פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-ושתיים

הכנסת



17
מישיבת הוועדה המשותפת לוועדה המסדרת ולוועדה הזמנית לענייני כספים
בנושא תקציב הכנסת
23/12/2019


מושב ראשון



פרוטוקול מס' 1
מישיבת הוועדה המשותפת לוועדה המסדרת ולוועדה הזמנית לענייני כספים
בנושא תקציב הכנסת
יום שני, כ"ה בכסלו התש"פ (23 בדצמבר 2019), שעה 13:15

1. העברת עודפי תקציב הכנסת לתקציב המדינה
2. העברת עודפי תקציב הכנסת משנת 2018 לשנת 2019

חברי הוועדה: אבי ניסנקורן – היו"ר
משה גפני
אחמד טיבי
מיקי לוי
אורלי לוי אבקסיס
מיכאל מלכיאלי

יעקב אשר
איתן גינזבורג
אורית פרקש הכהן
קטי שטרית

חשב הכנסת חיים אבידור
סגנית מנהל ועדת חוקה, חוק ומשפט ונציגת עובדי הכנסת - נטלי שלף

רפרנטית באגף תקציבים, משרד האוצר - שירה עמיאל

רפרנט משרדי מטה-אג"ת, משרד האוצר - חזי כהן

משרד האוצר - גל אסף

שגית אפיק

נועה בירן - דדון

רמי בן שמעון



העברת עודפי תקציב הכנסת משנת 2018 לשנת 2019
העברת עודפי תקציב הכנסת לתקציב המדינה

אנחנו מתחילים את הישיבה של הוועדה המשותפת בנושא תקציב הכנסת. הוועדה משותפת לוועדה המסדרת ולוועדת הכספים. אני רואה את גפני, דה פקטו, כיו"ר משותף לוועדה הזאת. אני מציע שקודם כל חשב הכנסת יציג את הדברים ואז נמשיך. בבקשה.

תגיד לי מה על סדר-היום.

סדר-היום: העברת עודפים משנת 2018 לשנת 2019. לאחר שתאושר העברת העודפים משנת 2018 ל-2019, העברת עודפים לתקציב המדינה. אני אסביר את זה. נמצאת פה שירה מאגף תקציבים כדי שגם היא תתייחס להעברת עודפי תקציב לתקציב המדינה.

החלק הראשון. אני מבקש את אישור הוועדה להעברת עודפים בסכום של 311,440,000 שקלים חדשים משנת 2018 לשנת 2019. עיקרי העודפים שאני מבקש להעביר הם: 111 מיליון בגין תביעות משפטיות של הליכים משפטיים שהכנסת מעורבת בהם. אלה סכומים שהכנסת שריינה למקרה שיהיה מצב בו נצטרך לשלם.

אני רוצה להדגיש שהסכומים האלה לא מגובים בחוות דעת משפטית. אלה סכומי הערכה שנשארים בתקציב הכנסת כי לכנסת אין מקורות אחרים לקחת מהם את הכספים אם ייפסק סכום נגדה. אבל אין זה אומר שהכנסת היא במצב נחות בתביעות האלה.

בנוסף לכך, חלק מהסכומים האלה הם גם קיזוזים שהכנסת עשתה במסגרת תביעה נגדית שהיא הגישה נגד התובעים. יכול להיות שייפסק שאנו נצטרך להחזיר משהו. אלה הסכומים.

שעורכי הדין לא יבנו על זה, אתה אומר.

בדיוק. זוהי מטרת ההערה שלי.

סכום של 69,000 אלפי שקלים – סכום מוערך לבנייה מחדש של בית פרומים ובניית מוזיאון הכנסת בבית פרומין על פי חוק מוזיאון הכנסת. זה נמצא בהליכי תכנון ומכרז. כשיעלה המכרז לאוויר, אנחנו נצטרך את הסכום הזה.

ישנו סכום של 60,000 שקלים שמרוכב מסכומים מחויבים בגין התחייבויות שהכנסת התחייבה בשנת 2018 ושבאו לידי ביטוי בשנת 2019. סכום נוסף אושר על ידי הוועדה בשנת 2018 לתכנון הרחבת הכנסת, סכום של 38 מיליוני שקלים. כולכם יודעים שעכשיו אנחנו בהליכים של קבלת היתרים להרחבה הזאת. חלק גדול מהסכומים האלה הוצא כבר בשנת 2019 לצורכי תכנון.

סכום נוסף של 15 מילוני שקלים נועד להחלפת כל מערכות האבטחה שנמצאות בכנסת. המכרז כבר יצא לאוויר והוא בשלבים של בחירת זוכה. מערכות האבטחה של הכנסת הן מערכות שכבר פעילות למעלה מ-10 שנים, 12 או 13 שנים. הן כמעט במצב של end of life ואנחנו אמורים להחליף אותן במהלך השנה.

סכום נוסף של 7 מיליוני שקלים להחלפת מרכזיה שהייתה צריכה להתבצע בשנת 2018. החלפת המרכזיה הייתה צריכה להיעשות באמצעות מכרז חשכ"ל. היו קצת בעיות במכרז חשכ"ל עצמו והיה צו מניעה שעיכב אותו. לכן אנחנו צריכים להעביר את הסכום לשנת 2019.

