פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-ושלוש

הכנסת



10

25/03/2020


מושב ראשון



פרוטוקול מס' 1
מישיבת הוועדה המיוחדת בעניין ההתמודדות עם נגיף הקורונה
יום רביעי, כ"ט באדר התש"ף (25 במרץ 2020), שעה 10:00

בחירת יושב-ראש הוועדה

חברי הוועדה: אבי ניסנקורן – יו"ר הוועדה המסדרת
עפר שלח – יו"ר ועדת הקורונה
מיקי חיימוביץ'
יוליה מלינובסקי
יואב סגלוביץ'
אוסאמה סעדי
ג'אבר עסאקלה
אנטאנס שחאדה

ניצן הורוביץ
אחמד טיבי
אימאן ח'טיב יאסין

נועה בן-שבת

ענת כהן שמואל

אתי בן-שמחון


< נושא >> בחירת יושב-ראש הוועדה

שלום לכולם, אני מתכבד לפתוח את הישיבה הראשונה של ועדת הקורונה. מטרת הישיבה היא לבחור את יו"ר הוועדה. בהתאם לסעיף 106 לתקנון הכנסת – הוועדה תבחר יו"ר מבין חבריה לפי המלצת הכנסת. לעניין הוועדות המיוחדות, מחליפה הוועדה המסודרת את ועדת הכנסת, והחליטה להמליץ לוועדה המיוחדת בעניין ההתמודדות עם נגיף הקורונה לבחור בחבר הכנסת עפר שלח לכהן כיושב-ראש הוועדה.

מטעם הרשימה המשותפת יכולים להצביע שלושה אנשים. מטעם כחול לבן, גם כן, שלושה אנשים. כמובן, נמצאת כאן נציגת ישראל ביתנו.

בבקשה. נא להצביע. מי בעד?



הצבעה

בעד – 8
נגד – אין
אושר.

אני מחליף את תמר זנדברג. אני בעד.

8 הצביעו בעד. אין מתנגדים. אין נמנעים. אושר פה אחד. הרבה בהצלחה עפר. תפקיד מאוד חשוב למען עם ישראל. וכחול לבן, מי שנוכח פה, וחברי הוועדה.

אני רוצה לקיים ישיבה קצרה, שאגיד לכם את חזון הוועדה שהוא חזון רחב. נשמח לשמוע, ככל שהזמן יאפשר לנו, מבחינתי, לי יש זמן עד תחילת המליאה, ככל שהזמן יאפשר לנו, כמובן דעות ומחשבות שלכם.

אני כבר אומר לכם, ייצא זימון לישיבה מחר. דיסציפלינת העבודה שלי לקוחה מחוץ וביטחון, שהיא ועדה שעובדת חמישה ימים בשבוע. המשבר – אני לא יודע אם נעבוד, אבל אנחנו לא צמודים בהכרח לימי מליאה, מה גם שהמליאה עכשיו היא בסיטואציה שהיא נמצאת.

אנחנו נעבוד הרבה, כי המנדט שניתן לנו גם מחייב את זה.

ענת, יש מצב אבסורדי שבו נמצאים פה אנשים שתפקידם לסנכרן את זה שנהיה באולם, אם הם ייצאו, אנחנו לא צריכים אולם שני. אם זה התפקיד של האנשים האלה, ואנחנו יכולים לנהל את זה באולם אחד, אז בואו נעשה את כך.

אני מתנצל שיש חמישה מהרשימה המשותפת, זה מצב לא תקין, זה יתוקן.

אני אבקש שיהיו שלושה. אני לא רוצה לסרבל את העניין.

חבר'ה שמישהו ייצא. תודה.

אם כך, נתחיל. אתן רק טכניקה. לאחר מכן, חבר הכנסת טיבי, ואחר-כך נתחיל את הדיון האמתי. מחר, אנחנו עושים ישיבת פתיחה. בישיבת הפתיחה הזאת תתחיל – זה הכול בינתיים סיכומים לא רשמיים שאני עשיתי, אבל תיכף ייצאו זימונים מטעם הוועדה. בשעה 09:00 בבוקר, יהיה פה מנכ"ל משרד הבריאות, פרופ' בר סימן טוב.

הוא לא פרופ'.

סליחה. הוא מנכ"ל משרד הבריאות, משה בר סימן טוב. ב-09:45 יהיה ראש המל"ל, מאיר בן שבת. בשעה 10:30 יהיה מנכ"ל משרד האוצר, שי באבד.

במובן הזה, אנחנו נקבל מחר סקירה התחלתית כנקודת ההתחלה שלנו. משלושת האנשים שעומדים במוקדים של שלושת התחומים שבהם הוועדה הזאת מתכוונת לעסוק – הבריאותי, הכלכלי, והממשלי – איך הממשל מתמודד עם הדבר הזה. זאת תהיה ישיבת הפתיחה מחר. דברים נוספים גם יהיו תוצאה של מה שאנחנו מדברים עכשיו.

שאלה. עפר, לפי הסדר הזה שעכשיו אתה הודעת לנו, האם הוא יבוא בשעה תשע, עד שהוא יעשה סקירה, אנחנו לא נספיק לקיים באמת דיון ולשאול את כל השאלות ולקבל תשובות. הייתי מרווח.

יש בעיה, הם צריכים להיות בחוץ וביטחון. אני גנבתי אותם, כי אנחנו קיימנו מהיום למחר. מאה אחוז. אוסאמה, אנחנו נהיה יעילים, הם עוד יהיו פה.

חבר הכנסת אחמד טיבי. בבקשה.

תודה רבה, אדוני. אל"ף, אני מברך אותך על בחירתך כיו"ר ועדת קורונה. זו אחת הוועדות החשובות, במיוחד בתקופה הזאת. ברשימה המשותפת יהיו שלושה נציגים. הרשימה המשותפת היא גאה שהיא מייצגת ציבור שנמצא בקדמת המאבק בקורונה בבתי-החולים בארץ – רופאים, אחיות, אנשי צוות רפואי, אנשי שירותים ואחזקה בבתי-החולים. זה מאבק שכולנו צריכים להיות שותפים לו גם ברמה האנושית, גם ברמה האזרחית - הביחד הזה הוא כוח נוסף.

