פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-ושתיים

הכנסת



3
ועדת הכספים
25/02/2020


מושב ראשון



פרוטוקול מס' 53
מישיבת ועדת הכספים
יום שלישי, ל' בשבט התש"ף (25 בפברואר 2020), שעה 10:30

הצעת תוספת תקציב לביצוע הבחירות לכנסת ה-23 ולמהלך כל שנת 2020

חברי הוועדה: משה גפני – היו"ר
דוד ביטן
אחמד טיבי
מרדכי יוגב
מיקי לוי
מיכאל מלכיאלי
מנסור עבאס
איימן עודה

משה ארבל
יוסף ג'בארין
מכלוף מיקי זוהר
וליד טאהא
אוסאמה סעדי
חמד עמאר
ג'אבר עסאקלה
מטאנס שחאדה

איתי טמקין - רכז פנים באגף תקציבים, משרד האוצר

יעל כהן - מתמחה באגף התקציבים, משרד האוצר

איתן גולדפלם - ראש חטיבת תקציבית, המשרד לביטחון פנים

רוסלאן עותמאן - עוזר ראשי מח' ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

אורלי עדס - מנכל"ית, ועדת הבחירות המרכזית

דין ליבנה - יועמש, ועדת הבחירות המרכזית

יעל אליאב - חשבת, ועדת הבחירות המרכזית

דוד קשני שני - יו"ר פורום הדיור הציבורי

שגית אפיק
שלומית ארליך

טמיר כהן

יפעת קדם


הצעת תוספת תקציב לביצוע הבחירות לכנסת ה-23 ולמהלך כל שנת 2020

בוקר טוב, אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הכספים. אני מבקש להעלות את העניין של הפיצויים לתושבי עוטף עזה שפקעו ב-31 לדצמבר. מכיוון שהם פקעו, צריך לקרות אחד מהשניים: או שמעבירים אלינו את המשך התקנות החדשות בעקבות זה שהיום זה לא בתוקף, או שמחילים על זה את סעיף 38. סעיף 38 הוא הדבר הנכון ביותר לעשות. ברגע שמשהו פוקע בתקופת בחירות ומתקשים להעביר משהו חדש, סעיף 38 מאפשר להמשיך אותו - עד מתי, שגית?

עד יוני.

אבל לא צריך לאשר את זה בוועדה.

לא צריך בוועדה.

סעיף 38 אומר שהוראת שעה שפקעה בתקופת בחירות מוארכת אוטומטית ברגע שניתנת חוות דעת של משרד המשפטים שאכן מדובר בהוראת שעה שפקעה. נכון לעכשיו, למרות שיחות של רשות המסים עם משרד המשפטים, משרד המשפטים לא מקבל את העמדה שחל כאן סעיף 38. אני לא יודעת אם זאת עמדה סופית שלהם. אני חושבת ש-38 נכון יותר.

בואו נסיים את זה.

משרד המשפטים לא פה. הוא לא הוזמן לדיונים?

הוא הוזמן לכל הדיונים.

רשות המיסים מעוניינת וחושבת שנכון להאריך, בין אם בתקנות, בין אם בסעיף 38.

גפני, לא צריך יותר מידי דיבורים, בוא נסיים עם זה.

יש החלטת ממשלה בתוקף. היא אמנם לא הביאה תקנות, אבל היא אישרה את ההחלטה..

זאת קצת חוצפה שכשפוקע המועד של הפיצויים אנחנו הם אלה שמבקשים להביא תקנות. אם הייתם מביאים, היינו מאשרים את זה - אבל כלום.

תבדוק את זה פה שלומית. אני חושב שיש החלטת ממשלה - צריך לתרגם את זה בסוף לתקנות – להאריך את זה ל-2019 ול-2020.

אגב, אם יש החלטת ממשלה כזאת, הרבה יותר קל להחיל את 38 ולתת את זה אוטומטית עד יוני. כשתהיה ועדה קבועה, אפשר יהיה לקיים את הדיון.

אם המציאות היא כזאת שבה יש החלטת ממשלה, שאפשר לפתור את הבעיה בדרך הזאת, זה בסדר.

צריך בכל מקרה איזה הליך פורמאלי נוסף, זה לא מספיק.

אז תביאו. למה לא הבאתם עד היום?

אני לא מכיר את הנושא. צריך לשאול את משרד המשפטים למה זה לא הגיע.

אנחנו לא שואלים את משרד המשפטים בעניין הזה כי יש את 38. אני לא מבין למה אני צריך את האישור שלהם.

היועצת המשפטית אומרת ש-38, לפי דעת משרד המשפטים - -

היא אומרת שאין בעיה. גפני, תעשה הצבעה על סעיף 38.

על סעיף 38 לא עושים הצבעה. סעיף 38 אומר שמאריכים את זה באופן אוטומטי ברגע שהמועד נופל בתקופת בחירות. רק אם הם יביאו תקנות יהיה צריך הצבעה.

אז בשביל מה אתה מעלה את זה אם אין הצבעה?