6 מיליון שקלים. פה כתבתם 6 מיליון. בסעיף 6 כתבתם 6 מיליון שקלים.

זה בא ביחד עם מערכת כריזה שלא נמצאת שם. אנחנו צריכים להחליף גם את מערכת הכריזה. הסכום הזה הוא עבור המרכזיה ביחד עם מערכת הכריזה. זה בתוך מערכות ביטחון, בסעיף של ביטחון.

הסכום האחרון הוא עבור קמפיין פרסום שהכנסת תכננה לעשות, אבל לאור המצב הפוליטי החליטו לדחות אותו. זה קמפיין תדמיתי של הכנסת. לאור המצב הפוליטי החליטו לדחות ולא לעשות את זה ולכן אנחנו מבקשים להעביר את הסכום.

כל הסכומים האלה מפרטים את הסכום שאנחנו מבקשים להעביר ואני מבקש את אישורכם לעשות העברה של הסכומים האלה משנת 2018 לשנת 2019.

אולי תתייחס כבר גם להעברה לאוצר?

אחרי שיאשרו את זה. אני לא יכול להתייחס בלי לאשר את זה. חלק מההעברה לאוצר נמצא כאן.

אתה יכול להתייחס ואחר כך אנחנו נאשר. נצביע בנפרד, אבל כבר תתייחס.

אם תאשרו את ההעברה הזאת משנת 2018 לשנת 2019 – אני אחלק חומר נוסף – יש פה סכום של 100 מיליוני שקלים שלא יהיה לנו שימוש בהם בשנת 2019 ולכן לאור המצב, אנחנו בוחרים להעביר אותם לאוצר לשימוש. בנוסף לכך, עוד 100 מיליוני שקלים - -

מחזירים? מתנה?

לא. תכף תראה.

- - שאני אבקש מכם להעביר משנת 2018 ל-2019 וגם הם יועברו לאוצר. בסך הכול, אנחנו אמורים להעביר לאוצר 200 מיליוני שקלים. הסכום הזה מועבר לאחר שקיבלנו מכתב התחייבות מהממונה על התקציבים שכאשר נצטרך את הסכומים האלה, בלוחות זמנים שנקבעו בהתחייבות, נקבל מהאוצר בהעברה תקציבית בחזרה לכנסת את הסכומים.

בלשון שלנו זה נקרא גמ"ח. הכנסת נותנת גמ"ח.

הלוואה. הרשויות המקומיות הלוו למדינה לא זוכר כמה מאות מיליוני שקלים, גם בהלוואה כזאת, כי היה חסר כסף למדינה. עד היום מחפשים את הכסף.

בכנסת זה לא קורה. זה שונה. קיבלתי מכתב התחייבות מהממונה על התקציבים.

גם לנו יש מכתבים – אל תתייחס לזה. קיבלנו התחייבויות, ומר גפני יודע, והם לא כיבדו את זה.

זה לא אותו דבר.

אלה כספים שצריך להעביר לכנסת. אני סומך על יושב-ראש ועדת הכספים - -

לא. אני לא יכול לטפל בכל כך הרבה דברים.

- - שנקבל את הכספים האלה בחזרה. גם הדינמיקה של המשא ומתן שהייתה - -

חשבתי שאתה הולך להגיד שאתה סומך על יושב-ראש הכנסת שלא ייתן להם לדרוך פה אם לא יחזירו את הכסף.

יכול להיות שזה גם יהיה פועל יוצא. אני לא יודע.

הדינמיקה של המשא ומתן שהייתה בינינו לבין האוצר מראה רצינות: אנחנו התכוונו להעביר את זה והם התכוונו להחזיר לנו את זה כשנצטרך.

התייחסות של אגף תקציבים, גם למה ישמש כרגע הכסף.

כפי שנאמר, יש לנו סיכום על העברת הכספים לתקציב. הכספים ישמשו לניצולי שואה. יש פנייה שמונחת כבר על שולחן ועדת הכספים.

זו ועדה משותפת: גם כספים וגם - - -

הפנייה של השימוש מונחת על שולחן ועדת הכספים. ככל שתאושר הפנייה הזו, תוכל גם הפנייה ההיא להיות מאושרת. התבקשתי להתייחס גם לעודפי מבקר המדינה, בהמשך לדיון קודם שהיה לנו, בסך של כ-42 מיליוני שקלים, 10 מהם אושרו בפנייה הקודמת לנושא של אלרגים וכ-32 הנותרים יועברו גם הם לשימוש של ניצולי שואה באותה פנייה תקציבית שאולי תאשרו אחר כך.

מי החליט? איך זה עובד? אני רוצה ללמוד: סל תרופות, ילדי המוכשר – למה בחרתם דווקא את ניצולי השואה?

תקציב המדינה הוא נושא - - -

אני רוצה הסבר.

מהבוקר אני נמצא עם כל מיני שאלות כאלה.

