ישיבת ועדה של הכנסת ה-22 מתאריך 11/12/2019

חוק התפזרות הכנסת העשרים ושתיים והקדמת הבחירות, התש"ף–2019, חוק הבחירות לכנסת העשרים ושלוש (הוראות מיוחדות), התש"ף–2019

פרוטוקול

 
פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-ושתיים

הכנסת



53

11/12/2019





מושב ראשון


פרוטוקול מס' 1
ישיבת הוועדה המיוחדת לדיון בהצעת חוק התפזרות הכנסת ה-22
יום רביעי, י"ג בכסלו התש"פ (11 בדצמבר 2019), שעה 14:15
סדר היום
ועדה מיוחדת - התפזרות הכנסת
נכחו
חברי הוועדה: אבי ניסנקורן – היו"ר
מאיר כהן – מ"מ היו"ר
יואב בן צור
צבי האוזר
מכלוף מיקי זוהר
תמר זנדברג
אחמד טיבי
יעקב טסלר
מתן כהנא
אופיר כץ
יוליה מלינובסקי
אופיר סופר
עודד פורר
קטי קטרין שטרית
איציק שמולי
פנינה תמנו
חברי הכנסת
יעקב אשר
יאיר גולן
איתן גינזבורג
משה גפני
ניצן הורוביץ
אורית פרקש הכהן
יועז הנדל
יצחק כהן
אוסאמה סעדי
אלכס קושניר
יזהר שי
מוזמנים
חיים אבידור - חשב הכנסת

אורלי עדס - מנכ"לית ועדת הבחירות המרכזית

עו"ד דין לבנה - יועץ משפטי, ועדת הבחירות המרכזית

רות שוורץ - לשכת התכנון, משרד האוצר

ביאן ותד - רפרנטית תעסוקה, אגף תקציבים, משרד האוצר

עמי ברקוביץ' - משרד המשפטים

מיכל שמואלי - ממונה מפלגות, רשות התאגידים, משרד המשפטים

עו"ד רון דול - יועץ משפטי, נציבות שירות ה מדינה

עו"ד ערן חרמוני - מפלגת העבודה

עו"ד עמרי שגב - מפלגת העבודה
ייעוץ משפטי
ארבל אסטרחן
גור בליי
ניצן רוזנברג
אלעזר שטרן
מנהלת הוועדה
נועה בירן - דדון
רישום פרלמנטרי
רויטל יפרח;
אור שושני

ועדה מיוחדת - התפזרות הכנסת
היו"ר אבי ניסנקורן
צהרים טובים. אנחנו חוזרים לדיון הכנה לקראת קריאה ראשונה. מתחילים את הישיבה. שתי הצעות החוק עברו הצעה טרומית. אנחנו ביום קשה לכנסת ישראל, לחברי הכנסת ולמדינת ישראל. היה ונגיע – בואו נגיד ככה, שכל מי שיושב פה ישמח אם הצעות החוק האלה לא יגיעו לקריאה שנייה ושלישית אבל יש לנו חובה להמשיך ולהתקדם בנושא, וזה מה שנעשה.

אני עוד פעם מבקש מכל חברי הכנסת להתנהל היום בצורה ממלכתית. אני חושב שזה קשה לכולם, וחובה עלינו גם להראות דוגמה בהתנהגות ממלכתית ביום הקשה הזה.

מה שאנחנו נעשה זה שגור, היועץ המשפטי, יתחיל במלאכת קריאת החוק.
גור בליי
אני אגיד כמה מילים כלליות על שתי הצעות החוק שמונחות לפניכם, ואחר כך נקריא פרק, פרק, ונגדיר כל פרק בנפרד. אני רוצה לפתוח בכמה מילים כלליות: יש פה שתי הצעות חוק שנדונות ביחד – האחת זו הצעת חוק התפזרות הכנסת העשרים ושתיים. חוק קצר יחסית של שלושה סעיפים, שקובע את התפזרות הכנסת, מועד הבחירות שנקבע יהיה 2 במרץ 2020. החוק הזה, חוק ההתפזרות, צריך לעבור ברוב של 61 חברי כנסת בקריאה השלישית, זה לפי סעיף 34 לחוק יסוד: הכנסת.

לצדו יש את החוק ה"שמן" יותר – הצעת חוק הבחירות לכנסת העשרים ושלוש (הוראות מיוחדות), התש"ף-2019, שמכיל שורה של הוראות שנועדו לסייע בהיערכות של כל הגורמים לרבות ועדת הבחירות והמפלגות בנושאי מימון ובנושאים אחרים למערכת הבחירות הקרובה.

כמו שאסביר בהמשך, כשנגיע לפרק הזה של המימון, בגלל שלעמדתנו הוראות המימון פוגעות בעיקרון השוויון שמעוגן בסעיף 4 לחוק יסוד: הכנסת, נדרש רוב של 61 בשלוש הקריאות - קריאה ראשונה, שנייה ושלישית.
כמה מילים כלליות
חוק ההתפזרות, כמו שאמרתי, החוק עצמו ברור יחסית. אני רוצה להדגיש לגבי חוק ההתפזרות כי עלו עוד פעם השאלות שגם עלו בסיבוב הקודם אז אני רוצה לחזור ולומר: כמו שכבר נכתב במכתב שהפיץ היועץ המשפטי לכנסת לאחר ההתפזרות של הכנסת העשרים ואחת, וכמו ששבנו והבהרנו בתחילת השבוע הזה, העמדה שלנו החד-משמעית בעניין הזה היא שחוק התפזרות הכנסת הוא בלתי הפיך. זאת אומרת, מרגע שהכנסת החליטה להתפזר, מרגע שחוק ההתפזרות עבר בקריאה שלישית – אין חרטות. אי אפשר לבטל את זה אם זה לא מתאים אחר כך. זה לא חוק רגיל, זה חוק שהוא בלתי הפיך במובן הזה ולכן, ההחלטה הזאת כמובן צריכה להילקח בכובד הראש הראוי.

לגבי החוק השני – חוק ההוראות המיוחדות – כמו שאמרתי, כל פרק, אני אתאר אותו ספציפית אבל בגדול, שיהיה לכם ממעוף הציפור מה יש בו. קודם כל, כל החלקים שלו חוץ מכמה סעיפים בסוף הם הוראת שעה רק לבחירות הקרובות, חוץ מכמה סעיפים בסוף שנדבר עליהם, והוא כולל חמישה חלקים עיקריים: החלק הראשון – זה כמה הוראות שנובעות מקיצור תקופת הבחירות. ה-2 במרץ זה 82 ימים, זה פחות מה-90 ימים המינימאליים שבדרך כלל ניתנים לתקופת בחירות. לכן, החלק הראשון כולל כמה הוראת שנובעות מקיצור תקופת הבחירות, שעושות את ההתאמות הדרושות לדבר הזה.

החלק השני – זה הוראות שמעניקות לוועדת הבחירות הקלות בקבלת עובדים ותקציבים, דומה למה שאושר בכנסת לקראת הבחירות הקודמות בגלל הבחירות אחרי בחירות והיעדר הזמן להיערכות.

החלק השלישי - זה הוראות שנועדו להקל על אופן ניהול הבחירות. זה לא רק ועדת הבחירות אלא כל מיני דברים שקשורים בוועדות קלפי, אנחנו נדבר על זה, שנועדו להקל על ניהול הבחירות וזה כתוצאה מהלקחים שהופקו בעקבות מערכות הבחירות האחרונות.

החלק הרביעי – זה הוראות המימון שנרחיב עליהן. זה הארכת הסדר ההלוואות בגדול וגם הגדלת המימון לבחירות הקרובות, גם המקדמה וגם הוצאות הבחירות. ובסוף, יש כמה סעיפים מהוראות נוספות, חלקן הוראות קבועות, שנדבר עליהן בהמשך. זה בגדול.

אני אתחיל להקריא ואז נסביר יותר באריכות על כל אחד מהסעיפים.

"הצעת חוק התפזרות הכנסת העשרים ושתיים, התש"ף–2019
התפזרות הכנסת העשרים ושתיים
1.
הכנסת העשרים ושתיים תתפזר לפני גמר כהונתה.

הבחירות לכנסת העשרים ושלוש
2.
הבחירות לכנסת העשרים ושלוש יתקיימו ביום ו' באדר התש"ף (2 במרס 2020).

תחילה
3.
תחילתו של חוק זה ביום י"ג בכסלו התש"ף, 11 בדצמבר 2019."



זה היום בעצם. פה אנחנו עושים הוראה שהיא שונה מהרגיל. בדרך כלל חוקים נכנסים לתוקף במועד פרסומם ברשומות. פה, בגלל העובדה שאנחנו רוצים שהפיזור יקדים את המועד, שהסתיימו 21 הימים ושאנחנו יוצאים לבחירות האוטומטיות, 90 ימים מכוח סעיף 11 לחוק היסוד, אז הכניסה לתוקף היא כבר היום בשביל שחוק ההתפזרות יגבר על יציאה אוטומטית לבחירות, כשאין ממשלה עד המועד הזה.
מאיר כהן (כחול לבן)
כל זה בגלל התאריך.
גור בליי
בגלל התאריך.
מאיר כהן (כחול לבן)
ולמה אי אפשר לקרוא לזה בשם אחר? כי היות וחלק מחברי הכנסת או רובם, לא רוצים לתמוך בפיזור הכנסת. אנחנו רוצים לתמוך שהבחירות תהיינה ב-2 למרץ.
היו"ר אבי ניסנקורן
אתה אומר: למה לא אישרתם שם לחוק הקדמת הבחירות לכנסת ה-22?
גור בליי
כי זה הסטנדרט. ככה נהוג. כי בחוק יסוד: הכנסת - -
מאיר כהן (כחול לבן)
זה מאוד משמעותי כי פונים אלינו חברי כנסת שאומרים: אני לא רוצה לתמוך בפיזור הכנסת אבל היות ואין ברירה, אני רוצה כן להקדים מה-17 ל-2 במרץ אבל הכותרת של החוק הופכת גם את אלה שלא רוצים לפזר את הכנסת, כתומכים בפיזור הכנסת.
גור בליי
זה לפי חוק יסוד: הכנסת. השם הזה נגזר מחוק יסוד: הכנסת. לכן - -
יעקב אשר (יהדות התורה)
מאיר, זה תיקון לפיזור הכנסת, זה לא פיזור.
מאיר כהן (כחול לבן)
זה הפיזור.
גור בליי
זה הפיזור כי ההיבט של הקיצור בא לידי ביטוי בחוק השני. אז בדבר הזה, זה נגזר - -
מאיר כהן (כחול לבן)
אתה מבין את הבעיה?
קריאה
מאיר, פשוט לא רצו לנקות לאף אחד אל ה מצפון.
גור בליי
סעיף 34, זה שהזכרתי קודם לעניין הרוב של ה-61 לחוק יסוד: הכנסת, קובע – השם שלו זה התפזרות הכנסת. הם כותבים: לא תחליט הכנסת להתפזר לפני גמר תקופת כהונתה אלא בדרך קבלת חוק לעניין זה, ברוב חברי הכנסת לעניין ההתפזרות. מזה אנחנו גוזרים שקוראים לזה חוק ההתפזרות.
היו"ר אבי ניסנקורן
חוק ההתפזרות. זאת ההגדרה.
ארבל אסטרחן
לפי החוק כתוב: חוק ההתפזרות - - - הוראה על מועד הבחירות לכנסת שלאחריה. זה כל מה שיש בחוק הזה.
היו"ר אבי ניסנקורן
אנחנו נבקש בדיקה של הייעוץ המשפטי אם אפשר לקרוא לזה חוק ההתפזרות והקדמת הבחירות.
גור בליי
אז כמו שאמרתי, החוק הזה מדבר בעד עצמו. אני אעבור עכשיו לתאר יותר באריכות – וכמובן עליו אני מניח שיהיו יותר הערות של הגורמים השונים - את החוק של ההוראות המיוחדות.

"הצעת חוק הבחירות לכנסת העשרים ושלוש (הוראות מיוחדות), התש"ף–2019
פרק א'
הוראות מיוחדות לעניין הבחירות לכנסת העשרים ושלוש
סימן א'
מטרה ותחולה

מטרה
1.
מטרתו של פרק זה לקבוע הוראות מיוחדות הדרושות לשם היערכות לקיום הבחירות לכנסת העשרים ושלוש, בשל המועד שנקבע לבחירות וסמיכות הזמנים הרבה בין מערכת הבחירות האמורה למערכות הבחירות לכנסת העשרים ואחת ולכנסת העשרים ושתיים.

תחולה
2.
הוראות פרק זה יחולו לעניין הבחירות לכנסת העשרים ושלוש."



אז פה באמת יש סעיף מטרה כללי. אנחנו בדרך כלל לא נוהגים להוסיף סעיפי מטרה לחוקים. פה, בגלל האופי היחסית חריג של החוק, שעושה כל מיני הוראות מאוד מיוחדות - במקרה הזה נוסף הסעיף הזה ושלאורו חלק מהסעיפים יכולים להתפרש, אנחנו גם מפנים אליו בהמשך - זה הסעיף הראשון.

הסעיף השני אומר שרוב ההוראות, כמו שאמרתי, כל ההוראות שבפרק א' הן אך ורק לבחירות הקרובות. גם המימון, גם ההוראות של ועדת הבחירות, הן אך ורק לצורך הבחירות הקרובות.
"סימן ב'
קיצור תקופת הבחירות

תיקון חוק
הבחירות לכנסת
3.
חוק הבחירות לכנסת [נוסח משולב], התשכ"ט–1969 (להלן – חוק הבחירות לכנסת), ייקרא כך שבמקום האמור בסעיף 142 יבוא:



"כל מקום שחוק זה קובע שפעולה מסוימת תיעשה מספר מסוים של ימים לפני יום הבחירות, רשאי יושב ראש הוועדה המרכזית להאריך את המועד לביצוע אותה פעולה עד לעשרה ימים נוספים; החלטת היושב ראש תפורסם באתר האינטרנט של הוועדה המרכזית וכן בעיתונות, כפי שיחליט יושב ראש הוועדה המרכזית"."


אני אקרא את כל ההוראות של הסימן הזה ואז אסביר אותן:

תיקון חוק המפלגות
4.
חוק המפלגות, התשנ"ב–1992, ייקרא כך
(1) בסעיף 4 –




(א) אחרי סעיף קטן (א) יבוא:





"(א1) על אף האמור בתקנות שנקבעו לפי סעיף 33 לעניין הדרך להוכחת עמידה בדרישת האזרחות הקבועה בסעיף 2, הרשם רשאי לבדוק, בעצמו או על ידי מי מטעמו, אם מייסד מפלגה הוא אזרח ישראלי בעת הגשת בקשה לרישום מפלגה לפי סעיף זה.";




(ב) בסעיף קטן (ב), במקום "ארבעה עשר ימים" יבוא "ארבעה ימים";



(2) בסעיף 6 –




(א) בסעיף קטן (ב), במקום "שלושים ימים" יבוא "עשרה ימים";




(ב) בסעיף קטן (ג), אחרי "ההתנגדות או לדחותה" יבוא "וימסור על כך הודעה לבאי כוח הצדדים בתוך שבעה ימים מיום שהוגשה".

תיקון חוק הבחירות (דרכי תעמולה)
5.
חוק הבחירות (דרכי תעמולה), התשי"ט–1959, ייקרא כך:



(1) בסעיף 2, במקום "90" יבוא "82";



(2) בסעיף 10(ב)(4), במקום "שלושת החודשים" יבוא "82 הימים";



(3) בסעיף 10ב(א), בהגדרה "תקופת הבחירות", בפסקה (1), במקום "90" יבוא "82".



אז נתרגם את זה קצת לעברית: כל ההוראות האלה נגזרות מזה שהבחירות באמת נקבעו ל-2 במרץ ולא; ל-10 במרץ, ותקופת הבחירות קוצרה מתחת למינימום המקובל של 90 יום ל-82 ימים. אז סעיף 3 לתיקון לחוק הבחירות לכנסת מסמיך את יו"ר הוועדה המרכזית, שהוא שופט בית המשפט העליון, במקרה של ועדת הבחירות המרכזית הקרובה זה יהיה השופט הנדל - התיקון מסמיך אותו לדחות את המועד לביצוע פעולה בעד 10 ימים, כל פעולה שנקבעה בחוק הבחירות לכנסת. חוק הבחירות לכנסת מבוסס על זה שהוא קוצב כל מיני ימים לביצוע פעולות שונות. עד יום כך וכך לפני הבחירות צריך להחליט לשלוח את פנקס הבוחרים. עד יום וכך אתה צריך להגדיר אזורי בחירות. עד יום כך וכך אתה צריך להגיש רשימות וכולי. יש שורה של פעולות. בגלל שיש קיצור של שמונה ימים - -
איתן גינזבורג (כחול לבן)
אבל בחוק המקורי זה עד חמישה ימים ועכשיו הארכתם לעשרה ימים.
גור בליי
נכון, בגלל שבמקרה הזה התקופה קוצרה בשמונה ימים אז חמישה ימים לא מספיקים. יכול להיות שהוא יידרש לקצר בשמונה או בעשרה ימים תקופות מסוימות - תכף אני מניח שוועדת הבחירות תציג את לוחות הזמנים החדשים. בחלק מהמקרים הם יצטרכו לקצר יותר כי התקופה קוצרה ביותר מחמישה ימים. זה הרעיון.
איתן גינזבורג (כחול לבן)
זה הוועדה עצמה או השופט עצמו? בניגוד לחוק המקורי שמבקשים את אישור הוועדה.
גור בליי
נכון. בניגוד לחוק המקורי, שמדובר בוועדה בכללותה. פה מדובר על השופט עצמו. הוא תחום לעשרה ימים, וזה רק בשביל לאפשר לעמוד בהוראות החוק למרות קיצור הזמנים. תבין, אין לו אינטרס לקצר יותר מדי כי בסוף הוא מקצר לעצמו. במידה רבה הוא מקצר את הפעולה של הוועדה – יש לו אינטרס לקצר במינימום שהוא צריך בשביל שהדברים יתבצעו כמו שצריך אבל אני מניח שתכף ועדת הבחירות תתייחס ותסביר את לוחות הזמנים שבהם מדובר. אני רק אסביר את זה, שתהיה לכם התמונה הכללית, אז זה דבר אחד.

דבר שני – חוק המפלגות – פה זה דבר מאוד משמעותי ואני רוצה להדגיש אותו כי גם היו אלינו פניות בעניין הזה: בגלל הקיצור של התקופה, היה חשש שהמועדים שקצובים לרישום מפלגה בחוק המפלגות לא יאפשרו למי שרוצה עכשיו להתאגד ולגשת לבחירות, להספיק לרשום מפלגה כי אתה צריך להגיש רשימת מועמדים עד היום ה-47 שלפני יום הבחירות. אנחנו היום ביום ה-82, אם החוק הזה עובר היום. נשארו רק 35 ימים וטכנית, אי אפשר היה לעמוד במועדים האלה של 35 ימים לפי המועדים שהיו קבועים בחוק המפלגות. אז בשביל לאפשר את ההתאמה הזאת, מה שמוצע פה זה לקצר בהיבטים שונים את התקופה שנדרשת לרישום מפלגה, לקצר את תהליך הזמנים. אז קודם כל, יש עיכוב אחד שהבנו בירוקרטי, שלמשרד הפנים לפעמים לוקח זמן להוציא אישור אזרחות ישראלית למייסדי המפלגה. זה לפעמים סתם משהו בירוקרטי שבעצם מעכב את התהליך הזה, וזה מכוח תקנות שנקבעו בעניין הזה. אז בעצה אחת עם רשם המפלגות, ההצעה היא – והרשם לא צריך את האישור הזה היום כי יש לו אפשרות להוציא את זה בעצמו. אז הסעיף הראשון שהקראתי למעלה: על אף האמור בתקנות וכו', הוא בעצם מאפשר לרשם לבדוק בעצמו ולא להמתין לקבל את אישור האזרחות ממשרד הפנים. הוא יכול בעצמו לזהות שהמייסדים של המפלגה הם אזרחים ישראלים. זה כבר חוסך זמן.

