פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-ושתיים

הכנסת



10
ועדת הכספים
05/02/2020


מושב ראשון



פרוטוקול מס' 51
מישיבת ועדת הכספים
יום רביעי, י' בשבט התש"פ (05 בפברואר 2020), שעה 12:50

הצעת תקציב רשות ניירות ערך לשנת 2020

חברי הוועדה: משה גפני – היו"ר
אבי ניסנקורן – מ"מ היו"ר
עודד פורר
אורית פרקש הכהן

ענת גואטה - יושבת-ראש, רשות ניירות ערך

עודד שפירר - מנכ"ל, רשות ניירות ערך

נועם כץ - סמנכ"ל, רשות ניירות ערך

שרה קנדלר - עו"ד, יועצת בכירה ליו"ר, רשות ניירות ערך

הדר הורן - דוברת, רשות ניירות ערך

דוד דהאן - הארגונים ה חברתיים בכנסת

שגית אפיק
אייל לב ארי

טמיר כהן

אירית שלהבת



הצעת תקציב רשות ניירות ערך לשנת 2020

אני עובר לסעיף האחרון: הצעת תקציב רשות ניירות ערך לשנת 2020. שלום, אני מקדם בברכה את יושבת-ראש הרשות לניירות ערך. קיימנו דיון על העניין הזה והועלה כאן על ידי החברים שהתקציב גבוה מדי, יש בו דברים שאתם נתבקשתם – ואכן עשיתם את זה – לצמצם, וגם להגדיל את האגרות שגובים מאנשים. אני מבקש, אם אתם יכולים לומר את הדבר הזה. היה פה שיתוף פעולה בין החברים, בין היתר בין עודד פורר לביני. אני מקווה שיש פה איזה עיתונאי שיכתוב את זה.

ומה איתי?

גם את, אבל זה לא חידוש. כחול לבן וישראל ביתנו – ראינו את זה אתמול.

אני ביקשתי שיציגו פעם אחת ויפנו אליך.

כן, בסדר גמור. אורית פרקש הכהן הייתה חלק מן העניין הזה. מה שאמרתי על עודד פורר ועליי היה בהומור.

אמרתי לך שאני קצת איטית בגלל אתמול, סיימנו ב-11 בלילה.

בבקשה.

קודם כול, אני מתנצלת שנבצר ממני להשתתף בדיון הקודם.

אמרת לי את זה.

חשוב לי שכולם ישמעו את זה. באותו מועד נקבע כנס שנתי של הרשות, שהתחלנו את ההכנות לו חצי שנה קודם לכן. אני הובלתי את הכנס אז היה בלתי אפשרי להיות כאן בוועדה. אם הייתי יודעת שזה יהיה המחיר הייתי אולי דואגת להגיע באותו יום.

אני רוצה לנצל את הדקות הקרובות ולספר לכם בכמה מילים מה אנחנו עושים ברשות ניירות ערך ומה התהליכים המרכזיים שאנחנו מובילים.

אם אפשר בקצרה.

כמה זמן יש לי?

הזמן הכי קצר האפשרי. אני תכננתי שהישיבה תסתיים הרבה קודם, אבל בבקשה. אני שמח שאת פה, שלא תהיה אי-הבנה.

תודה רבה.

התוכנית האסטרטגית של הרשות לשנים הקרובות בנויה על ארבעה עקרונות עיקריים. אפרט לכם אותם וגם אספר לכם מה עשינו עד היום בהקשר של כל יעד אסטרטגי, כי בסופו של דבר התקציב הזה מיועד למימון הפעילות השוטפת שלנו שזו מהותה.

העיקרון הראשון הוא עיקרון שאנחנו מגדירים אותו כשוק הוגן, שנועד לחזק את אמון המשקיעים בשוק ההון. בסופו של דבר שוק ההון הוא מקום המפגש בין משקיעים מן הציבור ומשקיעים מתוחכמים לבין יזמים, מנפיקים, חברות. על מנת שהציבור ימשיך לבטוח בשוק ההון ולהשתתף בפעילות בו, אמון הציבור הוא אבן יסוד ועיקרון חשוב. באמצעות פעילות ההסדרה, הפיקוח והאכיפה שלנו אנחנו מבטיחים רמה גבוהה של אמון משקיעים בשוק.

בהקשר הזה היו כמה פרויקטים מרכזיים שקידמנו בשנה וחצי האחרונות.