קורונה, היא לא רק בריאות, אבל היא בעיקר – האספקטים של המחלה הם בריאותיים, אבל הם גם כלכליים וחברתיים במדינה כולה. הכנסת מחויבת לדון בכל האספקטים האלה. אני כאן רק יו"ר הסיעה, שבאתי לברך אותך, ולהביע גאווה שהרשימה המשותפת שותפה ראשית בכל הוועדות בכנסת בגלל הישגה בבחירות. אני בטוח, כפי שאתה הצגת, שאתה תעשה עבודה מצוינת. אתה כבר ממחר מזמן את כל האנשים הנוגעים בדבר.

הערה אחרונה ואקטואלית לבסוף. אני למרות חילוקי הדעות לפעמים בינינו, עפר, לרבות במגעים האחרונים, אני חושב שאתה יפה גם מבפנים וגם מבחוץ.

זה דבר מדהים. בן-אדם מסתובב בעולם במלוא כיעורו – 60 שנה, ועד שיאיר נתניהו לא מציין את זה, זה לא נהיה נושא...

כיעור הוא כל כך דבר יחסי...

סוף סוף אני יודע שלא התקדמתי בעולם בגלל יופיי, כל השנים היה לי תסביך עם הדבר הזה.

בואו נתחיל בדיון המהותי. בבקשה.

תראו, הוועדה הזו, אני לא יודע מה יהיה אורך חייה בכל המובנים. היא כמובן כמו כל ועדה זמנית, היא תוצר של התהליכים הפוליטיים שהם אקסוגניים לנו.

אני חושב שגם אם יוקמו ועדות קבועות, תהיה ממשלה, ויוקמו קואליציה, ויוקמו ועדות קבועות, יהיה הפתרון הפוליטי אשר יהיה, ועדה כזאת תצטרך להיות, כי המשבר הוא מסוג בדיוק שלוקח תחומים שונים ומתיך אותם זה בזה. ואם אנחנו לצורך העניין, אם אתם מסתכלים על הוועדות שלא קיימות כרגע, אם גבולות הגזרה שלנו זה ועדות כמו ועדת חוץ וביטחון, ועדת כספים שמתקיימות ועוסקות בהקשר של המשבר, בעיקר בצד האקזקוטיבי שלו – תקנות שעת חירום יבואו מחר לדיון בוועדת חוץ וביטחון. העברות תקציביות באות בכספים, וכן הלאה. זה לא רק בכל שאר הפנים, אלא כל שאר התחומים שמכסה הכנסת – מחוקה, פנים, כלכלה, וכן הלאה, כל הוועדות, וזה בדיוק סוג המשבר.

אני ממקד את זה בשלושה תחומים. אני מביא לתוך זה – צורת החשיבה שלי לפחות היא נגזרת גם של שנותיי הלא מעטות בוועדות חוץ וביטחון. ועדת חוץ וביטחון, כידוע לכם, היא ועדה שונה מהוועדות האחרות, במובן הזה, שהיא יותר פיקוחית, היא פחות אקזקוטיבית, אם כי, אני מתכוון שיהיה לנו פאנל אקזקוטיבי גדול. אני אתחיל בזה.

הפאנל האקזקוטיבי יהיה – אני גם בקשר עם משרד המשפטים. אנחנו במצב לא ראוי שבו חלק גדול מהמדינה מנוהל על-פי תקנות שעת חירום. זה מתבקש, אנחנו מבינים למה זה קורה, אבל צריך לתקנן גם את הדבר הזה. הוועדה הזו תעבוד בשיתוף פעולה עם משרד המשפטים על הדברים האלה. יכול להיות שזה ידרוש מאתנו גם כחברי ועדה לפעמים דברים שאנחנו נחשוב שהם אירועים – להעביר אותם אפילו בשלוש קריאות במהלך אותו יום, כדי להפוך את המצב שאנחנו נמצאים בו לחוקי ומעוגן בחוקה. לא שהוא לא חוקי, אלא מעוגן בחוקים ככל האפשר. זה לא טוב מדינה שמתנהלת תחת תקנות שעת חירום גם בעתות חירום. יש כוונה במשרד המשפטים לעשות את זה, ואנחנו נשתף איתם פעולה.

גם יכול להיות, וזה בתיאום ביני לבין יו"ר ועדת חוץ וביטחון, ובעיקר, נעסוק גם בתקנות חירום מסוימות, כי הרי יש עכשיו סיטואציה. תקנות החירום במדינת ישראל הם jurisdiction של ועדת חוץ וביטחון באופן טבעי, אבל אני שבע שנים הייתי בוועדה, אף פעם לא דנו חוץ מאשר חידוש מצב החירום, אף פעם לא דנו באמת. היום העובדה מאוד מצערת שאני לא יכול לצאת לרוץ בבית היא עניין של ועדת חוץ וביטחון, אז בתוך זה יכול להיות שאנחנו נקבל את המקום שלנו.

הדבר השני שהוא אקזקוטיבי הוא תוצרים חוקיים שיהיו לעבודת הוועדה, ואני אכנס לזה מיד בהרחבה בהמשך. כל הפנים האקזקוטיביים האלה יהיו פה, אנחנו נתנהל כמו כל ועדה אחרת בכנסת. ננהל פה את הדיון על-פי הכללים התקנוניים והמשפטיים. נהיה ועדה שהיא עושה את התפקיד שלה בלקדם את פעולת הכנסת החקיקתית.

את הדברים האחרים והעיקריים שאנחנו עושים, אני רוצה להניח לפי שלושת התחומים המרכזיים של המשבר – הבריאותי, הכלכלי, והממשלי, שלא מדברים עליו הרבה, אבל בעיניי הוא חשוב ביותר.

אגיד לך עוד משהו חשוב – הסברתי. היום קיבלתי שאלה, האם לבן-אדם מותר לצאת לקנות מברשת שיניים? אנשים לא מבינים, אומרים: מותר לצאת? יש בלבול.

את צודקת לחלוטין, יוליה, הוא כלול אצלי בממשלי, וזה בדיוק למה שאני מתכוון.

יש לנו ציבור שונה בארץ מרוסית עד ערבית ואמהרית.

בוודאי.

