פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-ושתיים

הכנסת



2
הוועדה המיוחדת לדיון בהצעת חוק התפזרות הכנסת ה-22
11/12/2019


15/01/2020
11:57
מושב ראשון



פרוטוקול מס' 2
מישיבת הוועדה המיוחדת לדיון בהצעת חוק התפזרות הכנסת ה-22
יום רביעי, י"ג בכסלו התש"פ (11 בדצמבר 2019), שעה 22:50

1. הצעת חוק התפזרות הכנסת העשרים ושתיים והקדמת הבחירות, התש"ף–2019
2. הצעת חוק הבחירות לכנסת העשרים ושלוש (הוראות מיוחדות), התש"ף–2019

חברי הוועדה: אבי ניסנקורן – היו"ר
יעקב אשר
יואב בן צור
איתן גינזבורג
צבי האוזר
מכלוף מיקי זוהר
תמר זנדברג
אחמד טיבי
מאיר כהן
אופיר כץ
אופיר סופר
עודד פורר
איציק שמולי

רם בן ברק
משה גפני
מיקי חיימוביץ
יצחק כהן
מיכאל מלכיאלי
יעקב מרגי
אורלי פרומן
אלכס קושניר
סתיו שפיר
פנינה תמנו
עאידה תומא סלימאן

שאול מרידור - משרד האוצר

ביאן וותד - משרד האוצר

שירה עמיאל - אגף תקציבים משרד האוצר

חיים אבידר - חשב הכנסת

אורלי עדס - מנכ"לית ועדת הבחירות

ארבל אסטרחן
גור בליי
אלעזר שטרן

נועה בירן - דדון

לאה קיקיון, אור שושני


1. הצעת חוק התפזרות הכנסת העשרים ושתיים והקדמת הבחירות, התש"ף–2019
2. הצעת חוק הבחירות לכנסת העשרים ושלוש (הוראות מיוחדות), התש"ף–2019

אנחנו פותחים את הישיבה של הכנה לקריאה שנייה ושלישית. לפני שאנחנו מתחילים את הישיבה, על מנת שנוכל לשחרר גם את שאול מרידור שהגיע לכאן במיוחד. דיברתי היום עם שאול מרידור בנושא סל הבריאות וביקשתי שמדינת ישראל תעשה את כל הפעילות כדי שסל הבריאות יעמוד על 500 מיליון שקל גם בשנה הבאה, באופן שייתן את הפתרון המינימלי לוועדת סל הבריאות. אני מבין שגם מנכ"ל משרד הבריאות הנחה את ועדת סל התרופות לעבוד על בסיס הנחה תקציבית של 500 מיליון שקל. מה ששאול מרידור אמר זה שהכוונה של משרד האוצר לעשות את כל המאמצים שבאמת עד סוף השנה, עד סוף דצמבר יימצא פתרון בינו ובין משרד הבריאות, שבאמת סל הבריאות יעמוד על 500 מיליון שקל. זו הכוונה, והם יעשו את כל המאמץ לעשות את זה. זה מצריך דיון והסכמה משותפת בין משרד הבריאות למשרד האוצר, אבל זאת גם הציפייה של כל חברי הכנסת שיושבים פה, ושל הוועדה המסדרת כולה.

אנחנו נעשה עוד ישיבת עדכון והיערכות עוד 10 ימים כדי לראות באמת שהדברים מתממשים והולכים לכיוון הזה, ושהדברים קורים.

ביום ראשון יש ישיבה של הוועדה?

יש, אבל בנושאים אחרים.
אז זו בעצם האמירה – אפשר להגיד רק שמה שאמרתי זה גם על דעתך.

לא נאמרו דברים לא נכונים. אנחנו נעשה מאמץ, אני מקווה שנמצא פתרון. זה תלוי גם במשרד הבריאות. אמרתי לכם גם כמה פעמים, לחלק מהנוכחים פה – אנחנו בפני שנה תקציבית מאוד מורכבת, בטח לאור היום הזה. הרבה מאוד חודשים עם תקציב המשכי יצריכו הרבה מאוד קיצוצים והרבה פחות כסף להרבה דברים. במסגרת זו בסדרי עדיפות אנחנו רוצים להעמיד את סל התרופות שיגיע ל-500 מיליון שקל. אני מקווה שנצליח. אנחנו נשב עם משרד הבריאות ונודיע לכם.

טוב, אנחנו נעשה מעקב בימים הקרובים בנושא הזה, אנחנו לא נרפה. גם אם צריכים לעשות עוד צעדים.

הבאת אותו כדי להגיד שנעשה מאמץ. לא הבנתי. שעת לילה מאוחרת.

הבאתי אותו להגיד שהמחויבות של משרד האוצר היא ללכת על כיוון של 500 מיליון שקל.

בסדר, נו. את זה הוא היה יכול להגיד גם מהבית.

תודה, שאול.

אז הצעת חוק התפזרות הכנסת העשרים ושתיים והקדמת הבחירות, התש"ף–2019, אני אקרא שוב ואסביר, עשינו שינוי קטן:

חוק התפזרות הכנסת העשרים ושתיים והקדמת הבחירות, התש"ף–2019
התפזרות הכנסת העשרים ושתיים
1.
הכנסת העשרים ושתיים תתפזר לפני גמר כהונתה.

הבחירות לכנסת העשרים ושלוש
2.
הבחירות לכנסת העשרים ושלוש יתקיימו ביום ו' באדר התש"ף (2 במרס 2020).

תחילה
3.
תחילתו של חוק זה ביום קבלתו בכנסת.



כיוון שהחוק עומד להתקבל אחרי חצות, עושה רושם. אז בעצם הכניסה בתוקף תהיה ביום הקבלה, שזה לא ילך אחורה, שזה לא יהיה רטרואקטיבי. יום הקבלה, בהנחה שהוא יהיה מחר, 12 בדצמבר, אחרי 12 בלילה, אז התחילה תהיה ביום הקבלה בכנסת. שימו לב שלפי חוק הפרשנות אם אומרים יום בחקיקה זה בעצם הולך לחצות ודקה באותו יום, כך שהבעיה שדובר עליה מול הודעה של הנשיא ליו"ר הכנסת, מה שמפעיל את ה-90 יום, בהנחה שזה יעבור בשעות הקרובות והנשיא ב-12 ודקה לא יודיע כזה דבר, אלא בשעות הבוקר, אז בכל מקרה לא תהיה בעיה בדבר הזה, וחוק הפיזור יגבר. כמובן שאם הדבר הזה יתעכב והנשיא יודיע אז נלך לפי סעיף 11 והבחירות יהיו תוך 90 ימים. זה לגבי חוק ההתפזרות.

חוק הבחירות לכנסת העשרים ושלוש (הוראות מיוחדות), התש"ף–2019, אני פה אגיד – עשינו כמה שינויים קטנים. כשעברנו על החוק הזה מצאנו כמה תיקונים שגם המהירות שבה נעשו הדברים, דברים שעלו בוועדה, אז עשינו כמה שינויים קלים. אני אסביר אותם ואחרי זה אני אקרא את הנוסח. מבחינת התיקונים, קודם כל גם בחוק ההוראות המיוחדות – חוק הבחירות לכנסת העשרים ושלוש (הוראות מיוחדות), התש"ף-2019 עשינו את אותה הוראת תחילה בסוף:

תחילה
17.
תחילתו של חוק זה ביום קבלתו בכנסת.



ובגלל הדבר הזה שהזזנו את זה ביום, אז גם המועדים – בסעיף 5, כשהיה כתוב "82 ימים", הפך ל- "81 ימים", פשוט בהתאמה הזזנו את זה, וגם בנקודה שדיברנו על הוראות שעה, שיו"ר ועדת הבחירות המרכזית מוציא, סעיף 12(ב), במקום זה – "22 ימים שתחילתם ביום ה-82", זה: "21 ימים שתחילתם ביום ה-81". אלה דברים טכניים שנובעים מההזזה של היום.

והשינוי הקצת יותר משמעותי שעשינו נובע מהתיקון שהוועדה החליטה עליו בדיון הקודם, בהכנה לקריאה ראשונה, להעלות את תקרת ההוצאות. אז בהקשר הזה פשוט עשינו איזשהו תיקון כי היה יכול להיווצר איזשהו באג ברגע שהיה יישור קו שכל המפלגות עד 10 מנדטים מעלים להם ב-250%, היתה יכולה להיווצר פגיעה למפלגות הקטנות, כי תיאורטית יכולה להיבחר גם מפלגה של 3 מנדטים, על הקשקש, אבל יכולה להיבחר. אם היא מקבלת רק 250% אז היא היתה מקבלת רק 7.5, כשבחוק הרגיל היא קיבלה 10. אז בהתאמה לדבר הזה בשביל שלא תהיה פגיעה במפלגות הכי הכי קטנות אז מה שכתבנו זה בסעיף 14(א)(4):


(4) בסעיף 7(ג) –



(א) פסקה (1) – לא תיקרא;



(ב) במקום פסקה (2) יבוא:




"(2) סיעה שביום הקובע מנתה פחות מאחד עשר חברי הכנסת, לא תוציא הוצאות בחירות בסכום העולה על עשר יחידות מימון או על פי 2.5 מיחידת מימון אחת לכל חבר הכנסת שבאותה סיעה, לפי הגבוה.";





זאת אומרת, אם ה-2.5 מוביל אותה למתחת ל-10 היא תקבל רצפה של 10. זה הרעיון.

ו-(ג) – זה גם תיקון של התאמה קטנה שעשינו למפלגות חדשות, מה שקוראים בחוק "רשימת מועמדים", זאת אומרת, מפלגה שלא מיוצגת בכנסת היום. אז גם פה עשינו התאמה שבעצם מבהירה שלא תהיה סתירה בתוך החוק, ש "רשימת מועמדים לא תוציא הוצאות בחירות בסכום העולה על הסכום לפי פסקאות (2) או (3), בהתאם למספר המנדטים שבו זכתה". זאת אומרת, איפה שהיא נופלת, כמו המפלגות הקיימות, ככה תהיה התקרה שלה. שכל הדבר הזה יתכתב אחד עם השני. אלה השינויים שנעשו. אותם רציתי להבליט.