מה לעשות, לשבת מהצד - - ?

אם תעשה הצבעה נאשר את זה. אני לא מבין מה הבעיה.

רבותיי, אין לנו סמכות בעניין הזה, אבל מכיוון שביקשתם שנצביע על העניין הזה, אנחנו נצביע על העניין הזה. אנחנו רוצים שיחול סעיף 38 על הנושא של הפיצויים לתושבי עוטף עזה. משרד המשפטים, ככה מנהלים מדינה? מי בעד זה שסעיף 38 יחול, מי נגד, מי נמנע?

הצבעה
אושר.

היה כדאי שמשרד המשפטים יכבד את הוועדה ויגיע במקרים כאלה.

הוא לא הוזמן. זה לא על סדר היום.

לא יכול להיות שאנשים לא יקבלו כסף, לא יקבלו פיצוי. מה הם אשמים שזה הסתיים כשאין ממשלה?

אם הם היו מביאים תקנות חדשות ב-1 בינואר, לא הייתי מביא את זה לפה? ועדת ההסכמות לא הייתה נותנת? מה בדיוק הבעיה? אנחנו עומדים ומבקשים - אנחנו לא מקבלים. איתי, אני מבקש ממך, אפילו שאתה לא עוסק במישרין בעניין הזה, לדבר עם משרד המשפטים.

אם מחליטים להביא תקנות, גם שר האוצר יכול להביא אותן בקרוב.

בתור נציג הממשלה בדיון - -

אני מבטיח שבמידה ותביאו תקנות - אני מעריך שמשרד האוצר ורשות המיסים עסקו בעניין הזה - אני אפנה מיד לוועדת ההסכמות על מנת לקיים דיון קצר מאוד ולאשר את זה, זאת על אף שאמרנו שסעיף 38 יכול לחול כאן. האם יש הצעה לסדר?

העניין הזה של משרד משפטים הובא לידיעתי. רציתי לדבר על סעיף 38, על כך שאי אפשר להשאיר את יישובי עוטף עזה. אדוני היושב-ראש, פתחת בעניין הזה. כולנו תמימי דעים בנושא הזה, זה נושא חוצה מפלגות, ראינו את ההצבעה. חייבים לתת תשומת לב לעניין.

גפני, לקחת לו את ההצעה לסדר.

לא משנה, זה בסדר גמור.

אם הייתי יודע, הייתי נותן לך.

אני מכבד את יושב הראש. העיקר התוצאה, לא חשוב מי אומר אותה.

אני מודה לך שגם אתה מעלה את העניין הזה.

הצעת ועדת הבחירות המרכזית לתוספת תקציב לביצוע הבחירות לכנסת ה-23 ולמהלך כל שנת 2020. צריך לאשר את התוספת לתקציב ועדת הבחירות היות ואנחנו עומדים ערב בחירות. עצוב מאוד המצב שבו אנחנו צריכים להוסיף כסף לבחירות. מכיוון שהחליטו על בחירות, אין ברירה, צריך לאשר את זה. דיברתי עם אורלי עדס בטלפון על העניין של לאשר היום, 5 ימים לפני בחירות, תקציב שוטף של ועדת הבחירות, ועל כך שתהיה על זה ביקורת ציבורית. הביקורת הציבורית תהיה על כך שכשאנחנו מנסים להעביר דברים עם משרד האוצר, עם החשב הכללי, דברים שהם חיוניים ממש לתפקוד המדינה, בעיקר בשכבות החלשות, נוער בסיכון, ילדים - אולי בכמה מהדברים קיבלנו אישור וקיבלנו תקציב, אבל ברוב הדברים שעומדים על סדר היום לא קיבלנו תקציב, לא אישרו. אורלי, תצטרכי להסביר את העניין של התקציב למהלך כל שנת 2020. אני הייתי מעדיף שנאשר רק את תקציב הבחירות, ושתבואו לכאן בעוד חודש, אחרי הבחירות. אורלי, תסבירי, הבמה לרשותך. יש לי עמדה מקצועית, לא מעבר לזה. אני רק רואה את הביקורת. מה יגידו כולם? יגידו – לא אישרתם לשום דבר, אבל תקציב הבחירות אצלכם זה דבר מקודש, אתם מאשרים את הכל. אם זה תקציב הבחירות עצמו, זה ברור, זה מובן מאליו, אין מה לעשות, לא אנחנו החלטנו, לא אני רציתי את הבחירות.

גם לא אנחנו.

אני לא רוצה להאשים את מי שצריך להאשים בבחירות האלו, כל אחד מבין לבד. ברגע שיש בחירות, התפקיד שלכם, של ועדת הבחירות, זה שיהיה תקציב כדי לבצע את הבחירות האלו. עם התקציב השוטף אני חושב שהיה כדאי לחכות.

אז למה אישרת תקציב למבקר המדינה?

זה לא אותו דבר.

הרי התקציב של ועדת הבחירות מאושר פה.

אז מה? 5 ימים לפני בחירות? שתדע, אין לי עניין לכאן או לכאן.

