פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-ושתיים

הכנסת



3
ועדת הכספים
03/12/2019


מושב ראשון



פרוטוקול מס' 24
מישיבת ועדת הכספים
יום שלישי, ה' בכסלו התש"ף (03 בדצמבר 2019), שעה 10:00

שינויים בתקציב לשנת 2019

חברי הוועדה: משה גפני – היו"ר
ינון אזולאי
אחמד טיבי
מרדכי יוגב
מיקי לוי
אורלי לוי אבקסיס
מיכאל מלכיאלי
אבי ניסנקורן
מנסור עבאס
עודד פורר

אוסאמה סעדי
אלון שוסטר
יזהר שי

אביגדור קפלן - מנכ"ל, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים

חנן פריצקי - מנהל אגף בכיר תקצוב וכלכלה, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים

גיל חורב - דובר זרוע רווחה, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים

נעמה יונה - צוערת, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים

יעל מזוז הרפז - ראש מטה ממונה זרוע עבודה, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים

נדב יעקב כץ - ראש מטה מנכ"ל, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים

רועי בן נעים - מנהל קשרי כנסת ממשלה, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים

אתי שגיא - סגנית בכירה לממונה על השכר, משרד האוצר

עידו שוואב - מאקרו, משרד האוצר

נועה שוקרון - רפרנטית מו"פ והשכלה גבוהה, משרד האוצר

ספיר איפרגן - רפרנטית ביטחון, משרד האוצר

נתנאל אושרי - רפרנט רווחה וביטוח לאומי, משרד האוצר

אביעד משה שוורץ - רפרנט תעסוקה, משרד האוצר

שני מנדל-לאופר - רפנטית שיכון, משרד האוצר

מעיין ספיבק - רפרנטית פנים ושלטון מקומי, משרד האוצר

דור ישראלי - קצין תקציבי עורף, משרד הביטחון

תומר ניאזוף - רע"ן תקציבי אג"ם והסדרים, משרד הביטחון

יעל מרגלית - רמד שקיפות ובקרה, משרד הביטחון

גלעד שמיר - חשב משרד הבינוי והשיכון, משרד הבינוי והשיכון

יוסי שבת - מנהל אגף בכיר מימון ותקציבים, משרד הבינוי והשיכון

יותם שדה - מנהל תחום קשרי ממשל, משרד הפנים

איתן נתנאל כהן - רפרנט תקציבי פיתוח, משרד הפנים

דוד שטינמץ - מנהל אגף, משרד הכלכלה

חגי לוין - סמנכל אסטרטגיה, משרד הכלכלה

אורעם שיימס - תקציבן, משרד התיירות

אליאנה רובנוביץ - מנהלת תחום תקציב ורכש, משרד התקשורת

אריה זדה - מנכל אגף תקציבים, רשות לתח"צ, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

דוד נחום - תקציבן, המשרד לשירותי דת

אופיר להב - סמנכ"ל, אגף בכיר לתכנון מדיניות ותקצוב, המשרד לקליטת העלייה

חביב קטן - כלכלן, משרד המדע

פנחס פרנקל - אגף תקציבים, משרד המשפטים

לאוניד רובין - מנהל אגף תקציבים, משרד המשפטים

מירב ארגון - רל"ש השר זאב אלקין, איכות הסביבה

שירלי שריקי - ראש אגף תקציבים, המשרד לאיכות הסביבה

קרינה קליגר - ראש תחום תקציב, המשרד לשוויון חברתי

יאיר צימבליסטה - ראש תחום תקציב, הרשות הלאומית לחדשנות טכנולוגית

יעל אליאב - חשבת, ועדת הבחירות המרכזית

ג׳ירייס גהשאן - תקציבן, לשכת נשיא המדינה

עידו חגאי - מנכ״ל המכללה הטכנולוגית כנרת, פורום המכללות הטכנולוגיות

מיטל משהיוף - ממונה רכש נכסים ולוגיסטיקה, הרשות להגנת הצרכן

ענת לובזנס - סגנית מנהלת היח' הכלכלית, מרכז השלטון המקומי

הילה זהבי - כלכלנית, מרכז השלטון המקומי

דני אריאל - מנהל הפנימיה של כפר הילדים אהבה

ורד וינדמן - מנכ"לית המועצה לשלום הילד

נעמה קציר-שמואלי - יושב-ראש עמותת יה"ל - אלרגיה למזון

פניאל רוזנטל - ממונה קשרי ממשל, קופ"ח מכבי

רחל כהן - שדלן/ית (עו"ד גויסקי-קשרי ממשל, ייעוץ ושירותי חקיקה), מייצג/ת את האגודה הישראלית לתקשורת קהילתית

גד וקנין - שדלן/ית (אימפקט (ל.א.ב) בע"מ), מייצג/ת את מועצת ארגוני הילדים והנוער

אריאל שפיר - שדלן/ית (ריפבליק יועצים בע"מ), מייצג/ת את מרכב המועצות האזוריות

שגית אפיק
שיר שפר

טמיר כהן

יפעת קדם



שינויים בתקציב לשנת 2019

בוקר טוב, אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הכספים. אני מקדם בברכה את אביגדור קפלן, מנכ"ל משרד הרווחה. יש כמה סוגיות שננסה לברר במסגרת הוועדה. אחת, הקיצוץ בתקציב של המשפחתונים.

מאחר שבתחילתו של הדיון נקבע העניין של הצעות לדיון מחדש - -

בסדר, נצביע על הרוויזיות.

פניות 180-181 - הרשות להתחדשות עירונית, יש רוויזיה של חבר הכנסת עודד פורר.

מי בעד הרוויזיה, מי נגד, מי נמנע?

הצבעה
לא אושרה.

189-191 - משרד הפנים, רוויזיה של חבר הכנסת עודד פורר.

מי בעד הרוויזיה, מי נגד, מי נמנע?

הצבעה
לא אושרה.

פניות 197-201 – משרד החקלאות, רוויזיה של חבר הכנסת עודד פורר.

מי בעד הרוויזיה, מי נגד, מי נמנע?

הצבעה
לא אושרה.

224 – משרד התחבורה.

מי בעד הרוויזיה, מי נגד, מי נמנע?

הצבעה
לא אושרה.

יש קיצוץ בתקציב של הצהרונים, של המעונות, ויש את הקיצוץ בסייעות לילדים עם אלרגיות. אנחנו סבורים שמדובר בדברים שהם ממש פיקוח נפש. האם אפשר למצוא פתרון לכל הבעיות שעלו כאן? אדוני המנכ"ל, בבקשה.