ולכן גם ביקשתי למחר את שלושת האנשים שביקשתי שהם כרגע אחראים על הדבר הזה. אגב, אני מאוד בקיא בחוק המל"ל – זה לא תפקידו. אני אתחיל מהסוף שהתכוונתי להגיע אליו. אם הוועדה הזאת תחיה מספיק זמן, איתי, בלעדיי, בכל קונטקסט שהיא תהיה כוועדה קבועה של הכנסת, או מה שלא יהיה. אם הוועדה הזאת תחיה מספיק, אני רואה, למשל, אותנו מייצרים הן את הבסיס של הידע והדיון, ואחר כך גם את הבסיס החוקתי להקמתו של מרכז ניהול משברים לאומי שבין השאר יהיה בו דסק של דוברות, מידע וכל הדברים שצריכים להיות, כמו שקיים בצה"ל עכשיו – אם אנחנו במלחמה, טובי אנשים בארץ, יש מגויסים למילואים ויושבים במקום הזה ומנהלים את התהליך הזה. בחברה אזרחית שזה מתבקש פי כמה וכמה, הוא לא מנוהל היום בכלל.

התהליך שקרה עם המל"ל, למשל, שהייתה ועדה למי שמכיר בראשות אמנון ליפקין-שחק, שהייתה אחרי מלחמת לבנון השנייה, היא הניחה דוח. הדוח עוצב ועובד על-ידי הכנסת, ועובד לחוק, ומכוח החוק הזה גוף קם ופועל. אם אנחנו נצליח להגיע לזה – אם נגיע קודם כל למסקנה. אני לא רוצה לקפוץ למסקנה. אנחנו ננהל פה את הדיון. נביא לפה את טובי האנשים. ביקשתי כבר ממרכז המחקר והמידע להתחיל מחקר על איך הדברים האלה מתנהלים. אני רק נותן לכם מידע, היות ואני ידעתי לפני כמה ימים שאני הולך לתפקיד הזה, התחלתי לקרוא. בשלוש המדינות שהתמודדו – אולי טוב מכולם עם המשבר שזה – סינגפור, טייוואן ודרום קוריאה, אחת הסיבות היא שהוקמו בהן בדיוק מרכזים כאלה, אחרי הסארס ב-2004. זאת אומרת, הם כבר התגלחו על מגפה אחת.

הצלחה הגדולה הייתה של סין עכשיו.

זה באמצעים שקשה לחקות.

בשאיפה – ואנחנו נעבוד ככל שהוועדה הזאת תהיה קיימת. אנחנו נעבוד כאילו אנחנו קיימים לתמיד, ועוסקים בכל.

בשאיפה - אם אנחנו נגיע למסקנה הזאת, אנחנו גם נוביל את זה כמו שחברי כנסת אמורים לעשות, לחקיקה בסוף. עוד דוגמה לדבר הזה, אני מצטער שהדוגמאות שלי הן רובן מהתחום הביטחוני, אני פשוט עוסק בו בשנים שלי בכנסת. אנחנו עשינו את זה בוועדת חוץ וביטחון בכל הנוגע לסייבר, שאם אתם חושבים על זה, אסון סייבר גדול הוא קצת דומה בהיבטים שלו למה שקורה עכשיו. הוא משפיע על כל המערכות – כלכליות, וכן הלאה, הוא יכול לעלות בחיי אדם. הייתה הסדרה גם באמצעות העבודה של הכנסת בין הגופים האקזקוטיביים, וגם בסופו של דבר, חקיקה, חוק שעוד לא נחקק שמסדיר את הדבר הזה. הוא לא חוק מושלם. יוליה, כשנגיע לזה שנעשה חוק לא מושלם, אני מאוד אשמח. זה הפן הממשלי. אני בטוח שכל אחת ואחד פה מרגישים את זה. הוא עד עכשיו לא לוקה בחסר, הוא כמעט לא קיים. דברותי, זה רק דוגמה אחת של הדבר. אין שולחן עגול שיושבים בו כל הגורמים שנכנסים אליו – בעיניי זה כמעט כמו מילואים. טובי הדוברים ויועצי התקשורת בארץ היו עכשיו צריכים להיות בחמ"ל כזה 24 שעות ביממה עובדים על איזה מידע יש לציבור.

זה מביא אותי לתפקיד שני של הוועדה – אני קורא לזה "כיכר העיר" של הקורונה. הציבור נמצא בבורות - חוסר ידע, לא בורות. בחוסר ידע מאוד גדול, באי ודאות מאוד גדולה. הוא לא מבין גם מה קורה, וגם למה קורה מה שקורה. פה יהיה השיח של זה. אנחנו נשודר גם בערוץ הכנסת. אני מניח שתהיה לזה תשומת לב טיפה יותר גדולה ממה שנהוגה בגופים האלה – גם אנשים בבית, וגם זה הדבר העיקרי שמעסיק אותם. טובי האנשים, טובי המוחות יגיעו לפה, אנשים עם דעות שונות, אנשים עם קריאות תגר על המערכת וכן הלאה. אנחנו נשתמש בכל הכוח של הכנסת להיות שופר של הדבר הזה. יש לוועדה דוברת – רונית, סיכמנו שהיא תוציא הודעות כל הזמן מתוך הדיונים. אנחנו המקום שלכם האזרחים להבין ככל האפשר מה עושה הממשל בעניין הקורונה.

שני התחומים האחרים – בריאות וכלכלה. בריאות – זה פיקוח על העבודה, וכן הלאה. בכלכלה – אני רואה אותנו – תראו שתי מלים על מה שאני חושב שהולך לקרות.

כל מי שחושב שהכלכלה של היום שאחרי הקורונה הולכת להיות דומה לכלכלה של – זה כאילו מלחמת יום כיפור. היינו שלושה שבועות במלחמה, ואז המשק מתחיל להבריא על-פי אותם כללים, אני חושב שזה אחר לגמרי. אני חושב שכבר רואים את זה בעולם. בסיטואציה שבה המדינות מחליטות כבר בהחלטה חוקית להקדיש 15% מהתמ"ג שלהן להתמודדות עם הקורונה. בסיטואציה שבה הממשלה תלאים פה בחוסר ברירה, והמדינה תלאים פה מקומות עבודה – תשלם משכורות וכן הלאה.

עכשיו אני רוצה להזכיר עוד דבר שהוא קריטי לכל הדיון שלנו. על-פי כל התחזיות באוקטובר, נובמבר, יש קורונה 2. אנחנו לא מדברים פה, אנחנו לא ועדת חקירה. אנחנו נחקור, אבל כדי שחס וחלילה תבוא קורונה 2, בכל המובנים התפקוד מולה יהיה יותר טוב.

