פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-ושלוש

הכנסת



12

24/03/2020


מושב ראשון



פרוטוקול מס' 2
מישיבת ועדת הכספים
יום שלישי, כ"ח באדר התש"ף (24 במרץ 2020), שעה 12:30

הצעת אישור בדבר העמדת ערבות מדינה לקרן סיוע ייעודית לעסקים בשל התפשטות נגיף הקורונה

חברי הוועדה: עודד פורר – היו"ר
מיכאל מרדכי ביטון
מיקי לוי
אבי ניסנקורן
אורית פרקש הכהן
מנסור עבאס
אנטנס שחאדה

רוני חזקיהו - החשב הכללי, משרד האוצר

עמית מרזאי - ממונה ערבויות מדינה, משרד האוצר

איריס שטרק - נשיאת לשכת רואי החשבון

גלעד נרקיס - נציג, לשכת עורכי הדין

ליאור רוזנפלד - לשכת סוכני הביטוח

איתן מדמון - מנכ"ל, איגוד הבנקים בישראל

רועי כהן - עו"ד ונשיא להב, לה"ב- לשכת ארגוני העצמאים והעסקים בישראל

ירון גינדי - נשיא לשכת יועצי המס, לשכת יועצי המס

רון תומר - נשיא, התאחדות התעשיינים בישראל

אמיר חייק - נשיא, התאחדות המלונות בישראל

איתי ויגמן - ארגון מספרות, התאחדות המלאכה והתעשייה בישראל

אביב שזירי - יו״ר, התאחדות בעלי אולמות וגני אירועים

יואב פרידמן - מנהל תחום מדיניות באגף מקרו כלכלה ומדיני, בנק ישראל

יוסי אלקובי - נשיא, התאחדות המלאכה והתעשייה בישראל

דובי אמיתי - יו"ר המגזר העסקי

שגית אפיק
שיר שפר - מתמחה

טמיר כהן

שרון רפאלי


הצעת אישור בדבר העמדת ערבות מדינה לקרן סיוע יעודית לעסקים בשל התפשטות נגיף הקורונה

חברים, אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הכספים הזמנית. היום 24 במרס 2020, כ"ח באדר תש"פ. הנושא הוא הצעת אישור בדבר העמדת ערבות מדינה לקרן סיוע ייעודית לעסקים בשל התפשטות נגיף הקורונה.

בפתח הדברים אני רוצה לומר כמה מילים גם על פתיחת הישיבה הזאת וגם על מה שצפוי לנו בשבועות הקרובים. אלה ימים לא פשוטים לאזרחי ישראל. אנחנו מדברים על ימים שלא פשוטים לכלל מדינת ישראל אבל אני חושב שמדינת ישראל ידעה ימים מאתגרים מאלה. בכל התקופות הללו כל מוסדות השלטון עבדו מלא-מלא. בכל תקופה מאתגרת שהייתה למדינת ישראל ידעו מוסדות השלטון לעבוד וגם הכנסת. לצערי – ואני אסכם את זה במשפט אחד: במקום שיקומו ועדות בשבוע שעבר ויתחילו לפעול הפסדנו שבוע. הפסדנו שבוע גם ביכולת שלנו לפקח על עבודת הממשלה, גם לאתגר אותה, גם לייעל אותה. אבל לאיזון הזה בין הכנסת לממשלה יש חשיבות עצומה.

חבר'ה, קיבלנו הוראה להוציא שניים.

אבל הרווחים בסדר.

אחרי שהוא יסיים.

בסדר. ההוראה היתה לסגור את הדיון.

יש פה גם טכנאי.

אני צריך להוציא שניים.

יש פה 13. קיבלנו אישור ל-11. התקשרו עכשיו.

שיר, את יכולה בחדר השני. בסדר גמור.

- - הוא גם נשמר לאורך כל תקופת קיומה של מדינת ישראל. האיזון הזה שעליו אנחנו מדברים, לצערי, נפגע דווקא באחת התקופות שבהן מדינת ישראל זקוקה לפיקוח הזה יותר מתמיד. דווקא בתקופה שבה מכהנת ממשלה שלא נהנית מאמון הציבור כמו ממשלה נבחרת.

אני שמח שהעניין הזה של הוועדות הזמניות, לפחות, מאחורינו. אני מקווה, אבי, שהיום נסיים גם את הוועדות הנוספות שביקשנו להקים כי יש חשיבות עצומה.

בפתח הדברים אני רוצה להודות לחבר הכנסת משה גפני, יושב-ראש הוועדה היוצא, אף על פי שהוא לא נוכח כאן, לצערי, מסיבותיו. אני גם מקווה שהוא ייקח חלק בעבודת הוועדה כחבר מהמניין. באופן כללי אני גם מרשה לעצמי לפנות כאן לכל חברי הוועדה, אלה שכאן ואלה שלא כאן, מכל סיעות הבית; אלה שמסרו שמות על הקמת הוועדה ואלה שלא מסרו שמות. מהרגע שהוקמה הוועדה הזאת תשאירו את הברוגזים, תשאירו את החרמות בצד. לוועדה הזאת יש תפקיד חשוב. זה לא עניין של משהו שהוא nice to have. זה must. אנחנו חייבים את הפעילות הזאת ואני מצפה מכל חברי הוועדה מכל המפלגות ומכל הסיעות שייכנסו מתחת לאלונקה וייתנו כתף ויסייעו מניסיונם ומכישרונם כדי לטייב את העבודה גם שלנו אבל בעיקר את עבודת הממשלה. המטרה של הוועדה הזאת היא לטייב את עבודת הממשלה, ושהתוצרים שהממשלה תביא או לא תביא ונכריח אותה להביא יהיו כאלה שייתנו סוף-סוף איזושהי תקווה למשק הישראלי בתקופה בלתי אפשרית. האחריות הזאת מוטלת על כל חברי הכנסת.

אני חייב לומר שלהפוך להיות יושב-ראש הוועדה הזאת בתקופה הזאת זה לא עניין פעוט. זאת אחת התקופות המורכבות במדינת ישראל מבחינה כלכלית והחשיבות של הוועדה הזאת היא קודם כול ביכולת שלנו להכריח את הממשלה לקבוע אסטרטגיה להתמודדות עם המשבר. נקודת הפתיחה שלנו במשבר הזה היא מצד אחד גירעון גבוה אבל מצד שני חוב תוצר נמוך מאוד של 60% יתרות מט"ח, ובכניסה למשבר הזה היינו גם עם אבטלה נמוכה – מה שאי אפשר להגיד כבר היום. אבל זה נותן תחמושת לממשלה שאפשר להתמודד עם המשבר. אבל בתחמושת הזאת צריך להשתמש בתבונה מתוך הנחה שהתקופה הזאת תהיה ארוכה ואי אפשר להגיע למצב שבו האירוע לא יסתיים ואנחנו גם במשבר פיננסי שאנחנו לא מסוגלים להתמודד יותר עם האירוע הזה. אם אני אשווה את זה למשבר של 2008 שהיה משבר פיננסי שהשפיע על הכלכלה הריאלית, יש כאן מצב הפוך: יש כאן משבר ריאלי שעלול להשפיע על המערכת הפיננסית. כדי להתמודד עם זה וכדי שלא נגיע למצב שבו כל הכלים נשברים אנחנו צריכים תכנית והגדרת מטרות. אני אומר את זה דווקא לנציגי הממשלה – מי שנמצא בתוך מערכת הוידיאו קונפרנס ושומע אותנו וגם מי שלא. צריך לסיים למדינת ישראל את עידן אי הוודאות הכלכלית ככל האפשר. זה גם ברמה של מי שמנהל את האירוע מבחינת הממשלה. גם כאן כשיושבת ועדת הכספים ושואלת, רגע, מי מבחינת הממשלה מנהל את האירוע הזה ברמה הכלכלית? מי הכתובת? כל אחד בממשלה תופס לעצמו פוזיציה ולכל אחד יש הכותרת שלו והפוש שלו שהוא מוציא ואת העניין הזה צריך לסיים כי דווקא בתקופה של אי ודאות התפקיד של הממשלה הזאת היא לייצר ודאות עד כמה שניתן, בראש ובראשונה בקביעת אסטרטגיה ברורה ושקופה. אי אפשר לפעול כאן כלפי המשק מיום ליום. הרי ברור לממשלה הזאת שזה לא משבר של שבוע, וכנראה גם לא של שבועיים אלא משבר שילווה אותנו ימים ארוכים.

לא ייתכן שהחל מהחברות הגדולות, דוגמת אל-על, ועד לבית קפה שכונתי קטן אף אחד לא יידע מה התכנית של הממשלה למחר. אף אחד לא יודע מה קורה מחר. לא ייתכן שעצמאים או שכירים או אנשים שפוטרו ואנשים שיצאו לחל"ת ממתינים ערב-ערב לשעה 21:00 בערב לראות את מסיבת העיתונאים, בדרך כלל עם ראש הממשלה, ואז הם מגלים מה יעלה בגורלם מחר או מחרתיים ואיך הם נערכים. המטרה שלנו היא לנסות לייצר סביבת ודאות כלכלית שתיתן גם תקווה וגם איזשהו קמצוץ של ידע מה הולך לקרות מחר למגזר העסקי. המגזר העסקי הוא גמיש, הוא יודע להתמודד. זה מגזר של יזמים שהמציא את עצמו כל פעם מחדש. על כתפיהם הם נושאים את הכלכלה הישראלית והמגזר הזה שהצליח להפוך את האומה הזאת לסטארט-אפ ניישן הרבה פעמים עשה את זה למרות הממשלה ולא בזכותה. ושנים ארוכות הממשלה נהנתה מהמסים של כולם ומהייצור שלהם, מהיזמות שלהם ומהסיכונים שהם לקחו. זה שלב שהיא צריכה להחזיר וצריכה להיות שם בשביל העסקים – מהקטנים ועד הגדולים. זה סיפור אחר להתניע עסק שירד ל-20% תפוקה אבל הוא עדיין עם הראש מעל המים לעומת עסק שקרס ולהניע אותו מחדש מאפס. גם העלויות שהמשק ישלם הן בלתי אפשריות. זאת אומרת היעד הוא לקבל תכנית מהממשלה. ואני אומר את זה כאן לממשלה. אנחנו נתעקש על זה – לקבל תכנית מהממשלה איך אתם שומרים את המשק הזה כגחלים לוחשות. נכון שהאש לא בוערת אבל הגחלים לוחשות ועם קצת רוח ברגע שיסתיים משבר הקורונה אפשר יהיה להניע את העסק הזה מחדש, ובשביל זה צריך תכנית חירום. יש חשיבות קריטית לוועדת כספים שתכריח את הממשלה לעשות את זה ולהבין איך היא מתכוונת להתמודד עם המשבר הזה.

אני אומר לנציגי הממשלה ששומעים: לא ניתן למרוח את העניין הזה. אנחנו כן נקבע לוחות זמנים ונתעקש על לוחות הזמנים ועל העמידה שלכם בלוחות הזמנים. אני מצפה שבישיבת הכספים הקרובה שאני מתכוון לקיים ביום חמישי כבר תציג הממשלה לפחות את תרחיש הייחוס שלה. צריך לדעת האם הממשלה מדברת ומכוונת את התכניות שלה למשבר של חודש או של חודשיים או של חצי שנה. כי מה קורה? בסוף אנחנו מתעוררים יום אחד כשאנחנו שומעים את שר החינוך אומר איזושהי אמירה וכל המשק מתהפך כי הוא אמר שרק ב-1 בספטמבר יחזרו ללמוד; ואחר כך הוא מחזיר את עצמו אחורה באמירה אחרת. הממשלה תהיה חייבת לבוא לפה, להציג את תרחיש הייחוס שלה וגם את התכנית שהיא רוצה להפעיל – איך היא מתמודדת עם תרחיש הייחוס הזה. גם אם נצטרך לעשות תיקונים בתכנית הזאת – זה ברור שתכנית כזאת יצטרכו לתקן בדרך. אבל איזשהו ויז'ן, מסלול כללי חייבים לייצר לציבור ובוודאי לעסקים. אם הממשלה לא תציג תכנית הוועדה תציג תכנית. הוועדה עשתה את זה לא פעם ולא פעמיים. במפת הטבות המס כשהממשלה נמנעה מלהוביל ולקבל החלטה בסוף הוועדה עשתה את זה. אנחנו נשתמש בכוח שיש לנו לעשות את זה. ואני אומר לנציגי האוצר: אל תבואו לפה לבקש כל מיני קרנות וכל מיני בקשות בלי שנראה את התמונה הכוללת. אבל אנחנו גם לא נהיה אלה שיתקעו את הסיוע למשק. אבל זה גם לא יהיה סיוע שאתם תבואו לפה, תעבירו החלטה, תוציאו כותרת שיש סיוע למשק ואחרי שבועיים או שלושה אנחנו נצטרך להתמודד עם הבעיות של התכנית ששמתם בלי לחשוב על היכולת של המימוש שלה. אנחנו גם נרצה לראות ליד כל תכנית ונעשה דיוני מעקב על המימוש של התכנית הזאת.

אתם חייבים – אני אומר את זה לממשלה – לייצר רשת ביטחון לעצמאים ולעסקים הקטנים. האנשים האלה שנושאים לנטל, שיוצאים בבוקר לקרב הזה להביא את הפרנסה ולא יודעים מה יקרה איתם מחר בבוקר, חייבים לדעת שיש להם רשת ביטחון. כי אם אחרים יצאו לחל"ת או מי שמפוטר יש לו דמי אבטלה – העצמאי מוצא את עצמו תלוש. אנחנו נדאג לתת את התקווה הזאת גם לציבור הזה.

לסיכום, אני שב וקורא לכל חברי הכנסת – ואני שמח שנוכח כאן חבר כנסת מסיעת ימינה למרות ההחרמה אתמול. זה לא זמן לחרמות. תתגייסו, תצילו את המשק יחד אתנו כי אם לא תהיה התגייסות כזאת אולי נשרוד את הקורונה אבל יהיה לפחות חולה אחד שימות, וזה המשק הישראלי. אנחנו לא נאפשר את זה. אני מזמין את כולם לתת סיוע.

לפני שאני פותח את הדיון כמה נהלים: ניהול הדיון באווירה הזאת הוא כמעט בלתי אפשרי. ראינו את זה אתמול בוועדה המסדרת. אז אני גם רוצה לתת לכל חבר כנסת את המקום שלו להתבטא, אבל גם צריך להבין שצריך להתאפק ולא להתפרץ. המנגנון של קריאות הביניים וההתפרצויות קצת יותר בעייתי פה. קשה לנהל את זה בשני חדרים. יכול להיות שבמצב שיש הרבה חברי כנסת בחדר השני גם נמנה חבר כנסת אחראי על החדר השני שינהל משם עבורנו חלק מהדיון. תגלו סבלנות גם לעובדי הכנסת וגם לטכנאים שמסייעים בידינו. בסוף אנחנו רוצים גם לעשות את העבודה שלנו וגם לשמור על הבריאות של כולם. אבל תהיה מבחינתי אפס סובלנות להפרעות. נשתדל גם לקצוב בזמנים.

ראשון הדוברים חברת הכנסת אורית פרקש הכהן. הוא ביקש עוד לפני כן הצעה לסדר. את מוכנה? מאחר שיש פה נציג אחד של סיעת ימינה - -

- - -

תן לי להסביר משהו קטן.

אני יוצא. אני רק רוצה להגיד כמה מילים ולצאת.

אני רוצה להגיד שעדיין לא תוקן הסאונד לאינטרנט.

מיקי יצא כדי שאני אדבר ואצא.

בסדר, אופיר? חבר הכנסת ביטון.

אתה רוצה הפסקה כדי לתקן את הסאונד?

כן, ב-13:00.

ראשית ברכות ליושב-ראש הנבחר עודד פורר ולכל חברי הוועדה. יחד עם הרגע המיוחד, המשמעותי והחגיגי הזה - -

חגיגי הוא לא.

- - הונחה על כתפנו אחריות כבדה ומשא כבד. אולי הוועדה החשובה ביותר בתקופה הקרובה למשק הישראלי ולחברה הישראלית. הרגע הזה מחייב התלכדות של כל סיעות הבית, גם מי שלא מצא לנכון להגיע היום מקרב הליכוד, ש"ס, דגל התורה. ימינה פה וזה טוב. היום אנחנו מתחילים לטפל בעסקים הקטנים, הבינוניים וזה דבר מבורך לתת זריקת סיוע בדמות ההלוואות והקרן לסיוע הייעודית שנקים. כפי שאמר היושב-ראש, חייבת להיות ראייה כוללת בוועדה הזאת. אני רוצה שהדברים שלי ייחשבו כהצעה לסדר. לדעתי, הוועדה חייבת במהרה להציג את כל האוכלוסיות ואת היעדים האסטרטגיים שלה לטווח הקצר והארוך. היעדים כוללים, כמובן, את המגזר העסקי, העסקים הקטנים, הבינוניים והגדולים. המגזר השני שנפגע קשות אלה אותם מאות אלפי מפוטרים שבין לילה נשארו ללא עבודה או בחל"ת. גם עבורם נצטרך מעשים ופתרונות. המגזר הנוסף הוא המגזר השלישי של עמותות וגופים בדגש על אותם גופים ועמותות שנושאים בנטל הסיוע לאוכלוסיות מוחלשות, אוכלוסיות בסיכון במערכות החברה, הקהילה והחינוך. כמובן, היעד האחרון והראשון לכול – תמיכה מסיבית בכל צעדי הממשלה על כל היבטיהם במלחמה בקורונה.

