהם מקבלים גם מה הפער שאתה רואה לנכון שאנחנו המחוקקים יכולים אולי להשלים משהו שאתה כביטוח לאומי לא מצליח או לא יכול לתת מבחינה חוקית והיית שמח שתקבל את הכלים כדי שנוכל לעזור לאותן שתי אוכלוסיות?

מר שפיגלר יענה על כל השאלות שעלו מחברי הכנסת. יש לנו רשימה ארוכה של נציגי ארגוני החברה האזרחית שנמצאים בישיבה הזאת. אחרי התשובות אני אפתח לארגוני החברה האזרחית להציג את מה שיש להם ואחר-כך נקבל תשובות ויש עוד כמה נושאים.

אני רוצה להזכיר שמחר יש לנו דיון נפרד בוועדה בנושא עצמאים ופתרונות לעצמאים, מה מוצע ומה לא מוצע. בואו נתמקד בתשובות וגם נקבל תשובה על השאלה.

בבקשה מר שפיגלר.

אני לא עונה לפי הסדר כי חלק מהדברים חזרו על עצמם. אני מקווה שאתייחס לכל מה ששמעתי.

באשר להחרגה של זכאות לדמי אבטלה מתחת לגיל 20, כמו גם מתחת לחצי שנת אכשרה. הביטוח הלאומי בהחלט אומר את דברו. הכנו חוות דעת בנושא הזה. יש לנו מחלקת מחקר שבוחנת את הנושאים האלה, אבל בסוף זה נדרש לחקיקה של כנסת ישראל או במסגרת חקיקה של תקנות שעת חירום. יש לציין שגילאי 20 ומטה כן יכולים לקבל דמי אבטלה אבל במקרים מאוד חריגים עם תנאים מאוד קשיחים ובדרך כלל לא כל-כך עומדים בהם.

זה בעיקר הצעירים הערבים שלא עשו דחייה של השירות הצבאי או שירות לאומי. התנאים שאתם מעמידים שם בעיקר צעירים ערביים בכלל לא יענו עליהם.

אני חושב שזה חל גם על סקטורים אחרים, אבל באופן כללי כל דבר אפשר לסדר באמצעות חקיקה מתאימה. אנחנו בוודאי נניח את משנתנו בנושא הזה. ברגע שהדבר יוסדר בחקיקה אנחנו מייד נבצע את זה הלכה למעשה.

לגבי המקדמות ערב החג. עוד פעם, זה גם כן דבר שכרגע ביטוח לאומי מנוע מלתת. אין לנו אפשרות לתת מקדמות שהן חורגות ממגוון השירותים שאנחנו מספקים. לכן מה שאנחנו עושים בדרך-כלל, בתיאום איתכם, לגבי חג הפסחא למשל, אנחנו נמצאים בדין ודברים ישיר איתכם ופועלים כדי להקדים את תשלומי הקצבאות על-מנת שאתם תוכלו להתארגן לפני החג עם הקצבאות ולא להיגרר למצב שהחג נכנס - - -

אנחנו ביקשנו תוספת לקצבאות הרגילות.

אני אומר עוד פעם, תוספת מצריכה חקיקה. אנחנו לא יכולים. אין לנו כלי לתת תוספת אלא אם כן הכלי הזה ייקבע בחוק.

לגבי נשים שמופלות לרעה. כן, יש לנו סדרה של נושאים שעומדים על הפרק שנשמח לקדם אותם בחקיקה. בכל נושא שאנחנו יכולים על בסיס הסמכויות הפנימיות שלנו לתת מענה וללכת לקראת, הביטוח הלאומי נמצא שם.

זה לא לטובתכם מה שהעלית עכשיו. אני יושבת בסבלנות ורוצה לשאול על הנושא הזה. בבקשה, תמשיך.

אני אומר עוד פעם. הטענות, ככל שתהיינה כלפי הביטוח הלאומי, צריכות לקבל ביטוי כשהנושא הזה יעלה לדיון בכנסת או בכל מסגרת סמכותית אחרת. אתם תשמעו את מה שיש לנו לומר. אם הדברים שאנחנו נביע לא יתאמו לערכים הסוציאליים של הביטחון הסוציאלי, אני מניח שתאמרו את דבריכם. כרגע אנחנו לא נמצאים במצב שבכלל הנושא הזה עומד על הפרק, הוא מחויב בחקיקה. לנו אין כלים לתת את מה שהחוק לא מאפשר לנו.

לגבי הנושא של גילאי 67 פלוס. נכון, אלה לא דמי אבטלה. החריגו את זה מדמי האבטלה מכיוון שהחוק קובע ששכיר שזכאי לדמי אבטלה הוא מי שעובד מגיל 20 עד גיל 67. מעל גיל 67 הבן אדם שעובד אינו מוגדר כזכאי לדמי אבטלה ולכן נתנו פיצוי לחודשים מרץ ואפריל. כפי שציינתי לפני כן, הפיצוי לעניות דעתנו, הוא בהחלט סביר. הוא גם לוקח בחשבון רק את ההכנסה מפנסיה והוא לא פוגע בזכאות של גילאי 67 לקבל קצבת זקנה, שהיא לעצמה נותנת לו כ-2,200 שקלים לחודש. אם יש לו בן או בת זוג, אז כמובן לבן או בת הזוג שלו בהתאם.

לגבי הטפסים. כדי שאפשר יהיה להגיש את הבקשות, טפסים יוטמעו במערכת החל מהיום. אנחנו עובדים מסביב לשעון. עובדי הביטוח הלאומי עובדים מעבר לשעות המקובלות לתוך הלילה, לשעה שמונה ותשע בלילה. הם עובדים בימי שישי. אנחנו כל כולנו ממוקדים אך ורק בעניין הזה. בעוד שלהגיש בקשה במקום אחר זה רק למלא את טפסים עם הפרטים האישיים שלך, אצלנו מדובר בניתוח ובעיבוד נתונים אדיר שיש לו השלכה על דברים אחרים. למשל, אם בן אדם זכאי לדמי אבטלה, זה מייד ישליך על הבטחת הכנסה.

זאת אחת השאלות העיקריות שרציתי להעלות יש קצבאות הקיום ואנשים השלימו את הכנסתם מעבודה. עכשיו אתם אומרים, שמי שמקבל קצבת קיום ייפגעו דמי האבטלה שלו. ההכנסה שלו תרד בגלל שהיתה לו קצבת קיום. זה גם מזונות, זאת גם קצבת נכות וזאת גם הבטחת הכנסה.

אני מודה לך. זאת אחת מהנקודות שאנחנו העלינו. אם תסתכלו בעמוד שבו העלינו תשעה נושאים, אחד מהם זה העיוות שנוגע למצב בלתי נסבל מבחינת הביטוח הלאומי. כמו שציינת, זה גם דמי מזונות, גם קצבאות נכות וגם הבטחת הכנסה. דמי מזונות נגזרים מהבטחת הכנסה. יש מצב שמתייחסים לדמי האבטלה לא כמחליפי שכר. זה דבר לא ראוי, לא תקין. אנחנו בוודאי ובוודאי נפעל לתיקון העוול הזה. לצערי הרב, אני חוזר שבסוף מי שקובע זה המחוקק. אנחנו בוודאי ובוודאי חושבים שיש כאן עוול משווע, לא ראוי, לא נכון, לא מוצדק, שצריך לתקן אותו.

אפשר לקבל את המצגת?

המצגת נמצאת באתר של הוועדה.

זה מופיע אצלנו בסעיף 6 להצעות הביטוח הלאומי לתיקונים והקלות לאור משבר הקורונה.

האם ההצעות האלה הונחו על שולחן הממשלה ומה היתה התגובה?

כבוד היושבת ראש, התיקון הזה לא נוגע לעידן הקורונה. זה תיקון שצריך לתקן אותו לימים כתיקונים.

מצוין, אבל אנחנו עכשיו במצב חרום אנשים עלולים להגיע לפת לחם במקרה הזה. הרי המצב שלהם היה גרוע מלכתחילה. עכשיו זה יותר נחוץ. יש סדרה של הצעות מבורכות מצד הביטוח הלאומי. אני חייבת להגיד שאנחנו מברכים על זה שהביטוח הלאומי מכיר את נקודות החולשה ורוצה לתקן. כל הכבוד לך ולצוות.

האם הונחו ההצעות האלה על שולחן הממשלה ומה היתה התגובה של הממשלה על שלל ההצעות האלה?

קודם כל, אנחנו צריכים את עזרתכם. כרגע התמקדנו בתקופה האחרונה בעיקר בנושאים שנוגעים למובטלים ולאלה שיוצאים בעל כורחם לחופשה ללא תשלום כדי לתת להם מענה. על שולחן הממשלה זה לא הונח כי אנחנו יודעים מה קורה במהלך התקופה של 13-14 החודשים האחרונים. אנחנו נעשה את זה מייד כשתהיה ממשלה וכנסת.

בינתיים יש ממשלה שמנהלת את מצב החירום הזה וטוענת שהיא מנהלת אותו ביד רמה. אפשר לשים את כל ההצעות על השולחן שלה ולקבל תשובות. הרי מחליטים מאות החלטות כל יום שנוגעות למשבר הזה. אפשר לשים. אני מבינה שאלה לא הונחו על שולחן הממשלה. בסיכום נתייחס לזה ונדרוש שזה יונח על שולחן הממשלה ואנחנו גם נעביר אותם.

אנחנו כן נמצאים בדין ודברים שוטף עם נציגי אגף התקציבים. חלק מהדברים הונחו לפתחו וחלק לא, נכון לרגע זה.

קיבלתם תשובות על החלק שהנחתם?

עדיין לא.

