פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-ושתיים

הכנסת



19
ועדת הכספים
10/12/2019


מושב ראשון



פרוטוקול מס' 29
מישיבת ועדת הכספים
יום שלישי, י"ב בכסלו התש"פ (10 בדצמבר 2019), שעה 10:00

הצעת צו תעריף המכס והפטורים ומס קניה על טובין (תיקון), התש"ף-2019 (דחיית מתווה הדגים)

חברי הוועדה: משה גפני – היו"ר
ינון אזולאי
קרן ברק
מרדכי יוגב
מיקי לוי
אבי ניסנקורן
חוה אתי עטייה

מיקי חיימוביץ'
יעקב מרגי
אלון שוסטר
יזהר שי
איציק שמולי

נטליה מירוניצ'ב - מנהלת תחום מפקח ארצי, רשות המסים, משרד האוצר

לילי אור - עו"ד, עוזרת ראשית ליועמ"ש, רשות המסים, משרד האוצר

גיא גולדמן - עו"ד, הלשכה המשפטית, רשות המסים, משרד האוצר

אליהו מורגנשטרן - רכז חקלאות, אגף התקציבים, משרד האוצר

צביקה כהן - סמנכ"ל בכיר למימון והשקעות, משרד החקלאות

אבשלום וילן - מזכ"ל, התאחדות חקלאי ישראל

אילנה דרור - כלכלנית, התאחדות חקלאי ישראל

אלי שריר - מנכ"ל, ארגון מגדלי דגים

עמיחי גלר - מנהל שולחן מגדלים, ארגון מגדלי דגים

ליאור סרבסטין - מנהל פרסום, ארגון מגדלי דגים

דורית אורלי - דוברת, ארגון מגדלי דגים

מיכאל יוסף - מנהל אינטרנט, רמי לוי – שיווק השקמה

איתן פרנס - איגוד חברות אנרגיה ירוקה

דוד קשאני - קול בשכונות

דין ישראל פרלשטיין



ישי פרנקל



איתן אלון - שדלן

שגית אפיק
שלומית ארליך
שיר שפר
אייל לב ארי

טמיר כהן

אירית שלהבת



הצעת צו תעריף המכס והפטורים ומס קניה על טובין (תיקון), התש"ף-2019 (דחיית מתווה הדגים)

אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הכספים. יש פה שני חברי כנסת שביקשו הצעות לסדר, אבל לפני כן אני מבקש להודיע שתי הודעות.

האחת, ישבתי עם אגף התקציבים ועם רשות המסים. אני סבור שהנושא של צו הבלו על הדלק, מה שאמור להיות מחר בדיון בוועדה, לפי מה שאני בדקתי עם חברים, אני לא רוצה להגיד כל החברים אבל רוב החברים היו מצביעים נגד. מדובר על צו בעייתי, קשה, שבכדי להיכנס לפרטיו צריך להיכנס ממש לכל הדברים, מה כן משתמשים ומה לא משתמשים. קיבלתי פניות רבות ולא פשוטות. מצד שני, מדובר על גירעון שיש בתקציב והוא מוסיף 450 מיליון שקל לתקציב המדינה. זה נושא שאי אפשר לדחות אותו בקש. אמרתי להם: אם אתם מתעקשים שהצו יגיע אז אביא אותו מחר ואבקש מן החברים להצביע נגד. אני אצביע נגד ואבקש מן החברים להצביע נגד.

במידה ונגיע להסכמה – ואני הולך להגיד מה ההסכמה שהגעתי אליה – הנושא הזה ירד מסדר היום, לא נביא אותו, לא נפיל אותו. זה יישאר תלוי ועומד באופן כזה שאם הולכים לבחירות – זה יידחה לחצי שנה, ואם לא הולכים לבחירות, יכול להיות שנס חנוכה הזה יגיע ולא ילכו לבחירות – אז זה יידחה בשלושה חודשים. אם לא הולכים לבחירות תצטרך לקום ממשלה, הממשלה תצטרך לקבל החלטה בעניין הזה, לעמוד מאחורי ההחלטה הזאת. לכן תמונת המצב היא זאת, שאני בהסכמה איתם, ואני אומר את זה על דעתם, על דעת רשות המסים ועל דעת אגף התקציבים. אגף התקציבים הוא צד בעניין מכיוון שמדובר על סכום של 450 מיליון שקל שממילא הופכים להיות חלק מן העניין כדי שייכנס כסף נוסף.

לכן אוריד את זה מסדר היום, זה לא יובא לדיון. נמתין לראות מה הולך לקרות, אם יהיו בחירות או לא יהיו בחירות. מסתמן עכשיו לצערי הרב דבר חמור מאוד, אחת מנקודות השפל של הפוליטיקה הישראלית, מבלי להיכנס לציונים מי אשם ומי לא אשם, אחת מנקודות השפל. אנחנו לא רואים קרן אור בקצה המסלול, מה יהיה. אז ילכו לבחירות, ומה יקרה אחרי שילכו לבחירות ואחרי שיבזבזו כסף ואחרי שישמיצו האחד את השני? מה יהיה בסוף? יהיה אותו דבר, אותו תהליך, שאפשר היה לעשות אותו לפני מערכת בחירות אחת ושנייה, ועכשיו כמובן השלישית. אבל זה תמונת המצב, אנחנו צריכים להודות בזה, ואני מודה בזה. אני מודה שאני חלק מן המערכת הפוליטית הישראלית, ואם הגענו אל מה שהגענו אז זה נקודת שפל חמורה מאוד.

לגופו של עניין, לנושא המקצועי, אם אכן, כפי שאמרתי, לא יהיו בחירות, כלומר תוקם ממשלה ואז היא תצטרך להתמודד עם זה – אז לפחות שלושה חודשים, שזה לא יבוא מהיום למחר ושלא יבוא בתוך חודש אלא רק כעבור שלושה חודשים. במידה ויהיו בחירות, כפי שמסתמן עכשיו לצערי הרב – אז זה יידחה בחצי שנה. אנחנו כמובן לא מתחייבים מה כן להצביע ומה לא להצביע, אבל אנחנו לא מבטלים את זה, לא מפילים את הצו הזה. זה הסיכום.

ממלכתית מדובר על תקציב בסדר גודל גדול. אם אכן זה יגיע לדיון נורמלי אז אנחנו נצטרך להיכנס לכל הפרטים ולכל הסעיפים. זה יהיה דיון קשה, ארוך ורב משתתפים.

לכן מחר לא תתקיים ישיבה של הוועדה.

הם הוציאו לנו איזה מסמך?

אני מודיע עכשיו בשמם.

הם נמצאים כאן.