אז אני מבקש, כבוד היושב-ראש, שאותן קבוצות יידונו ממש בשבוע הראשון. גם אם לא נמצא להן פתרון יתקיים פה דיון ראשוני איך נותנים מענה למובטלים, לעסקים, למגזר השלישי ולמלחמה בקורונה. לדעתי, זאת המסגרת הדחופה ביותר לעשייה שלנו. אני מתכוון לפעול בענייניות, במכובדות ובקשב והתנהגות ראויה. זאת הדרך של ועדה במיוחד בימים כאלה.

תודה. חבר הכנסת סופר, בבקשה.

אתה פתחת בפתח הדברים שלך ותיארת את ממלכת אי הוודאות. ממלכת אי הוודאות הוא מושג שמוכר לכולנו מבה"ד 1 שמתאר את המציאות המלחמתית. ובאמת יש לנו ניסיון ואחריות לנסות לייצר ודאות באירוע הזה. אני פה כי בעת הזאת חשוב לנהוג באחריות ובענייניות. אני מצפה את זה מכולנו. אני אמנם נציג ימינה אבל אני מצפה לזה מכחול לבן, מישראל ביתנו וגם מחבריי בגוש הימין.

מהבוקר התבשרנו על עלייה של מאות חולים, ואנחנו לא יודעים איך המציאות הזאת תגלגל בעוד שבועיים. יכול להיות שהחולים האלה זה תוצאה של מספר הבדיקות אבל יכול להיות שהמציאות היא אחרת. הרבה פעמים אני תהיתי ובעיקר לאחרונה והבוקר עוד יותר, מה עובר לאנשים ברגעים האחרונים לפני החורבן, ברגע שהם עדיין יכולים לעצור את ההידרדרות לתהום. יש אגדות חורבן בית שני שמספרות על ביריוני ירושלים שחלקו על החכמים. החכמים חשבו שנכון לצאת לשלום אל מול הרומאים אבל ביריוני ירושלים החליטו שהם כופים את דעתם ויוצרים כאוס פוליטי ומתעלמים מכול. ירושלים הייתה אז עשירה. שלושה עשירי ירושלים יכלו להחזיק את ירושלים ל-21 שנים. הם הגיעו עם יתרות גדולות מאוד. אבל ביריוני ירושלים החליטו לשרוף את המועדון כדי להעמיק את המשבר. שרפו את התבואה, שרפו את האוצרות כדי להעמיק את המשבר, כדי לייצר כאוס ולהוביל למבוי סתום. ככה הגענו לחורבן הבית.

החשש שלי שההיסטוריה תשפוט אותנו אחרת וביריוני ירושלים יהיו כל מיני אנשים בכירים בהיסטוריה הצבאית ובהיסטוריה המדינית של מדינת ישראל. "סדר היום" היום הוא ממש לא ענייני. "סדר היום" היום כולל התהליכים שאתם מובילים בכחול לבן הוא סדר יום "כן נתניהו, לא נתניהו". זה סדר היום. חבר'ה, השתנה סדר היום. אני אומר לכם שחברי הכנסת שלכם, כולל החברים הקרובים של יאיר לפיד – ודיברתי עם לא מעט חברי כנסת מכחול לבן אתמול – מבינים את האירוע הזה. המציאות השתנתה. צריך להפוך דיסקט. שלושת הרמטכ"לים צריכים להיזכר שיש מושג כזה "הערכת מצב" בהשתנה המצב. מאוד קל לעבוד לפי התכניות האופרטיביות אבל הגיע הזמן לשנות תכניות; לגלות מנהיגות.

אגב, האמירה הזאת תופסת לכל הצדדים.

היא תופסת לכל הצדדים. אני אמרתי. 80% שלא נהיה פה ביום כיפור בעוד שבועיים. ואני לארג'. אבל נגיד ש-20% אנחנו ביום כיפור. מה חשבה גולדה מאיר? נגיד ש-5% נהיה ביום כיפור בעוד שבועיים – אנחנו נוכל אחר כך לעצור את הטלטלה הזאת? את כל ההתנהלות הצינית הזאת? אמר לי אתמול אחד מחברי הכנסת הכי קרובים ליאיר לפיד – צריך להקים ממשלת חירום. צריך להשאיר עכשיו את כל הסיפור של נתניהו בצד. לא מהחבר'ה של בני גנץ – אחד מהחבר'ה הכי קרובים של יאיר לפיד אמר לי את זה אתמול. חבר'ה, תתעוררו, תתנתקו רגע אחד מהעולם הציני הפוליטי הזה. להיות צעיר יש יתרון. להיות צעיר יש לך יכולת לקבל החלטות שלגדולים קשה לעשות את זה. עשיתי את זה בתור מ"מ. נכנסתי במג"ד שלי. הוא נפגע באותו אירוע, וגם אני נפצעתי והיו לי הרוגים וקיבלתי את ההחלטה הנכונה. אני אומר לכם – אני פה מחליט להיות צעיר. אני חושב שיועז הנדל הוא תפארת בהתנהלות הפוליטית שלו. כי הוא החליט לשים את הדברים בצד. אני מצפה לזה מהמפקדים שלי – מבני גנץ, מבוגי, מאשכנזי. אני גם מצפה את זה מכל מי שמתיימר להיות מנהיג במדינת ישראל.

כשהגעתי לכאן לא שאלתי כל כך מה עמדת הגוש. יותר מזה, נראה לי שאנשים לא שבעים נחת מהסיפור הזה. רצתם עם סיסמה של "ישראל לפני הכול". כן, אני אומר גם לנתניהו: אתה מדינאי מהולל, אתה יכול לקחת את טראמפ ולהעמיד אותו על הרגליים, אתה יודע לעשות את זה בממשל אובאמה – בוא תסגור ממשלת חירום לאומית. אני לא יודע, ברור לי שזה מה שהעם רוצה, אבל זה מה שנכון היום. איני יודע מה מספר החולים – אנחנו לא רוצים להיות בסיפור של מספר גבוה של חולים אנוש.

תתחיל להתכנס.

אני מצפה מכל אחד מאתנו שיוביל צעדים בוני אמון. אני מצפה ממך, עודד, למשוך את כל החוקים הפרסונליים, לייצר סדר יום אחר. אני יודע שזה מנוף פוליטי. תמשוך את החוקים הפרסונליים. אני מצפה מאתנו במשא ומתן – ואין לי מושג מה מתנהל שם – להיות יותר ענייני ואמיתי. אני מדבר מדם לבי. כן, אורית, כואב לי. אני פה על דעתי.

בסדר גמור.

אני מצפה מכולנו – אני מצפה מחברי כנסת צעירים לומר, זה מה שאנחנו רוצים. אנחנו רוצים אחריות לאומית. אני אומר לכם, אני עדיין לא מתרגש מהמציאות של היום. אני מתרגש מ-20% של מה שיקרה בעוד שבועיים. פה אנחנו צריכים לנהוג אחרת. אלא אם כן החלטנו שהממשלה מתנהלת כמו שצריך. אבל אני אומר לכם – אל תקלו בזה ראש. יכול להיות שהיא מתנהלת כמו שצריך, יכול להיות שלא – יש מנגנון שקיים והוא טוב והוא נכון. אל תיתלו בזה שיש עכשיו מזון - -

אופיר, רק תתחיל לסיים. נתתי לך מעל ומעבר פה.

אני מסיים. אל תיתלו בזה שיש מזון עכשיו ל-21 שנים ותתנהגו כביריוני ירושלים. תודה רבה.

תודה. אני אשמח אם תשתתף בכל הדיון.

אני אשתתף בדיון אבל אני מצפה לראות צעדים בוני אמון.

כולם יקבלו להגיד כמה מילים.

החשב הכללי נמצא על הקו.

אבל יש לי הצעה לסדר.

בסדר גמור. כל חבר כנסת שיתעקש לדבר לפניו יקבל את רשות הדיבור. יש לכם לפני החשב הכללי רשות דיבור. מי שמוכן לוותר ולחכות כדי לשמוע קודם את החשב הכללי – גם טוב. אני נתתי לאופיר הרבה זמן כי הוא הנציג היחיד מהסיעות האלה.

גם הסיעה הקטנה ביותר חשוב שתיוצג.

לא, זאת סיעה של יחיד, הסיעה הקטנה ביותר. אתמול פיצלנו סיעות.

לא מדברים על האופורטוניזם. מדברים על סיעות.

חברת כנסת אורית פרקש הכהן.

אחמד, אתה מוכן לשמוע קודם את החשב הכללי או שאתה רוצה לפניו?

יש לי עוד ישיבה ולכן חשוב לי להגיד אחרי אורית.

חבר הכנסת שחאדה, אתה מוכן לדבר אחרי החשב הכללי?

אני אדבר אחרי החשב כי יש לי כמה הערות על התכנית.

מיקי, אתה תהיה מוכן אחרי החשב הכללי?

אני מוכן.

אורית פרקש הכהן, אחריה אחמד טיבי.

למה מיקי לא נכנס?

מיקי, אתה יכול לבוא לפה.

גם חבר הכנסת מנסור. אני אצא ואתה תיכנס במקומי, מנסור.

אורית, בבקשה. אז החשב הכללי ידבר בעוד כשש דקות.

קודם כול אני מברכת אותך, חבר הכנסת פורר, על רשות הוועדה. הצלחתך הצלחתנו. העובדה שבכוחות משותפים פתחנו, ממש כך, את הכנסת לעבודה בתקופה כל כך דרמטית לבריאות הציבור, לכלכלת הציבור במשבר כל כך גדול שבו הממשלה עובדת בלי פיקוח פרלמנטרי ובלי הסיוע הפרלמנטרי הנדרש – זאת ברכה גדולה. אני גם מברכת אותך שבחריצות רבה דקה אחרי ההצבעה על אישור הקמת הוועדה אתמול בשעה 2:00 בלילה אנחנו כבר מתייצבים כאן לדיון הראשון.

אבל אני רוצה להדגיש את ההצעה לסדר שלי ואני מבקשת לעמוד על הדבר הזה. אתה היית לצדי חבר בוועדת הכספים מטעם ישראל ביתנו כשהיינו בסיבוב האחרון בתקופת גירעון שבה נדרשנו כמעט בכפייה לאשר העברות של עשרות מיליארדי שקלים, טלאי על טלאי בבקשות בהולות של ממשלה בלי לראות את התמונה הכוללת. אם אתה זוכר לקח לי כמה חודשים טובים כדי לאלץ את הממשלה להציג לנו את תמונת הגירעון הכללית. בא ראש אגף תקציבים, בא החשב הכללי והציגו את תמונת הגירעון התקציבי. בעצם עשינו את סדר הדברים בצורה הפוכה. לכן שמחתי לשמוע את הדברים שלך וזאת ההצעה לסדר הראשונה שלי. אני מבקשת שההחלטה שנקבל היום תותנה בכך שבדיון הקרוב מגיעים האנשים הרלוונטיים ממשרד האוצר, משר האוצר, מאגף התקציבים, ומציגים בפנינו את התכנית הכלכלית הכוללת: מה סך כול התקציבים המיועדים להתמודד עם הסיפור של הקורונה, מהם המקורות התקציביים שהממשלה מתכוונת להזרים לסיפור הזה? רק הבוקר התבשרנו שאולי כבר מכינים מסים על הבנזין. בוודאי, אני רוצה לדעת אם הממשלה הזאת מתכוונת היום לאשר את הקרן ומחר לקחת את זה ביד השנייה מהכיס של האזרח ולא באמצעים אחרים. אני רוצה לדעת גם מה תכנית ההמשך להצמחת המשק שהיא חלק מהתכנית הכלכלית, ובעיקר – איך אנחנו עושים את כל הדבר הזה כשאנחנו נמצאים בתקציב של 1 חלקי 12 ומדברים על גלישה לגירעון של כמעט 7%. זאת נקודה אחת, ואני שמחה שאנחנו מסכימים בעניין הזה. אנחנו היום לא יכולים לאשר ביד אחת קרן ולהקדיש לה ולשריין לה 4 מיליארד שקלים בלי לדעת שמחר הדבר הזה יחזור לנו בגזרות על הציבור ובלי לקבל את התמונה הכוללת ולעבוד כעיוורים באפלה.

תודה.

נקודה שנייה. היא משלימה להצעת הסדר הראשונה: אנחנו למודי ניסיון בכך שהרבה מאוד הכרזות בטלוויזיה ותכניות כלכליות שהן, בעיניי, טלאי על טלאי בהודעה לעיתונות ואנחנו לא באמת יודעים מה התמונה הכוללת נשארים בגדר הכרזות לתקשורת. רק היום גיליתי ש-11 מיליון שקלים שהובטח לעסקים בנהרייה בעקבות השיטפון בקניון ארנה לא הגיעו ליעדם למרות ההחלטה שקיבלנו פה בוועדת הכספים בתיאום עם הממשלה. עכשיו החבר'ה האלה לא רק שלא קיבלו שקל, עכשיו הם גם עומדים חסרי אונים מול תכנית כלכלית לא ברורה של נגיף הקורונה.

אני מבקשת שניתן דגש ספציפי וייחודי בוועדה הזאת לוודא יישום של הכרזות ושל התחייבויות הממשלה בפנינו; נמצא את המתכונת לעשות את זה כי זאת היכולת שלנו לשמש פה לאזרחים.

תודה.

חבר הכנסת טיבי, בבקשה.

תודה רבה, אדוני. אין ספק שאנחנו מתכנסים בצל משבר עולמי אבל גם משבר בארץ שאין מישהו שלא נפגע ממנו. אבל אנחנו כחברי ועדת הכספים, מכובדי היושב-ראש, רבותיי חברי הוועדה, צריכים להקשיב לזעקה האותנטית של שכירים, עסקים קטנים, אנשים שלוו מהבנק ולא יכולים להחזיר, אנשים שרוצים להגביל להם את החשבון, אנשים שתשלומי ארנונה מצטברים. בקנדה ובחלק מאירופה המערבית המדינה מגוננת על האזרח כמעט בכל דבר. אומרת להם, אסור להוציא מישהו ששכר דירה ולא משלם. המדינה ערבה לתשלום ואוסרת על פינוי. לכן גם פה המדינה מתוך הערבות ההדדית שכולם מדברים עליה, צריכים לעמוד לצד אלה שמרגישים או חורבן או חורבן קרב. אני מכיר אנשים כאלה שחרב עליהם עולמם. כל אחד מכם מכיר אנשים כאלה, כל אחד מכם מקבל פניות כאלה. אנשים לא יכולים לשלם את ההתחייבויות שלהם ואז כאילו יש סנקציות. המדינה צריכה לבטל סנקציות וצריכה במקום לדחות ארנונה אולי לבטל ארנונה כי הארנונה מצטברת ואנשים שנמצאים במשבר כלכלי לא יכולים לשלם את הארנונה הזאת, אדוני היושב-ראש. אני בטוח שגם אנטאנס וגם מנסור ידברו על זה. שמתם לב שיש רק ארבעה או חמישה חולי קורונה בחברה הערבית? זה אמור לרצות אותי אבל המספר מחשיד כי כנראה לא מבצעים מספיק בדיקות.

הטבלה לא משקרת.

מה אמר ביטון?

הטבלה לא משקרת.

בנושא הזה קשה לי להתבדח.

צודק.

יש גם נושא שני שאמרתי אותו בערבית ואני אגיד שוב: יש אנשים שיש להם תסמינים ולא פונים. זה נקרא היעדר מודעות.

בימים האחרונים הצלחנו יחד עם "ישראייר" ועם משרד החוץ להוציא שתי טיסות חילוץ מאיטליה. לא היה קל. אלה אנשים שמשרד החוץ אמר להם בהתחלה לא לצאת מאיטליה, ואחר כך שינה את ההוראות ואמר, תצאו. אתמול פיקוד העורף שתפס פיקוד שלח להם אוטובוס מטונף מימי הביניים, מחריד. אחריות של פיקוד העורף. הוא שם אותם במלון "כנר" ליד הכינרת בתת-תנאים. הם עמדו שעות עד שנכנסו. אני מבין את ההחלטה – יש כאלה שחושבים שהם צריכים להיות בבידוד ביתי אבל אמרו לי שמי שהחליט לשלוח אותם לבית מלון זה ראש הממשלה. זאת החלטה בדרג של ראש ממשלה-מל"ל. אבל לשלוח באוטובוסים כאלה? להשאיר אותם בתנאים כאלה ליד בית מלון זה לא אנושי. לא מספיק שהאנשים האלה באיטליה ראו את התופת של המוות באיטליה. אני חוזר וקורא עכשיו גם מפה לכולם להישמע להוראות משרד הבריאות. זה חשוב לכולנו. תודה רבה.

תודה רבה. החשב הכללי – אפשר להעלות אותו? החשב הכללי אתנו. בבקשה, אדוני. לא שומעים את החשב הכללי. מיקי, אתה רוצה לדבר בינתיים?

