פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-ושתיים

הכנסת



3
ועדת הכספים
05/02/2020


מושב ראשון
פרוטוקול מס' 50
מישיבת ועדת הכספים
יום רביעי, י' בשבט התש"פ (05 בפברואר 2020), שעה 12:10

הצעת תקנות הבחירות לכנסת (תשלום שכר לעובד בסיעוד שאינו אזרח ישראלי המועסק על ידי יחיד) (הוראות לעניין הבחירות לכנסת העשרים ושלוש), התש"ף-2020

חברי הוועדה: משה גפני – היו"ר
ינון אזולאי
מיקי לוי
אורלי לוי אבקסיס
אבי ניסנקורן
עודד פורר
אורית פרקש הכהן

אילן גילאון
מירב כהן
אורלי פרומן
אלכסנדר קושניר
איציק שמולי

דבורה (דבי) ספיר אליעזר - עו"ד, היועצת המשפטית, זרוע עבודה, סגנית בכירה ליועמ"ש, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים

מאיה מילר - מרכזת בכירה תיאום פעילות יחידות, לשכת הממונה על זרוע העבודה, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים

דיקלה חורש - עו"ד, ממונה ייעוץ משפטי, מש' העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים

מרדכי אלישע - הממונה על זרוע העבודה, מש' העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים

דן אורן - עו"ד, ראש אשכול חברתי, ממונה (חקיקה), משרד המשפטים

לינא סאלם - עו"ד, משפטנית, מח' ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

הילה ברכיה שור - עו"ד, מנהל מחלקה, הלשכה המשפטית, המוסד לביטוח לאומי

שלמה מור - עו"ד, הלשכה המשפטית, המוסד לביטוח לאומי

אלעד אליהו זכות - יועץ מנכ"ל, המוסד לביטוח לאומי

יוסי אלקובי - נשיא, התאחדות המלאכה והתעשייה בישראל

רוית גרוס - מנכ"לית, התאחדות המלאכה והתעשייה בישראל

גלית חזקיה הרשקוביץ - דוברת, התאחדות האיכרים והחקלאים בישראל

אבשלום (אבו) וילן - מזכ"ל, התאחדות חקלאי ישראל

דוד דהאן - הארגונים החברתיים בכנסת

מאיר אזנקוט - רכז, מרכז המחקר והמידע של הכנסת

נועה בן שבת
ליאור בן שחר (מתמחה)

טמיר כהן

אירית שלהבת

הצעת תקנות הבחירות לכנסת (תשלום שכר לעובד בסיעוד שאינו אזרח ישראלי המועסק על ידי יחיד) (הוראות לעניין הבחירות לכנסת העשרים ושלוש), התש"ף-2020

אני פותח את ישיבת ועדת הכספים בנושא: הצעת תקנות הבחירות לכנסת (תשלום שכר לעובד בסיעוד שאינו אזרח ישראלי המועסק על ידי יחיד) (הוראות לעניין הבחירות לכנסת העשרים ושלוש), התש"ף-2020. מי מציג את התקנות? בבקשה.

בוקר טוב לכולם. אני סגנית בכירה ליועצת המשפטית של משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים.

במהלך חקיקת חוק הבחירות לכנסת העשרים ושלוש (הוראות מיוחדות), תוקן סעיף 136 לחוק הבחירות לכנסת [נוסח משולב], סעיף שקובע שעובדים שנעדרים מן העבודה בשל שבתון זכאים לשכר רגיל לאותו היום. נקבע סעיף, שעל שר העבודה לקבוע את שיעורי השכר שמגיעים לעובד שאינו אזרח ישראלי המועסק על ידי יחיד בענף הסיעוד.

אני הגשתי הצעה לסדר, אדוני.

אתה מדבר על הנושאים הנוספים במקרה הזה.

כן.

בסדר, תיכף אתן לך.

תודה רבה.

לתיקון, כפי שלמדנו גם מדברי הכנסת, היו בעצם שתי מטרות. מטרה אחת היא שאותם עובדים, בשים לב למעסיק החלש, לא יקבלו שכר כפול ביום הבחירות בשל עבודתם. תיכף אסביר את הסיפור של השכר הכפול. הדבר השני, שאם הם נעדרים מן העבודה והם נדרשים לעבוד באותו יום אז גם הנושא הזה יטופל במסגרת אותו תיקון.

כלומר שלא יהיה להם יום חופשה.

לא יהיה להם יום חופשה כל עוד הם נדרשים לעבוד.

או שלא יקבלו 200%.

כן, רק להבהרה.

מבחינת התיקון לתקנות, אנחנו מבקשים שני תיקונים. אחד, כי ביום הבחירות כשהעובדים יועסקו על ידי מעסיקיהם הם יקבלו שכר רגיל, השכר הרגיל שמגיע להם.

בגלל שהם לא הולכים להצביע, הם עובדים זרים.

אז אולי אפשר לתת להם להצביע ולגמור את העניין... מה אתה אומר?

רק אם הם מצביעים "ג"...