התקציב של המבקר הגיע לכאן בדצמבר, וכך גם התקציב של הרשות לניירות ערך. בחודש דצמבר, לפני תחילת שנת הכספים, הוספנו תוספת תקציבית לוועדת הבחירות. הם לא העלו במהלך הדיון שנערך בדצמבר את העניין של תקציב 2020.

אנחנו זהים למשרד מבקר המדינה בעניין חוסר התלות של הוועדה ברשות המבצעת, לכן סעיף 34 אומר שוועדת הכספים של הכנסת תאשר את תקציב ועדת הבחירות על בסיס הצעת ועדת הבחירות. מאשרים את זה בנפרד מתקציב המדינה, כדי שוועדת הבחירות בכל עת, בין אם זה בתקופת בחירות, בין אם זה יומיים אחרי הבחירות, לא תהיה תלויה ברשות המבצעת. ב-11 במרץ נצטרך להתחיל בהיערכות לבחירות הבאות. אם אין לנו תקציב שוטף, לא תהיה לנו יכולת להמשיך את הפעילות שלנו. ברגע שנכנסנו לתקופת בחירות נחקק חוק הוראות מיוחדות - הוא נתן כמה הקלות כדי שוועדת הבחירות תוכל להיערך. סעיף 9 קבע שהתקציב שיועמד לרשות ועדת הבחירות לביצוע הבחירות לכנסת ה-23 יהיה זהה לתקציב שהיה בבחירות לכנסת ה-22. הדבר השני שנאמר שם - שכל תוספת תקציבית תעבור את הוועדה בהליך הרגיל. הדבר הזה לא הגיע לוועדת הכספים. היה דיון בוועדת חוקה לגבי הוראת החוק. ברגע שהחוק של הוראות מיוחדות, שכלל הוראות שונות כולל התקציב, עבר, הועמד לרשות ועדת הבחירות התקציב שעמד לרשות הוועדה בבחירות לכנסת ה-22 - 335 מיליון שקל לערך. למה לא הגענו לכאן? אני מודה ומתוודה, העובדה שתקופת הבחירות התקצרה גרמה לנו לכך שפשוט נתנו את כל מרצנו להקמת הוועדה. אנחנו מרגישים בכל רגע נתון את המחסור בימי עבודה. התמודדנו עם דברים ולכן התעכבנו בהגשה. כבר בוועדת חוקה הודענו שאנחנו יודעים שתידרש לנו תוספת, אמרנו את זה.

עכשיו לגבי התוספת. כשגיבשנו אותה היא הייתה הרבה יותר גדולה. לשמחתי, וזה לצד העובדה שחבל שהתעכבנו עם זה, יכולנו לקצץ חלק מהדברים כשראינו את הדברים בפועל - הרבה דברים מבוססים על הערכות, יש הרבה חוסר ודאות בתקציב ועדת הבחירות - ולהתאים את זה.

אנחנו לא מתווכחים על זה. אנחנו אישרנו את התוספת.

מאשרים עכשיו עוד תוספת?

מאשרים עכשיו תוספת.

זו התוספת היחידה שתאשרו עכשיו.

אישרנו תוספת.

מה שאישרתם לא היה תקציב נוסף, זה היה העברה מסעיף לסעיף.

צריך לזכור, אין לנו אחד חלקי 12 כמו המשרדים האחרים.

את מה שביקשתם אישרנו.

אורלי, מה תקציב הבחירות לכנסת ה-22 לעומת מה שמבוקש עכשיו?

התוספת עומדת בפניכם. מבוקשים כ-66 מיליון שקל של תוספת. הגידול נובע בשלושה מישורים עיקריים. הדבר הראשון, גידול משמעותי של כ-21 מיליון שקל בכל תחום המחשוב בוועדת הבחירות, כולל הגנת הסייבר. כללנו דברים למרות פרק הזמן הקצר שחלף בין הבחירות לכנסת ה-22 לכנסת ה-23, כשאני חייבת להודות שלא אנחנו הם אלה שביקשנו שלוש מערכות בחירות. זה הוביל את הוועדה שמונה שנים קדימה מבחינת תהליכי העבודה והיכולת שהייתה לנו לעשות כל כך הרבה דברים ברצף כשכל כוח האדם עומד לרשותנו, לא רק הצוות הקטן הקבוע שצריך לתעדף דברים. הכנסנו המון תהליכים ממוחשבים נוספים לתהליכי העבודה של הוועדה. לכמעט כל החלטה שמתקבלת בוועדה יש משמעות על תהליך מחשובי כזה או אחר, לכן יש כאן גידול של כ-21 מיליון שקל. הדבר השני נובע מפרויקטים שלא היו בבחירות לכנסת ה-22 וקורים עכשיו.

הם לא היו מתוקצבים.

או שלא תוקצבו בבחירות לכנסת ה-22 ונדרש לתקצב אותם.

כמו מה?