על העולם הכלכלי הזה שבו הקורונה הופכת להיות, או משבר כזה, הופך להיות איזה סוג של משהו שמייצר נורמלי חדש, הוא לא לא נורמלי שנגמר ומתחיל הנורמלי הישן, טובי המוחות יובאו לפה תיאוריות שונות, מה שאתם רוצים. אנחנו ננהל פה את הדיון הזה. אני רואה אותנו ככר שמייצר לא רק חשיבה, אלא דברים לפעולה אל מול הממשלה, ויכול להיות דברים שאחר-כך יבואו לידי ביטוי בוועדת הכספים, אני לא נוגע בגדר שלהם. אבל הייתי חבר ועדת הכספים, אני יודע איך זה נראה שם. ועדת הכספים, מי שמכיר, היא חותמת. היא עובדת ועבודה סופר חשובה, כמובן. אבל אנחנו נהיה המקום של הדיון הזה. בבריאות כמובן גם של הפיקוח וגם דברים אקזקוטיביים ככל שיידרשו. אני אמרתי גם לבר סימן טוב, גם לשי באבד, אנחנו לרשותכם 24 שעות ביממה לכל דבר שאתם רוצים. זה החזון, הוא מגלומני, אבל הוא מתבקש.

דבר אחרון לגבי ההתנהלות של הוועדה עצמה. לצערי, הצד השני של הבית, נקרא לזה, החליט לא לבוא. אנחנו מתנהלים כאילו הם באים לכל ישיבה. יהיו תמיד שני אולמות מוכנים, וכן הלאה והלאה. ככל שיופיעו לפה חברי כנסת מליכוד או יהדות התורה, יהיו פה, ידברו, יעשו כל מה שצריך.

העובדה שהם לא פה כרגע מאפשרת לנו לשבת באולם אחד, אבל כשיהיו לנו אורחים, אנחנו עובדים תחת המגבלות של הבית זה ברור. הכוונה שלי הייתה להקים, ועדיין אם הוועדה תעבוד מלא, להקים שתי ועדות משנה – אחת בענייני בריאות ואחת בענייני כלכלה. את הממשל, אני רוצה שיהיה במליאת הוועדה בהובלתי, ולשים להם יושבי-ראש.

יש לנו כרגע שתי בעיות. אחת – שאנחנו ממילא באיזה סוג שאין טעם לחלק את הגוף הזה. שתיים – עם מגבלה טכנית של הכנסת ושל צוות הוועדה. יש לנו צוות מאוד מצומצם, הוא צוות מצוין. בבקשה, ענת, תכירי לנו.

אני ענת כהן שמואל, אני מנהלת ועדת עבודה, רווחה, בריאות, ועכשיו גם את הוועדה המיוחדת לענייני קורונה, ואני לשירותכם. נעה בן שבת, היועצת המשפטית של הוועדה.

אין יותר טוב ממנה.

אנחנו קיבלנו למעשה את החלק העליון של הצוות של עבודה ורווחה - את ענת, את אורית, שעובדת איתה ואת נועה. יש רונית, שהיא הדוברת של הוועדה.

לכן, מה שאנחנו נעשה, בחלק מהישיבות בענייני בריאות וכלכלה – אנשים אחרים יישבו במקומי כיושבי-ראש זמניים וינהלו את זה כממלא מקום שלי. אני אהיה כמובן. אם נגיע ל-15, וככל שתאפשר לנו הטכניקה - יש טכניקה של אולמות, יש טכניקה של צוות, זה קצת בעיה. ככל שתאפשר לנו הטכניקה, אני כן רוצה לעבוד במסגרת של ועדת משנה, כדי להתקדם במהירות בדברים. אבל כרגע זה יהיה בפורמליסטיקה בלבד של ניהול הישיבה.

יש לי הצעה לסדר. אני מאמינה שבדיונים אצל ראש הממשלה, כאשר נמצאים שם המון אנשים, אף אחד לא עושה שני אולמות ולא מתעסק בפורמליסטיקה הזאת. אנחנו יכולים בהחלט לבקש אולם גדול, אולמות כמו "ירושלים", כמו "נגב" שזה אולם מאוד גדול, לדלל את המרחקים ולעבוד באולם אחד.

את צודקת בעניין הזה.

קצין הכנסת הוא זה שעוצר אותנו בעניין הזה.

אנחנו סוברנים. אנחנו הוועדה. אנחנו חברי הכנסת. אני רואה איך הדברים האלה מתנהלים – זה מתנהל רע. אנחנו כולנו ראינו את זה גם בוועדה המסדרת איך זה מתנהל. ראינו מה קורה במליאה. האמת, מה שקרה אתמול במליאה, זה היה יותר מגרוע.

אני חושב שאתה, כיו"ר הוועדה, אני מבקשת ממך, לפנות ליו"ר הכנסת שיקצו לנו – יש - - -

זה בדיוק התשובה. הבה נחליף את יו"ר הכנסת, ואני אפנה אליו, ואני חושב שהוא יקשיב לי.

יש לנו זמן. כי כיום, יש אולמות גדולים. אפשר לדלל את הוועדות, ולשים שם, כך נוכל כולנו לשמוע, לדבר ולהגיב, כי ככה מתנהל דיון. שוב פעם, אני רוצה לשמוע איך מתנהלים דיונים אצל רוה"מ.

או במטכ"ל, אני מניח שגם שם הם לא יושבים.

או אצל מנכ"ל משרד הבריאות. אז חבר'ה, יש ויש. אנחנו לא צריכים ללכת עם ראש בקיר. מצטערת.

אני אגיד על זה משהו שברור לכולם. הכנסת הרי הוחרגה מתקנות שעת חירום. בהחלטה של יושב-הראש, שבואו נגיד את האמת, לא חסרו בה אלמנטים פוליטיים במסגרת הניסיון שהיה בכלל לאיין את הוועדות, בטענה שאנשים לא יכולים לשבת בחדר. הכנסת אימצה את הסטנדרטים הכי חמורים. אני הייתי השבוע בבית המשפט העליון. בית המשפט העליון, הקצו מקומות לפי מרחק ראוי ויושבים אנשים באולם, ואין שום בעיה.

אני אפנה ליו"ר הכנסת. תני לי לקבוע את התזמון, מתי אפנה ולאיזה יו"ר אני אפנה.

בבקשה, חבר הכנסת סעדי.

בקיצור, קודם כל, אני מברך אותך, אדוני היושב-ראש, על היבחרותך לתפקיד החשוב הזה, במיוחד בימים אלה שבאמת הוועדה הזאת חשובה מאוד.