והדבר השני, כפי שאמרתי, שאם הם נדרשים לעבוד באותו היום אז הם לא יקבלו שכר אם הם נעדרים מן העבודה שלא מסיבה מוצדקת.

מאה אחוז. כמו ביום רגיל.

נכון. אם הם זכאים לחופשה באותו יום, או מחלה, או איזו היעדרות שמעוגנת בחוקי העבודה – הם יקבלו את התשלום שמגיע להם.

אני רק רוצה להבהיר לפרוטוקול שהתיקון הזה חל בקשר למעסיק הסיעודי, אותו מטופל סיעודי, ולא חל בקשר לחברות סיעוד, כפי שזה לא חל לגבי ענפים אחרים שבהם מועסקים עובדים זרים, כמו חקלאות.

תודה רבה. רבותי, אתן לכם, רק רגע. מיקי לוי, בבקשה.

אדוני, פניתי אתמול לשר אקוניס וביקשתי ממנו להביא בדחיפות גם הוראת שעה לגבי שאר העובדים הזרים במדינת ישראל.

לא, לא, לא.

רק רגע, אבי ניסנקורן, עוד לא סיימתי. יכול להיות שצריך להוציא X, Y או Z. בגדול, אני לא מבין למה בבתים מוגנים, בבתי מלון, בחקלאות, אזרחים שאינם אזרחי ישראל מקבלים את כל ההטבות ואת כל ההגנות שמדינת ישראל יודעת להעניק ביחסי עובד–מעביד. זה לא יום החופשה שלהם. יכול להיות שיש מקומות שינצלו את זה לרעה. צריך לעשות איזו אלימינציה. אני לא יודע להגיד ברגע הזה. אבל למה בבתי סיעוד, ששם יש מחלקה גריאטרית, צריך לשלם 200% לעובדים שאינם אזרחי מדינת ישראל? מדוע בחקלאות צריך לשלם 200% או לתת יום חופשה לאזרחים שאינם אזרחי מדינת ישראל?

ביום שלאותם עובדים יהיו בחירות בארץ מוצאם, יתכבדו ויקבלו יום חופשה וייסעו לארץ מוצאם כדי להצביע, אלא אם כן יש שם מלך ואין שם בחירות.

השר אקוניס ענה לי הבוקר, לצערי, שמה שהוא יכול לעשות מן הבחינה הזו – ואני רוצה ייעוץ משפטי - - -

היא הולכת להגיד.

צריך להתייחס לחבר'ה שעובדים בנושא - - -.

אני מסכים עם העיקרון הזה, העיקרון נכון. הבעיה היא שאי אפשר חוקית.

אני חייב להגיד משהו. מיקי לוי לא מכיר את דעתי לגבי ההיסטוריה שהייתה באותו יום. הנושא הזה עלה ערב פיזור הכנסת. הייתה הסכמה של כל סיעות הבית. הרי התיקון הזה הוא חריג, צריך להבין, הוא לא תיקון שאינו חריג. כל תיקון שיוצר דין שונה – ולא משנה כרגע מאיזו סיבה – בין עובד זר לבין עובד ישראלי הוא תיקון חריג. באותו יום ישבו כל סיעות הבית, דרך אגב גם סיעת העבודה וגם סיעת כחול לבן וגם סיעת ישראל ביתנו וגם הליכוד, כל סיעות הבית. הסיכום היה שאנחנו עושים תיקון רק לגבי עובדי הסיעוד שמועסקים על ידי יחיד ולא מועסקים על ידי מעסיק. זה תיקון חריג. עשינו הסמכה ספציפית בחוק רק לתיקון הזה. לכן זה חל על התיקון הזה.

אני חושב שצריך לברך על התיקון, כי אנחנו נותנים פה מזור לאנשים סיעודיים שמעסיקים יחידים.

ברור שיש אינטרסים כלכליים, אנחנו משופעים באינטרסים כלכליים. זה האיזון שהכנסת יצרה ביום פיזור הכנסת וזה איזון שהיה מוסכם על כולם אחרי שדנו בכול. אז ברור שיבואו המעסיקים X או Y ויבקשו איזון אחר. זה האיזון שסוכם באותו יום. בבחירות הבאות - - -

אבי, זו פעם שלישית השנה. תראה מה החקלאים סופגים.

לפני הדיבורים על העניין, קודם כול נדע מה אנחנו מוסמכים לעשות. היה הדיון שביקש עודד פורר. ביקש אחמד טיבי באותו דיון שאתה קיימת לגבי נושא הקדמת הבחירות, או תאריך הבחירות, לגבי הנושא הזה.

אחמד טיבי ביקש לגבי חוק קמיניץ, ועודד פורר דיבר על זה.

נכון. אני מטפל בעניין הזה. גם ערכנו דיון וגם פניתי לשר המשפטים. אני בתהליך עם העניין זה. זה דבר אחד.

דבר שני, ביקש עודד פורר דבר שהוא הגיוני לגמרי. הוא אומר שעובדים זרים לא יקבלו תוספת על השכר, מה שמקבל עובד ישראלי שהולך להצביע.