אני רוצה להוסיף שגם אם הוועדה לא הייתה מתכנסת, הסיפור של הממיסים מורכב משלושה צווים: שני צווי תעריף מכס וצו אחד של פטור והישבון. שני צווי תעריף המכס, שקובעים את החיוב, ככל שהוועדה לא הייתה מתכנסת הם היו פוקעים ב-3 בינואר. הם אמנם פורסמו ב-26 ביוני אבל הם היו פוקעים ב-3 בינואר ולא היו קיימים. החשש היה שרשות המסים תפרסם אותם מחדש ותכניס אותם מיידית לתוקף. אבל רשות המסים אמרה, בהגינות אני חושבת, והם נמצאים כאן – לילי אור וגיא גולדמן מאשרים את מה שאנחנו אומרים כאן – הם אמרו בהגינות שהם לא יפרסמו צווי חיוב ככל שהוועדה לא מאשרת להם את התקנות, את הפטור ואת ההישבון, שזה תקנות, זה כמו חקיקת משנה, רשות המסים לא יכולה להכניס אותם לתוקף בלי הוועדה הזאת. הם אמרו בהגינות שאם הצווים היו פוקעים הם לא היו מכניסים אותם לתוקף בהיעדר אישור מן הוועדה ביחס להישבון, כי בכל זאת מדובר בהרכב כולל של חיוב, שמולו יש גם פטור והישבון.

זאת גם העמדה שלהם.

נכון, זאת גם העמדה שלהם.

מה היה קורה אם היינו מביאים וזה היה נופל?

אז היה נופל.

ואז מה?

הם עדיין היו יכולים לפרסם את זה. תלוי. צווי תעריף המכס, גם אם היו נופלים בוועדה, אז נכון, הייתה פה אמירה, אבל אמירה של ועדה זמנית שאומרת שהיא לא חושבת שלעת הזאת אפשר להעביר את זה. רשות המסים הייתה יכולה לנסות לפרסם את הצווים האלה מחדש. אבל שוב, ככל שלא מאושר ההישבון והפטור הם לא היו יכולים להכניס את זה לתוקף אוטומטי, הם היו צריכים להמתין ולראות מה תאמר הוועדה, בין אם זמנית ובין אם קבועה.

כרגע בעצם הם ממשיכים לקבל תזרים? הרי אתה אומר שיש כנגד זה הכנסה של 450 מיליון. נכון?

אין כנגד זה. זו ההחלטה.

ככל שזה לא יאושר הם מאבדים את הסכום הזה.

ככל שזה לא מאושר. אם אין דיון אז הם מקבלים את ה-450 מיליון?

הם לא מקבלים.

המשמעות היא שאנחנו כרגע דחינו 450 מיליון?

כרגע עזרנו לציבור, שלא ישלמו עוד מס. זה משמעות חשובה יותר.

אנחנו עשינו פשרה הוגנת. אנחנו יכולים לא לעשות פשרה, לא לעשות כלום. לפי דעתי, משפטית הם לא יכולים להביא את זה, את ה-450 מיליון ואז תקציב המדינה מאבד את ה-450 מיליון. הפשרה היא שאנחנו לא נותנים לעניין הזה ליפול, אנחנו משאירים אותו על השולחן. אנחנו קובעים שבעוד חצי שנה אם ירצו יביאו את זה עוד פעם.

ואז מה בחצי השנה הנוכחית?

שום דבר, אין כלום, אין צו, אין תקבולים.

יש לי שאלה.

אני מתחיל להרגיש שאתה כן רוצה להעביר את הצו.

אני רוצה להבין כי אני יודע שסל הבריאות עוד לא נפתר. נכון להיום סל הבריאות מתוקצב ב-300 מיליון שקלים.

איציק שמולי ביקש להתייחס לזה. תיכף אתן לו להתייחס.

אז אני קצת מקדים אותו אבל אנחנו ביחד, אנחנו בעצם מדברים על אותו נושא.

דיברתי היום עם אנשי משרד האוצר והבנתי שכרגע יש 300 מיליון שקל. דיברתי עם אנשי משרד הבריאות והבנתי שכרגע יש 300 מיליון שקל וחסרים לפחות 200 מיליון שקל. אני חושב שצריך לקחת את זה בחשבון ולתת פתרון.

- - -

רק רגע, ינון, הוא אומר דבר חשוב. אני רק החלטתי להחליף כובע. למה אני צריך להיות הרשע, שאני מביא כל הזמן ואומר שיש חינוך מיוחד ויש אלף ואחד דברים, ועכשיו יש גם את הנושא של הבריאות? למה אני צריך להביא את כל ההעברות האלה? או להגיד להם: תלכו, אל תבלבלו לי במוח. זה מה שאני הולך לעשות עכשיו: אני לא הולך להביא העברות.

אתה אומר דבר נורא מעניין, שאני השתמשתי בו וחטפתי ביקורת על ימין ועל שמאל. אתה אומר: מי יחליט? לפי דעתי יש לנו בעיה, בגלל שאנחנו ועדה זמנית, אני לא חושב שיכולים לקיים כזה דיון, בגלל שהוא דיון רחב, הוא דיון כלכלי ממדרגה ראשונה. אבל אתה אומר דבר פשוט: מי אומר שלא יותר חשוב סל הבריאות מאשר העניין הזה? אגב, אני לא יודע אם הם מסכימים, עוד לא התקיים כזה דיון, אני לא קיימתי איתם דיון כזה ולא מתכוון לקיים איתם דיון על העניין. הם רצו לאשר את ה-450 מיליון שקל, נקודה. הסתכלתי להם בעיניים ואמרתי להם: איך אתם מעיזים לבקש את זה ממני?

שם יהיה פתרון.

אני לא בטוח שאנחנו יכולים לקיים את הדיון הזה, אבל אם אנחנו יכולים לקיים את הדיון הזה – זה דיון מסוג אחר, זה לא דיון שאנחנו מרימים יד ואומרים: מאשרים צו, 450 מיליון שקל, ואז להתחיל להתחנן אליהם שיביאו את הכסף הזה לסל הבריאות או אני לא יודע מה. ראיתם מה יצא לנו מן ההתחננויות.

זה כמו שאתמול רצית מן העודפים של מבקר המדינה להעביר תקציב בשביל הילדים האלה.

את זה אני מקווה שאולי כן נצליח.

הנושא של השמָנים – אי אפשר לקבל אותו כלאחר-יד בדיון של שעה וחצי. מדובר בתעשייה שלמה יצרנית, ויהיו לזה השלכות קשות על יוקר המחיה, ולכן לא ראוי. אני מודה לך.