בסדר גמור. אנחנו נדבר אחר-כך ונבין מה הונח ומה לא, כדי שגם כן נעזור לכם לקבל תשובות מהאוצר וגם אנחנו נקבל תשובות.

חשוב לי להדגיש. שאלה מירב, מה קורה אם האפשרות של אנשים בגיל 67 ומעלה להגיש תביעות? אנחנו בזמן אפס – אתם פשוט לא מסוגלים להבין מה המשמעות של המילים האלה. בזמן אפס יוצרים יש מאין, טפסים חדשים. כך גם לגבי תהליכי עבודה חדשים, שיאפשרו לנו להתמודד עם המאסה האדירה הזאת של תביעות ופניות.

לעניין שאלתה של מירב, אני מקווה שבמהלך היום יושקו ויוטמעו לתוך האתר הטפסים המתאימים. אנחנו נצא גם בקמפיין תקשורתי בכל האמצעים שעומדים לרשותנו על-מנת שהזכאים לכך ידעו מה עליהם לעשות. נעזור להם גם באמצעות המוקד הטלפוני, גם באמצעות האתרים שלנו, גם באמצעות פנייה לסניפים, כדי שהם יוכלו להגיש את התביעות ואנחנו נוכל לטפל בהם לפני ערב חג הפסח.

לגבי כרטיסי האשראי. נכון, קידמנו מיזם משותף עם המשרד לשוויון חברתי ועם חברת דואר ישראל, עם בנק הדואר, כדי לייתר את הצורך של אזרחים ותיקים להגיע לסניפי הדואר ולקבל את הקצבאות שלהם. המיזם הושק בסוף השבוע שעבר. אמורים לחלק את הכרטיסים הנטענים האלה שנקראים "דביט כארט", לכל הזכאים לקצבאות של אזרח ותיק. זה לא לכל הקצבאות מכיוון שפרק הזמן שהיה לנו עד יום רביעי הקרוב, לא אפשר לחלק ליותר מ-55,000 זכאים את הכרטיסים הנטענים.

מתוך כמה?

מתוך כ- 120,000.

זה פחות מ-50%. יש המשכיות?

כן, בוודאי. אנחנו מתכוונים לאמץ את הפרויקט הזה ולהחיל אותו על כל מי שיחפוץ בכך. אנחנו חושבים שזה שירות חשוב, טוב. היום הוא גם נגיש מבחינת הטכנולוגיות הקיימות ויש בו כדי לסייע רבות גם למבוטחים בראש ובראשונה, אבל גם להקל על הביטוח הלאומי. מי שיהיה לו כרטיס כזה יוכל לבצע כל פעולה פיננסית באמצעותו. הוא לא יידרש להגיע לסניפי בנק הדואר. הכרטיס יוטען מידי חודש בקצבאות שהזכאי ראוי להם, וזה יאפשר לו בהחלט לקבל את כל הזכויות מבלי להידרש להגיע לסניפי בנק הדואר, לעמוד בתור. נכון לתקופה הזאת, גם להעמיד את עצמו ברמת סיכון מוגברת. הרעיון הוא לשפר את השירות.

באותה נשימה אני גם רוצה לומר לכם שאנחנו נמצאים בשיתוף פעולה מלא עם משרד הרווחה ועם החברות הסיעודיות, לתת מענה לאותם אזרחים שזכאים לקצבת סיעוד. בודקים איך לאפשר להם לקבל את שעות הסיעוד גם בימים האלה ולא לסכן אותם ולא את המטפלות הסיעודיות שמגיעות לביתם. נכון, אין לנו כרגע פתרון שגיבשנו אותו ושאנחנו יודעים שהוא יוכל לצאת מהכוח אל הפועל, במצב שבו התחבורה הציבורית תיפסק לאלתר. מדובר בסדר גודל של מעל 100,000 זכאי קצבת סיעוד, שנדרשים למטפלים ומטפלות סיעודיות. אם לא יתאפשר להם להגיע באמצעות התחבורה הציבורית לנו בזה הרגע אין פתרון. מדובר בלוגיסטיקה אדירת ממדים. אם נגיד להם לקחת מוניות, עם המגבלות שהוטלו גם על מוניות והסעת נוסעים, זה עשוי להגיע - --

גם אין להם את האמצעים הכלכליים. הם כבר העלו את זה בפניי.

נכון. אנחנו נישא בעלות של כל העזרים שאמורים להגן עליהם, אם זה מסכה, כפפות, אלכוג'ל וסינר וכך הלאה כדי שהם יהיו מוגנות. אנחנו מתכוונים לספק להן מד חום, כדי שיראו שהן לא נמצאות במצב של סכנה לא כלפי עצמן ולא כלפי המטופלים שלהם.

כלומר, אתם מכינים להם איזו ערכה.

כן והביטוח הלאומי יממן אותה.

מה עם ההסעות?

אני אומר עוד פעם. כרגע יש 25% של תחבורה ציבורית והם מסתדרים. אנחנו נמצאים איתם בתקשורת יומיומית. אם לא תהיה תחבורה ציבורית, אין לי פתרון כרגע. הבאנו את הנושא הזה לידיעת הנוגעים בדבר במשרד ראש הממשלה וגם במשרד התחבורה.

לגבי התחבורה הציבורית. זה 25% של כלל הקווים או שהורידו קווים מסוימים? האם נשקלה אפשרות להגדיר מטפלות סיעודיות כעובדות חיוניות ואז להן תהיה אפשרות לנוע ללא מגבלה ולהם יהיו יותר אוטובוסים זמינים?

חברת הכנסת, הקדמת את המאוחר. כיוונו לדעת גדולים מאיתנו והן כבר מוגדרות כמפעל חיוני, כלומר, כעובדות חיוניות. לשאלתך הראשונה, מדובר בהפחתה בתדירות הקווים ולא במהות הקווים.

כלומר, כל הקווים פועלים רק בתדירות יותר נמוכה? כבר התחילו המטפלות להתלונן על זה שהתדירות הזאת גורמת להם הרבה פעמים במקום לשבת ולחכות שעה עד האוטובוס הבא לקחת מונית. אני חושבת שכדאי מאוד, גם בגלל שיכול להיות שניכנס לאיזה סגר כללי, לבדוק את האפשרות של החזרת דמי נסיעות כדי שיוכלו לממן את המוניות במקרים כאלה.

מה שנאמר לנו זה הפחתת התדירות. לגבי החלופות, אנחנו נמצאים בדין ודברים עם נציגי החברות הסיעודיות. אני בכנות אומר לכם, אין לנו כרגע מענה לכלל הזכאים והנדרשים. אנחנו גם מפלחים את הסטטוסים של הצרכים של האוכלוסייה שזכאית לקצבת סיעוד, מה רמת הזכאות שלהם. לפי זה אנחנו יודעים גם מה רמת חוסר העצמאות שלהם והצורך שלהם לקבל סיוע ייקוב הדין את ההר, אבל אין לנו כרגע פתרון שאפשר להשיק אותו מיידית.

המוקד הטלפוני של הביטוח הלאומי תוגבר בצורה ניכרת. הוספנו אפילו עוד כוח אדם ייעודי לטובת מתן מענה טלפוני. אני רוצה שתדעו, בשבוע שעבר אנחנו היינו במצב שהתקשרו למוקדי הטלפון יותר מ- 210,000 טלפונים. אתמול 216,000 שיחות. אי-אפשר לענות לדבר כזה. הדבר הזה הוא מעבר ליכולות של גוף שלא יהיה, בוודאי ובוודאי של הביטוח הלאומי שעובד בעומס כזה גדול.

זה מעיד על המצוקה שדיברנו עליה.

נכון. אנחנו מודעים לזה ולוקחים את זה לתשומת לבנו. אנחנו ערים לעניין ומשוועים לספק את השירות הטוב ביותר לציבור, אבל גם אנחנו מוגבלים.

יש הרבה אנשים בחל"ת בבית, הם יכולים לתת מענה.

אנחנו לא נרפה מהמענה שנספק לכלל התושבים.

אני מבינה שתגברתם אבל אתה אומר שעדיין זה לא עומד בקצב של הפניות.

צריך אלפי אנשים רק לענות לטלפונים. אין לנו יכולת לעשות את זה.

האם אי-אפשר לעשות מבחינה טכנולוגית לעשות שחלק מהאנשים שנמצאים בבתים יתנו שעות של תגבור?

אנחנו עושים את זה ואנחנו נעזרים בכוח אדם נוסף ובעזרה. רק לאחרונה הכשרנו 200 עובדים ועוד 49 במתכונת שעמדו על הפרק. אין אחד שאנחנו לא מנסים להיעזר בו. אנחנו הולכים להשיק בקרוב מענה דיגיטלי. אנחנו אמורים לצבור את מירב השאלות שחוזרות על עצמן וברגע שהן תישאלנה תהיה מערכת - אה, יש לנו את זה כבר. התבשרתי עכשיו בשורה טובה שכבר השקנו את המערכת הזאת שהיא תזהה את השאלה בצורה אוטומטית ממוחשבת ותענה לפונה, ככל שהפניות תהיינה כאלה שאנחנו צברנו אותן. יש סדר גודל של כ-5,000 פניות שחוזרות על עצמן מידי יום באמצעות האתר הממוחשב הזה.

יש לנו את הפייסבוק, שאני מציע לכל אחד להיכנס אליו.

זה בערבית הפייסבוק?