אבי ניסנקורן, נכון מה שאמרת, שדוּבר רק על עובדי סיעוד.

זה סוכם.

אני לא ישבתי בשקט, בגלל שאתה יודע, זה יכול להיות תהליך של ארבע–חמש שנים, ופניתי לכל מי שעוסק בעניין. בסופו של דבר הסכימו לתקן את התקנות כפי שסוכם בוועדה בראשותך באותו דיון. אחרי זה אני התעוררתי. העלה את זה גם מיקי לוי, אבל אני חשבתי בעצמי מה הבעיה שעובד זר בחקלאות למשל, למה הוא לא יהיה אותו דבר? ביקשתי מהיועצת המשפטית, ואני מבקש שהיועצת המשפטית תגיד.

אדוני, ההסמכה שנקבעה בסעיף 136, בסיפה שלו, נקבעה כהוראת שעה לצורך הבחירות לכנסת העשרים-ושלוש בלבד. היא מסמיכה את השר לקבוע את ההוראות האלה רק לגבי עובד שאינו אזרח ישראלי המועסק על ידי יחיד בענף הסיעוד. זאת אומרת, כל ההרחבות שמדובר בהן צריכות עוד חקיקה.

אם רוצים לעשות את זה, מה צריך לעשות?

צריך לעשות תיקוני חקיקה, ואין אפשרות לעשות אותם היום במסגרת תיקון התקנות, שהן מאוד מאוד מצומצמות. הסביר חבר הכנסת ניסנקורן את הרקע לצמצום.

כן זה נכון.

רוצים גם להסביר שבכוונה, כפי שציינת, הצמצום הזה נעשה רק כהוראת שעה, בלי לשלול את הזכות לשבתון. העובד הזר יכול לשבות, יכול להגיד: אני ביום הזה לא מגיע לעבודה. למעשה אי אפשר לכפות עליו את העבודה ביום הזה. אבל פה התקנות עוסקות רק בשאלת התשלום אם הוא נעדר או התשלום לעובד שעבד, האם מגיע לו תשלום מיוחד.

אני חייב להגיד שזה דיון שצריך לעשות אותו כדיון עומק, אם רוצים, לקראת הבחירות הבאות. אציג דוגמה. גם נער עובד בן 17 מקבל 200% באותו יום. זה לא דיון טריוויאלי.

זה פחות מפריע. אנחנו מדברים על עובדים שאינם אזרחי מדינת ישראל.

אנחנו צריכים לקיים דיון עומק. אני את הדיונים האלה כל פעם שומע מחדש. גם כשרוצים להעלות את שכר המינימום אז אומרים: בואו לא נעלה לעובדים זרים. אנחנו צריכים גם לכבד את הגֵרים.

תודה רבה. מירב כהן, בבקשה. אם אפשר, אני רוצה לבקש מכל חברי הכנסת, אין אפשרות חוקית לשנות את זה, אלא אם כן יגידו לי שמסכימים לתקן את זה ושאפשר משפטית לצרף את זה לאיזה חוק קיים. היועצת המשפטית של הוועדה צריכה להגיד.

חקיקה פרטית הרי אין בפגרה לפני הבחירות. צריכה להיות חקיקה ממשלתית. אני לא יודעת אם תגיע כזאת. לא הגיעה חקיקה.

יש חקיקה ממשלתית שאני אמור להביא למליאה.

אבל יש גם סיבות מוצדקות לבוא. אנחנו יוצרים את האבחנה הזאת.

אני חייב להגיד, אמיתית, אני כאבי לא מבין את זה, איך יש דיון עומק בוועדה מסוימת שמחליטה משהו, ומחליטה לאור כל האיזונים, וזו לא החלטה פשוטה. אפשר לעשות את זה. אני לא מבין את זה אישית, אבל אני לא שותף בדיון כי אני לא מבין אותו.

על מה?

אני לא מבין את זה.

את מה אתה לא מבין? לא אמרתי שאני מרחיב, ריבונו של עולם.

בסדר, אני לא מוכן להשתתף.

אני בעד התיקון הזה. דחפתי אליו בכל דרך שיכולתי. אבל בואו נקדיש שנייה אחת לדילמה הערכית-מוסרית שעולה מן התיקון, ויש כאן דילמה. יש פה איזון בין ערך השוויון בין עובדים – ואני מדברת על תחום הסיעוד כי בעיניי הוא כן שונה – לבין אנשים שהם חולים, חסרי אונים, שהם במצב בלתי אפשרי. יש פה מפגש בין שתי אוכלוסיות מוחלשות. מצד אחד, עובד זר שמנותק ממשפחתו, בודד כאן, ומצד שני, אדם חולה, חסר אונים, שהוא במצב סיעודי.

מה את מציעה?

ראשית, אני אומרת שהמקרה של החולים הסיעודיים שונה מכל תחום אחר. זאת הסיבה שחשבתי שנכון להתמקד בתחום הזה ברמה הערכית.