אנחנו בקריאה שנייה ושלישית, בכל זאת מקריאים את החוק. אני אקרא אותו. הסברתי אותו בפרוטרוט בדיון הקודם לפני כמה שעות, אז לא אוסיף ואסביר. אני חושב שהיו שאלות, היה דיון והדברים הוסברו. אם משהו לא ברור עדיין אז אני כמובן אשמח להשיב הסברים משפטיים. אני אקרא אותו ואז אני מניח שנעבור לדיון בהסתייגויות שיש פה.

אפשר להגיש גם הסתייגות בעל פה, אני מבין.

פרק א': הוראות מיוחדות לעניין הבחירות לכנסת העשרים ושלוש

מטרה ותחולה

מטרה
1.
מטרתו של פרק זה לקבוע הוראות מיוחדות הדרושות לשם היערכות לקיום הבחירות לכנסת העשרים ושלוש, בשל המועד שנקבע לבחירות וסמיכות הזמנים הרבה בין מערכת הבחירות האמורה למערכות הבחירות לכנסת העשרים ואחת ולכנסת העשרים ושתיים.

תחולה
2.
הוראות פרק זה יחולו לעניין הבחירות לכנסת העשרים ושלוש.

קיצור תקופת הבחירות

תיקון חוק
הבחירות לכנסת
3.
חוק הבחירות לכנסת [נוסח משולב], התשכ"ט–1969 (להלן – חוק הבחירות לכנסת), ייקרא כך שבמקום האמור בסעיף 142 יבוא:



"כל מקום שחוק זה קובע שפעולה מסוימת תיעשה מספר מסוים של ימים לפני יום הבחירות, רשאי יושב ראש הוועדה המרכזית להאריך את המועד לביצוע אותה פעולה עד לעשרה ימים נוספים; החלטת היושב ראש תפורסם באתר האינטרנט של הוועדה המרכזית וכן בעיתונות, כפי שיחליט יושב ראש הוועדה המרכזית".

תיקון חוק המפלגות
4.

(1) בסעיף 4 –




(א) אחרי סעיף קטן (א) יבוא:





"(א1) על אף האמור בתקנות שנקבעו לפי סעיף 33 לעניין הדרך להוכחת עמידה בדרישת האזרחות הקבועה בסעיף 2, הרשם רשאי לבדוק, בעצמו או על ידי מי מטעמו, אם מייסד מפלגה הוא אזרח ישראלי בעת הגשת בקשה לרישום מפלגה לפי סעיף זה.";




(ב) בסעיף קטן (ב), במקום "ארבעה עשר ימים" יבוא "ארבעה ימים";



(2) בסעיף 6 –




(א) בסעיף קטן (ב), במקום "שלושים ימים" יבוא "עשרה ימים";




(ב) בסעיף קטן (ג), אחרי "ההתנגדות או לדחותה" יבוא "וימסור על כך הודעה לבאי כוח הצדדים בתוך שבעה ימים מיום שהוגשה".

תיקון חוק הבחירות (דרכי תעמולה)
5.
חוק הבחירות (דרכי תעמולה), התשי"ט–1959, ייקרא כך:



(1) בסעיף 2, במקום "90" יבוא "81";



(2) בסעיף 10(ב)(4), במקום "שלושת החודשים" יבוא "81 הימים";



(3) בסעיף 10ב(א), בהגדרה "תקופת הבחירות", בפסקה (1), במקום "90" יבוא "81".

ועדת הבחירות

פרשנות
6.
למונחים בסימן זה תהיה המשמעות שיש להם בחוק הבחירות לכנסת.

העסקת עובד רשות ציבורית בוועדת בחירות לשם קיום הבחירות לכנסת העשרים ושלוש
7.
(א) הועסק עובד רשות ציבורית בוועדת בחירות לשם קיום הבחירות לכנסת העשרים ואחת או הבחירות לכנסת העשרים ושתיים וביקש המנהל הכללי של הוועדה המרכזית, או מי שהוא הסמיך לכך, להעסיקו בוועדת בחירות לשם קיום הבחירות לכנסת העשרים ושלוש, והעובד מסכים לכך, לא תמנע הרשות הציבורית, במישרין או בעקיפין, את העסקתו כאמור; בסעיף זה, "רשות ציבורית" – כמפורט להלן:




(1) הממשלה ומשרדי הממשלה, לרבות יחידותיהם ויחידות הסמך שלהם;




(2) לשכת נשיא המדינה;




(3) הכנסת;




(4) מבקר המדינה;




(5) רשות מקומית;




(6) תאגיד שהוקם בחוק.



(ב) עובד רשות ציבורית יעדכן את הממונה עליו בדבר פנייה אליו כאמור בסעיף קטן (א) מיד לאחר קבלתה, אם בכוונתו להיענות לבקשה.



(ג) על אף האמור בסעיף קטן (א), יושב ראש הוועדה המרכזית רשאי להיענות לבקשת הרשות הציבורית שלא להעסיק עובד שלה כאמור באותו סעיף קטן, בין היתר בהתחשב ביכולתה של ועדת הבחירות שבה מתבקשת העסקתו לבצע את תפקידה כאמור בסעיף 1 ובצורכי הרשות הציבורית, ובכלל זה יכולתה לבצע משימות בהיעדר העובד.


שימו לב ש (ד) זה סעיף שעוסק בעובדי הכנסת - הקראתי בדיון הקודם אותו, אבל הוא לא היה בפניכם. עכשיו הוא בפניכם. כתוב:



(ה)
(1) רשות ציבורית לא תפטר עובד כאמור בסעיף קטן (א) שהועסק על ידי ועדת בחירות לשם קיום הבחירות לכנסת העשרים ושלוש ולא תפגע בתנאי העסקתו בשל כך.




(2) היעדרות מעבודה לרגל העסקה בוועדת בחירות לשם קיום הבחירות לכנסת העשרים ושלוש כאמור בסעיף קטן (א) לא תיראה כהפסקה ברציפות עבודתו ולא תפגע בזכויות התלויות בוותק של העובד אצל הרשות הציבורית.

שכר עובדים
בוועדת בחירות
8.
החלטת יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית לפי סעיף 4 לחוק הבחירות לכנסת העשרים ושתיים (הוראות מיוחדות לעניין ועדת הבחירות), התשע"ט–2019, תחול, בשינויים המחויבים, גם על שכר עובדים בוועדת בחירות לעניין הבחירות לכנסת העשרים ושלוש.

תקציב ועדת הבחירות המרכזית
9.
(א) על אף האמור בסעיף 134 לחוק הבחירות לכנסת, תקציב ועדת הבחירות המרכזית לבחירות לכנסת העשרים ושלוש יהיה שווה לתקציב ועדת הבחירות המרכזית לבחירות לכנסת העשרים ושתיים לסעיפיו, לרבות השינויים שנערכו בו בהתאם להוראות סעיף 134 לחוק הבחירות לכנסת; אוצר המדינה יעמיד כספי תקציב זה לרשות יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית, והוא יהיה ממונה על הוצאתם.



(ב) על הצעה של ועדת הבחירות המרכזית לתוספת תקציב על התקציב האמור בסעיף קטן (א) יחולו הוראות סעיף 134 לחוק הבחירות לכנסת.

הוראות לעניין מכרזים
10.
על אף האמור בהוראות לפי חוק חובת המכרזים, התשנ"ב–1992 –



(1) התקשרות ועדת הבחירות המרכזית בחוזה לביצוע עסקה בטובין או במקרקעין, לביצוע עבודה או לרכישת שירותים, אינה טעונה מכרז, אם היא התקשרות ששוויה אינו עולה על 120,000 שקלים חדשים; ואולם, בכל תקופה רצופה של שנים עשר חודשים שתחילתה ביום התפזרות הכנסת העשרים ושתיים לא תתקשר ועדת הבחירות המרכזית עם מתקשר מסוים בלא מכרז לפי פסקה זו בהתקשרויות בסכום כולל העולה על 200,000 שקלים חדשים, ובמניין זה יבואו גם התקשרויות שנכרתו בתקופה האמורה כהתקשרות המשך להתקשרות שנעשתה במקורה לפי פסקה זו;



(2) יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית רשאי לקבוע הוראות החורגות מהוראות לפי החוק האמור לעניין מועדים ודרכי פרסום.

ניהול הבחירות לכנסת העשרים ושלוש

תיקון חוק
הבחירות לכנסת
11.

(1) בסעיף 21(ז), במקום "שש עשרה" יבוא "שבע עשרה";



(2) בסעיף 21א, בסופו יבוא:




"(ג) מי שביום הבחירות הוא בן עשרים ואחת ומעלה כשיר להיות מזכיר ועדת קלפי.";



(3) בסעיף 91, במקום סעיף קטן (ב1) יבוא:




"(ב1) שוטר שהצביע כאמור בקלפי לחיילים וזיהה את עצמו באמצעי זיהוי כאמור בסעיף 74, יציג ליושב ראש ועדת הקלפי את התעודה שניתנה לו לפי סעיף 95(א).";



(4) בסעיף 95, במקום סעיפים קטנים (א) עד (ו) יבוא:




"(א) שוטר רשאי להצביע בכל קלפי בדרך שבה מצביע בקלפי מזכיר ועדת הקלפי לפי סעיף 116יח, ובלבד שזיהה את עצמו בפני מזכיר ועדת הקלפי באמצעות תעודת השוטר שלו או שזיהה את עצמו באמצעי זיהוי כאמור בסעיף 74 והציג למזכיר ועדת הקלפי תעודה אחרת שהונפקה לו על ידי ועדת הבחירות המרכזית."

אני ממשיך בקריאה:


הוראות שעה לעניין סדרי בחירות
12.
(א) הוראות הבחירות לכנסת (הוראות שעה לבחירות לכנסת העשרים ושתיים), התשע"ט–2019, שקבעה ועדת הבחירות המרכזית לפי סעיף 145(ד) לחוק הבחירות לכנסת, יעמדו בתוקפן עד פרסום תוצאות הבחירות לכנסת העשרים ושלוש.