חבר הכנסת מיקי לוי, אתה תדבר מייד אחרי שמולי. אני רוצה שתגיד את הדברים האלה בגלל שהם דברים שעומדים ביסוד העניין, מה אנחנו עושים לעת הזאת, האם אנחנו יכולים לקיים דיונים מן הסוג הזה ולבוא למשא ומתן עם משרד האוצר ולהגיד להם: תשמעו, יש פה 450 מיליון שקל, אנחנו מוכנים לתת את זה. לא שאני מוכן, בגלל שיש שם בעיות כלכליות מן המדרגה הראשונה, זה לא דבר פשוט. זה גם לא דיון לוועדה זמנית. אני מבקש שתיכף תאמר את הדברים האלה.

דבר נוסף, אנחנו גם מקימים את הוועדה המשותפת. דיברתי איתם על עניין הילדים עם האלרגיות, שעל זה דיברנו גם קודם. לזה הם מוכנים לתת 10 מיליון שקל, שלא יהיה שינוי בעניין הזה. זאת אומרת, לא שיעבירו את זה עכשיו בתוכנית למשרד אחר, הם לא רוצים לעשות בזה שינויים. לילדים עם האלרגיה הם מוכנים לתת 10 מיליון שקל וזה יהיה מהתקציב של עודפי משרד מבקר המדינה. שאלתי אותם למה לא את כל העודפים. אני לא יודע לענות לכם תשובה. אבל על הנושא הזה של עודפי הכנסת כמובן יהיה דיון בוועדה המשותפת.

יש כסף. כך עלה מדיון והתברר לנו אתמול, שידענו אותו גם קודם אבל אתמול זה היה על השולחן. יש עודפי תקציב, 42 מיליון שקל, של משרד מבקר המדינה ואפשר להשתמש בכסף הזה, ויש 200 מיליון שקל שהם עודפי תקציב של הכנסת, שאת זה צריך אחרי כן להחזיר, אבל אלה עודפי תקציב. הם אומרים שהכסף הזה נלקח בחשבון אצלם. אבל אנחנו נדון על העניין הזה בוועדה המשותפת ונצטרך לקבל החלטה. על כל פנים, אני מבטל את הדיון מחר ואנחנו יכולים רק לומר שלגבי הילדים עם האלרגיה מדובר על פיקוח נפש. הם גם כן לא אומרים שזה לטווח הארוך. בינתיים לא יעצרו את הכסף הזה. הבשורה בחלק הזה היא לגבי ההורים והילדים, שגם השתתפו פה בדיון, כשזה באמצע שנת לימודים, שלא יעצרו להם את הסייעות ושהם יוכלו להמשיך את הלימודים ולא ייכנסו לסכנות מן הסוג שיש לילדים האלה.

חבר הכנסת שמולי, בבקשה, הצעה לסדר.

תודה רבה, אדוני היושב-ראש. מאז אתמול בערב יש קרב גרסאות, שכולו חרפה אחת גדולה, שמתנהל על הגב של החולים, לגבי סל התרופות. משרד הבריאות יוצא בהכרזות כאילו יש תקציב; משרד האוצר אומר שאין שום תקציב. זה פשוט דבר מוטרף לחלוטין. אפשר להגיד שגם הבושה מרכינה את הראש שלה, כשאלה נלחמים על החיים שלהם, ואלה עושים כל מיני משחקים של כותרות וכיפופי ידיים.

בשורה התחתונה, אדוני היושב-ראש, גם הבוקר הזה אין עדיין תקציב מובטח לסל התרופות, ויש לנו אחריות בעניין הזה, לוועדת הכספים, שהיא אחת משלוש הוועדות שפועלות באופן סדיר בכנסת. יש לה גם מנופים על משרד האוצר. אנחנו לא יכולים להסכים לזה. אני לא מרגיש צורך להטיף לך מוסר בעניין הזה, ולא לאף אחד, כולנו פה באותו עניין, אבל לא יכול להיות שבמשמרת שלנו, בגלל שמישהו חושב שאפשר לחסוך כסף על הגב של החולים ולא להעביר את הכסף, אנשים ימותו במשמרת שלנו כי אין כסף לסל התרופות.

גם השיתוק הפוליטי שעליו דיברת, שבו אנחנו נמצאים, לא מצדיק חרפה מן הסוג הזה. למרות הקיטוב הפוליטי ולמרות השיתוק הפוליטי הצלחנו במאמץ גדול, שורה של 65 חברי כנסת מכל המפלגות, להוציא קריאה, אני מרשה לעצמי להגיד: בקשה לוועדת הכספים לשים את הנושא על סדר היום.

אני מקווה שהתוצאה של הדיון הזה תהיה אחת: לומר לחברים במשרד האוצר שאם הדבר הזה לא נפתר אין יותר העברות תקציביות, לא עכשיו ולא בתקופת הביניים, אם אין תקציב חירום לסל התרופות לא יהיו פה יותר העברות תקציביות. אני אומר לך, אדוני היושב-ראש, יש לנו זמן קצר להביא את העניין הזה לכדי הכרעה. דווקא בתקופה שאנחנו בקיטוב פוליטי ואי-הסכמה גורף על זהות הממשלה הבאה, העובדה שיש פה הסכמה רחבה על הנושא הזה, של כל המפלגות, מחייבת גם את ועדת הכספים להידרש לעניין ולהפעיל את כל מנופי הלחץ על משרד האוצר במידה והנושא לא ייפתר.

חבר הכנסת שמולי, לבי איתך, אין בכלל ספק.

אני צריך את האצבע, לא את הלב.

האצבע גם כן לא מספיקה כאן. אני מסכים לחלוטין – זה בושה, כל המילים שאמרת נכונות, זה חרפה לחברה הישראלית שבתוך המערכת הקלוקלת הזאת אנחנו לא יכולים לעשות דבר. אבי ניסנקורן דיבר איתי כמה פעמים. בסופו של דבר דיברנו על ההוסטלים של 200 ילדים שנמצאים ברחוב, שגם זה דבר חמור ובעייתי וכל מה שנלווה לעניין. אני פחדתי לקיים על זה דיון, אמרתי את זה לאבי ניסנקורן. מה נעשה בסוף? אם הוועדה נמצאת עם כוח, שבסוף היום אנחנו יכולים להגיד להם: דעו לכם, א', ב', ג', ד' אם לא תיפתר הבעיה הזאת – אז אני מבין, אז אנחנו מקיימים את הדיון ואז באמת יש שאלה של אחריות. דע לך, דבר אחד הולך על חשבון דבר אחר. זה לא המצב. הם ישבו פה ואמרו: אין לנו כסף, לא נותנים. אגב, הם אמרו שזה לא רק כסף, אבל נניח רגע לעניין הזה. בוודאי אם היה כסף לא הייתה בעיה כזאת.