שנית, דבר עקרוני, הסוגיה שאנחנו עוסקים בה היום היא סימפטום לבעיה הרבה הרבה יותר עמוקה, שבה שמים אנשים מבוגרים כמעסיקים של עובדי סיעוד, שזה יוצר עיוות ביום הבחירות. למען האמת זה יוצר עיוות בכל ימות השנה כי הם חשופים לכל מיני תביעות משפטיות. פתאום חולה עם אלצהיימר מקבל תביעה בבית משפט מקו לעובד. אף אחד לא יכול לוודא שהוא מקבל בכלל את שעות הסיעוד שהוא אמור לקבל, גוזרים עליו קופון לאורך הדרך. התיקון הזה הוא מוצדק כי זה תחום שבו באמת יש הרבה מאוד - - -

את בעד לאשר את התקנות האלה?

אני בעד.

בסדר, אז חבל על הדיבורים.

אני בעד, אבל אני אומרת שני דברים. האחד, תחום הסיעוד שונה מתחומים אחרים. השני, זה מחייב דיון מעמיק במעמדו של החולה הסיעודי ואיך אנחנו נותנים לו בכלל להיות מעסיק, שזה עיוות גדול.

תודה רבה. חבר הכנסת אלכס קושניר. אני מציע, אם חוזרים על אותו דבר אז אין צורך. בבקשה.

כבוד היושב-ראש, קודם כול, דייקת ואמרת שבאמת ביום פיזור הכנסת עודד פורר דרש את התיקון הזה.

בלי העזרה שלי היית יכול להישאר עם התיקון על ה...

אין לי ספק בכלל ותודה רבה לך על כך. אבל התיקון היה אמור להיות הרבה יותר רחב.

לא על זה דוּבר. דוּבר על העובדים בסיעוד. הייתי שם בלילה.

אני גם הייתי שם בלילה.

אני דיברתי עם פורר.

אפשר לרגע לתת לי לדבר?

בבקשה, בטח, בשמחה רבה.

הכוונה הייתה לתקן את זה עבור כלל העובדים הזרים. כל מי שמעסיק היום עובד זר, ולא משנה באיזה תחום, אם בתחום המסעדנות או במפעלים או בעסקים שדיברת עליהם, וגם החקלאים, אמור לשלם 200% לאותם אנשים שבעצם אין להם בכלל זכות בחירה. עזבו שהמדינה לוקחת את אותם מעסיקים זו הפעם השלישית לבחירות בשנה אחת, אלא היא גם בחוצפתה מכניסה את היד שלה לכיס שלהם וגורמת להם לשלם 200%. תחשבו על אותם חקלאים שנמצאים בעוטף עזה – גם המדינה מפנה להם עורף, מצד אחד, וגם עוד לוקחת מהם כסף, מצד שני. נכון שאנחנו ניסינו לדחוף לתיקון רחב יותר. בסופו של דבר לא הצלחנו להגיע להסכמה עם אבי ניסנקורן וכחול לבן והסכמנו לתיקון המצומצם, שרק מעסיקים יחידניים בתחום הסיעוד יוכלו ליהנות מן התיקון הזה. דרשנו להביא את זה לפה, ותודה רבה שהסכמת, כי אנחנו יודעים שהממשלה יודעת למסמס דברים שלא נוחים לה.

תלוי איזו ממשלה.

לכן הבאנו את זה לפה ואני שמח שאנחנו נאשר כעת את התיקון הזה. אני גם שמח שיש פה קונצנזוס. אבל חשוב לומר שהמטרה הגדולה יותר היא קודם כול שזה לא יהיה הוראת שעה.

מי אמר לך שיש פה קונצנזוס?

ושזה יכלול את כל מי שמעסיק עובדים זרים, ובשלב הבא גם אזרח ישראלי שלא הלך להצביע לא צריך להיות זכאי לכפל תשלום. לשם אנחנו הולכים.

לא לנהל את הוויכוח הזה עכשיו. חבר הכנסת איציק שמולי, בבקשה.

תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אין ספק שיש פה מפגש בין שתי אוכלוסיות מוחלשות, אבל צריך לזכור מה עומד פה על הפרק. לאותם אזרחים זרים אין זכות הצבעה בישראל ולכן התקנות האלה מוצדקות מאין כמותן. אני בהחלט מברך גם את חבר הכנסת פורר וגם את הוועדה ואת כל חברי הכנסת שהיו שותפים למהלך הזה. זה מהלך נדרש מאין כמותו.

נכון שיש צורך גם בענפים אחרים, אבל צריך לזכור מה עמד על הפרק ביום פיזור הכנסת. זה היה או לשים את הרגל בדלת בהקשר של הסיעוד, הסיעוד הביתי, ובואו נזכור את הפרופורציות: 160,000 אנשים סיעודיים במדינת ישראל, רובם בבתים, לא בבתי אבות. לכן קודם כול נשים את הרגל בדלת בעניין הזה, ואחרי זה תבוא גם החקלאות, יבואו גם בתי האבות, תבוא גם התעשייה – הכול מוצדק. בסופו של דבר העיקרון שמנחה את תיקון החקיקה הזה צריך להנחות גם בענפים האחרים.

אנחנו איתך בעניין הזה.