הראשון הוא פרסום מדיניות אכיפה כוללת של רשות ניירות ערך, שזה דבר שנעשה לראשונה. הרשות פרסמה מסמך מדיניות אכיפה שמגדיר את הסמכויות העיקריות שלה בנושא אכיפה ואת התהליכים המרכזיים שאנחנו מנהלים בהקשר הזה, מתוך עיקרון של יצירת שקיפות והבנה של ציבור המשקיעים בפעילות האכיפה שלנו ויצירת ודאות רגולטורית בקרב שחקנים בשוק.

בהקשר של שוק הוגן, גם הכפלנו בשנה האחרונה את החקירות שעשינו בתחומים מסוימים בהשוואה לתקופות מקבילות.

השקענו בצורה משמעותית בתשתיות טכנולוגיות שמסייעות לנו גם בפעילות האכיפה, גם בפעילות הפיקוח שלנו וגם בפעילות תומכת בפיתוח שוק ההון.

נכנסנו לעולמות חדשים, כמו כל עולם הקריפטוגרפיה, שהוא מרחב חדש שנוצר בעולמות ההשקעות בעולם. הוא מתפתח גם בישראל, ורגולטורים נדרשים לרכוש כלים ולהיות מיומנים ומקצועיים בעולמות האלה כדי שהם יוכלו לפקח בצורה מיטבית.

העיקרון השני הוא עיקרון שאנחנו מגדירים אותו כביסוס והרחבה של השוק הציבורי. בסופו של דבר אנחנו רגולטור של השוק הציבורי. אם השוק היה מורכב רק משחקנים מתוחכמים ושחקנים כשירים לא היה צורך ברגולציה. מכיוון שהשוק הציבורי הוא שוק שבו מתקיימים מספר עקרונות יסוד שמיטיבים עם ציבור, כמו למשל כל נושא השקיפות והגילוי, נושא של נזילות, שלא קיים בשווקים הפרטיים, ונושא של אכיפה, שגם הוא לא קיים על ידי רגולטורים פיננסיים כמונו בשווקים הפרטיים, ההרחבה של השוק הציבורי היא עיקרון שאנחנו שוקדים על הרחבתו.

בהקשר הזה קידמנו מספר פרויקטים מרכזיים. הפרויקט הראשון הוא פרויקט האיגוח. חלקכם אולי מכירים את זה. חוק האיגוח נמצא בתוך המערכת כבר בערך משנות התשעים. עדיין לצערנו בישראל אין שוק איגוח ציבורי מפוקח. אנחנו מפגרים אחרי העולם, בטח אחרי ארצות הברית ואחרי אירופה גם כן בהקשר של קיומו של שוק איגוח ציבורי. טיוטת החוק נמצאת כבר ממש בישורת האחרונה ואני מאמינה שאתם תראו אותה בקרוב.

הנושא השני הוא חיבור שוק ההייטק לשוק ההון. ישראל היא אומת הייטק, אנחנו אומת הסטרטאפ. הציבור שלנו לא שותף להצלחת הסטרטאפ. יש כאן בעצם שתי כלכלות שמתנהלות באותה מדינה, והחיבור של שוק ההייטק לשוק ההון הוא קריטי. אנחנו משקיעים בזה הרבה מאוד מאמצים ומשאבים. הקמנו ועדה מייעצת פנימית. השקנו כלים שיאפשרו למשקיעים להיחשף לפעילות חברות ההייטק בבורסה.

אנחנו פועלים להקמה של שווקים דיגיטליים בישראל. זה פרויקט גדול שהרשות מובילה בשנה האחרונה. במסגרתו אנחנו שוקלים אפשרות להקים פלטפורמות דיגיטליות למסחר שלמעשה ייצרו אלטרנטיבה לפלטפורמות הקלסיות שמוכרות.

למעשה אנחנו מתבוננים אל תוך העתיד, מסתכלים על מגמות מובילות בעולם בהקשר של בורסות ומשתדלים לייצר מצב שבו הרגולציה שלנו לא חוסמת יוזמות כאלה מפני ההתפתחות שלהן בשוק שלנו.

שוק האנליזה – קבענו כללים בנושא של אנליזה. שוק האנליזה בישראל הוא שוק לא מפותח יחסית לעולם, בין היתר בגלל רגולציה שאנחנו יצרנו. אנחנו כרגע מסדירים מחדש את כללי האנליזה על מנת לאפשר לשוק הזה להתפתח ולאפשר למשקיעים להיות מיודעים בצורה איכותית וטובה יותר.