יש גם בקשה שלי. עם כל הכבוד לכולם, לכל 120 חברי הכנסת, יש 200 נערים ונערות שמסתובבים ברחובות. אני רוצה תשובה בנושא הזה, שלא כל פעם ידחו אותי בכך שיגידו שיש תכניות. אני חושב שזה עניין של הצלת נפשות. אי אפשר לדחות את הדיון הזה, אי אפשר למשוך את זה יותר.

אני מצטרפת לאבי ניסנקורן.

אדוני היושב-ראש, אנחנו פה חברי כנסת רבים. אין פה, לדעתי, קואליציה או אופוזיציה. אני רוצה לפרט שני נושאים. אחד, נאמר על ידי השר כשכינסנו את המליאה בין הכנסות באודיטוריום - -

איזה שר?

שר הרווחה לשעבר חיים כץ. נאמר שאין נערות שמסתובבות ונמצאות בסיכון.

התברר שזה לא נכון.

13 הוסטלים לנערות ונערים בסיכון נסגרו בשנתיים האחרונות. בית אריאל, אורנים, בית סנונית, מעונית עפולה, בית זיו, לחן זיתן, שקד, תיאטרון המרתף בירושלים, כל המסגרות האלו נסגרות בשנתיים האחרונות. הייתה לנו מרים פרץ אחת, האם רוצים מרים פרץ שנייה? ממש לא. את כל המעונות שטענו שישפצו מחדש, כמו בית אריאל ובית הצברית, לא מצליחים לשקם מחדש, לא התחילו לשפץ אותם. קיבלנו דו"ח מהמ.מ.מ, הם יודעים על 212 בנות שמסתובבות במגזר היהודי ובמגזר הערבי.

216.

יש הרבה יותר.

דבר שני, כל מה שקשור לאגף לחינוך חוץ ביתי - יצא שם מכרז לא שקוף שהולך לגרום נזק גדול לכל כפרי הנוער והמעונות. פעם אחת, המכרז לא שקוף, ופעם שנייה, התעריף שלו גרעוני מאוד, הוא לא מאפשר למוסדות לעמוד, ואני מדבר גם על המגזר היהודי וגם על המגזר הערבי. נדמה לי שאין פה שום קואליציה או אופוזיציה בעניין. הם גם לא דרשו בעניין הזה סיוע של בנות שירות לאומי, שזה חלק אינטגרלי. הדבר הזה יקרוס על אלפי ילדים. אין תשובות מקצועיות באגף של החינוך החוץ ביתי, באגף תקון ובחסות הנוער.

אני מלווה את הנושא של הרווחה מהיום שנכנסתי לכנסת, הנושא הזה לא חדש לי, לא זר לי. רשימת ההמתנה הולכת ותופחת, הולכת וגדלה. אני יכולה לומר לך שכיושבת-ראש הוועדה לזכויות הילד עשיתי מספר דיונים, חלקם אפילו דיונים משותפים לעבודה ורווחה, דיונים משותפים עם ועדות נוספות. הובטח לנו שיש תכניות בקנה שמתחילות לצאת לפועל, שיש תכנית ארוכת טווח. בינתיים מה שקרה זה שהרשימה הלכה וגדלה. אנחנו רואים שרק ל-320 ילדים עם צו בית משפט יש פתרון. יש 216 ילדים ובני נוער שאין להם פתרון. אתה יודע מה קורה איתם? הם נזרקים בחזרה לקהילה, בלי שום מסגרת, בלי ארגז כלים, בלי יכולת לקבל את השירותים שיעזרו להם לחזור לתלם. מי נפגע מזה? המשפחות שלהם, החברה, הסביבה, העתיד שלהם.

14 הוסטלים נסגרו. השופטים לא נותנים היום הועדה, הם לא נותנים צו בית משפט לנוער בסיכון, כי הם יודעים שאין לילדים האלה מקומות באותם מעונות סגורים. יגידו לכם שההוסטלים נסגרו מאחר ואין ביקוש. עובדים סוציאליים מספרים לי שהם מקבלים הוראה לא להפנות להוסטלים. ההוסטלים הם המסגרות הפתוחות. דרך אגב, המסגרות הפתוחות האלו לא מתאימות לילדים שאין להם מקום במסגרות הסגורות. כך קורה שמסגרת ייחודית שמטפלת בנערות מגיל 17 עד 24 נסגרת. מה קורה עם אותן נשים, עם אותן בחורות בנות 19? תשלח אותן להוסטל שמתאים לנערות בנות 15? אף אחד לא חושב על ההשלכות? כאשר סגרו את המסגרות האלו, לאן העבירו את הילדים? באיזה אופן העבירו אותם? אתם צריכים לזכור שהם חסרי עורף משפחתי. לפעמים הם מוצאים מישהו שהוא בדיוק באותו מצב. מפזרים אותם כאילו היה מדובר בצעצועים. מדובר בילדים שאנחנו לוקחים ותולשים ממסגרות שגם ככה היה קשה להם להתרגל אליהן.

ממחקרים של המ.מ.מ אנחנו יודעים ש-95 ימים מחכים כדי לקבל את ההועדה הסופית, את המקום באותה מסגרת, שזה מתווסף ל-105 ימים של כל התהליך. 200 ימים ילדה בסיכון, אחת כמו מרים פרץ, יכולה לעמוד עם זכאות לאותו שירות, עם זכות להזדמנות לחזור למסלול, רק אין לה מקום, כי המדינה לא חושבת שזה מספיק חשוב. יהיו אלף ואחד דברים אחרים, אלף ואחד נושאים פוליטיים שימצאו את התקציב, שימצאו את הדרך רק כדי להשתיק בעיות וסכסוכים קטנים. לילדים האלה אין מספיק לובי. דיברתי עם חבר הכנסת אבי ניסנקורן, קבענו שנשתף פעולה כך שמעכשיו ואילך לא תעבור פה אפילו העברה תקציבית אחת. אל תשחקו לנו על המצפון ותשימו לנו שם שעטנז, מין שאינו מינו. גם העברות חשובות שמצפונית יהיה לנו קשה לא להעביר, אנחנו לא נעביר. תבינו שאנחנו נשתמש בכוח הפרלמנטרי שלנו כדי להראות לכם שהנושא של הנערים והנערות האלה נמצא בקונצנזוס. לנערים ולנערות האלה צריכה להיות כתובת. אנחנו נהיה הכתובת שלהם. שידע האוצר, שתדע אתה, אדוני היושב-ראש, שהזימון הזה היה מעכשיו לעכשיו. דיברתי עם מנכ"ל משרד הרווחה לאחר הדיון במליאה ובוועדה. יש לו רצון טוב. האוצר לא מוצא לנכון להגיע איתו לסיכומים, אתה יודע למה? כי אין שם בעל בית. השר חיים כץ ידע לריב עם האוצר, ידע להגיע איתם להסכמים כאלה ואחרים.

