ישיבת ועדה של הכנסת ה-22 מתאריך 16/02/2020

הצעת הממשלה לכנסת לחזור ולהכריז על מצב חירום לפי סעיף 38 לחוק יסוד: הממשלה

פרוטוקול

 
פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-ושתיים

הכנסת



4

16/02/2020


מושב ראשון



פרוטוקול מס' 9
מישיבת ועדת החוץ והביטחון
יום ראשון, כ"א בשבט התש"פ (16 בפברואר 2020), שעה 9:30
סדר היום
הצעת הממשלה לכנסת לחזור ולהכריז על מצב חירום לפי סעיף 38 לחוק יסוד: הממשלה
נכחו
חברי הוועדה: משה יעלון – היו"ר
אלי אבידר
יואב בן צור
מוזמנים
גייל עזריאלי - עו"ד, משרד המשפטים

מיכל הרשקוביץ - עו"ד, המחלקה לביטחון ומשפט מינהלי, משרד הביטחון
ייעוץ משפטי
עידו בן יצחק
מנהל הוועדה
שמואל לטקו
רישום פרלמנטרי
רמי בן שמעון




הצעת הממשלה לכנסת לחזור ולהכריז על מצב חירום לפי סעיף 38 לחוק יסוד: הממשלה
היו"ר משה יעלון
בוקר טוב. נראה לי שהישיבה היום תהיה קצרה. הישיבה פתוחה. אנחנו דנים בהארכת מצב החירום – נושא שאנחנו עוסקים בו כבר שנים רבות – נעשתה בו עבודת חקיקה כדי למנוע את המצב של כל כך הרבה נושאים שנדרש להכריז לגביהם מצב חירום.

למעשה, הוועדה מאריכה בכנסת, מאריכה במצב רגיל, את מצב החירום במשך שנה. אבל מפאת המצב הפוליטי של ממשלת מעבר, כבר הארכנו לתקופה האחרונה את מצב החירום בארבעה חודשים. הפעם גם נאריך בארבעה חודשים החל מ-2 באפריל – בפעם הקודמת אישרנו את התוקף עד ל-2 באפריל, אבל בגלל המועדים, התאריכים, נדון בזה היום. אחרי, אני מקווה, שנאשר, נעביר את זה כמובן למליאת הכנסת.
עידו בן יצחק
אני אתן סקירה קצרה על מה שעומד לפתחנו. מצב החירום, כפי שציין היושב-ראש, קיים בישראל מקום המדינה. בתחילת הדרך הוא היה קבוע. מאז שנות ה-90 הוא טעון אישור של הכנסת אחת לשנה לכל היותר.

לאורך השנים מתקיים דיון בוועדה משותפת לוועדת החוץ והביטחון ולוועדת חוקה, בו נדונה המלצת הממשלה והיא מועלית לאישור המליאה.

הסיבה שעדיין ממשיכים להכריז על מצב חירום היא סדרה של חוקים וצווים שתלויים במצב החירום ושאם לא תהיה הכרזה תקפה, הם יפקעו. חלקם יפקעו לחלוטין וחלקם – אפשר יהיה להחיות אותם – אבל הם לא יהיו בתוקף.

החקיקה הזאת, בחלקה, היא חקיקה ביטחונית כמו חוק המעצרים המנהליים, כמו חוק תפיסת מקרקעין בשעת חירום שמאפשר למערכת הביטחון לתפוס מקרקעין לצרכים ביטחוניים. בחלקה היא חקיקה כלכלית, כל מיני צווים שמסדירים ענפים שונים במשק: ענף היהלומים, משק הדבש, נושאים בתחום בטיחות גז ודברים שונים.

בעשור האחרון הוועדה הייתה פעילה מאוד מול משרדי הממשלה כדי לצמצם את החקיקה הזאת, והחקיקה הזאת באמת הצטמצמה משמעותית מ-174 חוקים וצווים שהיו בתוקף בשנת 2009 ל-26 שיש כרגע.

מטבע הדברים, בשנה האחרונה לא התאפשר כל כך לקדם חקיקה ולכן אין לנו יותר מדי שינויים בתקופה האחרונה. אני יכול לבשר כאן על שני דברים שמתוך הממשלה דיווחי לי שהייתה בהם איזושהי התקדמות: אחד, המשרד להגנת הסביבה, בנושא של חוק קרינה מייננת הגיע להסכמות עם משרד האנרגיה והחוק הזה, כשתהיה כנסת פעילה, יוכל להגיע אליה; הנושא השני, עליו דווח לי ממשרד הביטחון, עוסק בנושא הצפנה. הם עובדים על תקנות שיחליפו את הצו הזה. כרגע זה נמצא בהליך REA וכשיסתיים ההליך, תופץ טיוטת תקנות להערות הציבור.