אני חושב שבשמי ובשם כולנו משתתפים בצערם של המשפחות, כבר הגיעו לחמש משפחות ויותר מאלפיים שכבר נדבקו בנגיף הזה. דבר שלישי, אני חושב שאנחנו כולנו מצדיעים ומעריכים לצוותים הרפואיים שעמלים בחזית הזאת, ומסכנים את עצמם. יש מאות של צוותים רפואיים שהם בבידוד, וחלקם נדבקו. כמובן שאני פה מעריך את העבודה של הצוותים, הרופאים, האחיות, הרוקחים, כל הצוותים הרפואיים מהחברה הערבית שהם עומדים עם החברים שלהם היהודים. זו דוגמה איך אנחנו צריכים לנהל את המאבק הזה, ולא איך שראש הממשלה, עם כל הכבוד, מנהל אותו. אפילו במאבק הזה, הוא, לא שמעתי אפילו מלה אחת, מלה אחת, הערכה לצוותים הרפואיים הערבים. ואפילו כאשר שאלו אותו, אז הוא כבר התחמק פה ושם. זו בושה וחרפה. אנחנו כבר התרגלנו.

לגופו של עניין, אני חושב שאנחנו באמת צריכים לעבוד ביום יום, זו ועדה שצריכה לעבוד ממש חמישה ימים בשבוע. יש מלא נושאים שהיא צריכה לדון בהם, גם איך שאמרת – ממשליים, בריאותיים, כלכליים, כל התחומים. כמובן, בלי לגעת בסמכויותיהם של ועדות אחרות. יש הרבה פניות אלינו, לכל חבר כנסת וחברת כנסת, החל מסטודנטים שלומדים בחו"ל ואומרים, הצילו, ואנחנו כחברי כנסת פרטיים – זו בושה, איך שאפילו הממשלה ומשרד החוץ בשביל כמה מאות מטיילים מפרו, שכרו מטוסים ועשו תעמולה. אבל בשביל אלפי סטודנטים, אלפי סטודנטים שעדיין עד לרגע הזה אנחנו מוצפים כולנו, וחלקם באיטליה הוצאנו שתי טיסות, ממש כמו מבצע צבאי בכוחותינו העצמיים, ועד עכשיו אנחנו מקבלים קריאות, קולות שבר וזעקה מהסטודנטים האלה.

אגב, אוסאמה, תנוח דעתך. גם את האנשים מפרו, הממשלה ממש לא עשתה כלום בשביל להביא אותם משם, היא רק טענה שהיא עשתה – בכסף פרטי לגמרי.

משרד החוץ אמר אנחנו גייסנו.

עכשיו מאות סטודנטים מאיטליה, מאות סטודנטים נמצאים באיזשהו בית מלון בטבריה, בתת תנאים. זה לא פושעים, הם לא עבריינים. היו חודש באיטליה בבידוד. דברים כאלה, אני חושב, אנחנו, הוועדה הזאת, היא הכתובת לכל הפניות האלה. בהצלחה לכולנו.

מאה אחוז. תודה רבה.

חבר הכנסת אנטאנס שחאדה.

בוקר טוב לכולם, אני קודם כל מברך אותך עפר על התפקיד שאף אחד לא רצה להיות בתפקיד הזה, כאילו לא דמיינו שנהיה בוועדה הזאת, תפקיד הזה. אבל אני בטוח שאתה תמלא את התפקיד כנדרש.

למען האמת, אנחנו כבר שנה בכנסת, אבל גם כן, לא דמיינו שבשנה של משברים פוליטיים נגיע למשבר כל כך חמור שעדיין לצערי, יכול להיות שיש חלק מקברניטי המדינה אכן מפנימים את גודל המשבר, ולאן אנחנו הולכים לשם. אבל רוב האזרחים לא מבינים את זה, לא מפנימים את זה. חושבים שתקופה קשה, שבועיים, שלושה, חודש תעבור, כי יש מדינות אחרות שכבר התחילו לצאת מזה, סין, אבל זו סין, מדינה של מיליארד וחצי. אם מחוז אחד מושבת לשישה חודשים, זה לא אסון, לא כלכלי, לא חברתי, לא פוליטי, לא whatever. אבל במדינת ישראל זה יכול להיות שממש נהיה במקום אחר לגמרי. לכן אנחנו מתייחסים ממש בכובד ראש לוועדה, לנושא, לתחום, במיוחד מה שקורה בחברה הערבית, ובהיבט הכלכלי שזה התחום הקרוב אליי. אני בא מהתחום הזה, ואני עוקב מה שמדינות עושות עכשיו. איך משנים תפיסות עולם כלכליות. איך שוברים מוסכמות ששלטו בעולם הכלכלה בשני העשורים האחרונים, ומתחולל לאט לאט שינוי, ממש, פרסה, לתפקידה או חזרת תפקידה הכלכלי של המדינה כי אף אחד אחר לא ייטול את האחריות הזאת. הן בהיבט הכלכלי, יש הרבה מה לעשות, והן בהיבט היישובים הערביים שאנחנו שם. חבר'ה, מה שהתחולל שם, זה עדיין בלתי נתפס. עד עכשיו כמה יש? ארבעה, חמישה חולים ביישובים הערביים אתמול התחילו טפטופים על תנועות אנשים שהסתובבו ביישובים הערבים, כי שם ממילא המצב הבריאותי יותר גרוע. רמת התחלואות – מחלות סכרת, לחץ דם, מחלות לב. רמת הסיכון של כל האוכלוסייה גבוהה יותר מרמת הסיכון של האוכלוסייה היהודית, ובהעדר תשתיות בריאותיות מעוטות, אין לנו תשתיות בריאות. רק בנצרת יש שלושה בתי חולים פרטיים שהם בינוניים לגמרי.

אנחנו מדברים על מצב בריאותי של עולם שלישי ביישובים הערביים לעומת מצב בריאותי של מדינה מתקדמת ביישובים היהודיים, אז שם אנחנו מצפים למצב קשה מאוד. גם לזה צריך להיערך, כי בתי החולים ישרתו את כולם, הכלכלה צריכה להרים את כולם. מוסדות המדינה הצטרכו לתת מענה לכולם באותה מידה. אני מקווה שזה יהיה המצב, וזה תפקידנו שזה יהיה המצב. אנחנו נשמח לעבוד ביחד, נשמח לתת כל מה שיש לנו כדי לעבור את התקופה הזאת, ובמיוחד, להקל את סבלם של האזרחים ושל החולים. תודה רבה.