אחר כך, יש היום 14 ימים – אני מדבר על סעיף 4(1)(ב) – 14 ימים מקבלת בקשה לרישום אצל רשם המפלגות ועד פרסום ברשומות ובעיתונות. עכשיו הדרישה שהוא יעשה את הפרסום תוך ארבעה ימים. חסכנו עוד עשרה ימים. אחרי זה, יש 30 ימים להגשת התנגדות, אחרי שזה מפורסם וזה קוצר לעשרה ימים, ונוספה גם עוד הוראה, שהרשם עצמו צריך לקבל החלטה תוך שבעה ימים בהתנגדויות, בשביל שזה לא יעכב את התהליך. בקיצור של הימים, הלכנו בעקבות הוראת שעה משנות ה-90, שגם היתה סיטואציה שרצו לדחוס את המועדים ואנחנו הלכנו בדיוק כפי שנקבע באותה הוראת שעה משנות ה-90, זה הקיצור של המועדים.

והקיצור האחרון – ובזאת אני אסיים על הסימן הזה, זה גם מאוד טכני: בחוק דרכי תעמולה, בהמון מקומות אומרים 90 ימים ועכשיו אנחנו מתאימים את זה לתקופה שפה, שהיא 82 אז במקום 90, יהיה כתוב 82. עד כאן על הסימן הזה.
היו"ר אבי ניסנקורן
ועדת הבחירות, בבקשה. אורלי, את רוצה להתייחס?
אורלי עדס
אני אתייחס לשאלה שהועלתה כאן בעניין לוחות הזמנים: באופן עקרוני, כל הנושא של קיצור הזמנים לעומת 90 ימים, אנחנו השתדלנו להתייחס לקיצור רק בהיבט של ההיערכות שלנו ולהשתדל ככל הניתן שלא לפגוע בלוחות הזמנים שבחוק כי מדובר בהוראות סטטוטוריות ובעקרונות מאוד בסיסיים ולכן, אנחנו משתדלים לא לפגוע.

הדבר היחיד שאנחנו נוגעים בו זה שיש חמישה מועדים אבל הם נגזרים כמעט מאותו דבר: אנחנו כבר היום נמצאים ביום ה-82 לפני הבחירות. יש הוראה שמדברת על בקשה לתיקון פרטי בוחר על ידי בוחר. מכיוון שמחר כבר, מיום היווצרות העילה, יישלף פנקס הבוחרים ויש מספר תהליכים שנגזרים מזה, הוא אמור להתבצע ביום ה-87. היום ה-87 כבר איננו, הוא חלף. לכן, צריך לאשר את הדחייה של המועד ואנחנו מציעים שזה יהיה עד היום ה-75.
מאיר כהן (כחול לבן)
כמה מצביעים ישתתפו להערכתך?
אורלי עדס
יש בערך בין 70,000 ל-80,000 ככל הזכור לי, שהתווספו לפנקס. זה אומר בערך עוד 300 קלפיות גם - -
קריאה
וכמה נפטרו?
אורלי עדס
- - למרות פרק הזמן המאוד קצר שחלף בין שתי המערכות. בסביבות 70,000.
קטי קטרין שטרית (הליכוד)
שואלים כמה נפטרו?
אורלי עדס
נפטרים – אין לי את הנתון הזה וזה יהיה גם עד יום הבחירות אז לצערי, אני לא יכולה לנבא את זה.
קריאות
- - -
אורלי עדס
הכל נגזר. זה חמישה מועדים, והכל מתואם עם משרד הפנים. כרגע זה חמישה מועדים: המועד הבא הוא בקשה לתיקון פרטי בוחר על ידי חבר ועדה. זה אותו דבר, ביום ה-83 יהפוך ל-73. הצעת שר הפנים בדבר פגיעת תחומי אזורי הקלפי – תוגש לוועדת הבחירות במקום ביום ה-80 ביום ה-73. אנחנו, ועדת הבחירות נקבע את אזורי הקלפי אחרי שנבדוק את כל 11,000 המקומות פיזית, ביום ה-63 לעומת היום ה-70. כרגע, זה הקיצור שאנחנו רואים. וגם, הכרעת שר הפנים לבקשות לתיקון פרטי בוחר – זה נובע מהפעולה הקודמת.
איתן גינזבורג (כחול לבן)
אלה חמשת המועדים שהשופט לבד יכול לאחר אותם?
אורלי עדס
אני מזכירה שמדובר בשופט בית המשפט העליון - -
איתן גינזבורג (כחול לבן)
כן, הוא עדין יושב ראש ועדת הבחירות.
אורלי עדס
- - ואין לנו באמת שום כוונה – אנחנו משתדלים. בתוך הפעולות יש המון המון מטלות שיכולנו לגעת בהן אבל המטרה שלנו היא להשתדל לצמצם ככל הניתן את הנגיעה במועדים שקבועים בחוק. כרגע זה מה שאנחנו רואים. היה וייווצר צורך מיוחד - גם באופן עקרוני השופט משתף בדרך כלל את הנשיאות. יש נשיאות לוועדת הבחירות וארבעה סגנים - -
איתן גינזבורג (כחול לבן)
בחוק הקודם היה כתוב בהתייעצות... עכשיו לא.
אורלי עדס
כן, אבל גם אם לא כתוב בחוק, יש דברים שהוא משתף גם שלא כתובים בחוק. כרגע אלה המועדים לגבי... מדובר בשופט הנדל.
צבי האוזר (כחול לבן)
איננו מכירים את נוהגיו.
אורלי עדס
לנו יש נהלים של ועדת הבחירות, אנחנו ממשיכים להתנהל אותו דבר גם כאשר מתחלף השופט.

גור, לגבי כל ייתר ההוראות – אני חושבת שהבהרת את הכל, אלא אם כן יש שאלות. בעיקרון, כל ההוראות הללו, שאנחנו מבקשים, נועדו בעקבות לוחות הזמנים הכל כך קצרים, סמיכות המועדים, שלוש מערכות בחירות בשנה אחת כאשר אין לנו מבנה קבוע ואנחנו נדרשים לעובדים מגופים אחרים והוראות חוק המכרזים שאנחנו כפופים אליהן – הכל נועד לאפשר את ביצוע מטלות ועדת הבחירות במגבלת הזמנים וכורח המציאות שנוצר.
היו"ר אבי ניסנקורן
תודה. יש עוד מישהו שרוצה להעיר הערות? אין.

אז גור, לגבי שם החוק ועוד תיקון אחד – תתייחס בבקשה.
איציק שמולי (העבודה-גשר)
לי יש שאלה עקרונית – קודם כל, להגיד לכם מילה טובה, אורלי, על העבודה היוצאת דופן שאתם עושים גם כאשר אתם עובדים תחת מתקפות שלא ברור לי מה המוטיבציה שעומדת מאחוריהן. את לא חייבת להגיב לזה, אתם באמת עושים את עבודתכם נאמנה, בצורה מקצועית ויסודית וללא משוא פנים.

אני שואל שאלה שאולי היא טריוויאלית אבל היא צריכה להישאל לפחות לפרוטוקול: הסיפור של קיצור תקופת הבחירות, גם אם זה במספר ימים, אין חשש לפגימה בתהליך, באמינות של התוצאות, שמישהו יקום ויגיד: שמע, ועדת הבחירות לא הספיקה לעשות כך או אחרת. הרי כאן אנחנו מתקנים אולי חמישה סעיפים קטנים, אז אני לא יודע אם לי ברורה המשמעות של כל קיצור תהליך תקופת הבחירות, דבר שאני מעוניין בו, כמו הוועדה, באופן עקרוני – אני רוצה לדעת את האמירה העקרונית שלכם, שאתם בכל מקרה ובכל מצב תוכלו לבוא ולהגיד: אם הוראות החוק יתקיימו, אנחנו סומכים את ידינו על תוצאות הבחירות.
אורלי לוי אבקסיס (העבודה-גשר)
חד-משמעית אני אומרת כאן, בפני כולם: הקיצור הנוכחי הוא מקוצר מההיערכות של ועדת הבחירות, שתהיה הרבה יותר קשה – ההקמה וההיערכות אבל בשום פנים ואופן לא תהיה פגיעה, לא בתהליך, לא בעקרונות היסוד של השיטה, לא בשום דבר. לא בזכויות הציבור, לא בזכויות הבוחרים, לא בזכויות המועמדים. ככל שזה קשור לנו, אנחנו לא נעשה דבר שיאפשר פגיעה בזה ולכן, אגב, זו הסיבה שאמרנו שמעבר לכך לא נוכל להיעתר לבקשות, שוועדת הבחירות לא תוכל לעשות את זה באופן שהיא יכולה לעשות אם יקצרו את זה למועדים הרבה יותר קצרים.
יאיר גולן (המחנה הדמוקרטי)
אפשר לשאול שאלה? היו תחקירים שהתפרסמו בעיתונות, למיטב זכרוני בדבר ליקויים בבחירות לכנסת ה-21, שהדבר הצנוע שלא ברור לי, האם הנתונים האלה תוקנו והאם אנחנו יודעים לומר היום שכל אותם משחקים שמישהו שיחק בזדון או שלא בזדון עם הרשימות של הבוחרים בקלפיות השונות – האם הליקויים האלה תוקנו ואנחנו יכולים להיות בטוחים, למרות שאני יודע שזה לא היה עניין מאסיבי והבחירות בכללן היו הוגנות אבל בכל אופן, האם הדברים האלה תוקנו ונתייצב לבחירות לכנסת ה-23 באופן שיכולים לסמוך על התוצאות היטב.
אורלי עדס
בבחירות לכנסת ה-22, הצגנו ערכת הגנה על טוהר הבחירות, "חליפת הגנה" שייצרנו במיוחד בעקבות התחקירים, בעקבות הפקות לקחים פנימיות שלנו. עשינו שיפור גדול בתהליכים רבים. אני חושבת שגם ראו את זה במערכת הבחירות ובתוצאות שלה. אחת מהדרכים שמצאנו להתמודד היתה הקמת סיירת של מפקחים שנשאו מצלמות. אני חושבת שזה היה פרויקט שהוכיח את עצמו. לשאלה אם זה יהיה – זה תלוי בהחלטת השופט הנדל מכיוון שזה היה מכוח החלטתו של השופט מלצר. אני אביא את זה לפתחו והוא יקבל החלטה האם לעשות את זה שוב, האם לעשות את זה באותה מתכונת ואולי מתכונת יותר רחבה או יותר מצומצמת. זה יובא לפתחו.
איתן גינזבורג (כחול לבן)
למה לא לעגן את זה בחוק?
אורלי עדס
כרגע זה לא הזמן כי אנחנו בתוך תהליך בחירות כבר. אני חושבת שהסוגיה של שינוי כללי משחק - - -
היו"ר אבי ניסנקורן
תודה אורלי. אני רוצה לציין שהתאריך נקבע בתיאום עם ועדת הבחירות. ועדת הבחירות הסכימה אפילו להיערכות לבחירות ב-25 בפברואר אבל ההסכמה הרחבה היתה ב-2 במרץ. באופן חריג אנחנו עושים את זה ביום שני, גם בתיאום עם ועדת הבחירות, בגלל שיום שלישי הוא היום שמציינים את האירוע של יום הזיכרון לחללי צה"ל שמקום קבורתם אינו נודע. לכן, מתוך כבוד ליום הזה הקדמנו ביום אחד.

בבקשה גור, תמשיך.
גור בליי
החלק הבא, כמו שאמרתי, הוא דומה. יש שינויים מסוימים אבל הוא דומה למה שעבר לקראת הבחירות הקודמות – זה סימן ג' – ועדת הבחירות. הוא עוסק בשורה של סמכויות מיוחדות שניתנות לוועדת הבחירות המרכזית, שיסייעו לה להיערך לבחירות בנסיבות החריגות, שהיא צריכה לנהל בחירות שלישיות בלו"ז מאוד קצר. אני אקריא את זה ואסביר בכמה מילים. כמו שאמרתי, זה מאוד דומה ברוב הסעיפים למה שנעשה לפני הבחירות האחרונות.
סימן ג'
ועדת הבחירות

פרשנות
6.
למונחים בסימן זה תהיה המשמעות שיש להם בחוק הבחירות לכנסת.

העסקת עובד רשות ציבורית בוועדת בחירות לשם קיום הבחירות לכנסת העשרים ושלוש
7.
(א) הועסק עובד רשות ציבורית בוועדת בחירות לשם קיום הבחירות לכנסת העשרים ואחת או הבחירות לכנסת העשרים ושתיים וביקש המנהל הכללי של הוועדה המרכזית, או מי שהוא הסמיך לכך, להעסיקו בוועדת בחירות לשם קיום הבחירות לכנסת העשרים ושלוש, והעובד מסכים לכך, לא תמנע הרשות הציבורית, במישרין או בעקיפין, את העסקתו כאמור; בסעיף זה, "רשות ציבורית" – כמפורט להלן:




(1) הממשלה ומשרדי הממשלה, לרבות יחידותיהם ויחידות הסמך שלהם;




(2) לשכת נשיא המדינה;




(3) הכנסת;




(4) מבקר המדינה;




(5) רשות מקומית;




(6) תאגיד שהוקם בחוק.



(ב) עובד רשות ציבורית יעדכן את הממונה עליו בדבר פנייה אליו כאמור בסעיף קטן (א) מיד לאחר קבלתה, אם בכוונתו להיענות לבקשה.



(ג) על אף האמור בסעיף קטן (א), יושב ראש הוועדה המרכזית רשאי להיענות לבקשת הרשות הציבורית שלא להעסיק עובד שלה כאמור באותו סעיף קטן, בין היתר בהתחשב ביכולתה של ועדת הבחירות שבה מתבקשת העסקתו לבצע את תפקידה כאמור בסעיף 1 ובצורכי הרשות הציבורית, ובכלל זה יכולתה לבצע משימות בהיעדר העובד.



(ד)
(1) רשות ציבורית לא תפטר עובד כאמור בסעיף קטן (א) שהועסק על ידי ועדת בחירות לשם קיום הבחירות לכנסת העשרים ושלוש ולא תפגע בתנאי העסקתו בשל כך.




(2) היעדרות מעבודה לרגל העסקה בוועדת בחירות לשם קיום הבחירות לכנסת העשרים ושלוש כאמור בסעיף קטן (א) לא תיראה כהפסקה ברציפות עבודתו ולא תפגע בזכויות התלויות בוותק של העובד אצל הרשות הציבורית.



תראו, קודם כל אסביר את הסעיף הזה, ויש פה עוד תוספת שלא מופיעה לכם בטקסט. אחרי זה, אני אסביר גם אותה כי זה לא מופיע פה. יושב ראש הוועדה ביקש מאותנו לנסח תוספת לסעיף אז אני אסביר אותה תכף בנפרד.

קודם כל, הסעיף עצמו, מבחינת הרציונל שלו – שוב, הוא מאוד דומה לסעיף שעבר לפני הבחירות הקודמות. ועדת הבחירות המרכזית, בקושי גדול, הצליחה לגייס עובדים כי זה בחירות שלישיות והם צריכים להיעדר שוב ממקומות העבודה שלהם. הסעיף הזה נועד לאפשר לוועדת הבחירות המרכזית, אם היא צריכה עובד והעובד מסכים לזה, אז כתוב בסעיף 7(א) שהרשות הציבורית לא יכולה למנוע את ההעסקה שלו בוועדת הבחירות. גם אם זה לא מתאים לה, באופן עקרוני הוא משוחרר לצורך ועדת הבחירות, כמו "צו 8" לצורך ועדת הבחירות. העובד צריך לעדכן את הממונה עליו. אם הממונה עליו ברשות הציבורית לא מרוצה מזה שלוקחים אותו, הוא יכול לפנות ליו"ר ועדת הבחירות המרכזית, שהוא שופט עליון, ולהגיד שיש לו בעיה לשחרר את זה אבל ההכרעה נתונה ליו"ר ועדת הבחירות המרכזית, אם לקבל את הערעור הזה של הרשות הציבורית.

סעיף קטן (ד) אומר שהרשות הציבורית, אסור לה לפגוע באיזו שהיא צורה ולנקום באותו עובד, לפטר אותו או לפגוע בתנאי העסקתו או לפגוע ברציפות העבודה שלו, בזכויות או בוותק שלו.

כל הדבר הזה הוא בשביל לסייע לוועדת הבחירות המרכזית, שנתקבלת בקשיים שהולכים וגוברים כמובן, ככל שזה בחירות שלישיות רצופות, לקחת עובד ממקום עבודתי.