בזמנו של השר חיים כץ נסגרו כל המסגרות.

אין שר שיילחם על התקציבים. אנחנו נילחם כדי שלילדים האלה יהיה פתרון. 74 מיליון שקל שקוצצו ממשרד הרווחה בחודש וחצי האחרון, מתווספים ל-133 מיליון עודפי תקציב שנלקחו ממשרד הרווחה. 207 מיליון שקל נגרעו ממשרד הרווחה הרזה ממילא. ממי ייקחו - מהמאבק בזנות, מילדים אוטיסטים כדי לתת לילדים האלה שנמצאים בסכנת חיים? אני אומרת, תיקחו מהאוצר. לא יהיו פה העברות.

את חושבת שאיכפת להם שלא יהיו העברות?

לא יהיו העברות עד שלא יימצא פתרון.

האוצר לא יבכה על זה שלא יהיו העברות.

גם אם האוצר לא יבכה ויהיה מרוצה, כשאני מסתכל על 200 בנות, כמה מהן מחוץ לבית, כמה בזנות - -

בשביל זה ביקשתי שהמנכ"ל יבוא.

אתמול הועבר סכום משמעותי, נדמה לי 70 מיליון שקל, למשרד החינוך, בשביל תחבורה במועצות אזוריות. במשך שלושה חודשים משרד החינוך לא מעביר לרשויות המקומיות תקציב עבור ההסעות. מדובר בעשרות אלפי תלמידים שמידי יום מוסעים על חשבון רשויות מקומיות שאין להן כסף. הכסף הזה נמצא בתקציב. בכל אחד חלקי 12 הוא צריך להיות בפנים. לא ברור לי למה מתאכזרים כך לאותן רשויות. שי חג'ג', יושב-ראש המועצות האזוריות, ביקש ממני לומר לכם שלא הוסדר העניין. הוא מבקש מכם לראות איך מסדירים את זה מול משרדי החינוך והאוצר.

הם לא קיבלו בבסיס התקציב?

זה נמצא בבסיס התקציב, רק הכסף לא יצא. הממונה על התחבורה במשרד החינוך הודיע ליושב- ראש המועצות האזוריות: אין לי כסף, לא יודע להעביר לכם.

זה אומר שהילדים בעוטף לא ייסעו לבית הספר?

בעוטף, בגליל הרחוק. הם נוסעים על חשבון מועצות שאין להן כסף. עבר אתמול רק עבור אוטובוסים חדשים.

אני מצטרף לדבריו של חברי חבר הכנסת אבי ניסנקורן על 200 הנערים שאין להם פתרון. הוא מציף את הנושא הזה רבות בשבועות האחרונים. אני מסכים שצריך להעמיד את זה בראש סדר היום. אם הדבר הזה ידרוש הצבעה נגד דברים אחרים, אנחנו נעשה זאת. 200 נערים במצוקה זה 200 יותר מידי.

דיבר חברי חבר הכנסת שוסטר על הסעות. יש בעיה של תקציבים להסעות של ילדים בנגב, בכפרים הלא מוכרים. הייתה שביתה. הייתה הבנה עם משרד החינוך, אבל אין עדיין העברה של תקציבים להסעות של תלמידים, דבר שיוצר בעיה לעשרות אלפי תלמידים בדרום. גם הנושא הזה דורש טיפול. כשיבואו נושאים שקשורים למערכת החינוך, אני מבקש מחבריי הטובים מש"ס להצטרף אלינו.

אנחנו מודים ליושב-ראש הוועדה על כך שהוא זימן את מנכ"ל המשרד. אני חושב שכרגע להעלות נושאים אחרים מעבר לשלושת הנושאים הבוערים מאוד – מיותר. אני מצטרף למה שגם אמר ידידי ינון – כדאי לשמוע קודם כל את המנכ"ל, נוכל להתווכח על הדברים האלה אם נצטרך, לא להתחיל עכשיו להעמיס עוד דברים כדי לתקן את כל העולם, מה שכנראה לא נצליח לעשות עד סוף השנה הזאת.

אדוני המנכ"ל, אני לא יודע אם שמת לב, אבל יש כתובת שאשמה בכל הבעיה הזאת – אני, אין כתובת אחרת. אין עם מי לדבר. אין שר במשרד הרווחה, גם משרד האוצר לא מתפקד. אני אשם בכל הדברים האלה. אנשים פונים אלי, הם חושבים שאני יכול לפתור את הבעיה. אני לא יודע איך אני פותר את הבעיה אם לא מהתקציב של משרד הרווחה, אין לי דרך. עינינו נשואות אליך לגבי הבעיות שהועלו כאן, אם אפשר למצוא פתרון לעניין הזה. אם יהיה פה מישהו ממשרד האוצר, אולי הוא יוכל להוסיף כסף לעניין הזה. בבקשה אדוני המנכ"ל.

אני אתמקד כרגע בסוגיית חסות הנוער, מה שנאמר פה על ידי חברי הכנסת הנכבדים. אכן יש כ-200 נערים ונערות שזקוקים להשמה במעון נעול. יש בישראל תשעה מעונות נעולים. במשך הרבה מאוד שנים לא הוקמו מעונות חדשים, זאת למרות שהמדינה גדלה. העברנו לוועדה דיווח על כך שאכן יש כ-200 ילדים כאלה שזקוקים להשמה כזאת. בתקופת כהונתי הרחבתי את מספר המקומות במעונות הקיימים - מכ-260 מקומות ל-325 מקומות. בחודשים הקרובים, גם כן מהתקציבים של המשרד עצמו, יתווספו עוד 36 מקומות בבית הנער בתל-מונד, למרות שיש לנו שם בעיות אין סופיות עם המועצה האזורית שלא מוכנה למקם שם מעון נעול שקיים כבר המון שנים. יתווספו עוד מקומות במעון מסילה שעובר שיפוץ, במצפה ים. הבעיה במעונות הנעולים עלתה לדיון בפני משרד המשפטים ובפני משרד האוצר לפני שנה וחצי, אפילו יותר. בעצה אחת עם המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, הקמנו ועדה שתבחן את כל סוגיית חסות הנוער. היא מונתה בפברואר 2019. היא הייתה אמורה להגיש לי את ההמלצות עד 31 ביולי 2019, אבל לא עמדה ביעד הזה, היא ממשיכה לעבוד גם בימים אלה. אנחנו חייבים בדיווח לבג"ץ – יש בג"ץ של הסיוע המשפטי - עד 31 בדצמבר 2019 לגבי מה שקורה עם הדבר הזה.