זה כסף שכבר יש לגביו התחייבות.

גם פה. משרד החינוך היה בוועדת הכספים והתחייב - - -

בוא נעשה סדר - - -

כמה נשאר בשביל עוד כמה דברים טובים?

לא נשאר. יש פה 242 מיליון שקל שמתוכם 232 מיליון שקל הולכים לניצולי שואה ו-10 מיליון לאלרגים. הנושא של האלרגים עלה ונפתר בוועדה המשותפת יחד עם גפני. זה הכסף שהתפנה. הכספים לאלרגים זה חור שנוצר במהלך שנת התקציב, ו-232 מיליון שקל זה כסף שיש כנגדו התחייבות. זה לא משהו חדש, זה כסף שיש נגדו התחייבות.

כשאנחנו מדברים על נושא כמו החינוך המיוחד הלא מוכשר, שכולנו – כל סיעות הבית – סביב זה ובעד זה. דרך אגב, ברור שזו התחייבות צודקת. זו התחייבות חדשה. בגלל שזו התחייבות חדשה, אנחנו כל כך הרבה זמן מסתובבים סביב ההתחייבות הזאת כי כל התחייבות חדשה, גם זו וגם הנושא של הנערים והנערות שבסיכון, אלה התחייבויות חדשות. ברגע שיש התחייבות חדשה – אז נוצרת הבעיה. ארגוני נוער, דרך אגב, זה סיפור אחר.

חסר 4.5 וזה סעיף פתוח עם חור. בדיוק אותו חור כמו שהיה בתקציב - - -

פה אתה צודק. זה סיפור אחר. כי הבלתי מוכשר, השינוי שאנחנו רוצים לעשות הוא לא שינוי חד-פעמי. אנחנו רוצים שינוי בבסיס. השינוי בבסיס מחייב מקור תקציבי בבסיס.

תנועות הנוער, תנועות הנוער.

בואו נשים פלסטר. נשים פלסטר לשנת 2020-2019.

חיים, יש לי כמה שאלות. התקציב הכללי של הכנסת הוא כמעט 800 מיליון שקלים. אם אני לא טועה, גם בשנת הכספים הזאת יש לך עודף של 300 מיליון שקלים, אבל גם בשנת הכספים הקודמת היה עודף של 300 מיליון שקלים. זה מה שראיתי בדיווחים.

אלה אותם 300 מיליון שעוברים. לא במצטבר.

יש לי שתי שאלות. אחת, האם הכנסת גזרה על עצמה, בתקציב שלה, קיצוץ רוחבי של 5% כמו כל משרדי הממשלה? אני רוצה לקבל על זה תשובה כי יש לכנסת עצמאות יותר גדולה בגלל התקופה של הגירעון.

דבר שני, מה אומרת העובדה שהשלוש מאות מיליון האלה עוברים משנה לשנה? זה נחמד ואני מעריכה מאוד ומכבדת את העובדה שמחזירים לאגף התקציבים 200 מיליון שקלים, אבל בעצם אנחנו נותנים את זה כהלוואה. בסיס בסיס התקציב של הכנסת לא מתעדכן בצורה קבועה כלפי מטה.

אני רוצה לדעת שהבנתי נכון. הכנסת שומרת לעצמה כל פעם את העודפים של מאות המיליונים האלה וברצותה, היא נותנת לאגף התקציבים את העודף. רציתי לדעת שהבנתי נכון. שתי השאלות הן: א', הקיצוץ הרוחבי; ב', איך נראה המנגנון הזה.

אני רוצה לדעת עוד דבר: יש בצורה מתגלגלת כל הזמן את הסעיף הזה של בניית מוזיאון רופין הזה בתקצוב של - - -

פרומין.

סליחה, לא מכירה. אני רוצה להבין במה מדובר, כמה דחיות היו לזה כבר כי משוריינים לזה 150 מיליון שקלים. אם הכנסת הייתה גוזרת על עצמה קיצוץ של 5%, זה בקירוב 40 מיליון שקלים – זה מה שהחינוך המוכשר צריך לשנת הכספים שהייתה. זה בעצם מה שנקרא "זה נהנה וזה לא חסר", כי זה כסף שהיינו מורידים מבסיס התקציב של הכנסת ונותנים אותו לאגף התקציבים.

הקיצוץ הרוחבי ומה זה אומר שיש עודף כל כך גדול, כי 300 מיליון שקלים לעומת תקציב של 800 מיליון זה עודף די רציני באחוזים שמתגלגל כל שנה.

אני תומך במה שהחשב אמר ובמה שהעלה היושב-ראש. אני תומך בהצעות האלה ואתה יכול להחשיב את קולי כמי שמצביע בעד, ואם חבר הכנסת יעקב אשר יהיה פה, אני בעד. תודה רבה.

חבר הכנסת יעקב אשר יצביע במקומך.

בדחילו ורחימו.