(ב) בתקופה של 21 ימים שתחילתה 81 ימים לפני יום הבחירות לכנסת העשרים ושלוש, יקראו את סעיף 145 לחוק הבחירות לכנסת כך שבמקום סעיף קטן (ד) יבוא:




"(ד) יושב ראש הוועדה המרכזית רשאי ליתן הוראות שעה בעניינים האמורים בסעיף קטן (א); הוראות לפי סעיף קטן זה יכולות להיות כלליות או לחול על אזורי בחירות או ועדות בחירות מסוימים; הן יפורסמו או יובאו לידיעת הנוגעים בהן כפי שיושב ראש הוועדה המרכזית ימצא לנכון; הן אינן טעונות פרסום ברשומות."

תיקון חוק מיסוי תשלומים בתקופת בחירות
13.
חוק מיסוי תשלומים בתקופת בחירות, התשנ"ו–1996, ייקרא כך:



(1) בהגדרה "תקופת הבחירות", במקום פסקה (2) יבוא:




"(2) תקופה של 45 ימים המסתיימת ביום פרסום תוצאות הבחירות לפי סעיף 11 לחוק-יסוד: הכנסת;";



(2) בהגדרה "תשלום", במקום הסכום הנקוב בה יבוא "11,700 שקלים חדשים".

מימון הבחירות

מימון מפלגות – חישוב הוצאות בחירות, הלוואות לסיעה ומקדמות
14.
(א) לעניין הבחירות לכנסת העשרים ושלוש, יקראו את חוק מימון מפלגות, התשל"ג–1973 (להלן – חוק המימון), כך:




(1) בסעיף 2(א1), במקום "יחידת מימון אחת" יבוא "1.31 יחידות מימון";




(2) בסעיף 3, במקום סעיפים קטנים (א) עד (ב1) יבוא:





"(א)
(1) המימון של הוצאות הבחירות של סיעה חדשה יהיה לפי 1.31 יחידות מימון לכל מנדט שבו זכתה בבחירות לכנסת, בתוספת סכום השווה ל-1.81 יחידות מימון.






(2) המימון של הוצאות הבחירות של סיעה שנוצרה בכנסת היוצאת עקב החלטה של ועדת הכנסת על שינוי בהרכב הסיעתי של הכנסת ולא עקב בחירתה לכנסת היוצאת של המפלגה שאותה סיעה מייצגת, יהיה 1.31 יחידות מימון לכל מנדט שבו זכתה הסיעה בבחירות לכנסת הנכנסת, בתוספת סכום השווה ל-1.81 יחידות מימון.





(ב) המימון של הוצאות הבחירות של סיעה יהיה לפי מספר יחידות מימון שנתקבל ממספר המנדטים שבהם זכתה הסיעה בכנסת היוצאת בתוספת מספר המנדטים שבהם זכתה הסיעה בכנסת הנכנסת מחולק בשתיים, כשהוא מוכפל ב-1.31, בתוספת סכום השווה ל-1.81 יחידות מימון.





(ב1) המימון של הוצאות הבחירות של מפלגות שהגישו רשימת מועמדים משותפת יחושב לכל מפלגה בנפרד על פי הוראות סעיפים קטנים (א) ו-(ב) בין שחשבון הבחירות מנוהל בנפרד ובין במשותף, לפי הוראות סעיף 13ב(א) או (ב); ואולם תוספת הסכום השווה ל-1.81 יחידות מימון כאמור בסעיפים קטנים (א) ו-(ב) תשולם פעם אחת לכל המפלגות כאמור, והיא תחולק ביניהן לפי שיעור חלקן בפועל בסך הכולל של מימון הוצאות הבחירות הניתן להן לפי סעיפים קטנים (א), (ב) או (ב2).";




(3) בסעיף 4 –





(א) בסעיף קטן (א)(1), במקום "70% מיחידת מימון אחת" יבוא "70% מ-1.31 יחידות מימון";





(ב) בסעיף קטן (א1), במקום "מעשר יחידות מימון" יבוא
"מ-13.1 יחידות מימון";





(ג) בסעיף קטן (א2), במקום "70% מעשר יחידות מימון" יבוא "100% מ-13.1 יחידות מימון";




(4) בסעיף 7(ג) –





(א) פסקה (1) – לא תיקרא;





(ב) במקום פסקה (2) יבוא:






"(2) סיעה שביום הקובע מנתה פחות מאחד עשר חברי הכנסת, לא תוציא הוצאות בחירות בסכום העולה על עשר יחידות מימון או על פי 2.5 מיחידת מימון אחת לכל חבר הכנסת שבאותה סיעה, לפי הגבוה.";





(ג) במקום פסקה (4) יבוא:






"(4) רשימת מועמדים לא תוציא הוצאות בחירות בסכום העולה על הסכום לפי פסקאות (2) או (3), בהתאם למספר המנדטים שבהם זכתה."



(ב) על אף האמור בסעיף 3(ב), (ד) ו-(ה) לחוק התפזרות הכנסת העשרים ואחת, התשע"ט–2019 –




(1) ביקשה סיעה לקבל הלוואה לפי סעיף 7ג לחוק המימון לאחר כינונה של הכנסת העשרים ושלוש, יובאו בחשבון לעניין סכום ההלוואה שהיא זכאית לו לפי סעיף קטן (ב)(1) לסעיף האמור גם הלוואות שניתנו לאותה סיעה בתקופות כהונתן של הכנסת העשרים ואחת ושל הכנסת העשרים ושתיים;




(2) לעניין הלוואות שניתנו לסיעות בתקופת כהונתה של הכנסת העשרים ואחת יקראו את סעיף 7ג לחוק המימון כך:





(א) בסעיף קטן (ב)(2), במקום "מהחודש שלאחר קבלת ההלוואה ועד תום שלוש שנים" יבוא "מהחודש שלאחר כינונה של הכנסת העשרים ושלוש ועד תום ארבע שנים וארבעה חודשים";





(ב) סעיף קטן (ג) לא יחול, ויחולו הוראות אלה: הסתיימה כהונתה של הכנסת העשרים ושתיים לפני פירעון הלוואה כאמור בסעיף קטן (ב), לא תנוכה יתרת ההלוואה מהמקדמה שהיא זכאית לה לפי סעיף 4 לקראת הבחירות לכנסת העשרים ושלוש; לא הגישה סיעה רשימת מועמדים לכנסת העשרים ושלוש, תנוכה יתרת ההלוואה ממימון ההוצאות השוטפות שהסיעה מקבלת בחודש, ולא יחולו עליה הוראות סעיף קטן (ב)(2) כנוסחו בפסקת משנה (א);




(3) לעניין הלוואות שניתנו לסיעות בתקופת כהונתה של הכנסת העשרים ושתיים יקראו את סעיף 7ג לחוק המימון כך:





(א) בסעיף קטן (ב) –






(1) בפסקה (1), במקום "לכל חודש שמיום מתן ההלוואה ועד תום שלוש שנים" יבוא "לכל חודש שמיום מתן ההלוואה ועד תום ארבע שנים וחצי";






(2) בפסקה (2), במקום "מהחודש שלאחר קבלת ההלוואה ועד תום שלוש שנים" יבוא "מהחודש שלאחר כינונה של הכנסת העשרים ושלוש ועד תום ארבע שנים וארבעה חודשים";





(ב) סעיף קטן (ג) לא יחול, ויחולו הוראות אלה: הסתיימה כהונתה של הכנסת העשרים ושתיים לפני פירעון הלוואה כאמור בסעיף קטן (ב), לא תנוכה יתרת ההלוואה מהמקדמה שהיא זכאית לה לפי סעיף 4 לקראת הבחירות לכנסת העשרים ושלוש; לא הגישה סיעה רשימת מועמדים לכנסת העשרים ושלוש, תנוכה יתרת ההלוואה ממימון ההוצאות השוטפות שהסיעה מקבלת בחודש, ולא יחולו עליה הוראות סעיף קטן (ב)(2) כנוסחו בפסקת משנה (א)(2);




(4) לעניין הלוואות שניתנו לסיעות בתקופת כהונתה של הכנסת העשרים ושלוש יקראו את סעיף 7ג(ב) לחוק המימון כך:





(א) בפסקה (1), במקום "לכל חודש מיום מתן ההלוואה ועד תום שלוש שנים" יבוא "לכל חודש שמיום מתן ההלוואה ועד תום ארבע שנים וארבעה חודשים";





(ב) בפסקה (2), במקום "שלוש שנים" יבוא "ארבע שנים וארבעה חודשים".



(ג) על אף האמור בסעיף 7ג(ב)(3) לחוק המימון, לעניין קבלת הלוואה בתקופת כהונתה של הכנסת העשרים ושתיים, סיעה שעד יום י"ג בכסלו התש"ף (11 בדצמבר 2019) לא קיבלה הלוואה לפי סעיף 7ג(ב)(1) לחוק המימון או שקיבלה חלק מסכום ההלוואה שהיא רשאית לקבל כאמור, תהיה זכאית לקבל הלוואה אף ללא אישורו של יושב ראש הכנסת והמלצת הוועדה הציבורית, בתנאים האלה:




(1) ההלוואה תהיה בשיעור שלא יעלה על 80% מסכום ההלוואה שהסיעה היתה זכאית לקבל לפי סעיף 7ג(ב)(1) לחוק המימון נכון ליום י"ג בכסלו התש"ף (11 בדצמבר 2019);




(2) הסיעה ביקשה את ההלוואה בתוך עשרה ימים מיום תחילתו של חוק זה.

תיקונים עקיפים ותחילה

תיקון חוק הבחירות (דרכי תעמולה)
15.
בחוק הבחירות (דרכי תעמולה), התשי"ט–1959, בסעיף 17ד(ה), במקום "ד' בטבת התש"ף (1 בינואר 2020)" יבוא "י"ז בטבת התשפ"א (1 בינואר 2021)".