יש סעיף שהתווסף פה, שהיושב-ראש ביקש ממני לנסח, שהסעיף הזה יוצר איזה שהוא הסדר שונה לגבי הנושא של עובדי הכנסת. אנחנו נלטש את הניסוח שם כי ניסחנו אותו עכשיו, תוך כדי, אבל הסעיף אומר: על אף האמור בסעיף קטן (ג), לעניין העסקה של עובד הכנסת, הודיע יושב-ראש הכנסת למנהל הכללי של ועדת הבחירות המרכזית שבשל צרכי הכנסת, ובכלל זה היכולת לבצע משימות בהיעדר העובד, יש קושי ממשי בהיעדרות העובד מעבודתו ולא הגיעו יושב-ראש הכנסת והמנהל הכללי של ועדת הבחירות המרכזית להסכמה על העסקת העובד, לא יועסק העובד בוועדה.
עודד פורר (ישראל ביתנו)
אני מבקש שזה יהיה לכל הרשויות הציבוריות. גם בית המשפט העליון. יכול להיות שלדעת נשיא בית המשפט העליון יש עובדים שהם רלוונטיים - -
גור בליי
אני רק אסביר את הסעיף ואחר כך נקיים דיון. חבר הכנסת פורר, כמה מילים להשלים את ההסבר - -
קריאה
מה אתה רוצה?
עודד פורר (ישראל ביתנו)
כמו שלכולם, גם לכנסת. למה סעיף מיוחד לכנסת?
תמר זנדברג (המחנה הדמוקרטי)
מה לכנסת? לא הבנתי.
עודד פורר (ישראל ביתנו)
הם מייצרים פה דין מיוחד לכנסת בנושא של העובד.
גור בליי
אני רוצה רק להסביר את הדין הזה לפני שמדברים עליו כדי שיהיה ברור על מה מדובר.
היו"ר אבי ניסנקורן
אני אסביר את זה: בפעם הקודמת היתה החרגה של הכנסת מהנושא של אפשרות של ועדת הבחירות לכפות עליהם את זהות העובד. היתה החרגה גורפת. הפעם, מה שאנחנו עושים, אנחנו משאירים את כוח ההחרגה לא למנכ"ל הכנסת אלא ליושב-ראש הכנסת. זה אחרי שיחה עם יושב-ראש הכנסת והתחייבות שלו, שאני מכבד אותה – בכל זאת, הוא יושב-ראש הכנסת, אני מכבד גם את התפקיד, שהוא יעשה את זה מאוד במשורה, רק אם צריך ורק אם יש חובה וזה לא שיקול של מנכ"ל הכנסת אלא שלו. אני חושב שבסופו של דבר זה מאזן נכון גם בהתחשב במה שהיה בפעם שעברה. העברתי את הסמכות מהמנכ"ל ליו"ר. באופן אוטומטי יש סמכות לוועדה, יש יכולת החרגה רק ליו"ר עצמו אחרי שהוא שקל את הדברים. כשאני מתייחס למה שהיה בפעם שעברה לעומת הפעם הזאת, אני חושב שזה דבר ראוי, ואני סומך ידי בנושא הזה על יו"ר הכנסת, גם אחרי שיחה אתו והבהרה שלו שהוא יפעיל שיקול דעת לא לטובת המנכ"ל בהכרח אלא לפי שיקול דעת אמיתי בקטע הזה.
גור בליי
רק לחדד, שבפעם שעברה מה שהיה, האבחנה היתה לא על בסיס הגוף אלא על בסיס ועדות בחירות. זאת אומרת, האבחנה היתה בנוסח הקודם, לפני הבחירות הקודמות, שבוועדה אזורית יש וטו לוועדת הבחירות, ובוועדה המרכזית יש וטו לרשות הציבורית עצמה או למנכ"ל, במקרה הזה מנכ"ל הכנסת זה היה, והגורמים המגבילים בשירות הציבורי. במקרה הזה, האבחנה לא לפי סוג הוועדה אלא בין הכנסת לבין ייתר הגופים.
היו"ר אבי ניסנקורן
רק שנייה עודד. היינו יכולים ללכת בנוסח של הפעם שעברה ולתת סמכות החרגה גם למעסיקים אחרים, לפי מה שאתה אומר - -
עודד פורר (ישראל ביתנו)
לא, אני אומר שהבקשה שלי לגבי המעסיקים האחרים באה משום שאני לא חושב שצריך להיות ייחוד. אני אישית חושב שהנוסח צריך להיות זהה לכולם, אותה החרגה. יש ועדת בחירות מרכזית, בראשות הוועדה עומד שופט עליון. אני לא מצליח - - - עניין אחד במדינה ששם - -
היו"ר אבי ניסנקורן
אז אני אסביר.
עודד פורר (ישראל ביתנו)
בסוף העובדים האלה רוצים לעבוד - - -
היו"ר אבי ניסנקורן
אז מכיוון שיש פה נושא שהיה במחלוקת, ומכיוון שיש פה נושא שבפעם שעברה היה לו נוסח אחר, היה דין אחר - -
עודד פורר (ישראל ביתנו)
שלא היה באף מערכת בחירות.
היו"ר אבי ניסנקורן
שניה. ומכיוון שאנחנו בסיטואציה שרוב העובדים בוועדת הבחירות המרכזית באים מהכנסת ולכן הם בסיטואציה שונה מאחרים, אני אומר שעשינו פה איזו שהיא החלטה, שאני חושב שהיא מאוזנת. מצד אחד – אני אומר את דעתי - -
עודד פורר (ישראל ביתנו)
בסוף העובדים האלה רוצים לעבוד ולא נותנים להם.
היו"ר אבי ניסנקורן
אני אומר את דעתי. מצד אחד, לכבד את יו"ר הכנסת. ומצד שני, לעשות איזון.
עודד פורר (ישראל ביתנו)
אני רוצה לומר משהו: הייתי רוצה לשמוע ממנהל הוועדה או מהיועצת המשפטית מה היה הנוהל, למעט מערכת הבחירות האחרונה. מה היה עד אז הנוהל, וכיצד עבדה ועדת הבחירות המרכזית בהקשר הזה של גיוס עובדים?
רון דול
אני היועץ המשפטי של נציבות שירות המדינה. אני רוצה להסביר. עד הבחירות הקודמות לא היה מצב שדן בנושא הזה של אפשרות שעובדים מרשויות ציבוריות יגיעו או לא יגיעו לוועדת הבחירות. הכל היה על בסיס וולונטרי לחלוטין. עובד רוצה, מעסיק מסכים, אין שום בעיה.

נוצר מצב בעייתי, שאנחנו במערכת השלישית תוך פחות משנה או משהו כזה, והדבר גורם לבעיות הן למעסיקים הציבוריים והן לוועדת הבחירות, ויש צורך לאזן בין הטפסים והפניות של כל הגופים האלה. כמובן שאף אחד, ובטח לא אנחנו, רוצים לפגוע בתקינות הבחירות ולשבש את העבודה של הוועדה.

בפעם הקודמת הגיעו לפשרה המסוימת הזאת, שלכל ראש ארגון או מעסיק ציבורי, מבקר המדינה, שירות המדינה ו - - - יהיה גורם נוסף שמעורב בשיחות האלה או בדיונים האלה, בין המעסיק לבין מנכ"לית ועדת הבחירות. הבקשה של נציב שירות המדינה היא שנחזור על הנוסח של הפעם שעברה.
היו"ר אבי ניסנקורן
אז אני בא ואומר: אני ניסיתי לעשות פה - -
עודד פורר (ישראל ביתנו)
הרי הכנסת היתה מוחרגת גם בפעם שעברה.
היו"ר אבי ניסנקורן
לא, לא. עודד שנייה. תנו לי לעשות סדר. עודד, מה שהיה מוחרג בפעם שעברה זה ועדת הבחירות המרכזית ולא האזוריות. האזוריות לא היו מוחרגות כי זה מאסה של אנשים, והמרכזית היתה מוחרגת לכולם. השינוי שאנחנו עושים הפעם, אם אנחנו מקבלים את זה שאנחנו משאירים את אותו סעיף של פעם שעברה, שבפעם שעברה היה כתוב: יו"ר הכנסת או בא כוחו. אנחנו עכשיו מורידים את האפשרות של בא כוחו ומשאירים את יו"ר הכנסת.
רון דול
אתה מחריג רק את עובדי הכנסת?
היו"ר אבי ניסנקורן
שנייה. הבקשה השנייה של אורלי היא להגיד שלגבי המרכזית - רוב העובדים במרכזית באים מעובדי הכנסת. הבקשה של אורלי, בניגוד למה שהציע רון דול, זה להחריג רק את עובדי הכנסת משום שזה המקום שבו רוב העובדים בוועדה המרכזית ולא את היתר ולא לחזור לנוסח של הפעם שעברה. אפשר בנוסח א', אפשר בנוסח ב', אבל אנחנו בסיטואציה שעברנו לחובה על המעסיקים לעומת מה שהיה בעבר. בחובה הזאת אנחנו כן מצמצמים את שיקול הדעת של הכנסת כי אנחנו אומרים: יו"ר הכנסת, והוא בלבד, ואני אומר שזה גם אחרי שיחה עם יו"ר הכנסת בנושא הזה. זה לא היה בלי שיחה איתו.
עודד פורר (ישראל ביתנו)
ואם נוסיף שבמידה והם לא מגיעים בהסכמות זה יגיע לדיון בוועדה, פה?
היו"ר אבי ניסנקורן
בסוף זה בן אדם אחד או שניים...
עודד פורר (ישראל ביתנו)
ראיתי כבר דברים כאלה. תראה, במערכת הבחירות האחרונה ראינו הרבה מאוד דברים שקרו פה, בכנסת, שלא חשבנו שיקרו. ולכן, אני מעדיף להשאיר את העניין הזה לפחות סביב השולחן הזה, גם בדברים שנוגעים לכנסת עצמה ולפעילות הכנסת, גם בחקיקה וגם ביחס כלפי הסיעות.
היו"ר אבי ניסנקורן
אני חושב שאם יו"ר הכנסת יקבל פנייה מיו"ר ועדת הבחירות בנושא הזה, הוא ישקול את זה בהרבה מאוד כובד ראש ובסופו של דבר, זה גם על דעת אורלי.
עמי ברקוביץ'
אני ממשרד המשפטים. אני רוצה להצטרף לדברים של רון. ההצעה ליצור דין מיוחד לעובדי הכנסת נראה לא פשוט. התוודענו להצעה - -
היו"ר אבי ניסנקורן
אין בעיה, הבנתי. אז אנחנו נחזור לנוסח של הפעם שעברה. אנחנו צריכים לקבל החלטות, עם כל הכבוד. אנחנו נחזור לנוסח של הפעם שעברה. לגבי הכנסת באופן ספציפי, אנחנו מצמצמים כי לגבי ייתר המקומות כתוב: ראש הרשות או בא כוחו. לגבי הכנסת, אנחנו אומרים: ראש הרשות והוא בלבד. בסדר. תמשיך.
עודד פורר (ישראל ביתנו)
זה לא מה שביקשתי. אתה רוצה להתנהל ככה, אין בעיה. מה היו חלק מהדיונים? קיימת את הדיונים האלה לבד אז אתה לא יכול לצפות ממני לקבל את ההסכמות שהגעת אליהם - - -
היו"ר אבי ניסנקורן
בסדר, אתה לא חייב לקבל.
אורלי עדס
אם אפשר, לא לחזור לנוסח הקודם כיוון שזה יצר לנו בעיה בוועדה המרכזית, לא רק ככל שזה נגע להעסקת עובדי כנסת מכיוון שהכנסת הוחרגה, והוחרגו כל עובדי הוועדה המרכזית כתוצאה מכך ונוצרה בעיה גם לגבי עובדים שהועסקו מגופים אחרים בוועדה המרכזית. אז אנא לא להחריג את הוועדה המרכזית.
גור בליי
האם זה נכון לומר שעובדי הכנסת מהווים את הרוב המכריע של עובדי הוועדה המרכזית?
אורלי עדס
אני לא יודעת אם הרוב המכריע - -
קריאה
הרוב?
אורלי עדס
כן, יש הרבה, ובעלי תפקידים משמעותיים - -
גור בליי
אז מבחינה זאת, מה האבחנה? זאת אומרת, מה הדלתא בין אם אנחנו מדברים על הכנסת באופן ייחודי לבין אם מדברים על הוועדה המרכזית באופן כללי?
אורלי עדס
מה שקרה בפעם הקודמת – החריגו לא את הכנסת, לא אמרו הכנסת - - - אלא לא יחול על הוועדה המרכזית מכיוון שבוועדות האזוריות יש לנו - -
היו"ר אבי ניסנקורן
אנחנו מדברים היום רק על הוועדה המרכזית. השיח הוא רק על הוועדה המרכזית.
אורלי עדס
נכון. אז בפעם הקודמת החריגו כי כל העובדים של הכנסת הועסקו בעיקרון רק בוועדה המרכזית. ואז נוצר מצב שכתוצאה מכך, למשל עובד של גוף אחר שרצינו שיחזור לעבוד לא הוחזר ולא אושר לו לעבוד או לכמה עובדים כאלה מכוח ההחרגה הזאת. אז לכן, לפחות אל תעשו את זה במתכונת של הפעם הקודמת כי אז זה שוב יוצר בעיה מול גופים אחרים ומרחיב לי את הבעיה מול מנכ"לים נוספים.
היו"ר אבי ניסנקורן
בסדר.
עודד פורר (ישראל ביתנו)
כרגע, לפי הנוסח הזה, לא מופיע מה שהיה בעבר הרחוק. לפי הנוסח הזה, כרגע, את יכולה לקחת עובדים מכל הרשויות הציבוריות. את לא יכולה לקחת מהכנסת אם היו"ר לא יסכים.
אורלי עדס
לא, כרגע זה לא כתוב ומה שנאמר כאן זה שזה יובא לפתחו של יושב ראש הכנסת.
עודד פורר (ישראל ביתנו)
אפשר להגיש לנו את הניסוח הזה בכתב?
היו"ר אבי ניסנקורן
אנחנו לא מצביעים כרגע אז תמשיך בבקשה.
תמר זנדברג (המחנה הדמוקרטי)
מה זאת אומרת?
עודד פורר (ישראל ביתנו)
לא, זה לא מה שכתוב פה. הוא מקריא סעיף לא מופיע פה.
היו"ר אבי ניסנקורן
כן. יש נושא - -
תמר זנדברג (המחנה הדמוקרטי)
זה אמור להיכנס לנוסח?
היו"ר אבי ניסנקורן
כן.
גור בליי
הרבה פעמים בהכנה לראשונה הנוסח משתנה. אין פה משהו חריג.
איתן גינזבורג (כחול לבן)
זה סעיף שלם נוסף.
גור בליי
הרבה פעמים אנחנו עושים את זה לפני קריאה ראשונה. לפני ההצבעה אני אחזור ואקריא אותו. אולי גם להדגיש שמדובר רק על יו"ר הכנסת, אנחנו נבהיר את זה גם בנוסח, שהוא לא יכול לאצול את הסמכות הזאת.
רון דול
העמדה של המדינה, מה איתה?
היו"ר אבי ניסנקורן
תראה, העמדה שלי, מכיוון שרוב העובדים באמת באים מהכנסת אז יש בעיה ייחודית לכנסת מול האחרים כי אצלם זה רוב העובדים. לכן, הייתי נוטה לבקש את בקשת ועדת הבחירות ולא להחריג את האחרים.
איציק שמולי (העבודה-גשר)
אדוני היושב-ראש, יש לי שאלה: לגבי סעיף ד(1), אני מעוניין לדעת: העניין של איסור של פיטורין, איך אנחנו מוודאים שיש פה פרשנות מרחיבה? גור, אני שואל אותך, איך אנחנו מוודאים שיש פה פרשנות מרחיבה? כלומר, רשות מקומית לא תפטר. לא תפטר כמה זמן? יכול להיות מצב שמישהו יגיד: לא פיטרתי את העובד שלי חודש אבל אחרי שלושה חודשים אני יכול לפטר אותו. הוא מחכה לו בפינה.
גור בליי
כתוב: "בשל כך". זאת אומרת, אם יש איזו שהיא זיקה לדבר הזה, אז גם אם זה אחרי כמה חודשים, אם נגיד שלא היית פה המון חודשים, זה יהיה גם בשל כך כי חלק מהחודשים היית בוועדת הבחירות. אתה יודע, קשה מאוד, זו בעיה שיכולה לצוץ אבל הכי טוב שאפשר בהקשר הזה, זה ליצור את הזיקה הזאת בין המילים "בשל כך", בין העבודה שלו לבין הפיטורין או הפגיעה בתנאי ההעסקה. אם הייתי תוחם את זה באיזו שהיא צורה, עוד הייתי מחליש את זה. אם אחרי שנתיים אומרים: ואתה גם לא היית הרבה מאוד חודשים, אני אגיד: בסדר, זה בשל כך גם אם זה שנתיים אחר כך.
היו"ר אבי ניסנקורן
אני אומר לך כאיש יחסי עבודה, שזה בסדר. הניסוח בסדר.
מאיר כהן (כחול לבן)
ואני אומר לך כראש עיר שאין לזה שום משמעות.
קריאות
זה גם נכון.
מאיר כהן (כחול לבן)
אם אתה רוצה לזרוק מישהו, זה ימנע אותך?
גור בליי
אנחנו ממשיכים עם סעיף השכר.

שכר עובדים
בוועדת בחירות
8.
החלטת יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית לפי סעיף 4 לחוק הבחירות לכנסת העשרים ושתיים (הוראות מיוחדות לעניין ועדת הבחירות), התשע"ט–2019, תחול, בשינויים המחויבים, גם על שכר עובדים בוועדת בחירות לעניין הבחירות לכנסת העשרים ושלוש.



זה אומר בחוק המקביל, שהיה לפני הבחירות הקודמות, נתנו סמכות ליו"ר ועדת הבחירות המרכזית לקבוע תוספת שכר של עד 35%. הוא הפעיל את הסמכות ונתן תוספת של 32%. המטרה שעשינו את זה היא כדי לשמר את התוספת הזאת. זה ברור שזה לא תוספת על תוספת אלא זה תוספת אחת של 32%, בדיוק אותה תוספת שהוא נתן, זה נשמר. רמת השכר תשמר.
היו"ר אבי ניסנקורן
רק רגע. מיקי, היתה לך הערה?
מכלוף מיקי זוהר (הליכוד)
לא על זה אבל אם אתם עוברים נושא אז רק שניים, שלושה דברים ונוכל להתקדם: 1. הבנתי שלא הייתי בדיון פה, והיועץ המשפטי הבהיר שהעניין הזה לא הפיך, ומרגע שיש הצבעה בקריאה שנייה ושלישית אז אין דרך לתקן את זה, וזה אומר עובדתית בחירות ב-2 למרץ.
גור בליי
נכון. לא חוזרים מפיזור. אי אפשר לבטל חוק פיזור.
מכלוף מיקי זוהר (הליכוד)
פנה אלי סגן שר האוצר איציק כהן, ואני חושב שאני מסכים עם עמדתו של יושב-ראש הוועדה, שאין דרך בחקיקה הזו לדחוף את העניין הזה כי זו צריכה להיות חקיקה ממלכתית ומקצועית וממוקדת אבל כן חשוב שנאמר לפרוטוקול היום, שאנחנו נטפל בזה מיד לאחר סיום החקיקה הזאת, אחרי פיזור הכנסת באמצעות ועדת ההסכמות ונקדם את זה בהליך זריז, שחייב להיות מאוד מהיר מבחינת לוחות זמנים כמו שהבנתי.
ארבל אסטרחן
הממשלה תצטרך להגיש הצעת חוק.
מכלוף מיקי זוהר (הליכוד)
הממשלה תגיש. צריך לומר לפרוטוקול שאנחנו, ככנסת, נעשה את הכל כדי להתכנס כי מדובר פה באמת בסוגיה חברתית שיש לה משמעות - - -
ארבל אסטרחן
לא אמרת במה מדובר. בדחיית מועד?
מכלוף מיקי זוהר (הליכוד)
היושב-ראש יכול להגיד את זה. בסדר?
יעקב אשר (יהדות התורה)
דחיית מועד להתחלת החוק.
גור בליי
זה דחיית מועד שנקבע בחקיקה בחוק התכנון והבנייה.
יעקב אשר (יהדות התורה)
זה לא לעכשיו.
היו"ר אבי ניסנקורן
אז אני בא ואומר: בקשה לדחיית מועד שמתחייבת, חזקה על ועדת ההסכמות שהיא תאשר את הבקשה הזאת אבל זה לא מתאים להכניס את זה היום. אני רק אומר לאמירות שנאמרו לפני כן, שיש גם נושאים אחרים דחופים שיצטרכו כנראה לעלות לוועדת ההסכמות בלי קשר. אני לא קושר דבר בדבר אבל גם העובדה שסל הבריאות עדין לא נסגר – זה גם נושא כבד, וגם צריך להדיר שינה. ואמרתי לסגן שר האוצר: תביא את זה ואז נדון בשני הדברים ביחד היום כבר.
מאיר כהן (כחול לבן)
אני מבקש לחזק את זה ושזה ייכנס לפרוטוקול. לא תתכנס ועדת הסכמות בנושא הזה אם לא יועברו 200 מיליון שקלים ל - - למה לא? למה שלא נגיד את זה?
מכלוף מיקי זוהר (הליכוד)
אני הייתי אומר ככה: בוא ננהג באחריות ונגיד שלא נביא לוועדת הסכמות את הנושא הזה בלי שנושא סל התרופות יגיע, אבל לא ננקוב בסכום כי לא...
יעקב אשר (יהדות התורה)
בדיוק. אבי, אני חושב שמה שניסחת בהתחלה זה נכון. כל אחד מבין.
היו"ר אבי ניסנקורן
אני רק אומר שבהקשר למה שמאיר אומר, אנחנו כבר כמה ימים מדברים על סל הבריאות וכמה ימים שומעים שמשרד האוצר מודיע שאין הסכמות לגבי סל הבריאות. ואז היום, בלחץ, ברגע האחרון, רוצים לדחות מועד. סל הבריאות לא פחות מדיר שינה מעיניי. זה גם נכנס בינואר ולכן דרך אגב, עם חברי פורר, היתה לנו הסכמה. לא מביאים עכשיו איזה סעיף שלא קשור. סל הבריאות לא פחות חשוב.
יעקב אשר (יהדות התורה)
נכון. אפילו אני מסכים עם עודד פורר.
היו"ר אבי ניסנקורן
הייתי שמח אם היו מביאים לפה היום את סל הבריאות, והיינו באים ואומרים שאת סל הבריאות נכריע היום. הייתי מאוד שמח.
קריאה
- - -
היו"ר אבי ניסנקורן
לא, לא. חוקים אחרים בנפרד, זה לא הדיון עכשיו. אנחנו דנים היום בהצעת החוק הזאת, יכול להיות שיש עוד חוקים. זו בדיוק המשמעות של ועדת הסכמות, הכנסת לא הפסיקה לעבוד.
גור בליי
נעבור הלאה לסעיף 9: תקציב ועדת הבחירות המרכזית
9.
(א) על אף האמור בסעיף 134 לחוק הבחירות לכנסת, תקציב ועדת הבחירות המרכזית לבחירות לכנסת העשרים ושלוש יהיה שווה לתקציב ועדת הבחירות המרכזית לבחירות לכנסת העשרים ושתיים לסעיפיו, לרבות השינויים שנערכו בו בהתאם להוראות סעיף 134 לחוק הבחירות לכנסת; אוצר המדינה יעמיד כספי תקציב זה לרשות יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית, והוא יהיה ממונה על הוצאתם.