הכנסת לא גזרה על עצמה קיצוץ בתקציב, אבל אם תראי, למעלה מ-80% מתקציב הכנסת בנוי משכר וגימלאות. בנוסף לכך יש בתקציב הכנסת עוד כל מיני הוצאות שוטפות קבועות שאני קורא להן הוראות קבע, למשל: ההסכם שיש לנו עם ערוץ הכנסת. זה סכום קבוע שיורד כל חודש וחודש. כמעט 25 מיליוני שקלים בשנה אנחנו מעבירים לערוץ הכנסת.

יש לנו הסכם קבוע של BOT על המבנה החדש בו אנחנו יושבים. זה סכום קבוע שאנחנו משלמים במשך 25 שנים לחברת "שפיר" – זה 20 מיליוני שקלים. עוד 15 מיליוני שקלים, סכום קבוע של תחזוקה של המבנה הזה שאנחנו מעבירים כל הזמן. לכנסת אין את הקניפלים האלה לעשות את הקיצוץ הזה בתקציב.

באשר לעודפים האלה, כפי שהראיתי לך, אלה עודפים צבועים. זה שהם עוברים משנה לשנה, זה בגלל שבפועל הם לא הולכים לפי התוכניות. יכולנו לא להעביר את זה משנה לשנה וכל שנה להגדיל את התקציב בסכום הזה. במקום לעשות כך, אנחנו מעבירים משנה לשנה.

השנה, לאור המצב התקציבי של המדינה, מצאנו לעודף הזה שימוש ובנפש חפצה העברנו את הכסף הזה לאוצר. השנה יהיה שימוש לכסף הזה, אבל ככל שנצטרך אותו, אנחנו נבקש את הכסף בחזרה.

אבל בסיס התקציב יישאר אותו דבר.

נכון.

זה צעד יפה. רציתי להבין את המנגנון.

אני חייב להגיד עוד דבר שאת חייבת להבין. תקציב הכנסת הוא תקציב stand alone, אין לו בצד כל מיני משרדים שיש להם עודפים ואפשרויות לעשות איזונים בין משרד למשרד.

והוא גם לא תלוי הכנסות.

תקציב הכנסת הוא תקציב שצריך להסתדר בעצמו במהלך השנה. לכן אנחנו דואגים שהעודפים האלה יעברו משנה לשנה.

מה זה המוזיאון?

מוזיאון הכנסת. הכנסת הישנה, לאחר שעברה מתל אביב לירושלים, ישבה בבית פרומין. בשנת 65' – בשנת 49', נדמה לי, היא עברה לבית פרומין – היא עברה מבית פרומין למשכן פה, לחלק הישן של הכנסת. לאחר שהיא עברה, הנכס היה ברשות מינהל הדיור הממשלתי שמכר אותו ליזם נדל"ן.
באו חברי הכנסת, אם אני לא טועה, זבולון אורלב ורובי ריבלין וכולם אמרו שלא יתכן שהמשכן הראשון של הכנסת יהפוך לפרויקט נדלניסטי ואז חוקקו את חוק מוזיאון הכנסת. חוק מוזיאון הכנסת רכש – לא רוצה להגיד הפקיע – רכש בכפייה את הנכס מחדש מאותו יזם נדל"ן ושילם לפי מה שקבע השמאי הממשלתי. זה היה סכום של 50 מיליון שקלים.

לאותו יזם נדל"ן היו תוכניות לגבי הנכס הזה. הוא תירגם את התוכניות האלה לכסף ותבע את המדינה. המדינה עומדת מול התביעה הזאת שנמשכת כבר כמעט 8 או 9 שנים. בסופו של דבר, מה שייקבע – ייקבע. אני חושב שלא ייקבע.

ייקבע לטובת הכנסת.

היועצים המשפטיים אומרים שמצבה של הכנסת הוא טוב בנושא הזה.

השאלה אם אי אפשר להגיע להתחייבות של האוצר שתגבו במקרה של פסק דין ותקבלו 150 מיליון שקלים. זה הרבה כסף.

גם על זה יש לי סיפור מעניין, אם את רוצה.

כשאומרים שהמצב טוב אבל עדיין משריינים כסף – יש פה איזושהי סתירה.

מבחינה משפטית הוא חייב. אם ייפסק נגדו, הוא חייב לשלם.

תלוי בהסתברות. לא תמיד צריך להפריש.

אני רוצה לספר לך על ההתחייבות הזאת ולמה אני כל כך דואג להשאיר לי את העודפים האלה. בשנת 2010 חוקק החוק הזה שקבע שאנחנו צריכים לשלם 50 מיליוני שקלים, בלתי מתוקצבים לחלוטין, ליזם. 50 מיוני שקלים היו 10% מתקציב הכסף בזמנו.

פניתי לאוצר וביקשתי שימצאו לי משהו. אמרו לי שזו בעיה שלי. אז הייתי צריך להסתדר עם זה. לכן אני יותר דואג שהביות שלי יהיו בשליטתי.

אדוני היושב-ראש, קודם כל, אני חושב שצריך לשבח את ההתנהלות של חשב הכנסת שאחראי על תקציב הכנסת וגם לשבח אתכם, שני יושבי-ראש הוועדה המשותפת, שיזמתם את החיבור הזה ושמתם את כובד משקלכם להבטחות כדי שלא ייווצר מצב שהוא יצטרך את הכסף.