כן.

חבר הכנסת מיקי לוי, בבקשה.

תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אני אדלג על דברי הפתיחה שלך כדי לא לחזור שוב ולחסוך במילים. אני רוצה לברך אותך בהצלחה על תפקיד לא פשוט בימים טרופים אלה. בכלל, ועדת הכספים היא ועדה מאוד מורכבת. אני סמוך ובטוח שהשיקולים שלך והשכל הישר, כפי שאני מכיר אותך כמה שנים, בהחלט ישאירו פה טביעת אצבע. אי אפשר להתעלם מיושב-הראש הקודם גפני שניהל את הישיבה הזאת ביד רמה. אני יושב לידו כשבע וחצי שנים. הידע שהוא צבר כאן, הניסיון, האיזונים שהוא הביא לפעמים מעבר לשיקולים הפוליטיים ראויים לכל הערכה. אני מאוד מעריך אותו ורואה בו אפילו חבר לדרך. אני קורא לגפני מכאן: בוא, תשתתף בוועדת הכספים, תביא את הניסיון שלך – זה חשוב לנו מאוד. ולך, אדוני, בהחלט בהצלחה.

אני רוצה לעבור על כמה סעיפים, ואני רוצה לנגוע קודם כול בסעיף הראשון. אני שנלחם בשנים שאני פה כדי לשמור על גירעון שפוי כדי שלא נתגלגל למחול שדים, קורא לך ליזום – אחרי שתתייעץ עם מי שאתה רוצה, עם כלכלנים, אתנו – יוזמה חוקית – להגדיל בחוק את גירעון מדינת ישראל כדי שנוכל להזרים כספים למשק, כדי שנוכל להניע את הכלכלה. לא יכול להיות שאנחנו לא נוכל להגדיל את הגירעון. יהיה חסר כסף. אני לא יודע מתי המשבר ייגמר אבל הכסף נזקק. המדינה נמצאת בחוב תוצר מצוין, כמו שאמרת. אני בהחלט אומר – בואו נביא חוק, ניזום את זה, נגדיל את הגירעון כדי שנוכל להביא מקור תקציבי אמין, יציב כדי להניע את גלגלי הכלכלה.

דבר נוסף, צריך ליזום ולבקש מהשלטון המקומי לדחות את הארנונה לעסקים קטנים. יש הקרנות עצמן – קרן הניקיון; יש עוד כמה קרנות. אפשר בהחלט לדחות את זה. או שהמדינה תיקח ערבות בעניין הזה. ממילא בתי ספר סגורים, חלק מהשירותים נמנעים מאותן רשויות. כדאי כרגע להמתין עם העניין הזה.

מקור תקציבי נוסף למקורות התקציביים שאמרת – מפעל הפיס. מפעל הפיס מזרים מיליוני שקלים או אולי מעל מיליארד שקלים לרשויות המקומיות ולכל מיני נושאים. אפשר להקפיא. בעת משבר צריך לעשות סדר עדיפויות. אי אפשר להגיד שאנחנו מתנהלים כפי שהתנהלנו עד כה. לא. עת חירום היא, ואני בכוונה אומר את זה כדי שזה יירשם בפרוטוקול. אני מאוד אעריך איך שאתה תיקח אחר כך את הפרוטוקול על הדברים שאמרתי ותראה מה אתה כן יכול להביא כדי שהוודאות במשק תתפוס תאוצה.

אנחנו צריכים להביא ודאות לעסקים. אני מבקש לדחות את גביית המע"מ בין חודשיים לשלושה חודשים. לא יכול להיות שעולם כמנהגו נוהג. מאיפה הם ישלמו את המע"מ? תגידו לי, מאיפה? יקבלו קנסות? יגדילו את התשלומים שלהם? מה זה הדחייה הקלילה הזאת? זה לא מספיק. כשהייתי בצוק איתן במשרד האוצר דחינו את זה הרבה יותר. מה בוער עכשיו? האנשים לא מגיעים לבנקים, העסקים סגורים. נא לדחות את הנושא הזה של מע"מ וגם מס הכנסה.

אני מבקש ממך, אדוני, ליזום דיון עם רשות המסים. רשות המסים היא המפתח לסיוע שלנו לעסקים קטנים, בינוניים ואפילו גדולים. מעבר לסיוע ולהלוואות שהמדינה אפשרה להם בבנקים אני רוצה לחבר את 2020 עם 2021 לתפיסת עולם אחת בעולם המס. אני רוצה או מבקש לאחד דוחות למס הכנסה כדי שהעסקים יוכלו לגלגל את ההפסדים שלהם לשנת המס הבאה. זה אפשרי. זה קיים. וזה הפתרון הכי קל לעשות במקום קרן פה וקרן פה. איחוד עולם המס לשנתיים ייתן לנו פשוט אפשרויות לבוא ולהגיד, הנה, באנו לקראתכם.

אגב, בעיקר כשכנראה תקציב המדינה יהיה גם ככה תקציב דו-שנתי של 21-20.

אדוני, לא זאת ועוד – אתה יודע כמה יצאתי נגד התקציב הדו-שנתי שהוא חלק מהבעיה? אבל כאן, אם אתה בוחן את זה, הרי ממה - - - הכסף של העסקים הקטנים? מהעובדים. החלק הבסיסי ברווחים שלהם הוא קטן. אבל כשאני מציע לאחד את שתי השנים האלה, יש להם אופק ויש להם על מה להיסמך.

ברור, מיקי.

שנים.

אני רוצה שנגיע לרוני חזקיה.

דקה וחצי כי באמת יתרתי על מה שביקשתי.

נכון.

המדינה בתקופת הקורונה צריכה להיות ערה להפרש בתזרים המזומנים בתוך העסקים עצמם. לפי מה נקבע איזו רמה של הלוואה הוא ייקח? חייבים להתחשב בעניינים האלה.

אני אומר שוב – היקף ההלוואות לא יפחת מרבעי מיליארדי שקלים ולא יעלה על פריים פלוס 2 כי אין להם מאיפה להחזיר. המדינה פה צריכה להכניס את היד לכיס.

אתה מדבר על הבקשה הספציפית?

אני מוסיף.

אנחנו לא נותנים מענקים. אנחנו מלווים בתנאים מועדפים. צריכים להגיד את זה בפה מלא. כי אי אפשר להביא את המדינה לפשיטת רגל. אם מפטרים את כל העובדים והמדינה נותנת להם דמי אבטלה אז אני צריך איזונים.

ברור.

אני רוצה לומר עוד משהו. זה לא על השולחן אבל נראה לי שסגירת העסקים נעשתה אולי נעשתה בהבל פה או מהר מדי. אני משוכנע שמי שקיבל את ההחלטות האלה קיבל החלטות נכונות. אבל סתם לדוגמה, אצלי בבית הכיריים שווקו חיים לפני שלושה ימים. אז מה אני אעשה? אין איך לבשל לילדים, ועוד אנחנו לוקחים להם, אנחנו עובדים אצל הילדים. אז מצאתי חנות אחת פתוחה. רצתי, חיכיתי בחוץ שמישהו אחר יפנה אותה. נכנסתי, קניתי כיריים. אבל עכשיו צריך טכנאי. אז צריך שיקול דעת. חנויות מכשירי חשמל – אני מסכים שהקניונים צריכים להיות סגורים - -

מיקי, צריך מילה אחת: מחשבה. זה הכול.

אני מסכים אתך. מחשבה מה סוגרים. זה גם יעזור לנו לגלגל את המשק.

ברור.

תודה רבה, אדוני היושב-ראש.

אפשר עכשיו את רוני חזקיה? עוד פעם אין לך סאונד? מה יהיה? לא שומעים אותו. או – שומעים. רוני? דבר הכי קרוב למיקרופון שאתה יכול כי אנחנו בקושי שומעים אותך.

בוקר טוב. אני רוצה לברך את חברי הוועדה ואת היושב ראש על פתיחת ישיבתם הראשונה בוועדת הכספים. אנחנו ציפינו לזה ומברכים על כך. אני רוצה לגשת ישר לעניין: נושא קרן הסיוע הייעודית לנפגעי קורונה במסגרת קרן ערבויות המדינה לעסקים קטנים ובינוניים. כבר בתחילת מרץ עם התפרצות המשבר בישראל אנחנו הבחנו בהשפעה מיידית על הכלכלה ממשקי הבית ועד המגזר העסקי הגדול. אחד הכלים הראשונים שהחלטנו באופן מידי שעמד לרשותנו במסגרת הקרנות הקיימות בנושא היה קרן לעסקים קטנים. לקחנו את היתרה שעמדה לרשותנו בערבויות שאושרה על-ידי ועדות הכספים הקודמות והפעלנו קרן מידית של 2 מיליארדי שקלים והסבנו אותה למסלול מיוחד לנפגעי הקורונה – עסקים קטנים ובינוניים. הקרן התחילה לפעול ב-8 במרץ השנה, וכבר בימים האלה, 23 במרץ נכון לאתמול, קצב גדל לכדי 300 בקשות ליום. כך שהקצב משביע רצון מבחינתנו. זה אומר שהעסק עובד. אנחנו גם, כמובן, נרחיב יותר מאוחר לגבי הביורוקרטיה שחתכנו בנושא הזה כדי לאפשר תשובות בפרק זמן קצר מאוד.

אנחנו פונים אליכם היום כדי לאשר קרנות נוספות ואני גם רוצה לפרט את התנאים שלהם. אבל לפני כן אוסיף ואומר שהתנאים החדשים שאנחנו נבקש לאשר היום שהם תנאים משופרים משמעותית ביחס לקרנות הרגילות והקרן הזאת שפועלת עכשיו יחולו רטרואקטיבית על הקרן שהתחילה לעבוד בתחילת מרץ. כך ככל שנאשר פה את ההקלות שאנחנו מציגים, כשנציג את השינוי בין הקרן הזאת לקרנות האחרות נחיל אותם רטרואקטיבית על הקרן הנוכחית שהתחילה לפעול ב- 8 במרץ ונמצאת כבר במהלך מתווים של קבלת בקשות, והכסף הראשון התחיל לזרום לאנשים.

אנחנו מציגים לבקשה – אנחנו רוצים להגיע לשמונה מיליארד שקל. יש לנו 2 מיליארד שקל בקרן הקיימת שיש לנו כרגע. אנחנו מבקשים ארבעה מיליארד שקל נוספים להפעיל דרך אישור ערבות של 480 מיליון שקל, ויותר מאוחר אם נצטרך – כי אנחנו עוד לא רואים עד כמה נצטרך בעסקים הקטנים סכומים גדולים יותר ואם כן נבוא אליכם ונבקש לאשר סכומים נוספים. כרגע אנחנו פונים לגבי ארבעה מיליארד כי אנחנו בתחילת הניצול של שני מיליארד. כך שיעמדו לרשותנו כשישה מיליארד. בטווח הקרוב נראה לנו שזה אמור להספיק. ככל שנתקדם וננצל שני מיליארד ראשונים נבוא אליכם להגדיל אם נראה שיש צורך בעניין.

במסגרת הדיון אני רוצה להציג לכם את העקרונות. אישור הערבות הייתה הבקשה. במסגרת ערבויות המדינה יש לנו מספיק מקום לערבות הזאת. כידוע לכם, מסגרת הערבויות שעומדת לרשות החשב הכללי היא 10% מתקציב המדינה – כ-36 מיליארד שקל. לכן אנחנו רחוקים מהניצול הזה, כך שאין בעיה כרגע, ואין חסימה רגולטורית לאשר את הדבר הזה.

אתם מבקשים להגדיל את סכום הערבות מכמה לכמה?

אנחנו רוצים ערבות נוספת של 480 מיליון שתצטרף למלאי הקיים של הערבויות. אנחנו רחוקים מאוד מהתקרה של 35 מיליארד.

הבנתי. 480 מיליון בשביל לתת ערבות של ארבעה מיליארד. כדי שתוכלו לתת ארבעה מיליארד.

בדיוק.

הבנתי. ברור.

לאלה שלא הבינו, רק במשפט אחד: לפי השיטה של הקרנות, המדינה נושאת בסיכון. בשלב זה אנחנו לא מזהים מחנק אשראי מבחינת ההון של הבנקים אבל אך יש בעיה עם פירעון הסיכון שלהם. ככל שנדע להשתתף בסיכון אנחנו מאמינים שהברז של האשראי לכיוון הזה ייפתח, וזאת כל המהות שעומדת מאחורי הקרן לעסקים קטנים. - - - שמה ערבות ובערבות הזאת היא לוקחת חלק מהסיכון, ובחלק - - - נסביר תכף. זאת בעצם הבקשה. כדי שיהיה מושג לגבי המספרים אני אבקש מעמית מרזאי מהחשב הכללי שמטפל בתחום הקרנות לעסקים קטנים לערבות מדינה להרחיב את הדיבור. אנחנו שלחנו טבלה שמראה את ההבדלים בין הקרן הקיימת כרגע לעסקים קטנים לבין מה שאנחנו מציעים כך שיהיה יותר קל לראות גם מה אנחנו מבקשים וגם את ההבדל בין מה שהיה לבין מה שיש היום.

אדוני, אפשר?

תן להם לסיים להציג ואז אני אעשה סבב שאלות.

סליחה. חשבתי שרק רוני דיבר.

גם חבר הכנסת שחאדה מחכה לזכותו לדבר.

שלא יירד. אני רוצה לשאול אותו.

- - -

אנחנו בקושי שומעים אתכם אז מבקש מחברי הכנסת, אין מה לעשות. זו רמת דיון שתחייב אותנו ליותר סבלנות. מה שם הדובר?

עמית מרזאי, ממונה ערבויות מדינה באגף החשב הכללי. אנחנו נציג את הקווים הכלליים של הקרן החדשה שאנחנו מבקשים להקים היום באישורכם, כמובן. נשים את ההדגשים ביחס לקרן שקיימת לעסקים קטנים. אנחנו מכירים אותה מהעבר מהדיונים הקודמים בוועדה הזאת.

הדבר הראשון והחשוב הוא שאנחנו מגדילים את שיעור ערבות המדינה מ-70% ל-80%. המשמעות היא שהמדינה נוטלת סיכון נוסף ומבקשת להפחית את הבטוחה שנדרש הלווה להעמיד במקביל בכל הלוואה בודדת. זה אומר שבכל הלוואה בודדת המדינה תעמיד ערבות של 85% בבנקים. בהקשר לבטוחה שנדרש הלווה להעמיד במקום 25% שהוא נדרש להעמיד בקרן הקיימת היום נפחית את הבטוחה ב-5%. המטרה היא להקל עד כמה שניתן על קשיי התזרים של הלווה. זה צעד נוסף שיקל על התזרים הפנוי שלו.

אנחנו נבקש גם להגדיל את אוכלוסיית היעד של העסקים הזכאים ולהעלות מ-100 מיליון מחזור שקיים היום בקרן ל-400 מיליון מחזור. אנחנו מבינים שעד 100 מיליון תופסים כ- 99% מהעסקים מבחינת המענה שהקרן מספקת אבל אנחנו גם יודעים שיש עסקים נוספים בטווח הארוך יותר שייתכן שיידרשו לסיוע. לכן אנחנו מציעים גם כן.

במסגרת הזאת נעמיד הלוואות מקסימליות של 500 אלף שקל או 8% מהמחזור אבל לא יותר מ-20 מיליון שקל להלוואה בודדת. זה שיפור ביחס למצב הקיים כיוון שהיום אנחנו מאפשרים 500 אלף שקל ב- 8 מיליון מחזור - - -

עלתה פה שאלה מצד חברי הכנסת: עסק עם מחזור גבוה יכול להגיע עד 8 מיליון שקל הלוואה?

יותר מזה. עסק עם מחזור גבוה מעל 250 מיליון יכול להגיע להלוואה של עד 20 מיליון.

תקופת הלוואה תהיה עד חמש שנים בדומה למה שיש לנו היום בקרן. התקופה הזאת היא ארוכה מעל ומעבר לנדרש. אנחנו מדברים על הלוואות הון חוזר שבשגרה משרשות את הפעילות השוטפת, ולכן צפוי לדרוש לקבל את ההחזר בתקופה הרבה יותר קצרה של מספר חודשים. אנחנו מאריכים את התקופה כדי להקל על הלחץ התזרימי ועל ההחזר השוטף של העסק.

תקופת הגרייס על הקרן – גם אותה אנחנו נאפשר להאריך משישה חודשים ל-12 חודשים. זה שוב הקלה נוספת על התזרים בתקופה הזאת שיש בה הרבה חוסר ודאות.

אנחנו מבטלים את כל מה שקשור לעמלות, הגשת בקשה, עמלות למדינה, עמלות לבנקים, עמלת פתיחת תיק – כל מה שהיה קודם ואפשר להסיר אנחנו מסירים. אנחנו נישא בעלויות גם של הטיפול הראשוני ובהמשך אנחנו מקווים שיהיו כמה שפחות הפסדים.