אנחנו מקדמים סטנדרטיזציה בין-לאומית של השוק שלנו, קודם כול בהקשר של שפת הדיווח של החברות. אני מזכירה לכם, אחרי המשבר ב-2009 ישראל יצאה מרשימת החברות המתפתחות והפכה להיות מדינה מפותחת. בבת אחת יצאנו ממדדי ה-MCI ומאז משקיעים זרים מדירים את רגליהם מהשקעה בשוק שלנו.

כדי להתחבר מחדש ולחזור לקדמת הבמה בהיבט של החשיפה שלנו למשקיעים זרים, הדבר הראשון שאנחנו מקדמים הוא נושא של שפת הדיווח. חברות שלנו היום מדווחות בעברית בפורמטים מיושנים של PDF. המטרה שלנו לאפשר לחברות לדווח גם כ-default באנגלית כדי לייצר חשיפה טובה יותר ולהעביר את פורמט הדיווח שלהן מ-PDF לפורמטים מתקדמים יותר בעולם הזה, IXBRL, זו השפה המקצועית שלהם. התקנות בעניין הזה יגיעו בהמשך לוועדה.

אנחנו מעמיקים את הסדרי הרישום הכפול שלנו. ישראל היא אחת המדינות היחידות בעולם שיש לה כל כך הרבה הסדרי רישום כפול עם בורסות מובילות בעולם. יש לנו נכון להיום שישה הסכמים כאלה עם הבורסות הכי גדולות בעולם: נאסד"ק, NYCE, טורונטו, לונדון סטוק אקסצ'יינג', הונג קונג, סינגפור. כרגע אנחנו מעמיקים את שיתופי הפעולה עם הבורסות האלה על מנת לצקת להן תוכן עסקי.

העיקרון השלישי הוא עיקרון של הגברת התחרות. רשות ניירות ערך היא רגולטור שהמנדט שלו בחוק הוא שמירה על עניינם של משקיעים בניירות ערך. משכך, אנחנו רגולטור עם אג'נדה צרכנית מובהקת. הנושא של הגברת התחרות בשוק ההון ובמערכת הפיננסית הוא אבן יסוד שאנחנו פועלים כדי לקדם אותה ככל שאנחנו יכולים.

תוכלי בנושא הזה להתייחס אל מה שקראתי, שאתם צפויים לקבל את הסמכויות של רשות שוק ההון?

חוק שטרום קבע את היסודות להגברת התחרות במערכת הבנקאות באמצעות שורה של רפורמות, שתחילתן הייתה בהיפרדות של שתיים מתוך שלוש חברות כרטיסי האשראי מבנקים. ההמשך הוא הסדרה שלמה בעולמות שמוגדרים כבנקאות פתוחה, שזו רפורמה שקורית בהרבה מאוד שווקים, גם באירופה, גם בארצות הברית וגם באסיה. אצלנו היא טעונת הסדרה. שני הפרקים האחרונים בחקיקה הזאת – פרק אחד נקרא API והפרק השני נקרא PSD – עדיין לא עברו בחקיקה והם נשארו בתווך בין הרגולטורים.

הם לא נשארו בתווך. החוק קבע שרשות שוק ההון אמורה לעשות את זה. הוא בעצם לא רצה, הוא חושב שזה לא מתאים. אני לא אומרת את זה בביקורת. אני רוצה לקבל אינפורמציה כדי להבין האם זה עבר אליכם ומה לוחות הזמנים. זה באמת תהליך משמעותי מאוד של החדרת תחרות. רציתי להבין איפה זה עומד.

הסטטוס כרגע הוא שלמעשה משרד האוצר בחן את נושא הרגולטור המפקח. משרד האוצר פרסם המלצות שהוגשו לשר האוצר.

זה עדיין לא עבר.

זה דורש חקיקה ראשית.

בוודאי.

זה יגיע אלינו בוודאי, ככל שזה עובר אליכם. נכון?

הוא כבר היה אצלנו. אם אתה זוכר, היו כבר לוחות זמנים לביצוע, שבעצם לא התקיימו. שאלנו אותו האם נכון שהוא לא רוצה לעשות את זה. הבנתי שבהסכמה זה הולך לעבור לרשות ניירות ערך. זה ידרוש תיקון חקיקה.