כמו פרויקט מפקחי טוהר הבחירות. הפרויקט הזה נולד בכנסת ה-22, שבועיים לפני יום הבחירות. הוא לא תוקצב במקור של כנסת 22, לכן נדרש היה לתקצב אותו עכשיו.

גם אני וגם חבר הכנסת דוד ביטן סגני יושבי ראש ועדת הבחירות, אנחנו אמורים להצביע בסוגיה.

רק תסבירי למה לא חל עליכם אחד חלקי 12.

זה יתרון שלא חל עליהם אחד חלקי 12. אם היה חל עליהם אחד חלקי 12, מצבם היה חמור מאוד. עצם זה שזה לא חל עליהם זה בונוס.

אורלי, מה את מבקשת מאיתנו? את רוצה תוספת לתקציב?

המבוקש הוא תוספת תקציבית.

כמה את רוצה תוספת?

כדי לכסות חלק ניכר מהתוספות התקציביות שנדרשות לביצוע הבחירות הנוכחיות. להרבה דברים בהחלטות שהתקבלו במסגרת ועדת הבחירות יש משמעויות תקציביות אדירות. להחלטה להכניס מזכיר שני בכמעט 5,100 קלפיות לעומת 2,800 בבחירות קודמות יש השלכה כספית משמעותית של למעלה מחמישה, שישה מיליון שקל. העובדה שמספר הקלפיות גדל ב-88 משליכה על כל סעיפי התקציב. רק שכר מזכירים ב-88 קלפיות הוא שני מיליון שקל. תוספת חברי ועדת קלפי - עוד כמה מיליונים. כל זה משליך על כל סעיף בתקציב.

ו-5,000 מפקחים.

אני תומך בזה כי זה תקציב בחירות.

נתווכח על העניין השני.

יש עוד ועוד תוספות. הכנסנו ציוד חדש לקלפיות. עלות לכל קלפי בין הבחירות לכנסת ה-21 לכנסת ה-22, העלות לתחזק קלפי, להפעיל קלפי אחת, עלתה ב-3,000 שקל. המשמעות של זה בתקציב הבחירות לכנסת ה-22 - 35 מיליון שקל. אין לי את התחשיב המדויק בכמה עלתה עלות הקלפי הפעם, אבל היא שוב משמעותית.

גם השכר עלה ב-32%.

ציוד חדש, מזכירים נוספים - כל זה מוסיף עלויות.

המשמעות של השוטף היא שב-11 במרץ, יום לאחר הבחירות, ועדת הבחירות מתפרקת, היא חוזרת להיות הדבר הקטן שהיא בימי שגרה. אנחנו גוף מאוד מאוד קטן בשוטף. הגוף הזה מיד לאחר הבחירות, יום למחרת הבחירות, כשכולם ישכחו שזה קרה, צריך לסיים את מטלות הבחירות ולהתחיל את ההיערכות לבחירות הבאות, כשלאור השנה האחרונה אף אחד לא יודע מתי הן יכולות להיות - פעם חשבנו שזה כל ארבע שנים, פעם כל שלוש שנים, פעם כל שנה ושמונה, והפעם - שלוש מערכות בשנה. אם לא תאשרו את התוספת התקציבית לא יהיה תקציב לממן את שכרם של עובדי ועדת הבחירות בשוטף יום אחרי הבחירות כדי שיוכלו להיערך לבחירות הבאות, לא יהיה תקציב כדי להמשיך את הפרויקטים שהתחלנו איתם במסגרת ההיערכות - אני לא יכולה לדעת הפרדה מדויקת של סכומים - כמו למשל מערכת מסוימת שפיתחנו אותה עכשיו לצורך התפעול של מבצע ספירת הקולות, שזו מערכת ממוחשבת שלא הייתה ובנינו אותה בקוצר זמן, עשינו משהו מאוד בסיסי. אנחנו כבר יודעים שיום למחרת הבחירות צריך להמשיך ולפתח אותה. מדובר בדברים שדורשים תקציב.

מה עם הקורונה?

היא לא כלולה פה. כל ההשלכות שלה יבואו בהמשך.

מה אתם עושים בתוך מערכת הבחירות בנושא של הקורונה? יש אנשים שנמצאים בבידוד שאנחנו לא רוצים למנוע מהם להצביע.

הסכום להתכונן לקורונה לא מופיע בתוספת.

לפני יומיים ניתן צו מנכ"ל משרד הבריאות. היה תיקון בצו מנכ"ל משרד הבריאות, כיוון שבמקור הצו אסר על כל מי ששב ממדינות מסוימות לצאת מהבית במשך 14 יום. התיקון בצו אומר שכל מי שנמצא בבידוד ואין לו תסמינים יוכל לצאת לצורך הצבעה. ההנחיות הן שהוא לא ייסע בתחבורה ציבורית, שהוא יהיה ממוגן עם מסכה, ושהוא יימנע מחיכוך עם ציבור.

בקלפי הרגילה?