אני מניח שהוא ייתן הרגשה טובה. כך גם לגבי האינסטגרם, הצ'טים. יש לנו מיני אתר בתוך אתר האינטרנט של הביטוח הלאומי שהכותרת שלו היא קורונה וכל מה שנוגע לזכויות של הציבור בתחום הקורונה נמצאים באתר הזה. הוא מובלט. אנשים יכנסו לאתר ויוכלו לקבל את כל המידע. כולל יש שם את סט של שאלות ותשובות שחוזרות על עצמן והם נמצאים שם לעיונו של כל מי שרק נכנס לאתר.
.
אני רוצה לדבר על "חברת מעטים" כי הנושא הזה עלה. הוא חשוב מאוד לביטוח הלאומי. מען האמת, הוא שונה בשנת 2003, לפני כן לא היתה מגבלה. מדובר על חברות שיש להם עד 5 אנשים שהם בעלים של מעל 10% מהמניות. זה מופיע בסעיף 9 להצעות הביטוח הלאומי. אנחנו חושבים שיש להחזיר את המצב לקדמותו וכן לתת להם, כמו גם לפרילנסרים, שכרגע בצו יש רק 3 קטגוריות של זכאים שאלה מורי דרך, מרצים ואמנים. אנחנו חושבים שצריך להרחיב את היריעה גם לעובדי במה, סאונד, צלמים, עיתונאים.

שבינתיים מפגינים מחוץ למשכן הכנסת.

אנחנו מבקשים שהם ייכנסו תחת הצו. את הצו הזה אפשר להרחיב כמובן במסגרת תקנות שעת חירום או במסגרת הליך חקיקתי של כנסת ישראל.

אני רק רוצה להדגיש שיהיה ברור, בחברת מעטים, האוחזים במניות הם שכירים לכל דבר ועניין. הם מקבלים שכר ומשלמים בשכר שלהם דמי ביטוח לאומי. הם בדיוק כמו כל אחד שהוא גם מקבל שכר רק בחברה של יותר מחמישה בעלים. בחברות רגילות, אם יש יותר מחמישה בעלי שליטה, כל האנשים שיש להם מעבר ל-10% שליטה מקבלים דמי אבטלה בהתאם לשכר שהם קיבלו מהחברה שהם הבעלים שלה מידי חודש. אין שום סיבה שבעולם לבדל בין החברות האלה לבין חברת מעטים. אנחנו אומרים את הדברים האלה בקול רם, נחרץ וברור כי אנחנו חושבים כך.

לגבי הנושא של דמי אבטלה לעולים, שלא הצליחו לצבור את תקופת האכשרה של השישה חודשים. אנחנו יודעים שהם מטופלים על-ידי משרד הקליטה בסל הקליטה. כבר ציינתי לפני כן, אלה דברים ייחודיים, ואם רוצים לתת להם מענה, אנחנו מחויבים את השינוי בחוק.

אותו דבר לגבי אסירים משוחררים. עכשיו משחררים מאות ואלפי אסירים בגלל שלא רוצים צפיפות בבתי סוהר במיוחד בצל הקורונה. אלה אנשים שיוצאים ועוד לא הספיקו למצוא מקומות עבודה והם בלי שום תמיכה.

גם לגבי אסירים וגם לגבי העולים חשוב לומר שלכל אחד ואחד מהם יש אפשרות להגיש תביעה לבקש הבטחת הכנסה. אני יודע שזה סכום פעוט ואנחנו כמובן נעשה הכול להגדיל אותו כי הוא לא נותן מענה לצרכים הבסיסיים של אלה שאין להם שום מקור הכנסה אחר. אנחנו יודעים את זה ופועלים בנושא הזה. גם זה מופיע במסגרת ההצעות שלנו.

אבל מי שיוצא מהכלא כעת, הוא זכאי מיידית לחודשיים הבטחת הכנסה, שיאפשרו לו לפחות חלקית לקבל איזה סכום שיאפשר לו לתפקד.

לגבי טופסי 100, תלושים וכן הלאה, ציינתי בפתיח של דבריי שאנחנו שינינו דפוסי עבודה, תהליכי עבודה. נתנו הקלות שיש בהן כדי לאפשר לנו לקלוט את כל התביעות של אבטלה ולטפל בהן כדי לתת להם מענה או במסגרת מלוא הסכום שהם זכאים לו או במסגרת מקדמות. אנחנו עושים מאמצים אדירים לשלם אותן לפני ערב חג הפסח.

לגבי טופס 100, פנינו לכל החברות הגדולות שמפיקות תלושי שכר. אנחנו נמצאים איתם בקשר שוטף, כמעט יום יומי. הן מפיקות את תלושי ה-100 עבור העובדים ומעבירים אלינו. אנחנו יודעים שיש כאלה שאין להם את האפשרות הזאת. אנחנו פונים אליהם ישירות ומבקשים מהם להשלים את החסר. היום אנחנו הולכים לשלוח לכל אחד ואחד מהם מסרון עם הפרטים שצריך להשלים כדי להקל עליו. במסרון יש קישור לאתר של הביטוח הלאומי. כל שעליו לעשות זה להיכנס לקישור ולמלא את הפרטים שחסרים בתביעה שלו.

לא הבנתי. אתם הולכים לשלוח את זה לעובדים או למעסיקים?

לעובדים.

זאת הבעיה כי יש עובדים שהם לא יכולים לקבל תשובות מהמעסיקים שלהם. אני מדבר על אנשים שעובדים בחברות קטנות.

אנחנו נסתפק בהצהרה. כמו שציינתי, אנחנו עושים הכול כדי להקל ולסייע. אנחנו מזדהים לחלוטין עם מצוקת המובטלים. אגב, אנחנו לא רואים בהם כאלה אנשים שרק נפגעו כלכלית. אנחנו יודעים שיש לזה גם השפעות נפשיות מרחיקות לכת ולכן הביטוח הלאומי ער לעניין ומאוד מאוד קשוב לצרכים שלהם. אלה שלא יכולים, שירשמו הצהרה או תלושי שכר וישלחו אותם דרך האתר לביטוח לאומי או דרך פקס. כל דרך מקובלת עלינו.

לגבי השפות. השקנו לאחרונה אתר שנותן מענה לשפה האמהרית. סליחה, מוקד טלפוני שיש לו מענה גם בשפה האמהרית. יש לנו בהחלט אפשרות לתת במוקד הארצי מענה גם בשפה הרוסית. השפה הערבית היא בכל מקום זולת האתר האישי. אנחנו יודעים את זה, אנחנו מתכוונים לטפל בזה. אנחנו מתכוונים לעשות את הכול שבמהרה גם באתר האישי תהיה השפה הערבית. לא עשינו את זה עד כה רק בגלל מגבלות טכניות. אתר האינטרנט, כל דבר ועניין מופיע גם בשפה הערבית, אנגלית, צרפתית ורוסית.

גם נתב השיחות וגם האזור האישי הם לא מונגשים שפתית.

אני אומר עוד פעם, אנחנו נבדוק את הכול. המוטיבציה שלנו לתת כמה שיותר מידע לכולם בלי יוצא מן הכלל, שיהיה ברור וקריא. זה רק משפר את השירות שלנו ומסייע לנו כלפי המבוטחים.

ביחס לעולם. תראו, אנחנו ניזונים מהתקשורת כמוכם. ישנם מקומות שנותנים מענק ללא שום קשר למצב הזכאי. כך בארצות הברית ובחלק ממדינות אירופה. זה לא המצב בארץ. אנחנו מחויבים לפעול על הבסיס הכללים ש כל אחד ואחד מהנושאים שמאפשר לנו להעניק זכויות לאזרחים.

אני מבינה את המשפט הזה. אני לא באה אליך בטענות, אני יודעת שזה אמור להיות בהחלטות הממשלה. במצבי חירום פועלים מחוץ לקופסא כדי לא לדרדר את המצב. אני חושבת שאתה כן מחויב לפעול לפי החוק אבל אנחנו נדרוש שהפעם יהיו גם פתרונות שהם מעבר לחוקים שנעשו לימים נורמליים. אנחנו לא בימים נורמליים, מה לעשות? אני מבינה שזה לא בידיים שלך.

אני כן צריך לציין שיתוף פעולה מאוד פורה ברוח מה שאת אמרת עם אגף התקציבים, עם מי שפועל מולנו מאגף התקציבי במשרד האוצר. הם בהחלט קשובים לעניינים ומשתפים פעולה ואני מקווה מאוד שזה ימשיך להיות גם בעתיד. זה עדיין לא מיצה את כל מה שעומד על הפרק שאנחנו דורשים ונמשיך לדרוש ביתר שאת.

לגבי הנושא של הנחות העבודה לעתיד, שאלתו של חבר הכנסת רם שפע. כמובן אנחנו נידרש לחקיקה מתקנת. אנחנו העלינו סוגיות מאוד משמעותיות עוד לפני פרוץ משבר הקורונה. עכשיו הן הפכו להיות אקוטיות שבעתיים. אני מניח שהדברים האלה יונחו על שולחן הממשלה ועל שולחן הוועדה בראשותך בכנסת ישראל, ברגע שהדבר יסתייע.

לגבי מענק של הפרילנסרים והעצמאים. זה כנראה לא יהיה באמצעות הביטוח הלאומי, זה כנראה יהיה באמצעות רשות המיסים, המענק החד פעמי של עד 6,000 שקלים, אלא אם כן תתקבל החלטה אחרת. אנחנו פחות מעורים בנושא הזה מכיוון שזה נעשה כנראה במסגרת אחרת.

נדבר על זה בישיבה של העצמאים.

הביטוח הלאומי הפך בעל כורחו כרגע בעצם להיות המעסיק הגדול במדינת ישראל. כל המובטלים בגילאי ה-67 פלוס הפכו בעצם להיות חלק מהשכירים של הביטוח הלאומי. אנחנו ערים לגודל השעה, גודל האחריות ועוצמת האחריות שמונחת על פתחנו. אנחנו נעשה הכול כדי לשרת אותם נאמנה ולא לאכזב אותם.