אבל זה עדיין לא עבר.

זה בעצם תיקון חקיקה שיגיע אלינו.

כן. זה יצטרך להגיע לפה.

למה זה מעוכב?

כי יש ויכוחים. לא בגלל הכנסת.

זה לא אשמתנו הפעם?

אנחנו אשמים בכל מה שקורה במזרח התיכון, פרט לוויכוח הזה שיש בממשלה. אנחנו נמצאים פה מעט חברי כנסת. אחרי שזה יקרה בממשלה נצטרך לקיים דיון.

בשמחה רבה.

אסקור את הפרויקטים העיקריים שאנחנו מובילים כרגע בהקשר של הגברת התחרות.

הנושא הראשון הוא קידום ההמלצות של דוח הברוקראז' בהקשר של הסדרת הברוקר דילר, שהיא גם הסדרה חדשה שלא קיימת היום בישראל ומסדירה את הפעילות של שחקני הברוקראז' בשוק.

הנושא השני הוא קידום חוק הייעוץ הכללי, שהוא חוק חשוב על מנת לאפשר לחברות פינטק וחברות שנמצאות במרחב הממשקים בין טכנולוגיה לשירותים פיננסיים לפעול בשוק ההון. נכון להיום חוק הייעוץ במתכונתו משנת 1995 חוסם את הפעילות של החברות האלה ואנחנו צריכים לעשות רפורמה בחקיקה על מנת לאפשר להן לפעול בישראל ולהציע את השירותים שלהן לציבור הישראלי.

פרויקט נוסף שאנחנו מקדמים הוא קרנות גידור בנאמנות, להפוך את קרנות הגידור לקרנות מפוקחות, ככל שהן יחפצו בכך, כך שהן יוכלו להציע את יחידות ההשתתפות שלהן לציבור. נכון להיום בקרנות גידור יכולים להשקיע רק משקיעים כשירים או במגבלת הצעה לציבור, שזה עד 35 ניצעים, מה שמגביל מאוד את פוטנציאל השוק שלהן.

הדבר המשמעותי הנוסף שקידמנו בנושא של הגברת התחרות, אפשרנו כניסה של גופי השקעה בין-לאומיים לישראל, כמו בלאק רוק, שהקימו פעילות משמעותית בישראל, תוך כדי זה שהרשות לפני שלוש שנים בערך תיקנה את חוק השקעות משותפות בנאמנות.

למה בלאק רוק הייתה צריכה את התיקון? היא כבר פעילה בישראל בתחום האנרגיה. מה משמעות התיקון הזה שקרנות יכולות לפעול בישראל?

המשמעות של התיקון היא שאותם גופי קרנות יכולים להציע את קרנות הנאמנות שלהם לציבור בישראל. כל הצעה לציבור היא טעונת אישור והיה צריך לתקן את החוק. הפעילות שלהם היא מול ריטייל. מול משקיעים כשירים היא פעלה באופן מסורתי. זו הייתה פעילות חדשה ויש שורה של גופים משמעותיים שמעוניינים להיכנס לישראל בחסות התיקון הזה. אנחנו רואים את ההסדרה הזאת כפעילות מבורכת.

הנושא הרביעי והאחרון הוא קידום חדשנות בשוק ההון. בהקשר הזה האתגר של קידום חדשנות בשוק ההון הוא אתגר משמעותי מאוד מכיוון שהרגולציה כרגע לא מאפשרת קידום חדשנות באופן אופטימלי וכפי שהיינו רוצים. אחד החוקים הכי משמעותיים שיאפשרו לחדשנות לחדור בצורה טובה לשוק ההון הוא חוק הסנד בוקס, שנוצר ביוזמה משותפת של כמה משרדים. הוא למעשה יאפשר ארגז חול רגולטורי, שבמסגרתו יוכלו לבוא חברות עם פתרונות פורצי דרך ולפעול תוך כדי שהן מקבלות פטורים מהפרה של חוקים מסוימים שהן נתקלות בהם מהרגולטורים הרלוונטיים. זה גם חוק שאני מניחה שאתם תפגשו בקרוב.