העליתי את זה לדיון, נעתרתי לבקשה והעליתי את זה לדיון, אבל עכשיו אני מתלבט שוב ביני לבין עצמי. אתה לא צריך להתחנן אליי, אתה לא צריך לבקש ממני. אני רוצה את זה. אני צריך לבדוק האם זה לא מין "דל גאה": אתה מקיים דיון, אתה אומר את כל המילים המפוצצות, וזה בסדר גמור, אבל בסוף אתה לא מצליח לעשות כלום כי הם אומרים: אין לנו כסף. הם עשו לנו טובה ואמרו שמהכסף של משרד מבקר המדינה הם יתנו את הכסף לילדים עם האלרגיות.

אדוני היושב-ראש, ברור שבתקופת הביניים הידיים שלנו, חברי הכנסת, קשורות יחסית. אבל גם בתקופה הזו אני סבור – ואני אומר את הדברים במלוא הצניעות – שאנחנו צריכים לנסות לממש עד תום את תפקידנו כרשות מפקחת. ישב פה סגן שר הבריאות ואמר: יש לי התחייבות מפורשת לכל הפחות ל-500 מיליון שקל משר האוצר כחלון. בואו ננסה לממש את ההתחייבות הזאת כי הפקידים במשרד האוצר, שיש לי הערכה אליהם, אבל הם סותרים כרגע את החלטת שר האוצר, הם לא עומדים בהתחייבות הזאת ונכון לעת הזאת אין 500 מיליון שקל. אתה יודע מה, בואו נשים את האִיומים בצד. אני רוצה לראות שיבואו לפה הפקידים ממשרד האוצר ויגידו: עשינו פה שורה של העברות תקציביות בהיקף של 12 מיליארד שקל מאז החודש הקודם.

מה 12 מיליארד? מה הצניעות הזאת?

אני מצטער, אני ספרתי רק את השתיים האחרונות. ולתקציב הבריאות אין לנו חצי מיליארד שקל. אדוני היושב-ראש, אני לא יודע איך יסתיים הדיון הזה. אני יודע שאנחנו חייבים לקיים אותו, עדיף בנוכחות סגן שר הבריאות ושר האוצר.

אדבר איתך. נראה. את ההתלבטות אני אומר בנוכחות כולם.

תודה רבה.

חבר הכנסת מיקי לוי, בבקשה.

תודה רבה, אדוני היושב-ראש. לעניין סל התרופות, אני מצטרף לכל מה שנאמר על ידי קודמיי. אני מנסה לברר כמה נותר ברזרבה הממשלתית-האוצרית שהייתה בצד, 3 מיליארד שקלים. למיטב זכרוני עשינו שימוש בחלק מן הכסף. אין לפניי את כל הרשימה. אני לא יודע, אני מודה שהפעם אני לא יודע, בדרך כלל זה לא כך. צריך לבדוק כמה נותר ברזרבה הארצית לשעת חירום. יש בצד 3 מיליארד שקל על פי חוק בכל שנת תקציב. אני לא יודע אם בזבזו את כל הכסף או לא, אני מודה שאני לא יודע הפעם.

לדעתי לא בזבזו.

הנה אני אומר, אדוני היושב-ראש, שיענו לי תשובות ממשרד האוצר: היכן הרזרבה של 3 מיליארד שקלים? זה עוגן ההצלה היחיד שכרגע נראה לי באופן מיידי.

דבר שני, לגבי הנושא שאיתו פתחת את הדיון, 450 מיליון שקלים. לחברים שלי אני אומר ולפרוטוקול אני אומר: אי אפשר לקבל החלטה כזו כבדה בדיון של שעה או שעתיים. יש לזה משמעות על כל המשק, על מפעלים, על בתי חרושת, על יוקר המחיה, על מה יקרה מחר. זה דלקים, חברים, שלא תהיה פה אי-הבנה, השמָנים האלה. המיסים שלכאורה יתקבלו, 450 מיליון שקלים, יש להם משמעות על החיים שלנו. לכן כשאין פה את התעשיינים ואין פה את שאר הנציגים של החברה הישראלית, הסיכום שהגעת אליו מצוין ואני מחזק את ידיך לגבי זה.

תודה רבה.

הלאה: אני מחזיק בידי שאילתה, ואני חושש מאוד שלא אספיק ולכן אני גם אשלח מכתבים. חברת קימברלי קלארק, שמייצרת בין היתר חיתולים, קיבלה אישור במדינת ישראל להשקיע 80 מיליון דולר, לא שקל, באזור התעשייה מבואות גלבוע. מכיוון שזה כסף חוץ ויצרני חוץ שיספקו עבודה כל האישורים ניתנו, גם לשטח, אפילו של רמ"י, הכול, הכול מוכן. על מה זה מתעכב? אדוני, אולי תוכל לעזור לי – חתימה על פי החוק של שר הביטחון, כי זה גורם חוץ, ושל שר החוץ, חתימה לאשר להם להקים את המפעל. אם תוך חודש לא יהיו החתימות, קימברלי העולמית תמשוך את הכסף בחזרה ותחפש מקום אחר להקים את המפעל. היינו בסרט הזה עם אינטל.

אתה יכול לתת לי את הפרטים?

את הכול אתן לך.

אתמול שר הביטחון שיבח אותי, ששחררתי פה את הכסף של החיילים המשוחררים.

שיחתום. זה לא לי לחשבון האישי שלי. שיחתום. זה להקים מפעל בגלבוע, לתת מקומות עבודה.

תעביר לי את הפרטים. אני אדבר איתו. למה הם לא חתמו?

הכול חדש, עניינים, נבדוק, שר הביטחון, עזה, שְמָ-עזה. מה אני רוצה? תחתום.

אדבר איתו, בסדר. תודה רבה.

אבי ניסנקורן – יצא. ינון אזולאי, בבקשה.

ראשית, תודה רבה על העלאת הנושא בפני רשות המסים. אשמח לשמוע את זה מהם בקולם. לא שאני לא מאמין ליושב-ראש, היושב-ראש נאמן עלינו.

אוי ואבוי יהיה המצב אם אני מודיע פה בשמם כשהם נמצאים כאן והם לא עומדים מאחורי זה. זה יהיה כבר שלב שאנחנו לא מכירים.

בסדר. אשמח לשמוע את זה גם בקולם, אם הם כבר יושבים פה.

אנחנו מכירים. לא ישב בוועדה שלי מנכ"ל משרד החינוך והודיע בוועדה שב-2020 יהיה מענה, ואז ביקש מבית המשפט ארכה לשנה?

לכן אני מבקש. חשוב מאוד שזה יישמע בקולם.

יש פה צד חיובי, שלפחות אזרחי מדינת ישראל לא יצטרכו לשלם את המס הזה עד שיוחלט בוועדה אם כן או לא.

איציק שמולי חברי העלה את סוגיית סל התרופות, שנוגע גם לך ולכל אחד מאיתנו. כל פעם אנחנו אומרים שאין לנו מה לעשות, אין לנו מה לעשות. אתמול הוכחת, הרב גפני, שכאשר אתה רוצה אתה יכול.