בקצרה: אין קונצנזוס, אני רוצה שיהיה ברור לגמרי. אסור לעשות אפליה בין העובדים בשום מקרה שהוא. אם אתם רוצים אחרת תעשו פחות בחירות. זה ברור? לא יכול להיות שזה יבוא על חשבון העובדים. או שתיתן להם זכות בחירה ואז הם יקבלו יום חופשה. זה הרבה יותר קל ממה שהוא הציע פה. בכל אופן, אני חושב שזה פשוט חרפה. הולכים להוציא את הכסף על הדבר הזה. היות וזה לא פה ראשונה שאנחנו רואים סיפור של אוכלוסייה חלשה אחת מול אוכלוסייה חלשה אחרת כי תמיד אנחנו מפגישים את שתי אלו, הממשלה והמדינה צריכה לשאת בהוצאה הזאת. אם נותנים תנאים מסוימים לאוכלוסייה מסוימת, יתנו אותם תנאים בדיוק לאוכלוסייה אחרת. אם רוצים לתת להם – נותנים, ואם לא רוצים – לא נותנים לאף אחד.

אדוני, אני רוצה להזכיר, דבר ראשון, לפי הפרוטוקול – אני לא הייתי שם בדיון – ההערה של חבר הכנסת פורר הייתה: "הזכרנו גם את נושא הנכים שאנחנו גוזרים עליהם עכשיו לשלם למטפלים שלהם 200%". הוא אמר: "תדבר בהחלט על הנכים ועל המטפלים הסיעודיים". גם בדיון בהכנה לקריאה השנייה והשלישית הוא אמר: "הפועל היוצא מזה הוא שקשיש או קשישה שיש להם מטפל זר משלמים שכר ...". זאת אומרת, הוא דיבר בהחלט על הנושא הזה של סיעוד.

זה היה כבר אחרי שהגיעו להסכמות ולא הסכימו להרחבות. כל מי שהיה פה זוכר מה היה.

אני רוצה להזכיר שלגבי הסיעוד, יש פה באמת שתי אוכלוסיות חלשות, אבל גם יש לפעמים צורך דווקא ביום הבחירות בעזרה של העובד הזר בשביל לממש את זכות ההצבעה.

הוא צריך את העזרה של העובד הזר במשך כל השנה. אין צורך לשלם לו 200% ביום הבחירות.

אבל כרגע אנחנו מדברים על יום הבחירות. אני חושבת שאחד הנימוקים - - -

בסדר גמור. מה ההבדל בין יום הבחירות לבין כל יום אחר לגבי העובד הזר? אני לא מבין מה היא מנסה לטעון בעצם.

היא לא מנסה לטעון שום דבר. היא היועצת המשפטית. הייתי שם. אם היה מדובר על כך שמרחיבים את זה על עוד רבים אחרים אי אפשר להביא את זה בתקנות. זה מה שהיא אומרת. היא אומרת שעודד פורר אמר באותו דיון – היא מביאה את הפרוטוקול – גם לקראת הקריאה הראשונה וגם לקראת הקריאה השנייה והשלישית, שהוא דיבר על מטפלים, על עובדי סיעוד. אתה יכול להגיד, בצדק מבחינתך, שאם זה היה בידיו הוא היה מדבר גם על אחרים. זה לא היה בידיו וזה לא היה בדיון ולא על זה דובר. ישבנו שם עם אבי ניסנקורן ועם עודד פורר. זה מה שהיה, ועל זה אני שמח.

מוטב ציפור ביד מאשר שתיים על העץ. אם הייתה ברירה היינו עושים את זה רחב יותר.

זה לא ויכוח. היא אומרת, ואני מודה לה שהיא אמרה את העובדות.

תודה, אדוני היושב-ראש. אני לא מתנגד לתיקון התקנות בעניין העובדים הזרים אצל הסיעודיים, אבל עשיתי שיעורי בית: לפי החוק הקיים שר העבודה והרווחה יכול לאפשר גם לחקלאים לא לשלם כפול. לא צריך עבור זה שום תיקון חוק – הוא פשוט צריך להוציא הודעה. אתם מאשרים פה היום משהו צודק. כל הנימוקים שהזכיר חבר הכנסת ניסנקורן הם לא הוגנים, בלשון המעטה, אלא בדיוק להיפך. אני אומר בקרב החקלאים שדין אחד לכולם, על עבודה שווה שכר שווה. פה הוא מביא פריווילגיה אחת, זו פעם שלישית השנה. אדוני, אתה יודע כמה זה למשק? זה עשרות מיליוני שקלים. תכפיל את זה בשלוש. זה סיפור של 150 מיליון שקל בשנה. על מה? על כלום. זה לא הגיוני. לכן תפנה הוועדה לשר העבודה והרווחה. אני מודיע לך, תבדוק את זה משפטית ותראה שאני צודק, שהוא יכול להחיל את אותו דבר גם על שאר העובדים הזרים ויש פתרון.