לא. אנחנו מנסים לייצר איזה שהוא מערך של 12 עד 15 קלפיות בערים מרכזיות בכל הארץ. המספר הזה של המבודדים משתנה מיום ליום. בעקבות הקבוצה הקוריאנית נכנסו שלוש מאות ומשהו לבידוד. מחר הם מסיימים את הבידוד, הם יורדים מהרשימה.

רובם צעירים.

יכול להיות שמחר תחזור איזו שהיא טיסה עם עוד אנשים שיצטרכו להיות בבידוד.

איפה יהיו הקלפיות הייעודיות?

אנחנו רוצים לעשות את זה בערים מרכזיות, כדי לצמצם ככל הניתן את התנועה של אותם אנשים. אי אפשר לעשות בכל המדינה. זה יהיה באוהלים מכובדים. עשינו מפרט לאוהל מיוחד, עם הפרדה בין חברי ועדת הקלפי לבין המצביעים.

האם יש עובדים באותם אוהלים?

אילולא מנכ"ל מד"א לא היו לנו עובדים, לא הייתה אפשרות להזיז את התהליך הזה. מנכ"ל מד"א נרתם אחרי שפניתי וביקשתי ממנו. הוא מגייס לנו עובדים. אף אחד לא מוכן לעבוד בקלפיות האלו.

הוא עצמו מוכן לבוא לעבוד?

הוא מביא עובדי מד"א, הוא מעודד אותם לקחת חלק בעניין הזה. נעשה נוהל הצבעה מאוד ברור - המבודדים ייכנסו עם כפפות, עם מסכות, ויהיו אמצעי מיגון לסדרנים.

זה מצריך תוספת תקציב?

אני מאוד מקווה שלא נגיע לעלויות מאוד כבדות - אנחנו מנסים לצמצם אותן - ושנוכל לצמצם בדברים אחרים על מנת לממן את זה.

אני ממליץ לחבריי להצביע בעד תוספת התקציב של ועדת הבחירות בבחירות עצמן. למה אנחנו צריכים לדון עכשיו על השוטף? למה אי אפשר לדון על זה בעוד חודשיים? אם את השוטף אפשר להוריד מפה, אני בעד להצביע.

מה ההבדל בין זה ובין תקציב מבקר המדינה? אתה לא מבין שזה אותו תהליך?

מבקר המדינה שלח את התקציב בזמן.

איזה תקציב ישלחו לך?

הוועדה צריכה להיות מנותקת מרשויות אחרות.

אורלי, לגבי השוטף.

קודם כל, יום לאחר הבחירות לא נוכל להמשיך לפעול כי לא יהיה לנו תקציב להעסיק את העובדים ולעשות כל פעילות. השוטף לא מתוקצב בתקציב של ה-335 מיליון שקל שאושר - הוא מתוקצב בתוספת. מאוד יכול להיות שנצטרך לסגור את הדלתות של ועדת הבחירות, שנצטרך להתכנס רק כאשר ועדת הכספים תתכנס.

למה אתם לא יכולים לקבל אחד חלקי 12?

השכר של עובדי ועדת הבחירות לתקופה השוטפת לא מתוקצב פה - הוא מתוקצב בתוספת. אם התקציב לא יאושר, המשמעות תהיה שוועדת הבחירות בהיערכות שלה לבחירות הבאות תצטרך להיות כפופה להחלטה כזו או אחרת של משרד האוצר, שזה בדיוק מה שהמחוקק רצה למנוע כשהוא קבע את הדרך לאישור התקציב של הוועדה.

למה לא אחד חלקי 12?

אחד חלקי 12 לחודשים הנותרים מתקציב השנה הקודמת ייתן לוועדה תקציב הרבה יותר גדול ממה שהיא צריכה. בשנה שעברה היו שתי מערכות בחירות - זה קצת יותר כסף בשוטף. אחד חלקי 12 הוא תקציב המדינה. תקציב ועדת הבחירות הוא לא תקציב המדינה. תקציב ועדת הבחירות הוא תקציב ייחודי שנקבע על ידי ועדת הכספים של הכנסת, או לפי החוק המיוחד הרלוונטי – פרוייקטלי או שוטף - ואוצר המדינה צריך להעמיד אותו מתוך התקציב. ברגע שנגמר התקציב שאישרה ועדת הכספים או התקציב שאושר לפי חוק, אין יותר כסף, אסור לוועדה להוציא שקל - החשבת תגיד: אין ארנונה, אין חוזים, אין שכר. הכסף הוא לא בתוך תקציב המדינה שאגף התקציבים יכול לעשות העברה תקציבית מסעיף לסעיף. גם אם אגף התקציבים יעביר תקציב לתקנה התקציבית שממנה הוא מתקצב את ועדת הבחירות, לוועדת הבחירות אסור לפי חוק להוציא אותו כי ועדת הכספים לא אישרה לה להוציא אותו.

לאיזה חודש מאשרים את השוטף?

להמשך שנת 2020.

עד דצמבר 2020.

גם בבחירות שהיו באפריל אישרתם את זה יחד.

האם מ-1 בינואר העובדים הקבועים בוועדת הבחירות מקבלים שכר מתוך תקציב הבחירות?