אני חייבת לפתוח לשאלות של המשתתפים מארגוני מהחברה האזרחית.

היתה שאלה של חברת הכנסת טלי פלוסקוב. טלי, בבקשה.

אדוני המנכ"ל. כמובן אנחנו מחזקים אתכם בתקופה הלא קלה הזאת אבל יש כמה נושאים שלא יכולים להישאר ללא פתרון מיידי. אני כרגע מדברת על עובדים סיעודיים שעובדים עם הקשישים. אתה מכיר את הנושא הזה ואתה יודע שאני כנראה השתגעתי על הנושא הזה. אני לא יכולה לקבל אין ספור פניות ותמונות שהמטפלות מספרות לי שהן יושבות בלילות ותופרות לעצמן מסכות. האם אתה יודע על זה?

הוא דיבר על זה.

תנו לו"ז מתי אתם מספקים להם? היום קיבלתי פנייה של מקבץ דיור של הקשישים. לא נתנו להיכנס למטפלת שאין לה מוצרי מיגון. מה עושים? תיתן לנו לו"ז? מתי תקבלו? עוד יום? עוד שבוע? אתם לא יודעים לספק להם? תנו להם כסף. הם עובדים בשכר מינימום, הם יקנו לעצמם לבד, אבל תפתרו את הבעיה.

חברת הכנסת, אנחנו נמצאים, כמו שציינתי לפני כן, באופן שוטף בקשר עם נציגי החברות הסיעודיות, אבל אנחנו נממן את כל אמצעי ההגנה. אנחנו נמצאים בקשר עם ראש המוסד שעליו הוטלה המשימה לרכז את כל הרכש בנושא. רק היום דיברתי איתו. אנחנו נמצאים שם בקדמת הבמה. לא לפני בתי חולים ואזורים שנמצאים ברמת סיכון גבוהה יותר, אבל אנחנו נמצאים שם. העברנו לרשותו את כל הצרכים שלנו. אני מאוד מקווה שזה יהיה בטווח של ימים ספורים.

זה מה שהוא אמר לך? שזה יהיה בטווח של ימים ספורים?

כן. זה מה שהוא מקווה שיהיה.

אנחנו נעקוב.

אני רוצה לשאול לגבי עובדות המשפחתונים.

המשפחתונים זה לא ביטוח לאומי.

הם נופלים בין הביטוח הלאומי למס הכנסה.

לא, עוד לא הועברו לביטוח הלאומי. אני במעקב אישי אחרי הנושא של מנהלות המשפחתונים. יש משרד עבודה ורווחה שהוא אחראי עליהם. הם יגיעו לישיבה הבאה ואנחנו נדבר על זה. עוד לא נפלה החלטה שהם יקבלו חל"ת. נדבר על זה בישיבה הבאה.

אני רוצה לפתוח לארגוני החברה האזרחית שאיתנו. הם הקשיבו בקשב רב ובשקט, חייבים להגיד. אני מתחילה ליהנות מהדרך הזאת לנהל את הישיבה.

אוהד אמר מהקליניקה המשפטית.

תודה רבה כבוד יושבת הראש, תודה רבה למנכ"ל הביטוח הלאומי. יש לי שלוש נקודות להוסיף. לגבי הטלפוניה והמערכת הממוחשבת שאתם מעלים. אני מציע, קודם כל ולפני הכול, לפתוח את המוקד הטלפוני מעבר לשעות שהיו לפני המשבר. עד המשבר המוקד הטלפוני היה פתוח בין השעות 8 עד 5 וגם היום הוא פתוח באותן שעות. לדעתי, בשלב הראשון צריך להגדיל את השעות האלה. כמובן שנתב השיחות והאזור האישי כיום לא מונגשים לשפה הערבית. אנחנו מציעים גם לתת קוד משתמש וסיסמא באמצעות הטלפון לאנשים שמקבלים קצבאות, כדי שהם יוכלו גם להיכנס לאזור האישי וגם למשוך באמצעות הקוד הזה את הקצבאות שלהם בבנקים. פה אני לא מדבר רק על קשישים. זאת היתה פלטפורמה שנהגתם בה בצורה הזאת בעבר. הקוד האישי שמקבלים בביטוח הלאומי יוכל לשמש אותם גם למשוך את הקצבאות שלהם באמצעות הבנקים.

נושא נוסף שחשוב לי להעלות זה הנושא של תביעות שטרם התבררו. אני מפעיל 7 מוקדים לסיוע משפטי יש לי מאות פניות בשבועות האחרונים שמצטברות אצלי. יש נושא שחוזר על עצמו לא מעט. אנשים שהגישו תביעות להבטחת הכנסה לפני המשבר, זאת אומרת, שמצבם הכלכלי היה בכי רע לפני המשבר, היום מתעכבות ההחלטות שלהם, אולי בעקבות המשבר ואולי לא. באופן קוסמי, מכל הפניות שהגיעו אלי, בעיקר המקומות שבהם לא מקבלים החלטות לגבי תביעות הבטחת הכנסה, זה מזרח ירושלים, ששם גם ממילא עומק העוני וקו העוני גבוה מאוד.

הנושא השלישי שאני מבקש להסב את תשומת לב הוועדה אליו זה הנושא של האתר של הביטוח הלאומי. גם היום, לאחר פנייה שלנו בשנה שעברה והתחייבות של המוסד לביטוח לאומי לתרגם את האתר בצורה נאותה לשפה הערבית, היום אנחנו מוצאים שיש מקומות באתר שמתורגמים על-ידי "גוגל טרנסלייט". אנשים לא יודעים מה הזכויות שלהם. אני מפעיל מוקד אינטרנטי עם מאות פניות באמצעות מתנדבים וסטודנטים לשעבר שלי. מעל 40% מהשאלות שנשאלות הן בנושא ביטוח לאומי. אין לנו למי לפנות. אם יש לכם עומס בטלפונים, אני אבקש שתצטרפו לפחות רפרנטים מטעם המוסד לביטוח לאומי לכל המענים שהחברה האזרחית מנסה לספק כרגע באמצעות השירותים המקוונים.

תודה רבה.

הייתי הולכת צעד יותר רחוק. להיעזר בחברה האזרחית עם כל המוקדים שהם פתחו ולשתף פעולה ואפילו לחשוב לתת להם תמיכה כספית כדי שימשיכו לעשות את העבודה. ממילא הביטוח הלאומי לא עומד בנטל. אולי באמת לשתף פעולה עם החברה האזרחית שמתגייסת כדי להקל על האנשים.

הייתי מוסיפה משהו על הטופס של החל"ת. פנו אלי הרבה עורכי דין ורואי חשבון ואמרו שהאנשים הפשוטים מתקשים למלא את הטופס הזה. הרבה מהעבודה נעשית על-ידי עורכי דין ורואי חשבון שבינתיים מתנדבים לעזור לאנשים. אולי כדאי לבדוק את הטופס ולראות איך אפשר להקל על האנשים שפונים.

מלשכת עורכי הדין, ערן גולן, יו"ר ועדת ביטוח לאומי.

בשנת 2009 תוקן חוק ביטוח לאומי ושלל ממתמחים בחשבונאות ומשפטים דמי אבטלה בתקופה שלאחר ההתמחות. אנחנו יודעים כבר שהמתמחים בחשבונאות נדחתה להם הבחינה, יש סיכוי טוב שגם למתמחים למשפטים. האם בהמלצות שלכם יש התייחסות לקבוצה הזאת של מתמחים ששללו להם את דמי האבטלה?

אני מבינה שזה לא רק מתמחי עריכת דין וגם מתמחי ראיית חשבון.

הדבר השני. אנחנו כנראה צפויים למשבר שהוא הרבה יותר גדול ויש קבוצות גדולות בחברה הישראלית שהן לא נכללות במסגרת מעגל המבוטחים, בין אם אלה מבקשי מקלט, אנשים בהליכי התאזרחות. ציינת קודם את האסירים שמשתחררים מהכלא ולכל היותר כרגע זכאים להבטחת הכנסה. יש חשש שככל שהמשבר הזה ימשיך ואין מקומות עבודה, למעשה הדרכים שבהן אנשים יצטרכו להתקיים הן דרכים שהן יהיו לא חוקיות. האם יש איזה התייחסות מערכתית לכל האוכלוסיות האלה?

דבר אחרון. ברור כבר לכולם שהנושא של חברות בחדלות פירעון יגיע בגל השני של המשבר הזה. האם גם לכך יש איזו עבודת מטה?

תודה.

טלי מנכ"לית א.ס.ף.

תודה רבה כבוד יושבת הראש, מנכ"ל הביטוח הלאומי וחברי כנסת. אני עובדת סוציאלית ומנכ"לית עמותת אסף, ארגון סיוע לפליטים ומבקשי משלט בישראל.

מבקשי מקלט נמנים על אחת הקהילות המוחלשות והעניות בישראל גם בשגרה. כעת, עם פרוץ המשבר אנחנו חוזים שהיא עומדת בפתחו של אסון הומניטרי חמור. הקהילה מתמודדת עם גל פיטורים מאסיבי בעקבות המגפה, אולם בניגוד לאחרים כספי הפיצויים שלהם מוחזקים בפיקדון והם אינם זכאים לדמי אבטלה. המשמעות בפועל היא שרבים מהם מחוסרי כל ללא שום מקורות הכנסה וללא מסגרות תמיכה ממסדיות. אנחנו מוצפים במאות פניות. אנחנו באמת חוששים ממשבר הומניטרי ועליה דרמטית במספר דרי רחוב, במשפחות שסובלות מרעב, דחיקה של נשים למעגל הזנות ועוד.