סעיף 136 מחייב לשלם לעובד גם אם הוא לא שבת את הסכום הזה, זה חיוב בחוק. אני לא מכירה פטור מזה. יש אפשרות לקבוע שעובדים מסוימים הם עובדים חיוניים ואז הם לא יכולים לשבות ביום השבתון, אבל תשלום השכר לעובד ששבת קבוע בחוק הבחירות לכנסת.

הוא יכול להוציא הודעה.

אני נשיא התאחדות המלאכה והתעשייה. אדוני היושב-ראש, אני קודם כול מברך על המעשה המבורך הזה, שאותם 160,000 קשישים שיושבים בבתים צריכים לא לשלם 200%. אלה הקשישים שלא מפעילים מזגן כדי לא לשלם עוד 100 שקל או לא מפעילים חימום בשביל לא לשלם עוד 100 שקל לחשמל. זה מבורך.

אבל החוליה החלשה זה גם העסקים הקטנים, שאותם אני מייצג, 40,000 עסקים, שזה שבתון רביעי עבורם – שימו לב: שלושה היו לבחירות לכנסת ואחד לבחירות המוניציפליות – שזה היה סתם מיותר. לא גדל שיעור המצביעים, אנשים לא הולכים להצביע. אנחנו צריכים להסתכל גם על העסקים הקטנים, שאותם אני מייצג. הם לא יכולים לשלם 200 מיליון שקל בכל שבתון – 130 מיליון שקל פריון, 40 מיליון שקל להוצאות על עובדים בעקבות השבתון. יש 200,000 זרים, 120,000 פלסטינאים שנכנסים לפה ו-80,000 עובדים זרים. אין להם זכות בחירה. אין לתת להם שום דבר כזה, אני חושב שזה מיותר. גם במדינות שלהם אין להם יום כזה, באף מדינה בעולם.

תודה רבה. מרדכי אלישע ממשרד העבודה והרווחה, בבקשה.

אדוני היושב-ראש, ראשית, השר תומך בעמדה הזאת, שאין לשלם את השכר הנוסף הזה. כרגע הוצע תיקון רק לנושא הסיעוד. אין לנו סמכות, כפי שאמר אדוני חבר הכנסת, להאציל את זה לעוד ענפים אחרים. זה בחוק. אין לנו את הסמכות הזאת, כפי שאמרה היועצת המשפטית של הוועדה. ככל שיוטל עלינו אז אנחנו נביא את זה לשימוע לגבי כלל הענפים.

אדוני, אני מבקשת להוסיף עוד משהו ולחדד. אני רוצה לדבר כרגע על העובד שעבד, כי סעיף 136 מתייחס לעובד, תשלום שמשולם לעובד אלמלא שבת באותו יום שבתון. תוספת השכר שמשולמת לעובד שעבד נקבעה בפסיקה. יש פסיקה משתנה לגבי הדבר הזה – לא כל הפסיקה מחייבת תשלום נוסף. יש פסיקה שאומרת שאין איזה מקור חוקי לתשלום הנוסף. יש פסיקה שאומרת שזה אבסורד שעובד שעבד ועובד שלא עבד יקבלו את אותו שכר ולכן צריך להוסיף. יש מי שמוסיפים 150% לפי התוספת ליום המנוחה. יש מי שמחייבים ב-200%. יש לי דוגמאות לפסקי דין כאלה וכאלה. אני אומרת את זה כי נטענות פה טענות לגבי המשק. צריך לדעת שגם מבחינת הפסיקה לא ברור מה הדין שחל לגבי עובדים שעבדו, אבל יש נהגים שונים.

המעסיקים בפועל חשופים לתביעות. כאשר מעסיק קטן מעסיק שלושה עובדים זה בעייתי.

אז לא צריך לתת לאף אחד, וזהו.

אני דוברת התאחדות האיכרים ונשיאות המגזר העסקי. אני מבקשת להתייחס לדברים שאמר חבר הכנסת אבי ניסנקורן בנוגע לעניין החריגוּת. העובדה שיש בחירות פעם שלישית – זה חריג באופן מיוחד, יותר מהחריגוּת שהוא הציג. לכן אני אומרת שלא ייתכן ששאר הענפים, כמו ענף החקלאות, העסקים הקטנים והבינוניים, הבנייה ושאר הענפים שאנחנו מייצגים כן ישלמו ויכניסו לנו יד לכיס. אני מבקשת מן הכנסת, יש לנו עוד חודש לבחירות, לעשות הכול כדי למצוא את הפתרון כן לאפשר לכל הענפים האלה לא לשלם את הסכום הזה. לא מדובר בסעיף תקציבי, לא מדובר במשהו שלוקח כסף מן המדינה.

אבל אין לנו סמכות. אמרה את זה היועצת המשפטית של הוועדה. מה אפשר לעשות?

כבוד היושב-ראש, אתם יותר חכמים מאיתנו: כשהכנסת רוצה דברים חריגים היא יודעת איך לעשות את זה. אנחנו מבקשים מכם בכל לשון של בקשה, יש לכם חודש לעשות את כל המאמצים כדי לעזור לנו לשרוד את הדבר הזה.