מאה אחוז. אני מבקש מכם, חברי הכנסת מהרשימה המשותפת, שבאמת, את הוועדה הזאת ככיכר העיר, מה שקראתי, תשקפו לציבור שלכם. ככל שיש שם יותר ידע, זה כמובן יותר טוב לכולם.

חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין.

בוקר טוב לכולם, אני לא רוצה לחזור לדברים שחבריי קודמיי דיברו על זה לגבי המצב בחברה הערבית, אבל בכללי מספר דברים. באמת, הוועדה הזאת היא ועדת חרום, והמצב בחברה הערבית הוא חירום לגמרי בכל הצדדים.

אני רוצה להדגיש עוד נקודה בנוסף למה שהוזכר קודם. היום בבוקר הודיעו שחוזרים ללמידה מרחוק לגבי היסודיים. אני, לפני שבוע שלחתי מכתב לגבי הלמידה מרחוק לסטודנטים, במיוחד לסטודנטים הערבים באזור הדרום, ביישובים הלא מוכרים, שאין להם אפשרות ללמוד, והיום עוד יותר - -

אין אפשרות בגלל שאין מחשבים, או בגלל שאין רשת, אין חשמל?

אין תשתיות גם. היום המספר הוכפל פי כמה וכמה לגבי תלמידים קטנים. כל הזעקה הזאת וכל החירום הזה בעיניי המצב הרגיל בחברה הערבית באזורים מסוימים הוא חרום. ולכן, צריך לקחת גם את הנקודה הזאת, ואולי מכאן ייצא משהו שאחר כך יהיה בחקיקה, כפי שדיברת בהתחלה, שיהיה משהו יותר טוב לכולנו בנקודה הזאת.

ההשלכות הכלכליות שאנחנו מדברים עליהן כעת, הן בהחלט גם השלכות שקשורות לחיי היום-יום, ועוד נראה את התוצאות שלהן ממש בחודש הקרוב, במיוחד על החברה הערבית. החברה הערבית, והילדים בתוך החברה הערבית הם סובלים מהדרה כל הזמן – העוני עוד יילך ויגבר. אני רוצה כאן לציין יוזמה גדולה אחת של התנועה האסלאמית, שפתחו חדר חירום ארצי, ויש בו את שלושת הצוותים – גם הקטע של מה שקשור לתזונה, הקטע של ההסברה והקטע של הרפואה. אני מצפה במקום הזה, ובאמת, אנחנו מדברים על מומחים שנמצאים שם שנוכל לאגם את כל המשאבים ביחד כדי לתת את השרות הכי טוב לכולם, לא רק לערבים. אבל מהצד שלי, אני יכולה להגיד שהמצב בכל הרמות הוא על הפנים אצלנו בחברה.

מאה אחוז. תודה.

חבר הכנסת יואב סגלוביץ'. בבקשה.

ברכות, עפר לך, על הדיון של הוועדה. מבקש להוסיף ממש מלים קצרות על החזון שהקראת, ולהוסיף להן עוד איזשהו פן אחד שהוא חשוב.

מתקבלות החלטות רוחביות מאוד חזקות ומאוד קשות. אני לא נכנס לטיב ההחלטות כי אין לי מושג כמה איכות קבלתן – זה נדע בוועדה. אני חושב שבתוך האירוע הזה לעתים טיב ההחלטות פוגעות מאוד בדברים שמטבע הדברים פחות יתנו להם קשב במקומות חלשים יותר. אני יודע שהיו מפנים בגלל היערכות של משרד הבריאות למקומות, אני יודע שמפנים גם מקומות של ניצולי שואה, אנשים מאוד מבוגרים.

לא רק ניצולי שואה. מפנים קשישים מבתי אבות במצבים קשים מאוד.

הייתי רוצה שהוועדה שלנו גם תעסוק באותן החלטות רוחביות, באותם מקומות שאסור. אני אומר מראש – אסור לפנות ניצולי שואה ואנשים קשישים בני 80, 90, בשביל לפנות להם מקום אחר. מדובר במוסדות סיעודיים ודברים כאלה, אני מכיר את הארץ היטב. יש הרבה מקומות – מתקני צבא, ומשטרה שיכולים להיות טובים יותר מאשר לפנות בן-אדם. אתה מזיז בן-אדם בגיל הזה - - -

אתה מדבר על ראשון-לציון.

זה כבר נהיה הרבה יותר מראשון-לציון. נתניה ועוד מקומות.

אני רוצה להתפרס תחת הכותרת ממשלי, אבל כבר שנקבל על העניין הזה.

אני מקבל את זה לחלוטין. ענת, אנחנו כבר בשבוע הבא – כי רובד שלא דיברתי עליו, כי קצת נראה לי שהוא מובן מאליו, אבל אתה צודק שאתה מזכיר לי אותו, הוא כמובן טיפול בבעיות פרטיות שהן לא פרטיות בכלל. אנחנו בנושא הזה של פינוי בתי אבות נדון כבר בשבוע הבא. חשבתי שזה מקרה אחד בראשון-לציון, זה מתחיל להגיע מכל הארץ.

אפשר לשאול על הידיעה שעכשיו קיבלנו – אדלשטיין צפוי להתפטר בתוך דקות?

אתה שואל אותי כאילו הוא הודיע לי לפני שהוא הודיע לך.

רק אגיד לך על זה דבר אחד. גם אם הוא התפטר, הוא יו"ר הכנסת ב-48 שעות האחרונות, וצו בג"צ אמור לחול עליו גם אם הוא התפטר.

בבקשה, מיקי חיימוביץ'.

אני כמובן מצטרפת לברכות על הקמת הוועדה. אני חושבת שהקורונה היא אירוע היסטורי שמטלטל סדרי עולם, יהיה עולם לפני ויהיה עולם אחרי. מהעולמות שלי קצת – האסון הזה, אני חושבת שאולי יהיה לו גם איזשהו אפקט מחנך לאנושות, בגלל שיש לו פוטנציאל לנתץ הרבה מאוד מהנחות היסוד שתקעו אותן על סוג של מסלול אובדני את הכדור הזה. יש הרבה דוגמאות היסטוריות לכך שמשברים מביאים לתהליכים מאוד מסוכנים, את זה אנחנו צריכים לעצור. ויש גם הרבה מאוד דוגמאות שמשברים מהם יכולים לצאת שינויים טובים וחשובים. אני מאוד מקווה שאנחנו נלך לכיוון הזה.