לגבי שיעורי הריבית – שיעורי הריבית נקבעים על-ידי המערכת הבנקאית. כרגע אנחנו רואים את הלוואות הראשונות שמועמדות במסגרת המסלול הייעודי שפתחנו. שיעורי הריבית אטרקטיביים יותר ביחס לריביות שקיימות בממוצע בהלוואות בקרן הקיימת. בקרן הקיימת אנחנו מדברים על הלוואות בריבית ממוצעת של 2.7 מעל הפריים, והיום רואים שהריביות הן סביב 2% מעל הפריים. יש לנו ציפייה ואנחנו מקווים שהריבית עוד תרד בממוצע לשיעור נמוך יותר של 1.5% או 2% מעל הפריים. כמובן, זה שיקול שיש בו גם צד של הבנק שזה כספו.

אנחנו מאפשרים במסגרת הקרן החדשה לכל הבנקים בשלב הראשון להצטרף. כרגע יש לנו רק ארבע שותפויות פיננסיות שמורכבות מבנקים ומגופים מוסדיים. אנחנו נאפשר לכל הבנקים להצטרף כדי לתת פתרון מקיף לכל הלקוחות. גם היום אפשר לדבר במונחים של פתרון מקיף לכל הלקוחות כיוון שאין הגבלה ללקוח מסוים לקבל הלוואה בבנק שהוא לא מנהל בו חשבון. אבל בדרך הזאת אנחנו מאמינים שאנחנו פותחים את היריעה ומאפשרים גמישות הרבה יותר גבוהה לאוכלוסייה הזאת. זאת המטרה כרגע. בשלב השני אנחנו נבחן צירוף גופים נוספים.

בעניין הגנת המדינה על התיק – כל הדברים שאני מונה כאן זה לאחר שדיברנו עם המערכת הבנקאית בשבוע וחצי האחרונים בצורה די אינטנסיבית. הסכמנו על התנאים אז אני מציג אותם.

הנושא האחרון הוא הגנת המדינה על התיק. אנחנו נעלה את שיעור ההגנה מ- 9% ל-12% נוכח הסיכון הנוסף שאולי גלום היום באותם עסקים נוכח התפשטות הנגיף.

אני רוצה לומר כמה מילים לגבי הביורוקרטיה ולוחות הזמנים. כמו שהחשב הכללי ציין קודם קיצרנו ניכרת את כל מה שנדרש; הסרנו את כל החיכוכים באמצע. אם אמנה את הדברים שקרו ואת התוצאות שהגענו אליהן – קיצרנו את מסמכי הגשת בקשה למינימום הנדרש, לשאלות טריוויאליות כמעט ברמת הזדהות – ארבעה עמודים בלבד. לא צריך סיוע פיננסי. אפשר להגיש את הבקשה הזאת בצורה עצמאית. אנחנו חושבים שזה עונה על הצרכים שלנו בעת הזאת, ואנחנו גם חושבים שזה יקל על האוכלוסייה בהגשת בקשה מהירה.

לגבי הצהרות חתומות בידי עורכי דין: דחינו את ההצעות החתומות לסוף התהליך גם כדי לחסוך בעלויות בשלב הראשון וגם כדי לחסוך בפרק הזמן הנדרש בהכנה לחתימות האלה. לכן ככל שההלוואה תאושר בסוף נבקש את ההצעות. המטרה היא לקצר בזמנים עד כמה שניתן.

קיצרנו את הזמנים. פתחנו את הקרן ב- 8 במרץ והלוואות ראשונות עומדות מיום רביעי בשבוע שעבר. אנחנו מדברים על פחות מתשעה ימים - - - ימי עבודה. כעת אנחנו מצפים ללוחות זמנים מקוצרים שיסתכמו עד חמישה ימים אצל הבודקים שלנו, שני הגופים המתאמים ועד תשעה ימים אצל הבנק. גם זה אחרי ששוחחנו עם הנציגים במערכת הבנקאית. אנחנו מבינים את המשמעות של פרק הזמן שנדרש מנקודת הבקשה לנקודת אישור ההלוואה וההעמדה שלה.

עד כאן מהבחינה הזאת. הקצב היום גבוה היום פי ארבעה מהקצב שאנחנו רגילים לראות מהקרן הרגילה שלנו. אנחנו יכולים לצפות שהם יעלו בהמשך. זה בטח לשביעות רצוננו.

תודה. אם תוכל לבקש מרוני שיישאר כי יש עוד כמה שאלות לחשב הכללי.

חבר הכנסת שחאדה, בבקשה. ואז שאלות.

גם לי יש שאלות.

בסדר. אחרי חבר הכנסת שחאדה חברי הכנסת ישאלו ברצף ורוני יענה עליהן במרוכז.

גם אני רוצה לשאול בהמשך.

צהריים טובים לכולם, אדוני היושב-ראש, חברים, אנחנו בתקופה לא פשוטה. בוועדה הזאת אנחנו מתמקדים בהיבט הכלכלי ובכל הנושא הפיננסי. אני מבקש מהוועדה וממשרד האוצר – מהחשב הכללי ומכל הממונים באוצר – להתחשב במציאות הפיננסית והכלכלית המיוחדת ביישובים הערביים. אנחנו מדברים על כמעט 99% מהעסקים ביישובים הערביים שהם עסקים קטנים והם סובלים בדרך כלל מקשיי תזרים או ממחזור נמוך במיוחד. 66% מהמועסקים הערבים מועסקים בעסקים קטנים. זאת גם נקודה מאוד חשובה. יש גם מחזור עסקי מאוד נמוך. אנחנו מדברים על חצי מהם שהמחזור העסקי שלהם הוא כחצי מיליון שקל. לכן אני מבקש להתחשב בתנאים האלה בבואם לקבל הלוואות או להקצות הלוואות מיוחדות בערבות המדינה לעסקים שאינם עונים על הקריטריונים או על כל הקריטריונים של הקרנות הקיימות, כי יש שם באמת מצב ייחודי וצריך להתחשב בזה. זה מנוע ההעסקה העיקרי בכלכלה במגזר הפרטי בישובים הערביים. השאר שגם תהיה להם מכה בהעסקה – כ- 50% עדיין מועסקים בענף הבנייה והתשתיות ובמשלוחי יד מסורתיים – גם הם יהיו הנפגעים העיקריים מהמשבר הזה; שלא לדבר על ענף התיירות שיקבל מכה רצינית. אני חושש שגם בועת הנדל"ן תתפוצץ לנו בפנים עם סיום המשבר. אנחנו באים לתקופת אי ודאות כלכלית גדולה מאד וצריך להתחשב בזה מעכשיו.

אני דורש מהאוצר ומוועדת הכספים שיהיו תנאים מיוחדים או להקצות אחוז מסוים מהקרן לטובת העסקים ביישובים הערביים עם תנאים מיוחדים שמתחשבים במציאות הכלכלית העסקית של היישובים.

תודה.

שנית אני רוצה להתריע, אדוני היושב-ראש, על מה שקרה אתמול. היה סיכום עם משרד הבריאות שתיפתח תחנת בדיקה בוואדי ערה. אתמול בלילה הבנו שהתחנה לא נפתחה ולא תיפתח בגלל מיעוט הנרשמים. זה ברור שיהיה מיעוט נרשמים כי זה לא פורסם.

אני מקווה שתקום היום ועדת הקורונה.

תהיה היום ועדת קורונה?

כן.

אוקיי, אז מצוין.

בעזרת השם.

עכשיו נתחיל לשמוע את שאלות חברי הכנסת לרוני.

אני רוצה לומר עוד משהו כי אני יוצא. אני מבקש להנגיש את המידע גם בערבית. אני יוצא. תודה.

רוני, אתה שומע אותנו?

שמעתי את חבר הכנסת שחאדה. אני לא שומע את אבי.

אבי, רק איפה שיש מדבקה לבנה המיקרופון עובד.

עכשיו שומע?

כן.

יש לנו הרבה פניות ממלכ"רים ששואלים: האם הקרן הזאת רלוונטית גם להם? ואז יש להם בעיה של תנאי זכאות כי הם מתנהלים קצת שונה מעסקים קטנים. אז אם תוכל להתייחס לנושא של המלכ"רים זה מאוד חשוב.

אוקיי.

רון תומר, נשיא התאחדות התעשיינים. אפשר לשים אותו על הקו? תודה.

רציתי להגיד שלום וברכות לך ולוועדה. אנחנו שמחים שהכנסת מתחילה לעבוד. הייתם חסרים לנו כי יש הרבה דברים חשובים בנושא. אין ספק, יש הרבה בעיות לפתור במישור של הפיצויים ודברים אחרים אבל הבעיה הכי חשובה היום במשק היא נזילות. הנזילות תכריע אם המשק הזה יתרסק או לא. לכן אנחנו מברכים אתכם, רוני, על נושא הקרן. זאת התחלה טובה. אבל זאת התחלה כי המשק הזה צריך הרבה יותר נזילות מאשר שניים, ארבעה - - -

אנחנו גם מברכים שזה הוגדל לעסקים גדולים יותר.

נעלם לנו הסאונד. עכשיו שומעים.

אני שוב אומר: הקרן הזאת חשובה אבל 2, 4, 8 זה כסף קטן. אנחנו נצטרך הרבה יותר כסף לעתיד כדי לפתור את הנדרש. אבל נתחיל עם זה. אני כבר אומר שאנחנו העלינו דרישה לאוצר ונמשיך להעלות קדימה לקרנות הרבה יותר משמעותיות. הכסף הזה צריך עשרות מיליארדים לנזילות השוק.

ערבות אישית – לא שמעתי ואולי פספסתי משהו, אבל היום הלווה נדרש לחתום על 100% ערבות אישית. זה אחד המחסומים הכי גדולים כי הוא לווה היום. חלקם זה עסקים ותעשיות שחוששים לעתיד. אם הוא ייקח הלוואה על מיליון, שני מיליון או חמישה מיליון או לא משנה על כמה, הוא יפחד שחוץ מלהפסיד את העסק יבואו אחרי זה לפרוע ממנו מכספו הפרטי. הוא יפחד לקחת. המטרה שלנו היא להניע את המשק ולא לעצור אותו. לכן חייבים למצוא כלי לפחות להלוואות הגדולות – ואני חושב שלכולן – יידרש להוריד את הערבות האישית לאפס או למשהו מאוד מינימלי.

ברור.

הדבר השני זה גם הערבות הכספית. אם שמעתי היטב, אנחנו עדיין על 10%. אני באמת מבקש – אם רוצים שהקרן הזאת תצליח צריך להוריד אותה ל-5%.

אני לא אתפוס מזמנכם ואני רק אסכם במילה אחת - -

אמרנו: 5%.

אז לא שמעתי, אני מצטער. הזום כמעט מושלם. אז 5% זה בסדר ועל זה אני מברך.

אסכם במילותיו של ראש הממשלה לבקשתי, והוא אמר את זה גם לשרים: הוא אמר: If you want to shoot, shoot. הכוונה היא שהקרן הזאת תיבחן לא בכך שהיא קמה אלא שהיא מחלקת את הכסף. היא גם תיבחן בזה שהיא נגמרת בתוך כמה ימים ומקימים קרנות נוספות. כי אם הקמנו קרנות והכסף לא יגיע – פספסנו. אז ברכות על הכוונה. זאת רק ההתחלה, אנחנו נדרוש יותר. אבל If you want to shoot, shoot – חלקו את הכסף. תודה.

תודה. חבר הכנסת מיקי לוי, בבקשה.

רוני, אתה שומע?

מיקי, אני שומע אותך היטב.

תודה רבה. אני מדבר על תשעת הימים. תשעת הימים יכולים, חלילה, להתמשך. תביאו דוחות כספיים, תביאו אישור רואה חשבון, תביאו פה, תביאו שם – מה ניתן לעשות כדי לצמצם את הפרוצדורה כדי לייעל כדי שהחיים יהיו יותר קלים? כי אם נעשה את זה מסובך הם לא יבוא לקחת את הכסף.

דובי אמיתי, יושב-ראש המגזר העסקי.

גם אני מבקשת את זכות הדיבור.

אני מברך את יושב ראש הוועדה. אנחנו מאחלים לך בהצלחה רבה.

אתה בהוואי?

חברים, גם ככה האירוע הזה לא פשוט לניהול. אני מבקש בלי הערות ביניים. דובי, אחר כך אתה חייב לכל הנוכחים להסביר איפה אתה. יש לי בקשה גם מכל הדוברים החיצוניים שלא נמצאים כאן – אני מוותר על הברכות. פשוט תשאלו את החשב הכללי שאלה כדי שנמצה את הדיון כמה שיותר מהר. סליחה על הדוחק.

בסוף אני אתן את התשובה על המיקום שלי. אני פשוט רוצה להודות לך. אתה האיש הראוי במקום הראוי והנכון. תודה לכל חברי הכנסת. אנחנו חייבים אתכם.

אני רוצה להוסיף שהמגזר העסקי עובד מול רוני חזקיה החשכ"ל? ערכנו המון שיחות ואנחנו, נשיאות המגזר העסקי, אנחנו מתואמים עם החשכ"ל. אנחנו גיבשנו והורדנו הרבה חסמים. מה שהוצג כרגע הולך להביא מענה ראוי לחמצן הראשוני שהמגזר העסקי חייב. צעדנו כברת דרך.

א', קיצור לוחות הזמנים מיום בקשת הבקשה עד הביצוע בפועל; ב' - -

אם יש מישהו שיושב על המיקרופון שיתרחק.

ב', הנשיאות מתואמת עם המערכת הבנקאית. אנחנו חושבים ש- 10% של הלווה לערבות האישית היא ערבות ראויה. אני משאיר לכם בסוף את ההחלטות.

המיקום שלי – זה סך הכול פלאי הטכנולוגיה. מי שירצה אני אספר לו איך עושים זאת בזום. זה יכול להיות בכל מיני מקומות. אישית אני מסיים מחר את הבידוד.

תודה.

אפשר לדבר?

עוד מעט, איריס. כולם רוצים לדבר. אני נותן אחד-אחד: חבר כנסת וגורם חיצוני. רוני, אני מקווה שאתה רושם את כל השאלות.

חבר הכנסת מנסור עבאס, בבקשה, ביקשת גם שאלה.

אני בכל זאת אברך אותך, עודד, ואת כל חברי הוועדה. אני מאחל להצלחת הוועדה; שהדיונים יהיו אחראים, ענייניים וגם ממלכתיים.

אחריך ישאל שאלה רועי כהן, נשיא להב.

יש לנו בעיה קרדינאלית ובסיסית לפני הטיפול בקרן הזאת עם התנהלות הבנקים והסניפים בישובים הערביים. מניסיון אישי אם אני מעביר את החשבון שלי מבנק מסוים מכפר מע'ר לכרמיאל זה נותן לי תנאי ריבית וסכום הלוואה יותר טובים ממה שהייתי מקבל. אנחנו מודעים לכך שיש, כנראה, מדיניות מובנית בתוך הבנקים שברגע שהם מקימים סניף ביישוב ערבי מקשיחים את התנאים. לכן אני שואל את החשב האם יש דרך – ואני מאמין שהוא מסכים איתי שצריך להיות שוויון בנושא הזה – לכפות על הבנקים לא להפלות את היישובים במקרה כזה? כך שהתנאים של הלוואות שנותנים במע'ר או בנצרת או ברהט זה מה שייתנו או נתנו בישובים אחרים. זאת בעיה כללית בהתנהלות הבנקים, אבל בנושא הזה כמובן שחשוב לנו במצוקה שבה נמצאים העסקים, לוודא במיוחד שהמדינה ערבה והסיכון הוא נמוך ושהריבית תהיה נמוכה כמה שיותר וגם לא להפלות את הלקוחות ביישוב זה או אחר.

ברור.

רועי כהן נמצא על הקו? לא.

חברת הכנסת אורית פרקש הכהן, בבקשה. אחרייך איריס שטרק.

צהריים טובים, רוני. תודה רבה שאתה מקדיש את הזמן בוועדה. אני רק לא רואה אותו.

אני שומע אותך, אורית.

יופי.

שלום ותודה רבה על העבודה החשובה שאתם עושים בימים האלה. יש לי מספר שאלות שנוגעות לקרן. קודם כול אני רוצה לקבל תשובה כללית מבחינת תפיסתך כחשב כללי למה העדפתם ללכת על המודל הזה שהוא מודל שאזרח, העסק, הגוף העסקי עובד מול הבנק בצורה שהוא מגובה בערבות ממשלה אבל הוא עובד מול הבנק וההלוואה היא מול הבנק. האם שקלתם כחלופה שהאזרח יקבל הלוואה מהממשלה כיוון שמדובר בסכום מאוד גדול? כלומר מין מודל של בטוחות ממשלתיות מול הבנקים. כרגע יש נטל גדול מאד על האזרח. האם בדקתם עוד מודל אחר של הקרן שיטיל יותר סיכון על הממשלה? כי עדיין האדם צריך להגיע לבנק ולעמוד בתנאי הבנק. זה דבר אחד מבחינת החלופות ששקלתם לפני שהלכתם על המודל הזה.

שאלה שנייה – האם זה נכון שהבנקים מבקשים, ממה ששמעתי מהשוק העסקי שפנו אליי, להגיש תכנית עסקית לשנתיים הקרובות או לטווח הקצר כתנאי לקבל או להיות זכאים להלוואות בתנאים המועדפים הללו? האם זה נכון? כי אני לא יודעת מה אתה היית כותב בתכנית עסקית לעוד שנתיים בתקופה כזאת. אני לא הייתי יודעת מה לכתוב.