תיקון חוק מימון מפלגות
16.
בחוק מימון מפלגות, התשל"ג–1973 –



(1) בסעיף 3(ב2), בסופו יבוא "והכול אלא אם כן נקבע בהסכם האמור כי הוראות סעיף קטן זה לא יחולו";



(2) בסעיף 4(א)(4), בסופו יבוא "והכול אלא אם כן נקבע בהסכם האמור כי הוראות פסקה זו לא יחולו";



(3) בסעיף 13ב(ז)(2), בסופו יבוא "נקבע בהסכם האמור כי הוראות סעיף 3(ב2) לא יחולו, לא יחולו גם הוראות פסקה זו".

תחילה
17.
תחילתו של חוק זה ביום קבלתו בכנסת.

בוא נעבור להסתייגויות.

אנחנו קיבלנו עד עכשיו כמה הסתייגויות. ינמקו אותן חברי הכנסת. זה מונח בפניכם, זה בעמוד 10 ו-11. שתי ההסתייגויות הראשונות הן של ישראל ביתנו.

קודם כל אני אתחיל עם ההסתייגויות הכתובות שהעברתי גם לוועדה. הסתייגות אחת נוגעת לגבי יום החופש. כבר דיברתי על זה כמה וכמה פעמים. כל מי שהשוויון מה שנקרא טוב בלרומם אותו בלשונו, אז אני חייב לומר שצריך להסתכל גם בעיניים של מעסיקים שמעסיקים ומשלמים כמיליארד וחצי שקל עלויות על אותו יום חופש, ומכאן יש לי כמה הסתייגויות שנוגעות ליום החופש. שיא השיאים נוגע לגבי אלה שהם אינם - -

- - -

- - אזרחי ישראל, ומי שאינו אזרח ישראלי ולא זכאי ולא יכול בעצם להצביע בכלל – גם מקבל את אותו יום חופש. הפועל היוצא מזה הוא שקשיש או קשישה שיש להם מטפל זר משלמים שכר כפול ביום הבחירות. אתם יודעים, אם יום הבחירות היה נופל אחת ל-4 שנים – בסדר. בשנה זו זה יום הבחירות הרביעי שהם ישלמו שכר כפול. זאת אומרת, עוד 320 שקל על כל יום כזה, והמשמעות היא 1,280 שקלים בשנה למי שמעסיק מטפל סיעודי או בכלל עובד זר בעבודה אחרת. כנ"ל גם לגבי נכים שמעסיקים מטפלים סיעודיים וכנ"ל גם לגבי בעלי עסקים שמעסיקים עובדים שהם אינם אזרחים ישראלים ולא יכולים בכלל לבחור. יום החג הזה שהוא יום חג לדמוקרטיה, ויום חג לאזרחים שיוצאים להצביע – לא רלוונטי בכלל אליהם כי הם לא אזרחי ישראל.

לכן אני אבקש להכניס את ההסתייגות האומרת שבסעיף 11, האמור בו יסומן (א) ולאחריו יבוא: (ב) בחוק הבחירות לכנסת ( נוסח משולב1), התשכ"ט-1969, בסעיף 136..." - - -

רגע, חבר הכנסת פורר – ההסתייגויות – שילבנו אותן פנימה. זו ההסתייגות הזו שמופיע כהסתייגות מספר 2? בדפים שלפניכם, בעמוד 10. זו ההסתייגות שאתה מדבר עליה?

לא חילקו לנו דפים עם הסתייגויות.
כן, הסתייגות מספר 2.

אחרי פסקה (4) יבוא:
"(5) בסעיף 136 בסופו יבוא: לעניין סעיף זה – "עובד": עובד שהוא אזרח ישראלי".

בנוסף יש לי עוד הסתייגויות שנוגעות גם הן ליום החופש. ההסתייגות הקודמת שרואים אותה – הסתייגות 1: אחרי סעיף 74(א) יבוא:
אישור על הצבעה
174 (ב) מזכיר ועדת קלפי ימסור לבוחר שהצביע אישור על הצבעתו.

אחרי פסקה (4) יבוא:
(5) בסעיף 136 בסופו יבוא: "ובלבד שהעובד הציג לו אישור על הצבעתו כאמור בסעיף 74(ב)".

בנוסף, נבקש הסתייגות – שסעיף 14(א) כל כולו, שנוגע בעצם למימון – יימחק.

רק הנושא של הגדלת המימון, לא הנושא של ההלוואות.

כן. רק לנושא של הגדלת המימון.

השאלה גם - אני יכול להגיש גם הסתייגויות לחוק פיזור הכנסת? אני עובר על זה יחד? עכשיו זה הסתייגויות בעל פה.

בהצעת חוק התפזרות הכנסת העשרים ושתיים והקדמת הבחירות, בסעיף 2 –
הסתייגות א- במקום 2 במרץ יבוא 10 במרץ 2020, לחילופין – 25 בפברואר 2020, לחילופין – 18 בפברואר 2020. אני מדגיש: כל ההסתייגויות הן הסתייגויות סיעתיות של ישראל ביתנו, זאת אומרת, כל הסיעה מגישה את ההסתייגויות האלה. אני אעביר לכם דפי חתימות מסודרים.

עכשיו אני אתחיל לעבור לגבי כל סעיף. הצעת חוק הבחירות לכנסת העשרים ושלוש. לגבי שם החוק, הסתייגות לשם החוק:

במקום "הצעת חוק הבחירות לכנסת העשרים ושלוש – הוראות מיוחדות, יבוא: הצעת חוק הבחירות לכנסת העשרים ושלוש ועושק ציבור העסקים, העצמאיים ובעלי העסקים הקטנים.

מטרתו של פרק זה לקבוע הוראות מיוחדות הדרושות לשם היערכות לקיום הבחירות לכנסת העשרים ושלוש –תוסיפו: "ולפגיעה בציבור העצמאים ובעלי העסקים הקטנים".

יש לך עותק מודפס מזה, מודפס, שנוכל לקבל?

לא, זה לא בכתב, זה הסתייגויות בעל פה.

בסעיף 5 – סעיף קטן (1) - - -

רגע, תוכל לחזור על ההסתייגות לשם עוד פעם?

בהצעת חוק הבחירות לכנסת העשרים ושלוש (הוראות מיוחדות) - במקום זה יהיה: "הצעת חוק הבחירות לכנסת העשרים ושלוש ועושק ציבור העצמאים, המעסיקים ובעלי העסקים הקטנים." זה לשם החוק.

בסעיף 5 – חוק הבחירות – דרכי תעמולה. אז כתוב: "בסעיף (2) במקום "90" יבוא "82". אני אבקש שיבוא -81. לחילופין – 80.

81 כבר נכנס לנוסח.

אוקיי, אז שיבוא – 80. לחילופין – 79, לחילופין – 78, לחילופין – 77, לחילופין – 76.

בסעיף קטן (3), בסעיף 10(ב)(א), בהגדרה "תקופת הבחירות", בפסקה (1) – במקום 90 יבוא: 82, לחילופין – 81, לחילופין – 80, לחילופין – 79, לחילופין – 78, לחילופין – 77, לחילופין – 76, לחילופין – 75.

בסעיף 7 פסקה (ד) תימחק. מה שנוגע לעניין עובדי הכנסת.

בסעיף 10 – התקשרות ועדת הבחירות – במקום "סכום שאינו עולה על 120 אלף שקלים" – "אינו עולה על 120 שקלים", ולפי פסקה זו, "בהתקשרות בסכום כולל העולה על 200 אלף שקלים" – במקום זה יהיה: "אינו עולה על 200 שקלים". לחילופין – 300 שקלים, לחילופין – 400 שקלים.

חוק הבחירות לכנסת ייקרא כך – פה אני עובר כבר לסעיף 11(1), בסעיף 21(ז), במקום "16 יבוא 17". פה אני אבקש: "במקום 16 יבוא 18", לחילופין – 19, לחילופין – 20, לחילופין -21.

בסעיף 21(א) בסופו יבוא: "מי שביום הבחירות הוא בן 21 ומעלה כשיר להיות מזכיר ועדת קלפי", במקום 21 – יהיה 18, לחילופין 19, לחילופין 20.

- - -

בסעיף 21(ב) – "בתקופה של 22 ימים שתחילתה 82 יום לפני יום הבחירות לכנסת..." – פשוט, זה גם תואם להסתייגויות שהגשנו קודם – במקום 82 יבוא 81, לחילופין – 80, לחילופין – 79, לחילופין 78, לחילופין – 77, לחילופין – 76.

בחוק מיסוי תשלומים בתקופת הבחירות – אני עובר לסעיף 13 – במקום תקופה של 45 ימים תירשם תקופה של 50 ימים. לחילופין – 51 יום, לחילופין – 52 יום, לחילופין – 53 יום.

את סעיף 14 (א) ביקשנו לבטל.

אני עובר לסעיף 14(4)(ג). סעיף קטן (1)- "ההלוואה תהיה בשיעור שלא יעלה על 80% מסכום ההלוואה שהסיעה היתה זכאית לקבל". אני מבקש לשנות את זה ל-70%, לחילופין – 71%, לחילופין – 72%, לחילופין – 73%, לחילופין – 74%, לחילופין – 75%, לחילופין – 76%, לחילופין – 77%, לחילופין – 78%, לחילופין – 79%, לחילופין – 81%, לחילופין – 82%, לחילופין – 83%, לחילופין – 84%, לחילופין – 85% - - -

- - -

לחילופין – 86%, לחילופין – 87%, לחילופין – 88%, לחילופין – 89%, לחילופין – 90%.

בסעיף (2) הסיעה ביקשה את ההלוואה בתוך 10 ימים מיום תחילתו של חוק זה, אני מבקש לרשום: "בתוך 5 ימים מיום תחילתו של חוק זה", לחילופין – 6 ימים, לחילופין – 7 ימים, לחילופין – 8 ימים, לחילופין – 9 ימים. לחילופין – 11 יום, לחילופין – 12 יום, ולחילופים – 13 יום.
ובזה הסתיימו ההסתייגויות.