הקמנו פרויקט משותף, ביחד עם רשות החדשנות, שנקרא דאטא סנד בוקס, שבעצם מדמה את הסנד בוקס אבל בכלים שלנו. זה פרויקט שהרשות נותנת בו דאטא יקר-ערך, בשיתוף עם הבורסה, ומאפשרת לחברות סטארט-אפ עם פתרונות שיודעים לייצר מענה טוב לאתגרים שרגולטורים מתמודדים איתם בשוק ההון למעשה לעשות שימוש באותם נתונים. בסופו של דבר אם הפתרונות האלה יהיו מוצלחים אנחנו נוכל לבחור להיות לקוחות של אותן חברות, סוג של בטא סייט.

חתמנו על הסכמים בילטרליים עם צרפת, עם ארצות הברית בנושא פינטק ועם מדינות נוספות. אנחנו שותפים ב-GIFIN, שהוא ארגז החול הרגולטורי הגלובלי, שמוביל אותו FCA בלונדון, וכשיהיה לנו סאנד בוקס פורמלי נוכל להיות שותפים הרבה יותר אקטיביים ומשמעותיים בפעילות ה-GIFIN.

אנחנו מקדמים פעילות של ברוקר קמעונאי בבורסה. זאת פעילות שכרגע לא דורשת הסדרה, אבל זה פרויקט משמעותי, מכיוון שהיום, כפי שקראתם גם אתמול, 97% מפעילות הברוקראז' מרוכזת בבנקים והמטרה היא לייצר שחקנים בתחום הברוקראז' שהם חוץ-בנקאיים כדי להגדיל את השתתפות הציבור בפעילות המסחר בשוק ההון.

פרויקט חשוב נוסף שאני רוצה להזכיר הוא הטמעה של בלוקצ'יין במערכות הרשות. למעשה יש ברשות היום שלוש מערכות ליבה שטכנולוגיית הבלוקצ'יין תוטמע בתוכן. אנחנו הרגולטור הראשון בישראל, ולמיטב ידיעתי גם בעולם, שהטמיע בלוקצ'יין במערכות הליבה הרגולטוריות שלו.

פרויקט נוסף שחשוב שתכירו הוא ניהול תיקים 2.0, שהוא פרויקט משמעותי שהופך את שירות ניהול התיקים לשירות דיגיטלי ומאפשר לכל אדם בכל סכום להתחבר באופן דיגיטלי, בקלילות, ביעילות ובידידותיות.

עד כאן. עודד שפירר יציג לכם עכשיו את השינויים העיקריים שעשינו בתקציב, לבקשתכם.

(היו"ר אבי ניסנקורן)

שאלה אחת עוד לפני שנעבור לתקציב, סתם כך מתוך רמת עניין. עבדנו פה קשה בכנסת הקודמת על תיקון שהוביל קודמך. השאלה היא: האם היום בפרספקטיבה אתם רואים תוצאה מן התיקון הזה, שזה הועיל?

בהחלט, אשמח לדבר על זה. הרשות הובילה את החוק לשינוי מבנה הבורסה. בשנת 2018 למעשה השלמנו את ביצוע שינוי מבנה הבורסה, באופן שבו אפשרנו לקבוצה של משקיעים פרטיים, משקיעים זרים, לקנות את האחזקה העיקרית שהייתה לבנקים וליתר חברי הבורסה שאינם בנקים ולמעשה הבורסה הפכה להיות לחברה פרטית בבעלות משקיעים זרים. במהלך השנה, ברבעון השלישי של 2019 הבורסה הובילה מהלך של הנפקה של הבורסה בבורסה. ההנפקה הייתה מוצלחת מאוד. בהנפקה השתתפו בעיקר משקיעים זרים, גופי השקעה מן השורה הראשונה, בפיזור גלובלי מאוד מאוד מכובד. למעשה היום אנחנו נמצאים בנקודה שהבורסה כבר חושבת כמו גוף עסקי, מתנהלת כמו גוף עסקי, מתפתחת לתחומי פעילות שבעבר היא לא התפתחה אליהם, מאפשרת כניסה של חברי בורסה שאינם בנקים, חברים רחוקים, עושי שוק גלובליים שנכנסים לפעילות בתוך הבורסה. בהחלט אני חושבת שהמהלך הזה אִפשר את היציאה של הבורסה לדרך חדשה.

תהיה לזה השפעה על היקף הפעילות של הבורסה? אתם רואים את זה? הרי זאת המטרה בסוף.