ברור. תודה.

דבר אחרון שאותי מטריד נוגע לריבית. הערבויות הממשלתיות, המטרה העיקרית שלהן היא לאפשר לציבור שייקח הלוואות, לקבל ריבית טובה יותר מאשר במצב דברים רגיל לאור העובדה שהממשלה נותנת כאן את הערבויות. שמעתי מהשוק ה פרטי שהריביות שהבנק דורש בהלוואות בתוך הקרן הזאת לא טובות יותר ומשופרות יותר בהשוואה לקרן. האם בדקתם זאת? ומה אתם עושים כדי לוודא שאינכם נותנים הרבה כסף מתקציב המדינה ולא מקבלים את הערך כלומר ריבית זולה?

תודה. איריס שטרק, נשיאת לשכת רואי החשבון, בבקשה.

שלום. מאחר שלצערי הרב, לא נדחו תשלומי המסים כמו שנעשה בכל המדינות האחרות אני חושבת חד-משמעית שחייבים להוריד לחלוטין את 5% ערבות.

שנית, לייצר הלוואות לטווח קצר מהקרן. לא חייבים ללכת על הלוואות לטווח ארוך. יש בהחלט צורך בהלוואות לטווח קצר כדי לסגור פערים. הגישה הכללית היא לאשר ללא יותר מ-65%-60% מהבקשות, וזה מין אקט שאני לא יכולה להבין אותו.

בנוסף אני רוצה לומר שלמרות שצ'קים חוזרים בתקופה כזאת לא נחשבים לעניין ההגבלה הבנקים לוקחים אותם בדירוג האשראי וזה משפיע בצורה רעה על הריבית. הריבית היא ממש לא הריבית כפי שמראים אותה של פריים פלוס 1.5. חייבים לטפל בזה גם מול המערכת הבנקאית.

תודה, איריס.

אמיר חייק - התאחדות המלונות, בבקשה.

כידוע, אנחנו הענף שחטף הכי קשה ונמצא במצב נוראי מבחינת בתי המלון. היום 95% מבתי המלון סגורים. 95% מהעובדים שלנו בבית, לצערנו. אנחנו לא רואים את הסוף כשהמלונות שלנו מדממים בצורה מטורפת.

הקרן הזאת יכולה אולי להיות פלסטר לקורונה עבורנו. לא יותר מזה. אנחנו צריכים סיוע מסוג אחר לגמרי. אבל כשמדברים על הקרן מבקשים מאתנו להכין תכנית עסקית זה קצת מצחיק – יותר נכון, קצת עצוב. כשמדברים על הקרן ומבקשים מאתנו ערבויות אישיות וערבויות של נכסים למלונות שרובם מושכרים והמפעילים מפעילים אותם זה קשה לנו מאד.

ראשית, אני שמח שהוועדה מתכנסת ושיש ועדה ויש כנסת. זה מאוד משמח כי יש מי שמפקח על כל מה שקורה. אבל המדינה והממשלה חייבת לפעול באגרסיביות רבה יותר ובפעילות הרבה יותר משמעותית בשפיכת כסף למשק. הענף שלנו, אם אנחנו לא נקבל הזרמה מידית של כסף לא יהיה ענף. אני מדבר גם בשם המלונות וגם בשם הסוכנים. אני אומר לכם: אנחנו נמצאים במצב מאד מאד מאד קשה. ואנחנו לא רואים שום תזוזה בעניין. בהתחלה אמרו לנו, חכו לסוף המשבר; והיום אומרים לנו, מה אתם רוצים – לכולנו יש משבר. ובכן אם מישהו רוצה ענף תיירות אחרי המהומה הזאת, אז צריך לפעול מהר ובנחישות בעניין שלנו. תודה על זכות הדיבור.

תודה רבה. בחדר השני יושב בשקט חבר הכנסת מיכאל ביטון. אתה ביקשת זכות דיבור?

כן.

בבקשה.

תודה.
אני מבקש לשאול את החשב הכללי ולבקש ממנו לשקול – אחת הבעיות הכי גדולות זה עמותות שיש להן התקשרות עם הממשלה על בסיס תקציב שנתי לפעילות בשירות הממשלה. מדובר באלפי עמותות, והעמותות הללו מפסידות עכשיו גם הכנסות ממשתתפים – נניח, חוגים או פעילות אחרת שיש בה קצת הכנסה אחרת. גם אווירת התרומות, הפילנתרופיה שהם נשענים עליה, היא אוירה זהירה ויש הקטנה של תרומות. אני מבקש מהחשב הכללי להגיד לנו, האם הוא יכול לשקול הקדמת מימון רבעונית או חצי שנתית בחוזים קיימים של הממשלה מול אותן עמותות כדי שיוכלו לצלוח תזרימית את התקופה הזאת עד יוני בערך כשתתבהר התמונה הכללית של הקורונה והתמונה במשק. אני כבר דנתי על זה עם ראשי האוצר ואגף תקציבים, ואני יודע שלמדינת ישראל יש בכלל קשיים תזרימיים בשל אובדן הכנסה והגדלת הוצאה, אבל אני אשמח לתשובה מפורטת או לבחינה מעמיקה של הסוגיה ולעמוד אתו בקשר ישיר ועם הוועדה בנושא הזה.

תודה. רועי כהן זמין? לא.

ליאור רוזנפלד, לשכת סוכני הביטוח. אחריך ידבר הנציג מבנק ישראל.

עודד, אני בכל זאת אברך אותך למרות הבקשה שלך כי אתה האיש המתאים והנכון במקום הנכון. ברכות. שלחתי הבוקר לכם ולוועדה מכתב גם על גובה הפיקדון. אני שמעתי את איריס שטרק. אני לא הייתי בכל השיחה והישיבה ואני רוצה לבדוק האם 5% שאיריס שטרק דיברה עליהם כבר אושרו על-ידי הוועדה, והאם אנחנו אכן מדברים על 5%?

תודה. נציג בנק ישראל, בבקשה.

אני מנהל מדיניות בחטיבת המחקר בבנק ישראל. אנחנו תומכים בהגדלת הקרן ומברכים עליה. אנחנו חושבים שבסך-הכול הגדלת הנזילות לעסקים בעת הזאת היא חיונית. אנחנו תומכים בנקודות שעלו כאן – הגדלת ערבות המדינה ל-85% וההקלות הנוספות שהוזכרו על-ידי החשב הכללי והנציג שלו כאן. כל הדברים האלה מקובלים.

לעניין הערבות האישית שהוזכרה כאן כנקודה חשובה. לדעתנו, נדרש כאן איזון בין מצב שעסקים לא נוטלים הלוואה ונסגרים כי בעל העסק לא מוכן לקחת סיכון ולהפסיד את הבית שלו אם המצב יימשך. צריך לאזן בין זה לבין מצב שעסק ללא סיכוי מקבל הלוואה זולה על חשבון המדינה, והכסף נזרק לפח. 100% ערבות אישית לא נראה איזון מתאים וכמובן שגם לא אפס. אנחנו לא גיבשנו דעה בעניין הזה, ואנחנו משאירים זאת כרגע לקובעי המדיניות כרגע. אבל בהחלט הפחתה מ-100% כדי שהמדינה תסייע בעניין הזה.

אמירה חשובה. תודה. עוד דברים?

יש אותנו גם אנחנו רוצים להגיד משהו.

מי זה "אותנו"?

ארגון מעצבי השיער.

עוד מעט. כולם ידברו. אני רוצה בינתיים שרוני יענה על צבר השאלות. רוני, לפני שאתה עונה גם לי יש שאלה קטנה: נאמר לנו לכאורה שהמדינה לוקחת גם היא עמלה של 2%-1% מהלוואה הזאת. א', האם זה נכון? ב', אם כן, למה? מדוע המדינה עוד מרוויחה מההלוואה הזאת? אם זה לא נכון אז הכול בסדר. אני אשמח לקבל תשובה על השאלות שנשאלו.

אתחיל בשאלה שלך ואעבור לפי סדר. לגבי עמלה, בעבר, שלא בקרן החדשה הזאת, המדינה לקחה עמלה כמו הבנקים - - - יתרה בלתי מנוצלת. כרגע ביטלנו את כל העמלות כולל את העמלה הזאת. אין עמלות בקרן הזאת של נפגעי הקורונה. אפס עמלות.

מצוין.

יפה, כל הכבוד.

דבר שני – אני רוצה לעבור לפי הסדר, ברשותכם.

אז אולי כדאי שנשלים את השאלות, כי גם לי יש עוד כמה.

אני אתן את רשות הדיבור כשנחליט. רוני, דבר.

אני אתחיל עם שאלתו של חבר הכנסת שחאדה בעניין של קריטריונים מיוחדים. אין קריטריונים שם. מה שבעצם צריך להראות זה שנפגעת מהמשבר. אתה גם לא צריך להראות את זה בדוחות, אלא תצהיר וזה הכול. הצהרת שנפגעת ממשבר הקורונה – תקבל סיוע.

הדבר השני שמתייחס לאותו חבר כנסת – הסיוע הוא לכולם. הסיוע לא מתקשר לענף מסוים, אלא ניתן לכולם. אני אומר לכם מה שאמרתי גם בהזדמנויות אחרות כששאלו אותי מאיפה נביא את הכסף: אין בעיה של כסף כי אנחנו מטפלים בשימושים. למקורות נדאג אחר כך. כרגע יש כמות מספקת לכל הענפים לכל מי שרוצה בקריטריונים שקבענו. תכף אתייחס לדברים נוספים שעלו. כך שבסך הכול, אם אתה מראה שיש לך צורך ונפגעת מהמשבר בהצהרה – אנחנו נותנים כסף לכולם.

לגבי השאלה של אבי ניסנקורן – היא קצת מתחברת לשאלה של חבר הכנסת ביטון בנוגע למלכ"רים, למגזר שלישי – עמותות. חשבנו על העניין הזה. יש לנו שתי תשובות: א', במסגרת הקרן הנוכחית יש לנו כבר מהיום מסלול לעמותות, למלכ"רים שיוכלו לגשת. המסלול הזה הוא קצת שונה כי למלכ"ר יש תזרים אחר ואין דבר כזה ערבות אישית של עמותה או מלכ"ר. לכן נתנו שם הקלות אחרות. אבל התשובה לשניכם היא: אכן כן - - -

המסלול זה יוצג לנו בוועדה? איך זה יעבוד?

המסלול קיים בתוך מה שאישרתם היום.

אבל לא מופיעים אצלנו הכללים והקריטריונים המיוחדים למלכ"רים.

זה לא מופיע אצלכם, זה בקריטריונים הרגילים. רק עשינו הקלות נוספות שזה פרוצדוריאלי. זה לא קשור לאישור שלכם. - - - המערכת הבנקאית כדי שיוכלו לתת את זה ולא ייתקעו על משהו שמתאים לעסק ולא מתאים למלכ"ר. טיפלנו בזה. אני חושב שזה די ברור.

יפה.

רוני, את המסמכים האלה, אם אפשר להעביר לוועדה, בבקשה.

אין שום בעיה. תקבלו.

כי צריך מסמך איזשהו מסמך שמסדר את כל הכללים שאתם מדברים עליהם. זה לא כתוב שום מקום.

תודה.

יש תשובה. מה שאין תשובה אני אגיד לכם. עכשיו יש תשובה – הסירו דאגה מלבכם. יש מסלול לנושא הזה.

אני רק רוצה להוסיף עוד משפט אחד לגבי המגזר השלישי: במסגרת תכנית אחרת שהיא תכנית כוללת שנותנת מענה לדברים אחרים, שלא על זה אנחנו מקיימים את הדיון היום – אולי ביום חמישי או ביום אחר – אנחנו נותנים גם דרישות למה שחבר הכנסת ביטון ציין לגבי הקלות לעמותות בהתנהלות מול המדינה בשעה הזאת כי מאוד חשוב שהדברים האלה לא יקרסו ולא רק הסקטור העסקי והממשלתי חשובים, אלא גם המגזר השלישי חשוב. אנחנו נותנים לו חשיבות, לפחות בחשב הכללי, ממדרגה ראשון.

אני רוצה לעבור לרון תומר. רון, אתה כיוונת לדעת גדולים. אנחנו בשלבי בנייה, ונבוא יותר מאוחר. אני לא יודע להגיד כמה ימים זה ייקח, אבל אנחנו בשלבים לסגירת כל המשק בסיוע. כרגע אנחנו בסיוע לעסקים עד 400 מיליון - העלינו את זה מאפס ל- 400 מיליון. אנחנו עכשיו בונים משהו ל- 400 מיליון פלוס. ברגע שנסיים את הבנייה שנעשית בשילוב עם הבנקים, עם - - - ועם נשיאות המגזר העסקי – ועם כולם – אני לא רוצה לפגוע באף אחד שאני לא מזכיר את שמו – אנחנו נגבש את העניין הזה. אנחנו בשלבים מתקדמים, ונציע גם לחברות הגדולות יותר סיוע בעניין הזה.

רבותיי, אנחנו נזרים את הנזילות. זו דרכנו להתמודד עם המשבר בצד הכלכלי. יש קרנות נוספות.

רוני, חשוב מאוד שתנקוב במועדים בתשובותיך. אתה אומר, אנחנו עובדים על קרן לסיוע מעל 400 מיליון – מתי אתם תציגו את זה?

אני נוקב בימים. ימים זה לא שבועות. אנחנו עובדים פה 24 שעות סביב השעון מתחילת המשבר הזה. אנחנו מקווים לעמוד בזמנים. זה ימים, זה לא שבועות.

ביום ראשון תוכלו להציג את זה בוועדה?

אני מאוד מקווה. אני מאוד משתדל. אני צריך להעביר את זה גם פה בתוך משרד האוצר. אני רוצה להגיד שכבר התחלנו ואנחנו בשלב מתקדם מאוד.

אני רוצה להתייחס לשאלתו של חבר הכנסת מיקי לוי. מיקי, חתכנו את הבירוקרטיה. לא צריך ימים או שבועות. יש לנו שני גופים מתאמים – וזה חשוב להגיד – שמהווים את הקשר לנייר שמגיש העסק. עוזרים לו להגיש את הנייר כדי שהוא יקצר את הזמנים. כפי שראיתם תוך כמה ימים הכסף בחשבון. זה לא היה - - -

רוני, אני חייב לעצור אותך פה. במסמך שהעברתם אלינו אתם מדברים על חמישה ימים אם זה גוף מתאם ותשעה ימים מול בנק. אני מניח שאתם גם מדברים על ימי עסקים. קח בחשבון שמהיום עד ערב פסח יש, להערכתי, עשרה ימי עבודה. זאת אומרת מי שעכשיו נכנס למסלול כבר נכנס לתך פסח. אתה מבין שלוחות הזמנים של חמישה ותשעה ימים הם לא ריאליים?

הבנתי. אני אתייחס. קודם כול אנחנו מקצרים את לוחות הזמנים, וזה המקסימום. שנית, נאפשר לבנקים החל מהיום להעביר הלוואות גישור לטובת האנשים שמגישים בקשה לפני שהם מקבלים תשובה. כך שהם יראו את הכסף ואחר כך יקבלו תשובה. מן הסתם הלוואת הגישור לא תהיה על 100% ממה שקיווינו לתת, אלא על קצת פחות כדי לאפשר גמישות.

למה אי אפשר לקצר את תשעת הימים?

אנחנו אמרנו – אנחנו מקצרים אותם לכיוון חמישה ימים. אם למישהו ייקח יותר זמן ייתנו לו הלוואת גישור. אבל בהחלט קיצרנו את לוחות הזמנים וממשיכים לקצר אותם. זאת הדרישה שלנו מהמערכת הבנקאית, ואנחנו גם מעריכים את ההירתמות שלה לטובת העניין הזה.

סליחה שאני מתעכב על העניין הזה. חשוב להבהיר לוועדה: א', האם מדובר על ימי עסקים? כשאתם כותבים "חמישה עד תשעה ימי עסקים", האם זה ימי עסקים כמו ימים?

ימי עסקים.

אוקיי. אז אנחנו מדברים על שבועיים בערך.

שנית, אותה הלוואת גישור שאתה מדבר עליה, יכול להיות שזה פתרון ביניים סביר. איך הוא ניתן? איך ניתנת הלוואת הגישור הזאת? אני הגשתי עכשיו את הבקשה הזאת – מתי אקבל את הלוואת הגישור? איך אני אקבל אותה? תוך כמה זמן?

הפרוצדורות האלה עובדות. אנשים מגישים בקשה - -

זה לא מה שאנחנו שומעים מהשטח.

אנשים מגישים בקשה. המקסימום יהיה תשעה ימים. אנחנו בכיוון של חמישה ימים. רגע יש אנשים שקיבלו כסף תוך חמישה ימים. חמישה ימי עסקים זה שבוע. אני לא יודע להתחייב בשם המערכת הבנקאית לזמן יותר קצר מזה. עם כל הכבוד אני לא מכיר הרבה גופים שבאים לבנק ומקבלים אישור מעכשיו לעכשיו.