אחרי משא ומתן משמעותי מול לשכת ראש הממשלה ולאור בקשת כחול לבן מראש הממשלה להגיע להצבעה הוא החליט לכבד את בקשת כחול לבן ובני גנץ מתוך רצון לייצר קמפיין נעים יותר, מכבד יותר, מחבק יותר, והוא הודיע שהוא יגיע להצבעות היום.

אנחנו שמחים שביבי נתניהו החליט בסוף לא לברוח מאחריות.

להפך, הוא רוצה לרצות את כחול לבן ולהראות שהוא בא עם גישה אחרת למערכה הזאת.

להלן הסתייגויות מטעם הרשימה המשותפת על חוק התפזרות הכנסת העשרים ושתיים והקדמת הבחירות. אני מבקש לראות בהסתייגויות הסתייגויות סיעתית של 13 חברי הכנסת.

סעיף 1. תיקון סעיף 116, הרי הוא חוק קמיניץ – מבוטל.

סעיף 1 – של איזה משני החוקים?

הפיזור. חוק התפזרות הכנסת העשרים ושתיים והקדמת הבחירות.

יש בעיה כי זה שולל את המהות של החוק זה לפזר את הכנסת לפני גמר כהונתה ולקבוע מועד - - - אתה יכול אולי לעשות את זה לחוק השני. בחוק הזה זו בעיה.

לא, אני רוצה להפריע.

אני אקרא שוב- להלן הסתייגויות מטעם הרשימה המשותפת על חוק הבחירות לכנסת העשרים ושלוש – הוראות מיוחדות.

אני רוצה להודיע כי הליכוד שוקל להצביע בעד ההסתייגויות של הרשימה המשותפת. החלטנו לחבק את כולם. אין שלילי, אין נגטיבי. אנחנו בעד, חיובי, הולכים ביחד. בעד, בעד, כל הזמן בעד.

- - -

סעיף 1 – תיקון סעיף 116 לחוק התכנון והבנייה, הרי הוא חוק קמיניץ – מבוטל. לחילופין, סעיף 116 מוקפא לעשר שנים, לחילופין – לתשע שנים, לחילופין – לשמונה שנים, לחילופין – לשבע שנים, לחילופין – לשש שנים. לחילופין – לחמש שנים.

בסעיף 2 – במקום ה-2 במרץ יבוא: 3 במרץ 2020.
בסעיף 3 – תחילת החוק תהיה ב-12 בדצמבר 2019.

הסתייגויות על הצעת חוק הבחירות – הוראות מיוחדות. הסיעה המשותפת מתנגדת להצעת חוק התכנון והבנייה. למרות שבדברי ההסבר לתזכיר החוק נאמר במפורש שעבירות על חוק התכנון והבנייה מבוצעות על ידי כל מגזרי האוכלוסייה, וכל שכבותיה, החלטת הממשלה מספר 1559 עצמה אשר הורידה את תזכיר החוק מתייחסת אך ורק לעבירות תכנון ובנייה החברה הערבית, לרבות הדרוזית, והרושם שנוצר הוא שעבירות הבנייה מאפיינות אך ורק אותם.

לסעיף 203א' – למחוק.

אני רוצה לעבור להסתייגות של איציק כהן. יש לו הסתייגות שאומרת – בכותרת פרק ב' – במקום "ותחילה" יבוא: "ותחילה והוראת שעה", ואחרי סעיף 17 יבוא: בתקופת כהונתה של הכנסת העשרים ושתיים יקראו את חוק התכנון והבנייה- - -

אבל אי אפשר להסתייג מהסתייגות.

- - -

סגן השר איציק כהן הוא אדם בעל מעמד מיוחד. אני אקרא את ההסתייגויות שלו ואחר כך אתייחס. "בתקופת כהונתה של הכנסת העשרים ושתיים יקראו את חוק התכנון והבנייה (תיקון מס' 101), התשע"ט-2014 כך שבסעיף 81ז', אחרי "ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת" יבוא: "ואם לא הוקמה הוועדה הזמנית לענייני כספים או ועדה לעניין מסוים כפי שתקבע הכנסת". הרשימה המשותפת מאמצת את ההסתייגות של חבר הכנסת, סגן השר יצחק כהן.

הסתייגות נוספת. בסל הבריאות בטיפולי פיזיותרפיה לאנשים עם ניוון שרירים, יש הגבלה של 12 טיפולים. אני רוצה למחוק את ה-12 טיפולים. זה יהיה טיפולים ללא הגבלה עד שהרופא יחליט שהוא מסתפק בכך. זה תיקון של - - -

- - -

אחמד, אני חושב שכדאי שתקבע במסגרת ההסתייגויות את זה שאתה הגורם המשפיע ברשימה המשותפת והמוביל.

אתה תתייחס לחוק קמיניץ. ראש הממשלה נתניהו אמר בקמפיין הבחירות שהוא יבטל את תיקון 116. כחול לבן אמרה שהיא תומכת בהקפאה. מרצ תומכת. מפלגת העבודה תומכת.

יש ועדת הסכמות.

מתי? אני שם את זה על השולחן. דרעי אמר לי שהוא יסכים.

אז אני ואבי נדון בזה במסגרת ועדת ההסכמות ונכריע.

יהדות התורה בטח לא התנגדו. מדובר בסיעה רציונאלית.

היום אי אפשר. היום אנחנו במסגרת הסתייגויות – לא יכולים עוד הסתייגויות.

אתה תתנגד. אתם הפסדתם חצי מנדט למושבניקים.

אל תדאג. אנחנו נטפל בזה לא בגלל שאתה ביקשת.

כולכם מדברים ועכשיו זו הזדמנות להעביר את חוק קמיניץ.

אני באתי ואמרתי לך משהו אחד ואתה החלפת נושא. אתה חייב לוודא שאתה ברשימה המשותפת אתה משפיע, קובע.

בוא נהיה רציניים. הבטחתם לדרוזים. הבטיחו לנו. כולם אמרו, כל סיעות הבית, אפילו הבית היהודי, שהם יתקנו את סעיף 116.

אני אומר לך שאת ההכרעה לגבי עניין חוק קמיניץ יקבלו חברי ועדת ההסכמות, אני ואבי ניסנקורן - - -

אבל מתי? מתי מחוקקים? מתי יש חוק, אחרי הבחירות?

אנחנו נעשה את זה, לעניות דעתי עוד לפני הבחירות.

לא, אי אפשר. איזה בחירות? איך? מתי? באיזה הליך?

הליך פשוט. יש דבר כזה שנקרא – הצעת חוק ממשלתית, ומי שמביא אותה זה הממשלה – בדרך כלל הקואליציה, ראש הממשלה, וכו', ואחרי שהוא מביא את זה יש ועדת הסכמות. אם ועדת ההסכמות - - -

כחול לבן לא הסכימו על הבטחה של ביבי – 6 חודשים, אני אסכים על הבטחה שתבטל את קמיניץ בפגרה?

אם וכאשר זה יגיע מהממשלה, אני סבור שגם אני וגם חברי, חבר הכנסת אבי ניסנקורן, נתמוך בזה.

אתה יושב-ראש קואליציה יוצאת. אתה מוכן שהשר המקשר יבוא לכאן לוועדה ויתחייב בפני הוועדה? יגיד שהממשלה תניח הצעת חוק - - -

אני בעיקר מוכן לסיים את הסאגה המביכה הזו היום. זה בעיקר מה שאני מוכן לעשות. לגבי השאר – יש - - -כל הפיזור הזה של פיזור הכנסת, זה בעיקר מה שאני רוצה לסיים כרגע.

אבל תהיה קשוב, כולכם תהיו קשובים לסבל של אנשים שחלקם בחרו בכם, אגב. לא בחרו בי, בחרו בכם ובכחול לבן. אני לא מבדיל בנושא הזה של קמיניץ.

העניין הזה יטופל.

הבטחתם לעשות הכל. הנה, אני מאתגר את כולכם, זה ביטול חוק קמיניץ. אתם לא רוצים – הקפאה לחמש שנים.

הוא יטופל על ידי הממשלה כפי שצריך.

הקפאה. מה הבעיה להעביר את זה עכשיו? אני לא מבין. כבר היו דברים מעולם.

אני אומר דבר אחד: יטופל על ידי הממשלה.

פיצוי לעסקים קטנים של סתיו שפיר – אנחנו מאמצים את ההסתייגות, סיעתית – 13 חברי כנסת.

תודה רבה.

אנחנו גם מבקשים להצטרף להסתייגות הזו כהסתייגות סיעתית.

תודה רבה רבה.

- - -

לגבי סעיף 14 מימון בחירות. סעיף 14(1) – בסעיף 2, (א)(1) – במקום "יחידת מימון אחת" יבוא – 1.31 יחידות מימון. הסתייגות – 1.32. לחילופין – 1.33, לחילופין – 1.34. עד 55.

סעיף 2(א)(1) המימון של הוצאות הבחירות של סיעה חדשה יהיה לפי 1.31 יחידות מימון לכל מנדט שבו זכתה בבחירות לכנסת בתוספת סכום השווה ל- 1.81 יחידות מימון. במקום 1.81 יהיה 1.82, 1.83, 1.84, 1.85 – לחילופין, כולם.

סעיף 3 וסעיף 4 – בסעיף קטן (א)(1), במקום 70% מיחידת מימון 1 יבוא – 70% מ -1.31 יחידות מימון. במקום 70% יבוא – 71%, 72%, 73%, 75%.

תודה רבה, סיימתי.

תודה רבה. אז אני מבין שאלה ההסתייגויות. יש הסתייגות של סתיו שפיר ואיציק כהן.

שתי ההסתייגויות הנוספות שמוצגות לפניכם – של חברת הכנסת סתיו שפיר ושל סגן השר יצחק כהן.

אפשר לבקש שיעבירו לנו נייר עם ההסתייגויות?