חשוב לי להדגיש בהקשר הזה שלא מדובר בעניין הומניטרי שנוגע רק לקהילת מבקשי המקלט וההשלכות של המצב הזה הן לכלל הציבור הישראלי ובייחוד לתושבי דרום תל-אביב. משפחות ברחוב זה מצב שאף אחד לא רוצה להגיע אליו.

האם יש החלטה או כוונה למענקי תמיכה לאוכלוסיות מוחלשות ובכלל זה למבקשי המקלט למניעת האסון ההומניטרי שאנחנו רואים שהולך וקרב. בעצם שימוש בסעיף 378ב(1) לחוק הביטוח הלאומי שמאפשר לשר הרווחה לעשות שימוש בסמכותו ולהחיל שירותים ומענקים שאינם ניתנים בשגרה?

דוקטור ניקול דהאן, מקואליציית המזונות.

שלום לכולם. אני חייבת להגיד שאני מברכת את יושבת ראש הישיבה הזאת ובמיוחד נפעמתי מהדברים של מר שפיגלר. אני רוצה לחזק את הנקודה. שמחתי לשמוע מפיך שיש נכונות של המוסד לביטוח לאומי לבדוק לעומק את הנושא של מקבלי מזונות ילדים. אני רוצה עכשיו לחדד את המצוקה ולהציע. אם הבנתי נכון שהפתרון שלך הוא בעצם לעשות שגמלת האבטלה תהיה גמלה שמחליפה שכר, הפתרון הזה חייב להתבצע כאן ועכשיו. האוכלוסייה הזאת היא אוכלוסייה בעוני שהרבה מהם הם באמצע משבר של גירושים קשים. הבעל לא משלם מזונות והן מפרנסות יחידות. אלה שהתאמצו להתפרנס נמצאות עכשיו בבית. יש לנו פניות לגבי עוני ומצוקה של ילדים שעכשיו מתווספת.

אני רוצה להדגיש משהו. יש טבלה ששלחתי לוועדה ואני אסכם אותה. יש כאן היום בנוסחה הקיימת פגיעה של ממש. אני אסכם אותה בשניים שלושה משפטים מאוד ברורים. יש מספר שנקרא 3434 שהוא בעצם מספר התקנות. היום כל אישה שעבדה, צברה מרכיב ביטוחי של אבטלה, אכן כל מי שהאבטלה שלה תהיה יותר מ-3434 אכן תקבל את האבטלה, 25% פחות כמו כולם, אבל במחשבון, בדרך של החישוב היום, מזונות ירדו לאפס. מ-3434, המזונות יורדים. אנחנו מדברים על ירידה --- סכומים שיורדים דווקא בעת משבר.

סליחה שאני קוטעת. אנחנו לא נוכל לרדת לרזולוציות של סכומים. אני רוצה לשמוע ממך את ההצעות שאת מציעה. אנחנו כבר יודעים והעלינו תוך כדי הישיבה את הבעיה הזאת. אני רוצה לשמוע מה את מציעה כדי לאמץ את זה אם נוכל?

רק אסיים. אלה שמתחת למספר של 3434 בחישוב זה כאילו הם לא מקבלים אבטלה למרות שהן עבדו, מפני שכולם מקבלות את אותו סכום 3434.

אנחנו יודעות את הבעיה, בואו נעבור להצעות.

אנחנו לא רק מציעות, אנחנו ממש מבקשות. הנשים האלה עם ילדים שהן מגדלות לבד, נמצאות במצוקה. אין להן חסכונות בבנקים.

אני מתנצלת, ביקשתי שתלכי ישר להצעות.

אני מבקשת להחיל היום את מה אתה הצעת. החקיקה תיעשה יותר מאוחר. היום, במצב של משבר כזה. חייבים להחיל את זה שהאבטלה לא תחשב כגמלה מחליפה שכר בחישוב המזונות. צריכים לעשות את זה מיידית.

תודה רבה.

רמי הוד, מנהל המרכז החינוכי רעיוני של קרן ברל כצנלסון.

הוא לא נמצא.

נעבור לדוברת קו לעובד, גברת מיכל. גם לא נמצאת.

אני מקו לעובד. יש סוגיה רחבה שמטרידה אותי, וזה שבסופו של דבר הפתרון הזה פוגע בזכות לדמי אבטלה. עכשיו אנחנו במצב משבר בגלל החלטות של מדיניות.

האם יש מחשבה בכלל שסוג הפתרון יכול להיות שהצינור יהיה דרך חל"ת אבל שזאת לא תהיה פגיעה עתידית בדמי האבטלה? שזאת בעצם תהיה הבטחת הכנסה של כל מי שנפגעה הכנסתו, אבל לא יבוא על חשבון דמי אבטלה עתידיים או שזה בכלל לא על הפרק? אני מבינה שזה שינוי חקיקה וזאת החלטה מערכתית. אני מנסה להבין מבחינת הביטוח הלאומי, מבחינת העתודות שיש לו, האם זה חלק מהעמדה שלו?

תודה.

מר שפיגלר, אתה עדיין עוקב אחרינו?

אני לא זז לשום מקום, אני כל הזמן בוועדה שלך.

השאלה הקודמת התייחסה למה שיקבלו בתקופת המשבר לא יפגע בזכאות הכללית לדמי אבטלה.

אני מ"עמותת איתך".

קודם כל, תודה לכולם על המאמצים ועל העבודה מסביב לשעון בתקופה הזאת. אני אתייחס בקצרה לשתי נקודות.

ראשית, אנחנו חושבות שצריך לאפשר לנשים לנצל את הזכאות שלהן לשמירת הריון במקום חלופות של פיטורים או חל"ת. לאפשר לנשים בהריון שלא לעבוד במקומות נגועים עם סכנה וסיכון להדבקה ולצאת לשמירת הריון. החלופה של שמירת הריון מאפשרת קודם כל ועדות תעסוקתית יותר לנשים וגם מבחינה כלכלית מאפשרת שכר יותר ראוי והכנסה יותר ראויה מאשר דמי אבטלה, כשבחלק גדול מהמקרים זה 40%-50% ובמקרה הטוב זה 70% מההכנסה.

הנקודה השנייה. אנחנו נמצאים במצב אבסורדי שבו עובדות ועובדים שנדבקים במקום העבודה יוצאים לחופשת מחלה ואמורים להשתכר בהתאם לימי המחלה הצבורים. עובדים ועובדות שאין להם ימי מחלה צבורים, או שהם יוצאים לחל"ת, או שבהסכמת המעסיק הם מקבלים את זה על חשבון ימי מחלה עתידיים. אני חושבת שזה מצב אבסורדי. צריך לאפשר לאותם עובדים לקבל דמי פגיעה, כאילו שהם עברו תאונת עבודה, אם הם נדבקו במקומות העבודה, במיוחד כשקל לדעת איפה הם נדבקו ואיך הם נדבקו.

אסיים בזה שאני מסכימה עם עאידה, שצריך לשלם אבטלה לבני 18 עד 20, אנחנו בעמותה נמשיך לטפל בזה ולקדם את זה מול הגורמים הרלוונטיים. תודה לכולם.

עאידה, כל הכבוד על הדיון של הוועדה בזום, זה לא מובן מאליו וגם ההשתתפות של מנכ"ל ביטוח לאומי. זה בהחלט משהו שהוא ייחודי ומיוחד בעת הזאת אז תודה רבה.

אני רוצה להעלות מספר שאלות. יש 200,000 משפחות של משרד השיכון שמקבלות סיוע בשכר דירה. אלה משפחות שמקבלות 300 עד 1,000 שקלים סיוע בשכר דירה. המשפחות האלה נמצאות כרגע במצב של קריסה. אלה משפחות מאוד עניות שרובן זה אימהות חד הוריות שעבדו במשרה או בחלקיות משרה. הן עבדו בחלקיות משרה והנשים האלה נמצאות היום במצוקה גדולה כי גם אם הן אם זכאיות לסוג של עזרה מהביטוח הלאומי, העזרה הזאת היא מאוד מצומצמת. המון נשים עבדו ללא תלושים וגם אלה שעבדו עם תלושים אז מדובר על חלקיות משרה ולכן זה לא מספיק. אני רק אציין ש-70% מההוצאה של משפחות עניות הן על שכר דירה והוצאות דיור. אנחנו מקבלים כל הזמן פניות ממשפחות כאלה שנמצאות במצב קשה מאוד. צריכה להיות התייחסות לקבוצה הזאת ואני חושב שמן הראוי שתיעשה כאן עבודה בשיתוף משרד השיכון.

הנושא השני שאני רוצה להעלות זה העניין של פנייה לאוכלוסיות מוחלשות. האם הביטוח הלאומי עושה איזו פנייה יזומה לאותן משפחות עניות ומתקשות, אלה שלא יכולים לגשת לאתר של ביטוח לאומי כדי לעשות את כל הפרוצדורה הזאת באתר, בפייסבוק או בטוויטר. גם לזה הייתי רוצה איזו התייחסות.

עושים את זה בחברה האזרחית אבל לדעתי זה לא מספיק וזה צריך להיעשות בצורה ממוסדת.

הדבר השלישי זה פסח. אני מבין שבפסח כנראה לא יהיו תשלומים של אבטלה על חופשת פסח. הייתי רוצה לדעת האם זה נכון? זה מה שאני מקבל מהשטח. הייתי רוצה לקבל הבהרה, האם אכן לא יהיה תשלום עבור כל תקופת פסח. תודה.

אורנה צח מלשכת רואי החשבון.

אני יו"ר ועדת הקשר של הלשכה עם הביטוח הלאומי. אני מברכת את עובדי הביטוח הלאומי על הפעילות המבורכת שלהם, המאומצת והקשה. אני איתם כל הזמן בקשר. שאלה ראשונה: יש ארכה לעצמאים ל-15 לאפריל. אני מבינה שעדיין אין שום ארכה למעסיקים. הייתי מבקשת לדעת מה עושים עם הדבר הזה? המעסיקים גם כן מאוד במצוקה. אנחנו כרואי חשבון חווים אותם כל הזמן.