(ב) על הצעה של ועדת הבחירות המרכזית לתוספת תקציב על התקציב האמור בסעיף קטן (א) יחולו הוראות סעיף 134 לחוק הבחירות לכנסת.


שוב, גם פה זה הוראות מיוחדות שקשורות בקוצר הזמנים ובאפשרות של ועדת הבחירות להתארגן במהירות. הרעיון הוא להגיד שהתקציב של ועדת הבחירות יהיה זהה לזה שהיה בבחירות הקודמות, וככל שהוועדה זקוקה לתקציב נוסף, היא תגיש אותו בדרך הרגילה שנקבעת בסעיף 134 לחוק הבחירות לכנסת, שמביאים בקשה לוועדת הכספים. משהו נוסף? האוצר, אין לכם מה להוסיף?
ביאן ותד
אין לי מה להוסיף.
גור בליי
הוראות לעניין מכרזים
10.
על אף האמור בהוראות לפי חוק חובת המכרזים, התשנ"ב–1992–



(1) התקשרות ועדת הבחירות המרכזית בחוזה לביצוע עסקה בטובין או במקרקעין, לביצוע עבודה או לרכישת שירותים, אינה טעונה מכרז, אם היא התקשרות ששוויה אינו עולה על 120,000 שקלים חדשים; ואולם, בכל תקופה רצופה של שנים עשר חודשים שתחילתה ביום התפזרות הכנסת העשרים ושתיים לא תתקשר ועדת הבחירות המרכזית עם מתקשר מסוים בלא מכרז לפי פסקה זו בהתקשרויות בסכום כולל העולה על 200,000 שקלים חדשים, ובמניין זה יבואו גם התקשרויות שנכרתו בתקופה האמורה כהתקשרות המשך להתקשרות שנעשתה במקורה לפי פסקה זו;



(2) יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית רשאי לקבוע הוראות החורגות מהוראות לפי החוק האמור לעניין מועדים ודרכי פרסום.



אז גם פה זו הוראה זהה בשינוי קל להוראה שהיתה לנו בחוק שעבר, לפני הבחירות הקודמות. שוב, בגלל קוצר הזמנים ובגלל העובדה שוועדת הבחירות המרכזית צריכה לצאת באופן מהיר להשיג את הציוד הדרוש לה ואין לה זמן הצטיידות של כמה שנים עד הבחירות הבאות, מתבקש פה שבמקום הפטור הרגיל שיש במכרז, של עד 50,000 ש"ח, הפטור יהיה עד 120,000 ש"ח, ובהתקשרויות המשך מול אותו ספק – עד 200,000 ש"ח. התיקון היחיד שהיה מול החוק הקודם זה שקודם דובר על תקופה רצופה של 12 חודשים, ההצטברות של ה-200,000. פה היו לנו כבר כמה בחירות בתקופה הזאת, אז הרעיון הוא שעושים "ריסט" אחרי הבחירות האחרונות ומתחילים לספור שוב את החישוב לצורך הפטור מחובת המכרזים, וגם ניתנת להם אותו דבר, כמו בחוק הקודם, האפשרות לחקוק בעניין מועדים ודרכי פרסום.
אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת)
אבל רוב המכרזים מעל זה.
גור בליי
אולי כדאי שוועדת הבחירות תתייחס.
אורלי עדס
יש לנו מאות רבות של התקשרויות. בדרך כלל, אנחנו מחלקים את זה על פני כל השנים שיש שנת בחירות. כמו שאמר גור, לא הספקנו לעשות את זה בחודשיים וחצי האחרונים. רוב ההתקשרויות הן קטנות, יש כאלה שהם גדולות. מה שמחייב מכרזים גדולים, אנחנו נוציא. יש כאלה שאפשר לעשות הרחבת התקשרות לפי חוק חובת המכרזים, אז נעשה הרחבות התקשרות במידה ואפשר. אני מאוד מקווה שלא נגיע להרבה מכרזים.
קריאה
כמה מכרזים יש לכם בערך?
אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת)
אבל אלה שמחייבים מכרזים מעל 200,00 – חוק חובת המכרזים - - - מותאמות לסד הזמנים?
איתן גינזבורג (כחול לבן)
כמה מכרזים יש לכם?
אורלי עדס
זה תלוי, זה מאוד משתנה. התקשרויות יש מאות.
איתן גינזבורג (כחול לבן)
לא, מכרזים.
אורלי עדס
אולי עשרות. לא, בתקופת בחירות בעצם לא. עשרות זה לאורך כל התקופה לצורך הבחירות כי בשגרה רגילה - - - אנחנו מחלקים את זה על פני שנתיים, שלוש.
איתן גינזבורג (כחול לבן)
ועכשיו כמה יהיו?
אורלי עדס
אנחנו עוד לא יודעים. אנחנו בשלב של מיפוי של כל הרכישות וכל הציוד כדי לדעת מה צריך מכרז, מה צריך התקשרות, מה יש ומה אין.
עודד פורר (ישראל ביתנו)
מאחר ולבחירות לכנסת ה-22 עסקנו פה לא מעט בנושא של המצלמות, ובסוף מצאו פתרון שלא הצריך חקיקה, כדי שלא נידרש לזה בפעם הבאה, השאלה אם יש פה גם צורך שדורש להיכנס לנושא הזה פה?
אורלי עדס
אמרתי קודם שכל הסוגיה של חקיקת חוקים שקשורים בבחירות באמצע התהליך, זאת סוגיה לכנסת. לגבי הסוגיה הספציפית הזו – אנחנו נביא את ההחלטה של השופט מלצר לעניין המצלמות לשופט הנדל, יושב-ראש הוועדה החדש, והוא יצטרך לקבל החלטה בעניין.
עודד פורר (ישראל ביתנו)
אי אפשר לעגן את מה שהחליטו בפעם הקודמת?
אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת)
מה שהיה זה החלטה מינהלית.
קריאות
- - -
עודד פורר (ישראל ביתנו)
איך שהתבצע הצילום בפעם הקודמת.
איתן גינזבורג (כחול לבן)
אבל בואו נעגן את זה בחקיקה.
אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת)
- - -
איתן גינזבורג (כחול לבן)
לא, רק הפיקוח.
עודד פורר (ישראל ביתנו)
מה שוועדת הבחירות עשתה.
קטי קטרין שטרית (הליכוד)
אתה צודק, עודד. הרי היו פסילות של קלפיות שלמות. הרבה מאוד.
עודד פורר (ישראל ביתנו)
אני רוצה שיהיה אותו נוהל שהיה עם המצלמות גם בבחירות האלה.
קטי קטרין שטרית (הליכוד)
- - - כי אחר כך הם יגידו שאין זמן. צריכה ליפול החלטה, זה ברור.
עודד פורר (ישראל ביתנו)
אגב, בנוהל של אז הם עשו 3,000. עכשיו אולי הם יכולים לעשות 6,000 או 7,000.
תמר זנדברג (המחנה הדמוקרטי)
אז תפנה לניל הנדל.
עודד פורר (ישראל ביתנו)
אני, עם כל הכבוד, כמחוקק, יכול לחוקק את זה פה. אני לא צריך לפנות לניל הנדל.
היו"ר אבי ניסנקורן
דין, השאלה אם אפשר להגיד לפרוטוקול שיש כוונה להמשיך את הנוהל הזה ולהרחיבו ככל שצריך כי אגיד לך, אפשר להכניס את זה לחוק אבל זה מורכב.
תמר זנדברג (המחנה הדמוקרטי)
היא אמרה שזה יועבר לפתחו של יושב-ראש ועדת הבחירות החדש.
היו"ר אבי ניסנקורן
בסדר, השאלה אם אפשר להגיד שהנוהל הזה ימשיך. אני שואל את - -
קריאות
- - -
אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת)
לאור ניסיון שנעגן את זה, זו החלטה של היושב-ראש.
היו"ר אבי ניסנקורן
בבקשה דין, אתה יכול להתייחס לזה.
קריאות
- - -
היו"ר אבי ניסנקורן
אתם רוצים לדבר ביניכם? אתם יכולים לצאת החוצה. דין, בבקשה.
דין לבנה
הסוגיה הזאת, העברנו אותה לפתחו של יושב-ראש ועדת הבחירות הנכנס, שנבחר לפני מספר ימים. לפני הדיון בקריאה שנייה ושלישית, בוועדה שוב, אנחנו נביא את זה בפני השופט, להבין את כוונותיו כדי שנוכל - - -
היו"ר אבי ניסנקורן
תודה. זה חשוב לוועדה לשמוע. בבקשה.
אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת)
אבי, אנחנו חושבים, זו הדעה שלה רשימה שלנו - אנחנו מתנגדים לכל ניסיון להכניס בדרך עקיפה. אנחנו דחינו את זה - -
היו"ר אבי ניסנקורן
אנחנו לא אמרנו להכניס לחוק.
אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת)
לא, אבל אני אומר שאנחנו נפנה ליו"ר ועדת הבחירות החדש הנכנס, השופט ניל הנדל, ונגיד ונבקש את ביטול ההחלטה כי אני חושב שזה בזבוז של כספים.
עודד פורר (ישראל ביתנו)
מהטעם הכספי?
אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת)
גם מהטעם הכספי וגם מטעם הסטיגמה הזאת שאנחנו רואים עכשיו. דיברה קטי על העניין הזה של הקלפיות ועל פסילות – תבדקו איפה היו פסילות בקלפיות.
קטי קטרין שטרית (הליכוד)
אני אתן לך כי זה בא לבית משפט: פורדיס, סכנין, עראבה - -
קריאות
- - -
היו"ר אבי ניסנקורן
אוסאמה, אוסאמה.



בירכא 10פיות.
קטי קטרין שטרית (הליכוד)
בירכא תשע קלפיות.
היו"ר אבי ניסנקורן
זה לא משנה, קטי. אנחנו ביקשנו התייחסות של לפני קריאה שנייה ושלישית. תודה. תמשיך.
גור בליי
עד כאן לגבי סימן ג', עם הנושא של ועדת הבחירות המרכזית והסמכויות שלה. יש עוד השלמות בעניין הזה. אורלי אוד ין, יש עוד השלמות על מה שתיארתי לגבי הסמכויות שלכם?
אורלי עדס
לא, בינתיים לא.
גור בליי
אוקי. סימן ד'. כל זה סעיפים חדשים, זה לא דבר שהיה קודם. זו היתה הפקת לקחים. ישבנו עם אנשי ועדת הבחירות המרכזית, עם מנכ"לית הוועדה ועם היועץ המשפטי לוועדה, עם שורה של לקחים שהם הפיקו ממערכות הבחירות הקודמות. היה לנו עכשיו רצף של הזדמנויות להפיק לקחים.
אורלי עדס
גם עכשיו אנחנו תוך כדי...
גור בליי
בעקבות זה הם הציעו כמה הצעות בשביל לטייב ולהקל את התהליך, גם בגלל לחץ הזמנים. ההוראות האלה הן הוראת שעה, הן לא הוראות קבועות. אני אקריא אותן ונסביר במה מדובר. הן לא נוגעות לסמכויות ועדת הבחירות המרכזית אלא לאופן ניהול ההצבעה ולייעול שלה.
סימן ד'
ניהול הבחירות לכנסת העשרים ושלוש

תיקון חוק
הבחירות לכנסת
11.
חוק הבחירות לכנסת ייקרא כך
(1) בסעיף 21(ז), במקום "שש עשרה" יבוא "שבע עשרה";



(2) בסעיף 21א, בסופו יבוא:




"(ג) מי שביום הבחירות הוא בן עשרים ואחת ומעלה כשיר להיות מזכיר ועדת קלפי.";
גור בליי
סעיפים (1) ו-(2) מדברים על העלאת הגיל המינימלי להיות חבר או מזכיר בוועדת קלפי. לפי החוק היום, כל בן 16 ומעלה יכול להיות חבר ועדת קלפי, זה מטעם המפלגות או מזכיר ועדת קלפי, זה מטעם ועדת הבחירות. הרעיון הוא להעלות את הגיל – בכל זאת, זה תפקיד אחראי, זה תפקיד חשוב ומשמעותי ולכן, ההסכמה שהתגבשה בישיבות שקדמו לוועדה, שזה הנוסח שמונח בפניכם, לאישורכם, זה שחבר ועדת קלפי יהיה בגיל 17 ומעלה, והמזכיר יהיה בן 21 ומעלה. הוא בעצם - -
אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת)
זה גם היה קודם 21.
גור בליי
שניהם היה 16.
אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת)
אבי, אני חושב שהגיל מבחינת חברי ועדות, גיל 16 הוא גיל מתאים. מבחינת מזכיר קלפי – אפשר גיל 18?
קריאות
- - -
עודד פורר (ישראל ביתנו)
זה גיל אחרי צבא.
היו"ר אבי ניסנקורן
מזכיר ועדת קלפי – אני חושב שגיל 21 - זה בסך הכל מינוי של ועדת הבחירות. ועדת הבחירות ביקשה להעלות את הגיל ל-21 מתוך ניסיון. בסופו של דבר, גיל מייצר בגרות וגיל מייצר אחריות וגיל מייצר יכולת קבלת החלטות נבונה. זה חלק מהחיים ברוב המקרים. ולכן, גיל 21 ו-16 זה ראוי.

היתה עוד בקשה לוועדת הבחירות, שנוגעת למפלגות עצמן, לשנות את גיל חבר ועדת הקלפי מ-16, שהוא היום, לגיל 21. פה חשבנו שזו בקשה שיכול להיות שהמפלגות לא ערוכות לה ולכן, הצענו את גיל 17. למה גיל 17? כי זה הגיל שבו יש זכות להציב חברי ועדת קלפי ברשויות מקומיות.
קריאה
להצביע ברשויות מקומיות.
היו"ר אבי ניסנקורן
סליחה, להצביע. לקחנו את הגיל הזה כי עוד פעם, בזמן בחירות יש שינויים – בסדר, זה בהסכמה רחבה, היום זה 16. שינויים נמהרים אנחנו לא עושים בתקופה הזאת, אנחנו לא מטילים נטל על המפלגות אבל גם לא רוצים להתעלם מוועדת הבחירות. לכן, שינינו מ-16 ל-17 ולא ל-21. זה בסך הכל שינוי סמנטי שאני חושב שכולם יכולים להתארגן אליו. תמשיך.
גור בליי
אני אקריא ביחד את סעיפים (3) ו-(4) כי הם על אותו עניין:



(3) בסעיף 91, במקום סעיף קטן (ב1) יבוא:




"(ב1) שוטר שהצביע כאמור בקלפי לחיילים וזיהה את עצמו באמצעי זיהוי כאמור בסעיף 74, יציג ליושב ראש ועדת הקלפי את התעודה שניתנה לו לפי סעיף 95(א).";



(4) בסעיף 95, במקום סעיפים קטנים (א) עד (ו) יבוא:




"(א) שוטר רשאי להצביע בכל קלפי בדרך שבה מצביע בקלפי מזכיר ועדת הקלפי לפי סעיף 116יח, ובלבד שזיהה את עצמו בפני מזכיר ועדת הקלפי באמצעות תעודת השוטר שלו או שזיהה את עצמו באמצעי זיהוי כאמור בסעיף 74 והציג למזכיר ועדת הקלפי תעודה אחרת שהונפקה לו על ידי ועדת הבחירות המרכזית."



פה מדובר זה על דבר יותר משמעותי, אז כדאי לשים לב לדבר הזה. זו הצעה שיכולה לייעל מאוד – אני מניח שוועדת הבחירות תגיד כמה מילים על זה ויסבירו כמה זה עוזר להם. אני רק אבהיר במה מדובר: יש היום הסדר הצבעה מיוחד לשוטרים, שיצר קשיים בירוקרטיים גדולים - אני מניח שהם יגידו על זה כמה מילים - שלפיו יש תהליך משלב שהמשטרה צריכה לשלוח מראש לוועדת הבחירות רשימת שוטרים. הם מנפיקים להם אישור מיוחד, מוחקים את השם של כל שוטר מהקלפי בבית שלו, ואז הוא מצביע רק עם האישור הזה, והאישור מצורף לפרוטוקול הקלפי ואם יש חוסר התאמה בין השמות... בקיצור, עיכובים וסיבוכים.
היו"ר אבי ניסנקורן
בירוקרטיה שלמה.
גור בליי
הרעיון פה זה שהוא יצביע כמו מזכיר ועדת קלפי, זה אומר במעטפה כפולה. הוא מצביע בכל מקום בארץ במעטפה כפולה, לא בהסדר מיוחד אלא כמו מזכיר ועדת קלפי - -
פנינה תמנו (כחול לבן)
איך אתה בודק שהוא לא הולך אחר כך ומצביע ב - -
גור בליי
תכף הם יתייחסו לזה. אני רק רוצה להגיד למען שלמות התמונה שהזיהוי של המצביע יהיה או באמצעות תעודת שוטר או באמצעות תעודה אחרת שתנפיק לו ועדת הבחירות המרכזית בצירוף תעודת זהות. אולי יש לו אמצעי זיהוי אחר מהאמצעים שמנויים בסעיף 74 לחוק. הסעיף הזה חל על שוטרים וגם על אנשי שב"כ. זה עוד דבר שחשוב להזכיר אבל אולי באמת שהם יגידו כמה מילים.
אורלי עדס
כל ההסדר המיוחד להצבעת שוטרים נולד במקור לפני עשרות שנים, כשעוד בכלל לא היו הצבעות מיוחדות כמו בבתי-חולים, אסירים או שליחים בחו"ל. זה הסדר מאוד מאוד מסורבל, כפי שהסביר גור, שיצר הרבה בעיות. הבעיות העיקריות, מלבד הפרוצדורה, היה הבעיה בספירת קולות ובפרוטוקול ועדת הקלפי, בתוצאות. סוג ההצבעה הזה בלבל את המזכירים וזה מה שגרם לפעמים לחוסר איזון בתוצאות, מה שהיינו צריכים לתקן כאן אחר כך ובוועדות האזוריות בתום יום הבחירות.

ההצעה שלנו היא פשוט שזה יהיה במעטפות כפולות. היום כבר יש בסביבות 300,000 מעטפות. אמנם זה יוסיף עוד מעטפות אבל זה יצמצם את הבעיות הללו גם בפרוצדורה.