על מה?

הוא בדרך כלל יכול. גם ראיתי את זה הבוקר ביתד נאמן.

לא היה.

בעמוד 9 למטה.

זה שאישרו את תקציב משרד מבקר המדינה.

בסדר. פעם אחת רציתי לראות מה כתוב ביתד נאמן, כי בכל פעם אתה מצטט לנו. אתמול דיברת על העודפים של משרד מבקר המדינה, וכל הכבוד על ההישג שמביאים תקציב לילדים עם האלרגיות. אבל זה רק מוכיח: כשמפעילים את השוט – אין מה לעשות, הם באים לפה. ראית אתמול – אנשי רשות המסים הגיעו תוך שנייה, ראית שיוגב הגיע תוך שנייה. מה קרה, הזמנת אתמול את יוגב? לא הזמנת אותו, אבל הוא הגיע, הוא שמע שמדברים על העודפים והוא פתאום הגיע. אנשי רשות המסים שמעו שמדברים על 450 מיליון שקל – פתאום הם הגיעו. מה קרה? כשאתה יודע ללחוץ עליהם הם מגיעים.

לכן ה-10 מיליון שקל האלה עבור הילדים עם האלרגיה – אנחנו לא צריכים להגיד להם תודה רבה, הם חייבים. יש את ילדי החינוך המיוחד – שחייבים לעשות את זה. יש את מעונות היום – שהם חייבים לעשות את זה. יש את כל הדברים שלנו פה. זה מסתכם ב-40–50 מיליון שקל שנמצאים בתקציב משרד מבקר המדינה.

לגבי סל התרופות – יש את העודפים של ה-200 מיליון שקל. נכון, אלה לא עודפים מחויבים אלא הם אמורים לחזור בתור הלוואה. אני חושב שיש לנו מה לעשות, לפחות לגבי חלק מן הדברים, אבל אם אנחנו נשב ונגיד שאנחנו לא יכולים אף פעם לא נגיע לתוצאות.

בסדר. יש לי מה להגיד על זה.

אני יודע שיש לך, אבל מה לעשות שגם לנו יש מה להגיד ואנחנו אומרים את מה שכואב לנו. לקבל תרופה בסל הבריאות – אני מכיר את זה מקרוב, מה קורה כשתרופה לא נמצאת בסל הבריאות. לפני שבועיים היה מקרה של אישה צעירה בת 24 שהייתה צריכה לקבל תרופה שלא נמצאת בסל הבריאות. אם אגיד לך שעניתי לה אחרי כניסת השבת – ואתה יודע מה זה שבת – חיללנו שבת, וזה לא חילול שבת כי זה בשביל פיקוח נפש, בשביל לקבל אישור מקופת החולים אם כן או לא, אז תבין עד כמה המצב קשה של אנשים חיים ומתים, כי אחרת לא הייתי מחלל את השבת בעניין הזה. ביחד עם הלשכה של סגן השר ליצמן ניסינו לעשות את זה גם במהלך השבת. לצערנו לא השגנו. ברוך השם, כנראה התפילות עוזרות יותר מסל התרופות, יש דברים שצריכים להיות גם דרך הטבע.

תודה רבה. אדבר עם סגן שר הבריאות בעקבות הנושא שעלה פה ונראה איפה אנחנו עומדים עם העניין. נצטרך להחליט.

אבי ניסנקורן, בבקשה.

כבר דיברתי.

תודה רבה. על כל פנים, כפי שאמרתי, מחר אין ישיבה. נערוך ישיבה בעזרת השם ביום שני. העברתי לשם גם את נושא ההעברות של תקציב ועדת הבחירות המרכזית, שנדחה מהשבוע לשבוע הבא ביום שני, ונביא גם את סעיף 46, שהם העבירו אלינו רשימות. אתמול איציק שמולי דיבר איתי על זה, בין היתר, ויש עוד חברים שדיברו.

סעיף 46 יתאפשר למרות הבחירות?

כן, אפשר. היועצת המשפטית הסכימה. בפעם הקודמת לא מכיוון שזה היה ועדה זמנית וסעיף 46 לא היה יכול לעבור שם, אבל כעת היא הסכימה בשל ההתמשכות הזאת, במצב שאנחנו בעצם כבר עומדים לסיים את שנת התקציב, אנחנו בדצמבר.

מגיעים לסוף השנה.

זה יגיע בשבוע הבא?

הטענה הזאת היא חיובית, היא יכולה לעמוד לנו במקרים נוספים.

היועצת המשפטית אומרת שהיא בוחנת את זה לגופו.

בתפיסת העולם שלנו, אנחנו תמיד זמניים.

חבר הכנסת מרגי, קיבלתי הרבה מאוד פניות במשך כל התקופה הזאת. אנחנו נמצאים בדצמבר ויכול להיגרם פה נזק. אם אפשר להביא – נראה, אני מקווה שיהיה בסדר. תודה רבה.

צו תעריף המכס והפטורים ומס קנייה על טובין (תיקון), התש"ף-2019 (דחיית מתווה הדגים). מי מציג את הצו? אני מבקש שתציגו את זה. הרי אנחנו ביקשנו את זה, התקיים על זה דיון.

את ההצגה עצמה יעשו אנשי רשות המסים.

אני מרשות המסים. מדובר בצו שדוחה בשנה נוספת את ההפחתות של המכסים על הדגים, כך שבמקום שהם יתחילו ב-2020 הם יתחילו מ-2021.

אני מבקש שיגידו את ההסכם בקול שלהם. למה אי אפשר שאנשי רשות המסים יגידו את זה? אני לא סתם מבקש את זה. שלא יגידו שאתה שיקרת. אני יודע מה אני אומר לך. אמנם זו רק קדנציה שלישית שלי אבל יש לי איזה ניסיון קטן.

גיא גולדמן, שיקרתי? מה המצב?

היה דיון בוועדה לפני כשבועיים וסוכם על דחיית - - -

חבר הכנסת אזולאי מדבר על הסולר. היה סיכום אתכם.

על הסולר, מה שאמרתי קודם. אומר חבר הכנסת אזולאי שהוא רוצה שתגידו בקולכם שהסיכום הזה הוא סיכום שנעשה גם על דעתכם, זה הכול.

זה סיכום שנעשה על דעתנו.

מה?

מה שיושב-ראש הוועדה אמר.

הצו הקודם, שדחה ל-2020, היה פה בדיון בוועדה ב-19 בנובמבר, ודובר על כך שנביא תוך שבועיים לפרסום ברשומות צו שעושה דחייה לשנה נוספת. הצו הזה אכן פורסם ברשומות ב-24 בנובמבר והוא לפניכם להצבעה היום.