בחוק התכנון והבנייה תיקון 101 משנת 2014 נכנס תיקון 101 שבו נקבע כי יוקמו מכוני בקרה לפני מתן היתרי בנייה. דא עקא שהאכיפה היתה אמורה להיות ב-2016, וזה נדחה מעת לעת מכיוון שמכוני הבקרה האלה עדיין לא בהכשרה מלאה. עדיין לא מסוגלים לתפעל, אז מעת לעת זה נדחה. עכשיו זה נדחה ל- 2018 והתחולה אמורה להיות ב- 1.1.20. שר האוצר יכול לדחות את זה באישור ועדת הפנים, אבל מכיוון שאין ועדת פנים אנחנו מבקשים שאו הוועדה הזמנית לענייני כספים או ועדה לעניין מסוים – כפי שתקבע הכנסת. זו ההסתייגות.

המשמעות היא שזה לא יקרה – ב- 1.1.20 ייכנס החוק לתוקפו, ויעוכבו כל תהליכי התכנון והבנייה ומתן ההיתרים, דבר שיכול להביא למשבר גדול בענף הבנייה. עד כאן הבקשה. מכיוון שאין ועדת פנים, להסמיך את ועדת הכספים של הכנסת או ועדה אחרת.

תודה. חברת הכנסת שפיר, בקשה.

בהצעת חוק הבחירות לכנסת העשרים ושלוש, אחרי סעיף 14 יבוא:
"פיצוי לעסקים קטנים. מדינת ישראל תישא בעלות של העסקים הקטנים בגין תשלום שכר עבור יום השבתון על פי סעיף 10 לחוק יסוד: הכנסת. שר האוצר יקבע הוראות לעניין סיווגם של עסקים קטנים ודרכי התשלום".
חברים, מדובר ביום השבתון הרביעי כבר, אם סופרים גם את הבחירות לרשויות המקומיות, שעסקים קטנים ובינוניים נאלצים לעמוד בו. ההפסד שלהם מוערך בין מיליארד וחצי ל- 2.5 מיליארד שקלים, והעובדה שהמדינה כופה עליהם לשלם בעצמם את הוצאות השכר על 4 ימי שבתון בשנה היא פשוט חרפה. נוסף לכל המגבלות הביורוקרטיות והחובות שמושתים עליהם בדרך כלל, שגם אותם כבר היה צריך מזמן לתקן, להוסיף עליהם גם את המשקל הזה – זה בלתי נתפס. ברור שיש פה עלויות למשק, אבל אלה בדיוק העלויות שביטוח לאומי נדרש לשלם אם עובד הולך ליום מילואים, ואותו דבר צריך לקרות גם כשעובד יוצא לחופש ביום בחירות, או על העובדה שצריך להעסיק עובדים בתשלום של 200%, אם הם כן עובדים ביום החופש. לכן ראוי שהכנסת, נוסף לעלויות הבחירות - - - שמשרד האוצר ימצא את התקציב- - -

לבטל את יום השבתון או לשפות - - -

לא, לא לבטל את יום השבתון, צריך לעשות בחירות. לשפות את העסקים הקטנים על הוצאות השכר ביום הזה, ואם משרד האוצר יציע כאן שאין לו תקציב כדי לבצע את זה אני מוכנה עכשיו להראות לכם איזה סעיפים תקציביים בלתי מנוצלים אפשר להוציא את התקציב המספק כדי למלא את החובה הזאת ממש כאן עכשיו, סביב השולחן. ובכל מקרה, בהסתייגות אני מציעה להעביר את ההחלטה וקביעת ההוראות לשר האוצר, ככה שאני לא חושבת שיכולה להיות על זה מחלוקת.

אני רוצה רגע להתייחס להסתייגות הזו מאחר והצטרפנו אליה ולהוסיף המשך לסעיף (ב): "לא קבע שר האוצר הוראות כאמור יראו את כל בעלי העסקים כעסקים קטנים. לעניין זה, ההוראות יאושרו בוועדת הכספים של הכנסת".

מצוין.

התבקשתי על ידי היועץ המשפטי – העברתי לו הסתייגויות והוא אמר שאני צריך לקרוא אותן. זה קצר, שני סעיפים בלבד:

1. הקמת תחנת כוח באזור כפר קאסם –ראש העין – מבוטלת.
2. העברת שדה התעופה הרצליה למזרח חדרה באזור באקה אל ערביה – מבוטל.

אני מבין שיש התייחסות של משרד האוצר לעלות התקציבית של ההסתייגות האחרונה של הפיצוי לעסקים קטנים.

מדובר בעלות תקציבית של לפחות 780 מיליון שקל בתקופה הזאת.

- - -

מאיפה יש לך? בדרך כלל כשמבקשים מכם נתונים אתם אומרים – נלך להביא.

- - -

סוף סוף אגף התקציבים הגיע עם נתונים, אתם - - - ?

אני מוכנה להעביר לחברי הוועדה את החישוב, אבל במספרים גדולים לפי נתונים של שנת 16 – יש את העצמאים, יש את מספר השכירים מ-1 עד 4, ויש גם את המשרות של השכירים מ-5 עד 19. אנחנו מדברים על עלות שכוללת את העצמאים והעסקים עם עד 20 עובדים – 787 מיליון שקל.

של כמה שכירים? בכמה שכירים מדובר, ובאיזה משכורות?

לגבי העלויות – אנחנו לקחנו לפי שכר ממוצע ברוטו וגזרנו ממנו את השכר היומי. השכר הממוצע ברוטו הוא 10,500 ולפי מספר ימי עבודה בחודש זה 23 - - -

למה לקחתם שכר ממוצע ולא חציוני?

אבל גם אם אנחנו לוקחים הנחה שהיא שמרנית, לפי 40 שקל לשעה, כפול 8 שעות, ומועסקים עד 100 – אז העלות זה לפחות 580 מיליון שקל.

בסדר גמור, אבל צריך להוציא את העלות הזאת על העסקים הקטנים שגם ככה קורסים מכמויות הביורוקרטיה והמעמסות התקציביות שאתם מפילים עליהם? אם זאת העלות, ואני חושבת שמדובר פה בהערכה רחבה מדי.

- - -

מה העלות במגזר הסיעודי?

ההערכה שאני מכירה היא של אזור ה – 100 מיליון.

לגבי הנושא של יום שבתון – מדובר על אובדן תוצר, פגיעה בתוצר בסך של 1.1 מיליארד שקל.

לעניין ההסתייגות – אני אומרת שהחישוב לעניין ההסתייגות הספציפית הזאת זה לפחות 580 מיליון שקל. אם אנחנו מתייחסים גם לעצמאים זה 780 מיליון שקל, וכמובן שאני יכולה להעביר לכם את החישוב.

אז אשמח לראות את החישוב, אני רק אומר לך שמאחר והאלטרנטיבה היא להשית עליהם את העלויות האלה, כולל להביא לקריסה של עסקים בגלל ההתנהלות הכושלת של הממשלה בעניין הזה - - -

עניין יום השבתון, זה מעוגן בחוק.

למה שלא תשיתו את זה – שעובדי המדינה יישאו בנטל הזה, גם? הרי אתם משיתים את זה רק על ציבור מסוים – רק מי שאינו עובד מדינה, רק מי שהוא בעל עסק פרטי, רק הוא – עליו משיתים את המס הזה. זה מס שמשלמים אך ורק עצמאים ובעלי עסקים. למה רק הם צריכים לשאת את העלויות האלה? כשהם משלמים מסים הם נושאים את העלויות ביום החופש של כל עובדי המדינה. זה יוצא מתוך המסים שמשלמים כל העובדים במדינת ישראל וכל בעלי העסקים במדינת ישראל. למה בעלי העסקים עצמם והעצמאים צריכים לשלם את המסים בנוסף גם על עצמם?

ונאמר – מילא היתה להם פנסיה. מילא היו להם דמי אבטלה. מילא היתה להם איזושהי הגנה באיזשהו נושא, אבל אין להם שום הגנה ואין להם שום רשת ביטחון, אז גם את זה להפיל עליהם? ומה העלות למשק שעסקים קטנים כל הזמן קורסים פה כי הם לא מחזיקים מעמד?

אני פשוט התייחסתי לעלות התקציבית של ההסתייגות.

אני מבינה. אני שואלת אם יש לך את החישוב של העלות למשק של קריסת עשרות אלפי עסקים קטנים בשנה.

התשובה שלי היא שיש חוק שקובע יום שבתון.

זה לא החוק. שאלתי על עלות תקציבית.

- - -

החוק אמנם קובע – ואני בעד יום השבתון, באופן אישי, ביום בחירות, אבל אף חוק לא חשב שבשנה אחת יהיו פה ארבע מערכות בחירות וארבעה ימי שבתון.

טוב, נתחיל להצביע על הסתייגויות.

הנושא האחרון שלא קיבלת: לגבי מיקום ההצבעה והקלפיות – אלפי מורים מהצפון באזור הנגב רשאים להצביע באזור עבודתם ביישובי הנגב.

אני רק רוצה להגיד לפני ההצבעה. יש ועדת הסכמות, יש פה גם נושאים תקציביים? אני חושב שבסופו של דבר צריך להתנהג פה באחריות. קל מאוד, וכל אחד תמיד רוצה להיטיב ולהגיד – בוא ניתן. אני חושב שבסופו של דבר שחלה גם על כל אחד מאתנו אחריות. אנחנו ביום ששינויים נמהרים הם דברים לא צפויים, וההשפעות שלהם הן השפעות מהותיות.

לכן אנחנו נתחיל להצביע על ההסתייגויות אחת אחת.

אגב, חשוב לומר – ביטול קמיניץ, אין לו עלות תקציבית.

יש ועדת הסכמות, אפשר להעלות את זה לוועדת ההסכמות. אני לא יכול להעלות את זה עכשיו.

נתחיל עם ההסתייגויות שלפניכם, ואחר כך נעבור להסתייגויות שהועלו בעל פה. אז מתחילים עם הסתייגות מספר 1 של קבוצת ישראל ביתנו.

אני מבקש התייעצות סיעתית לפני ההצבעה. בבקשה.

אני מכריז על 5 דקות התייעצות סיעתית.


(הישיבה נפסקה בשעה 23:55 ונתחדשה בשעה 01:40.)

תודה על הסבלנות של כולם.

חמש דקות ארוכות.