כנראה באפריל יהיה חל"ת מלא ואז גם המעסיקים ישלמו את דמי הביטוח על החל"ת וגם לעובדים ינכו דמי ביטוח. אני ממש פונה לאוצר. אני חושבת שכדאי מאוד לבקש שיפוי של הסכום הזה מהאוצר למעסיקים כדי שלא יגבו את זה חזרה מהעובדים, דבר שמותר להם לפי החוק.

הדבר השלישי. פנו אלינו שלפי חוק עבודת נשים לוקח הרבה זמן לקבל היתר לחל"ת או לפיטורים ולכן יש בעיה לכל הנשים וגם לגברים לפנות לאבטלה כי הם צריכים לקבל אישור לחל"ת מהמעביד, דבר שכנראה יגיע באיחור ויגרום בעיה לקבל את דמי האבטלה.

דבר רביעי זה סיווג מבוטחים. כל הפרילנסרים כמו אמנים, מרצים וכדומה, שזכאים לקבל דמי אבטלה, בעצם הביטוח הלאומי אפשר להם להביא קבלות, חשבוניות וכדומה, כך שהם לא צריכים לעבור דרך המעסיק. הביטוח הלאומי יפנה למעסיק ויבקש את הכסף וכך לא נוצר שום קשר. יבקשו כסף מהמעסיק והמעסיק לא יכול לפנות חזרה לעובד לפני ביצוע הפעולה. אנחנו מבקשים למצוא פתרון גורף. זה לא מצב רגיל, זה מצב מאוד מיוחד. אנחנו מוכנים להציע את עזרתנו לביטוח הלאומי למצוא איזה פתרון לסיטואציה המאוד מאוד מוזרה שנוצרה.

הדבר האחרון נוגע לקרובי משפחה של בעלי עסקים. אני מבינה שבעלי שליטה יפוצו בדרך של העצמאים. אני מבינה שעל זה ידובר מחר. בכל אופן, קרובי משפחה של בעלי עסקים שעובדים כשכירים או בחברות - - -

מה זאת אומרת קרובי משפחה של בעלי עסקים?

אם קרוב משפחה של בעל עסק עובד יחד עם בעל העסק, הביטוח הלאומי בדרך-כלל עושה מבחנים יותר מורכבים, בוחן יחסי עובד מעביד מלאים והרבה פעמים שולל זכויות. אנחנו מבקשים, כיוון שיש פה מצב מיוחד אנחנו מבקשים להקל, אבל בצורה שתהיה הוראה למשבר ואחר-כך לא יבדקו אחורה ויבקשו כסף חזרה.

בגלל שלא קיבלנו מכם נייר עמדה שמעלה את הנושאים האלה, אם את יכולה לשלוח לוועדה את הנקודות שהעלית?

בשמחה רבה.

חבר הכנסת ג'אבר עסאקלה, בבקשה.

אני מתנצל שהגעתי באיחור. הייתי בוועדת הקורונה ותכף אצטרך לחזור לשם. אני רוצה להעלות שלושה נושאים, יכול להיות שחלקם עלו כשלא הייתי כאן אבל כדאי לציין אותם.

אחד, יש אנשים שגוררים חובות לביטוח הלאומי מזמן רב, גם לפני משבר הקורונה.

הבטיחו להפסיק את האכיפה ואת העיקולים.

הדבר השני זה קצבאות הנכים. קצבאות הנכים, כולנו חיכינו שתהיה פעימה שנייה ושלישית. למעשה אנחנו היום נמצאים במצב חרום. הקבוצה הזאת, הפלח הזה של האוכלוסייה, זקוק מאוד לכסף הזה, במיוחד בתקופה הזאת. השיתוק של הממשלה במשך שנה וחצי באמת גרם להם עיכובים רבים. אני מציע לביטוח הלאומי שיבוא ביוזמתו למשרד האוצר וילחץ ויציע לבצע את הפעימה השנייה והשלישית.

הדבר השלישי זה העניין של הסטודנטים. הסטודנטים נמצאים במצב מאוד בעייתי כיום. באמת הלימודים לא מתקיימים ברוב האוניברסיטאות.

יש לימוד מרחוק.

במקרה יש לי שני סטודנטים בבית, אז אני יודע על מה אני מדבר.

לימודים אמיתיים לא מתקיימים. מצד שני, מי שעבד יצא לחל"ת. היום הם נמצאים במצב כלכלי קשה. לכן הביטוח הלאומי צריך עכשיו לשקול להפסיק את הגבייה מהסטודנטים עד סיום המשבר הזה.

בקי מרבנים לזכויות אדם ואז נקבל תשובות ממר שפיגלר.

תודה רבה. אקצר ואתייחס רק לנקודות שעוד לא עלו. זה מתייחס לעבודה של ביטוח הלאומי שנמצא בעומס מטורף.

הביטוח הלאומי באמת בא לקראת האנשים בנושא דמי האבטלה ואני רוצה להדגיש את הקצבאות האחרות שבעת הזאת, גם בעומס שלכם וגם בחוסר יכולת של אנשים להשיג את הביטוח הלאומי, במיוחד השלמת הכנסה, הבטחת הכנסה, אותם אנשים שלא זכאים לדמי אבטלה ורוצים להגיש השלמה או הבטחת הכנסה.

בקי, אנחנו לא שומעים אותך טוב. את מדברת על אנשים שעכשיו רוצים לגשת ולבקש קצבאות קיום?

נכון. צריך לעשות לגביהם גם איזה נוהל ואיזו התאמה למצב שהם לא יכולים להשיג מסמכים. צריך לאפשר גם להם וגם לדורשי דמי אבטלה אפשרות להגיש הצהרה. שיהיה ברור לכולם שזאת אפשרות. אם אי-אפשר להשיג דפי חשבון וזאת על מנת שאנשים יוכלו להגיש במועד את התביעות ולטפל בהם שלא יתעכבו. מובן מאליו למה אסור שזה יתעכב.

לגבי הבטחת הכנסה. ראיתי שהתייחסתם להעלאת הסכום. אני רוצה להתייחס גם למשפחות שהילדים היו במסגרות למיניהן, היו עם ארוחות חמות. משפחות עם יותר ילדים הם במצוקה גדולה מאוד מאוד והרבה יותר מעבר. אני רוצה להציע שתוסיפו להצעה של העלאת הבטחת הכנסה גם העלאת סכום למשפחות עם שלושה ילדים או יותר שאין להם סכום נוסף, אין ארוחות חמות וכדומה. זאת קבוצה בסיכון מאוד גדול, גם לפי הדוחות שלכם סובלים מחוסר ביטחון תזונתי חמור.

נקודה אחרונה. בקשה לשקול פתרון למי שאין להם דמי מחלה. אני מפחדת ממי שאין להם דמי מחלה והם לא מכניסים את עצמם לבידוד כי הם בעצם לא זכאים לשום דבר, לא לחל"ת ולא לדמי מחלה. אני יכולה להמציא פתרונות אבל אני חושבת שיותר נכון שתבוא מכם הצעה, נכות זמנית, תאונת עבודה וכדומה.

הנושא של השימוש בימי מחלה וימי חופש בימים האלה זה יותר עם שר העבודה מאשר עם הביטוח הלאומי. אנחנו תכף יושבים עם מנכ"ל משרד העבודה ותוכלי להעלות את זה שם.

מר שפיגלר, אתה יכול עכשיו לתת לנו כמה שאפשר תשובות לשלל הנושאים שעלו?

אני אשתדל מאוד.

לגבי תוספת שעות מענה במוקד הטלפוני אז בהחלט הוספנו שעות. הוא פתוח כרגע ופעיל עד שעה 7 בערב ולא עד 5 כמו שהיה לפני כן. הוא פעיל גם בימי שישי. ככל שנידרש לתגבור נוסף, אנחנו בהחלט נפעל בנושא.

באשר לקוד אישי למשיכת קצבאות. הסוגיה הזאת היא סוגיה משפטית סבוכה ולא פשוטה ולכן היא לא רלוונטית ממש לעת הזאת.

הבטחת הכנסה לגבי מרץ תיכנס ב-6.4. הקדמנו אותה. אם אני לא טועה היא היתה צריכה להיות ב-12 לחודש ואנחנו הקדמנו אותה ל-6 לחודש כדי לאפשר לזכאים לקבל את הקצבה לפני תחילת חג הפסח.

שפות. הבעיה בהא' הידיעה לעניין השפה הערבית באתר האישי היא, שהאתר האישי בעצם ניזון מהיקף אדיר של נתונים שנמצאים במחשב המרכזי של הביטוח הלאומי. לקחת את הנתונים האלה ובעצם להעביר אותם גם לשפה הערבית היא לא דבר פשוט. היינו מאוד רוצים לעשות את זה. כנראה שמגבלות טכניות וטכנולוגיות מעכבות את זה. ברגע שהדבר יתאפשר אנחנו נהיה אלה שנשמח להעלות גם את השפה הערבית בכל מה שנוגע לאתר האישי של הביטוח הלאומי.

שיתוף פעולה עם החברה האזרחית לגבי ההתמודדות עם המצוקות של סקטורים שונים כעת. אנחנו עושים את זה. אמנם לא בהצלחה יתרה מכיוון שהמגבלות שהממשלה מחליטה על התנועה של אנשים חלה על כולם ואם הם לא מוגדרים כמפעל חיוני, מטבע הדברים היכולת שלנו להיעזר בהם מוגבלת. כן דאגנו להחיל את המפעל החיוני כמעט על כל סקטור שנדרש, כדי לסייע לשכבות שצריכות את הליווי והסיוע בעת הזאת.