נדמה לי שחבר הכנסת ניסנקורן ביקש אם אתם יכולים להביא פירוט על מה קרה בינתיים.

ביקשנו מאגף התקציבים.

אני רכז חקלאות באגף התקציבים. התבקשנו לשלוח חומרים על השפעות הפחתת מכסים על מחירי הדגים. יש דוח מפורט מאוד ששלחנו לוועדה. הדוח הוכן על ידי משרד החקלאות. אשמח להציג אותו.

זה נשלח אתמול בערב.

בתחילה נציג את המצגת, כי את החומרים העברנו.

בבקשה, מה שיש לכם להגיד. אנחנו רוצים תשובה.

מזיכרונך, אתה יודע שיש איזו השפעה משמעותית? תאמר.

יש ירידת מחירים.

משמעותית או לא משמעותית?

יותר מן השיעור של ירידת המכסים.

כשאתה מתייחס, אני רוצה להבין, האם זה שוק תנודתי ברמת המחירים שלו, לפי ביקוש והיצע? כשאתה מדבר על ירידה - - -

לפי המחירים ברשתות אצלנו זה יציב כבר שנים.

אתה יודע לנטרל גם את השינויים בשוק? יש לפעמים תנודתיות שנובעת משוק עולמי, מביקוש והיצע. לא תמיד זה קשור למכס. האם אתה יודע לנטרל את זה בניתוח?

אלי מורגנשטרן וצביקה כהן, אתם יכולים לתת לנו תשובה? זאת הייתה שאלה רצינית שנשאלה בישיבה הקודמת, שהתשובה עליה חשובה לכולנו. אני סבור שאין פה מי יודע מה דבר דרמטי, אמרתי את זה גם בישיבה, אבל לא משנה. ביקשו שתגידו מה קורה, מה קרה עם הדבר הזה.

בשקף שיעלה בעוד רגע יש את התמונה של מחירי דג אמנון קפוא על פני השנים, כולל חלוקה.

חבל שלא הבאתם קודם. לא יכולתם להביא את זה לפני כמה ימים?

שלחנו לוועדה.

מתי?

זה הגיע אתמול בערב והבוקר הפצנו את זה לחברים.

הייתם צריכים לשלוח את זה כמה ימים קודם, כדי שנלמד. זה חשוב, בגלל שהדבר הזה יעלה הרבה בדיון. צביקה כהן, אתה יודע שזה יהיה בדיון. הרי מה הטענה? לגבי המכס במקרה של המגדלים, טוענים שהמחירים יורדים. צריך לדעת בכמה יורדים, האם בכלל נכון שיורדים. יש לזה משמעות עצומה.

אני סמנכ"ל השקעות ומימון במשרד החקלאות. אתם ביקשתם מאגף התקציבים את הנתונים. אני לא אוהב להכשיל אותם. לפעמים אני כן אוהב אבל בדרך כלל אני לא אוהב. את הנתונים העברנו להם. הם צריכים להציג אותם, הם היו צריכים להעביר לכם אותם, אין שום בעיה. תבינו, הנתונים מדברים על פילה אמנון קפוא, שזה הדג המרכזי שעליו ירד המכס. אל תשכחו שהמכס ירד על עוד דגים שלא מופיעים בנתונים. זה הפלח המרכזי.

בשביל שלא אביא נתונים שיש עליהם ויכוח, העליתי את המצגת שפורסמה באתר משרד החקלאות. זה לא מצגת שאני הכנתי.

כמי שעורך את הקניות בבית, לא הייתי צריך את השקף שלך. אני מאמין שזה לא מה שאבי ניסנקורן רוצה לדעת. יש פה שאלה רצינית. מצד אחד, אנחנו לא רוצים לפגוע במגדלים המקומיים. מצד אחר, עם כל הכבוד, אנחנו רוצים להוזיל את יוקר המחיה. יש פה שאלה עם מצב שעומד בנזק המלך. אני מצפה שתעשו שיעורי בית, שתכבדו את הוועדה ותבואו עם נתונים, עם ניתוח מעמיק. גם לא מקובל עליי הפינג-פונג בין משרד החקלאות למשרד האוצר. לאגף התקציבים יש את האחריות שלו, מה זה עושה לקופת המדינה. משרד החקלאות שאמון על זה הוא פסיבי כבר שנים רבות בהרבה נושאים. לפחות גם בזה לא הייתם צריכים להיות פסיביים, עם כל הכבוד לשר החקלאות. אני יודע איך אתם עובדים בהרבה תחומים, לא רק בזה. התשובה שלך הצליחה לקומם אותי.

איזו תשובה?

שזה הוא. אתה אמור לתת לנו את התשובות האלה. הוא אמור לתת לי ניתוח מה זה עושה לקופת המדינה.

אני מבקש לומר עוד מילה. אני חושב שהצו שהוריד מכס על פילה של דגי אמנון, שהוא בסך הכול אולי 10% מן הגידול המקומי, זאת אומרת רוב הדגים שצורכים בארץ הם ייבוא, ורובם בלי מכס, כבר שנים. אמרתי בדיון שבו לא השתתפת: נדבקו לפילה אמנון הזה, שהוא הדג שמגיע מסין. אני לא רוצה "לשבח" אותו. נדבקים אליו. זה הפרנסה של מגדלי הדגים. את המכס הורידו בחצי. מגדלי הדגים קיבלו תמיכה ישירה של 30 מיליון שקל לשנה למשך שבע שנים. בעוד שנתיים אין מדגה. משרד החקלאות אומר את זה.

אני לא צריך שתגיד לי מה דעתי, דעתי ברורה מאוד: להוריד מכסים בלי לראות מה עושים עם המגדלים, בלי משהו חלופי – יש 400 ומשהו בריכות דגים, זה נוף של עמק המעיינות, הנוף הזה כבר עכשיו מתחיל להישחק. בשלוש–ארבע השנים שבהן ירד המכס הייצור המקומי ירד כמעט בחצי, של שלושה סוגי דגים, זה הכול: קרפיון, אמנון ובורי, לא דיברתי על משהו אחר. כל ה-80% צריכה מקומית של דגים בישראל, כולה מיובאת וכולה בלי מכס: סלמון, נסיכת הנילוס. יש מספיק מה לעשות.

אני מודיע לכם שהמכס ירד ב-7.5 שקלים מ-15 שקלים. המחיר לצרכן, לפי סטורנקסט ולפי כל המשחקים האלה, ירד כמעט במלוא המכס. זו התשובה. רק בפילה אמנון. כל שאר הדגים שהורידו עליהם מכס – למשל הורידו מכס על אמנון טרי. למה? אני לא יודע. המכס הזה ירד בחצי, ל-3 שקלים ומשהו. עוד מעט מישהו יתחיל להביא לפה דג טרי מדרום-מערב, ממצריים – אז ייגמר המדגה לחלוטין עוד לפני שיחכה שנתיים.