כפי שציינתי, בדרך כלל אנחנו דנים בזה אחת לשנה. הסמכות היא של ועדה משותפת לוועדת החוץ והביטחון וועדת חוקה. התקנון קובע שבהיעדר ועדת חוקה, הסמכות היא של הוועדה הזמנית לענייני חוץ וביטחון, והסמכות מוגבלת ל-4 חודשים.

מאחר והמליאה צפויה לדון בזה מחר, ההצעה שעומדת על הפרק היא להאריך ב-4 חודשים עד ל-17 ביוני, בתקווה שבכנסת ה-23 תרכב ממשלה ואז נוכל לחזור לפרקי זמן ארוכים יותר וכמובן נוכל להביא לסיום ההכרזה באמצעות קידום החקיקה הדרושה.
היו"ר משה יעלון
תודה. יש התייחסויות?
יואב בן צור (ש"ס)
אנחנו בעד.
גייל עזריאלי
אני באה לבקש, מטעם הממשלה, בהמשך להחלטת הממשלה בשבוע שעבר, שהכנסת תכריז שוב על מצב חירום. בקשת הממשלה היא לשנה נוספת בהתאם לחוק היסוד, אבל אנחנו מבינים גם את האילוצים שיש בכנסת, לפי תקנון הכנסת, וכנראה ששוב תחליטו על 4 חודשים בלבד, מה שמאוד מצמצם את היכולת - - -
יואב בן צור (ש"ס)
אולי נאריך ב-6 חודשים, עד לבחירות הבאות?
גייל עזריאלי
אולי תתקנו את תקנון הכנסת.

בכל זאת, זה מאוד מצמצם את האפשרות להתקדם בין לבין. בסופו של דבר יש בקשה. לפי תקנון הכנסת, גם הממשלה צריכה לבוא 60 יום לפני תום מצב החירום, ככה שבין 4 חודשים, יש לנו חודשיים ראשונים ואחר כך כבר צריך לבוא לממשלה. זה מאוד קצר.

בעצם, נפגשנו פה לפני פחות מ-3 חודשים. נראה לי שברור לכולנו שצריך להמשיך ולהכריז על מצב חירום.
עידו בן יצחק
התקנון לא חזה סיטואציות כאלה.
גייל עזריאלי
נכון. נחשוב עליהן בתיקון הבא של התקנון.

אני רוצה לדייק, מבחינת הממשלה, הסיבה שבגללה עדיין יש מצב חירום במדינה היא לא דווקא בגלל שלל החקיקה הכלכלית, אלא בהתאם לסמכות שבחוק היסוד, בהתאם לסמכות שבסעיף 38 לחוק יסוד: הממשלה, בגלל שיש חקיקה שנדרשת כדי להתמודד עם מצב החירום – החקיקה הביטחונית דווקא – ובהתאם לתקנון הכנסת.

אני רוצה לציין שלא הותקנו תקנות שעת חירום לפי סעיף 39 לחוק יסוד: הממשלה בתקופה האחרונה מאז ההכרזה האחרונה.

לעניין החקיקה התלויה והיעדר ההתקדמות, לצערנו, בשל תקופת הבחירות וממשלות המעבר – עידו כבר הרחיב בזה ואין לי מה לפרט יותר.
היו"ר משה יעלון
טוב. אני חושב שמקובל על כולם שנשמח שהחקיקה שמייתרת את ההכרזה על מצב חירום תושלם. מאחר וזה לא נעשה עד עכשיו ויש את אותו מספר חוקים שלא נעשתה חקיקה לגביהם, אנחנו נדרשים להאריך את מצב החירום בעוד 4 חודשים, כפי שצוין כאן. מי בעד?

הצבעה

אושר.
היו"ר משה יעלון
אין מי שיישאר להצביע נגד או נמנע – כולם בעד, פה אחד.

אנחנו מאשרים את הארכת התוקף של ההכרזה על מצב חירום בעוד 4 חודשים וזה יועבר למליאה. תודה רבה. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 09:38.

קוד המקור של הנתונים