עכשיו, לגבי איך בודקים - -
פנינה תמנו (כחול לבן)
בדיוק, שהוא לא חוזר למקום מגוריו - -
אורלי עדס
אז כל מבצע ספירת הקולות המוכר שעושים כאן, בכנסת, בתום יום הבחירות, שבגללו ממתינים לתוצאות הרשמיות במשך יומיים, נועד בדיוק למטרה הזאת כדי לוודא שאנשים – מתבצע כאן תהליך שלם של הצלבת קבצים. יוצרים קובץ של המצביעים במעטפות הרגילות בקלפי רגילה. יש טופס מיוחד שמסמנים, אנחנו צורבים אותו, יוצרים ממנו קובץ. מביאים לכאן את המעטפות הכפולות, מזינים את הנתונים, מצליבים את שני הקבצים ואז עולים על המקרים שבהם היתה הצבעה כפולה.
פנינה תמנו (כחול לבן)
- - -
היו"ר אבי ניסנקורן
בואו נמשיך הלאה.
פנינה תמנו (כחול לבן)
רגע אבי, היא נותנת לי תשובה.
היו"ר אבי ניסנקורן
בסדר, אבל זה כמו כל הצבעה כפולה.
קטי קטרין שטרית (הליכוד)
לא, פנינה צודקת כי הנתונים פשוט הקפיצו והשלישו את עצמם מבחינת כל אלה שמגיעים לקלפיות, הנגישות וכולי.
קריאות
הוציאו את קטי, הכניסו את קטי. הוציאו את קטי, הכניסו את קטי.
קטי קטרין שטרית (הליכוד)
לא, הכמויות גדלו בכמה וכמה.
היו"ר אבי ניסנקורן
אני מבקש להמשיך הלאה. זה לא הסעיף הזה. אני ביקשתי להמשיך הלאה.
פנינה תמנו (כחול לבן)
אדוני היושב ראש, אתה מבקש להמשיך הלאה ואני צריכה תשובה. אני מבקשת לא לזלזל באינטליגנציה שלי ובשאלות שלי בבקשה, עם כל הכבוד לחברות.
היו"ר אבי ניסנקורן
טוב, בבקשה תמשיך.
גור בליי
בסדר. נמסר לנו, אנחנו היינו בשבוע האחרון בשיח עם כל גורמי החוץ שהצעת החוק הזאת משפיעה עליהם, לרבות המשטרה והשב"כ. ממה שהם מסרו לנו, גם אנשי המשטרה וגם השב"כ, זה מקובל עליהם השינוי הזה. אני אומר לפרוטוקול - ככל שיש איזו הסתייגות, כמובן שהיא תושמע אבל קיבלנו כל מיני הערות ותיקונים לנוסח אבל בגדול, ממה שאמרו לנו...

נעבור הלאה.


הוראות שעה לעניין סדרי בחירות
12.
(א) הוראות הבחירות לכנסת (הוראות שעה לבחירות לכנסת העשרים ושתיים), התשע"ט–2019, שקבעה ועדת הבחירות המרכזית לפי סעיף 145(ד) לחוק הבחירות לכנסת, יעמדו בתוקפן עד פרסום תוצאות הבחירות לכנסת העשרים ושלוש.



(ב) בתקופה של 22 ימים שתחילתה 82 ימים לפני יום הבחירות לכנסת העשרים ושלוש, יקראו את סעיף 145 לחוק הבחירות לכנסת כך שבמקום סעיף קטן (ד) יבוא:




"(ד) יושב ראש הוועדה המרכזית רשאי ליתן הוראות שעה בעניינים האמורים בסעיף קטן (א); הוראות לפי סעיף קטן זה יכולות להיות כלליות או לחול על אזורי בחירות או ועדות בחירות מסוימים; הן יפורסמו או יובאו לידיעת הנוגעים בהן כפי שיושב ראש הוועדה המרכזית ימצא לנכון; הן אינן טעונות פרסום ברשומות."




יש פה בהקשר הזה - כבר בחוק הקודם, לפני הבחירות הקודמות, היתה הוראה מיוחדת שאפשרה בגלל קוצר הזמנים והצורך להתארגן במהירות, היא הרחיבה את האפשרות לתת הוראות שעה. בחוק הרגיל, ועדת הבחירות המרכזית יכולה ב-60 יום לפני הבחירות לתת הוראות שעה. בחוק הקודם קבענו, לפני הבחירות הקודמות, שגם בימים 90 עד 60 יהיה אפשר לקבוע, רק ששם זה יהיה יו"ר ועדת הבחירות המרכזית. אז לא היתה עוד מליאה של ועדת בחירות ואמרנו לייעל את זה - זה יהיה היו"ר עצמו.

ההסבר שמוצע פה זה להגיד שקודם כל, הוראות השעה שנקבעו כבר בבחירות הקודמות, שעסקו בנושא של שמירת סדר במקום הקלפי, נוכחות במקום הקלפי – אגב, זה נותן מענה לחלק ממה שעלה קודם על ידי חבר הכנסת פורר, של טוהר הבחירות והדברים האלה, שנעשו באמצעות הוראות השעה האלה. אז הוראות השעה האלה יעמדו בתוקפן בשביל להמשיך את כל הפרויקט הזה של טוהר הבחירות.

משמרים את הסמכות של יו"ר ועדת הבחירות המרכזית לתת הוראות שעה גם ב-22 ימים שלפני מה שיש פה בחוק הרגיל. עד כאן.

שאלות? אין.
הדבר האחרון בסימן הזה
תיקון חוק מיסוי תשלומים בתקופת בחירות – מס' 6 – הוראת שעה
13.
חוק מיסוי תשלומים בתקופת בחירות, התשנ"ו–1996 ייקרא כך:



(1) בהגדרה "תקופת הבחירות", במקום פסקה (2) יבוא:




"(2) תקופה של 45 ימים המסתיימת ביום פרסום תוצאות הבחירות לפי סעיף 11 לחוק-יסוד: הכנסת;";



(2) בהגדרה "תשלום", במקום הסכום הנקוב בה יבוא "11,700 שקלים חדשים".



אני אגיד אולי במשפט - אם ועדת הבחירות תרצה להשלים אותי, אני אשמח: יש היום מיסוי מיוחד ואחיד למי שעובד בוועדת הבחירות המרכזית. בין היתר, יש שם הגבלה של תקופה שעליה אתה מקבל את המיסוי המיוחד וסכום. בשנים האחרונות, ועדת הבחירות המרכזית עושה הכשרות יותר מורכבות ויש יותר עבודה אחרי הבחירות. הם רוצים להרחיב את התקופה שעליה יש את הפטור הזה ממס כי הפטור הזה הוא מהשקל הראשון. לכן, רוצים לתת את הפטור הזה על תקופה האורכה שתשקף בצורה יותר מדויקת את אופן ההעסקה של העובדים בוועדת הבחירות – זה הרחבת הזמן.

לגבי הרחבת התקרה – בגלל שדיברנו שיש עליה של 32% בסעיף שבשכר אז בהתאמה גם ה-8,800, שזה הסכום המקורי שהיום הוא מעודכן בכל פעם, יעלה ל-11,700. למעשה, 32% זה 11,616 אבל עיגלו את זה ל-11,700. אני מקווה שתזרמו עם זה.

עד כאן נושא ההוראות לגבי הליך הבחירות.
סימן ה'
מימון הבחירות. גם פה יש כמה דברים שהם הוראת שעה. אני אסביר באופן כללי במה מדובר ואני רוצה גם להתייחס לשאלות המשפטיות הלא-פשוטות שהדבר הזה מעורר, שגם משפיעות על הרוב הדרוש וגם על היבטים נוספים: יש פה שני דברים שנעשים בפרק הזה של המימון, ואולי אחרי זה החשב יתייחס למשמעויות של הדבר הזה מבחינת המספרים. יחידת המימון – מתעסקים גם עם נושא ההלוואות וגם עם נושא של יחידת המימון לצורך בחירות ומקדמה או הסכום שמקבלים לצורך הוצאות הבחירות והמקדמה.

קודם כל, לעניין הוצאות הבחירות והמקדמה – יש עלייה של 31% פר יחידת מימון. העלייה הזאת, זה לא נעשה בדרך של העלאת יחידת המימון עצמה אלא בדרך שהיא הכפלה ב-1.31. מדוע? כי לא משנים פה את המימון השוטף ולא משנים את תקרת ההוצאות. משנים רק את הכסף, רק את המקדמה ואת הכסף שהמפלגה מקבלת אחרי הבחירות. יש עליה של 31%, שהעלייה חלה – בעצם היום מפלגה מקבלת כמספר המנדטים שהיא קיבלה פלוס 1. אז מוסיפים 31% לכל הדבר הזה. נגיד שמפלגה קיבלה שישה מנדטים אז היא תקבל שבע יחידות מימון כפול 131%. זאת אומרת, תוספת של 31%. בנוסף, בשביל לעזור באופן יחסי יותר למפלגות הקטנות, נוספת עוד חצי יחידת מימון לכל מפלגה. זה לא לכל יחידת מימון אלא למפלגה אחת - -
חיים אבידור
לכל רשימה.
גור בליי
לכל רשימה, סליחה, נכון. נוספת עוד חצי יחידת מימון לכל רשימה. התוספת הזאת בסך הכל מוסיפה כ-62 מיליון שקלים עד כמה שאני יודע אבל תכף יתייחסו למספרים. זה משהו קצת יותר מ-62 מיליון שקלים. במקביל, גם המפלגות החדשות מקבלות הטבה מסוימת. ההטבה הזאת היא שהמפלגות החדשות יכולות לקבל – היום, בחוק הרגיל, מפלגות חדשות יכולות לקבל כנגד ערבות בנקאית 70% מ-10 יחידות מימון. לפי המוצע פה, מפלגות חדשות יוכלו לקבל 100% מ-13.1 יחידות מימון. זאת אומרת, גם העלייה הזאת של 31% אבל זה רק כנגד ערבות בנקאית.

(היו"ר מאיר כהן, 15:35)

לגבי הלוואות – ההצעה היא להמשיך בשינויים קטנים את ההסדר שהתקבל לפני הפיזור הקודם בנושא ההלוואות. זה אומר שלא ינכו את יתרת ההלוואה מהמקדמה. החוק הרגיל קובע שאתה מנכה את יתרת ההלוואה מהמקדמה. גם פה, בגלל שהמפלגות לא הספיקו להחזיר כי לא עלה כמעט כסף, לא מנכים את יתרת העבר מהמקדמה ויעבירו את מסגרת האשראי של ההלוואה לכנסת הבאה. אבל בגלל ששולמו כבר שני תשלומים על חשבון ההלוואה כי היו כבר חודשיים של מימון שוטף שמהם ניכו את ההלוואה, הפריסה בכנסת הבאה תהיה על פני ארבע שנים וארבעה חודשים ולא על פני ארבע שנים וחצי, כי מתחשבים בחודשיים שכבר ירדה ההלוואה של כל אחת מהמפלגות. ופה יש גם עוד דבר נוסף, שבהתאם לזה גם בעקבות שיח שהיה לנו בהקשר הזה עם החשב, גם הסכום יחושב בהתאמה לפריסה לפי ארבע שנים וארבעה חודשים ולא ארבע שנים וחצי.
תמר זנדברג (המחנה הדמוקרטי)
מה? מה? רק שנייה. אנחנו לקחנו הלוואה. ההלוואה חולקה ל-54 תשלומים.
גור בליי
נכון. שילמתם שני תשלומים.
תמר זנדברג (המחנה הדמוקרטי)
אז עכשיו נשארו 52 תשלומים אבל הסכום גם ירד.
גור בליי
נכון.
תמר זנדברג (המחנה הדמוקרטי)
אז עכשיו כל תשלום יהיה כגובה מה שהיה?
גור בליי
לא, הרעיון הוא שבכנסת הבאה אתם תמשיכו על פני 52 תשלומים לפרוע את יתרת ההלוואה אבל - -
חיים אבידור
ככל שלא יהיה שינוי במנדטים, אותו סכום יישאר לך לכנסת הבאה ועוד תפרעי אותו ב-52 תשלומים.
גור בליי
לא תוכלי להגדיל את ההלוואה ולהגיד: רגע, מגיע לי עכשיו לפי 54 חודשים. לא, את עדין עם ה-52 חודשים.
תמר זנדברג (המחנה הדמוקרטי)
אני במקסימום הלוואה, אין לי מאיפה להחזיר אותה. מי שיאכל אותה זה לא אני.
קריאות
- - -
היו"ר מאיר כהן
יעקב, אז עוד יותר "אוכלים אותה".
חיים אבידור
גור, דבר על ההקפאה.
גור בליי
אני תכף אתייחס לעניין הזה.

דבר נוסף - -
היו"ר מאיר כהן
חבר הכנסת אשר.
יעקב אשר (יהדות התורה)
אני רוצה להעלות נושא שלא צריך להחליט עליו עכשיו לא צריך לעצור את הדיון עכשיו אבל לקראת המשך הדיון, אני חושב שהיה צריך להאריך את ההלוואה ולהגיע אפילו לחמש שנים ולתת את ה"גרייס" לעניין הזה. אני לא רואה בזה שום בעיה. זה לא תוספת תקציבית שמכבידה. אני מסייג את זה כבר עכשיו, אדוני היושב-ראש.

(היו"ר אבי ניסנקורן, 15:38)

בהמשך הדיונים, אחרי שזה יעבור בקריאה ראשונה - -
היו"ר אבי ניסנקורן
אני רק רוצה להגיד שכל הפרק הזה הוא פרק לא פשוט כי מצד אחד, אנחנו רוצים להתנהל באחריות ציבורית ומצד שני, אנחנו רוצים לתת לדמוקרטיה לעשות את שלה ולתת למפלגות אפשרות להיערך בנסיבות החריגות האלה של שלושה סבבי בחירות. לכן, זה פרק לא פשוט וזה שתי-וערב. אגב, אנחנו שמענו את כל הגזברים של כל מי שהגיע כדי להבין את המצוקות. בשתי-וערב הזה, מצד אחד לא משכנו את משך החזר ההלוואה בשביל שלא יעבור לקדנציה אחת אחרי וזה יסבך את כל המפלגות וכולם ייכנסו לאיזה שהוא סחרור. נתנו את האפשרות לקבל כרגע סכום נוסף, שגם אני אומר שניסינו להגיע לסכום המינימלי המוסכם.
יעקב אשר (יהדות התורה)
אני לא מדבר על הסכום הזה - - -
היו"ר אבי ניסנקורן
לא, בסדר, אבל מגיע לו עוד...
גור בליי
רגע, אני רק רוצה להשלים את הדברים ואני רוצה להגיד כמה מילים על הקשיים שההסדר הזה מעורר כי הוא בהחלט מעורר קשיים: לצד מה שדיברנו על הפריסה והגלגול של ההלוואה לפעם הבאה, עוד דבר נוסף כמו בהסדר שהתקבל לפני הבחירות הקודמות – שוב, בהתגברות על החוק הרגיל, מאפשרים עדין לקחת הלוואות לסיעות שעוד לא לקחו, למשך 10 ימים. היא יכולה לקבל עד 80% משיעור ההלוואה מתקרת ההלוואה למפלגות שעוד לא לקחו, יכולים לקחת בימים הקרובים.
היו"ר אבי ניסנקורן
כמו שעשינו בפעם שעברה.
גור בליי
חשוב לי להדגיש את הדבר הזה: ההסדר הזה מעורר שאלות לא פשוטות, בעיקר במישור של השוויון לפי סעיף 4 לחוק יסוד: הכנסת – חשש לאובדן כספי ציבור, זה חוזר לשאלה של חבר הכנסת סעדי ועקיפה של הוועדה הציבורית שאמורה לקבוע את יחידת המימון. מבחינת השוויון – בפסיקת בית המשפט לא פעם ניתנה הדעת לחוקי מימון שמיטיבים יותר עם מפלגות מיוצגות מול מפלגות חדשות, וציינה פעם אחר פעם שיש בכך פגיעה בשוויון ההזדמנויות לפי סעיף 4 לחוק יסוד: הכנסת. יש פה מלכתחילה משהו שהוא יותר חשוד בואו נגיד, כי זו סיטואציה שהמפלגות מחוקקות לעצמן. הן דואגות בסופו של דבר לקשיים של עצמן. במקרה הזה, מגדילים למפלגות הקיימות את המימון ב-31% ועוד תוספת של חצי יחידת מימון וגם מגלגלים את הסדר ההלוואות, שגם הסדר ההלוואות – שוב, צריך להבין שהמשמעות שלו שדה-פקטו, ההלוואה שהיתה אמורה לשמש מפלגות בתקופת כהונתה של הכנסת הופך לעוד תוספת למימון הבחירות.

מצד שני, כאיזון מסוים, כמו שאמרתי, המפלגות החדשות יכולות לקבל ערבות בנקאית על 100% מ-13.1 יחידות מימון במקום 70% מ-10 יחידות מימון אבל שוב, שם זה כנגד ערבות בנקאית וזה הרבה הרבה יותר קשה, גם הבנקים לא תמיד נותנים ערבויות בנקאיות והסיפור הזה לא פשוט.

בשורה התחתונה – הדבר הזה בעינינו מיטיב את מצבן של המפלגות הקיימות מול החדשות ויש פה פגיעה בשוויון הזדמנויות של המפלגות, ביחס בין הקיימות לחדשות, וזה מה שמחייב את הרוב של ה-61 בשלוש הקריאות, בגלל הפגיעה הזאת בשוויון אבל חשוב גם שהוועדה תיתן את דעתה לדבר הזה. אני יודע שבסך הכל יש פה הסכמות בין המפלגות אבל בכל זאת, חשוב שהוועדה תיתן את דעתה, שמעבר לשאלת הרוב יש פה שאלה של הצדקה עקרונית לדבר הזה. החוק קבע ועדה ציבורית שתקבע את גודל יחידת המימון ופה, דה-פקטו, מגדילים את זה תוך עקיפה של הוועדה הציבורית והטבה משמעותית למפלגות הקיימות. יש פה גם חשש לאובדן כספי ציבור כי מפלגה שלא עוברת את אחוז החסימה, כספי ההלוואה שלה הולכים, אין מאיפה לגבות אותם. גם מפלגה שמחליטה פתאום לא להתמודד, הכספים שלה הולכים. יש כמובן גם גידול משמעותי בהוצאת הכספים באופן כללי.

עכשיו, ההצדקות שהועלו לדבר הזה, אני מניח שגם יעלו את זה שהמפלגות בגירעונות בגלל הרצף של הקמפיינים שהיה עד עכשיו אבל באופן עקרוני, הוועדה צריכה לתת את דעתה. באופן עקרוני, המימון שניתן למערכת בחירות נתונה אמור על פי המחוקק להספיק לאותה מערכת בחירות. פה מקדימים את זה בגלל סיטואציה של גירעונות. דבר לא פשוט, כמו שאמרתי, יחייב בכל מקרה רוב של 61 בגלל הפגיעה בשוויון שכרוך בכך אבל זה לא מתמצה בזה. יש פה בהחלט שאלות כבדות של כספי ציבור והחשש מאובדן כספי ציבור בהקשר הזה.
היו"ר אבי ניסנקורן
תמר, את רוצה להתייחס?
תמר זנדברג (המחנה הדמוקרטי)
אם מפלגה לא תתמודד?
גור בליי
אם מפלגה לא מתמודדת אז אין מאיפה לקחת את ההלוואה, הכסף הלך.
קריאות
היא לא עוברת.
גור בליי
גם אם היא לא עוברת וגם אם היא מחליטה לא להתמודד.
קריאה
מפלגה קיימת?
גור בליי
מפלגה קיימת לא מתמודדת, לקחה הלוואה, יש לה חוב, היא תיקח הלוואה ותחליט לא לרוץ. בחוק הרגיל אתה פורע לה מהמקדמה, אתה לוקח לה מאיפה שאתה יכול. במקרה הזה, אין מאיפה לקחת.
היו"ר אבי ניסנקורן
תמשיך.
גור בליי
אני אקריא את הנוסח ואז אולי תהיה התייחסות בהקשר הזה:
"סימן ה'
מימון הבחירות

מימון מפלגות – מס' 39 – הוראת שעה – חישוב הוצאות בחירות, הלוואות לסיעה ומקדמות
14.
(א) לעניין הבחירות לכנסת העשרים ושלוש, יקראו את חוק מימון מפלגות, התשל"ג–1973 (להלן – חוק המימון), כך:




(1) בסעיף 2(א1), במקום "יחידת מימון אחת" יבוא "1.31 יחידות מימון";" זה מה שאמרנו – הגידול של ה-31%.