כרגע זה תשעה ימים.

כולנו נשתדל, כולל המערכת הבנקאית, לקצר. לאור ההתייחסות שלכם אני הצעתי שכדי לפתור את הבעיה יהיה בהלוואת גישור. מישהו הגיש בקשה, אז כנראה שלא דוחים אותו על הסף מאחר שיש סיכוי טוב שהוא נפגע מהקורונה, ולכן הוא צריך לקבל. לכן ייתנו לו הלוואת גישור. כמה ואיך? - - - את הצרכים. זאת פרוצדורה שאנחנו לא צריכים להכניס אותה לכללים.

אתה יודע להגיד לנו מיום רביעי שעבר ועד עכשיו כמה כסף יצא מהמערכת בפורמט הזה?

אני לא יודע. אני יודע שכסף זרם. אני יודע להגיד שהוגשו כבר למעלה מ- 1,400 בקשות. זה קצב מדהים אחרי חמישה ימים שעבדנו.

מתוך 1,400 כמה אישרו?

מעל 300 ביום.

אתם מאשרים 300 ביום?

הגענו ל- 300 בקשות שמוגשות ביום.

לא – כמה אושרו?

הקצב יגדל כל יום - - - הגענו ל- 300.

אני לא שואל כמה יהיה. כמה אושרו בשבוע האחרון מאז התחלתם בעניין הזה.

אין לי נתון כרגע. גם אין לי נתון אחר כמה נדחו. אנחנו בתחילת הדרך.

אני חייב לומר – יש כאן הרבה מאוד שוהים בלתי חוקיים שהגישו בקשת פליט. הם מחכים. הם לא נדחו אבל הם גם לא אושרו, והם חיים פה כבר שנים ארוכות. השאלה היא לא כמה נדחו אלא כמה אושרו. בסוף אם מגישים 300 ביום ומאושרות שתיים אז ברור שיש בעיה.

גם המערכת הבנקאית, גם אנחנו וגם אתם מודעים לדחיפות. לכן עוד לפני שהגענו לוועדה יצרנו קרן למרות שהוועדה עוד לא התכנסה.

שנית, אנחנו צריכים כמה ימים שיעברו. בקושי עברו חמישה ימים מהרגע שהקרן הזאת התחילה לעבוד באופן רציני כדי לקבל מידע לגבי מה שיש. אני מניח שעם הזמן נוכל לבוא אליכם ולדווח לכם ברמה של פעם בשבוע או בחודש על ההתקדמות. זה מה שנעשה.

רוני, סיימת?

לא, יש תשובות לי.

לא. יש עוד כמה פניות. אני רוצה להתייחס לשאלות.

תמשיך, רוני.

הפנייה של חבר הכנסת עבאס על פעילות בנקים במגזר הערבי צריכה להיות מופנית למפקח על הבנקים ולבנק ישראל. אני לא יכול להורות להם שום דבר בעניין הזה. אני מקווה שכל מה שמדובר לגבי הקרן, לא תהיה אפליה כלשהי בין המגזרים השונים.

לגבי אורית - -

אנחנו יכולים לבקש מהם פירוט על חלוקת ההלוואות לפי יישובים? לקבל פירוט, לא לתת להם הוראות.

אבל זה מותנה בבקשה. אתה לא יודע כמה בקשות הוגשו.

לפחות מה שאישרו. אז נוכל לעשות הקבלה ונלמד.

חבר הכנסת עבאס, אנחנו נבדוק. כרגע אין לי תשובה על המקום. אם אגיע למידע הזה, אתן לכם אותו.

כן, רשמנו.

לגבי המודל, אורית, הסיוע למשק כולו ממשקי הבית ועד המגזר העסקי לא יכול להיעשות רק באמצעות הקרנות לעסקים הקטנים, אלא הוא צריך להיעשות באמצעים שונים: החל מהזרמות פיסקליות, דרך התערבות בנק ישראל במסחר בשוק ההון והכשרת נזילות, קרנות וכן הלאה. המודל הקיים כרגע הוא מודל שהיה לנו ככלי והחלטנו להפעילו עד גיבוש דברים אחרים. זה לא בא במקום כל דבר אחר. היופי במודל הזה הוא שאפשר לעשותו מיד, כי כל מה שצריך זה שהמדינה תיתן ערבות, שהבנקים יסכימו למנף את הערבות הזאת ושאפשר להפעיל את זה מיד. זה עובד כבר הרבה שנים כך שהפרוצדורות זורמות. מה שהקלנו סיפר לכם עמית. מפה אנחנו יכולים לעבוד. כל מודל אחר נשקל כרגע. אני יודע שיש המון תכניות על הפרק כרגע, ומן הסתם הם יובאו במסגרת תכנית כללית יותר שתוצג על-ידי משרד האוצר כולו. בחשב הכללי אנחנו שותפים לחלק לא קטן מהדברים.

לגבי תכנית עסקית – אנחנו לא רוצים תכנית עסקית ולא ביקשנו תכנית עסקית. הבנקים לא יבקשו תכנית עסקית. אנחנו נביא נייר שמדבר על תזרים של שנה או משהו כזה, ואת הנייר - - -

הפונים אלינו אומרים שזה מופיע בטופס. אני מתנצלת, אנחנו פשוט מקיימים את הדיון הזה בלי מסמכים.

אני כרגע מבהיר ובהמשך להבהרות תצאנה הנחיות יותר מדויקות. ברור לי שיש דיסוננס בין מה שאנחנו מורידים לבין מה שקורה בשטח. נשתדל להקטין אותו למינימום.

הדבר פשוט – כדי לקבוע 8% מהמחזור אתה צריך לקבל איזשהו תזרים ואיזשהו מחזור. אחרת איך נדע כמה לתת לך? לכן אנחנו רוצים סוג של מידע כזה. אנחנו סומכים על הלקוחות שיביאו את המידע הזה. לא נדרשת שום תכנית.

שנית, אמרנו לפני כן - - - שני גופי תיאום: גם גיזה וגם BDSK. למה אני מזכיר את זה? כי אנחנו נשלם להם. לא צריך לשלם להם. אני יודע שיש אנשים בשוק שמסתובבים ומציעים תיווך תמורת תשלום כדי לתת את ההלוואות האלה או לשדך ביניהם לביניהם. אין צורך. - - - הגופים האלה ערוכים לקבל את כולם. אנחנו משלמים להם את העמלה שלהם. הגופים האלה יודעים לתת תשובות והם על חשבוננו. שאנשים לא יתפתו להשתמש במתווכים שלא אושרו על-ידינו וגם גובים כסף. זה בחינם.

הדבר השלישי שאורית אמרה לגבי הריבית. קודם כול, כחלק מהסיכום הריבית היא במנדט של הבנקים, כמובן. לכן אנחנו לא מתערבים. יש לנו צפי מהבנקים – בקשה או ציפייה – שמכיוון שהמדינה הגדילה את החלק שלה בסיכון, כפי שראינו את ההבדלים בין הקרן הקודמת לקרן הזאת, אנחנו מצפים שהריביות יירדו לעומת מה שיש לנו היום ולעומת מה שנתנו או נותנים להלוואות כרגע. זה מידע חלקי כי הוא מבוסס על מעט הלוואות. יש בערך 1% הפרש בריבית בין מה שהיה נהוג לבין מה שיש היום. אנחנו מבקשים מכולם, כולל מהבנקים, להוריד את הריביות האלה. ככל שניכנס להילוך ונתחיל לקבל מידע ונראה דברים אחרים נשקול התערבות בנושא הזה כולל סיוע מבנק ישראל ומהפיקוח על הבנקים כדי לשפר את העניין.

עוד דבר – יש לנו אתר עם פניות ועם שאלות ותשובות בחשב הכללי. אנחנו מתכוונים להציג שם את ההלוואות ואת המחיר שלהן בבנקים השונים כדי לייצר תחרות בין הבנקים ולראות מי נתן יותר כדי שנדע למי ללכת כדי לקבל פחות. אנחנו גם רוצים שמי שנמצא גבוה יתיישר לנמוך. כל הדברים האלה למדנו בזמנו כשהייתי במפקח על הבנקים לגבי מה שעשינו עם העמלות וכן הלאה. אנחנו מנצלים את כל הכלים. כמובן, נשמח לקבל רעיונות נוספים. אבל זאת התשובה שלי לגבי הריבית.

לעניין הריבית – כי זה נושא שמאוד חשוב לי – אני רוצה לוודא שהממשלה לא מוציאה כסף ונותנת אותו בזול מדי, כי הערבות הזאת שווה הפחתה בריבית. אולי כדאי שבעניין הזה תקיים שיחה גם עם ראשי הבנקים. כי ממה ששמעתי זה לא המצב. בסוף אתה גם באמת מוריד את הסיכון לבנקים בתקופה כזו.

מצד אחד אני מוריד את הסיכון, מצד שני אני לא נותן כסף, אני נותן ערבות; מצד שלישי יש עדיין סיכון לא קטן גם לבנקים כי הערבות שלי מוגבלת. אבל לא חשוב, אני מסכים למה שאת אמרת.

בתשובה לשאלתה של איריס שטרק – קודם כול זה 5% ולא 10%. הורדנו ל- 5%. אי אפשר להוריד זאת ל-0 כי א', זה לא בעיה. אז אם קיבלת מיליון שקל אז תשים 5% ביטחון פיקדון, לא יקרה כלום. הלכנו הלאה והורדנו מ- 25% ל- 5% כי צריך גם סוג של אחריות של הלווה כי אנחנו לא רוצים להגיע למצב שאנשים יבואו בלי שום אחריות וייקחו כסף ומחר נתחיל לחפש מי לקח את הכסף. אני לא רוצה להיכנס לתורת ניהול הסיכונים בעניין הזה. כפי ששמענו ממרב הדוברים פה, מנציגי המעסיקים, מנשיאות המעסיקים ומשאר ההתאחדויות ואחרים – הם אמרו שהם מרוצים מהמודל שהצגנו.

לגבי עניין של עד חמש שנים או פחות מחמש שנים – אנחנו אמרנו, עד חמש שנים. אם עסק רוצה רק לחודשיים, יקבל רק לחודשיים. אם עסק רוצה לתקופה יותר ארוכה יקבל לתקופה ארוכה יותר.

גם בעוד ארבע שנים נראה אם זה לא מספיק ונפעל.

אנחנו לא רוצים להגביל את הבנקים, ולכן אין בעיה. אם ניתן לפחות ניתן לפחות. אני לא - - - עד חמש שנים. אנחנו יודעים שבסוף המשבר הזה נצטרך לבוא עם תכניות אחרות לשיקום. כרגע אנחנו מאפשרים משהו שיהווה סיוע תזרימי. מי שרוצה גם קצת הלאה, ניתן את האוויר הזה ולא נגביל.

לדבריו של אמיר חייק – התשובה שלי לגבי העסקים הגדולים ניתנה בהתחלה והיא עונה גם לזה. אנחנו נערכים גם לסכומים גדולים יותר שיכול להיות שהענף שאמיר מייצג ימצא תשובות שם.

לחבר הכנסת ביטון עניתי בעניין העמותות.

לגבי ליאור – אמרתי לגבי 5%.

אני חושב שעניתי על הכול. תודה רבה.

לא התייחסת לערבות אישית. בעניין 100% ערבות אישית.

בעניין ערבות אישית – יש התייחסות של בנק ישראל וצריכה להיות של הבנקים בעניין הזה כי בסופו של דבר לפתחם. זה לא מצוין בתנאים כי בסוף הבנקים ייתנו את הריבית והבנקים - - -. אנחנו עושים גייד-ליינס. בימים האלה שאנחנו עובדים על העניין הזה שמענו מעסקים שהבנקים דורשים מכל בעלי המניות בחברה לתת 100% ערבות לכל אחד. אז ביקשנו קטגורית שאין דבר כזה. אם יש ארבעה בעלי מניות בעסק שמבקש הלוואה אז כל אחד יהיה ערב לפי חלקו ולא 100% כל אחד, לא 400% בסך הכול. את זה סידרנו ומורידים את זה מסדר היום.

שנית, אנחנו רוצים לומר שצריך להיות דיאלוג מול הבנקים בעניין הזה. כרגע מהמצב שאנחנו מכירים מקרנות עד היום אנחנו רואים כמה דברים: א', יש מקומות שבהם בנקים לא ביקשו בכלל ערבות ונתנו בלי ערבות. יש גם כאלה שלא לקחו פיקדון ולא לקחו 5% ולא 25%. הגמישות של הבנקים היא שם. הם לא יכולים לעבור את זה אבל פחות מזה הם יכולים.

שנית, מתוך כ-600 אלף בעלי עסקים שנמצאים בקטגוריה מ-0 עד 400 מיליון – זה פחות או יותר מה שאנחנו יודעים על האוכלוסייה – חצי מהם הם לווים ללא חברות, אלא עצמאים כאלה ואחרים. הם הלווה ולכן הסוגיה לא קיימת.

בחצי השני יש כל מיני קטגוריות אחרות. אנחנו בדיאלוג עם הבנקים ומנסים לראות עד כמה אפשר לגלות גמישות בעניין הזה. לדעתי, אפשר ללכת לקראת. אני לא חושב שיש מצב שבו תצא הוראה קטגורית – אלא אם כן אתם רוצים שהבנקים לא יאשרו אשראי – לא לקחת ערבות אישית. בסוף בנק עושה חיתום, ויכול להיות - - - מבחינת החוסן. אבל אנחנו נותנים המון כלים, המון גייד-ליינס, המון דברים שאומרים להם – תראו מה אתם יכולים לעזור בכיוון הזה. בכל השאר הבנקים ובנק ישראל צריכים להתייחס.

ברשותך, אני רוצה שנשמע את איתן מדמון, מנכ"ל איגוד הבנקים, שיתייחס לנושא שעליו דיברת.

אז אולי שאלה לפני כן?

שאלה של חבר הכנסת מיקי לוי ואחרי כן איתן מדמון.

אבל אנחנו כן נותנים המון דברים. "רבותי, תראו מה אתם יכולים לעזור בעניין הזה".

שולח לי כרגע ירון גינדי - -

לקחת לי את השאלה.

אה, כן?

ירון גינדי שולח לי שיש כרגע דרישות ויש לחץ מטורף על הקרנות, והבודקים לא עומדים בלחץ. אז אולי נשמע מהבנקים או אולי צריך לפנות, אתה או אנחנו, לממונה על הבנקים כדי לתגבר.

הלחץ של הבדיקות הוא אצלו. אבל בואו נשמע את איתן מדמון ואז תשיב שוב.

גם אני ארצה להעלות שאלה.

מי זה "אני"?

עורך הדין גלעד נרקיס, ועדת בנקאות, לשכת עורכי הדין.

לפני הבדיקה אני רוצה להדגיש שזה לא נושא שהוא באחריות הבנקים, הוא לא של הבנקים. לכן - - -

אני רוצה לצנן לכם את ההתלהבות ולתת לכם נקודת מבט גדולה יותר ומשמעותית על שוק האשראי וספציפית לגבי הקרן הזאת. קודם כול אתם סוברנים לקבל כל החלטה שתרצו ותחליטו לגבי הקרן. הקרן הזאת תבוא לפתחם של הבנקים. כמו שנאמר, הבנקים יבצעו חיתום על ההלוואות האלה.

אני לא שומע כלום. תצטרכו אחר כך לומר לי מה הוא אמר.

רוני חשוב מאוד. רוני הוא כתובת מאוד חשובה.

זה אצלך, רוני, לא אצלנו. אנחנו שומעים הכול.

אני שומע אתכם מצוין.

אותי אתה לא שומע? הוא לא שומע וזאת בעיה. מקסימום אני מוכן להרים אליו טלפון ולדבר איתו אחרי כן. אבל ראוי שהדברים האלה ייאמרו פה.

תשמיע את הדברים ואנחנו נעביר אותם.

הבנקים נכנסים במצב רציני לאירוע הזה. הם יודעים לנהל משברים וניהלו בעבר משברים. היציבות של הבנקים עכשיו עומדת למבחן. אבל יש משבר ריאלי לא פשוט בעולם כולו ובמשק הישראלי ספציפית. צריך להבין שהסיכון הולך וגדל, אי הוודאות הולכת וגדלה. מה שאתם מדברים היום זה לא מה שנדבר בעוד שבוע או בעוד שבועיים. מקורות המימון מתייבשים. כל שוק המימון נעלם ונשארו רק הבנקים. אני מזכיר לכולכם שבקרנות הקודמות היו שותפים גם - - - בנקאיים. עכשיו רק הבנקים בתמונה, אין שום גורם אחר. יש חוסר במקורות אשראי והם מתייקרים בלי קשר אלינו. תראו את המרווחים שנפתחים באג"חים – מקורות האשראי נפתחים ומתייקרים. מי שבא ואומר שבסיטואציה כזאת מחיר הכסף לא יעלה – אני אומר לכם שזאת טעות. אני אומר לכם את זה פה בצורה גלויה, שלא תגידו אחרי כן שהדברים האלה לא נאמרו. רמת הסיכון עולה באופן דרמטי. כל אחד מכם יודע טוב מאוד איזו רמת סיכון קיימת בכל ענף ובכל עסק שלא עובדים היום.