אני מבקש לא לערבב בין המעונות הנעולים והסגורים לבין ההוסטלים, מדובר בשני דברים שונים. יש לנו 42 הוסטלים בחסות הנוער ועוד הרבה הוסטלים אחרים. התפוסה בהוסטלים היא של כ- 75%. אני לא יודע מה נאמר, אבל בהוסטלים האלה אין המתנות, יש מקומות פנויים. זה נכון שנסגרו הוסטלים. חלקם נסגרו לצורכי שיפוץ, חלקם נסגרו בגלל עמותות שהגיעו לחדלות פירעון. עמותת לחן, שניסיתי בכל דרך אפשרית לעזור לה להתקיים, סגרה בגלל שהגיעה לחדלות פירעון. היא אפילו לא עמדה בהתחייבויות של העובדים שלה. ביקרתי בהוסטל באזור בית ליד, הוא לא היה ראוי למגורי אדם. הוא לא נסגר מיוזמתנו, הוא נסגר מכוח זה שהעמותה פשטה את הרגל. בהוסטלים אין כרגע בעיה, יש בעיה במעונות הנעולים והסגורים. אנחנו יושבים יחד עם משרד האוצר כדי לפתור את הבעיה על ידי הגדלת מספר המיטות, שזה דבר אחד שאפשר לעשות. אפשר גם לייעל את העבודה בתוך המעונות הקיימים על ידי קיצור זמן שהות של נער/נערה שאפשר לשחרר להוסטל לא נעול ובמקומם לקלוט נער או נערה שנמצאים בסיכון גבוה.

אבל אז הוא לא יהיה זכאי לקורסים שמקבלים בתוך המעונות הנעולים. אם אתה מקצר לו את הזמן, הוא מקבל פחות סדנאות.

חלק ייפתר על ידי ההרחבות שאנחנו נמצאים בעיצומן.

מה הלו"ז, כמה זמן זה לוקח?

ההרחבה הקיימת תיגמר עד סוף ינואר-פברואר, יתווספו עד אז כ-50 מקומות. זה לא פותר את הבעיה של ה-200. אין לי פתרון ל-200, אלא על ידי זה שיעמוד תקציב כך שנוכל לצאת למכרז להפעלה של המעונות האלה, להקמת מעונות נוספים, ועל כך אנחנו נמצאים בהידברות עם משרד האוצר. לי אין את הפתרון איך ליצור מיטות יש מאין. אין לנו את המקורות הפנימיים לצורך הקמת מעונות. השמיכה היא צרה, אנחנו מקוצצים מכל עבר. שנת 2020 הולכת להיות שנה עוד יותר קשה במקורות כספיים, אלא אם כן נוכל להגיע לתכנית מוסכמת עם משרד האוצר להעמדת תקציב ייעודי למטרה הזאת. המשרד לא מסוגל לממן הקמת מיטות נוספות, הוא זקוק למקורות לכך.

מה העלות של מיטה?

אנחנו צריכים שני מעונות: אחד לנערים ואחד לנערות, עם בערך 60 מיטות בכל מקום. הקמת מעון כזה זה סדר גודל של 40, 50 מיליון שקל.

מה שאתה אומר עכשיו זה הקמה. כמה עולה התפעול השוטף?

קבוצה של 12 נערים עולה 200 אלף שקל לחודש.

מה אתם מציעים לעשות?

אני מציע שהסגן הרלוונטי באגף התקציבים ומנכ"ל משרד הרווחה יציגו לנו תכנית, גם אם זאת תכנית ל-2020-2021, ולא יגידו לנו שיש פה בעיה. אני לא מבין מה זה ה-50 מיטות שאמורות להיות עד סוף ינואר. שיבוא לפה הסגן הרלוונטי ממשרד האוצר ויגיד איך מתכוונים לפתור את זה. גם בנייה זה לא מהיום להיום, זו הרשאה להתחייבות, זה עניין תהליכי. שיראו מה הם מתכוונים לעשות עם זה, לא שיבואו ויגידו לנו שאין תשובה ל-200 נערים ונערות שמסתובבים ברחובות, שזה פשוט מזעזע.

בלי טיפול בכלל.

דרך אגב, אף אחד לא רוצה להיות כלוא. אם הגורמים המקצועיים מאפשרים לקצר זמן שהייה, זה חייב להיות מקצועי, לא תקציבי.

כמה עולה הפרויקט הזה?

אנחנו צריכים לעבוד על זה.

100 מיליון שקל.

אני רוצה להשמיע את הזעקה של הילדים. הסיפור הוא לא רק סיפור של כסף. חשוב כסף, חשוב תקציב, אבל הסיפור הוא לא רק כזה. אנחנו מכירים את הסיפור הזה מימים ימימה, אנחנו מכירים פסקי דין של בית המשפט העליון מלפני עשור. צריך לשמוע ממשרד הרווחה מה התכנית. הסיפור הוא לא רק מיטות ועלויות, הסיפור הוא של כוח אדם, של מדריכים, של מענים לילדים עם מורכבויות. מגיעים אלינו כמעט מידי שבוע ילדים, הורים, עובדים סוציאליים מהמסגרות של הרווחה, ואומרים לנו: שולחים את הילדים האלה למסגרות בתוך הקהילה שלא מתאימות לצרכים שלהם, תעזרו לנו למצוא להם מקום. כששולחים ילד למסגרת שלא מתאימה לו, זה לא טוב למסגרת, זה לא טוב לילד. העיניים של הילדים נשואות לכנסת, אבל אין כנסת פעילה, למעט ועדת כספים. יושבים פה חברי כנסת שאני שמחה שדואגים לילדים, אבל יש משרד רווחה אחד. העיניים של הילדים נשואות היום אליכם, על-מנת למצוא פתרונות שהם לא רק בתקציבים.

אנחנו יודעים שלהתחיל לבנות זה תהליך. יש 50 שאולי בינואר-פברואר תיפתר הבעיה שלהם. המנכ"ל אומר שיש תפוסה של 75% בהוסטלים, מה שאומר ש-25% עדיין פנוי.