היום אנחנו חודשים אחרי פרוץ המגפה, ישראל לא נמצאת במקום טוב. אתמול מי ששמע את הדיווחים, היה נראה שאנחנו בנקודת זמן קריטית שמאופיינת בעיקר בבלבול ובמאבקים שמתנהלים מאחורי הקלעים על מדיניות נכונה. אני מאוד מבקשת לא להפוך את הוועדה הזאת לעוד זירת קרבות מהסוג הזה, יש לנו מספיק. אני מאוד מצרה על כך שאין פה נציגים מהימין, אולי לא רק מהימין האידיאולוגי, אלא בכלל מהצד השני של הכנסת. אני מקווה מאוד שהם הצטרפו אלינו בהמשך. אני חושבת שהגיע הזמן שנתגבש סביב תכנית אחת מסודרת, סביב גורם אחד שמתדרך עם קול אחד וברור, שזה מה שאנחנו לא רואים היום. אני באמת רואה את תפקידנו פה לפקח, לבקר, אבל לא רק, אלא בהחלט לעזור, כפי שאתה אמרת להתוות תהליכים ואיך תכניות להבא.

אם יש עוד נושא אחד שאני באמת חושבת שאנחנו צריכים להתייחס אליו, ולקחת ולתת לו את הדעת, הוא סוגיית המזון. אספקת המזון בשעת חירום. סוגיה של ביטחון תזונתי, ריבונות תזונתית עולה עכשיו לגמרי על השולחן. יש הרבה מאוד אספקטים שנוגעים בימים אלה ממש לגבי אספקת המזון והצפי של מה שעתיד להיות. זה נוגע ישירות לנושא של החקלאות הישראלית, ואנחנו חייבים לגעת בזה. אנחנו צריכים לפעול ולהבין באיזה אופן אנחנו יכולים לתפקד מבחינת אספקת מזון סדירה לאזרחים. שיהיה לנו בהצלחה.

בבקשה, חברת הכנסת יוליה.

אתמול צפיתי בחדשות, ופתאום שמעתי שיהיו לנו מיליון חולים, ועשר אלף מתים. תתארו לעצמכם מה הרגישה גברת שיושבת בבית, שהיא לא חברת כנסת, ולא - - -

קורה פה משהו כל כך לא בריא. אנשים שומעים את המספרים, נכנסים להיסטריה. אחר-כך התברר שראש הממשלה שמע את זה ממשרד הבריאות, משרד הבריאות לא בדיוק אמר.

לא, זה איזשהו תרחיש קיצון שפתאום נהיה סטנדרט.

בתרחיש קיצון כולנו נמות, בסדר.

זה לא תרחיש קיצון, אגב, זה ודאות.

אז השאלה היא רק זמן.

עוד לא הוכח אחרת...

אני חרדה לזה שעושים שימוש פוליטי ממשבר הקורונה. אני לא יודעת עד כמה המצב שלנו חמור. מיקי, אני לא יודעת. יכול להיות שהוא חמור, יכול להיות שהוא פחות. יכול להיות שעושים מזה מצב חירום – זה להפחיד אנשים ולהכניס אותם להיסטריה. בסוף מדיכאון, מדפרסיה, ממחלות וממשבר כלכלי ימותו יותר מקורונה. זה המצב, זה אמתי. בשנה הקודמת נפטרו לנו 154 איש משפעת, לא ראיתי מזה טררם יותר מדיי גדול למרות שזה כמובן עצוב.

כ-5,000 איש מזיהומים בבתי-חולים.

עופר, מיליון חולים. אנשים נכנסו להיסטריה, לפאניקה. אף אחד לא מבין. המומחים שאומרים אחרת, לא מקשיבים להם, הם איכשהו מוסתרים. התקשורת גם צריכה לקחת אחריות, וזה נושא שאני מתכוונת להעלות. אמא שלי היום אומרת שהיא בדפרסיה ובפאניקה, היא עוברת מערוץ לערוץ ושומעת רק – קורונה, וכבר לא מבינה מה קורה.

חבר'ה, זה גם אחריות של כלי התקשורת, להרגיע, להסביר, לתת מידע אמין, ולא בקולות היסטריות בשידור, גם בזה אני רוצה לטפל.

אני אמרתי היום בראיון שהעובדה אני לא מגנה את אמצעי התקשורת. אבל העובדה שמונים עכשיו את האנשים שמתים מקורונה, סליחה על ההשוואה, אבל כמו חללי מלחמה, לא, היא מייצרת את הדבר הזה. ברגע שאתה הופך את זה לפריזמה היחידה שבה נמדד המשבר, זו בעיה מאוד קשה.

מה שאני רוצה לבקש ממך. כבר אנשים דיברו פה. אנחנו נתעסק גם עם החברה הערבית, וגם עם חברה דוברי רוסית. אני לא רוצה לעשות הבדלים, כי בסוף כולנו, זה בדיוק הסיטואציה שאנחנו כולנו ביחד פה. המשבר הוא גם של הסטודנט דובר ערבית וסטודנט דובר עברית, זה אותו משבר. גם את יושבת עם הילדים שלך בבית תקועה שם כי אין להם מה לעשות, גם אני, וגם היא וגם הוא, אותו דבר. כולנו באותה סירה. אין פה מחלוקות, למרות שלמשל, מישהו מבוגר דובר רוסית שהוא תקוע בבית, ובכלל לא מבין מה קורה לו, זה משהו מיוחד, או ניצולי שואה, או החברה הערבית מבחינה הסברתית כמובן שכן. אבל עדיין כולנו ביחד.

אני רוצה שהוועדה הזאת גם תטיל פיקוח על החלטות הממשלה, כי אני לא אוהבת שמקבלים החלטות בלילה, זה מסריח לי, זה מזכיר לי משהו לא טוב. ההחלטות צריכות להיות בהירות, באור יום, ולא בישיבות טלפוניות באישון הלילה, שאף אחד לא יודע מה קורה שם, בלי שום פיקוח. אני רוצה לבקר החלטות הממשלה, ולהבין מה קורה מאחורי ההיגיון שם. למה מקוואות כן, ובתי-ספר לא, ומה זה הבקשות האלה, וזה לא שזה פסול, אבל שיסבירו לי מה ההיגיון. ראיתי גם את דוח ההידבקות – הדוח האפידמיולוגי של משרד הבריאות שהם פרסמו מקומות איפה שהיו אחוזי ההידבקות - גם לזה צריך להתייחס. יכול להיות שצריך להיות יותר ממוקדים, לא לסגור הכול, אלא יותר ממוקדים כי יש בעיות ספציפיות מקומיות. הוועדה הזאת חשובה כי אין כמותה. אנחנו נעבוד פה במוח קר. לשים את רעשי הרקע בצד, לפחות מבחינתי, במבט קר בלי יותר מדיי רגש, כי אנחנו חייבים לתת פתרונות לאזרחים וגם להכין את עצמנו למשבר הבא שכמובן הוא יהיה. אנחנו חיים בעולם הווירוסים, הם כל הזמן סביבנו.