כל מי שמסתכל על שווי הבורסה במועד ההנפקה מבין שהבורסה הונפקה במודל של חברת צמיחה. זאת אומרת, משקיעים זרים שהביעו אמון בהנפקה של הבורסה מאמינים, א', בכלכלה הישראלית, וב', בחזון הצמיחה של הבורסה הישראלית כבורסה עיקרית במדינת ישראל. אז התשובה היא חיובית.

אני מנכ"ל רשות ניירות ערך. ראשית, גם אני מתנצל שלא יכולתי להיות בישיבה הקודמת. אני מרגיש שלא קיבלתם תשובות מספיק טובות וחשוב לי מאוד להדגיש את הנקודה הזאת.

אנחנו הסכמנו לקיצוץ של 5 מיליון שקל מהתקציב שלנו. אני חייב להגיד שזה קיצוץ מאוד משמעותי עבורנו ומאוד קשה עבורנו.

אני חייב לענות לכם תשובה אחת לשאלה שנשאלה בישיבה הקודמת. הלנתם, בין היתר, ובצדק, על כך שלא ניצלנו את מלוא התקציב בשנה שעברה ולכן שאלתם איך אנחנו מבקשים תקציב גבוה יותר בשנה הזו. אני חייב להגיד לכם, ראשית, שאנחנו מתנהלים כמו משק סגור, כמו יחידת משפחה שמקבלת משכורת ב-1 בחודש וצריכה להתנהל איתה עד 1 בחודש הבא. אנחנו לא מקבלים תקציב מאוצר המדינה. לכן מה שהוצאנו היום אנחנו לא יכולים להשתמש בו בשנה הבאה, ומה שלא השתמשנו בו נשתמש בו בשנה הבאה. לכן אנחנו דואגים לכסף שלנו וכשאנחנו רואים לקראת סוף שנה שאנחנו לא מנצלים את מלוא הכסף אנחנו לא דואגים לבזבז אותו כמו חלק ממשרדי הממשלה. לכן אני חושב שאתם צריכים לטפוח לנו על השכם על העובדה הזו, שלא הוצאנו את כל הכסף שהיינו יכולים בשנה הקודמת.

מאה אחוז, אבל לכן בדיוק הפריעה לנו העובדה שכאשר אתם ממשיכים – הביצוע בפועל בסך הכול גם משקף את הצרכים האמיתיים שלכם, למעט במקרים חריגים של פרויקטים.

זה לא כך. בגלל זה באתי להסביר.

טוב שבאת. פשוט לא הצלחתם להסביר את זה.

אני מסכים, הסברנו בצורה לא מספיק טובה. בגלל זה אני שמח להסביר את זה עכשיו. לא ניצלנו את מלוא התקציב בשל שתי סיבות עיקריות.

הסיבה הראשונה, אתם יכולים לראות, בבסיס התקציב יש 4 מיליון שקל שהם רזרבות. הרזרבות נועדו לשמש אותנו למקרה שאנחנו נחרוג מן התקציב הרגיל. אנחנו לא משתמשים ברזרבות האלה ככל שאנחנו יכולים, אבל אנחנו מחויבים להכניס אותן בגלל חוק התקציב. לא השתמשנו בהן בכלל ולכן יש חסר בביצוע של 4 מיליון שקל.

הסיבה השנייה, והיא מרכזית מאוד, היא שחלק מן הפרויקטים שלנו שהיינו צריכים לעשות ב-2019 נדחו לשנת 2020, חלק בגלל חקיקה שלא התקדמה לצערנו בגלל שלא הייתה כנסת וחלק בגלל עיכוב פנימי שלנו. הדברים הללו היו אמורים להתבצע בשנת 2020. לכן יהיה לנו עכשיו חסר בדבר הזה. אני לא בא לפתוח את זה שוב. הגענו להסכמות. מבחינתי זה מקובל. אנחנו נעמוד בדבר הזה.

כל שאר הסעיפים כתובים פה ומפורטים.

נעבור להצבעה.

תגיד מילה על אגרה שנתית, שדיברנו שתיכנסו לאיזה מודל של הפחתה, זו גם הייתה אחת הבקשות.