זה לא מתאים. הלוואי והיה אפשרי, זה היה פותר את הבעיה.

אני אדבר עם שאול מרידור, אני אבקש ממנו שיבוא. אף אחד לא רוצה לקחת על עצמו את האחריות. פה מדובר על חוסר בכסף.

אני זוכר טלפון שקיבלתי מבוז'י כשהוא היה שר רווחה. הוא אמר לי: "אבי, אל תמנע את ההפרטה של המעונות האלה, זה טוב, זה יעיל, זה לטובת המשק". תראה מה קורה כשמדינת ישראל משתחררת מאחריות ישירה? היא לא רק משתחררת מאחריות ישירה, היא גם משתחררת מהאחריות על הפיקוח.

המעונות הנעולים לא מופרטים באופן מלא, רק הטיפול בהם מופרט.

אתה יודע מה התשובה של משרד האוצר? ששולחים יותר מידי ילדים למעונות.

באיזה כובע הם אומרים את זה – מומחים, פסיכולוגים, שופטים? הכל דרך החור של הגרוש. בסוף זה עולה לנו הרבה יותר. זה לא רק הם, זה הילדים שלהם, זה כל מי שסביבם. זה לא היחיד שעומד פה, זה מעגלים שלמים של סיפורי חיים שאנחנו מתעלמים מהם. לא רוצים? נעצור את המערכת. מדובר פה בכסף קטן. עשינו פה העברות של מיליארדים בחודש אחד - העברנו ממשרד הרווחה למשרד הבריאות, למשרד החינוך, למשרד התחבורה, לכוחות פוליטיים כאלה ואחרים שעומדים בראש המשרדים השונים. לא ניתן לזה יותר יד. אני שמחה מאוד על ההתגייסות הזאת גם מתוך הקואליציה. אנחנו יותר חזקים מהפקידים, אנחנו צריכים לקחת את היוזמה לידיים שלנו, להזכיר להם: אנחנו נבחרי ציבור, אתם צריכים למלא את מה שבעינינו צריך להיות הדבר הנכון. הדבר הנכון זה להציל את הילדים האלה, והפקידים ימצאו את הדרך לאפשר את זה.

אדוני המנכ"ל, יש איזה שהוא גידול, כי כל ילד מביא איתו עוד חבר. אם לא נטפל עכשיו ב-200 האלה, בסוף זה יהיה 400 ו-600.

הבעיה הרבה יותר מורכבת מלבוא ולהגיד שחסרים רק 200 מקומות. יש גם בעיה של ניגוד עניינים ברשויות המקומיות. לחסות הנוער אין מצ'ינג של הרשות. יש לפעמים הפניות סרק לא מעטות של ילדים לתוך מעונות חסות הנוער שהיו יכולים להפנות לפנימיות רגילות. שם יש מצ'ינג. יש ניגוד עניינים שצריך גם אותו לפתור. כשאני הגעתי למשרד, התפוסה בתשעת המעונות האלה הייתה סביב ה-60%,65%. היום התפוסה היא 95%. אנחנו שומרים מספר מקומות למקרי חירום, כאשר כל יום זה משתנה.

התפוסה הייתה 85%.

אני מדבר על חסות הנוער, לא על ילד ונוער.

ב"מסילה" יש היום פחות מ-30 בנות. בוועדה לזכויות הילד לפני חמש שנים דובר על 90.

אף פעם לא היו ב"מסילה" 90.

נכון להיום יש 30. למרים פרץ נאמר שאין מקום. אני מכיר יותר מבת אחת שחיכתה חצי שנה בחוץ.

אין לנו היום פתרון. אם אנחנו מדברים על מרים פרץ זיכרונה לברכה - -

רוצים עוד מרים פרץ?

אין לנו פתרון של מעון נעול לילדים בהתמכרות פעילה.

השלטון המקומי מוכן להיכנס לעניין הזה?

אין לנו פתרון היום גם לכאלה שיש להם תחלואה.

למה סוגרים את "מלכישוע"?

מי סגר את "מלכישוע"? לא סגרו את "מלכישוע".

סגרתם את מעונות ההמשך. סגרת את מעונות ההמשך בעפולה, בבית שאן, בכפר רופין.

"מלכישוע" פתוח, יש בו את הפעילות המלאה. "רטורנו" פתוח, "אילנות" פתוח. כל המעונות האלה מבוססים על העיקרון של רצון טוב להגיע אליהם, הם לא מעונות נעולים. את הילד בהתמכרות פעילה צריך להכניס עם צו של בית משפט למעון נעול. אין לנו את הפתרון לזה.

השלטון המקומי מוכן להיכנס לעניין הזה? אתם רואים את המצוקה.

השלטון המקומי ישמח להיכנס לבעיה. בעיית המצ'ינג היא בעיה ידועה, היא משאירה את הרשויות החלשות יותר בלי יכולת לטפל. הם שולחים בלית ברירה לתוך המסגרות האלו. נושא המצ'יגנ הוא נושא שעולה שוב ושוב. אנחנו נשמח למצוא פתרונות לעניין הזה. המצוקה מגיעה גם מהרשויות.

לא של כל הרשויות.

בעיית המצ'ינג היא בעיה בפני עצמה שצריך לקיים עליה דיון נפרד, לא לערבב אותה כאן. הזכרתי את המצ'ינג בנוגע לניגוד העניינים שקיים בין ההפניה לפנימיית ילד ונוער לבין ההפניה לחסות הנוער. בחסות הנוער אין מצ'ינג, בילד ונוער יש מצ'ינג, לכן מפנים לפעמים לחסות הנוער כאלה שהיו צריכים להפנות לילד ונוער.

מי מפנה? העובדים הסוציאליים ברווחה של אותה עיר. אתם לא מתואמים מתי הילד נמצא בסיכון ומתי לא? אתם לא מתואמים לגבי הקריטריונים לפיהם הוא צריך להיכנס להוסטל, למעון נעול או לפנימייה אחרת? יש פה עניינים כלכליים, בין אם של משרד האוצר, בין אם של הרשות המקומית, ואני שואלת, איפה גורמי המקצוע. צריכים להיות קריטריונים שמנחים את אותם עובדים סוציאליים, את אותם אנשי הרווחה, קריטריונים שלא יכולים להיות בכובע של הגזבר.