כל הדברים, הם צריכים אותם לדברים חשובים. אם היינו יכולים לעשות אותה עבודה ואולי באותה צורה ויושר שנעשו פה, יכול להיות שהיינו יכולים למצוא עוד פתרונות במצב הפוליטי עכשיו, כי הרי לא כל שנה הוא הולך לעשות את הסיפור הזה בצורה הזאת.

כולנו מבינים שאנחנו בסיטואציה, בשנת התקציב הזאת בגלל כל הבחירות המטורפות האלה שנפלו עלינו, וחייבים למצוא פתרונות לבעיות דחופות בחברה הישראלית. יש כאן קונצנזוס מלא של כולם בעניין הזה.

היה צריך לאמץ את הצורה הזאת – אולי זה קצת מאוחר, לצערנו הרב – עם כל משרד. העבירו היום כל מיני דברים בוועדת כספים. יש דברים שאנחנו יודעים, הרי מי שניהל עיר וניהל תקציב וניהל גם תקציב פיתוח יודע שיש דברים שגם אם אתה מוציא אותם היום, אתה מוציא רק על תכנון – זה 5%, 10% – ויעבור זמן עד שתוציא את ההמשך.

עם קצת גמישות רעיונית במצב כזה, יכולנו למצוא פתרון, כמו שנמצא פתרון – ומגיע יישר כוח לרב גפני ולאדוני היושב-ראש על הנושא הזה של האלרגים – כך צריך למצוא פתרון לנושא הילדים בחינוך מיוחד. שם זה קצת אחרת, כי זה משהו חדש, כביכול, שלא היה בעניין. את יודעת שאני רוצה את לא פחות מכל אחד אחר.

ארגוני הנוער, שזה חור, במה שהיה להם קודם – לא משהו שלא היה. גם נושא סבסוד שכר הלימוד במעונות, שזה פוגע פגיעה בנשים עובדות. אני חושב שצריך להמשיך הלאה וכמה שיש לנו זמן בשעון החול – ואין לנו הרבה – להמשיך לחזק אותך ואת יושב-ראש ועדת הכספים להמשיך הלאה לנסות לדלות ולשלות גמ"חים כאלה בתקופה הזאת. ככה מתגלגלים עם גמ"ח כזה. אני רוצה להודות שוב לחשב הכנסת על ההתנהלות שלו.

ארגוני נוער זה באמת חור. שמעתי את חשב משרד החינוך בוועדה, הוא אמר שהוא ימצא פתרון.

היום עברו 5.5 מיליון - - -

הוא אמר בוועדה שהוא ייתן פתרון לכול. כך שמעתי בישיבה.

הבנתי שהיה סיכום עם האוצר, שהאוצר ייתן 4.5 והוא ייתן 5.5 מיליון.

הבנתי. את זה אני לא מכיר.

בכל מקרה, היה סיכום עם האוצר שהם מביאים 4.5, נכון? משה שגיא התחייב על 5.5 ועמד בזה.

את זה לא ידעתי. יש העברה של אישרנו בוועדת ההסכמות לעביר לוועדת הכספים: זה 60 ומשהו מיליון שקל של מטוס למשרד ראש הממשלה. אז הנה, יש שם 60 מיליון שקל שבמקום שילכו למטוס - - -

עכשיו אתה - - - התנגשות אווירית.

לא. במקום שילכו למטוס, יכולים ללכת למטרות אחרות, חברתיות.

אתם לא דואגים לעצמכם?

מה זה קשור? בעת הזאת לדון באישור של 60 ומשהו מיליון שקל למטוס בהעברה של סוף שנה, נשמע לי אבסורד.

מאחר ואני מכיר אותך כאיש רציני, אתה יודע טוב מאוד שבעיות ארגוני הנוער לא ייפטרו מהמטוס, אז בוא תמצא את הבעיה של ארגוני הנוער ובמטוס תטפל לבד עם יועצי תקשורת - - -

בעניין הזה, חבר הכנסת צודק. אנחנו נלחמים על זה חצי שנה. על מה מדברים?

מיקי הוביל את זה.

באופן כללי לא עצרתי העברות כי חשבתי שצריך לעשות דיון פתוח בוועדת הכספים על כל ההעברות וגם בגלל צוק העיתים. אבל ראיתי את ההעברה הזאת, עוד 15 מיליון שקל לטיסות ראש הממשלה, עוד 60 מיליון שקל למטוס ועוד דברים אחרים שאני לא אפרט פה – נראה לי שלקראת סוף שנה, להעביר העברה כזאת ברגע האחרון, זה קצת לא מתקבל על הדעת, במיוחד כשאנחנו באמת תקועים בנושאים חברתיים כבדים.