יש לנו תיק רזרבות שנועד לכמה פריטים מרכזיים. חלק מזה שאנחנו נמצאים כמשק סגור, אם יש לנו רזרבות אז אנחנו צריכים אותן אם יהיה יום סגריר. קבענו לעצמנו בעקבות מודלים כלכליים שעשינו ש-200 מיליון שקל היא כרית הביטחון שאנחנו זקוקים לה. בכל פעם שאנחנו מגיעים מעל הכרית הזאת, בשיתוף עם ועדת הכספים ועם אגף התקציבים במשרד האוצר אנחנו עושים איזה תהליך רוחבי של הפחתה לכל החברות שמשלמות לנו את האגרות. נכון ל-31 בדצמבר, על פי הצפי יהיה לנו עודף של 30 מיליון שקל מעל הקו האדום שהצבנו לעצמנו, שזה 200 מיליון שקל, ואנחנו ביחד עם יושב-ראש הוועדה ועם היועצים המשפטיים של הוועדה נגיע להסכמה במהלך השנה הזאת על גובה ההפחתה שנעשה בשנה הבאה בהוראת שעה לתאגידים שעליהם אנחנו מפקחים, הפחתת אגרות.

אם אני יכולה לשאול, פשוט תמקם לי אותו. בעצם אתם מפחיתים 5 מיליון שקלים מן התקציב. כמה זה באחוזים? זה בערך 2%?

לא, זה בערך 2.5%.

זה מה שביקשו מהם.

רצינו שיבואו עם הפחתה, שהם יחליטו מאיפה הם מורידים, אבל לאור העובדה שכולם מקצצים לכולם ולאור הפערים רצינו שיחזרו עם משהו יותר מופחת.

זו החלטה טובה, רק שבאמת אני אומר לכם - - -

מאיפה החלטתם לקצץ?

סעיף מרכזי שהורדנו הוא סעיף מחשובי. ביטלנו כמה פרויקטים מחשוביים שאנחנו צריכים לעשות אותם ב-2020, ואני מקווה מאוד שנעשה אותם ב-2021. פרט לכך קיצצנו מכל סעיף איזשהו סכום כדי לאפשר לעצמנו להמשיך לחיות כפי שאנחנו חושבים שצריך.

איך זה יבוא לידי ביטוי? באגרות? לא.

כרגע זה לא יבוא לידי ביטוי.

זה יבוא. זה מה שהוא הסביר: בסוף השנה הבאה הוא יביא הפחתת אגרות. בסוף השנה הוא יודע מה היתרות שלו ולפי זה הוא יביא הפחתת אגרות.

אני רוצה לציין שאני לא יכול לעשות הפחתת אגרות בלי חקיקה ולכן אנחנו נעשה את זה רק כשתהיה כנסת ותהיה חקיקה לגבי אגרות שנת 2021.

רק שאלת הבהרה קטנה, כי זו הפעם הראשונה שאני רואה את התקציב שלכם. כשאתה אומר הפחתת אגרות, אתם הרי לא מפחיתים רטרואקטיבית את האגרות.

לא, אנחנו מפחיתים מהיום והלאה, ואז זה גורם לשחיקה של העודף על תיק הרזרבות שלנו, עד שאנחנו מגיעים בחזרה ל-200 מיליון שקל. עשינו את זה כבר עם ועדת הכספים להפחתה משמעותית, כשהיו לנו 90 מיליון שקל רזרבות ובמשך חמש שנים הפחתנו אט-אט עד שהגענו ל-200 מיליון שקל. עכשיו שוב גדלנו ל-230 מיליון שקל.

בכל שנה יש מין משחק כזה בין האגרות לבין העודפים.

נכון.

במובן הזה, אין פה צדק בין-דורי.

את זה אנחנו עושים בכוונת מכוון.

אני משתמשת בידע שלי מן האנרגיה, מקרן הגז.

זו הערה מצוינת. אנחנו עושים את זה בכוונת מכוון, לא על החברות החדשות שמנפיקות אלא אנחנו עושים את זה across the board על האגרות השנתיות של החברות, כהפחתה. מי ששילם לנו בשנים האחרונות ייהנה מן ההפחתה של השנים הבאות.

תודה רבה.

אנחנו מצביעים על הצעת התקציב המעודכנת לשנת 2020, כפי שהוגשה היום, בהפחתה של 5 מיליון שקל ממה שהוצג בישיבה הקודמת. מי בעד ההצעה? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד – 3
נגד – אין
נמנעים – אין
הצעת תקציב רשות ניירות ערך לשנת 2020 אושרה.

הצעת התקציב אושרה.

תודה רבה. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 13:15.