אני רוצה להבין מה שסוכם פה. אנחנו משאירים שלוש הסתייגויות, אלא אם כן - - -

אבי, על ההסתייגויות של המימון אני כן רוצה להציג דעה.

במליאה?

לא, חייבים להצביע על זה.

בסדר.

כל ההסתייגויות שלי שהוגשו בעל פה – אני מסיר אותן. אני מבקש שהיועץ המשפטי יקריא את הנוסח של ההסתייגות בעניין העובדים הזרים והתשלום להם.

אני רק רוצה להבהיר שבגלל שזה נוסח מוסכם זה לא יעלה כהסתייגות למליאה, אלא הוא יתקן את הצעת החוק כפי שתאשר את הוועדה. אני אקריא אותה - - -

אבי, אתה לא הסברת מה שלוש ההסתייגויות. אנשים עדיין לא יודעים מה קרה, מה נקבע ומה עלה.

אני אבהיר.

לפני זה, שני משפטים. תראו, אנחנו ביום סוער, וזה התעכב כל כך הרבה זמן כי אנחנו רוצים שגם היום הסוער הזה כן ייגמר באווירה של הסכמה בבית הזה, עם כל הכאב על היום הזה. הבחירות הן כבר עובדה, אבל אנחנו עדיין רוצים לעשות את זה בצורה ממלכתית ונאותה. לכן, הדברים שמצריכים בירור וליבון נוסף, אנחנו כן נעלה אותם לבירור וליבון נוסף. נתחיל מעודד. יש הסתייגות אחת שאנחנו מקבלים אותה והיא תיכנס לנוסח. בבקשה תקרא אותה.

רגע, הרעיון הוא לתקן את סעיף 136 לחוק הבחירות לכנסת, זה שעוסק בזה שעובד יקבל שכר ביום בחירות למרות שהוא בשבתון. מה שייקבע זה: שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים, באישור ועדת הכספים של הכנסת, יקבע הוראות בדבר שיעור השכר המשולם לפי סעיף זה לעובד שאינו אזרח ישראל המועסק על ידי יחיד בענף הסיעוד. תקנות ראשונות לפי סעיף זה יובאו לאישור ועדת הכספים של הכנסת לא יאוחר מיום ט"ו בטבת התש"ף (12 בינואר 2020) – שזה בדיוק בעוד חודש. זאת התוספת.

אני מבקש שזה יהיה "עובד זר" ולא "עובד שאינו אזרח ישראל".

לא, ההגדרה המשפטית פה זה "עובד שאינו אזרח ישראל", ואנחנו לא רוצים ליצור עמימות בדבר הזה.

ומה לגבי תושבים?

די, די, זה עובדים בענף הסיעוד.

תושבי קבע זה חצי מיליון אנשים כמעט.

אז תוסיף "ושאינו תושב קבע".

או שיהיה "שאינם תושבים" במקום "שאינם אזרחים".

לא, יוסף, כתוב שזה רק בענף הסיעוד.

אוקיי, אנחנו מעלים את ההסתייגות הזאת להצבעה. מי בעד?

הצביעו 13.

אבל אנחנו 13 חברי ועדה. מה אתם הצבעתם?

אנחנו לא - - -

הצבעה חוזרת, רק חברי ועדה מצביעים. מי בעד ההסתייגות? 12. מי נמנע? מי מתנגד? 11 בעד, אחד נמנע, אחד מתנגד.

הצבעה
ההצעה אושרה

אני חייב להעיר משהו לפרוטוקול. כפי שסוכם, הכוונה היא שבהוראות שיקבע שר העבודה והרווחה הוא ייקבע להפחית את השיעור לשיעור רגיל, ולא 200% כפי שמשולם כעת.

אוקיי.

ההסתייגות הזאת, שעברה עכשיו, תיכנס לנוסח החוק. חבר הכנסת פורר, אתה עומד גם על יתר ההסתייגויות?

אני רוצה להצביע עליהן. סיכמנו שאני מצביע עליהן.

אבל ההצבעה תיקח המון זמן, עודד.

לא, אני מדבר רק על ההסתייגויות שהגשתי בכתב.

חבר הכנסת פורר, הסתייגות 2 שלך יורדת, כי היא התקבלה לפי הנוסח שהקראתי. אז נשארה לך הסתייגות 1 והסתייגות 3.

יאללה, בואו נצביע. הסתייגות 1.

זאת שעוסקת בכך שיקבל שכר מי שהביא אישור על ההצבעה שלו.

כן. מי בעד? אחד. מי נגד? עשרה. ואחד נמנע.

הצבעה
ההצעה לא אושרה

עכשיו יש את ההסתייגות 3 של חבר הכנסת פורר, לגבי החלק שעוסק בהגדלת המימון.

מי בעד?

אחד.

מי נגד? עשרה.

הצבעה
ההצעה לא אושרה

לפני ההסתייגויות של חבר הכנסת טיבי, כדי שלא נאבד את הסדר, יש את ההסתייגות של חברת הכנסת סתיו שפיר, שהצטרפו אליה הרשימה המשותפת וישראל ביתנו, לגבי הנושא של עובדים בעסקים קטנים.

סתיו, את מושכת?

לא, למה שאני אמשוך? אני חושבת שהוועדה בהחלט יכולה - - -

אתה מצטרף או לא?

לא מצטרף.

אז ישראל ביתנו מסירה את עצמה מההסתייגות.

חבר הכנסת טיבי, אתה מצטרף או לא?

אני נשאר.

מי בעד? שלושה. מי נגד? תשעה.

הצבעה
ההצעה לא אושרה

עכשיו יש את ההסתייגות של סגן השר יצחק כהן, שהצטרפו אליה הרשימה המשותפת, לגבי תיקון חוק התכנון והבנייה בעניין של - - -

- - -

לא רק ועדת הפנים והגנת הסביבה, אלא גם: אם אין ועדת הפנים והגנת הסביבה אז גם ועדה זמנית לענייני כספים או ועדה לעניין מסוים, כפי שתקבע הכנסת, יכולה לדון בהקשר של קבלת היתרי בנייה.

מי בעד ההסתייגות? עשרה. מי נגד? מי נמנע?

הצבעה
ההצעה אושרה

אושר ברוב של עשרה.

אז זה אושר וייכנס לנוסח החוק.

חבר הכנסת טיבי, אתה עומד על ההסתייגויות שהקראת קודם?

אני משאיר את ההסתייגויות בכתב, שאנחנו נדון בהן עכשיו, ואת ההסתייגויות בעל פה אני מסיר.

כמה יש לך בכתב?

אני אסביר. א', אנשים לא מבינים על מה אנחנו מדברים. אנחנו מדברים על חוק קמיניץ. ההסתייגות הראשונה אומרת שתיקון 116 מבוטל.

אבל אנחנו נקבל את ההסתייגות שלך, אז בשביל מה להצביע - - -

רגע, אני רוצה להסביר. לחלופין, 116 מוקפא.

אפשר לקרוא את הסעיף שאנחנו הולכים לקבל?

לא את ההסתייגות, אלא את הפתרון שהצענו.

הפתרון המוצע שהתגבש פה הוא בעצם לתקן את הסעיף בחוק העבירות המינהליות שקובע שעבירות לפי חוק תכנון ובנייה הן עבירות מינהליות. כתוב שמי שבעצם מאשר את התקנות שהופכות את זה לעבירות מינהליות היא ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת. מה שמוצע בעצם זה ללכת באותו מודל שנעשה בהסתייגות שהגיש סגן השר יצחק כהן, ולכן זה לא יהיה רק ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, אלא יהיה כתוב "ואם לא הוקמה – הוועדה הזמנית לענייני כספים או ועדה לעניין מסוים, כפי שתקבע הכנסת". זאת אומרת שתהיה אופציה לדון בתקנות לעניין חוק התכנון והבנייה בעבירות מינהליות לא רק בוועדת הפנים אלא גם בשתי הוועדות החלופיות.

אז תוריד את ההסתייגויות ונצביע על זה.

לפני ההצבעה אני רוצה להסביר. אנחנו הגשנו הסתייגות בשם הרשימה המשותפת לביטול תקנה 116, או לחלופין – הקפאה. בדיונים שהתנהלו מחוץ לחדר הזה הייתה הסכמה מקיר אל קיר, של כל סיעות הבית. אני רוצה להזכיר את הסיעות שהסכימו - - -

רק רגע, אחמד, לפני שאתה אומר דברים בשמנו, כדאי שתחדד אותם. כי לא הייתה הסכמה על הכול: אתה רצית לבטל את החוק, ואנחנו התנגדנו לביטול החוק.

דיברתי על הקפאה.

בעניין ההקפאה אמרנו שיש אפשרות לשקול את זה, וכמובן שצריך לעשות את זה בצורה חכמה ושום שכל, ולא באופן כזה גורף, "מקפיאים ונגמר".

כן, אחמד, בוא - - -

יש הסכמה על הסעיף.

אתם מוכנים לתת לי להשלים את המשפט בלי להתפרץ לדברים?

בבקשה.

אני מעביר במדויק את מה שהיה בתוך החדר, ויש כאן עד והוא יתקן אותי אם אני טועה. אבי, יושב-ראש הוועדה, התנגד לדרישה שלנו לבטל את חוק קמיניץ.

גם אני התנגדתי.

אוקיי. אבי, אתה אמרת שאתה מתנגד לביטול אבל אתה תומך - - -

אמרתי שאני שוקל.

שאתה שוקל באופן מאוד חיובי לתמוך בהקפאה. אני דרשתי הקפאה של עשר שנים, ולא סיכמנו על המספר. אבי אמר שלוש - - -

לא, לא, לא אמרתי. עם כל הכבוד, זה לא נכון מה שאתה עושה עכשיו, ואני רוצה לשים דברים על דיוקם.

כשאני אסיים - - -

לא, זה לא עובד ככה אם אתה מדבר בשמי. לא עושים כאלה דברים. אם אתה רוצה לדבר בשמי – אני אדבר בשמי.

דבר בשמך.

אם אני אדבר בשמי אני אגיד את כל מה שהיה בחדר.