לגבי הנושאים החברתיים, יש לנו פה סיטואציה של ממשלה שלא מתפקדת תקופה ארוכה ולא מקבלת החלטות מהותיות תקופה ארוכה. בסיטואציה הזאת אנחנו רואים את הקצה של מה שנתקע, את מה שכואב. יש אנשים שדואגים להזכיר לנו את זה כל הזמן, כמו הורים לילדים עם מוגבלות או עם אלרגיות. הם דואגים להיות פה ולהזכיר לנו את זה. אבל זה הקצה של קצה של דברים.

את הנושא הנערות והנערים ביקשתי להעלות כי לא זועקים את הזעקה שלהם. פה אנחנו בסיטואציה בה אגף תקציבים נדרש לעשות סדרי עדיפויות. בסדרי העדיפויות האלה, גם לאגף התקציבים קשה. גם ה-500 מיליון שקל שהעבירו עכשיו לסל התרופות, בסופו של דבר זו גם עשייה של סדרי עדיפויות.

במצב רגיל השרים היו צריכים לכפות את זה בשיח של כמה דקות ואולי אפילו להגדיל את זה ל-700 מיליון. אנחנו בסיטואציה בלתי אפשרית, אין ספק בכך. זו סיטואציה באמת קשה מאוד.

אני מבקשת להתייחס לדברים שאמר חבר הכנסת אשר לעניין ניהול תקציב וניהול סיכונים בתקציב ואם נשאר סכום שלא נוצל באיזשהו מקום. ניהול תקציב המדינה וניהול סיכונים בתקציב המדינה הם התפקיד של אגף התקציבים במשרד האוצר. כך אנחנו פועלים.

אנחנו גם מתקצבים באופן בסיסי – ואנחנו מסבירים את זה וועדה יותר מפעם אחת – באופן שבו אנחנו במידה מסוימת בונים על כך שחלק מהמשרדים לא יבצעו באופן מלא ועל ידי כך אנחנו יכולים לתקצב נכון יותר.

לא אמרתי שאתם לא עושים את זה - - -

אתם בונים על זה שהם לא ימצו את כל - - -

אנחנו יודעים שבאופן סטטיסטי לא כל משרדי הממשלה מבצעים באופן מלא את כל הסכום - - -

השאלה אם אתם מערימים קשיים על הביצוע.

אנחנו לא מערימים קשיים על הביצוע. הביצוע זה אגף החשב הכללי. טוב שיש לכל אחד תפקיד. אנחנו לא מערימים קשיים על הביצוע, נשמח אם כל המשרדים יבצעו. גם, כמו שהציג הממונה על התקציבים, הביצוע בתקציב המדינה גבוה מ-100% בכל אחת מהשנים האחרונות.

ביצוע התקציב הוא דבר מבורך. ניהול סיכונים בתקציב, בכל זאת הוא דבר שקיים. בסופו של דבר, אנחנו מתקצבים בתקופה מסוימת והביצוע נעשה בתקופה מאוחרת יותר ויש שינויים. השינויים האלה והניהול שלהם הם מה שאנחנו עושים. ככה אנחנו יודעים לווסת.

אגב, ההעברה הזו לניצולי שואה, שזה צורך שהיה ידוע בשלב יותר מוקדם בשנה, אמרנו נראה מאיזה מקומות אפשר יהיה לקחת לצורך הזה. במקרה הזה יכולנו.

כן, אבל אם היו מתקצבים את זה בתחילת שנה בצורה מסודרת, אז ברזרבה הזאת יכולנו לסתום חורים, כמו שאמר היושב-ראש.

אם היו מתקצבים את זה בתחילת השנה באופן מלא כבר לביצוע הזה, שהוא לא היה ידוע כולו בתחילת השנה, היה צריך לתקצב פחות במשרדים אחרים. כאן אני אומרת שככל שיש הצעות או רעיונות למקורות שהם בבסיס התקציב ואינם חד-פעמיים, מקומות שאפשר להגיד עליהם שמפה נוריד ונעביר למקום אחר באופן קבוע, כמו שאתם יודעים, אנחנו - - -

בקיצור, איך את פותרת את הפלונטר של ארגוני הנוער?

- - - כשתהיה ממשלה והיא תבנה את התקציב הבא, היא תקבע את סדרי העדיפויות ובהתאם להם ייבנה התקציב, כפי שנעשה בכל השנים הקודמות.

איך אנחנו פותרים את בעיית ארגוני הנוער?

חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס, ה-242 מיליון השקלים שחוזרים לאוצר, חלקם דרך סעיף מבקר המדינה שדנו בו בוועדת הכספים וה-200 מיליון פה, ביחד זה 242 מיליון. 232 מיליון נועדו לניצולי השואה ו-10 מיליון לאלרגים. זה הסיכום עם משרד האוצר.

המעונות הנעולים שדנו בהם, אדוני היושב-ראש, נשארו - - -

אנחנו נשארים כרגע בחוסר פתרון. הזמינו אותי לישיבה מיוחדת בנושא הזה להצגת פתרונות על ידי מנכ"ל משרד הרווחה בעוד שבועיים בערך.