"(2) בסעיף 3, במקום סעיפים קטנים (א) עד (ב1) יבוא:





"(א)
(1) המימון של הוצאות הבחירות של סיעה חדשה יהיה לפי 1.31 יחידות מימון לכל מנדט שבו זכתה בבחירות לכנסת, בתוספת סכום השווה ל-1.81 יחידות מימון.
רק להסביר את זה
ה-1.81 זה התוספת של ה-31% על היחידה הנוספת פלוס החצי יחידה שסוכם עליה. ככה יוצא 1.81.
קריאה
מה זה סיעה חדשה?
יעקב אשר (יהדות התורה)
זה לא קשור אליכם, אתם מאוחדים היום.
גור בליי
זה שבכנסת הבאה תהיה סיעה שלא הייתה מיוצגת, לא עושים לה ממוצע אלא מסתכלים כמה היא נכנסת.


"(2) המימון של הוצאות הבחירות של סיעה שנוצרה בכנסת היוצאת עקב החלטה של ועדת הכנסת על שינוי בהרכב הסיעתי של הכנסת ולא עקב בחירתה לכנסת היוצאת של המפלגה שאותה סיעה מייצגת, יהיה 1.31 יחידות מימון לכל מנדט שבו זכתה הסיעה בבחירות לכנסת הנכנסת, בתוספת סכום השווה ל-1.81 יחידות מימון."



הסעיף הזה חל על סיעה שהתפלגה אבל לא כמו סיעה שמראש הודיעה שהיא מורכבת מכמה מפלגות כמו ימינה או הרשימה המשותפת אלא ההתפלגות של השליש. אני לא חושב שבכנסת הזאת יש לנו, לא הספיקו אז אין התפלגות... זה חל על מי שהתפלג מכוח השליש.
איתן גינזבורג (כחול לבן)
גור, אחרי הפיזור אפשר יהיה עוד להתפלג?
ארבל אסטרחן
כן, אפשר להתפלג בכל מקרה.
גור בליי
כן, אבל זו שאלה כי זה לא משפיע בהכרח על המקדמה - -
איתן גינזבורג (כחול לבן)
אבל אז אתם קובעים ועדת כנסת והיא לא קיימת, אז אולי עדיף לוועדה המסדרת?
גור בליי
הוועדה המסדרת.
איתן גינזבורג (כחול לבן)
אז צריך לכתוב את זה.
גור בליי
לא, לא.
ארבל אסטרחן
לא. המועד הקובע הוא מועד פיזור כנסת.
גור בליי
"(ב) המימון של הוצאות הבחירות של סיעה יהיה לפי מספר יחידות מימון שנתקבל ממספר המנדטים שבהם זכתה הסיעה בכנסת היוצאת בתוספת מספר המנדטים שבהם זכתה הסיעה בכנסת הנכנסת מחולק בשתיים, כשהוא מוכפל ב-1.31, בתוספת סכום השווה ל-1.81 יחידות מימון."



זה הסעיף שחל על כל הסיעות שהיו מיוצגות עכשיו ויהיו בכנסת הבאה. יהיה ממוצע כפול 1.31 בתוספת של 1.81.

"(ב1) המימון של הוצאות הבחירות של מפלגות שהגישו רשימת מועמדים משותפת יחושב לכל מפלגה בנפרד על פי הוראות סעיפים קטנים (א) ו-(ב) בין שחשבון הבחירות מנוהל בנפרד ובין במשותף, לפי הוראות סעיף 13ב(א) או (ב); ואולם תוספת הסכום השווה ל-1.81 יחידות מימון כאמור בסעיפים קטנים (א) ו-(ב) תשולם פעם אחת לכל המפלגות כאמור, והיא תחולק ביניהן לפי שיעור חלקן בפועל בסך הכולל של מימון הוצאות הבחירות הניתן להן לפי סעיפים קטנים (א), (ב) או (ב2).";"

הסעיף הזה אומר שהוא מכיל את התוספת הזאת ומסביר. (ב1) שהקראתי רק אומר שאם יש לי סיעה שמורכבת מכמה מפלגות, היא לא מקבלת כמה פעמים את התוספת אלא מקבלת פעם אחת לכל האיחוד של המפלגות ומחלקים את זה ביניהם באופן יחסי.

סעיף (3) עוסק במקדמות:

"(3) בסעיף 4 –
(א) בסעיף קטן (א)(1), במקום "70% מיחידת מימון אחת" יבוא "70% מ-1.31 יחידות מימון";
(ב) בסעיף קטן (א1), במקום "מעשר יחידות מימון" יבוא
"מ-13.1 יחידות מימון";
(ג) בסעיף קטן (א2), במקום "70% מעשר יחידות מימון" יבוא "100% מ-13.1 יחידות מימון";"

שוב, זה אומר שאותה תוספת של ה-31% חלה גם במקדמות. כל אחד לפי המקדמה שלו.

(3) (ג) זה מה שהסברתי קודם לגבי המפלגות החדשות, שהן יכולות במקום 70% לקבל 100% מ-13.1 יחידות מימון, כפיצוי מסוים על היתרון שניתן למפלגות הקיימות.

לעניין ההלוואות –

"ב) על אף האמור בסעיף 3(ב), (ד) ו-(ה) לחוק התפזרות הכנסת העשרים ואחת, התשע"ט–2019"
פה אנחנו באים ואומרים שההסדר החדש על ההלוואות מחליף את ההסדר שצורף לחוק ההתפזרות הקודם וכך נקבע בו:

1) ביקשה סיעה לקבל הלוואה לפי סעיף 7ג לחוק המימון לאחר כינונה של הכנסת העשרים ושלוש, יובאו בחשבון לעניין סכום ההלוואה שהיא זכאית לו לפי סעיף קטן (ב)(1) לסעיף האמור גם הלוואות שניתנו לאותה סיעה בתקופות כהונתן של הכנסת העשרים ואחת ושל הכנסת העשרים ושתיים;"

הסעיף הזה שהקראתי אומר שגוררים, סוחבים את כל ההלוואות במצטבר מכל הכנסות ובכנסת הבאה, מפלגה תצטרך לפרוע את כל ההלוואות שהצטברו לה, 21,22 ו-23. בפועל, מחזרו את ההלוואה של ה-21 לכנסת ה-22 אבל למען הבהירות אנחנו אומרים שכל ההלוואות ילכו עד הכנסת ה-23.

אני מסביר את ההמשך, אני אקריא את זה. בשביל הבהירות, ככל שאפשר שזה יהיה בהיר, כל אחת מהפסקאות הבאות עוסקת בהלוואות לפי הכנסות.

"(2) לעניין הלוואות שניתנו לסיעות בתקופת כהונתה של הכנסת העשרים ואחת יקראו את סעיף 7ג לחוק המימון כך:

(א) בסעיף קטן (ב)(2), במקום "מהחודש שלאחר קבלת ההלוואה ועד תום שלוש שנים" יבוא "מהחודש שלאחר כינונה של הכנסת העשרים ושלוש ועד תום ארבע שנים וארבעה חודשים";"


זה אומר שכל הלוואה שנותרה למפלגה מהכנסת ה-21, מקפיאים עכשיו את הגבייה שלה וימשיכו לגבות את זה רק בכנסת ה-23 במשך 52 חודשים.

"(ב) סעיף קטן (ג) לא יחול, ויחולו הוראות אלה: הסתיימה כהונתה של הכנסת העשרים ושתיים לפני פירעון הלוואה כאמור בסעיף קטן (ב), לא תנוכה יתרת ההלוואה מהמקדמה שהיא זכאית לה לפי סעיף 4 לקראת הבחירות לכנסת העשרים ושלוש; לא הגישה סיעה רשימת מועמדים לכנסת העשרים ושלוש, תנוכה יתרת ההלוואה ממימון ההוצאות השוטפות שהסיעה מקבלת בחודש, ולא יחולו עליה הוראות סעיף קטן (ב)(2) כנוסחו בפסקת משנה (א);"

זה אומר שכל הלוואה שנותרה מהכנסת ה-21, לא מנכים אותה מהמקדמה כרגע אלא מגלגלים אותה, כמו שאמרתי, לכנסת ה-23. זה לגבי הלוואות מהכנסת ה-21. עד כמה שאני יודע, אין עדין הלוואות מהכנסת ה-21 אבל השארנו את זה בשביל הבהירות. כל ההלוואות מהכנסת ה-21 מוחזרו להלוואות מהכנסת ה-22 אבל השארנו את זה, שתהיה תמונה שלמה של הרצף של הכנסות.

"(3) לעניין הלוואות שניתנו לסיעות בתקופת כהונתה של הכנסת העשרים ושתיים יקראו את סעיף 7ג לחוק המימון כך:

(א) בסעיף קטן (ב) –


(1) בפסקה (1), במקום "לכל חודש שמיום מתן ההלוואה ועד תום שלוש שנים" יבוא "לכל חודש שמיום מתן ההלוואה ועד תום ארבע שנים וחצי";


(2) בפסקה (2), במקום "מהחודש שלאחר קבלת ההלוואה ועד תום שלוש שנים" יבוא "מהחודש שלאחר כינונה של הכנסת העשרים ושלוש ועד תום ארבע שנים וארבעה חודשים";"


זה אומר שכל הלוואה – זה חשוב להבין את הדבר הזה. כל הלוואה שיש היום לסיעה בכנסת הנוכחית, מפסיקים לגבות אותה ומתחילים לגבות אותה מחדש רק בכנסת הבאה. הסכום שמדובר עליו זה חצי מהמימון השוטף כפול 4 שנים וחצי. זה מה שהיה בכנסת ה-22.
אופיר סופר (הבית היהודי - האיחוד הלאומי)
עוד פעם, אתה יכול לחזור?
גור בליי
כל הלוואה שלקחו בכנסת ה-22, מקפיאים עכשיו את ההחזר – הרי מה שקורה, אתה לוקח בתחילה כסף וכל חודש מנכים מהמימון השוטף. אז כרגע אומרים שכל הלוואה כזאת – מקפיאים את הגבייה ויתחילו מחדש לגבות את זה רק בכנסת ה-32, אחרי הבחירות. בגלל שאנחנו - -
אופיר סופר (הבית היהודי - האיחוד הלאומי)
לפי איזו פריסה?
גור בליי
הכל יהיה בפריסה של 52 חודשים, והסכום הוא בהתאם לסכום שנלקח. מה שלקחת הולך איתך לכנסת הבאה. זה לא משנה אם בכנסת הבאה מספר המנדטים של הסיעה השתנה. זה חשוב להבין את הדבר הזה. אם מספר המנדטים של סיעה השתנה – אם הוא ירד, זו הבעיה הכי גדולה. אם הוא ירד, יצא שהיא תצטרך להחזיר יותר מחצי מהמימון השוטף שלה בחודש כי בסוף, היא חייבת סכום מסוים. זה לא שהסכום יקטן בגלל שהיא קיבלה פחות מנדטים בפעם הבאה. אז יכול להיות שאם מפלגה ירדה משמעותית, המשמעות של זה שזה יאכל לה חלק משמעותי מהמימון השוטף שלה בכנסת הבאה.
חיים אבידור
והיה ולא יספיק המימון השוטף בכנסת הבאה, זה יקוזז מההשלמה של המימון בחירות.
גור בליי
שנייה אחת.
אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת)
- - -
גור בליי
"(ב) סעיף קטן (ג) לא יחול" – שוב, זו ההוראה של היעדר הניכוי.


"(ב) סעיף קטן (ג) לא יחול, ויחולו הוראות אלה: הסתיימה כהונתה של הכנסת העשרים ושתיים לפני פירעון הלוואה כאמור בסעיף קטן (ב), לא תנוכה יתרת ההלוואה מהמקדמה שהיא זכאית לה לפי סעיף 4 לקראת הבחירות לכנסת העשרים ושלוש; לא הגישה סיעה רשימת מועמדים לכנסת העשרים ושלוש, תנוכה יתרת ההלוואה ממימון ההוצאות השוטפות שהסיעה מקבלת בחודש, ולא יחולו עליה הוראות סעיף קטן (ב)(2) כנוסחו בפסקת משנה (א)(2);"



שימו לב שהסעיף הזה, שלא מנכים את זה מהמקדמה, הוא בדיוק החשיפה של הכנסת. המשמעות של הסעיף הזה זה שאם מפלגה לא עוברת את אחוז החסימה ולא ניכינו לה את הכסף מהמקדמה, הכסף הלך. אוצר המדינה איבד את הכסף בניגוד להסדר הגדול, לפני הוראת השעה הזאת, שבו מנכים את זה מהמקדמה. זה בדיוק הגלגול של הדברים, וגם אם היא לא מגישה רשימת מועמדים. אם היא לא הגישה רשימת מועמדים, ינכו לה במימון השוטף שנשאר לה - זה מעט יחסית לסכום ההלוואה אבל כן ינכו לה את זה.

"(4) לעניין הלוואות שניתנו לסיעות בתקופת כהונתה של הכנסת העשרים ושלוש יקראו את סעיף 7ג(ב) לחוק המימון כך:

(א) בפסקה (1), במקום "לכל חודש מיום מתן ההלוואה ועד תום שלוש שנים" יבוא "לכל חודש שמיום מתן ההלוואה ועד תום ארבע שנים וחצי";

(ב) בפסקה (2), במקום "שלוש שנים" יבוא "ארבע שנים וארבעה חודשים"."



פה היתה הערה לשנות את הנוסח, שאלה קשה – להתאים את הסכום בכנסת הבאה לפריסה. אז בגלל שהפריסה היא 52 חודש, שגם הסכום בכנסת הבאה הוא 52 חודש ולא 54 חודש.
ביאן ותד
52 ולא 54.
גור בליי
זה מקובל?
יעקב אשר (יהדות התורה)
- - - אולי בסיבוב הבא.
גור בליי
אז אני משנה בנוסח לארבע שנים וארבעה חודשים.

"(ג) על אף האמור בסעיף 7ג(ב)(3) לחוק המימון, לעניין קבלת הלוואה בתקופת כהונתה של הכנסת העשרים ושתיים, סיעה שעד יום י"ג בכסלו התש"ף (11 בדצמבר 2019) לא קיבלה הלוואה לפי סעיף 7ג(ב)(1) לחוק המימון או שקיבלה חלק מסכום ההלוואה שהיא רשאית לקבל כאמור, תהיה זכאית לקבל הלוואה אף ללא אישורו של יושב ראש הכנסת והמלצת הוועדה הציבורית, בתנאים האלה:

(1) ההלוואה תהיה בשיעור שלא יעלה על 80% מסכום ההלוואה שהסיעה היתה זכאית לקבל לפי סעיף 7ג(ב)(1) לחוק המימון נכון ליום י"ג בכסלו התש"ף (11 בדצמבר 2019);

(2) הסיעה ביקשה את ההלוואה בתוך עשרה ימים מיום תחילתו של חוק זה."



שוב, בדומה להסדר שהיה לפני הבחירות הקודמות, המשמעות היא שיש עכשיו 10 ימים שסיעות עדין יכולות לקחת הלוואות בשיעור של 80% מהתקרה שלהן. הרעיון הוא לא להפלות בין סיעות, בין מי שכבר הספיק לקחת ומי שלא. שוב, זו חריגה מהחוק הרגיל - -
קריאה
- - -
גור בליי
זה כמו פעם שעברה, 80% מהסכום הזה. תראו, החוק הרגיל, לפני הוראת השעה, לא אפשר לפני הפיזור לקחת הלוואות אבל זה היה גם בגלל שההיגיון שלו היה שאתה לא אמור לקחת בשלב הזה הלוואות כי ממילא מנכים לך את זה מהמקדמות.
יעקב אשר (יהדות התורה)
חריגה ולא - - -
היו"ר אבי ניסנקורן
עשינו את זה פעם שעברה. מכיוון שאנחנו לא יודעים מי ידע ומי לא ידע, אנחנו עושים את אותו דבר גם בפעם הזאת.
חיים אבידור
אבל יש הבדל – בפעם שעברה זה היה 80% מ-36 תשלומים, הפעם זה 80% מ-54 תשלומים. זאת אומרת, זה פי אחד וחצי בסכום.
היו"ר אבי ניסנקורן
בסדר, אבל יכלו לקחת גם לפני שבוע את אותם 80%.
גור בליי
אז הרעיון בדבר הזה הוא באמת להתאים את זה לשינויים האלה, שממילא כל המפלגות הפכו את זה דה-פקטו לתוספת למימון, אז לא להפלות בין מפלגות שהספיקו לקחת אתמול לאלה שייקחו מחר, כשהחוק הקיים עשה את ההפרדה הזאת כי לא היה היגיון לקחת אם עוד שנייה מנכים לך את זה מהמקדמה. זו היתה הסיבה שהגבילו בצורה משמעותית ושוב, בגלל החשש על כספי ציבור שקיים פה, בתיקון הזה. אני חוזר ומדגיש את הדבר הזה.

עד כאן לגבי ההקראה וההסבר על הסעיפים.
היו"ר אבי ניסנקורן
בבקשה, עודד, רצית להעיר?
עודד פורר (ישראל ביתנו)
כן. היינו קודם בדיון בנושא של עצמאים. המעסיקים – ואני לא מדבר עכשיו על מדינת ישראל, למדינת ישראל יש כיס עמוק, כולנו משלמים מיסים, הכול בסדר – אבל המעסיקים האחרים סופגים, אם וכאשר נצא לבחירות האלה, ארבעה ימי חופש בתוך שנה אחת: יום החופש של הבחירות לרשויות המקומיות, מערכת בחירות א', מערכת בחירות ב', ועכשיו מערכת בחירות ג'. העלות של ארבעת ימי החופשה האלה למגזר העסקי, העלות הישירה למעסיקים, היא שישה מיליארד שקל. כל יום כזה עולה למעסיקים מיליארד וחצי שקל.

עכשיו, צריך להוסיף לזה גם את העלויות על עובדים שאינם מצביעים, למשל מטפלים של קשישים. אתמול היה דיון מאוד סוער בכנסת על כך שלא מקיימים את המתווה שסוכם עליו והוסכם עליו של העלאת קצבת הנכות; ועכשיו גם נכים שמעסיקים עובד זר ישלמו, בפעם הרביעית, 200% שכר באותו יום, לעובד שאפילו אין לו זכות הצבעה. ואת כל זה אני אומר עכשיו, באותו סעיף שבו מוסיפים למפלגות כסף כדי שלכל אחד יהיו עוד כמה לירות להוציא על פייסבוק, גוגל וכל מיני קידומים ופרסומים בבחירות.

אני באמת חושב שכולנו יכולים, ביחד, לנהל מערכת בחירות יותר צנועה, בהתאם למערכת התקציבית – כפי שהיה נהוג בכל יחידת מימון בעבר. אין שום סיבה להעלות את תקציב הבחירות למפלגות, בטח לא בעת כזאת.

עכשיו, אנחנו בעצם משלמים למפלגות באותו כסף שאנחנו לוקחים ממקומות אחרים. לא יכול להיות שאנחנו באים עכשיו לאוצר המדינה ואומרים לו להביא לנו עוד תקציב, על יום שבו אני הולך לקחת כסף מהכיס של אנשים. אנחנו הולכים לקחת כסף מהכיס של כל מי שמעסיק עובדים במדינת ישראל; הוא הולך לשלם יותר או להפסיד הכנסה.