עוד הבהרה בהמשך לדברים של היועצת המשפטית של הוועדה, רק כדי לעשות סדר מבחינה חוקית, לצורך הפרוטוקול. חוק-יסוד: הכנסת קובע את זכות השבתון.

לא בכל שבועיים.

חוק הבחירות לכנסת קובע את הזכות לקבל שכר אילולא שבת, כלומר הסעיף המקורי, סעיף 136, שאותו תיקנו במהלך הדיונים לקראת התפזרות הכנסת העשרים-ושתיים, קבע את הזכות של העובד לקבל שכר בעד היעדרות מכיוון שזה כמו שבת. במשק השתרש בהרבה מקומות עבודה נוהג שקבע: אם סעיף 136 קובע 100% והעובדים הועסקו באותו יום, אז 100% ועוד 100% זה 200%. אבל כפי שאמרה היועצת המשפטית של הוועדה, אני חוזרת על זה, יש פסיקות אזוריות בלבד בקשר לנושא הזה והן משתנות. יש מי שקבעו שלא מגיע שכר, יש מי שקבעו שמגיע 200% ויש מי שהשוו לנושא של שעות עבודה ומנוחה וקבעו 150%. אחד מיושבי-ראש ועדת הבחירות בעבר, השופט חשין ז"ל, ב-2003 אפילו הציע להשוות ל-150%. כלומר המצב לא ברור ויש סיכון משפטי, אבל המחוקק הוא שצריך לשנות את המצב. במסגרת התקנות, כפי שכולם אמרו, אנחנו לא יכולים לשנות את זה.

דרך אגב, אלה בחירות רביעיות ולא שלישיות כי יש גם את הבחירות המוניציפליות.

עם כל הכבוד, מספיק.

עודד פורר, בבקשה. אני רוצה לגשת להצבעה. חבר הכנסת קושניר ייצג אותך ואני השתדלתי גם קצת, אמנם לא הצלחתי כמוהו.

עשית עבודה טובה.

אני בטוח שכאשר אתה רוצה אתה יודע.

אני מבקש ממך, חבר הכנסת קושניר, עם כל הכבוד, לא יכול להיות שאתם אומרים את זה בוועדה. זה כמו ראש הממשלה הבריטי, שהיה כתב צעיר של הגרדיאן שהיה כותב נגדו. יום אחד הם נפגשו במסדרון. אז הכתב אמר לו: תשמע, זה לא כמו שאני כותב, אתה עושה גם דברים טובים. אז ראש הממשלה אמר: את מה שאתה אומר לי במסדרון תכתוב בגרדיאן, ואת מה שאתה כותב בגרדיאן תגיד לי במסדרון. חבר הכנסת קושניר, את מה שאתה אומר לי בוועדה תגיד – לא חשוב, הכול בסדר.

אתה יודע טוב מאוד שאת מה שאני אומר לך בוועדה אני אומר גם במקומות אחרים.

דווקא על עודד פורר ההערה לא חלה.

לא הייתי מדמה את הוועדה למסדרון בשירותים.

לא אמרתי: בשירותים.

זו הוורסיה המקורית.

ראשית, אני מתנצל שלא הייתי מתחילת הדיון. היה לנו דיון בבג"ץ על פסילת חברת הכנסת היבה יזבק. אני מקווה שבג"ץ יקבל את העמדה של ועדת הבחירות המרכזית.

לעניין עצמו – אנחנו נלחמנו על הנושא הזה עוד לפני שהיו בחירות. הצעות חוק דומות הגשנו גם לפני כן. בסוף, לצערי, בגלל ההתנגדות של יושב-ראש הוועדה המסדרת, הצלחנו להגיע רק לאיזשהו פתח צר, אבל אני מאמין שגם את הפתח הצר הזה בסוף אפשר להרחיב. היה נכון להחיל את זה על כלל העובדים שאינם אזרחים ישראלים.

יש בעיה חוקית.

אין שום בעיה חוקית, האמן לי. במסגרת החוק היינו יכולים לקבוע שמי שאינו אזרח ישראלי לא צריך להיות לו יום חופשה. אנחנו מתקנים את החוק.

הם לא מצביעים. זה הרציונל. הרציונל הוא מי שמצביע.

כל הקונצפט הוא שיום הבחירות הזה הוא יום חג של אזרחי ישראל, ומי שאינו אזרח ישראלי ימשיך לחיות את חייו כרגיל. אני לא פוגע לו, לא בימי השבתון ולא בכל הזכויות הסוציאליות שיש לו. יום הבחירות הוא לא זכות סוציאלית, הוא יום שנועד לטובת אזרחי ישראל. אדוני, אני די בטוח שבכנסת הבאה יהיה רוב גדול לתיקון כזה, לפחות לשלב שאומר: מי שאינו אזרח ישראלי לא זכאי ליום חופשה. אני יודע שיש ויכוח על התפיסה שלנו, שאומרת שמי שלא מצביע לא זכאי ליום חופשה. לזה אני חושב שאין לי רוב. לעניין מי שאינו אזרח ישראלי בוודאי יש רוב. חוץ מכך שהצלחנו לסייע לנכים ולקשישים שמעסיקים מטפלים סיעודיים בהעסקה יחידנית, צריך לפתור את הבעיה גם לחקלאים, גם לבעלי המסעדות, גם לכולם.