יכול להיות גם רעידת אדמה או משבר אקלים.

רק משפט אחד. אני אתך שכולנו ביחד, אבל חשוב שנזכור שנקודת הזינוק של כולנו לא אותה נקודה. יש קבוצות שהן בקבוצות סיכון יותר מהאחרים, ובמיוחד, אני חוזרת לחברה הערבית. אלפי סטודנטים שחזרו מחו"ל, וממקומות שהם נגועים באחוזים מאוד גבוהים, אז זה כמובן יסכן את כולנו.

אני רוצה להגיד על זה משהו כללי שהוא גם קצת פוליטי. אני, כמו שאמרתי, הוועדה שביליתי בה הכי הרבה זמן בשבע שנים שלי פה היא ועדת חוץ וביטחון. ועדת חוץ וביטחון שאתם חברי המשותפת פחות מכירים, היא ועדה שאין בה קואליציה ואופוזיציה. אני כחבר אופוזיציה, אני ועמר בר-לב, ניהלנו את שתי הוועדות הכי גדולות והכי משמעותיות, למרות שהיינו חברי אופוזיציה. בתוך הדיון לא ידעת אם היית נכנסת לתוך הדיון, לא היית יודעת מי שייך למי, זה בין השאר גם כי אין תקשורת וכן הלאה. אני איש פוליטי, כל אחד מאתנו הוא איש פוליטי, ואני בעד פוליטיקה, זה לא זה.

אנחנו פה ונציגי הרשימה המשותפת, ואני שמח על זה. הם שלושה כרגע משמונה, שלושה מחמישה עשר, זה משקל כבד, שהם גם כמו שאמר חבר הכנסת טיבי, מעיד על ההישג שלכם בבחירות, אבל גם יש לו עוצמה פה בתוך הוועדה. אני חושב שחלק גדול יבוא לידי ביטוי – ואני לא מתנשא על אף אחד ולא מחנך אף אחד. יבוא לידי ביטוי בעיסוק בוועדות הכלליות, והלקיחה של זה היא חייבת להיות – אתם גם מייצגי ציבור. אבל הלקיחה של זה, ואני ממש רואה סימבוליות שחבר כנסת מהרשימה המשותפת יישב פה וינהל, וזו כוונתי, דיון למשל במערכת הבריאות, יש לזה עוצמה. הצד השני של העוצמה, אתם צריכים להתרגל להיות קואליציה, זה חיים משונים. הצד השני של העוצמה – זה שאתה לא מאה אחוז מהזמן מייצג את המגזר שלך.

אנחנו כל השנים ישר אוטומטית יצאנו לא, לא בהצבעה. אתמול היה קשה כל הזמן.

כן. באו אליי חברים שלכם ושאלו איך מצביעים בעד? איך אומרים את המלה הזאת, זה מאוד קשה.

קודם כל, אני מברך, ואני אדלג על הברכות. אני חושב שאנחנו צריכים לפתוח את הראש כאן, וללמוד מה שמקבלי ההחלטות בממשלה לא פנויים לפתוח את הראש וללמוד ממה שקורה בעולם. אני חושב שנתניהו מנסה ללמוד מארצות-הברית. אני אומר לכם, בארצות-הברית המצב הרבה יותר קשה מישראל כנראה. אני חושב שצריך לפתוח את הראש וללמוד מניסיונות.

הכי טוב ללמוד מרוסיה, הם לא מודים שיש קורונה, ונגמר העניין.

אבל עדיף שתיגע בנושא הסיוע. ישראל זקוקה לסיוע במכונות הנשמה ובכל מיני דברים. ואני חושב שהמקור, מי שסייע לעולם זה באמת המזרח ולא המערב היום, המערב נמצא במצוקה קשה. אני חושב שאנחנו צריכים לפתוח את הראש, ולנסות ללמוד ולהסתייע ממקומות שלא רגילים להסתייע מהם.

דבר שני, לגבי העניין הממשלי. חבר'ה, לא ברור לי ולא אחד מי באמת מנהל את המשבר הזה, כי ברור, ראש הממשלה מנסה לנהל את המשבר הזה כדי להשתמש בו שימוש פוליטי. אני שמעתי ראיון, אני מקווה שהוא מפוברק עם שר הבריאות ששאלו אותו – אנחנו נגיע במצב הזה עד הפסח? אמר לא, עד פסח יבוא המשיח ויציל אותנו. אני מקווה שזה לא אמתי והוא לא אמר את זה.

לא, הוא אמר את זה, אני שמעתי.

לכן, אנחנו צריכים להבין מי באמת מנהל את המשבר הזה, ושאנחנו נוכל גם לפקח עליו וגם לתת עצות.

אני לא רואה שחברי הרשימה המשותפת בוועדה באים לייצג רק את הציבור הערבי. אבל מצד אחד, אנחנו צריכים לזכור שהחלטות פוליטיות תמיד יש להן קורבן מספר אחד. למשל, איך בכלל מכונות הנשמה מחולקות ולבתי חולים בירושלים לא מגיע להם אף אחד? זו החלטה פוליטית. או איך סוגרים את מזרח ירושלים? פתאום מזרח ירושלים, שתי ערים, שתי מדינות לשני עמים – חבר'ה מה קורה פה? סוגרים את מזרח ירושלים. אלה החלטות כאילו בריאותיות, אבל יש להן אופי פוליטי. אנחנו צריכים גם כאן מכל הסיעות למחות נגד החלטות מהסוג הזה. תודה רבה.

תודה לכם. אני דבר אחד מבטיח לכם, אם המשיח יבוא עד פסח, קודם אנחנו נביא אותו לוועדה... תודה רבה לכולם.







הישיבה ננעלה בשעה 11:00.