מפעל הפיס מורשה לבנות כיתות לימוד. אומרים לאותם ישראלים שמהמרים: אם אתה כבר מהמר, תרגיש שיש לך איזה חלק בעולם הזה ובעולם הבא בכך שתעשה מעשה טוב. איפה משקיע מפעל הפיס? הוא צריך סך הכל הוראה של המדינה שהוא יכול להשקיע בבניית מוסדות לילדים ונוער בסיכון, שהוא יכול להשקיע בבנייה של מוסדות של משרד הרווחה. ברגע שנרשה למפעל הפיס, יהיה לנו עוד מקור תקציבי לבנייה פיזית. הצעתי את זה כבר לפני ארבע שנים.

בוועדה של חברת הכנסת אורלי אבקסיס מלפני חמש שנים, הצלחנו להביא את משרד החינוך להבין שכיתות הלימוד לאותם ילדים לא אושרו. לומדים שם ילדים, אבל כיתות לא ניתנו להם. לפני חמש שנים הצלחנו להביא את משרד החינוך להבין שגם שם יש ילדים שמגיעות להם כיתות. היוזמה של להכניס לתוך העניין את מפעל הפיס היא יוזמה מצוינת, צריך להכניס אותה לדיון עם שאול מרידור.

מה גם שמי שמממן את מפעל הפיס אלו אותן אוכלוסיות במצוקה שמעמידים אצלן תחנות.

אם אתם לא יודעים, כל הטוטו וכל הכסף של הפיס הולך ישירות לאוצר.

בואו נבדוק מה העלות האמיתית של החזקת ילד במעון כזה, הר לא בכדי באות העמותות ואומרות: אנחנו לא עומדות בזה, אנחנו עם גירעונות.

המנכ"ל אמר שהוא יבדוק את זה.

צריך לבדוק את העלות האמיתית.

אנחנו נמצאים בהידברות עם משרד האוצר, בהידברות שוטפת, לדעתי גם מאוד פורייה, כדי להביא לפתרון מהיר לבעיית חסות הנוער. אני מקווה שנגיע לפתרון שנוכל להציג אותו.

נושא נוסף זה הילדים האלרגנים, אלה שסובלים מאלרגיה מסכנת חיים. הנושא התחיל לפני מספר שנים בזה שלילדים שקיבלו אישור של רופא שאכן הם סובלים מאלרגיה מסכנת חיים נדרשה סייעת בזמן האכלה שלהם - אנחנו מדברים על פעוטות מגיל אפס עד שלוש. ממקורות משרד הרווחה מימנו את זה לאוכלוסיית הרווחה, אבל אז זה התפשט והגיע לממדים שלא יכולנו לספוג יותר. את השעתיים של סייעת בזמן האכלה אנחנו מעמידים עד 31 דצמבר לכל מי שהעמדנו בעבר, אבל מעבר ל-31 בדצמבר אנחנו יכולים להחיל את זה רק על פעוטות שחוק סיכון חל עליהם, או על פעוטות שהם אוכלוסיות רווחה. אנחנו לא יכולים להחיל את זה על כאלה שהם לא אוכלוסיות רווחה, אל"ף, משום שהרשויות המקומיות מתנגדות לכך, הן לא מוכנות לטפל בילדים כאלה, הן משאירות להורים לטפל בעצמם, ובי"ת, אין לנו את המקור התקציבי לנושא הזה.

זה לא קשור לרשויות מקומיות.

חוק פעוטות בסיכון מתוקצב?

את הנושא הזה אנחנו ממשיכים כסדרו. את הילדים שסובלים מאלרגיה שלא שייכים לאוכלוסיית רווחה משרד הרווחה וזרוע העבודה לא יכולים לממן מעבר ל-31 בדצמבר 2019 - מדובר בכ-10 מיליון שקל לשנה לאוכלוסייה הנוספת הזאת.

המשמעות של מה שאמר כרגע מנכ"ל משרד הרווחה היא אחת: 450 פעוטות אלרגיים החל מ-1 בינואר 2020 יוצאים החוצה מהמעונות, הם לא יהיו שם יותר. המעונות גם הבהירו במכתב שהוציאו לפני שבוע, שללא סייעות אין פעוטות אלרגיים במעונות. אנחנו במאבק הזה כל שנה. אנחנו מותשים, נמאס לנו. אני מבינה שיש פה בלגן, פוליטיקה, שאין ממשלה, הכל בסדר, אבל באמצע שנה להוציא מהמעונות 450 פעוטות כך שהורים יצטרכו לעזוב את מקום העבודה שלהם - פשוט בושה. אני אומרת לכם, אנחנו נלחמים כל שנה על החיים של הילדים שלנו, אנחנו לא יכולים להשאיר אותם ללא סייעות. לא רק שאנחנו לא יכולים, המעונות גם לא מוכנים לקחת אחריות. אני יושבת כבר יומיים בדיונים בוועדה הזאת, אני רואה שמרימים פה ידיים על מאות מיליונים. אני חושבת שהכל חשוב, אבל פה מדובר בתקציב להמשך העסקת הסייעות לפעוטות אלרגיים במעונות שהוא לא יותר מ-10 מיליון שקלים עד לסוף שנת הלימודים הנוכחית. עם כל הכבוד, אפשר למצוא את התקציב לזה, אני יודעת שקיים תקציב לזה. עם כל הכבוד, גם משרד הרווחה צריך להילחם בשבילנו. אתם צריכים להילחם בשבילנו, לא להגיד לי: אני לא מטפל בכם יותר כי אתם לא אוכלוסיית רווחה. אני רוצה פתרון לילדים שלנו.

אנחנו נמצאים כל שנה בדיונים בוועדות כאלו ואחרות על העניין הזה. זה נכון שהתקציב הזה התגלגל לפתחו של משרד הרווחה, אבל אי אפשר באמצע שנה - אנחנו יודעים ששנת תקציב בחינוך וברווחה זה מספטמבר לספטמבר - להפסיק דבר כזה.

מה זה "אי אפשר"?

כל עוד אין פתרון לזה - דובר בזמנו על כך שיכשירו צוותי הוראה - אי אפשר לא לתת את אותן סייעות, כי הסייעות האלו זה הצלת הנפשות של הילדים האלה. אתם רוצים לתכנן משהו אחר? תדברו לקראת שנה הבאה. ב-31 בדצמבר אי אפשר להפסיק את זה, אסור להפסיק את זה. 10 מיליון שקל אפשר למצוא בתוך התקציב. אם יפסיקו את זה, זאת תהיה בכייה לדורות. ההורים גם יצאו להפגין. צריך למצוא את הפתרון לזה. אדוני המנכ"ל, אני יודע שגלגלו את זה לפתחו של משרד הרווחה, זה היה פעם במשרדים אחרים, אבל צריך למצוא את הפתרון.