לגבי מוקד טלפוני. אנחנו פועלים רבות כדי לאפשר למי שלא מסוגל למלא את הטפסים ואת התביעות באופן אישי, לעשות את זה בסיוע המוקד הטלפוני. הוא אמור להתקשר למוקד הטלפוני או לסיוע לקשיש והם אמורים לסייע לו למלא את הטפסים ולהגיש בשמו את התביעה. בצורה כזאת אנחנו נותנים מענה גם לאותן אוכלוסיות שלא מסוגלות לבצע את הנדרש בכוחות עצמן.

לגבי פשיטות רגל. אנחנו כבר מרגישים מצב של תביעות שמונחות לפתחנו, מעל ומעבר למה שהיה קודם למגפת הקורונה. אנחנו נדרשים לעניין, מקצים את המשאבים כדי לתקן בפניות האלה. המטרה שלנו זה להיכנס לנעלי פושט הרגל ולטפל בראש ובראשונה בזכויות של אותם עובדים שהם לא אשמים בפשיטת הרגל, אבל הם אמורים בכל זאת לקבל מענה בפן הסוציאלי, למצב שבו מקום העבודה שלהם נסגר.

לגבי מבקשי מקלט ועובדים זרים. החוק לא מאפשר לנו לתת להם דמי אבטלה, היות והחוק מאפשר לתת דמי אבטלה רק למי שמוגדר כתושב ישראלי. אנחנו חושבים שכן צריך לתת על זה את הדעת. עובדים זרים אלה אנשים שהמדינה הסכימה שהם יבואו לכאן כדי לתת מענה לצרכים של מטופלים סיעודיים. גם מבקשי המקלט, ככל שהם נמצאים כאן, הם בני אדם לכל דבר ועניין וכן צריך לתת את הדעת גם לצרכים שלהם ככלל ובעת הזאת בפרט.

לגבי הסיפור של האבטלה כמחליפת שכר. דיברנו על זה הנושא של דמי מזונות, הבטחת הכנסה ודמי קצבת נכות. אנחנו נחרצים בדעתנו שיש לתקן את העוול הזה, לא רק בעידן של הקורונה אלא באופן כללי בכל הימים שרק פוקדים אותנו, כלומר, כל יום באשר הוא.

לגבי שמירת הריון. יש לנו מערכת שכל מי שמגישה בקשה לשמירת הריון, בוחנים את זה עם רופאים מוסמכים. הגישה היא גישת בית הילל. אין לנו שום כוונה לגרום לאישה בהריון לסכן את ההיריון ואת העובר שהוא נושא ברחמה.

כמי שלא מכירה את המושג בית הילל, שאלתי מה הכוונה לבית הילל?

הכוונה שאנחנו הולכים לקראת, לקולא. אנחנו עושים את הכול כדי לסייע ולעזור. לשם כך הוקם הביטוח הלאומי. זה הגוף הסוציאלי היחידי שמטפל בביטחון הסוציאלי במדינת ישראל ולשם אנחנו מכוונים את הפעילות שלנו, את הנכונות, את ההזדהות ואת הרצון לסייע.

לגבי תאונות עבודה לגבי הקורונה. אם אדם נשלח מטעם המעסיק שלו לפעולה מסוימת בתחום העבודה והוא בסוף חלה בקורונה, כמובן כתוצאה מהדבקה בעבודה, מבחינתנו הוא מוגדר כנפגע עבודה והוא מקבל את הטיפול של נפגע עבודה בביטוח הלאומי עם כל הזכויות.

זה מאוד טריקי כי בסופו של דבר איך תקבעו שההדבקה היתה בגלל העבודה? כל מי שהיום יוצא מביתו, נוסע בתחבורה ציבורית, נפגש עם אנשים, כולל אנחנו חברי הכנסת, עלולים להידבק. איך תגדירו? אני מפחדת שתלכו רק על הגדרות מאוד ספציפיות של רופאים, חולים, מטפלות בקשישים, שצריך להוכיח שהוא היה במגע עם מישהו.

איך מגדירים את זה כתאונת עבודה?

אנחנו עוסקים בכספי ציבור ולכן אנחנו נושאים באחריות ומתייחסים לפעולות בכסף הזה ביראת קודש, ברגישות ובזהירות רבה. עם זאת, כל תלונה שמגיעה אלינו – אגב, בדיוק כמו כל תלונה אחרת, אם זה בעניין של נכות כללית, הבטחת הכנסה או כל תביעה אחרת, יש לנו את הכלים ואת המנגנונים לבדוק ולבחון. אנחנו שואלים שאלות, מרכזים מסמכים, ראיות ואנחנו פועלים בהתאם. אנחנו בהחלט בוחנים כל תביעה ותביעה לגופו של עניין.

לגבי ימי המתנה. זאת גם סוגיה שעומדת על הפרק. בחוק, כל מי שזכאי לקבל דמי אבטלה, בשלב הראשון הוא נדרש להמתין 5 ימים. זאת אומרת, אלה חמישה ימים שהוא לא זכאי לקבל עבורם דמי אבטלה. הדבר הזה חוזר על עצמו אחת לרבעון. כל תחילת רבעון, כל מי שזכאי לדמי אבטלה בעצם מפקשש את הזכאות לחמישה ימים. יש לנו מה לומר בנושא הזה אבל כעת אין לנו דרך להתעלם מחמישה ימי המתנה כי זה מקובע בחוק.

לגבי שיתוף פעולה עם משרד השיכון. אנחנו בהחלט נמצאים בשיתוף פעולה מלא איתו, למשל, בנושא של מציאת דיור חלופי למי שאין לו קורת גג. יש לנו אפילו נציגים בוועדה הציבורית העליונה. אנחנו פועלים איתו בשיתוף פעולה וכך גם עם משרדי ממשלה אחרים. יש לזכור, לא כל דבר נמצא תחת קורת הגג של הביטוח הלאומי. דיור זה לא הביטוח הלאומי, סל קליטה, זה לא הביטוח הלאומי. ישנם עוד דברים.

ככל שיש נושאים שהם באחריותנו, אנחנו בהחלט פועלים בעניינם ועושים את הכול כדי למצות אותם כלפי ציבור המבוטחים.

בעניין דמי האבטלה. כל האזרחים שנמצאים בכפרים הבלתי מוכרים בנגב ומגיע להם להירשם לחל"ת איפה שאין להם חשמל ואין להם ניידים ולרוב גם אין אינטרנט. איך הם יירשמו לחל"ת?

קודם כל, אנחנו תמיד נשמח ונברך כל פתרון שיסייע בידינו במקומות שאין לנו מענה. אבל יש להם טלפונים סלולאריים. הם יכולים להתקשר למוקד הטלפוני. בימים כתיקונם הוא נמצא בעומס אבל לא בעומס בלתי נסבל. הם רשאים להתקשר למוקד ולקבל מענה עם שירות מלא. כך גם לגבי גלישה לאתר של ביטוח לאומי. הדבר הזה פשוט באמצעות הטלפון הסלולארי. גם אם אין להם מחשב רגיל, הפלאפון הוא מחשב לכל דבר ועניין. יש להם אפשרות באמצעות הטלפון לקבל שירות מהביטוח הלאומי. יש לנו פריסה גם בדרום וגם באזורים של הפזורה הבדואית. פתחנו מוקדי שירות. הם יכולים להגיע לשם ולקבל שירות בצורה ישירה.

זה בימים כתיקונים.

אני מדברת בזמן הקורונה.

באמצעות הפלאפון הסלולארי והמוקד של הביטוח הלאומי.

לגבי ארכה למעסיקים - - -

אני רוצה להעלות דבר אחר. עלה הנושא של ארכה לעצמאים וארכה למעסיקים בתשלומים שלהם. אני רוצה להעלות דרישה גורפת: תחליטו שמקפיאים את כל התשלומים לחודש או לחודשיים עד שנדע מה קורה. למה לא עושים דבר כזה?

אני מניח שזה יקבל מענה במסגרת התכנית הגדולה שאמורה לסייע גם למעסיקים, גם לעצמאים וגם לשאר הסקטורים במדינת ישראל, אותם 80 מיליארד שקל שמדברים עליהם בתקשורת בימים האחרונים. אני מניח ששם יתנו מענה מערכתי, ממלכתי לכל הדברים שכרגע הביטוח הלאומי לא מסוגל לטפל בהם בפן הספציפי.

אתה מניח, או שהעליתם את הבקשות האלה ואתם מחכים לתשובה?

בדיונים בינינו לבין משרד האוצר בהחלט נתנו ביטוי לבקשה הזאת.

לגבי אישור חל"ת מהמעסיק. אנחנו פועלים בצורה יזומה אל מול המעסיקים ואל מול אותן חברות שמנפיקות את תלושי השכר ואת טופסי 100 ומאפשרים למי שזה לא בהישג ידו להגיש הצהרה בנושא הזה. אנחנו הלכנו כברת דרך מאוד משמעותית כלפי הציבור ומסתפקים בהצהרות. זה לא רק לגבי הנושאים שקשורים לחל"ת, זה גם לגבי הבטחת הכנסה וגם לגבי זכויות אחרות, שהם נדרשים להמציא מסמכים כדי לקבל אותם.

לגבי מה שאמרה אורנה צח, קרובי משפחה של מעסיקים, אני חוזר למה שאמרתי לפני כן. אנחנו עוסקים בכספי ציבור וחובה עלינו לוודא שאנשים מקבלים את מה שמגיע להם. מי שמבקש לקבל משהו שהוא מחוץ למסגרת הזאת, שלא יקבל אותה. לכן אנחנו בודקים את טיב הקשר בין הבעלים לבין העובד. אנחנו עושים את זה בצורה זהירה והגונה ומתחשבת, אבל אנחנו רוצים לוודא שאכן יש יחסי עובד מעביד. וככל שמסתבר שהיחסים האלה קיימים, אנחנו נותנים את מלוא הזכויות לשכיר בחברה המשפחתית או בחברה של קרובי המשפחה שלו.