אני רק אסב את תשומת לבך שמה שקורה שם זה לא באמת פתרונות לטווח ארוך. הם מנסים לעשות טלאים על טלאים ותוך כדי כך ההוסטלים נסגרים. אבל חשוב מאוד להכיר את הנושא בטרם - - -

אני אבקש שתצטרפי.

בשמחה.

הוא הזמין ישביה מקצועית מיוחדת בנושא הזה ואני אשמח אם תצטרפי.

תודה רבה. זה חשוב.

אני אעלה עניין שדברו איתי כמה מהצוות. קודם כל, לשבח את חיים על ניהול התקציב בצורה מאוזנת וחכמה. את נושא של החינוך המיוחד, לצערי, לא נוכל להכניס פה בגלל שזה כנראה היה פחות חשוב לאוצר מדברים אחרים.

יש עניין שהייתי רוצה להעלות. דיברו איתי, לאו דווקא מהצוות שלי אלא בכלל. הנושא של העוזרים הפרלמנטריים כאן בכנסת. כל חבר כנסת יודע שאם יש לו צוות טוב, אז הרבה תלוי בהם. יש נושא שהפריע לי אצל הצוות שלי. שאלתי והתעניינתי וזה כך אצל עוד אנשים.

כשאני נוסע, למשל, לפגישה, אני משלם חנייה ויש החזרים על זה. זה חלק מהעבודה שלך. אני חושב שהיה ראוי שיוחזר גם עוזרים ויועצים פרלמנטריים שמגיעים עם חברי הכנסת לעבודה שלהם. הרי זה חלק מהעבודה שלהם. הכנסת צריכה לשלם להם על החנייה בדיוק כמו שמשלמים לחבר הכנסת.

אבל הוא מקבל.

הוא לא מקבל.

כל יועץ פרלמנטרי מקבל 2,000 שקים לחודש בשכר בגין נסיעות ואש"ל, בין אם בא לעבודה או לא בא לעבודה, פגרה או לא פגרה. הוא מקבל 2,000 שקלים.

זה השכר.

זה לא שכר.

1,800, אדוני.

תלוי במרחק. בין 1,800 ל-2,200. אני אמרתי בממוצע 2,000. את זה כל יועץ פרלמנטרי מקבל. אם אפשר להוסיף, לפני מספר שנים עשינו הסכם עם כל היועצים הפרלמנטריים לפיו הם קיבלו תוספת שכר מהותית מאוד. בנוסף לכך, הצמדנו אותם להסכמים הקיבוציים של המדינה. עוד לא גמרו לקבל את מה שהם קיבלו בהסכם השכר, הם קיבלו הסכם מהמדינה שלמעשה בינואר יש את הפעימה האחרונה של אותו הסכם שכר. זה הסכם שלך, אדוני היושב-ראש.

רציתי להודות ליושב-ראש ההסתדרות דאז.

הייתי מעורב מאוד בהסכם של העוזרים הפרלמנטריים.

אני רוצה לומר שההישגים הללו הם לא בכדי, הם בגלל שהתאגדו פה העוזרים הפרלמנטריים ויצרו איגוד מקצועי שהיווה מנוף של כוח, מכאן אתה רואה כמה האיגודים המקצועיים האלו חשובים לעובד.

אני אחזק דבר נוסף אחד – אולי זה לא הזמן ולא העת, אבל שימו לב: כאשר אנחנו נשארים פה עד שעות מאוחרות, הח"כים שגרים רחוק מקבלים לינה. העוזרים שנאלצים להישאר יחד איתם, אם הם לא עברו את ה-100 ק"מ מהבית שלהם, אין להם אפשרות, גם אם אנחנו פה עד 03:00 בבוקר. אני לא רוצה לשלוח עוזרת שלי ב-03:00 בבוקר, לעלות על אוטו ולנהוג אחרי יום שלם בו היא ערה, רק בגלל שהיא גרה במרחק של 90 ק"מ מהכנסת.

אני מבקש להעמיד דברים על דיוקם, אם אפשר. כל פעם, בשעה 17:00 אחרי הצוהריים יוצאת הודעה של מזכירות הכנסת שסיום המליאה צפוי להיות אחרי השעה 23:00. ההודעה הזאת שיוצאת ממזכירות הכנסת היא דגל שהיא מרימה ליועצים הפרלמנטריים להזמין מלון והכנסת תממן להם.

גם אם הם גרים קרוב? לנו לא אישרו - - -

גם אם לא - - -

אני רוצה להסב את תשומת לבך, ביום האחרון של הכנסת, העוזרות הפרלמנטריות שלי לא הורשו לקחת חדר מאחר שהן גרות בתל אביב - - -

מתי נגמרה הישיבה?

ב-03:00 בבוקר. תשימו לב, הן לא קיבלו אישור. זו פשוט סכנת חיים.

אני לא יודע מזה. אם הן נשארו ללון, שיגישו את הקבלות ויקבלו את ההחזר.

החשב נכנס לראש של מעסיק כרגע.

אף פעם לא יצאתי ממנו.

ההסכם של העוזרים הפרלמנטריים נעשה לפני מספר שנים, אז כמו כל הסכם שנעשה לפני מספר שנים צריך לבחון אותו מעת לעת – הגיע הזמן לבחון אותו.