פנתה אלי נעמה. חברי יעקב אשר מטפל בזה. מדובר, אדוני היושב-ראש, מכובדי המנכ"ל, ב-450 פעוטות. הסכום של 10 מיליון שקל כדי להשאיר את הפעוטות האלה במעונות הוא סכום פעוט, אפשר לסדר את הסכום הזה. אנחנו בוועדה הזאת חילקנו מיליארדי שקלים בשבועות האחרונות גם לדברים שאני לא חושב שהיו ברומו של עולם, דברים שהם לא מצילי חיים. הנושא הזה הוא מציל חיים. אתם יודעים שיש צעירה שמתה כתוצאה מאלרגיה.

יש ילדה בת 10 שמאושפזת במצב קשה כתוצאה מתגובה אלרגית כבר שלושה שבועות בבית החולים שניידר.

תגובה אלרגית למה?

תגובה אלרגית לחלב.

מדובר, אדוני היושב-ראש, ב-10 מיליון שקל שמצילים חיים. אנחנו חייבים למצוא 10 מיליון שקל לנושא הזה.

אני אשמח לקבל את ה-10 מיליון שקל האלה.

אני רוצה להצטרף לדברים שנאמרו פה. אשתי מנהלת מעונות, אני מכיר את הבעיה מקרוב. יש אולי הרבה מקרים שאולי לא מגיעים לבתי חולים, אבל - -

על פי הנתונים של מד"א 300 ילדים כל שנה בגילאי לידה עד שלוש מפונים ממעונות היום כתוצאה מאלרגיה.

יש סכנת חיים. אם אתה שואל מה אנחנו יכולים לעשות, אז אנחנו יכולים לעכב פה דברים. כמו שמשרד האוצר רוצה לשבת עם אחמד טיבי, כך הוא יכול לבוא ולשבת עם כולם על ה-10 מיליון שקל האלה. אני חושב שמשרד העבודה צריך גם לפעמים לקחת מתקציבים אחרים, הוא צריך להוריד מדברים אחרים גם אם אין, הוא צריך לבוא ולהילחם במשרד האוצר להביא עוד תקציבים.

אדוני המנכ"ל, אנחנו נמצאים היום ביום שלישי. אני קובע ישיבה ביום שלישי הבא על שני הנושאים שעלו כאן: על הנושא של ההוסטלים - -

המעונות הנעולים הם הבעיה.

אנחנו נזמן ישיבה עם משרד האוצר, עם מנכ"ל משרד הרווחה. אנחנו נקיים דיון על הילדים האלרגיים ועל המעונות הסגורים.

גם על שכר הלימוד במעונות.

אנחנו צריכים את הבעיה הזאת לפתור. אנחנו ננסה לפתור אותה ביום שלישי הבא.

אני מציע שנעלה גם את הנושא של החינוך באגף החוץ ביתי.

דיברתי עכשיו עם אלון מסר, סגן ראש אגף התקציבים באוצר. הוא אמר לי: "נושא כאוב, יש הרבה דברים שצריך לסדר בנושא הזה". יש לו הרבה טענות למשרד הרווחה. אמרתי לו: "אין בעיה, תבוא לוועדת הכספים, זה מוסד מכובד, תציג איזה שהוא מסלול של פתרון. אם אתה חושב שצריך לקצר את זמן השהייה, תגיד את זה, ובתנאי שגם אביגדור נותן לזה סימוכין". מה הוא אומר לי? הוא אומר לי: "אין לי פתרון". אני מכיר את משרד האוצר בדיוק כמוך, אני יודע מתי מורחים אותי, מתי לא רוצים לעשות כלום. שיתכבדו ויציגו איזה שהוא פתרון. שיראו משהו, לא קהות חושים וחוסר אחריות. הם שם צריכים לדאוג שהנערים והנערות האלה לא יסתובבו ברחובות, זה התפקיד שלהם. אנחנו ישבנו פה ועשינו העברה לטובת משרד המדע. עד היום אני לא מבין מה אישרנו שם. מבקשים פה חברי כנסת להעביר תקציב בחירות ב-80 מיליון שקל.

בשביל זה קבעתי ישיבה בשבוע הבא. מה אתה רוצה שאני אעשה? איזה כלים יש לי?

עד אז לא נעביר העברות.

זה לא מפריע למישהו.

שלפחות יגידו שהם יבואו עם פתרון. הם לא אומרים את זה, הם אומרים "אנחנו בדיונים". רק לפני חודש דיברנו, אביגדור, נכון? ביקשת לבוא בתחילת דצמבר כדי להציג פתרון. גפני בא ואמר: "אני לא אעשה ישיבה לפני תחילת דצמבר כי אני רוצה להציג פתרון".

אמרתי לך את זה.

הגענו לתחילת דצמבר בלי הצגת פתרון, עם אפס הצגת פתרון. סגן הממונה, שאני מכבד אותו, אומר לי שזה נושא כאוב. הוא מאשים את המערכת ששולחת יותר מידי ילדים למוסדות הנעולים. אם זה המצב - שיעשו סדר. אי אפשר להגיד: לא איכפת לנו, נאשר עוד העברה, עוד העברה, עוד הרשאה להתחייב, עוד הרשאה להתחייב.

האם הוא אומר שהשופטים מעבירים יותר מידי ילדים? אם כן, זה הזוי, כי מדובר בצו בית משפט. שופט רואה את כל המערכת. 216 הילדים האלה הם עם צו של בית משפט.

אני לא רוצה לדבר בשמו. הוא טוען שהמערכת הזאת מסובכת.

אביגדור אמר: "יש לי פתרון ל-50". שיבואו ויגידו שזה מצטמצם ב-50 עד סוף החודש, שנראה איזה שהוא פתרון.

יש את הנושא של שכר מעונות היום שעשו איזו שהיא הורדה של 50 שקל, אבל עדיין זה יותר יקר ב-70 שקל משנה שעברה.

אין לנו דרך להוזיל את זה עוד יותר, עשינו את המקסימום יחד עם משרד האוצר.

למה עשיתם שם קיצוץ? למה נגעו בדבר שלא נגעו בו אף פעם?

תמיד זה היה. הפעם זה התייקר קצת יותר בגלל ה-flat.

אז למה הלכת דווקא על הסבסוד של המעונות ולא על הבינוי של המעונות?

נתנו את ההקלה המקסימאלית שיכולנו לתת.