על חשבון הקשישים לכולם. על חשבון העובד הזר. תשלם 200% אם אתה כל כך רוצה להעסיק אותם באותו יום.

לא הבנתי את חבר הכנסת גילאון. אתה מעדיף שלא נעביר את התקנות האלה?

עודד, אל תפתח את הוויכוח. אנחנו כבר סיימנו את הדיון.

הבאנו תיקון שמשפר את המצב, אז אתה אומר שאתה מעדיף שלא הייתי עושה אותו.

אתה מעדיף לנצל על חשבון העובד הזר.

למה על חשבון העובד הזר? מה הקשר? מה על חשבונו?

אני מבקש שתקראי את התקנות.

טיוטת תקנות הבחירות לכנסת (תשלום שכר לעובד בסיעוד שאינו אזרח ישראלי המועסק על ידי יחיד) (הוראות לעניין הבחירות לכנסת העשרים ושלוש), התש"ף-2020

"בתוקף סמכותי לפי סעיף 136 לחוק הבחירות לכנסת [נוסח משולב], התשכ"ט-1969 (להלן – החוק), ובאישור ועדת הכספים, אני מתקין תקנות אלה:

הגדרות
1.
בתקנות אלה –

"הסכם קיבוצי" ו-"צו הרחבה" – כמשמעותם בחוק הסכמים קיבוציים, התשי"ז-1957;



"יום הבחירות" – יום הבחירות לכנסת העשרים ושלוש;



"חוזה עבודה" – כמשמעותו בסעיף 1ג לחוק עובדים זרים, התשנ"א-1991;



"חוק עבודת נשים" – חוק עבודת נשים, התשי"ד-1954.



"עובד בסיעוד" – עובד שאינו אזרח ישראלי המועסק על ידי יחיד בענף הסיעוד.


שכרו של עובד בסיעוד שעבד ביום הבחירות
2.
(א) לעובד בסיעוד המועסק בעבודתו ביום הבחירות, לא ישולם שכר לפי סעיף 136 לחוק.



(ב) אין בתקנה זו כדי לגרוע מזכותו של עובד לשכרו הרגיל ביום הבחירות."

במקום "בעד עבודה ביום הבחירות" נתקן ל"שעבד ביום הבחירות". המקור פה הוא לא שכר העבודה.

"שכרו של עובד בסיעוד שנעדר ביום הבחירות
3.
0. עובד בסיעוד אשר נעדר מעבודתו ביום הבחירות על אף שנדרש לעבוד באותו היום, לא ישולם לו שכר לפי סעיף 136 בחוק.



0. נעדר עובד בסיעוד ביום הבחירות בשל אחת הנסיבות המפורטות להלן, יהיה זכאי לתשלום לפי שכרו הרגיל בעד אותה היעדרות, ככל שהוא זכאי לתשלום לפי חוקי עבודה, חוזה עבודה, הסכם קיבוצי, צו הרחבה או הסדר קיבוצי:




1. מחלה;




1. חופשה שנתית;




1. ימי חג;




1. מנוחת פיצוי חלף מנוחה שבועית;




1. אבל;




1. היעדרות מותרת לפי סעיף 7 לחוק עבודת נשים.


שמירת זכויות
4.
תקנות אלה אינן באות לגרוע מזכות של עובד בסיעוד שנקבעה בהסכם קיבוצי, צו הרחבה או חוזה עבודה.


תחולה
5.
תקנות אלה יחולו לעניין הבחירות לכנסת העשרים ושלוש בלבד."

תקנות משנה (ב) בתקנה 2 ובתקנה 3 מדברות על השכר, או הזכויות הרגילות של העובד שהיו מגיעות לו גם ללא סעיף 136. תקנת משנה (א) בכל אחת מהן שוללת את הזכאות מכוח סעיף 136, ותקנת משנה (ב) מדברת על הזכאות שהייתה קיימת בכל מקרה כעובד.

תקנה 4 מדברת על שמירת זכויות, שאם נקבע לעובד באופן מפורש, מכוח חוזה עבודה, שגם ביום הבחירות הוא יהיה זכאי אז כמובן התקנות האלה לא יגרעו מזכות מיוחדת שנקבעה לו.

תקנות הבחירות לכנסת (תשלום שכר לעובד בסיעוד שאינו אזרח ישראלי המועסק על ידי יחיד) (הוראות לעניין הבחירות לכנסת העשרים ושלוש), התש"ף-2020 – מי בעד אישור התקנות? ירים את ידו. מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד – רוב
נגד – 1
נמנעים – אין
הצעת תקנות הבחירות לכנסת (תשלום שכר לעובד בסיעוד שאינו אזרח ישראלי המועסק על ידי יחיד) (הוראות לעניין הבחירות לכנסת העשרים ושלוש), התש"ף-2020 אושרה.

ברוב קולות אושרו התקנות.

אני מודה לכולם. תודה רבה. הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 12:48.