נכון.

זה שכר גבוה יותר מהשכר השוטף שלכם?

השכר מתוקצב במסגרת התקנים של הבחירות – הוא הרבה יותר גדול. למחרת הבחירות יש צוות קבוע שהשכר שלו לא נכנס כאן, מה שאומר שאין שכר לשלם. יש לנו מרכז לוגיסטי בשוהם שהתחזוקה שלו עולה כסף – יש דמי שכירות למינהל לדיור, ארנונה. מה נעשה? לא נשלם?

מה תגיד לאלה שאתה לא מאשר להם תקציב לילדים בסיכון?

לוועדת הבחירות יש בסיס תקציב. איתי, אין להם בסיס תקציב?

יש בסיס תקציב. כמו שציינה אורלי וציין דין, יש שלושה גופים מרכזיים שאין לנו סמכות לגבי קביעת גובה התקציב שלהם, הסמכות היא של הכנסת, וזה מבקר המדינה, הכנסת עצמה, ועדת הבחירות המרכזית. מסיבות הגיוניות אין לממשלה סמכות להתערב בתקציב. אני רק יכול לבוא לפה ולתת את חוות דעתי.

אין לכם גם סמכות בתקציב בנק ישראל.

בנק ישראל הוא לא חלק מתקציב המדינה, בניגוד לשלושת הגופים האחרים.

שלושתם נכללים בתקציב המדינה.

למה בכל זאת זה מעניין אותנו? כי תקציב המדינה מוגבל בחקיקה. אמנם אנחנו לא שולטים בכל גידול תקציבי באחד מהגופים האלה, אבל אם יש גידול, אנחנו צריכים לפגוע בתקציב אחר בשביל לממן אותו. אם בתחזיות שלנו הנחנו שהתקציב של ועדת הבחירות יהיה בבסיס 19 מיליון שקל, כאשר לפי המכתב שאתמול יצא מהלשכה המשפטית של הוועדה הגידול צפוי לעלות מ-19 ל-25 מיליון שקל, המשמעות היא שאני מכניס עכשיו מספר חדש למערכת שצריך לממן אותו בארוך טווח.

למה הסתמכתם על 19 מיליון?

כי 19 זה המספר האחרון שהיה בבסיס התקציב שלהם בשנה האחרונה שלא היו בה בחירות.

בשוטף.

רק שמאז היו שינויים בפעילות הוועדה.

לא שאלו אותנו מה הפעילות המתוכננת.

אתם לא בנים יחידים בעניין הזה. את חושבת שהם שואלים את המשרדים האחרים?

ליתר המשרדים הורדנו - הורדנו למבקר, הורדנו לרשות ניירות ערך בשוטף.

הם לא שואלים אף אחד, לא משנה מה המעמד החוקי של אותו גוף שהם הורידו לו.

תכנית העבודה אצלנו מתפרסת בדרך כלל על פני שלוש שנים. להסתמך על 2018 שתייצג את 2020 – זה לא מייצג בכלל.

הביצוע התקציבי בבחירות שנערכו באפריל שנה שעברה היה 267 מיליון שקל, כאשר התקציב שהוגש לכם עמד על 283. בבחירות האלו מבוקש תקציב של 402 מיליון שקל. אם מסתכלים לעומת התקציב שהוגש באפריל, מדובר בגידול של 42%. אם מסתכלים לעומת ביצוע, מדובר בגידול של מעל 50%. להוסיף 5,000 מפקחים עולה כסף, להגדיל את תקציב העובדים ב-32% עולה כסף. בהרבה דברים יש צרכים, למשל סל התרופות, אבל בסוף עושים תעדוף ומתכנסים למספר.

לא בנושא הזה.

אתם תחליטו. יכולנו גם לקיים את הבחירות האלה ב-800 מיליון שקל. אני רק מייעץ פה.

יש ערכים שמשלמים עליהם כסף. טוהר בחירות זה דבר שמשלמים עליו כסף. ועדת הבחירות לא צריכה להתחנן בפני הממשלה על טוהר בחירות, היא צריכה בשביל זה להיות עצמאית לחלוטין.

אתה לא יכול לעשות כאן תעדוף. איזה תעדוף אתה עושה כאן?

רק אלה מהחינוך המיוחד צריכים לעמוד ולהתחנן בפני הממשלה כדי שיתנו להם כסף? אני עומד ומתחנן אבל לא מקבל.

מה הקשר?

אני לא מתווכח על תקציב הבחירות, אני מדבר על זה שאנחנו צריכים לאשר עכשיו עד דצמבר 2020.

ועדת הבחירות החליטה לעשות מלחמה בדברים מסוימים. הנושא של טוהר הבחירות ונושאים נוספים עולים כסף. הוועדה גם פועלת על פי צווים שיפוטיים. יש החלטה של מלצר, פסק דין שאומר שצריך לעשות את הדברים האלה, לכן עשו את זה בבחירות הקודמות גם בלי שהיה תקציב לזה - רק לאחר מכן התארגנו באיזו שהיא צורה. מה שאיתי אומר לא רלוונטי בכלל. הוא רוצה לקבוע לנו מה אנחנו נעשה במסגרת הטיפול שלנו בוועדה? מה יש פה לתעדף? במקום 5,000 פקחים ניקח 1,000 פקחים, זה התעדוף שלך? אם יכולתי לקחת 10,000 פקחים, הייתי לוקח 10,000 פקחים.