לא, לא טוב לפרט משאים ומתנים.

במקום העיקרון של ביטול, יש הבנה לגבי העיקרון של הקפאה. הייעוץ המשפטי אמר שאי אפשר להכניס את ההקפאה ולהצביע עליה בתוך חוק הבחירות הזה, כי מדובר בנושא כבד, כי קמיניץ אומר שזה חוק כבד וכדומה; ולכן הפשרה הייתה, ברוח ההבנות לגבי ההקפאה, שזה יועבר, כמו ההצעה של סגן השר איציק כהן, או לוועדת הכספים – וגפני הסכים בשקיקה – או לוועדה מיוחדת. ואני רוצה להגיד שהשם של עפר שלח הוצע כמי שיעמוד בראש הוועדה, ואנחנו הסכמנו לפשרה הזאת, שמטרתה לקיים ישיבות בקרוב ושיש בה משקל לשר.

ואנחנו ביחד נחליט באיזה ועדה זה יהיה.

אני אענה.

ממש בקצרה.

לגבי עניין העברת הדיון לוועדת הכספים – הליכוד יתמוך שזה יהיה בוועדת הכספים. לגבי ועדה אחרת – אני לא מתחייב.

אנחנו נתמוך שזה יהיה בוועדת הכספים.

אני אומר את עמדתי, ואתם צריכים להקשיב לה ולהבין אותה. הליכוד יתמוך. כשהנושא הזה יבוא לדיון בוועדת הכספים, ייעשה בו דיון רציני ומקצועי ונפתור את הסוגיה, זה הכול.

אנחנו מסכימים שזה יהיה בוועדת הכספים.

אני רוצה להשלים. אנחנו מודעים לזה שהנושא הזה הוא נושא מורכב ויש לגביו המון טענות בתקופה האחרונה, מצד הרבה מאוד מגזרים, על אופן האכיפה ועל העובדה שאין היערכות.

אני קיבלתי פניות מעשרות אם לא מאות חקלאים בארץ שטוענים שזה הרג אותם. מצד שני, יש גופים רבים שאומרים שהחוק הזה סוף-סוף עשה סדר במערב הפרוע שהיה בתוך המגזר הערבי. כך שיש כאן הרבה מאוד - - -

לא רק במגזר הערבי.

צריך לאזן בין גזענים לבין - - -

חבר'ה, השעה היא חמישה לשתיים. ההערה שלי היא שלא ניתנה היערכות מתאימה לכל הגורמים שנפגעים עכשיו מהתיקון הזה, כדי שיוכלו להיערך ולתקן את הפגמים, ומדינת ישראל לא התייחסה לזה כמו שצריך. ולכן נוצרה פה איזושהי בעיה שצריך לטפל בה, ואנחנו מודעים לזה, ואני חושב שכחול לבן מודעת לזה. ולכן אני חושב שצריך לדון בזה בצורה רצינית מאוד ולחפש את הפתרון האמיתי. ולכן אנחנו בעד הקמת ועדה שתחפש את הפתרון האמיתי.

כדי לא להטעות, לא אתכם ולא את הציבור, אני רוצה להוסיף הבהרה: זה לא מסלול ירוק להקפאה, ביטול או דחייה של חוק קמיניץ או של התקנות שלו. זה מאפשר לכנסת פלטפורמה לדון בעניין, אם תהיה יוזמה כזאת מצד הממשלה. כי כרגע, במצב שאנחנו נמצאים בו, שאין ועדת פנים, אפילו אם הממשלה רוצה לקיים על זה דיון בכנסת, זה לא ניתן. אז כאן אנחנו בעצם פותרים את הפלונטר הזה ומאפשרים לקיים דיון בנושא הזה, אם תבוא יוזמה מצד הממשלה לתקן, לבטל, להקפיא, לדחות וכו'. זה העניין.

או יוזמה של הוועדה עצמה.

ברור, אבל השר צריך לתמוך.

לא, הוועדה לא יכולה לתקן - - -

אז מה היא יכולה? לפנות מהוועדה לשר?

כן, לשר. אני מקבל את התיקון של חבר הכנסת גפני, שהוועדה יכולה לקרוא לשר. אבל הקריאה הזאת לא מחייבת את השר. הוועדה יכולה ליצור לחץ ציבורי-פרלמנטרי על ה - - -

השר הוא השר כחלון. שר האוצר.

לא, השר הממונה הוא שר המשפטים.

כולנו תומכים בנושא של אפשרות העברת הנושא לוועדת הכספים, אנחנו כולנו חושבים שזה נושא רציני שמצריך דיון, נושא שאנחנו שומעים עליו הרבה מאוד טענות.

אני חייב להוסיף הבהרה. מצאנו פה אולי איזשהו באג מסוים שצריך לפתור אותו - - -

גור, מדובר על ועדת כספים בסוף?

או כספים או ועדה מיוחדת. אבל כדי שלא נבוא לכדי תקלה, אני רוצה לחדד פה משהו, שנוגע גם להסתייגות שהוועדה אישרה של סגן השר יצחק כהן, וגם להסתייגות של חבר הכנסת טיבי, שהוועדה עוד לא הצביעה עליה אבל נראה שהיא בדרך לאשר אותה. לגבי שתיהן חשוב להגיד שהקביעה לאיזו ועדה מהשתיים החלופיות – הוועדה הזמנית לענייני כספים או הוועדה המסוימת – זה ילך, תהיה בהתאם לקביעת ועדת הכנסת, או הוועדה המסדרת אם זה היום – כדי שזה לא יהיה איזה מין לימבו כזה. השר מגיש את זה לוועדה המסדרת, והוועדה המסדרת צריכה להחליט - - -

גור, בסדר, דייקנו את זה.

איל, לא התייחסתם לעניין ההקפאה. לפחות לפרוטוקול.

אם יבוא השר ויציע לתקן, להקפיא, לדחות או לבטל, הוועדה שתוסמך על ידי הוועדה המסדרת – בין אם זו תהיה ועדת הכספים ובין אם זו תהיה ועדה מיוחדת – תהיה מוסמכת לדון ב - - -

אבל זה מתחיל בוועדה. השר לא יבוא מיוזמתו.

אבי, אני לא מקבל את מה שאומר איל. איל רצה לרוקן את כל המאמץ שלנו מתוכן.

לא, לא, אני לא מרוקן, אני רק מסביר לך - - -

לא, היוזמה היא של הוועדה, זה מה שסיכמנו. הוועדה לא - - - אל השר. זה הסדר. אני פה 20 שנה חבר כנסת, לא מלמדים אותי מה הם סדרי הדיון.

די, די. ההחלטה מדברת בעד עצמה. אני מציע שנצביע עכשיו בעד ההחלטה הזאת. אני גם מציע שתוותר על שלוש ההסתייגויות האחרות, כדי שלא נצביע נגד. נצביע בעד ההחלטה הזאת - - -

מה כתוב בהחלטה הזאת?

ההחלטה שהוא קרא כרגע. שוועדת הכספים או ועדה מיוחדת תהיה במקום ועדת הפנים.

זה חרטא. העבירו סמכות לוועדת הכספים, לא קבעו שהיא חייבת לדון בזה, ובטח לא מה היא תחליט.

מי בעד ההסתייגות? 12. מי נגד? מי נמנע? אחד.

הצבעה
ההצעה אושרה

את שלוש ההסתייגויות האחרות אנחנו מורידים.

לא.

טיבי, אנחנו לא רוצים להצביע נגד. אם אנחנו נצביע נגד זה כבר אמירה.

בסדר, אני מוריד.

אני רוצה לסכם את הדיון. קודם כול, אני רוצה להודות לכל חברי הכנסת על היום המתיש הזה והארוך הזה. אני רוצה להגיד שאני מודה גם לכל מי שהגיש הסתייגויות על הבגרות שגילו בסופו של דבר להבין מה אפשרי. מה שאפשרי – עשינו, והוועדה המסדרת ממשיכה לעבוד וועדת ההסכמות תמשיך לעבוד. אני מודה על הממלכתיות של כולם, של כל אחד מחברי הכנסת. לבסוף אני רוצה להודות למזכירות הוועדה, ליועצת המשפטית של הוועדה, ליועץ המשפטי של ועדת החוקה, ליועץ המשפטי לכנסת, לכל עובדי הכנסת, שעשו מלאכת קודש ביום הזה. תודה רבה לכולכם.

אנחנו עוברים להצבעה. מצביעים על חוק התפזרות הכנסת העשרים ושתיים והקדמת הבחירות, התש"ף-2019. מי בעד? 12 בעד. מי נגד? מי נמנע?

הצבעה
ההצעה אושרה

לפני ההצבעה הבאה אני רוצה להסביר לכולם על מה מצביעים.

הם כבר יודעים על מה הם מצביעים.

לא, היה פה הרבה בלגן, צריך להסביר על מה מצביעים. בחוק הבחירות לכנסת העשרים ושלוש (הוראות מיוחדות) יש את הנוסח שהקראנו קודם, כולל ההסתייגויות, שהן כבר לא הסתייגויות אלא שינויים שייכנסו בנוסח. שינוי אחד זה הסעיף בעקבות בקשת חבר הכנסת פורר, שעוסק בעובדים שאינם אזרחים. יש את ההסתייגות של סגן השר יצחק כהן, שנכנסה גם היא לנוסח. ויש את ההסתייגות בעקבות ההסתייגות של חבר הכנסת טיבי, שגם היא נכנסה לנוסח. השינויים האלה נכנסים כולם לנוסח הוועדה.

תודה רבה. מצביעים. מי בעד חוק הבחירות לכנסת העשרים ושלוש (הוראות מיוחדות), התש"ף-2019? 11. מי נגד? אחד. מי נמנע? אין.

הצבעה
ההצעה אושרה

תודה רבה.

אני מזכיר שצריך רוב של 61 לחוק ההוראות המיוחדות בקריאה שנייה ושלישית, ולפיזור צריך 61 בשלישית.

תודה רבה לכולם, נעבור למליאה.


הישיבה ננעלה בשעה 02:05.