אדוני, הנושא של פריסת ההלוואות הוא ברור; זאת סיטואציה אחרת, הכול בסדר. אבל את הסעיפים שמדברים על העלאת המימון – אני מדבר על הסעיפים שמופיעים בנוסח שלפנינו, סעיפים 14(א)(1) ו-(2)... ב-(3) אני מבקש לתקן כך שבמקום 70% מ-1.31 יחידת מימון, יישאר הנוסח הקיים, כלומר, שיהיה 70% מיחידת מימון אחת.
גור בליי
זה התיקון ש - - -
עודד פורר (ישראל ביתנו)
אני מבקש - - -
קריאה
למה זה 70%?
עודד פורר (ישראל ביתנו)
ב-(3) כתוב: בסעיף קטן (א)(1), במקום "70% מיחידת מימון אחת" יבוא "70% מ-1.31 יחידות מימון". זה ההעלאה, זה הכסף.
גור בליי
זה רק המקדמה.
עודד פורר (ישראל ביתנו)
חבר'ה, המקדמה נגזרת בסוף מיחידת המימון החדשה. אם יחידת המימון החדשה היא 1.31 אז גם בעניין הזה אין שום... צריך להשאיר על יחידת מימון אחת, שממנה יש 70%.
היו"ר אבי ניסנקורן
בקיצור, אתה אומר לא להגדיל.
עודד פורר (ישראל ביתנו)
כן.
גור בליי
רגע, אני רוצה לחדד - - -
עודד פורר (ישראל ביתנו)
גור, המקדמה היא 70% מהסכום שאתה מקבל.
גור בליי
נכון. רק להבין, אתה מדבר על להוריד את ה-70% מהמקדמה אבל להשאיר את התוספת להוצאות - - - ?
עודד פורר (ישראל ביתנו)
לא.
גור בליי
אתה מדבר על להוריד את שניהם?
עודד פורר (ישראל ביתנו)
כן.
גור בליי
כלומר, לא לשנות. לא להעלות.
עודד פורר (ישראל ביתנו)
כן.
היו"ר אבי ניסנקורן
עודד, תמשיך.
עודד פורר (ישראל ביתנו)
הזכרנו גם את נושא הנכים, שאנחנו גוזרים עליהם עכשיו לשלם למטפלים שלהם 200% ביום הבחירות. אני חושב שצריך לראות עם ועדת הבחירות איך אנחנו מתקנים את החוק כך שברמת נכות שלא מאפשרת לצאת מהבית כן תהיה קלפי ניידת שתאפשר להצביע בבית.

דבר שלישי, אני אבקש לתקן בחוק הזה כך שהזכאות לאותו יום שבתון תינתן רק למי שיציג אישור הצבעה, לפי כללים שיקבע יושב-ראש ועדת הבחירות המרכזית. הוא יקבע מה הפרוצדורה המינהלית שבה אפשר לאפשר יום חופש, וכך יהיה יום חופש רק למי שהצביע, כאשר מי שלא הצביע לא יהיה זכאי ליום חופש, ומכאן גם יצא שמי שאין לו זכות הצבעה, כמו העובדים הזרים, לא יוכל לקבל 200%.
אני פונה לכל ראשי המפלגות
חבר'ה, לנהל מערכת בחירות עם תקציב מסוים זה משהו שידענו לעשות לפני חודשיים, ידענו לעשות את זה קודם, ואין שום סיבה להעלות את המחיר של יחידת מימון. אני לא מצליח להבין איך למי שיושב פה יש פרצוף להסתכל לאנשים בעיניים.
מכלוף מיקי זוהר (הליכוד)
אני מוכן להסכים עם עודד פורר בעניין הזה, בתנאי אחד: שיספר לנו כמה שלאף הבטיח לתרום לקמפיין.
עודד פורר (ישראל ביתנו)
העיקר שמיקי זוהר אמר שהוא הולך לדבר לעניין - - -
מכלוף מיקי זוהר (הליכוד)
תגיד לנו כמה הוא הבטיח לתרום, ואז נהיה מוכנים לשקול את הרעיון. כמה הוא הבטיח לתרום? עשרה מיליון? 15 מיליון? כמה? לפי הביטחון הכלכלי של ישראל ביתנו כנראה שיש הבטחה רצינית. אגב, הם לא צריכים לתת כלום בתמורה, רק דבר אחד: לא להקים ממשלה עם ביבי.
עודד פורר (ישראל ביתנו)
מיקי, אני רק מבקש שתגיד לפרוטוקול שאתה מסיר את החסינות שלך לעניין הזה. אולי תגיד שבעניין הזה אתה מוותר מראש על החסינות שלך.
מכלוף מיקי זוהר (הליכוד)
אתה יודע מה? אני...
עודד פורר (ישראל ביתנו)
תגיד, תגיד לפרוטוקול. שאתה מסיר את החסינות שלך לעניין תביעת הדיבה בנושא הזה.
מכלוף מיקי זוהר (הליכוד)
אני חושב שעניין החסינות זה משהו שאני דוגל בו. דבר שני, אני רוצה להזכיר לך שמה שאמרתי זה היה שאלה ולא אמירה, וגם לא קיבלתי עליה תשובה עד עכשיו. אם תיתן לי על זה תשובה, אני מוכן ללכת איתך למהלך הזה.
אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת)
מצביעים?
יעקב אשר (יהדות התורה)
יאללה, נו.
עודד פורר (ישראל ביתנו)
אדוני, אני יכול לסיים את דבריי?
היו"ר אבי ניסנקורן
בבקשה, תסיים את דבריך.
עודד פורר (ישראל ביתנו)
אנחנו נתנגד להצעת החוק הזאת אם ההסתייגות האלה לא יתקבלו ואם השינויים לא ייעשו.
גור בליי
יש לי הערה לגבי אחד התיקונים של חבר הכנסת פורר - - -
עודד פורר (ישראל ביתנו)
הם כולם מקשה אחת.
גור בליי
אני רק אומר שאחד מהם לא יכול לעלות כתיקון לחוק רגיל. הנושא של יום השבתון מוסדר בחוק יסוד: הכנסת - - -
עודד פורר (ישראל ביתנו)
לא, בלשכה המשפטית, גם כשהגשתי את הצעת החוק, אמרו לי שמספיק לעשות את זה בהצעת חוק הבחירות לכנסת. אני יכול מתוך החוק הזה לתקן את חוק הבחירות לכנסת ולקבוע שבחוק הבחירות לכנסת יהיה - - -
היו"ר אבי ניסנקורן
רק שנייה, חבר'ה, עם כל הכבוד לכולם - - -
מכלוף מיקי זוהר (הליכוד)
אני רוצה רק משפט אחד קצר - - -
היו"ר אבי ניסנקורן
לא, לא, חכה רגע - - -
מכלוף מיקי זוהר (הליכוד)
עשר שניות.
היו"ר אבי ניסנקורן
לא, תתאפק, יש עוד אנשים.
מכלוף מיקי זוהר (הליכוד)
אני מתחייב שאני מסיר את החסינות בעניין מה שאמרתי אם ליברמן יסיר את החסינות בעניין מה שהוא אמר על בן גביר.
היו"ר אבי ניסנקורן
איציק, בבקשה.
איציק שמולי (העבודה-גשר)
אנחנו רוצים להפנות לוועדה הסתייגות שנגיש בהמשך, שנוגעת בעיקר למפלגות הקטנות. הנושא של מגבלת ההוצאה לא עלה, כי הוא לא חלק אינטגרלי מהחוק הזה – אבל הוא קיים. אבל כבר בפתח הדברים אני רוצה להבהיר שלא מדובר בעוד כסף שאנחנו מבקשים מהמדינה. הנושא של מגבלת ההוצאה כולל בתוכו גם את המרכיבים שאנחנו מקבלים מתקציב המדינה וגם ממקורות אחרים.
הבקשה שלנו היא זאת
היום המגבלה עומדת על 200%, ואנחנו בעצם רוצים להגדיל את התקרה של ההוצאה ל-250%. ואני מדגיש שוב: לא מדובר על עוד שקל אחד נוסף שאמור להגיע מקופת המדינה. המפלגה שלי, שבסך הכול עד הכנסת ה-20... ואנחנו לא חריגים בנוף; אני בדקתי באתר של "שקוף", שאני סומך על הבדיקות שלו, וראיתי שמתוך 13 מפלגות, עשר מפלגות היו מאוזנות לחלוטין, בפלוס. ועכשיו אנחנו בעצם נמצאים במצב שאנחנו הולכים בפעם השלישית לקלפי, ובחלק מהמקרים, כמו במקרה שלנו, מבחינה פוליטית מדובר במלחמת קיום, ואותו דבר גם מבחינה כלכלית. ולכן אנחנו מבקשים לנסות ולגייס משאבים מעבר למה שאנחנו מקבלים ממימון הבחירות. למשל, יש לנו במפלגה 60,000 חברים ואולי הם ייאותו לסייע במימון, במגבלת מה שמתיר החוק. אז זאת הסתייגות שאנחנו מבקשים מהוועדה לקבל. אני חושב שזה יסייע גם לשאר המפלגות שהן פחות מ-11 מנדטים.
היו"ר אבי ניסנקורן
אני רוצה לחדד. הבקשה שלך, איציק, נוגעת בעצם רק למפלגות שהן עד 11 מנדטים. זאת אומרת שהיא לא רלוונטית לכחול לבן, הליכוד והמשותפת. אני רוצה התייחסות של המפלגות האחרות שהן עד 11 מנדטים לבקשה הזאת, של להגדיל את מגבלת ההוצאה ל-250%. תמר, את רוצה להתייחס לנושא?
תמר זנדברג (המחנה הדמוקרטי)
אני רוצה להגיד שני דברים. הראשון זה דבר כללי, לגבי מימון הבחירות, שלדעתי אני מייצגת בזה את כל המפלגות הקטנות, שמאל וימין. תראו, אנחנו הולכים לסיטואציה מאוד מאוד ייחודית, בחירות שלישיות בשנה. דבר שני, יש כאן עיקרון מאוד חשוב: בניגוד לעבר, שמפלגות היו חייבות לבנקים והתמוטטו, אנחנו היום במצב שבו מימון הבחירות הוא כולו ציבורי, וטוב שכך, וזה נעשה תחת כללים נוקשים ומפוקחים על ידי חשב הכנסת. המפלגה שלי, שנמצאת תחת אחד המצבים האלה של ההלוואות, נמצאת במצב כלכלי מאוזן, ואנחנו לא נקרוס, אנחנו נחזיר את החוב שלנו. כלומר, אין כאן מצב של התנהלות כלכלית מופקרת שנופלת על הכיס הציבורי, אלא יש כאן התנהלות שבמצב של בחירות ואחרי זה קדנציה, היא התנהלות שמזינה את עצמה. ולכן אנחנו בהחלט לקחנו חלק במהלך הזה, מתוך... אני חתמתי על המכתב של איציק שמולי בנושא סל התרופות, גם השתתפנו אתמול בנושא קצבאות הנכים, ואנחנו בעד כל הנושאים האלה, ואם נגזר עלינו ללכת לבחירות נוספות, אז יש לזה משמעויות בוועדת הבחירות, במפלגות, על מנת לקיים את הדמוקרטיה - - -
היו"ר אבי ניסנקורן
ומה בקשתכם לגבי מגבלת ההוצאה?
תמר זנדברג (המחנה הדמוקרטי)
לצערי אני חייבת לומר שזה לא חל עלינו. בגלל שאנחנו נתנהל במערכת הבחירות הזו בצורה שקולה ומאוזנת, אין לנו מקורות להגדיל את ההוצאה, ואפילו ל-200% לא נגיע, כך שזה לא נוגע לנו.

אני רוצה להתייחס לדברים של פורר לגבי יום השבתון. תראו, חלק מהשיטה הדמוקרטית בישראל זה יום שבתון ביום הבחירות. מדובר ביום שבתון בתשלום, לכל העובדים במשק, על פי חוק. אגב, ההשתתפות בבחירות בישראל, על פני 70 שנה היא גבוהה. המעורבות של הציבור הישראלי בבחירות היא גבוהה, וכשהיא יורדת היא יורדת מתחת ל-70%, אבל היא לא מגיעה ל-30%, 40% או 50%, כמו במדינות מסוימות. כך שאי אפשר להגיד שהציבור אדיש. הציבור מאוד מאוד מעורב. ואגב, אני רוצה לומר - - -
צבי האוזר (כחול לבן)
זה בהינתן שיש עשרות אלפים שנמצאים בחו"ל באותו יום. ה-70% הזה זה פחות אלה שמרכז חייהם בישראל ופשוט מונעים מהם לממש את זכות הבחירה הבסיסית שלהם כי הם נמצאים בחו"ל. המקום היחיד בעולם.
תמר זנדברג (המחנה הדמוקרטי)
רגע, אני עכשיו בזכות דיבור - - -
עודד פורר (ישראל ביתנו)
אבל תדברי על זה בהקשר לאוכלוסייה שעובדת.
תמר זנדברג (המחנה הדמוקרטי)
שמענו אותך ארוכות, ויש עוד ח"כים שיש להם דברים להגיד, לא רק לך.

עכשיו אני רוצה לומר אמירה פוליטית. אומנם בהשראת היושב-ראש אנחנו מחוקקים פה בצורה ממלכתית, אבל אני רוצה להגיד שבבחירות האלה אני צופה שהציבור שרוצה שינוי בישראל, המעורבות שלו תהיה אפילו עוד יותר גבוהה, למרות כל האזהרות לגבי האדישות והמיאוס של הציבור. נכון שאנחנו במשבר דמוקרטי, אבל הסיטואציה הפוליטית שהגענו אליה, הסירוב המוצדק של כל כך רבים מאיתנו שלא לקחת חלק בממשלה שבראשה עומד נאשם בשוחד, גבוה אפילו יותר. ולכן אני צופה שהציבור, גם תחת החוק הקיים, יצא בהמוניו. יכול להיות שיש כאלה שלא מרוצים מזה ורוצים למצוא דרכים לעודד את הציבור שלהם, שמיואש מהנסיבות הפוליטיות, ולכן רוצים לשלם אקסטרה רק למי שמצביע. אבל אני חושבת שזה דבר שאין לשנות אותו, בטח לא תוך כדי המשחק ובטח לא בשעה כזאת מאוחרת.
עודד פורר (ישראל ביתנו)
מה הסיבה לשלם לעובד זר, שאין לו זכות הצבעה, 200%?
תמר זנדברג (המחנה הדמוקרטי)
אם כל הסיפור שלך זה עוד קמפיין הסתה נגד העובדים הזרים – אז לא נורא, זה לא יקרה עכשיו.
עודד פורר (ישראל ביתנו)
מה? איזה הסתה? מי משלם את ה-200% האלה? מי? מי משלם אותם? על מה את מדברת? פעם אחת תוציאי את הכסף מהכיס שלך ולא מהכיס של מישהו אחר.
תמר זנדברג (המחנה הדמוקרטי)
תעשה לי טובה, אל תטיף לי.
עודד פורר (ישראל ביתנו)
למה שאני לא אטיף לך? את מטיפה לכולם כל היום.
תמר זנדברג (המחנה הדמוקרטי)
מי אתה בכלל שתטיף לי?
עודד פורר (ישראל ביתנו)
את מטיפה לכולם ולוקחת את הכסף מהכיסים של אחרים?
תמר זנדברג (המחנה הדמוקרטי)
אני לא לוקחת כסף מהכיס של אף אחד. תחזור בך מייד. תתבייש לך, תתבייש לך.
עודד פורר (ישראל ביתנו)
כשאת רוצה לתת 200% למישהו שלא עובד, על חשבון אזרחים ומעסיקים, רק בגלל איזושהי אג'נדה פוליטית - - -
תמר זנדברג (המחנה הדמוקרטי)
חוקי העבודה במדינת ישראל חלים על כל העובדים במשק, ואתה לא תשנה את זה עכשיו כי בא לך, כי אתה מפחד שהמפלגה שלך תתרסק.
היו"ר אבי ניסנקורן
יעקב אשר, בבקשה.
יעקב אשר (יהדות התורה)
אדוני היושב-ראש, ביקשת לדעת את עמדת הסיעות לגבי תקרת ההוצאה. למרות שמבחינתנו זה לא מעשי, אני חושב שכן נכון ללכת לקראת אותן מפלגות שרוצות להיות מסודרות, ולכן אנחנו לא נתנגד ואף נתמוך בעניין הזה, למרות שלנו אין מזה שום נפקות.
היו"ר אבי ניסנקורן
אופיר, אתה רוצה להתייחס לזה?
אופיר סופר (הבית היהודי – האיחוד הלאומי)
אני מצטרף לעמדתו של חברי. אני לא רואה את זה יוצא לפועל אצלנו, אבל אני מקבל את מה שאיציק אומר.
היו"ר אבי ניסנקורן
עודד, בבקשה.
עודד פורר (ישראל ביתנו)
אני עוד עושה בדיקה על זה, אבל על פניו אני לא חושב שיש לנו התנגדות לבקשה של חבר הכנסת שמולי, ככל שזה לא נוגע לכיס הציבורי.
היו"ר אבי ניסנקורן
זה לא נוגע לכיס הציבורי.
קטי קטרין שטרית (הליכוד)
אני גם רוצה להעיר משהו. קיבלתי פניות מארגוני הנכים שלפיהן הקלפיות הנגישות עמוסות באנשים שאין להם שום מגבלה – כי אין שום בקשה להוכחה שהם אכן מוגבלים. בפירוש כתוב שאם המוגבלות שלו לא נראית, הוא יכול להצהיר בפני מזכיר ועדת הקלפי. אגב, הרבה משקרים, כי פשוט לא נוח להם ליסוע עד הבית כדי להצביע והם מעדיפים להצביע בקלפי קרובה. לכן אני חושבת שצריך להתייחס לזה. אם כבר עשיתם תיקון בחוק לגבי ניהול הבחירות והכנסתם את הנושא של השוטרים ושל אנשים אחרים שמצביעים בקלפיות, אני מבקשת להסב את תשומת ליבכם לכך שיש נכים שעוזבים את התור לקלפי נגישה בגלל שהיא עמוסה באנשים שלא זכאים להצביע באותה קלפי.
היו"ר אבי ניסנקורן
זה משהו שוועדת הבחירות צריכה לקחת לתשומת ליבה בהנחיות שהיא תוציא.
קטי קטרין שטרית (הליכוד)
אז שוועדת הבחירות תיקח את זה לתשומת ליבה.
אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת)
בהמשך למה שאמרה קטי, אני רוצה להעלות נושא אחר. יש לנו אלפי מורים מהצפון שעובדים בדרום, והם כל פעם צריכים לחזור להצביע ביישובים שלהם. לכן אני מבקש - - -
מאיר כהן (כחול לבן)
אבל בשביל זה יש יום חופש.
אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת)
אבל אפשר להקל עליהם.
מאיר כהן (כחול לבן)
יש יום חופש וגם נסיעה בחינם.
היו"ר אבי ניסנקורן
לא, די, אין לזה גבול. בשביל זה יש ועדת בחירות, והיא תקבע בעניין הזה.
אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת)
אז אני פונה לוועדת הבחירות.
קטי קטרין שטרית (הליכוד)
ועדת הבחירות, אדם שרוצה להצביע בקלפי נגישה – שיביא את האישור הרפואי, ולא שיתלבש על חשבון מישהו אחר. נכים עוזבים - - -
איתן גינזבורג (כחול לבן)
לא עוזבים, זה לא נכון.
קטי קטרין שטרית (הליכוד)
אנשים שיש להם מגבלות בניידות פשוט לא הולכים, קשה להם לעמוד בתור.
היו"ר אבי ניסנקורן
החשב, אתה רוצה להתייחס?
חיים אבידר
אני רוצה לתת כמה נתונים שישמשו אתכם בקבלת ההחלטות. לגבי הלוואות, אני רוצה להזכיר את ההיסטוריה. פעם היינו ב-36 תשלומים, בבחירות לכנסת ה-22 הקפאנו שלושה תשלומים, לאחר מכן הגדלנו את התשלומים ב-18 תשלומים, ועכשיו, בבחירות לכנסת ה-23, אנחנו מקפיאים עוד שלושה תשלומים. זאת אומרת, אנחנו עושים גרייס של בדיוק שנתיים. 24 תשלומים.