לגבי הילדים בסיכון, ברור שאנחנו בעד. זה שלא תאשר עכשיו את התקציב עדיין לא ייתן לך תקציב לילדים בסיכון, אתה יודע את זה.

לא זה מה שאמרתי. אני לא מתווכח על התקציב של ועדת הבחירות. אני מסכים שמשרד האוצר לא צריך להתערב בנושא של הבחירות. אם ועדת הבחירות המרכזית החליטה לעשות פעולה א', משרד האוצר לא צריך להתערב בזה. השאלה שלי היא על השוטף, על הרגיל.

אני מדבר על השוטף.

משפטית, נצטרך להוריד מהבחירות בשביל לשלם את השוטף.

כחלק מהבקשה שמובאת בפניכם, רק להעיר את תשומת לבכם, מבוקשת תוספת של שבעה תקנים קבועים.

אתה מדבר על דברים שהם לא רלוונטיים מבחינתי. אם אתה מדבר על תקציב הבחירות, זה לא רלוונטי מבחינתי.

דיברתי על התקציב הקבוע.

אותי מעניין התקציב השוטף. צודק חבר הכנסת דוד ביטן כשהוא אומר שמשרד האוצר לא צריך להתערב בפעולות שעושים בוועדת הבחירות המרכזית בבחירות, בתקציב שנוגע לבחירות.

צצו ועלו הרבה עניינים שקשורים למחשוב שכל המפלגות ביקשו לשדרג. עלה גם כל העניין של הסייבר, הגנה על סייבר, שזה ארבעה תקנים מתוך שבעה תקנים - זה דבר קבוע.

סייבר ומחשוב זה לתמיד.

נציג משרד האוצר דיבר על תוספת תקנים. חצי מתוספת התקנים זה למחשוב וסייבר - אלה דברים שהם צריכים לעשות ממילא. אני לא יודע מה הם התקנים האחרים. אולי תגידו מה הם התקנים האחרים.

התקנים האחרים הם סגן יועץ משפטי, ממונה רכש ופרויקטים, נהג ועוזר בכיר ללשכה. התקציב השוטף שהוגש בזמנו, הוגש על 19 מיליון. בתקציב שהוגש בפניכם לא נעשתה הפרדה בין מה ששייך לבחירות לבין מה ששייך לשוטף הקבוע. בשיחה שקיימתי עם אורלי, ובשיחה שהלשכה המשפטית קיימה עם אורלי, היא הסבירה שקשה מסיבות טכניות לבצע את ההפרדה. היא ציינה שמדובר ב-25 מיליון שקל לשוטף שיישארו איתנו גם אחרי שייגמרו הבחירות. הגידול הוא מ-19 ל-25. הגידול הזה הוא בין היתר כדי לממן את אותן משרות.

גם כשמדובר בתקציב השוטף, מדובר בהתערבות בעבודת הוועדה בבחירות, כי המשמעות של השוטף היא הכנות לבחירות הבאות. אם מתעדפים ומפחיתים פה סכומים, בעצם אומרים לי: תורידי פרויקטים, אל תפתחי מערכת x כדי לשדרג את פעילות הוועדה לבחירות, תעשי את זה בעוד שבע שנים. במהות שלנו אנחנו גוף שגם בימי שגרה עושים בחירות. כל העשייה שלנו קשורה רק בבחירות, לא בשום דבר אחר. הכל הוא סביב אותו יום של בחירות - היו לנו שלושה כאלה בשנה האחרונה.

החוק אומר שצריך לאשר את התקציב שלכם, גם את תקציב הבחירות וגם את התקציב השוטף. אנחנו לא מתערבים בעבודה שלכם בשוטף, אתם יכולים לעשות מה שאתם רוצים.

בשביל זה יש נציגים בוועדה.

אז למה מביאים את זה לאישורנו? תאשרו את זה אתם, למה אני צריך להיות בעניין הזה?

ברור שצריכה להיות ביקורת ציבורית של הוועדה, אין ויכוח על זה.

אני לא יכול לדבר על מה צריך מבחינת תוספת בשוטף?

לא התכוונתי לוועדה, התכוונתי לאוצר.

ועדת הכספים מקבלת דין וחשבון מלא מהוועדה.

לעניין הפער בין 19 מיליון ל-25 מיליון, האוצר היה צריך לבדוק עם ועדת הבחירות מה מתוכנן בשנים הבאות כדי שיוכל לתקצב את זה ולהעריך את הערכות. מה שהיה ב-2018 בכלל לא רלוונטי. מבחינת חיי מחזור של בחירות עברנו שמונה שנים קדימה - זה כאילו אנחנו בתקציב של עוד שמונה שנים מבחינת ההתפתחות של הוועדה בתהליכים. המשמעות של התפתחות הוועדה בתהליכים היא כסף.