לגבי חובות לביטוח הלאומי. אני חוזר ואומר שאנחנו מקפיאים את גביית החובות עד יעבור זעם, עד שנצא מכל המסגרת שאיתה מתמודדים מול הקורונה.

לגבי קצבאות הנכים. מדובר על הפעימה השלישית והרביעית. אנחנו מאוד אקטיביים בנושא הזה. הוצאנו מכתבים, היינו בישיבות, גם במחיצת המשנה ליועץ המשפטי לממשלה. אנחנו חושבים שהיה ראוי ונכון בתחילת השנה לממש את הפעימה השלישית. צר לנו, הדבר הזה טרם הסתייע. הביטוח הלאומי עושה הכול כדי לדאוג לכך ששתי הפעימות האלה תצאנה מהכוח אל הפועל, אתמול ולא מחר.

לגבי הגבייה מסטודנטים. הם משלמים את התשלום המינימאלי. רובו הוא לטובת הביטוח הבריאותי של קופות החולים חלקו היותר קטן לביטוח הלאומי. זה בדרך-כלל מתחלק שליש לביטוח הלאומי, כ-60 שקלים לחודש והיתר, כ-100 שקלים, לביטוח בריאות.

אני חושב שעברתי על הכול. אם פספסתי משהו, אשמח אם תאירו את עיניי.

לא עניתם על המתמחים.

אגב, אם המתמחים עבדו ויש להם תלושי שכר, הם בהחלט זכאים על בסיס עמידה בתקופת האכשרה לקבל דמי אבטלה, כמו כל שכיר אחר.

בעניין הסטודנטים, אני מבינה שאתם לא שוקלים שום דבר בינתיים לגבי תשלומי הביטוח.

מה זאת אומרת, לבטל להם את תשלומי הביטוח?

אני הולכת לסכם עכשיו את הדיון. אני חושבת שאנחנו יוצאים מהדיון הזה בדרישה שהיא הרבה יותר כללית. לא רק הסטודנטים. אמנם גם הסטודנטים, גם מקבלי דמי אבטלה, גם כל הציבור עכשיו. אני חושבת שצריך לפנות ולבקש להכריז על הקפאת התשלומים בשלב הזה. לא יתכן שאנשים שאנחנו אומרים שהם בפני בעיות כלכליות חברתיות מאוד קשות – המדינה נותנת להם אבל גם גובה מהם. סטודנטים לא אמורים לקבל.

אני חושבת שצריך להפסיק את כל התשלומים בתקופה הזאת. כמו שדחיתם לעצמאים, לדחות את כל התשלומים בתקופה הזאת ולסייע לאנשים לעבור את התקופה בצורה מסודרת.

כבוד היושבת ראש. הביטוח הלאומי עושה את זה בכל דבר שנמצא בסמכותו. בנושא של העצמאים בהחלט פעלנו עם משרד האוצר בנושא. הדחייה של תשלומי העצמאים היא במסגרת החקיקה של תקנות שעת חרום.

אני אתייחס גם לענייני החקיקה.

אני רוצה להודות לך מר שפיגלר ולכל הצוות של הביטוח הלאומי. אני מבינה שאתם עוברים תקופה מאוד קשה והנטל הוא כבד מאוד. אתם משתדלים ואני רואה שאתם משתדלים ויש חלק מהדברים שהם לא בידיים שלכם.

כמובן, אנחנו קודם כל נוציא סיכום מסודר בכל הנקודות שאלו והם דווקא בידיים שלכם, כמו תגבור המוקדים, עניין השפות ודברים אחרים, שכן הביטוח יכול לשפר בהם את השירות למרות הנטל הכבד.

אני חושבת שחלק גדול מהנושאים שעלו אמנם הם לא בידיים שלכם, אבל אני הייתי מציעה שההצעות שלכם שהובאו בסוף המסמך שהגשתם לנו, שאתם תגישו אותן ותניחו אותן על שולחן הממשלה והאוצר על-מנת שיתחיל הדיון.

אני אוציא מכתב שמאמץ את ההצעות האלה ועוד הצעות שאנחנו נגיש וצריכים לזוז איתם.

לאור האמירה שלו על משרד השיכון, האם יהיה דיון גם עם משרד השיכון?

דני, אני לא אוהבת שקוטעים אותי בסיכומים.

סליחה.

תחכה עד הסוף ותשמע. אם לא אתייחס לזה, נדבר אחר-כך.

בנושא של תקופות הזכאות בכל הקצבאות, בדמי האבטלה, אני חושבת שצריכה לצאת הנחייה. כמו שהחלטתם לגבי הארכת תוקף קצבאות הנכות, אני חושבת שמאוד כדאי להוציא הנחיה, או לפחות שהדרישה תהיה שייעשה צילום מסך למצב כשנכנסנו לקורונה. כלומר, אנשים שיש להם קצבאות אבטלה מקודם, התקופה הזאת לא תפגע בזכאות שלהם מבחינת הזמן. כלומר, לא יחשבו את התקופה של הקורונה כחלק מזמן הזכאות שלהם. בסופו של דבר אנחנו קוצבים את זמני הזכאות כי אנחנו רוצים שאנשים יצאו לחפש עבודה. בינתיים אנשים לא יכולים לצאת ולחפש עבודה.

כבוד היושבת ראש. זה מופיע בסעיף 8 של הביטוח הלאומי. גם כאן כיוונו לדעת גדולים מאיתנו. אנחנו חושבים שזה נכון ונפעל בנושא הזה.

מצוין. אז לא לחינם אמרתי שתניחו את ההצעות שלכם ובואו נתחיל לפעול גם אנחנו וגם אתם כדי להגיע למצב הזה.

אני עכשיו מודיעה שאנחנו נדרוש העלאת הסכומים של דמי האבטלה, האחוזים שמשולמים. לא יתכן שאנשים שבנו את התקציב המשפחתי שלהם על הכנסה מסוימת יצטרכו עכשיו גם לעמוד בהוצאות הרגילות שאף אחד לא מוריד מהם, כמו שכר דירה. להיפך, מתווספים לזה הוצאות חדשות שקשורות בהתמודדות עם הקורונה ובמקביל המדינה שבנתה את רשת הביטחון הזאת, היא בנתה אותה, בעיניי, בצורה לקויה כי היא לא עונה על כמה שיותר התקרבות להכנסה שהיתה קודם לכן. אנחנו נדרוש את הגדלת דמי האבטלה. אני לא חושבת שחסר כסף כדי לעשות את זה.

בעניין קצבאות קיום והקשר שלהן עם דמי אבטלה, או התשלומים של החל"ת. אני חושבת שצריך להחליט עכשיו. אנחנו נפנה ונבקש שזה לא יפגע והקבוצות מהאוכלוסייה שכן מקבלות את קצבאות האלה, הקיום האלה הן הקבוצות הכי מוחלשות. לבוא עכשיו ולהכביד עליהן עוד יותר, זה יפגע בהן וזה ישאיר נטל מאוד גדול גם על הרווחה וגם על הביטוח הלאומי לאחר הקורונה.

כל הנושא של חקיקה ומה שנאמר. אני חייבת להגיד את זה. אני מבינה שהביטוח הלאומי הוא לא הגוף המחוקק והוא עובד לפי חוקים שכבר קיימים. אבל אני חושבת שהגיע הזמן לבקש תקנות וחוקים. עכשיו יש כנסת. מהניסיון שלי מ-2015, ראיתי איך הממשלה מצליחה להעביר חוק ביום אחד כאשר היא רוצה להעביר את החוק הזה. אנחנו נדרוש את כל החקיקה שדיברנו עליה סעיף סעיף. היועצת המשפטית של הוועדה תכין לנו את הסעיפים האלה, מה אנחנו מבקשים. נפנה ונדרוש חקיקת בזק אשר תעשה ותבטיח את התקופה הזאת שנעבור אותה בשלום.

מבחינת החברה האזרחית, אני באמת מציעה. אני יודעת שהביטוח הלאומי הוציא קרן מיוחדת לתמיכה בנפגעי קורונה ופרויקטים מיוחדים לעזרה לחולי קורונה. הייתי מאוד מבקשת לשקול להיעזר בשירותים של החברה האזרחית שעלולה גם כן לקרוס בגלל המצב הכלכלי בזמן קורונה. לבדוק אם יש אפשרות להיעזר בהם, להקל על עובדי הביטוח הלאומי שקורסים תחת הנטל. זה יעזור גם לחברה האזרחית להתמודד עם הבעיות הכלכליות שלה.

נפנה גם בעניין קצבאות הנכים והפעימה השנייה והשלישית ונדרוש שיתממשו לפחות כדי להחזיק את האנשים בתקופה הקשה הזאת.

אני מקווה שעברתי על כל הנושאים שקשורים לביטוח הלאומי.

בנושא הדיור הציבור, גם בישיבה שקיימתי אתמול וגם היום, הקשבתי קשב רב לדרישות של הציבור שנמצא בדיור הציבורי. אנחנו נפנה לשרה בקריאה בהולה ואולי נקיים פגישת עבודה עכשיו עם השרה וננסה לפתור את הבעיות האלה.

אני מודה לכולם. בעוד כעשר דקות נתחיל את הדיון השני עם משרד העבודה והרווחה. תודה רבה מר שפיגלר, תודה לכל הצוות שמסביבך.

תודה רבה.

הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 12:30
.