עכשיו נדבר על הקרן. אתם רוצים לקחת קרן. הקרן מהצד של הלקוח היא נהדרת. אבל מה, מהצד השני צריך לזכור שיש מערכת בנקאית, מערכת של אשראי. המערכת של האשראי הזאת צריכה לנהל את כספי הפיקדונות שהם גם לקוחות של הבנקים. היא צריכה לנהל עבורם את הסיכון, והיא לא תוכל לקחת את הכספים האלה ולזרוק אותם לכל דורש כי זה הכי כיף ונהדר בעולם שנזרוק כסף לכולם ומה חשוב הריבית; שהריבית תהיה נמוכה אז הסיכון גבוה – לא נורא, אתם תסתדרו עם זה. אז המציאות הזאת לא תוכל בסוף להתיישר. הבנקים יבצעו חיתום קפדני. אתם לקחתם את התנאים של הקרן והרעתם את המצב לבנקים והגדלתם את הסיכון של הבנקים. אם אתם רוצים אני אפרוט לכם את זה לפרוטות. הביטחון ששם בעל העסק יורד מ- 10% ל- 5%. המשמעות היא שהסיכון הולך וגדל; שנית, תקופת הגרייס גדלה – משישה חודשים ל- 12 חודשים. הנתונים שאנחנו מבקשים מהלקוחות, אנחנו מצמצמים אותם כי אנחנו חושבים שצריך להקל על הלקוחות. המדינה מסכימה להגדיל את תקרת הערבות הכוללת שלה מ- 9%-8% ל- 12%. זה בסך הכול 3%. רק מה – זאת תקרה כוללת, היא לא תקרה נקודתית על השקל הראשון שנכנס לדיפולט. אתם צריכים להבין את הדברים הללו. כל הדברים הללו מובילים למצב שבו הקרנות האלה, לטעמי – אני אומר לכם ביושר ובכנות – הבנקים ינהלו אותם כי אנחנו תמיד מנהלים מה שנותנים לנו לנהל. אני אומר לכם שהן יהיו לא אפקטיביות. אני רוצה להגיד פה שהריבית במשק עולה בלי קשר לכלום, לא לקרן ולא לשום דבר אחר כי רמת הסיכון והנזילות הבעייתית והמרווחים במקורות הכסף, דהיינו מחירי הכסף שאנחנו לוקחים הולכים וגדלים. כך שהריבית תעלה. שאף אחד לא ישלה את עצמו פה שהריביות תרדנה. אין מה לעשות. סיכון עולה, מקורות מצטמצמים, מקורות מתייקרים, והמשמעות היא שהריבית עולה. זאת המציאות. כל מי שמכיר כלכלה יודע שככה היא עובדת. אז אני רוצה לשים את הדברים על השולחן.

לטעמי, הקרן הזאת לא תהיה אפקטיבית. אני אומר את זה פה. אני חושב ש- 12% שהמדינה שמה זה מעט מאוד. זאת טעות להוריד מ- 10% ל- 5%. תזכרו מה שאני אומר לכם פה – הקרן הזאת תהיה קרן לא אפקטיבית ולא תיתן בסופו של דבר מענה.

רוני, לפני שאני אשחרר אותך ותשאיר אותנו רק עם נציג שלך – א', תרצה להתייחס לדברים של איתן? ב', בהמשך לשאלה ששאל חבר הכנסת מיקי לוי – הבעיה היא שצוואר הבקבוק של הבדיקות הוא אצלכם, לא בבנקים, לפי מה שאנחנו מבינים. אנחנו מבינים שאין מספיק בודקים או לא עומדים בקצב ולכן יש עיכוב גדול. אז אם תוכל להתייחס לשני הדברים האלה ואז תשאיר נציג שלך.

אני אוסיף: שתי החברות שעובדות אצלכם, כנראה הפקק אצלן.

אני לא אתייחס לדברים של איתן מדמון כי פשוט לא שמענו אותו בכלל, רק ראינו אותו. אין לי מושג מה הוא אמר אז לא אוכל להתייחס.

לגבי השאלה של חבר הכנסת מיקי לוי והתוספת שלך, עודד – אנחנו מנטרים את זה ברמה יומית ומוודאים שהם מתגברים כוח אדם. אני רוצה להגיד לכל העסקים: תבואו ואנחנו נדאג שיהיו שם יותר אנשים. אל תתמהמהו, תבואו. אם ייווצר פקק אנחנו נפתור אותו. אנחנו נגייס עוד אנשים לשם ונפעל. זאת לא צריכה להיות סיבה לעיכוב.

תודה.

תודה רבה לכם. אני פורש, ברשותכם.

רוני, תודה. תשאיר לנו את הנציג שלך, בבקשה.

יוסי אלקובי, נשיא התאחדות בתי המלאכה והתעשייה, בבקשה.

שלום לכולם. אני רוצה להעלות דבר חשוב – בעוד יומיים אנחנו צריכים לשלם מע"מ. המצב הוא קשה ולאנשים אין יכולת לשלם ב- 26 בחודש מע"מ. דחו רק את המע"מ הדו-חודשי. זה דבר שמתבקש מהוועדה. לאנשים אין יכולת לשלם. הם לא ישלמו ויהיו בעיות. אנא מכם, תידחו את זה לחודש-חודשיים עד שנראה מה יקרה.

שנית, אבטלה למעסיקים שאני מייצג. אני מייצג בעלי עסקים קטנים ובינוניים שהמעסיק עצמו עומד יחד עם העובדים שלו באותה שורה. כאשר סוגרים את המפעל הוא לא מקבל כלום. זה צו השעה. גם לנו מגיע, גם לאותם עצמאים שמחזיקים את אותם עובדים. הם צריכים לקבל תמורה.

הדבר הבא שאני רוצה לדבר עליו זה הנושא של עובדים אחרי פנסיה. מוציאים אותם לחל"ת ואותם אנשים מקבלים רק קצבת זקנה, לצערנו הרב. בעסקים שלנו מועסקים אנשים מבוגרים מעל גיל פנסיה. אין עובדים צעירים שנכנסים לעבודות שלנו. על כן להוציא אותם לחל"ת ושיקבלו 2,400 שקל כשהשכר שלהם - - - זה צו השעה שמתבקש. אני מבקש לדחות לאלתר את כל התשלומים – הארנונה. העסק סגור. - - - שלא ישלמו. זה מתבקש. עסק שמוריד מהמחזור יורידו לו 50%. לדחות את הארנונה לעוד שלושה חודשים כשהעסק לא עובד? בעוד שלושה חודשים מי יביא כסף? מאיפה יביאו כסף? אני לא מבין. זה דבר נורא ואיום. כל שאר הדברים – גם ביטוח לאומי, גם מס הכנסה - - - זה מתבקש. אנחנו נמצאים במצב מלחמה, פי ארבעה ממלחמת יום הכיפורים. צריך לקחת את זה בחשבון. אני מבקש מהוועדה. מר פורר, יש לך היכולות, יש לך הכוח והמרץ. אתה צעיר בגילך וברוחך. אנא, כל מה שאמרתי פה נאמר ממעמקי לבי וצעקתם של 40,000 בעלי העסקים הקטנים שאותם אני מייצג שמעסיקים 400-300 עובדים. חוץ מהספרים - - -

אנחנו נקבע דיון ייעודי ספציפית על הנושא הזה של העסקים הקטנים והעצמאיים. תודה, יוסי.

אביב שזירי, התאחדות גני האירועים.

אני יושב-ראש התאחדות גני האירועים והאולמות. בהתאחדות שלנו יש 500 אולמות – זה בעצם כל האולמות בישראל – עם מחזור של 11 מיליארד שקל בשנה. אני לא רוצה להתחרות עם חבריי מי נפגע יותר, אבל נזכיר שאנחנו סגורים במאה אחוז. לצערי, שבוע וחצי בתוך האסון הזה בעלי האולמות כבר חולים במגפה שנקראת "קריסה כלכלית" ולא קורונה. יש לנו צרות במיליארדים מול גורמים פרטיים כמו חובות לספקים, עובדים, בנקים, ביטוחים, תשלום שכירויות – עם כל אלה נתמודד לבד, כנראה. אבל בכל מה שנוגע לחובות שלנו למוסדות אתם צריכים להקל עלינו ולדחות אותם או לבטל את התשלום עבורם: מס הכנסה, מע"מ, אפילו מילה שנשמעת מגונה בעיני רבים – מענק. במדינות מפותחות אחרות מענק הוא לגיטימי לחלוטין. חברים, ביום שאחרי הקורונה הקניון יהיה מלא, המשק יחזור לפעילות מידית בניגוד אלינו שנקבל לקוחות שהזמינו אירועים לעוד חודשיים ולעוד חצי שנה כדי שיהיה יותר זמן לארגן את האירוע. אני פונה לכם – זוהי שעת המבחן שלכם, מקבלי ההחלטות, להבריא אותנו ממחלת קריסה כלכלית. אם סגרתם לנו את העסק איך אתם מצפים שנמשיך לשלם כרגיל?

נכון. בזה הוא צודק חד-משמעית.

זה בסדר, זה אמרנו כבר.

ההערה האחרונה שלך היא צודקת לחלוטין. אבל היא לא נושא הדיון. זה בדיוק הרצון שלנו והדרישה שלנו מול הממשלה לקבל תכנית מפורטת וכוללת שצריכה לכלול גם את הקטע הזה. לא יכול להיות שעסק סגור משלם ארנונה ותשלומים קבועים כאילו הוא פתוח.

אבל זה אם נצליח להביא את רשות המסים לדיון. עולם המס יכול לעשות הרבה מאוד ולהיטיב עם בעלי העסקים בדחיית התשלומים שלהם. אין להם מאיפה לשלם.

תודה. עורך דין גלעד נרקיס, לשכת עורכי הדין.

עודד, לגבי הארנונה – העסק שלנו סגור.

ברור. אין שאלה בכלל.

אין לנו איך לשלם ארנונה.

אביב, אין שאלה בכלל על העניין הזה. ברור.

אני מבקש: ארנונה לא לדחות. ארנונה לבטל. אין שום הצדקה בעניין הזה.

פניתי כבר בעניין הזה גם לשר הפנים. אני מבקש שיהיו תשובות במהרה. אנחנו נדבר על זה עוד בהמשך.

כרגע שר הפנים ביקש רק הנחות.

עורך דין נרקיס איתנו? יש מישהו שביקש לדבר ולא דיבר? קודם גלעד נרקיס ואחר כך איגוד מעצבי השיער.

אני לא אחזור על כל מה שנאמר, אני אגע רק בנקודה אחת. חוק נתוני אשראי ומה שקרה מאז תחילת המגפה זה שצ'קים רבים חזרו. עסקים כבר נקלעו לבעיות. כפי שאני מבין ורואה בשטח זה שהרבה אנשים שמגישים בקשה להלוואה בעקבות החזרת הצ'קים והמצב שנגרם החל מתחילת המגפה, מסרבים לתת - - - את ההלוואה. הדבר הזה חייב לקבל ביטוי כלשהו. לא יכול להיות שמכיוון שחזרו צ'קים בגלל אותו אירוע הוא לא יוכל לקבל את ההלוואה. הרי אלה האנשים שצריכים את ההלוואות הללו.

תודה. איגוד מעצבי השיער, בבקשה.

כל העסקים – כל המספרות, כל הקוסמטיקאיות, כל מכוני היופי – סגורים. זה 40 אלף עסקים שהם סגורים. בנוסף לכך אנחנו מעסיקים קרוב ל- 120 אלף עובדים שכולם נמצאים עכשיו בבית. אנחנו נכנסנו פה לוועדה בקשר להלוואות המדינה. אנחנו עסקים קטנים. ההלוואות שאנחנו צריכים הן מקסימום עד 500 אלף שקלים. צריך לעשות מסלול מיוחד לעסקים קטנים עד 500 אלף שקלים, להוריד את כל הבירוקרטיה. מבקשים מאתנו דוחות מאזן, שומות מס, דוחות מע"מ, דוחות רווח והפסד - -

החשב הכללי אמר כאן שזה לא - -

אז אני אומר לך מה ביקשו ממני.

נציג החשב הכללי, בבקשה.

כמו שנציג החשב הכללי הציג המסמכים והבירוקרטיה פושטו לחלוטין. כלומר קיצרנו את מה שצריך ודחינו לסוף את מה שניתן. החבר שמדבר כרגע מציג תהליך מהעבר או מישהו מציג לו מהעבר, מה שיש היום באתר של משרד האוצר. זה באתרי הגופים המתאמים. זה משהו אחר לגמרי. אז אם זאת הבעיה אז היא כבר נפתרה.

מה לגבי הפרדת המסלולים? מסלול ירוק, מסלול מקוצר יותר. הרי יש הבדל אם באים לקחת הלוואה של 5 מיליון שקל או של 500 אלף שקל.

יש הבדל כשמסתכלים על עסקים קטנים ובינוניים לעומת העסקים במשק בכלל. הקרן הקודמת לעסקים קטנים ובינוניים – לא זאת שאנחנו מכירים עכשיו – ונשמח לאישורכם לגביה – היא קרן שמטפלת בדיוק בכשל הזה. הבנקים לא מכירים את העסקים ולא יכולים או לא רוצים ומכל סיבה כרגע לא מבצעים את האיסוף של החומרים כי יש פה עלות-תועלת ויש פה היכרות עם לקוח, וככל שהעסק קטן יותר הסיכון גדל. אני יכול לומר עוד משהו, כשמסתכלים על השכיחות של ההלוואות בקרן הקיימת לעסקים הקטנים רואים שההלוואות בממוצע הן 320 אלף שקלים, כלומר בטווח שבין אפס עד מאה אנחנו לא רואים הרבה בקשות והרבה הלוואות ולכן מסלול ירוק לא נדרש כי השכיחות נמוכה ושנית, אני מדבר על סיכון גבוה יותר. המערכת הבנקאית לא בהכרח תבצע את הפעולות שאנחנו מביאים לשולחן אחרי החיתום שלנו כדי לטפל באותו עסק. זה מהות העניין. אנחנו יכולים לדבר על תהליכים יותר קצרים אם נידרש אליהם. אנחנו חושבים שכרגע מאוד קיצרנו את התהליכים ולכן התשובה לשאלה הזאת היא קודם כול להסתכל על המסמכים המעודכנים לפני שקופצים למסקנות קיצוניות לגבי המסלולים.

סליחה, לא הבנתי את התשובה. יש לי שאלה.

אני לא סיימתי.

רגע, אורית. התאחדות מעצבי השיער, בבקשה.

אני אתמול הגשתי את הבקשה ושלחו אליי רשימה של טפסים. אנחנו עסקים קטנים. מאזנים ושומות מס אין לנו.

עמית, שורה תחתונה – יש מאזנים בטפסים – כן או לא?

דברים פרטניים אפשר לפתור פרטנית. זה לא הדיון.

זה לא עניין פרטני.

כרגע חשוב להבין שמה שיש על השולחן במסלול שאנחנו מבקשים לאשר היום וייצא מיד אחרי האישור זה - - - מסמכים קצר הרבה יותר, אסמכתאות מצומצמות הרבה יותר ותהליך הרבה יותר קצר. אנחנו מקווים שזה יספיק. אם לא נידרש לזה שוב. המטרה שלנו היא לתת את הסיוע לעסקים, לא לייצר מסלול שבסוף לא תהיה בו פעילות. זה ברור לכולם, אני מניח.

מעצבי השיער והקוסמטיקאיות הם עסקים קטנים שיכולים להחזיק מעד חודש ללא עבודה. יותר מזה 50% מהעסקים האלה יפשטו את הרגל אם לא יהיה להם תזרים מזומנים לעסק. שזה יהיה ברור.

ברור.

יותר מ-90 אלף איש לא יחזרו לעבוד.

ברור.

נשיא לשכת יועצי המס ירון גינדי, רצית לומר משהו?

ביחס למה שנאמר פה על הקרן בערבות מדינה אנחנו הגשנו אתמול שלוש בקשות ולא הקלו עלינו עבור הלקוחות שלנו ולא הקלו עלינו בטפסים. להפך – הוסיפו לנו דוח תזרים מזומנים באקסל.

עתידי, ירון?

אז יכול להיות שלמעלה לא יודעים.

תודה, ירון. חשב כללי, תגובתך.

גם לסוגיה הזאת החשב הכללי התייחס קודם כשאחד הדוברים שאל לגבי דוח תזרים מזומנים לשנתיים קדימה. זה לא נדרש במקרה הזה. נדרש דוח תזרים מזומנים לחודש קדימה. לא חותם עליו רואה חשבון ולא חותם - - -

גם חודש קדימה. יש לי שאלה אליך: יש לך מושג בכלל איך מספרה יכולה לעשות דוח תזרים מזומנים חודש קדימה? אני חייב לומר משהו בקשר לעניין של קדימה.

התחזית היא לשנה קדימה, עודד.