הפסקה של חמש דקות.

(הישיבה נפסקה בשעה 11:26 ונתחדשה בשעה 11:31.)

אני מחדש את הישיבה. אנחנו, חברי הוועדה, התייעצנו. אני מציע את מה שכולם אמרו בהתייעצות. אני מציע שנאשר את תקציב הבחירות של עכשיו, ונאשר את התקציב השוטף עד יולי.

זה לא יפגע בך, אורלי.

זה כולל את עניין המחשוב.

זה כולל. אורלי, אנחנו לא מתווכחים על הפרטים. ביולי תצטרכו לבוא לכאן עוד הפעם.

אני לא יכולה לעשות הבחנה בתקציב השוטף.

תחלקי את התוספת לחודשים.

יש דברים שניתן לעשות בהם הבחנה - שכר של עובד לעוד שבעה חודשים אני יודעת לומר, אבל פרוייקטלית אני לא יודעת להבחין.

מה למשל?

אנחנו צריכים לחתום עכשיו על חוזה לפיתוח מערכת מחשוב שתשרת את הסיעות בצורה מסוימת. החוזה הוא על סכום מסוים, על x מיליונים של שקלים. פיתוח לוקח זמן.

כמה חוזים יש?

אנחנו לא נחתום שום חוזה עד יוני, אנחנו לא נתחייב לכלום. המשמעות היא לשתק את הוועדה עד יוני.

למה?

כי אני לא יכולה להתחייב לספקים. אתם עושים כאן דבר שלא היה מעולם.

מה לא היה מעולם? מה עושים משרדי הממשלה האחרים? מה עושה משרד החינוך? מה עושה משרד הרווחה? אין להם תקציבים, אין להם כלום.

גם בבחירות שהיו בחודש אפריל 2019 אושר התקציב לכל שנת 2019.

אנחנו מאשרים את הפרויקטים של המחשוב ב-21 מיליון שקלים - רק את התקציב השוטף מאשרים עד יולי.

אנחנו מאשרים את הפרויקטים האלה. הטענה של אורלי הייתה טענה נכונה. הטענה של "אנחנו לא נמצאים בתוך תקציב המדינה, אנחנו מפסיקים להוציא שקל אחרי שנגמרות הבחירות" יורדת, כי אנחנו מאשרים את השוטף עד יולי. כל המדינה נמצאת היום במצב שבדברים הכי חיוניים לא יודעים מה עושים. אנחנו מציעים שעד יולי - חוץ מהפרויקטים האלה שאותם אנחנו מאשרים - יש לכם כסף בשוטף. אחרי הבחירות שיהיו בעוד חמישה ימים נדע לאיזה כיוון אנחנו הולכים - בוודאי עד יולי יהיה ברור - כאשר ביולי אתם מגיעים לכאן ומאשרים לכם את הכל או מאשרים לכם חלק. הטענה שאומרת שביום למחרת הבחירות אין לכם כסף יורדת אם אנחנו מאשרים את זה עד יולי. מה שנשאר לכם זה לבוא לפה ביולי.

כל התוספת מאושרת, למעט מאוגוסט עד דצמבר בשוטף.

זה לא מחולק לפי 12 חודשי עבודה. הרוב זה פרוייקטלי. אם יהיו בחירות בעוד שנה, כנראה שחצי מהפרויקטים לא ייעשו לבחירות הבאות.

למה? את הפרויקטים מאשרים.

אתם משתקים את הוועדה לחצי השנה הקרובה.

את יכולה להביא את התוספת בחודש מרץ.

מי בעד אישור ההצעה הזאת, ירים את ידו? מי נגד, מי נמנע?

הצבעה
אושר.

אישרנו את תקציב הבחירות כולל התוספות. גם הפרויקטים מאושרים. חלק מהשוטף לא מאושר, החלק מיולי.

אנחנו יכולים לדעת כמה?

אתם הכנתם את זה - אני יודע?

חצי מ-25 מיליון.

אתם מקבלים החלטה שאי אפשר ליישם. אי אפשר להפריד את הסכומים. איך אנחנו עובדים עד חודש יוני? אי אפשר לתקצב ולהפריד את הסכומים בכל דבר.

לא נכון, ודאי שאפשר להפריד.

אני מזמינה אתכם לבוא ולעשות את החלוקה הזאת. מדובר בעשייה שהיא שונה מדברים אחרים. אני אשמח שהייעוץ המשפטי של ועדת הכספים ייחשב ויגיד מה כן ומה לא. אני לא יודעת איזה סכום עומד לרשותי עד חודש יוני.

איזה סכום עומד לרשותך בשוטף עד דצמבר?

שום דבר, רק התקציב שמיועד לבחירות.

התקציב שמתבקש עכשיו הוא תוספת של שישים ושישה נקודה משהו מיליון.

הישיבה ננעלה בשעה 11:39.