בפועל זה שירד המכס על פילה אמנון טרי ואנשים מביאים קרח עם דג – הכול בסדר. המכס עליו, ה-7.5 שקלים האלה הגיעו רובם לצרכן. אלה הנתונים של סטורנקסט, אני לא יכול להתווכח. רק אל תגיד שאנחנו פסיביים.

היית פסיבי עד שהקפצת אותי.

צביקה, אמרת את זה בישיבה הקודמת, אני שמעתי את זה ממך כמה פעמים. בפעם הקודמת היה מדובר על כך שאם זה עולה מעל 10% לא מורידים את המכס.

נכון, ולכן אנחנו פה.

עכשיו אני שואל את מה ששאלנו בפעם הקודמת. אבי ניסנקורן ביקש את כל הפירוט, ובצדק. אני שואל: איפה אנחנו עומדים עם העניין הזה? כמה ירד? איפה אנחנו עומדים? 10%? 12%? כמה?

הפדיון של הדייגים ירד בהרבה יותר מ-10%. לכן אנחנו יושבים פה.

בכמה ירד?

16.7%. הכנו מצגת ושלחנו אותה.

שלחתם אבל אני לא קיבלתי, מה לעשות.

הפדיון של הדייגים אחרי שהם קיבלו את התמיכה הישירה, כלומר הפדיון שלהם כולל תמיכה של המדינה ירד ב-16% או ב-15%. תבין מה אני אומר: אחרי ה-30 מיליון שקל. מדובר על ענף שהתחיל ב-200 מיליון שקל. לא מדברים פה על 3 מיליארד שקל כמו בענף החלב. ענף המדגה, של שלושה סוגי דגים – זה הסיפור שלו. לצערי אני אמביוולנטי כי המכס לא יורד. למה הוא לא יורד? כי הפדיון שלהם ירד יותר מדי, וזה כבר שנה שלישית שהוא יורד יותר מדי.

אתה אומר בעצם שבהגנה על תוצרת כחול-לבן יש לנו בעיה ולכן אנחנו רוצים לדחות כרגע את המשך ההורדה. נכון? זה החלק הראשון.

זה חלק מן ההסכם.

נכון, אנחנו ביקשנו את זה.

זה ההסכם וכולם אומרים בסופו של דבר שנעשה את זה. בשרשור של ירידת מחירים לצרכן בפילה אמנון הייתה ירידת מחירים.

זה המאסה המשמעותית.

מה אני מרמז?

אתה לא צריך לרמז. אם אפשר להגיד בגלוי.

בעוד שנתיים ייגמר ההסכם הזה. הייתי שמח שגם בשנה הבאה, למרות שיש הסכם, שהיא השנה האחרונה שבודקים את הירידה של הפדיון, אני מקווה מאוד שלא ירד המכס עוד יותר. צריך לחשוב, אנחנו מדברים על ענף שבעוד שנתיים בלי תמיכה ישירה, אתם מבינים שה-30 מיליון שקל האלה יביאו לירידה לא של 16% אלא של 38%, שזה כבר לא ענף.

יחסל את המדגה.

אני חושב שצריך לחשוב מה יהיה בעוד שנתיים, אם רוצים לשמר את הנוף הזה, צריך לדעת. אולי זה לא המקום, אבל בלי התמיכה הישירה, עם המכסים האלה לא נגיע רחוק.

צביקה כהן אומר, ואני מתאר לעצמי שכולם הבינו: מה שיקרה בסופו של דבר, בתוך שנתיים לא יהיה יותר הענף הזה. המשמעות היא, אם אנחנו מסתכלים על מדינה לטווח הארוך, בסופו של דבר נעלה את המחירים מכיוון שלא תהיה על זה תחרות ולא יהיה ענף מקומי. לכן הוא אומר את מה שאנחנו בעצם ביקשנו: את ההפחתה במכס בואו נשאיר בינתיים לעוד שנה, ונדון על מה שיהיה בהמשך.

למרות שזה לא הדיון, אבל אי אפשר להסתכל רק על שני פרמטרים, של מכס ופדיון למגדלים, כי יש פערי תיווך בענף הזה, כמו בכל ענפי המזון, בסדרי גודל מטורפים. אנחנו הולכים לפתרונות הקלים. אנחנו המחוקקים, הרגולטורים, לא יודעים להכניס ידיים לסוגיה הזאת של פערי התיווך, נקודה.

חבר הכנסת מרגי, יש לי מדי הרבה אחריות, אני לא רוצה לקחת עוד דברים. זה דיון שצריך להתקיים בימים רגילים בוועדה המתאימה.

מופיעים פה בגרף פערי התיווך, שלא השתנו.

אני דווקא מסכים עם מרגי, אני רוצה שתהיה יותר חזק. כדי לעמוד מול אגף התקציבים אני יודע שצריך להיות איש חזק, כי אחרת הם אומרים לך באוזן: אם תפתח את הפה בוועדה אז אנחנו ... אני מכיר את זה, גם לי הם אומרים את זה. הבעיה היא שאצלי האוזן לא מוזיקלית.

אדוני היושב-ראש, יש לי עוד מילה לומר. ענף הדיג, כמו כל ענפי החקלאות, גם בגלל שרשרת המזון, נישאר פה לא רק תלויים אלא גם עצמאיים, כמו דברים נוספים במדינה. הוא גם מחזיק לא רק חקלאים, מבחינת להחזיק אנשים בודדים, אלא הוא גם מחזיק קרקעות, אם בעמק בית שאן, אם בשפלת החוף, אם במקומות רבים אחרים. ההימצאות שלו היא אינטרס לאומי מדיני, כמו כל אינטרס לאומי. זה דיון שחברי חבר הכנסת מיקי לוי אמר בוועדה.

אולי צריך לצרף את זה לוועדה בראשות מיקי לוי, את כל מערכת היחסים בין ייבוא וייצוא. יש ממשק מסוים שנוגע לוועדה שמיקי לוי אמון עליה, לגבי כל מערכת היחסים בין ייבוא לייצוא. אני זוכר שבפסח או בראש השנה לפני שנתיים–שלוש משרד האוצר קיבל החלטה על הגדלת הייבוא באופן לא מאוזן ביחס לגידול בארץ. כל זה צריך לבוא באיזונים. בעניין הזה, הוא משיק גם לוועדה בראשות חבר הכנסת מיקי לוי. הוא צריך לבוא לאותם איזונים של האינטרס הלאומי שלנו פה. כפי שאנחנו ממגנים את עוטף עזה וכפי שאנחנו בעוד אינטרסים לאומיים שמים כסף במקום שכולנו מסכימים עליו, כך גם בענף הדיג ובחקלאות. לפני שנתיים נקטנו מהלך, בזכותו של חבר הכנסת לשעבר פולקמן, הוא היה זה שהצלחתי לשכנע אותו והוא הלך לשר האוצר כדי להביא לאיזונים הללו בין ענף הדיג למשרד האוצר.