תבינו, בעוד אנחנו בדיון אני אומר לכם שאני אדרוש מהממשלה תכנית כוללת, ואני אדרוש מהממשלה תרחיש ייחוס. המשנה למנכ"ל משרד הבריאות מוציא איזה פוש שצריך להתחיל לחלק ערכות מזון ומנות קרב. תבינו מה אמירה של כל פקיד עושה כרגע במשק. אתה אולי מבין. מישהו שם אצלכם בממשלת ישראל מבין מה המשמעות שכל פקיד מוציא את המחשבות שלו בפוש כדי לראות את הכותרת שלו ב-YNET או בוואלה!? מה המשמעות של זה? קדימה לכל האזרחים ולכל העסקים? מה המשמעות שאתה אומר שאתם לא דורשים? לא סתם הדיון הזה קרה. לא סתם אנחנו רוצים שיהיה דיון בכנסת כדי שאתם תשמעו גם את הצד השני. אומרים לכם אנשים שהגישו אתמול תכניות שדורשים מהם תזרים לשנה קדימה. אני לא יודע איך עסק יכול לעשות תזרים לשבוע קדימה כי הממשלה לא יודעת מה היא עושה מחר. אז איך אתה מצפה שהעסק יגיד לך שבוע קדימה?

אני אומר כמה דברים. ראשית, תזרים קדימה הוא לא גחמה של פקיד ממשלתי, אלא עבודה של צוות יחד עם יושבי ועדות האשראי בבנקים במטרה לייצר תהליך שיאפשר גם לבנקים להסתמך על החיתום הזה ולהעמיד אשראי.

זו לא תשובה.

זאת תשובה.

זאת לא תשובה. זה שדיברת עם מישהו והחלטתם – זה לא ריאלי. אני רוצה שאתה תשב עכשיו ותכתוב תזרים מזומנים לך אם אתה לא היית עובד מדינה. זה לא הגיוני.

אל תתקפי אותו.

סליחה, אני לא מסכימה, אבי.

אני לא יודע אם נחזור לעבודה בחודשיים הקרובים.

"דיברתי עם הבנקים" זאת לא תשובה. שייתן תשובה ראויה.

אבל לא מתקיפים אישית. עם כל הכבוד הוא פקיד מדינה, והוא עושה את העבודה שלו.

אורית, הוא לא מקבל החלטות, הוא מבצע.

לא תקפתי אף אחד.

אני לא צריך עזרה, חברים.

אני חשבתי שהתשובה - - - חוסר רגישות. אטימות.

אורית, תודה.

אנחנו פה לאותה מטרה, לדעתי. המסמך הזה לא נבנה על-ידי איש פה במשרד, אלא על-ידי צוות מקצועי שבחן איזה תנאים צריך לבחון כדי להעמיד את האשראי ובשלב השני להקל בשלב החיתום הבנקאי. המטרה של זה היא להקל עלינו וגם להקל על העסק. אין פה תזרים מזומנים שדורש חתימה של רואה חשבון, הצהרה, אישור מבוקר. יש פה הסתכלות על 12 חודשים קדימה שמטרתה כפולה: א', להבין שגם העסק מבין שההכנסות פוחתות לאפס - - - אז זה מה שהוא חושב שיקרה, זה בסדר. שנית, להבין שבתקופה שבה אנחנו נמצאים צריך גם לצמצם הוצאות. לכן בסעיפי ההוצאות נצפה לראות גם ירידה בהוצאות. זה תהליך שמצטמצם לאורך תקופה. יכול להיות שהוא גם יצטמצם קודם וזה גם בסדר. אבל אל תסתכלו על הטופס הזה כטופס מכשיל ודורש בירוקרטיה בהתחלה. נדרש למלא את הטפסים האלה מתוך הבנה של בעל עסק ממוצע. אנחנו לא דורשים פה רואי חשבון ולא יועצי מס ולא דברים מורכבים אחרים. כך צריך להסתכל על זה.

תודה. אני רוצה לסכם.

סליחה, עודד - -

בסדר, אורית, תודה.

אני לא מבינה – הוא לא מבקש משהו מורכב, אבל הוא עדיין מבקש מבן אדם להצהיר על משהו שהוא לא יכול לעשות. אין לו שום ודאות שמה שהוא מצהיר שווה את הנייר שעליו הוא רושם.

אורית, אני רוצה - -

החשב הכללי היה כאן - -

אורית, תודה. אורית, תודה.

אבל החשב הכללי היה כאן - -

אורית, אני קורא אותך לסדר פעם ראשונה.

- - והסביר ש - - -

אני קורא אותך לסדר פעם שנייה.

- - - אז ש- - - את הדבר הזה.

אני לא רוצה להוציא אותך, אורית. אני אמרתי לכם, את הדיון הזה אני אנהל באפס סבלנות.

- - -

תודה, אורית. תודה.

- - -

אל תענה לה, בבקשה.

- - -

אל תענה, בבקשה. תודה.

- - -

תודה רבה.

בבקשה.

אני אומר לחברי הכנסת –ה ולכל מי שמשתתף בדיון - -

אפשר לענות לו?

לא.

אי אפשר יהיה לנהל את הדיונים אם נתפרץ בצורה הזאת. אם אני כיושב ראש ועדה מבקש ממישהו לא להתפרץ אני לא צריך לעשות את זה שלוש וארבע פעמים, ואין שום סיבה להוציא מפה חברי כנסת. אל תביאו אותנו לזה. ניהלנו את הדיון עד עכשיו בצורה מכובדת גם כלפי כל המאזינים שלנו והצופים ואלה שמשתתפים בזום עם כל הקשיים. לא קל לנהל דיון בוועידה כזאת.

אני רוצה לסכם את הדיון הזה כי בסוף גם צריך להגיע לסיכום.

אני יכול לענות לו שנייה? יש לי - - -

לא, לא.

זאת נקודה חשובה.

אורית, תודה רבה.

- - -

תודה, לא. אני חושב שהייתי מאד ברור.

חברים, ראשית אני רוצה לפנות לממשלה ולומר לכם שוב בהתייחס לדברים והפוש האחרון שיצא המשנה למנכ"ל משרד הבריאות. דבר ראשון, ואני חושב שאני אפילו יכול לומר זאת בשם חברי הוועדה – נראה לי שכולם עושים "כן" עם הראש – תפסיקו לברבר את עצמכם לדעת. תמנו גורם אחד בממשלה שרק דרכו יוצאות ההודעות. לא יכול להיות שכל פקיד במשרד הבריאות או במשרד החינוך או במשרד האוצר מכניס את המדינה למקלטים. אתם צריכים להבין מה המשמעות לכל אמירה שלכם כשאזרחי ישראל יושבים בבית; לחוסר הבהירות שזה יוצר, לחוסר הבהירות הכללי, לחוסר הבהירות הבריאותי. אי אפשר יהיה לנהל את המשבר הזה בצורה הזאת אם תמשיכו ככה. הממשלה חייבת להתאפס על עצמה ולייצר נתיב ברור לכולם, גם לבעלי העסקים.

הדרישה שלנו בנושא הזה שתבוא לדיון ביום חמישי – ב-22 בחודש פרסם ראש הממשלה שהוא הנחה את משרד האוצר ואת הפקידים להציג תכנית כלכלית תוך 48 שעות. 48 השעות האלה חלפו. אנחנו נותנים עוד 48 שעות. ביום חמישי ב-10:00 תתכנס הוועדה. אני מצפה שלדיון הזה יגיע הפקיד. שר האוצר מבחינתי הוא הכתובת הכלכלית שלנו והוא יבחר מי יופיע פה. אני חושב שצריך להופיע פה פקיד ברמה בכירה ביותר שיגיד לוועדה ולאזרחי ישראל מהו תרחיש הייחוס. על מה אנחנו מדברים פה? האם אתם מדברים על הקלות אחרי פסח? איזה עסקים? איזה מסלולים? אין פה תכנית מודיעינית שהנגיף יידע, חלילה, מה התכניות המודיעיניות שלנו. אזרחי ישראל צריכים לדעת לפי מה אתם בונים את התכניות הכלכליות שלכם כי גם הם צריכים לעשות תכנית כלכלית. אז אני אצפה לקבל פה ביום חמישי בבוקר את תרחיש הייחוס של הממשלה יחד עם התכנית הכלכלית הכוללת - -

ואת המקורות התקציביים.

- - שתראה את כל התכנית שכוללת גם את ביטולי הארנונה וגם דחיות מסים כאלה ואחרות וגם הקלות וגם קרנות מדינה. את הכול באופן גורף, כולל המגזרים השונים, כולל המגזר השלישי. כל ציבור צריך לקבל מענה בתכנית הזאת. אתם קיבלתם עד היום להכין אותה, ואני מצפה שעד יום חמישי היא תוצג בוועדה.

גם האישור הזה שניתן פה היום ונצביע על הקרן הזאת – כי הוועדה האת לא תהיה המחסום שבגללו עסקים לא יוכלו לקבל הלוואות או לא יוכלו לקבל כסף. אבל אני אומר לכם שגם בסיכום אני אבקש דיון נוסף עם החשב הכללי ביום ראשון למעקב כדי לראות שגם הסיכום שביקשנו פה מתבצע כולל אפשרות להביא השגות מכל המאזינים שלנו ומכל השותפים לדיון.

ראשית, נדרוש התייחסות לפנייה להפריד בין מסלולים ולעשות מסלול ירוק לעסקים קטנים. אתם יודעים מה? לא על 500 אלף שקל. תקבעו מסלול ירוק ל- 150-100 אלף שקל. אם עסק של קוסמטיקאית או של ספר צריך תזרים לחודש כי הוא לא יודע לשרוד עוד חודש, ובחודש הבא כשתתחילו להחזיר את המשק לפעילות הוא כבר יהיה מת – הוא לא יצטרך החייאה, אלא יהיה מת – זה לא יועיל. לכן נבקש לראות מסלול של הפרדה. לדעתי, זה גם משרת את הבנקים מבחינת הסיכון של הבנקים.

כנ"ל – אמרתם שיש מסלול למלכ"רים – אני מבקש להעביר אותו לוועדה במייל. אין סיבה שזה לא יעבור עוד היום.

גם באופן כללי.

לגבי כל המסלולים הנותרים, כפי שביקשה אותם חברת הכנסת אורית פרקש הכהן – גם אותם אבקש להעביר במייל עוד היום.

ביום ראשון הבא אנחנו נבקש לקבל את החלוקה היישובית – איפה ביקשו הלוואות וכמה אושרו. לא יודע כמה עוד ניתנו בבנקים אלא כמה אושרו בצוואר הבקבוק שנקרא משרד האוצר. אני לא מנהל את הבנקים אבל אנחנו בהחלט אחראים למשרד האוצר. אני רוצה לדעת כמה בקשות מוגשות כל יום, וכמה מאושרות כל יום. חייב להיות הבלאנס של הנתון הזה. אי אפשר להגיד לי שלא נדחות בקשות. אני לא יודע כמה נדחו וכמה אושרו. זה לא מעקב.

קיצור הימים – גם כאן אבקש בהודעה לוועדה להודיע שקיצור הימים התקצר לחמישה ימים. תשעה ימים זה פשוט לא רלוונטי. מי שהגיש היום ויאשרו לו בעוד תשעה ימים זה כבר ערב פסח, וזה אומר שהוא יקבל את הכסף אחרי חול המועד. כל העבודה והמאמצים שהשקעתם ירדו לטמיון.

ביום א' נבקש להביא לוועדה את המסלול שאמרתם שאתם עובדים עליו על עסקים במחזור של מעל 400 מיליון שקל. אנחנו נבקש לפשט את הטפסים כך שיהיו פשוטים ליישום ובלי דרישות בירוקרטיות. ביום ראשון הנתון שנבקש לקבל גם מבעלי עסקים – תשלחו לנו. גם אנחנו נבצע את המעקב לגבי הטפסים והדרישות הבירוקרטיות כדי לראות את ההקלות.

אני גם פונה לעסקים שנתקלים בקשיים בירוקרטיים – תפנו במייל לוועדה. הוועדה תדע לרכז את זה כדי שנוכל להעביר את הפניות במרוכז לחשב הכללי.

בעניין הריבית והערבות האישית – בנק ישראל התייחס פה בצורה די ברורה. אני אומר את זה למנכ"ל איגוד הבנקים, אם הוא עדיין על הקו, וגם לחשב הכללי. צריך לבחון ולראות איך אתם מצליחים להקטין את הערבות האישית ככל שניתן. היא לא חייבת להיות 100%. בין אפס למאה יש מנעד רחב של מספרים. כנ"ל זירוז בדיקת טפסים שעליו דיברנו ודיווח ביורוקרטיה שאנחנו נבקש.

לפני הצבעה – חבר הכנסת מיקי לוי, בבקשה.

אדוני, הסיכום שלך מצוין והתייחס בעיקר לנושא ההלוואות וכל העולם הזה. אני מבקש – עולם המס הוא עולם גדול - -

זה ביום חמישי. כשאני מבקש תכנית כוללת התכנית כוללת גם את עולם המס, גם את עולם המלכ"רים, גם את עולם העסקים הקטנים והבינוניים. כשהממשלה מציגה תכנית, היא חייבת להיות תכנית כוללת. היא לא יכולה לבוא לפה כל פעם עם פלסטר ולהגיד לנו, הנה, מצאנו את הפתרון.

תודה.

אני אחזור על דבריי בפתח הדיון – היעד שלנו בוועדה הוא לייצר כמה שיותר ודאות לעסקים בתוך העולם המשוגע הזה שאין בו ודאות לאף אחד – לא לנו וגם לממשלה אין ודאות. אבל חייבים לייצר איזון בתוך עולם אי הוודאות הזה שאומר שיש כיוון ונתייחס אליו. יכול להיות שנתקן אותו. אני לא מצפה שיהיה פה מישהו שלא יעשה טעויות. אני יוצא מנקודת הנחה שהכוונות של כולם טהורות וטובות.

אני פוחד שתסגור את הדיון ובסוף נשארו פה יושב-ראש מישראל ביתנו וארבעה לוחמים מכחול לבן שאכפת להם ממה שקורה פה בחוץ. זאת בושה לחברי הכנסת שלא מגיעים הנה לוועדה. זה מראה כמה דואגים. תודה.

חבר הכנסת מיכאל ביטון, חבר הכנסת ניסנקורן, חברת הכנסת אורית פרקש, ואחר כך נצביע. משפט, אם אפשר.

קריאת כיוון שלא נדון בה היום – ההיבט של השכירים. הנטייה של הממשלה היא חל"ת ודמי אבטלה. אבל במקרים של שכר מינימום יש מעסיקים שאם יקבלו ביטחונות של המדינה לחצי שנת העסקה ימשיכו את ההעסקה הישירה. האם נוכל לפתח מסלולים כאלה שהמעסיק מקבל את דמי האבטלה וממשיך בהעסקה הישירה?

תודה. זה כיוון מעניין לתכנית שתוצג ביום חמישי. אני בהחלט חושב שהאוצר צריך לשקול זאת.

חבר הכנסת ניסנקורן, בבקשה.

אני בעד האישור כי אנחנו גם צריכים להתנהל מהר ולא לעכב כרגע את המערכת. במצב דברים רגיל הייתי מבקש לראות את כל הניירות שהיושב-ראש ציין ורק אחר כך לאשר. אבל אנחנו לא בסיטואציה רגילה, אלא בסיטואציה של חירום.

אנחנו במרוץ.

אז אני ממליץ לאשר. כל מה שהיושב-ראש ביקש אני מחזק אותו בבקשות ושנראה אותן בדיון הבא או ביום ראשון לכל המאוחר.

חברת הכנסת אורית פרקש הכהן, בבקשה.

יושב-ראש הוועדה, קודם כול אני מאוד מודה על הדיון החשוב הזה. היה קשה ולא קל לשמוע את הקולות של כל האנשים עם המצוקות הכלכליות שלהם. עשינו דבר גדול מאד אתמול שביחד נלחמנו על הפתיחה של הכנסת הזאת ובדיון שיזמת היום. ועוד יותר מזה, בכך שאנחנו מתחילים לפקח על הממשלה. הדיון ביום חמישי הקרוב הוא חשוב מאין כמותו. במקום לראות את הצעדים טלאי על טלאי – לראות תכנית סדורה ששבועיים מאז תחילת המשבר, אם לא יותר, כבר מזמן הייתה צריכה להיעשות בשקיפות וקוהרנטיות. אני רק מבקש, שגית ויושב-ראש הוועדה, שנקבל את החומרים ככל שניתן מחר. זה דיון חשוב ומשמעותי.

אני רוצה להוסיף להצגה שתידרש מהממשלה גם את ההתייחסות לנושא ההיערכות מול שוק ההון. יש שחוסכים קרנות פנסיה שמאבדות משוויין, מכספי החוסכים. אני רוצה להבין איך מגינים על הכספים האלה, כמובן, בנוסף לכל הדברים שאתה דיברת עליהם.

תודה.

מי בעד אישור בדבר העמדת ערבות מדינה לקרן סיוע ייעודית לעסקים בשל התפשטות נגיף הקורונה? כמובן, האישור כפוף לכך שהם ימלאו את הבקשות שלנו בעניין הנתונים.

הצבעה

בעד הבקשה – רוב
נגד – אין
נמנעים – אין

הבקשה אושרה פה אחד.

הישיבה נעולה.



הישיבה ננעלה בשעה 15:10.