אולי זו גם הוועדה הרלוונטית.

כן. כשיעלה התקציב לאישור - - -

חיים, אני גם מקווה שבמבנה שאתם משפצים, תנאי העבודה הפיזיים של העובדים צריכים להיות קצת יותר נורמליים. הייתי מתמחה במשפטים ולא ראיתי דבר כזה. זה אפילו לא כוך לשלושה. פיזית, אין מקום לשלושה.

זה תוכנן לשניים ואז הנחיתו את השלישי.

אבל לא מתכננים בצורה כל כך - - -

במסגרת התוכניות שהכנסת עושה לצורך ההרחבה, לוקחים את הלשכות הישנות ומכל שלוש לשכות עושים שתי לשכות ובנוסף לכך להוסיף עוד לשכות.

אני שמחה מאוד לשמוע את זה. אני חייבת להגיד לך, גם בתור מי שנוגעת בדבר, שהלשכות של הח"כים מאוד לא מכבדות ח"כ בעיני. את זה אני אומרת בתור מי שהייתה מנכ"לית בממשלה, החדרים שם הרבה יותר מכובדים.

תשאלי את הוותיקים שישבו בצריפים, ישבו 4 בחדר. בלי מקלחת, בלי שירותים.

חבל שווקנין לא נמצא פה, הוא היה מספר שהיו יושבים שלושה חברי כנסת ביחד בחדר אחד.

צריך שהנושא של העוזרים הפרלמנטריים ייבחן. תנאי העבודה שלהם צריכים להיבחן, זה דבר צודק, אפילו בדברים קטנים, למשל השי לחג שהם מקבלים הוא 200 שקל, לדעתי.

הם מקבלים בדיוק מה שמקבלים עובדי המדינה. הם מקבלים 200 שקל בפסח ו-200 שקל בראש השנה.

עובדי מדינה מקבלים גם מוועד העובדים.

שיעשו ועד ויאספו כסף. המתנה מוועד העובדים זה מכסף שאוספים מהעובדים.

טוב. אז לא ניכנס לזה. עדיף לא להיכנס לזה. הייתי שמח אם הם היו מקבלים בדיוק כמו עובדי הכנסת.

הם מקבלים, הם מקבלים. רק שהם מקבלים את זה כל חודש. אתה לא שם לב, לא רואים, במקום לקבל פעם אחת בשנה כמו שמקבלים עובדי הכנסת - - -

שי לחג?

לא. ביגוד. הם מקבלים - - -

דיברתי על שי לחג.

שי לחג הם מקבלים כמו עובדי המדינה.

הייתי שמח אם הם היו מקבלים את אותו שי לחג שמקבלים עובדי הכנסת.

הם מקבלים.

זה פשוט לא נכון מה שאתה אומר, חיים. כמה מקבלים שי לחג עובדי הכנסת?

בראש השנה זה - - -

מהכנסת, לא מהוועד. מהכנסת.

מהכנסת. 450 לראש השנה ו-425 לפסח.

העוזרים הפרלמנטריים מקבלים פעמיים בשנה 200 שקלים.

עובדי הכנסת משלמים 50 שקלים בחודש. בעבר ניסינו להתאגד עם העוזרים הפרלמנטריים ולעזור להם, אבל הם - - -

יש דברים בסיסיים שהם דברים קטנים אבל בסוף הם חשובים.

אני רוצה לדבר במספרים על הסעיף השני. הסעיף השני, ככל ויאושר הסעיף הראשון, מדבר על העברת 108 מיליוני שקלים משנת 2018 לשנת 2019 בתקציב הכנסת ועברת 200 מיליוני שקלים מתקציב הכנסת לתקציב המדינה. אני מבקש להצביע על שני הדברים, גם על ה-311 וגם על מה שאמרתי.

אני מציע להצביע על שני הסעיפים בזה אחר זה. אנחנו גם לוקחים לתשומת לבנו את האמירה של אגף התקציבים ש-242 מיליון, ביחד עם מבקר המדינה, יוקצו 232 מיליון לטובת ניצולי שואה ו-10 מיליון לטובת הילדים האלרגים. בבקשה.

וכן שהכספים יוחזרו לבקשת הכנסת, לפי התנאים שנקבעו במכתב ההתחייבות של אגף התקציבים.

כפי שהתחייבנו.

כפי שהתחייבתם, כפי שהתחייבתם.

אנחנו מצביעים בעד העברת עודפי תקציב הכנסת משנת 2018 לשנת 2019, בהתאם להצעת ההחלטה. מי בעד? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד ההצעה – פה אחד
ההצעה לעברת עודפי תקציב הכנסת משנת 2018 לשנת 2019 נתקבלה.

בעד 6.

בעד העברת עודפי תקציב הכנסת לתקציב המדינה – מי בעד? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד ההצעה – פה אחד
ההצעה לעברת עודפי תקציב הכנסת לתקציב המדינה נתקבלה.

שתי ההצעות אושרו. חיים, תודה רבה. הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 14:00.