זו לא תשובה. כבוד המנכ"ל מגיע לפה ואומר שלשום דבר אין לו תשובה, שהוא לא יכול להתקדם במעונות היום, במעונות הנעולים ובילדים האלרגיים.

אדוני המנכ"ל, אי אפשר לעשות את ה-flat דווקא בסבסוד לאוכלוסיות שהכי רוצים לעודד אותן לצאת לעבוד. לקצץ את הסובסידיה זה בלתי אפשרי בעליל, צריך למצוא דרכים אחרות בדברים אחרים.

אתה יודע יפה מאוד שהייתה התייקרות. חיפשנו מקור. הוזלנו ב-50 שקל את הדרגות הנמוכות. אי אפשר להוזיל יותר.

אני רוצה שתשלימו את העבודה. מטעים אותך, אומרים לך שזה התייקרויות. ההתייקרות היא של 28 שקל. את ה-180 שקל למשפחה – עכשיו זה קצת ירד בזכות הלחץ ובזכות מה שעשיתם - צריך להוריד.

מאיפה נממן את זה?

אנחנו נקיים את הדיון הזה בשבוע הבא. אם אתם לא רוצים, אנחנו לא נביא העברות היום. יש פה העברה להשתתפות בשכר דירה, כשהיום זה היום האחרון. תיקחו בחשבון את המשמעויות.

אני מאזין פה בקשב לכאב הגדול. בתור מי שעוסק עם נוער בסיכון כבר שנים רבות אני מזדהה עם כל מילה שנאמרה פה, אבל עצירה מוחלטת של כל העברות עלולה לגרום עוול במקום אחר, ואני מדבר פה בשם 500 חברות שהעברות אליהן נעצרו לפני למעלה מחודש. הוצאו הודעות פיטורים לעשרות עובדים. אם לא נעביר בימים הקרובים, זה יגיע למאות עובדים.

אין לנו ברירה. כשאנחנו יושבים בשקט הם מבינים שאנחנו בסוף נרים את היד. תאמין לי, ההשתתפות בשכר דירה נוגעת לאוכלוסייה מוחלשת בדיור הציבורי שיש לה הועדה לדיור ציבורי ואין בשבילה דירות. הם אמרו את המשפט הזה לא בכדי, הם יודעים שזה ציפור הנפש שלי. אל תחשוב שלא קשה לי. ההתנהגות הזאת של פקידי האוצר היא בלתי נסבלת.

אני מזדהה עם מה שאת אומרת, חברת הכנסת אבקסיס. אנחנו לא פה כדי לשרת משחקים של אינטרסים.

זה צריך להיות אכפת להם לא פחות ממך.

אנחנו פה בעלי האחריות. אנחנו יכולים להיות פופוליסטיים ולהגיד: בחודשיים הקרובים אנחנו לא מממנים שום דבר. עדיין יש ילדים, יש אנשים שמפוטרים.

אפשר לעשות הפרדה.

בואו לא נהיה אלה שנפגע במשכורתם של אנשים, בואו לא נהיה אלה שנפגע ביכולתם של אנשים לפרנס את המשפחות שלהם.

תגידו מה אתם רוצים שנביא.

דיברתי עם שאול מרידור, אמרתי לו: "תקשיב, יש פה בעיה שמדברים עליה כבר חודש". כשאתה מדבר עם משרד העבודה, הם באים בטענות למשרד האוצר, וכשאתה מדבר עם משרד האוצר, הם באים בטענות למשרד העבודה והרווחה. שיתכבד הסגן הרלוונטי לבוא לוועדת הכספים ולהציג פתרון. אמרתי לו: "תציג פתרון. תגיד עוד חצי שנה, עוד שנה, עוד שנה וחצי, עוד חודשיים, עוד שנתיים, העיקר שתציג משהו יחד עם משרד העבודה והרווחה". אין לנו הרבה כלים. מה הכלים שלנו? הם יודעים שביום רביעי הבא, בתקווה שלא, אנחנו עוברים לפאזה אחרת. אנחנו צריכים שהם יבואו.

מה אתה מציע לעשות, לא להביא העברות?

אין לי פתרון.

אני מציע שהוועדה תגבש רשימה של הסעיפים שהיא כן מוכנה להעביר. האוצר יכול לסדר את מה שאנחנו רוצים. את הנושאים שאנחנו חושבים שהם חשובים אנחנו נאשר פה אחד, לא יהיו רוויזיות, לא יהיו התייעצויות סיעתיות, שום עיכובים לא יהיו. נעבור עכשיו על הספר, נגיד מה כן, מה לא. כשיביאו לנו פנייה, הפנייה הזאת תאושר. אפשר לגמור את זה ב-24 שעות. אני לא מוכן לרקוד לפי החליל של אגף התקציבים.

הפסקה.

(הישיבה נפסקה בשעה 11:35 ונתחדשה בשעה 11:50.)

החשב של משרד הבינוי והשיכון כתב לי שהם לא ישלמו היום את התשלומים של הסיוע בשכר דירה.

אין בעיה, בואו נעביר רק את הסיוע בשכר דירה.

זה חשוב. מדובר ב-170 אלף משקי בית שביקשו מאיתנו כבר כמה פעמים לקבל בזמן. כל אחד מקבל 1,000 שקל בממוצע לחודש.

זה באמת מפריע להם? זה כואב להם?

אף אחד פה לא יתנגד לזה. אנחנו נתמוך, נעזור.

הם כורכים את זה עם דברים אחרים.

אם באמת כל כך אכפת לכם, בואו תגישו לנו את זה, יהיה פה קונצנזוס. מה המניע להעביר לנו עכשיו את הסיוע בשכר דירה?

הפנייה של הסיוע לשכר דירה כוללת עוד נושאים אחרים חשובים, אנחנו לא יכולים לבצע את ההפרדה פה בוועדה.

אתם יכולים, אתם היחידים שיכולים לעשות את ההפרדה.

אני לא יכול עכשיו להפריד.

יש לכם פקידים במשרד שיכינו. אנחנו פה, אנחנו לא מתכוונים ללכת.

לא ביקשנו חללית לירח או למאדים.

אתה רוצה עוד שעה לחזור אלינו לפה? אתה יכול, נעשה הפסקה בשבילך.

יש קונצנזוס של ימין, שמאל, מרכז, כולם.

אני סבור שיש כמה העברות, בין היתר העברות האלו של ההשתתפות בשכר דירה, שאסור לעכב אותן.

ביכולתם לעשות את ההפרדה.

אני לא מייצג אותם, עם כל הכבוד.


הישיבה ננעלה בשעה 12:10.