דבר שני, אנחנו הגדלנו ב-50% את סכומי ההלוואות – מ-210 מיליון שקלים ל-304 מיליון שקלים. הגדלנו את סכומי ההלוואות ב-96 מיליון שקלים, והכול תחת ההנחה שכולם לוקחים את כל ההלוואות.
צבי האוזר (כחול לבן)
ומה הלכה למעשה היה המימוש של אותן הלוואות?
חיים אבידר
המימוש של אותן הלוואות היה, נכון להיום, סכום של 195 מיליון שקלים, מתוך מכסה של 304 מיליון שקלים.
צבי האוזר (כחול לבן)
אתה יכול להגיד כמה המפלגות לקחו?
חיים אבידר
198 מיליון שקלים, סליחה.
צבי האוזר (כחול לבן)
יש פה אנומליה בנושא ההלוואות. אבי, זה חשוב שתשמע את הנתונים.
חיים אבידר
לקחו ככה: הליכוד לקח 69 מיליון שקלים, שזה כל המכסה שלו. כולנו לקחה ארבעה 4.485 מיליון שקלים, שזה כל המכסה - - -
יעקב אשר (יהדות התורה)
מה זה משנה עכשיו?
צבי האוזר (כחול לבן)
אני ביקשתי לשמוע.
אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת)
אבל אין את כולנו, אז הכסף הזה הלך לאיבוד.
היו"ר אבי ניסנקורן
אנחנו רוצים להמשיך.
חיים אבידר
ההקפאה של ההלוואות שאנחנו לא לוקחים עכשיו היא סכום של כ-3.8 מיליון שקלים לחודש, ואם מכפילים את זה בשלושה חודשים שאנחנו לא ניקח, מדובר ב-12 מיליון שקלים.

לגבי מימון הבחירות – אנחנו הגדלנו את מימון הבחירות ב-63 מיליון שקלים, כפי שכבר נאמר פה.

לגבי מגבלת ההוצאה אני רק רוצה לציין דבר אחד. הגדלת מגבלת ההוצאה תחול על המפלגות שלמעשה מימשו את כל מקורות המימון שלהן. זאת אומרת, הן יגדילו את הגירעון שלהן, ומן הסתם זה יגרור לכך שבאיזשהו שלב הן יבקשו לפרוס את ההלוואות או להגדיל את הסכומים או מה שלא יהיה, כי איכשהו צריך לממן את הגירעון הזה. לכן צריך לקחת בחשבון את התוצאה של מגבלת ההוצאה.
איציק שמולי (העבודה-גשר)
ההנחה המובלעת בדבריך היא שבגלל מגדילים את מגבלת ההוצאה אז בהכרח - - -
קריאה
מגדילים את הגירעון.
איציק שמולי (העבודה-גשר)
מגדילים את הגירעון, בוודאי, אבל היה נשמע כאילו המפלגות בהכרח לא יחזירו את הכסף.
חיים אבידר
אני מקווה שכן - - -
איציק שמולי (העבודה-גשר)
רגע, שנייה. עם כל הכבוד, אם ראשי מפלגות יכולים להיות במדינה הזאת שרים ולהוביל מערכות גדולות, הם גם יכולים לנהל כראוי את המפלגות שלהם.
גור בליי
חבר הכנסת שמולי, אני גם רוצה להתייחס לנושא הזה. אני חושב שהעלאה של מגבלת ההוצאות היא דבר מאוד בעייתי, ובעיניי היא גם לא תואמת את התכלית המוצהרת של החוק ואת הרציונל שלו. כי הרי מה המפלגות בעצם באות ואומרות? למה הן צריכות את התוספת? הן אומרות, אנחנו בגירעונות עבר ולכן אנחנו צריכים עוד כסף. כדי לכסות גירעונות עבר. אבל אם אני רוצה לכסות גירעונות עבר, למה אני צריך להגדיל עכשיו את התקרה שלי, דבר שעלול לעודד אותי להגדיל עוד גירעונות - - -
איציק שמולי (העבודה-גשר)
יש לי רעיון - - -
היו"ר אבי ניסנקורן
רגע, איציק, לא קיבלת רשות דיבור. תקבל עוד מעט רשות.
גור בליי
התכלית שהוצגה על ידי המפלגות היא שהתוספת היא בשביל לכסות גירעונות מהעבר, וככל שאתה מעלה את התקרה, חבר הכנסת שמולי, אתה מעלה את החשש שייווצרו גירעונות בעתיד.
איציק שמולי (העבודה-גשר)
- - -
היו"ר אבי ניסנקורן
רק רגע, רק רגע. החשב, סיימת?
איציק שמולי (העבודה-גשר)
גור, אם אתה עד כדי כך לא סומך עלינו - - -
היו"ר אבי ניסנקורן
איציק, שנייה, אני אתן לך. נציגת משרד האוצר ביקשה גם להתייחס.
ביאן ותד
לגבי עלות הצעת החוק: לגבי ועדת הבחירות מדובר בסך של כ-330 מיליון שקל; בנושא מימון הבחירות למפלגות מדובר על ייקור של כ-33 מיליון שקל, וזה מסתכם בסך של 253 מיליון שקל; לעניין ההלוואות החשב כבר התייחס ליתרות, אבל חשוב לציין ולחדד את הנושא של הקפאת ההחזר – ככל שיש הקפאה, משמעות הדבר היא שהמדינה צריכה להעמיד למימון השוטף של המפלגות כל חודש כ-3.8 מיליון שקל, וככל שהמפלגות לוקחות את ההלוואות ומנצלות את מלוא המכסה, זה יכול להגיע ל-6.5 מיליון שקל כל חודש, עד שהכנסת מתכנסת.
היו"ר אבי ניסנקורן
חנה רותם, את רוצה להתייחס?
חנה רותם
אתן כמה נתונים, כי דובר פה גם על העלאה של תקרת ההוצאות וגם על גלגול של ההלוואות. קודם כול, אני לא יודעת כמה נציגי המפלגות מודעים לכך, אבל היו בחירות לשלטון המקומי ב-2018 וחלק מהמפלגות עדיין חייבות לאוצר המדינה לא מעט כסף, כתוצאה מעודפי מקדמות שהן קיבלו. אז אולי במסגרת המצב הכספי הכולל של המפלגות, כדאי לקחת גם את זה בחשבון.

לגבי תקרת ההוצאות, אם אנחנו מסתכלים על הכנסת ה-20, שזאת הכנסת האחרונה שיש לנו נתונים כספיים לגביה – כי המפלגות עוד לא הגישו דוחות כספיים לכל מערכות הבחירות האחרונות – אז למעט מפלגה אחת שחרגה מתקרת ההוצאות, וגם זה כתוצאה מאיזושהי פרשנות משפטית בעייתית, כל שאר המפלגות היו בממוצע בסביבות ה-63% מתחת לתקרה. זאת אומרת, הן ניצלו 63% מהתקרה. לכן אני לא בטוחה שיש הצדקה לבקשה. כמובן שהמפלגות רשאיות לכלכל את מעשיהן, אבל - - -
איציק שמולי (העבודה-גשר)
אז ממה נפשך?
יעקב אשר (יהדות התורה)
זה רק מראה שההתנהלות היא אחראית.
גור בליי
אבל כל המפלגות בגירעונות.
חנה רותם
המפלגות בגירעונות כתוצאה מ - - -
איציק שמולי (העבודה-גשר)
כתוצאה מהמצב - - -
תמר זנדברג (המחנה הדמוקרטי)
אבל גור, אנחנו בגירעון עם פרוספקט להחזר, פשוט כל שלושה חודשים יש בחירות.
גור בליי
אבל הגדלה של התקרה מגדילה את הפרוספקט של הגירעונות.
יעקב אשר (יהדות התורה)
אבל כשאתה מנהל עסק ומתברר לך ששלוש פעמים אתה צריך לרוץ לבחירות, זה כבר סיפור אחר.
חנה רותם
המפלגות בגירעונות כתוצאה ממערכת הבחירות, ובמסגרת התקופות השוטפות הן מכסות את הגירעונות.
תמר זנדברג (המחנה הדמוקרטי)
אגב, זה לא גירעונות, זה הלוואות.
חנה רותם
זה גירעון של תקופת בחירות. יש תקופה, יש בה הכנסות, יש בה הוצאות - - -
תמר זנדברג (המחנה הדמוקרטי)
אבל אנחנו יודעים כמה - - -
היו"ר אבי ניסנקורן
תמר, תמר, תני לה.
חנה רותם
שנייה. אם יש בכוונתכם להסתמך על תרומות ודמי חבר, אני מציעה לבחון גם את הנתונים של מה שגביתם בעבר.
היו"ר אבי ניסנקורן
תודה. ערן חרמוני, אתה רוצה להתייחס?
ערן חרמוני
אני חושב שכולם מבינים שאנחנו נמצאים פה מערכת אחרי מערכת, וצריך להבין את הרציונל. הרציונל הוא שיש לנו מערכת בחירות, ובארבע השנים שלאחר מכן המפלגות יכולות לשוב ולהתאזן והכול שב על סדרו. אלא שפה נוצר מצב שבתוך כמה חודשים המפלגות צריכות להתמודד עם משהו שקורה בדרך על פני 12 שנה.

אני מבקש להודות לך, יושב-ראש הוועדה, על כך שהגישה שהובלת היא גישה של רצון לעשות מעשה דיפרנציאלי, שיסייע בעיקר למפלגות הקטנות. נכון שהתוצאה הסופית היא לא פרוגרסיבית ודיפרנציאלית כפי שאתה בעצמך רצית מתוך כוונה לגבש הסכמות של כולם – אבל זה בכל זאת בהחלט דבר מוערך.

לגבי תקרת ההוצאות, אני רוצה לחדד כמה דברים. החוק היום קובע שרשימה או סיעה עם עד 11 מנדטים, יש לה 200% של התקרה. ומה הרציונל פה? הרי תקציב הבחירות של כולנו הוא תקציב של ניהול סיכונים; אתה מוציא כסף ובסוף אתה מקבל לפי מה שהיה לך, לפי מה שיהיה לך, חלקי 2, פלוס דלתא נוספת. עכשיו, ה-200% נוצר כדי לייצר בכל זאת איזושהי פרופורציה מסוימת, כדי שלא תהיה איזושהי השתוללות שאף אחד לא צפה.

אלא מה? אנחנו פה היום מגדילים את תקציב הבחירות אבל לא מגדילים את יחידת המימון. הגדלת תקציב הבחירות נעשתה בדרך אחרת. ולכן, אם זה היה 200% מתקציב הבחירות המעודכן, אני גם לא הייתי מדבר. אבל מאחר שתקציב הבחירות בפועל – ולא משנה אם אתה קורא לזה חמש כפול שתיים שזה עשר, או ארבע כפול שתיים פלוס שתיים שזה עשר – בסוף התקציב גדל. ולכן, מאחר שהתוצאה היא נגזרת של יחידת המימון, שאותה לכאורה לא שינינו, אז אני מבקש להגדיל את זה ל-250%, וזה ייתן את אותה תוצאה של 200% מתקציב הבחירות.

ופה אני חייב להתייחס לדברים. זה נכון שלא שונתה יחידת המימון, מאחר שאנחנו למעשה נותנים פה תרופה חד-פעמית לתקציב הבחירות, מבלי לשנות את השוטף. אותו עיקרון חל גם על הנושא של התקרה: לפי החוק יש תקרה להוצאות בחירות ויש תקרה לשוטף. ועל זה אני מדבר, וזה לא עולה שקל לקופת המדינה.
יעקב אשר (יהדות התורה)
תודה, הארת את עינינו.
ערן חרמוני
אני חייב לציין שבשבילנו כמפלגה עוד מיליון או שני מיליון שקלים הוצאת בחירות זה דבר משמעותי. יש לנו 60,000 חברי מפלגה, אנחנו מתכוונים לפנות אליהם, אנחנו מתכוונים לעשות מאמצים לגייס עוד; מבחינתנו זה זכות שלנו ואפילו חובה שלנו. ולכן אני מבקש שיאשרו את הבקשה. זה נהנה וזה אינו חסר.
היו"ר אבי ניסנקורן
תודה רבה. איציק, אתה רוצה להשיב על משהו? אז גור, תמשיך בבקשה.
גור בליי
הפרק האחרון הוא פרק שלא מוגבל בתחולתו רק לבחירות הקרובות, יש בו כמה סעיפים שעלו של דברים שקשורים לנושא הבחירות והוכנסו פה גם.

15.
בחוק הבחירות (דרכי תעמולה), התשי"ט-1959, בסעיף 17ד(ה), במקום "ד' בטבת התש"ף (1 בינואר 2020)" יבוא "י"ז בטבת התשפ"א (1 בינואר )2021".



זה פשוט הארכה בשנה של הוראת שעה שכבר קיימת היום, שמסמיכה יושבי-ראש של ועדות אזוריות, שופטים מחוזיים, לדון בצווים בבחירות מוניציפליות, במקום יו"ר ועדת הבחירות המרכזית. פשוט זה פוקע, ואם בשנה הקרובה יהיו בחירות מוניציפלית ברשויות כאלה ואחרות, זה יחסוך את הצורך לעלות עד יו"ר ועדת הבחירות המרכזית, שופט עליון, ואפשר יהיה לדון בזה בוועדות בחירות אזוריות.

16.
בחוק מימון מפלגות, התשל"ג-1973 –

(1) בסעיף 3(ב2), בסופו יבוא "והכול אלא אם כן נקבע בהסכם האמור כי הוראות סעיף קטן זה לא יחולו";
(2) בסעיף 4(א)(4), בסופו יבוא "והכול אלא אם כן נקבע בהסכם האמור כי הוראות פסקה זו לא יחולו";
(3) בסעיף 13ב(ז)(2), בסופו יבוא "נקבע בהסכם האמור כי הוראות סעיף 3(ב2) לא יחולו, לא יחולו גם הוראות פסקה זו".



אני אסביר. זה מתייחס למפלגות המקיימות סיעה אחת, כמו הרשימה המשותפת, ימינה, כחול לבן, הליכוד ולמעשה רוב המפלגות. היום נקבע בחוק שאם הן עושות ביניהן הסכם למימון שוטף, שאפשר להעביר עד יחידת מימון שוטף ממפלגה אחת למפלגה השנייה, אז ההסכם הזה משתרשר, כלומר התחולה שלו היא גם על הוצאות הבחירות וגם על המקדמות, ואז, אם העברת יחידה אחת של מימון שוטף מחוסן ישראל ליש עתיד למשל, אז אותה יחידה גם תשפיע על כמה מקדמות הם יקבלו ועל כמה הוצאות בחירות הם יקבלו. כל מה שמוצע פה, לאור בעיות שהתעוררו בעניין, זה שבהסכם המימון השוטף תוכל להתנות על זה, תוכל להגיד: אני רוצה להעביר בין המפלגות בפנים יחידה של מימון שוטף, אבל אני לא רוצה להעביר יחידה במקדמה או יחידה בהוצאות בחירות. זה לא דבר שמשפיע על אוצר המדינה, כי זה משק סגור; זה רק מקל על המפלגות שמרכיבות יחד סיעה לבחור מה הן רוצות להעביר, לפי מה שנוח להן.

17.
תחילתו של חוק זה ביום י"ג בכסלו התש"ף (11 בדצמבר 2019).
ערן חרמוני
כל התיקונים זה רק קדימה?
גור בליי
כן, רק קדימה.

עכשיו, לפני שנעבור להצבעה אני רוצה לוודא עם היו"ר: מה שבעצם הולך לעלות להצבעה זה חוק הפיזור וחוק הוראות מיוחדות. לגבי חוק הוראות מיוחדות, אני אומר לפרוטוקול: היושב-ראש רוצה לכלול בנוסח את התוספת על הנוסח שלפניכם, התוספת לגבי הכנסת, שלפיה ליושב-ראש הכנסת תהיה זכות וטו סופית על עובדים, ולו בלבד. כלומר, הוא לא יכול להסמיך את זה.

היושב-ראש, האם אתה רוצה לכלול בנוסח שנצביע עליו את ההצעות של חבר הכנסת פורר?
היו"ר אבי ניסנקורן
לא.
גור בליי
אז הן לא ייכללו בנוסח שעליו נצביע, ואפשר יהיה להגיש אותן כהסתייגויות לקראת קריאה שנייה ושלישית בוועדה.

עוד תיקון שהקראתי, שאני רוצה לחדד לפרוטוקול: ההלוואות שיוכלו להילקח בכנסת ה-23 הן על 52 חודשים ולא 54 חודשים.

ומה לגבי תקרת ההוצאות?
היו"ר אבי ניסנקורן
250% למפלגות של עד 11 מנדטים.
גור בליי
בסדר, אנחנו ננסח את זה. אני רק אומר את ההצעה: היום, עד חמש יחידות מימון זה עשר יחידות, ובין חמש ל-11 יחידות מימון זה 200%; ועכשיו זה יהיה 200% על כל המפלגות עד 11 יחידות מימון.
ערן חרמוני
אבל גור, הבקשה שלנו - - -
היו"ר אבי ניסנקורן
ערן, אנחנו סומכים על היועץ המשפטי שינסח את זה.
צבי האוזר (כחול לבן)
אגב, למה זה 11 ולא עשר?
היו"ר אבי ניסנקורן
כי זה כרגע המצב. אנחנו פשוט לא שינינו את המצב.
גם שינינו את שם החוק
"הצעת חוק התפזרות הכנסת העשרים ושתיים והקדמת הבחירות".

רגע לפני ההצבעה אני רוצה להגיד שאנחנו מצביעים על החוקים האלה בצוק העיתים, והיינו שמחים, כולנו אני חושב, להצביע פה על חוקים חברתיים ולדון באיך משפרים את סל התרופות. אבל לצערי אנחנו דנים בנושאים האלה.

לגבי הנושא של הגדלת המימון, אני רוצה להגיד שאנחנו לא נגענו במימון השוטף ולא נגענו בפריסת ההלוואות; אנחנו פשוט אפשרנו את הזכות הדמוקרטית, לאור בקשות של מפלגות שהצביעו על המצוקה כתוצאה ממערכת בחירות שלישית. אנחנו נרתמנו לזה מתוך רצון שהדמוקרטיה תגיד את דברה, אבל עדיין, צמצמנו את העלות מ-130 מיליון ל-62 מיליון.
גור בליי
אני רק רוצה להבהיר לפרוטוקול, במענה לשאלה של האוזר: זה עד עשר, כי זה עד "פחות מ-11 יחידות".
היו"ר אבי ניסנקורן
תודה. אנחנו מצביעים בקריאה ראשונה על הצעת חוק התפזרות הכנסת העשרים ושתיים והקדמת הבחירות, התש"ף-2019 – מי בעד? 11 בעד. מי נגד? מי נמנע?

הצבעה
ההצעה אושרה
היו"ר אבי ניסנקורן
אושר פה אחד. אנחנו עוברים להצבעה על הצעת חוק הבחירות לכנסת העשרים ושלוש (הוראות מיוחדות), התש"ף-2019 – מי בעד?
נועה בירן-דדון
עשרה בעד.
היו"ר אבי ניסנקורן
מי נגד? אחד. מי נמנע?

הצבעה
ההצעה אושרה
היו"ר אבי ניסנקורן
הצעות החוק אושרו לקריאה ראשונה. תודה לכולם.


הישיבה ננעלה בשעה 16:40.

קוד המקור של הנתונים