משרד האוצר צריך להבין את האיזונים הללו כאינטרס לאומי. אחרת, ענף הדיג יימחק. זה לא רק 1,000 הדייגים שעוסקים בו. זה שטחי קרקע שמדינת ישראל מחזיקה, כפי שהרועים מחזיקים ברמת הגולן או בנגב. זה האדמה של ארץ ישראל וזה אינטרסים לאומיים בהרבה מאוד מובנים, שלכן מדינת ישראל צריכה לשים בהם את היד בכיס, לסבסד ולהגיע לאיזונים בכל המישורים שהם בין ייבוא לייצוא ובין מכסים ובין כל מה שנאמר. זה האינטרס הלאומי וכך משרד האוצר צריך להבין אותו ולשם הוא צריך להגיע. זה נוגע גם לייבוא בכל דבר, באוטובוסים, בזכוכית בפניציה, בהיטל היצף או בכל דבר אחר. תעשה היטל היצף על הדגים שמובאים מחו"ל.

תודה רבה. בבקשה, אבו וילן.

אני מהתאחדות חקלאי ישראל. ההסדר הזה מחזיק את המגדלים על קו המים, לא מעבר לזה. אדוני היושב-ראש, למרות שכבר מזמן אין לי חסינות אבל אני אומר את זה לפרוטוקול ואני עומד מאחורי מה שאני אומר. חלק גדול מן הייבוא, רוב הייבוא הולך לשוק המוסדי. משרד הבריאות לא בודק באמת מה מביאים לנו, ולצערי מסין מגיעות כמויות ענקיות שהן לא בדיוק בסטנדרטים הבריאותיים של אזרחי ישראל, ואין פוצה פה ומצפצף. פה יורדים בכמויות, פה מגיעים לקו אדום שממנו קשה מאוד להחזיק. בסך הכול מייצרים בארץ 15%. 85% מגיעים מסין. הרבה מאוד מהם, לפי דעתי ולפי כל המידע שברשותי, לא ראויים לשיווק בסטנדרטים ישראליים, ואף אחד לא מטפל בזה. מרגי, זה הרבה יותר חשוב מעוד שקל. זה בריאות הציבור, זה השוק המוסדי, כאשר כולם הולכים לחתונות ולבר מצוות ואתה לא יודע מה אתה אוכל. אם היו מתעוררים ובודקים תאמין לי שהפרופורציות היו משתנות.

אני מסכים עם מה שאתה אומר.

עדיף צמחונות.

אבל זה לא המקום של הדיון. אנחנו מאוד מאוד התרגזנו במהלך דיונים שהתקיימו כאן בוועדה. אנחנו יודעים, זה לא רק בנושא של המזון ולא רק בנושא של משרד החקלאות. זה גם שם. יש מציאות שמדינות אחרות, כמו טורקיה וכמו סין, פשוט מסבסדות את החברות האלה. הם באים לפה, הם באים לשדרות – היה פה דיון על סינרג'י – הם מסבסדים שם את חברות הכבלים ומוציאים את העובדים שלנו בשדרות מן העבודה, ארדואן אוהב ישראל ... אני לא בטוח שאנחנו אנשים נורמליים. אתה אומר נכון: זה גם פגיעה בבריאות, גם הפחתה במחיר, וגם בגרפים אחרי כן הם יכתבו שהנה ירד המחיר. מה ירד המחיר? כשחצי מזה מים? מה ירד המחיר? יצטרכו לקיים את הדיון הזה כפי שצריך, לא רק על המזון, כשהמזון בולט. את אגף התקציבים לא מעניין שום דבר, הוא מביא בסוף גרף לפיו יש ירידה, וזהו.

אפשר להתייחס בשני משפטים? לגבי הנתון על משמעות הפחתת המכסים על המחירים לצרכן – היה חשוב לנו להציג את הנתון הזה כי זה נתון שאנחנו נשענים עליו הרבה. אפשר לראות בגרף את הירידה במכס וירידה מקבילה במחיר. כלומר זה כן מתגלגל לצרכן.

המסקנה שלי היא שהמדינה צריכה לסבסד את המְגדלים. מה דעתך?

למעשה המדינה עושה את זה.

היא לא עושה. הוויכוח הוא לא איתך. הלאה, בבקשה.

הדבר השני שהייתי רוצה להגיד בהקשר הזה הוא שהסיפור עם המכס על הדגים זה הסכם שנחתם בין משרד האוצר לבין המגדלים לבין משרד החקלאות. כמו כל הסכם אחר, אני חושב שחשוב לכל הצדדים בהסכם לכבד אותו. אנחנו למעשה מביאים צו של העלאת מכסים. ברירת המחדל של הורדת עוד 12.6% – אנחנו מביאים העלאת מכסים, כי זה ההסכם שאנחנו חתמנו עליו ואנחנו מחויבים אליו. חשוב שכל הצדדים בהסכם יכבדו את מחויבותם גם מהצד שלהם, שזה אומר לא לפתוח הסכם על ידי צד אחד.

עוד הערה חשובה בהקשר של שמירה על החקלאות. העולם הכלכלי הולך לליברליזציה לא רק בתחום החקלאות, בתחומים רבים אחרים. ברוב התחומים, כאשר המדינה היסטורית פתחה מכסים והגדילה את התחרות היא לא נתנה פיצוי. דווקא בתחום החקלאות, בגלל החשיבות הגבוהה מאוד שיש לה והערכים שהחקלאות מביאה, המדינה כן נתנה פיצויים ותקופות הסתגלות ארוכות בהרבה מאשר בתחומים אחרים. בכל תחום שבו יש פתיחה לתחרות אנחנו יושבים שעות על גבי שעות בעשרות פגישות במחשבה איך הכי נכון לעשות את זה לטובת המשק ואיך לשמור על החקלאות מן הצד השני תוך כדי התהליכים האלה.

מי קורא את הצו?

לא צריך להקריא אותו. אנחנו מניחים אותו במליאה לאישור המליאה. הוא פורסם ברשומות. צריך להצביע כאן ובמליאה.

צו תעריף המכס והפטורים ומס קנייה על טובין (תיקון), התש"ף-2019 (דחיית מתווה הדגים) – מי בעד אישור הצו? ירים את ידו. מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד – רוב
נגד –
נמנעים –
צו תעריף המכס והפטורים ומס קנייה על טובין (תיקון), התש"ף-2019 (דחיית מתווה הדגים) אושר.

הצו אושר. תודה רבה.


הישיבה ננעלה בשעה 11:02.